אז מה כבר אפשר לעשות?

בזמן האחרון התרגזתי הרבה  על שלושת הסיבות לאי עשייה:

1)      התמכרות לנוחות => "למה שאני יעשה?"

2)      קונפורמיזם => "להיות שונה במסגרת?"

3)      חוסר דימיון => חוסר אחריות, אישית\ לקבוצה => "זה יתכלה ממילא... זו רק בטרייה, זה רק אני מזהם... השאר יהיו בסדר" (הטרגדיה של הדרין)

בשביל עשייה ציבורית נכונה דרושים אומץ ואיכפתיות. אנדרו ג`קסון כתב "האדם האמיץ מהווה רוב". אדם שעושה את הצעד הנכון תוך השקעה, אמונה בחזון דמיוני ונכונות להיות שונה- הוא אמיץ ומהווה דוגמא לחיקויי. אדם כזה יוצר רוב של אנשים שפועלים ע"פ דרכו\ עקרונותיו.

לכן צריך מנהיגים. שירצו לעשות. ואז כשנשאל מה אפשר לעשות- האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות.

לפי דעתי, הדבר החשוב ביותר שיש לעשות כרגע הוא לעודד לעשיה ולאקטיביות כמות גדולה של בני אדם.

אנשים שאיכפת להם והם עושים, תורמים בכל מקום.

ולכן צריך להתמודד עם הסיבות לאי עשייה בקנה מידה רחב:

א) יש לעודד עשייה כקבוצה- לבטל את אפקט הקונפורמיזם. אנו החברה אנו השינויי.

ב) יש להציג חזון דמיוני קליט ואמין.

ג) יש ללמד תהליכים וחוקים, כדי שהקבוצה תבין למה ומה היא עושה.

ד) יש לחנך לאיכפתיות, או למצוא את הנושאים שלאנשים בקבוצה איכפת מהם ואליהם לקשר את הנושאים החדשים. בנוגע לנושא של הצלת כדור הארץ, הוא כלכך גדול, שאפשר לקשר אותו להכול.

ובשביל לפתוח את הראש הנה כמה הצעות לעשייה עם הקבוצה שלכם :

סביבתי-

1)      לשתול עצים.

2)      להכין קומפוסט וקומפוסטר

3)      לנוע יותר באופניים או ברכבת ופחות המכוניות

4)      לעודד חיסכון במשאבים (מים, חשמל, נייר)

5)      לעודד חינוך נכון

6)      לפעול למען הצדק והמוסר

בין אישי-

7)      לנסוע יחד באוטו

8)      ליצור שותפויות

9)      לתת תמיכה

אישי-

10)  לקנות אוכל אורגני

11)  להתשדל שהאוכל מויוצר קרוב אליכם

12)  לקנות ידידותי לסביבה

13)   לא לקנות כשאין באמת צורך

14)   לתקן מה שנשבר

15)   לתת במקום לזרוק

16)   לחסוך ולהשקיע חכם.

17)   למנוע בזבוז

18)   לחשוב רחוק

וזו רק ההתחלה. ברגע שיש לך את העקרונות, יותר קל לך ליצור את הבחירות הנכונות בהתאם לעיקרון.

ברגע שיש הבנה של תהליכים יש אפשרות של יצירת עקרונות ומוסר. במידה ויש איכפתיות.

כבר בכל מקום נושא "המהפכה הירוקה" מבצבץ לחיי היום יום.  בבליזר צוחקים על התחממות גלובלית, בשלטי החוצות מפורסמים דיאורדורנטים שמזהירים כי "הולך להיות חם..." וקבוצת הפועל החיפה מצהירה ש"הכדור מתחמם"  (והם גם).

מכאן- שקונצנזוס ציבורי ושיחה מתחילים להיות נפוצים. אין צורך לפחד כלכך להיות שונה. המונחים מוטמאים בחיי היום יום.

וכיידוע בישראל, הצורך במנהיגים אמיתיים דחוף מאוד כי הם אלו שיוצרים תקווה לעם. צריך אנשים שפשוט ירימו את הכפפה.

סיפור יפה שמצאתי בספר של טליה שניידר "גן עדן בפתח הבית" הולך כך (לא בציטוט מדויק):

"שני אנשים היו מפליגים בספינה אחת. לפתע החל אחד מהם להוציא מתיקו עורות של בעלי חיים ולפרוש אותם לייבוש בשמש. העורות הסריחו (ממש) והאיש שישב לצידו ביקש ממנו להרחיק את העורות. ענה לו האיש הראשון:

` מה שאני עושה במושב שלי הוא לא עניינך`.

האיש השני חשב רגע ואז הוציא מתיקו מקדחת נגרים. הוא התחיל לקדוח חור מתחת מושבו.

האיש הראשון קפץ וצעק: `מה אתה עושה יא משוגע?!!! אתה תהרוג את כולנו!` (הם היו בלב ים כן?).

ענה האיש השני:

` מה שאני עושה במושב שלי הוא לא עניינך`."

(מעובד מתוך ויקרא רבה)

אם נקביל את כדור הארץ לספינה (במקרה שלנו ספינת חלל נידחת) מצומצמת ואת האנשים בספינה לאומות ותרבויות העולם אז נגיע לקו סיפורי שמתאר לפי דעתי את האמת. יהיה זה עצוב עם נניח לספינה לשקוע נכון?

בשביל לא להניח לה לשקוע אנו זקוקים לשיתוף פעולה. כלל חברי. בכל הרמות. שיתוף פעולה זה מתחיל במשפחה והחברים ונגמר בארצות ובמעצמות. כי כולנו על הספינה הזו. נכפיל פתרון פשוט ב9 מיליארד ונגיע להשפעה עצומה.

ראית את הסרט "תעביר את זה הלאה"? אם כולנו נעביר את זה הלאה ונלמד בעצמנו את הנושא נהיה ערבים זה לזה, זה לזו האם נצליח לעשות שינויי גלובלי? לאור האיומים הכבדים של מה יקרה אם לא נצליח?

לפי דעתי התשובה היא חד משמעית והיא-

כן.

אגלה לך הקורא סוד קטן. כל פעם אני נפגש באנשים שעוסקים בזה. הם נראים כמוני, כמוך ולרוב אני פוגש אותם ברכבת. הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם במקומות משונים. שאל על קיימות, הם שם. שאל על ההתחממות הם שם. חפש בתקשורת, הם שם. זה לא באמת סוד. זו מגמה כוללת שרק תתחזק. זו מגמה של איחוד.

היית ב"שעת כדור הארץ"? האירוע התחיל בסידני. ביום שהוא הושק וייצא לפועל בשנה שעברה, הדבר הראשון שאמרתי "זה לא מספיק". עד כה האירוע הגיע לישראל ולערים נוספות ורבים האנשים שנהיו קצת יותר מודעים לנושא.

בית הספר שלי נעשה "בית ספר ירוק". בסינמטקים תמצא סרטי "אקולנוע" מוקרנים בימים הבאים.

קהילות נבנות. כי לאנשים יש על מה לדבר שיעניין גם את הימין וגם את השמאל. גם את הירדנים והפלסטינאים זה מעניין. גם את המצרים. אני משוכנע שגם את הלבנונים.

אני מחפש אנשים שרוצים לתקן ולשפר, שלא יפחדו לעמוד מול הנחשול העתידי, שמוכנים ללמוד את החומר

ולשאת את הלפיד הלאה. אני חושב שכל אדם שמפיץ טוב העולם למעשה הופך אותו לטוב יותר. אני מאמין שבניה של עשייה טובה ומודעות תקדם את כולנו.

הקורא, אנו עוברים לשלב הבא כרגע.  

ומה שנאמר עד כה, חשוב שעוד בני אדם יידעו.

אם אתה יכול ומעוניין להפיץ את הידע הלאה, אתה מוזמן להגיש בקשה

לקבלת מידע לאמייל-  webch@walla.com ואשמח לעזור ולקשר...

אני מודה לך על ההתמדה ומקווה שכבר בשבוע הבא אפיץ בפוסט את המידע הנגיש לכולם של מה אפשר לעשות כדי להתמודד מול האתגר הזה.

היכונו היכונו: שעת כדור הארץ בפתח. ה-27 לחודש שעה 19:00, אירוע מדהים שיהיה בתל אביב ולכל מקום שנרצה לקחת אותו.  כבר אתמול דיברתי עם שבט לוטם בחיפה על חשיבות הנושא, בואו בהמוניכם.  אתר השעה: http://www.e-h.org.il/

למה יש כל-כך הרבה בלבול במידע?

ע"פ ספר המצוין של אבנר דה שליט "אדום –ירוק" וסרטו החובה של אל גור "אמת מטרידה" אין למעשה כל-כך בלבול- השאלה את מי שואלים לגבי המצב. אצל המדענים אין ולא היו באמת דעות חלוקות. כשנכנסו האינטרסים הפרטיים נכנס גם הבלבול המכוון.

לקוח מספרו של אבנר דה שליט "אדום-ירוק`" ע"מ 21-22:

"בשנת 1990 הגיש הפנל הבינלאומי העוסק בשינויי מזג אויר ((IPCC דו"ח למוסדות האו"ם ולקהילייה הבינלאומית ובו המלצות ספציפיות לשינויים ולצמצומים בהליכי הייצור בעולם כדי למנוע פליטה של גזי חממה בכמות מסוכנת. החלו ההכנות לועידת קיוטו...

"תגובתם של קונצרנים גדולים של תעשייה ונפט... הייתה מהירה..

"...בשעה שממשלות רבות עמלו על הכנת הטיוטות להסכמים, הציפו גופים אלה את התקשורת בממצאים של מחקרים `מדעיים` " {הם לא פורסמו באתרים או בדרכי תקשורת שעברו שיפוט מדעי- ועל כן, הן אינם מדעיים}.

"במקרה של גזי החממה היתה האסטרטגיה משולשת:

1. הכחשת העדויות בדבר התחממות כדור הארץ והכפשת מחקרי המדענים המזהירים מפני התחממות כמדע בלתי אמין (junk science). {הערה נוספת כתובה בספר, אך איני רוצה להעלות אותה פה על הכתב- עמכם הסליחה}
2. הצגת הטיעון שלפיו גם אם ההתחממות תתרחש, היא רק תשפר את חיינו. טיעון זה נשען על תחושה ש"קור" אינו נעים...
3. הצגת טיעון נוסף, שלפיו המדיניות נגד ההתחממות הגלובלית תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי ותסכן את דרך החיים האמריקאית (The American way of life)." ...יש לשאר שטיעון זה נפל על אוזניים קשובות: המכונית היא חלק בלתי נפרד מאורך החיים והתרבות האמריקאים, וצמצום השימוש בה היה נתפש כאיום שהוא יותר מאיום כלכלי..." {לקוח מתוך ההערה ע"מ 27}

"... הקמפיין הצליח. בשנת 1997 הציע הסנאט האמריקאי לדחות את הסכמי קיוטו, אלא אם כן יוכנסו בהם שינויים כך שההסכם לא יזיק לארצות הברית." {הערה אישית: בבאלי לפני זמן לא רב עמדת ארה"ב הייתה דומה בהתחלה ואם איני טועה, גם בוועידה זו ארצות הברית ניסתה להשיג הקלות}. על הסכמי קיוטו חתמו כ100 מדינות,  ועל פיהם תצומצם פליטת גזי החממה בתוך 15 שנה לרמה של 5.2 אחוזים מתחת לרמה שנפלטה בשנת 1990."

"הבעיה היא אם כן פולטית וחמורה: אם ארצות הברית, כמזהמת הראשית אינה משתפת פעולה עם הסכמים בין לאומיים, מה הטעם בהם?"

ואולי הבעיה אף יותר חמורה? האם זה נכון לתת לתאגידים בעלי כוח שררה וממון לעוות ידע מדעי מוכח?

האם זה אינו פוגע במטרת הדמוקרטיה- לשרת את העם?

איך זה יכול להיות שקומץ חברות יכולות לגרום לאי וודאות שעלולה להשפיע על עתידינו כמין האנושי על הכוכב הזה?

הכל מתחיל ונגמר בנפט. הסיבה העיקרית שיש לתאגידי הנפט כל-כך הרבה כוח, היא שאנו פשוט מכורים אליהם. הדם שזורם בכלכלה המערבית שלנו הוא נפט. בין השאר, נפט אירני עוין.  נפט כיום מנוצל כמעט ע"י כל דבר - 

מה10 קלויות של נפט שנשרפות בייצור ובהובלה של כל קלוריה של האוכל שלנו,

מהמכוניות בהם אנו נוסעים בהם יהיה לנו קשה להפסיק לנסוע (מה שמוביל לפיתוח המכונית ההיברידית),

מהתעשייה שלנו שמייצרת בין השאר חשמל.

למעשה אין בלבול כלל. יש התחממות גלובלית. האם היא נגרמת ע"י האדם? אולי לא. למרות שלי זה רק נראה הגיוני שכן. האם זה משנה אם היא נגרמת ע"י האדם?

האם לא נצא להתמודד מול האתגר הזה,

בכל מקרה? ועדיף מוקדם יותר מאשר מאוחר?

האם נשאר מכורים לאנרגיה "זולה" ומזהמת?

למקורות מעולים בנושא:

• "אדום- ירוק" הוצאת אבנר דה שליט {נמצא בסטימצקי}
• אתר "שיא תפוקת הנפט"- http://peakoil.org.il/

שיטפון במדבר הוא משהו שיש להימנע ממנו. לצער מספר לא מבוטל של משפחות, שיטפונות עשויים להגיע מגשם מרוחק ולהפתיע גם ביום בהיר. אפשר להימנע משיטפונות: אפשר להיעזר בשירותי מדע האקלים. אפשר לא לטייל בחורף. אפשר לטייל על ההרים ולא בגאיות.

משברי הסביבה הם לרוב דומים קצת לשיטפונות. הם קורים בפועל ומשפיעים אלינו. לפעמים הסיבות להיווצרותם  נסתרות מטווח קרוב, וצריך קצת לחפור בשביל להבין אותם בעוד מועד. אתם מוכנים?

 :(NIMBY)רחוק מהעין, רחוק מהלב

בעיות סביבתיות קורות יותר במקומות אחוריים. באזורים נכשלים. בקטבי העולם. במקומות שבהם האוכלוסייה חלשה או מוחלשת ולא מרימה צעקה (בדואים ליד רמת חובב...).

ניצול והטעיה:

האנשים שמנצלים את החלשים, או את חסרי הייצוג הכספי, לרוב אינם מעוניינים שאנשים אחרים יראו את   פשעיהם. אותם אנשים שעושים זאת באופן נרחב לרוב תלויים בציבור אפאטי ובּור שיכלכל אותם. ציבור חכם וביקורתי עשויי חס וחלילה להחרים אותם. אינטרס ברור למה כדאי ליצור אי בהירות בכלי התקשורת.

אי בהירות ואי הבנות:

בסגנון מגדל בבל, רוב הזמן אנו לא מבינים מה קורה באמת בארצות אחרות ועל מה הם מדברים שם. העברת מסר אחיד קשה ביותר.

השפעות ארוכות טווח:

אם ארעיל את שונית האלמוגים באילת היום, זה לוו דווקא אומר שמחר האלמוגים ימותו.  ההשפעות עשויות לצוץ רק בעוד 20 שנה, כשחומרי הזיהום יעלו מקרקעית הים… וכשזה יקרה, מי בכלל יקשר בין האירועים?

ומה אם הם בכלל ישפיעו על חופי סיני? המערכת גדולה ומסועפת.

חשיבה לטווח קצר:

רובינו עסוקים בחיי היום יום שלנו. בקרב ההישרדות שלנו. מי פנויי לטפל במשבר המסוכן כשהוא שקוע בעבודתו עד הצוואר? מי פנויי לחשוב על הילדים של המין האנושי? מי יקום ויסבול קצת רעש ליד ביתו מגן ילדים? מי לא יתנגד לטובת הכלל העתידי גם אם זה פוגע בנוחות?

השפעה סינרגטית קטנה- > גדולה:

אם כל אחד יעשה משהו קטן, שינויי מינורי, ו3 מיליארד בני אדם גם יעשו אותו- זה כבר יהיה משהו גדול ואפקטיבי. אך לרוב קשה להכיר בכך שהכוח לשינויי נמצא בדמוקרטיה בדעות ובפעולות היחיד. קשה להכיר בכך שאזרחי אפגניסטן משפיעים על אורח חיינו באופן עקיף. קשה להבין שאנו משפיעים על אזרחי אפגניסטן בפעולותינו הפשוטות.

עיוורון מרצון, נוחות:

האם אנשים באמת רוצים לדעת? באמת רוצים לצאת "לעולם האמיתי"? מוכנים לקחת אחריות על המטריקס ולפצח אותה? כי ברגע שאתה יודע, אתה מחויב. ותמיד יהיה איזה קול מעצבן שירגיז ויאמר דברים מוסריים. האם זה יעבוד טוב עם האגו האנושי? האם אנשים ייקחו אחריות או ייכנעו לעצמם? האם הם יהיו אמיצים דיים? האם אנו יכולים לדמיין עולם אחר ממה שחונכנו אליו?

לפעמים אנו מתעוררים אחרי סיוט ואומרים "תודה שזה היה חלום". לפעמים סתם נופלים מאופניים ורק אחרי שהקסדה מתנפצת וקמים בריאים ושלמים מבינים למה שילמנו עליהם 195 ₪... תודה שהתכוננתי מראש ושמתי קסדה.

רגעים קיצוניים מעברים אותנו למחוץ למצב הנורמאלי של הקיום שלנו.

הם מהירים כל-כך שהם מטלטלים אותנו ואנו לא מספיקים להתרגל אליהם כלל.  

אולם המשברים הסביבתיים איטיים יחסית לחיינו והתודעה האנושית הקולקטיבית היא מאוד סגלתנית. מטיבה- רוב הדברים לא מטלטלים אותה. בייחוד שכבר התרגלנו לשמוע אותם. מי לא יודע שיערות הגשם נכרתים? מי לא שמע על החור באוזון? זיהום אויר? יערות נכרתים? באמת? כמה נורא... מזל, שעם התחזיות המאיימות, גם ההבנה והמודעות הסביבתית מחלחלות פנימה.

מי לא מצטער שהוא עישן רוב חייו וקיבל סרטן ריאות? מי לא יצטער כשמארגי המזון יקרעו? איזה אסקימואי לא יבכה כשהוא יאלץ לעזוב את כפרו בגלל שהאקלים השתגע? איזה אדם לא יבכה, כשהבעיות שהזנחנו והוזנחו ע"י אבותינו יתפוצצו?

איך יראה העולם הזה, כשילדי יהיו בגיל שלי עכשיו? 

איזה שיעור הם ילמדו על אבותיהם בשיעורי ההיסטוריה?

ומה בכלל יהיה לנו לומר בנידון??

ומה קרה במהפכה התעשייתית?

הסיפור מקבל תפנית דרמטית לפני קרוב ל250  שנה.  המהפכה התעשייתית.

השנה היא  1850. קו הנוף של אנגליה קודר ומלא ערפיח, שכן מפעלים גדולים הוקמו ומוקמים בכל רחבי הערים. קשה לנשום.  העצים אף הם מכוסים פיח בכמה אזורים.

החברה "המודרנית" משתנה מהר מאוד. הייצור מגביר בצורה ניכרת את החקלאות, שבתורה גורמת לעיור מהיר.

העיור בתורה מפתחת את התעשייה הכבדה והייצור. שבתורה מפתחת את החקלאות. תור זהב של פיתוח.

250 שנה עברו מאז. מישהו יודע מה זה 250 שנה במונחי חייו של כדור הארץ? במונחים של אבולוציה? של גיאולוגיה? פשוט כלום. פחות ממאית שנייה גיאולוגית. נאדה. אפס.

ובזמן הזה של המהפכה הגדלנו את הטכנולוגיה שלנו, שידרגנו אותה והפכנו אותה לחובקת עולם וגורסת הרים.

ובשביל להגדילה מה צריך? אנרגיה. כי סוסים צורכים פחות ממכוניות.

אז התחילו להשתמש ביערות ובעץ כחומרי דלק. בשביל להקים את הרכבת החיג`אזית הרבה אחרי כך ולקיים אותה נוסעת מדמשק למכה, כרתו את כל יערות השרון. שרונה- יער בערבית.

אבל עץ לא מספיק. ולא רק זה, גם היערות הן חלקות מוגנות של אצילים... אז צריך אנרגיה אחרת. ורצויי גם זולה.

ואת האנרגיה הזאת מצאו בשני מקורות עיקריים- נפט ופחם אבן.

שניהם זולים להפקה, ידועים מזמנים עתיקים, ובעלי פוטנציאל שימוש נרחב ביותר.

"וואו! תראו מה מצאנו! זהב שחור! מאיפה הוא מגיע? למי איכפת?" זעקו האנשים באושר.

אבל לשני המקורות האלה יש היסטוריה אפלה...

לפני 65 מיליון שנה אי שם מתו וחיו הדינוזאורים. העולם שלהם היה עולם של שפע. האנרגיה של השמש נקלטה ע"י הצמחים שהפכו אותה לאנרגיה כימית (סוכרים) וחמצן בתמורה לפחמן דו חמצני. עסקה שווה לכל הבריות, שאחרי זה אכלו את הצמחים וחיו עליהם. וכשהם נשמו חמצן ועיכלו סוכרים הם פלטו פחמן דו חמצני. אבל זה לא היה מעניין אף אחד כי הצמחים היו לוקחים אותו, והופכים אותו שוב לחמצן וסוכר. ומי משלם על הכל? השמש.

ואז בא מטאור. או אולי התפרצות געש. והעולם היה בתהליך הכחדה המונית. וחלק מהגופים והחיים שהיו ומתו נקברו. ואיתם כל האנרגיה הכימית של הצמחים. כל מצבורי השומנים.

ואיתם כל הפחמן הדו חמצני שנשאב מהאטמוספרה ע"י הצמחים ונהפך לחומר אורגני. ונקבר.

כל הדברים שבאו מהחי והשמש אך אינם יכולים לשוב להיות עפר.

כי בשביל פירוק  צריך פעילות של חיידקים. ולא תמיד היו מספיק חיידקים בתחתיות האוקיינוסים ובבוץ הרותח.  ככה האבות שלנו תפסו פיקוד. ועברו הרבה שנים מאותה תקופה. ועברנו הרבה מהפכות מאז.

"איזה יופי! יש כאן אוקיינוס של זהב! נוכל לזקק את הדלקים מהנפט ולהניע את המכוניות שיהיו לנו!"

ומהו הדלק שבנפט ובפחם? מה בוער מאותו חומר שהיה קבור באדמה 65 מיליוני שנים? סוכר. אנרגיה כימית.

סוכר עשויי מפחמן. פחמן בשריפה עם חמצן נהפך לפחמן דו חמצני.

שלא היה באטמוספרה שלנו ב65 מיליוני שנה האחרונות- אלא היה קבור באדמה.

האם זה פשוט לא נשמע כמו גרסה משופרת של "המומיה"?

לצער העולם, הפחמן הדו חמצני הוא גז ללא צבע. וכשראו איך כורתים את היערות, זה בטח הזיז למישהו. אבל כששרפו מוצרי נפט ופחם, זה לא הזיז לאיש. אבל מילא, העולם כל-כך גדול ויש מספיק יערות בעולם.

"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה"-  המצב לא כך כיום.     

דווקא המילה אקולוגיה יכולה להעיר את הקשר בין סביבה לחברה.

אקולוגיה היא מילה יוונית שפירושה- אוייקוס (בית) ו-לוגוס (ניהול, תורה). תורת ניהול הבית.

התפיסה האקולוגית תופסת את העולם כבתינו, כהאקווריום שלנו. אותו אנו חולקים עם בעלי חיים רבים ומיוחדים.

מובן שאם אנו רואים את העולם כבית מוגבל, תפיסות  אגוצנטריות של "נצל את המשאבים ככל יכולתך" ודוגמתן אינן יכולות לתפוס. כי הבנה שלכל דבר יש חסרון\ השפעה על כולם תציג "האט!" לכל רעיון של התפרעות התנהגותית שסופה בהרס עתידי של כל הענף.

לא שווה לדוג את כל הטונה למרות שיהיה לנו הרבה כסף- כי אז לא יהיה לנו יותר טונה. ברור לא?

למרבית הצער רוב האנשים (כולל אני) פשוט אינם מסוגלים להשתחרר ממה שהם מורגלים אליו.

(על זה ארחיב עוד כמה וכמה פוסטים קדימה.) 

וכפועל יוצא-  ניהול משאבים לא תקין, מערכות אנושיות, מדינות, תפיסות הם הם האחראים למשברים הקיימים. ובגלל שהם קורים בתוך ביתנו כדור הארץ- כולנו נושפע מהם. בעתיד הקרוב ובצורה הוליסטית.

אני רוצה להדגיש  2 כתבות שמצאתי בynet ולפי דעתי הם פשוט מראות על מה אני מקשקש בבירור.

הראשונה מדברת על בנגלדש.  שם שיטפונות בוץ הרסניים נהיו כבר דבר שבשגרה.

לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3411563,00.html

"גשמי זעף שיורדים מזה ימים ספורים בבנגלדש הביאו למפולות בוץ ולעליית מפלסי הנהרות במדינה. עיר הנמל צ`יטגונג ספגה את הפגיעה הקשה ביותר. "הגבעות פשוט התרסקו עלינו", סיפר אחד התושבים. "מעודי לא ראיתי כזה אסון", אמר עובד שירותי ההצלה. לפי שעה, אין סימן להפוגה בגשמים  " כמה כסף כזה שיטפון בוץ היה עולה אם היה קורה באשקלון? כמה היה עולה עם היה קורה בתל אביב? האם יש קשר למחיר השיטפון למדד הכלכלי של התושבים? האם מחיר גדול לאוכלוסיה חזקה היה מהדהד אחרת בתקשורת?

לצערי אני חושב, שאנשי בנגלדש הם עולם שלישי, נכשל כלכלית ובבירור הם רחוקים ממקום מקבלי ההחלטות וקובעי הטונים העולמיים.

ולמה השיטפונות קורים?

לטענת גורמים ממשלתיים במדינה, מפולות הבוץ נגרמו בשל העובדה שהתושבים גזמו שיחים ועצים ופינו צמחייה מהאזור כדי לבנות שם את בתיהם - חרף אזהרותיהם של מומחים לענייני סביבה

פגיעה באותם צמחים גרם להרס מערכות השורשים שלהם- שלמעשה החזיקו את האדמה יציבה.

צריך לשאול למה התושבים היו כל-כך זקוקים לכרות את הצמחים הללו (ועוד בניגוד לאזהרות). התשובה לכך, אינה ברורה מעיניה, אינה מצויינת בכתבה וללא ספק תאיר בעיות חברתיות\כלכליות עמוקות של דיור באותה עיר נמל.

שאולי הובילו ליידי צורך דחוף של דירות על חשבון הסביבה.

פגיעה בסביבה => פגיעה בחברה => פגיעה בכלכלה => בפגיעה בסביבה

ומול זה קשר נוסף בין חברה כלכלה וסביבה הפעם חיובי (וגם אקדמאי!)-

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3487347,00.html

מחקר: שימור הטבע הימי מפחית את מימדי העוני

"דיג מאסיבי ופגיעה בשוניות האלמוגים הביאו להתמעטות הדגים באזורים רבים בעולם. ממצאי מחקר חדש של ארגוני טבע ושימור שהתקיים במספר כפרי דייגים עניים באסיה, הוכיחו כי בעזרת שיתוף פעולה של קהילות מקומיות להגנה על הסביבה הימית, כמות הדגים באזורים המוגנים עלתה באחוזים ניכרים, דבר שהביא לשיפור באיכות חיי ובריאות התושבים תוך צמצום הפגיעה בבעלי חיים ימיים"  רק הפסקה הזו גורמת לי לחייך. בעזרת שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות, הבנה ומודעות משותפים הוכיחו אקדמית שיש תקווה לפתרון קונפליקטים כלכליים חברתיים וסביבתיים שתאפשר שלום והרמוניה בין התחומים האלו. לא מדהים? פתרונות סביבתיים וגם רווחיים.

הבית שלנו מורכב מהרבה תחומים, חלקם ספציפיים. הדרך היחידה להבין את הדרך שבה העולם פועל היא מזווית אקולוגית. מזווית הוליסטית שרואה איך כל המערכות קשורות זו לזו. מזווית זו ניתן לראות הקשרים ברורים בין השכלה, כלכלה, חברה וסביבה.

האגוצנטריות של העבר הובילה אותנו למשברים רבים בבית שלנו- הפערים בישראל לדוגמה הינם בעיה אקולוגית. הינם בעיה "ירוקה" כי היא פוגעת בחברה ובהשכלה, שפוגעת בכלכלה, שפוגעת בסביבה. קולוניאליזם ונגזרותיה, אנטישמיות, האדישות לאחר, הטרור העולמי- כולן בעיות "ירוקות".

לשם העניין אני רוצה עולם "ירוק".

כי ירוק- זה בריא.