"בית מאני" ברחוב יהודה הלוי 36 הינו אחד הבניינים הראשונים בתל אביב. הבית נבנה בצמוד לשכונת אחוזת בית שהגיעה עד יהודה הלוי 34, ונמצא בצמוד למסילת הברזל.
את הבית בנה שלמה ברסקי היפואי, בעליה של חברה לרכישת קרקעות, שבנה בין השאר את מלון פאלאס בירושלים
כל קומה היתה דירה. בדירה בקומת הקרקע היו 10 חדרים, שני מטבחים, שתי אמבטיות ושתי מרפסות.
בדירה שבקומה השניה היו שמונה חדרים, שתי אמבטיות, שני מטבחים ושתי מרפסות.
בשלב מאוחר יותר כל דירה חולקה לשניים ונוצרו ארבע דירות, עם חדר מדרגות מרכזי.
מר ברסקי נפטר בשנת 1923 והבית נמכר לבנק אפ"ק והיה בבעלותו 7 שנים.
בשנת 1930 הבית נמכר לשופט יצחק מלכיאל מני בן למשפחה יהודית מכובדת מחברון - משפחת מני (מנ"י - מנצר ישי, אביו של דוד המלך) או מאני בפי אחרים. בראש המשפחה עמד יצחק שהיה יועץ כלכלי ושופט בית הדין העליון הבריטי בימי המנדט
מלכיאל מני התמנה לשופט יהודי ראשון בבית הדין המחוזי בחברון בשנת 1886 ושימש בתפקיד 12 שנה. אחר כך עבר לירושלים ועבד כעו"ד פרטי. ב-1918 התמנה על ידי השלטון הבריטי לשופט היהודי הראשון בבית המשפט העליון. אחר כך עבר לתל אביב והתמנה בשנת 1926 לשופט מחוזי ביפו ושימש בתפקיד עד 1929.
מאני התגורר בבית 4 שנים, עד שנפטר, והבית עבר ליורשיו. למרות שמני לא היה בעליו המקורי של הבית, הבית קיבל את שמו, כנראה בגלל היותו אדם מיוחס.
בנק לאומי רכש את הבנין ותכנן להרוס את המבנה ולבנות במקום מבנה גדול חדש. בנובמבר 1991 הוכרז `בית מני` לשימור ונדחתה בקשת בנק לאומי להריסתו.
כיום המבנה, הממוקם בצמוד לבניין ההנהלה הראשית של לאומי, וחלקו אף משמש כקיר בכניסה למבנה הבנק. השילוב של שני הבנינים נעשה בהרבה מחשבה ותכנון ונראה כאילו הבנין החדש `מחבק` את הבנין הותיק ומסוכך עליו.
במהלך השיחזור התגלה כי הבית בנוי אבני כורכר מסותתות המחוברות זו לזו בטיט-סיד. וגם היסודות בנוים מאבני כורכר, והיה צורך לבנות יסודות חדשים למבנה ולהעביר את המבנה מעל ליסודות החדשים והחזקים.
על קירות הבית מבפנים נחשפו ציורי קיר שחלקם שוחזר בידי שי פרקש והלנה קנטור.
הרצפה היתה עשויה מרצפות מצוירות ששוחזרו בצרפת. משקופי העץ והתריסים שוחזרו אף הם
בשנת 2008 שוחזר והוסב המבנה למרכז מבקרים ואמנות, המשמש כבית פתוח לאמנות ישראלית.
המרכז משלב תערוכה קבועה המגוללת באמצעים מגוונים את סיפורו של לאומי בהיסטוריה של מדינת ישראל מהקמתה ועד היום, לצד גלריה שבה מוצגות תערוכות מתחלפות.
בקומה הראשונה שני חדרים משוחזרים בסגנון תחילת המאה ה-20: האחד הוא שחזור של סניף יפו
ובו תצוגה של פריטים מהתקופה
שטרות כסף שהונפקו על ידי הבנק לאורך השנים,
מכונות חישוב, חשבוניות,
כרזות,
ספרי ניהול חשבונות בכתב יד קליגראפי, תלבושת טלר ועוד
והחדר השני הוא שחזור של חדר ישיבות דירקטוריון, אשר מציג חוויית מולטימדיה
על החלונות בחדר מוצג סרט מחיי הרחוב באותם הימים, וזה בהחלט עוזר להכנס לאווירה.
בנוסף מוקרנת מצגת קצרה המספרת את סיפורו של הבנק, מייסודו על ידי חוזה המדינה הרצל ועד היום. המצגת מוקרנת על מסך בתוך רהיט עץ המוצב בחדר, ובמקביל לסרט מוצגים על `ספר` המונח על השולחן, מסמכים התואמים למסופר בסרט המוקרן.
שאר החדרים והקומה העליונה משמשים כגלריה לתערוכות מתחלפות ועידוד לאמנים ואמנות ישראלית.
שמעתי שלאחרונה התקימה במקום תערוכת "אמנות סודית". בתערוכה הוצגו יצירות לא חתומות של אמנים ישראלים צעירים לצד יצירות של אמנים מוכרים. וכך הרוכשים את התמונות במחירים שבין 2000-8000 ₪ יכלו לבחור תמונות המוצאות חן בענייהם ולא על פי שמות הציירים.
בית מני פתוח א, ב, ג, ד 16:00-10:00 ה 20:00-10:00 שישי 13:00-10:00
הוספת תגובה לתגובה זו
){kind=link}
){kind=link}