פורומים מומלצים

טיפים

  • - אל תתפתו להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב בעצמו
  • - בזמן הביוץ יש תחושה של נפיחות, חום וסימנים דומים
  • - בתקופת הבחילות רצוי להיות מצוידות בקרקרים בתיק
  • - לכל הורה מומלץ לעבור קורס עזרה ראשונה לתינוק
  • - עצירות לאחר הלידה: הקפידי על דיאטה עשירה
לטיפים נוספים...
 
ליולדת ולפרינאום שלום

ליולדת ולפרינאום שלום

בפורום הריון ולידה - תמיכה דנו המשתתפות בסוגיה ``מה עדיף: חתך או קרע? ואיך להימנע משניהם?`` ושיתפו בשפע של מידע וטיפים חשובים

ערוץ הריון ולידה
פורסם :  30/01/2008 12:49:00
 

  

"מפחדת!" כותבת romi42. "אמא'לה, הדבר שאני הכי חוששת ממנו, חתך או קרע. תמונת המחשה גרמה לי לקפל את הרגליים טוב טוב וחזק... איך אפשר להימנע מזה?"

 

הנה סיכום התשובות שקיבלה:

 

      אפיזיוטומי (חתך חיץ) נדרש במקרים חריגים בלבד, אינו אמור להיות דבר שבשגרה, והוא בטח ובטח לא עדיף על להיקרע.  

צריך לבקש מהמיילדת לעסות ולהתעקש על לא לחתוך אלא אם זה הכרחי ביותר. ממה שלמדתי - לידה פעילה ולידה בתנוחות אנכיות עוזרות במניעה או בהקטנה של קרעים (לידה בתנוחת כריעה, על שש, כיסא לידה וכד').

הת פ י ר ה ! יותר קלה -, בגלל זה ישלפו מספריים ויחתכו אותך מפה ועד שכחתי. כי יותר קל לרופא לתפור. 

מה עם היולדת? שברגע שחתכו אותה ההחלמה תהיה ארוכה וכואבת יותר? זה לא רלוונטי - מה שחשוב הוא שלרופא יהיה קל לעבוד.

ושלא יבלבלו אותך עם עובדות. (DaddyCool

 

     ב-99.96% מהמקרים, עדיף קרע ספונטני על פני חתך. חתך מעלה את הסיכון לקרעים (מה עושים כשרוצים שיהיה קל יותר לקרוע? חתך קטן. ראי שקית קטשופ). חתך לא מונע פגיעה ברצפת האגן - ואף גורם לכזו. חתך לא מחלים יותר בקלות.

 

על פי ארגון הבריאות העולמי, הסיבות היחידות לשקול חתך (לשקול, כלומר, לא לבצע אוטומטית, אלא רק אם יש צורך לגופו של עניין ולגופה של אשה) הן - לידות מורכבות (עכוז, מכשירניות, כליאת כתפיים), מצוקת עובר או צלקת שלא החלימה טוב מלידות קודמות (וחתכים קודמים). (אם פי 3)

 

  בהשוואת קרע עצמוני לחיתוך חיץ יזום עולות מהמידע הקיים המסקנות הבאות: אין עדויות לכך שחיתוך חיץ מקטין את הכאב לטווח קצר או ארוך לאחר הלידה לעומת קרע עצמוני, וייתכן שאף ההפך הוא הנכון (מתוך הרפואה, כרך 141).

 

בעבר חשבו שהחיתוך מונע התרופפות של הרקמות באזור ומצמצם בכך את הסיכוי העתידי לצניחה של איברי האגן. מחקרים אחרונים לא מאשרים הנחה זאת.

 

עבודות מחקריות שנעשו מראות שביצוע חתך כשגרה נותן תוצאות טובות פחות מאי ביצועו והקרות קרע ספונטני במדדים של כאב בזמן לידה, כאב בזמן משכב הלידה, כאב בטווח הארוך, דיספארוניה, ריפוי בעייתי, זיהומים, דלקות ושטפי דם, תחלואה ותמותה בטווח הארוך, פגיעה פריניאלית, חוזק ובריאות שרירי רצפת האגן ועוד. בעוד שחתך החיץ פוגע בוודאות בשריר וגורם לפגיעה בדרגה 2, הרי שמרבית הקרעים הספונטניים הנם בדרגה 1, כלומר שטחיים יותר ובעלי פוטנציאל ריפוי טוב ומהיר יותר (הנסי גואר: מיתוסים כנגד מחקר מדעי בנושא חתך חיץ).  (ע ו ד ק צ ת)

 

     יש מה לעשות!

1. ללמוד ולתרגל ולשנן את כל התנוחות האפשריות ללידה, בדגש על תנוחות זקופות. תנוחות כאלה ותנועתיות (= שינוי תנוחות מדי פעם) מחלקות את הלחץ על הפרינאום שווה בשווה, בשעה שבשכיבה כל הלחץ נופל על צד אחד, ולכן בשכיבה הסיכוי לקרע גדל

(בהקשר הזה ממליצה בחום על הספר "לידה פעילה" של ג'נט בלאסקס. ספר פשוט מעולה, עם המון מידע נחוץ וטיפים).

 

2. עיסוי פרינאום, עם או בלי אפי-נו, החל מהשבוע ה-34 בערך. אבל לעשות את העיסוי הזה בעדינות וברגישות, ולשלב בו הרבה הרפיה ודמיון מודרך, כדי להגביר את האפקטיביות.

 

3. הרבה דמיון מודרך בלי קשר לעיסוי - בכל פעם שתחשבי על הלידה, תדמייני את צוואר הרחם שלך וגם את הפרינאום גדלים ומתרחבים - כמו ידיים שנפרשות לחיבוק - כדי לעטוף את התינוק מסביב לראשו בקלות ובאהבה.

דמיון יוצר מציאות. בדוק.

וגם: להתרחק מה"נשמות הטובות" שאומרות לך דברים מעודדים ונחמדים כמו "את בטוחה שהוא לא גדול מדי? איך הוא ייצא החוצה?" וכל מיני הבלים שנשים בהריון צריכות לסבול מהסביבה שלהן בחודש התשיעי. תזכרי שהם לא יודעים על מה הם מדברים.

 

4. תרגילי כיווץ והרפייה של שרירי רצפת האגן - אני לא קראתי בשום מקום שהם עוזרים במניעת קרע, אבל הם ללא ספק מזרימים יותר דם לשרירים ושומרים עליהם במצב טוב - אקטיביים וגמישים ולא קשיחים מחוסר באספקת דם. וזה תרגול נהדר ונחוץ בכל מקרה.

גם אחרי הלידה, תרגילי רצפת האגן מעודדים את ההחלמה של המקום - בין אם נקרעת ובין אם לא.

 

5. מים - ללדת במים (הלוואי והיה אפשר בכל מקום... איזה טמטום שלא מאפשרים את זה), להיות במקלחת ולהשפריץ מים חמימים על המקום, לשים רטיות חמות על המקום וגם על פנים הירכיים...

 

6. לבקש מהמיילדת לעסות את הפרינאום לפני שהראש יוצא. להביא בקבוק חתום של שמן שקדים ולתת לה.

 

7.לא ללחוץ, אם את לא על אפידורל. התינוק יוצא החוצה גם אם לא לוחצים אותו בכוח! אם ללחוץ - אז רק תוך כדי נשיפה החוצה או השמעת קולות, כי זה מרפה את כל השרירים שם למטה.

 

8. לבקש להימנע מחתך. אם יש לך מספיק אמון בעצמך - לדרוש במפורש שלא יחתכו אותך, בשום מצב שהוא.

פרט למקרים מאוד קיצוניים ונדירים - עדיף בהרבה להיקרע מאשר להיחתך.

רוב הקרעים בלידות הן בדרגה 1 (קרע קטן וקל יחסית, רק העור ואולי גם השכבה שמתחתיו) בעוד שחתך הוא בהגדרה שווה ערך לקרע בדרגה 2, כי הוא יותר עמוק, ועובר דרך כמה שכבות.

חתך יזום גם מעודד קריעה נוספת באותו מקום - כי העור כבר לא שלם, וקל לו להיקרע עוד קצת.

ברוב המקרים - קרע טבעי מחלים יותר בקלות מאשר חתך. יש גם קרעים שלא מצריכים תפירה בכלל, בעוד שחתך תמיד מצריך תפירה. (טחינה עם דבש

 

לשרשור המלא

מדריך לעיסוי פרינאום

 

המאמר התפרסם לראשונה ב"בייבי ניוז", העדכון החודשי של ערוץ הריון ולידה. למנוי על העדכון לחצו כאן.

הירשמו לבייביניוז ותקבלו מדי חודש, ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם, את המידע האחרון שהתפרסם בערוץ הריון ולידה: כתבות, מאמרים, קטעי וידאו, תשובות לשאלות נפוצות, מונחים שכדאי לדעת, גישה למאגר השמות הענק של הערוץ, ועוד.



להמשך קריאה בנושא:

כתבות נוספות ב

ערוץ הריון ולידה באתר תפוז- נלווה אותך לאורך 9 חודשים ואחריהם
Copyright©1996-2017, תפוז אנשים בע"מ   אקום
;