הצלחתי להתאפק עד לפני כמה דקות. ואז זה מה שכתבתי לאחד השירשורים שהביא שוב לפתחי את האיוולת הזו:
ממרום מושבי כאזרח קטן העוסק בשאלות תקציב ופוליטיקה של תקציב כבר 20 שנה בערך, כמעט לבד, הייתי אומר שיש אולי אלף ישראלים האומרים בעקשנות כבר 20 שנה שצריך לשנות את סדרי העדיפויות אבל באופן קבוע ולא חד פעמי, בהיקף של מיליארדים ולא בשטויות של 100 מליון שח [כן, שטויות], ואחרי שקיבלתי את העצומה הפאתטית הזו כבר עשר פעמים, והצלחתי להתאפק ולא להגיב כי ברור לי שדברי לא יובנו, כי אזרחי מדינת ישראל ברובם בורים גמורים ומוחלטים בעניני כלכלה פוליטית, וכהוכחה הם מתרעמים על 100 מליון שקל עלובים, אבל לא אומרים כלום כי הם בדרך כלל לא מסוגלים לומר כלום על המיליארדים, אז אחרי שהתאפקתי כעשר פעמים, אני כבר לא מצליח, ואם הייתי יכול הייתי מייצר עצומה הפוכה, ואם הייתי יכול, הייתי שמח לפגוש כל אחד ואחד מכם ולהסביר לו מדוע הפיטפוט הפאתטי על 100 מליון הוא בדיוק מה שהחארות באוצר רוצים לשמוע, שאת המאה מליון `נחסוך` אבל את המיליארדים הם ימשיכו להזרים בצורה של הפרטות ומדיניות מיסוי ושאר פטנטים לאור יום מבלי שאף אחד מייצרני העצומה הצדקנית והמגוחכת הזו יגיד משהו. אבל לי אין זמן ולכם אין זמן כי הפריטו לנו את המדינה ולכן אנחנו כולנו צריכים לעבוד ב-3 משרות כדי לגמור את החודש.
אז כל מה שיש לי לומר, ובקיצור, אל תחתמו על העצומה. כמה שיותר כסף שיצא על החגיגות או על כל דבר אחר שלא הולך לשרי אריסון או לחלאות המוצצים את דמנו בנכסים ציבוריים שההורים של כולנו בנו כאן בזיעת אפם מאז 1881 ועד 1965 אבל גם היום, יותר טוב.
שאו ברכה, תחגגו את חג הששים בשמחה רבה, כי בלי שמחה לא נצליח לגייס כוחות להחזיר את המדינה לאזרחיה.
הוספת תגובה לתגובה זו
