לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !

 

רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.

לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 

הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,

לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,

המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.

הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.

הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,

בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.

לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.

הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.

אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.

 

חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.

טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,

ומצריך מפגש פנים אל פנים.

אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,

עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.

הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.

ורדה צדיק

מנהלת הפורום

מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך


תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

הודעה חדשה

מתעניין בנוגע לטיפול ביו פידבק
26/03/15 15:43
17צפיות

האם יש פה במקרה מישהו שעשה פעם טיפול ביו פידבק. אני חושב להתחיל טיפול כזה כנגד החרדות שלי. אחרי שטיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי השיגו תוצאות חלקיות בלבד. אבל לפני שאני מבזבז זמן וכסף הייתי רוצה לשמוע חוות דעת שלכם. איך בדיוק הטיפול מתנהל ועובד? עד כמה הוא יעיל? האם הוא עוזר לכולם או רק חלק מהאוכלוסיה?
תודה מראש לעונים.
 
לי היה בבית דבר כזה.זו תוכנת מחשב עם גרף.למחשב מחובר סנסור
26/03/15 18:03
19צפיות
עם כבל שמתחבר ל-2 אצבעות היד.
זו בעצם העברה חשמלית מהאצבע שלך דרך הסנסור החיישן אל צג גרף המחשב.
כאשר אתה לחוץ אז הגרף על המסך עולה וכשאתה מצליח להרגיע באמת את עצמך אז קו הגרף יורד.
ככה אתה עוקב אחר הרגשות שלך ורואה בצורה גרפית את המצב הרגשי שלך.
בזמן התרגול אתה לומד איך להתנהג בכדי להוריד את קו הגרף למטה.
אם אתה כועס שגרף ממאן לרדת למטה,אז הגרף דוקא עולה,שזה אומר כל כעס שלך
מקפיץ למעלה את קו הגרף.
המטרה בביופידבק היא ללמוד איך לחשוב ואיך להתנהג בכדי שהגרף ירד למטה שזה אומר
שבצורה הזו בחיים אתה תריך להתנהג ולא בצורה שהגרף עולה.
לא קל בכלל להוריד את הגרף למטה,אבל אולי עם מדריך מקצועי תלמד איך להוריד את הגרף.
זה כמו איך שלומדים לנהוג באוטו.
לי לא היה מדריך לכן אף פעם לא הצלחתי להיות עם גרף תחתון,כי הייתי כל הזמן בלחץ נפשי.
אני לא בטוח שתהיה לך הצלחה,אבל כדאי שתנסה עם מדריך.
השיעור כמובן בכלל לא זול וחבל שמבקשים על שיעור כזה הרבה כסף.
ביופידבק משולב בטיפול
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/03/15 14:23
7צפיות
חבובצ'יק שלום 
וברוך הבא לפורום, 
ביופידבק היא חלק משיטה הממוקדת גוף 
מתוך הנחה שהגוף מכיל בתוכו אינטליגנציה רגשית החיונית לקידום הטיפול, 
יש מטפלים קוגנטיביים התנהגותיים המשלבים ביופידבק במסגרת הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי
כמו הפסיכולוג הקליני ורפואי לירון אליאסוב שהתארח בפורום לפני שנה.
ביעור חמץ
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/03/15 12:53
9צפיות
כשמתקרב פסח, מתחיל בבתים רבים מרתון של נקיונות,
נקיון יסודי של כל פינה,
נפטרים מדברים מיותרים 
מנקים את החמץ
ויש תחושה של הקלה ושחרור, של פינוי מקום.  
 
באופן סמלי - זהו זמן לנקיון פנימי,
של דברים שמהם רוצים להשתחרר,
אולי הרגלים או דפוסי התנהגות  שלא משרתים אותנו?
אולי מחשבות מעיקות, אובססיביות? 
אולי חרדה ?
אז איזה "חמץ" הייתם רוצים לבער, 
ומה הייתם רוצים להזמין לחיים שלכם במקום? 
 
אתם מוזמנים להתייחס ולשתף. 
סקר קטן בנושא ציפרלקס והריון
25/03/15 15:14
32צפיות
אני אם למספר בנות, רוצה להיכנס להריון עם ציפרלקס. הפסכיאטרית שלי אמרה שסטטיסטית עם ציפרלקס נכנסים להריון של בנות. ואני הייתי מאוד רוצה בן.
אשמח לשמוע מנשים שנכנסו להריון עם ציפרלקס- מה נולד- בן או בת וכן אם התינוק/ת בריאים

נ. ב
הכינוי מר לי- משום שכרגע אני בתקופה קשה של הסתגלות לציפרלקס. אני 3 שבועות עם ציפרלקס והיום מרגישה חולשה ועייפות וחוסר אינרציה ופשוט - מר לי :(
º
אף אחת לא חוותה הריון עם ציפרלקס??
25/03/15 18:49
15צפיות
עד כמה שידוע לי
26/03/15 13:50
20צפיות
אסור לקחת ssri בזמן  הריון כתוב את זה גם בעלון לצרכן של ציפרלקס אז הזוי לי מה שהפסיכיאטרית אמרה לך
º
התקשרתי למכון הטרטולוגי ואמרו לי שאין שום בעי
26/03/15 20:08
12צפיות
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
26/03/15 11:38
2צפיות
|*|האם אתם בעלי עסק קטן או בינוני וצריכים הכוונה בכל הנוגע להתנהלות הפיננסית מול הבנק? האם אתם מכירים את קרנות הסיוע שעומדות לרשות העסק שלכם?
פורום מימון עסקים בהנהלה חדשה ואתם מוזמנים להיכנס לפורום ולהתייעץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|יש לכם שאלות לגבי החזרי מיסים? אתם מעוניינים לקבל יותר מידע בנוגע למס רכישה?
היכנסו עכשיו לפורום דיני מיסים וקבלו את כל התשובות לשאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|את סובלת מצניחת רחם? יש לך שאלות לגבי חיזוק שרירי רצפת האגן?
היכנסי עכשיו לפורום רצפת האגן והעלי את שאלותיך בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
הפרעת דה ריאליזציה- קריאה לעזרה
24/03/15 21:02
41צפיות

שלום,
אני כותבת את ההודעה הזאת באמת ממקום של חוסר אונים ובתקווה גדולה למצוא כאן עזרה ואולי אפילו קצת רוגע. 
כילדה הייתי מאושרת מאוד אבל לפעמים ממש לפעמים הייתי מקבלת התקפים כאלה שפתאום המציאות נראתה שונה לחלוטין, כאילו אני בתוך הזיה, חלום או סרט רע כלשהו. הסביבה נראית מפחידה ושונה ואני מרגישה תחושת ניתוק גדולה ופאניקה שזה לא יגמר. החוויות האלה באו והלכו למשך מספר דקות עד שנעלמו, כך הן נעלמו לחלוטין בבגרותי וגם בצבא.
לפני כחודש עשיתי צעד טיפשי מאוד, ניסיתי בפעם הראשונה קנאביס רפואי מידיד שהציע בתמימות.. עישנתי מספר פעמים והרגשתי טוב ומצחיק, אבל פתאום התחילו צעקות גדולות, מישהי שעישנה גם כן התעלפה בשירותים.
מהרגע הזה התחלתי להרגיש כאילו אני בחלום, שוב בן רגע החוויה הנוראית הזאת שלא הרגשתי כבר שנים רבות צפה אבל הפעם בחוזקה לא נורמלית. חשבתי שהשתגעתי, שאשאר תקועה בתחושה הזאת לנצח.. שוב אין לי איך לתאר את אותה התחושה חוץ מאשר הזיה... חלום... לא מציאותי... כביכול הכל נראה רגיל אבל פשוט לא מרגיש רגיל, סוריאליזם. חייבת לציין שזאת התחושה הכי נוראית שמישהו יכול להרגיש אי פעם. זה נמשך דקות ארוכות, הלכתי לחדר לשכב, כיביתי את האור והתחלתי לרעוד בכל הגוף, זאת כבר הייתה התגובה לסם ואני, אני נשארתי צרובה בזיכרון עם חוויה טראומתית נוראית. מאותו הרגע (לפני כחודש) חיי השתנו לגמרי.
אני חיה בפחד מתמיד שזה יקרה שוב ובגלל שיש לי היסטוריה גדולה מאוד עם או סי די הדבר מציף מחדש בראשי את אותה החוויה שוב ושוב והפחד שזה יקרה שוב ושלא אצליח לצאת מתחושות האימה האלה מלוות אותו כל יום.
בהתחלה הלכתי לפסיכיאטר שנתן לי קלונקס ואמר שזה ירגיע אותי ובהחלט זה עזר קצת. לצערי המשכתי להרגיש תחושת ניתוק כל החודש האחרון, כמובן לא באותה רמה כמו בהתקף ההוא אבל כביכול תחושה שאני לא חלק מהמציאות יש משהו שמפריד ביני לבין המציאות הרגילה והפחד הזה.. שאשאר תקועה ככה ולא אחזור להרגיש עצמי. במהלך החודש האחרון מנעתי מעצמי לצאת לבלות, כמובן שהתרחקתי מאלכוהול וכל הנוגע לזה ובעיקר הסתגרתי בחדר.
האמת שרק כשאני עובדת במלצרות אני לא חושבת על זה ומרגישה יותר טוב.. הלכתי לפני שלושה ימים לפסיכיאטר שאמרה שזה דה ריאליזציה וכך הגוף מתמודד עם טראומה ומגן עלינו ורשמה לי פרוטיאזין לקחת פעם ביום ומודאל לקחת בערב. לקחתי פרוטיאזין ולמרות שזאת תרופה יחסית בטוחה וקלה היא גרמה לי להרגיש ממש רע.. חשוב לציין שבחודש מאותה הטראומה לא חזרתי להרגיש את אותה התחושה הנוראית שהרגשתי בערב שהשתמשתי בסם ואחרי שנטלתי פרוטיאזין  היה לי התקף מאוד קרוב למה שהיה אז באותו הערב במהלך משמרת במלצרות, כך שגם בעבודה עכשיו אני מרגישה רע כי הסביבה מזכירה לי את המאורע. כל רגע ביום אני שואלת את עצמי, האם אני מרגישה מוזר עכשיו? מרגישה כאילו התקף עומד לבוא? וכמובן שברגע שחושבים על זה פתאום הפחד מגיע וההתקף נראה קרוב מתמיד..

אני מרגישה החמרה במצב עם התרופה הזאת ובעיקר כבר עם אפס כוחות ויכולת להתמודד עם הדבר.. מרגישה כאילו אני נכנעת ולא אצליח לצאת מזה.. בא לי פשוט להרגיש רגיל כבר.
כתבתי הרבה.. הייתי צריכה לפרוק. אם יש למישהו איך לעזור לי, אני יותר מאשמח.

המפתח
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 10:21
10צפיות

שלום עלמה
וברוכה הבאה לפורום,
ראשית, אין בפורום יעוץ תרופתי כך שלא נוכל להתייחס לחלק התרופתי.
אני מצטערת לשמוע על מה שעובר עליך ומקוה שמאז שהעלית את ההודעה את מרגישה טוב יותר.
 
אני רוצה להודות לך על שהעלית את ההודעה כאן,
כך שכולנו יכולים ללמוד ממנה.
יש הנחת יסוד ב NLP שאומרת:
"מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית" -
איזו כוונה חיובית ( גם אם זה לא נראה כך) יכולה להיות לאירוע הזה? 

את כותבת: "האמת שרק כשאני עובדת במלצרות אני לא חושבת על זה ומרגישה יותר טוב"
וזה המפתח עבורך :
להתמקד במשהו אחר (כמו עבודה)
להתמקד ביום יום,
בשגרה הברוכה, 
לחפש סימנים לדברים החיוביים שבחיים שלך  (ולא סימנים להתקף הבא),
ולהמשיך בחיים הלאה,
אשמח להתייחסותך לדברים.
 
לא בטוחה מה קורה לי...
23/03/15 19:01
76צפיות
אני לא יודעת עם מי להתייעץ..הפסיכולוג האחרון וגם רופאת המשפחה שלי שניהם המליצו לי לקחת כדורים שישלטו בחרדות שלי..מאז עבר זמן מה וההתקפים שלי ממוקדים יותר (סערות...וכד') ואני מזהה אותם ומרגישה יותר בשליטה. אבל...אני מרגישה משהו חדש משהו אחר שינוי מצבי רוח ומסתבר שגם הבן זוג שלי מרגיש אותם כמובן שהחרדה שאני אהיה חולת נפש כמו סבתי (מניה דפרסיה) יש מלחיץ אותי... עשיתי בדיקות דם להורמונים וכד' אבל חושבת שזה החרדות שלי פשוט צד שאני לא מכירה...אני לא רוצה להיות כזאת .. אני חושבת שכל הדרך שאני בוחרת לחיות משפיעה על זה ואין לי מושג מה לעשות ! 
ברוכה הבאה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/03/15 00:38
42צפיות
שלום לי
וברוכה הבאה לפורום,
את נמצאת במצוקה ולא בטוחה מה קורה לך,
לא ברור מה את שואלת
האם את יכולה לחדד קצת את השאלה?
מה זה המשהו החדש שאת מרגישה?
אנסה לחדד
24/03/15 14:27
35צפיות
שינוי מצבי רוח קיצוניים אני בוכה המון ומצד שני פתאום צוחקת הבן זוג שלי אומר שאני לא צריכה לפחד שזה לא כזה קיצוני זה פשוט התגבר בתקופה האחרונה ...מעליי יש ענן שלא מפסיק להזכיר לי את המחלה של סבתי ז"ל (מניה דפרסיה) והפחד הזה שמלווה אותי... אני נורא מודאגת. איך יודעים שאני לא יהיה כמוה? המחלה אצלה פרצה בשנות ה30 ואני בת 30 מפברואר האחרון
עושים בדיקת דם ורואים אם תקין החומר ליתיום במוח.אם חסר אז
24/03/15 18:32
24צפיות
לוקחים כדור ליתיום בצורה מאוזנת,
כך שהמינון יתאים וכשמאוזן החיים נהיים טובים בלי שום בעיה.
הפרשנות משפיעה על ההרגשה
25/03/15 00:08
18צפיות
לי היקרה,
 
הדרך בה אנו מפרשים את המציאות ( או אירוע כלשהו)
היא זו שמשפיעה על ההרגשה שלנו,
ולא המציאות (האירוע) עצמה,
 
יתכן שאת מפרשת את ההתנהגות שלך שאינה קיצונית (כפי שאומר בן זוגך) 
כמשהו מדאיג, והמחשבה הזו לבדה מגבירה את החרדה
האם יכולה להיות פרשנות אחרת להתנהגות ? .
 
האם התייעצת עם רופא?
 
 
 
 
 
 
 
 
יכול להיות
25/03/15 12:29
25צפיות
עשיתי בדיקות דם... לא יודעת עם ליתיון אחד מהם עשיתי לכיוון הורמונים וכל המסביב... התשובות יהיו שבוע הבא.
אני מתחתנת עוד חודש וחצי..אני דיי בלחץ ואני מפרשת הכל בקיצוני כאב ראש בשבילי זה בטוח גידול ומוות..כמובן שזה החרדות אבל לא נעים לי ומפחיד אותי שאני מתעצבנת בקלות כל כך או בוכה בפתאומיות וכמובן שזה מלחיץ אותי כי אז ישר עולה הדאגה של מה אם...
לקראת חתונה
28/03/15 14:49
5צפיות
לי יקרה, 
על אף שמדובר בשינוי מתוכנן וחיובי (בדרך כלל), 
חתונה היא דבר מלחיץ, בהרבה מקרים.  
בנוסף לרצון שהחתונה תהיה "מושלמת",
עומד להתרחש שינוי משמעותי בחייך. 
 
הדבר הראשון הוא להכיר בכך
שהלחץ הוא טבעי ומאפיין הרבה אנשים לפני חתונה,
והדבר השני הוא לפעול להפחתת הלחץ:
למשל לשים לב לנשימה, לנשום לאט  ולהרגיע את הגוף,
לדבר עם אנשים מעודדים ואופטימיים,
לשלב הומור. 
ולגבי ההכנות - לפרק למשימות קטנות ולסמן V על כל משימה שהושלמה,  
ואם אפשר -  להעזר באנשים קרובים. 
אז שיהיה במזל טוב


 
 
 
º
משפט מעורר השראה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )הודעה זו מכילה תמונות
21/03/15 09:35
52צפיות
פרק חדש
אכן כן ורדה, זה באמת מה שקרה לי ופשוט נפלתי נפילה קשה -
21/03/15 12:42
28צפיות
אך אחרי זה באה ההתעוררות.
מבינה שאין צורך להתרכז במה שגורם לי להרגשה רעה מאוד ולא משרת אותי, גם אם קשה להפרד ממנו, ההתאבלות הקצרה היא נדרשת, אך לאחר מכן נרכשת התובנה להמשיך הלאה ולטפש למעלה ולא להכנע.
זה בדיוק כמו השיר : "הלאה", שיר זה תמיד נותן לי השראה להמשיך הלאה ולא להתקע במה שמעיק וממית פנימית, לפעמים צריך זמן להתאבלות, אך לאחר מכן להמשיך "הלאה" ולא להכנע לכאב ולא להרתע "ממסע החיים".
 
הלאה
רבקה זוהר
מילים: קובי לוריא
לחן: יצחק קלפטר
קיים ביצוע נוסף לשיר זה

באתי מעולם מלא ספקות ודאגה,
כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע.
השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום,
אבל אני עוד מחפשת מקום.

מבקשת דרך בין שבילים מפותלים,
בתקווה שיום אחד אבין את הכללים,
הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה,
רק דבר אחד ידעתי יפה:

הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.

לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב,
פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף.
אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים,
משהו קורא אליי מבפנים:

הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להיכנע.
 
ללמוד מהעבר וללכת הלאה
21/03/15 14:34
24צפיות
תודה על השיר המקסים
חשוב
לא לוותר על הלמידה,
על השיעור ממה שקרה
וללכת הלאה עם תובנות
כדי שאפשר יהיה לצעוד בשביל נוח יותר, פחות מפותל.
 
לא תמיד זה קל, במיוחד כל מה שקשור בפרידות הם מותירות אותי
21/03/15 16:26
24צפיות
כל כך כאובה, נטושה, פגועה - מישהי אחרת לא אני, כל החזות הפנימית שלי משתנה ועד אשר אני בעצמי לא מכירה את עצמי ככזאת.
זה ברור לי שזה מטראומה מורכבת מהילדות וגם היום משפחתי מתנהגת בצורה לא נאותה כלפי, סטיגמה, לכן הכל קשה.
אבל נרכשת למידה יותר להאמין בעצמי ובדרך, אך זה בהחלט לא קל כי משפחה זה הבסיס בחיים.
תודה רבה לך על הכל ורדה יקירה ואהובה.
 
כמו אשת לוט
22/03/15 23:30
24צפיות
לא להסתכל לאחור.
אני מנסה, אבל זה לא פשוט, להפסיק להשקיע בעבר.
אני יודע שזה מיותר, אבל הזכרונות, הזכרונות, מושכים אותי לשם.
 
זכרונות
24/03/15 00:33
10צפיות
שלום סופרימו,
האם הזכרונות נעימים, מחזקים ?
כי את אלה חשוב לנצור
ולהתחזק באמצעותם,
להעזר בהם ברגעי מצוקה.
 
אך יש  זכרון לא נעים,
חשוב ללמוד ממנו את השיעור,
ולדמיין אותו כמו תמונה ישנה ודהויה,
שהולכת ומתרחקת עד שהיא נמוגה.
 
והתרגום
24/03/15 00:16
12צפיות
אינכם יכולים להתחיל את הפרק הבא של החיים שלכם
אם אתם ממשיכים  לקרוא את הפרק האחרון שוב ושוב.
|*|נפתח פורום גישור|*|
22/03/15 14:30
7צפיות
|שמאל|יש לכם סכסוך משפחתי על ירושה? קלקלתם את היחסים עם השכנים?
כנראה שהליך גישור הוא הפתרון בשבילכם!

היכנסו עכשיו לפורום גישור והעלו את שאלותיכם בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
סערת הלב
18/03/15 10:28
41צפיות
הסערה  חדורה פנימה אל תוך ליבי
ממש סוערת בעוצמתה, לעיתים מצליחה למתנה
אך היא כל כך מכאיבה וחסרת שקט
לא מבינה את הכאב והעלבון שחוויתי מכמה גורמים מקצועיים
מאידך, רוצה את אותם המטפלים שסייעו לי כבית חם רבת השנים
ולפתע הכל התרועע והתמוטט ושבר את כל היסודות שבתוכי
 
מנסה לחזקן באמונות ובמחשבות חיוביות
יחד עם האופטימיות והתקווה
נודדת בין הייאוש והתקווה
מול העלבון והשפלה לבין החוזק ויכולתיי
מותירה אותי חסרת מנוחה ובאי שקט
מתי אקבל את העזרה המיוחלת
כי צריכה מאוד הכלה
נוכח העוגמת הנפש שנגרמה מכמה גורמים
 
לא יודעת עוד כיצד לפסוע
מחכה לתשובות בפנייה שפניתי
בתקווה שהפעם היא תהיה יעילה
ולא אחווה שוב אכזבה ותבוסה
 
תקוותי שתהווה לי כעמוד התווך
לחיזוק שורשיי ויסודותיי שהתמוטטו
החולשה והכאב יתחזק ויתפוגג
ואנוע במשימות חיי
עם הנאה, כייף, אתגר וסיפוק
בכל תחומי חיי באהבה וללא פחד
אמצא את הפרנטר המיוחל עבורי
אהיה מאושרת ומעושרת מדרכי
ושינוי איכות חיי
לו יהי אמן ואמן סלע, בורא העולם
 
איך לשנות רגשות
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/03/15 17:10
26צפיות
מירב,
וזה טבעי שאת מרגישה פגועה,
כי את משחזרת את חווית הפגיעה שוב ושוב,
חושבת למה זה קרה לך
זו בודאי תחושה לא נעימה
אבל היא באה בעקבות המחשבות החוזרות
על "חצי הכוס הריקה".
 
כדי לשנות את התחושה ולשפר את מצב הרוח,
מזמינה אותך להזכר ברגע  שמח בחיים שלך,
ותרגישי מה שהרגשת אז באותו רגע,
וחפשי רגע מצחיק בזכרון
ותרגישי מה שהרגשת אז...ותזכרי בעוד מצבים כאלה
לאט לאט תתחילי להרגיש  רגשות טובים בתוכך,
הפגיעה תלך ותתפוגג,
ותוכלי להתקדם בהדרגה.
אני עושה את זה ואז מרגישה כל הזמן בנדנדה
18/03/15 17:47
23צפיות
פשוט כל דבר שמסתיים בפרידה וכאשר מרגישה כואבת, מושפלת, נטושה, זה שובר ומרסק אותי.
אני יודעת שזה קשור לילדות, אבל השאלה, אף פעם אי אפשר להתנתק מהחוויות הנטישה מהילדות ותעזוב אותי
למה זה כל כך מאיים? למה אני רוצה אדם שכל כך פגע בי? זה נראה לי לא נורמאלי.
לכן לא מבינה את עצמי, כי אדם חזק, בעל יכולות, אבל ברגע שחווה תחושה של נידוי או נטישה, כאילו הורגים אותי למוות, זו התחושה. אי אפשר לצאת מהחוויה הטראומטית הזאת.
עברתי טיפול פסיכולוגי ומקבלת את מה שעברתי מתוך אמונה לשחרר את עצמי, אבל למה כל פרידה כואבת מותירה אותי נשברת והרוגה?
 
להתרכז ברגע משמח בחיים
22/03/15 23:36
13צפיות
זה רעיון טוב.
ניסיתי, ובסך הכל זה קצת שיפר את המצברוח השפוף שהיה לי בסופשבוע.
אז תודה על ההצעה.
השיטה הזו היא חלק מחשיבה חיובית?
או שזה NLP ?
עיגון
24/03/15 23:24
5צפיות
לסופרימו,
אני מעריכה את הפתיחות שלך והנכונות ליישם דברים
כדי לשפר את איכות חייך,
להזכר ברגעים משמחים
ולחוות אותם כאילו הם קורים
לראות מה שראית, לשמע מה ששמעת
להרגיש מה שהרגשת באותו רגע משמח
תהליך שנקרא  ב NLP - עיגון,
כך אנו יוצרים עוגן/נים שאפשר להעזר בהם, למשל, כשמצב  הרוח שפוף.
מה עושים אחרי שמנסים הכל?
16/03/15 12:09
75צפיות
אני סובלת לאחרונה מחרדה מאוד גדולה,שלא עוזבת אותי. היא בעיקר קשורה לתחום קריירה שאני רוצה לעסוק בו.מוזיקה. אני מרגישה כל הזמן שהזמן אוזל לי. ושאני מזדקנת. אני כבר בת 25 ואני מרגישה כאילו לא הצלחתי להשיג שום דבר
זה הגיע למצב של אפיזודות דיכאון מאוד קשות מלוות בחרדה,
אני בעברי ניסיתי אפשר להגיד כמעט כל כדור פסיכיאטרי נוגד דיכאון,מפרוזק ואז ויפאקס,וכלום לא עזר לי
הדבר היחיד שעוזר מאוד זמנית וגם ממכר זה קולנקס,אבל אני יודעת שאם אתלה בו המצב שלי יחמיר כי אתמכר ואתרגל אליו.
התחושות שאני חווה הם מאוד קשים,יש לי חבר שאוהב אותי אך הוא לא לגמרי מבין,איך אפשר להבין?
להיות תקוע ברגשות האלה,לקום ולרצות רק לחזור לישון,להתחנן שהיום הזה יעבור בשלום,התקפי בכי בלתי פוסקים
שמכבידים עליו כבר,מכבידים עליי,ניסיתי כבר טיפול פסיכולוגי עם כמה פסיכולוגים וזה לא היה בשבילי,
ניסיתי היפנוזה,ניסיתי דיקור סיני,ניסיתי נטורפתיה,ניסיתי פסיכיאטריה,מה לא ניסיתי? מתקשרת אפילו ניסיתי.
 
אני מרגישה שבאמת אין לי מוצא ואין דרך החוצה,ולא יודעת מה הלאה
ואני מרגישה כל כך לבד בזה,כי נראה שכולם בסדר גמור עם החיים,לפחות ברמה שהם מצליחים להשאר בשגרה שלהם בלי לסבול ברמה
של התקפי חרדה ובכי.
לא ניסית הכל,כי לא נסית לדאוג ולכעוס ללא סוף על מר גורלך.
16/03/15 13:03
42צפיות
כאשר תפסיקי,אז תרגישי טוב יותר.
ל-2 רגשות אלה יש כוח עצום להפיל בני אדם למשכב ולמחלות.
הגיע הזמן שאנשים יהיו סבלנים יותר בחיים.שום דבר לא הולך בכוח.
גיל 25 זו רק התחלת החיים.
להתמיד בטיפול
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/03/15 18:36
28צפיות
שלום ענבל,
חבל לשמוע שאת חשה שאין לך מוצא,
ובגיל 25 מרגישה שהזמן אוזל.
נסית הרבה דרכים כדי להתגבר, זה מוכיח שאת מעונינת בשינוי, כל הכבוד.
חשוב שתדעי שהשינוי אפשרי וכל חיים לפניך להגשים את מטרותיך.
אך כדי להשיג תוצאות יש צורך להתמיד בטיפול.   
 
באיזה סוג טיפול פסיכולוגי ואיך החלטת שהוא לא מתאים לך?
 
 
ענבל היקרה!
29/03/15 17:22
2צפיות
קודם כל אני חייב להגיד לך שאני מאוד מזדהה עם המון סיטואציות מהעולם החרדתי שלך.
אני אספר לך קצת על עצמי , שמי מתן אני בן 25 ואני גם עוסק במוזיקה (dj).
במשך השנים, אני סובל מחרדות ואובססיות איומות שמונעים ממני לחיות.
גם אני מרגיש רק צורך לישון ולא רוצה לקום מהמיטה, וזה מה שקורה בפועל כבר הרבה מאוד זמן.
ההתקפי חרדה שלי הם יומיומיים וחוזרים על עצמם כבר שנים.
רק בחצי שנה האחרונה אני מרגיש שבאמת תמו כל הקיצים ואני לא מסוגל יותר.
אז קודם כל רציתי להגיד לך שאת לא לבד בעולם. במשך הזמן למדתי שיש המון אנשים עם חרדות ואובססיות,
ומה שנראה מבחינה חיצונית שאת אומרת שאנשים מצליחים לנהל את החיים שלהם ורק את לא, אז תרשי לי להגיד
לך שכלפי חוץ אתה רואה אנשים שקרובים אליך, או פחות קרובים אליך שמנהלים אורך חיים ״שפוי״.
אז קודם כל לעולם אין לדעת מה קורה אצל אנשים אחרים ובכללי יש המון המון אנשים שלא מתפקדים בעקבות חרדה, והנה אני אחד מהם,  אז את לא לבד! לגבי זה שאמרת שחבר שלך לא לגמרי מבין ובאמת איך אפשר להבין? קודם כל אני חושב שמשפט כזה נובע מבושה מאוד
גדולה במצב שאנחנו נמצאים בו, אז תדעי שהדרך לטיפול עוברת דרך קבלה עצמית אמיתית וכנה, ובהחלט אפשר להבין. אנחנו לא עוף חריג יש מיליונים כמונו, אז שוב - את לא לבד !
רציתי לשתף אותך בדרך שאני עושה כרגע, אני נמצא בתוכנית  שנקראת 12 צעדים שפועלת בכל מיני מישורים...
בעיקר במישור הרוחני ופחות קונבנציונאלי. בעקרון זאת קבוצה תמיכה מדהימה ובחסותה תמיד יש לך עם מי לדבר! פשוט תרשמי בגוגל 12 צעדים, יש קבוצות בכל עיר בארץ!  זה אחד הדברים החשובים ביותר! לא להישאר עם זה לבד.
 
אני יותר מאשמח לדבר איתך בהמשך על כל הנושא הזה אם תרצי.
 
מקווה שהצלחתי קצת לעזור,
 
מתן.
הפסקת שימוש באסיוול
13/03/15 11:26
53צפיות
עקב בעיות בשרירים במפרק הלסת ,קיבלתי אסיוול להרפיית השרירים השתמשתי במינון נמוך של רבע עד חצי אסיוול ליום של 5 מליגרם ,אחרי תקופה זאת התחלתי להרגיש דיכאון עמוק והתחילתי לבכות בלי הפסקה ,הפסקתי את האסיוול כבר ארבעה חודשים ,ובמשך תקופה זאת אני חווה חרדות קשות עד כדי פחד לצאת מהבית ,כל פעם שאני יוצאת אני חווה דברים קשים מאודברחוב .אי שיווי משקל בצורה קשה ,ניכנסת לחנויות מרגישה חולשה חזקה ולא מסוגלת לזוז,ריחוף ברחוב והתקפיי פניקה נוראים ,עולמי חרב עלי אני לא מוותרת לעצמי ויוצאת בכח ,הפסקתי לינסוע למקומות רחוקים רק באיזור ,
ואני כל הזמן עייפה וקשה לי לסחוב את הגוף ,ומחשבות טורדניות שאני לא יכולה לצאת ולתפקד כמו שצריך ,היה לי חוסר ויטמין בי 12 ,קיבלתי זריקות ויש שיפור קל ,פרטין 20 ,
נימצאת בטיפול פסיכולוגי שעוזר לאותו היום ,עליי לציין שכדורים ניסיתי הרגשתי זוועה ולא המשכתי היה נורא הכל התעצם ,
עברתי הרבה דברים קשים בחיי התאלמנתי ליפני הרבה שנים ,ועברתי עוד דברים שלא אוכל לפרט ,ואף פעם לא חוויתי חרדות ופחדים בצורה קשה כזאת ,
הכל התחיל לי בשימוש יום יומי באסיוול ,
שאלתי היא כזאת היום ארבעה חודשים נקיה ,מרגישה שיפור קל ככל שהזמן חולף ,
האם יכול להיות שיעבור עוד כמה חודשים והחרדות הקשות יחלפו ?
האם האסיוול גרם לי למצב הקשה הזה ? כי זה מה שאני מרגישה?
ואם כן כמה זמן לוקח לחרדות האלו לחלוף לאחר הפסקת האסיול ? והאם העיפות הקשה זה מהמצב ?
אני יודעת שזה כבר יצא לי מהגוף אבל הנזק נעשה כבר.
אני לא רופא,אבל בנוסף לכל הצרות שלך את בחרדה ודיכאון.מה
13/03/15 12:50
31צפיות
שהחמיר את מצבך הדכאוני לדעתי הלא מקצועית זה שחסר לך ויטאמין B12.
חשוב מאד שויטאמין זה יהיה לא רק טוב,אלא גבוה ככל האפשר,כי העודף של
ויטאמין זה יוצא החוצה ולא נתקע בגוף.
לכן אני שאין לי מחסור בויטאמין זה לוקח כל יום כדור אחד של חברת סולגר 1000 מתחת
ללשון ולא לבלוע אותו. עדיף שיהיה לך בבדיקה אפילו תוצאה של 750.
אני מאמין שאם תתחילי לקחת כל יום כדור אחד מתחת ללשון מצבך
הדיכאוני ישתפר ובסוף כנראה יעלם.
יחד עם זאת כדור הקלונקס לדעתי רק עושה לך טוב ואולי חצי כדור לא מספיק לך
ואת כנראה זקוקה לכדור שלם במצבך החרדתי שנראה לי לא קל בכלל.
 
תשתדלי לא לפתוח יותר מהודעה אחת חדשה דומה,
כל כל הודעה חדשה שלך מוציאה מהדף הנוכחי בפורום
הודעה חשובה אחרת שאנשים רוצים לקרוא אותה.
הסיבה היא כי דף הפורום מוגבל רק ל-15 הודעות ולא יותר.
את הכנסת 7 הודעות חדשות דומות
ובכך הוצאת מהדף הנוכחי 7 הודעות חשובות אחרות,
שעברו לדף השני.
חברי הפורום כוראים בדרך כלל רק את הדף הראשון.
לכן ורדה יקירתנו מוזמנת למחוק את כל שאר ההודעות המיותרת שלך.
סליחה טעיתיבסוג הכדור שלקחת.בעבר הרחוק גם אני לקחתי אסיואל
13/03/15 12:59
20צפיות
אבל תשאלי את הפסיכיאטר ולא רופא משפחה רגיל אם לא כדאי לך לקחת
כדור קלונקס 0.5 מ"ג שההשפעה שלו לטווח רחוק של עד 30 שעות
והוא טוב יותר לשחרור שרירים מכווצים וטוב מאד לרגיעה נפשית.
מינון גבוהה יותר מתחיל לגרום לחולשה והרפיית יתר.
בצבך כנראה עדיף לקחת אותו כל 12 שעות ולא יותר ולא פחות,
כי אחר 12 שעות ההשפעה שלו נחלשת כל הזמן.
כדור האסיבל משך ההשפעה שלו הרבה יותר קטן וביעיני פחות יעיל.
חצי כדור אסיוול לא יכול לגרום לזה, ביחוד אחרי שלא לקחת כבר
13/03/15 13:08
20צפיות
4 חודשים.
לאורחת
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/03/15 10:11
20צפיות
שלום לך
וברוכה הבאה לפורום,
אין בפורום יעוץ תרופתי,
בכל מקרה גם כשמפסיקים טיפול תרופתי חשוב לעשות זאת בהתייעצות עם הרופא.
מציעה לך לדבר עם הרופא על התופעות הגופניות שאת חווה ועל החרדות,
ועם הפסיכולוג/ית שלך על כך שהטיפול הפסיכולוגי עוזר רק לאותו היום.
 
 
עדכון :)
10/03/15 22:31
89צפיות
היי לכם
חולקת כאן את סיפורי בהמשכים, מאמינה שאולי משהו מהנסיון והחוויות יכול לעזור בדרך כלשהיא לאחרים :)
אז כמו שכבר חלקתי כאן, סבלתי במשך כחודשיים מתופעה דה ראליזציה\זה פרסונליזציה. אחרי בדיקות רפואיות ושני פסיכיאטרים הבנתי שאני סובלת מחרדה שגרמה לתחושת הניתוק.לאחר התלבטות דחיתי את ההצעה לקחת כדורי ציפרלקס.
ומה היום? אני מרגישה שאני צועדת בשביל, לעיתים מתקדמת מהר ולעיתים יותר לאט. לפעמים יש צעד אחורה, ואז שוב מתקדמת, כל הזמן בכיוון הנכון. עושה הרבה פעילות גופנית, עושה טיפול בדמיון מודרך עם מטפלת וכן טיפול אצל פסיכולוגית. חזרתי לעבוד, בניתי שגרה ממלאה ומרגישה שאני לא אותו האדם שהייתי לפני שכל זה התחיל. לאט לאט הפלונטר נפתח. פתאום תובנות על הדחקה רגשית ארוכת שנים שככל הנראה הייתה חלק מהטריגר לההתפרצות של החרדה. להתמודד עם התהומות הכי קשות, גם כשלא קל. כשהתחלתי להתעמת עם הרגשות הכי קשים ושליליים שהדחקתי פתאום נזכרתי מה זה להרגיש ולכאוב באמת. ושזה בסדר. בשבועות האחרונים עוד היו פעמים ספורות תחושות קלות של חרדה, פי מליון פחות עוצמה מההתקפים שהיו כשהייתי בתחושת הניתוק. מרגישה שלאט לאט חוזרת לשליטה מלאה.
עוד יש דרך, אבל מתחילה לראות את האור בקצה המנהרה :)
היי נוסעת יקרה.
11/03/15 01:52
44צפיות
 תודה על העדכון ויופי לשמוע על הדרך שאת עושה,מעתיק לך דברים שכתבתי לך לפני כמעט חודשיים:
"לדעתי מצב כזה בא להגיד לך משהו בעניין שינוי שמתבקש ומתרחש בחייך ומאד יתכן שכשתשובי לפגוש את עצמך, זו לא תהיה מי שהיית קודם אלא עצמך אחרת, יותר נכונה, שלימה ומדויקת. העקרון הוא משבר = הזדמנות".
בהצלחה בהמשך הדרך.
תודה לך!!!
11/03/15 21:53
25צפיות
זכרתי היטב את המילים המחזקות שכתבת לי אז, וזה עזר המון, האמפטיה וההבנה שיש דרך לעבור ויש לאן להגיע.
המון תודה לך
"אם יוצאים מגלים דברים נפלאים"
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/03/15 08:41
24צפיות
נוסעת יקרה,
אכן כשמך, נוסעת, יצאת למסע,
מסע של שינוי.
לא תמיד הדרך חלקה,
לפעמים יש בדרך מהמורות,
אבל כפי שאמר ד"ר סוס "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"
אני מאחלת לך הצלחה בהמשך המסע,
ותודה על השיתוף.
º
כיף לקרוא. תודה שחזרת לעדכן
12/03/15 18:33
8צפיות
|תפוז| מייעץ לכם בענייני זוגיות!
09/03/15 17:23
19צפיות
|רמקול|היום, בין השעות 17:00 ל 19:00 נארח בפורום זוגיות במשבר את דנה חיימזון בוארון, יועצת זוגית ומומחית לתקשורת בין בני זוג.
דנה תשמח לענות לכל שאלותיכם בנושא ליקויים בתקשורת הזוגית ומשברים ביחסים.

|קדימה|אז איך שומרים על יציבות זוגית גם בחגים? איך לשמור על הקשר גם לאחר שנים של זוגיות? ואיך מתנהגים בתחילת הקשר?
היכנסו עכשיו לפורום והעלו את שאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
לא מצליחה לנשום כמו שצריך..
09/03/15 19:48
62צפיות
אני מתוסכלת מזה.
אני מרגישה שזה מפריע לי לתפקד בעבודה, להירדם.
אני מנסה להתעלם ולא לעשות מזה עניין.
אבל זה לא הולך לי.
 
אני חושבת שהסיבה זו העבודה בה אני עובדת.
אבל אני לא רואה את עצמי עוזבת באמצע שנה, ומחר אני צריכה לעדכן שאני לא מעוניינת להמשיך לעבוד בחודשי הקיץ. מקווה שיהיה לי אומץ.
 
אני כותבת בעיקר כדי לשתף, לא חושבת שיש הרבה מה לעשות. אם כי אשמח לשמוע הצעות שלא חשבתי עליהם.
 
*טיפול פסיכולוגי עזבתי אחרי תקופה ארוכה לפני חודשיים, כי זה נמאס עליי.
היי אושר.
10/03/15 01:13
37צפיות
יתכן שריברסינג יכול לעזור. גגלי.
אני הייתי במקומך עוזב היום את מקום העבודה.בגללו את סובלת
10/03/15 21:48
24צפיות
הבריאות חשובה יותר מהכסף.
עדיף בעיני לחיות בעוני מאשר לסבול בחרדה בגלל כעסים וחוסר סיפוק במקום העבודה.
מקום העבודה צריך להיות כייף ולא כלא.
המנהל צריך להיות כמו חבר שלי.
זה לא העניין הכספי.
10/03/15 23:26
33צפיות
רחוק מזה.
אני עובדת עם ילד שאני לא יכולה לעשות לו את זה, זה אומר שישאר בבית עד שנה הבאה. זה ירסק אותו ואת המשפחה שלו.
אין סיכוי בעולם.
אני מאמינה מאוד בלחיות את החיים בצורה טובה ונעימה אחרת זה לא שווה את זה, כשהיה לי רע לפני שנתיים הזמנתי כרטיס טיסה להודו והתפטרתי מהעבודה והיה נהדר. למדתי כמה צריך לעשות את מה שעושה לנו טוב בלי תכתיבים של אחרים.
אבל זה מקרה יוצא דופן.
ולא בגלל שאני כזאת טובה בעבודה. פשוט הילד במצב כ"כ לא טוב שלעזוב אותו עכשיו לא מתקבל על הדעת.

בקשר לריסיבינג קצת מלחיץ אותי האמת.  אבל זה בהחלט משהו ששווה לחשוב עליו.
תודה לכם
º
ריברסינג
10/03/15 23:27
12צפיות
את כבחורה רגישה מאד,לא מתאים לך לעבוד עם ילד עם בעיה קשה.
11/03/15 08:13
28צפיות
זו היתה טעות מצידך שלקחת על עצמך עבודה מהסוג הזה.
עבודה זו מתאימה יותר לאנשים שהם לא רגישים מאד.
תני להם לעשות את העבודה הזו.
יכול להיות שבאמת עבודה זו מחמירה את מצבך הרגשי.
לכן תחפשי במקומך עובד מתאים אחר
וטוב שעה אחת קודם.
תדאגי קודם למצבך ולא למצב הילד עם הבעיה.
לך לא מתאים עבודות כמו אחות או רופאה,או עובדת סיעודית ,או עובדת סוציאלית,
למרות אהבתך לעזרה לזולת המסכנים שסובלים.
 
אל תיתן המלצות נחרצות כאלה, לעזוב עבודה, על סמך 2 שורות
11/03/15 23:08
30צפיות
בפורום. זה לא רציני. אתה לא יודע איזה עבודות מתאימות לה.
º
תעבירי הלאה , חבל להתייחס ל"תובנות" שלו. הבנאדםמושלם
12/03/15 07:47
14צפיות
אני יודעת שכוונתך טובה
12/03/15 18:13
29צפיות
אבל מבחינתי זה הייעוד. הבנתי את זה בגיל 5 כשאחי המיוחד נולד.
מגיל 17 אני עובדת עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי. בזכותם הפסקתי לחתוך, התחלתי טיפול תרופתי, וגיליתי בכלל שאני שווה משהו.
עכשיו זה קשה מאוד, כיוון שאני בלעדית של ילד אחד. והוא בתקופה נוראית עכשיו.
עשיתי הפסקות קצרות מילדים מיוחדים והתגעגעתי מאוד בכל פעם.
 
הבעיה שברגע שהוא בעליה החרדות אצלי נרגעות, אני צריכה ללמוד שאם הוא בירידה זה לא בגלל שאני עובדת לא טוב, אלא להבין שזה שלו לגמרי.
אני רוצה לעשות את הלמידה הזאת.
ייתכן שהייתי עוזבת אם היה לי לב לעשות את זה, אבל כיוון שאני יודעת שזהו התחום שאני רוצה אני צריכה ללמוד למתן את ההזדהות שלי עם הילד איתו אני עובדת. ולהכיל פחות כי אין אצלי מקום כבר מרוב שאני מכילה אותו ואת הוריו.
 
תודה על ההצעות של תרגיל יוגה -ינוסה בהחלט. בייחוד לפני השינה ובבוקר.
לגבי ריברסינג
האם המטפל/ת נוגעת במטופל?
אושר.גם אני אדם רגיש מאש,שהחרדה אצלי דעכה מאד ואני בשנים
13/03/15 01:03
15צפיות
האחרונות מלוה בהסעות ילדים אוטיסטים ובעיות בריאות מוחיות אחרות.
זה אופייני למזל סרטן שהוא גם רגיש וגם עוזר לחלשים ולזולת.
אמפטית אך לא מזדהה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/03/15 11:12
23צפיות
אני מתרשמת מהמסירות והאיכפתיות שלך,
את בודאי עושה הכי טוב שאת יכולה,
ויש דברים שאינם תלויים בך.
 
בסיטואציות קשות שקורות,
יש אפשרות להתבונן על הסיטואציה מבחוץ,
כמו צופה בסרט או תמונה,
כך שלא חווים את הרגשות בעוצמה,
זה מאפשר להיות אמפטי אך לא להזדהות.
ב NLP זו טכניקה שנקראת א-חיבור.
 
 
תודה ורדה,
13/03/15 15:07
11צפיות
מעניין מה שכתבת, הרבה פעמים אני מרגישה לא חלק ממה שקורה. יש בי תחושה של חוסר מוחשיות. כנראה זה מנגנוני הגנה שסיגלתי לעצמי וזה מתחבר למה שכתבת.
יחד עם זאת, אני שונאת את התחושה הזאת מאוד, זה מוביל אותי למקומות לא טובים.
 
לפני כמה שנים זה היה בצורה מאוד ברורה- ממש הרגשה של "פלסטיק" וחוסר חיות. לקחתי טיפול תרופתי, הלכתי לפסיכולוגית וזה עבר להיות לרגעים קצרים במהלך היום, הצלחתי לא להתייחס לזה.
 
עכשיו זה חזר להפריע לי, אבל ממש לא ברמה שהייתה לי.
היי אושר
11/03/15 12:21
32צפיות
הנחרצות שלך בעניין האין סיכוי והלא מתקבל על הדעת שתעזבי את העבודה, מהסיבה של טובת הילד, מעידה על האיכויות שלך.
אין לי ספק שהעבודה הזאת, שיש בה מן הקודש, נותנת לך גם כוחות ונחמד לשמוע שאת יודעת להקשיב לעצמך ולעשות מה שטוב ונכון לך בלי תכתיבים של אחרים.
באשר לריברסינג, לא הבנתי מה מפחיד בזה התהליך? התוצאות? אני יודע שכמו בכל דבר, גם כאן יש הרבה גישות והרבה סוגי מטפלים, יש שמתמקדים בנשימה, יש שבשחרור ובביטוי ויש שהם גמישים,יצירתיים ומכילים.
בהצלחה.
תודה רבה!
12/03/15 18:18
25צפיות
על התגובה החמה והנעימה :)
בקשר לריברסינג, מה העלות של זה?
לפי איך שהבנתי זה משלב גם מגע של המטפל לא? או אולי סתם המצאתי את זה. אני רק חושבת על מגע של מישהו זר ונעצרת לי הנשימה. ובמחשבה שנייה אולי להיפך, שווה לטפל גם בעניין הזה סוף סוף.
 
כתוב 450 ש"ח לפגישה של שעה וחצי
12/03/15 18:27
24צפיות
אלה פגישות שבועיות?
 
ללכת לכזה דבר יהיה להתמודד מול הרבה פחדים שיש לי.
º
שלחתי לך
12/03/15 20:08
11צפיות
תרגיל נשימה מיוגה
10/03/15 23:23
24צפיות
שלום סתם אושר,
 
ביוגה יש תרגיל נשימה מעניין,
נסי אותו ותראי אם זה עוזר לך:
 
לוקחים שאיפה עמוקה. 
סוגרים בעדינות את נחיר ימין, נושפים ואח"כ שואפים וממלאים את הריאות.
לאחר מכן סותמים בעדינות את נחיר שמאל,
פותחים את נחיר ימין ונושפים החוצה ולאחר מכן שואפים פנימה וממלאים את הריאות.
סוגרים  שוב את נחיר ימין בעדינות, וממשיכים את הסבב.
בכל צד קודם לנשוף ואח"כ לשאוף.
חוזרים על כך מזספר פעמים וחוזרים לנשימה רגילה.
 
קושי בפרידות בגלל טראומה נידוי בילדות
09/03/15 22:11
65צפיות

אני חוויתי ילדות קשה אשר כל משפחתי היתה מנדה אותי מהם, אם זה מתבטא באלימות מילולית קשה ועד אשר פשוט היו מרסקים אותי נפשית.
גם אבי היה מכה אותי שלא הייתי אשמה בגלל האחים שלי שהיו רבים מהם.
כתוצאה מכך, כל פעם שאני נאלצת לחוות פרידה אני ממש סובלת עד אשר כאב ממש ממשי פיזי או נפשי בצורה קשה ובידיעה שזה כבר לא משרת אותי יותר.
הפחד שתמיד משהו יגמר לי וכבר לא יהיה יותר, אם זה חברות, עבודה וכל דבר באשר הוא.
למשל שהייתי צריכה להפרד מחברתי כי לא יכולתי כבר להיות איתה בגלל שהיא חווה התעללות על ידי בעלה והיה מאוד תלותית בי והרגשתי אשמה כל כך וקושי לעזוב אותה, למרות שעכשיו כבר לא מרגישה כך כי יודעת שאני עשיתי הכל למענה.
אותו הדבר כאשר עזבתי את מרכז לבריאות הנפש שהייתי מטופלת שם חמש שנים וכאשר בשלוש שנים עטפו אותי בחום באהבה ולאחר מכן פשוט כל הזמן עשו לי אבחונים מפרכים בכדי לדעת עם המחלה לא חוזרת, למרות שאני יודעת שהיא לא תחזור וכפי שהרופאה שפרשה אמרה שאבחנה לא ברורוה לאור ההתנהגות טובה לאבחונים שלהם.
אך גם כאשר שראיתי שאין צורך כי זה לא משרת אותי יותר כי הצורך הטיפולי הוא פסיכולוגי ולא ניתן לי רק מתישים אותי באבחונים וממש פוגעים בי, רוצה אותם כל כך.
אני יודעת שזה בגלל הנטישה והנידוי שחוותי מילדותי ומנסה בכל כוחי להפנים זאת מחשבתית, לעיתים זה עובד ולפעמים געגוע ואני יודעת שאני לא צריכה להיות שם יותר.
לכן, נשאלת השאלה, איך משתחררים מהתלות הזה שכבר לא משרת אותנו? איך אפשר לחוות פרידה בלי שזה יכאב כל כך ולא לחוות נטישה מהמקום וגם אם אני עזבתי אותו? ואיך לא לחשוב עליהם אם זה צוות או חברה או כל דבר אחר.
אודה מאוד לתשובתך.

 
אוי ממוש
10/03/15 00:35
28צפיות
אני כל כך מזדהה אתך...
וזאת הסיבה שאני מוותרת על קשרים זוגיים.  
ועכשיו אני בלי הפסיכולוג שאהבתי, ורע לי כל כך, ואז עם איילה... ועם הפרידה מבן הזוג האחרון התמוטטתי לגמרי ונזקקתי לאשפוז...
אין לי איך לנחם אותך, רק לשלוח חיבוק של הזדהות...   
תודה אהובה ויקירה שלי, תשמרי על עצמך ותאמיני שהכל יכול
10/03/15 09:30
18צפיות
להיות אחרת.
הכלי שאני משתמשת בו מתי שאני חשה כאב עצום כזה, פשוט פירוק המחשבה שמטרידה אותי - שואלת את עצמי מה מטריד אותי בפרידה? למה זה מאיים עלי כל כך? ואז נותנת צידוקים חיוביים ומוצדקים לפרידה שצריכה להיות או שהיא כבר לא משרתת אותי כבר יותר ואפילו אם התרגלתי לאדם מסוים או לצוות ולכל דבר בחיים.
אני לא חושבת שאת צריכה לוותר על קשרים זוגיים, גם לי יש אותה בעיה, קודם לא רציתי, היום אני רוצה, אבל נלחמת בכל ההתנגדויות שיש בי - הן חיצונית, הן מאחר ועברתי הטרדה מינית בהיותי נערה וכל מיני סיבות, זה אומנם קשה, אבל לא רוצה לוותר על עצמי ולעצמי ואני חושבת גם את, אך זוהי הבחירה שלך אהובה ואני יודעת שמי שיזכה באחת כמוך, יהיה הכי מאושר בעולם.
זה מה שעוזר לי, לפעמים גם שאני עוזרת לאחרים בבעיה זו, אזי אני יותר מחדירה זאת למח וזה גם פועל טוב יותר.
מאחלת לך מכל הלב, הרבה אהבה עצמית, אמונה בעצמית ושתהיה עצמאית ולא תלותית באף אחד ותנהלי אורח חיים בריא מכל הבחינות, לו יהי אמן ואמן סלע!
חזקי ואמצי באישיות המדהימה שבך, את ראויה לשבח מלאכית מתוקה ואהובה.
 
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
 
מירב
 
מירב.היה לך בחיים מירב צרות.יש על הגב שלך שק כבד מאד
10/03/15 21:43
20צפיות
שאת נושאת אותו על גבך.
עכשיו תעשי שינוי גדול בחיים שלך ותתחילי לחיות מחדש חיים חדשים.
חיים שרק יעשו לך טוב.
חיים ללא דאגות וכעסים.
תתרחקי מכל דבר שעושה לך רע.
תתחברי רק לדברים הטובים בחיים.
תעשי מה שעושה לך טוב.
אל תעבדי במקום עבודה שלא טוב לך בו.
אל תחיי בזוגיות לא יפה.
תרשמי לחוגים יפים בחיים עם אנשים נחמדים.
תעשי כל יום תעידה יומית מרגיעה........
מבט מהעתיד
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
11/03/15 10:24
24צפיות
מירב,
 
פרידה היא דבר לא פשוט לכל אדם,
ובודאי לך, שעברת חוויות ילדות לא פשוטות.
טבעי שקשה לך להפרד ממטפלים,
ראי בזה  שלב שיאפשר לך ללכת קדימה,
ולהשיג את מטרותיך.
 
תזכרי שאת שלמה ובעלת ערך,
שאת כבר התמודדת בעבר והצלחת,
ודמייני את עצמך בעתיד,
מירב העתידית התגברה על הקושי,
התקדמה והתפתחה והמשיכה בחייה,
ועכשיו, ממבט מהעתיד, מה בך עזר לך להגיע לכך?
 
אני גם חשבתי כך שבורא העולם פשוט נותן לי לפרוש כנפיים
11/03/15 10:41
23צפיות
ולהתחיל בחיי העצמאיים לבד.
זה מה שבקשתי ממנו, תחילה בקשתי שלא אצטרך תרופות כי הם גורמות לי לסבל וכך קרה ובנוסף החלמתי  ומתפקדת ואף אני עצמי מטפלת בפגועי נפש שזה לא מובן מאליו.
אך עדיין מרגישה ריקנות בלי איש מקצוע, כאילו הצורך התלותי שיעטפו אותו מהחסך שלא היה בילדות, אני יודעת שזה לא משרת אותי ונלחמת אך עדיין אם נתקלת בדחיות ולא דווקא תמיד הן מוצדקות כמו למשל אם אני רואה שכתבתי הודעה ואיש מקצוע לא הגיב לי ולאחרים כן, אזי כאילו המח באופן אוטומט מפרש כסיבה שאני לא רצויה.
לכן, ההרגשה שלא אהובה, ננטשת, דחויה אם תמיד נמצאת ויודעת גם להלחם בזה, אך זה מעיק לי מאוד, זקוקה ליד חמה שמלטפת.
גם משפחתי מאוד מעיקה לי, אזי זה עוד יותר מחזק את התחושה של הפוסט טראומה מהילדות שהם לא היו בשבילי וכך מאמינה שאני לא רצויה לאחרים, אם הם גורמים לי לכאב.
לעיתים רואה את עצמי עובדת, מוצאת גם בן זוג עם הזמן למרות כל הבעיות שקשורות לכך ומתגברת על הכל, אבל יש מאבק בין מחשבות הסוהרות לבין המחשבות השומרות כל הזמן וזה מקשה עלי.
 
אשמח למידע על הפריקום?
09/03/15 22:03
29צפיות
האם ממכר? האם יש תופעות ללואי?
אני לא רופא.גורם לתלות מועטה.טוב לדיכאון קל עד בינוני
11/03/15 01:24
20צפיות
תופעות הלואי שלו מעטות ביחס לכדורים האחרים.
למשל הוא לא גורם להשמנה ולא פוגע בגירוי המיני.
שים לב אם הכדור הזה עוזר לך מספיק.
 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה