בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !

 

רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.

לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 

הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,

לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,

המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.

הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.

הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,

בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.

לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.

הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.

אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.

 

חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.

טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,

ומצריך מפגש פנים אל פנים.

אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,

עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.

הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.

ורדה צדיק

מנהלת הפורום

מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך


תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

הודעה חדשה

חרדה כנחלת רבים
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
29/07/14 11:27
יולי 2014 , מבצע צוק איתן. דומה שההיסטוריה חוזרת על עצמה,
רק שנה וחצי מאז מבצע עמוד ענן ושוב מערכה, אזעקות, טילים, המתח והחרדה גואים.
גם האנשים הרגועים בדרך כלל יחושו חרדה ומצוקה.
תחושות אלו הן טבעיות במצב הנוכחי, ולמעשה לא טבעי שלא לחוש חרדה.
התקשורת המדווחת ללא הפסקה תורמת להגברת המתח, קשה להתנתק.
תגובת הלחץ היא נורמלית והיא פועל יוצא של המציאות.

ואני שואלת מה קורה לכל אותם אנשים שעבורם חרדה היא דבר שבשגרה.
האם הם אומרים לעצמם : עכשיו אתם מבינים מה אנו חשים?
האם החרדה גוברת? נחלשת?  

אז חברים יקרים, 
מה לייעץ לכל אלה שהצטרפו למעגל החרדה בכורח הנסיבות?
מודה לכם על שיתוף
ורדה
מה תרצו שיהיה בדור הבא של הפורומים?
28/07/14 13:19
8צפיות
אנו מתחילים בימים אלו  תהליך אפיון ועיצוב מחדש של הפורומים בפרדס ומאוד מעוניינים שאתם תהיו שותפים לו.

  
כרגע אנחנו ממש בתחילת התהליך ונשמח לקבל מכם הצעות... מה פורום החלומות שלכם?

|שמש| איפה בעיניכם החוזקות של הפורומים|?|  באילו דברים לדעתכם אסור לגעת|?|
|שמש| אילו פיצ'רים חסרים לכם|?| מה לדעתכם כדאי להוסיף|?|


אתם מוזמנים להגיב בפורום פורומים 2015

עליית עמוד ההודעה החדש ב|תפוז|
27/07/14 12:00
10צפיות
גולשות וגולשים יקרים,
היום העלנו את עמוד הוספת הודעה החדש בכל הפורומים :-)

העמוד החדש כולל:
- עורך חדש בעמוד ההודעה שיאפשר הדגשת טקסט, לינקים, גדלי וצבעי פונט שונים.
- העלאת מספר תמונות  / סרטוני וידיאו / קבצים אחרים להודעה אחת.

בכל עניין (טכני או כללי) ניתן לפנות אלינו בשרשור המיועד בפורום משוב, במסר ל"הנהלת הפורומים" או למייל forums@tapuz.co.il.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

חרדה
22/07/14 23:57
67צפיות
שלום
למעלה משנה שאני נוטל ציפרלקס וקלונקס בעת הצורך.
למיטב הבנתי יש זכאויות לתביעה בביטוח הלאומי .
רציתי לדעת איפה אפשר למצוא את מלוא הזכויות הניתנות לאנשים הסובלים מחרדה ודיכאון שנוטלים בקביעות כדורים?..
ביטוח לאומי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/07/14 07:25
39צפיות
שלום טיפטף,
רמת התיפקוד והיכולת להתפרנס היא זו שקובעת את הזכאות
או אי הזכאות בביטוח לאומי ולא לקיחת כדורים.
אם האדם לא מסוגל לפרנס את עצמו עקב בעיה רפואית (נפשית או פיזית)
ביטוח לאומי יכול להעניק לו קצבת נכות כללית.
ורדה
.

אינטימיות מינית
20/07/14 15:17
82צפיות
כיצד אדע אם יש לי פחד מאינטימיות מינית?
(יש לציין שהיה לי חבר במשך שנה ולא היתה כל בעיה באינטימיות, אך מבחינה מינית, כן יש משהו שמפריע לי..)
מה שמעניין זה
21/07/14 02:29
30צפיות
מה ספציפית מפריע לך מבחינה מינית?
ותכלס, רק את יודעת באמת אם את פוחדת.
º
.
20/07/14 15:15
18צפיות
º
מיניות היא לא חלק מהאינטימיות?
21/07/14 07:43
14צפיות
איך מתבטא הפחד
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/07/14 10:48
25צפיות
שלום לירוני
וברוכה הבאה לפורום,

חרדה מינית יכולה להתבטא בדרכים שונות,
איך בא לידי ביטוי הפחד מ"אינטימיות מינית" עליו את מדברת?
מה זה ה"משהו" שמפריע לך?
ורדה  
תשובה
22/07/14 10:55
33צפיות
אני לא בטוחה בכלל שזה המצב, אבל שבאים למצב של קיום יחסי מין, פתאם אני יותר עצורה, זה פשוט לא זורם כמו שזה אמור להיות..למשל אנחנו מגיעים לאקט עצמו, אבל למשל אין חדירה עד הסוף, אם לזה הכוונה...
יש לציין גם שאני בתולה, אז יכול להיות מאוד שזה קשור לזה.

מישהו כאן כתב שחלק מהאינטימיות זה גם העניין המיני- אז אני לא חושבת שיש לי קושי להגיע לאינטימיות, למשל, אם לזו הכוונה, אין לי בעיה להגיע לשיחות נפש עם אנשים ולא היתה לי בעיה כזו עם בן זוגי לשעבר בפרט, אני מרגישה חופשיה לדבר ובאמת לא  חושבת שיש לי בעיה עם זה..רק העניין המיני, קצת מקשה עליי ..

במה חרדה מינית מתבטאת בדרכ?

*אגב שאלה כללית, ניסיתי לשנות את הכינוי שלי כאן, אך לא הצלחתי (דרך החלפת שם בהגדרות..), מישהו יודע איך עושים את זה?

תודה=]
מיניות
22/07/14 11:28
26צפיות
לפי כל מה שכתבת עד כה, לא נראה לי שיש לך פחד מיוחד ממיניות. יש אולי חשש כלשהו אבל זה חשש טבעי שאני מאמין שהרבה בחורות חוות לפני הפעם הראשונה שלהן.

כדי להקל על החשש הזה אני ממליץ כמה דברים:
1- מידע: אני לא יודע כמה מידע יש לך או אין לך.. אני ממליץ לך לדבר על זה עם חברות מנוסות שיש לך. תעלי את הפחדים הספציפיים שיש לך ותשמעי מה שיש להן להגיד. מידע זה תמיד טוב. גם תדעי למה לצפות וגם הפחדים ייכנסו לפרופורציה מתאימה.

2- נוחות פיזית: עד כמה את מרגישה בנוח לגעת בבן הזוג ועד כמה את מרגישה בנוח שהוא נוגע בך? הנוחות הזאת מאוד חשובה כדי לקיים יחסי מין. אם היא לא קיימת אפשר לפתח אותה. כמו ששיחה מתקדמת משיחה שטחית לאינטימית גם מגע יכל להתקדם בדיוק ככה- ממגע שטחי למגע אינטימי. כאשר הוא מתקדם בהדרגה מתאימה נבנית הנוחות הפיזית.

3- אמון. חשוב מאוד. האם יש לך אמון בבן הזוג? יהיה לך קשה מאוד לדעתי להיפתח ולזרום בפעם הראשונה עם בן זוג שאת לא נותנת בו אמון מלא..

אני מקווה שעזרתי. בשורה התחתונה אני לא חושב שיש לך פחד מיוחד אלא פחד רגיל ונורמטיבי. מה שמעניין לגבי פחד זה שזה כמו לעמוד בראש המקפצה לפני קפיצה לבריכה. זה מפחיד אבל ברגע שאת קופצת הפחד מתפוגג וההנאה מתחילה.
תשובה
22/07/14 12:47
33צפיות
היי עומר
קודם כל תודה על המענה ועל הפירוט:)
1.- לגבי המידע-  קראתי המוןןן המוןן באינטרנט, ואני אפילו חושבת שיכול להיות שזה מה שגרם לפחד הזה. למשל שרשום בהרבה מקומות שהפעם הראשונה יכולה להיות כואבת, אז זה די נכנס לי לראש...מצד שני, יש גם הרבה דברים שעזרו לי , וגם דיברתי עם חברות..
2. בקשר הקודם שליף לגמרי היה לי נוחות פיזית עם בן זוגי, הרגשתי בנוח, ואף נהנתי מכך. גם לגבי האמון, סמכתי עליו מאוד..יכול להיות באמת שזה בגלל שזה פעם ראשונה  אז אני יותר מפחדת מזה ויותר בלחץ מזה..(כי נגיד דוגמא נוספת- היינו בחופשה, ונכנסו להתקלח, ושנינו היינו ללא בגדים, ואז התחלתי להרגיש קצת לא טוב ולא רציתי להמשיך את זה..(יש לציין שזה לא הפעם הראשונה שנכנסו יחד להתקלח, ובשאר הפעמים, לא הרגשתי כך).

עוד עניין שרציתי להעלות- מזה נקרא שאין התאמה מינית בין בני זוג? שאחד מבקש דברים שהשני לא יכול להעניק לו?
הרבה בנות
23/07/14 16:52
10צפיות
מפחדות מאבדן הבתולים.
זה מאוד נפוץ
לפי דעתי
נראה לי שזה חשש נורמאלי
23/07/14 17:02
12צפיות
אבל רק את יכולה לדעת אם החשש גדול מספיק כדי להצדיק התייעצות עם איש מקצוע או שאת יכולה להתמודד עם זה בעצמך. רוב הנשים בסוף מתגברות על הפחד ואפילו אם זה כואב בהתחלה- מתגברות גם על זה.

לגבי התאמה מינית- זה מושג דיי כללי... זה יכל להיות התאמה במידת הדחף המיני או בהעדפות אישיות במיטה (תנוחות, דומיננטיות, וכו...).

ככל שיש יותר התאמה כזו זה יותר כיף ומעניין. כמובן שגמישות ופתיחות משפרות את ההתאמה תמיד..
אינטימיות
23/07/14 16:37
13צפיות
שלום לירוני,

נראה שאת חרדה מהפעם הראשונה,
האם בן הזוג מודע לקושי שלך?
האם שתפת אותו?
שיתוף כזה יכול להגביר את האינטימיות והקרבה בין בני זוג,
וביחד, בסבלנות לעבור את המחסום.  

יש אינטימיות נפשית (שיחות נפש) ויש אינטימיות גופנית.
באמצעות מגע גופני הדרגתי שילך ויגבר בין בני הזוג,
החרדה, אם קיימת, תלך ותפחת.
ורדה
שינוי כינוי
29/07/14 11:35
שלום לירוני
ככל שידוע לי לא ניתן לשנות כינוי אלא על ידי
רישום מחדש.
 
טיפול בחרדה מכלבים, יש דבר כזה?
20/07/14 23:54
38צפיות
שלום,
אשמח לדעת אם יש בירושלים טיפול לחרדה מכלבים, לאישה יחסית מבוגרת.
תודה מראש.
º
בודאי, הפוביה מכלבים מוכרת.
21/07/14 13:23
15צפיות
טיפול בפחד מכלבים
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/07/14 14:42
29צפיות
שלום destiny23
וברוכה הבאה לפורום,

אכן יש טיפול לחרדה מכלבים.
אפשר לטפל בעזרת טכניקות של NLP
או בטיפול קוגנטיבי התנהגותי.
את כותבת שמדובר באשה יחסית מבוגרת,
מה גרם להחלטה לפנות לטיפול דוקא עכשיו?  
ורדה  
תודה על התגובה
22/07/14 07:06
13צפיות
אני לא גרה בארץ, ויש לי כלבה.
אמא שלי , פוחדת מכלבים, וזה יקשה מאוד על הביקור.
(יש את האפשרות לשים את הכלבה בפנסיון במידה והיא תחליט שהיא פוחדת מידי אפילו לטיפול...)
בוודאי
22/07/14 01:44
17צפיות
NLP מאוד יעיל בטיפול בפוביות.
למשל בסרטון הקצר הזה מודגם טיפול NLP בפוביה אמתית:
http://youtu.be/mss8dndyakQ

והם נפגשים שוב אחרי 25 כדי לבדוק אם הטיפול אכן עבד ומה ארע מאז הטיפול:
http://youtu.be/TjjCzhrYJDQ
ואו מעניין מאוד
22/07/14 07:25
13צפיות
זה עשוי להיות יעיל כיוון שהפחד נובע ככל הנראה מתקיפה שעברה ע"י כלב בצעירותה.
מה העלות של טיפול כזה והאם מכוסה ע"י כללית?
עלויות:
22/07/14 11:11
12צפיות
קודם כל, זה לא מכוסה על ידי כללית.
אבל מצד שני- זה טיפול בודד. פוביה זה מקרה ייחודי ב- NLP שבו לא דרוש יותר מאשר טיפול אחד ברוב המקרים. במיוחד כאשר האירוע שגרם לפוביה היה לפני הרבה זמן (נוצר נתק גדול בין האירוע לבין המציאות ולכן קל מאוד להעלים אותה).

קשה להגיד כמה זה יעלה. במיוחד כשזה טיפול בודד. המחירים של מפגש טיפול רגיל נעים בין 200 ש"ח ל- 400 ש"ח (עם יוצאי דופן לכאן ולכאן..).

אבל בגלל שמדובר בפוביה וידוע שבמקרה זה דרוש רק טיפול אחד אצל רוב האנשים ייתכן שהמטפל ייקח יותר.
תגדלי כלבלב פודל קטן.זה הטיפול הטוב בעיני.
22/07/14 08:19
23צפיות
הפחד מכלבים הוא תת הכרתי והוא חלק מהחרדה הכללית.
גם אני סבלתי מאד בחרדה מכלבים שבכלל לא מסוכנים כאשר חילקתי
ברחובות פלאיירים.
בכל פעם שנבח עלי כלבלב קטן שהיה משוחרר קיבלתי בראש צמרמורת
ולא הצלחתי להבין למה אני מפחד מכלבלב פודל קטן מאד שבסך הכל רק נבח עלי.
אם תחזיקי ביד מקל קטן,זה יקטין לך את הפחד ויפחיד את הכלב שיתרחק ממך.
מה אתם הייתם עושים
20/07/14 14:00
85צפיות
אני תושבת עוטף עזה. יש לי שני "ילדים" מעל גיל 18. אני אם חד הורית, הם גדלו במציאות שגרמה להם להתמודדות עם מצבי לחץ שקשורים למצב הביטחוני באופן שהם לא מסכימים להתרחק מהאזור. (אגב, הרבה מהחברים להם שאני מכירה מתנהגים כמוהם) אני כמובן לא הרגשתי בנוח להשאיר אותם לבד בבית ונשארנו עד סוף השבוע שעבר. הסיבולת שלי ממש לא כמו שלהם ובמלחמה השלישית אני כבר מגיבה בחולשה פיזית מפחד לחדירת מחבלים ליישוב ובמיוחד שהשליטה לשלומם כבר לא בידיים שלי.
מצאתי מקום בטוח להתפנות אליו ושיחדתי את ה"ילדים" להיות איתי ולהביא גם את החברים שלהם תושבי האזור ואת הכלבה. אפילו נבלה נטייל ונהנה.
הבעיה היא שהבן הצעיר שלי עתיד להתגייס בשבוע הבא והחליט בסוף השבוע הקרוב הוא מתכוון להיות בבית, ביחד עם בת הזוג שלו (שלא גרה בעוטף עזה) ולהיפרד מהחברים שלו ולצאת לנקודת האיסוף של המתגייסים מהבית. הוא מסרב בתוקף לעשות שינוי ובתכניות ואני לא אשאיר אותם לבד במצב כזה.
האם הייתם משתמשים במניפולציות לשנות את ההחלטה שלו (כמו למשל לגייס את ההורים של בת הזוג למלאכת השכנוע), האם הייתם מוותרים לו ושיעשה את ההחלטות שלו כי הוא כבר עבר את גיל 18 ועוד מעט חייל, או האם הייתם חוזרים אתם הביתה בסוף השבוע?
באפשרות הראשונה הוא יכעס עלי מאוד. בשתי האפשרויות האחרונות ברור לי שאני חוזרת למצב לחץ משמעותי.
ודבר נוסף, ל"ילד" יש עבר של חרדות שלא באו לידי ביטוי בשינויים במצב הביטחוני.
מה ייתן לך אם תהיי אתו שם
20/07/14 15:20
25צפיות
קודם כל מדובר על שהייה שלו רק בסוף השבוע , ואח"כ הוא ממילא יצא לצבא כך שמדובר רק על יומיים שלושה , ובנוסף כל זמן שהצבא נמצא בפנים אין מצב שיקרה משהו משמעותי כמו חדירת מחבלים , אז נשארו למעשה רק הפצמ"רים וגם זה קלוש מאוד (לפחות איך שזה נראה עד עכשיו). יכול להיות שעד סוף השבוע כל הסיפור הזה ממילא יסתיים כך שבכלל לא תהיה בעיה.    עוד סיבה מדוע לתת לו לנסוע לבדו , תחשבי איך הוא ירגיש שאימא מחזיקה לו את היד כשהוא הולך לבלות עם החברה שלו , ומאידך איזה כיף זה שפעם אחת יהיה לו את כל הבית לעצמו ליום יומיים .
   לו אני במקומך הייתי נותן לו לעשות  כרצונו ובכל מקרה אם חלילה יקרה משהו במה בדיוק תועילי אם את שם ?
"עטיפה עזה"...
20/07/14 16:33
23צפיות
היי אמא,
תרשי לי להתייחס דווק אלייך ולשאול, מה המידה שבה אמא מוכנה לעזוב את בנה ולתת מקום להחלטותיו, או לחילופין 'יודעת מה באמת טוב בשבילו' גם במחיר של ביטול רצונו?
איך להגיע להחלטה ?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/07/14 19:45
28צפיות
שלום תושבת הדרום
וברוכה הבאה לפורום,

הדילמה שלך היא לא פשוטה בהתחשב במצב הבטחוני הנוכחי.
אני מציעה דרך שאולי תעזור לך להגיע להחלטה:
מהן האפשרויות שעומדות בפניך ?
1. להישאר במקום הבטוח כשהבן (או הבנים) חוזרים לעוטף עזה.  
2. לחזור לעוטף עזה (בניגוד לרצונך) ולהיות עם הבן לפני גיוסו.
3. למצוא דרך לשכנע את הבן לשנות את החלטתו - על מנת להישאר  במקום הבטוח.  

איזה ערכים מתממשים בכל אופציה ?
(את מוזמנת להעלות אפשרויות אחרות).
באופציה הראשונה - ערך החיים, בטחון, שיקול דעת, אחריות (אחר?)

באופציה השניה -  ערך אימהות, רצון לגונן ולתמוך, אחריות (עוד?)

האופציה השלישית היא אמצעי לממש את האופציה הראשונה.

מה מבין הערכים האלה חשוב לך ביותר ?
איזה אופציה תאפשר לך לממש את הערך החשוב ביותר?
ומה צריך, אם כן, לעשות כדי לממש אותו?

אגב, למה הבן מצפה ממך?
ורדה


אז בעצם אתם הייתם משחררים
20/07/14 22:32
27צפיות
ככה הבנתי. טוב שאתם רואים את הדברים באופן מושכל מבחוץ. עזרתם לי מאוד. אנסה לחשוב חיובי.
לדבר עם הבן
21/07/14 15:07
11צפיות
שלום אמא יקרה,
הבן שלך עושה רושם של ילד ערכי  
שרוצה להיות עם החברים שלו רגע לפני גיוסו,
בישוב שלו, בבית שלו.
יחד עם זה יש מצב אוביקטיבי נתון
של לחימה באיזור המגורים שלכם,
עם סיכון אמיתי.  

מאחר שהוא נחוש בדעתו לשוב הביתה,
את אולי לא יכולה להכריח אותו להשאר בניגוד לרצונו,
אבל כן יכולה לדבר אתו,
לא לנסות לכפות את דעתך,
אבל כן לומר לו מה את מרגישה,
ואולי זה יגרום לו לשנות את דעתו.  

נראה לי נכון להתחיל בלהביע הערכה כלפיו,
הבנה ואמפטיה לרצון שלו,
אמפטיה לקושי שלו להיות הרחק משם,
כך תראי לו שאת ממש מבינה אותו

ויחד עם זה לדבר עליך, על הקושי שלך,
על החרדה, על המחשבה שאת פה והוא שם,
את תכבדי כל החלטה שלו
אבל הכי ישמח אותך אם הוא יחליט בסופו של דבר להשאר אתך.    
ורדה




אנחנו כבר אחרי הדיבור
21/07/14 18:29
10צפיות
זהו שכמובן פניתי להתייעצות רק אחרי שכבר לא מצאתי דרך אחרת.
אנחנו כל הזמן מדברים וככל שמדברים הוא מתבצר בעמדתו.
נמשיך לדבר עוד עד סוף השבוע ונקווה שהחמאס יהיה פחות עקשן מהבן שלי וזה יגמר בקרוב.
מה הוחלט ?
24/07/14 19:04
8צפיות
נשמח אם תשתפי אותנו בהחלטה.
נתתי לזמן לעשות את שלו
25/07/14 16:36
8צפיות
במקום להחליט מה לעשות החלטתי להרגע ולראות לאן הדברים זורמים בטבעיות.
לאט לאט הבן התקפל והפסיק את העקשנות.
כרגע התפשרנו על חזרה הבייתה רק יום אחד לפני הגיוס.
אז נחזור מחר בערב ונתארגן ונלווה אותו לגיוס ביום שני ונחזור למקום מבטחים ונקווה שגם החמאס יתקפלו קצת מהעקשנות שלהם.
תודה על העזרה והליווי ונקווה לימים שקטים לכולם.
מעניין
26/07/14 10:39
6צפיות
מעניין איך הדברים התגלגלו.
גיוס קל ובטוח לבנך
ובתקוה לימים שקטים ורגועים
ורדה  
לשכנע לוותר על הירידה לאיזור המסוכן
21/07/14 07:41
20צפיות
אין לי ילדים וגם החבר לא רציני
אבל אני לא הייתי משחקת עם הבטחון.
ילדותיות לא עוברת בגיל 18
אני מכירה חבר'ה בגילי ויותר גדולים
שהם עדיין ילדותיים ולא שוקלים כמו בוגרים.
אז אני חושבת שהייתי מנסה בכל מיני דרכים
לשכנע אותו שיוותר על הירידה לאיזור המסוכן
אפילו דרך המשפחה של בת הזוג
את צודקת
21/07/14 18:32
15צפיות
באמת זו מן עקשנות ילדותית. אני מבינה שאת היית משתמשת במניפולציות כדי לאלץ אותו לא לחזור הביתה, כי לשכנע נכון להיום אני לא מצליחה.
כיצד תתמודדו עם מצבי חרדה וטראומה?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/07/14 09:32
60צפיות
שלום לכולם

המצב הביטחוני מעורר תחושות לא קלות בקרב ההורים והילדים.
כדי לסייע למשפחות בעת הזו, מיקי דורון, פסיכולוג קליני בכיר,
גיבש כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את התקופה המתוחה,
מצורף קישור למאמר שהתפרסם בוואלה.

המאמר מופנה להורים לילדים אבל מתאים לכל אחד.
ורדה
כתובות אינטרנט מצורפות:
התמודדות עם מתח וחרדה
21/07/14 07:47
24צפיות
מאמר טוב
עם הנחיות טובות
אני מאמצת חלק מהדברים
מנסה לא לשמוע חדשות וטלביזיה כל הזמן
למרות שאני נמשכת להתעדכן במה שקורה
אני החלטתי לעצמי בצדק או לא בצדק, שאנחנו מדינת מלחמות
29/07/14 00:17
1צפיות
במלחמות נפגעים אנשים.
לכן זה המצב שהתרגלתי אליו בשנים האחרונות
והנפגעים הם חלק מהחיים של המדינה הזו.
לכן אני לא מתרגש ולא נבהל .
אני פשוט אדיש לכל מקרה של נפגעים.
עלינו רק להישמר ככל האפשר לנפשותינו
ולא לסכן את חיינו בניגוד להוראות הצבא.
מזמן החלטתי שלא יהיה שלום עם אוייבנו.
שום דיבורים עם הפלסטינאים לא יפתרו את הסכסוך הארוך.
יצחק שמיר אמר ערבי הוא אותו ערבי כמו שהים הוא אותו הים.
אני לא הייתי גר קקרוב לישוב ערבי ובטח לא קרוב לעזה.
בבקשה עזרה אני משתגע ולא מוצא פיתרון
18/07/14 17:19
208צפיות
לפני כשבוע שמעתי על מחלת נפש שגרמה לי לפחד בצורה טוטאלית, מחלה שבה הלוקים רוצים להיפטר מהגפיים שלהם. הפחד לא עזב וכל הזמן עברו לי מחשבות בראש שארצה מתישהו ויהיה לי דחף להוציא משהו ובעצם לא אוכל ושאני אשתגע, וכעת זה מה שאני מרגיש. יש לי תחושה עזה שהכף יד לט שייכת לגוף שלי ושאסור לי להשתמד בה, ותחושה עזה של רצון להוריד אותה משם, כי רק כך ארגיש בנוח עם הגוף שלי.אני לא מצליח להעביר את המחשבות ואני מת מפחד מזה, ובנוסף כל הזמן יש לי
המשך
18/07/14 17:21
60צפיות
יש לי דחף נוראי להוציא את היד בגלל ההרגשה שרק כך אני ארגיש בנוח. מה אני עושה???
ממליצה לפנות לחדר מיון
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/07/14 18:26
59צפיות
שלום לך חרדה נוראית היקר,
לפי המצוקה שאתה מתאר
אני ממליצה לך לפנות לחדר המיון בבית חולים באיזור מגוריך
שם יוכלו לאבחן את מצבך וגם לעזור לך.
אם אתה באיזור חיפה תפנה לחדר מיון רמב"ם,
אין צורך בהפניה בנושאים נפשיים.
אתה מוזמן לעדכן אותנו
ורדה
BDD או בעברית: דיסמורפיה
20/07/14 02:29
47צפיות
היי, וכל הכבוד על השיתוף.
כדאי לעשות סדר לגבי ה'מחלה' הזאת, העניין נשע נורא, אבל זה די נפוץ, במידה כזו או אחרת.
אשמח אם תתאר יותר את מה שאתה מרגיש. בכל מקרה, זה נקרא דיסמורפיה. אם תרצה, אאריף על זה יותר.
אברהם
שלום כולם
18/07/14 11:02
62צפיות
רציתי להתייעץ השבוע נסעתי חזרה מתל אביב בכביש החוף פתאום התחילו לי דפיקות לב ממש חזקות שהרגשתי אותם בגב התחתון לא יכולתי לנהוג כמעט עשיתי תאונה עצרתי בצד לחצי שעה פחדתי לחזור לנהוג, התיעצתי עם רופא שאמר לי להפחית בלחץ . נכון שהחודש התחלתי עבודה חדשה ועם המצב הביטחוני ואישיתי היסטרית מכל הזעקה הלחץ הזה הרג אותי,
קרובת משפחה שעוסקת בהידרוטרפיה המליצה לי על טיפול בלחץ  

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ
דרך אגב אני בן 30 במשקל תקין ואפילו בכושר
מה הכוונה טיפול בלחץ
18/07/14 12:13
25צפיות
זה חלק מהידרותרפיה?
קובי.נראה לי שהלחץ העיקרי שגרם לך התקף חרדה
18/07/14 20:51
24צפיות
בזמן הנסיעה הוא התחלת עבודה חדשה.
טבעי ונורמלי כאשר מתחילים במקום עבודה חדש יש הרבה דברים חדשים
שאתה לא מכיר אותם ולא קל לך להתמודד איתם.
את זה אתה ,שאר העובדים ומנהל העבודה צריכים להבין את זה.
לכן אל תנסה להראות שאתה כבר מומחה ויודע טוב את המטלות שנתנו לך לעשות אותם.
מה שלא ברור לך שאל את העובדים האחרים בכדי שיעזרו לך ללמוד את העבודה.
אל תנסה להסתיר מהבוס דברים בכדי להראות שאתה לא זקוק לעזרה.
תעשה רק את מה שאתה יודע ומסוגל באמת לעשות.
עם הזמן מיום ליום תהיה מיומן ורגוע יותר.
התייחסות קובעת את ההמשך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/07/14 12:27
10צפיות
שלום קובי
וברוך הבא לפורום,

אני מבינה מדבריך שנבדקת ונמצא שאין ממצא רפואי
(ואם לא נבדקת חשוב לעשות זאת),
ולכן מאד יתכן שמה שחווית הוא התקף חרדה.
אתה מייחס את התופעות ללחץ הרב שאתה נתון בו,
ואומר "הלחץ הזה הרג אותי".
יש מצב נתון של עבודה חדשה שמצריכה ללמוד את העבודה,
ולהשתלב מקצועית וחברתית,
ולכן טבעי שאתה במתח,
וזאת בנוסף למצב הבטחוני הלא פשוט בו אנו נמצאים.

אם אכן מדובר בהתקף חרדה חשוב שתדע כמה דברים:
האחד שחרדה כשלעצמה לא מסוכנת
והדבר השני - שהתגובה שלך בהמשך חשובה
ויכולה לגרום לכך שזה יהיה מקרה חד פעמי או בעיה מתמשכת
אם אתה תגיד לעצמך אני יודע שזו רק חרדה
וזה יכול לקרות במצב הלחץ בו אני נתון,
אז יש סיכוי רב
שזו תהיה פשוט אפיזודה חולפת,
ובעוד זמן קצר פשוט תשכח ממנה.

על פי הNLP לכל התנהגות יש כוונה חיובית.
מה יכולה להיות הכוונה החיובית של מה שקרה?

אני לא מכירה טיפול בלחץ,
מוכר יותר הוא טיפול בשיחות (NLP, CBT).
ספר לנו מה שלומך מאז.
ורדה

דפיקות לב ולחץ
20/07/14 02:20
18צפיות
שלום קובי,
מה שאתה מתאר אלו סימי חרדה, אולם אם לא חווית את זה לפני המלחמה, סביר שזה יחלוף. אולם, בינתיים באמת כדאי לעשות את מה שניתן כדי להתגבר על זה, כי תכל'ס זה מפריע לך למהלך החיים, זאת באמצעות תרגילי הרפיה:

נשימה – להאט את קצב הנשימה כמה שרק אפשר. לנשום מהאף קצרות, ולנשוף מהפה ארוכות. פחות להכניס אוויר, יותר להישאר ללא החמצן עד כמה שניתן. החמצן הוא 'בעירה', והיעדרו – מביא לרגיעה.
התכווצות חזקה – תוך כדי נשימה כנ"ל, לכווץ חזק מאד את הגוף ולשהות כך כמה שניתן. בנשיפה – להרפות את הגוף בבת אחת (שהגוף יהיה רך כמו ספוג).
לבצע עשר פעמים.
קפיצות על המקום, סיבובי ידיים, האטת כל תנועות הגוף (גם כשהלב פועם חזק ומהר מאד – 'להוריד הילוך' ממש בכוח). רפיון כולל של הגוף למשך חמש דקות רצופות.

בהצלחה!

מחפש נקודת אור - בבקשה עזרה !!!!
16/07/14 00:39
116צפיות
שלום רב לחברי הפורום ,

אני בחור בן 29, שעד לפני כחודשיים טולפתי בתרופה פאקסט 20 מ״ג במשך למעלה מעשור, בעקבות התקפי חרדה שהיו לי בתחילת התקופה טרם תחילת הטיפול.

התרופה שינתה את חיי לטובה והצלחתי להתרומם, לעמוד על הרגליים, לעבוד, לפתח זוגיות, לעבור דירה ועוד ועוד.
בין היתר, העלתי מאוד במשקל במשך הזמן הזה (כ-50 ק״ג).

לאחרונה, וליתר דיוק - לפני קצת יותר מחודשיים בערך החלטתי שאני מעוניין להפסיק את התרופה (חשבתי אני מניח שאני מרגיש טוב, והגיע הזמן אולי לנסות לא להיות תלוי בתרופה. בנוסף רציתי גם לרדת במשקל, וידעתי בשעתו מהפסיכיאטר שלי שכאשר אפסיק ליטול את התרופה - גם אתחיל לרדת במשקל).

התחלתי להפסיק לאט לאט (מאוד במינון מדורג) את התרופה, אך יש לציין שלא יידעתי את הפסיכיאטר שלי ברצוני וביישומי להפסיק ליטול את התרופה.

התחלתי לרדת במשקל, הרגשתי גם לא רע. בנוסף הרגשתי שאני ״פשוט לא מסוגל״ לסיים ארוחות כמו בעבר - וחשבתי שזה דבר טבעי ואולי אני באמת פשוט צריך לאכול פחות.

ירדתי כ-10 וחצי ק״ג בתוך כחודשיים, אבל אז היה לי מעין וירוס של כמה ימים המלווה בחום, כאבי בטן וחולשה, ואז גם הרגשתי שהתקפי החרדה חוזרים.

מאז, ולמרות שהוירוס כבר מאחורי, אני לא אותו אדם. אני סובל כל הזמן מחרדות ומהתקפים שבאים כמו ״גלים״ (תחושה רעה, ואז פחות רעה).
כמו כן, אני סובל מדפיקות לב חזקות, זיעה בידיים וברגליים, לעיתים נמלולים בחצאי הידיים, ותחושה מעיקה בחזרה (כאילו משהו מנג׳ס ו״תקוע״) ולכן אני לא מסוגל לאכול בכלל. (אולי ביסקוויט, משהו כזה)
עד שהגעתי שוב לפסיכיאטר, פניתי לרופא המשפחה והוא רשם לי קסנקס וקרדילוק, כאשר הוא הסביר שהקרדילוק יוכל להוריד את קצב דפיקות הלב ואף להרגיע קצת וגם לשלוט ברספטורים של האדרנלין בלב, והקסנקס יוכל להרגיע אותי בנתיים).

למרות שלקתי אותם, מעבר לשינה של כמה שעות לא הרגשתי טוב יותר בצורה משמעותית, ועדיין לא הצלחתי לאכול.
(אני בעיקר שותה מים, שתייה מוגזת מתוקה - אבל לא קולה)

בנתיים הלכתי לפסיכיאטר, ושפכתי בפניו את המצב, תוך כדי שאני מביע את תסכולי והייאוש הרב שאני מרגיש.
הוא רשם לי לקחת סרוקסאט (התרופה המקורית שעליה נשענית הפקסט) ואמר לי להתחיל לקחת רבע כדור למשך כמה ימים, לאחר מכן חצי ולאחר מכן כדור שלם (שזה המינון שבעבר לקחתי).

בנתיים עברו שלשה ימים (היום זה היום השלישי). אתמול הרגשתי יותר טוב לעומת יתר הימים הקודמים (פחות דפיקות לב, פחות מנג׳ס בחזה), אבל היום אחרה״צ התחילו שוב דפיקות הלב ותחושות של התקפי חרדה.
אני לא יודע מה לעשות, אמנם עברו שלשה ימים ״בסה״כ״, אבל אני מרגיש מיואש, קשה לי לראות תקווה ואיך אני יוצא מהמצב החרדתי הזה שלא נותן לי מנוחה ושקט נפשי. בנוסף, תוקפות אותי לצד התחושות הללו גם מחשבות נוראיות - כמו שהכדור לא יעבוד, ש-למרות שהנה הרגשתי טוב, כנראה שזה היה רגעי ועכשיו זה לא יעזור, ו-מה אני אעשה אם בעוד כמה ימים או שבועות הכדור לא יעבוד ואני אשאר ככה?

האם אין לי מה לדאוג? האם זה יחלוף לאור העניין שבעבר הצלחתי להרגיש טוב? האם יש שוני בטיפול בין פקסט לבין סרוקסאט? כמו כן אני לוקח את התרופות (קרדילוק וסרוקסאט - כי את הקסנקס אני משתדל לקחת כמה שפחות אם בכלל) על בטן ריקה - וזה מטריד אותי מאוד. אבל מה אני אעשה? אני לא מצליח לאכול כלום. בנוסף אני לא עובד כרגע (אני עצמאי והודעתי ללקוחות שכרגע אני לא פנוי), ויושב בבית עם בני משפחה שונים.

אני כ״כ צריך את התמיכה שלכם, את הסיוע וההכוונה. אודה לכל עיצה, רעיון, תמיכה מצדכם.

בתודה רבה וענקית לכל מי שיעזור, ויוכל לתת לי קרן אור ותקווה - הן לגבי המצב שלי והן לגבי הטיפול שהתחלתי בו (האם סביר שהוא יפעל לטובה?) ,
יהונתן
שלום פולי , בוקר טוב לך ידידי הצעיר.
16/07/14 08:05
61צפיות
ראשית , לפחות לפי תיאורך החרדה שלך חזרה  והרי אתה כבר יודע שחרדה לא הורגת אלא רק מציקה , והמחשבה הכל כך אופיינית לחרדה , ממש קלסית ,ואני מצטט:   "ו-מה אני אעשה אם בעוד כמה ימים או שבועות הכדור לא יעבוד ואני אשאר ככה? " לא תישאר ככה כי לתרופה לוקח זמן לעבוד , לפעמים שבועיים שלושה ולפעמים גם חודשיים ויותר,  ולכן סבלנות נדרשת .
האמן לי פולי שאחרי כמעט 30 שנה עם חרדות אני מכיר כל כך טוב את כל התרגילים וכל התסמינים שהחרדה מסוגלת לייצר שאני כבר לא מתרגש מכלום .
אני כבר כמה שנים עם ציפרלקס ולא מתכוון להפסיק , מבחינתי זה הרע במיעוטו.
לא יודע ממה נובעות החרדות שלך אבל אסור לך בשום פנים ואופן לברוח מהן אלא להתעמת איתן .
שוב אני אומר לך, אם הטיפול שהתחלת בו עזר בעבר אין שום סיבה בעולם שלא יעזור גם הפעם ,רק סבלנות .
רק בריאות
ראשית תודה רבה ועוד משהו
16/07/14 09:56
37צפיות
שוב - ראשון תודה רבה לך על התגובה ! זה מאוד מעודד ונותן לי תקווה להמשך.

אודה לך אם אתה ואחרים תתיחסו גם לכך

שעד כה עברו 3 ימי טיפול שבהם לקחתי את התרופה, ואני עדיין לא אוכל כמעט כלום במהלך היום (אולי ביסקוויט, או חלק מפרוסת לחם), אלא בעיקר שותה מים ושתייה מוגזת מתוקה (לא קולה).

העניין שזה מפחיד אותי שאני לא אוכל, ואני גם מרגיש רעב, אבל לא מצליח להכניס אוכל - ישר בא לי להקיא או תחושת בחילה. אני מרגיש שזה אולי נבע מתחושת ״משהו מנג׳ס״ בחזה, שמפריע לאכול. כמו כן אני עדיין סובל מדפיקות לב.

אני משתדל לקחת קלמנרבין שירגיע אותי לכמה שעות שבהן אני משתדל לנוח, ובמקביל לוקח קרדילוק שאני סומך על רופא המשפחה שלי שאומר שמוריד את הדופק ונותן אולי גם תחושת רגיעה ושולט אולי ברמות האדרנלין שמשתחררות.

האם באמת סביר להניח שהמצב יהיה טוב יותר (שילוב הסרוקסאט, קרדילוק וכדורי הרגעה)? האם ייתכן כי למרות שבגיל 18 לקחתי את הפקסט והוא עזר, כיום הוא לא יעזור? (אני במשקל אחר, עם סוג התקפים שאולי טיפה שונה מבחינת החוזק והאורך שלהם)?

שוב - תודה רבה מאוד לכל תגובה ומי שיסייע !
 
מחזקת אותך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 19:33
17צפיות
פולי שלום
וברוך הבא לפורום,

אני מסכימה עם jacolevi - שעליו אומרים "אין חכם כבעל נסיון".  
טבעה של חרדה שהיא מוזנת ממחשבות "מה יהיה",
והמחשבות שלך מאפיינות חרדה.  

בטיפול  בחרדה יש צורך בסבלנות ובנחישות,
ואתה, כמו שבעבר הצלחת להתגבר -
תצליח בכך גם הפעם.
מאד חשוב ללמוד להירגע,
להשמיע לעצמך משפטים חיוביים ומרגיעים,
של אמונה בטיפול, של "זה ילך וישתפר",
וגם נושא האוכל יסתדר
(בהנחה שנבדקת מבחינה גופנית ונשללה בעיה גופנית).
ורדה  
טיפול פסיכולוגי הכרחי
16/07/14 18:01
39צפיות
היי,

אני הייתי הולכת לשורה התחתונה מעבר לתמיכה חברית , התרופות וטיפול פסיכולוגי מאוד חשובים.
אני מציעה טיפול שבו תוכל גם לשוחח על כל מה שקורה לך בפניי איש מקצועי- פסיכיאטר/פסיכולוג קליני.
אלה יעזרו לך לאבד את התהליך הקשה שאתה מצוי בו.
היי תמי
16/07/14 19:02
36צפיות
ראשית תודה רבה לך על התגובה - כפי שאני עונה למרבית מי שעונה לי, זה מאוד מסייע לי ונותן לי תקווה.

שנית, גם הפסיכיאטר שלי המליץ לי על טיפול פסיכולוגי, אבל שנינו הסכמנו שנכון יהיה לעשות זאת רק לאחר שארגיש טוב יותר ואהיה יציב.

אני מאוד אשמח אם תוכלי מנסיונך ומהידע שלך לומר לי האם אני יכול להיות רגוע ולהאמין שהטיפול התרופתי שניתן לי (וגם שניתן לי בעבר) יכול לעשות את העבודה ולהוריד את החרדה ממני ולהרגיש טוב? היום אני כבר ביום הרביעי של נטילת התרופה (ע״פ המינון ההדרגתי שאמרו לי), אני עדיין במצב של חרדה מסוימת ומחכה שיהיה טוב יותר.
האם ישנה תקווה? האם אני יכול להאמין שהטיפול התרופתי יעזור לי כשם שבעבר?

בתודה רבה מראש !!!
יהונתן
להישאר אופטימי
17/07/14 17:38
19צפיות
לי זה עוזר להישאר אופטימית
אז אני מקווה גם בשבילך
שתצליח להיות אופטימי
פולי.כשהיה לי דופק לב מהיר מאד,כתוצאה מהחרדה
17/07/14 18:18
22צפיות
אז רופאת המשפחה נתנה לי כדור נורמיטן (נורמנל) שחוסם את האדרינלין שמגביר את
מהירות דופק הלב ומוריד את לחץ הדם.
חלק מהרופאים משתמשים בכדור זה לאלה שסובלים מהפרעות חרדה.
כל זה בתנאי שאין לך כעת לחץ דם נמוך.
בנוסף לכך,לאחר שדופק הלב שלך ירד,אז אתה תהיה
17/07/14 18:30
22צפיות
מרוצה יותר ורגוע יותר וזה יגרום לך לרגיעה נפשית שתקטין בצורה משמעותית
את הכעסים והדאגנות שלך.
תוך כמה זמן החרדה תרד בהדרגתיות ובעוד כמה חודשים תרגיש מצוין
ואפילו לא תצטרך להשתמש בכדור.
שים לב שקשה מאד לתפקד בדופק לב מהיר,כי כל מאמץ הקל ביותר דופק
הלב מואץ עד לדופק של 150 ובמצב כזה מגיעים למצב שמתקרב להתקף שנקרא התקף חרדה,
כי הלב שדופק מהר לא מספיק לספק חמצן בצורה מספקת למוח ואז בזמן התקף מרגישים כאילו שהולכים
לאבד את ההכרה.
לחרדה הגורמת לדופק המהיר יש סיבה,והסיבה זה הלחץ הנפשי שאתה נמצא בו כתוצאה מההתנהגות שלך בחיים,
אם זה במקום העבודה או בזוגיות שלך או בבית, או באופי הכועס והדאגן.
EK55=EZCA46
17/07/14 17:32
27צפיות
לאחר תקופה ארוכה שלא הצלחתי להיכנס, הפעם הצלחתי.
רק היום ענו לי באימל ובכל זאת אניני יודע את הסיסמה שלי אם במקרה יי97דרש ממני לכתוב סיסמה.
º
טוב שאתה שוב איתנו
17/07/14 17:39
6צפיות
ברוכים השבים !
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 18:05
17צפיות
לידידנו EZCA
כמו בהתמודדות עם חרדה
כשיש בעיות בכניסה לפורום
צריך נחישות, סבלנות ו...לא לוותר.

אני מבינה שנרשמת מחדש
אז בהצלחה
ורדה
º
כמה אני שמחה לפגוש אותך עזרא!!!
21/07/14 11:28
9צפיות
ברוכה הבאה
21/07/14 22:29
6צפיות
גם לך, אלישבע !
ורדה יקרה, אני הרבה שנים בפורום,
23/07/14 11:00
8צפיות
פשוט לא כל כך כותבת,
עברתי לפני כמה שנים טיפול
נגד החרדות בדמיון מודרך
וה מאוד הצליח לתקופה מסויימת,
אחכ ניסינו שוב ולא הגבתי לזה לצערי,
מאוד אוהבת לקרוא אותך,את מצטיירת כאדם מקסים!
מקריאה לכתיבה
23/07/14 11:48
6צפיות
אלישבע,
תודה על המלים הנעימות ועל השיתוף,

אני אשמח לראות גם אותך בפורום
ואני מזמינה אותך להשתתף בדיונים,
ולתרום מנסיונך ומהידע האישי שלך.
ורדה

חרד מאוד עקב נושא בריאותי- זקוק לעזרה...
14/07/14 17:36
91צפיות
היי לכולם.

אני גבר נשוי, צעיר, גר במרכז. לצערי ישנם נושאים בריאותיים, שבעקבותם אני עובר בירור רפואי.
הבירור ,הבדיקות, והחשש מהתוצאות הכניסו אותי למצב חרדה/דיכאון, המפריע לתפקוד נורמלי ביומיום.(ניסוח עדין אפילו...)
אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג  באיזור המרכז המתמחה בנושא זה. אם יש לכם עצות אחרות שיוכלו לעזור לי כמובן שאשמח לשמוע.

תודה.
טל
בירור רפואי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/07/14 06:49
29צפיות
שלום טל
וברוך הבא לפורום,
תודה על השיתוף.
העובדה שאתה עובר בירור רפואי מצביעה על כך שאתה נוהג באחריות כלפי עצמך וכלפי משפחתך.
הבירור עצמו  לא בהכרח מצביע על כך שקיימת בעיה,
ולכן אני ממליצה לך לחשוב חיובי ולקוות לטוב.
אפשר להיעזר בדמיון מודרך כאשר אתה מדמיין
שאתה מרגיש טוב ומתפקד היטב,
תחושות טובות ואופטימיות תורמות לשיפור הבריאות.

לגבי המלצה על פסיכולוג -
מי שרוצה להמליץ על מטפל, מוזמן לעשות זאת במסר אישי בלבד.
ורדה
תודה על התגובה.
15/07/14 10:29
28צפיות
קצת קשה לי לחשוב מחשבות חיוביות ואופטימיות. יש לי כבר רקע של בעיות רפואיות ואני חושש עכשיו מתשובות מאוד לא טובות. אני בקושי מתפקד, מגיע לעבודה יום כן יום לא, וגם ביום שכן אני מאחר.
לא ממש יודע מה לעשות. אשמח לקבל המלצות נוספות.. ואם יש המלצות לפסיכולוג או מה שצריך אשמח לקבל במסר אישי .

תודה ויום טוב.
טל
כשנגיע לגשר - נעבור אותו
17/07/14 16:40
10צפיות
שלום טל,
אתה בחרדה כי אתה חושש מתוצאות הבדיקות,
המחשבה על כך גורמת לך להפסיק כמעט לתפקד.
שים לב זו רק מחשבה - זו לא האמת.
אנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות -
יכול להיות שהן יהיו לא טובות, כפי שאתה חושש,
אבל יכול להיות גם ההיפך - שיתברר שהכל בסדר.

אז בוא נחשוב: האם הדאגה מועילה?
בשלב זה הדאגה מונעת ממך לתפקד כהלכה,
ולמעשה קיים סיכוי שהבדיקות יהיו תקינות,
אז מציעה לך להרגיע את עצמך
בדרך שאתה יודע להירגע
ותמתין עם הדאגה -
שאולי תתברר בהמשך כמיותרת,
כפי שמציע הפתגם
"כשנגיע לגשר - נעבור אותו".
ורדה
טיפול בחרדות
16/07/14 18:04
28צפיות
היי טל,

קראתי את מה שכתבת, אני הייתי מייעצת לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכיאטר שגם שיכול להתאים לך
אולי תרופות שיקלו על מצבך.

כדאי לפנות לקופת החולים אליה אתה שייך, לרופא המשפחה , שיפנה אותך.
טיפול פסיכולוגי אצל פסיכיאטר ?
17/07/14 07:23
15צפיות
אף אחד מהידידים שלי לא מכיר כזה
הם רק נותנים תרופות
הלואי שהיו נותנים גם טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגיה רפואית
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/07/14 11:34
20צפיות
היי טל,
יש פסיכולוגים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית. ההתמחות שלהם היא לסייע בהתמודדות עם המצב החדש והקשיים הנובעים ממנו. אם הבירורים נעשים בבית חולים, מציעה שתשאל אם יש שם פסיכולוג רפואי. אם יש פסיכולוג שעובד במחלקה ומכיר את ההתנהלות זה יכול להיות נהדר. אם לא, יש פסיכולוגים רפואיים שמקבלים באופן פרטי. גם אנחנו נותנים שירות זה, מוזמן להתקשר אם זה רלוונטי עבורך.
|תו| פורומים חדשים בתפוז |תו|
17/07/14 11:27
6צפיות
|קדימה| אנו שמחים לבשר על חידוש פתיחתו של פורום אוונסנס ואיימי לי|!|  בימים אלה איימי לי עובדת על מוזיקה חדשה.
בואו להתעדכן בכל מה שחדש אצל הלהקה הגוטית - רוקטיסטית>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| לפני יומיים היא צייצה בטוויטר ציוץ שהצליח לעצבן רבים, אבל עדיין אנחנו אוהבים לשמוע את המוזיקה שלה בבית, בנסיעות באוטו ובמסיבות
היכנסו עכשיו לפורום ריאהנה |!|

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| מכוכבת ילדים לילדה פרועה, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה בשנה האחרונה בכל ערוץ אפשרי. ולכן פתחנו לכם את פורום מיילי סיירוס
בפורום תמצאו את כל החדשות והעדכונים החמים על מיילי ומי יודע אולי נצליח להביא אותה להופעה בארץ.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס כבר עכשיו לפורום של הראפרית המובילה ניקי מינאז'. ניקי עובדת בימים אלה על אלבום חדש ומשתפת פעולה כמעט עם כל אמן אפשרי!
בואו להתעדכן בכל הלהיטים שלה עכשיו בפורום>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
  

|קדימה| היא התחילה את דרכה בסרט "קאמפ רוק" והיום היא אחת הכוכבות הגדולות בארה"ב. עם אלבום חדש והשתתפות בסדרה המצליחה "גלי" האם היא בדרך אלינו?
בואו לדבר על זה בפורום של זמרת הפופ והשחקנית דמי לובאטו.

היכנסו לפורום כבר עכשיו >>
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
אני
13/07/14 10:04
107צפיות
קשה לי
את המילים, אני לא מוצאת.
המצב קשה ביותר.
זקוקה לכתף תומכת, ליד מלטפת, למשהו.
קשה לי ברמה לא מוכרת.
קשה לי.
אנו כאן כדי לתמוך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/07/14 18:26
43צפיות
malikago יקרה,
ברוכה הבאה לפורום,

במספר מועט של מילים הצלחת להעביר את תחושת הקושי.
שתפי אותנו מה קשה לך? ממה נובע הקושי ?
מה את חשה? מה קורה?
אנו כאן כדי לחבק, לתמוך, לעודד, להקשיב ולו באופן וירטואלי.
ורדה
ככה
14/07/14 12:09
44צפיות
אני די טובעת בבעיות, עוברת תקופה נוראית (בלשון המעטה) גם ככה,
והמצב הזה של המלחמה הזאת, מוציא אותי מדעתי בכלל.

בסיבוב הקודם, הבית שלי נפגע, ומה לעשות, זה השאיר טראומה כלשהי.
הפעם גם אין לאן לברוח, כי זה כמעט בכל הארץ (וזה רק עניין של זמן עד שיהיה בכולה).
כל ההרגעות וכל היהיה בסדר כבר לא עוזר, שום דבר לא מצליח להרגיע והמצב הזה של המתח התמידי הזה פשוט ממוטט אותי.

אם זה פגע פעם אחת בבית שלי, אז התיאוריה של בי זה לא יפגע, כבר לא נכונה, כי זה עניין של סנטימטרים וזה יכל להסתיים גם אחרת, ועובדתית רוב הפגיעות שכבר קורות הן פציעות (שזה מפחיד אפילו יותר).

בקיצור, אפשר להמשיך עד מחר, אבל השאלה מה זה יעזור.
חרדת מצב
15/07/14 06:56
31צפיות
שלום malikago

אני מאוד מבינה את החרדה שלך.
במאמר ב"ידיעות אחרונות" כותב ד"ר אילן רבינוביץ (אתמול) "משוגע מי שלא חרד".
אני משערת שישראלים רבים מאד שותפים לתחושות שלך,
במצב הנוכחי אלו הן תחושות נורמליות.
העובדה שביתך נפגע בעבר, שהיא בודאי סוג של טראומה, מקשה עוד יותר.

על אף שהחרדה גורמת לתופעות גופניות לא נעימות,
למעשה יש לה מטרה חיובית - להכין את הגוף להתמודד בצורה מיטבית עם הסכנה,  
לדוגמא להכנס למרחב מוגן, על מנת להמנע מפגיעה.   
לדבר, לשתף -
אחד הדברים שמומלץ לעשות הוא לדבר על התחושות ולא להדחיק.
הדיבור  מקל ויוצר תחושת סולידריות והבנה שהלחץ והחרדה הם נורמטיביים.  
הכתיבה שלך בפורום היא אחת הדרכים לדבר על המצוקה שאת חשה.

להרגע בעזרת נשימות-
במצבי חרדה הנשימה היא שטחית ומהירה
ולכן אחת הדרכים להרגע היא לעשות את ההיפך –  לגרום לכך שהנשימה תהיה איטית.
חשוב להקפיד על כך שהוצאת האויר תהיה איטית, רצוי דרך הפה, כמו שמכבים נר.

ונראה שבלי קשר למצב את "טובעת בבעיות עוברת תקופה נוראית" -
את מוזמנת לשתף אותנו.
ורדה
תודה
15/07/14 13:14
29צפיות
אבל זה ממש לא מה שאני צריכה.
לדבר בלי סוף, לא רק שלא עוזר, אלא בסופו של יום רק מכניס אותי ללופ מחשבתי, ואני גם ככה מדברת על זה...
נשימות, במקום להרגיע, עולות לי על העצבים.

בקיצור, לשתף לא עוזר, באסה.

הלוואי והייתי יודעת מה אני צריכה.


הסחת דעת
17/07/14 18:30
9צפיות
שלום לך מלי,
אני רוצה לשתף אותך
שלי קרה לא פעם שדברתי עם אחרים,
על קושי או בעיה  
וכתוצאה מכך עלו רעיונות ואפשרויות  שלא חשבתי עליהם קודם,
עד כדי כך שאמרתי "איזה מזל שדברנו",
אני מבינה שלך לא עוזר לדבר,
ולכן אני לא אבקש ממך לתאר את הלופ המחשבתי שנוצר אצלך.
אם נשימות לא מרגיעות אותך,
תעשי משהו שכן מרגיע אותך.

אני אציע כמה אפשרויות לפעילויות שגורמות להסחת דעת
ואני אשמח לשמוע מה מבין הדברים יעיל יותר עבורך:
לעסוק בתחביב (תשבץ, ציור, שטיפת רצפה, שטיפת כלים)
פעילות גופנית,
להפגש עם חברה
לעזור למישהו אחר הזקוק לעזרה
לעשות פזל,
לקרוא
לצפות בסרט נחמד
להתקלח ( מים זורמים מרגיעים)
לדמיין מקום מרגיע עבורך,
לדמיין שאת כותבת את המחשבות על החול והגלים סוחפים אותם,
להיזכר בחוויה נעימה ומשמחת שקרתה לך.
ורדה


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה