|
tur2
תוכן
| פורסם ב-7 בפברואר 2010, 0:53 | | במדור | כללי |
|
 |
מה עם ניסוי האורז? מה עם המסגרת הדיגיטלית שהובטחה לאחד מקוראי הבלוג? והאם כדאי להתייחס ברצינות למחקר שקובע שפלאפונים מונעים אלצהיימר? - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "אתה לא בסדר, אח שלי," הוכיח אותי חיימון על כוס בירה עטורת קצף. "למה אתה לא סוגר שום דבר?" "על מה אתה מדבר?" נעצתי בו מבט. "על הכל! התחרות שפתחת בבלוג עם המסגרת הדיגיטלית, הניסוי עם צנצנות האורז, או אפילו לפרסם רשימות חדשות בקצב טוב. אתה יודע שאמא שלך התקשרה אלי אתמול ושאלה אותי איך הניסוי עם האורז מתקדם?" "תשמע," התלהמתי, "הניסוי עם האורז לא התקדם בכלל. אני מקלל אותו, מחמיא לו, חושף אותו למראות שהיו גורמים לצ`יצ`ולינה להסמיק, ושום דבר. כל הצנצנות לבנות כשלג. זה הניסוי הכי צולע שאי פעם עשיתי, ועשיתי הרבה בחיים." "טוב, נחליק על האורז," ויתר חיימון, "אבל מה עם המסגרת הדיגיטלית שהבטחת לאחד מהקוראים?" "אה, זה?" נזכרתי, "כבר לפני שבועיים שעלה אחד מהקוראים בגורל, ואפילו ענה לאי-מייל ששלחתי לו. עומרי אברבנאל, זה השם. הוא היה אמור לקבל כבר את המסגרת לבית." חיימון הרים גבה. "בסדר, אז פשוט לא דיווחת על זה לאף אחד. למה לא?" משכתי בכתפיי. "קצת מחסום כתיבה, קצת לחץ מהעבודה ומהמבחנים. התאים שלי במעבדה לא מוכנים לגדול ו..." חיימון היסה אותי והרים את הפלאפון מהשולחן. "האלו...?" עיניו התרחבו. הוא סימן לי להסתובב. "אתה לא רוצה להחמיץ את זה." הדלת נפתחה ומשב רוח קר חדר אל המסעדה, כשמיד בעקבותיו מגיע אילן, עם פלאפון צמוד לכל אוזן. הוא עמד בפתח ומצמץ לרגע בעיניו, ואז ראה אותנו יושבים על הבר. בסינטה-בר, כמובן. "היי, מה נשמע?" שאל לתוך הפלאפון, והתיישב לידינו. "הכל טוב," ענה חיימון למכשיר שבידו. "אבל אחי, למה אנחנו מבזבזים דקות אוויר כשאתה יושב כאן?" "זה שווה את השיחה," חייך אילן. "כל דקה שאנחנו מדברים כאן, מורידה את הסיכון שלנו לחלות באלצהיימר. לא שווה?" הסתכלנו שנינו באילן. היתה לי תחושה מציקה בבטן שעוד רגע אני עומד לשמוע משהו מופרך לגמרי. אילן לא אכזב. "לא שמעתם על המחקר שהתפרסם החודש? זה שהראה שפלאפונים מונעים אלצהיימר?" נענענו בראשינו בשקט. אילן ראה את הצורך לפרט. "במעבדה בפלורידה לקחו עכברים שנוטים לחלות באלצהיימר, וחשפו את הכלובים שלהם לקרינה אלקטרו-מגנטית פעמיים ביום, שעה בכל פעם, לאורך חודשים ארוכים. הקרינה היתה בערך באותה הרמה כמו זו שהפלאפונים משדרים. כשבדקו את העכברים שנחשפו לקרינה, גילו שהם עומדים טוב יותר במבחנים קוגנטיביים ובמשימות זיכרון. בקיצור, החוקרים האלה הכריזו שהקרינה הגנה ממחלת האלצהיימר, ואפילו ביטלה חלק מההשלכות של המחלה!" המשכנו לנעוץ בו את מבטינו. בסוף כחכח חיימון בגרונו. "יודעים למה זה?" "לא ממש," הודה אילן. "יודעים רק שלעכברים שנחשפו לקרינה היתה טמפרטורת גוף ומוח גבוהה יותר במעלה אחת בערך מהעכברים האחרים, וגם היו להם פחות משקעים של בטא-עמילואיד במוח, שזה אחד הסימנים העיקריים של מחלת אלצהיימר. גם גילו שהחשיפה לקרינה הגבירה את זרימת הדם במוח ואת קצב השימוש בגלוקוז. ומאז אני מסתובב עם הפלאפונים האלה כל הזמן! מוגן, רבותי, מוגן!" הרגשתי שזה הזמן להתערב. "אתה לא חושב שעדיין קצת מוקדם להסתמך על התוצאות של המחקר הזה?" שאלתי. אילן העווה פרצוף בכיווני. "די, נו, אל תתחיל. אתה תמיד אומר כמה שאנחנו צריכים לסמוך על המדע. אז מה הבעיה שלך עם המסקנה המדעית כאן?" היססתי לרגע. "אין דבר כזה מדע," אמרתי, וחשבתי מחדש על המילים הבאות, "מדע זה רק שם כולל לדרך חיים שדורשת הוכחה לכל דבר שאנחנו מאמינים בו. אולי הגדרה טובה יותר תהיה שאני מקבל את דרך ההוכחה המדעית." "נו, אז מה הבעיה?" הניף אילן את ידיו באוויר, הסתובב והתנצל בפני המלצרית שפגע בה עם הפלאפון. הוא המשיך בקול נמוך יותר, "יש כאן מחקר, יש הוכחה, הכל טוב!" "לא בדיוק," אמרתי. "מחקרים יוצאים כל הזמן, והרבה מהם לא בהכרח מגיעים לתוצאות אמיתיות. במיוחד במדעי החיים, יש כל כך הרבה גורמים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, שקשה מאד לדעת בוודאות שרק הקרינה האלקטרומגנטית היא זו שהשפיעה על העכברים במחקר שתיארת." "אז מה עוד היה יכול לגרום להשפעה הזאת?" הוא שאל. "כדי לדעת את זה צריך לקרוא את המחקר המלא," הסברתי. ראיתי את פניו נופלות והזדרזתי להוסיף, "למזלך כבר קראתי אותו. יש כמה בעיות שם, ואחת מהן היא שהעכברים שנחשפו לקרינה שוכנו בחדר אחד, בעוד שעכברי הבקרה שלא קיבלו את הקרינה היומית שוכנו בחדר אחר." "ומה הבעיה כאן?" "זאת לא בדיוק בעיה, כי החוקרים מדווחים שטמפרטורות החדרים היו זהות," הודיתי, "אבל עדיין יש סיכוי שהחדרים עצמם היו שונים זה מזה. אולי אחד מהחדרים מכיל תמונות צבעוניות על הקירות, או שאנשים נטו להיכנס לתוכו ולעבוד כל הזמן, וככה סיפקו לעכברים חומר למחשבה, ודווקא זאת הסיבה שהעכברים האלו לקו פחות באלצהיימר. האפשרויות הן אינסופיות!" "אבל אתה לא יכול להתווכח עם העובדה שטמפרטורת הגוף של אותם עכברים עלתה!" אמר אילן. "נכון," הסכמתי, "אבל יכול להיות שאין קשר בין הקרינה לבין טמפרטורת הגוף. יתכן, למשל, שהמכשיר שיצר את הקרינה הפיק קול בתדרים גבוהים מאד שהעכברים יכלו לשמוע, והשפיע עליהם בדרך פיזיולוגית שלא ברורה לנו. או שאולי הוא ייצר מספיק חום כדי לחמם את הכלוב של העכברים באותו חדר. גם אז טמפרטורת הגוף של העכברים היתה עולה, והקרינה לא היתה קשורה בכלל לכל העניין." "אוקי, אוקי, חכה רגע," אילן שפשף את רקותיו בהבעה מיוסרת. "אפילו אם העכברים לא אותו הדבר, עדיין היה כאן איזשהו אפקט שגרם לעכברים באחד מהחדרים להיות מוגנים יותר ממחלת אלצהיימר, לא? ומכיוון שהטמפרטורה היא האפקט היחיד שאנחנו יכולים לשים עליו את האצבע בוודאות, יכול להיות שהעלאת הטמפרטורה תגן גם על בני אדם מהמחלה? ואולי הפלאפונים יגרמו לעליית הטמפרטורה הזאת?" חשבתי לרגע. "זה לא נשמע לי סביר. קודם כל, אפילו אם הקרינה גורמת להעלאת הטמפרטורה שמגינה על המוח, לבני-אדם יש מוח הרבה יותר גדול מעכברים, עם משקל שמגיע לפעמים לשני קילו. לפלאפונים רגילים אין סיכוי להעלות את טמפרטורת המוח במעלה אחת בבני אדם. יכול להיות שטמפרטורה גבוהה יותר יכולה להגן על אנשים מאלצהיימר, אבל זה גם לא נשמע לי סביר. העובדה שזה מתרחש בעכברים לא מעידה בהכרח שתופעה דומה יכולה להתרחש גם בבני אדם. אנחנו יצורים שונים, ככלות הכל. דומים, אבל שונים. במיוחד במוח." אילן הזעיף פנים. "אבל בעיות כאלה אפשר למצוא בכל מחקר מדעי! איך בכלל אתה יכול להגיע למסקנות של ממש אם בכל מחקר יש נקודות שאפשר להטיל בהן ספק?" "אני חושב שאני מבין," התערב חיימון. "אף פעם לא מאמינים למחקר אחד, כי יכולות להיות בו טעויות, או במקרה הכי גרוע החוקרים עצמם זייפו תוצאות. אבל אם יש הרבה מחקרים מהרבה מעבדות שונות, שכולם תומכים באותה מסקנה, אז זה הופך להיות חלק מבוסס מהידע המדעי." "בדיוק," הסכמתי, "ואפילו אז צריך לשים לב לכל מחקר חדש שיוצא, ולבדוק האם הוא מערער את הידע הקיים. ככה המוסד המדעי תמיד בודק את עצמו ותמיד מעדכן את הידע שהיה קיים לפי המציאות. בלי זה, היינו הופכים להיות אנשי דת: מתווכחים כל הזמן מה האמת, בלי שנוכל לבדוק ולהשוות למציאות." "אז אפשר להוריד את הפלאפונים מהאוזניים," נאנח אילן. "כן, אני חושב שכן," אמרתי, "לפחות עד שיצאו עוד כמה מחקרים שיתמכו בתוצאה של המחקר הזה, ואפילו אז כדאי מאד לחכות לניסויים ממשיים על בני אדם." "נו, שוין." סיכם בלקוניות פולנית. "ועכשיו... אם נזמין את ההמבורגרים, אתה תפסיק לדבר על מדע?" "מבטיח," אמרתי. "אבל רק בסינטה-בר." מדורים דומים: ניסוי האורז - היום הראשוןניסוי האורז - היום השניהמסגרת הדיגיטלית המובטחת
המשך >>
13 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-2 בפברואר 2010, 1:38 | | במדור | כללי |
|
מבזק חדשות מהיר - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - עברו ארבעים ושמונה שעות מרגע הכנת צנצנות האורז, והן עברו כבר שני מחזורים של קללות, ברכות, תפילות, זעקות "אוי מוכן-טוכן!" במבטא גרמני ומחשבות חיוביות ושליליות מצד קוראי הבלוג (עשיתם את העבודה שלכם, נכון?). הגיע הזמן לעבור על התוצאות הראשוניות. בכל הצנצנות התחילה תסיסה של המים שמסביב לאורז. בחלקן התמיסה החלה גם להיות עכורה. במסגרת התחרות בין `חמוד`, `מניאק` ו- `פורנו`, כרגע נראה שהצנצנת החמודה אכן השקופה ביותר (כלומר, יש בה גדילה מועטה יחסית של חיידקים), בעוד שצנצנת הפורנו עוטה את הגוון הלבנבן ביותר. האם האורז נפגע מבלונדיניות מעורטלות, אפילו יותר מקללות נמרצות? נראה מה יהיה מצבו בעוד יום-יומיים. במסגרת התחרות בין שלושת האלוהויות הגדולות, אני שמח להכריז ש- `יהוה` מנצח בנוקאאוט את ישו ואללה, ששניהם מכילים תמיסה עכורה קצת יותר מזו של הישות היהודית. אבל ההבדלים יחסית מועטים, ורצוי לחכות עוד מספר ימים לפני שנגיע למסקנה חותכת. אחרון חביב, במסגרת התחרות בין בלוג+ לבלוג-, נראה שהצנצנת שקיבלה את המחשבות הטובות מכילה מים קצת פחות עכורים מהצנצנת שקיבלה את המחשבות השליליות. מצד שני, היא מלכתחילה הכילה יותר מים, ולכן הבדיקה אינה באמת חד משמעית. מחר נבדוק מה יהיה מצבן של הצנצנות. הישארו דרוכים! המשך >>
19 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-31 בינואר 2010, 1:36 | | במדור | כללי |
|
האם מילים ומחשבות יכולות להשפיע על המציאות? הבלוג `מדע אחר` פותח בניסוי פסאודו-מדעי, וקוראי הבלוג יוכלו לנסות ולהשפיע על התוצאות! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - אחד מקוראי הבלוג הקבועים סיפר לי לאחרונה על ניסוי מפורסם שערך אברי גלעד על שתי צנצנות אורז. לפחות כך לפי הבלוג שלו ב- The Marker. גלעד מילא שתי צנצנות באורז לבן מבושל, שנלקח בכמויות זהות מאותו סיר...
המשך >>
28 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
במעבדה בפלורידה מפותחים כיום צמחים מהונדסים גנטית, המסוגלים לספק לעכברים הגנה מפני טפילי מלאריה ורעלני הכולרה - מחלות הקוטלות יותר ממיליון בני אדם מדי שנה...
המשך >>
תגיות בבלוגיה:
מדע, רפואה, חיסונים, צמחים, מלאריה, כולרה, סלט ירקות, חסה, טבק, הנדסה גנטית,
|
14 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
מהו מקור הפתגם `קול באישה ערווה`? מה משמעותו? מדוע הוא גרם לתנועת בני עקיבא להחרים את טכס הזיכרון לשיירת הל"ה, ש- 35 לוחמיה נקטלו בימי קום המדינה? - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - מכתב לרב בני נכטיילר, מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבאכבודו,ברצוננו להודות לך מקרב הלב על שקיבלת החלטה לפעול לפי צו תורה ולהחרים את טכס הזיכרון לשיירת הל"ה...
המשך >>
103 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
זוהי רשימה על חייו הקשים של הספקן, על היתקלויות בעלות נופך דתי בקניונים ועל פאב הספקנים החדש שייתקיים בחיפה - ומופע הקסמים הספקני שיועלה שם.אה, וגם על המסגרת הדיגיטלית שכולם מצפים לה כבר יותר משבוע. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - נודה באמת - לא קלים הם חייו של הספקן...
המשך >>
29 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אזהרה: זו אינה רשימה שקל לקרוא. אזהרה שנייה: לפני שבועיים נפתחה תחרות בבלוג שהיתה אמורה לזכות את המוגרל המאושר במסגרת דיגיטלית. המוגרל המאושר אינו עונה לפניותיי באי-מייל. אם אתה רואה את ההודעה הזאת, אנא בדוק את תיבת האי-מייל שלך בהקדם האפשרי. במידה ולא אקבל תשובה לאי-מייל ששלחתי, איאלץ להגריל מוגרל מאושר חדש...
המשך >>
46 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-14 בינואר 2010, 0:15 | | במדור | כללי |
|
מחקר חדש מגלה שהערכה עצמית וביטחון עצמי גבוהים מקושרים להפעלה פחותה של אונות המוח הקדמיות. מה המשמעות? האם אנשים הרואים את העולם ואת עצמם באופן חיובי משתמשים פחות במוח? - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "מי תרצה אותי, מי?" בכה על כתפי חברי הטוב אילן, כשישבנו על הבר במסעדת סינטה-בר השכונתית...
המשך >>
38 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
תקציר הפרק הקודם: א` ו- ח` זכו לשמות מקוראי הבלוג. תודה לקוראת `דקה לארבעים` שעלתה על השילוב המנצח!בפרק הנוכחי: מה קרה לנקודת הג`י ? - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "אני לא מוכן לשם הזה." קבע חיימון נחרצות."אתה מעדיף להיות חרושצ`וב? דונטלו? קירשנבאום?" שאלתי.חיימון החנה את האוטו בכניסה לבית של אולגה. "אני לא מבין את הקוראים שלך," התלונן...
המשך >>
26 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-8 בינואר 2010, 0:43 | | במדור | צילום |
|
אחד הפלאים הגדולים של עולם המתמטיקה הוא הפרקטלים: צורות בעלות מורכבות אינסופית. זה נשמע מסובך, אבל קל מאד לדמיין כיצד ניתן ליצור כאלו באמצעות חוקים פשוטים. מספיק לקחת משולש, ולהגדיר שעל כל צלע של המשולש ימוקם משולש נוסף, קטן יותר. נקבל מבנה הדומה למגן דוד. עכשיו נחזור על הפעולה, ושוב על כל צלע של משולש נמקם משולש חדש, קטן עוד יותר. התוצאה הפעם תהיה מורכבת יותר...
המשך >>
23 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|