בשבוע שעבר ריאיינתי את סרגיי ברין, מייסד גוגל. הוא בן 34, והחברה שלו ושל שותפו, לארי פייג`, שווה 181 מיליארד דולר. שוחחנו... אבל היה דבר אחד שלא אמרתי לו: שהוא אדם לא מוסרי.

בכסף של ברין אפשר להאכיל את כל קונגו הגוועת, להוריד את מחירי האורז בעולם כולו עד שאחרון הרעבים במיאנמר יפסיק לדאוג, לשקם את כל מחוז סצ`ואן הפגוע והמצולק. במקום זה, המיליארדים פשוט מנמנמים בחשבונות הבנק של הבחור...

"אנחנו משקיעים כבר היום הרבה בפילנתרופיה, אבל אני מתכונן להשקיע הרבה יותר".

• 500 אלף דולר שכר שנתי מוערך בטלוויזיה
• 35 אלף שקל שכר חודשי מוערך מ"ידיעות אחרונות"
• 12 אלף דולר תעריף מוערך להנחיית אירוע
• 1.1 מיליון דולר הכנסה כוללת מקמפיין בנק הפועלים
• 1.4 מיליון דולר שווי מוערך של הבית ברמת אביב ג`
• BMW שמוערך ב 400 אלף שקל
• הכנסות ממכירת ספרים

שלומות לרבבות קוראי המתרגשים ודאי לרגל חגיגות השישים שיפתחו השבוע בישראל. אני מדבר כמובן על חגיגות פוסט השישים בבלוג זה. למה, עוד משהו קורה השבוע?

1. בפוסט האחרון "למה יאיר לפיד ומרינה מהישרדות לא יהיו כלכלנים" תקפתי את המיופיה של י. לפיד שניסה בכל כוחו לשכנע אותנו בגליון של 25.4.08 שדווקא טוב לחיות פה. ניסיתי להסביר לו שזה שההיי-טק משגשג בארץ לא אומר שהחינוך לא בצלילה חופשית, והחבר יוסי "הנסיכה" לוי תמך. כדי להביע את הפואנטה על המיופיה, השתמשתי באנלוגיה "אז מה אם קצב הריבוי הטבעי של ערביי ישראל גדול פי שלושה מזה של היהודים, אנחנו עדיין הרוב".

ביום שישי האחרון, שבוע בלבד מאוחר יותר, שוב התפייט לפיד (שאגב, שלא תטעו, אני דווקא די מחבב את הכתיבה שלו. עובדה שאני עדיין קורא) וניסה להוכיח שבעצם יותר טוב פה ממה שאנחנו חושבים. הפעם הוא מיפה את כל הפחדים הקיומיים של הישראלים ושלל אותם אח"כ אחד אחד.

רצה הגורל, והוא התייחס גם לאיום הדמוגרפי. "מי רוצה לצפות בשידור חי בהתגשמותו של האיום הדמוגרפי, עת מרימים 61 חברי הכנסת הערבים את ידם ושולחים אותנו באדיבות מופתית בחזרה לגולה?" הוא כתב. אחר-כך הוא ענה לעצמו: "דמוגרפיה? לפני שישים שנה חיו בארץ 600 אלף יהודים, היום גרים פה שישה מליון."  (7ימים, ידיעות אחרונות, 2.5.08)

אני חייב לציין שהלוגיקה של לפיד, שאין לי ספק שהוא אינטיליגנט, לוקה בחסר באופן מפתיע. האם הוא היה משקיע במניה של חברה שכל האינדיקטורים מראים שהיא עתידה לקרוס יותר מהר וחזק מהתאומים בגלל ש"פעם היא עלתה יפה?" (והאם בטור של שבוע הבא הוא יכתוב במקרה על השקעה במניות?).

ניסיתי לעשות את שיעורי הבית שלי, וחיפשתי נתונים מוצקים באינטרנט. בהערכה גסה למיטב זכרוני המספרים מדברים על 2.5 נפשות ליהודים לעומת 3.5 בקרב הערבים, אבל כשמקישים בגוגל "איום דמוגרפי" או "דמוגרפיה" מקבלים בעיקר תוצאות של ימין או שמאל קיצוני. אולי מי מכם יוכל להאיר את עיני, אבל זה לא באמת משנה כל עוד נסכים שהגידול הדמוגרפי בקרב הערבים גדול יותר מבקרב היהודים.

לפיד מסתכל על נתוני העבר, ולא שהם משנים משהו, אבל גם עליהם מסתכל לא נכון. קודם כל מקום המדינה ועד 1952 עלו לישראל כמיליון עולים וחצי. (על העליות ניתן לקרוא בויקיפדיה). בשנות התשעים הצטרפו כמיליון יהודים מבריה"מ לשעבר (ועוד כמה עשרות אלפים לא בדיוק יהודים..). תוסיפו לזה את ה 650 אלף שהיו פה עם קום המדינה ועוד כמה מאות אלפים מעליות יותר קטנות. עברנו את ה-3 מליון בהרבה. נניח הנחות מאוד מאוד מקלות בשביל חישובי אצבע, ונגיד שסה"כ היישוב היהודי+עליות הם 3 מיליון, ונניח גם (ממש פשע להניח הנחה כזאת) שכל העולים עד העליה מבריה"מ הגיעו ביום אחד ב 1948, נקבל פלוס מינוס ריבוי טבעי של פי 2 ב-60 שנה. מוכן להתערב איתכם שאצל ערביי ישראל המספר גדול יותר.

בפוסט הקודם האמור חזיתי שהטור של לפיד יקבל טון אחר לגבי החינוך בעוד 10-15 שנה. אני סמוך ובטוח שגם בעניין זה בעוד 20-30 הדברים יראו אחרת.

2. לפני כחודש כתבתי פוסט נשכני כנגד הטרנד הירוק שמפספס את המטרה. הפוסט הוצת בעקבות הבזבוז הנוראי של יום כדור הארץ, שכלל שלטים ופלייארים מנייר, שלטים מבד, וכו` (על הנזק הסביבתי באותו פוסט בהרחבה). פניתי באותו יום לעיריית ת"א וביקשתי קצת נתונים על ההרס, ואתמול הופתעתי למצוא בתיבה תשובה:

לכבוד

מר נ אלון

מר אלון הנכבד 
 
במענה לפנייתך מיום 29 במרץ 2008, בעניין האירוע "שעת כדור הארץ" אשר נבדקה עם הגורמים האמונים, אנו מבקשים להשיבך כלהלן. 

מבדיקה שנערכה עם לשכת דובר העירייה נמצא כי האירוע פורסם ע" מאות פוסטרים שנתלו בבתי הספר ברחבי העיר, במרכזים הקהילתיים, במועדוני הקשישים, בתנועות הנוער ובבתי העסק בעיר, וכן במגדלים ובתי המגורים שהביעו רצון לתלותם.  

בנוסף הועלו כ- 100 שלטי חוצות, כ- 300 דגלים (באנרים), הוצב שלט בכיכר רבין וחולקו כ- 3,500 פליירים לעוברים ושבים. 

לשירותך בכל עת. 
 
 
       בכבוד רב 
 
      אדיר שטיינר

      סגן מנהל השירות, פניות הציבור

      וממונה חופש המידע 
 

למרות שנראה לי שמדובר בהערכה בחסר (בתור אחד שיש לו ניסיון עם פלייארים, 3,500 הם ממש כלום. יש בתי דפוס שלא יתעסקו איתם אפילו), עדיין ברור שמדובר בכמות נכבדת (אל תשכחו את הדלק של הטנדרים שהביאו אותם לתלייה). אם במקרה יש מישהו בקהל שיכול להעריך כמה עצים היו צריכים לכרות וכמה פוליאסטר לייצר, אני אשמח לשמוע.

יאללה,

שיהיה חג עצמאות שמח,

אלון

ברגעים אלו ממש אני כותב לכם שורות אלו כשאני נתון בעלטה חלקית (כה חלקית עד כדי אפסית). זאת כחלק מהגימיק דו-ג`ור של "שעת כדור הארץ", בו תושבי ת"א נתבקשו לכבות אורות (אבל, כפי שציינה יונית לוי, גם המהדרין יכולים להשאיר את הטלויזיה דולקת). (וידאו חדשות ערוץ 2, וידאו חדשות ערוץ 10).

צריך להגיד את האמת: זה מטומטם. ברחבי ת"א נתלו שלטים אינספור בחוצות המספרים על השעה, ילדים קיבלו שחרור מבי"ס כדי להפגיז את עם-תל-אביב בפלייארים, על עמודי תאורה נתלו דגלי בד, ומי יודע אילו עוד פעולות הסברה נעשו (חוץ מלייבא את שמעון פרס על גורד שחקים). מישהו עצר לחשוב שכריתת העצים שהכינו את הפלייארים מזיקה לאיכות הסביבה? מישהו זוכר שעצים סופגים כרבע מכמות הפחמן הדו-חמצי באויר? ומה עם שינוע הנייר מהמקום בו יוצרו (ואם זה לא בארץ אל תשכחו לספור את האונייה מארגנטינה או מניין שהוא לא בא) לבית הדפוס? ומבית הדפוס לעיריית ת"א? ומעיריית ת"א לשלח פועלים שיתלו את השלטים לאורכה ולרוחבה של אחוזת הבית? האם כלי הרחב האלו לא פולטים מזהמים?

הוסיפו לזה את דגלי הבד שודאי עשויים בחלקם פוליאסטר והפקתו, איך לומר, לא בדיוק ידידותית לסביבה. ונסיים פואנטה זו בנימה אישית - סבתא שלי (להלן: הפולנייה) שתזכה לאריכות ימים, העבירה את החשכה באמצעות נרות, ואני בטוח שהיא לא היחידה. בהערכה זהירה, שריפת החלב מזיקה לא פחות מהדלקת נורה.

ברגעים אלו ממש בכיכר העיר מתקיים הפנינג לכבוד כדור הארץ המופעל ע"י "אנרגיה חלופית". מכיוון שלא הייתי שם שמעתי שני הסברים למונח. הסבר ראשון, שלא יכול לדעתי לעמוד בפני עצמו, הוא שחבורה של אנשים בריאים בגופם מדוושים על אופניים כאילו היו אוגר הרץ בגלגלו המחובר לדינמו צעצוע. הרשו לי לחדש לכם ולהציג בבלוג זה לראשונה חוק פיזיקלי מדהים "חוק שימור האנרגיה" (הנה לינק לויקפדיה, בהנחה שהם יספיקו לכתוב ערך על התגלית החדשה והמדהימה הזו). מן החוק עולה שגם בתנאים האידאלים ביותר, רוכבי האופניים יאבדו בדיוק את האנרגיה שהם מייצרים. מכיוון שזה רק בתאוריה, בהכרח הם ישרפו יותר אנרגיה ברכיבה מאשר יפיקו (למשל עקב חיכוך בין גלגלי האופניים לדינמו). תנחשו מה? בשביל להחזיר את האנרגיה אותם רוכבי האופניים יאלצו לאכול. ולשתות. והרבה. הרבה יותר מאשר האנרגיה שהם הפיקו. ולאכול ולשתות משמעו להרוג חיות, לפלוט גזים בבישול, לדלל את מקורות מי השתייה, ולייצר זבל (מפיות, פחיות קולה, בקבוקי מים, ומה לא). לא בדיוק איכותי לסביבה.

הסבר שני, הגיוני הרבה יותר, הוא גנרטורים הפועלים על Biofuel - דלק שמופק מזיקוק קני סוכר או תירס, ולכאורה פחות מזיק לסביבה. רק לכאורה. ראשית בשביל להפיקו מחסלים גידולים, אבל זאת בעיה שנפתרת בקלות ע"י שתילה מחדש. בעיה רצינית יותר נוצרת בעקבות חומרי ההדברה שמשתמשים בהם על הגידולים, שמחלחלים לאדמה ומזהמים את מי התהום. הוסיפו לזה את העובדה שבשדות מועסקים פועלים בתנאי ניצול ועבדות. ולסיכום - הבונבוניירה - בכלל לא בטוח שדלק זה פחות מזהם את האויר ויתכן שאפילו מחמיר את ההתחממות הגלובלית. הנה קצת חומר קריאה באנגלית בנושא (1 ו-2).

הקורא דני רוטמן מציע שיש להסתכל על השעה למען כדור הארץ כהשקעה לטווח ארוך בתקווה לשנות התנהגות אנשים, וכך בעצם הרווחים סה"כ גדולים מהפגעים שהשאיר הגימיק הזה. למרות שאני מבין את ההגיון שבכך, ההרגשה שלי היא שבמקרה הכללי אנשים לא ישנו את התנהגותם. השעה בחשכה לא הוכיחה שאפשר להסתדר גם בלי, אלא היתה מטרד שנסבל למשך שעה. אם תשאלו אותי מדובר במעשה הדומה לתרומה של 5-10 שנקלים למען צדקה כזו או אחרת. תרומה שנועדה בעיקר להקל את רגשות האשם הפנימיים שלנו בעניין מסויים.

בואו נסכם את הבאסה. אם כבר אנחנו בנושא פגיעה בסביבה ע"י גימיקים טרנדיים, הנה עוד כמה דוגמאות שיסבו לכם נחת:

1. זוכרים את הפוסט שלי כנגד חוק השקיות? (לא זוכרים? הקליקו כאן). ובכן מסתבר שאני לא היחיד שחושב ששקיות פלסטיק הן דווקא לא פתרון כ"כ רע. הנה ניתוח מדוע עדיף להשתמש בשקיות פלסטיק על פני שקיות נייר.

2. מה לדעתכם יותר ידידותי לסביבה? החיתולים החד-פעמיים הידועים לשמצה שמצטברים אחד אחד כמה פעמים ביום, או שמא חיתול הבד המיתולוגיים הזוכים לעדנה מחודשת? התשובה תפליא אותכם.

3. כשזה נוגע למרחקים קצרים, האם תחוסו על הסביבה, תמתחו שרירים ותלכו ברגל לסופרמרקט? כן? חבל, עדיף שתסעו במכונית.

(הלינקים ב-1 ו-2 נחמסו מהבלוג של פריקונומיקס. אבל אני מרשה לעצמי, כי הם לא נתנו לי קרדיט על מספר 3. קרדיט שמגיע אגב לאחי הבכיר).

בשורה התחתונה: שופכים את כדור הארץ עם המים.

ולסיום: הדגים שלי לא שמעו על השעה למען כדור הארץ והשאירו אורות דולקים:

(התמונה באדיבות הנוקיה 5200 שלי, כך שתצטרכו להאמין לי שזה אקווריום)

תהרהרו על זה,

אלון

(עודכן ב 1/04/08).

והנה עוד עדכון (7/04/08):

זה שנים קיימת תאוריית קונספירציה לפיה חגים שונים, ובייחוד יום האהבה, הומצאו ע"י חברות כרטיסי הברכה והבונבוניירות (ספציפית הולמרק) פשוט כדי להעלות מכירות בתקופות מתות. (הנה כמה מילים בויקיפדיה ודיון בנושא בפורומים של snopes.com - אתר הקונספירציות והאגדות האורבניות המלא). אנצל את הפוסט הזה להעלות תאוריית קונספירציה משל עצמי - האם לא יתכן שכל הטרנד הירוק הזה שיוצא לנו מכל החורים ומפומפם מכל הכיוונים נוצר, או לכל הפחות לובה, ע"י חברות ותאגידים שמשתמשים בו כדי להשיא רווחיהם? בסה"כ הטרנד הירוק מאפשר למכור לאנשים פחות ביותר כסף ולחסוך עלויות שונות. ראו לדוגמא את הפוסט שלי בדבר חוק השקיות. אל תזלזלו בכך, זה לא לגמרי מופרך.

כבר כמה ימים טובים שאני רוצה לעדכן את הבלוג. מחשבות כלכליות תוקפות אותי ללא הרף מכל צדדיי, ואני רוצה לחלוק אותן עמכם. יש חומר גלם לא מועט שמחכה לליטוש על הקיבורד. אולם בשבוע האחרון נבצר ממני לעדכן את הבלוג לא בגלל חוסר רצון או חומר מקורי, חלילה, אלא משום שב. גייטס מונע ממני לעשות כן (או במילים אחרות - האקספלורר שלי קורס עם הפעלתו). המערכת של תפוז לא מסמפטת את שועלהאש ולכן לא הצלחתי לעדכן. כרגע אני יושב בגלות על מחשב זר בשביל לעדכן את הבלוג. איזו הקרבה.

(אגב, ירדן וילנסקי מהקולקטיב המשובח - שכן פועל בפיירפוקס - בדיוק פרסם פוסט על עיצוב נכון של אתרים גדולים. מי שמתעסק בתחום מוזמן לקרוא ולהעיף מבט בתגוביות הוידאו שהשארתי).

אחד מן הנושאים שרציתי לכתוב עליהם הוא המשך לפוסט הקודם, כנראה אחד הנקראים ביותר שכתבתי במסגרת בלוג זה, שעסק בסיבה התאורטית הכלכלית מדוע איני חותם על כרטיס אד"י. מי שלא בקיא מוזמן לקרוא כאן לפני שימשיך.

לפני שאדון בתגוביות שהיו בפוסט הקודם, ובחוק ההשתלות שעבר אתמול, אני חייב לציין שאני קצת מוכה הלם. כפי שכל בלוגר עושה פעם בפעם (אין טעם להכחיש, תודו) בדקתי מאיפה הגיעו הגולשים לבלוגי הקט. לתדהמתי גיליתי שאם מגגלים את המילה "אד"י" אותו פוסט מתקבל בתוצאה השלילשית (שלישית+שלילית). ובמילים אחרות - מי שמתעניין בתרומת איברים רואה לנגד עיניו כותרת בולטת כנגד התרומה.

ואני חייב לציין שזה מפחיד אותי. לא התכוונתי ולו לרגע קט להסית כנגד תרומת איברים או לצאת כנגד העבודה המבורכת של אד"י. תמיד תפסתי את הבלוג הזה כקטן ודיסקרטי יחסית (תמיד כתבתי כשבא לי, ומעולם לא טרחתי להפוך את הבלוג לשם דבר) ולכן הרשיתי לעצמי לחלוק את מחשבותיי על פני הבלוג. בסה"כ הצגתי סיפור ב"כלכלית" שמציג קבלת החלטות לפי ניתוח הכוחות והתמריצים.

היו כמה תגובות נזעמות לפוסט הקודם, והיו שהכתירו אותי לשטן או משחו אותי לעוכר ישראל. אותם אנשים ודאי לא יאמינו לדברי אלו, ולכן אני יכול להוכיח להם באותה צורה שכתבתי את הפוסט הקודם - בהגיון כלכלי - מדוע אני מצר על התוצאה של הפוסט הקודם. במשפט אחד – אני צריך שאחרים יתרמו איברים בשביל הסיכוי שאני אצטרך תרומה מתישהו.

ההוכחה הזו פשוטה וטריויאלית למדי, אז סתם בשביל הכיף נסבך אותה קצת ונשתמש בתורת משחקים בסיסית ביותר. בשביל הפשטות בואו נניח שיש את אלון ויש את שאר ישראל (זאת הנחה מפשטת, לא אגוצנטרית). הנחה מפשטת נוספת (ולא אגוצנטרית, באמת) היא שלבלוגי הקט יש כוח שכנוע אבסולוטי - דהיינו - אם אני רושם "לא לתרום" אז אף אחד בישראל לא תורם איברים, ואם אני לא רושם - כולם תורמים. אגב, זאת אפילו לא הנחה נדרשת, אם להיות כנים. אני רק מנסה לחסוך מכם את השימוש בהסתברויות ותוחלות. 

מאותה סיבה בדיוק של המנעות מסטטיסטיקה בואו נלך לקיצון ונניח שמה שרשמתי בפוסט הקודם נכון תמיד – אם אחתום על כרטיס אד"י באיזשהי נקודה בחיי רופא יהרוג אותי בשביל לקצור את איברי. אם אני מעריך את חיי ב-"100" (יחידות תועלת, מה שאנחנו הכלכלנים כ"כ אוהבים), אז אם אמות התועלת שלי מהעניין תהיה מינוס מאה. באופן סימטרי (לא הכי מדויק כלכלית אבל לא נכנס לפינות) אם אני חי יש לי תועלת חיובית של 100.

כעת, להנחה שתשמח ודאי את מתנגדי, הבה נניח שאני בודאות אצטרך השתלה בנקודת זמן עתידית כלשהי (טפו טפו טפו). אם כל המדינה חתומה על כרטיס אד"י בודאות ימצא לי תורם מתאים ובודאות אחלים. במקרה זה, כאמור, תהיה לי תועלת של 100 (עדיף להיות חי מאשר להיות מת), אבל אם אף אחד לא יהיה חתום לא ימצא לי איבר ובודאות אמות.

בואו נראה את הדברים במטריצת תגמולים קטנה וחביבה:

המספרים מייצגים את התועלת האישית שלי בכל תרחיש אפשרי. קל לראות שמצבי הוא הטוב ביותר כאשר אני לא רושם את הפוסט וכמו-כן לא חותם על כרטיס אד"י. שם מתקיים שיווי משקל נאש, ואין לי סיבה לסטות ממנו – כלומר שאם אחליט לרשום את הפוסט מצבי בהכרח יורע. אני מקווה שזאת הוכחה מספיק טובה מדוע אין לי אינטרס להמריד נגד חתימה על כרטיס אד"י.

חשוב לי לציין שזה היה פיתוח מאוד-מאוד-מאוד פשטני עם הנחות חזקות ומקלות. אין שום בעיה להפוך אותו ליותר מציאותי ומדויק מבחינה כלכלית אבל מכיוון שהתוצאות האיכותיות ישארו אותו דבר אין טעם להלאות את עצמי ואתכם בהוכחה מדויקת יותר.

-

פוסט זה היה מספיק ארוך גם ככה, אז בואו נקצר ונסגור עניין. בתגוביות לפוסט הקודם הגולש צביקה הציע לתת תמריץ לאנשים לחתום על כרטיס אד"י:

"אשמח מאוד אם אנשים בעלי כרטיס אד"י, המוכנים לתרום לחברה גם לאחר מותם, יהיו אלה שנמצאים בראש התור להשתלות דחופות.
תמריץ שכזה יאלץ אנשים כמוך לבחור בין אותו סיכוי תיאורטי קלוש שלא יצילו אותו ממוות בכדי לתרום את אבריו, לבין אותו סיכוי גדול הרבה יותר שיום אחד יצטרך השתלה בעצמו."

הרעיון של צביקה לא רע כלל וכלל, ומצא חן בעיני. אני בתגובה הצעתי לתת גם תמריצים כלכליים לחתימה על הכרטיס – למשל הנחה בביטוח חובה לחותמים – אבל צביקה שלל זאת במשפט: " זהו תמריץ כספי למעשה מוסרי וזה פסול בעיני".

הכנסת אישרה אתמול את חוק ההשתלות שכולל בתוכו שלל תגמולים כלכליים לתורמי איברים (ניתן לקרוא על כך כאן) אבל מעבר לזאת – גם תגמולים לחותמים על כרטיס אד"י – "החוק מעניק נקודות זכות במס הכנסה לאנשים שחתמו בחייהם על כרטיס תורם `אדי` והחזר הוצאות קבורה בעתיד לתורמי איברים שנפטרו וחתמו בחייהם על כרטיס אדי" (דן אבן ואלה הר-נוי, נרג). במילים אחרות, בסוגיה של תמריץ כספי למעשה מוסרי המדינה לקחה צד. ומה דעתכם ?

שלכם,

אלון השואל – איך מעלימים את הפוסט מהתוצאות הראשונות בגוגל?