בועז- חובב דינוזאורים מושבע!!, כשיהיה גדול רוצה להיות דינוזאור!!

כששמעתי שיש תערוכת דינוזאורים בסינמה סיטי החדש בראשון לציון היה ברור לי שאנחנו חייבים לנסוע לראות ..

בחניון ליד הכניסה לסינמה סיטי של ראשון לציון - מתחם ה G סנטר גידרו שטח של בערך 50X50 מטר ובתוכו הציבו בובות עענננקקק של דינוזאורים וחיות אחרות בנות זמנינו.. הפסלים מאוד יפים ומרשימים! מומלץ בעיקר לחובבי הג'אנר.. מלבד לעשות סיבוב סביב הגדר ולהתרשם מהתצוגה (גג חצי שעה) אין הרבה מה לעשות שם אלא אם אתם הולכים אחר כך לסרט או מחליטים בהחלטה פזיזה להכנס עם הילדים למתחם הקניון שם שפתוח בשבת...

ועכשיו כמה תמונות להמחשה:

שבת בבוקר, התארגנו מהר מהר ונסענו לטיול בנחל השופט. הגענו בשעה 9:45, קצת לפני ההמון (שבהחלט הגיע בהמשך)

המסלול מאוד פופולרי מכמה סיבות: מקום מצויין לטיול קליל ביותר, אומנם בצפון אך עדיין קרוב למרכז,שבילים מסודרים וסלולים, נחל עם מים זורמים ואפשר גם להכנס אליהם! יש כמה מערות קטנות..  כל המסלול נגיש ולכן ניתן ללכת בו בקלות גם עם עגלת תינוק ויש גם שהגיעו עם "בימבות"...

ועכשיו כמה תמונות להמחשה.. (כנראה שהעדשה היתה קצת מלוכלכת אז סליחה על האיכות..)

המסלול נגיש:

אפשר להכנס למים, ואפילו יש מפל קטן שמשמח לבב ילדים:

ומערות:

לקח לנו בערך שעתיים-שלוש כולל עצירה לפיקניק, היינו עם ילדים בני פחות משנתיים שהלכו בכיף. עצרנו בהרבה-מים, מערות,גשרים..

משם לקינוח המשכנו לפגוש את משפחת סביר בחוף מכמורת:

היה כיף

להתראות

נועה

לכבוד האביב ולכבוד העובדה שהילדים יוצאים לחופש  ולכבוד זה שמזמן לא היינו בצפון הרחוק של מדינתינו החלטנו לצאת לסוף שבוע בתקווה שרוב עם ישראל עסוק עדיין בנקיונות והכנות לחג ולא יהיה לנו צפוף... אז לאחר קצת שיטוטים באינטרנט נבחר הצימר של משפחת נוריאל (פירות ואירוח נוריאל) בשאר ישוב.

כבר בתחילת השבוע עידכנו החזאים שיהיה חורפי (גשם מקומי, ירידה בטמפרטורות) ולאחר התלבטויות רבות האם לנסוע או לבטל, החלטנו לנסוע ואפילו מזג האויר היה איתנו. וכך ב- 26/3 ,יום שישי סגרירי וקריר (אך מבטיח), ארזנו שתי משפחות (רותם וסביר), 5 ילדים, תיקים, פקלאות ומיני מזונות נוסענו לחופשה בת 3 ימים בשאר יישוב שבאצבע הגליל.

בשל צפי לגשם מקומי החלטנו לעשות את העצירה הראשונה ב מוזיאון הטרקטורים  בכפר תבור - ג'ונדירלנד

מקום מאוד נחמד לילדים ואפילו לכמה הורים... עם למעלה מ- 25 דגמי טרקטורים כשהותיק שבהם הוא משנות השלושים המוקדמות. כל הטרקטורים שופצו והוצבו במקום ועל כולם ניתן לטפס ולשחק. המקום כולו מעוצב על טהרת הטרקטורים לרבות באקווריום הדגים ובעיצוב השולחנות שבקפיטריה. מחוץ למוזיאון ישנם טרקטורים גדולים עם פדאלים שגם עליהם אפשר לנסוע, קטנים וגדולים. עוד במקום מיגלשה ענקית, לחובבי האקסטרים, סרט, פינת יצירה, קפיטריה ויש גם עמדת סימולטור של נהיגה בטרקטור. לא זול אך מהנה וניתן להעביר שם בכייף שעתיים - שלוש.

הנה כמה תמונות מהמקום:

בסביבות ארבע הגענו לצימר המיוחל אותו מנהלת באדיבות מרים נוריאל. למשפחת נוריאל יש כ- 10 צימרים זוגיים ומשפחתיים ברמה בינונית וסבירה אך לא הרבה מעבר לכך. המקום ידידותי לילדים ובמתחם ישנם פינות ישיבה חביבות, זולות, מתקנים למנגל, מגרש משחקים קטן ונחמד והרבה מרחב להתרוצצות הילדים.

לאחר התארגנות קצרה בחדרים, לקחה אותנו מרים לטיול שכלל כניסה לשמורה על גדות הבניאס שהוקמה לזכרם של 73 הניספים ב"אסון המסוקים"  וטיולון לתוך "ג'ונגל" קטן שללא ספק הרשים מאוד את חבורת הילדים העליזה והותיר אותנו, המבוגרים, עם טעם לעוד סיפורי מורשת ו"אנו באנו ארצה". (האירוח של מרים כולל טיול בנחל הבניאס בחלק שזורם במושב וכולל כניסה למקומות אליהם ניתן להגיע רק בעזרת "מפתח הקסמים" שברשותה).

 את היום סיימנו בארוחת ערב חביבה  ב דגי דפנה שבקיבוץ דפנה, מסעדת דגים ובשר. במחיר מוזל לבאי הצימר של משפחת נוריאל (65 ש"ח למבוגר ו -45 ש"ח לילד כולל שתיה חמה וקרה) ניתן לאכול ממגוון מאכלים (דגים ובשרים).  הילדים מתרוצצים בחדווה בין השולחנות ומשכשכים רגליים בפלג מים מלאכותי הנמצא בחצר. לסיכום: המסעדה ידידותית לילדים. רמת האוכל - סבירה והמחיר מניח את הדעת.

את היום השני לטיול התחלנו בארוחת בוקר של ג'חנון ליד עץ האלה בקירבת שאר ישוב. משם המשכנו שבעים  לטיול בנחל הבניאס במסלול הגשר התלוי שנחנך לפני כשבועיים. משך הטיול כשעה ורמת הקושי – קלה, כך שאפילו רוני, בת השנתיים, הלכה יפה את המסלול וצלחה אותו בכבוד. ההליכה על הגשר חוויתית במיוחד ואם נמצאים באיזור חובה לראות ולחוות. גשר העץ התלוי כשני מטרים מעל הבניאס הגועש וקוצף בהחלט השאיר תחושה נעימה ואשלייה של שפע מים. בסיום המסלול יש מפל גדול ויפייפה שבהחלט לא היה מבייש גם את הצרפתים.

חזרנו עקב אילוצים קלים של תשישות הילדים וטפטוף זרזיפי, למנוחה קלה. כמובן שעם חמישה ילדים בגילאי חצי שנה עד שש (ועוד אחד אצל נועה בתנור), מדובר במנוחה בלבד והס מלהזכיר שינת צהריים של ממש.

המטבח בצימר מאובזר ברמה בסיסית שאיפשרה הכנת פתיתים עם תירס מקופסת שימורים בתוספת טונה והכל על טהרת קופסאות השימורים כיאה לטיילנים :) .

את אחר הצהריים בילינו בבריכה החמימה והמקורה שנמצאת בקיבוץ הגושרים הסמוך, גם הכניסה אליה כלולה במחיר הצימר וגם בה ניתן לעייף את הילדים ולהכינם לשנת לילה איכותית.

קינחנו את היום בארוחת פסטות במסעדה "פוקצ'ה" שבמתחם תחנת הדלק הצמודה לקיבוץ. אוכל טעים מאוד ומנות ילדים נחמדות וגדולות, במחירים סבירים (אך לא זולים) ועם ארבעה ילדים עייפים שנירדמו בסוף יום גדוש חוויות ושחף, בת השש שנשארה להשגיח על המבוגרים וכמעט שהרדימה אותנו.

את היום השלישי בילינו ביער האיילים שבהר אודם ברמת הגולן, קאובוי נחמד גיהץ את כרטיס האשראי שלנו ואף נתן הנחה נדיבה (הנתנת למתארחים בגולן) ומכאן והלאה יכולנו לעשות במקום ככל העולה על רוחנו והכל בלי הגבלה: רכיבה על סוסי פוני עייפים, פינת ליטוף שכללה ארנבות, אפרוחים, שרקנים, צבים, גדיים וטליים. סיור של כחצי שעה והסבר מעניין על האיילים, משך חייהם, השוני בין הסוגים השונים ואבחנה אחת ברורה בין איל ואייל. איל הוא הזכר של הכבשה בעוד האייל הוא הבמבי הידוע. נוכחנו לדעת שזה משיר את קרניו פעם בשנה ומכאן הביטוי "שם את כספו על קרן הצבי". אמנם הכוונה לאייל אך עיקר הביטוי הוא לשים את הכסף על קרניו של האייל שנושרות (יחד עם הכסף). ראינו מיני קרניים של אנטילופות, יעלים, צביים ואיילים ומיני שופרות ותכשירים שניתן להכין מהם וחזינו בג'מוסים ובביזונים. שחקנו וקפצנו במתנפחים שבמקום וסיימנו במסלול הישרדות ואומגה שהייתה גולת הכותרת עבור הילדים ועבורנו.

לאחר מכן עצרנו ל"ניגוב" במסעדת ריו שבמסעדה (כפר דרוזי הנמצא צפונית להר אודם) . האוכל היה טעים ביותר ובמחירים זולים להפליא. משפחת רותם הצטיידה בכנאפה לדרך וכך יצאנו חזרה לכיוון המרכז מאושרים ועייפים כשפקק לא מבוטל בצומת המוביל, עוד לפנינו.

נהננו מאוד והחלטנו לפתוח בלוג על מנת לתעד ולשתף.

מכאן אנחנו מתחילות במסורת חדשה של שיתופים בחוויות ובטיולים של משפחת רותם את סביר שעתידות לבוא.

פסח שמח ופורח לכולנו ותקווה אחת תמידית שגלעד שליט יישוב כבר לביתו, אמן.