|
tur2
תוכן
| פורסם ב-7 בפברואר 2010, 21:21 | | במדור | שירה |
|
נסענו בחרת וקנית חזרנו הרחקת ודחית תלינו עמדת ובכית
המשך >>
6 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-31 בדצמבר 2009, 18:30 | | במדור | החיים |
|
יש רגעים של ירוק זוהר בעשב וכחול תכול שמתערבב בלבן ואפור חד שאתה לא רוצה שיחלפו אבל אתה יודע שהם רגעים ושאי אפשר לחמוד אותם לנצח אתה חייב לשחרר אותם לחופשי כמו פרפר מדהים וצבעוני שתפסת בכף ידך והוא חי ורוטט כי כל חיותם היא בחופש שלהם וכף ידך רכה ככל שתהיה לא תוכל להכילם יותר מרגע בודד וכל מה שתבקש הוא שהרגעים האלה יופיעו שוב מדי פעם להזכיר לך שיש משהו מעבר לנתפס משהו מעבר לשכל הישר משהו נצחי וחמקמק כאחד משהו אמיתי ורגעי
המשך >>
תגיות בבלוגיה:
רגעים, אושר, ירוק, תכול, כחול, לבן, אפור, רגע, פרפר, חופש, חי, נצח, אמת,
|
33 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-29 בדצמבר 2009, 16:58 | | במדור | סיפורים |
|
ספיידרמן ק לובש כל הזמן אותם בגדים. אדום וכחול. יש לו מכונת כביסה שמסיימת לכבס בדיוק בבוקר וככה הוא יכול ללבוש כל יום את אותם בגדים. חוץ מיום רביעי. ביום רביעי הוא לובש בגדים אחרים. ורוד וסגול. כי ספדיירמן ק יכול לעשות מה שבא לו, כמו ללבוש איזה בגדים שהוא רוצה. אין לו אמא ואבא, הם מתו. וגם אחים ואחיות אין לו. אז הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. ספיידרמן ק גר עמוק בחול...
המשך >>
|
תגיות בבלוגיה:
עכביש, ספיידרמן, סופרמן, מאדים, בגדים, באטמן, רביעי, גמדים, פיות, חול, אוצרות,
|
8 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
האביר על הסוס הלבן מחכה לך כבר כאן כל כך הרבה זמן כמעט לגמרי חשוף כבר נטול שיריון גוף פחות צעיר ועדיין זקוף את עורפו מלטפת הרוח היא לא נותנת לו מנוח ושוב הוא נאבק בכוח לא ללכת שבי אחרייך לא לשמוע קול צעדייך ואת מכסה עיניו בידייך האביר על הסוס הלבן כבר כמעט לגמרי מוכן לרדת מהסוס ולהתמסר לך כמובן
המשך >>
19 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-22 בדצמבר 2009, 10:58 | | במדור | סיפורים |
|
עצרתי את המכונית האדומה ליד המשאבה. "95 מלא בבקשה" אמרתי למתדלק. הוא הביט בי בצורה מוזרה וניגש לתדלק. "מלא אמרת?" הוא סינן מבעד לשפתיים שהחזיקו סיגרייה בוערת בצורה מרושלת. "כן," עניתי תוך שאני מרגיש שמשהו משתנה באוויר. הוא פתח את מכסה הדלק ואיפר לתוכו את הסיגריה. "מה אתה עושה?" צעקתי, והוא התבונן בי בעיניים צהובות וחתוליות תוך שהוא מתעלם ממני ומכניס את צינור התדלוק ולוחץ על הידית...
המשך >>
|
תגיות בבלוגיה:
דלק, מכונית, מלא, פחדים, שדים, שדות, סיגריות, עשן, הר, אבן, שמש,
|
8 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 בדצמבר 2009, 14:08 | | במדור | אישי |
|
עצור! מספיק עם המרוץ הזה. לפחות לרגע, יום, שבוע. עמוד במקום רגע, אולי תנוע קצת לאחור. תיקח מרחק. תנצל את ההזדמנות הזאת להסתכל על מה שקורה. עליך. על עצמך. כן אתה. מה יש? מגיע לך גם. כמעט נגעת. כבר יכולת להרגיש את זה תחת קצות האצבעות, עומד על קצות האצבעות כמו תמיד, הולך בין הטיפות, נרטב למרות הכל בגשם הזה ששוטף את כולם. זה לא ברד או סלעים. אלוהים אוהב אותך כמו את כולם. בדיוק אותו הדבר...
המשך >>
|
תגיות בבלוגיה:
עצור, מרוץ, קרוב, מרחק, קצר, אצבעות, קצוות, גשם, קדימה, אחורה, אנרגיה, רוץ, אריק,
|
23 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-18 בדצמבר 2009, 8:03 | | במדור | אישי |
|
כך הם אמרו לי... "...אישה שתרתק אותך, שתעניין אותך, שתמשוך אותך בכל מובן שאפשר להעלות על הדעת אבל שתאפשר לך השארות, יציבות, לא מישהי שתשחק משחקים, או שתכניס את הקשר לדרמות זולות ומיותרות, נוסח פרידות תכופות או אי ידיעת מה היא רוצה...
המשך >>
|
תגיות בבלוגיה:
הם, אמרו, אישה, ריפוי, שבט, בטחון, נשיות, רכות, תהליך, רחם,
|
26 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
הרי ברור כי נפגשנו בעבר מגע ידייך בגופי כה מוכר נדמה כי לרגע לא נפרדנו ובכל זאת נצח חלף ביננו התדעי לבקש שוב את המקום שתמיד ראית רק בחלום האדע להיות שוב הגבר שאת אישה כנגדו לעזר הימים שוב חולפים הרגעים שוטפים זורמים המים בין הידיים לשם
המשך >>
13 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-4 בדצמבר 2009, 21:01 | | במדור | אישי |
|
מאז שהוא זוכר את עצמו הוא ראה כפתורים בכל מקום אפשרי, במעלית, במפסקים של החשמל, במכשירים בבית, בבגדים, באוטו, באנשים.
...
המשך >>
29 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
הם אמרו לי, תתפייס עם העולם. אני שמעתי וידעתי שהם צודקים ולא יכולתי לקבל שהנה שוב זה קורה. שוב, אני מתבקש להתעלם מהתחושות החזקות מדי, הקרות מדי, החמות מדי, הדוקרות, המבטים הזגוגיים, הריחות העזים, החוסר הרמוניה המשווע וגסות הרוח הנפוצה מדי. תתפייס עם העולם. יותר מדי פעמים כבר היית במקום אחר. כך הם אמרו. הייתי חוצן, מחוץ לחבורה, לא מתערבב עם הקהל, מעליו, מתחתיו ומצדדיו אבל לא בתוכו...
המשך >>
15 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|
