בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !

 

רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.

לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 

הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,

לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,

המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.

הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.

הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,

בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.

לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.

הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.

אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.

 

חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.

טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,

ומצריך מפגש פנים אל פנים.

אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,

עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.

הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.

ורדה צדיק

מנהלת הפורום

מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך


תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

הודעה חדשה

מפגש הבלוגרים הרשמי של |תפוז| אנשים
23/07/14 12:57
|אקשן|אנחנו שמחים להודיע כי ביום שני הקרוב, יתקיים אירוע מיוחד הכולל הקרנה של הסרט שושנה חלוץ מרכזי ושיחה עם הכוכב הראשי של הסרט- אושרי כהן.
ההקרנה המיוחדת תיארך ב 28.7.14. והיא מיועדת לבעלי בלוג תפוזי בלבד|!|

לפרטים נוספים, היכנסו לקישור הבא>>
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...

|פטיש| היום בין השעות 18:00-20:00, נארח בפורום מבצע "צוק איתן" את עו"ד רבקה ורבנר, סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה.
עו"ד ורבנר תענה על שאלותיכם בנושא חובות העובדים והמעבידים במצב חירום.

אתם מוזמנים להעלות את שאלותיכם כבר עכשיו.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|חייל| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לפורום הורים ועוד, ולכתוב מכתב או לצייר ציור עם ילדיכם עבור החיילים בחזית.
את כל הפוסטים וההודעות מהבלוגים והפורומים נרכז בעמוד ייעודי, נדפיס ונשלח לחיילים בדרום.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
חרדה
22/07/14 23:57
16צפיות
שלום
למעלה משנה שאני נוטל ציפרלקס וקלונקס בעת הצורך.
למיטב הבנתי יש זכאויות לתביעה בביטוח הלאומי .
רציתי לדעת איפה אפשר למצוא את מלוא הזכויות הניתנות לאנשים הסובלים מחרדה ודיכאון שנוטלים בקביעות כדורים?..
ביטוח לאומי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/07/14 07:25
7צפיות
שלום טיפטף,
רמת התיפקוד והיכולת להתפרנס היא זו שקובעת את הזכאות
או אי הזכאות בביטוח לאומי ולא לקיחת כדורים.
אם האדם לא מסוגל לפרנס את עצמו עקב בעיה רפואית (נפשית או פיזית)
ביטוח לאומי יכול להעניק לו קצבת נכות כללית.
ורדה
.

אינטימיות מינית
20/07/14 15:17
56צפיות
כיצד אדע אם יש לי פחד מאינטימיות מינית?
(יש לציין שהיה לי חבר במשך שנה ולא היתה כל בעיה באינטימיות, אך מבחינה מינית, כן יש משהו שמפריע לי..)
מה שמעניין זה
21/07/14 02:29
22צפיות
מה ספציפית מפריע לך מבחינה מינית?
ותכלס, רק את יודעת באמת אם את פוחדת.
º
.
20/07/14 15:15
15צפיות
º
מיניות היא לא חלק מהאינטימיות?
21/07/14 07:43
11צפיות
איך מתבטא הפחד
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/07/14 10:48
18צפיות
שלום לירוני
וברוכה הבאה לפורום,

חרדה מינית יכולה להתבטא בדרכים שונות,
איך בא לידי ביטוי הפחד מ"אינטימיות מינית" עליו את מדברת?
מה זה ה"משהו" שמפריע לך?
ורדה  
תשובה
22/07/14 10:55
20צפיות
אני לא בטוחה בכלל שזה המצב, אבל שבאים למצב של קיום יחסי מין, פתאם אני יותר עצורה, זה פשוט לא זורם כמו שזה אמור להיות..למשל אנחנו מגיעים לאקט עצמו, אבל למשל אין חדירה עד הסוף, אם לזה הכוונה...
יש לציין גם שאני בתולה, אז יכול להיות מאוד שזה קשור לזה.

מישהו כאן כתב שחלק מהאינטימיות זה גם העניין המיני- אז אני לא חושבת שיש לי קושי להגיע לאינטימיות, למשל, אם לזו הכוונה, אין לי בעיה להגיע לשיחות נפש עם אנשים ולא היתה לי בעיה כזו עם בן זוגי לשעבר בפרט, אני מרגישה חופשיה לדבר ובאמת לא  חושבת שיש לי בעיה עם זה..רק העניין המיני, קצת מקשה עליי ..

במה חרדה מינית מתבטאת בדרכ?

*אגב שאלה כללית, ניסיתי לשנות את הכינוי שלי כאן, אך לא הצלחתי (דרך החלפת שם בהגדרות..), מישהו יודע איך עושים את זה?

תודה=]
מיניות
22/07/14 11:28
20צפיות
לפי כל מה שכתבת עד כה, לא נראה לי שיש לך פחד מיוחד ממיניות. יש אולי חשש כלשהו אבל זה חשש טבעי שאני מאמין שהרבה בחורות חוות לפני הפעם הראשונה שלהן.

כדי להקל על החשש הזה אני ממליץ כמה דברים:
1- מידע: אני לא יודע כמה מידע יש לך או אין לך.. אני ממליץ לך לדבר על זה עם חברות מנוסות שיש לך. תעלי את הפחדים הספציפיים שיש לך ותשמעי מה שיש להן להגיד. מידע זה תמיד טוב. גם תדעי למה לצפות וגם הפחדים ייכנסו לפרופורציה מתאימה.

2- נוחות פיזית: עד כמה את מרגישה בנוח לגעת בבן הזוג ועד כמה את מרגישה בנוח שהוא נוגע בך? הנוחות הזאת מאוד חשובה כדי לקיים יחסי מין. אם היא לא קיימת אפשר לפתח אותה. כמו ששיחה מתקדמת משיחה שטחית לאינטימית גם מגע יכל להתקדם בדיוק ככה- ממגע שטחי למגע אינטימי. כאשר הוא מתקדם בהדרגה מתאימה נבנית הנוחות הפיזית.

3- אמון. חשוב מאוד. האם יש לך אמון בבן הזוג? יהיה לך קשה מאוד לדעתי להיפתח ולזרום בפעם הראשונה עם בן זוג שאת לא נותנת בו אמון מלא..

אני מקווה שעזרתי. בשורה התחתונה אני לא חושב שיש לך פחד מיוחד אלא פחד רגיל ונורמטיבי. מה שמעניין לגבי פחד זה שזה כמו לעמוד בראש המקפצה לפני קפיצה לבריכה. זה מפחיד אבל ברגע שאת קופצת הפחד מתפוגג וההנאה מתחילה.
תשובה
22/07/14 12:47
27צפיות
היי עומר
קודם כל תודה על המענה ועל הפירוט:)
1.- לגבי המידע-  קראתי המוןןן המוןן באינטרנט, ואני אפילו חושבת שיכול להיות שזה מה שגרם לפחד הזה. למשל שרשום בהרבה מקומות שהפעם הראשונה יכולה להיות כואבת, אז זה די נכנס לי לראש...מצד שני, יש גם הרבה דברים שעזרו לי , וגם דיברתי עם חברות..
2. בקשר הקודם שליף לגמרי היה לי נוחות פיזית עם בן זוגי, הרגשתי בנוח, ואף נהנתי מכך. גם לגבי האמון, סמכתי עליו מאוד..יכול להיות באמת שזה בגלל שזה פעם ראשונה  אז אני יותר מפחדת מזה ויותר בלחץ מזה..(כי נגיד דוגמא נוספת- היינו בחופשה, ונכנסו להתקלח, ושנינו היינו ללא בגדים, ואז התחלתי להרגיש קצת לא טוב ולא רציתי להמשיך את זה..(יש לציין שזה לא הפעם הראשונה שנכנסו יחד להתקלח, ובשאר הפעמים, לא הרגשתי כך).

עוד עניין שרציתי להעלות- מזה נקרא שאין התאמה מינית בין בני זוג? שאחד מבקש דברים שהשני לא יכול להעניק לו?
טיפול בחרדה מכלבים, יש דבר כזה?
20/07/14 23:54
30צפיות
שלום,
אשמח לדעת אם יש בירושלים טיפול לחרדה מכלבים, לאישה יחסית מבוגרת.
תודה מראש.
º
בודאי, הפוביה מכלבים מוכרת.
21/07/14 13:23
12צפיות
טיפול בפחד מכלבים
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/07/14 14:42
22צפיות
שלום destiny23
וברוכה הבאה לפורום,

אכן יש טיפול לחרדה מכלבים.
אפשר לטפל בעזרת טכניקות של NLP
או בטיפול קוגנטיבי התנהגותי.
את כותבת שמדובר באשה יחסית מבוגרת,
מה גרם להחלטה לפנות לטיפול דוקא עכשיו?  
ורדה  
תודה על התגובה
22/07/14 07:06
11צפיות
אני לא גרה בארץ, ויש לי כלבה.
אמא שלי , פוחדת מכלבים, וזה יקשה מאוד על הביקור.
(יש את האפשרות לשים את הכלבה בפנסיון במידה והיא תחליט שהיא פוחדת מידי אפילו לטיפול...)
בוודאי
22/07/14 01:44
13צפיות
NLP מאוד יעיל בטיפול בפוביות.
למשל בסרטון הקצר הזה מודגם טיפול NLP בפוביה אמתית:
http://youtu.be/mss8dndyakQ

והם נפגשים שוב אחרי 25 כדי לבדוק אם הטיפול אכן עבד ומה ארע מאז הטיפול:
http://youtu.be/TjjCzhrYJDQ
ואו מעניין מאוד
22/07/14 07:25
10צפיות
זה עשוי להיות יעיל כיוון שהפחד נובע ככל הנראה מתקיפה שעברה ע"י כלב בצעירותה.
מה העלות של טיפול כזה והאם מכוסה ע"י כללית?
עלויות:
22/07/14 11:11
8צפיות
קודם כל, זה לא מכוסה על ידי כללית.
אבל מצד שני- זה טיפול בודד. פוביה זה מקרה ייחודי ב- NLP שבו לא דרוש יותר מאשר טיפול אחד ברוב המקרים. במיוחד כאשר האירוע שגרם לפוביה היה לפני הרבה זמן (נוצר נתק גדול בין האירוע לבין המציאות ולכן קל מאוד להעלים אותה).

קשה להגיד כמה זה יעלה. במיוחד כשזה טיפול בודד. המחירים של מפגש טיפול רגיל נעים בין 200 ש"ח ל- 400 ש"ח (עם יוצאי דופן לכאן ולכאן..).

אבל בגלל שמדובר בפוביה וידוע שבמקרה זה דרוש רק טיפול אחד אצל רוב האנשים ייתכן שהמטפל ייקח יותר.
תגדלי כלבלב פודל קטן.זה הטיפול הטוב בעיני.
22/07/14 08:19
15צפיות
הפחד מכלבים הוא תת הכרתי והוא חלק מהחרדה הכללית.
גם אני סבלתי מאד בחרדה מכלבים שבכלל לא מסוכנים כאשר חילקתי
ברחובות פלאיירים.
בכל פעם שנבח עלי כלבלב קטן שהיה משוחרר קיבלתי בראש צמרמורת
ולא הצלחתי להבין למה אני מפחד מכלבלב פודל קטן מאד שבסך הכל רק נבח עלי.
אם תחזיקי ביד מקל קטן,זה יקטין לך את הפחד ויפחיד את הכלב שיתרחק ממך.
מה אתם הייתם עושים
20/07/14 14:00
61צפיות
אני תושבת עוטף עזה. יש לי שני "ילדים" מעל גיל 18. אני אם חד הורית, הם גדלו במציאות שגרמה להם להתמודדות עם מצבי לחץ שקשורים למצב הביטחוני באופן שהם לא מסכימים להתרחק מהאזור. (אגב, הרבה מהחברים להם שאני מכירה מתנהגים כמוהם) אני כמובן לא הרגשתי בנוח להשאיר אותם לבד בבית ונשארנו עד סוף השבוע שעבר. הסיבולת שלי ממש לא כמו שלהם ובמלחמה השלישית אני כבר מגיבה בחולשה פיזית מפחד לחדירת מחבלים ליישוב ובמיוחד שהשליטה לשלומם כבר לא בידיים שלי.
מצאתי מקום בטוח להתפנות אליו ושיחדתי את ה"ילדים" להיות איתי ולהביא גם את החברים שלהם תושבי האזור ואת הכלבה. אפילו נבלה נטייל ונהנה.
הבעיה היא שהבן הצעיר שלי עתיד להתגייס בשבוע הבא והחליט בסוף השבוע הקרוב הוא מתכוון להיות בבית, ביחד עם בת הזוג שלו (שלא גרה בעוטף עזה) ולהיפרד מהחברים שלו ולצאת לנקודת האיסוף של המתגייסים מהבית. הוא מסרב בתוקף לעשות שינוי ובתכניות ואני לא אשאיר אותם לבד במצב כזה.
האם הייתם משתמשים במניפולציות לשנות את ההחלטה שלו (כמו למשל לגייס את ההורים של בת הזוג למלאכת השכנוע), האם הייתם מוותרים לו ושיעשה את ההחלטות שלו כי הוא כבר עבר את גיל 18 ועוד מעט חייל, או האם הייתם חוזרים אתם הביתה בסוף השבוע?
באפשרות הראשונה הוא יכעס עלי מאוד. בשתי האפשרויות האחרונות ברור לי שאני חוזרת למצב לחץ משמעותי.
ודבר נוסף, ל"ילד" יש עבר של חרדות שלא באו לידי ביטוי בשינויים במצב הביטחוני.
מה ייתן לך אם תהיי אתו שם
20/07/14 15:20
20צפיות
קודם כל מדובר על שהייה שלו רק בסוף השבוע , ואח"כ הוא ממילא יצא לצבא כך שמדובר רק על יומיים שלושה , ובנוסף כל זמן שהצבא נמצא בפנים אין מצב שיקרה משהו משמעותי כמו חדירת מחבלים , אז נשארו למעשה רק הפצמ"רים וגם זה קלוש מאוד (לפחות איך שזה נראה עד עכשיו). יכול להיות שעד סוף השבוע כל הסיפור הזה ממילא יסתיים כך שבכלל לא תהיה בעיה.    עוד סיבה מדוע לתת לו לנסוע לבדו , תחשבי איך הוא ירגיש שאימא מחזיקה לו את היד כשהוא הולך לבלות עם החברה שלו , ומאידך איזה כיף זה שפעם אחת יהיה לו את כל הבית לעצמו ליום יומיים .
   לו אני במקומך הייתי נותן לו לעשות  כרצונו ובכל מקרה אם חלילה יקרה משהו במה בדיוק תועילי אם את שם ?
"עטיפה עזה"...
20/07/14 16:33
17צפיות
היי אמא,
תרשי לי להתייחס דווק אלייך ולשאול, מה המידה שבה אמא מוכנה לעזוב את בנה ולתת מקום להחלטותיו, או לחילופין 'יודעת מה באמת טוב בשבילו' גם במחיר של ביטול רצונו?
איך להגיע להחלטה ?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/07/14 19:45
23צפיות
שלום תושבת הדרום
וברוכה הבאה לפורום,

הדילמה שלך היא לא פשוטה בהתחשב במצב הבטחוני הנוכחי.
אני מציעה דרך שאולי תעזור לך להגיע להחלטה:
מהן האפשרויות שעומדות בפניך ?
1. להישאר במקום הבטוח כשהבן (או הבנים) חוזרים לעוטף עזה.  
2. לחזור לעוטף עזה (בניגוד לרצונך) ולהיות עם הבן לפני גיוסו.
3. למצוא דרך לשכנע את הבן לשנות את החלטתו - על מנת להישאר  במקום הבטוח.  

איזה ערכים מתממשים בכל אופציה ?
(את מוזמנת להעלות אפשרויות אחרות).
באופציה הראשונה - ערך החיים, בטחון, שיקול דעת, אחריות (אחר?)

באופציה השניה -  ערך אימהות, רצון לגונן ולתמוך, אחריות (עוד?)

האופציה השלישית היא אמצעי לממש את האופציה הראשונה.

מה מבין הערכים האלה חשוב לך ביותר ?
איזה אופציה תאפשר לך לממש את הערך החשוב ביותר?
ומה צריך, אם כן, לעשות כדי לממש אותו?

אגב, למה הבן מצפה ממך?
ורדה


אז בעצם אתם הייתם משחררים
20/07/14 22:32
22צפיות
ככה הבנתי. טוב שאתם רואים את הדברים באופן מושכל מבחוץ. עזרתם לי מאוד. אנסה לחשוב חיובי.
לדבר עם הבן
21/07/14 15:07
7צפיות
שלום אמא יקרה,
הבן שלך עושה רושם של ילד ערכי  
שרוצה להיות עם החברים שלו רגע לפני גיוסו,
בישוב שלו, בבית שלו.
יחד עם זה יש מצב אוביקטיבי נתון
של לחימה באיזור המגורים שלכם,
עם סיכון אמיתי.  

מאחר שהוא נחוש בדעתו לשוב הביתה,
את אולי לא יכולה להכריח אותו להשאר בניגוד לרצונו,
אבל כן יכולה לדבר אתו,
לא לנסות לכפות את דעתך,
אבל כן לומר לו מה את מרגישה,
ואולי זה יגרום לו לשנות את דעתו.  

נראה לי נכון להתחיל בלהביע הערכה כלפיו,
הבנה ואמפטיה לרצון שלו,
אמפטיה לקושי שלו להיות הרחק משם,
כך תראי לו שאת ממש מבינה אותו

ויחד עם זה לדבר עליך, על הקושי שלך,
על החרדה, על המחשבה שאת פה והוא שם,
את תכבדי כל החלטה שלו
אבל הכי ישמח אותך אם הוא יחליט בסופו של דבר להשאר אתך.    
ורדה




אנחנו כבר אחרי הדיבור
21/07/14 18:29
4צפיות
זהו שכמובן פניתי להתייעצות רק אחרי שכבר לא מצאתי דרך אחרת.
אנחנו כל הזמן מדברים וככל שמדברים הוא מתבצר בעמדתו.
נמשיך לדבר עוד עד סוף השבוע ונקווה שהחמאס יהיה פחות עקשן מהבן שלי וזה יגמר בקרוב.
לשכנע לוותר על הירידה לאיזור המסוכן
21/07/14 07:41
17צפיות
אין לי ילדים וגם החבר לא רציני
אבל אני לא הייתי משחקת עם הבטחון.
ילדותיות לא עוברת בגיל 18
אני מכירה חבר'ה בגילי ויותר גדולים
שהם עדיין ילדותיים ולא שוקלים כמו בוגרים.
אז אני חושבת שהייתי מנסה בכל מיני דרכים
לשכנע אותו שיוותר על הירידה לאיזור המסוכן
אפילו דרך המשפחה של בת הזוג
את צודקת
21/07/14 18:32
7צפיות
באמת זו מן עקשנות ילדותית. אני מבינה שאת היית משתמשת במניפולציות כדי לאלץ אותו לא לחזור הביתה, כי לשכנע נכון להיום אני לא מצליחה.
כיצד תתמודדו עם מצבי חרדה וטראומה?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/07/14 09:32
33צפיות
שלום לכולם

המצב הביטחוני מעורר תחושות לא קלות בקרב ההורים והילדים.
כדי לסייע למשפחות בעת הזו, מיקי דורון, פסיכולוג קליני בכיר,
גיבש כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את התקופה המתוחה,
מצורף קישור למאמר שהתפרסם בוואלה.

המאמר מופנה להורים לילדים אבל מתאים לכל אחד.
ורדה
כתובות אינטרנט מצורפות:
התמודדות עם מתח וחרדה
21/07/14 07:47
11צפיות
מאמר טוב
עם הנחיות טובות
אני מאמצת חלק מהדברים
מנסה לא לשמוע חדשות וטלביזיה כל הזמן
למרות שאני נמשכת להתעדכן במה שקורה
בבקשה עזרה אני משתגע ולא מוצא פיתרון
18/07/14 17:19
180צפיות
לפני כשבוע שמעתי על מחלת נפש שגרמה לי לפחד בצורה טוטאלית, מחלה שבה הלוקים רוצים להיפטר מהגפיים שלהם. הפחד לא עזב וכל הזמן עברו לי מחשבות בראש שארצה מתישהו ויהיה לי דחף להוציא משהו ובעצם לא אוכל ושאני אשתגע, וכעת זה מה שאני מרגיש. יש לי תחושה עזה שהכף יד לט שייכת לגוף שלי ושאסור לי להשתמד בה, ותחושה עזה של רצון להוריד אותה משם, כי רק כך ארגיש בנוח עם הגוף שלי.אני לא מצליח להעביר את המחשבות ואני מת מפחד מזה, ובנוסף כל הזמן יש לי
המשך
18/07/14 17:21
48צפיות
יש לי דחף נוראי להוציא את היד בגלל ההרגשה שרק כך אני ארגיש בנוח. מה אני עושה???
ממליצה לפנות לחדר מיון
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/07/14 18:26
47צפיות
שלום לך חרדה נוראית היקר,
לפי המצוקה שאתה מתאר
אני ממליצה לך לפנות לחדר המיון בבית חולים באיזור מגוריך
שם יוכלו לאבחן את מצבך וגם לעזור לך.
אם אתה באיזור חיפה תפנה לחדר מיון רמב"ם,
אין צורך בהפניה בנושאים נפשיים.
אתה מוזמן לעדכן אותנו
ורדה
BDD או בעברית: דיסמורפיה
20/07/14 02:29
30צפיות
היי, וכל הכבוד על השיתוף.
כדאי לעשות סדר לגבי ה'מחלה' הזאת, העניין נשע נורא, אבל זה די נפוץ, במידה כזו או אחרת.
אשמח אם תתאר יותר את מה שאתה מרגיש. בכל מקרה, זה נקרא דיסמורפיה. אם תרצה, אאריף על זה יותר.
אברהם
שלום כולם
18/07/14 11:02
50צפיות
רציתי להתייעץ השבוע נסעתי חזרה מתל אביב בכביש החוף פתאום התחילו לי דפיקות לב ממש חזקות שהרגשתי אותם בגב התחתון לא יכולתי לנהוג כמעט עשיתי תאונה עצרתי בצד לחצי שעה פחדתי לחזור לנהוג, התיעצתי עם רופא שאמר לי להפחית בלחץ . נכון שהחודש התחלתי עבודה חדשה ועם המצב הביטחוני ואישיתי היסטרית מכל הזעקה הלחץ הזה הרג אותי,
קרובת משפחה שעוסקת בהידרוטרפיה המליצה לי על טיפול בלחץ  

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ
דרך אגב אני בן 30 במשקל תקין ואפילו בכושר
מה הכוונה טיפול בלחץ
18/07/14 12:13
17צפיות
זה חלק מהידרותרפיה?
קובי.נראה לי שהלחץ העיקרי שגרם לך התקף חרדה
18/07/14 20:51
15צפיות
בזמן הנסיעה הוא התחלת עבודה חדשה.
טבעי ונורמלי כאשר מתחילים במקום עבודה חדש יש הרבה דברים חדשים
שאתה לא מכיר אותם ולא קל לך להתמודד איתם.
את זה אתה ,שאר העובדים ומנהל העבודה צריכים להבין את זה.
לכן אל תנסה להראות שאתה כבר מומחה ויודע טוב את המטלות שנתנו לך לעשות אותם.
מה שלא ברור לך שאל את העובדים האחרים בכדי שיעזרו לך ללמוד את העבודה.
אל תנסה להסתיר מהבוס דברים בכדי להראות שאתה לא זקוק לעזרה.
תעשה רק את מה שאתה יודע ומסוגל באמת לעשות.
עם הזמן מיום ליום תהיה מיומן ורגוע יותר.
התייחסות קובעת את ההמשך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/07/14 12:27
6צפיות
שלום קובי
וברוך הבא לפורום,

אני מבינה מדבריך שנבדקת ונמצא שאין ממצא רפואי
(ואם לא נבדקת חשוב לעשות זאת),
ולכן מאד יתכן שמה שחווית הוא התקף חרדה.
אתה מייחס את התופעות ללחץ הרב שאתה נתון בו,
ואומר "הלחץ הזה הרג אותי".
יש מצב נתון של עבודה חדשה שמצריכה ללמוד את העבודה,
ולהשתלב מקצועית וחברתית,
ולכן טבעי שאתה במתח,
וזאת בנוסף למצב הבטחוני הלא פשוט בו אנו נמצאים.

אם אכן מדובר בהתקף חרדה חשוב שתדע כמה דברים:
האחד שחרדה כשלעצמה לא מסוכנת
והדבר השני - שהתגובה שלך בהמשך חשובה
ויכולה לגרום לכך שזה יהיה מקרה חד פעמי או בעיה מתמשכת
אם אתה תגיד לעצמך אני יודע שזו רק חרדה
וזה יכול לקרות במצב הלחץ בו אני נתון,
אז יש סיכוי רב
שזו תהיה פשוט אפיזודה חולפת,
ובעוד זמן קצר פשוט תשכח ממנה.

על פי הNLP לכל התנהגות יש כוונה חיובית.
מה יכולה להיות הכוונה החיובית של מה שקרה?

אני לא מכירה טיפול בלחץ,
מוכר יותר הוא טיפול בשיחות (NLP, CBT).
ספר לנו מה שלומך מאז.
ורדה

דפיקות לב ולחץ
20/07/14 02:20
11צפיות
שלום קובי,
מה שאתה מתאר אלו סימי חרדה, אולם אם לא חווית את זה לפני המלחמה, סביר שזה יחלוף. אולם, בינתיים באמת כדאי לעשות את מה שניתן כדי להתגבר על זה, כי תכל'ס זה מפריע לך למהלך החיים, זאת באמצעות תרגילי הרפיה:

נשימה – להאט את קצב הנשימה כמה שרק אפשר. לנשום מהאף קצרות, ולנשוף מהפה ארוכות. פחות להכניס אוויר, יותר להישאר ללא החמצן עד כמה שניתן. החמצן הוא 'בעירה', והיעדרו – מביא לרגיעה.
התכווצות חזקה – תוך כדי נשימה כנ"ל, לכווץ חזק מאד את הגוף ולשהות כך כמה שניתן. בנשיפה – להרפות את הגוף בבת אחת (שהגוף יהיה רך כמו ספוג).
לבצע עשר פעמים.
קפיצות על המקום, סיבובי ידיים, האטת כל תנועות הגוף (גם כשהלב פועם חזק ומהר מאד – 'להוריד הילוך' ממש בכוח). רפיון כולל של הגוף למשך חמש דקות רצופות.

בהצלחה!

מחפש נקודת אור - בבקשה עזרה !!!!
16/07/14 00:39
92צפיות
שלום רב לחברי הפורום ,

אני בחור בן 29, שעד לפני כחודשיים טולפתי בתרופה פאקסט 20 מ״ג במשך למעלה מעשור, בעקבות התקפי חרדה שהיו לי בתחילת התקופה טרם תחילת הטיפול.

התרופה שינתה את חיי לטובה והצלחתי להתרומם, לעמוד על הרגליים, לעבוד, לפתח זוגיות, לעבור דירה ועוד ועוד.
בין היתר, העלתי מאוד במשקל במשך הזמן הזה (כ-50 ק״ג).

לאחרונה, וליתר דיוק - לפני קצת יותר מחודשיים בערך החלטתי שאני מעוניין להפסיק את התרופה (חשבתי אני מניח שאני מרגיש טוב, והגיע הזמן אולי לנסות לא להיות תלוי בתרופה. בנוסף רציתי גם לרדת במשקל, וידעתי בשעתו מהפסיכיאטר שלי שכאשר אפסיק ליטול את התרופה - גם אתחיל לרדת במשקל).

התחלתי להפסיק לאט לאט (מאוד במינון מדורג) את התרופה, אך יש לציין שלא יידעתי את הפסיכיאטר שלי ברצוני וביישומי להפסיק ליטול את התרופה.

התחלתי לרדת במשקל, הרגשתי גם לא רע. בנוסף הרגשתי שאני ״פשוט לא מסוגל״ לסיים ארוחות כמו בעבר - וחשבתי שזה דבר טבעי ואולי אני באמת פשוט צריך לאכול פחות.

ירדתי כ-10 וחצי ק״ג בתוך כחודשיים, אבל אז היה לי מעין וירוס של כמה ימים המלווה בחום, כאבי בטן וחולשה, ואז גם הרגשתי שהתקפי החרדה חוזרים.

מאז, ולמרות שהוירוס כבר מאחורי, אני לא אותו אדם. אני סובל כל הזמן מחרדות ומהתקפים שבאים כמו ״גלים״ (תחושה רעה, ואז פחות רעה).
כמו כן, אני סובל מדפיקות לב חזקות, זיעה בידיים וברגליים, לעיתים נמלולים בחצאי הידיים, ותחושה מעיקה בחזרה (כאילו משהו מנג׳ס ו״תקוע״) ולכן אני לא מסוגל לאכול בכלל. (אולי ביסקוויט, משהו כזה)
עד שהגעתי שוב לפסיכיאטר, פניתי לרופא המשפחה והוא רשם לי קסנקס וקרדילוק, כאשר הוא הסביר שהקרדילוק יוכל להוריד את קצב דפיקות הלב ואף להרגיע קצת וגם לשלוט ברספטורים של האדרנלין בלב, והקסנקס יוכל להרגיע אותי בנתיים).

למרות שלקתי אותם, מעבר לשינה של כמה שעות לא הרגשתי טוב יותר בצורה משמעותית, ועדיין לא הצלחתי לאכול.
(אני בעיקר שותה מים, שתייה מוגזת מתוקה - אבל לא קולה)

בנתיים הלכתי לפסיכיאטר, ושפכתי בפניו את המצב, תוך כדי שאני מביע את תסכולי והייאוש הרב שאני מרגיש.
הוא רשם לי לקחת סרוקסאט (התרופה המקורית שעליה נשענית הפקסט) ואמר לי להתחיל לקחת רבע כדור למשך כמה ימים, לאחר מכן חצי ולאחר מכן כדור שלם (שזה המינון שבעבר לקחתי).

בנתיים עברו שלשה ימים (היום זה היום השלישי). אתמול הרגשתי יותר טוב לעומת יתר הימים הקודמים (פחות דפיקות לב, פחות מנג׳ס בחזה), אבל היום אחרה״צ התחילו שוב דפיקות הלב ותחושות של התקפי חרדה.
אני לא יודע מה לעשות, אמנם עברו שלשה ימים ״בסה״כ״, אבל אני מרגיש מיואש, קשה לי לראות תקווה ואיך אני יוצא מהמצב החרדתי הזה שלא נותן לי מנוחה ושקט נפשי. בנוסף, תוקפות אותי לצד התחושות הללו גם מחשבות נוראיות - כמו שהכדור לא יעבוד, ש-למרות שהנה הרגשתי טוב, כנראה שזה היה רגעי ועכשיו זה לא יעזור, ו-מה אני אעשה אם בעוד כמה ימים או שבועות הכדור לא יעבוד ואני אשאר ככה?

האם אין לי מה לדאוג? האם זה יחלוף לאור העניין שבעבר הצלחתי להרגיש טוב? האם יש שוני בטיפול בין פקסט לבין סרוקסאט? כמו כן אני לוקח את התרופות (קרדילוק וסרוקסאט - כי את הקסנקס אני משתדל לקחת כמה שפחות אם בכלל) על בטן ריקה - וזה מטריד אותי מאוד. אבל מה אני אעשה? אני לא מצליח לאכול כלום. בנוסף אני לא עובד כרגע (אני עצמאי והודעתי ללקוחות שכרגע אני לא פנוי), ויושב בבית עם בני משפחה שונים.

אני כ״כ צריך את התמיכה שלכם, את הסיוע וההכוונה. אודה לכל עיצה, רעיון, תמיכה מצדכם.

בתודה רבה וענקית לכל מי שיעזור, ויוכל לתת לי קרן אור ותקווה - הן לגבי המצב שלי והן לגבי הטיפול שהתחלתי בו (האם סביר שהוא יפעל לטובה?) ,
יהונתן
שלום פולי , בוקר טוב לך ידידי הצעיר.
16/07/14 08:05
46צפיות
ראשית , לפחות לפי תיאורך החרדה שלך חזרה  והרי אתה כבר יודע שחרדה לא הורגת אלא רק מציקה , והמחשבה הכל כך אופיינית לחרדה , ממש קלסית ,ואני מצטט:   "ו-מה אני אעשה אם בעוד כמה ימים או שבועות הכדור לא יעבוד ואני אשאר ככה? " לא תישאר ככה כי לתרופה לוקח זמן לעבוד , לפעמים שבועיים שלושה ולפעמים גם חודשיים ויותר,  ולכן סבלנות נדרשת .
האמן לי פולי שאחרי כמעט 30 שנה עם חרדות אני מכיר כל כך טוב את כל התרגילים וכל התסמינים שהחרדה מסוגלת לייצר שאני כבר לא מתרגש מכלום .
אני כבר כמה שנים עם ציפרלקס ולא מתכוון להפסיק , מבחינתי זה הרע במיעוטו.
לא יודע ממה נובעות החרדות שלך אבל אסור לך בשום פנים ואופן לברוח מהן אלא להתעמת איתן .
שוב אני אומר לך, אם הטיפול שהתחלת בו עזר בעבר אין שום סיבה בעולם שלא יעזור גם הפעם ,רק סבלנות .
רק בריאות
ראשית תודה רבה ועוד משהו
16/07/14 09:56
27צפיות
שוב - ראשון תודה רבה לך על התגובה ! זה מאוד מעודד ונותן לי תקווה להמשך.

אודה לך אם אתה ואחרים תתיחסו גם לכך

שעד כה עברו 3 ימי טיפול שבהם לקחתי את התרופה, ואני עדיין לא אוכל כמעט כלום במהלך היום (אולי ביסקוויט, או חלק מפרוסת לחם), אלא בעיקר שותה מים ושתייה מוגזת מתוקה (לא קולה).

העניין שזה מפחיד אותי שאני לא אוכל, ואני גם מרגיש רעב, אבל לא מצליח להכניס אוכל - ישר בא לי להקיא או תחושת בחילה. אני מרגיש שזה אולי נבע מתחושת ״משהו מנג׳ס״ בחזה, שמפריע לאכול. כמו כן אני עדיין סובל מדפיקות לב.

אני משתדל לקחת קלמנרבין שירגיע אותי לכמה שעות שבהן אני משתדל לנוח, ובמקביל לוקח קרדילוק שאני סומך על רופא המשפחה שלי שאומר שמוריד את הדופק ונותן אולי גם תחושת רגיעה ושולט אולי ברמות האדרנלין שמשתחררות.

האם באמת סביר להניח שהמצב יהיה טוב יותר (שילוב הסרוקסאט, קרדילוק וכדורי הרגעה)? האם ייתכן כי למרות שבגיל 18 לקחתי את הפקסט והוא עזר, כיום הוא לא יעזור? (אני במשקל אחר, עם סוג התקפים שאולי טיפה שונה מבחינת החוזק והאורך שלהם)?

שוב - תודה רבה מאוד לכל תגובה ומי שיסייע !
 
מחזקת אותך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 19:33
10צפיות
פולי שלום
וברוך הבא לפורום,

אני מסכימה עם jacolevi - שעליו אומרים "אין חכם כבעל נסיון".  
טבעה של חרדה שהיא מוזנת ממחשבות "מה יהיה",
והמחשבות שלך מאפיינות חרדה.  

בטיפול  בחרדה יש צורך בסבלנות ובנחישות,
ואתה, כמו שבעבר הצלחת להתגבר -
תצליח בכך גם הפעם.
מאד חשוב ללמוד להירגע,
להשמיע לעצמך משפטים חיוביים ומרגיעים,
של אמונה בטיפול, של "זה ילך וישתפר",
וגם נושא האוכל יסתדר
(בהנחה שנבדקת מבחינה גופנית ונשללה בעיה גופנית).
ורדה  
טיפול פסיכולוגי הכרחי
16/07/14 18:01
32צפיות
היי,

אני הייתי הולכת לשורה התחתונה מעבר לתמיכה חברית , התרופות וטיפול פסיכולוגי מאוד חשובים.
אני מציעה טיפול שבו תוכל גם לשוחח על כל מה שקורה לך בפניי איש מקצועי- פסיכיאטר/פסיכולוג קליני.
אלה יעזרו לך לאבד את התהליך הקשה שאתה מצוי בו.
היי תמי
16/07/14 19:02
30צפיות
ראשית תודה רבה לך על התגובה - כפי שאני עונה למרבית מי שעונה לי, זה מאוד מסייע לי ונותן לי תקווה.

שנית, גם הפסיכיאטר שלי המליץ לי על טיפול פסיכולוגי, אבל שנינו הסכמנו שנכון יהיה לעשות זאת רק לאחר שארגיש טוב יותר ואהיה יציב.

אני מאוד אשמח אם תוכלי מנסיונך ומהידע שלך לומר לי האם אני יכול להיות רגוע ולהאמין שהטיפול התרופתי שניתן לי (וגם שניתן לי בעבר) יכול לעשות את העבודה ולהוריד את החרדה ממני ולהרגיש טוב? היום אני כבר ביום הרביעי של נטילת התרופה (ע״פ המינון ההדרגתי שאמרו לי), אני עדיין במצב של חרדה מסוימת ומחכה שיהיה טוב יותר.
האם ישנה תקווה? האם אני יכול להאמין שהטיפול התרופתי יעזור לי כשם שבעבר?

בתודה רבה מראש !!!
יהונתן
להישאר אופטימי
17/07/14 17:38
11צפיות
לי זה עוזר להישאר אופטימית
אז אני מקווה גם בשבילך
שתצליח להיות אופטימי
פולי.כשהיה לי דופק לב מהיר מאד,כתוצאה מהחרדה
17/07/14 18:18
16צפיות
אז רופאת המשפחה נתנה לי כדור נורמיטן (נורמנל) שחוסם את האדרינלין שמגביר את
מהירות דופק הלב ומוריד את לחץ הדם.
חלק מהרופאים משתמשים בכדור זה לאלה שסובלים מהפרעות חרדה.
כל זה בתנאי שאין לך כעת לחץ דם נמוך.
בנוסף לכך,לאחר שדופק הלב שלך ירד,אז אתה תהיה
17/07/14 18:30
17צפיות
מרוצה יותר ורגוע יותר וזה יגרום לך לרגיעה נפשית שתקטין בצורה משמעותית
את הכעסים והדאגנות שלך.
תוך כמה זמן החרדה תרד בהדרגתיות ובעוד כמה חודשים תרגיש מצוין
ואפילו לא תצטרך להשתמש בכדור.
שים לב שקשה מאד לתפקד בדופק לב מהיר,כי כל מאמץ הקל ביותר דופק
הלב מואץ עד לדופק של 150 ובמצב כזה מגיעים למצב שמתקרב להתקף שנקרא התקף חרדה,
כי הלב שדופק מהר לא מספיק לספק חמצן בצורה מספקת למוח ואז בזמן התקף מרגישים כאילו שהולכים
לאבד את ההכרה.
לחרדה הגורמת לדופק המהיר יש סיבה,והסיבה זה הלחץ הנפשי שאתה נמצא בו כתוצאה מההתנהגות שלך בחיים,
אם זה במקום העבודה או בזוגיות שלך או בבית, או באופי הכועס והדאגן.
EK55=EZCA46
17/07/14 17:32
23צפיות
לאחר תקופה ארוכה שלא הצלחתי להיכנס, הפעם הצלחתי.
רק היום ענו לי באימל ובכל זאת אניני יודע את הסיסמה שלי אם במקרה יי97דרש ממני לכתוב סיסמה.
º
טוב שאתה שוב איתנו
17/07/14 17:39
4צפיות
ברוכים השבים !
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 18:05
15צפיות
לידידנו EZCA
כמו בהתמודדות עם חרדה
כשיש בעיות בכניסה לפורום
צריך נחישות, סבלנות ו...לא לוותר.

אני מבינה שנרשמת מחדש
אז בהצלחה
ורדה
º
כמה אני שמחה לפגוש אותך עזרא!!!
21/07/14 11:28
6צפיות
ברוכה הבאה
21/07/14 22:29
3צפיות
גם לך, אלישבע !
ורדה יקרה, אני הרבה שנים בפורום,
23/07/14 11:00
3צפיות
פשוט לא כל כך כותבת,
עברתי לפני כמה שנים טיפול
נגד החרדות בדמיון מודרך
וה מאוד הצליח לתקופה מסויימת,
אחכ ניסינו שוב ולא הגבתי לזה לצערי,
מאוד אוהבת לקרוא אותך,את מצטיירת כאדם מקסים!
מקריאה לכתיבה
23/07/14 11:48
1צפיות
אלישבע,
תודה על המלים הנעימות ועל השיתוף,

אני אשמח לראות גם אותך בפורום
ואני מזמינה אותך להשתתף בדיונים,
ולתרום מנסיונך ומהידע האישי שלך.
ורדה

חרד מאוד עקב נושא בריאותי- זקוק לעזרה...
14/07/14 17:36
70צפיות
היי לכולם.

אני גבר נשוי, צעיר, גר במרכז. לצערי ישנם נושאים בריאותיים, שבעקבותם אני עובר בירור רפואי.
הבירור ,הבדיקות, והחשש מהתוצאות הכניסו אותי למצב חרדה/דיכאון, המפריע לתפקוד נורמלי ביומיום.(ניסוח עדין אפילו...)
אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג  באיזור המרכז המתמחה בנושא זה. אם יש לכם עצות אחרות שיוכלו לעזור לי כמובן שאשמח לשמוע.

תודה.
טל
בירור רפואי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/07/14 06:49
23צפיות
שלום טל
וברוך הבא לפורום,
תודה על השיתוף.
העובדה שאתה עובר בירור רפואי מצביעה על כך שאתה נוהג באחריות כלפי עצמך וכלפי משפחתך.
הבירור עצמו  לא בהכרח מצביע על כך שקיימת בעיה,
ולכן אני ממליצה לך לחשוב חיובי ולקוות לטוב.
אפשר להיעזר בדמיון מודרך כאשר אתה מדמיין
שאתה מרגיש טוב ומתפקד היטב,
תחושות טובות ואופטימיות תורמות לשיפור הבריאות.

לגבי המלצה על פסיכולוג -
מי שרוצה להמליץ על מטפל, מוזמן לעשות זאת במסר אישי בלבד.
ורדה
תודה על התגובה.
15/07/14 10:29
26צפיות
קצת קשה לי לחשוב מחשבות חיוביות ואופטימיות. יש לי כבר רקע של בעיות רפואיות ואני חושש עכשיו מתשובות מאוד לא טובות. אני בקושי מתפקד, מגיע לעבודה יום כן יום לא, וגם ביום שכן אני מאחר.
לא ממש יודע מה לעשות. אשמח לקבל המלצות נוספות.. ואם יש המלצות לפסיכולוג או מה שצריך אשמח לקבל במסר אישי .

תודה ויום טוב.
טל
כשנגיע לגשר - נעבור אותו
17/07/14 16:40
6צפיות
שלום טל,
אתה בחרדה כי אתה חושש מתוצאות הבדיקות,
המחשבה על כך גורמת לך להפסיק כמעט לתפקד.
שים לב זו רק מחשבה - זו לא האמת.
אנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות -
יכול להיות שהן יהיו לא טובות, כפי שאתה חושש,
אבל יכול להיות גם ההיפך - שיתברר שהכל בסדר.

אז בוא נחשוב: האם הדאגה מועילה?
בשלב זה הדאגה מונעת ממך לתפקד כהלכה,
ולמעשה קיים סיכוי שהבדיקות יהיו תקינות,
אז מציעה לך להרגיע את עצמך
בדרך שאתה יודע להירגע
ותמתין עם הדאגה -
שאולי תתברר בהמשך כמיותרת,
כפי שמציע הפתגם
"כשנגיע לגשר - נעבור אותו".
ורדה
טיפול בחרדות
16/07/14 18:04
24צפיות
היי טל,

קראתי את מה שכתבת, אני הייתי מייעצת לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכיאטר שגם שיכול להתאים לך
אולי תרופות שיקלו על מצבך.

כדאי לפנות לקופת החולים אליה אתה שייך, לרופא המשפחה , שיפנה אותך.
טיפול פסיכולוגי אצל פסיכיאטר ?
17/07/14 07:23
11צפיות
אף אחד מהידידים שלי לא מכיר כזה
הם רק נותנים תרופות
הלואי שהיו נותנים גם טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגיה רפואית
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 11:34
15צפיות
היי טל,
יש פסיכולוגים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית. ההתמחות שלהם היא לסייע בהתמודדות עם המצב החדש והקשיים הנובעים ממנו. אם הבירורים נעשים בבית חולים, מציעה שתשאל אם יש שם פסיכולוג רפואי. אם יש פסיכולוג שעובד במחלקה ומכיר את ההתנהלות זה יכול להיות נהדר. אם לא, יש פסיכולוגים רפואיים שמקבלים באופן פרטי. גם אנחנו נותנים שירות זה, מוזמן להתקשר אם זה רלוונטי עבורך.
|תו| פורומים חדשים בתפוז |תו|
17/07/14 11:27
3צפיות
|קדימה| אנו שמחים לבשר על חידוש פתיחתו של פורום אוונסנס ואיימי לי|!|  בימים אלה איימי לי עובדת על מוזיקה חדשה.
בואו להתעדכן בכל מה שחדש אצל הלהקה הגוטית - רוקטיסטית>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| לפני יומיים היא צייצה בטוויטר ציוץ שהצליח לעצבן רבים, אבל עדיין אנחנו אוהבים לשמוע את המוזיקה שלה בבית, בנסיעות באוטו ובמסיבות
היכנסו עכשיו לפורום ריאהנה |!|

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| מכוכבת ילדים לילדה פרועה, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה בשנה האחרונה בכל ערוץ אפשרי. ולכן פתחנו לכם את פורום מיילי סיירוס
בפורום תמצאו את כל החדשות והעדכונים החמים על מיילי ומי יודע אולי נצליח להביא אותה להופעה בארץ.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס כבר עכשיו לפורום של הראפרית המובילה ניקי מינאז'. ניקי עובדת בימים אלה על אלבום חדש ומשתפת פעולה כמעט עם כל אמן אפשרי!
בואו להתעדכן בכל הלהיטים שלה עכשיו בפורום>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
  

|קדימה| היא התחילה את דרכה בסרט "קאמפ רוק" והיום היא אחת הכוכבות הגדולות בארה"ב. עם אלבום חדש והשתתפות בסדרה המצליחה "גלי" האם היא בדרך אלינו?
בואו לדבר על זה בפורום של זמרת הפופ והשחקנית דמי לובאטו.

היכנסו לפורום כבר עכשיו >>
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
אני
13/07/14 10:04
98צפיות
קשה לי
את המילים, אני לא מוצאת.
המצב קשה ביותר.
זקוקה לכתף תומכת, ליד מלטפת, למשהו.
קשה לי ברמה לא מוכרת.
קשה לי.
אנו כאן כדי לתמוך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/07/14 18:26
39צפיות
malikago יקרה,
ברוכה הבאה לפורום,

במספר מועט של מילים הצלחת להעביר את תחושת הקושי.
שתפי אותנו מה קשה לך? ממה נובע הקושי ?
מה את חשה? מה קורה?
אנו כאן כדי לחבק, לתמוך, לעודד, להקשיב ולו באופן וירטואלי.
ורדה
ככה
14/07/14 12:09
38צפיות
אני די טובעת בבעיות, עוברת תקופה נוראית (בלשון המעטה) גם ככה,
והמצב הזה של המלחמה הזאת, מוציא אותי מדעתי בכלל.

בסיבוב הקודם, הבית שלי נפגע, ומה לעשות, זה השאיר טראומה כלשהי.
הפעם גם אין לאן לברוח, כי זה כמעט בכל הארץ (וזה רק עניין של זמן עד שיהיה בכולה).
כל ההרגעות וכל היהיה בסדר כבר לא עוזר, שום דבר לא מצליח להרגיע והמצב הזה של המתח התמידי הזה פשוט ממוטט אותי.

אם זה פגע פעם אחת בבית שלי, אז התיאוריה של בי זה לא יפגע, כבר לא נכונה, כי זה עניין של סנטימטרים וזה יכל להסתיים גם אחרת, ועובדתית רוב הפגיעות שכבר קורות הן פציעות (שזה מפחיד אפילו יותר).

בקיצור, אפשר להמשיך עד מחר, אבל השאלה מה זה יעזור.
חרדת מצב
15/07/14 06:56
28צפיות
שלום malikago

אני מאוד מבינה את החרדה שלך.
במאמר ב"ידיעות אחרונות" כותב ד"ר אילן רבינוביץ (אתמול) "משוגע מי שלא חרד".
אני משערת שישראלים רבים מאד שותפים לתחושות שלך,
במצב הנוכחי אלו הן תחושות נורמליות.
העובדה שביתך נפגע בעבר, שהיא בודאי סוג של טראומה, מקשה עוד יותר.

על אף שהחרדה גורמת לתופעות גופניות לא נעימות,
למעשה יש לה מטרה חיובית - להכין את הגוף להתמודד בצורה מיטבית עם הסכנה,  
לדוגמא להכנס למרחב מוגן, על מנת להמנע מפגיעה.   
לדבר, לשתף -
אחד הדברים שמומלץ לעשות הוא לדבר על התחושות ולא להדחיק.
הדיבור  מקל ויוצר תחושת סולידריות והבנה שהלחץ והחרדה הם נורמטיביים.  
הכתיבה שלך בפורום היא אחת הדרכים לדבר על המצוקה שאת חשה.

להרגע בעזרת נשימות-
במצבי חרדה הנשימה היא שטחית ומהירה
ולכן אחת הדרכים להרגע היא לעשות את ההיפך –  לגרום לכך שהנשימה תהיה איטית.
חשוב להקפיד על כך שהוצאת האויר תהיה איטית, רצוי דרך הפה, כמו שמכבים נר.

ונראה שבלי קשר למצב את "טובעת בבעיות עוברת תקופה נוראית" -
את מוזמנת לשתף אותנו.
ורדה
תודה
15/07/14 13:14
25צפיות
אבל זה ממש לא מה שאני צריכה.
לדבר בלי סוף, לא רק שלא עוזר, אלא בסופו של יום רק מכניס אותי ללופ מחשבתי, ואני גם ככה מדברת על זה...
נשימות, במקום להרגיע, עולות לי על העצבים.

בקיצור, לשתף לא עוזר, באסה.

הלוואי והייתי יודעת מה אני צריכה.


הסחת דעת
17/07/14 18:30
4צפיות
שלום לך מלי,
אני רוצה לשתף אותך
שלי קרה לא פעם שדברתי עם אחרים,
על קושי או בעיה  
וכתוצאה מכך עלו רעיונות ואפשרויות  שלא חשבתי עליהם קודם,
עד כדי כך שאמרתי "איזה מזל שדברנו",
אני מבינה שלך לא עוזר לדבר,
ולכן אני לא אבקש ממך לתאר את הלופ המחשבתי שנוצר אצלך.
אם נשימות לא מרגיעות אותך,
תעשי משהו שכן מרגיע אותך.

אני אציע כמה אפשרויות לפעילויות שגורמות להסחת דעת
ואני אשמח לשמוע מה מבין הדברים יעיל יותר עבורך:
לעסוק בתחביב (תשבץ, ציור, שטיפת רצפה, שטיפת כלים)
פעילות גופנית,
להפגש עם חברה
לעזור למישהו אחר הזקוק לעזרה
לעשות פזל,
לקרוא
לצפות בסרט נחמד
להתקלח ( מים זורמים מרגיעים)
לדמיין מקום מרגיע עבורך,
לדמיין שאת כותבת את המחשבות על החול והגלים סוחפים אותם,
להיזכר בחוויה נעימה ומשמחת שקרתה לך.
ורדה

מכירה לזוגיות פוחדת להיות לבד
13/07/14 00:32
80צפיות
הי לכולם,
החרדה הכי גדולה שלי היא להיות לבד. מגיל 18 אני תמיד בזוגיות. החבר הראשון שלי ואני היינו 8 שנים ביחד ואחרי שהכרתי מישהו אחר  (לא בגדתי אבל הוא חיזר אחרי ולא ויתר) היה לי אומץ לעזוב אותו ולהתחיל מייד בזוגיות חדשה שנמשכה שנה וחצי. חודש לאחר הפרידה מחבר מספר 2 התחלתי לצאת עם מישהו למשך חצי שנה למרות שידעתי אחרי פחות מחודש שזה לא זה. למרות זאת ניסיתי לקדם את מערכת היחסים וכשהוא היסס לעבור לגור איתי נפרדתי ממני. היום אני נשואה ושואלת את עצמי לא פעם אם לא התפשרתי. הכרתי את בעלי חודש לאחר חבר מספר 3. לפני הנישואים ניסיתי לעזוב אותו בערך 100 פעמים ואפילו הלכתי לטיפול. בסוף התחתנתי מתוך לחץ שתמיד אפול לאותם דפוסים ואם לא הוא אז יבוא מישהו אחר שיהיה דומה בדומיננטיות שלו לאחרים ושאמצא את עצמי באותו המצב שוב.
כעת אני חלוקה בין הרצון לעזוב אותו כל יומיים  בערך לבין הצורך הביולוגי שלי להקים משפחה ולהיות אמא.
האם בגיל 31 כדאי  לפרק את החבילה להתחיל מחדש ולקוות לא ליפול לדפוסים הרגילים שלי?
ומה אם אפספס את חלון ההזדמנויות שלי להקים משפחה?
לבטים בקשר הזוגי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/07/14 18:08
32צפיות
שלום "שמיים בלי כוכבים"
וברוכה הבאה לפורום,

באחד מהסרטים שראיתי לאחרונה עלתה השאלה "איך ידעת שהיא האחת ?"
והתשובה היתה "לא ידעתי, פשוט גרמתי לכך שהיא תהיה".
מערכת זוגית טובה נבנית עם הזמן,  
מתחזקת ומשתפרת כתוצאה מהשקעה הדדית בקשר.

לא ברור אם את מתלבטת בגלל חוסר התאמה בינך לבין בעלך
או בגלל דפוס שלך, אולי של הססנות או של חוסר בטחון בהחלטות שלך,  
האם גם בנושאים אחרים את שואלת את עצמך שוב ושוב "האם עשיתי את הדבר הנכון?"

האם את יכולה לשתף אותנו בסיטואציה אחת שתשקף את מערכת היחסים ביניכם
כך שנוכל להבין יותר את "הרצון לעזוב אותו כל יומיים"
ולהמשיך להתייחס לשאלתך.
ורדה
רגשות ורציונל מנותקים
14/07/14 14:36
18צפיות
ומתבלבלים....
החבר הראשון שלי, שהייתי איתו שנים, חשבתי שהיתה לנו את הזוגיות המושלמת. הוא היה כל מה שרציתי בבן זוג: אוהב מעניק מפנק רגיש אך יחד עם זאת דומיננטי מוביל ומצליח. היו 2 בעיות: 1. לא הרגשתי שהוא מבין את עולם הנפש הסוער שלי מהיותו אדם לוגי. הוא היה מקשיב לי אך לא הרגשתי ממנו הבנה או הזדהות ורציתי את זה.
2. במיטה הוא לא היה סוחף אותי, הוא היה מאוד עדין ואני כנראה חיפשתי שם חיספוס.

בסופו של דבר עזבתי אותו כי היתה לי חלופה. ומאז אני חייה בחרטה.
את בעלי אני מאוד אוהבת והוא מספק את שני החסרים שהיו לי עם החבר הראשון.
אבל הוא בחור די אנוכי שמצפה שבת הזוג שלו תהיה קצת חלופה לאמא. הוא לא עושה הרבה בבית, לא רומנטי לא עדין ולא רגיש בדרך שבא הוא מתבטא. הוא גם די עצבני ונוטה לצעוק. הרבה אנשים לא אוהבים אותו (כולל משפחתי) כי הוא אגרסיבי בצורת הוויתו (דיבור , שפת גוף והתנהגות כללית כלפי הזולת).
מצד שני יש לו לב זהב. הוא כן רגיש  (למרות שהוא לא מראה את זה) ואני יודעת שהוא רואה אותי באמת. הוא חכם מצליח ומעולה עם ילדים (הם כולם מתים עליו).
אז השורה התחתונה: הוא לא מה שאיחלתי לעצמי  ולא מה שחיפשתי בבעל ואני כל הזמן נזכרת בזה ושואלת את עצמי עם עשיתי טעות שהתחתנו.
תכלס הוא היה בחירה ריגשית לטוב ולרע. הוא יודע לסחוף אותי ולהרגיש נשית אך גם לפגוע ולהרגיש כמו סמרטוט. הוא דומה לאבא שלי בהרבה מהדברים הרעים וברור לי שאני עושה איתו ׳שיחזור׳.
יש לי חלומות שחוזרים על עצמם כבר שנים שאני חוזרת לאקס שהוא היום נשוי עם ילד. זה רודף אותי ואני לא מצליחה להרפות.
ובסופו של דבר וזה מה שהכי מפחיד אותי:
אני יודעת שהבחירות שלי נבעו מתוך פחד להשאר לבד ולא מתוך החלטות שקולות למי מתאים לי ומי לא.
תכלס כל אחד מהגברים שהייתי איתם (אמנם מעטים אבל אם כל אחד הייתי במערכת יחסים מתמשכת) בחרו אותי ולא אני אותם.
ועכשיו מרגיש לי שפספסתי את חלון ההזדמנויות שלי. בגיל 32 הפחד להיות לבד מתגבר.
אני רוצה ילדים ופוחדת להמשיך הלאה.....
אני פוחדת שאם אעזוב אותו שוב אתם למישהו אחר לבחור בי במקום שאני אבחר במי שאני רוצה, ואני יודעת שבשביל לשנות את זה רני צריכה שנים של טיפול ועבודה. הבעייה שאין לי שנים.

תודה על הסבלנות אני יודעת שזה היה ארוך.
מקווה שתמצאו תובנות ותוכלי לעזור לי ��
לגרום לקשר להצליח
15/07/14 06:43
14צפיות
שלום שמיים בלי כוכבים,

את מציינת הרבה דברים חיוביים בבעלך,
אבל מסכמת במשפט "הוא לא מה שאיחלתי לעצמי ולא מה שחיפשתי בבעל".  
מה זה בעצם משנה?
אנשים עושים רשימה של תכונות (כמו "רשימת מכולת") ובסופו של דבר מוצאים מישהו אחר,
שונה ממה שחשבו באופן תיאורטי,  זו תופעה ידועה.   

אין התאמה מוחלטת בין בני זוג, ותמיד יהיו דברים שלא ימצאו חן בעיניך במאה אחוז.
ולכן סביר שהספקות הללו  יחזרו גם בקשר הבא.

מסכימה אתך שאין לך שנים לבזבז,
ולכן, כדאי לדעתי, לעבוד על הקשר הנוכחי,
ולגרום לו להצליח.
לפעמים כשאומרים לבן הזוג מה מצפים ממנו, דברים משתנים.
ורדה
תודה ורדה
16/07/14 12:55
3צפיות
אני נוטה להסכים איתך, ואני עובדת על שינוי בדפוסי החשיבה שלי. הדרך ארוכה עוד....
לא הבנתי
14/07/14 08:10
25צפיות
למה יש לך רצון לעזוב אותו כל יומיים
שלום לך
16/07/14 12:30
15צפיות
לעשות אותו דבר כל הזמן ולצפות לתוצאות שונות- זה לא חכם במיוחד.
אם לא תעשי שינוי בחשיבה שלך את תיפלי לדפוסים הרגילים.

אני הייתי מעדיף לחיות לבד מאשר להיות בזוגיות לא מאושרת.

אי אפשר לדעת מה יקרה אם תפרקי את החבילה עכשיו אבל את צריכה להיות מוכנה לזה שאולי ייקח זמן עד שתפגשי מישהו מתאים. את צריכה להיות מוכנה להיות לבד. וליצור שפע של היכרויות כדי לברור מתוכן את הגבר שלך.

בקשר לחלון ההזדמנויות- כשרוצים משהו תמיד אפשר להשיג אותו. אפילו אם במקרה הכי גרוע תתחתני אחרי גיל המעבר- תמיד תוכלי לאמץ (וכך להציל שני עולמות בו זמנית: את עולמו של הילד המאומץ ואת עולמך שלך).
זו בהחלט ההגדרה לאי שפיות
16/07/14 12:54
15צפיות
תודה עומר, אין ספק שמשהו צריך להשתנות. אני לא בטוחה עדיין איך....עובדת על זה....
יש לך הרבה דרכים:
16/07/14 13:59
12צפיות
אימון אישי, טיפול פסיכולוגי רגיל או אלטרנטיבי, טיפול רוחני, ללמוד קורס מסוים שעוזר לך ליצור שינוי בעצמך.

לרוב האנשים קשה לעזור לעצמם בלי שום מידע חדש מבחוץ.

בהצלחה!
התמודדות עם לבטים
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 11:42
16צפיות
את מתארת מצב שאנשים רבים חווים, בו יש שני כוחות שכל אחד מושך לכיוון אחר. מצד אחד, הפחד שאם תעזבי זו החלטה לא נכונה ותתחרטי עליה, מצד שני, קיים הפחד שהתפשרת. כיום אנו מתייחסים למצב זה כטורדנות או ספק כפייתי בנוגע למערכות יחסים. טיפולים פסיכולוגיים "רגילים" לא תמיד מסייעים בנושא זה, ולעיתים עלולים להחריף את המצב, כיוון שהם מעודדים עיסוק בנושא וניסיון למצוא מה התשובה הנכונה. למרבה הצער עיסוק חוזר בנושא (כפי שאת בטח יודעת) לא עוזר למצוא תשובה, אלא מגביר את הספקות. לכן, הטיפול בנושא מלמד איך לחיות עם חוסר וודאות ולקחת החלטה למרות שאין ערבונות. זה מאוד על קצה המזלג... מצרפת לינק שיעזור לך להבין האם אכן מדובר בהתלבטויות כפייתיות.
טיפול טבעי לחרדות.
14/07/14 00:44
48צפיות
אחרי שנתיים שאני מנסה כדורים פסיכאטריים,עוד יומיים אני מתחיל טיפול טבעי לחרדות ודיכאון אצל נתורופאתית .
מישהו ניסה טיפול אלטרנטיבי ,והשיג תוצאות טובות ?
בתודה מראש לירון.
היי לירון129
23/07/14 11:30
1צפיות
אני ניסיתי נגד חרדות קשות
טיפול בהיפנוזה וטיפול
בדמיון מודרך,שניהם מאוד הצליחו
אבל רק לכמה חודשים.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה