בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !

 

רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.

לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 

הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,

לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,

המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.

הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.

הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,

בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.

לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.

הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.

אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.

 

חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.

טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,

ומצריך מפגש פנים אל פנים.

אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,

עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.

הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.

ורדה צדיק

מנהלת הפורום

מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך


תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

הודעה חדשה

חרדה אחרי תאונת דרכים
17/04/14 17:49
30צפיות
שלום!

לפני מספר שבועות הייתי מעורבת בתאונת דרכים קלה, כאשר שני ילדי הקטנים היו איתי ברכב. לפני התאונה מעולם לא היו לי פחדים או חרדות, אך מאז התאונה אני מרגישה מאוד חרדה כשאני נוהגת, בייחוד כאשר הילדים איתי באוטו, כל מכונית שבאה ממול אני חושבת שהולכת לפגוע בי, אני נוהגת בזהירות יתר ומקבלת כל הזמן צפצופים מנהגים לחוצים שנוסעים אחרי. בנוסף יש לי בלילות חלומות בהם אני חווה שוב את התאונה, כאשר בד"כ בחלום התאונה קשה יותר, אני מרגישה חסרת אונים ומשותקת, ולא מצליחה למצוא את הילדים שלי (רק בחלום).
היום בזמן הנהיגה קרתה לי חוויה מאוד מפחידה - התחילו לי דפיקות לב חזקות וקוצר נשימה, הרגשתי שאני עוברת התקף לב, עצרתי בצד ואחרי כמה דקות זה נרגע. כעבור כמה שעות הלכתי לרופא משפחה, ובדיעבד הבנתי שזה היה כניראה התקף חרדה. מעולם לא קרה לי דבר כזה לפני כן, אז כמובן שזה היה מאוד מלחיץ, תחושה של איבוד שליטה על הגוף!
עכשיו אני מאוד מפחדת שדבר כזה עלול לקרות לי שוב. האם מסוכן לי לנהוג כעת? מה עלי לעשות אם התקף כזה יקרה שוב? האם צריך לגשת לבדיקת רופא? האם אני צריכה לקבל טיפול כלשהו?

תודה!
תשובה לנושמת,
17/04/14 17:56
17צפיות
וברוך ה׳ שנושמת... :)

מה שאת מתארת אלו סימפטומים של PTSD - פוסט טראומה.
הסימפטום החזק ביותר הוא ״תסריט חוזר״ של האירוע הטראומטי שחודר לך למחשבה (בחלום או באמצע היום) אפילו כנגד רצונך.
לכן, הטיפול לא יהיה בחרדה בלבד אלא בפוסט טראומה.

בהצלחה,
אברהם
תודה...
17/04/14 17:58
16צפיות
כלומר אני צריכה לפנות לפסיכולוג? פסיכיאטר?
הטיפול ב-PTSD
17/04/14 18:09
23צפיות
בשני מישורים:
פסיכיאטר - כדאי לגשת לתחנת בריאות הנפש הציבורית ולקבוע תור לפסיכיאטר. כאלטרנטיבה, אפשר לקבוע תור לפסיכיאטר של קופת חולים. פסיכיאטר יתן טיפול תרופתי שמטרתו להקל על סימפטומי חרדה. צריכים לזכור, שכדורים פסיכיאטריים יכולים להקל מאד על החוויה הקשה אך הם אינם מרפאים דבר וחוויות טראומטיות מעובדות בטיפול פסיכולוגי מסוג המתאים לפוסט טראומה בלבד.
פסיכולוג - בטיפול פסיכולוגי ישנם סוגים רבים, לא כולם מתאימים לפוסט טראומה. הסוגים הנפוצים כיום שייכים לטיפול קצר מועד, וכדוגמתם:
1. ״טיפול CBT ממוקד טראומה״ - טיפול קוגניטיבי התנהגותי מיטחד לטיפול בטראומה.
2. EMDR - גם זה טיפול שהוכיח את עצמו בטראומה.
3. NLP - על זה תוכלי לקבל יותר מידע אצל ורדה צדיק (מנהלת הפורום).

טראומה שעברת נקראת ״טראומה פשוטה״ (היא קשה, אבל בהגדרה כזו משום שבאה מאירוע חד פעמי).

בתחילת הטיפול תוכלי לעבור אבחון מקיף יותר שיקבע את חומרת הטראומה. משך הטיפול לא יהיה ארוך, תלוי במומחיות המטפל/ת.

בהצלחה!
אני הייתי מחכה
18/04/14 10:23
11צפיות
אני מכירה כמה אנשים שעברו משהו קשה
(אחת עברה תאונת דרכים)
והם החלימו לבד, בהדרגה,
בחודשים שאחרי.
אז לא הייתי רצה להתחיל בטיפול
אלא הייתי מחכה  לראות אם הזמן יעשה את שלו
זה מה שאני הייתי עושה -
את כמובן תחליטי מה מתאים לך.
היושבת
היי נושמת,מציעה לך לא להפסיק לנהוג,
17/04/14 19:21
23צפיות
ברגע שאת מבינה שזה התקף חרדה
שבא כתוצאה מארוע,תנסי לא לפחד ממנו,
תדברי עם עצמך כל הזמן,שימי מוסיקה,דברי עם
הילדים ואם בכל זאת מתחיל התקף תתחילי לספור
ממאה לאפס,לי הסבירו שהמוח לא יכול לבצע שתי
פעולות,גם לספור וגם לייצר התקף חרדה,
אל תוותרי לעצמך ותראי שעם הזמן ההתקפים
ילכו ויתרחקו,פסיכיאטר זה רקבמידה וההתקפים מתגברים,
בהצלחה!!!
º
חג שמח חמודה. מה שלומך? מה חדש במשפחה?
18/04/14 16:20
6צפיות
נהיגה לאחר תאונה
( לעסק שלי )
19/04/14 17:27
שלום נושמת
וברוכה הבאה לפורום,
תאונת דרכים היא חוויה לא פשוטה
שמזמינה את האדם לעצור,
ולהיות מודע יותר לסכנות שבכביש.

הפחד והחרדה שנולדו בעקבות התאונה הם טבעיים,
וחשוב לנצל אותם בצורה חיובית כדי לנהוג נהיגה בטוחה:
לבדוק את תקינות הרכב,
לשמור על כללי נהיגה,
לחגור חגורות (לך ולילדים)
לנהוג תוך מודעות לסיכונים אפשריים,
לחשוב צעד אחד קדימה ועוד.

אם חשים חוסר בטחון בנהיגה,
(כולל נהיגה איטית מדי וזהירות יתר)
יש אפשרות לקחת כמה שיעורים
עם מורה לנהיגה שיחזק  את הבטחון העצמי בנהיגה.

אם זה לא מסתדר לבד אז כדאי לשקול לפנות לטיפול.
ורדה  





איך מוציאים מחשבות מציקות מהראש?
18/04/14 11:21
23צפיות
החיים שלי, כידוע, מתפרקים, והמחשבות מציקות. אתמול אמא שלי העירה לי דיי בגסות שהשמנתי, ואכן, נשקלתי היום, ואני שמן בצורה נוראית (87 ק"ג על 1.70 מטר). על כן יש לי מחשבות מציקות שאולי כדאי לי להפסיק כמעט לגמרי לאכול, וכמעט כבר זרקתי לפח את כל האוכל במקרר במטרה להרעיב את עצמי (לסבול זה בריא ולמיטב הבנתי גם מוסרי). מצד שני אני מפחד שמתחילה להתפתח לי הפרעת אכילה; הרבה פעמים בחיים הייתי קרוב מאוד להפרעת אכילה (מחשבות על הקאה אחרי האוכל), אבל לעולם לא מימשתי את המחשבות האלו. אני מרגיש גועל כולל מהחיים ומהגוף שלי ויש לי, כאמור, מחשבות שמציקות לי בנושא. אני מנסה לרזות כי אם אהיה רזה אולי יאהבו אותי יותר, בייחוד אמא שלי. איך מסלקים מחשבות רעות מהראש?
וגם איך נפטרים מעצב מציק
18/04/14 12:30
19צפיות
בשבוע האחרון אני עצוב יחסית הרבה, משהו כמו 3-6 שעות עצב ביום. אני לוקח תרופות נגד חרדה (מודאל ו-וולבוטרין) שאמורות לעזור גם נגד דיכאון כך שלא נראה לי שאני עצוב מסיבות ביולוגיות. נראה לי שפשוט המשבר בחיים שלי עשה אותי עצוב... אני שמח בעיקר כשאני עם בת זוגי, שהיא נקודת האור העיקרית בחיי. שאר הזמן אני דיי עצוב... השאלה היא איך נפטרים מהעצב (יש לי בעיה של "מרה שחורה").
העצב הציק לי היום מהבוקר
18/04/14 17:19
9צפיות
קמתי בשעה 8:45. מאז ועד עכשיו - עצוב. חלק מהזמן בוכה.
תעשה צעידות יומיות דוחקא בשמש.קרני השמש הן
18/04/14 22:19
9צפיות
נוגדות דיכאון.
אסור בזמן דיכאון להסתגר בבית.
גולן היקר.חג שמח לך.אכן האנשים לא אוהבים
18/04/14 12:32
19צפיות
שמנים ועוד יותר חשוב ברי לשקול פחות משקל.
הדרך לרזות לא קלה בכלל
ושיטת ההרעבה לא בריאה ולא מוצלחת, כי היא מתכון לעוד עליה במשקל.
אם תאכל פחות,חילוף החומרים בגוף שלך יהיה איטי יותר ולא תרד במשקל.
אחרי יום יומיים של הרעבה תתנפל על כמויות גדולות של אוכל.
הכי חשוב בירידה במשקל זה לנהל חיים שקטים ורגועים.
ככל שרגועים מרגישים פחות רעב.
כל כעס ותסכול גורם להרגשת רעב בלתי נסבלת.
הירידה במשקל צריכה להיות איטית .
רוב האוכל צריך להיות מורכב מירקות.
כל יום אתה צריך לשרוף קלוריות בצעידות יומיות עד שאתה מזיע
והרגליים מתעייפות וממאנות להמשיך וללכת.
אל תאכל ממה שמוכרים בסופר בקופסאות סגורות וכל מזון שיש בו מלח נתרן יותר מאשר 200 מ"ג.
המלח הזה שהוא בעצם מלח בישול שומר על טריות המזון ,אבל גורם לאצירת הנוזלים בגוף.
אצירת הנוזלים מנפחת את הגוף וגם מגדילה את כמות המים בדם ואז גם לחץ הדם עולה בגלל
שבעורקים והוורידים זורם גם הרבה מים בדם.זו בעצם לא רק השמנה,אל ניפוח הגוף בעודף מים.
גם אל תאכל מזון עתיר שומן.בדוק כל מזון כמה אחוזי שומן יש בו.אני אוכל חצי אחוז שומן.
בדוק היטב כמה נתרן כתוב שיש בו.
על המצוי והרצוי
( לעסק שלי )
19/04/14 16:39
גולן שלום,

לא כל הערה צריך לקחת בצורה קיצונית וגם
"שמנתי בצורה נוראית" נשמע לי מוגזם,
מה המשקל הרצוי מבחינתך?   
מה הפער בין הרצוי למצוי?
ורדה





האם יש תרופות נגד דיכאון ו\או חרדה
17/04/14 21:56
44צפיות
שניתן לקחת בהריון? ללא מרשם רופא..
ישנם תכשירים טבעיים
18/04/14 00:29
25צפיות
ישנם תכשירים טבעיים (אם תרצי אברר לך לגביהם) אם כי יעילותם נמוכה יותר מאלו המקובלים בשוק התרופות הקונבנציונליות.
אם אפשר לי לשאול, מדוע את מעדיפה תרופה ללא מרשם?
הרי הריון... אולי עדיף בכל זאת להצמד להוראות הרופאים?
מעולם לא הלכתי לרופא בעניין הזה או לפסיכיאטר
18/04/14 08:47
17צפיות
הבעיה שלי התחילה רק לאחרונה..אם המצב יחריף אני אשקול פניה לרופא אבל כרגע אני מעדיפה להימנע מכך..
אני אשמח אם תברר לי לגבי תכשירים טבעיים..:)
מה יש לאנשים עם חומרים טבעיים?
18/04/14 18:59
11צפיות
מה יש לאנשים עם חומרים טבעיים?
מה כל כך יותר טוב בהם?
גם ארס של נחשים הוא חומר טבעי!
בתרופה שיוצרה במפעל לפחות היו מחקרים על יעילותה
והמינון ידוע.
*
מי שלא רוצה לפנות לרופא יכול להתיעץ עם הרוקח.
הרוקח יברר לפחות אם לוקחים תרופות אחרות,
או אם סובלים מבעיה כלשהי.
לא הייתי מכניסה לגוף שלי חומרים בלי להתיעץ
וכאן בפורום,עד כמה שידוע לי, אין יעוץ תרופתי
היושבת
כן, יש תרופות רבות לדיכאון וחרדה שניתן לקחת ב
18/04/14 23:00
5צפיות
בהריון כדי להקל. גם אני נוטלת. וגם עוד הרבה נשים. את צריכה לפנות לשם כך להתייעצות עם פסיכיאטר - ואחרי שימליץ (או לא ימליץ על תרופה) ניתן לפנות לבירור נוסף בטלפון של המכון הטרטולוגי.
תגגלי מכון טרטולוגי ויופיע לך טלפון - הם מתעסקים ומבינים בתרופות בהריון והנקה.
תרופות?
( לעסק שלי )
19/04/14 12:55
4צפיות
שלום בונקית
וברוכה הבאה לפורום,

בפורום זה אין יעוץ תרופתי, אנו לא מוסמכים לכך,
וגם - לא ניתן לתת יעוץ תרופתי על סמך מידע כל כך חלקי שעולה בפורום. .

האם הדבר שיכול לעזור לך -  הן תרופות?
תרופות הן כמו פלסטר - מרגיעות, מכסות על הפצע, מטשטשות, אבל לא פותרות.
השאלה היא מה יושב מתחת לדכאון ולחרדה בהריון זה?
האם תרופות יפתרו את הדבר הזה?

נשמח אם תשתפי אותנו
ורדה
איזה תרופה לקחת?
18/04/14 09:56
23צפיות
שלום רב!
רציתי להיתייעץ. יש לי איזה פעולה כירורגית ללא הרדמה שאני נורא מפחדת ממנה
אני חייבת לקחת משהו לפני, כי אני בחרדה איומה כבר עכשיו.
מה אני יכולה לקחת כדי שאוכל לנהוג בחזרה, משהו שלא מרדים. לורבן וקלונקס מרדימים, יש משהו שלא?
תודה!
קחי כדור פחות חזק. אולי יספיק רגיעון ללא מרשם
18/04/14 16:24
17צפיות
אולי קלמנרוין ללא מרשם.
אולי עדיף שתיקחי איתך מלווה לנהיגה.
18/04/14 22:56
6צפיות
או שתחזרי במונית. ותנסי כמה ימים לפני קלמנרבין או רגיעון כדי שתבדקי אם משפיע.
הם לא משפעיים עליי בכלל
19/04/14 12:15
4צפיות
ולוריוון מרדים נורא
אם לא ישפיע, אז נסי לוריבן או ואבן.
18/04/14 22:58
8צפיות
לפעמים אפילו חצי כדור משפיע...אבל גם מרדים. אז אם לוריבן או ואבן או קלונקס - רק אם מישהו אחר נוהג במקומך.
נסיון זה יכול להטעות,כי עוצמת המתחים שונה.
19/04/14 10:04
7צפיות
ככל שמצב המתח גדול יותר,אז פחות נרדמים על ההגה.
במצבי רגיעה אפילו רגיעון עלול להרדים, למרות שהוא ממש חלש.
דרכים לא תרופתיות להרגע
( לעסק שלי )
19/04/14 12:34
11צפיות
שלום sanaya7
וברוכה הבאה לפורום,
את לא מציינת במה מדובר,
נשאלת השאלה אם מותר לנהוג לאחר פעולה שכזו?

אני לא יכולה להשיב לך לגבי תרופות ובאופן עקרוני אין יעוץ תרופתי בפורום,
אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות במהלך הפרוצדורה שיעזרו להרגע :
א. נשימות - תתרכזי בנשימות, שימי לב לכניסת האויר
   ובעיקר שמרי על הוצאת אויר ארוכה דרך הפה.
ב. תחשבי על מקום מרגיע עבורך (חוף ים, אגם, מדבר...) ודמייני אותו.
ג. תגידי לעצמך : הכל יהיה  אני יכולה לעמוד בזה.
ד. תפני את המבט למעלה ( לפי ה NLP יש חשיבות לכיוון המבט).  
ה. אם זה אפשרי, תקשיבי למוסיקה רגועה (שתכיני מראש) תוך כדי הפעולה.

בהצלחה
ורדה
למישהו מכם הייתה את החרדה שלפיה
17/04/14 22:55
57צפיות
"אולי אני לבד בייקום?"
שבעצם כל מה שאתה רואה, שומע וממשש, וכל האנשים שאיתם אתה נמצא בקשר בעצם לא קיימים והכל זה רק תעתוע של ה-mind שלך?

קישור:
https://answers.yahoo.com/question/index?qid=20130...

גם אם לא הייתה לכם את החרדה הזו - מה דעתכם על כך?
ואם כן הייתה לכם - איך יצאתם ממנה?
האמת, שלפי היהדות
18/04/14 00:31
25צפיות
זוהי המציאות האמיתית, דהיינו ״המציאות הנראית איננה קיימת באמת״ וזה עניין של פילוסופיה יהודית (ויוונית גם) וזה כבר עמוק...
אולי כל מה שאני חווה זה בעצם חלום
18/04/14 10:35
16צפיות
אולי כל מה שאני חווה זה בעצם חלום
וכאשר אתעורר ממנו כל מה שכאן, כולל הפורום והכותבים, ייעלם...
אבל זה לא מלחיץ אותי.
כי אני בעצם לא ממש מאמינה במחשבה הזו.
*
זה שאת כותבת כאן בפורום
כבר מראה שאת מאמינה באפשרות לתקשר עם אחרים.
*
אני מבינה מהחתימה שלך שאת מנהלת פורום.
הפורום למטאורולוגיה?
העיסוק במטאורולוגיה מתקשר איכשהו להפרעות חרדה?
היושבת
כן!!!
19/04/14 00:43
8צפיות
אין כוח להיכנס לקישור, אבל לפי התיאור המתומצת שלך זה בדיוק מה שאני מרגישה בכמה וריאציות:

אני לבד פה, הכול תעתוע, כולם מתים ורק לא יודעים את זה.

אני מתה. אנשים מתייחסים אליי כאילו אני חיה, אבל הם לא יודעים שאני בעצם מתה, אני תעתוע.

חרדה איומה. אני מפרשת את זה כדה-ראליזציה, מה שלא מאוד רחוק מהדה-פרסונליזציה שנפוצה אצלי אף יותר. ואוו, איזה מוזר שעוד מישהו מרגיש ככה...
מצטרף לחבורה
14/04/14 17:48
80צפיות
שלום לכולם וחג שמח

החלטתי היום לעבור מקריאה גם לשיתוף שמי יוסי בן 35 מתמודד עם חרדות כבר כמעט 10 שנים מעייפות.
במהלך השניים היו תקופות רגועות, תקופות גועשות.
החרדה ממנה אני סובל היא היפוכונדריה חרדה ממחלות כל סימן כחול מבחינתי הוא סרטן, כל חום בין אם משפעת או כאב גרון הוא מחלה קשה אתם בטח מבינים נכון...
בזמן האחרון התחלפה התחושה של פחד מחרדה זאת אומרת הפחד מלהיות חולה אפילו בשפעת וקלקול קיבה שמה תתחיל החרדה להתעצם.
אני בטיפול קוגניטיבי אצל מטפלת מעולה אבל החרדה היא מאבק יום יומי.
הערב למשל אני בסרטים הגרון כבר כואב לי שלושה ימים אני צרוד ומודד חום מספר פעמים ביום וכל עליה של אפילו מעלה אחת לדוגמה הכי גבוהה עד כה היה 37.2 מקרבת אותי לחרדה.
מיותר לומר שאיכות החיים שלי גרועה... והחרדה פוגעת בכל תחום אפשרי אני בתפקיד די בכיר במקום העבודה בעל תואר ראשון ממש ילד לתפארת כמו שאמהות אוהבות להגיד אבל בתחום הזה נדפקתי.
הכי מרגיז שהיום עדיין אנשים הקרובים הורים אישה לא יודעים לתמוך בצורה אמיתית וקשה להם להבין וזה תמיד מסתכם ב...
אתה כל הזמן חושב שזה משהו מסוכן... או אין לך כלום...
זה אולי נכון אבל אלו לא המילים הנכונות בזמן המצב הנוכחי.

מתנצל על האורך אבל הייתי חייב לשפוך קצת..
אשמח לשמוע מכם ולקבל עזרה מנסיונכם.

חג שמח
º
אשמח לקבל תגובה ועזרה
15/04/14 09:57
17צפיות
גם מהנסיון שלי
15/04/14 13:11
38צפיות
אנשים הקרובים
(מי שיש - לא לכל אחד יש קשר טוב עם הורים ולא לכל אחד יש בן/בת זוג)
לא יודעים לתמוך
וקשה להם להבין .
גם לי היה קשה להבין מה זה חרדות
עד שהתחילו אצלי.
ואולי טוב שכך -
שהם נשארו "נורמליים"...
ברוך הבא
( לעסק שלי )
15/04/14 18:43
22צפיות
שלום יוסי חג שמח
וברוך הבא לפורום,
כל הכבוד על ההחלטה שלך להיות שותף פעיל בפורום.
כשותף אתה גם נעזר אך גם עוזר לאחרים.
ובכלל להיות חלק מקהילה גם אם היא וירטואלית,
תורם לאדם.

אתה בטיפול ואני משערת שאתה מקבל כלים להתמודד עם החרדה,
נראה לי שגם משפחות זקוקות להדרכה ותמיכה
איך לעזור לבן משפחה שסובל מחרדה.
בהקשר זה - מה זו תמיכה "אמיתית" בשבילך?
שתף אותנו
ורדה

תמיכה
15/04/14 20:28
25צפיות
היי תמיכה עבורי מבן משפחה היא בעצם לנסות לעזור להרגיע את הפניקה בזמן חרדה, ולהפסיק לומר אין לך כלום הכל בסדר, תמיכה היא לנסות על ידי קריאה להבין מה עובר על אנשים עם חרדה.
להבין ששם היגיון לא משחק תפקיד לצערי.
אולי אני מצפה יותר מידי כי הרי רובנו עסוקים בחיי היום כן גם הסובבים אותנו לצערי.
אצלי קיים סוג של דיסנונס משום שתחום החרדה הוא ידוע לי גם מניסיון אישי וגם מלימודי האקדמיים בתור קרימינולוג( ולא אני לא עוסק במקצוע).
זו דרך אגב אחת התוצאות העגומות של החרדה.
לאחר 10 שנות חרדה מצער לומר אבל במקום מסוים מתרגלים לתחושות והחושים מתקהים לסימני החרדה וניתן לזהות אותה מגיעה אבל עם כך יד גם נפילות ולעתים חדות מאד כמו בתקופה האחרונה שאני חווה.
בני המשפחה כולל אישתי לעומת זאת עדיין לא התרגלו והתשובות אותן תשובות.
לקחת את הכדור או אתה כך הזמן חושב שיש לך סרטן או חום, דיי אין לי יותר איך לשכנע אותך.
נשמע מרשע אבל במקום מסוים הם פשוט לא יודעים איך לעזור ושם תחושת היאוש והפניאקה גוברים.
בעיקרון אתה די לבד בבעיה הזאת , אצל כולם ככה.
16/04/14 07:52
23צפיות
אנשים שאינם מכירים את הבעיה ולא חוו אותה בעצמם לא מסוגלים לתפוס את עוצמת החוויה הזאת ולכן עדיף שלא תחפש תמיכה במקום שהיא אינה נמצאת . בנוסף התמיכה וההבנה הזאת מהקרובים אליך אפילו אם הייתה קיימת א  י  נ  ה      ע  ו  ז  ר  ת   ועדיף לא להסתמך על זה . בגדול היפוכונדריה היא בעיה קשה לפתרון אם בכלל .
דוגמה ממה שעבר עלי  :  לפני שנים נכנס לי רעיון עיוועים לראש שיש לי סוכרת , קניתי מכשיר בדיקה והתחלתי לבדוק את עצמי, אבל לאחר שהעניין התפתח לעשרות בדיקות ביום (והאצבעות הפכו למסננת ) פשוט נמאס לי והפנמתי שאני הולך במסלול מסוכן ופשוט זרקתי את המכשיר לפח .
זו רק דוגמה אחת מיני רבות ע"מ שתדע עם מה אנשים מתמודדים לעיתים , זה מה יש וחייבים להתרגל , אני חי עם הבעיה הזאת המון שנים ועובדה שאני עדיין חי .
לסיום בנימה מבודחת , : מה כתוב להיפוכונדר על המצבה ?? אמרתי לכם .
תמיכת בני משפחה
16/04/14 12:25
18צפיות
שלום יוסי,

אתה כותב: "תמיכה היא בעצם לנסות לעזור להרגיע את הפניקה בזמן חרדה".

בני משפחה, אוהבים ככל שיהיו, לא יודעים איך לתמוך.
הם מנסים דרכים שונות:
להרגיע, לכעוס, לאיים, להקל,  לעשות במקום הדברים שמהם נמנעים -
כל אלה לא עוזרים.

הדרכים לתמוך  באמת הם :
באמירות "אני אתך, אתמוך בך במה שרק אוכל, אתה חשוב לי",
לפעמים חיבוק או חיוך יהיו חזקים ממילים,
לדבר על דברים אחרים, על תכניות לעתיד, על זכרונות נעימים
או לשתוק.

לא להרגיע בשום דרך, לא לכעוס, לא לאיים,
לא לשתף פעולה עם ההמנעויות, לא לעשות במקום.

פרוט רב יותר ניתן למצוא בספר "להפחיד את הפחד" (עישר ומירון ליכטר)
פרק תשע בספר נקרא :
"המדריך השלם למשפחות ולחברים".
ורדה
חרדה ובני המשפחה
16/04/14 23:40
18צפיות
אכן, בי המשפחה הם לצערנו האחרונים שיתמכו בנו במקום הלא פשוט הזה.
ממה שאני שמתי לב, זה קורה:
1. כי קשה להם להתמודד עם עצם הרעיון ש"במשפחה שלנו יש כזה" (מיד חושבים על מחלת נפש), וממילא "מה פתאום, הוא סתם מתחזה" או כל מה שבסגנון.
2. כי באמת בני אדם לא יודעים איך לעזור במצבים כאלו ואיך פשוט להיות שם בשבילך.

לא רק בחרדה או התמודדות נפשית אחרת - גם בהישגים שלנו בחיים לא תמיד קרובי המשפחה יהיו איתנו שם. כמה פעמים יוצא לשמוע מהורים, אחים וכל הדודים "אתה תותח, אנו מאמינים בך, אתה ודאי תצליח!" - הרי זה לא מצוי כל כך, למרבה הפרדוקס.
אותו דבר גם כאן, במיוחד שעם קושי נפשי הולכת סטיגמה (כנ"ל סעיף 1).

תמיכה
17/04/14 08:35
14צפיות
לגבי סעיף 1 אני חלוק איתך בדעתך וזאת משום שמצב זה אולי אופייני למישהו שרק התחילו אצלו סימני החרדה ולא אדם שחי ים החרדה כבר מספר שנים שם המשפחה יודעת ומפנימה כי קיימת בעיה.
אף כי למרות זאת הם אינם יודעים להתמודד עימה.
יוסי, לצערי גם אחרי 20 שנה
17/04/14 10:05
16צפיות
אילו היה מדובר במחלת לב או סוכרת, המשפחה הייתה מקבלת את זה בהבנה כבר בהתחלה. אולם, כשמדובר בבעיה שקשורה לנפש, הסטיגמה כל כך חזקה מצוי שגם אחרי 15-20 שנה תיתכן התנגדות פסיכולוגית להסכים ש״דבר כזה קיים אצלנו״.
נושא ה״סטיגמה בבריאות הנפש״ במשפחה הוא דבר בעייתי מאד בשיקום בריאות הנפש, ולצורך כך הוקמו ע״י משרד הבריאות ״מרכזי ייעוץ למשפחות״ שכוללות לא רק תמיכה עבורן אלא גם טיפול פסיכולוגי תומך שכל בן משפחה זכאי לו.
שלום,מבקשת תמיכה ועצות
15/04/14 00:13
63צפיות
שלום לכולכם,אני כמובן חדשה פה. אני בת 20 נושקת ל 21 כבר.
לפחות מגיל 18 אני סובלת מהתקפי חרדה . כמובן שבהתחלה לא חשבתי ככה ואפילו לא תיארתי לעצמי שהסימפטומים שעוברים עליי הם בעצם קשורים לחרדה. בשנתיים האחרונות קרו הרבה שינויים בחיים ,הכרתי את בן זוגי היקר שגר איתי ואוהב אותי ותומך בי כמה שהוא יכול,עברתי הפלה יזומה,שהייתה מאוד טראומטית. מקום העבודה שלי פשט רגל,פיתחתי דלקת בקיבה שנבעה מלחץ,וחברה מאוד טובה,ממש אחות יקרה ילדה בת. בקיצור חיי השתנו מקצה לקצה ואיתם הגיעו החרדות. מעולם לא טופלתי בחרדות,כי תמיד חשבתי שזאת אפיסודה חולפת,. היום אני מבינה כמה שטעיתי,זה רק החמיר. היום זה במצב כזה שאני לא מסוגלת אפילו לצאת מהבית בלי שהבן זוג היקר שלי לצידי מחזיק אותי כי הסחרחורות מטורפות והפחד שאני אפול ויאבד שליטה על עצמי משתקות לי את הרגליים,וכל צעד שאני עושה זאת מעמסה. אני בחופשת מחלה כי אני לא מסוגלת לעבוד ,אני לא מסוגלת ללכת עד התחנת אוטובוס בלי להרגיש שאני עוד רגע מתעלפת . אני לא מסוגלת ללכת לחנות כי הרבה אנשים מסביבי מכניס אותי לחרדה מטורפת כמעט עד כדי עלפון. רק אתמול היה לי את האומץ להגיע לרופא משפחה ולבקש טיפול,בינתיים קיבלתי לוריוון 10 כדורים פעם ביום לקחת 1 . אבל קראתי את התופעות לוואי וקיבלתי עוד יותר חרדות לסל החרדות שלי. ביום רביעי יש לי תור לקבל טיפול תרופתי קבוע . אני מקווה שאני יחזור לחיות שוב כמו כל בת 20 עם הכדורים האלה . אני מצטערת על החפירה,אך הייתי רוצה לקבל עצות בינתיים מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את מצבי בין אם זה תרופות וטיפולים וכו.
תודה רבה מראש.
ארנבת חמודה. לקחת את החיים ביותר מידי דאגות
15/04/14 09:43
31צפיות
וכעסים.
כעת את שילמת את המחיר בחרדה קשה עם התקפי חרדה קשים.
במצבך כעת את חייבת טיפול מקצועי הטוב ביותר אצל פסיכיאטר
שיתן לך את הכדורים המתאימים.
עברת טראומות קשות .
פסיכולוג רגיל לא יוכל לעזור לך,לכן אל תזרקי כסף על פסיכולוג רגיל.
התנהגת וחשבת בצורה שגויה בחיים.
לכן את משלמת כעת בגדול.
אם הלוריוון יפסיק  לך,אז תצטרכי כדור הרגעה חזק עוד יותר.
את חייבת להפסיק לדאוג ולכעוס על מצבך .
בינתיים יש לך מזל גדול מאד שיש לך בן זוג מצוין שתומך בך.
קחי את החיים בקלות .
תעשי כמה שאת יכולה צעידות ביחד עם בן הזוג שלך ממש קרוב לבית.
כאשר תחשבי בצורה חיובית אז מצבך יתחיל להשתפר בהדרגתיות.
אל תנסי לחשוב שהבעיה תיפתר בזבנג וגמרנו.
אני כמובן לא רופא וגם אני סבלתי כמוך מאותן הסיבות.
אופציות לטיפול
( לעסק שלי )
16/04/14 12:57
32צפיות
שלום ארנבת חג שמח
וברוכה הבאה לפורום,
שינויים בחיים (שליליים וחיוביים) הם בלתי נמנעים ועלולים לגרום לחרדה,

תרופות הן דרך אחת לטיפול ויש דרכים אחרות

יש כאלה שמגדירים תרופות כמו קביים, הן עוזרות ללכת לתקופת ביניים,
אבל כדי ללכת עצמאית ולאפשר לעצמך להשתחרר מחרדה,
צריך לעשות שינוי בחיים, בהתנהלות, באמונות, בתפיסות,
וכאן נכנס טיפול  פסיכולוגי (בד"כ  קוגניטיבי התנהגותי) או טיפול בעזרת  NLP .

את מאמינה שאת " לא מסוגלת" (לעבוד, ללכת לתחנת אוטובוס, לחנות),  
תחשבי: האם זו האמת?  האם זו עובדה?
אלו הן רק מחשבות, הן לא האמת.
כשמבינים שזה כך - נפתחות אפשרויות חדשות ואפשר להעז יותר.
ורדה




ברוכה הבאה לפורום!
16/04/14 23:20
19צפיות
אני מבין שאת נמצאת בתקופה של המון תובנות חדשות לגבי המצב שמלווה אותך יותר משנתיים. רציתי רק להוסיף, שטיפול תרופתי מקל ועוזר בחרדה אבל לא 'מטפל' למגר אותה, וכמו שוורדה אמרה נדרש פה טיפול פסיכולוגי (בדרך כלל קוגניטיבי-התנהגותי CBT) או NLP.

ככל מהר שתפני לטיפול כך מהר יותר תתחילי את דרכך חזרה, כי חרדה היא אינה גזירה לכל החיים, את החרדה אפשר לסיים בכל מקרים, ואין "חובה" לסחוב אותה כל החיים.
דבר שמאד מסייע במיגור טוטלי של החרדה הן פסיכוטכניקות שמקנות לך שליטה על הגוף, והן מלוות אותך רגע היווצרות המתח, מונעות התקפי חרדה. בשלב הבא, את רוכשת את הביטחון שנדרש לך  (כי הכאבים והפחדים הופכים להיסטוריה) ו'כובשת' לעצמך עוד ועוד נדבכי החיים, עד חזרתך לשיגרה. החרדה נעלמת כלעומת שבאה.

כל הכבוד שאת כותבת פה, ואנו מברכים אותך לדרך צלחה!
ברוכה הבאה לפורום
18/04/14 19:02
3צפיות
גם לי מתחשק לברך
הצעות ל"סדר"
( לעסק שלי )
13/04/14 10:12
53צפיות
שלום לכולם,
איפה אתם ב"סדר" - זו השאלה הנפוצה ביותר בימים אלה,
אצל רבים לשאלה "איפה תהיה בסדר" אין מענה, והיא מעוררת  מתח ודאגה.

לטובת מי שמעוניין להצטרף ל"סדר" משותף/ציבורי :
ידוע שחב"ד מארגנים סדר  ציבורי (כהלכתו) במקומות שונים בארץ ,
ההשתתפות מותנה ברישום ובאישור מראש. (מוקד חב"ד 3770*).

האם אתם מכירים מקומות  נוספים בהם נערך "ליל סדר" משותף
אליו אפשר להצטרף ?  אנא רישמו כאן.
חג שמח לכולם
ורדה
כתובות אינטרנט מצורפות:
השנה אני מעדיף להיות לבד בחדר שלי בליל הסדר
13/04/14 10:41
36צפיות
חג הפסח לא מעניין אותי בכלל.
הבן שלי אולץ לעבוד בביטחון בליל הסדר
והבת שלי בחו"ל, שם היא תהיה בליל הסדר אצל חברה.
כל החגים הדתיים שלנו לא מעניינים אותי.
אצלי כל יום חג ולא שונה מיום אחר.
אצל ידיד
14/04/14 10:37
18צפיות
אני אהיה בסדר אצל ידיד
שגם הוא נכנס לפעמים לפורום
אבל לא אחשוף אותו
מעדיפה אצלו מאשר במשפחה שלי
למרות שהזמינו אותי
היושבת
סדר עממי במאהל ארלוזורוב
14/04/14 10:51
32צפיות
פעילים חברתיים ממגוון קבוצות, כולל קבוצת "לאהוב", מארגנים סדר פסח פתוח לכל במאהל ארלוזורוב בתל-אביב, בראש ובראשונה בכדי לספק סדר פסח כהלכתו למחוסרי הדיור במאהל, אך גם לכל אדם שידו אינה משגת לחגוג את חג הפסח בעצמו או בחיק משפחתו. המיקום הוא פרק וולבלסקי-קרני בתל-אביב ליד דרך נמיר פינת רח' על פרשת דרכים, מול מסוף 2000. הסדר ייערך ב19:0 בערב. כל עם ישראל מוזמן! ובמיוחד מי שאין לו מקום לערוך בו את הסדר!
כתובות אינטרנט מצורפות:
זה אגב המקום בו אני חוגג
14/04/14 10:52
28צפיות
בא לשמח אנשים שחייהם יותר קשים משלי. גם תרמתי קצת (לפי יכולתי הכלכלית המצומצמת).
אז אתה גם
14/04/14 15:11
26צפיות
יוזמתי
תורם
חומל על אחרים
(להוסיף לרשימה)
º
תודה רבה
14/04/14 22:12
10צפיות
מכאן תוכל להמשיך בעצמך
15/04/14 13:01
18צפיות
מכאן תוכל להמשיך לבד
האמת שההתמדה שלי קצת מפתיעה אותי
אולי אני מנסה לחקות מישהו שמשקיע בי
אבל אני לא הוא
אז אני בטוחה שתצליח בדרך הזו
בהדרגה לאהוב את עצמך
מרגש
15/04/14 18:45
18צפיות
עושה רושם שהיה ממש יפה ומרגש.
תודה על השיתוף
ורדה
º
תודה רבה
15/04/14 18:48
5צפיות
º
במיטה.
15/04/14 19:02
19צפיות
כדור לחרדה
13/04/14 15:36
65צפיות
אני הרבה זמן סובלת מבעיות של התקפי חרדה, או פחד מההתקפי חרדה..
אני תמיד נמנעתי מלהזדקק לכדורים מפחד של התופעות לוואי.
שמעתי כאלה שאומרים שהכדורים עוזרים ושמעתי על כאלה שאומרים שזה לא עושה כלום או אפילו מחמיר את הבעיה.

אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד רוצה לטפל בעצמי ומצד שני מפחדת לא להחמיר
מה שגורם לך לחרדה זה הפחד והכעסים.כל פחד
13/04/14 16:21
41צפיות
נוסף מגביר עוד יותר את תופעות החרדה.
הכדורים מנטרלים את החרדה, אלא שבשבועות הראשונים יש תופעות לואי לא נעימות בכלל.
לכן חייבים להיות סבלניים ולסבול אותן.
אפשר קצת פירוט
14/04/14 01:09
28צפיות
מנטרל את התופעות הפיזיות או הפחד?
ואילו תופעות בולטות לאחר הלקיחה?
ואם מפסיקים לקחת תכדורים כתוצאה מחוסר השפעה. חוזרים למצב הראשוני? או שזה יכול ועלול להחמיר?
תשובה
14/04/14 07:55
33צפיות
מלכתחילה מה שגורם לחרדה הוא תגובת יתר של המוח למצב מסוים , מצב שאצל אדם רגיל לא גורם לכלום אבל  אצל אדם רגיש עלול לגרום להתקף חרדה .  ברגע שהמצב נמשך ונמשך ללא טיפול עלולה להתקבע מחשבה שמקשרת את אותו מצב להיווצרות חרדה , וזה על קצה המזלג רק ע"מ להמחיש את הנקודה . במצב כזה התרופה אמורה להרגיע אותך או בקיצור להשפיע על הגורם הפיזי , וברגע שאת יותר רגועה אז אותו מצב שבעבר גרם לך לחרדה לא ישפיע עליך ולא יגרום לך לפחד.
אי אפשר להיות רגוע  ושלו ולפחד בעת ובעונה אחת
אצל חלק מהחרדתים התופעה הינה חד פעמית וברגע שמרגישים טוב ומפסיקים ליטול תרופות אינם נזקקים יותר והאפיזודה לא חוזרת , המקרה השני הוא לקיחת תרופה באופן קבוע למניעה של הישנות החרדה , יש כמובן הרבה מצבי ביניים של אנשים שהחרדה חוזרת לפעמים . יש גם מצבים שתרופה מסוימת עובדת נהדר אבל לאחר תקופה השפעתה יורדת וצריך להחליף.
לגבי תופעות לוואי ,על גבי האריזה יש אינפורמציה על כך ,רק קחי את מה שכתוב בערבון מוגבל כי בד"כ זה לא חייב להיות (כסת"ח של חב' התרופות ).
ושיהיה לך חג שמח .
תוספת הסבר להסבר של ג'קובי.
14/04/14 16:55
22צפיות
כאשר כועסים או פוחדים (דואגים) נוצר שיבוש ,או הקטנת כמות בחומר הסרוטונין במוח.
כתוצאה מזה נוצרת הרגשת החרדה ובמצב קשה יותר התקפי חרדה.
הכדורים ממשפחת SSRI כמו למשל ציפראלקס גורמים לעיקוב במחזוריות הסרוטונין המתחלף כל הזמן במוח
ואז העיקוב הקטן הזה גורם שהמוח יספוג יותר את חומר הסרוטונין.
ככל שרמת הסרוטונין במוח גבוהה יותר אז האדם רגוע ונינוח וגם שמח יותר.
כל מצב של רגיעה מגדיל את רמת הסרוטונין במוח.
לכן במקרים קשים יותר משתמשים בכדורי הרגעה אפילו לפעמים החזקים ביותר,כמו למשל כדורי קלונקס.
הבעיה עם כדורי הרגעה היא שחלק מהמשתמשים עלולים להתמכר לכדורי הרגעה וקשה להיגמל מהם.
לכן משתמשים במצבי חרדה בכדורים ממשפחת SSRI שהם לא ממכרים,אבל סובלים מהם מתופעות לואי
כמו למשל שהחרדה בהתחלה אפילו נהיית חזקה יותר למשך כמה ימים.
לכן נדרש סבלנות מהכדורים ממשפחת SSRI.
כדורים אלה גורמי לעיתים קרובות גם להשמנה.
לכן עושים פעילות ספורטיבית.
הן גם לפעמים מחלישות את הגירוי המיני ומעקבות אורגזמה.
הסבר אבולוציוני לדיכאון?
12/04/14 21:21
28צפיות
ניתן להסביר התפתחות של חרדה אצל בני אדם וחיות אחרות בצרוך הישרדותי: אם האדם הקדמון היה רואה חיה טורפת הוא היה נתקף פחד ובורח. ובכך היה ניצל ושורד. לכן הרבה חיות פיתחו באבולוציה את רגש החרדה שלצערנו היום רק מפריע.
אבל מה לגבי רגש הדיכאון איך ניתן להסביר אותו אבולוציונית איך הוא תורם להישרדות? הייתי אומר להפך הוא בדיוק מונע מבני אדם להמשיך לשרוד ולהתקיים גם בימי קדם וגם בעידן מודרני. האם מישהו יכול למצוא הסבר אבולוציוני לרגש זה? גם רגש של כעס קשה לי למצוא איך הוא עוזר להישרדות.
דוקא על כעס אני מבינה
13/04/14 00:13
20צפיות
כי הכעס מטעין אותך (אותי בכל אופן)
בהמון אנרגיה
היושבת
לדעתי על פי לימודיי באוניברסיטה:
14/04/14 15:44
20צפיות
תגובת הלחם או ברח היא דבר נחוץ אבולוציונית. חרדה היא התעוררות התגובה הזאת כאשר אין איום ולכן החרדה עצמה לא תורמת אבולוציונית.. היא פשוט תוצר לא מתאים של משהו שכן תורם.

בדומה לכך- דיכאון.
כדי לענות על השאלה שלך צריך קודם כל להבין מה זה דיכאון. איזו תכונה הישרדותית הדיכאון מקצין. איזו תכונה נחוצה מתרחשת באופן לא מתאים.

אפשר להגיד שדיכאון זו הקצנה של תחושת עצב. למה עצב עוזר לנו אבולוציונית? אני סבור שעצב מעודד אותנו ללמוד מטעויות. אם לא נהיה עצובים מטעויות שעשינו אנחנו כנראה נחזור עליהן שוב ושוב..

הסבר יותר עמוק אפשר למצוא אם נתייחס למחקרי דיכאון ושינה. המחקרים מראים שחולי דיכאון "מבלים" יותר שעות בשנת חלום מאשר אנשים בריאים ומניעת שנת חלום ללילה שלם או שניים מוציאה אנשים מדיכאון (עד לשינה הבאה שלהם).

כמו כן, ממחקרי בעלי חיים נמצא שמניעה מוחלטת של שנת חלום למשך הרבה לילות גורמת ליותר מידיי עוררות מוחית (בא לידיי ביטוי בהתנהגות וכן במאפיינים פיזיולוגיים של המוח כמו סף נמוך של סבילות לזרם חשמלי).

אני משער על סמך הנתונים שתפקיד שנת החלום לווסת את העוררות המוחית- לדכא אותה ואת המוטיבציה והדחפים הבסיסיים כדי שיהיו מתאימים לסביבה. זה נותן יתרון אבולוציוני כיוון שזה מאפשר לפתח מוח מורכב יותר שזקוק לכוונון רב בזמן השינה ומאפשר לפתח חברה ויחסים תרבותיים (מניעת חלום אצל עכברים גרמה להם להיות אגרסיביים, לאכול בצורה מופרזת ולהתנהגות מינית קיצונית). אבל יותר מידיי שנת חלום גורמת ליותר מידיי וויסות- יותר מידיי הפחתה בעוררות המוחית אשר מתבטאת בדיכאון אצל בני אדם. מעט מידיי שנת חלום גורמת לעליה בעוררות המוחית שמצאו במחקר.

את הדעה והנתונים גיבשתי בעיקר מהמאמר "עולמה הקסום של השינה" , לביא, 1994, ממקראת המאמרים של הקורס "שינה והפרעות שינה" של האוניברסיטה הפתוחה.
אבל התוצאות המחקריות על הקשר בין שינה לדיכאון חוזרות על עצמן בהרבה מקרים.
המצב שלי כיום, תמיכה בבקשה ):
11/04/14 14:47
84צפיות
כן, אני אותה אחת שלקחה את כדור ה"רסיטל" לפני חודשיים. זה עזר לי מאוד, חייכתי וחייתי כמו שצריך ... בלי להיכנס להתקפים חזקים.
אבל יש תקופות שזה בלתי נמנע, ממש כמו עכשיו (בזמן הווסת) אני לא מצליחה להדוף את הכול. אתמול בלילה (בסביבות השעה 1:00)
היו לי כאבי גב ובחילה, אחר כך זה התגבר וכאבה לי הבטן + גלי חום בכל הגוף. נכנסתי ללחץ עילאי, ניסיתי לנקום עמוק ... אבל זה
לא הצליח הפעם. היו לי את כל תסמיני החרדה. לבסוף לקחתי כדור נגד כאבי בטן (כי הבנתי שאכלתי יותר מידי שטויות בלילה שגרמו
לכל זה) וזה עבר לי. אבל נותרתי כעוסה על עצמי, מפחדת לחוות את כל זה מחדש ... יש לי זיכרונות לא טובים מהתקופה הזאת ... אני
כל הזמן מפחדת שהיא תחזור. אני מקווה שזו הייתה בסך הכול ירידה קטנה, ואני אעלה למעלה שוב ... כי אני לא מוכנה שזה יחזור,
פשוט לא ... ההורים שלי שמחים עכשיו, אני לא רוצה לראות אותם שוב עצובים בגללי ... באותה התקופה גרמתי צער רב למשפחתי.

במלא אני לא עובדת עכשיו, עוד מעט אתחיל שירות לאומי בספריה ... אבל אני בבית כבר חודשיים וחצי, נוסעת פה ושם ... אבל מרגישה
חסרת תועלת. החרדה הזו הרסה לי המון, בלעדיה הייתי מצליחה יותר. יש לי חשש שבגללה אני רק אשקע ולא אצליח בחיים. אני לא
רוצה אותה בחיים שלי, היא כל כך איומה! לא האמנתי שאגיע למצב בו אני נמצאת היום. הכדור אותו אני נוטלת (רסיטל) עוזר לי המון,
אבל הוא לא מצליח להדוף ממש את הכול ... לפעמים זה מגיע פתאום, בעיקר כשאני לא מרגישה טוב. הכדור עוזר לי לחשוב יותר
בהיגיון ... כמו: 'היי, אז מה? כל מי שלא מרגיש טוב בעולם עומד למות? לא להרגיש טוב זה משהו טבעי לחלוטין' וזה אכן נכון, אני
לפעמים מייחסת את מה שיש לי לכלל העולם. כשאנשים שאין להם חרדה לא מרגישים טוב, הם לא נלחצים ונכנסים לפאניקה כמוני ...
הם מטפלים בזה וזהו. אבל אני רואה את זה בצורה כל כך נוראה ... כאילו זה סוף העולם. אני לא רוצה להמשיך לראות את החיים
בצורה כזאת שלילית ... היו לי ימים בהם רק חייכתי, והרגשתי בעננים. אבל יש תקופות ויש תקופות ... אני רוצה להיות שמחה תמיד,
ללא התקפי חרדה (אפילו שזה בלתי אפשרי -.-) בכל מקרה, תודה מראש על כל מי שיתמוך, או ינסה לסייע (:
היי
11/04/14 16:02
21צפיות
אני בדיוק כמוך , רק שלצערי לי יש בעיה של קריש דם וכל כאב עכשיו שאני מרגישה אני חושבת שזהו יש לי את הדבר הכי גרוע בעולם האיכות חיים ירודה לגמרי ואחרי החג בע״ה אני הולכת לטיפול לקבל כדור או משהו שירגיע אותי וכמובן לבקש בדיקות בשביל השקט הנפשי שלי... אני ממש מבינה אותך ושמחה לשמוע שיש פתרון לחרדות האלה ושאפשר לשפר את איכות החיים ואני גם אומרת לעצמי כל הזמן מה זה כל כאב צריך מיון? ממש לא כמו שאמא שלי אומרת יש לה המון כאבים ואם היא הייתה מתיחסת לכל אחד מהם אז היא הייתה כל יום בקופת חולים מאחלת לנו חיים מאושרים ארוכים ובריאים.
חן. החרדה שלך נובעת מכעסים ודאגות.כאשר תפסיקי
12/04/14 00:21
25צפיות
לכעוס ולדאוג, אז גם לא תצטרכי את הרסיטל שעוזר לך כל זמן שאת משתמשת בו.
הבעיה של החרדה צריכה להיפתר מהיסוד.
היסוד זה המחשבות שלך וההתנהגות שלך בחיים.
אם תחשבי נכון וחיובי ותתנהגי נכון,כך שלא תשחכי את עצמך בחיים,
אז ורק אז תרגישי טוב.
כיוון שאנחנו כאן בפורום אנשים רגישים מאד,אז אסור לנו לקחת דוגמא איך לחיות כמו
אנשים שהם נולדו לא רגישים.
אין ספק שהרגישות שלנו גורמת לנו להצליח פחות בחיים.
לכן עלינו לקבל את זה כעובדה.
אתן לך דוגמא מעצמי.
אני למשל עבדתי כטכנאי מכונות, אבל
אם לא הייתי רגיש מאד אז יכולתי להצליח יותר בחיים ולהיות הנדסאי, או מהנדס, או יותר מזה דוקטור להנדסת מכונות.
בכל זאת אני כיום מתקיים בכבוד ומסתפק במה שהצלחתי ולא כועס שלא הצלחתי יותר.
לא הצלחתי יותר כי הרגישות הגדולה שלי התישה אותי והגבילה אותי בעשיה.
בקיצור עלינו לקבל את מצבי החרדה בלי כעסים נוספים.
כל כעס ודאגה נוספים מפילים אותנו עמוק יותר.
פליטת מקלדת פרוידיאנית
12/04/14 08:01
43צפיות
מניחה שלא שמת לב, אבל כתבת בפסקה הראשונה: "ניסיתי לנקום עמוק". אני יודעת שהתכוונת לכתוב שניסית לנשום עמוק, אבל אולי יש משמעות למשפט הזה עם טעות הכתיב שלו.

חשבי היכן נקמה בא לידי ביטוי בחייך, בחרדה שלך.
מה שלי עולה, זה שלקיחת כדור אמנם מסייעת בהפחתת הסימפטומים, וזה חשוב לכשעצמו כי זה מאפשר לך לתפקד יותר. ויחד עם זאת, זה כנראה לא מספיק. משהו בנפש שלך מבקש התייחסות מעמיקה יותר, לדבר על הרגשות, על מה שמעורר את החרדה ביסוד, על הכעס, הפחד, הזיכרונות הלא טובים ועל האשמה.
את מבקשת להיות שמחה תמיד וזו מעין התעלמות ממערך שלם של רגשות שהם לא חיוביים תמיד, אך הם זקוקים למקום ויש להם חשיבות.
אז יכול להיות שהנפש שלך "נוקמת" על הניסיון להדחיק את מה שמעסיק אותה, והיא לא מאפשרת לך להדוף הכל ע"י הגברת הסימפטומים. יכול להיות שזו קריאה של הנפש לטפל בה באמת.
הצלחת להרחיק אותי
12/04/14 13:16
31צפיות
לגלית,
אם רצית להדגים איך את עובדת, אז הצלחת רק להרחיק אותי
להתלבש על שגיאת הדפסה, כדי לבנות כאלה השערות ואמירות?
היושבת
היושבת
12/04/14 14:33
26צפיות
לא ניסיתי להדגים דבר, אלא להעלות הצעה להתבוננות. זכותך לא להתחבר אליה, אם כי לא את שואלת השאלה.
האמירה שלי אינה יוצאת דופן. זה דבר ידוע שלקיחת תרופות אינה פותרת בעיה, אלא עוזרת להקל עליה, ובעוד התכנים האמיתיים אינם מטופלים הם לעתים קרובות מרימים את ראשם בחוזק, ולכך יש חשיבות בכל מקרה.

וללא קשר, גם לפליטות פה (וגם שגיאות הקלדה) יש פעמים רבות משמעות, ולא מזיק לבדוק אם יש דברים בגו. זה בסדר גם אם לא.
מעדיפה ששואלים אותי מה אני מרגישה
13/04/14 00:09
17צפיות
לגלית שלום,
אני מסכימה שלדון ברגשות זה חשוב
ואני עושה את זה המון בדיביטי שלי
אבל תמיד מעדיפה ששואלים אותי מה אני מרגישה
ולא משערים מה אני מרגישה
על פי תיאוריה מסוימת
היושבת
איך נראים החיים שאת רוצה?
( לעסק שלי )
12/04/14 17:34
21צפיות
חן היקרה,  
התופעות שאת מתארת בזמן המחזור לא חדשות לך.
איזה פעולות עשית במקרים קודמים כדי להקל על הכאבים והאי נוחות ?

את צודקת בכך שאת לא רוצה את החרדה בחיים שלך -
כי באמת מגיע לך חיים טובים ושלווים, בלי חרדות ודאגות.

אז הנה הצעה לעשות משהו אחר, שונה:
אני מזמינה אותך ליצור תמונה של החיים שאת רוצה שיהיו לך.
חפשי בז'ורנלים ישנים תמונות שמשקפות את מה שאת רוצה,
גזרי והדביקי אותן על לוח - כך שיווצר קולאז', ושימי אותו במקום בולט.

תעשי לך הרגל להביט בתמונה בכל פעם שאת חולפת לידה,   
תדמייני שאת שם, חיה את המציאות  הזו, ותרגישי כמה זה כיף.

כך תשדרי לתת מודע שלך מסר - אלו החיים שאני רוצה,
ותצרי לעצמך, במוחך, מסלולים עצביים חדשים, רגועים, מהנים.
התת מודע יקלוט את המסר ויתחיל לפעול בהתאם,
זו הדרך שלו להבין דברים ולהגשים אותם.

ורדה
תודה לכולכם ...
12/04/14 17:45
24צפיות
אני באמת מקווה שהכל ישתפר לטובה בסופו של דבר.
ובקשר ל"לנקום"... לא באמת חשבתי על זה לעומק, זו
טעות הקלדה בסך הכל חחח חג שמח ושכולנו נעבור
אותו ברוגע (:
היפוכונדריה.
10/04/14 15:26
53צפיות
שלום.
אני בחורה בת 20, נשואה עם ילד. בריאה "בדרך כלל".
הכל התחיל לפני כחמש שנים, הלכתי לבד ברחוב כדי לפגוש ידיד וכלב שעבר בסביבה התחיל לתקוף אותי.
הוא נשך את הידיים שלי כהוגן עד שמצאתי חלקת חול והתחלתי לזרוק לו לתוך העיניים, הוא ברח ולא ראיתי אותו עוד.
חזרתי הביתה, אבא שלי הרגיע אותי ושטף את הפצעים במים עם סבון.
כמה ימים אחרי הייתי במקרה אצל רופא, הוא שלח אותי לבדיקה אצל האחות ואיכשהו היא ראתה את הפצעים והנושא עלה.
אז לראשונה שמעתי ממנה על מחלת הכלבת וכמה מסוכנת היא.
כמובן שנכנסתי לחרדה ושאלתי את האחות מה עושים, היא ענתה שמאוחר מידי לקבל חיסון ועכשיו נשאר לי רק לחכות.
ניסיתי לקבור את כל התקרית הזאת ולשכוח ממנה אבל מתישהו זה חזר אלי, אני לא זוכרת מתי בדיוק אבל כמה שנים אחרי מצאתי את עצמי קוראת באופן אובססיבי, כל יום, הרבה שעות, על המחלה באינטרנט ובספרים. מדברת על זה עם אחרים עד שהם מבקשים שאני אפסיק כי זה נהיה מטריד.
כל החרדה הזאת באה לי כמו במעגלים, ניסיתי לשבת עם עצמי ולגלות מה גורם לה ללכת ולמה היא חוזרת אבל זה לא קשור לתקופות או מצבי רוח, זה פשוט לפעמים שם ולפעמים לא.
זה נשכח שוב.
לפני המקרה, וגם לאחריו, תמיד אהבתי חתולי רחוב והאכלתי אותם. ואז יום אחד, לא בפעם הראשונה בכלל. אחד החתולים רייר עלי.
אין לי מושג למה ומה קרה אבל בבת אחת כל החרדה חזרה אלי, הבנתי שזה לא נורמלי כשכל מי שדיברתי איתו אמר לי שאני מגזימה ברמה של טירוף כשבניתי לעצמי תסריטים שאולי חלילה שפשפתי את העין ונכנס קצת ריר של החתול לתוך העין ונדבקתי ועכשיו נותר לי זמן קצר לחיות ואז אני אמות בייסורי תופת (כשאפילו לא ידעתי עם שפשפתי את העין או לא!!!)
שנה וחצי חייתי בהרגשה שאני הולכת למות כל יום. כמובן שהמצב הנפשי הזה דפק לגמרי את המצב הפיזי שלי והוציא לי כל חשק לנסות ולעשות עם עצמי משהו בכלל.
אני לא יודעת איך להסביר את ההרגשה כשמצד אחד אני יודעת שזה מוגזם, שזה לא הגיוני ולא נורמלי אבל מצד שני אני עדיין חיה באמונה הזאת ולא מצליחה לשחרר אפילו עם הידיעה שזה מטומטם לחלוטין והורס לי את החיים.
אחרי התקופה ההיא הספקתי להיכנס להריון ואז התחילו לי פראנויות אחרות. על אוכל מורעל. על מחלות שונות. על אלוהים יודע מה, והבנתי שזה חרג מהטראומה שלי והפך להיפוכונדריה של ממש.
ושוב זה הפסיק, לתקופה ארוכה, כמעט של שנתיים.
והיום אני פונה לפורום הזה בתקווה נואשת לקבל עזרה, או סתם הבנה. סתם מישהו שיגיד שאני לא ההיפוכונדרית היחידה בעולם.
זה התחיל לפני כמה חודשים כשנתקלתי בכתבה על מחלת הכלבת שבה סיפרו שהמחלה יכולה להתפרץ גם 10 שנים אחרי הנשיכה, תארו לעצמכם איזה חרדה נפלה עלי.
זה נרגע יחסית מהר.
ואז טסתי עם בעלי לחופשה בחו"ל. ביום הלפני אחרון יצא לנו לחלוק סיגריה עם בחור ממוצא אפריקני וכשחזרתי לארץ גיליתי על מגפת האבולה שמתרחשת עכשיו.
קצת לפני כבר הספקתי לפתח כאבי ראש חזקים, נזלת, כאב גרון, חום. תסמינים רגילים של שפעת שההיגיון שלי מתעקש לפרש בתור נגיף האבולה.
ואז התחיל הדימום מהאף (שכנראה בגלל כל הנזלת), ואז קיבלתי מחזור שבוע מוקדם מהרגיל ואני עם גלולות ואין לי מושג עם זה יכול לקרות, יצאו לי מלא קרישי דם מוזרים וכהים, ויום למחרת הוא נגמר. הכל הגיוני, הכל קורה לכולם. ואני יודעת את זה. אבל במוח שלי אני כבר רואה איך אני הולכת למות בייסורים וכבר מתגעגעת למשפחה ולכולם.
דיי, אני לא יכולה להמשיך ככה.
אבל הכי פוגע שאני מפחדת לבקש עזרה! הרופאים כבר העלו בעבר את ההשערה שאולי אני היפוכונדרית וכדאי להיבדק אלא שהיחס שלהם להיפוכונדריה מאד מגעיל. נאלצתי להחליף לא פעם רופא כי זה החליט שאני היפוכונדרית והפסיק להתייחס אלי ברצינות עד כדי זלזול נוראי. גם עם הפסיכיאטרים היה לי עבר נורא, הלכתי לשתיים שאפילו לא ניסו לדבר איתי וישר דחפו לי גלולות אלוהים יודע למה שעשו לי תופעות לוואי קשות.
אני חושבת שלפנות לכאן יהיה הצעד הראשון... כי כאן אנשים עוברים דברים כאלה ואחרים ואולי הם יהיו יותר רגישים ומבינים אלי. הלוואי שיום אחד יהיה לי האומץ והכסף לפנות לעזרה מקצועית. אבל כרגע אני מרגישה שאם אני לא אפרוק את זה ואקבל לפחות קצת הבנה אני פשוט אתמוטט כי המצב הזה נורא.
אני מרגישה כל כך מטומטמת שאפילו אחרי כל סיפור הכלבת שכן סיפרתי לבעלי וקיבלתי ממנו תמיכה אדירה למרות שהוא לא הצליח להבין אותי (הוא מאד ניסה) וזה מאד העציב אותי. אני מפחדת לספר לו על הפראנויות שלי עכשיו.
כל כך מבינה לליבך
10/04/14 19:38
23צפיות
אצלי מצאו קריש דם לפני חודש וחצי בערך והרגע חזרתי ממיון בגלל הפחד הנורא שלי היה לי כאבי בטן . אני חייבת להגיד לך גם אני אמא לתינוק ואני כל כך מבינה אותך החיים פשוט חולפים בפחדים בחרדות החרדה הגדולה שלי זה המוות היסורים כל כך רוצה שכל הזמן יגידו לי שהכל בסדר. אחרי החג בע״ה אני הולכת לעשות את כל הבדיקות שיש בעולום כל בדיקה שהרופאה תיתן לי רק כדי להשתיק קצת את הפחד שלי אפילו אני חושבת שאני הולכת לעשות בדיקת דם פרטית שעולה כמעט 1000 שח רק כדי לשלול סרטן כי אני כל כך מפחדת מזה אין לך מושג . אני מקווה שהקב״ה ישלח לנו ולכולם רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף!! ואם תרצי לדבר אז בכיף..
טיפול בפוביה
( לעסק שלי )
11/04/14 11:08
20צפיות
שלום raleks
וברוכה הבאה לפורום,

"מצד אחד את יודעת שזה מוגזם, שזה לא הגיוני ולא נורמלי,
אבל מצד שני את עדיין חיה באמונה הזאת ולא מצליחה לשחרר
אפילו עם הידיעה שזה מטומטם לחלוטין והורס לך את החיים".
יש הסבר אחד פשוט לכל מה שאת חווה, לדעתי, וקוראים לו "פוביה"( בעברית בַּעַת, פחד גדול),
כתוצאה מהאירוע הטראומטי שחווית.  

את הצעד הראשון כבר עשית ופנית לכך,
ואני מבינה שנדרש לך אומץ לכך - אז כל הכבוד.
לפעמים צריך לעבור תהליך ולוקח זמן עד שמגיעים להחלטה שכך אי אפשר להמשיך,
מה גם שלחלק בך שפוחד, יש תפקיד חשוב בחיים שלך - הוא בא לשמור ולהגן עליך (על פי NLP).

אני מאד ממליצה על טיפול בNLP,
בשיטה זו יש טכניקת ריפוי פוביה מהיר (FAST PHOBIA CURE).
המוח למד לפחד כתוצאה מאירוע אחד ומלמדים אותו, בעזרת דמיון מודרך להגיב אחרת.

מאד עוזר וחשוב לשתף
אנחנו כאן
ורדה


הי raleks
11/04/14 11:39
21צפיות
ביקשת שנגיד לך שאת לא ההיפוכונדרית היחידה בעולם- אז את בהחלט לא!
אבל עדיין נראה לי שהידיעה הזו לא מסייעת לך לתפקוד ולתחושה הרעה.
אני מאוד מאוד מציעה לך לגשת לטיפול. כסף לא מונע בעדך לעשות זאת. חפשי את המרפאה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגורייך, הטיפול שם הוא חינם.
מה שנותר הוא לאזור אומץ, ואם כבר כתבת פה, זה אומר שהוא כבר ממש ממש קרוב.

(ממליצה לך לפנות בהקדם למרפאה לבריאות הנפש, כי לעתים זמן ההמתנה מרגע הפניה עד לשידוך עם מטפל הוא ארוך)

לא היחידה
11/04/14 14:04
31צפיות
הי,
ביקשת ש"סתם מישהו שיגיד שאני לא ההיפוכונדרית היחידה בעולם"
אז הנה -
אני סתם מישהי ואני אומרת לך
שאת לא ההיפוכונדרית היחידה בעולם.
מבינה אותך 200%
אני חוששת להידבק מידיות של דלתות,
בעיקר דלתות של שירותים
ופוחדת מכלבים גדולים שמשוטטים.
היושבת
הכל מתמוטט סביבי
08/04/14 21:36
91צפיות
עד לאחרונה הרגשתי שיש התקדמות בחיים, ירידה בהתקפים, יותר אושר, עבודה במשרה מלאה, סביבה חברתית, זוגיות חדשה... עכשיו הכל מתמוטט סביבי, חוץ מהזוגיות שהיא נקודת האור העיקרית בחיי.

לפני שנה וחודשיים נפרדתי מזוגתי דאז, איתה חייתי 8 שנים, מרבית חיי הבוגרים, ואליה היתי מאורס. נפרדנו כידידים אבל עדין ליבי נשבר. איני יודע מדוע החלטתי להמשיך לחיות - ככל הנראה בזכות החברים. אחרי שנה מצאתי זוגיות חדשה, שהיא נקודת האור העיקרית בחיי.

בשבוע שעבר פוטרתי מעבודתי בגלל קיצוצים בעסק (דווקא מרוצים ממני - פשוט אין עבודה לתת לי ואין כסף לשלם לי שכר) כי העסק במצב לא טוב), דווקא אחרי שסוף סוף הסתדרתי בחיים והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בשכר טוב (40 ש"ח לשעה אחרי שתי העלאות שכר בחודשים האחרונים). החלטתי להמשיך לחיות בזכות החברים והזוגיות החדשה.

השבוע היה פיצוץ אדיר בין החבר הטוב ביותר שלי לבין אחת הידידות הטובות ביותר שלי (הם לא זוג - סתם ידידים אחד של השנייה), שבעקבותיו, למרות שהוא עדיין מעריך אותי מאוד, הוא החליט להתרחק מכולנו. החלטתי להישאר בחיים בזכות הזוגיות שלי, ובזכות החברים שעוד נשארו.

בשביל עצמי כבר אין לי הרבה בשביל מה לחיות... חי בשביל בת זוגי ובשביל החברים, כמו גם בשביל אמי היקרה.
גולן ידידי!
09/04/14 01:42
28צפיות
עד אמצע ההודעה שלך הייתי כבר בטוח שפוטרת מעבודתך עקב סימפטומי ההפרעה, ששוב קיסחו את חייך והורידו כל תקווה לטמיון.
לא אתכחש, אבל נשמתי לרווחה כשקראתי שסיימת את עבודתך לא ב"אשמתך", ואדרבה, עוד רצו אותך שם! מה יכול להיות יותר תקווה מזה? שבמקום עבודה נורמטיבי, 40 ש"ח לשעה רוצים אותך! מה שזה אומר, שאתה מסוגל להתמיד במקומות העבודה, וש-40 ש"ח לשעה זה מחיר שהולם אותך ואת יכולותיך, ועוד בנוסף לכל גם ההנהלה לא זבל אלא רוצים אותך!

עד היום היית מרגיש את החיים בשלושה מישורים - אהבה, חברים ועבודה. לגיטימי!
כעת עבודה 'הלכה', החבר - גם הוא החליט לקחת פסק זמן לעצמו והתרחק (גם לא ב'אשמתך', מה שאומר שהוא עוד יחזור, רק צריך לנוח קצת ולהתאפס על עצמו), ומה שנשאר זו אהבה...

אז כן, החיים לא צודקים, ולעולם לא יהיה צדק בחיים. לא, לא בונה על זה אפילו. זו המציאות, ולא צריך. נסתדר גם בלי 'פייריות'.
מי כמוך יודע מה זה "עליות וירידות", ומי כמוך מתחיל כעת להבין יותר טוב מכולנו, שירידות ועליות -
א. עוד יהיו,
ב. והמון,
ג. והתנועה הזאת לא תיגמר בכלל (וזו גם לא הפתעה בשבילך)
ד. ייתכן שיהיה יותר גרוע תקופה מסויימת (וכן, למה שלא?)
ה. זה שאנו בתנועה זה מוכיח שאנחנו בחיים.........

לילה טוב ידידי, תמשיך לעדכן אותנו פה!
כאמור כבר אין לי סיבה לחיות למען עצמי
09/04/14 05:45
36צפיות
חי למען אחרים. אם היתי בודד יותר כבר הייתי מסיים את הסבל. אבל יש אנשים שזה יפגע בהם ולכן החלטתי להישאר בחיים.
זה כבר כמה שנים שאתה חי עבור האחרים,
09/04/14 12:49
20צפיות
ואין מה לעשות, הגיע זמן לבדוק אולי להתחיל לחיות עבור עצמך, עבור האהבה, עבור המימוש העצמי ומציאת מקומך בעולם.
'פיטורין' - הם בעיטה מאחורה, שאלוהים נותן לאדם כדי שיתחיל להתקדם בחיים. כנראה גם לך הוא נתן את הבעיטה, ובאהבה!

גולן, אני מדבר איתך, ולא עם חברתך או מעסיקך או חברים שלך.
היכן אתה? מיהו גולן כיום?
בשביל עצמי כאמור אין כבר הרבה מה לחיות
10/04/14 00:29
15צפיות
אם זה רק היה תלוי בי כבר לא הייתי פה. אך אני חי עבור הזולת, אחרת כבר הייתי שם סוף לכאב.

עבור הזולת (אמא, בת זוג וחברים) אני מוכן להמשיך לחיות, ובעיקרון גם לסבול, גם עוד 50-60 שנה...

(כאמור, אין לי שום כוונה לפגוע בעצמי, מהסיבה שצוינה לעיל).
כניראה שיש חלקים בך שהיא אוהבת
11/04/14 13:55
13צפיות
אם יש לך חברה,
כניראה שיש חלקים בך שהיא אוהבת.
כיון שבחרה להיות אתך
אני מציעה לך לנסות לחשוב (או לשאול אותה)
מה היא אוהבת בך
ולהתחיל לאהוב את אותם החלקים בעצמך.
היושבת
º
תודה רבה על הטיפ
11/04/14 14:10
9צפיות
º
מנסה? מצליח?
12/04/14 13:17
4צפיות
היא אוהבת את הנימסו והנחמדות שלי
12/04/14 17:28
10צפיות
ואת העובדה שאני אוהבת אותה ללא תנאים ולא שופט אותה, וגם מתייחס אליה בכבוד. ואכן, אני אדם מנומס וטוב...
º
הנימסו=הנימוס
12/04/14 17:28
3צפיות
ואתה מצליח להתחיל לאהוב את עצמך?
13/04/14 00:19
6צפיות
על כך שאתה
*אדם טוב
*אדם שמתייחס לחברתו (ולאחרים) בכבוד
*אדם שמתייחס לחברתו (ולאחרים) ללא שיפוטיות
*אדם מנומס
º
אולי קצת
13/04/14 07:55
5צפיות
זו התחלה טובה
14/04/14 10:39
10צפיות
מקווה שיהיה לה המשך
º
תודה רבה
14/04/14 10:44
4צפיות
פרספקטיבה
( לעסק שלי )
09/04/14 09:46
28צפיות

גולן
הצטערתי לשמוע שפוטרת מעבודתך,
שינויים בלתי צפויים, הם חלק מהחיים.

לפעמים, כשהם קורים,  הדברים נראים כמו "סוף העולם",
האם זה באמת כך? ברור שלא
מה יכול לעזור לשנות את התפיסה הזו?
אחת האפשרויות היא
להסתכל עליהם בפרספקטיבה אחרת,
מנקודת מבט אחרת, דוגמאות:

מכוכב אחר - איך הדברים נראים משם ?
ממרחק של זמן - למשל - מגיל 80 אחורה...
או כדי לקבל פרופורציות - מעיניו של בעל משפחה, מפרנס, שפוטר.
.
לגבי עבודה - אתה תמצא עבודה חדשה,  בדיוק כמו שמצאת זוגיות חדשה.

לגבי החבר - להבנתי, ההתרחקות שלו לא קשורה אליך -
לפעמים אדם צריך את ה"SPACE" שלו לזמן מסוים,
זו זכותו.

כשאתה אומר "הכל מתמוטט סביבי" האם באמת "הכל" ?

יום טוב,
ורדה

 


לא יודע, חש שהמון דברים נופלים עליי
10/04/14 00:27
16צפיות
תוך זמן קצר. אין לי כוח כבר להתאושש מהמכות כי הן באות בתדירות גבוהה מידי.
לחיות בשביל חברים ובת זוג ואימא
10/04/14 16:21
35צפיות
זה לא רע. לי אין שום דבר מזה וכנראה כבר לא יהיה בגלגול הזה.
לפחות יש לי חתולה שאני שומרת על עצמי בשבילה עד כמה שאני יכולה, וגם היא חולה עכשיו.
כמה טוב שיש לך חתולה
12/04/14 10:52
17צפיות
איך החתול קשור לחרדה ?

"בריאות נפשית - ישנם מחקרים שמראים שחתולים משפרים מצב רוח, מפחיתים לחץ, עוזרים לשיקום מטראומה, משפרים את הביטחון העצמי ואת הכישורים החברתיים. אימוץ חיות בית ככלל מגביר את תחושת האחריות, מפתח יכולת נתינה ללא תנאי.

בריאות פיזית - מורידים את ההסתברות להתקף לב, משפרים בריאות כללית, יודעים לפעמים לזהות התקפים, ומסייעים ליצירת מערכת חיסון בריאה". (ויקיפדיה ערך: גידול חיות מחמד)

חתול הוא חיה רגישה, והיא רגישה אליך  - אולי זו הדרך שלה לבקש ממך להרגיש טוב, בשבילה.

אז תרגישו טוב
ורדה

יש לי שתי חתולות
12/04/14 17:12
16צפיות
ואכן הן עוזרות לפעמים למצב הרוח...
מישהו לקח פעם ויאפקס?
09/04/14 01:06
43צפיות
לקחתי עד עכשיו פריזמה (פרוזאק) בשביל חרדה, אוסידי, דיכאון.
עדיין יש דיכאון אז הד''ר רשמה לי ויאפקס במקום.
קראתי באינטרנט על אנשים שלקחו ויאפקס וחווים תסמיני גמילה קשים כשמנסים להפסיק.
כדאי להיכנס לזה? זה שווה את זה לאורך טווח?
תודה.
לקחתי ויאפקס. תסמיני הגמילה אינם שונים
10/04/14 01:22
26צפיות
מהתסמינים בתרופות אחרות שניסיתי כמו פאקסט למשל. או רסיטל. אני גם קצת טעיתי ולא ירדתי בהדרגתיות במינון הויאפקס אז חויתי קצת תופעות לוואי. אבל זה לא היה כזה גרוע. ואני בטוחה שזה יכל להיות
נעים יותר אם הייתי יורדת בהדרגה.
º
הגמילה הייתה לי זוועת עולם.
10/04/14 10:07
24צפיות
אלומה
10/04/14 16:02
26צפיות
תודה על התגובה.
הצלחת בסוף להיגמל?
אם כן, מה את לוקחת עכשיו?
איזו ברירה הייתה לי?
10/04/14 16:17
39צפיות
הרופאה המטומטמת לא טרחה להודיע לי שבמקביל לגמילה אפשר ורצוי לקחת גם תרופת הרגעה כמו קלונקס (שממילא לא משפיע עליי, אבל יכלה להציע תרופות הרגעה אחרות). זה היה זוועה. פשוט זוועה. בכיתי 24 שעות. הייתה לי תחושה של קצר במוח. לא יכולתי ללכת בלי ליווי כי הייתה לי סחרחורת איומה וחוסר יציבות. לא הבנתי מה מדברים אליי. רצתי בכביש בגשם בלי לשים לב שהרמזור של הולכי הרגל היה אדום, לא היה אכפת לי להירטב. הכול היה הזוי כמו פסיכוזה, ואני לא פסיכוטית. זה בפירוש אחד הדברים היותר קשים שעברתי בחיים, ומי שמכיר אותי יודע שעברתי לא מעט. היום אני לוקחת איקסל, טרזודיל, בונסרין ולמוג'ין (למיקטל). בעתות מצוקה קשות אני נעזרת בסרוקוול הרגיל.
רגע
10/04/14 16:22
27צפיות
את לוקחת 4 סוגי כדורים כל יום?
אני לוקחת בערך 15 תרופות ביום
10/04/14 16:23
37צפיות
חלק לבעיות פיזיות וחלק פסיכיאטריות כפי שכתבתי. התחליף הספציפי לוואיפקס הוא האיקסל. השאר למטרות אחרות.
שאלה
10/04/14 16:27
29צפיות
זה מעניין כי הלכתי לפסיכיאטרית אחת והיא המליצה בהתחלה פריזמה.
היא אמרה שאם זה לא יעבוד אז אולי ננסה ציפרלקס או איקסל.

הפריזמה לא הוציא אותי מהדיכאון, אז לא חזרתי לפסיכיאטרית ההיא,
אלא הלכתי לאחרת וזו רשמה לי ויפאקס במקום הפריזמה.

את חושבת שהיה עדיף שאנסה איקסל לפני ויפאקס? כלומר להקשיב
לפסיכיאטרית הראשונה? או שזה אינדבדואלי.
אינדיווידואלי לגמרי
10/04/14 16:38
33צפיות
לי, למשל, לא עזר כלום לפני האיקסל. האיקסל הייתה מעולה בשבילי הרבה שנים. לצערי מפאת נסיבות רפואיות ולא רפואיות ההשפעה שלה הצטמצמה ונזקקתי לעוד מייצבים וגם עכשיו אני לא מאוזנת, אבל בגדול האיקסל עבד לי מעולה, וגם אם אצטרך להיגמל ממנו יהיה לי קשה בטירוף (אני יודעת מה קורה לי כשאני קמה מאוחר יום אחד ולא לוקחת את זה בזמן, זה כמו גמילה, אני נכנסת לניתוק לא נורמלי, ואחרי שאני לוקחת סוף סוף אני חייבת לישון כדי לעשות ריסטרט למוח שלי).
אויש נו
10/04/14 16:39
37צפיות
פעם האיקסל זכר, פעם נקבה, מה קורה לי? אני עצבנית מאוד. אל תשימי לב.
אני מדמיינת שאיקסל זו נקבה
11/04/14 14:24
17צפיות
הכוח הנשי!
º
11/04/14 17:05
5צפיות
כיצד נוצרת חרדה? (פוסט בבלוג שלי)
08/04/14 12:53
76צפיות
חברים, זה עתה הצלחתי לסיים את הפוסט הכי חשוב עבורי, שמסכם את העקרון בו אני דוגל.
אני יודע שהוא לא יוסכם על כולם, ובכל אופן אשמח לביקורת בונה או כל התייחסות חיובית...
אני מאמין שכל אחד יכול למצוא בפרי עמלי זה משהו טוב לעצמו, ובדיוק לשם כך השתדלתי בחיבור כתבה זו.

תודה לכולכם,
חג פסח כשר ושמח!

אברהם
כיצד נוצרת חרדה?
כתובות אינטרנט מצורפות:
אם לא נפתח, אז כאן
08/04/14 13:00
36צפיות
לפעמים 'תפוז' חוסם קישורים (מעניין, אם כן למה מציע אפשרות כזו)
בכל אופן, הנה הקישור הישיר:


http://bitkin.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%9...
זה לא נפתח
10/04/14 16:22
11צפיות
תעשה העתק-הדבק לכאן ואז כולנו, גם גולשי הסלולרי, נוכל ליהנות.
הראשון כן נפתח בעצם
10/04/14 16:25
20צפיות
והפרה כל כך חמודה! לא קראתי עדיין, ואני חושבת שבכל מקרה כדאי לעשות העתק-הדבק, בעיקר בשביל גולשי הנייד.
כיצד נוצרת חרדה?
16/04/14 23:50
7צפיות
הקדמה

בכתבה זו מטרתי להציג בפני הקורא גישה ייחודית להבנת מנגנון החרדה ממבט ייחודי-יהודי. על מנת להעביר את המסר בכתבה אחת בצורה קצרה ונגישה לקורא, בחרתי לערוך את הדברים בדרך של מענה על סדרת שאלות.

המידע דלהלן נלקח ממקורות כתבים יהודיים (חסידות חב"ד) כבסיס להבנת תהליכים נפשיים בעת היווצרות החרדה. יש לציין, שבשנים האחרונות נערכים מחקרים אקדמאיים על תהליכי גוף-נפש  והנושא הפך לפופולרי מאד בקהילה הטיפולית. אמנם מה רבה הייתה הפתעתי, כשגיליתי שכל אותם הדברים שהמדע מגלה לעצמו רק עתה "על קצה המזלג", כבר נמצאים מפורשים וזמינים בכתבים יהודיים מלפני מאות שנים. לכך, אין בי ספק, שככל שהמחקר האקדמי ילך ויתרחב ממצאיו יצביעו יותר ויותר על אמינות המידע היהודי העתיק.
כאן המקום לציין שהמידע הזה ברובו טרם נתמך אמפירית, לכן אני מגיש מידע זה כחומר לחשיבה בלבד והסקת מסקנות אישיות למתמודד, וכנרטיב-עזר למטפל אשר יחפוץ לעשות בכך שימוש לתועלת הטיפול.

אלו הן השאלות שאנסה לענות עליהן:

מהי האישיות הנפרדת בתוכנו (ולעיתים בעל כורחנו), שפועלת מעבר להגיון שלנו?
מדוע אי אפשר לעבוד איתה בהגיון?
ממה היא נבנית ומושפעת?
מה גורם לה להיפגע מחרדה?
מדוע אצל אחד היא תהיה פגיעה יותר ואצל השני פחות?
סימפטומים גופניים – מדוע הנפש משליכה את הכאב על הגוף?
כיצד משפיע על החרדה טיפול תרופתי?
כיצד משפיע על החרדה טיפול דינמי?
כיצד משפיע על החרדה טיפול קוגניטיבי?
כיצד משפיע על החרדה טיפול התנהגותי?
כיצד משפיע על החרדה טיפול SE, Mindfulness ושאר טיפולים ממוקדי-גוף?
מדוע פסיכוטכנולוגיה היא המענה הראוי ביותר להפרעת חרדה?
סיכום.
ובכן:

מהי האישיות הנפרדת בתוכנו (ולעיתים בעל כורחנו), שפועלת מעבר להגיון שלנו?

כמו שמשתמע מהכותרת, יש בתוכנו כמה סוגי נפשות, כשכל אחת מהן מתפקדת כאישיות נפרדת לגמרי. אולי הדברים יהיו תמוהים לאוזן הקורא: האמנם יש בתוכי יותר מאישיות אחת? התשובה היא, כן! בתוך כל אחד ואחת מאתנו ישנן:

"נפש השכלית" – האחראית על חשיבה לוגית, ניתוח תהליכים הגיוניים ולמידה רציפה; הבנת מצבים חברתיים ופעולה לפיהם;
"נפש הבהמית" – (להלן: "נפש" בלבד) אחראית על דחפים פיזיולוגיים, בריאות הגוף (תזונה, מנוחה) ושמירה על ביטחונו (זיהוי סכנות, פרשנות מצב כמסוכן או לא, תגובות אינסטינקט בעת מצבי סכנה). נפש זו איננה מונחית בהגיון, אלא בדומה לבעל חי נעזרת בחשיבה אינסטינקטיבית. כמו-כן חשוב לציין, שנפש זו היא חזקה יותר וקובעת עובדות בשטח להיותה השולטת הבלעדית על הגוף.
* קיימת גם "נפש האלוקית" – השואפת לרוחניות, אך תפקידה אינו רלוונטי לנושא כתבה זו, על כן לא נאריך בתיאורה ותפקידה.

מדוע אי-אפשר לעבוד איתה בהגיון?

התפתחות השכלית של "נפש" מסתיימת לקראת גיל 3-4. משמעות הדבר, שאצל כולנו היא נשארת להיות 'אינפנטילית' וחסרת הגיון. לעיתים, תכונה זו מסייעת לה בשמירה על בטחונו של אדם, מאחר והיא איננה 'מטריחה' את עצמה בחשיבה ארוכה אלא פועלת מיידית באופן ספונטני, לעיתים בצורה יעילה יותר מההיגיון, ולעיתים בצורה לא יעילה.

ממה היא נבנית ומושפעת?

למרות שיכולותיה השכליות אינן מתפתחות במיוחד, טבע הנפש וחוסנה נבנה במהלך כל שנות חייו של אדם. היא מושפעת מהתנסויות שונות בחיי יום יום, מחיזוקים חיוביים ושליליים שהסביבה מספקת לאדם, וכבר בשנים הראשונות לומדת לסמוך יותר על "נפש השכלית" – הגיון האנושי בכל הקשור להתנהלות האדם ובחירותיו (גם בתחום הביטחון האישי).

מה גורם ל"נפש" להיפגע מחרדה?

קשה לענות בוודאות על שאלה הזאת. בדרך כלל זה קורה כאשר:

התקף ראשוני – "נפש" נחשפת לאירוע של סכנה, מצב איום או מתח נפשי מתמשך, ומעניקה לחוויה הקשה משמעות רבה (לעיתים מוגזמת מהמציאות האמיתית). כתוצאה מפרשנות כזו נוצר 'התקף פאניקה' עם תחושות-גוף קשות מאד: מתח שרירי מוגבר, הזעה, רמת עוררות גבוהה, תפקוד מוגבר של הלב והריאות (הכנה לריצה כביכול) הדוחק באדם להימלט או להילחם. חוויה זו קשה מאד, ובעקבותיה מתקבע אצלה דפוס חשיבה "העולם איננו מקום בטוח לחיות בו" וכאן תיתכן:

תגובה משנית – המנעות ממצבים/מקומות/אנשים שבסביבתם ההתקף הבלתי-נסבל עלול לחזור. בחזרה אל המקומות/מצבים הללו יורגשו חלק/כל סימני ההתקף כנכונות מתמדת להימלט במהירות, מתח. הרגלי הימנעות כזו מפעילויות יומיומיות (שפעם היו פשוטות לביצוע), מכבידים מאד על תפקוד היומיומי של האדם המתמודד עם החרדה.

כיצד ייתכן שאדם מסויים יחווה אותו אירוע אך לא ייפגע כמו חברו?

מידת החוסן הנפשי שונה מאדם לאדם, לכך ייתכן שאדם אחד ייפגע מחרדה ואילו אדם אחר (ששהה אף הוא במצב סכנה) לא ייפגע כלל. החוסן הנפשי מתפתח אצל כל אדם באופן שונה ועם זאת עדיין הוא תלוי הן במרקם הגנטי והן במסרים שאדם מקבל מסביבה בה גדל. לדוגמה, ילד שאימו התייחסה למצבי כאב בצורה רגועה יגדל עם חוסן נפשי יחסית חזק יותר לעומת ילד שאימו שהייתה מביעה בהלה מפגיעות שונות, ו'הורישה' לילד שלה דפוס פרשנות דרמטיים יותר במצבי איום/סיכון. לדוגמה נוספת, ילד שגדל באזור של הרג ושכול (למשל באזורי מלחמה) יגדל חסין יותר מאשר ילד מימיו לא ידע שכול, לא עלינו.

סימפטומים גופניים – מדוע הנפש משליכה את הסבל על הגוף?

אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה זו, אך נראה שה"נפש" פשוט מדברת דרך הגוף ובסימפטומי חרדה פשוט מביעה את דאגתה ואת הקריאה להימלט מתוך הסיטואציה המלחיצה.

איך נוצרת חרדה?

כאן מתרחשת לה תופעה מוזרה לחלוטין: אחרי שה"נפש" מכניסה את הגוף למצב של דריכות, היא בעצמה, "הנפש", מקבלת מהגוף רושם כאילו באמת יש סכנה! והיא מלחיצה את הגוף עוד יותר, מגבירה את הדופק ואת קצב הנשימה, וכן הלאה ב'מעגל סגור' (מה שמחריף עוד יותר את חוויית החרדה) – כאן אנו מדברים כבר על התקף חוזר…
מדוע קורה דבר כזה? למיטב עניות דעתי הסיבה לכך טרם הומצאה.. אולם, אנו כבר יודעים ש"על הבהמה לא שואלים שאלות"…

כיצד משפיע על החרדה טיפול תרופתי?

טיפול התרופתי משפיע על אותם אזורים במוח שה"נפש" מתחילה דרכם להשפיע על הגוף. הטיפול התרופתי 'מקפיא' זמנית את אותם האזורים, המהווים למעשה "שערי כניסה" לגוף, ובכך מקילים (בצורה מלאה או לפחות יחסית) על סבלו של המתמודד.

כיצד משפיע על החרדה טיפול דינמי?

בטיפול פסיכולוגי מהסוג פסיכודינמי יתבצע בירור מעמיק בכל הקשור ל'חוסן הנפשי' (שב"אשמתו" אדם הפך לפגיע עוד משחר ילדותו כביכול). בטיפול מסוג זה יושם דגש מרכזי על מבנה ה"נפש" בראשית התפתחותה, יכולת לבנות יחסים בטוחים עם דמויות משמעותיות בילדות (הורים וכיו"ב), חוויית סביבה כבטוחה, 'כוחות האגו', ועוד מרכיבים שונים שיכלו ליצור אצל המתמודד פרה-דיספוזיציה לפגיעות.
חסרון טיפול הדינמי: אמנם זהו תהליך מעניין וחיוני, אך מכורח מבנהו הינו ארוך טווח שעושה שימוש בהתבוננות העמוקה של האדם ועלול לא להתאים לאדם שברגע זה מתייסר עם סימפטומים קשים.

כיצד משפיע על החרדה טיפול קוגניטיבי?

טיפול קוגניטיבי פונה לחשיבה ההגגיונית של האדם. הטיפול ינסה להעלות ספק לגבי אמיתות הפרשנות הדסטרוקטיבית: "האמנם אתה במצב סכנה? עד כמה אתה באמת מסכים עם אמירה שכזו? האם אתה מכיר אדם נוסף שנמצא במצב דומה, והאם גם הוא בסכנה?"

מעלה: כשה"נפש" מסתבכת עקב פרשנות מוגזמת למצבי איום, הטיפול ינסה "למוטט" את הפרשנות הזו ובכך להפסיק את החרדה.
חסרון: ה"נפש הבהמית" איננה 'חכמה' דיה בכדי להיכנס לדיונים שכלתניים בדבר אמיתות מצב הסכנה; ברגע שהיא משוכנעת בוודאות בכך שהאיום עדיין קיים, היא "רואה" אותו, ולא יעזור דבר!  היא תעשה הכל כדי להימנע ממצב הסכנה.

כיצד משפיע על החרדה טיפול התנהגותי?

טיפול ההתנהגותי 'מדבר' יותר אל ה"נפש". הוא אינו מתייחס כליל למחשבות המדאיגות, ולוקח בחשבון את מה שהגוף מרגיש. הוא מתייחס ל"בהמה" ממש כמו אל בעל-חי, ומנסה לאלף אותו להשתהות שוב ושוב בחוויה (המזכירה את הסכנה – "חשיפה"). הטיפול ההתנהגותי גורס, כי "הבהמה לא מבינה אך יודעת ללמוד מהתנסויות חוזרות שבהן באמת אין סכנה", ובאם נכריח אותה לשהות בסיטואציה המלחיצה מספר פעמים/דקות, היא פשוט תתרגל לעובדה שאם שום דבר נורא לא קרה, כנראה שגם לא יקרה.
מעלה: סוג הטיפול הזה 'מדבר' בשפה המוכרת יותר אל ה"נפש" ומרגיל אותה להתמודד עם סיטואציה המלחיצה.
חסרון: המטפל עלול לטעות ולבצע "חשיפה" ברמות קשות במיוחד (SUDS 100) וה"נפש" לא תלמד מזה דבר; הטיפול החשיפתי לא יצליח.

כיצד משפיע על החרדה טיפול SE, Mindfulness ושאר
כיצד משפיע על החרדה טיפול... (המשך)
17/04/14 18:13
4צפיות
כיצד משפיע על החרדה טיפול SE, Mindfulness ושאר טיפולים ממוקדי-גוף?

גישות טיפוליות ממוקדות-גוף באות לכסות את החיסרון של הטיפול ההתנהגותי. מאחר וכבר הבנו שהטיפול ב"נפש" לא יהיה במישור השכלתני אלא במישור הגופני, עלינו ליצור אפשרות שה"בהמה" אכן תוכל לשאת את החוויה הקשה ואת התחושות הקשות של הגוף במהלך הטיפול החשיפתי. גישות אלו (שנבאר כל אחת מהן בכתבה נפרדת) נותנות תוקף לחוויות הגופניות ומנהלות איתן 'ריקוד משותף' (כך לפחות להשקפתי) עד שיצירת דיאלוג פורה עד לוויסות הרגשות ורגיעה כללית. מעלה: על אף המחשבות המדאיגות/סטרס אדם מסוגל עדיין להישאר במצבו ולרכוש שליטה על המתרחש איתו.
חיסרון: טרם מצאתי.

מדוע "פסיכוטכנולוגיה" היא המענה הראוי ביותר להפרעת חרדה?

"פסיכוטכנולוגיה" – הוא תחום וויסות פסיכו-גופני שמקורו ברוסיה הסובייטית בשנים שבין  1938-2007. בעקבות מצבי מתח המתמשך ובעקבות 'המלחמה הקרה' עם ארה"ב בשנים שלאחר מלחמת עולם השניה, השלטון הסובייטי השקיע משאבים רבים במחקרי מעבדות ממשלתיות סגורות שעסקו בפיתוח "פסיכו-טכניקות" לוויסות מהיר של מגוון מצבים נפשיים.
תחת הכינוי הרחב "פסיכו-טכנולוגיה" התפרס מגוון רחב של אמצעי השפעה ישירה ועקיפה על התת-Mind  האנושי: החל מפסיכו-פרמקולוגיה, דרך קטעי-קול שהוסוו בתוכם מסרים (מרגיעים או מוטיבציוניים) ועד לתרגילים גופניים המאפשרים לסבול את הכאב או אפילו להשבית אותו מאזורי גוף שלמים ולגרום להחלמה מהירה יותר.
פסיכו-טכניקות גופניות הוטמעו באימונים לחיילי יחידות המיוחדות ברוסיה (במיוחד לצלפים שלעיתים נאלצים לשהות בתנוחה בלתי-טבעית במשך שעות רבות), שימשו סוכני KGB ואת סוכני הריגול מחוץ לגבולות המדינה (GRU).
גם ארה"ב השקיעה לא מעט בפיתוח פסיכו-טכנולוגי עבור חייליה המובחרים, אך היום ידוע לנו מעט מאד עד היכן הגיעו האמריקאים.

סיכום

לעיתים ה"נפש הבהמית" מפרשת מציאות של סכנה באופן מוגזם, ומשליכה את המתח על הגוף. הגוף חווה סימפטומים קשים (אותם מרגיש היטב כל מתמודד עם החרדה) ועלול להתפתח התקף נוסף. אולם, אם נלמד את המטופל לאזן את עצמו בעזרת תרגילי הרפיה/קשיבות/פסיכו-טכניקות גופניות, נוכל להוריד את המתח מהגוף, לשחרר את התחושות הקשות. זה ירגיע את ה"נפש" וימנע התקף נוסף.

בשלב השני, ככל שאדם מתנסה בתרגול, יגדל בטחונו של אדם ביכולת שלו לאזן את עצמו במצבי סטרס. אדם לא יימנע יותר מסיטואציות המלחיצות ויחזור בהדרגה לתפקוד היומיומי.
בשלב השלישי, ככל שאדם יחווה הצלחה ושביעות רצון מחזרה לחיים השגרתיים, החרדה נסוגה עד כדי עזיבתה את האדם לצמיתות.

אינני מאמין ב"הפחתת סימפטומים" של החרדה או "נסיגה חלקית" כלשהי. המטרה אותה אני מציב מול המטופלים אצלי, היא מיגור החרדה על כל סימפטומיה ודאגותיה לחלוטין!

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה