פורומים מומלצים

טיפים

  • - אל תתפתו להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב בעצמו
  • - בזמן הביוץ יש תחושה של נפיחות, חום וסימנים דומים
  • - בתקופת הבחילות רצוי להיות מצוידות בקרקרים בתיק
  • - לכל הורה מומלץ לעבור קורס עזרה ראשונה לתינוק
  • - עצירות לאחר הלידה: הקפידי על דיאטה עשירה
לטיפים נוספים...
 
כשאמא באה הנה נפחדת ולחוצה

כשאמא באה הנה נפחדת ולחוצה

מיתוס סיפורי האימה על מחלקת היולדות וחדרי הלידה בבתי החולים הולך ונכחד, והגישה הישנה מפנה את מקומה למציאות חדשה. מותר להוריד את מפלס הפחד ולחכות ללידה מסוג אחר, באווירה של שיתוף ואמפתיה, בלי סבל מיותר, עם הרבה פרטיות וכבוד ליולדת ולבן זוגה. מה מצפה ל

גלי פיאלקוב
פורסם :  03/05/2005 09:31:00
נשים אוהבות לספר זו לזו חוויות לידה. כמו אגדות עם מתגלגלים הסיפורים מפיהן של אמהות לאוזניהן של בנות, מחברה לרעותה, מאישה לאישה. רוב הסיפורים מסמרי שיער, טעוני סכנות, עמוסי רגשות ומאוד דרמתיים. ביקור בשני בתי חולים ליולדות, מהמתקדמים והמרכזיים בישראל של שנות האלפיים, מגלה כי אופיים של סיפורי הלידה, משתנה כנראה היום לבלי הכר. הסיפורים על צירים אינסופיים, לידות שמסתבכות ויולדות שנקלעות למצוקות בלי אוזן קשבת, קשיחות יתר של הצוות, מלחמות של היולדת מול המערכת הקרה והמשומנת, הולכים ומתמעטים. העידן הנוכחי מאפשר ליולדת ללדת בכבוד. לא לסבול. להיות שלמה. היולדת ובן זוגה זוכים לחוות את דעתם, לבקש את משאלות לבם, להישמע ולהיענות. המערכות שינו קונספט וגישה, והתוצאה: לידה מסוג אחר לגמרי. מתברר שילדי שנות האלפיים מגיחים אל העולם לסביבה הרבה פחות טעונה והרבה יותר אמפתית ושבעת רצון. וכמה פשוטה המשוואה: הורה מרוצה = ילד מרוצה. פרופ' דב פלדברג, מ"מ מנהל המרכז לרפואת נשים במרכז הרפואי "בלינסון", אומר שהקונספט המוביל היום בבתי היולדות הוא של מרכז כוללני הנותן שירותים לאישה בכל מעגל חייה. "הכוונה היא להוות מעין מרכז חינוכי לרפואה מונעת ולתרבות רפואית ולתפקד כבית חולים ידידותי ללקוח, גם באספקט של תינוקות (Baby Friendly) וגם באספקט של אמהות מסביב להריון ולידה" (Family Friendly), הוא אומר. לדברי פרופ' פלדברג, אחת המטרות היא להוריד את רמת החרדה אצל נשים לפני לידה. לכן, בנוסף לקורסים הרגילים להכנה ללידה, בית החולים מפעיל תכנית אישית לזוגות בהריון (ראו מסגרת). "זוג שמעוניין, פונה למרכז כבר בשלב מוקדם יחסית של ההריון ומלווה על ידי המיילדות והצוות הרפואי שמסייע להם לבחור את הלידה הרצויה. הנטייה היום היא למלא אחר שאיפותיה ורצונותיה של היולדת: אם היא מעונינת לקבל זריקת אפידורל או לא, אם היא מעונינת בטיפול רייקי. חשוב גם שהזוגות יגיעו למקום מוכר להם, לסביבה שאינה זרה, שיתקבלו בחדר הלידה עם חיוך ואמפתיה". פרופ' יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליולדות "ליס", מציין שהשאיפה היא להעניק ליולדות תחושה ביתית ככל האפשר ולאפשר להן פרטיות וחירות מלאה. קבלה ומיון ההכנות שלפני: בשנים האחרונות כל אישה מגיעה לבית החולים שבו היא מעונינת ללדת את תינוקה, על פי בחירתה. אין כל קשר למיקום גיאוגרפי ואין צורך להירשם. "בשלב הראשון כל אישה עוברת בדיקה שמטרתה לבחון האם היא נמצאת כבר במהלך לידה", אומרת ברכה גל, מנהלת הסיעוד במרכז לרפואת נשים ב"בלינסון" ומיילדת בעלת ותק רב. "הבדיקה מבוצעת על ידי מיילדת או רופא, או שניהם יחד, וכוללת לחץ דם, חלבון בשתן, בדיקה מיילדותית וגינלית לווידוא פתיחת צוואר הרחם, ירידת מים וכדומה". חשוב מאוד להגיע לבית החולים עם המסמכים של כל הבדיקות שנערכו במהלך ההריון, בהן אולטרה סאונד וסריקת מערכות. כל מסמך שקיים עשוי לחסוך בדיקות מיותרות ולתרום מידע חשוב באופן המהיר והנוח ביותר. אחת הבדיקות החשובות היא ספירת דם (המוגלובין, המטוקריט, טרומבוציטים). יש להקפיד שהבדיקות ייערכו במהלך השבועיים האחרונים לפני הלידה. הנתונים בבדיקה הזו מאוד חשובים לנשים שמעונינות לקבל הרדמה אפידורלית. לאחר שנקבעה פתיחה מספקת (שלושה סנטימטרים הם המצב השכיח), ולאחר שהצוות קיבל את כל המידע הרפואי אודות היולדת, היא נשלחת לחדר לידה. חוקן, כן או לא: בעבר נהגו בתי החולים לבצע חוקן אצל יולדות לפני הלידה. היום זו פעולה שאינה מחויבת המציאות. גל מציינת שחוקן נעשה רק אם היולדת מבקשת זאת. "החוקן נועד למנוע אי נעימות מהיולדת ומהוולד", מוסיפה איה סגל, אחות אחראית ראשית בחדר לידה בבית החולים ליולדות "ליס". "היום מדובר בהצעה בלבד. בכל מקרה, אם האישה נמצאת בפתיחה של 6-8 סנטימטרים, כבר לא נעשה לה חוקן. זה אפשרי במצב פחות מתקדם של הלידה". אמבטיה או מקלחת: לרשות היולדות עומדים חדרי אמבט ומקלחת. גל ממליצה על מקלחת עם מים זורמים על פני אמבטיה: "כך הסביבה יותר סטרילית והיגיינית. גם מצב של עמידה, שמאפשר לכוח הגרביטציה לעבוד, עדיף על תנוחת ישיבה באמבט. מקלחת היא נוהל די פופולרי אצל יולדות. המים הזורמים עושים ויברציה והדבר מקל על הכאב ועושה כיף לאישה". גם סגל מציינת את השימוש במים כמקל על הכאבים. "בעבר, למשך תקופה מסוימת, השימוש בג'קוזי תפס תאוצה, אבל הסתבר עם הזמן שחלק מהנשים אוהבות את השהייה במים, אבל לא את הקפיצות והרעידות", היא אומרת. "מספיקה להן אמבטיה או מקלחת פשוטה". בחדר הלידה עירוי נוזלים ואלחוש: כאשר היולדת עוברת לחדר הלידה, מחברים אותה למוניטור לניתור פעימות לב העובר, מחברים לה עירוי נוזלים והיא עוברת בדיקה להערכת שלב הלידה אחת לחצי שעה. מי שמעונינת, מקבלת זריקת אפידורל. התהליך אורך מספר דקות ובחדרי הלידה יש רופא מרדים כל הזמן. סגל מציינת כי מרבית הנשים בוחרות באלחוש אפידורלי. מי שלא מעונינת בהרדמה אפידורלית, יכולה לקבל פטידין, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים בממצאי המוניטור ומבחינת פתיחה. "אם האישה נמצאת בפתיחה מתקדמת, היא לא תקבל פטידין, כי התרופה הזו עוברת דרך השליה ומשפיעה על העובר ועלולה לגרום לדיכוי נשימתי", אומרת סגל. "לכן, אם ההערכה היא שהלידה קרובה, נמנעים ממתן פטידין. אם הלידה רק בראשיתה, אז אין בעיה. בכל מקרה, יש גם חומר נוגד פטידין שבו נעשה שימוש במקרים הנדירים שבהם הצוות הרפואי מעריך שהלידה עוד רחוקה ואז חלה האצה בתהליך. "רצוי לדעת שפטידין היא תרופה נגד כאבים ויש לה תופעת לוואי של טשטוש, אם כי לא נותנים אותה כדי לטשטש", מציינת סגל. "יש נשים שההרגשה של טשטוש ועמימות לא אהובה עליהן. לכן, חשוב להסביר להן מבעוד מועד במה מדובר. היתרון של האפידורל, שהוא אינו משפיע על הכרתה של היולדת. נכון, יש נשים שנרדמות לאחר קבלת האפידורל, אבל לא בגלל שהתרופה מרדימה, אלא משום שזה תוצר לוואי של ההפחתה המשמעותית בכאבי הצירים והרגיעה שבאה עליהן". תנוחות לידה: שלא כמו בעבר, היום כבר לא קיימת מקובעות לכיסא הלידה. אפילו את האינפוזיה אפשר לסגור לזמן מה, אם היולדת רוצה חופש תנועה. סגל מציינת שהיום קיימת פתיחות רבה בנוגע לתנוחת הלידה שהאישה מעונינת בה. "היולדות יכולות להשתמש בכדורים גדולים המאפשרים טלטול של האגן, יש שרפרפים מיוחדים לכריעה, חבל מיוחד המשתלשל מהתקרה, פופים למנוחה, כרית המסייעת להחלפת תנוחות, יש אפילו אפשרות ללדת בעמידה. התנאי היחיד שמגביל את תנוחת הלידה הוא שהכל תקין. מי שרוצה, יכולה לקבל עיסוי בשמנים בגב או בפרינאום (פתח הנרתיק). את העיסוי מבצעת המיילדת ואם בן הזוג מעוניין בכך, הוא יכול לקבל הדרכה איך לבצע את העיסוי". גל מציינת מקרה של זוג שביקש ללדת באווירה של טיהור. "בהתחלה הם לבשו לבן, אחר כך התפשטו ונכנסו למקלחת יחד. מבחינתנו, הכל מקובל". היא מספרת גם על טקסים שיולדות רוצות לערוך, על קמיעות, על בקשות של זוגות לבצע עיסוי בנרתיק עם שמן נבט חיטה. לדבריה, כמעט כל בקשה נענית. "אנחנו בהחלט נעתרים לבקשות הללו, אבל לא לפני שבודקים את הסטריליות של החומרים ואת עמידתם בתקן. יש כאלה שהכניסו כדורים לנרתיק וניפחו אותם ועשו אימון של הנרתיק... גם זה בסדר מבחינתנו, כל עוד הם ינהגו בצורה בטוחה. הכל לגיטימי. אנחנו נתנגד רק אם הדבר עלול לסכן את בטיחות היולדת או היילוד". בכל מקרה, אומרת גל, חשוב שלא לבוא לחדר הלידה עם דעה מגובשת. "לפני הלידה אפשר להכין תכנית הכוללת את סוג משככי הכאבים, ניידות היולדת, תנוחות הלידה. עם זאת, בפועל ההחלטות צריכות להתקבל על פי התפתחות קצב הלידה וכתוצאה מהמתרחש בשטח. כל לידה היא שונה ואחרת". לידה טבעית: למרות הדיבורים האינסופיים על אפשרויות של לידה טבעית, מתברר כי רק כ-5 אחוזים מהיולדות מבקשות אותה. דווקא בגלל מיעוט הבקשות, גל מציינת שקל למיילדות והרופאים להיענות להן. "אני מניחה שאם כולן היו מבקשות לידה מיוחדת, כנראה לא היינו עומדים במשימה. אבל רוב הנשים עדיין מעונינות בלידה סטנדרטית. יותר מזה, מבין אותן נשים שמבקשות לנסות לידה טבעית ללא משככי כאבים, רק כ- 10-15 אחוזים מצליחות לעמוד בהחלטה, ולא מבקשות אפידורל בשלב כלשהו". אכילה ושתייה במהלך הלידה: אמנם לא חל איסור גורף על כך, אולם גל טוענת שלוקחים בחשבון את הסיכון. "כל יולדת עלולה להגיע למצבים דחופים, למשל צורך בניתוח או שטף דם. אם היא אוכלת, הדבר יפריע לעשות לה הרדמה כללית במקרה הצורך. כדי להיות ערוכים ומוכנים לכל טיפול חירום, עדיף להימנע מאכילה. מה שמותר זה נוזלים. למשל, אפשר לאכול קרטיב, אבל חשוב לדאוג שלא למלא את הקיבה. חתוך החיץ (אפיזיוטומיה): נשים רבות חוששות מחיתוך הנרתיק במהלך הלידה. חשוב לדעת שאי אפשר להעריך מראש האם יהיה צורך בחיתוך או לא, עד שראש התינוק מגיח מפתח הנרתיק. גם אם האישה מבקשת להימנע מחתך או לבצע חתך, זה לא נתון לשיקול דעת מבעוד מועד. "אין לנו החלטה גורפת בעניין", אומרת גל. "אם פתח הנרתיק הוא מאוד אלסטי, זורמים עם האישה ומוותרים על החיתוך בשמחה. התפקיד שלנו הוא לשמור על אברי המין של האישה ולהגן עליהם". "יכול להיות מצב של אישה בלידה ראשונה, עם פרינאום גמיש ועובר קטן יחסית, כך שלא יחתכו אותה", מוסיפה סגל. "ולעומתה יכולה דווקא להגיע אישה בלידה שלישית, עם פתח לא גמיש, ואז כן יבוצע חיתוך. מן הסתם, יותר נשים בלידות ראשונות עוברות חתך, אולם אין כלל גורף בעניין". במקרה שעושים חתך, מתבצע גם גילוח מינימליסטי. "האזור שנחתך הוא בין פתח הנרתיק לפי הטבעת, באלכסון", מסבירה סגל. "לרוב, זה לא אזור שעיר במיוחד, אולם בכל זאת חשוב לגלח אותו כדי שהתפרים לא יזדהמו. לא רצוי ואין צורך לגלח את האזור בבית לפני הלידה". במהלך הלידה לידה עם מכשירים: השיקולים לקביעת החלטה האם להשתמש במכשירים במהלך הלידה הם רפואיים טהורים. ובכל זאת, אומרים כל המרואיינים, להורים יש זכות דיבור וזכות להחליט. כל פעולה, החל בהרדמה אפידורלית וכלה בוואקום או מלקחיים, תיערך בהתייעצות עם ההורים ובהסכמתם. פרופ' פלדברג: "אנחנו נוהגים כך כחלק מחוק זכויות החולה, אבל גם מתוך תפיסת עולם ששואפת לשלב ולשתף את ההורים בלידה ובהחלטות, כאקט של אי כפייה. העולם הנאור הולך יותר ויותר לכיוון של זרימה עם הזוגות והיענות לבקשתם והרגשתם. חשוב לדבר אל הזוגות בגובה העיניים. גם במקרים של אינדיקציות רפואיות, אנחנו מעונינים להתחשב מאוד ברצון האישה ובעלה. למשל, אם נניח שיש שלב שני מוארך, ואחרי שעתיים של פתיחה גמורה צריך לסיים את הלידה, ונניח שהרופא מחליט שרצוי לעשות שימוש בוואקום או במלקחיים (הפחות נפוץ), אנחנו פשוט שואלים את רשות היולדת, ואם היא מסרבת ומעדיפה ניתוח קיסרי – היא תעבור ניתוח קיסרי. סיפורים בנוסח לידות של עשרות שעות, כשהרופא המיילד מתיישב על היולדת ומנסים הכל ומתישים את היולדת לגמרי, כבר פשוט פסו מהעולם בארבע-חמש השנים האחרונות. אני חושב שהיום המודעות היא לא רק לחוק זכויות החולה שחוקק ב-1996, אלא בכלל לזכות של בני הזוג כישות אוטונומית לקבוע מה הם רוצים במהלך הלידה. זו מגמה מרכזית ושלטת. יש זוגות שמודיעים לנו מראש שהם מוכנים לכל דבר, חוץ מלידה מכשירנית. אם במהלך הלידה היולדת נזקקת לזה, אז ההעדפה היא ניתוח קיסרי". ניתוחים קיסריים: ניתוח קיסרי מתבצע לרוב בגלל צורך רפואי (מצג עכוז, מחלה מסוימת, אם היולדת עברה בעבר ניתוח קיסרי וכדומה), אולם היום עורכים גם ניתוחים קיסריים על פי בחירה. "אישה יכולה לבקש כיום ללדת בניתוח קיסרי גם אם אין לכך סיבה רפואית כלשהי והיא תקבל את מבוקשה", אומר פרופ' פלדברג. "זהו חידוש של השנתיים האחרונות. כ-10 אחוזים מהניתוחים הקיסריים הנערכים היום הם על פי בקשת האישה. בשל כך קיימת עלייה במספר הלידות בניתוחים קיסריים". "התופעה של ניתוחים קיסריים הולכת וגדלה", מוסיף פרופ' לסינג, "בעיקר מפני שיותר נשים מבקשות ללדת בדרך זו, גם אם אין להן סיבה רפואית. זו זכות היולדת. חשוב לציין שהיום אפשר אפילו לעצור לידה בעיצומה ולהעביר את היולדת לחדר ניתוח לביצוע ניתוח קיסרי, אם היא מבקשת זאת בגלל תשישות יתר או כאבים עזים מדי בלידה". לאחר הלידה השהייה עם התינוק: בתי החולים מעודדים את היולדות להיניק את התינוק. "אנחנו מעודדים הנקה ומציעים ליולדות לא לוותר על כך אם הדבר אפשרי", אומרת סגל. "גם אם מישהי חוששת או נרתעת, אין כמעט קושי שלא ניתן להתגבר עליו". גם אם האם אינה מיניקה, מעודדים אותה לפחות להיות עם התינוק, להחזיק אותו ולהתחיל בבניית מה שמכונה בפסיכולוגיה "בונדינג ואטצ'מנט". בחלק מבתי החולים יש שיטת ביות מלאה ("רומינג אין"), המאפשרת לאמא להיות עם התינוק כל הזמן. בבתי חולים אחרים, בהם "בלינסון" ו"ליס", נהוג ביות חלקי: התינוק שוהה עם האם בכל זמן שהיא מעונינת בכך. כאשר היא רוצה לנוח, הוא מוחזר לחדר היילודים. גל: "התינוק נמצא בחדר עם אמו בשעות הבוקר, ובצהריים האם מקבלת הפסקה של שעתיים שלאחריה התינוק מוחזר אליה. בלילה הוא מוחזר שוב למחלקת יילודים". לדבריה, בשיטת הביות החלקי האם יכולה להתרגל לטפל בתינוק עם השגחה ועזרה צמודה. מצד שני, היא יכולה לפרגן לעצמה שנת לילה ושנת צהריים. אם היא מבקשת להיניק הנקה מלאה, מעירים אותה בלילה. לשיטת הביות יש יתרון גם בבניית קשר אב-תינוק. האב מבקר את רעייתו ונשאר איתה בחדר כאוות נפשו. כך הוא יכול להיות שותף לרחצה ראשונה, להלבשה ואם האם אינה מיניקה – אז גם להאכלה. וגל מסכמת: "המחזה של הצגת העולל לבני המשפחה מבעד לחלון מחלקת היילודים עבר מן העולם". במהלך האשפוז: רוב בתי החולים עורכים הדרכות להורים הטריים במהלך ימי האשפוז. היולדות מקבלות מידע בכל הנושאים הקשורים לטיפול בילד, כמו רחצה, החתלה, בטיחות בבית וברכב ועוד. כמו כן, הן מקבלות הדרכה אודות התופעות שלאחר הלידה, כמו טיפול בתפרים, נפיחות בשדיים, עצירות, דימום, יחסי מין לאחר לידה, אמצעי מניעה בזמן הנקה, דיכאון לאחר לידה ועוד. "המידע הזה חשוב מאוד", אומרת גל, "וחשוב שנשים יקבלו אותו גם בכתב וגם באמצעות הדרכה פרונטלית". לאחר השחרור לדברי סגל, יולדת שהשתחררה מבית החולים וחזרה לביתה, יכולה להמשיך ולהיות בקשר עם צוות מומחים ולהיוועץ בהם באמצעות צ'טים ופורומים באינטרנט המנוהלים על ידם. לכל היולדות האחרות, באתרי האינטרנט השונים מתפרסמים פורומים מתאימים המספקים מענה בכל נושא: הנקה, טיפול ביילוד, הפרעות בתפקוד המיני לאחר הלידה וכדומה. הפורומים מתאימים ומספקים מענה גם לנשים הרות לפני לידה. אחד הפורומים המומלצים הוא באתר "תפוז אנשים". הכתובת: www.tapuz.co.il/tasmc בוקסה שירותי רפואה ייחודיים בית החולים "בלינסון" מפעיל את מרכז שר"י - שירותי רפואה ייחודיים. המרכז מעניק שירותים לפני הלידה, בהם תכנון לידה אישי, קורס הכנה קלאסי ללידה וגם קורס מיוחד למגזר החרדי, סיור בחדר לידה, קורס הכנה מקוצר ללידה, התעמלות לנשים בהריון, מפגש הכנה לניתוח קיסרי, הכנה להנקה, מפגש רענון לפני הלידה, מפגש הכנה ללידה וסיור בחדר לידה בשפה הרוסית. רוב השירותים ניתנים חינם. לפרטים: 03-9376333.

להמשך קריאה בנושא:

כתבות נוספות ב

ערוץ הריון ולידה באתר תפוז- נלווה אותך לאורך 9 חודשים ואחריהם
Copyright©1996-2018, תפוז אנשים בע"מ   אקום
;