|
tur2
תוכן
| פורסם ב-25 בפברואר 2009, 23:52 | | במדור | כללי |
|
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-5 בינואר 2007, 12:42 | | במדור | כללי |
|
עברו כבר 5 חודשים מאז שהתחלתי את העבודה על הפרויקט, ונראה לי שסוף-סוף סיימתי. זוכרים את תמונת ה-"לפני"? הנה תזכורת: והנה (רול תופים) - קבלו את תמונת ה-"אחרי" הרשמית: הממממ אז מה עושים עכשיו? שולחן arcade כזה בסלון הוא באמת משהו חד-פעמי, ונראה כאילו סיימתי אותו. אולי הגיע הזמן לעבור לפרוייקט חדש?... אויש תראו מה נחת אצלי פתאום בסלון:  נתראה ביומן-מסע הבא! 
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-4 בינואר 2007, 20:21 | | במדור | כללי |
|
בשבועות האחרונים עשיתי כמה שינויים אחרונים... הנה תקציר: אז הנה כרטיס המסך החדש, כרטיס WiFi (כי הקודם משום מה העיף לי את המחשב), וכרטיס USB כדי שיהיה נוח. הייתי חייב לחצוב בפלסטיק של המסך כדי שיהיה מקום לכל הכרטיסים והמחברים שלהם... הצלחתי להשיג פלסטיק שחור שיסתיר את השוליים של המסך (זה נקרא bezel). המכונה באמת נראית עכשיו הרבה יותר טוב, בעיקר מזוית-הישיבה - המסך נראה יושב בול במקום בלי שום רווחים מיותרים (למרות שיש...) השקעתי וקניתי מקלדת+עכבר אלחוטיים. אין מה להשוות למקלדת שהיתה לי קודם, או ל-trackball (אין ספק שיש אנשים שמסתדרים עם trackball כתחליף לעכבר, אין ספק שאני לא אחד מהם). המקלדת הזו ממש משדרגת לי את הסלון  אבל אין ספק, הדבר הכי חשוב שעשיתי לאחרונה בשביל המכונה הוא גרפיקת-רקע ללוחות הבקרה. לא יאמן כמה שזה מוסיף!
4 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 באוקטובר 2006, 9:37 | | במדור | כללי |
|
למרות שרוב העבודה על המכונה כבר הושלמה, לשמחתי אני עדיין מצליח למצוא לעצמי כל מיני דברים לעשות ולשפר. אחרי נסיונות רבים הגעתי למסקנה שצריך סידור כפתורים קצת שונה מהסידור הקודם - אין מנוס מ-6 כפתורים לכל שחקן, וצריך גם כפתורי pause ו-enter בהישג יד. אז שוב קדחתי וניסרתי - וזו התוצאה הסופית. לוח בקרה חדש. ...ואפילו לוח הבקרה השני כבר מוכן ומחובר! נשאר לי רק לדאוג לצפות אותו בויניל שחור, כדי שיראה כמו שצריך, אבל גם בלי הציפוי כבר אפשר לשחק ראש-בראש. סוף סוף הרכבתי את (מה שנראה כמו) מנגנון מטבעות. לא באמת חיברתי אותו ולכן לא צריך להכניס מטבע (אי אפשר גם אם רוצים) - מספיק ללחוץ על הכפתור האדום הקטן. כמה חסכוני... יש אפילו USB Hub חיצוני. למה? רגע, למה לא? ובגלל שזה בסופו של דבר מחשב, אי אפשר בלי מקלדת ועכבר. כמובן ששניהם חייבים להיות אלחוטיים... בסופו של דבר קניתי trackball ולא עכבר (שצריך שטח תזוזה לא קטן וגם pad לעכבר - העכברים האופטיים פשוט לא עובדים על זכוכית בתור משטח עבודה), ומקלדת אלחוטית קטנה. גיליתי שזה נורא נוח לגלוש עם מסך מסובב ב-90 מעלות - קצת מזכיר קריאה בספר.
תגיות בבלוגיה:
תוספות, פינישים, קטנות, תמונות, מקלדת, עכבר, כסף, מטבעות, משחקים, גוגל, USB, Arcade, וידאו, רטרו,
|
2 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-5 באוקטובר 2006, 11:51 | | במדור | כללי |
|
עברו יותר משבועיים מאז עדכנתי את הבלוג. מה שקרה הוא פשוט מאד: נכנסתי לקדחת עבודה על המכונה, ולא עצרתי לרגע - אפילו לא כדי לעדכן. אבל הנה, הגיע הזמן... קבלו עידכון. ועוד אחד. מהר מאד הגעתי למסקנה שאני חייב לשדרג את המחשב שהתקנתי בתוך המכונה. משחקים חדשים פשוט "לא סחבו", וחשבתי שזה די טפשי שדווקא המחשב יגביל את ההנאה מהפרויקט הזה. אז קניתי מחשב חדש לבית, ואת המחשב הביתי הקודם שלי התקנתי בתוך המכונה - מה שהכניס אותי לבולמוס של התקנות. במשך 4 ימים הייתי עסוק בפירוק, הרכבה, התקנת מערכות הפעלה ודרייברים - ווי זמיר. אבל התוצאה... בואו תראו: זו הפעם המי-יודע-כמה שאני מפרק את המכונה (ובטוח שלא הפעם האחרונה) ספק הכוח נמצא בצד אחד של המכונה, ולוח-האם בצד השני. זה אומר שהייתי צריך להאריך את כל הכבלים הצבעוניים שיוצאים מהספק. שעתיים-שלוש של הלחמות, אבל אני כל כך מרוצה מהתוצאה  מלאכת ההרכבה עומדת להסתיים... ובגלל שהפינישים הקטנים עושים לי את כל ההבדל, השתמשתי בעשרות-אלפי אזיקונים קטנים כדי לשפצר את הכבלים למקום  סיימתי. הכל במקום ורק מחכה למוניטור החדש. הפעלה ראשונה של המכונה המשודרגת עם המחשב החדש... והיא עובדת חלק כמו שלא עבדה מעולם! פאקמן היה ונשאר שומר-המסך האולטימטיבי ותמיד-תמיד המשחק הראשון שאני בודק.
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-15 בספטמבר 2006, 13:55 | | במדור | כללי |
|
העבודה מתקדמת ועוד חלקים מתווספים למכונה (וזה קורה מאד מאד מהר, להפתעתי). בשמחה ובששון הגעתי לשלב בו צריך לדאוג לסאונד כמו שצריך. עשיתי קצת חיפושים ובסופו של דבר קניתי סט רמקולים שכולל סאב וופר ו-2 רמקולים קטנים, שהיו מספיק טובים עבור אזני האנינות (אני מוסיקאי וסנוב לא קטן בכל מה שקשור לסאונד). ככה המכונה גם תרעד בכל פעם שאני נפסל, וגם אפשר יהיה לשמוע דרכה מוסיקה בכיף. מצד שמאל של המוניטור אפשר לראות את ספק-הכח של המחשב (העברתי אותו מקום לצד השני של הקבינט, כדי לאפשר איוורור טוב יותר למוניטור), ובדיוק מתחתיו מיקמתי את הסאב-וופר. המכשיר הקטן עם 2 האנטנות שיושב על הסאב-וופר הוא למעשה מקלט אינטרנט אלחוטי... כן כן המכונה כבר online ברשת 
 ניצלתי את ההזדמנות וכבר התקנתי 2 מאווררים - אני רוצה מכונת משחק, לא מכונת מנגל
את המוניטור שהשתמשתי בו עד עכשיו הייתי צריך להחליף. הוא לא היה מספיק טוב ולא תמך ברזולוציות גבוהות. ב-150 ש"ח קניתי מוניטור ישן של CTX במצב מצויין, והכנסתי אותו במקום המוניטור שהיה שם קודם.  כדי לצבוע את המסגרת של המוניטור (כדי שיראה טוב בתוך השולחן השחור) שמתי מסקין-טייפ לבן על כל המסך, ואז היה ממש קל לצבוע את המסגרת עם ספריי צבע שחור.
 תיקונים קטנים עם לורד שחור, ו-הופ! המוניטור החדש מותקן ונראה יפהפה 
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-11 בספטמבר 2006, 13:00 | | במדור | כללי |
|
אני לא מצליח להתרגל לעובדה שהדבר הזה יושב לי בסלון... מבחינתי זה עדיין חלום לא-מושג. כדי לצבוט את עצמי ולבדוק שזו המציאות, צילמתי קצת תמונות. מי בא נגדי פאקמן? שיט שוב נפסלתי. מזל שלא צריך אסימונים כדי להמשיך לשחק... Pacman meets Concerta היי, תראו, אפילו הפולשים מהחלל רואים את ההופעה של פינק פלויד!
תגיות בבלוגיה:
חלומות, גלריה, תמונות, רטרו, pacman, space invaders, גיטרה, game over, אסימונים, פינק פלויד,
|
2 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-10 בספטמבר 2006, 21:21 | | במדור | כללי |
|
עכשיו נשאלת השאלה - מה בעצם יניע את כל זה? איך בדיוק אוכל לשחק אם אין לי שום משחק לשים בתוך השולחן? יש בעצם 2 אפשרויות ראליות. האחת - לקנות משחק מקורי (לדוגמא pacman או galaga) ולהתקין בתוך המכונה (ואז אני מוגבל רק למשחק הספציפי שהתקנתי כמובן...). השניה - לקחת מחשב PC רגיל, ולהתקין אותו ממש בתוך השולחן. המחשב הזה יוכל להריץ את כל המשחקים הישנים והטובים - ואולי אפילו כמה חדשים! מהרגע שהחלטתי ללכת על האפשרות השניה העניינים התחילו להתחמם. די מהר הבנתי שאם יש לי PC בתוך שולחן המשחקים, אני לא חייב להיות מוגבל רק למשחקי וידאו... מה מונע ממני להפוך אותו לנגן MP3 משוכלל שיעמוד לי באמצע הסלון? שלא לדבר על עמדת אינטרנט חביבה... אז זהו, ההחלטה נפלה ועכשיו נשאר רק לחשוב אין בדיוק עושים את זה. 3 אתגרים עמדו בפני: 1. למצוא מחשב ישן שמישהו יהיה מוכן לתרום 2. לחשוב איך בדיוק אני מתקין אותו בתוך השולחן, אין שם בכלל הרבה מקום... 3. בסופו של דבר צריך לחבר את כל הכפתורים והג`ויסטיקים למחשב. איך לעזאזל עושים את זה??? אז קודם כל חיפשתי מחשב. הופה - מצאתי! מחשב פנטיום-3 ישן נחת אצלי בסלון, ומיד התחלתי לחשוב איך בדיוק אני מתקין אותו בתוך השולחן. שנוררתי מחבר מוניטור 15 אינץ` ישן ועשיתי כמה נסיונות... לא רע... המוניטור מתאים בדיוק. עכשיו נשאר רק להכניס את המחשב... המממממ... ספק הכוח יושב קרוב ללוח האם, והמסך יהיה בדיוק לידו
הכי כיף זה לפתור כל מיני בעיות ואתגרים שנתקלים בהם במהלך העבודה. הנה הפתרון שמצאתי להצמדת הדיסק הקשיח לשולחן - סקוץ`! עובד כמו קסם. הנה הדיסק מוצמד עם הסקוץ`. ובתמונה משמאל - זה הרכיב שמחבר בין הכפתורים והג`ויסטיק למחשב. הוא גורם למחשב לחשוב שהכפתורים והסטיק הם בעצם מקלדת רגילה! פשוט וקל... גאון מי שהמציא את זה. . וככה נראית המכונה כשהכל מחובר, שניה לפני שאני מפעיל אותה בפעם הראשונה... והנה - סופסוף זה עובד, בפעם הראשונה אצלי בסלון... תראו איך space invaders רץ יפה 
תגיות בבלוגיה:
רטרו, 2000, מחשב, מסך, מוניטור, MP3, אינטרנט, קיוסק, הרכבה, סקוץ`, space invaders, ליל החניכה, תמונות,
|
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-10 בספטמבר 2006, 12:38 | | במדור | כללי |
|
אז זהו. צריך להפשיל שרוולים ולעשות קצת עבודות כפיים. הפכתי את הסלון שלי לבית-מלאכה מאולתר, וניגשתי לעבודה. כשקניתי מאלעד את השולחן, ראיתי בצד חתיכת פרספקס גדולה וישנה שפעם שימשה כשלט הכניסה לאולם משחקי וידאו. מה שנקרא - חתיכת פרספקס עם חת`כת הסטוריה. בהתקף של ראיית העתיד שאלתי אותו אם אני יכול לקחת את הפרספקס, והוא הסכים. איזה מזל... עכשיו השתמשתי באותו גוש כדי ליצור את הלוח שעליו יולבשו הקונטרולים של המכונה. אמנם אני סוג-של handy man, אבל מסור חשמלי ומשוף עדיין לא היו לי. עוד כשהייתי קטן סבא שלי לימד אותי דבר חשוב מאד. הוא אמר: "במקום ללכת לבעל מקצוע ולשלם לו עבור העבודה, אני הולך לחנות, קונה את הכלי המתאים, לומד אותו ועושה את העבודה בעצמי. ככה גם למדתי וגם הרווחתי כלי עבודה!" גאוני, לא? אז הלכתי לסניף של הום-סנטר וקניתי מסור ג`קסון (קטעים, קוראים לזה ג`קסון בגלל שהשם באנגלית הוא jigsaw... אחחחח כמה ישראלי מצידנו ), כוסות קידוח (בשביל החורים העגולים) ועוד כמה כלים שהיו דרושים לי לביצוע העבודה. קבלו יומן. אז ככה זה התחיל. קבלו את מר ג`קסון ואת גוש הפרספקס במצבו הראשוני - והחתוך. חתכתי, קדחתי, שייפתי - והרכבתי את הסטיק והכפתורים להתרשמות מהירה. איזה כיף... תהליך עטיפת הפרספקס ב-overlay מיוחד של מכונות משחק, עם טקסטורה נהדרת ומחוספסת חתכתי את החורים עם מספריים של ציפורניים...תיכף אפשר לשחק וככה זה נראה במצב הגמור והסופי, כולל החיווטים. משכנע, לא?
תגיות בבלוגיה:
כלי עבודה, ג`קסון, jigsaw, פרספקס, חיווטים, ציפוי, סבא, הום סנטר, ג`ויסטיק, כפתורים, משחקי וידאו, משחקי מחשב, arcade, תמונות,
|
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
1 הפניות
| פורסם ב-28 באוגוסט 2006, 13:19 | | במדור | כללי |
|
מסגר האגזוזים עשה עבודה ממש טובה! שיחק אותה בענק. הוא אפילו לא שכח את הפינות הקטנות של הרגליים. תראו ותשפטו בעצמכם: מזהים את ההבדלים בין הרגליים המקוריות למועתקות? ביום שישי שעבר ביליתי בוקר אצל מורדי הנגר. יחד (עאלק, הוא עבד ואני הפרעתי עם המצלמה) עשינו 2 לוחות בקרה מעץ MDF. איזה כיף זה להסתכל על בעל מקצוע עושה את העבודה שלו... פשוט תענוג. קבלו תקציר: קודם כל חותכים את כל החלקים. המסור הזה ממש מפחיד... אגב למורדי לא חסרה אף אצבע מדביקים את החלקים וממסמרים עם אקדח סיכות אחרי ההדבקה מחזקים ומחכים שיתייבש. מתחיל לתפוס צורה... מורדי משייף ומעגל פינות... ולא שוכח לעשות חור בשביל שיהיה אפשר להעביר את הכבלים של לוח הבקרה ככה זה נראה בסופו של דבר! ...וככה זה נראה אצלי בבית, מורכב, עם סימולציית-קרטון של לוח הבקרה (שימו לב למנעול החדש מצד שמאל - אמנם ללא שימוש אבל עם כבוד והסטוריה) עכשיו צריך רק להחליט על גימור... אני חושב על ציפוי פורמיקה דומה לגוף המכונה, או על צבע שחור עם גוון ברזלי. נראה מה יהיה. סיכום ביניים של כל העלויות עד עכשיו: השולחן עצמו - 1300 ש"ח רגליים - 250 ש"ח לוחות בקרה - 400 ש"ח ================= סך הכל - 1950 ש"ח. וזה עוד לא נגמר... (אבל גם לא מי-יודע-מה יקר)
תגיות בבלוגיה:
נגר, עץ, MDF, רגליים, מסגר, בעלי מקצוע, כסף, משחקי וידאו, arcade, תמונות,
|
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-16 באוגוסט 2006, 17:55 | | במדור | כללי |
|
אתמול הסתובבתי באיזור התעשיה וחיפשתי נגר שיהיה מוכן לבנות לי את 2 לוחות הבקרה שאני צריך. כל הנגרים שמצאתי חייכו כשהסברתי להם במה מדובר, אמרו לי "פאקמן, הא?" אבל בסופו של דבר משכו בכתפיהם והתנערו מהעבודה. "אני בדיוק בונה חנות, תבוא עוד חודש", "יש לי מטבח של בית מלון ואני לא יודע מתי אני מסיים" ועוד שלל סיפורים. גם המחיר שהם נקבו בו היה מצחיק - 500 עד 800 ש"ח ללוח בקרה אחד! למה מה קרה? אבל לא התייאשתי. המשכתי לחפש ובסופו של דבר מצאתי את הנגרייה של מורדי. הוא קיבל על עצמו את העבודה לפי השרטוטים שהכנתי בעזרתם של כמה חברים טובים (תודה גילי, יעל, דוידי ). שופופו על התכנון: 
המחיר בו מורדי נקב היה נמוך בסדרי גודל מהמחירים ששמעתי מנגרים אחרים. מרוב שמחה התחלתי לרקוד ולקפצץ (אבל רק בלבי פנימה, מה אני צריך שהם יחשבו שאני ילדותי או משהו?) והשארתי להם את השולחן. צילמתי גם את מורדי וגם את השולחן לפני שהתחילו לעבוד עליו: 
נראה ביום שישי מה יצא... דיברתי עכשיו עם המסגר והוא אמר לי שהאגזוז - סליחה הרגליים - מוכנות! אני ממש סקרן לראות איך יצא. מחר בבוקר אסע לקחת אותן... בואו נקווה שלא תהיה פדיחה. אז ביום שישי כל הלוגיסטיקה אמורה להסתיים. השולחן אמור להיות נקי, משופץ ומשופצר בלוחות בקרה ורגליים חדשות. כל שאר החומרה כבר נמצאת אצלי - כולל כפתורים בכל הצבעים שצריך, מנגנון שמקבל מטבעות, שני ג`ויסטיקים, מתאם בין הסטיקים והכפתורים למקלדת המחשב, חוטי חשמל צבעוניים לחיווט פנימי, מחשב מותקן עם כל המשחקים... בעצם דבר אחד עדיין חסר לי - מסך. בשלב הראשון אנסה להשתמש במסך "15 רגיל של מחשב, אבל המטרה הראשונית היתה להשתמש בטלוויזיה אמיתית של מכונת משחק. הבעיה עם מוניטור של מחשב - הוא פשוט נראה טוב מידי... כשמשחקים על טלוויזיה מקבלים תמונה שנראית קצת מטושטשת אבל הרבה בוהקת - וזה הרי חלק מהאווירה של מכונות המשחק האלה. אבל לאט לאט... להתקין טלוויזיה בתוך השולחן יכולה להיות מטלה מסובכת ואני עדיין חוקר את זה. מוניטור מחשב "15 כבר מצאתי (נתתי לחבר מוניטור "17 בתמורה... עשה עסק טוב!). עכשיו נשאר רק להרכיב את הכל יחד. איזה כיף שתיכף וויקאנד 
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-12 באוגוסט 2006, 20:06 | | במדור | כללי |
|
אחרי התבחבשויות רבות, החלטתי סופסוף על עיצוב לוח הבקרה! הכנתי סקיצה על קרטון בקנה מידה 1:1. שימו לב איך יעל הפכה את האיש של Start 2 Players (הכפתור הלבן התחתון) לאישה! ענק. התרומה שלה לפרויקט צוברת תאוצה, והטאצ`ים הקטנים האלה מוסיפים המון. אז מה יש לנו כאן? מצד שמאל הג`ויסטיק ומתחתיו שני כפתורים כחולים. כדי לזוז שמאלה/ימינה יהיה אפשר להשתמש בסטיק או בכפתורים הכחולים (הרבה יותר נוח לזוז עם כפתורים במשחקים כמו Space Invaders - בכל מקרה אפשר גם וגם). במרכז הלוח אפשר לראות את כפתור היריה האדום. מתחתיו, במיקום נוח לאגודל נמצא כפתור defense (או jump). ואחרון חביב, מימין לכפתור האדום שמתי עוד כפתור אחד שחור, על כל צרה שלא תבוא. רוב המשחקים שאני מתכנן לשחק בהם דורשים כפתור אחד, מקסימום שניים. אז בשביל מה צריך עוד אחד? לא יודע... שיהיה. אולי זה עוד ישתנה, בינתיים זו הקונפיגורציה שאני מתכנן לבצע. לוח הבקרה של השחקן השני יכיל רק ג`ויסטיק ו-3 כפתורי שליטה. לא יהיו לו כפתורי תזוזה מתחת לג`ויסטיק, וגם לא כפתורי "שחקן 1" ו-"2 שחקנים".
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-12 באוגוסט 2006, 9:02 | | במדור | כללי |
|
מה עושים עם גוש העץ והמתכת הזה שיושב אצלי בסלון, מלוכלך וחלוד? הא... אז קודם כל פירקתי לו את הצורה. הוצאתי כל שארית פליטה אלקטרונית, ולמרות שכנראה אין סיכוי שאי פעם אעשה בזה איזשהו שימוש, שמתי את כל החלקים שהוצאתי בקופסא למשמורת. בכל זאת חתיכת הסטוריה. ידידינו אלעד פאקמן מכר לי מכונת משחק - לא כולל רגליים. עכשיו צריך לעשות custom made אצל מסגר. בשביל זה לקחתי רגליים של מכונה אחרת שהיתה במחסן, והבטחתי לאלעד שאחזיר לו אותן בהקדם, אחרי שהמסגר יסיים לבנות לי העתק שלהן. כשסיפרתי לסבא שלי על עניין הרגליים הוא מיד אמר "תביא, אני אדאג לזה". איזה כלי האיש הזה, גם בגיל 93 הוא עדיין בועט ובגדול. אז הבאתי אליו את הרגליים שצריך להעתיק, והוא לקח אותן למסגר שהוא מכיר. אחרי כמה ימים הוא שלח לי במייל את כרטיס הביקור של המסגר, כדי שאוכל לתאם איתו מתי אני לוקח את הרגליים המוכנות. על כרטיס הביקור ראיתי לחרדתי הרבה "מסגר אגזוזים" נו טוב, בואו ניתן לו צ`אנס. אני אמור לקחת את המוצר המוגמר בשבוע הבא, ואני שומר על אופטימיות  יום שישי בבוקר… אני קם מוקדם יחסית אחרי לילה קשה שכלל כמויות לא מבוטלות של חומרים משכרים. אחרי קפה קצר כבר הייתי בטמבוריה מקומית וקניתי נייר זכוכית לעץ ולמתכת, מברשת פלדה וספריי צבע שחור נגד חלודה. חזרתי הביתה וישבתי שעות על שיוף כל חלקי העץ המג`וייפים, כל המתכת החלודה. הודיתי למורה למלאכה שלי מכיתה ז` שבטח היתה סמי-גאה בי, וצבעתי את כל חלקי המתכת בשחור מסתורי.  עכשיו השולחן למעשה מוכן לקלוט כל דבר שארצה לבנות לתוכו. אבל עוד משהו חסר. משהו חשוב מאד. צריך control panel. אפילו שניים. control panel הוא בעצם הקונסטרוקציה שכוללת את הג`ויסטיק והכפתורים השונים. אני צריך לתכנן שני פנלים כאלה (אחד לכל צד בשולחן), לתת לנגר לביצוע, ואז להתקין את הסטיק ואת הכפתורים ולקוות שכל זה יכנס בול בתוך החור שמיועד לזה. החלטתי שאני הולך design פשוט ויעיל, מין מדף כזה שיוצא מהמכונה ועליו יותקנו הכפתורים והסטיק. משהו כזה:  הזמנתי כפתורים בשלל צבעים דרך איזה אתר שמצאתי, וחברי המעצבים עזרו לי לממש את התמונה שהיתה לי בראש לכדי תוכנית בניה אמיתית. יעל ציירה את איך שה-control panel הסופי אמור להיראות: 
בימים הקרובים אחפש נגר ואתן לו את השולחן עם התוכניות. מישהו מכיר נגר טוב שיכול לעשות את העבודה?
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-7 באוגוסט 2006, 23:24 | | במדור | כללי |
|
...ואז זה קרה. המקריות שאני כל כך אוהב ושמלווה אותי בחיי מאז ומתמיד. אכלתי צהריים בהמבורגריה הרצליה פיתוחיאנית. היה סבבה של המבורגר (פטריות ואבוקדו, תודה, אפשר עוד צ`יפס?) ומתישהו הייתי צריך ללכת לשירותים כדי לפנות קצת מקום. אז קמתי מהשולחן והתגלגלתי לאיטי לכיוון השירותים. שום דבר לא הכין אותי למה שראיתי שם. בכניסה לשירותים ניצבה לה בשקט - מכונת מיס פאקמן! כזו שאפשר לשחק בה בחינם ולא צריך להכניס מטבע. כמובן שלשירותים כבר לא הגעתי... זו בדיוק מכונת המשחק שתמיד רציתי שתהיה לי בבית. לא מכונה גדולה, שעומדים לידה ומשחקים בעמידה, אלא דווקא מכונה קטנה יחסית, בצורת שולחן, עם מסך "עומד" ושני שחקנים שיושבים משני צידי השולחן. שיחקתי כמה משחקים, וללא היסוס ניגשתי לבעל המקום ששמח לתת לי את מספר הטלפון של הבחור שמכר לו את המכונה. למרבה השמחה שמו של הבחור הוא "אלעד פאקמן". לא חיכיתי ומיד התקשרתי למר פאקמן. דיברנו מעט, הסתבר שיש לו מין "בית קברות למכונות משחק", הוא משפץ אותן ומוכר לכל דורש. שאלתי אותו אם יש לו עוד מכונות-שולחן כאלה... הוא אמר שיש! שאלתי אם יש לו מכונה כזו מקולקלת או שבורה, כי אני בכל מקרה מתכנן לשפץ אותה, וחבל לי לשלם מחיר מלא על מכונה עובדת שאין לי שום צורך באלקטרוניקה שלה. מסתבר שאלעד ושותפו הם האנשים שב-35 שנים האחרונות דאגו להביא מכונות משחק לכל אולמות משחקי הוידאו בארץ. הגעתי ממש אל "המקור". בשבוע שעבר ביקרתי במחסן שלהם, במושב תמים באיזור ירושלים. הרגשתי כמו ילד בחנות צעצועים (כשאני חושב על זה, אני באמת סוג-של-ילד שהלך לסוג-של-חנות-צעצועים), והסתובבתי במחסן המאובק בין עשרות מכונות משחק מפורקות, שבורות, גדולות, קטנות, עומדות, סתם מכוערות, ואפילו כמה שממש עובדות. ואז בפינה... ראיתי את השולחן. מכונת השולחן שלי. אמנם ללא רגליים, במצב פיזי זוועתי עם שכבות אבק של 30 שנה, עומדת על מכונה אחרת - אבל ידעתי מיד - זו המכונה שלי. כבר לא יכלתי להתאפק עד הרגע בו אעמיד אותה בבית ואתחיל את פרויקט השיפוץ. שילמתי, לקחתי, נסעתי הביתה בזהירות (שעה וחצי נסיעה!), ובעזרת חברה טובה העליתי את המכונה למקום משכנה הקבוע - הסלון שלי! קבלו את תמונת ה-"לפני" הרשמית: יש לי הרבה עבודה...
3 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-5 באוגוסט 2006, 13:03 | | במדור | כללי |
|
בשנת 1979 הלכתי ל-"עיר הנוער" בגני התערוכה בתל-אביב. אין ספק שזו היתה חוויה מכוננת עבורי, ולא רק בגלל ההופעה של צביקה פיק (שהיתה באמת שיגעון) או בגלל כמויות צמר הגפן המתוק שליחכתי שם. בתוך אחד האולמות הצטופפו להן כמה מכונות משחק של Space Invaders. אני זוכר את עצמי עומד ובוהה בפולשים מהחלל מאיימים על כדור הארץ, מתמוגג ממנגינת הצעידה שלהם, גומע כל צליל פיצפוץ בשקיקה, ואשכרה נבהל בכל פעם שהשחקן נפסל והתפוצץ. "אבא, תן לי קצת מטבעות... אני חייב לשחק בזה!" ואז זה קרה... שיחקתי בפעם הראשונה. והשניה. והשלישית. אני ממש זוכר את התחושה של הג`ויסטיק עם הקפיץ, זה שחוזר תמיד לאמצע, ואת כפתור היריה הענק. שיחקתי והייתי ממש גרוע... אבל זו היתה תחילתה של ידידות נפלאה. התחלתי להתעניין במשחקי וידאו ובמחשבים, קנו לי Vic-20, אחריו כמובן Commodore 64, אותם פירקתי לגורמים ולפעמים גם הצלחתי להרכיב בחזרה. לימדתי את עצמי לתכנת, פרצתי משחקים להנאתי, כתבתי תוכנת "לוח שידורים" לטלויזיה בכבלים של השכונה - אבל תמיד המשכתי לחלום על מכונות המשחק האלה. מאז "עיר הנוער" והפגישה המונומנטלית שלי עם Space Invaders, הכרתי עוד כמה משחקים שהסעירו את דמיוני ואת יחסי עם ההורים בסוגיית דמי הכיס. Pacman, אהובתו Ms. Pacman (עם הסרט בשיער, השפתון ונקודת החן), הדבורים של Galaga ואפילו דונקי קונג המשיכו למגנט אותי אליהם. אבל בגלל שכל פגישה שלי איתם היתה מוגבלת מראש בכסף ובזמן, החוויה הזו של משחקי וידאו מרצדים באולמות חשוכים הפכה להיות סוג של משהו שאף פעם אין ממנו מספיק. בינתיים עברו כמה שנים... גדלתי והחלטתי שמספיק לחלום - הגיע הזמן לעשות. התחלתי לחפש ומצאתי עולם שלם של אמולטורים - תוכנות שמריצות על המחשב את אותם משחקים ישנים, בגרסה המקורית שלהם. בבת אחת חזרו אלי כל הזכרונות, אבל לשחק על מחשב לא מרגיש כמו לשחק על מכונה שממש בנויה ומיועדת לזה. ושוב לא היה לי מספיק. החלטתי לקחת את העניין צעד אחד קדימה. התחלתי לחפש מקום שמחזיק מכונות משחק ישנות כאלה, כמו שראיתי כשהייתי בן 8...
תגיות בבלוגיה:
חלומות, ילדות, עיר הנוער, רטרו, משחקי וידאו, משחקי מחשב, משחקים, קומודור, גלקסי, אמולטור, space invaders, pacman, arcade,
|
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|