לפני בערך שלושה חודשים, השתתפתי בסדנת תפירת דובים בפורום הטכסטיל והליבוד בהדרכת  afunit007 המאוד מאוד מוכשרת.

בסדנה עצמה לא סיימתי את הדובי, ולמחרת בבית המשכתי במלאכה. כשנותרו לי להכין רק אוזניים ולחבר את הכל ביחד, הפסקתי במחשבה לסיים בקרוב, מה שכמובן לא קרה.

כל פעם שנתקלתי ב`כמעט דובי` נסוגתי במחשבה על האוזניים שאני צריכה לתפור . בחיי שלפני זה לא ידעתי שיש לי אוזנפוביה .

עברו חלפו להם שבועות וחודשים עד שסוף סוף הצלחתי להושיב את עצמי ולהתמודד עם האוזניים, אבל כשזה קרה, הייתי ממש מרוצה מהדובון המקסים.

 

  הדובי יודע לעמוד- 

 

 

 

מה קורה שמרוצים? רוצים עוד! 

עוד באותו שבוע הלכתי והשאלתי מחברה (כן, שוב רוני) ספר על דובים אותו קנתה כשנסענו שתינו להודו למסע קניות מטורף... כמה שזה נשמע אולי הזוי נסענו שתינו לדלהי במטרה לקנות בדי כותנה (אז עדיין לא הינו בענייני טלאים, אלא תפירת בגדים) והמשפחות הצטרפו אלינו אחרי שלושה ימים לטיול של החופש הגדול. באמצע קונט פלייס מצאנו חנות פצפונת עמוסה ספרי אומנות ויצירה. היינו שם יום שלם ובחנו את כל הספרים וגם קנינו הרבה. רוב הספרים שקנינו שם בהחלט שימושים עבורינו, גם כמעט חמש שנים מאוחר יותר.

 

 

בספר  making and dressing traditional teddy bears מצאתי דובי ששמו ג`ורג`, והחלטתי להקל על עצמי ולהכין הפעם דובי מבד פליז...כשהתחלתי לחטט בארון שלי מצאתי בדים דמויי זמש, עבים, והם שיבשו לי את כל התוכנית, אבל למרות זאת  ג`ורג` היה מוכן כבר למחרת:

 

 

 

 

עירית32 מקומונת תפירת בובות והכנת צעצועים הציעה להעביר סדנת תיק לפי גיזרה שלה שהיא קוראת לה "שירי".

הסדנה היתה מיועדת בעיקר ללימוד רוכסנים וכל מיני סוגי סגירות, אבל אני ביקשתי להשתתף משתי סיבות עיקריות:

הגיזרה המקסימה של התיק.

כדי שאני אהיה חייבת להכין לעצמי תיק (ולא רק לדבר על זה).

בתור בד עיקרי השתמשתי בחולצה של הבן זוג שעשוייה מבד כותנה עבה בצבע כחול כהה. זו חולצה שקיבל עבור איזשהי תערוכה, ונלבשה רק שם.

את הכיס של החולצה גזרתי  ותפרתי בשלמותו בתוך התיק, בנוסף יש עוד שני כיסים יותר גדולים ושרוך עם מחזיק מפתחות שאפשר לחבר אותו לדברים שהיינו רוצים לשלוף בזריזות מהתיק.

בצד החיצוני של התיק יש עוד כיס גדול.

הצצה לתוך התיק:

 

 

תודה לעירית על הגיזרה המשובחת ועל ההדרכה!

 

עוד תיקים שנתפרו בסדנה אפשר לראות בשרשור כאן.

 

הגדולה הוזמנה למסיבת יומולדת של שתי בנות כיתה שלה.

מסתבר שהיא משווקת את אמא שלה (כלומר אותי) הרבה יותר טוב ממה שאני עושה :-) למה? כי החוגגות ביקשו ממנה מתנה סרוגה שאמא שלה מכינה.

מאחר ונושא היומולדת היה מסיבת פיז`מות חשבתי על בובה שיהיה כייף לקחת לישון.

לכל אחת הכנתי בובת אמיגורמי ורדרדה

 

 

 

בנוסף הכנתי גם מפלצת לקישוט הסלולרי

 

 

 

והנה הבובות ברגע של השתובבות:

 

 

 

 

הבת דיווחה לי שלמרות שידעו מה הן מקבלות הן לא התאפקו ופתחו קודם כל את המתנות האלה.

 

 

לסיום, בובת אמיגורמי נוספת, הפעם ארנבת, שנתתי למיכל שמארגנת לבנות הצפון פגישות יצירה משותפות אחת לחודש.

 

 

 

 

 

כנראה הכותרת לרשומה הזאת היתה צריכה להיות משהו בסגנון ` הדרך לתיק גדול רצופה בהרבה תיקים קטנים`.

למה? הנה ההסבר: 

לפני חודש הגעתי למסקנה שאני צריכה תיק חדש. תיק גדול, שיהיה בו מקום לחיתול ומגבונים, בקבוק שתייה, פרי ואולי לעוד כמה דברים.

ברור שאם אני אומרת תיק אז אני מתכוונת לכמה תיקים, בכמה צבעים, נכון?

מאז המסקנה הנ"ל, הצלחתי לשחרר-לזרוק כמה תיקים ישנים ומרוטים ולהתחיל להתאמן בקטן.

באימון הראשון  הכנתי תיק לחברה מבד ריפוד שקניתי באיקאה, לפי הדרכה המוכרת הזאת של Rae .

 

 

באימון השני השתמשתי במסגרת מתכת לתיק שקניתי ממזמן בדוכן בקניון.

למסגרת היה מחובר תיק מכוער ונוצץ בגווני כסף ,תכלת ואדום, בעעעעע.

ציירתי גיזרה חדשה, רחבה  וגדולה יותר מהתיק המקורי, ותכננתי להשתמש בבד בהיר לצד החיצוני.

אחרי שסיימתי להכין את התיק (בין שתי שכבות הבדים יש מילוי כותנה)  אהבתי יותר את הבד הכהה וכך יצא שהתיפורים הם בצד הפנימי.  

עם דיו אלכוהולי סגול ליכלכתי את קצוות המסגרת שיתאימו לבד.

 

 

 

 

והנה הצצה פנימה על הבד שתיכננתי לבחוץ:

 

 

 

ומבט על המסגרת מקרוב

 

 

 

 

 הבד החיצוני הסגול נקנה בבדים למעצבים. הפנימי נקנה בחנות הטלאים בבוסתן הגליל.

 

 

 

בפורום טלאים בתפוז אירגנו פרוייקט משותף לשמיכת טלאים. הדוגמה שנבחרה היתה בית (הדוגמה נקראת למעשה  school house ) בשיטה של  paper piecing.

חלק מחברות הפורום הכינו כל אחת ריבוע, ואחרות התנדבו להפוך אותם לשמיכה- לחבר אותם ליצירת חלק עליון, להוסיף את שיכבת המילוי והבד האחורי, לעשות תיפורים ולבסוף את השוליים.

בסיום העבודה השמיכה תתרם למעון נשים מוכות בירושלים.

 

הריבוע שהכנתי:

 

לפרוייקט צירפתי את רוני, חברה קבועה ליצירה ולבלוג הזה. הנה הריבוע שלה:

 

 

 

את הבתים שלחנו כולנו לתמי (אתניס), והיא חיברה את כולם בצורה יפיפייה בעיניי.

הנה התמונה של חלק העליון מוכן (צולם ע"י תמי) :