|
|
||||
|
|
||||
נושמת אויר יולי בארץ זרה, אני תוהה האם אתרגל אליךשוב? לעומק קיומך, לחרדת בניך. לאנשים ההולכים בשבילי ויכוח בלתי פוסק ואתגר. לריחות של רחובות ראשיים, עשן מכוניות מעורבב בבריזת ים. כתלים עתיקים ודמעות של כל הדתות שבחרו לחיות בינהם. לחום משפחתי ולקור של לילות חורף לחים. לאורנים ירוקים ושמיים כחולים, למתיקות לבבך ולאגמיך המלוחים. לליטוף שערי ברוח שלך, כשאני נוגעת בעץ הזית לזיכרונות שקברתי מתחת לאותו עץ זית לאהבתך הבלתי מסויגת, להצעתך הנדיבה להיות לי בית בית ישראל הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
lets pretend we climbed allthe mountains , wearing nothing but lace and hikers boots . I shallmake you feast of kings, well deserved to the one wishing me new peaks.I shall protect you from the sun with my noble thoughts and ask theearth to be kind to your feet whispering the softest words I have toevery stone occuring on your way. lets pretend we cross all the oceanswearing nothing but skin and silk slippers. I shall produce you thegods nectar well deserved to the one wishing me new whirlpools. I shallprotect you from glaciers with my sweetest desires and ask the waves totake you to safe land singing my honest tunes to every sea urchinoccurring on your course. lets pretend we crossed every planet wearingnothing but love and space helmets. I shall create you chocolatemasterpiece, well deserved to the one wishing me new horizons. I shallprotect you from evil marsians with my precious wishes and ask thestars to brighten your eyes telling my delicious tales to every blackhole occurring in your orbitהוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
mayanz שהיא גם ציפי לא עמנו עוד. נפש קסומה ויקרה שבמשך שנים עמדה לצד המילים הכואבות שחיברת י כאן ועזרה לי להתמודד עם האובדן הנוראי של אהוב. המילים שלי לבשו גוונים שונים, לעיתים נעלמו לארץ רחוקה, לפעמים התחדדו כשהלב ביקש אהבה חדשה, לעיתים חיפשו תמיכה מוצהרת, לעיתים חיפשו מישהו שיקרא אותם וציפי שם בכל מקרה, גם אם המילים שלי לא ממש היו הגיוניות ואם לפעמים לא ממש נמצאתי כאן וגם םא לפעמים הזיכרונות שלי רק מילים היו להן ולא ממש תמונה. תומכת ואוהבת ובעיקר מחזקת בי את האמונה הכפולה שנועדתי לכתוב ושאמצע מזור ואהבה בעתיד. ומצאתי ונמצאתי ואבדתי ואאבד שב וציפי עזבה את עולמנו הקיים ותמצא גם במחוזות רחוקים את הזמן והשהות להיות שם ולקרוא ולעקוב אחרי אהוביה. רק תכתבי כבר, עזבי שטויות מילים שמתנגנות לי בראש לצד העיניים העצומות הללו ואכן כותבת אני. באנגלית בימים אלו מביאה זיכרונות להתאמן על האנגלית שלי וגם כראוי לשונה של מקודם לעשות קצת תרפיה כשבודד. אני מצרפת את הלינק לבלוג האנגלי שלh (סטטיסטיקה של קורא אחד מיינד יו) והסיפור האחרון שמיכה blanket מוקדש לך יקרה, אי שם איכן שבחרת לפזר את קסמיך, חיבוק ענקי ותודה עצומה מקרב לב על מקומך בחיי 2 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
when I die don’t give me a stone . don’t put me under marble . keep it in its mountain overlooking Carrera. wear me as a token of love on your chest , bury me in your heart , put me in the ugly Vase you got from that aunt who really hates your mother . don’t say words of compassion of how great I was. save that compassion to your self and your new lovers. make something useful with me. give my essential parts to the ones who needs them. give away my belongings, if you can call them belongings cause I never had felt they truly belong to me. plant something that can be used in your tea over my name. make tea and chocolate parties with any money i have left. teach others to love. no stone. no words in the stone. no people around stones . save the space to someone who wish to lie comfortably in a warm place טוב לא לדאוג. פתאם הרהורים אחרי שבעה משפחתית על זה שאין לה צואה ואין למי להוריש וכדאי שלפחות יהיו לי הנחות יסוד לאותו יום אחד בעוד המון שנים. אנ י כותב תבימים אלו בבלוג ניסיוני באנגלית על מנת לעבוד קצת על השפה שאני משתמשת בה ביום יום. יצא לי הפעם נוקב מספיק ל העיז להדפיס כאן. חיבוקים הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
והיה ואמר והלך וחזר וביקש וקיווה ואחז ושבע ושאל והכביד ועצר והצעיד ואהב ומסר ולקח ושמר ועשה לבנה ושמש וימים טובים ולילות דמעה והמילים מצאו דרכן חזרה אל הנייר ועכשיו ריק . 5 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אחת שתיים נרותי הדקיקים שלש ארבע לבדם הם נדלקים חמש שש על חלון מואר שבע שמונה במנורות הכפר לבד. אור בחוצ. ויתורים. המנורה של י על בחלון עדיין קוראת לו להכנס פנימה ולבחור בי ובדתי. יהדות הכפר האנגל ישלי מתחדדת בימים קרים ומוארי ם בחגים אחרים שהופכים ל היות זרי ם פחות אבל איני שייכת אליהם אנ יכמוסה כמו סוד ומרגישה לבד מאד בימים אלו. הבחירות שלי לובשות צורה חדשה והמילים כמו תמיד מפייסות אותה ומברכות א ת כולם בחג שמח 3 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
מה לחכות לאביב ולפריחה שאוכל להשיל עלי כותרת מעשרה פרחים לפחות או להאמין שמשהו יכול לאהוב אות יכך כך ובאמת. היא לאבס מי היא לאבס מי נוט היא לאבס מי היא לאב סמי נוט היא לאבס מי היא לאבס מי נוט היא לאבס מי היא לאבס מ ינוט היא לאבס מי היא לאבס מי נוט היא לאבס מי היא לאבס מ ינוט היא לאבס... הרהורים אמיתיים לעת שקיעה בסתיו אירופאי אמיתי עם עלים חומים וזהובים שמתפלשים באופנתיות מופקרת מסביב למגפיים הסגולים וה הו כה מושלמים שלי כב ר מזמן לא היו לי צרות שכאלה. מקווה לעדכונים הולמים וכורכת היט ב את אותו צעיף סגול מרשומות של לפני שלוש שנים 13 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אני רוצה לעשות אנשים יהודים, יהודים יותר אני רוצה לעשות אנשים בורים לבורים פחות אני רוצה לעשות שם טוב למדינת ישראל אני רוצה להחזיר עטרה ליושנה ונזר הולם לחדשות אני רוצה לעשות לביתי אני רוצה למצוא את ביתי אנ ירוצה להמציא קלישאות חדשות שלא יכאיבו לאף אחד אני רוצה לעשות עולם שמח יותר. אני רוצה ורוצה ורוצה ושואלת בשלושים ושמונה , מאיכן יבוא עזרי? לא יום מיואש חלילה, אבל מצברוח פילוסופי מקדים אותי השנה. יכול להיות שהכאילו קיץ באנגליה מקדים את חשבון הנפש סתיו שלי שמתחיל עם החצבים בתחילת ספטמבר ? יתכן. עמוסת שאלות , לא מסוגלת לבצע בימים אלו , אפילו מדברת פחות ! , חופשה בקרוב תמצבר אותי שוב באנרגיות הלעשות ולא רק לרצותם בלבד 6 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
חצי ענן בחלון. חצי ענן ועוד חצי ענן והנה אחד אפור גדול מגיח מהצד השני. ממהר לפגוש את אחיו הלבנבן שלא יהיה להם קר מדי כשהם ככה רחוקים אחד מהשני. החלון הפנורמי הענקי במשרד שלי משקיף על מגרש החניה המקומי שמאחוריו תפארת האחו או מדשאה ענקית אם תרצו ירוקה תמיד. החלון הזה שגודלו קיר שלם של משרד שהוא בעצם מרכז מידע ולמידה . קיר שלם של תחזית מזג האויר בלייב. העננים מתקרבים ומתרחקים מודיעים לי מתי ירד גשם וכמה. אנגלים מומחים יגידו בדיוק של דקות מתי הברז הזה משמיים יפתח וירטיב אותך ככה ששום מטריה לא תעזור. גשם של קיץ שתדעו הוא פשוט וילון מים בלתי אפשרי, שאם הוא מלווה ברוח אתם חווים דצמבר עצבני במיוחד בישראל באמצע אוקספורד סטריט. אחרי אביב מופלא וארוך וחורף קצר ולא נורא קר הגיע הקיץ האנגלי , ידוע לשמצה ולא בכדי, שבועיים של גשם שהתחיל ביומולדת שלי בערך ונמשך עד שצעקתי כל כך חזק והשמש יצאה החוצה והשוויצה בחום של אנגלים שזה מאד כיף ולא מזיע מדי . ועכשיו אחרי יומיים של שמיים כחולים גדלו להם העננים, שבעצם אף פעם לא ממש עזבו והסכירו לי שפה זה לא חומ יולי אוגוסט ולא חמסינים ולא שלל שרב וכדומה. פה זה תה עם חלב ואינגליש רוז ואם תרצי שאראה לך את העיר באפור . בספטמבר אגיע הביתה, ללקט את שאריות הקיץ וללטף את גבעולי החצב ואולי גם להזיע טיפה במשעולי ירושללים ומדרכות תל אביב. שופינג אי אפשר לעשות בלי שום מאמץ ! 7 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אמא ואבא שלי באים לביקור בלונדון כמה פעמים שרציתי חיבוק של הורה בשנה האחרונה. שיגידו לי שאנ יהכי יפה והכי אהובה, גם אם אני באותו יום מכוערת מגעגועים ואף אחד לא אוהב אותי כי אני לא דתיה מספיק. שיגידו לי שזה לא בסדר שאני מבזבזת כל כך הרבה, כי מישהו חייב להגיד לי אתזה, כדי שישאר לי כסף לביקור בארץ. שיכינו לי סיר מהביל של כל מיני טעימים ומתובלים, שאין פה באנגליה אלא אם כן אתה ממשפחה הודית או איטלקית. מחר הם באים. חסר לבבן גוריון הזה שיאיימו בשביתות. לא כשאבא ואמא שלי באים. מזג אויר היה נפלא פה השבוע ועכשיו הוא עושה עוד קצת קולות של קריר ואפור וממש חייב להיות מקסים מחר בשבילם, כי הם אבא ואמא של ישבאים לעשות לי חיוכים ושמש וציוציי פינוק מתגלגלים. אנ יאשוויץ בהם בקהילה , ארוחות ערב עם שועי םורוזנים ושכנות ואפילו בית כנסת לחילונים שלי, שיראו שהבת שלהם לומדת משו. אתכרבל על הספה המעוצבת בסלון שלי, ילטפו לי את הראש ולא יבקשו דבר בחזרה. ואני אזירת תודה על החסדים המשפחתיים הקטנים אפנק אותם בחזרה עם כל מיני הרפתקאות להורים בלונדון. אני אקח אותם לטייל ברחובות האחרים שקצת יצא לי להכיר בשנה האחרונה , אצפה איתם בכל חלונות הראווה החייכנים ואבא יתמוגג ויתמסממס ויגיד לי תגידי רק מה את רוצה אני אקשיב לכל התלונות שיש להם על הבת החוצלארצית שלהם. על האהבות שלא הבאתי לפתח ביתם, על שאני לא מתקשרת יותר מדי, על סבתא שיש לה כעסים עם החתונות שלא מתקיימות. אני אקשיב בצמא לכל סיפור על תלתל חדש שצמח לאחיינית הטריה, על טיול עם חברים שעשו לגליל. על השכנה שמחתנת כבר את השלישי. אקשיב ואקשיב ואתכרבל ואתעגל ואתאפק מאד שלא לספר להם שהציעו לי להשאר כאן שנה שלישית ...חמישה חודשים לפני שבדרך כלל מציעים. 8 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
7 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
26 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אין לי מה לומר להגנתי. טלטלות רגש עצומות השתיקו לי את התאבון לכתוב. מוזר זה בדרך כלל בא אצלי להפך אין ל יגם מה לחדש. טלטלות טלטלות אבל בלי הרבה הפעלות. ועם אכזבות אבל המנגנון ברוך השם עובד אצלי כמו פעם ועל כך אני שמחה לבשר. ושוב יכולה אני להתאהב עד כלות. מלבד זו עבודה שוחקת עד קצוות השריר. ואין זמן למזמז את המילים מו פעם שעבדתי רק עשר שעות ביום. מתישהו ברור , יחזור ל יהחשק והזמן ועד אז כדברי מעין, אין לי תירוצים בכלל רק לבקש עמכם להשאר סובלניים ולשמור את המנוי לרגע ההתפרצות המתלבה 4 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
I escaped for sof shavua too much work in london takes me away from writing and the next 2 months are going to be as busy the yom haatsmaut bussiness is a very serious one. chodesh vachetsi of events on my little shoulders, and i am trying not to lose my barachti leberlin efo yesh chaverim krovim , just a little cheap flight away veyesh gallery lafayet kol hateimim shebaolam, bakbook luce that was opened up for me (yain mamash mamash shave) vegood night talk about life , zionism and travels, i have 2 more days like this , and some interesting people to meet and i promise to update in hebrew once im back to my kosher life in the community in London last night we had a little bbq with thuringian real sausages...moomchim toanim shehen hachi hachi haya meopd meshachrer yesh li sefer leyadi and i think ill have a perek or 2 and i also think I will do a stroll next to the river today and search for my independance it is a bit grey outside but spring is here in europe, we had a week of lovely sunshine in london and u can actualy walk outside breath the flowers and not freeze. so sorry for all the balagan bareshooma hazo. I wanted to prove that im still alive, and yes alot of new stories are being cooked and wating for around mid may after yom yerushalaim to come out and give u a bit more of the london tales shabbat shalom and slicha with all the english speaking that came here and think something is tottaly wrong here and that i also have spelling mistakes tough ! 4 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
א ני עובדת המון. זה לא תירוץ להרפות מהכתיבה. אבל זו עובדה שהיום בערב החמצתי לה פנים. שני מפגשים עם קולגות להרף לונדון וקפה, עשו לי את הרויטליה של ממיקודם. זו שמחפשת סיפורי אחרים, שמקשיבה לא רק כי זה המקצןע שלה, שתבונתה מעמיקה לאחר את תמונתה שלה. ממש שונה עוד פעם. . בין לבין עבודה אני מארחת המון. שזה גם עבודה, אבל החלטתי שאנ י חייבת למצוא לזה שם אחר. שלא אתחיל חס וחלילה להתלונן על השעות ובסוף מכל הלונדון הזה אצא פולניה. אני חושבת המון. כשהשעון מראה שתים עשרה בלילה , אנ יגולשת למיטה וקוראת וחושב ת עוד כשעתיים. עברתי ללילות של חמש שעות שינה וז המספיק. מספיק זמן בשביל לחדש מצברים ולהותיר זמן לחיפושים אחרי הרפתקאות, בשעו זניחו תשל הלילה או בקצוות סוף השבוע שנשאר ל יאחרי הבתי כנסת והחדרים אני מוצאת המון. לונדון, גם כשלא ממש מוצאים זמן עבורה, מספיקה גם בגיחות להמציא לי כל מיני טיפוסים. הבריטים האלו, שיהיו בריאים הם יפים המון. יש אחד מהם שמגרד ממני את כל קליפות הגאווה הקצת חלולה שלי. הוא מועמד לנעימים בגב. לדאבוני לא יותר מזה , כי הוא לא מבני עמנו. איש קשה ויפה תואר עם סיפור מבהיל כמעט של בחירות בחיים. שמצאתי בדרך והחלטתי להחליף עמו כמה מילים. בנתיים החלפתי איתו המון. מילים ולא מיצים לאלו שמחכים שם לשמוע על רומנים מרתקים, הלוואי שהיו לי להשוויץ בהם השליחות עושה לי המון המון. מאד טוב לי איתה ומאד ראוי לי בה. הגעגועים מ קבלים גוון נעים , קצת עמום ומציק לפעמים, אבל בשאר הזמן אני עושה לביתי , כפי שחשבתי אנ ירוצה להמציא מילים של התנצלות על ההעלמות שלי. אבל לא נמצאות אלו ממש עכשיו. בכלל להתנצל זה מאד אנגלי ןאני אשתדל, לא להתמסמס בהמון הזה שמסביב 9 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
ביקור של שבוע בארץ בקושי הרחתי שמש וצריך לחזור אני חוזרת עם חמישה קילו עודפים, אחד עלי מהאוכל של אמא , אחד מארבעים קרמבואים ופיצוחים של הפרסי בטרולי, אחד של סוודרים נורא יפים של גולף ומעיל של קסטרו, אחד של יין צןרעה ואחד של סרטים ישראלים שאי אפשר להשיג בלונדון. יש לי גם קילו מוחבא של געגועים שמתחילים לי תמיד עוד לפני הדיוטי פרי. ולקוראי הנאמנים המלינים על קצב הכתיבה. תודה , אנ יבאמת אשתדל לעשות חלוקת זמנים הגיונית יותר, כי מתגעגע לי גם לכתוב. פעם הבאה מינימום שבועיים בארץ. חומוס צריך לעכל לאט. 5 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
ובין ההבדלים שלנו שלי שלך של ההוא מהחלון ממול, אני מוצאת דימיונות ופעמים אחדות של קרבה. הפער ביננו הולך ומתרחב ומצטמצם ומתקצר חליפות אמבה מתעתעת של דעות אוחזת ביד המושטת לשלום מצדו השני של הכביש ומוחה בהינף יד קריצה וחיוך של אותו האיש אני חיה בחברה שבה הנהג מונית הפקיסטני יכול להיות בחור יפה תואר , מבריק ונעים הליכות. והמגן דוד שלי יביא בקרבו רצונות לשיחת רעים עמוקה . או להוריד אותי מהמונית, עוכרת שלום שכמותך. בלבולים כאלו ואחרים תוקפים אותי מאד היום, ואין תוכי כברי. קצת מבוהלת מהעולם שלנו, אבל מקווה שהנר הקטן שלנו ימשיך להדליק לאחרים נר רביעי של חנוכה ואני מודיעה שרשמית הכפור הגיע לאנגליה יש קרח על הווינד שילדס ומה זה קפוא 6 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
ביום שלישי בשבוע שעבר , נכנסה אליי למשרד בחורה צעירה עם קלסתרון ברזילאי / פרואני / תאילנדי עם תינוקת וילדה בת ארבע, עם אמא יהודיה, מתלוננת עם עניים עצובות וסיפור לא קל.היא עצמה אומצה בינקותה וחוותה הריון לא מתוכנן ראשון בגיל שבע עשרה, שני בגיל עשרים ושתיים עם אבא שברח ומחפשת מקום כמו קיבוץ להרגע בו קצת לכמה חודשים. דיברנו. שתי נשים משני מקומות מאד אחרים בחיים. אבל לב שבור , זה לב שבור. צריך לתקן , אם אפשר. להיות מתנדבת בקיבוץ עם תינוקת בת חודשיים לא היה אידאלי , לקיבוצניקים בכל אופן וחיפשנו אפשרות לעשות אולפן, התקשרנו יחד לגלובל סנטר (מרכז בינלאומי עשרים וארבע שעות ביממה) ומצאנו שאפשר לפחות בתור התחלה לחבר אותה , שנולדה למשפחה יהודיה , אבל היתה מנותקת משו לbirth right (טיול הכרות עם ישראל למי שלא ממש מכיר ומנותק מיהדותו, חינם !). שני טלפונים אחר כך תואמה פגישה של הרגע האחרון ממש בין הצעירה לבין נציגי הסוכנות במשרדי הסוכנות בבלפור האוס בלונדון . והיום בבוקר קיבלתי טלפון מתרגש מהאמא שסיפרה שהילדה יוצאת לטיול לישראל, לחשוב קצת על העתיד שלה וגם על העבר שלה בעצם. היא הוסיפה שהנכדה הגדולה שלה שנרשמה לבית ספר לא יהודי , ביקרה עמה היום בקלור תיקווה (בית ספר יהודי רפורמי) בבוקר והיא תרשום אותה מחדש לבית ספר יהודי. היא גם חושבת לחזור לאוניברסיטה ובהמלצתי מתלהבת ממזג האויר המחכה לה בארץ ומהשופינג בשקלים.... תחילתו של תיקון ולא בגלל פעילות מיסיונרית, עבודת קודש או משיחיות. תחילתו של תיקון בגלל התקרבות אנושית ושירות קהילתי חשוב. בשבילי זו מתנה גדולה לחנוכה, אבל בשבילה זה ממש נס והתחלה חדשה. מאחלת לכולם חג חנוכה שמח מאושר ומלא בניסים נפלאות ומטבעות שוקולד של עלית (כי אלה של פה הם פרווה, עולים המון ומגעילים !) 1 תגובות | הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||
|
||||
|
|
||||
|
|||||||
|
|||||||
|
|||||||
|
|||||||
|
||||
|
|
||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||
|
|
||||
|
||||||||||
תפוז אנשים - פרסומת
![]() |
