לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !

 

רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.

לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 

הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,

לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,

המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.

הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.

הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,

בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.

לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.

הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.

אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.

 

חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.

טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,

ומצריך מפגש פנים אל פנים.

אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,

עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.

הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.

ורדה צדיק

מנהלת הפורום

מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך


תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

הודעה חדשה

|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:05
3צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



חרדה שהתחזקה אחרי השיחרור מהצבא
21/11/14 02:39
36צפיות
שלום לכולם, 

אני לא בטוח שאני באמת סובל מחרדות..אף פעם לא הלכתי לאיש מקצוע על מנת לאבחן את זה...אבל אני אשמח אם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי עד כמה שניתן. אני מצטער אם לא אהיה הכי ברור אבל אני אעשה את המיטב...כל דבר שלא תבינו אשמח להבהיר. דעתכם חשובה לי!


מאז שאמא שלי נפטרה, כשהייתי צעיר בן 5-6, הייתי ילד מופנם ושקט, עדין...במהלך בית הספר לא רכשתי המון חברים ותמיד הייתי עם מעגל מצומצם של חברים. 
מאז ומתמיד אני זוכר את עצמי כאדם הססן, שמתלבט הרבה, חסר ביטחון..תמיד העדפתי לדחות דברים ולהימנע מקבלת החלטות. גם אבא שלי מעיד ש"תמיד לוקח לי זמן לעשות דברים"..למשל הוצאת רישיון לרכב הוצאתי בשלב יחסית מאוחר מהחברים, גם עלייה לתורה לקח זמן עד שהשתכנעתי..ואני חושש שהכל נבע מתוך לחץ...למרות שבסופו של דבר עשיתי הכל והתקופה עברה בסדר גמור. 
הבעיה היא שהיום אני בן 20, ויצאתי משירות צבאי על נפשי...הרגשתי שזה גדול עליי והיה לי נורא קשה המרחק מהבית והיחס של המפקדים..התחושה של הזרות בין שאר החיילים מהפלוגה..הרגשתי נטע זר ומוזר.  (אני לא יודע אם זה קשור אבל כשהלכתי לפסיכיאטרית שתמליץ על שיחרור שלי, היא איבחנה אותי תוך פגישה אחת עם דיכאון מז'ורי. אני לא בטוח שזו אבחנה מדוייקת, למרות שהרבה תסמינים היו נכונים באותה תקופה.)
היום אני כבר אחרי כמה ניסיונות עבודה במקומות שונים ופתאום אני מרגיש מועקה קשה כשאני נלחץ. 
התחלתי לשים לב לדברים משונים שקורים לי...למשל ראיונות עבודה שנורא נורא מלחיצים אותי ואני נהיה חולה ערב לפני, כאבי בטן..שלשולים..כל הזמן מוטרד מה להגיד בראיון ומה ישאלו ומה יהיה..לא מצליח להירדם בכלל...
וגם כשהיו סיטואציות שרציתי לפנות לאדם מסויים במטרה מסויימת כמו למשל מוכר פרחים שרציתי לשאול אותו כמה עולה זר...אז ברגע שהוא התפנה אליי והיישיר מבט, התבלבלו לי המילים. התחלתי לגמגם. ממש כמו בלק-אאוט. 
אותו דבר קורה לי כשאבא שלי מבקש ממני לעזור לו ולהתקשר לבנק ולכל מיני מקומות על מנת לברר דברים או להסדיר עבורו עניינים...אני כל-כך נלחץ לפני, שאני אפילו מתחיל לכתוב לעצמי טקסט על מנת שאדע מה להגיד ברגע שיענו לי. 
מיותר לציין שהמועקה לא נעלמת גם כשאני יודע שיש מולי טקסט ואפילו שאני יודע שכולנו בסך הכל בני אדם ואין מה לפחד...אבל זה פשוט מציק לי ומטריד אותי ואני מרגיש נורא ברגעים כאלה. 
התחושות האלה היו הכי חזקות כאשר הייתי בצבא..ולכן אני תמיד מאשים את הצבא בכל העניין הזה. 
הייתי בבסיס רחוק מהבית ודאגתי לאבא שלי והרגשתי נורא...רציתי לצאת משם ולא איפשרו לי והחוסר אונים הנוראי הזה גרם לי לתחושה אובדנית ושם לדעתי התפרצה החרדה....הייתי שואל את אבא שלי כל הזמן מה יהיה ומה להגיד למפקדים ואיך לשכנע אותם ומה לעשות בשיחה בקב"ן, ומה אני אעשה אם לא ישחררו אותי..והייתי מסתגר בשירותים לזמנים ארוכים מאוד עם המחשבות על הצבא ועל השבוע החדש. 
 
יכול להיות שאני באמת סובל מחרדות? האם אני צודק בתחושה שלי שכל זה לא תקין ואני זקוק לטיפול? אולי כדורים להרגעה? 
אשמח לייעוץ והכוונה...קשה לי למצוא את עצמי ולהתקדם בחיים בגלל הבעיות האלה ואני כל הזמן רק חושב לברוח ולחיות ברחוב לבד כדי שכולם יעזבו אותי. 
 
º
21/11/14 18:42
10צפיות
חרדה אינה מחלה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 22:15
22צפיות

boxbani  היקר
שלום וברוך הבא לפורום,
 
הסיפור שלך מרגש מאד, ואני מעריכה אותך על השיתוף כאן.
מבין השורות, אפשר לזהות את האיכויות שלך,
רגיש, איכפתי ודואג, אדם שלא מוותר לעצמו. 
  
אתה רק בן 20 ,
זה  גיל של לבטים, של חוסר בטחון, של בלבול.
השתחררת מהצבא, התחלת לעשות דברים שלא עשית קודם,
לפנות לבנק, להתקשר למקומות, להתנהל בעולם של מבוגרים.
זה בסדר להתרגש.
זה אך טבעי שבהתחלה לא יודעים מה לומר,
ואם עוזר לך לכתוב את הטקסט אז תכתוב (רצוי בראשי פרקים).
 
אין סיבה שתהיה מודאג.
גם אם מדובר בחרדה – זו אינה מחלה,
זה מצב שכיח ואפשר לטפל בכך ולצאת מזה,
תוכל לפנות לאיש מקצוע ליעוץ והכוונה.
תודה על התגובה המהירה :)
21/11/14 22:34
23צפיות
משתמע מדבריך שבעצם אין יותר מידי מה לעשות וכל מה שאני חווה זו רק ההתמודדות עם החיים האזרחיים.
אני מודה שמדובר בהרבה אחריות והתמודדויות חדשות שלא נאלצתי להתמודד איתן בעבר, אבל אני נמצא במצב הזה כבר שנה וחצי בערך...זה מקשה עליי למצוא עבודה...אני נשאר תקופות ארוכות בבית בין עבודות וגם כשאני מוצא זו התמודדות שמקשה עליי מאוד.
ביום ריאשון יש לי ראיון עבודה וזה נורא מפריע לי...אני מרגיש שזה יושב לי כמו אבן בחזה.
תחושה של חום פנימי וכבדות כזאת...ואני פשוט מאבד מהמצב רוח ולא נהנה מהסופ"ש עם החברים.
ליהנות מהדרך
21/11/14 23:00
18צפיות
הי,
גם אני מתמנודדת עם חרדות.
מה שאני מנסה לעשות
ואולי גם אתה תצליח
זה ליהנות מהדרך
(כמו בפרסומת של הרכבת)
לא קל להתמודד
אבל כל דבר חדש זה כמו אתגר חדש
וזה מרגש (וגם קצת מפחיד)
אז אני מנסה לראות בזה הרפתקה
ולנסות דברים חדשים.
 
להתרגש זה אנושי
21/11/14 23:53
21צפיות
מציעה לך כן להנות בסופ"ש עם חברים,
וכן לשמור על מצב רוח טוב,
הרי הדאגה והמחשבות על "מה יהיה" לא יעזרו,
תהנה, תהיה רגוע, ותסמוך על עצמך.
וגם אם תתרגש, זה לא סוף העולם, זה אנושי.
גם מראיינים מתרגשים לפעמים,
ואולי המראיין דוקא יאהב את האותנטיות שלך, מי יודע?
בכל מקרה, גם אם לא תתקבל, עדין תרויח - נסיון,
ותחושת הישג כי אתה מתמודד ולא מוותר.
 
אתה אומר "זה יושב לי כמו אבן בחזה"
זה דימוי שמביע את התחושות שלך,
אז תנשום קצת ותרגע
ותחשוב על דימוי שיגרום לתהליך הפוך לזה -
שיאפשר לך תחושה של נינוחות, רגיעה, שלוה -
באיזה דימוי אתה בוחר?
 
 
 
פרדס פתוח ושקט עם שמש חמה והרבה ירוק מסביב :)
22/11/14 00:13
27צפיות
תודה על העזרה.
יופי של דימוי
22/11/14 17:33
12צפיות
בהצלחה
נשמח לראות אותך כאן בהמשך
boxbani
24/11/14 09:31
איך היה ראיון העבודה?
נשמח אם תשתף
שאלה
21/11/14 17:27
24צפיות

היי אני רוצה לטפל בחרדה שיש לי עם פסיכולוג/ית קוגנטיבי התנהגותי כמו שהומלץ לי פה. הבעיה היא שברשימה שמצאתי של כללית (https://mushlam.clalit.co.il/mishpaha/BODYANDSOUL/...;כתוב רק סוג טיפול כמו זוגי/משפחתי/פרטני. איך אוכל לדעת מי משהם בשיטה הנל ומי פסיכודינמי?
תודה
 
הצעה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/11/14 11:10
12צפיות
שלום שםפה,
באתר של איט"ה יש רשימת מטפלי CBT לפי איזורים,
תוכל לבדוק  אם שם המטפל שבכללית מופיע גם באיט"ה.
פרוייקט גמר על התקפי חרדה.
20/11/14 12:16
28צפיות
שלום kfuko/
שמי דור חביב. השנה התחלתי את שנתי הרביעית כסטודנט  ללימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון.
בעקבות החוויה שלי עם התקפי החרדה, שמלווים אותי מגיל צעיר, החלטתי לעסוק בנושא זה בפרוייקט הגמר שלי.
אשמח אם תכתבו לי על החוויה שלכם עם התקפי החרדה. איך זה תקף אתכם לראשונה, מתי הבנתם שזה התקף חרדה ומה דרכי ההתמודדות שלכם.
אפשר לשלוח גם מייל אם אתם לא מרגישים בנוח לדבר על זה כאן.
dorhaviv1987@gmail.com
תודה מראש
דור חביב
דפדף בפורום
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 11:12
13צפיות
שלום דור
וברוך הבא לפורום,
הפורום הוא פורום תמיכה ואינו מיועד למטרה שאתה מבקש,
 
יחד עם זה אני מזמינה אותך לדפדף בפורום,
אני בטוחה שתמצא עדויות וסיפורים על התקפי חרדה שאנשים חוו.
נוסף על כך, אתה מוזמן לכאן לשתף, אם תבחר בכך,
כמובן בניק ולא בשמך המלא.
 
חרדה פוגעת בתפקוד, מאבד תקווה
18/11/14 02:20
75צפיות
שלום לכולם, שמי נדב, בן 16.בחודשים האחרונים אני סובל מחרדה משמעותית. לא יצאתי מתחומי חצר הבית בפעם האחרונה באמצע אוגוסט. מאז הכי הרבה הוצאתי זבל. התחושות שלי התחילו כמה שמזכיר מאוד הפרעת דה פרסונליזציה- ניתוק הנפש מהפיזי. הייתי מרגיש כאילו אני רואה סרט, מבצע תנועות כמו רובוט. עם הזמן פיתחתי חרדה ממקומות רחוקים מהבית והתקשתי לנסוע לטיולים. לאט לאט החרדות השתלטו וחוויתי קשיים אפילו בבית הספר. כל סחרחורת קלה או בלבול תורגמו אצלי מיד לחרדה.אני מפחד מהאינסוף, גודלו של היקום פשוט לא נראה לי הגיוני. אני מדמיין לפעמים את כדור הארץ נופל בחלל כאילו לקראת פגיעה באיזו קרקעית, או שפתאום הגרביטציה תיפסק וכולנו נרחף באוויר החוצה אל החלל. עם כל היוהרה שבדבר, אני ילד חכם יחסית בעל חשיבה שונה וזה דווקא פוגע בי. דברים שמחוץ לתחום ידיעתי מפחידים אותי, וככל שעובר הזמן אני מבין כמה מעט אנחנו יודעים. כמה הכל קשור בכימיה, העובדה שצחוק הוא סך הכל תגובה לדבר בלתי צפוי, העובדה שטעם רע זה בעצם דבר סובייקטיבי, דברים כאלה מעוררים בי חרדה וחוסר ביטחון לגבי עצמי. לפעמים אני חושב שאני חי באשליה, חלום, או ניסוי מדעי מתוך עולם אחר ולמעשה חווה מציאות מדומה. אני מעדיף להמנע מטיפול פסיכיאטרי מתוך חשש לפגיעה בעתידי מבחינת היסטוריה רפואית ונפשית. מה גם שאין לי כל רצון להפוך לזומבי תחת כדורים.אני כרגע עובר טיפול הומיאופתי והוליסטי. יש שיפור, אבל לא מספיק. אני בקושי נרדם- השעה כבר אחרי 2 ונכנסתי למיטה סביב תשע, אך אולי זה קשור בעובדה שאני בבית ולא עושה הרבה. מחשבות על סיום החיים האלה גם עולות אבל לא באופן מאוד רציני והמשפחה מודעת. אבל אני מתחיל לאבד תקווה שאצא מזה. החרדה הפכה לחלק כל כך משמעותי בחיי עד שכאשר אני לא מרגיש חרדה אני מפחד ונכנס לחרדה עמוקה יותר. הייתי שמח לשמוע את דעתכם.
מתנצל על הטקסט הבלתי קריא
18/11/14 12:03
27צפיות
כתבתי מהנייד שכנראה אדיש לירידות שורה.
יש תקוה לצאת מחרדה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/11/14 12:38
37צפיות

שלום נדב
ברוך הבא לפורום,

ניכר שאתה בחור חכם ורגיש,
שלא מקבל דברים כפשוטם,
שרוצה ללמוד, להתקדם, ולהתכונן לעתיד.
מעריכה את היוזמה ואת הפניה שלך לפורום. 
החרדות שאתה מתאר מקשות עליך לתפקד ביום יום
ולהשתלב בחברת בני גילך.
 
אתה מציין שטיפול הומיאופתי והוליסטי משפרים,
אבל אינם מספיקים,
יתכן שזו אינדיקציה לכך שאתה זקוק לטיפול אחר.
יש טיפולים מאד יעילים לחרדה ללא טיפול תרופתי,
או בשילוב עם טיפול תרופתי,
ואפשר לצאת מחרדה.  
 
אם אתה חושש שיהיה רשום שהיית בטיפול,
יש אפשרות שתפנה באופן פרטי 
למטפל שיחתי להתייעצות,
שיעשה לך הערכה
האם אפשר לעזור לך בדרך לא תרופתית,
או שיש צורך של טיפול משולב.
 
עצה
19/11/14 15:48
26צפיות
היי נדב,
קודם כל הדבר החיובי שיש לך רצון לטפל בחרדה שאתה מרגיש.
חרדה לרוב נובעת מפחד גלוי או סמוי מפני גורמים שונים וגורמת לדפוסי חשיבה שליליים. דפוסים אלו יוצרים תחושה של סיכון וצורך בהגנה. במקרים רבים אנו נמנעים ממצבים או מחשבות שונות בכדי להרגיע ולהגן על עצמנו מהגורם שמרגיש לנו מאיים.
צוות מכון חיבורים.
נדב
24/11/14 09:29
מה שלומך, מה קורה אתך?
שתף אותנו
מדיכאון לניצחון - אבל רגע... אני עוד לא מוכן!
16/11/14 22:06
86צפיות
שלום, מזמן לא כתבתי פה בפורום... אז אנסה לעשות את זה קצר, כי בואו נודה בזה, אף אחד מאיתנו לא אוהב לקרוא הרבה.
לפני כשנה סבלתי מהתקפי חרדות רציניים, ואפילו אובחנתי כסובל מאגרופוביה והייתי על גבול הדיכאון. משימה פשוטה כמו לקנות חלב במכולת הייתה בשבילי סיוט.
לא יכולתי לנסוע לבד ברכב מחוץ לעיר וכל דבר קטן גרם לחרדה ולפחד מתמיד שאני הולך להתעלף (התעלפתי כמה פעמים בחיים, לא כיף, אבל אף פעם לא מחרדה). עדיין יש לי התקפים מדי פעם... אבל עובדים על זה.
היום בעזרת טיפול CBT מצבי השתפר פלאים, מצבים שגורמים לי לחרדה הפכו לסתם "לא נעים" ואפילו לכלל ללא חרדה.
התחלתי לעשות נסיעות מחוץ לעיר לבד (הגעתי ל 20 דק' נסיעה הלוך ו 20 דק' חזור) ובכללי מתקדם יפה.  קבעתי עם המטפל CBT לעשות נסיעה של 30 דק' הלוך ו 30 חזור, סה"כ שעה אבל עדיין לא הגעתי לזה, תמיד מפחד, מפחד מהתקף חרדה...
היו לי ראיונות עבודה במרחק 50 דק' מהבית שלהם ביקשתי מחבר שיבוא איתי ברכב (וגם לקחתי קצת וובן, קצת... חצי כדור). העניין הוא כזה, שהתקבלתי לעבודה שאני ממש מעוניין בה, תנאים מצויינים, צוות נהדר ואני מאוד רוצה לעבוד שם! אני צריך לנסוע לחתום על חוזה עוד כמה ימים (להזכירכם זה 50 דק' נסיעה, והמטפל CBT שלי בחו"ל) והפעם החבר לא יכול לבוא איתי, חוץ מזה, אני צריך גם לעבוד שם עוד שבועיים, ואני לא יכול להביא חבר לעבודה (יש לו חיים משלו מסתבר, וגם יסתכלו עלי עקום בעבודה )... צחקנו ועכשיו לשאלה, אני זוכר שהמטפל CBT אמר שאסור לעשות קפיצות דרסטיות, צריך להתקדם מתון. מה אני עושה?! איך אני עובר את זה בשלום?
בסוף לא יצא קצר, יצא די ארוך אפילו, כל הכבוד שקראת עד לכאן, עכשיו תוכל/י גם להגיב, ותודה מראש!
התקדמות הדרגתית בטיפול לעומת התקדמות הדרגתית בחיים
17/11/14 10:54
59צפיות
אנסה לנסח את הדילמה שלך במילים אחרות האם להתקדם בטיפול או האם להתקדם בחיים?
 
הטיפול שלך קידם אותך יפה מאד ואם תמשיך בתרגול קבוע של שיעורי בית, סביר מאד שמהר מאד תוכל ליסוע לבד גם 50 דקות ולא רק 20. אבל אז באים החיים ונותנים לך הזדמנות לעשות קפיצה מהירה בטיפול שדורשת ממך יותר אומץ אבל גם מספקת לך רווח חשוב - מקום עבודה חדש ומבטיח. לדעתי לא כדאי לך לפספס את ההזדמנות הזו. עדיף לך לרתום את הטיפול לטובת התקדמות בחיים מאשר לעכב את החיים כדי לעשות טיפול "נכון" יותר. 
מציע לך ליצור קשר עם המטפל כדי לשאול כיצד הכי נכון לך לתרגל בימים שנותרו את הנסיעה הזו ולהפחית את החרדה עוד, עוד לפני פגישת החתימה על החוזה.
 
בכל מקרה - כל הכבוד על ההתקדמות היפה ובהצלחה רבה בהזדמנויות החדשות שנפתחו בפניך בעקבות הטיפול המוצלח. עוד על התמודדות (בעזרת CBT) עם חרדות בזמן נהיגה באוטו בקישור הבא
º
פרסומוש בפורומוש
17/11/14 14:48
24צפיות
הכוונה היתה לתמוך ולסייע
17/11/14 17:34
33צפיות
אלומת האור היקרה, 
כוונת התגובה היתה להתייחס באופן ספציפי לדברים שהועלו על ידי המשתתף שהעלה את השאלה. אין כאן כוונה לפגוע ברוח הפורום התומך והמסייע. הקישור למידע היה בבחינת מידע, שאולי רלוונטי לאנשים נוספים החווים חרדה בזמן נהיגה. בכל אופן אם פגעתי במישהו בלי משים - אבקש סליחה.
זה פשוט נוגד את התקנון
17/11/14 19:06
30צפיות
לא פגעתם בי, אבל התשובות שלכם מן הסתם מוטות ונועדו למשוך לקוחות. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין את זה.
עבודה שדורשת נסיעה ארוכה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/11/14 08:51
48צפיות

mMi  שלום
משמח לקרוא על המהלכים שעשית,
על ההצלחה שלך בראיון העבודה,
ועל החתירה המתמדת שלך להתקדמות. 
כל הכבוד לך !
 
לפי דבריך אתה מאד רוצה בעבודה הזו,
והדבר היחיד שמציב סימן שאלה הוא החשש שלך מנסיעה של 50 דקות. 
אז אפשר ורצוי לבחון דרכי הגעה נוספות, אלטרנטיביות.
(האם יש רכבת? הסעה? אוטובוס? 
זה אמנם לא פותר את הפחד מנסיעה ממושכת,
אל כן יאפשר לך להנות מהדרך ולהגיע רגוע לעבודה.
 
אפשרות נוספת לחשוב על הדרך כעל שני קטעים של 25 דקות,
הרי 20 דקות אתה כבר נוסע בבטחוןו,
לעשות עצירה בדרך לאחר 25 דקות, ואח"כ להמשיך ,
ובהדרגה לרכוש בטחון לנסוע ברצף,
ויש להניח שהמטפל יחזור ותוכל להמשיך ולעבוד על כך.
.
מזכירה לך ציטוט שאתה הבאת לכאן :
“Fear is not real. It is a product of thoughts you create.
Do not misunderstand me. Danger is very real. But fear is a choice"
(Will Smith)
 
מאוד רוצה
18/11/14 14:22
30צפיות
שלום ורדה,
תודה רבה על תגובתך ועל העידוד, באמת כיף לשמוע.
 
אציין שאין לי כל בעיה עם עצם הנהיגה עצמה אלא המרחק מהבית, מהמקום הבטוח.
אם הייתי יכול לנהוג 20 דק׳ כל פעם ולעצור בבית הייתי נוסע גם עד אילת. תחבורה ציבורית זה גם מאוד פחד גדול אצלי שטרם התחלתי לעבוד עליו, אבל בנתיים אין לי צורך בכך, יש רכב. אם אני צריך לבצע נסיעות של שעה והכל ברדיוס של 20 דק׳ מהבית אין לי בעיה לעשות סיבובים מסביב לבית... במרחק הוא הבעיה, מה אם אני ארגיש לא טוב ואני רחוק מהבית, ומה עם כו׳ וכו׳. אני יודע שלא יקרה כלום, ואפילו אם כן שום דבר הוא לא נורא, אני עובד על זה. אם הייה לי סוג של ״כסא מפלט״ שבמקרה חירום אני לוחץ על כפתור ואני בבית, הייתי נוסע והייתי מאוד רגוע גם. נסעתי עשרות פעמים עם אשתי את המרחק הזה ויותר רחוק, זה פעם ראשונה שזה לבד, וזה מ-ח-ר, ואני לא יכול לוותר על זה.
כסא המפלט
הודעה זו מכילה תמונות
18/11/14 20:39
27צפיות
 
ב NLP יש כלי שמאפשר ליצור מעין "כסא מפלט",
הכלי הזה נקרא עיגון (ANCHORING).
ואני אסביר:

בתהליך אנו יוצרים חיבור בין תחושה רצויה לבין תנועה יחודית כלשהי,
שהוא העוגן (לדוגמא חיבור שתי אצבעות כמו בתמונה)
כך שהפעלת העוגן באמצעות התנועה הזו, 
תעורר את התחושה הרצויה. 

במקרה שלך, נניח שאתה רוצה לחוש תחושה של בטחון,
התהליך:
א. בחר תנועה יחודית ( העוגן )
ב. תזכר בסיטואציה ספציפית שבה הרגשת מאד בטוח,  
דמיין במפורט מה היה שם,
ותחווה אותה כאילו היא מתרחשת עכשיו,
ראה בעיניך, שמע באוזניך,
וחוש את תחושת הבטחון - עכשיו, ממש.
בשיא התחושה תפעיל את העוגן,  
כלומר תעשה את הסימן היחודי עד שהתחושה  מתפוגגת.
ג. חזור על התהליך  עם סיטואציה נוספת,  
וגם הפעם תפעיל את העוגן בשיא התחושה.
רצוי לחזור על התהליך עם סיטואציות  נוספות
ד. כדי לבדוק אם העוגן פועל, 
תפעיל אותו(עשה את התנועה היחודית) 
ושים לב לתחושה של בטחון שקשורה להפעלת העוגן.
ה.  דמיין את הסיטואציה המאתגרת, זו שאיתה תתמודד מחר,
או בכל זמן אחר, ותפעיל את העוגן.
שים לב מה משתנה.

אתה מוזמן לעשות את התהליך ולשתף אותנו.
בהצלחה
 
עוגן
אז בסוף נסעתי
21/11/14 20:50
12צפיות
ואוו.. בסוף נסעתי!
תודה רבה על תמיכתכם, תודה ורדה וקוגנטיקה1 על תגובתכם והעידוד!
אני חייב לציין שלא היה קל, היו התקפי חרדה ופחדים, יום למחרת הייתי מותש, כל השרירים כאבו ועייפות נוראית...
אבל תחושה של ניצחון, עשיתי את זה! אם אני יכול לעשות הפעם אני יכול לעשות שוב, ושוב ושוב!!!
כל הכבוד !
21/11/14 22:16
14צפיות
זה אומר שאתה מתחיל לעבוד שם?
כן
21/11/14 22:39
10צפיות
כן, מתחיל לעבוד שם עוד חודש.
הודעתי בעבודתי הנוכיחת כבר על עזיבה כחוק 30 יום לפני המועד.
יש לי כמובן פחדים מהעבודה החדשה, איך אסתדר, נסיעות ארוכות, אם יהיו התקפים חרדה בעבודה או בישיבות... וצריך להוכיח את עצמי מחדש
 
אומץ
22/11/14 11:07
15צפיות
אומץ הוא היכולת להתמודד מול הפחד
תודה על הדוגמא שאתה נותן
ובהצלחה !
סיפור לשבת - איזה כותרת תתנו לו ?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/11/14 11:33
42צפיות
להקת צפרדעים טיילה לה ביער,
לפתע, מעדו שתי צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד.
התגודדו שאר הצפרדעים יחדיו סביב הבור.
כשראו את עומק הבור הן צעקו לצפרדעים שנפלו:
“חבר’ה, אין לכן שום סיכוי לצאת מכאן בחיים…
אתן נחשבות כבר כאילו מתתן…
חבל לכן בכלל להתאמץ !”
אולם הצפרדעים שנפלו כלל לא העלו על דעתם לוותר על חייהם בקלות שכזו,
התעלמו מהסביבה וניתרו בכל כוחן.
 
כל אותו הזמן הצפרדעים שבחוץ המשיכו ל”עודד” אותן …,
בעוד הצפרדעים שבבור מקפצות בכל כוחן.
 
אחת הצפרדעים שבבור הבינה את המסר,
היא הפסיקה לנתר, כוחותיה אפסו והיא מתה בקרקעית הבור.
הצפרדע השניה לא ויתרה, היא ניסתה והמשיכה בכל כוחותיה לנתר ולקפוץ,
כל אותו הזמן הצפרדעים שבחוץ מסמנות לה בתנועות וצועקות מפתח הבור
“חבל על המאמץ… אין לך שום סיכוי בעולם…”.
 
בסופו של דבר, ניתרה הצפרדע בעוצמה כה גדולה עד שהצליחה לצאת החוצה מהבור.
כשיצאה החוצה, תשושה אך מלאת סיפוק שאלו אותה:
הבור היה ממש עמוק, איך עשית זאת?”
בשפת הסימנים הסבירה להם אותה הצפרדע כי היא פשוט.... חירשת,
היא לא שמעה מה אומרים לה,
והיא פירשה את קריאותיהן הנרגשות כמילות עידוד…
היא הבינה שהן מסמנות לה כל הזמן שביכולתה לצאת,
שהיא יכולה להצליח לקפוץ החוצה,
זה מה שנתן לה את הכח….
º
סיפור של הצלחה - סיבטי - חשיבה יצירתית חיובית מביאה הצלחה
15/11/14 18:14
17צפיות
º
או כוחה של הצלחה
15/11/14 18:17
10צפיות
מעניין
16/11/14 08:54
18צפיות
מעניינת ההסתכלות שלך על השילוב של יצירתיות עם חשיבה חיובית
º
ככה אני מתמודדת עם קשיים
16/11/14 12:19
9צפיות
אני אוהבת מאוד את הסיפור הזה
16/11/14 00:20
28צפיות
יש עוד אחד דומה, אבל אין לי זמן להביא אותו כרגע, אולי בהמשך אם תזכירי לי.
 
לסיפור הזה הייתי קוראת 'הקשבה פנימית מצילה חיים'.
הקשבה פנימית
16/11/14 09:00
17צפיות
נשמח אם תביאי את הסיפור הדומה.
לפי דבריך, ההקשבה פנימית שהתעלמה מהרעשים החיצוניים והקולות המחלישים,
הביאה להצלת חיים.
וזה מביא למחשבה על מצבים בחיים שדרך התמודדות שכזו יכולה לעזור,
איזה מצבים למשל?
 
הסיפור הדומה
17/11/14 14:53
19צפיות
הוא על אותו דבר בערך, רק בלי קריאות העידוד והחירשות. שתי צפרדעים שנפלו לתוך כד של חלב. אחת נכנעה מיד וטבעה, והאחרת החליטה לקפץ ולקפץ עד שהפכה את החלב לחמאה, וכך טיפסה ויצאה החוצה.
 
לגבי הסיפור שלך אני לא מכירה מהחיים שלי מצבים שבהם אנשים ניסו לייאש אותי ולא נדבקתי בייאוש. גם ככה אני בדרך כלל פסימית, אז לקבל בוסט כתוספת זה לא משהו שירומם אותי כלפי מעלה, ובגלל חוסר הביטחון שלי בעצמי וביכולות שלי (אם ישנן כאלה) כל מילה קשה או טון קשה מרסקים אותי וגורמים לי ליפול עוד יותר. מעולם לא קיבלתי מספיק עידוד להאמין בעצמי, וליצור לעצמי הקשבה פנימית טובה זה תהליך מאוד קשה. עם השנים והטיפול זה קצת עובר, אבל יש לי דרך ארוכה מאוד כדי להגיע למצב שבו אהיה שלמה עם עצמי לגמרי ולא אפול מכל משב של רוח רעה.
 
מסקנה: לפעמים עדיף להיות "חירשת" מפני אנשים שכאלה. אני משתדלת להתרחק מהם.
כפתור ווליום של קולות
18/11/14 21:59
11צפיות
האם באמת אפשר להתעלם מקולות שליליים ?
כשהקולות השליליים באים מבפנים,
זה מתוך הרגל, כי כך אמרו האחרים. 
אז אולי אפשר לקחת את "כפתור הווליום" של הקולות,
להחליש את השליליים,
ולהעצים את החיוביים
עד שהם יהיו הדומיננטים. 
וליצור  הרגל חדש.
אגב, הפורום מצטרף לקולות המחזקים.
 
 
º
ורדה סיפור מקסים!
16/11/14 18:21
7צפיות
אם תשאלו אותי הפואנטה כאן לגמרי אחרת
17/11/14 20:53
19צפיות
הלא בסיפור הזה המגרעת של הצפרדע - החרשות שלה הצילה את חייה בזה שגרמה לה לפרש בצורה אחרת ממה שהתכוונו חברותיה למעלה לומר לה. ובעצם בגלל שהיתה טיפוס מאוד אופטימי מטבעה פירשה את הסימנים כפי שהבינה אותם .
  ולכן לדעתי בתנאים שונים  מגרעות יכולות להפוך דווקא ליתרון .
אופטימיות וחרשות
18/11/14 21:46
15צפיות
מעניין שחשבת על אופטימיות כדבר מציל חיים,
האם אופטימיות היא תכונה נרכשת או מולדת? 
לגבי חרשות - שהיה עוד מרכיב חשוב בהצלת חיי הצפרדע,
ואולי המרכיב החשוב,
מה המסקנה שאפשר לקחת מכאן?
להתחרש במכוון במקרים מסוימים?
 
 
כבר לא ידעתי לאן לפנות....
15/11/14 00:11
70צפיות
אני לא יודעת אם לספר הכל כאן ממש בקצרה..או שיש איזה מישהו פה שיכול להקשיב לי
ואולי הוא עובר את אותו דבר כמוני ויכול להזדהות איתי..ואולי יוכל להוציא אותי מזה?....
 
בבקשה.:)
º
מה שבטוח - אם לא תספרי לא נדע.
15/11/14 00:29
20צפיות
שתפי כאן
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/11/14 11:17
24צפיות
שלום לך נדיה  
וברוכה הבאה לפורום,
את מוזמנת לשתף כאן ולספר לנו במה מדובר,
בעצם השיתוף יש הקלה,
מאד יתכן שיתברר לך שאת לא היחידה
שחווה את הדברים,
וכך גם תאפשרי לנו להגיב ולתמוך.
ורדה
 
אז ככה...
15/11/14 22:38
53צפיות
אני נלחצת בצורה מאוד קיצונית מאנשים ספיציפים שיש לי רגש אליהם...
או מפחד במה..אני רועדת ,ונהיה לי חם, ודופק לי הלב..לא מצליחה לתפקד.
זה ממש התחיל להציק לי..ואני מרגישה שאני לא יכולה להתקדם ככה.
אני בורחת מהמצבים האלו.
חייבת לציין שזה לא היה לי לפני.\=
את יכולה לפרט קצת יותר? לתת דוגמה?
16/11/14 00:18
28צפיות
כי לא כל כך הבנתי למה את מתכוונת.
פחד או התרגשות
16/11/14 10:33
18צפיות
נדיה,
התופעות של התרגשות דוקא מאנשים שמעניינים אותך 
היא שכיחה ואופיינית במצב זה, 
אנחנו טבעיים יותר ומתנהגים בחופשיות דוקא כשאין לנו ענין אישי
באותו אדם,
אותו דבר לגבי פחד במה,
שמאפיינים הרבה מאד אנשים, גם כאלה שמנוסים בעמידה מול קהל.
תחשבי על הפחד כעל התרגשות גדולה.
מידה מסוימת של התרגשות אפילו רצויה.
הדרך להתמודד היא קודם כל להיות מודע לתחושות, 
ולהבין שזה אנושי להתרגש,
לומר לעצמך שזה בסדר לחוש את מה שאת חשה,
שזו רק התרגשות,
ושזה עוד מעט יעבור.
עם הזמן יחול שיפור,
שיתאפשר דוקא אם תשארי במצבים אלה ולא תברחי.
 
 
 
אני מודעת ויודעת שזה טבעי.
16/11/14 17:33
18צפיות
אבל מבחנתי זה לא הגיוני.ומשהו שאני רוצה לשנות. וזה לא עובר\= גם לא אחרי 30 דקות.
וניסיתי וברחתי.לא מסוגלת. אני רוצה שהרעד והדפיקות לב ינוחו ושאני יעבוד עם עצמי על זה..\=
לנדיה יקירה
16/11/14 11:22
21צפיות
 
קוראת מבין השורות את התסכול שלך מהחרדה מאנשים ספיציפים שיש לך רגש אליהם או כאשר את מופיעה ואז מופיעות לך ספטומים של החרדה.
אם לא היה לך לפני כן וזה מציק לך, אזי נשאלת השאלה, מה גרם לחרדה להעלות? אולי תעלי רעיון למה החרדה פתאום הופיעה? ידוע שלאנשים שיש לנו רגש אליהם, אזי אנו מתרגשים מאוד, בדומה להתאהבות ואז יש את הספטומים שאת תארת.
בדומה כאשר את במה, מרוב התרגשות, אזי את מתחילה עם הספטומים הטבעיים של החרדה.
האם היה איזו אירוע שבו התרגשת מאוד ועד אשר הרגשת שזה תו מאצ' בשבילך והחשיבה הרגשית שלך התחילה לעלות את המנגנון של החרדה במקרים אלו, למרות שהם טבעיים, אך קודם שלא קרה איזו אירוע מסוים, אזי לא היה לך מורגש בכזה פחד וקושי לתפקד.
האם את מתחברת למה שאני כותבת? האם את יכולה לשער למה פתאום התחלת לפחד וקודם לא? איזו מחשבה יושבת על הרגש שמביאה אותך לחרדה כל כך עצומה? האם היה איזו אירוע כל כך משמעותי עבורך ופתאום החרדה התחילה ואז כל פעם שאת נפגשת עם הרגשות הללו, מועלים שוב ושוב הזכרונות מאותו אירוע.
אשמח לעזור לפי השאלות הללו או בכל אינפורמציה נוספת.
 
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
אמממ
16/11/14 17:30
22צפיות
כי אני חושבת יותר מדיי. אני לא הייתי חושבת לפני כן.
וכן הייתי מתרגשת מאנשים ספציפיים אך לא הייתי רועדת וכל הפרצוף שלי קופץ, ולא היה דופק לי הלב.
וניסיתי להסתכל לפחד בעיניים אבל לא הצלחתי,וזה לא עובר. וניסיתי להיות ליד הבחור הזה ורק אחרי 30 דקות אולי הצלחתי.
ואני יודעת שאין ממה. אבל לי זה מרגיש כאילו הוא בוחן אותי כל הזמן, וזה מלחיץ אותי, וגם יש לי רגש וזה הכל ביחד.
ואני פשוט לא מסוגלת ללכת לדבר איתו ולשבת איתו מבלי שיופיעו הסימנים האלו.ואני מתה לדבר איתו. וסיפרתי לו על זה, והוא לא מבין עד כמה שזה קיצוני. ובחיים לא היה לי את זה. פשוט נהייתי יותר מודעת לסביבה ויותר כביכול אכפת לי מה אחרים חושבים .
האירוע הראשון זה היה בחברת yes לפני שנתיים בערך ביקשו מאיתנו שכל אחד יציג את עצמו, ואז הדפיקות לב שלי החלו כי הרגשתי שהם בוחנים אותי..ומשם זה התחיל..לפני כן לא הרגשתי שבוחנים אותי במשהו. גם בצבא תמיד קראתי מאמרים ועיתונים ..והייתי מציגה את עצמי ממש באופן חופשי. ושוב אני בנאדם מאוד חברותי ומאוד דומיננטי, אי אפשר להתעלם ממני.
כזה משהו בראש אני יודעת\= אני תמיד עובדת על עצמי שזה סך הכל בנאדם רגיל, וזה לא עוזב אותי. אני מפספסת פה אהבה שיכולה להתממש ובחיים זה לא קרה.כי אני בנאדם שאם הוא רוצה משהו הוא משיג. אני מקווה שאני לא נשמעת מתנשאת כי זה ממש לא הכוונה, ותמיד בכתב אף פעם לא יודעים איך אני נשמעת\= מה את אומרת על זה?...
נדיה יקירה
16/11/14 21:56
13צפיות
 
כנראה אירוע שהיה לפני שנתיים בחברת יס הוא היה מאוד טעון מבחינתך, פתאום חשת אדם זר בתוכך, כאילו זרה לעצמך, אולי זה היה משהו חיוני עבורך ולכן החרדה פתאום הופיעה בחוזקה ועד אשר המח קיבל את התדר אשר התרגשות הינה בהלה, פחד נוראי ולכן כל פעם שאת צריכה לעבור את אותו קוד במח בתדרים הללו, אזי זה קורה שוב ושוב.
אותו הדבר עם אותו בחורה שמצא חן בעינייך, פחדת להיות שקופה, אולי יראה צדדים שאת חוששת מהם ואז זה מרתיע אותך, בגלל אותו תדר במח שיקבל כבר את שינוי החשיבתי וההתנהגותי בשונה לקודם ולכן עד אשר לא תשני את הקוד הזה בתדר במח, אזי החרדה תשאר כל פעם שתרצי משהו שחשוב לך מאוד והוא מאוד מרגש אותך.
לכן, מציעה שתכתבי את החשיבה על אותו פחד באופן זורם במשך 10 דקות ולא להסתכל על שגיאות כתיב או על ניסוח, פשוט לזרום, לעשות פסיכותרפיה על הכתב (רק במשך 10 דקות כדי לא לגרום להצפה) ולאחר מכן, תכתבי מחשבות חיוביות לאותן חשיבה רגשית ולמעשה ככה את עושה את התיקון בתודעה והתדר במח מקבל שינוי חשיבתי וכבר לא מאיים בהדרגה וככל שתהיה מודעה לכך ותכתבי את המטרות שלך ותוך כדי שאת מחייכת, אפילו על אוטומט, כך יהיה שינוי בהרגל החשיבתי וההתנהגותי ותחושי טוב - כי איך שחושבים - כך מרגישים וכך מתנהגים - מחשבה, רגש והתנהגות, מנסיון.
מאמינה בדרך זו, תוכלי להתגבר על הפוביה או על חרדה כלשהי שמציפה אותך בעת התרגשות גדולה ולא תחושי כל כך מאוימת, כי המח התחיל לקבל את התבנית החדשה בתדר שהיה כל כך לא נינוח ובכך החשיבה תשתנה ובעקבות כך ההרגשה וההתנהגות.
נכון זה לא בא ביום אחד, אבל אפשר לאמן את המח לחשיבה חיובית על ידי הצהרות חיוביות אפילו על אוטומט ועד שזה נכנס לתודעה ומתגשם, מנסיון.
מה את אומרת? האם את מתחברת?
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
אני רוצה לדעת תוכלי
16/11/14 12:55
22צפיות
לדבר בפרטי פה.
º
נדיה יקרה, אני אשמח להקשיב לך והלוואי לעזור!
16/11/14 18:08
11צפיות
נדיה אני רואה שכבר ענו לך,
16/11/14 18:18
15צפיות
אין לי משהו מיוחד לעזור לך
אז בהצלחה עם האחרים ובעיקר עם עצמך!
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
16/11/14 13:15
7צפיות
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
רוצים פורום תמיכה לפוסט טראומה?
12/11/14 21:59
45צפיות
בפורום
"רעיונות והצעות לפורומים"
עומדת כעת ההצעה שלי לפתוח ולנהל
פורום תמיכה לאנשים הסובלים מפוסט טראומה.
זה פורום משלים לפורומים הקיימים
בתחום חשוב.
אם אתם בעד הקמת פורום כזה
אתם מוזמנים לתמוך בהצעה שלי
תיכנסו לקישור הבא
ותסמנו שם
מתחת להצעה שלי
סימן (אמוטיקון) של "כן"  

(עם האגודל כלפי מעלה)
להצבעה
אפשר לתמוך גם אם אני לא סובלת
13/11/14 21:41
25צפיות
מפוסט טראומה?
º
אפשר גם אפשר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/11/14 22:45
9צפיות
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
13/11/14 11:31
5צפיות
|קדימה|הוא פרץ לתודעה הציבורית בעונה השנייה של  "האח הגדול".  ב-4.3.10 זכה אלירז בתוכנית ומאז ממשיך לעבוד כל הזמן בטלויזיה, ברדיו ואף בקולנוע .
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ולהמשיך לתמוך, לאהוב וגם לבקר. תוכלו לחלוק איתנו מידע, תמונות , יצירות מעשי ידיכם.... הקשורים לאלירז.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלירז שדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| הוא הגיע למקום השני בעונה האחרונה של האח הגדול והצליח לצבור קהל מעריצים גדול ורחב!
אתם מוזמנים לבקר בפורום אלדד גל-עד בפורום תוכלו לשוחח ולדון בכל נושא שקשור באלדד - על כתבות של אלדד, עדכונים, תמונות וכל מה שתרצו.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלדד גל-עד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
חברה התקשרה היום והתנצלה על
11/11/14 16:16
69צפיות
שלא שמרה על קשר בחודשים האחרונים כי היתה מאושפזת, שאלתי אותהלמה אישפזו אותה והיא סיפרה שכתוצאה מחרדות היא קיבלה טיפול רפואיוהתחילו לצאת לה קולות לא מובנים, כמו ג'יבריש, שאלתי אותה איך אפשרלעזור לה והיא לא ענתה לי.אתם מכירים מצב שמתחילים לדבר בשפב או בצורה לא מובנת? יש אפשרותבתור חברה לעזור לה?יש לה משפחה, בעל וילדים אך הם מתביישים לדבר על זה.
לתת הרבה אהבה ואוזן קשבת
11/11/14 17:56
29צפיות
וכמובן היא צריכה לקבל טיפול מקצועי. את כמובן לא תוכלי לעזור לה בענין הזה.
ברור ומובן שהיא מטופלת, הרי כתבתי שהייתה באישפוז
11/11/14 18:04
27צפיות
ועדיין ממשיכה עם תרופות.
 
מה אני יעשה אם היא פתאום תתחיל לדבר אלי כמו שסיפרה לי שקרה לה שיצאו
לה מילים לא ברורים מהפה?  אני אהיה ממש נבוכה מול מצב כזה.
אם את באמת מעוניינת
11/11/14 18:33
25צפיות
לעזור לה. כמו שאני רואה. את תצטרכי הרבה כוחות נפש לעמוד מולה. לנסות להבין אותה. אם היא מדברת בשפה לא מובנת. אפשר להציע לה לכתוב. ובאמת להראות לה שאת לא נבוכה או חוששת ממצבה. שאת שם בשבילה. תתנהגי רגיל זה העזרה הכי גדולה שיש. אבל יש מחיר אין מה להגיד
º
תודה רבה מאוד.
11/11/14 20:11
14צפיות
בכיף. שיהיה הרבה בהצלחה
11/11/14 20:49
24צפיות
ורק בריאות. אמן!
עצה
12/11/14 10:52
19צפיות
היי,
קודם כל יפה מצידך שקיים בך הרצון לעזור לחברתך.
הייתי ממליצה לך לקרוא מעט על טיפול ב- OCD.
 ובהמשך לתת גם לחברתך לקרוא או לבני משפחתה, כדי לנסות ולהבין ביחד איתה מהי הדרך הנכונה ביותר והמועדפת עליה לטיפול בבעיה. 
צוות CBT. 
תגובה לטיפול התרופתי ?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/11/14 11:37
24צפיות
היי אלאורלי
וברוכה הבאה לפורום,
מעריכה את הדאגה שלך לחברתך,
בושה והסתרה  (של המשפחה) אולי מובנים אך לא מקדמים.
מציעה שתפנה לרופא שנתן את התרופות,
יתכן שזו תגובה ותופעת לואי להן,
והוא יחליט אם יש צורך בשינוי הטיפול התרופתי.
 
גם אני חשבתי שזה תגובה מהתרופות
12/11/14 12:55
16צפיות
בכל אופן אגיד לבעלה.
|*|פורומים מקצועיים חדשים בתפוז|*|
11/11/14 17:35
4צפיות
|קדימה|פורום הלוואות והשקעות המונים
אחרי שבמחאה החברתית האחרונה, בה נופצו, בין היתר, גם כמה זכוכיות של אחד הבנקים המרכזיים במדינה, קמה קבוצת יזמים והחליטה לשבור את המונופול. שיטת הלוואות והשקעות המונים הגיעה לישראל ומזמינה אתכם להצטרף לאלפי הישראלים שמובילים את אחד השינויים החברתיים ההכרחיים ביותר במדינה.

היכנסו עכשיו לפורום הלוואות והשקעות המונים, בו מומחה מחכה לתת לכם מענה לכל שאלה בנושא, והכירו את השיטה לחסוך את ריביות הבנקים, להשקיע כסף בתבונה וגם להרוויח כמה ערכים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

|קדימה|פורום עדשות מגע ומשקפיים
הראייה היא אחד מתחומי החיים שאנחנו נוהגים להזניח ולשכוח, פעמים רבות נוצרת ירידה באיכות הראייה כתוצאה מהתנהלות לקויה בחיי היום-יום כמו הסתכלות ממושכת במסך המחשב, קריאת טקסטים מרוחקים ואפילו מעבר לא זהיר מחושך לאור.
פורום עדשות מגע ומשקפיים מציע מענה מקצועי של מומחית קלינית לשאלותיכם בנושא, למצמידי העדשות, למרכיבי המשקפיים ולמי שמעוניין לדעת עוד בנושא. מי יכול להרכיב עדשות מגע? האם ניתן להרכיב עדשות מגע גם בלילה? האם עדיף להרכיב משקפיים או עדשות? ועוד..

היכנסו עכשיו והתייעצו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
גמילה מציפרלקס - צריכה עזרה דחוף בבקשה
09/11/14 22:45
78צפיות
שלום לכולם,
לקחתי קצת יותר מחצי שנה ציפרלקס במינון של 10 מ"ג ליום. הסיבה היא שאני סובלת מהתקפי חרדה לאחר לידות ואוטומטית אני מתחילה לקחת. אחרי הלידה הראשונה לקחתי חודשיים והספיק לי.
בלידה השנייה לקחתי יותר מחצי שנה והחלטתי לאחרונה להיגמל. רופא המשפחה המליץ לי לקחת יום כן ויום לא וכך עשיתי במשך שבועייים עד שהפסקתי לחלוטין.
לאחרונה אני חשה בתופעות מטרידות ממש כמו:
חולשת שרירים נוראית, בעיקר ביד ימין . לעיתים אני מתקשה להרים את התינוקת שלי.
כאבי ראש וכאבי צוואר
סחרחורת וחוסר שיווי משקל
קשיי בליעה - אני כבר ממש מפחדת לאכול מחשש שהאוכל לא עובר בגרון ומעדיפה לאכול טחון.
יש קשר לגמילה??
 
אני יודעת שהפורום לא מחלק עצות רפואיות, אך אני מניחה שמי מכם נגמלו או מנסים להיגמל מהתרופה ואשמח לדעת האם מה שאני מתארת אופייני לגמילה מציפרלקס או שעלי לפנות לכיוון אחר?
אני חייבת לציין שאני היפוכונדרית ולכן אני מתעסקת באופן אובססיבי בקריאה על מחלות קשות ביותר ברשת... אני צריכה שירגיעו אותי כיוון שאני חושבת שיש לי את הגרוע מכל.
אני רוצה לציין שאני אם לשתי בנות קטנות, אני מרגישה חרדה איומה בגלל התופעות הגופניות האלה וממש קשה לי לטפל בהן.
מה גם שהתחלתי עבודה חדשה שמוצאת חן בעיני, ולצערי אני חווה עכשיו התקפי חרדה מדי פעם ופעם ופשוט בורחת לשירותים שאף אחד לא ירגיש שמשהו לא בסדר איתי. מנסה בכל כוחי להתנהג בצורה נורמלית כדי לא לאבד את מקום העבודה.
למישהו יש מושג אם התופעות שתיארתי נורמליות לגמילה?
 
שלום לנויה מאיה,
10/11/14 15:56
49צפיות
לציפרלקס אין תסמיני גמילה. כמובן שכשמתרגלים לזה בתור "עוגן הצלה" - אפשר לפתח תלות ולעומת זאת בלעדיו - תחושת בלתי-מוגנות (כפי שאת מתארת, שמלווה אותך תמיד).
זה הזמן לברר על טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד על כזה טיפול המתמקד בתחושות גוף וויסות מצבי גוף-נפש. הדבר יקנה לך שליטה על מצבים שונים המתרחשים איתך ויאזן אותך לקראת נסיגת הסימפטומים שתיארת.
המון הצלחה
על מחשבות, מחלות ובריאות
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
11/11/14 13:05
36צפיות
noyamaya123 שלום
וברוכה הבאה לפורום,
הפורום אינו עוסק בתרופות,
כך שהדבר הנכון הוא להתייעץ עם הרופא
בנושאים רפואיים. 
 
זה לא נעים ולא קל לחוש חולשה וכאבים קשיי בליעה וכו' כפי שאת מתארת, 
 
יתכן שבכך שאת קוראת אובססיבית על מחלות קשות,
וחוששת ממחלות קשות,
את תורמת ומגבירה את התחושות הלא נעימות הללו,
כמו שמישהו סיפר לי, קורה לסטודנטים לרפואה,
שמתחילים לחוש תופעות שעליהן הם לומדים.
מחשבות משפיעות על ההרגשה הפיזית ממש, 
הן כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
כלומר,מחשבות על חולשה מזמינות חולשה
ומחשבות על כוח ובריאות מעודדות כוח ובריאות.
אז מציעה לך
שתקראי פחות על מחלות ויותר על דברים מצחיקים ומהנים. 
תהני מהכיף שבגידול הבנות,
ותתמקדי בדברים שגורמים לך הנאה.
וספרי לנו מה אמר הרופא.
 
 
 
 
 
 
נויה
15/11/14 14:38
9צפיות
שלום נויה
לא הגבת לתשובות,
מה שלומך מאז שהעלית את ההודעה?
האם פנית לרופא ?
 
למישהו כאן הייתה חרדה שכתוצאה ממנה הוא ביקש וקיבל חיסון?
09/11/14 00:35
70צפיות
חרדה ממחלה כלשהי שבעקבותיה הוא ביקש חיסון ש'יציל' אותו מהחרדה (אף שהחיסון אינו פתרון אמיתי לחרדה לטווח הארוך) והסכימו לתת לו?
 
אם יש כזה, אשמח שישלח לי מסר או שיכתוב כאן, איך שנוח. אני בכוונה לא רוצה לציין על איזו מחלה החרדה כדי לא להכניס אנשים לחרדות מיותרות.
לא הבנתי
09/11/14 10:40
28צפיות
חיסון נגד חרדה או נגד מחלה מסוימת?   
אני הבנתי שהוא חושש מאוד מאיזו מחלה
09/11/14 12:35
27צפיות
וקיבל נגדה חיסון בכדי להוריד את הפחד הספציפי מאותה מחלה. הבחור יודע שזה לא פותר כלום מלבד העניין הנקודתי הזה.
    
מה בעצם
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/11/14 15:50
31צפיות
ניב,
 
הרצון  לקבל חיסון כפי שמתואר בדבריך נשמע הגיוני לגמרי
מעבר לכך, השאלה שלך מעניינת,
משום שהיא מהווה דוגמא ל2 סוגי מוטיבציה שקיימים.
אם נשאל מה בעצם מניע אנשים להתחסן ?
קיימות 2 סיבות:
סיבה אחת נקראת מוטיבצית השוט
הרצון להמנע מהדבר השלילי שהוא, במקרה זה, המחלה או החרדה ממנה,
זו הסיבה שאתה מציין בדבריך,
והסיבה השניה נקראת מוטיבצית הגזר -
שהיא
הרצון להיות בריא.
וניב, ברשותך,  אני אשתמש בדוגמא שלך כדי לשאול
מה מניע אתכם בחיים - מה המוטיבציה שלכם - בכל תחום:
האם זה הצורך/רצון להתרחק ממשהו (רע) - מוטיבצית השוט
או הרצון להתקרב למשהו (להשיג) חיובי, גמול - מוטיבצית בגזר.
ותחשבו על זה.
 
 
 
שניהם. הרצון להגיע לוודאות שבטוח לא נדבקתי
10/11/14 15:56
23צפיות
על אף שסטטיסטית הסיכויים כנראה אפסיים, כי עדיין לא דווח על הדבקה כזו למרות שהדבקה בדרך דומה מאוד לזו אפשרית תיאורתית וקרתה בפעמים מעטות.
אבל הספק המכרסם לא מאפשר לי להמשיך כרגיל.
אני מרגיש בשלב זה בחיים שעדיין לא הגשמתי את עצמי בתחומים שחשוב לי להגיע להגשמה בהם ויכול להיות שזה מאוד מגביר את הלחץ והחרדות (הOCD בעצם שיש לי).
º
זה בעניין החשש שעטלף חדר לביתך בלילה ושרט אותך בשנתך?
11/11/14 00:17
8צפיות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה