פורומים מומלצים

טיפים

  • - אל תתפתו להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב בעצמו
  • - בזמן הביוץ יש תחושה של נפיחות, חום וסימנים דומים
  • - בתקופת הבחילות רצוי להיות מצוידות בקרקרים בתיק
  • - לכל הורה מומלץ לעבור קורס עזרה ראשונה לתינוק
  • - עצירות לאחר הלידה: הקפידי על דיאטה עשירה
לטיפים נוספים...
 
התמודדות עם מצבי חירום בלידת בית

התמודדות עם מצבי חירום בלידת בית

בכל לידה עלולות להתעורר בעיות שונות, הן אישיות הנובעות מציפיות האשה מול המציאות, והן רפואיות. מה עושים כאשר החלטת ללדת בבית ונקלעת למצב חירום?


פורסם :  13/09/2005 10:19:00

 

כולנו תוהות, מה יקרה אם יתגלה סיבוך או בעיה במהלך לידת בית. במאמר זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות בנושא זה.

מה אם תרצי משככי כאבים?

ישנן טכניקות שונות לשיכוך כאבים, הזמינות גם ליולדות בית. שיטות להרגעה עצמית ולשליטה בכאב יכולות להיות אפקטיביות ביותר, ובנוסף להן ישנם סמים משככי כאבים בהם ניתן להשתמש גם בבית, אשר נועדו לסייע ליולדת להתמודד עם כאביה. בבריטניה, נוהגות המיילדות להצטייד בגז אנתונוקס (גז צחוק). כמו כן, ישנה אפשרות להצטייד במשכך כאבים מסוג פטידין, בדרישה מראש.        הערה: האתר הינו אתר מחו"ל ולא ישראלי, לעניות דעתי יש מעט הבדלים ב"פרוטוקולים" בנושא משככי כאבים, ואנני בטוחה כי הנאמר כאן תואם את הערכותה של מיילדת הבית הממוצעת בישראל.                                                                    אין אפשרות כמובן לקבל אפידורל בלידת בית. אם, במהלך הלידה, הגעת להחלטה כי את זקוקה/רוצה אפידורל, לא תהיה לך ברירה אלא להתפנות לבית חולים. ייתכן שתמצאי כי ההמתנה בבית החולים קשה לך מאד. נסי לזכור כי גם מי שתיכננה לידה בבית חולים, נאלצת לחכות לא פעם עד למתן האפידורל, כיוון שפעולת החדרת האפידורל מתבצעת על ידי רופא מרדים בלבד, ולא תמיד רופא שכזה יהיה זמין בכל רגע נתון. רופאים מרדימים אינם מסופחים למחלקות ספציפיות, ולפיכך, מכסים בזמן משמרת את כל שטח בית החולים ועלולים להמצא באמצע פעילות חירום כאשר תגיעי אל בית החולים. על מנת לנסות ולהימנע ממצב שכזה, תוכל המיילדת שלך להתקשר אל בית החולים, מיד כשתבחרי להתפנות, ולנסות להערך מראש להגעתך ולמתן האפידורל בהקדם האפשרי.

מה יקרה אם תדממי לאחר הלידה?

 מיילדות בית מצויידות באותם חומרים המעודדים את יציאתה של השליה ומכווצים את הרחם לאחר הלידה, ואשר בהם משתמשים בבתי חולים. חומרים אלו כוללים אוקסיטוצין סינטטי (פיטוצין), וארגומנטרין, הניתנים לעיתים קרובות ביחד (הערה: לא ידוע לי היקף השימוש בארגומנטרין בארץ). במידה וחומרים אלה אינם עוצרים את הדימום, תוכל המיילדת להזעיק אמבולנס ולהעביר אותך לבית החולים. ישנם אמצעי חירום נוספים בהם תוכל המיילדת לנקוט במהלך ההעברה לבית החולים, כגון מתן נוזלים לוריד וכיווץ ידני של הרחם, על ידי לחיצות עליה. חשוב לציין כי הסיכויים לדימום מסיבי שכזה בבית הינם נמוכים; הסיכון לדימום מסיבי לאחר לידה קשור ישירות למידת ההתערבות במהלך הלידה (למשל זירוז, לידת מלקחיים או ואקום), ומכיוון שלידת בית הינה מטבעה לידה לא התערבותית, הסיכוי לסיבוך מסוג זה הינו פחות בהרבה בהשוואה ללידה בבית חולים.

מה עושים במקרה של צורך בהתערבות כגון מלקחיים או ואקום?

 בעבר ביצעו כמה רופאי משפחה לידות ואקום ומלקחיים גם בבית, אולם לידות התערבותיות כרוכות בדרך כלל בסיכונים מוגברים לתינוק (פגיעות ראש, התקעות כתפיים) ולאם (קרעים קשים ו/או דימום מסיבי). מסיבות אלו, לידות התערבותיות אינן מבוצעות בבית בבריטניה (הערה: גם בישראל....). במידה ותזדקקי להתערבות מכשירנית בלידה, הנובע בדרך כלל מחוסר התקדמות בלידה, תפוני לבית החולים. לעיתים נשים המפונות לבית חולים במצב של חוסר התקדמות, יולדות בלידה ספונטנית זמן קצר לאחר הגעתן, אחרות מגיעות בסופו של דבר ללידה מכשירנית. ברוב המקרים לא מדובר במצב חירום, אולם העברה לבית חולים במהלך שלב שני ארוך במיוחד עשויה להיות מאד לא נוחה ואף מאכזבת עבור האם.

מה קורה אם צריך ניתוח קיסרי?

 במידה ותזדקקי לניתוח קיסרי, יהיה צורך לפנות אותך לבית החולים. רובם של הניתוחים הקיסריים הבלתי מתוכננים, מבוצעים עקב האטה בקצב הלידה, וכאשר ברוב המקרים לא נשקפת סכנה מיידית לאם ולעובר. ניתוח מסוג זה יכול להתרחש כאשר האם מועברת לבית החולים עקב חוסר התקדמות בלידה, ייתכן שהיא אף מבקשת אפידורל על מנת לאפשר לה מנוחה קצרה ופיטוצין על מנת לזרז את הצירים. לעיתים מתבצע ניתוח קיסרי לאחר ניסיון כושל ליילד את התינוק בעזרת מלקחיים או ואקום. המונח "קיסרי חירום" עשוי להיות מבלבל, כיוון שלמעשה "חירום" פירושו "כזה שלא תוכנן מראש", ולמעשה אין כל קשר בין ההחלטה לביצוע קיסרי חירום, ובין מידת המצוקה בה נמצאים האם ו/או התינוק.  הפחד הגדול הוא מפני ניתוח חירום "אמיתי" בו יש צורך מיידי ליילד את התינוק במהירות. מצב זה הוא נדיר ביותר בהריונות בסיכון נמוך, ועם זאת, לעיתים ישנו באמת מצב חירום אמיתי המחייב התערבות מיידית. קצב ליבו של התינוק עלול לאותת למיילדת כי התינוק נמצא במצוקה, ייתכן שחבל הטבור נכרך סביב צווארו של התינוק – כריכת חבל הטבור מתרחשת בכשליש מכלל הלידות, וברוב המקרים אינה גורמת לבעיות רציניות, אולם ישנם מקרים בהם נשללת מן התינוק אספקת החמצן הסדירה. ייתכן כי חבל הטבור נמחץ בתוך הרחם, האם עשויה לדמם כתוצאה מהפרדות חלקית של השיליה, או – במקרים נדירים ביותר – כתוצאה מקרע ברחם.

במקרה חירום קריטי שכזה, המיילדת תזמין פינוי דחוף באמבולנס, ותיידע את בית החולים מראש על הצורך בהכנת חדר ניתוח דחוף. צוות האמבולנס יעביר את האם ישירות לחדר הניתוח. בזמן ההמתנה לאמבולנס והנסיעה לבית החולים, המיילדת עשוייה להחדיר מחט עירוי, על מנת לאפשר חיבור אינפוזיה מיידי באמבולנס או בבית החולים.

נותרה שאלת הזמן – כמה זמן תאבדי בגלל הצורך בהעברה מן הבית אל בית החולים? כמובן שאלמנט המרחק הפיזי בין ביתך לבית החולים וכן מצב התנועה מהווים גורם מרכזי, אולם חשוב לזכור כי גם אם התחלת לידה בבית החולים, עדיין קיים הצורך להכין את חדר הניתוח ולאסוף את הצוות. מחקרים מראים כי גם בבית חולים ייתכן שיעבור פרק זמן מפתיע באורכו, בין ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי חירום, ועד הכניסה לחדר הניתוח עצמו.

בבריטניה, הזמן האופטימלי בין החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי לביצוע בפועל עומד על 30 דקות, אולם על פי מחקרים שונים, היעד הזה אינו מושג ברוב המקרים. )לנתונים מדוייקים מתוך המחקר, ניתן לפנות לאתר www.homebirth.org.uk(

נראה כי המעבר מן הבית אל בית החולים יוצר עיכוב בלתי נמנע, בניגוד למקרים בהם מדובר בלידה המתוכננת בבית החולים עצמו. עם זאת, בתלוי בזמני המעבר של היולדת לבית החולים, ההבדל אינו גדול. הנושא שמטריד את מרבית הנשים הוא השאלה עד כמה גדול הסיכוי שבאמת יזדקקו לניתוח חירום מסוג זה. אם אינך שייכת לאחת מקטיגוריות הסיכון, ולידתך הייתה נטולת התערבויות (דבר המגביר את הסיכוי לניתוח קיסרי), הסיכויים לצורך בניתוח קיסרי חירומי הינם קטנים מאד. רק את יכולה לשקלל את כל הגורמים, ולקבל החלטה מהי רמת הסיכון שאת מוכנה ליטול בהקשר לפרוצדורה זו.

מה אם חבל הטבור כרוך סביב צוואר התינוק?

 כשליש מהתינוקות נולדים כאשר חבל הטבור כרוך סביב צווארם. החבל יכול להיות כרוך פעם אחת, פעמיים, שלוש ואף יותר מכך. למרות הפחד מפני הסיטואציה, ברוב המקרים לא נגרם נזק רציני כתוצאה מכריכת חבל הטבור. לעיתים נזקק התינוק להחייאה קלה המתבטאת בשפשוף של העור או מתן חמצן במסיכה, אולם רובם של התינוקות מתגברים על אירוע מסוג זה בקלות יחסית. במקרים אחרים, התגובה יכולה להיות קשה יותר, וזאת ללא קשר למקום לידתו של התינוק, וללא הבדל משמעותי בטיפול שיינתן לו בבית לעומת זה שיינתן לו בבית החולים.

אם חבל הטבור כרוך באופן הדוק סביב צוואר התינוק, ייתכן שהוא לא ירד בתעלת הלידה כצפוי בלידה רגילה וקצב פעימות הלב שלו יעיד על מצוקה בכל פעם בה יתהדק חבל הטבור במהלך ציר, כאשר ראשו של התינוק נדחף כלפי מטה. מיילדות בית מנטרות את פעימות ליבו של התינוק על בסיס קבוע במהלך הלידה. במקרה בו תתגלה ירידת דופק או סימנים אחרים למצוקה, תצטרכי לעבור לבית חולים להמשך הלידה. ברוב המקרים בהם מצוקת העובר נמשכת גם בבית החולים, יתבצע ניתוח קיסרי.

למרות זאת, ברוב המקרים חבל הטבור משוחרר דיו כדי לאפשר לידה וגינאלית. אם אין סימנים למצוקת עובר בשלבים מוקדמים של הלידה, וראשו של התינוק מגיע למצב של הכתרה, ההתמודדות עם חבל טבור כרוך זהה בבית חולים ובלידת בית – ככלות הכל, גם בבית חולים לא יהיה זמן לביצוע ניתוח קיסרי, במידה והתינוק מראה סימני מצוקה רק בעשר הדקות האחרונות של הלידה. לאחר יציאת הראש – אם חבל הטבור משוחרר במידה מספקת – המיילדת יכולה לנסות ולשחרר את ראשו של התינוק מתוך הלולאה, או לחילופין, תאחז בתינוק ותיילד אותו "דרך" הלולאה עד ליציאתו. במידה והחבל כרוך באופן מהודק מדי, המיילדת עשוייה לבחור לחתוך את חבל הטבור מיד עם יציאת הראש.

במידה ומצבו של התינוק אינו טוב בשעת הלידה, המיילדת תבצע בו החייאה, ממש כפי שהיו מבצעים בו בבית החולים.

מה עושים במקרה של צניחת חבל הטבור?

 צניחת חבל טבור הינה אחת ממקרי החירום שגורמים סיוטים למיילדות. זהו למעשה מקרה בו חבל הטבור מופיע לפני הופעת ראשו (או עכוזו – במקרה של לידת עכוז) של התינוק. עם ירידת הראש, חבל הטבור נלחץ וכתוצאה מכך עלולה להגרם ירידה באספקת החמצן לתינוק. צניחת חבל הטבור הינה השלב השני של התהליך, בו החבל הלחוץ משתלשל אל תוך הנרתיק לפי ראשו של התינוק.

לעיתים יוכלו המיילדת או רופא לדחוף את חבל הטבור כלפי מעלה, ומחוץ לדרכו של התינוק, תוך החזקת ראשו של התינוק, אולם לעיתים קרובות יש צורך בניתוח קיסרי במקרים שכאלה. אם חבל הטבור צנח במהלך לידת בית, סביר להניח שתידרשי על ידי המיילדת לעבור לעמידת ארבע, כאשר ראשך נמוך מגופך ואחורייך מורמים כלפי מעלה. תנוחה זו תסיר את הלחץ מעל פתח הנרתיק ו- בשאיפה – גם מעל חבל הטבור. המיילדת עשויה להשאיר את ידיה בתוכך ולאחוז בראש התינוק כדי למנוע הסתבכות בחבל הטבור, וכל זאת בזמן ההמתנה לאמבולנס הפינוי. המיילדת עשוייה להשאר בתנוחה זו גם בזמן ההעברה לבית החולים. זהו ללא ספק מראה מעניין מאד עבור השכנים....

צניחת חבל הטבור עלולה להיות קטלנית גם בבית החולים וגם בבית. במחקר שנערך בבריטניה על לידות בית מתוכננות, דווח על מקרה אחד מתוך למעלה מ – 10,000 יולדות שבו התרחשה צניחת חבל הטבור בלידת בית, וגם במקרה זה ניצל העובר. החוקרים ציינו כי בממוצע מתרחשת צניחת חבל טבור אחת ל – 900 לידות, והופעת חבל הטבור ללא צניחה מתרחשת אחת ל – 300 לידות בממוצע. ממוצע זה גדל והולך במקביל לסימנים מהווי-סיכון אחרים, כגון מצג עכוז או מנח הפוך, תינוקות קטנים ובמקרים של ריבוי מי שפיר. רובן המוחלט של הנשים המתכננות לידת בית ממילא אינן סובלות מאחד מגורמי הסיכון הנ"ל, ולפיכך גם הסיכון לצניחת חבל הטבור - נמוך.

צניחת חבל טבור היא דוגמא לסיכון המשפיע על מספר קטן יחסית של לידות, אולם משפיע על סטטיסטיקות הבטיחות של לידות בית באופן משמעותי. הופעת חבל טבור אחד בכל 300 לידות, נשמע כממוצע גבוה למדי, כאשר ידוע לנו שמדובר באירוע בעל פוטנציאל קטלני לתינוק, אולם שוב נציין כי הסיכוי לצניחת חבל טבור במקרים של נשים בריאות, אשר הריונן היה נטול גורמי סיכון מהסוג שהוזכרו, הינו קטן בהרבה.

מה יקרה במקרה של התקעות כתפיים?

 התקעות כתפיים היא מצב בו ראשו של התינוק כבר יצא, אולם הכתפיים נותרות תקועות בתוך האם, ואינן מסתובבות ויוצאות החוצה באופן ספונטני. זהו מצב מסכן חיים כיוון שהתינוק אינו יכול לנשום עד שכל גופו נולד – במצב זה אין מקום לריאותיו להתמלא אויר כראוי מחד, ואילו חבל הטבור עלול להיות מעוך תחת הראש ולא לספק חמצן מספיק לתינוק מאידך. זהו תסריט המעורר חרדה לא רק אצל האם, אלא גם אצל הנוכחים האחרים בלידה – בכל מקום בו היא מתרחשת.

כל המיילדות בבריטניה מקבלות הכשרה בניהול מצבי חירום כגון התקעות כתפיים, ובמהלכים אשר יאפשרו את שחרורן. אותם מהלכים יינקטו גם בלידות בית וגם בלידת בית חולים. מהלכים אלה כוללים שינוי בתנוחת האם לתנוחה בה יהיה לתינוק מקסימום מקום תזוזה בתוך אגנה של האם, לדוגמא - מהלך מק`רוברטס, בו האישה שוכבת על גבה, בעוד רגליה נדחפות לעבר כתפיה, ואילו המיילדת מנסה להרחיב את המקום עוד יותר על מנת לאפשר מקום לכתפי העובר להשתחרר.

ישנו רק מהלך אחד, אותו ניתן לבצע רק בבית חולים, והוא כמעט ולא מבוצע בבריטניה – מהלך זאוואנלי, בו ראשו של התינוק נדחק בחזרה אל תוך תעלת הלידה, ובמקום לידה וגינאלית מבוצעת לידה קיסרית. מהלך זה הינו נדיר ביותר עקב העובדה שהוא דורש זמן רב והכנות מרובות.

מה אם התינוק זקוק להחייאה?

 מיילדות בבריטניה מביאות איתן ציוד החייאה ללידות בית, וכולן מחוייבות בקבלת הכשרה בתחום החייאת התינוקות. רוב שיטות ההחייאה הזמינות בבית החולים, זמינות גם בלידות בית, במיוחד אלה העשויות לבוא לידי שימוש לאחר לידה וגינלית ספונטנית.

"החייאה" הינה מונח המגדיר מספר פעולות שונות של התערבות או "עידוד" של פעולת הנשימה של היילוד:

·         שפשוף נמרץ של עור התינוק

·         שאיבת נוזלים, העשויים להפריע לנשימתו של התינוק דרך האף והפה.

·         מתן חמצן בעזרת מסיכה או שק המופעל ידנית על ידי המיילדת, או לחילופין על ידי ביצוע אינטובציה – החדרת צינור אל תוך קנה הנשימה של התינוק, וחיבורו למנשים.

·         אם נשימת התינוק חלשה בעקבות מתן פטידין או סמים אחרים לאם במהלך הלידה, ישנה אפשרות לתת לו סם נגד בשם נרקן.

שאיבת נוזלים, מתן נרקן ומתן חמצן ואויר – כל אלה יכולים להתבצע בבית. אינטובציה יכולה להתבצע בבית במידה והמיילדת הוכשרה לביצועה, אולם הפעולה עצמה יכולה להיות מסוכנת לתינוק ועלולה לגרום להחמרה במצבו הנשימתי. מכיוון שכך, פעולה זאת מבוצעת בדרך כלל רק בבתי חולים, וגם שם – רק במצבים חמורים במיוחד.

במקרה של צורך בהחייאה ממושכת, המיילדת תנשים את התינוק על ידי מסיכה עד לפינויו לבית החולים. הנחיות ארגון הבריאות העולמי לגבי החייאת תינוקות הן המומלצות לשימוש גם בלידות בית וגם ללידות בית חולים.

בבריטניה ישנן שתי מיילדות בכוננות במהלך לידת בית, ולכן במקרה הבלתי סביר בו גם האם וגם התינוק זקוקים לעזרה לאחר הלידה, ישנן שתי דמויות מקצועיות ומנוסות הערוכות להתמודד עם מצב חירום שכזה.

להלן כמה הערות מפי מיילדת שהתנסתה בהחייאות הן בבית והן בבית חולים:

·         בבית, יש להכין כמה מגבות, אותן נוכל לחמם לקראת בואו של התינוק.

·         יש צורך במשטח שטוח וקשיח, עליו ניתן יהיה לבצע את ההחייאה (מגש תה גדול, משטח החתלה, אפילו רצפה – בשעת חירום – יתאימו). בכל מקרה החדר עצמו צריך להיות מחומם ומוגן מרוח פרצים.

·         יש צורך במנורה חזקה וטובה שתסייע לקבוע את צבעו של התינוק. אין צורך במקרה בו התינוק נושם ובוכה.

·         ציוד שאיבה ידני, במקרה שיש נוזלים או מקוניום החוסמים את דרכי הנשימה

·         בלון חמצן ושקית הנשמה, וכן מסיכות בגדלים שונים כדי שיתאימו לכל תינוק, ויסייעו בניפוח הריאות באויר.

·         AIRWAY  פלסטי שנועד להנשמה במקרה בו נחירי התינוק סתומים, ומאפשר הנשמה ישירה מפה לפה תוך כדי פינוי לבית החולים.

מה יש בבית חולים שלא ניתן להביא ללידת בית:

·         מכונת שאיבה חשמלית

·         לרינגוסקופ (מכשיר אינטובציה מורכב)

·         סמים (למרות שתיאורטית ניתן להזריק נרקן במידה והאישה בורחת שימוש בפטידין בלידת בית)

·         כוח עזר שיגיע מיד כשלוחצים על כפתור המצוקה...

עוד אומרת המיילדת כי בכל מקרה בו התנסתה בלידת בית בה התינוק לא נשם בתוך הדקה הראשונה לחייו, היא הזעיקה את האמבולנס, אשר בו נמצא כל ציוד ההחייאה הנמצא בבית החולים.

במחקר שנערך בבריטניה הוכח כי תינוקות אשר נולדו בלידת בית מתוכננת, נמצאו בסיכון נמוך יותר לצורך בהחייאה, בהשוואה לתינוקות שנולדו בבית חולים. תינוקות שנולדו בבית חולים לאחר העברה מהבית, היו נתונים לסיכון גבוה יותר, אך יש לזכור שברובם המוחלט הועברו התינוקות האלה לבית החולים בדיוק כתוצאה מגילוי המצוקה והצורך בהחיאה, ולפיכך הם מטים את הסטטיסטיקה.

 

לידת בית חולים

לידת בית

 

18.0%

11.3%

שאיבות

9.1%

5.6%

שימוש במסיכה

0.8%

0.6%

אינטובציה

 

מה אם התינוק ימות? כיצד תתמודדי?

 ישנם מקרים של תינוקות שנפטרו לאחר לידת בית, וישנם גם מקרים של תינוקות שנפטרו לאחר לידת בית חולים. המוות עלול להגרם כתוצאה מפגמים פנימיים, או כתוצאה מגורמים אחרים, אשר היו מתרחשים בלי שום קשר למיקומה של הלידה.

לעיתים נדירות בלבד ניתן להניח שתינוק שנפטר בלידת בית היה שורד לידת בית חולים; לעיתים נדרש ניתוח קיסרי, וההעברה לבית החולים מתעכבת. לעיתים תינוקות מתים לאחר לידת בית חולים כתוצאה מבעיות נשימה לאחר ניתוח קיסרי, תגובות אלרגניות קשות לסמים שניתנו לאם במהלך הלידה, או כתוצאה מפגיעה שנגרמה בתהליכים ההתערבותיים בלידה.

לפעמים לא ניתן להגיד האם התוצאה הייתה שונה לו התבצעה הלידה במקום שונה. תמיד ניתן לשער ולעשות ספקולציות, אולם ברובם של המקרים, לעולם לא נדע את התשובה. מה שכן ניתן לעשות הוא להתבונן במספרים גדולים של לידות בית מתוכננות ולבדוק האם מספר רב יותר של תינוקות צפוי למות או להיפגע במהלך לידות אלה, מאשר בבית חולים.

הקונצנזוס בנושא זה הוא מלא – סיכוייו של תינוק למות במהלך לידת בית אינם גבוהים יותר מאלו של תינוק שנולד בבית חולים, והסיכון לפגיעות של התינוק או האם במהלך לידת בית, קטן מן הסיכון הנשקף להם בבית חולים.

 



להמשך קריאה בנושא:
מתוך האתר homebirth

כתבות נוספות ב

ערוץ הריון ולידה באתר תפוז- נלווה אותך לאורך 9 חודשים ואחריהם
Copyright©1996-2017, תפוז אנשים בע"מ   אקום
;