מצעד הגאווה בתל אביב
- מוזר, איך זה שכולם פה לבושים, ואף אחד לא ערום?
הגיע הזמן להוציא את הבלוג שלי מחוץ לארון.
בניגוד לאדם שאני בעולם האמיתי, הומו גאה ולחלוטין מחוץ לארון למעלה מעשר שנים, בבלוג הזה בחרתי להצניע את העובדה הזאת (ובאחת מהרשומות אפילו השתמע שאני סטרייט). הסיבה לכך הייתה שלא הייתי מעוניין להסיח את הדעת מן הנושא המרכזי של הבלוג - איכות סביבה, זכויות אדם, גיאופוליטיקה, והקשרים שבין שלושת אלה.
אינני יכול עוד. היום צעדתי במצעד הגאווה בתל אביב, וזאת בעיצומו של מאבק חברתי שניטש סביבנו, על הזכות הבסיסית להתאגד ולהפגין בשלווה ובסדר. מזה שנים הייתי תחת הרושם שזאת היא זכות שכבר השגנו לנו, ואיש לא יערער עליה עוד. אולם מסתבר שדבר אינו מובטח לנו, ומעמדנו במדינת ישראל שברירי, ותלוי בגחמותיה של כל קואליציה אופורטוניסטית זאת או אחרת.
אינני יכול לשתוק עוד. לראשונה מזה שנים אני, כאזרח המדינה הזאת, מרגיש מאויים. אני מרגיש שציבור אחר במדינה מנסה להפעיל את כוחו על מנת להתעמר בי ולהצר את צעדי, ואני מתכוון להשיב מלחמה שערה בכל דרך שיש לי. בין אם על ידי צעידה כפי שצעדתי היום, בין אם על ידי התנדבות באגודת הלהט"ב (שבה אני פעיל מזה שנים), בין אם ע"י תקתוק מחשבותי על גבי המקלדת בבלוג הזה, ובין אם זה אומר לעלות לירושלים ולצעוד גם שם, ולהסתכן בלינץ` מצד חבורה של פורעי חוק.
בתור תשובה ניצחת, בחרתי לענות על כל השאלות של המלעיזים למיניהם, שאת תגובותיהם האנטליגנטיות אני קורא כל העת בטוקבקים באתרים השונים. והנה הן לפניכם:
א. "אז אתה הומו, למה אתה כל כך גאה על זה? מה יש פה להתגאות?" - הגאווה היא אמצעי מחאה, היא תגובת נגד לדיכוי. אנו מסרבים להתבייש במי שאנו - ולפיכך אנו גאים.
גם כיום, לאחר כל הישגינו הרבים, ציבור הלהט"ב הוא ציבור מופלה לרעה במדינת ישראל. זוגיות הומו-לסבית אינה מוכרת על ידי המדינה, לא פורמלית ולא כלכלית. אני בתור אזרח שומר חוק, משלם מיסים, ששירת שנים רבות כקצין בקבע, ותרם רבות למדינה - דורש שיוויון זכויות. ביום שבו אזכה למלוא הזכויות הללו, אחדל מלהביע את מחאתי.
ב. "אבל למה אתם צריכים להתפשט וללבוש בגדי נשים, להתחפש בתחפושות משונות?" - מיעוט שבמיעוט ממשתתפי המצעד בוחרים להתחפש או להתערטל. מרבית הצועדים (כולל אנוכי) עושים זאת בלבוש יומיומי של ג`ינס וטי שירט. מי שנמצא תחת הרושם שמצעד הגאווה הוא מצעד של התערטלות - מוכיח בכך כי מימיו לא ראה מצעד כזה, ולא יודע כלל במה מדובר.
לגבי אלה שמתחפשים - מה רע בכך? מדוע בפורים מותר ובמצעד הגאווה לא? לגבי אלה שמתערטלים - אני מניח שזה קורה בעיקר עקב החום הרב של צהרי היום באמצע יוני, וגם בזה אני לא מוצא שום פסול. מי שזה פוגע בו - יתכבד וישב באותו יום בביתו, או שפשוט ימנע מלהגיע לרחוב הספציפי שבו זה מתרחש (זה באמת לא כל כך קשה, אז באמת תפסיקו עם השטויות).
ג. "למה אתם חייבים לצעוד בירושלים? - הרי זאת עיר הקודש" - בעיני אישית אין שום משמעות לביטוי "עיר הקודש". בעיני באהבה יש קדושה, ביצירתיות, ברוח האדם - בכל אלה יכולה להיות קדושה, אך בוודאי לא בסלעים ובאבנים. ייחוס של קדושה לאובייקט פיזי, כגון אבן, מבנה, קבר, רחוב או אפילו עיר שלמה - הוא רעיון אלילי, פגאני, שמנוגד ליהדות.
יתירה מזאת - גם אם הייתה העיר קדושה בעיני מישהו - מדוע נוכחותי פוגעת בקדושה זו? האם קדושת ירושלים כה שברירית בעיניכם, שהיא תתמוטט ותיעלם אם חבורת הומואים תעבור ברחוב? די עלובה הקדושה הזאת, אם זה אכן כך.
אבל אם לעזוב את התיאולוגיה כרגע ולחזור אל הפרקטיקה - בירושלים ישנה קהילה גאה גדולה, שחיה בעיר, ומעוניינת להפגין כי היא קיימת וזכאית לשיוויון זכויות. ירושלים היא בירת ישראל. מה יותר טבעי עבור ציבור כלשהו מאשר להפגין עבור שיוויון זכויות בעיר בירתו?
ד. "אבל אתם פוגעים ברגשותיהם של כל כך הרבה אנשים בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות, מדוע אינכם יכולים להתחשב ברגשותינו?" - זה כל כך מעניין שבני שלושת הדתות המונותיאיסטיות מסוגלים להתקוטט אלו עם אלו כל העת - ורק דבר אחד מסוגל לאחד אותם - שנאתם המשותפת להומואים...
מה זה אומר על הדתות האלו - המאוחדות בשנאתן? אולי זה אומר שהן מחוייבות להפצת שנאה, ריב ומדון?
בנימה יותר מעשית - אין אפשרות להימנע, בשילטון דמוקרטי, מפגיעה מסויימת ברגשות ציבור זה או אחר, לעיתים. זוהי עובדת חיים. הרי אני, למשל, מאוד נפגע ונעלב עד עמקי נשמתי כאשר בכיכר רבין יש הפגנה של מאה אלף המתנגדים להתנתקות. מישהו התחשב בדעתי?
ביום שבו חסמו את הרחוב שלי לתנועה לכמה שעות (בתל אביב, לא בירושלים!), על מנת לקיים תהלוכה של הכנסת ספר תורה לבית הכנסת הקרוב. זה מאוד פגע ברגשותי והעליב אותי (בייחוד הרעש האיום מהרמקולים של החב"דניקים) . האם מישהו חס על רגשותי המסכנים?
לא. איש לא התייחס אלי ואל רגשותי, ואני בתגובה לא ירדתי לרחוב להשליך חיתולים צואים ולדקור את המשתתפים. מהי המסקנה? שזה לחלוטין בסדר לפגוע מדי פעם ברגשותיו של מישהו על מנת לאפשר לאחר את זכויותיו. זה רק שכאשר רגשות הציבור החרדי נפגעים - זאת סיבה לחוקק על כך חוקים מעוותים ולהפוך על כך עולמות. האם רגשותיו של הציבור החרדי חשובים ויקרים יותר מרגשותיו של עבדכם הנאמן? - כנראה שכן...
ה. "אני סטרייט, ואתה לא רואה אותי מקיים על כך מצעדים" - בבקשה. תקיים מצעד. אני אשמח לבוא ולברך אותך ביום חגך...
אבל למען האמת, כל יום הוא "יום הסטרייט". אתה כסטרייט יכול ללכת יד ביד עם בת זוגך בכל מקום בארץ ולא לעורר תגובות חריגות. אתה יכול לנשק אותה, ואתה יכול ללכת איתה לרבנות ולהתחתן איתה, ולהיות מוכר על ידי המדינה. לכן כל יום הוא יום הסטרייט.
ו. "אתם סוטים ומלאי זימה!!!" - סוטים ממה בדיוק? מאיזו נורמה? אני לא זוכר שכתוב שכולם צריכים להיות סטרייטים ב"מדריך למשתמש באברי המין" בהוצאת "אמא טבע". להיפך - הטבע מלא בדוגמאות להומוסקסואליות אצל בעלי החיים.
"מלאי זימה" - הידעת? מיניות לא נחשבה מעולם בתור חטא או דבר מה פסול בקרב בני האדם, עד שהגיעה לעולם הדת הנוצרית, אשר הנחילה את הרעיון העיוועים, כביכול ליהנות מסקס זה דבר רע ופסול. היהדות משום מה אימצה את הרעיון הזה - מן הנצרות! ואם אתה חושב שאתה יהודי טוב כאשר אתה מטיף לי להימנע מקיום יחסי מין - הרי שאתה למעשה נוצרי קתולי טוב!!!
ז. "הילדים שלי עלולים להיפגע אם הם יראו הומואים ברחובות הערים" - הילדים שלך בראש ובראשונה יפגעו מזה שיש להם הורים הומופובים וחשוכים, שלא מחנכים אותם לכבד ולקבל את כל בני האדם, דומים להם ושונים מהם כאחד.
ואללי, מה יסבלו הילדים שלכם אם מישהו מהם יהיה הומו במקרה (זה קורה במשפחות הכי טובות, אתם יודעים), ויצטרך להתמודד עם הורים בלתי מקבלים, מתעמרים, מדכאים ומתעללים שכמותכם. פשוט רחמנות.
ח. "אתם מפיצים מחלות! אתם תדביקו אותי באיידס!" - ראשית, לידיעתך אדון נכבד, איידס היא כבר מזמן לא מחלה של גייז, אלא של כ-ו-ו-ו-ו-ו-ל-ל-ל-ל-ם, כולל של חרדים שהולכים לשכב עם זונות בסיטונאות, כי אין להם סקס נורמלי בבית.
שנית, לפי מיטב ידיעתי, איידס לא עובר באוויר, אלא רק במגע מיני - האם אני למד מכך שמתחשק לך לשכב עם החוגגים במצעד הגאווה? ועוד בלי קונדום... שובב שכמותך...
ט. "אבל אתם מגעילים אותי.....!!!" - זבש"ך. לך הביתה, ותתחבא מתחת למיטה, שם מקומך הטבעי.
אסיים בציטוט מן המקורות:
"וככל שיענונו, כן נרבה וכן נפרוץ".
בברכת חג גאווה שמח לכולכם,
הרדיקאל הגאה והחופשי.
הוספת תגובה לתגובה זו
