|
tur2
תוכן
| פורסם ב-8 בפברואר 2010, 11:20 | | במדור | כללי |
|
לאבא שלי יש יום הולדת ב 14 לחודש (כן, זה יוצא גם יום האהבה). הוא יהיה בן 62. אבא שלי זה טיפוס מאוד מיוחד, הוא לא איש רגיל. זה איש שגדל ברוסיה של פעם, של הרעב של החוסר בהכל! בלעמוד בתור, כי עומדים בתור לא משנה, בסוף כבר נראה למה. הוא עלה לארץ בשנת 79 למרות שיכל לעלות גם לארה"ב הוא לא חשב על זה בכלל. הוא היה מאלה שהרביצו בחזרה כשקראו לך "יהודי מסריח" היה חוזר עם פנסים בעיניים הביתה שותת דם, חולצות קרועות... סבתא שלי כל הזמן מספרת שהוא היה זה שהגן על אחיו הגדול. עלה לארץ עם הכלום שהיה לו ועם אמא שלי ואחותי ואני שהייתי בת שנה וחצי. (עכשיו כולם מבינים אה, בגלל זה אין לה מבטא והיא לא נראית...) ההורים שלי עלו לארץ ,וישר התחילו לעבוד, צריך אוכל, צריך גג מעל הראש. זה היה בשנים שמשרד הקליטה והעלייה לא היה כ"כ נדיב כמו היום. הכל קנית לבד. אבא שלי עבד תקופה מסוימת (6 שנים) בכמה עבודות. לא היינו רואים אותו ימים. אבא שלי אף פעם לא חיבק אותנו או נישק אותנו כשהיינו קטנים. הוא לא היה הטיפוס הזה. הנשיקה הראשונה והחיבוק הראשון שקיבלתי ממנו. ממש אבל, היה בחתונה שלי. (אני כותבת לכן את זה ויורדות לי דמעות..) מתחת לחופה אחרי שהטקס נגמר פתאום הוא בא אליי חיבק ונתן לי נשיקה. (אוף.. איפה הטישו...). אבא שלי קיבל את התקף הלב שלו לפני 4 שנים כמעט. עשה ניתוח מעקפים 4 כיוונים. שכב מונשם ומורדם ללא הכרה כמעט שבועיים. אחרי שהוא יצא מבית החולים הוא פתאום השתנה לנו... הוא התחיל לדבר איתנו, שיחות ממש, להתעניין וכזה , לחבק, לפנק.. לטמטם אותנו בטלפונים כל יום כמעט. לבקש שנבוא אליהם, אם לא באים הוא היה כועס נעלב... פתאום הוא נהיה לנו ריגשי!! הילדים רואים את אבא שלי כמו שאני לא ראיתי אותו אף פעם כשהייתי קטנה. הם רואים אותו מחייך,מאושר,מנשק, מחבק... מפנק אותם בהכל! הם רק צריכים להצביע..(מפנק אותם בטירוף לפעמים צריך לעצור אותו.. כמעט היה לי בבית ג`יפ ממונע 4 על 4 לילד ב 3, ולילדה בת 7 מחשב נייד ורוד של אפל!!). אני מאוד שמחה שהוא קיבל את התפנית הזאת (לא שמחה בצורה שזה קרה כמובן). אולי הוא למד שהחיים הם קצרים ושאין לנו חיים אחרים. ושכדאי להראות לאנשים שאתה אוהב שאתה אוהב אותם! אז ישבתי להכין לו כרטיס ליום הולדת. בחרתי צבעים שהם לא הכי בנאליים לגבר (חום,שחור,כחול) רציתי משהו יותר שמח. אז הלכתי על ירוקים. ובכוונה לא רשמתי יום הולדת שמח בהחתמה, כי רציתי שהוא ידע שבלי שום קשר ליום הולדת, אני חושבת עליו.. הוא כולו מדפים של איימי בטלר שנשארו לי. הכל, כל הקונטורים כולל הפרח העלים הכל מחורבש בקצוות ע"י מיישן. שלוש שכבות של בסיסים,מלוכלך בדיו בצדדים. הטיפות בלינג קיבלתי בהחלפת קיט חודשי שהשתתפתי בו. אני מראה את הכרטיס קודם, כי המתנה היא קופסת יין מעוצבת, עם מקום לשלוש תמונות (אני מתלבטת אם לשים תמונות שלו, או תמונות של הילדים ושל הנכדים, מה אתן אומרות?) הקופסא נצבעה בלבן אתמול, ואני מחכה להזמנה של הדפים שלי בשביל לעבוד עליה כמו שצריך, את זה אני כבר לא אעשה משאריות!! הנה עוד זווית: וזוית אחרונה: אז עד כאן כרטיסים נראה לי לשבוע הזה. נשאר לעבוד על עוד כ"כ הרבה דברים! איזה כיף. היום אני בערב יצירה אצל חברות, איזה כיף זה לשבת ליצור יחד! אני אסיים שם את האלבום שהתחלתי בסדנא שהעבירה TAMAR THE SUPER GIRL כי רציתי להוסיף עוד כמה קישוטים ועוד כמה דפים. זה יהיה האלבום הראשון שהכנתי!! אני ממש מתרגשת! אז תודה שהייתן עד כאן, אוהבת. אני.
20 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-7 בפברואר 2010, 10:26 | | במדור | כללי |
|
מה אני אעשה, לא יוצא לי לקנות דפים חדשים. אבל מאז כבר ביצעתי רכישה די מכובדת מכל מיני חנויות. אז אל תרחמו עליי יותר מדי, הכל בדרך. אבל בינתיים צריך לעשות משהו לא? יש ימי הולדת של חברות, יש ארועים וסתם כי בא לי... אז חזרתי ותובל שלי (אוספת מדבקות בטח כמו גם הילדים שלכם , אם יש לכם בטווח הגילאים של 6-8..) יש לה קלסר מלא שמרדפים ובתוכם מדבקות מכל הסוגים. יש מרשרשים, יש עם עיניים זזות, יש ריחניות,יש מנצנצות,יש מרעישות,יש מבד, יש ממתכת... והיא והחברות שלה אוספות ומחליפות בינהן. זה חמוד לדעתי, אוסף בגיל הזה, גם לי היה של מחקים ושל מכתביות. שאמרתי לה שאספתי מכתביות היא לא הבינה מה הכיף בזה?.. כאילו מה יש לעשות עם זה.. אמרתי לה מה יש לעשות עם מדבקות.... בקיצור, היא ישבה ושוב בפעם המיליון באותו היום סידרה את הקלסר. ואני ישבתי וחשבתי אולי אני אשב גם ונעביר ככה עוד ערב. כי חזרתי מוקדם מהעבודה, והמחשב עדיין זכרונו לברכה.. אז, לקחתי שאריות של קארסטוקים שהיו לי (מצאתי אחד לבן ואחד לבן עם טקסטורה) יאללה עושים. הוצאתי את כל השאריות שלי ופזרתי על השולחן. והתחלתי לחפש, מה מתאים למה? ומה נעשה בכלל. ואמרתי יאללה, נקרע חתיכות (כמו שעשינו בסדנא של תמר) ואני פשוט אדביק אותם אחד ליד השני, או מתחת לשני ונעשה מין שטיח כזה של חתיכות. ליכלכתי את כל הקצוות בדיו, וחיפשתי פחות או יותר את אותם האורכים. ומרחתי דבק על כל הכרטיס ופשוט עשיתי שטיח. כשסיימתי אותו, אמרתי מה עכשיו... אז נשארו לי עוד מאז פרחי כרוב. חיפשתי אחד שיתאים לי בצבע, תובל הציע לעשות גבעול ועלים... קפצתי על הרעיון שלה. את העלים צבעתי בטוש מתנפח ורוד, והסרט הוא מקנייה ישנה ישנה שעשינו כל הקומונה של מפתח ליצירה. והחתמתי את המילה HELLO למטה, כדי שאני אוכל לנצל את הכרטיס גם לסתם משהו. ושוב הפרפרים אצלי מככבים בענק (מה אני אעשה כשהם יתחילו להגמר.. רמז.. תמר.. רמז...). בכוונה הלכתי על בסיס בצבע אחד והתלת בצבע אחר. אמרתי אם כבר כרטיס כ"כ צבעוני נלך עד הסוף. והנה כמה צילומים מהצדדים שתראו את השכבות שיש עליו. וכל הטקסטורה של הקריעות. זהו עוד כרטיס אחד נוצר בעצם ממרק של כפתור. מכירים את הסיפור. כמעט מכלום, אבל אני ממש אהבתי אותו. יש לי עוד אחד כמעט מוכן, אבל הוא יחכה כבר לפעם אחרת. אני עדיין לא סגורה עליו כ"כ.... נשיקות! אני.
14 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-4 בפברואר 2010, 11:11 | | במדור | כללי |
|
יש שיר כזה של קייט בוש. מי שלא מכיר.. הנה הוא: אני לא מבינה למה היא קראה לשיר ככה, היא גם לא נראית כ"כ בבושקה בקליפ... יותר בכיוון של אמזונה קצת לא? איפה ראיתם בבושקה שמחזיקה חרב? לא משנה, בשעה טובה ומוצלחת סיימתי את הבבושקות או מטרושקות של תובל,לא יודעת למה לקח לי כ"כ הרבה זמן להחליט מה אני עושה , כי תכלס את התפירה ואת כל ההדבקה של הפנים סיימתי לפני שבועיים. הן כמובן מפליז, כי זה הבד היחיד שאני מרשה לעצמי לתפור, כי הוא מאוד סלחני לתפירה עם חוטי ריקמה, הוא עבה והוא בולע בתוכו את התיפורים. רציתי שהן תהיינה נקיות ולא יותר מדי מקושקשות. וידעתי שאני רוצה לעשות עליהם החתמה של משהו, לא צורה ספציפית. החלטתי על דודלינג ועם זה הלכתי, בפחד רב וביד רועדת ביצעתי את ההחתמה ויצאה לפי דעתי ממש מקסימה. והיא ביקשה שיהיו עליהן פרפרים, YOUR WISH IS MY אף אחד לא שואל אותי.. אז גם את זה ידעתי שיהיה אבל חוץ מזה? פתאום נכנסתי ללחץ, לא לשים עוד משהו? אולי סרט? היה נראה לי עמוס... אולי פרחים... אבל איפה... בין ההחתמות? על?.. לא משנה איך ניסיתי לסדר לא יצא לי יפה בעין. אז אתמול בערב אמרתי לעצמי, "חלאס, יאללה לסיים אותן".. ופתאום זה בא לי. כפתורים!! איך לא חשבתי על כפתורים.. אז מייד נקשרו הכפתורים (אני אוהבת לשים חוט בתוך הכפתורים). אז כל אחת קיבלה כמה כפתורים ששוב בחרה תובל "אמא אני רוצה ורוד, גדול עם נוצצים"...(איך לי? יצאה ילדה שחולה על נוצצים?). ואתמול בערב מול "האח הגדול" (רק לי סער ואיילה עולים על העצבים ברמה שאי אפשר לתאר, כאילו מגעילים את השועלים!, וראיתם איך סער היה לחוץ שאולי יביאו לו את "בולבולון" בהולגרמה??.. הוא לא נשם!). אז מילאתי אותן והם צולמו השכם בבוקר, עם הציפורים. וכבר עומדות בחדר, על השולחן של תובל... איך היא היתה מרוצה מהיצירה איתי, יותר מהתוצרת.. אני צריכה לאמץ את זה לעיתים קרובות יותר! והנה בנפרד, זאת סטלה..(כן סטלה). והנה בלום... ותודה לבנות וינקס שהביאנו עד הלום... זהו, איך אני שמחה שאני מתחילה ומסיימת פרוייקטים. אז מה עוד יש על "האש"... 2 כרטיסים חדשים שילכו כנראה לימי הולדת של חברים בקרוב. אה, ויש לי תמונות של הפינת יצירה שלי שלאט לאט תופסת צורה, זה יהיה בטח מחר כי היום אני עדיין תולה מדפים... (אילן תולה, אני מסתכלת ומעירה לו שהוא תולה את זה עקום...). ויש לי פוסט ליום האהבה שלאט לאט נבנה גם מכל מיני דברים שקשורים אצלי ליום האהבה, או לאהבה בפרט. אז תהיו בקשר אה?...
14 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-31 בינואר 2010, 15:53 | | במדור | כללי |
|
לא יודעת בדיוק מתי זה קרה. אבל פתאום הבבושקות הרוסיות (הרי לנו יש אותן מתמיד!, אצל כל אחת מאיתנו קיבלנו מתנות לחתונות,להולדת ילדים... כל סיבה קנו לנו בבושקות) תפסו קטע ופתאום הפכו להיות הטרנד הבא, הקודם והחם ביותר! אז ניסיתי להסביר לאמא שלי איזה דבר חם זה עכשיו, אחרי שהיא תפסה אותי כבר ערב יום שישי שני מגיעה אליה עם "שיעורי בית" יושבת ותופרת לחדר של תובל את הבבושקות שהבטחתי לה. אז ישבתי איתה בחדר של אחי ומצאתי כמה דוגמאות מהממות ברשת, כל כ"כ הרבה סגנונות וכ"כ הרבה עבודה עם חומרים שונים והתוצאה היא אותה תוצאה. בבושקה. (או מטרושקה) יש כאלה שאומרים ככה ויש ככה. קודם כל אני רוצה לפרגן ליוצרות בארץ...  אז קודם כל מקופלת שהכינה את הבבושקות המדליקות האלה כמחזיק מפתחות מאלף! והקישוטונים לנייד האלה.. והבאה התור איך אפשר בלי נתנאלה היא עשתה החלפת בבושקות ותפרה את המתוקות מתוקות האלה: דסדסית הכינה בהחלפת משאלות את הפלייסמנטים הבאים, אפשר לראות אצלה בפליקר עוד עבודות מדהימות: יעל קיפודים לעומת זאת לקחה את הבבושקות שלה לכיון של לבד (יענו החומר לא המצב..) והנה הן כ"כ נאביות וחמודות ומתוקות שפשוט בא לחבק! עוד לא נגמר.. יש המון.. אני פשוט נהנית מזה נורא! ועוברים לחו"ל.. קודם כל נתקלתי בחמודה הזאת! איזה חמודה?.. ויש לה גם צאצאית... בבושקה ג`וניורית..  אם חשקה נפשכן בטפט לחדר הילדים או לשינה או לסלון...(בבושקות בסלון , טוב זה הכי רוסי!) אז הנה האתר הבא: ופה מצאתי את זה: והיא פשוט משוגעת על המוטיב.. והאמא של כל הפריקיות של העניין! הכל אצלה זה בבושקות.. היא עושה אותן כ"כ מדויקות, כ"כ מלאות בפרטים, אני מתה על העבודות שלה! הן פעם צבעוניות! פעם הכי נקיות וטבעיות בעולם! ואלה שאני הכי אוהבת.. החומות! וכאן מצאתי את הסלוטייפ הכי חמוד בעולם.. איפה זה היה במלחמת המפרץ, החלונות היו פחות מפחידים לא?.. ( אני הכי פחדתי אז מהמראה של החלונות המודבקים, יותר מהכל!) וזה פשוט מתוק, מתוק..אבל מה לא מתוק בצורה הזאת.. היא שמנמנה, היא חייכנית היא צבעונית ברוב הפעמים. והיא TIMELESS. וזה פשוט מכניס את הנושא לקטגוריה של "זה כ"כ חמוד שאפשר לאכול את זה". אז זהו שאת זה אפשר... עוגיות בבושקה! הורס! ולמה אני מראה לכן את כל זה... כי אני יכולה... פחחחח... ואני עובדת כרגע על עוד כמה בבושקות לבד. עדין לא סיימתי. אז חיפשתי לי עוד מקומות של השראה ושל רעיונות של הצורה, של הצבעוניות. וסתם ככה לשתף אתכן במה שעובר לי בראש (לפחות בקטע הזה..). אז תהנו לפשפש ולראות ולצחוק.. אין מה לעשות הדמות מעלה חיוך בשנייה. אוהבת. אני.
12 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-25 בינואר 2010, 10:24 | | במדור | כללי |
|
אז ככה, בואו ניקח הפוגה מוסג מסוים של יצירה (תפירה,נייר וכו`) ונעבור לסוג יצירה אחר. שזה בעצם שתי סוגים של יצירה. לרון המתוק שלי, לנסיך לילד היחיד שיכול לסובב אותי על האצבע  , היתה יום הולדת בחודש דצמבר. עכשיו, בגן חוגגים תמיד באיחור אני כבר רגילה מהגדולה שלי. אז חגגנו שבוע שעבר (באמצע היה חנוכה,המנגנת היתה חולה,הגננת היתה חולה, הוא היה חולה.. בקיצור סבבה אגוזים!  ). אז חשבתי לעצמי מה אני יכולה להכין שלא יקח לי הרבה זמן להכין. בדיעבד כמובן שזה לא היה נכון כי זה לקח לי המון המון זמן!! אז החלטתי ללכת על עוגת קאפקייקים, אמרתי "מה, אני אכין 31 קאקפייקים אני אצפה אותם בכל מיני סוכריות ועדשים ושוקולד ואני אניח אותם אחד על השני ככה כמו עוגת חיתולים אבל לא... וזהו למעלה נשים נרות ונגמר הסיפור.. זהו שלא!!! קודם.... לקחתי מתמר, מתכון לעוגת שוקולד מדהימה שתהיה לי הבלילה לבסיס בעצם.  . קודם שימנתי 36 (כולל צוות ומנגנת) עטרות טוב טוב...שלא ידבק לצדדים. אחרי שכולן היו משומנות, וגם השייש וגם כולי... ועוד שתי מגבות! התחלתי להעביר את הבלילה פנימה, לא יותר מדי ולא מעט מדי, שיעלה לגובה הנכון בסופו של דבר... ראבק מי יודע מה הגובה הנכון!!? ולתומי חשבתי שזה יהיה עסק פשוט, מה במקום לשפוך לתוך תבנית לשפוך לתוך 31 עטרות... ביג דיל.. זהו שכן!!! אז אחרי שכל המטבח נראה כאילו התפוצץ שם משהו.. אבל משהו עם ריח מדהים וטעם לא פחות... אפילו הכלבה קיבלה כמה טעימות מהטיפות שהגיעו לריצפה! כל העטרות מולאו נכנסו לתנור... ככה נכנסו להן 3 תבניות פנימה, כל אחת בתורה, כל אחת עם הקללות שהרעפתי עליה. בסוף כל הבסיסים נחו להם בצד מחכים לציפוי... אחרי שכולם התקררו, התחלתי לצפות את כולם בשוקולד פרה למריחה.. אחד, אחד.. כן כן... ממש ככה. אחרי שכולם היו מצופים שפכתי (יותר נכון תובל שפכה על עצמה, על הריצפה ועל חצי שולחן ) סוכריות צבעוניות. ואח"כ עוד להוסיף עוד חטא על פשע.. גם תקענו עוד עדשים!! כן, נכון שזה עושה ישר ריר בפה? אז אח"כ חכיתי עוד קצת על מנת שלא ידבקו אחד לשני.. שהם יתקררו ויתקשו קצת. ואחרי זה (כמו במערכון של דודו טופז ז"ל..) הערמנו אחד על השני עד שיצא לנו מגדל! ועוד אחת עם הנרות. אין דברים כאלה כמו הילד הזה. הוא ניהל את כל המסיבה שלו, הוא שר, רקד את כל הריקודים, העיר לילדים אחרים שלא עשו מה שצריך, אני נקרעתי ממנו מצחוק, וכל המסיבה הוא רק רצה לדעת מתי מכבים את הנרות ומתי הוא מקבל את המתנות!! אמא מטורפת עליך רון רון. וכמו שאיחלתי לך באותה המסיבה מנסה להחזיק את הדמעות של האושר בפנים: שתהיה בריא (הכי חשוב בריאות) שתהיה מאושר..וכמה שאני אוכל לתרום לאושר הזה, אני אזיז הרים בשביל זה. שתמיד תהיה שמח ומלא אנרגיה כמו שאתה! אוהבת עד הירח ובחזרה. אמא.
11 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-17 בינואר 2010, 8:56 | | במדור | כללי |
|
אז, בגלל שאני עדיין לא ממש בעיצוב עמודי אלבום, אבל ממש ממש רוצה כבר להיות שם, נרשמתי לסדנא שמעבירה TAMAR THE SUPER GIRL דרך החנות של קרנושי הנה קישור למי שלא ידעה ועדיין רוצה להרשם. זה שווה בטירוף בשבילי כי מתחילים ממש מההתחלה, ואת גם מקבלת את כל החומרים בקיט אז גם לא צריך לשבור יותר מדי את הראש מה להביא או מה יתאים למה.... אז לפני שאני קופצת למיים העמוקים האלה (לפחות בשבילי). הלכתי ביום חמישי האחרון לפתח את כל התמונות שהייתי רוצה לעבוד עליהן, הפתעה ענקית, רק תמונות של הילדים..! פשוט אין לי מספיק תמונות של עצמי למיני אלבום עדיין, אבל אני בטוחה שאני אכין לי ולאילן גם אחד בהמשך. אז רציתי בכל זאת לשחק עם התמונות קצת ולהכין משהו. התיישבתי וחשבתי מה אפשר להכין שיהיה בו אלמנט של תמונות וגם סקראפ, ישבתי התחלתי לחתוך קרטוני ביצוע, וקרטוני גלים של קופסאות שמצאתי אצלי בעבודה במחסן, ואמרתי אני אכין מין תמונות לתלייה בבית. לא ידעתי איך זה יראה בסוף, אז עבדתי מהרגע להרגע. בחרתי את התמונות ולפי זה בחרתי כיתוב וקישוט. התחלתי בבית לבד, אבל סיימתי יחד עם עוד חברות טובות בערב יצירה אצל תמר בבית יחד עם אוללה שהיא מאסטר בפני עצמה לעיצוב אלבומים... מי שלא ראה את הבלוג שלה לא ראה עיצוב אלבומים מדהים בלייב, אני ראיתי אותה פעם ראשונה יושבת ובונה מכלום עמודים! מדהים! ויחד עם MARUSKA שהתחילה מין מיני אלבומים בצורת בית.. עבדה ושייפה ועוד שייפה... אני כבר מתה לראות איך זה יצא בסוף! וגם לה יש בלוג.. לכו תבקרו,(אישית אני יותר אוהבת את הבלוגים של הישראליות יותר מכל האחרות). הנה התוצאה, ככה היא נראית בשלמותה. הכל על בסיס גרקון גלי רגיל של קופסאות שמצאתי אצלי בעבודה. הכל גם חתוך ביד, לקחתי מכסה של אחת הצנצנות שלי של הפסטה ופשוט ציירתי מאחור גלים, כל הדפים זה עירבוב של כל מיני בייסיקים. הקרטון מצופה בעמודי ספר הקבוע שלי לעבודות. מיושן עם כל מיני דיו גם של סטאזון, גם הולצים. הרשת שייכת לתמר שהפתיעה אותי מהמקור של המקור שלה...(הכוונה מאיפה היא קנתה את הגליל.. מצטערת לא סוד שלי, לא משתפת). כפתורים מהקופסא שלי גם מעורבבים. והטי`קרס שתמר נידבה לי, כי אני ט`יקרלס בכלל, אין אפילו אחת! הנה קלוז אפים לכל אחת בנפרד: זהו, עוד פרוייקט אחד נשאר על השולחן חצי גמור, זה הבבושקות של תובל לחדר. אני מאוד מרוצה,וגיליתי שהשד לא כ"כ נורא. אני כבר כ"כ מחכה לסדנא שתהיה, הצצתי לחומרים שינתנו בה טואוב!! ויש עוד פרוייקט אחד שהולך לקרום עור וגידים בבית. זה החדר שינה שלי שכל הסופ"ש היה רק בו. נצבע מחדש .. בא ד ו ם !! ויעוצב בהתאם לחדר שצריך להיות מלא (לא שהוא לא.. פחחח...) בתשוקה! אז אני מצלמת את אילן צובע, ומתלכלך.. וצוחק... יהיו קטעים. זה לא יהיה כ"כ פוסט יצירה. אבל זה יהיה נחמד... שבוע מטריף לכולן! ובנות הקומונה של "מפתח ליצירה" שיהיה לכן מפגש מדהים! אני לא אגיע, לי יש דייט עם משה פרץ.
20 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-15 בינואר 2010, 13:56 | | במדור | כללי |
|
מצטערת, הייתי חייבת זה המשפט היחיד שעלה לי בראש כשחשבתי על מה יהיה בפוסט הזה. התוודעות.. אליי!  . תמר הלא היא TAMAR THA SUPER GIRL בבלוג שלה המטריף ושעורך בימים אלה בלוג קנדי מטורף... היא מחלקת שם דברים היא לא נורמלית הבחורה הזאת. היא קוראת לזה ניקוי שולחן, אני קוראת לזה סיבה לאישפוז בכפייה (אולי היא תהיה חדר ליד גומאר...  ). http://tamars-place.blogspot.com/בקיצור לעשות עם עצמך ראיון, ואני עוד אז חשבתי זה בדיוק מה שעוד חסר לי להתחיל לדבר עם עצמי ובאמת לכתוב את זה גם?! .. החדר ההוא ליד גומאר עוד פנוי???... אז אמרתי לעצמי .."יאללה למה את כבדה"... עצמי אמר לי "הלו, תרגעי אני עושה ספינינג כל יום!"... נו הנה...אני מזהירה מראש, התוכן עלול להיות קשה לקורא... מי אני? אני קודם כל דיאנה, אם הייתם שואלים אותי לפני שנה מי אני הייתי אומרת קודם אמא, אבל מאז למדתי המון וגם הבנתי שלבוא לעצמך במקום הראשון זה לא כזה נורא כמו שחשבתי. שאם אני מרוצה ומאושרת ושמחה, אז זה מקרין על הכל וככה אני גם אמא יותר טובה, בת זוג יותר טובה,ובן אדם. אני אוהבת לקרוא (העברתי את זה גם בגנים לבת שלי שהיא תולעת ספרים לא קטנה) אני פריק של הז`אנר הערפדי/גותי/קלטי/על טבעי/אימה/רומנטי.. אם אתם שואלים את עצמכם איך זה מתקשר..לרומנטי? אז לא ראיתם דמדומים הא? או יומני הערפדים? או דם אמיתי? . אני מאוד אוהבת מוסיקה, כל מה שנעים לי לאוזן ובא לי טוב הולך. חולת אופנה, לא כ"כ לקנות יותר לראות.. קטלוגים,מאגזינים,אתרים און ליין. לחשוב מה הייתי קונה אם היה לי כסף..  . יש לי מעגל קטן מאוד של חברות טובות (אולי איזה 5). שהן איתי באש ובמיים וברוח, בסערה ובסופגניות בעיקר לאפות... שבאמת יודעות ומכירות אותי לעומק. מה רציתי להיות כשהייתי קטנה? המון שנים רציתי להיות מורה. באמת הייתי עושה לאחי דפי עבודות ומלמדת אותו לקרוא ולכתוב הוא היה הילד היחיד שהלך לגן חובה כבר יודע לקרוא ולכתוב ולדבר באנגלית. היה לי לוח בחדר והייתי עושה לו שיעורים כמו בבית ספר. כשגדלתי החלום הזה התהפך כ"כ הרבה פעמים. כשהבנתי שאין לי סבלנות לילדים אחרים.. הבנתי שאין מצב. תקופה מסוימת רציתי להיות מעצבת גרפית כי זה מה שלמדתי בבית ספר והיה לי חיבור לזה. תמיד ידעתי שזה יהיה משהו עם אומנות.. ואכן כן. הבאתי את המזכירות הבכירה לדרגה של אומנות! התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון: זה הכיסוי של הסאגה שהכי מושכת אותי בשנתיים האחרונות. ראיתי אותה ברשת לפני כמה זמן, אני חושבת שזה מאיזהשהוא בלוג.. אני פשוט חיפשתי חומר על סרטי וספרי ערפדים. וזה תפס לי את העין, וכמו שאני תמיד אומרת... "שותים לי את הדם".. במקרה הזה זה קצת לשתות לעצמך... אבל זה עדיין מדהים! השיר האחרון ששמעתי היום: `Fireflies` by Owl City - 10 Million Fireflies אחד השירים הכי חמודים ששמעתי בתקופה האחרונה.. כזה שמח!! ובכלל שיר על מיליון גחליליות... רק המחשבה על המראה עושה נעים! כאן יש וידאו שנעשה בהשראת השיר.. מקסים ! מה המתנה הבאה שאקנה לעצמי? סלון! יש לי סלון בבית עדיין אותו אחד מתקופת הדירות השכורות שלי ושל אילן. אני חושבת שהוא בשנים של כלב (כי ככה התייחסו אליו) הוא בן 200! הקיאו עליו,השתינו עליו..(הכלבה לא הילדים... עדיין!) מרחו עליו כל מה שרק יעלה על רוחכם, כולל נצנצים של קעקועים, לדבק מגע שניסה להדביק מגנט חזרה לדומינו שלו.. וסימני גירוד (שוב של הכלבה..) קיצור אין מסכן ממנו. אז השנה אנחנו חושבים על להוציא אותו לפנסיה מאוד מאוד מכובדת. ואני קונה לעצמי... כן כי רק אני יורשה לשבת עליו!! סלון חדש פינתי ענק בצבע שוקולד חום, עם כריות נוי כתומות... שלא משנה באיזה פוזה אני אשכב יהיה לי מקום לכלללללל הגוף! מה הדבר הכי מופרע שעשיתי בחיים שלי? אה.. התחתנתי עם בן דוד שלי מספיק מופרע?? די, לא צריך לצקצק בלשון.. אנחנו בני דודים מדרגה שלישית.. עשינו את כל מה שצריך הילדים בסדר.. בלי שום קשר לזה שאולי ההורים קצת מפגרים  יש לי קעקוע.. אז לפני מאתיים שנה היה נחשב מופרע... עכשיו כבר כל ילדה בת 12 מלאה פירסינגים וקעקועים מראש עד תחת! מה המילה הכי יפה בעיני? אני חושבת שאמא. לא יודעת תמיד שהילדים שלי אומרים לי "אמא" אני נמסה.. לא יודעת משהו במשקל של המילה עושה אוטומטית נעים... מה אני אוהבת לעשות בזמני הפנוי? סליחה? מה זה זמן פנוי...? אין דבר כזה. הכל מתוכנן בלו"ז. אם אני רוצה להיפגש עם חברות זה לקבוע שבועיים קודם. ערב יצירה בכלל.... צריך לתכנן חומרים ומה עושים?... בעיקרון אני הכי אוהבת כשיש לי שקט וכולם עסוקים בשלהם, מה שקורה לפעמים לפעמים.. לעשות מקלחת חמה, להכנס למיטה שלי (יש לי מיטה ענקית!) מתחת לשמיכה ולקרוא. ככה בכיף. לברוח קצת למשהו אחר. מה החלום שלי? להיות בשקט. שקט שיהיה לי בראש, בבטן. שאני לא אצטרך לדאוג, להיות בלחץ על כלום. זה אומר בלי בעיות כלכליות, בריאותיות,חברתיות,ועולמיות.... אין דבר כזה.. אתן מבינות אני פולניה בטבע שלי! הטלפון מצלצל אני מתלבשת להלוויה נכתב עליי! כשאהיה גדולה אני רוצה להיות בדיוק כמו: כמוני, רק יותר רזה... עם החזה שלא יפול לגובה המקלדת, וקצת יותר שיער... על הראש!!! מה הייתי לוקחת איתי לאי בודד? ספרים,ספרים,MP3 עם כל המוסיקה שאני אוהבת... לפטופ בשביל להתעדכן. והמון המון גלידה וניל עוגיות של בן אנד ג`ריז. אה, ואת אילן.. כי מי יקלף לי קוקוסים?? מה היעד הבא? לא יודעת.. איפה שלא יהיה כי אני בסך הכל הייתי רק בפריז, ואמסטרדם, וברלין ובלגיה... אולי לונדון, בא לי גם מאוד מאוד את אירלנד!! בגלל הירוק שלהם שרואים בכל הסרטים... מה הייתי הכי רוצה ללמוד לעשות? לתפור.. לרקום.. אבל יש לי קוצים בתחת.. לא מסוגלת לשבת ולהיות כ"כ מפוקסת הרבה זמן... מה גם שיש לי פחד מהמחטים האלה... נכון ילדתי פעמיים בלי אפידורל אבל לקבל דקירה ממחט של תפירה אני צורחת בטירוף! איפה הייתי רוצה להיות ממש עכשיו? אחרי כל הניקיונות של הבית.. ולעמוד בכניסה להריח שהכל מסריח מאקונומיקה. וללכת לחדר כושר בידיעה שסיימתי הכל! נראה לי שחפרתי לכן מספיק. ותודה לתמר.. שהבאיני עד הלום...
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-3 בינואר 2010, 9:49 | | במדור | כללי |
|
נכון שפרפרים עשתה מחברת זכרונות מדהימה! וגם בנוסף מעבירה סדנא ללימוד הדבר היפיפיה הזה. הנה קישור רק להזכר ושוב לרייר בטירוף על כל עמוד ועמוד! ואני כמובן סימנתי לי ברשימת הפרוייקטים להכין לעצמי בהזדמנות משהו דומה. הצחקתי את עצמי.  . ברגע שהתיישבתי להכין לעצמי אותה, לא ידעתי מאיפה מתחילים. בקיצור לא מצאתי את הידיים ואת הרגליים , מה שקורה לי בד"כ עם איזה שהיא ורסיה של עיצוב עמודים. לא מצליחה להסגר על עצמי. אז אמרתי לעצמי, רגע.. אולי נתחיל ממשהו יותר קטן. נכין מיני מחברת זכרונות כזאת.. עם גג 6 עמודים. ובקטן יותר ואז נראה אם זה בכלל הולך, במקום סתם להתחיל משהו שאני לא יודעת אם אני אצליח לסיים. אז לקחתי את אחרונות התחתיות בירה שהיו לי, במקום העבודה הקודם שלי היו לי כאלה אלפים. שמרתי סטוק, מדהים איך זה נגמר כ"כ מהר. לא משנה, בקיצור.. אמרתי אני אכין לתובל כזה מיני אלבום/מחברת פעילו/זכרונות. ובגלל שאני עדיין לא קיבלתי את הדפים שהזמנתי. שוב הלכתי על שאריות...(נעשה מאוד פופולארי השאריות אצלי בזמן האחרון... ואפילו אם מלית ברירה...). אז מצאתי שאריות של לא פחות ולא יותר בייסיק גריי מקסימים שאני אפילו לא זוכרת מה עשיתי שנשאר לי .. אמרתי קודם אני אעצב את העמודים.. ידעתי שאני רוצה לעשות שימוש קטן בסרטים,קצת בראדים,קצת פרחים.. אז הוצאתי הכל ופרסתי לידי על השולחן. לקחתי את הצבעים המתאימים לי לניירות.. והתחלתי. שייפתי את התחתיות,בשביל שיהיה עגול בקצוות. ליכלכתי בדיו. והדבקתי צד אחד בדף מדוגם, צד שני חלק. ישבתי והתחלתי לשחק עם עימודים... האמת לקח לי יומיים להסגר על העמודים סופית. זאת עבודה ממש ממש קשה ואני מורידה את הכובע בפני אלה שעושות את זה באופן קבוע ומקצועי. אני השתגעתי על עמודים של 10 על 10...אז על 30 על 30 נראה לי התאבדות! אחרי שהכל הודבק, התחלתי לקשט.. אחרי שהכל היה מודבק, הוספתי את הכיתוב, חוררתי בצד עם ניטים. השחלתי חוט חבל חום והוספתי כמה מדליונים קטנים עליו. אז הנה העמודים. עמוד ראשון: כאן בעצם חתכתי את האות הראשונה ממדבקה ענקית עם המילה TIME שהייתה לי. ושאר האותיות הן בעצם מהסטים של ביג דיל. הראב און של הציפור זה בייסיק גריי מקיט SLUTY. עמוד שני: טוש מתנפח על דודלינג שציירתי ביד. ועוד פניני מדבקה שמצאתי גם. עמוד שלישי: עוד ראב און של האות הראשונה בשם שלה, ומילאתי את החורים בטוש לבן נתנפח. עמוד רביעי: בראדים טורקיז שקיבלתי בהחלפה שקיבלתי מנתנאלה. וכפתור שמצאתי. עמוד חמישי: כאן בגלל שיצא עיצוב די מלא, לא רציתי להעמיס על הדף עוד. רק כפתור אחד וזהו. עמוד שישי: פינצ`צ`תי ריבוע מסולסל,הדבקתי סרט אדום אורגנזה שקוף, ועליו פרחי פרימה עם בראד ירוק. עמוד שביעי: כאן רק גירדתי ראב און גם המקולקציה של SLUTY של בייסיק וזהו. עמוד שמיני: השארתי ריק לגמרי.. ללא כיתוב.. רק הוספתי פרחי נייר קטנים.  עמוד עשירי: כאן שמתי גם בראדים צהובי פסטל וגם פפיון מסרט סאטן צהוב. ועמוד אחרון: שהשארתי גם ריק, רק כמה נקודות בלינג. כאן גם אפשר לראות את המדליונים הקטנים שהוספתי לחוט. מאוד נהניתי להכין את זה. כמה קטן ככה מלא עבודה! אבל עכשיו אולי אני קצת יותר מבינה את כל הקטע של עיצוב עמוד. שיהיה לנו שבוע מדהים!!
10 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-1 בינואר 2010, 16:29 | | במדור | כללי |
|
כמו שבטח שמתן לב, חזרתי!  אתמול חברה מאוד טובה שלי אמרה לי... "איך יודעת שאת מאושרת, את יוצרת". והאמת נכון.  כשהראש תכלס נקי ממחשבות לא רצוניות (בואו נגדיר את זה ככה..), את מוצאת את עצמך יותר פתוחה. אז כמובן ששוב מצאתי את עצמי מחפשת מה לעשות. וממש בזמן קיבלתי טלפון מאחותי הגדולה שממרומי גילה המופלג וגילי הלא הרבה מופלג אחריה החליטה לקום בגיל 40 וללמוד משפטים אחרי שהיתה 18 שנה בכלל בתחום התיירות. וכבר שנתיים שהיא מצטיינת כל מה שאפשר שם באוניברסיטה שלה.  היא ביקשה ממני אם יש לי זמן והכוח להכין למרצה אהובה שלה מחברת. עכשיו החלק הכי טוב בשיחה היא כשהיא אמרה לי בעצם, "אני לא רוצה להביא לה משהו קנוי, אני רוצה משהו עבודת יד"... ואני עם כל הלחץ של עבודה חדשה,ילדים בחוגים,ומטלות של בית וחיים רגילות. לא יכולתי לסרב. אמרתי לה אל תדאגי אני אמצא משהו כבר. אז כמובן שמחברות בסיס לא חסר לי.. מה שכן חסר לי.. חומרים! כן אין לי דפים בכלל.. כמעט ולא נשאר דף אחד נורמלי לרפואה.! אז כמובן שכבר נדגמו החניות בארץ לכמה דברים שאני פשוט חייבת, חייבת. וכבר כ"כ הרבה זמן לא הזמנתי חומרים שאני חייבת לספר לך שכמעט והיתה לי סחרחורת.. תשאלו את תמר, פשוט פניתי אליה לבקשת "הצילו!" שהיא חייבת לעצור אותי , כי כבר הגעתי לסכומים לא ריאליים בקניות... אז למחברת הזאת בעצם לקחתי את הרעיון של תמר הלא היא , TAMAR THE SUPER GIRL וכמו כינויה כן היא! והלכתי על שאריות, שזה באמת לא חסר. שמרתי את כל השאריות שלי במין קלסר כזה גדול והכל דחוף כזה בפנים אז גם נתן לי את האפשרות לשבת ולסדר את הקלסר, זרקתי מלא כי היו שם דפים שבכלל לא מדברים אליי עכשיו. וגם מצאתי את מה שרציתי. בגלל שהשדרה של המחברת היתה כתומה אז זה קצת עזר לי לפחות בקטע של משפחת הצבעים שהייתי צריכה. והצבעים היו בכלל לא בסקאלה של הפלטה שאני בד"כ עובדת איתה. אבל היה לי סבבה לחלוטין לעשות מין MIX AND MATCH.. (ויסלחו לי קרן ואורלי על השימוש..באימרה). והנה היא: סרט אדום פשוט מפריד בין הקצה של הדף המודבק לשדרה, פשוט כי הוא לא הספיק לי לצפות את כולה. מין טריק כזה הסוואתי. כמה פסים מדף קארדסטוק תכלת רגיל שליכלכתי בדיו חום. הדף הורוד שעליו גירדתי ראב און. החתמות של דודלינג בדיו אדום בצדדים הכל מסביב גם מלוכלך בדיו בשביל שלא ישימו לב שהדף קצת נגמר לפני הקצה... פרחים, עם הפרפר שאני הכי אוהבת בעולם (מישהי אולי יודעת איפה אפשר לקנות את הפאנץ בארץ?) קצת יהלומים עליהם. הראשי תיבות הם בעצם DR יענו ד"ר. כי המרצה היא בתוארה ד"ר למשפטים. חשבתי שזה יהיה חשוב וגם יותר אישי ככה. בהתחלה תיכננתי לרשום את השם שלה, אבל אח"כ אמרתי שאולי בהתאם למעמד זה לא יהיה כ"כ נכון ומתאים. אז נשארנו עם התואר. והנה עוד קלוז אפ: ורציתי לארוז את זה יפה, אז פשוט ארזתי בנייר חום, הכנתי גם משאריות מין סטריפ כזה לכל הרוחב ובאמצע החתמה של כבשים של רייצ`ל אן, צבועים בטושים מתנפחים. כאן אתן יכולות לראות אותן נחות בכלי ששת שלי...  וכמובן שהכנתי גם כרטיס.. מצאתי בקלסר שאריות גם כרטיס שכנראה התחלתי לחתוך ובסוף לא עשיתי איתו כלום. אז הבסיס של הכרטיס היה אפור.. טוב, קדימה שוף פישפוש... בשאריות. ולא היה לי כ"כ עם מה לעבוד. פתאום נזכרתי בפרחי כרוב שהכנתי ביום כיפור האחרון.. נשבעת לכן הכנתי איזה 30 כאלו והייתי בטוחה שנשארו לי כמה בשקית איפה שהוא. כמובן שמצאתי אותם, ולמרבה מזלי מצאתי את המתאימים: כמה ניטים חמודים (דווקא מצא חן בעיני הקטע של הניטים בטירוף!) נראה לי שגם את זה אני אתחיל ליישם אותם.(קודם צריך לקנות כמה הא?..נוסיף לרשימה שהולכת ומתארכת). החתמה של תודה כמובן, ותחמתי את השוליים האלה בכוונה בטוליפ זהב ולא דיו, כי הדף קצת היה קרוע ולא אחיד... וככה הכל נסתר. כמה קלוז אפים על הכרובים.. אני ממש אוהבת אותם! עכשיו יש "בתנור" ממש מין מיני אלבום/מיני מחברת זכרונות לתובל. לפני שאני מכינה אחת גדולה, החלטתי להתאמן על משהו בקטן. אני מודה אני מפחדת לעשות משהו כ"כ מעוצב, אני לא הכי מתחברת לאלבומים מעוצבים כי זה נראה לי המון תיכנון ועיצוב.. ואני לא יודעת אם אני מספיק טובה ללכת לשם?.... אבל אני אראה לכן.. אתן תגידו. זה פשוט מתייבש.. אז סופ"ש מדהים לכולנו... נתראה ביום ראשון.. נשיקות.
10 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-29 בדצמבר 2009, 10:40 | | במדור | כללי |
|
לי מאוד קשה למצוא השראה בכל מקום.  אולי בגלל זה לוקח לי לבשל רעיונות או לעשות הרבה זמן.  אבל יש לי כמה מקומות קבועים אני "מציצה" בהם. וחשבתי שאולי אם אני "הקשה" כ"כ במציאת נקודות השראה לעצמי יכולה להוציא מזה משהו, אז בטח זה שווה משהו. אני חושבת שזה בכלל רעיון מצוין, אני אציע אותו גם לחברות שלי בקומונה של "מפתח ליצירה". לעשות מין שירשור של "נקודות השראה" נקרא לזה. זה יכול להיות כל דבר. בלוג  אתר תמונה מאגזין שיר אני חושבת שאולי לחלוק אחת עם השנייה את מה שעושה לנו "את זה" אולי זה יעזור לבנות אחרות למצוא את "זה" שעושה להן את זה. אז אני אתחיל ונראה אולי זה יעבוד, אולי זה יתגלגל כמו כדור קולאז` (צריך משהו עם קונטציה יצירתית לא?). וככה כולן יראו את של כולן ( תוציאו את הראש שלכן מהשירותים...). אז אני אתחיל כמובן.. וכל אחת שתצטרף.. רק שתיתן איזה סימן איזה קישור שגם אצלה יש פוסט כזה.. ואני מיד עפה לשם.. אולי אוסיף לעצמי כמה דברים חדשים להשראה! אז ככה אני כל בוקר מבקרת באותם 3 אתרים.. באופן קבוע.
הראשון והכי מעניין לדעתי מכל הבלוגים. האחת היחידה אלסי פלניגן...(תמר... תסכימי איתי נכון?) http://abeautifulmess.typepad.com/ אני מתה על הסגנון המבולגן הזה שלה, הכל נעשה בעבודות יד, היא מציירת היא תופרת היא אוהבת לשבת על הריצפה ופשוט לזרוק הכל מסביבה..היא תמיד בקטע של שכבות היא עובדת המון עם צבעים, מברשות.. יש לה רעיונות של כל מיני דמויות. היא ממציאה כל פעם משהו חדש, ויש לה חבורת חברות.. מדהימה!! הן כל הזמן עושות תמונות מוד כאלה,שעוצרות לי ולתמר את הנשימה כל פעם מחדש! הן מתלבשות בסגנון מאוד פאנקי/גראנז`י`/וינטיז`י... הן חולות על קעקועים,משקפי שמש נרדים (של חנונים) ויש להן פטיש הזוי לתמונות פולורויד. מאתר שלה אפשר להגיע לאתרים ובלוגים של כל החברות שלה שגם שם אפשר למצוא כל מיני דברים מעניינים.. אבל היא הכי מעניינת לדעתי. היא גם משתפת המון אצלה בבלוג , בכל מיני אתרים אחרים שהיא אוהבת. מבגדים לעיצוב לנוף! למשל אתמול היו לה תמונות של הכלב שלה בכובע ורוד עם פונפון! הזוי אבל הכי חמוד בעולם. 
והנה היא בכבודה ובעצמה.. לרגל הקריסמס.. היא קישתה את עצמה בנורות...

עכשיו המקום השני... מצאתי רק לפני כמה ימים, תוך אדיבותה של גב` קשת זהבי ככה עשיתי הכרות עם פיקניק.. http://www.picnik.com/app#/home/welcome ומאז אנחנו חברים הכי טובים!! איזה כיף האתר הזה, את מעלה תמונות שלך מהמחשב ואת יכולה להוציא שם מה שאת רוצה, כרטיסים,גלויות,דפים לאלבומים,וסתם אפקטים כיפיים לכל מטרה אני כבר הוצאתי משם קולאז של הילדים,כמה תמונות לחברות וגם כמה של עצמי.. רק שתראו איך משנה העובדה שצלם מקצועי מצלם אותך.. זה צולם באירוע חברתי שהייתי בו בחנוכה, זה צולם במסעדת "בית אוריאל" בת"א. ואני ככה עשיתי לתמונה מסגרת וזה מה שיצא:

והנה אני עם חבר טוב שלי.. מצטערת לא עמדתי בפיתוי...
 מקום שלישי והכי ישראלי בעולם!! הבלוג קישורים של "פרפרים" שלנו!! אני חייבת לציין שאפילו אני, שיש לי הכי ידיים שמאליות לפעמים, בעיקר בתפירה וריקמה וכאלה (בגלל זה אני ממעטת בפרוייקטים שמצריכים ממני להשחיל חוט במשהו!). יאמר לזכותה שהיא אספה מיכלול של הכל מהכל! גם נייר גם תפירה,גם ריקמה,גם סריגה.. יו ניים איט, יש שם! http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=skubach אני יודעת שאני יכולה למצוא שם רעיון כמעט לכל מטרה. ואני מעריצה אותה על זה שהיא מתחזקת אותו כ"כ יפה, אפילו שהיא טוענת שהיא מזניחה אותו... יש לה המון קישורים עם תמונות עם הדרכות וידאו והדרכות מצולמות למאותגרות כמוני. שווה להוסיף למועדפים!! ואחרון חביב חביב... איך אפשר בלי אחד קטן של אופנה?! אני מודה שאני צהובה, אני חולה על פפארצי וכל מיני ריכולים. אבל הכי אני אוהבת שם את הבגדים של הסלבס.. ואני פריק של המאגזינים הלא וירטואליים, אוהבת להחזיק ביד שלי את הווג את הרפר בזאר, את קוסמו שלהם.. תמיד הרבה יותר טוב משלנו! אז מצרפת לדעתי את העיתונים הכי טובים ברשת של אופנה ואקססוריז.. למרות שהעיתונים , הלדפדף בדפים.. לסמן לעצמך כמה דברים, אני אפילו גוזרת ומדביקה לי במחברת אחרת שקיימת למטרה הזאת (חלק כבר הציצו בה) ואני שומרת שם רעיונות לסגנון, להרכבת מראה,לטרנדים שנתפסים לי כטובים. כי אני מאוד אוהבת אופנה אבל אני לא קורבן אופנה.. מה שנמצא באופנה לא תמיד מדבר אליי, אבל תמיד יש איזה מוטיב קטן שיתפוס לי את העין.. העונה האחרונה זה היה הניטים והעור. כמובן שרכשתי כמה פריטים שיש בהם את האלמנטים.. חלק כבר ראו את שמלת העור מיני סטרפלס שלי.. וניטים יותר הלכתי לכיוון של חגורות ושל תיקים פחות בבגדים. אז ראשון ווג: http://www.vogue.com/ שני קוסמו: http://www.cosmopolitan.com/ שלישי מארי קלייר: http://www.marieclaire.com/ ואחד אחרון, הרפר בזאר: http://www.harpersbazaar.com/
זהו להיום.. נראה לי שאני אעשה מזה מנהג.. כל שבוע אני אוציא כמה כאלה מהבוידם שלי, ואשתף אתכן... לאלה שידבר יותר לאלה שפחות...
העיקר שיהיה במה להעביר את הזמן.. כמה אפשר לראות האח הגדול?? התומר הזה חש את עצמו בטירוף לא? לא.. אבל אני לא רואה... 
4 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|