טוב, אז בחודש האחרון הייתי עמוס ביותר מדי דברים, כך שהוא עבר ממש מהר.
החלטנו לעשות עצירה בקשר למשחק הגדול שתכננו, ובמקום זה השבוע התחלנו לעבוד על משחק ממש קטן שנסיים עוד שבוע או שבועיים.
בנוסף, אתמול התקיים אי-כנס משחקים שני, אחרי שבועות של אישור אנשים, תלישת שערות כשנראה שאין מקום, וכמעט להשתגע כשהחליטו "לעזאזל עם המקום, בואו נאשר יותר ממה שאפשר".
וכך החלטתי שהגיע הזמן שאני לא רק אכתוב על נושא המשחקים באינטרנט, אלא גם אעלה הרצאה מול אנשים.
יצא שזו הייתה הפעם הראשונה שממש העברתי הרצאה מול אנשים, התרגשתי ברמות, אבל אנשים אמרו שהייתי בסדר גמור ושהעברתי את הנושא כמו שצריך, אז זה בסדר.
כמובן שאחר כך נזכרתי בדברים ששכחתי, בין השאר זה היה לתת לקהל לשאול שאלות. אבל אני מניח שהייתי נבהל אפילו יותר.
מזל שבחרתי נושא שאני מאוד אוהב ומתחבר אליו, משחקים וקהילות במשחקים.
כרגיל, דברים שונים זזים, אחרים לא, חלק מהדברים זזים מהר יותר מהשאר, חלק לא.
לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד על משחק, חשבתי שברגע שיהיה צוות שלם נוכל לסיים את העבודה תוך חודש או חודשיים מקסימום. רק לאחרונה הבנתי שמשחק בסדר הגודל שרצינו, כשכולנו אנשים עם עבודות נוספות, זמן הפיתוח שלו יהיה הרבה יותר ארוך.
אבל התגובות שקיבלנו בינתיים מאנשים לגבי הרעיון והתכנון של המשחק הן טובות. ככה שאני מרגיש יותר בטוח לגבי המשחק הזה מבעבר.
ובסוף, למרות שלא מצאתי מישהו שיעבוד על משחק נגד המאגר הביומטרי, חבר עבד על משחק כזה בלי קשר אלי, אז עכשיו יש עוד משהו כדי לקדם את המאבק
החודש מצאתי את עצמי מנותק מהסביבה יותר מבדרך כלל. חורש קומיקסים ומנגות ברשת, רואה סדרות וסרטים. הגעתי למסקנה שאני ממש לא אוהב סוף פתוח, זה יכול לגרום לי לחוסר שקט.
עוד פחות משבועיים אני משתתף בפאנל כלשהו, מעניין אם באמת יש לי פחד קהל. אבל זו הכנה טובה לעוד חודש, אז אני כנראה מרצה בכנס כלשהו, מה שמזכיר שאני צריך לסיים לעבוד על ההרצאה.
בחודשים האחרונים אני עובד על משחק חדש. עד לא מזמן עבדנו בעיקר על תכנון המשחק. אבל אז קרו 2 דברים. נוספו 2 אנשים מעולים לצוות, ולמחרת עברתי ניתוח עיניים.
בתור מי שאחראי על לקשר בין כולם, לדאוג שכולם יעבדו ויוכלו לעבוד, אני לא מרגיש שאני עושה את העבודה שלי כמו שצריך.
בנוסף, כבר תקופה ארוכה שאני מחפש אנשים שיעשו בהתנדבות משחק כלשהו נגד המאגר הביומטרי, זה משהו פשוט, רק שאני לא יודע לעבוד עם פלאש, אז אני מחפש מישהו אחר שכן, השבוע חשבתי שמצאתי, אבל נראה לי שהוצאתי לבנאדם את המיץ.
ולגבי הניתוח, הוא הצליח. אני רואה הרבה יותר טוב מאשר קודם. אבל כרגע אני עדיין לא רואה מספיק טוב. בנוסף, נראה שהראייה שלי שוב ממשיכה להתדרדר, לא משנה כמה תרגילים אני עושה לעיניים.
בינתיים, אני לא יכול לצאת עם חברים - המקומות הנורמלים הם לרוב כאלה שמעשנים בהם. והסיגריות פשוט לא טובות לעיניים שלי. אני לא אגיד לחברים שלי "בואו נלך למקום אחר שבו כולנו לא ממש נהנה" רק כדי שאני אוכל לצאת.
אז אני בעיקר תקוע בבית רוב הזמן, מדי פעם יוצא למפגשים בנושאים שונים שקשורים לעבודה(מזל שהעבודה שלי היא משהו כיפי כמו פיתוח משחקים - אחרת זה היה מבאס) וכמובן יוצא מהבית כדי לטייל עם הכלב, לעשות קניות או לבדיקות שונות. אם זה ימשך ככה עוד הרבה זמן, אני ארגיש כמו מאובן גריאטרי.
ונסיים באנקדוטה משעשעת.
לפני כמה ימים היה מיני-כנס בנושא משחקים, בסופו פגשתי כמה בנות חדשות בנושא והזמנתי אותן לפורום בתפוז. איך שבאתי ללכת משם, נתקלתי בחוט ברזל שחתך לי את הרגל, אמרתי אווץ` והמשכתי ללכת, נתקלתי בעוד חוט ברזל, המשכתי ללכת, קפצתי מעל חוט ברזל אחר ורצתי למכונית של חבר.
איך שאני נכנס למכונית שלו ואנחנו נוסעים, אני נזכר שיום קודם לכן פתחתי שרשור שנראה מאוד שובניסטי, לגבי זה שלא רואים הרבה בנות בתעשייה, ואיך להביא יותר בנות לתעשייה הזו.
איכשהו... לא נראה לי שלעשות רושם של בנאדם מוגבל ולהזמין אותן לפורום עם שרשורים שנראים(רק נראים) שובניסטים, יגרום לבנות לרצות להיות בתעשייה הזו.
תגיות:
