נפגשנו לראשונה בבלוג של זיקוקית, שסרגה אחת כזו מהממת לעלמה7. התאהבתי ומיד שינסתי מותניי במטרה להכין גם אחת כזו.
זה היה בספמטבר, שנה שעברה. 

לסרוג את כל החלקים לקח לי חצי שנה.
את התפירה והחיבור של הבובה סיימתי רק לפני כחודשיים. נראה לי שזה אחד הפרוייקטים הארוכים ביותר (והמוצדקים). 
אחרי שסיימתי לחבר, לשפצר לתפור וליפיף, אמרה לי נסיכת הבית שלבובה אין אף. שנייה לפני שהיא ציירה אף  על הבובה עם טוש (כן, יש לזה תקדים), הוספתי לה אף בליבוד במחט, כדי שלא תתלונן.

זהו נגמר. הענקתי לעצמי, בשנית, צל"ש על סיום של עוד פרוייקט ששכב בארון. אם אין אני לי וכו'...

כמובן שאת הרשומה אני מתכננת להעלות כבר חודשיים, מאז שסיימתי לחבר את הבובה, אבל בגלל שלא הייתי מרוצה מהתמונות, החלטתי לחכות עד שאצלם שנית. 

חלפו חודשיים, והחלטתי להודות בפני עצמי שבאמת אין זמן לצלם שוב (בימים אלה אני נמצאת במשהו שהוא שווה ערך ל-400% משרה...ממש אין לי זמן לנשום), ואולי באמת הגיע הזמן לשחרר קצת... מפרפקציוניזם לא יוצא כלום, לא?

כמה חבלי לידה בשביל בובה קטנה אחת. 
טוב, לא קטנה - בערך 25 ס"מ.

Enjoy!

עמוס לי מאוד בזמן האחרון (ובכלל, בשנה האחרונה) ולכן יוצא לי רק להציג עבודות ופחות להעלות הדרכות או קישורים (זו היתה התנצלות, סוגשל). יש לי הדרכה נחמדה בקנה, ומקווה שיתפנה לי קצת זמן בעוד שבוע שבועיים...ובינתיים תסתפקו במה שיש 

לפני כחודש, הסייעת האהובת עלי בגן של הג'ינג'י התחתנה. כמובן שתכננתי להכין משהו הרבה יותר גרנדיוזי, אבל בסוף הסתפקתי "רק" בבובת כלה....

הגזרה, כאמור, של טילדה. כל השאר - שלי...

פעם ראשונה שאני מנסה לעבוד עם סיבי משי (השיער...). יש להם ברק מדהים ומרקם משגע  , אבל היה די קשה להפוך אותם לשיער, הם כל כך דקים ופריכים.

חוצמזה, החצאית עשויה מבד סאטן ומתחתיה מציצה עוד חצאית טול. ההינומה עשויה מאיזה שארית של בד תחרה שקניתי פעם בשקלים בודדים. זר הפרחים הם פרחי סאטן שמגיעים בשקית אותם אגדתי לזר אחד עם חוט תיל דק. 

זה זמן מה שבו אני נשבעת שלא ליטול על עצמי פרוייקטים חדשים עד שלא אנקה את שולחן העבודה שלי מכל מיני כאלה שמסרבים להתפנות. 

מה לעשות, ומפוזרת אמיתית אנוכי - מתחילה בעשרות פרוייקטים חדשים בו זמנית, הרבה מעבר לקיבולת הזמן הפנוי שלי, לא מסוגלת להגיד לא לרעיונות חדשים, שצצים בערך פעמיים ביום וכך הולכת ונערמת הערימה.

את הבובה הזו התחלתי, למרבה בושתי, באוגוסט של השנה שעברה, בתור מתנת גיוס לאחיינית של העזר.
כמובן שאז גיליתי שפרוייקטים כיפים לא הולכים כל כך טוב עם קורס אלגוריתמים בתורת הגרפים שנלקח בקיץ. 
בינתיים הצטרפו עוד ועוד "מטלות" וכך... נותרה לה הגברת, חצי גמורה, אומללה ובודדה (טוב, לא בודדה. היו לה המון חברים חצי עשויים על השולחן) מחכה להמסר לאחיינית... (הגברת עברה גלגולים רבים נוספים בתור מתנה לתחילת קורס קצינות, אח"כ מתנה לסוף קורס קצינות ועכשיו...ליומולדת, שבמילא כבר עבר לפני חודשיים. פדיחה.)

אז אני טופחת לעצמי על השכם, כי סוף סוף סיימתי את העבודה (כמעט. נשאר רק להוסיף קצת דבק פה ושם, איפה שצריך). רק אנשים עם הפרעת קשב מסוגלים להבין עד כמה זה קשה לסיים פרוייקט שנשאר בו רק "עוד דבר קטן אחד...".

הגזרה הנפלאה והרעיון - איך לא, מהספר של טילדה Sew Pretty Sunny Homestyle. היא אמורה להיות מעמד לשרשראות/תכשיטים (למי שעדיין לא הבין את הרמז מהתמונה...).

אגב, סרט התחרה הוא self made וכנ"ל גם רגליות הבסיס שעשויות מחימר פולימרי (פימו). 

עוד שבוע מתחילים המבחנים מבחן ראשון, אבל החומר כל כך משעמם, כך שיש סיכוי טוב לרשומה נוספת בקרוב על עוד פרוייקט שסיימתי...

שלנו סרוג.

אחד מספרי הילדות האהובים על העזר הוא "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסן. הנ"ל אוהב לספר ששנים רבות, בתור ילד, הוא פחד להוריד רגליים מהמיטה, בגלל היצורים שגרים שם מתחת. אין לי מושג לאיזה יצורים הוא מתכוון (כן, הייתי אחת מ-10 הילדים היחידים באותה תקופה שלא קראו את הספר...), אבל זה בהחלט קשור לאותה סדרת ספרים אהובה (השמנטפים אולי?)

לפני שבועיים הגענו לאותו התאריך בו נהוג להביא מתנות לאהובינו ולאחל להם יומולדת שמייח, ואחת המתנות שקיבל מאשתו היקרה היא מומינטרול אמיגורומי. ההוראות נלקחו מפורום סריגה של תפוז. מפונקת שכמוני, התרגלתי כבר להוראות סריגה באנגלית והתקשיתי לעקוב אחר ההוראות בעברית (צרות של עשירים), אבל אחרי הרבה קללות, פרימות והתחלות חדשות, הצלחתי להגיע לתוצאה המיוחלת (כמעט. נראה לי שהראש יצא קצת פחוס מדי. במומין הבא נשנה קצת את הראש).

מיותר לציין, שעוד לפני שהעזר הספיק להגיד "שמנטפים" המומינטרול נגזל ע"י 2 העוללים בקריאות חדווה של "איזה חמוד!" ו"אמא! הוא לא גמור! חסר לו חיוך!"...

ולבורים כמוני שלא מכירים את הסיפורים - מומינים בויקיפדיה ולאתר הרשמי של המומינים.

שמיכת תגיות (או מפית תגיות, תלוי בגודל) היא מתנה נהדרת לתינוק שנולד. אני מאוד אוהבת לתת אותן במתנה, אבל תמיד מכינה ברגע האחרון, ולא מספיקה לצלם הדרכה מסודרת. וכרגיל, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים... ולא מזמן פורסמה הדרכה מפורטת (אמנם באנגלית, אבל התמונות מדברות בעד עצמן) במגזין הכה אהוב עלי, Craftzine. 

שמיכת תגיות מפליס לתינוק חורף

מפית תגיות מכותנה לתינוקת קיץ

ועוד תגיות (לפני הגיהוץ, כמובן...)

בד"כ, אני מביאה את ה"שמיכי" יחד עם  קוף גרב, שגם לו, כמובן יש המון הדרכות ברשת. הנה הדרכה אחת (צעד אחר צעד, מאוד מפורטת) והנה עוד אחת (פירוט יותר מילולי, אבל קצר וברור). דרך אגב, הקופיפים האלה מככבים בימים אלה אצלנו בבית, כך שהם מתנה נהדרת גם לבני שלוש וארבע.

קופיפת גרב

גם זוג נעליים קטנטנות הן מתנה נהדרת, ויחד עם כובע - שילוב מנצח. את ההדרכה לנעליים האלה אפשר להוריד מפה, ואת הכובע באתר של מרתה סטיוארט. בחורף אין כמו כובע פליס ובקיץ - כותנה.

נעליים כמו של הג'ינג'י, מהימים שבהם הוא רק דידה...

והנה עוד מתנה נחמדה - נחש למיטה או ללול (אולי הוא נראה קטן, אבל האורך שלו הוא משהו כמו 2 מטר...). מכיוון שאני מתכננת להכין אחד כזה במתנה בקרוב מאוד, יש גם סיכוי להדרכה מצולמת :)

ואם חשקה נפשכם באחת מהמתנות הנ"ל אבל הזמן או הציוד לא מאפשר להכין לבד - אני מקבלת הזמנות בשמחה. פשוט ללחוץ על צור קשר בקוביה שמצד שמאל למעלה ואחזור אליכם בהקדם.

שיהיה במזל טוב!!!