פורסם ב-28 באפריל 2011, 13:02 במדור מחשבות והגיגים
 

 

  לפני חודש בדיוק ארזתי את עצמי ונדחקתי לתוך המכונית. לשם מה אתם שואלים?  כדי לחפש קָפְּרוּסִים

על רבי אלעזר הקפר ועל הצלף

 "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד', כ"א), כך אמר ברוב דיוקו וחכמתו רבי אל(י)עזר הקפר, תנא מן הדור החמישי והאחרון אשר חי בסוף המאה השניה לספירה.

 "זה בית מדרשו שהלרבי (= של רבי) אליעזר הקפר" היא כתובת שנמצאה ברמת הגולן במרחק של כחמישה ק"מ צפון-מזרחית לגשר בנות יעקב, במשקוף קיר המסגד בחורבת דבורה (כפר דבורה), על גדת נחל גילבון. את הכתובת איתר אחד מראשוני קיבוץ נען, הארכיאולוג הידוע שמריהו גוטמן ז"ל, יחד צוותו, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. על המשקוף המפורסם נראים שני עופות דורסים האוחזים במקורם מעין זר המתפתל לכדי עיגול, ובין שני העופות מופיעה הכתובת.

 סביר להניח כי מקצועו של רבי אלעזר הקפר היה גידול הצלף, ומכאן, כנראה, כינויו: Caper באנגלית הוא שיח או פרי הצלף, בלטינית Capparis, באיטלקית Cappero, בצרפתית câpre, בערבית כָּבָּאר וכן הלאה. כעת מובן הקשר הלשוני בין קָפָּר וקפְּרוּסים לבין פרי ושיח הצלף. יש הגורסים כי מקצועו לא היה גידול או עיבוד צלפים אלא דווקא ייצורו של יין צלפים, הלא הוא יין הקפריסין (=קפרוסים) המוזכר ב"פיטום הקטורת", קטע מן התפילה הנאמר בשחרית ובמנחה. מסכת מעשרות ד', ו': "רבי אליעזר אומר: צלף מתעשר תמרות (ענפים צעירים) ואביונות (פירות הצלף) וקפריסין (ניצנים צעירים)" . קפריסין= ניצני הצלף (מה שקונים בסופר בצנצנת)

צילום כתובת המשקוף

איור כתובת המשקוף

  

 על רמת הגולן וחוסנו של הצלף

 שמריהו גוטמן אמנם גילה את הכתובת בכפר דבורה, אולם את עיקר פרסומו קנה הודות לחפירות אשר ביצע לא הרחק מכפר דבורה (16.5 ק"מ דרומית, ליתר דיוק)- חפירות העיר העתיקה גמלא. בשנות השבעים והשמונים חפר גוטמן בתחומי גמלא והצליח להוכיח ולוודא כי זוהי אכן אותה עיר אשר ניהלה קרב עד מוות מול הצבא הרומי, השערה אותה העלה יצחקי גל זמן קצר קודם לכן. לצפייה במצגת ממצה ומעניינת בעריכתו וצילומו של יגאל מורג אודות גמלא לחץ כאן.

 ומן העת העתיקה לזמננו: לאחר השריפה הגדולה אשר התרחשה בנחל דליות ובשמורת גמלא ב-27.05.2010 עקב אימוני אש חיה של צה"ל, נפגעו החי והצומח בצורה אנושה מלבד כמה צמחים חסינים ושרידים במיוחד. אחד הצמחים אשר בלטו בלבלובם ובצבעם הירוק על רקע הצהוב והחום היה שיח הצלף. 

 על שרידותו וחוסנו של הצלף אוכל להעיד מנסיוני הגנני המועט: שיח צלף אשר הצלחתי להנביט מזרע בבית הורי ואשר גדל ושגשג לתפארת מנביטי הצלפים, הפך להיות חלק מערימת הזרדים היבשים של ל"ג בעומר. גיסי ואחי אשר עסקו במלאכת הקודש של עישוב ועידור הגינה התייחסו אל השיח המופלא כאל עוד שיח קוצני אשר גורם לילדיהם לרוץ אל חבילת התחבושות שותתי דם וחרוּשי עור.

והנה, הפלא ופלא, לאחר חודשיים של אדמה שטוחה ונטולת מפגעים הגיח לו מן הקרקע לבלוב סגלגל ובשרני. כעוף החול השב אל החיים מן האפר, שב לו הצלף לחסות מתחת השמש ולהצמיח קוצים מאונקלים כמגל. לא לחינם נאמר במסכת ביצה דף כ"ה עמוד ב: "ג' עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, ויש אומרים אף עז בבהמה דקה ויש אומרים אף צלף באילנות" - עָז מבחינת כושר התחדשותו וקשיחותו לתנאים קיצוניים.

 

טיול ללא צלפים אך עם הרבה טבע 

 גם כאגרונום במיל' וגם כחובב קולינריה נלהב אני נמנה על חסידי הצלף- שיח מופלא בעל יכולת שגשוג מדהימה, ובעל תרומה גסטרונומית אשר לצערי קצת מפוספסת בהתחשב בעובדה כי מצויים בארצנו שפע צלפים בטבע. כמו כל חנון בעל אהבה לקפרוסים וזמן פנוי, יצאתי לחפש אותם כדי להתפעל מהם, ועל הדרך לקטוף כמה חופנים נאים כדי למלא צנצנות לכל החודשים הקרובים.

 אלא שהקדמתי קמעה במסע החיפוש: סוף חודש מרץ התברר כהימור לא נכון- כל שיחי הצלף אשר פגשתי בשלושים הקילומטרים שבין קרית גת לבית שמש היו כמעט עירומים, והנצו רק את גבעוליהם הראשונים. מביתי בפ"ת נסעתי בכביש 6 עד כרמי מושב לכיש, ומשם התחלתי להצפין על כביש 38 עד צומת שמשון, ואז מערבה דרך כביש 44 עד מחלף נשרים. צלפים לא מצאתי, אבל תמונות טבע נחמדות צילמתי, והן יוצגו מיד.

 בעת כתיבת שורות אלה (סוף אפריל) אני מתכנן לצאת שוב ולנסות את מזלי, ואני מאוד מקווה שלא אחזור שוב רק עם תמונות של טבע, אלא גם עם כמה שקיות מלאות בניצנים קטנים של הצלף הקוצני. ולסיום, כל המבקשים לדעת איך נראה שיח צלף פורח בשיא תפארתו ועמוס קפריסין, נא לגלול את גלגלת העכבר מטה עד שלא תוכלו עוד לגלול. זהו שיח הצלף ! 

 

                                                        קצת תמונות מלכיש ומאזור בית שמש

*להגדלה יש ללחוץ על התמונה

                                       מותחי התיל של כרמי לכיש עשו עבודה טובה 

                                      מחטים ומלענים לצד הכרמים.


                                      אזוב מצוי מפיץ ריח מול הגפנים.


                                      כאן גרים בכיף בין הכרמים: שני חרקים חומקים מקרני השמש תוך כדי העברת אבקה.


                                      לבלוב ראשון: סוף חודש מרץ בכרם ענבי המאכל של מושב לכיש.


                                       יש כאן כורם גולנצ'יק עייף? סירה קוצנית.


                                       מגוון צומח-הבר בצידי הדרך בין כרמי לכיש.


                                       שדה חיטים בכניסה לפארק בריטניה על כביש 38, כחצי ק"מ דרומית לצומת שריגים.


                                       רקפות בשיא הדרן לצד הדרך הצדדית בין הכניסה לצפרירים עד הכניסה לגבעת ישיעהו, במקביל לכביש 38.


                                       קרני השמש חודרות מבעד לענפים בקצה אותה דרך צדדית סמוך לכביש 3544 בעליה לגבעת ישעיהו.


                                       שמורת תל צרעה- עמודי ההקדשה וההנצחה במעלה התל. הכניסה מכביש 44, שמאלה לבאים מצומת שמשון.


                                       עלי צמח הלוף בחניון יער צלפון בכניסה למושב צלפון, כביש 44


                                       צמח זוטה לבנה בחניון צלפון


                                       מדרון מזרחי עמוס רקפות ביער נחשון-גזר (יער המגינים), מטרים ספורים מזרחית ליישוב כרמי יוסף.


                                       ולסיום, שדה ארטישוקים מרהיב מול הכניסה לבית עוזיאל, כביש 44.