לקבל מגזין בדואר זו תמיד הפתעה - לטוב ולרע. עד שאין את הגליון בידיים לא באמת יודעים מה יש בתוכו - לא משנה כמה ביקורות קוראים עליו או כמה הצצות רואים מראש. הפעם השלל כלל 5 מגזינים - שניים מתוכם של Quilting Arts Gifts:

 

 

ובתוכו:

 

 

 

 

 

 

הגליונות מושקעים וההסברים נהדרים - אבל זה פשוט לא הסגנון שלי... אני מחפשת דברים יותר "נקיים" ופחות אומנותיים. אם יש מישהו שמעוניין לקנות ממני את הגליונות (כל גליון עלה לי 80 שקלים כולל המשלוח) אז פשוט שלחו לי מייל או מסר.

 

3 הגליונות הנוספים הם של המגזין Stitch (שהוא די חדש - פחות משנה בשוק).הגליונות האלו היו כבר יותר בכיוון שלי - ראיון אחד או שניים, כמה שדרוגים לבגדים ולא מעט פרוייקטים שעשו לי חשק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה שכן, גיליתי שאין לי מקום יותר לספרי יצירה... נראה לי שאני פשוט אעשה סדר ואמכור את כל הספרים שכבר מיציתי - מבטיחה לעדכן בבלוג את כל הפרטים בהמשך.

 

ובינתיים, קצת טיזינג.... פרוייקט ההחלפה של גמדים ופטריות בקומונה של פרידה ונומה:

 

 

עוד לא יכולה לגלות ממש מה זה ולמי זה, אבל מבטיחה לכם סדנא מצולמת של כל השלבים כשיהיה אפשר לפרסם.

 

הפעם הדיווח קצר וקולע - הרבה תמונות ומעט מלל. ממש כמו שהבת שלי רוצה שהספרים שלה יהיו...

 

בחוץ יורד עכשיו גשם. נראה לכם שהחורף באמת כבר כאן?

קרן.

 

פשוט אין דבר כזה! לא משנה כמה קופסאות יהיו לי, תמיד יש מה לשים בעוד קופסא. לא משנה כמה כיסים תלויים ומגירות או מדפים - תמיד יש עוד מה לשים! זה פשוט הנחה קוסמית שאי אפשר להתכחש לה.

 

ביום שישי היתה אמורה להיות סדנת תפירת הבובות אצלי בבית. למה אמורה? כי למרות שהסדנא היתה מלאה, 6 בנות ביטלו ביומיים לפני התאריך בגלל שפעת... לאור המצב, החלטתי לדחות את הסדנא לחודש הבא - בתקווה שעד אז המצב ישתפר. זה השאיר לי יום שישי פנוי - לא היה לי כזה כבר כמה חודשים. דגדג לי באצבעות לעשות משהו - אבל לא ידעתי מה, עשיתי קצת סדר, ארגנתי דברים ועדיין לא נפלה ההחלטה מה לעשות. ככה נגרר לו יום שישי ואחר הצהריים כבר נכנעתי והלכתי לישון - מצב נדיר לכל הדיעות. הקטנה ישנה, הגדולות ראו טלויזיה וההורים הלכו לישון. חזון אחרית הימים...

ישנתי 3 (!!!) שעות עד שמאי הודיעה לי שאבא אמר שמספיק כבר לישון. צודקים. לפחות השינה עזרה כי כשקמתי היה לי בדיוק רעיון מה לתפור - ארגונית לשולחן! נכון שיש לי כזו (את הדגם בורוד/חום), אבל היא ענקית ותופסת הרבה שטח עבודה - במיוחד כשהולכים לערבי יצירה או סדנאות ושטח העבודה די מצומצם. זו הסיבה שאני שומרת בה בעיקר חשבונות ומכתבים ולא חומרי יצירה וכלים.

 

 

 

והנה הארגונית שתפרתי לעצמי - אין גיזרה, הכל מהראש...

 

 

 

שתי שכבות של ג`ינס עבה (אחת מהן עבור כיסים) כדי שהיא תהיה יציבה, ועוד שכבת כיסים חיצונית מבד קנווס עם נמלים. יש לי את הבד הזה כבר שנתיים וסוף סוף גאלתי אותו... 

 

 

 

היו לי את מלוא הכוונות להוסיף לארגונית גם בטנה, אבל לא היתה שום אפשרות לתפור שתי שכבות עבות של ג`ינס עם סרט אלכסון כל כך דק, אז פשוט ויתרתי - היא עומדת יציבה גם ככה. במילא רק אני רואה שאין  לה בטנה אז אני מראש סולחת לעצמי

 

וככה היא נראית כשהיא חצי מלאה - מסתבר שיש בה עוד הרבה מקום!

 

 

עכשיו צריך רק לחנוך אותה בהזדמנות המתאימה...

 

מחכה לי שבוע יחסית רגוע - ואני מפנטזת על להתחיל לתפור שמיכת טלאים. לי רוצה שמיכה סגולה (איך יצאה לי בת שאוהבת צבע סגול הכי בעולם?) ואני נאלצת להתגבר על הרתיעה הטבעית שלי ולחפש בדים סגולים... ימים יגידו אם יצא מזה משהו.

 

קרן.

 

תלוי מתי שואלים ואת מי...

יש ימים שאני טוֹבְטוֹב הגמד ויש ימים שאני המכשפה הרעה מהמערב (או המזרח? מה זה משנה...). יש ימים שאני נהגת/מבשלת/מכבסת/מתקתקת עניינים ויש ימים שאני בטטת כורסא ורק מזיזה את האצבעות על המקלדת. יש ימים שאני מלאת אנרגיה ורק מחפשת מה לעשות - ויש ימים שאני רק רוצה לעצום את העיניים ולישון... אבל בכל המקרים, זו אני - לטוב ולרע.

 

 

המונולוג הזה אמור היה להיות הפיסקה הפותחת בתשובה לראיון שראיינה אותי תמר (הלוא היא TAMAR THE SUPER GIRL). לכבוד מה הראיון? טוב, חוץ מזה שאני אדם מאוד מעניין ששווה לכ-ו-ל-ם להכיר (סתאאאאאם, אני ממש משעממת...), תמר התחילה בבלוג שלה פרוייקט בשם "עבודה עברית" במסגרתו היא מעלה בכל יום בבלוג ראיון עם יוצרת ישראלית - בטח תכירו שם כמה שמות מוכרים כמו אילאיל, זיקוקית, הגריטה, פיית מרציפן או אליס (והיד עוד נטויה).

 

 

 

בקיצור, הנה הקישור לראיון שלי. יש שם קצת על עצמי, איפה אני יוצרת, טיפים ליצירה והמוצרים האהובים עלי. אגב, בכל ראיון (יש רשימה של כל היוצרות בצד ימין - שווה לקרוא על כולן) יש מספר תמונות ואחת מהן היא של אחת העבודות הראשונות של היוצרת - נראה אם תזהו...

 

קרן.

 

צוות סקראפוהוליק הזמין אותי להשתתף באתגר "מתוק" שהוא מעלה החודש במגזין. אגב, למי שלא מכיר, סקראפוהוליק הוא המגזין הסקראפי היחידי בעברית - הוא מופץ כל חודש בחינם בפורמט PDF לכל מי ששולח מייל לכתובת scrapaholic.magazine@gmail.com . האתגר היה לעצב משהו בנייר (דף באלבום, קופסא, כרטיס ברכה או כל דבר אחר שעוסק בנייר) שהכותרת שלו או הנושא שלו מכיל את המילה "מתוק" או Sweet על כל הטיותיה.

 

הדבר הראשון שצץ לי בראש היו התמונות בעקבות הביקור בחנות הממתקים באמסטרדם - הדפסתי את התמונות וניסיתי לחפש השראה. התמונות עצמן היו לא בעייתיות במיוחד חוץ מאשר משטח העבודה הכתום בתמונה שבלט בכל הזדמנות והעובדה שצילמתי את שקית הסוכריות על שולחן חום.. אחרי לבטים רבים, החלטתי ללכת על רקע קצת כהה של Basic Grey שלא מתקשר תמיד למתוק - בתוספת מדבקות תואמות של Basic Grey.

 

 

הכותרת נעשתה באותיות הכתב של לימור מקסם שימושי ואני מתה עליהן! קצת מוזר לי לעצב בעברית (כן, כן, אני יודעת שאני נשמעת פה ממש פלצנית) כי כל המגזינים והאתרים שאני מסתכלת בהם בעיצוב אלבומים עשויים עם כיתוב וכותרות באנגלית. מכיוון שהאותיות השחורות קצת נבלעו ברקע, הוספתי להן מסגרת עם טוש ג`ל לבן כדי להדגיש אותן וגם הדבקתי אותן עם דבק ספוג כדי להרים אותן מעל משטח הדף ולהוספיף לדף אפקט תלת מימדי.

 

 

הסתכלתי על הדף והוא נראה לי קצת אנמי - לא מבחינת הצבעים, כי ברור שיש שם מספיק צבעים - אלא מבחינת העיצוב לטעמי. סך הכל הדבקתי מדבקות שהגיעו בסט תואם - איפה האתגר שלי בזה? זה לא הספיק לי ולכן ניסיתי לעצב דף נוסף (אני over achiever, זה ברור!).

 

הדף השני יצא הרבה הרבה הרבה יותר מתקתק... כל מי שיש לו ילד מכיר את הסימנים של ילד עייף - שפשוף העיניים, קצת קיטורים (לא קיטורים של פולניה אלא דיבור בטון מיילל שגולש מאוד במהירות לכיוון בכי)  ובסוף תשישות, התכרבלות ועצימת עיניים. אני החלטתי להנציח את השתלשלות האירועים עם הכותרת Sweet Dream - או "חלום מתוק" בעברית. אולי בעצם הייתי צריכה לקרוא לזה "שקט מתוק"...

 

 

למי מקוראי הבלוג שלא מתעסק בעיצוב אלבומים - אתם מוזמנים לדלג ישר לסיכום בסוף. מכאן והלאה יש רק הסברים טכניים - עמכם הסליחה...

 

הדף נבנה בשלבים - קודם כל נבחר הרקע וחתכתי מסגרת שתיתן סגירה ויזואלית לדף - הוספתי על המסגרת תיפורים במכונת תפירה כדי שיהיה יותר מעניין. כדי לבנות את הגזע פשוט חתכתי בגזירה חופשית דף קארדסטוק חום ותפרתי גם אותו לדף. את העלים של העץ עשיתי ע"י החתמה - החתמתי קבוצות של עיגולים על מגוון דפים ירוקים עם דיו לבן פיגמנטי ועשיתי הבלטה חמה עם אבקת אמבוסינג לבנה. ככה עשיתי גם עיגולים בודדים - ואת כולם גזרתי מסביב. הדבקתי את קבוצות העיגולים זה ליד זה כדי שיצרו רצף ואת העיגולים הבודדים הדבקתי עם דבק ספוג תלת מימדי כדי שיהיה קצת נפח. קצת כפתורים ורודים ואדומים הוסיפו את הטאצ` האחרון.

 

 

הפרפר עשוי מקארדסטוק לבן שעליו הדבקתי דבק דו צדדי. פינצ`צ`תי אותו עם פאנצ` הפרפר של מרתה סטיוארט (לכל מי ששאלה, יש לה 3 פאנצ`ים של פרפרים - הפאנצ` שלי הוא ה-Royal Batterfly) וטבלתי אותו באבקת נצנצים. הוספתי שלוש מדבקות פנינה (מצאתי בקסם שימושי במחיר ממש מצחיק) והדבקתי במרכז.

 

 

כשבאתי להניח את התמונות ברצף, האיזור התחתון נראה לי קצת ריק מדי ולכן הוספתי שכבות בתור רקע מתחת לתמונות - קפלים של נייר תווים אדום משוק הפשפשים בהולנד (אמרתי כבר שאני מאוהבת באפקט הזה?), סרט קטיפה ורוד, תחרה לבנה, שארית של סרט פונפונים ירוק (אני לא זורקת אף חתיכה של סרט) ועוד קישוטים בפינה.

 

 

 

עכשיו החלק התחתון של הדף היה מוכן - אבל הוא לא התאים לחלק העליון - החלק התחתון רומנטי וקיטשי ואילו החלק העליון מדוייק מדי ואנליטי. כדי לרכך את המראה וליצור קשר בין שני חלקי הדף, הוספתי עיגולים נוספים שנעשו באותה טכניקה עם דף התווים והוספתי גם פרפר שפינצ`צ`תי מנייר שיש עליו הבלטה של קטיפה אדומה.

 

 

נותרה רק הכותרת (שוב עם האותיות של לימור) וזהו - עמדתי באתגר!

 

אגב בעקבות תגובות של חברות שראו את הדף לפני הפרסום אני מודה כי:

א. אני פסיכית

ב. הדף לקח לי הרבה זמן (3 שעות בערך אבל נהניתי מכל רגע!)

ג. תמיד יש עוד משהו שאפשר להוסיף לדף

ד. אתגרים זה כיף!

 

אני סיימתי.

קרן.

 

כמו בכל שנה אני מתלבטת לגבי לוח שנה. לקנות או לא לקנות? צריך הרי משהו שיראה לך את כל החודש, לא? על יומן ויתרתי ממזמן אחרי שגיליתי שבמילא אני מעדכנת הכל ב-calendar שלי ב-google כדי שאוכל לראות מה מתוכנן גם כשאני בבית או בעבודה.

בדרך כלל, לוח שנה הוא משהו שימושי שמנסים לעשות אותו גם קצת ליופי. אני לא מדברת על לוחות השנה שמקבלים מסוכן הביטוח או מהבנק שאפשר לשנות אותם למשהו קצת יותר נסבל. 

לפני כשנה קניתי לוחות שנה שמיוחדים לסקראפ - הוציאה אותם חברת Autumn Leaves שיש לה גם דפים מדהימים ומאוד הצטערתי לקרוא שלא יהיו יותר כאלו. בשיטוטי באתר BookDepository שהזכרתי בפוסט הקודם, קיבלתי גם המלצות לספרים בתחום התפירה שאותם חיפשתי - ואחת ההמלצות היתה - הפלא ופלא - ללוח שנה בנושא של תפירה! במחיר של 15$ (פחות מ-60 שקל) ומשלוח חינם, לא היה יותר מדי מה להתלבט...

 

אתמול קיבלתי בדואר את הפתק הזה:

 

 

נכון שזה סוג הדברים שהכי כיף לקבל בדואר? מרגע שקיבלתי את הפתק כבר ניסיתי לדמיין מה יש בחבילה - אולי ספרים שעוד צריכים להגיע? אולי מגזין? אולי החלפה? ואולי לוח השנה שלי?

 

אז תציצו - אני עדיין בהתלהבות...

 

קודם כל, סימניה מדליקה - בתור תולעת ספרים מושבעת (תחביב שבגללו הלכתי לישון היום ב-2:30 לפנות בוקר בגלל ספר שלא יכולתי לעזוב לפני שסיימתי), סימניות הן מצרך שימושי מאוד. יש לנו עשרות סימניות בבית - משום מה כולן נעלמות או נשכחות בתוך ספרים.

 

 

הנה הקופסא - ותראו מה יש בפנים....

 

 

והנה הדפים פרושים:

 

 

כפי שאתם יכולים לשים לב, לוח השנה הוא רק תירוץ - יש שלושה תאריכים בראש כל עמוד ואין ממש מקום לרשום פגישות או ימי הולדת. מצד שני, תודו שזה מעודד יצירתיות - בכל שלושה ימים לעבור לדף הבא עם רעיון נוסף. כל הפרוייקטים הם מהאינטרנט ויש קרדיט לכל יוצר עם קישור לאתר/בלוג שלו. חלק מן הסתם בוודאי יהיה מוכר לכם משיטוטים באינטרנט או בבלוג הקישורים שלי. עדיין, יש פה 100 פרוייקטים וכבר שמתי עין על כמה פרוייקטים שבא לי לנסות.

 

כל עמוד הוא בעצם דף מקופל שמשני צדדיו יש את ההוראות. במקרה וצריך גיזרה (למשל לכיסוי הביצה בצורת ינשוף מתוק שמופיע למעלה) אז פשוט פותחים את הקיפול והגיזרה מצויירת בצד השני של הדף.

 

 

עכשיו רק נותר שיעשו כאלה גם לסקראפ...

אגב, נכון שזו יכולה להיות מתנה נהדרת לתופרות? לוח השנה הוא לשנת 2010 ככה שיש על מה לתכנן!

 

שיהיה סוף שבוע נהדר!

קרן.

 

הפעם אני לא מראה משהו שעשיתי אלא דוקא משהו שקניתי...

קיבלתי היום בדואר את הספר החדש של Cath Kidston. אני בושה לומר שלא ידעתי עליה יותר מדי ורק אחרי שחיפשתי קצת גיליתי שיש לה יותר מ-30 חנויות בעולם והיא להיט היסטרי באנגליה ויפן. היא מעצבת בדים ומוצרים לבית בסגנון שמשלב וינטאג` וסגנון אנגלי כפרי - כלומר הרבה פרחים...

 

 

בקיצור, הספר מצא חן בעיני ונראה נחמד ולכן קניתי אותו - התיק על הכריכה נראה מקסים לטעמי. כשהתחלתי לדפדף בו גיליתי בו גם פרוייקטים נחמדים לעשייה (נכון שלא כולם, אבל יש מספיק מה לעשות משם). מה שמאוד מצא חן בעיני היה שלספר מצורף דף גיזרה גדול עם כל הגזרות שיש בספר - ולא צריך לחבר חלקים נפרדים שמופיעים על פני כמה עמודים בדרך כלל.

 

השוס הגדול היה כשגיליתי שהספר מגיע גם עם בדים... ולא סתם בדים - לספר מצורף הבד ממנו נתפר התיק שמוצג על הכריכה, כשהוא כבר גזור לחלקים הדרושים, כולל תווית של Cath Kidson (שאין סיכוי שאני אשים כי אני אתפור את התיק ולא היא!)  וגם כפתורים תואמים. אני מאוד מקווה שזה יהיה טרנד וכל ספר תפירה יתחיל לצאת עם לפחות בדים לאחד הפרוייקטים שבו!

 

 

הנה עוד כמה פרוייקטים מתוך הספר:

 

 

 

 

 

 

 

אגב, הספר לא נמצא באמזון (קצת מוזר) ואני קניתי אותו ב-www.thebookdepository.co.uk. למי שלא מכיר את האתר, שווה להכיר! לפי הכתובת ניתן להבין שהוא נמצא באנגליה - מה שאומר זמן משלוח קצר יותר. היתרון הכי משמעותי שלו הוא שהמשלוח בו הוא בחינם! כן, כן, קראתם נכון - ב-ח-י-נ-ם! אפילו לארץ! בעצם המשלוחים לכל העולם הם בחינם! המוטו מאחורי האתר הוא "כל הספרים נגישים לכולם" - אין להם מחסן והשילוח לעיתים נעשה מהמפיצים/מו"לים בעצמם (אגב, בגלל זה לפעמים הזמנה אחת של כמה ספרים מגיעה במספר משלוחים כי כל ספר מגיע ממפיץ אחר). הם לקחו על עצמם גם להדפיס מחדש ספרים ישנים שאין עליהם זכויות יוצרים והם נגישים לקהל הרחב ויש להם עוד הרבה רעיונות. נכון שזה עושה טוב לקנות ממקום שיש לו גם אידיאולוגיה שאני מזדהה איתה, אבל בתכלס, אותי עניין המחיר והמשלוח . המחיר שלהם כמעט כמו אמזון - לעיתים יקר יותר בדולר או שניים, אבל אם תוסיפו את עלויות המשלוח של אמזון תגלו שהם הרבה יותר משתלמים. מבחר הספרים שלהם עצום - אפשר למצוא שם באמת כמעט הכל.

זהו, גמרתי ליחצן אותם...

 

תשמעו, הפוסט הזה יצא בסגנון "אודטה ממליצה" שזה פשוט מביך . אנסה להשתפר להבא...

 

קרן.

 

חדי העין מביניכם בטח ראו ברשימת הסדנאות שלי את השורה הזו -

האמת היא שהתאריך אף פעם לא היה הבעיה אלא דוקא הבובה עצמה. איזו בובה אפשר להעביר בסדנא למתחילות שתיתן את כל השלבים בתפירת בובה אבל עדיין לא תהיה מסובכת מדי? כזו שתעבוד לפי גיזרה אבל עדיין תיתן מקום ליצירתיות האישית? כזו שלא תהיה תייאש אבל גם לא תהיה יותר מדי פשוטה? בקיצור, לא מצאתי את הבובה המושלמת לסדנא. שיטוט בחנות צעצועים בהולנד הניב קצה של התחלה של רעיון. דפדוף בספר ישן של אמא שלי מלפני 30 שנה נתן עוד פוש קטן - משם כבר ישבתי בעצמי לתכנן את הגיזרה, את הבדים, את האפליקציות וגם השארתי מקום לשינויים אישיים.

 

אז הנה היא (או יותר נכון הן) - בובה לסדנת מתחילות:

 

 

 

 

 

הבובות תפורות כולן מפליז - בסדנא נתפור רק בובה אחת מתוך השלוש. כל משתתפת תבחר את הגודל הרצוי לה, את הצבעים וכמובן גם את הקישוטים. רק כדי לתת לכם המחשה של הגודל, הנה הן ליד משהו מוחשי שתוכלו לבדוק:

 

 

 

 

עכשיו יש לי בעיה לגבי השמות של הבובות - פשוט לא הצלחתי למצוא שמות לשלישייה זו. בסוף החלטתי פשוט להשאיר אותם בתור B, A ו-C עד שיהיה לי רעיון אחר. אולי לכם יש איזושהי הברקה?

 

 קרן.

 

כיסים הם פתח לאפשרויות - אפשר לשים בהם הכל ואז לשכוח. אין דבר כיף יותר מאשר ללבוש את מעיל החורף מהשנה שעברה ואז לגלות הפתעה בכיס - כמובן שעדיף למצוא כסף ולא טישו משומש...

בשנה שעברה, כשאור היתה בכיתה ב`, הבנו שאנחנו בבעיה - הציוד שלה היה מפוזר בכל הבית, המילון אף פעם לא היה באיזור כשהיא היתה צריכה אותו, משימת סידור התיק היתה מאמץ משפחתי ותמיד משהו היה חסר. השנה החלטנו שצריך למצוא פתרון - מיטב המוחות (טוב, נו, רק אני) השקיעו מזמנם וממרצם לחשוב על הפתרון ואז, באישון לילה, עלתה הצעקה - יוריקה! נו, טוב, לא באמת צעקתי - הרי כולם ישנים, אבל מצאתי את הפתרון האולטימטיבי - מתלה כיסים! ולא סתם כיסים - אלא כיסים שקופים!

 

 

המתלה ממש ענק - יש בו מקום ל-9 מקצועות ואם תחשבו מה הגודל של כל ספר/חוברת תבינו שהוא כמעט בגובה של אור. זו הסיבה שתלינו אותו כך שהוא נוגע ברצפה כדי שהיא תוכל להגיע גם לכיסים העליונים. קניתי בד ריפוד לבן, עבה וחלק ב-IKEA וקיפלתי אותו לשניים. לקחתי רצועות עבות של ויניל שקוף (קניתי אותו לפי מטר בטמבוריה הקרובה לבית) ומדדתי את הגודל הדרוש. במרכז כל כיס תפרתי כיס נוסף מויניל שבו ניתן להכניס תגית עם שם המקצוע.

 

 

את רצועות הויניל תפרתי על בד הריפוד וחילקתי לכיסים ע"י תפרים. מסביב סגרתי עם סרט אלכסון שעשיתי מבד ירוק מנוקד.

 

 

הרצועות הן רצועות ניילון (כמו אלו שקונים לקיטבג או לנשיאת תיקים - אבל בצבע לבן) שתפרתי למתלה אחרי שהיה כבר מוכן על מנת שיתחברו לשתי שכבות בד הריפוד. המתלה הזה צריך לשאת הרבה משקל וכמה שיותר תמיכה יותר טוב (זה כלל נכון גם לחיים, דרך אגב).

 

 

הכל תלוי על מוט תליה ממתכת שנקנה גם ב-IKEA (אלא מה?).

 

כדי להקל עוד יותר, כל מקצוע עטוף בצבע שונה - ככה קל לדעת למשל שמחברות וחוברות החשבון בצבע ירוק נכנסות כולן לאותו מקום. גם כשמסדרים תיק קל לדעת אם הכנסנו את כל מה שדרוש כי פשוט מסתכלים אילו כיסים נשארו ריקים.עכשיו רק נותר לנדנד לאור שתכניס את הדברים לכיסים...

 

אגב, אם מישהו יודע איפה ניתן לקנות מתלה כיסים שקוף לדברים קלים יותר (קטן או גדול), אשמח לדעת! ראיתי בחו"ל פעם וילון לאמבטיה עם כיסים חיצוניים - הייתי תולה אותו סתם ככה על הקיר ומכניסה לכיסים כל פעם דברים אחרים - ממש תצוגה מתחלפת...

 

קרן.

 

באנגלית זה נשמע יותר טוב - Fashion Victim. הכוונה לכל אלו שמתלבשות בהתאם לצו השעה בלי שום מחשבה על התאמה לסביבה, למקום, לגיזרה, לגיל. שלא תבינו לא נכון - אין לי שום בעיה עם זה - עד שאני הופכת להיות אחת כזו בעצמי

 

אני נזכרת בזה בכל פעם שאני טסה (אפשר לחשוב שיש לי מקום שמור על שמי בכל טיסה שיוצאת מהארץ ) ובטח גם אתם ראיתם אותם (למרות שבדרך כלל זה אותן). את אלו שעולות לטיסה בנעליים עם עקבים בגובה בלתי אפשרי, ג`ינס הדוקים, או מיני וגרביונים רחמלא ליצלן, ואיפור במה. ברור לי שהן רוצות לדפוק הופעה - כי בינינו, מתי כבר יוצא לטוס? זה בהחלט מאורע. אבל יקירותי, כל מי שמחכה באולם מקבלי הפנים לא מחכה רק לכן ואין צורך לעשות כניסה... בטיסה לארה"ב, אתן תהיינה לחוצות כמו סרדינים במחלקת התיירים, תדדו לשירותים על העקבים (ותנסו לשמור על שיווי משקל בתוך תא השירותים הקטנטן באמצע כיס אויר), תקללו את הרגע שחשבתן לקחת בגד שלוחץ בבטן בזמן הישיבה ותרגישו איך האויר היבש במטוס מקבע לכן את האיפור לשנים ארוכות... ואני עוד לא מדברת על המרחקים שצריך ללכת בתוך שדה התעופה או להיסחב עם המזוודות.

קראתי שוב את הפסקה הזו וראיתי שהגנים הפולניים שלי מבצבצים...

 

בפעם האחרונה שטסתי לארה"ב עליתי למטוס עם crocs, טייטס וסווטשירט - מזמן לא ישנתי כל כך טוב כמו בטיסה ההיא. ולגבי לדפוק הופעה - אני בטוחה שנהג המונית שלקחתי כשנחתתי כבר רגיל לראות נוסעים מסמורטטים יורדים מטיסה של 11 שעות - לא נראה לי שהוא נבהל במיוחד. אפילו בביקורת הגבולות לא הנידו עפעף - מסתבר שהייתי דומה לתמונה בדרכון (וזה כנראה לא אומר הרבה על התמונה ההיא...).

הצד השני של הסיפור הוא כשמתלבשים לטיסה חזרה לארץ. פה כבר יש שיקולים אחרים לגמרי - קודם כל, רוצים ללבוש את הדברים הכי כבדים שיש כדי שיהיה יותר מקום ויותר משקל פנוי במזוודה. דבר שני, רוצים להשוויץ בכל הקניות החדשות - ואז נוחתים בארץ עם המעיל החדש שקניתם ומגלים שיש פה 35 מעלות...

 

כשהייתי בספרד לפני כמה שנים בנסיעת עבודה, מאוד התלהבתי מזה שהספרדיות לבושות טיפ-טופ - ובעיקר עם מטפחת שקשורה באלגנטיות סביב הצוואר. יש שם חנויות שלמות שמוכרות כל סוג של מטפחות שאפשר להעלות על הדעת. כמובן שהתפתיתי - היתה לי איפשהו בתודעה המחשבה שגם אני יכולה להיראות ככה. נכון שתמיד מתחשק להתלבש כמו המקומיים? בהנחה כמובן שהם יודעים איך להתלבש... בקיצור, חזרתי עם שתי מטפחות יפיפיות - שהשתמשתי בהן בשמחה עוד בטיול. בארץ, לעומת זאת, גיליתי שאני נראית כמו דיילת (מי עוד הולך בארץ עם מטפחת על הצוואר?) ובסוף הבנות שלי משתמשות בהן כשהן מתחפשות למגדת עתידות או לצועניה...

 

ולמה אני מלאה אתכם בכל ההקדמה המייאשת הזו? בגלל התיק שלי. כן, כן, שוב תיק! זה התיק השלישי שתפרתי עוד לפני הנסיעה - כשעוד חשבתי לי (שוב) שאני אטייל לי להנאתי ברחובות אמסטרדם מוצפת השמש, כשרוח סתווית נושבת לה בין תעלות המים. האמת היא שאני מאוד אוהבת את התיק ומשתמשת בו יום יום, אבל לטיול ההוא היה כדאי יותר תיק גב. כשתכננתי אותו, לא חשבתי שהוא יכיל ארנק, מטריה, יומן מסע, לפטופ, בקבוק מים, טלפונים, סבון חיטוי לידיים, מפה, משקפי שמש וכמובן - קניות! שוב הייתי שבויה בקונספט של להסתובב כמו תיירת, חמושה במשקפי שמש, תיק צד ופוזה. המציאות היתה יותר עגומה - תיירת בלי משקפי שמש (איזו שמש בכלל?), ידיים עמוסות שקיות קניות ומטריה. ממש גברת עם סלים.

 

 

התיק נתפר לפי ההוראות כאן - במקום ליצור את החלק החיצוני מטלאים כמו בהוראות, חישבתי מראש את הבד הדרוש ובניתי אותו מחתיכה אחת. קיימת גם גיזרה נוספת לתיק קטן יותר כאן (שלטעמי הוא הרבה הרבה יותר יפה לתיק ערב אבל פחות פרקטי לתיק ליום יום). הבד החיצוני הוא בד ריפוד לספות שקניתי בנחלת בניימין, הבטנה היא בד של אמי באטלר או הת`ר ביילי - אני כל הזמן מתבלבלת ביניהן מבחינת הסגנון .

 

התיק מאוד נוח לנשיאה ויש בו הרבה מקום (כל עוד לא סוחבים בו את כל החיים שלך כמו שעשיתי בטיול) - והוא נראה יותר קטן בעיקר בגלל הכיווצים שיש בצדדים. גם הידיות ממוקמות יותר לצדדים ולא באמצע וקל מאוד לשים אותו על הכתף מבלי שהוא יחליק ממנה:

 

 

בתוכו יש מחיצה אחת שבתוכה יש כיס רוכסן (מצטערת על הקמטים - אבל לפחות זה מוכיח שהתיק אכן נמצא בשימוש):

 

 

וגולת הכותרת - שני כיסים עשויים עור לטלפונים הניידים. שכבה עבה של עור גורמת לכיס להישאר זקוף גם כשהתיק מונח על הרצפה - ואז הטלפונים לא יוצאים ממנו ויוצאים לטיול בתיק.

 

 

ולסיום - אני בפוזה של תיירת באמסטרדם בשוק הפשפשים (תודות לנתאלה ולמצלמה שלה) - עם כובע צמר מקסים ורומנטי. מקסים מקסים - אבל נשאר באמסטרדם. גם בגלל המחיר (20 יורו = 110 שקלים לכובע צמר עבור שבועיים חורף בקושי בארץ) וגם בגלל הפוזה. באמסטרדם הוא נראה נורמלי לחלוטין - תרבות הצעיפים/כפפות/גרביונים וכובעים מפותחת באירופה ומאוד הגיונית ביום יום. אם הייתי חובשת את הכובע הזה בארץ, היו שואלים אותי מתי חזרתי בתשובה . ככה זה - כל מקום והקונוטציות שלו.

 

 

 

אל דאגה - לא יצאתי בידיים ריקות משוק הפשפשים ההוא - קניתי לי את הסיכה הסרוגה הזו - מתאימה לי לתיק וגם לג`קט. אז אולי בכל זאת אני קצת אופנתית?

 

 

קרן.

 

סוף השבוע שעבר היה בהחלט סיבה למסיבה - שני מפגשים ושניהם משמחים - מה עוד צריך?

ביום חמישי חגגנו לחגית (הלוא היא משחק מילים) מסיבת רווקות. הטילו וטו על חשפן ובמקום זה כל אחת יצרה לחגית דף לאלבום עם תמונות של הזוג הצעיר... האמת? הפעם היחידה שראיתי חשפן במציאות (ולא בסרטים) היה כשהלכתי עם חברות למופע של צ`יפנדיילס... תארו לכם את הסינרמה מלאה בנשים - קצת מפחיד, האמת (לא החשפן - הנשים!). טוב, סטיתי מהנושא (כרגיל).

בקיצור, מה מעצבים לאלבום חתונה? פרץ של רומנטיות היכה בי וישר חשבתי על פרחים. למזלי קיבלתי את הדפים החדשים של Webster Page מנתנאלה ומצאתי בדיוק את הדף המושלם. יותר מדי מושלם. מה זאת אומרת יותר מדי? זה דף שפשוט צריך רק לשים תמונה וזהו, הוא גמור. זה דף דו צדדי - תדמיינו תמונה בצד שמאל של הדף - נכון שלא צריך להוסיף עוד כלום?

 

 

אז מה אם דמות של אישה מבשלת לא מתאים לאלבום חתונה? מה המסר פה? אישה למטבח? אבל לא אני אתן למכשולים לעמוד בדרכי. לקחתי את הצד השני של הדף וקרעתי לו את הצורה (פשוטו כמשמעו). החלק האמצעי נהיה הרקע, הפרחים נגזרו ונהיו מסגרת קטנה יותר ועתירת שכבות ונותר רק לתת כותרת ולהוסיף כמה קישוטים. ברור לכם שעם כל הברברת שהיתה שם, המשחקים, האוכל והצחוקים לקח לעשות את הדף כמעט 3 שעות...

 

ככה נראה הדף בסיום (ואם היה לי יותר זמן והייתי זוכרת להביא את כל הבית, אז הייתי מוסיפה עוד דברים). כנראה שחגית תיאלץ להסתפק בדף כמו שהוא.

 

 

 

והנה השכבות:

 

 

ולא נשכח פרפרים וקישוט בקצה:

 

 

 

חזרתי הביתה די מאוחר ולאחר שנה של 4 שעות (מה לעשות, יש לי ילדות בבית הספר!) התארגנתי לקראת המפגש המשמח השני - מפגש של הקומונה של "פרידה ונומה" בתפוז. הקומונה מתרכזת בעיקר בהחלפות בנושאי יצירה - אבל החברותא הופכת את הכל ליותר כיף. אנחנו נפגשות כל 3-4 חודשים ותמיד תמיד זה תענוג צרוף - חברות טובות, פטפוטים, קניות מבעלות חנויות שפורשות את השפע שלהן, אוכל נהדר (שמתם לב שיש אוכל טוב בכל מפגש שאני הולכת אליו? זה דורש חקירה מעמקת...) וניתוק משגרת הסידורים של יום שישי. גם הפעם זה לא אכזב. כן, קניתי (אבל ממש רק קצת!), פטפטתי, צחקתי, אכלתי ובעיקר- נהניתי.

 

במפגשים האחרונים כבר התבססה מסורת של משחק משאלות - כל אחת כותבת מראש 3 משאלות שהיתה רוצה שיגשימו לה (משאלות בתחומי היצירה כמובן - לא שלום עולמי, נסיעה לקאריביים או משרת אישי) ובמקביל היא גם כותבת למי היא מוכנה להגשים משאלה. השדכנית היא נילי שמארגנת את המשחק הזה כבר בפעם השלישית (וכנראה תעשה את זה גם להבא לאור ההצלחה). אחת המשאלות שלי היתה מחברת וינטאג` (טוב, המשחק נסגר לפני שטסתי לכנס ועשיתי וינטאג` בעצמי!) - ולשמחתי קיבלתי מחברת פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת מאלופת הוינטאג` galish (שגם מצלמת יופי של תמונות!):

 

 

 

 

עכשיו הדילמה היא האם באמת להשתמש במחברת או פשוט לשמור אותה יפה כפי שהיא בלי לבזבז ורק ללטף...

 

אני הגשמתי משאלה ל-Ruthy שביקשה שכמיה לנכדה בת השנה שלה - וזה מה שעשיתי:

 

 

ומבט מקרוב על הבבושקה - זו אפיקציה שפשוט הכנסתי לתוכה קצת אקרילן כדי לתת לה נפח:

 

 

אולי השכמיה תביא כבר את החורף? השרב הזה ממש לא במקום...

 

בתקווה לקצת קרירות באיזור,

קרן.

 

נ.ב. הסדנא ביום שישי הקרוב מלאה, אבל בסדנא של יום חמישי התפנה מקום אחד ברגע האחרון (נעשה שם מחברת בעיצוב חופשי כמו המחברת הזו) - שלחו לי מייל ל-kparparim@gmail.com אם אתם מעוניינים.