תהלוכת יחיד אחרי ההתנסות הביורקרטית שנדרשה להצבת `איש הפח`, הבנו שזה הספיק לנו. חיפשנו דרך להציב עבודות ברחוב מתי שנרצה, בלי לבקש רשות מאיש. הפתרון שבחרנו היה אופניים. כל אחד יכול לקשור את אופניו איפה שירצה ולבחור איזה אופניים שמתחשק לו - גם אם במקום גלגל יש `איש-הולך`. בחרנו אופניים משנות החמישים אותם מצאנו בחצרות אחוריות. רובם היו גרוטאות. האופנים עברו שיפוץ טוטאלי ובמקום הגלגל האחורי הולחמה דמות הברזל של האיש, מצופה ניקל. את הזוג הראשון קשרנו לגדר, ממש בכניסה למוזיאון תל אביב. שיעשע אותנו הרעיון, שהרבה יותר אנשים המגיעים למוזיאון יראו את האיש, מאשר כל עבודה אחרת מעברו השני קיר הזכוכית. אופנים נוספות הוצבו במקומות מרכזיים. מאחר והיו ברשותנו רק 5 זוגות, בכל יומיים שלושה העברנו את האופניים למקומות חדשים. כך נוצר הרושם שהיו עשרות רבות של אופנים. כיום, ידוע על זוג אחד שהיה ברשותו של דני שניידר, שרכש מאיתנו זוג (על האמון שנתן בנו אנו מודים לו). זוג נוסף זרוק על גג בנין ברחוב חיסין, עוד מהתקופה שמיקי צוייג גר בו. השאר נגנבו ואין לנו בעיה עם זה.

ככה זה הלך הרעיון עלה בקונדיטוריה בדיזינגוף קרוב לנורדאו, או בבן-יהודה ב`קפה בגדד`. על כל פנים, אחרי שגיבשנו את הרעיון, התחלנו לחפש אופנים. הלכנו ברגל מרחקים אינסופיים, מעיפים מבט לחצרות האחוריות. את האופניים נתנו לצביעה בתנור במקום שצובעים כלי רכב. כדי להשיג את חלקי הניקל נסענו ל`חרש אופן` באזור התעשייה של פתח תקווה. זהו מפעל אופניים המייצר רק בעבור קיבוצים. אותו הדגם כבר עשרות שנים ללא שינוי. קנינו חישוקי ניקל מבהיקים, פדלים וכידונים מעוגלים עם ידיות פלסטיק פשוטות. בסופו של דבר הצלחנו אפילו לחלץ ממנו שלט פח שניתנו לסוכני `חרש אופן`. רצינו כסאות עור עם קפיצים. עור חום, לפני המצאת כיסאות הפלסטיק. אספנו אותם כמו יהלומים בחנויות יד שניה וחנויות אופנים ישנות. את הכסא האחרון קנינו במחיר מופקע, ממישהו שתפסנו ברחוב. את הברזל ליצור דמויות של האיש מצאנו זרוק ונטוש. זה היה במקום עליו ניצב היום המגדל ברמת-גן. מצאנו אותו בבניין נטוש שהיה בית החרושת של `יכין`. אדם הבר עזר לנו להעלות את הפלטות הברזל הכבדות והחלודות על רכב. משם נסענו לרחוב סלמה לחיתוך לייזר. הוציאו את הדמויות של האיש מהפלטה כמו שבלונות לעוגיות. משם במרחק הליכה מצאנו מישהו שעושה ציפוי בניקל. את הטאץ` האחרון נתן כמובן נחום נרדי, עם הרתכת האימתנית שלו. לקחנו את האופניים והדמויות לחצר האחרוית שלו ליד המשטרה בדיזינגוף. כשנחום עומד עם משקפי הריתוך שלו, עם השפם וכובע הברט השחור שלו - אתה יכול להיות בטוח. העבודה לא תהיה בהכרח מעודנת, אבל לפרק את הדמות משילדת האופניים - אף אחד לא יצליח.  ביום הפיזור הצטרף אלינו אורן שניידר. הוא תיעד את קשירת האופנים. הרכב שעמד לרשותנו הוא פולקסווגן מסחרית ישנה של עופר פראנט. את המנעולים לאופנים תרמו לנו מנעולי `ירדני`.