לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הרגע הזה, השנייה הזאת, שכל אישה שהגיעה לתהליך של תרומת ביציות לא תשכח. את יושבת מול הרופא, מצפה לשמוע על הטיפול הבא, השאיבה הבאה ואז הוא אומר: אולי כדאי לשקול מעבר לתרומת ביציות, השחלות כבר לא מגיבות כראוי, איכות הביציות לא טובה.

ברגע הזה ההרגשה היא שהשמים נופלים עלייך, זרם חשמלי מאבן עובר בגופך ואם משהו מצליח בכלל לעבור בראש, אז זה - למה אני? מה? אלוהים לא רוצה שאהייה אימא? הנשיות שלי, דימוי הגוף שלי הכל פגוע וכל מה שאת רואה למול עינייך הוא מסך שחור.כולנו ללא יוצא מן הכלל היינו במקום שאת נמצאת בו כרגע - הפחד הנוראי מהעתיד, דימוי עצמי נמוך- כי הרי כל אחת נכנסת להריון בקלות ורק אני לא מצליחה, הרחוב מלא בנשים הרות ומה יש בי  שלא מצליח?

אם הגעת אלינו לפורום החם והמחבק של תרומת ביציות, בוודאי חווית כל זאת.

אני רוצה לספר לך על פורום תרומת ביציות - כשמו כן הוא. קודם כל הוא מקור לתמיכה, מרגע שנכנסת והצגת את עצמך, צבא של נשים לוחמות ועוצמתיות יהיו מכל צדדייך, יתמכו בך בכל נפילה רגשית, ידריכו אותך בכל צעד  (כי הרי הכל כאותי כרגע). פתאום תביני שאת לא לבד, שישנן אלפי נשים במצבך ומכל קשת הגילאים וכל אחת וסיבותיה. פתאום לתוך המסך השחור ידלק פנס ענקי שיוקרנו עליו תמונות העתיד בהן את חובקת ילד/ים שלך ורק שלך. עכשיו החלום המתרחק יהפוך לבר מימוש והשגה.

 

אז ברוכה הבאה לביתינו החם ואת מוזמנת לשאול כל שאלה:

1. איך מתחילים - איך יודעים איזה מסלול נכון לי.

2. טרמפולינת הרגשות - האם אוהב את הילד "כאילו היה שלי".

3. השתתפות קופות החולים בהוצאה הכספית

4. למי מספרים והאם לספר.

5. כל מה שרק עולה בראשך.

כמובן שניתן לפנות אליי ישירות במסר אישי.

קצת עליי- כשהגעתי לגיל 45, לאחר כ-10 IVF "הועברתי" אחר כבוד לתהליך תרומת ביציות. 2 נסיונות ראשונים בפדיוס קפריסין לא הצליחו ובטיפול השלישי בפדיוס הושג ההריון הנכסף והיום אני אם מאושרת לילד בן 5.8.

את תקנון הפורום   ובו כללי התנהגות בפורום, ניתן למצוא ב"כלים ומידע" - אנא קרא/י לפני הרשמה לפורום.

ברוכה הבאה כבר אמרתי?

גם אני אמא1 - מנהלת הפורום.

הפורום הינו פורום תמיכה ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
אנא קרא/י את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום.
הודעה חדשה

הילדה שלי היום בת 3. ואם אני הצלחתי אז גם אתן תצליחו!
30/05/15 01:06
10צפיות
היא בת 3 כבר ואני עדין לא מעכלת שהיא שלי,  שהנס הזה קרה לי., שאני יכולה לחבק אותה, לצחוק איתה, לרוץ אחריה, לנשק אותה, לריב, ללטף אותה , לכאוס אליה, לשחק ביחד, לשון ביחד,....
כל זה אני כותבת רק מהסיבה אחד - לעודד אותכם, בנות היקרות! כי אם אני הצלחתי - אז גם אתן תצליחו!
לפני שנים הפורום המדהים הזה היה החברה הכי טובה שלי . . כאן קיבלתי עידוד. כאן  בכיתי וכאן שמחתי עם אותן בנות שהצליחו..
כאן קיבלתי כוח להמשיך ולא לוותר אחרי עוד כשלון, ועוד כשלון, ועוד, ועוד, ועוד...
ובגיל 45++++ אחרי 7 תרומות ביצית ( מתוכם 5 טריים עם נסיעות לקייב ) נולדה לי הבת שלי, האושר שלי ושל משפחתי
מכ-ל הלב - בהצלחה לכול-כן!!!!!
 
 
º
איזה כייף לקרוא תהנו ממנה
30/05/15 06:08
4צפיות
איך מחליטים?
27/05/15 22:44
157צפיות
אהלן, פעם ראשונה שלי כאן.. :) 
הסיפור שלי הוא זוגיות יחסית מאוחרת, היום בת 40, ודי מהר ולא מזמן הבינו הרופאים שאני במצב של בלות מוקדמת (עם כל הכיף שבדבר - FSH של אישה בת 60, גלי חום, גוף לא מגיב בכלל להורמונים כך שבכלל לא הצליחו לעשות IVF וכו וכו). היה מפתיע, כואב, הופך ועכשיו מנסה לעמוד על הרגליים ולהמשיך. 
במצב הזה יש נשים שנכנסות להריון, כי אחת לכמה זמן יש ביצית טובה. אבל אי אפשר לדעת מתי ואם בכלל...
רציתי לבדוק אם מישהי כאן במצב דומה ולשאול - איך מחליטים מה הנקודה שבה אומרים - אוקי, יאללה, עכשיו עוברים לתרומת ביצית. הרופא שלי אומר חד משמעית שהגיע הזמן לעבור לתרומת ביצית וכן הלכתי ל second opinion שאמר את אותו הדבר בדיוק. מצד שני המדקרת שלי אומרת שהיא עובדת כבר 20 שנה עם נשים בנושא הזה והיא מרגישה שיש עוד סיכוי. 
החלק המבלבל הוא שלפני חודשיים נכנסתי להריון מהזרעה - בלי הורמונים, והיה הריון כימי שנפל בשבוע 6. הרופא אומר שרואים בבדיקות שמאז היתה התדרדרות במצב הפוריות (ווסת של 20 יום רצוף, היעדר ביוץ לאחר מכן וכו)
אז יש למישהי הצעות/ מחשבות/ נסיון? נראה לי שצריכה עזרה כי מרגישה מבולבלת
תודה....
ברוכה הבאה
28/05/15 00:31
86צפיות
אני יכולה לספר לך על עצמי שבגיל 36 לא הצלחתי להכנס להריון, נשלחתי לבדיקת דם של פרופיל הורמונלי והFSH יצא 20. רופא נשים של מכבי אמר לי שזה ממש לא טוב!! יצאתי ממנו בוכה ונסערת וכעסתי עליו כל כך. היום בדיעבד אני מצטערת שלא המשכתי איתו ושכעסתי עליו. פניתי לרופאים פרטיים, המוכרים באזור המרכז, אשר אמרו לי שאני יחסית צעירה ויש סיכוי, ושאם הייתי בת 40 לא היו מנסים בכלל. עשו לי 4הזרעות ו4 IVF ים עד שאמרתי די!! ופניתי לתרומת ביצית ואני כל כך שמחה שחתכתי מהר.
כך שאם הייתי את, עם הנתונים שאת מספרת (גלי חום, FSH גבוה, הפלה בשבוע 6) הייתי פונה לתרומה. זה נכון שיש חודשים שפתאום אין גלי חום וה FSH יורד אבל זה בגלל שלפני המנאפוזה ה FSH מקרטע וכך גם המחזור אבל זה רק סימפטום לבעיה היותר רצינית והיא רזרבה שחלתית נמוכה, וכשיש רזרבה שחלתית נמוכה הביציות המעטות שנשארות הן לא איכותיות מספיק בשביל הריון תקין.
אבל אם את לא שלמה עם זה ואת רוצה בכל זאת לנסות עוד, את יכולה להחליט שאת מנסה X פעמים, כי תרומה תמיד אפשר לקחת עד גיל 54.
 
זה שלב קשה
28/05/15 14:13
70צפיות
והבלבול הוא חלק טבעי ממנו....
אין אופן אחד נכון לקבל את ההחלטה הזו, היא צריכה להגיע בדרך וברגע שלך.  לפעמים המערכת מחליטה בשבילנו, לפעמים אנחנו צריכות לקבל אותה. אבל כל אחת עושה את זה בזמן קצת שונה, אחרי דרך קצת שונה.
יכולה לספר לך שאני עברתי לתרומה אחרי נסיונות להרות מגיל 36 (שנתיים אחרי לידה) עד גיל 39 (נסיונות טבעיים, המון הזרעות, ו-9 IVF).
הפרופיל ההורמונלי שלי היה תקין, היו ביציות ועוברים טובים אבל - מספר הביציות הקטן שנשאב בכל סבב + ה-AMH הנמוך + הכשלונות החוזרים - כולם לימדו על רזרבה נמוכה ועל קושי להשיג הריון שגם ימשיך. הייתה נקודה שהבנתי את זה. שהבנתי מה המחיר שאני משלמת, מה הויתור שאני עושה, מה האפשרויות שלי - ובחרתי. 
ואגב, גם הריון שנופל בשבוע 6 הוא הרבה פעמים סימפטום לאותה התופעה ולאו דווקא משהו שנוגד אותה.
קחי לך זמן - למחשבות, ניסיונות, מה שתחליטי. בסוף את תדעי איך לבחור.
בהצלחה!
 
אני מצטערת שלא החלטתי קודם
28/05/15 15:13
70צפיות
אני לא הקשבתי לגוף ולסטטיסטיקה וניסיתי ניסיתי ,בנתיים הפסדתי שנים שיכולתי להיות עם המלאכית שלי ,כשראיתי אותה הבנתי כמה הייתי טיפשה ,אז אני מקווה שיש כאלו שילמדו ממני קצת .המצב לא מעודד ,אז יאללה לשנס מותניים ,לכי תהיי אמא!!!!
הסיפור שלי דומה לשלך
28/05/15 16:01
102צפיות
זוגיות מאוחרת ודי מהר הבינו שהמצב רע. רק שאני בטיפשותי לא הקשבתי. התעקשתי. הלכתי לרופאים פרטיים שגם הם אמרו שיש סיכוי קטן, וניסיתי להביס את הסטטיסטיקה. לא הצלחתי. עברתי מסלול ארוך ומייסר, ללא הצלחה. כל פעם החלטתי שרק עוד ניסיון אחד וככה המשכתי והמשכתי והמשכתי. בסיכום עשיתי 3 טיפולי איקאקלמין, 3 הזרעות, ו 20 IVF.
מאד ממליצה לך לא לעשות את זה. תקשיבי לרופאים. מקסימום תנסי פעם פעמיים וזהו. אל תסחפי. אל תתעקשי. אני אמא לילדה מדהימה ומקסימה מתרומת ביצית אני אוהבת אותה מעומק ליבי. מאושרת עד השמיים. היא שלי. לא הייתי מחליפה אותה בילדה מביצית שלי. היום, אחרי שאני כבר אם אני מבינה שעניין הביצית הוא חסר משמעות עבורי. אני מגדלת ילדה, אני אוהבת ילדה, אני יוצרת קשר עם ילדה. לא עם ביצית. הפכתי לאמא בגיל 47+ רק כי לא הקשבתי לרופאים שבגיל 41 אמרו לי שחבל על המאמץ שהסיכויים קטנים. מקווה בשבילך שלא תעברי  את המסלול הנורא שלי. שנים של מאמץ, שנים של ריצות לרופאים, לבדיקות, לטיפולים,  שנים של זריקות שהורסות את הגוף, שנים של מתח ואכזבה כל פעם מחדש וכל זה בשביל כלום. ילד מתרומת ביצית הוא ילד רצוי ואהוב כמו כל ילד אחר. במבט לאחור עדיף להיות אמא מאושרת מאשר מטופלת פוריות מותשת.
º
חיבוקיתוש: ריגשת ועודדת אותי. טוב לקרוא את זה בשבוע 25. תודה
28/05/15 20:43
41צפיות
º
שמחה לשמוע. שימשיך עגול ומשעמם
28/05/15 20:44
29צפיות
חיבוקיתוש, מצליחה לרגש כל פעם מחדש!
28/05/15 23:39
36צפיות
נהדרת אחת!
º
תודה מקסימה
29/05/15 17:31
14צפיות
סיפורי דומה לשלך
28/05/15 23:46
68צפיות
אפילו כולל המדקר. שהוא אגב, לא יודע את כל הסודות של מטופלותיו.
אפילו כולל הכימי מההזרעה שאגב גיליתי אחרי שהייתי כבר בתוך טיפול התרומה , מה שהפך אותי לגמרי!!! זרק אותי אחורה באכזריות!
 
אבל. הבנתי והקשבתי לרופאים. עברתי מאחד שהיה טיפה חפיף, לשני ומשם לפרופסור עליו סמכתי וזהו. ידעתי שמה שהוא יגיד אני אעשה.המאבק נראה לי ממש לא במקום.
אם הייתי מליונרית, בטח הייתי עושה סבב או שניים כדי להווכח במו עיניי וגופי וסבלי, שככה זה לא ילך לי. שהרופאים צודקים.
כמה חששות, פחד ואי אמון... כמה לילות ללא שינה... אבל אולי בכל זאת? אבל לא ממש ניסיתי! כמה כאב.
הבנות הוותיקות פה עדות... ממש התפרקתי ולא נשאר ממני כלום. הרבה הרבה בזכות הבנות פה הגעתי ודי מהר לאן שאני היום.
 
אני רציתי להיות אמא, שכבר ראיתי שחור בעיניים. אחרי ההלם הראשוני - אבל, זעם, דכאון, חורבן, נהרות של דמעות - קמתי והמשכתי הלאה.
עם תחושת פספוס וכאב.
כיום אני יודעת ואומרת תודה שעשיתי כך.
כיום אני חובקת אושר גדול, תינוקת שמביאה אל עיניי יום יום דמעות של אושר. אם אוהב אותה יותר, אצא מדעתי.
 
חבל על הזמן, כל כך חבל על הזמן.
 
שוב, סיפורך דומה לשלי עד כאב.
מציעה לך להגיע להחלטה ולהמשיך הלאה. קומי להיות אמא. חבל. חבל על כל חודש.
 
עוגי
 
כמה את מדהימה
29/05/15 17:44
31צפיות
מעודדת ונותנת תקווה.תודה על כל מילה .
ברוכה הבאה
29/05/15 08:55
40צפיות
מצטרפת לבנות החכמות והמרגשות שאמרו את זה קודם, לפניי... עם כל הקושי שבדבר, וכולנו עברו כאן את הקושי בויתור על הביציות שלנו והמעבר לתרומה, עדיף להיות אמא מאשר מטופלת פוריות.
לי אמר רופא אחד חכם בקופ"ח חולים, לאחר 8-9 טיפולי פוריות, ו-2 הפלות, לשקול תרומה.
הייתי בת 39. התנגדתי נמרצות,  עברתי לרופאים פרטיים נחשבים והמשכתי לענות את הגוף והנפש. סתם ביזבזתי זמן. הייתי ממליצה לך לנסות מס' טיפולים (אבל לדעתי לא יאשרו לך בקופ"ח), בנתיים לעכל את הנושא, לבחור מסלול שהכי מתאים לכם ולהפוך במהרה להורים.
בהצלחה ואנחנו פה לכל הצעה/מחשבה ונסיון!!
 
היתי באותו מצב.
30/05/15 00:18
7צפיות
בגיל 41 נאמר לי שהסיכוי היחידי שלי הוא התרומה. לא רציתי להאמין. סתם נלחמתי כמה וכמה שנים, עד שלא התעוררתי בגיל 44. ואז התחלתי את המסעת תרומות. 
האמת  הוא שהסיכוי להיכנס להרייון אחרי גיל 40 הוא מאוד קלוש עם אחוז גבוע עם כל מני סיבוכים. חבל לפספס שנים על זה...
מיואשת ועצובה מאוד
27/05/15 09:06
216צפיות
הבוקר קמתי אחרי החזרה 4 ועשיתי בדיקהביתית והיא שלילית .כן אני דיי מכירה את הגוף שלי ויודעת שזה שלילי . אמורה ללכת לעבודה ואין לי כוח הדמעות לא מפסיקות לרדת .המסע הזה קשה ונמאס יחד .עברתי לתרומה לקצר תהליכים ולהיות בהריון וגם כאן עוברת אכזבות .אתמול חברה סיפרה לי שהיא בהריון מivfראשון והיא בכלל לא רצתה אני שכנעתי אותה אנחנו יחדניות . ואני שכבר 4 שנים בטיפולים ממשיכה במסע .מתי זה יקרה שיחבוק תינוק .דיי מיואשת !!!!!!!!!!!!!!1
מצטערת לשמוע
27/05/15 09:37
112צפיות
מבחינה טכנית, לא יודעת באיזה יום את אחרי ההחזרה אבל לא הייתי מוותרת על בדיקת דם אחרי שבועיים.
ומהבחינה הרגשית, מתארת לעצמי כמה זה כואב וקשה. יש משהו במעבר הזה, שכרוך בציפיה שעל הויתור הלא פשוט על ביצית משלך תפצה הצלחה מהירה יותר והריון פשוט יותר, וכשזה לא קורה - זה מערער והופך את הכל למכאיב ובלתי נסבל עוד יותר! 
אני לא זוכרת אם עשית את כל הבירורים הנדרשים (צילומי רחם, קרישיות וכו')? והאם שקלת לפנות למסלול אחר (אם אני לא טועה סיפרת על עוברים פחות טובים שקיבלת)? אבל נראה לי ששוה לעשות אותם.
יכולה לספר לך שבפגישה הראשונה עם הרופאה מהדסה, כשבניסיתי לברר האם יכול להיות מצב של כשלונות חוזרים, היא סיפרה לי על מישהי שהרתה בהחזרה השמינית. יודעת שגם כאן יש כאלה שיכולות לספר על הצלחה שהגיעה אחרי לא מעט נסיונות. כנראה שזה קורה לפעמים שהתהליך מתארך, וצריך לשלב הרבה אורך רוח יחד עם בדיקת המצב ועריכת חושבים מחודשת. 
שולחת לך חיבוק חזק ומקווה לבשורות טובות בקרוב! 
אין לי הרבה להוסיף על מילותיה של קרמבו
27/05/15 19:30
68צפיות
באמת אחזק אותך שהדרך המתארכת תשתלם לך מאוד!
מזדהה מאוד עם הסטירה בפרצוף בצורת ההריון של חברתך... אגב, לא תדעי לעולם מה באמת היא עברה... 
תחזיקי מעמד...
כמו שמישהי כאן אמרה לי, זה לא טיפול, זה תהליך...
אני ממש מקווה שתתבדי!! תעדכני אותנו אם בא לך
חיבוק!
מהנסיון שלי אני יכולה להגיד לך שהמקלון לא תמיד מדייק
27/05/15 20:25
65צפיות
בעבר הייתי בהריון טבעי ועשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית, למחרת עשיתי בדיקת דם והיא היתה חיובית. תמשיכי תמיכה כרגיל ותעשי בטא. אל תפסיקי תמיכה לפני בדיקת הדם. לגבי התחושות : לי לא היו שום תחושות של הריון כשהייתי בתחילת היריון.
4 בדיקות שליליות ובטא חיובית
27/05/15 22:32
94צפיות
ליבי איתך...אבל יש תקווה!.באוקטובר עשיתי יומיים לפני בדיקת הדם בדיקות ביתיות ויצאו שלילי.ביום בדיקת הדם עשיתי ויצא שלילי בערב קיבלתי טלפון על היותי בהריון מבדיקת הדם.יום אחרי שוב בדיקה ביתית ושוב שלילי, כך ש...אני כבר לא ממש מאמינה לבדיקות הביתיות למרות שאומרים שהן 99 אחוז.לפעמים הבטא מתחילה מאוד נמוך והמקלונים הביתיים לא יכולים לראות.
לצערי נפל לי בשבוע שש,
אל תתייאשי וחכי לבדיקת הדם.
מחזיקה אצבעות!!!!!
באותו מצב
29/05/15 22:38
12צפיות
לצערי אני מכירה את ההרגשה. גם אני מרגישה כך אחרי 4 החזרות כושלות וגם מסביבי הרבה חברות הצליח להן בקלות, או לפעמים לא ממש בקלות בפעם הראשונה אבל הן גם לא היו צריכות להגיע לתרומה..
בסופו של דבר, למרות הדיכאון והכאב, הדרך היחידה שיש היא להאמין שבסוף זה יקרה ולהמשיך לנסות. אולי להלחיף רופא, אולי מסלול , להתרומם ולהאמין
עזרה
29/05/15 18:49
40צפיות
אני עשיתי ממסלול אסותא רמת החייל וצריכה לקבל פיצוי .כמה מבטיחים עוברים טובים במנור ואיך הפיצוי שם ?
בדיקות הורמונליות
28/05/15 20:36
97צפיות
שלום בנות יקרות!
 
ראשית אני רוצה להודות לכן על המידע שאתן משתפות בפורום זה.
אני עוקבת אחר השאלות ותשובות ולומדת מכך הרבה.
גם אני כמו רבות שוקלת לקנות תרומת ביצית מאחר והרופא  שהתיעצתי איתו אמר לי עקב גילי (47) אין טעם לנסות ivf וללכת ישר לתרומת ביצית.
אני לא שלמה עם העניין ובכל זאת עשיתי בדיקות.
אשמח אם תעזרו לי להבין את תוצאות הבדיקות ולהבין את המשמעות .
ה fsh  יצא 15.5 ראיתי שאתן מדברות על כך מה זה אומר?
הפרולקטון יצא 339 מה זה אומר.
יש מושגים נוספים כמו פרוגסטרון ואסטרדיול.
מנסיונכן האם כדי לי לנסות שאיבה והזרעה או ללכת על תרומת ביצית?
אשמח לקבל עזרה מיכן וחוות דעת.
 
 
תודה רבה לכל המגיבות
ותודה רבה על המידע
שוש
דעתי
28/05/15 23:22
77צפיות
שבגיל 47 אין טעם לעשות IVF כמו שהרופא אמר. לא סתם הקופות לא מאשרות IVF לאחר גיל 45 והיום מדברים כבר על להגביל את האישורים לגיל יותר נמוך מזה. גם אם תחליטי לנסות טיפולים הכל יהיה על חשבונך וחבל, בסכומים האלה את יכולה לעשות טיפול עם תרומת ביצית ולהתקדם עוד צעד אחד ללהיות אמא.
לגבי הפרופיל ההורמונלי, FSH תקין ביום השלישי למחזור צריך להיות עד 10. ככל שהוא גבוה יותר זה מעיד על רזרבה שחלתית נמוכה יותר.
גם אם יש ביציות וה FSH תקין והגוף מגיב להורמונים עדיין יש את פקטור הגיל והוא משמעותי מאוד, כי בגיל כזה הביציות שנותרו כבר לא איכותיות ואם קרה נס ונקלטים הסיכוי ללידת ילד חי אפסי.
 
 
º
שוש יקירה, חבל לחכות לנס
28/05/15 23:31
44צפיות
שערוריה! אני מתקנת שגיאת כתיב וכל הודעתי נמחקת!!!
28/05/15 23:34
56צפיות
אוף!!!!
שוש. חבל לחכות לנס, נס שלא קורה. לא בגילאים הללו.
הסיכוי להריון בריא, עם ילד בריא הוא פשוט לא קיים. בגיל 40 פלוס כמה שנים, עוד אפשר לצפות, וגם אז עם פרופיל הורמונלי מדוגם.
כמו שמאמינקה אמרה, מעל 45 זה פשוט לא קורה.
 
הנס האמיתי הוא שהרפואה מאפשרת לנו לקבת ביציות מאישה צעירה , לגדל בבטננו עובר לתינוק, ולגדלו.
זה נס.
זה הנס שאליו כדאי לך לשאוף.
 
המון הצלחה!
תודה
29/05/15 09:33
41צפיות
תודה רבה עוגי על התגובה עזרת לי לסדר מעת את הבלבול בראש ולהפחיתת את הפחד מכל התהליך של תרומת ביצית.
 
 
 
שוש
תודה
29/05/15 09:55
40צפיות
מאמינקה תודה רבה על חוות הדעת עזרת לי מאוד.
היה חשוב לי לשמוע חוות דעת ממשהי עם נסיון.
ושוב תודה לך ולכל מי שהגיבה.
 
 
שוש
לצערי מסכימה עם הרופא שלך
29/05/15 17:14
37צפיות
שתינו בנות אותו הגיל...אני התעוררתי לקראת גיל 44, הצלחתי להכנס לטיפולים עד גיל 45, האמנתי שיקרה לי הנס. ואז בלב כבד לאחר אבל גדול עברתי לתרומת ביצית.
הנס הגיע בצורה קצת אחרת ממה שחשבתי יש לי מהממת בת שנה שהיא כל מה שחלמתי עליו בחיי
לבדיקות אין הרבה משמעות בגילאים מבוגרים, מאחר ופקטור הגיל מאוד מאוד משמעותי, איכות הביציות מאוד ירוד והסיכוי ללדת ילד חי מהביציות שלך מזערי אם בכלל
שאיבה תעלה לך כ 20000 ש"ח, הזרעה כמובן את יכולה לנסות אם כי את יודעת מה הסיכוי...
 
Help
28/05/15 18:38
110צפיות
נשים יקרות
 
אני בת 44 וחצי
סיימתי עכשיו את ה הפרייה הרביעית ללא הצלחה.
למרות שהמספרים שלי יפים והיו די הרבה ביציוצ אף לא אחת הגיעה ליום החמישי
בקיצור כבר קבעתי תור אצל דוקטור באום לתרומת ביצית
 
אבל אני כל כך מפחדת להתחיל את זה ואחר כך להצטער מה אם זה לא מצליח?
ויכולתי לנסות עוד כמה טיפולים עם הביציות שלי
למען האמת אני עייפה נפשית מכל הטיפולים האלה והכשלונות
 
אתן יכולות לייעץ לי מה הייתן עושות?
תרומת ביצית זה כמובן יקר מאוד. אבל אם זה מצליח נפלא
 
אבל האם הסיכויים באמת טובים?
 
 
המון תודה
 
אלקס
 
 
תגובה
28/05/15 20:45
70צפיות
אני יכולה לספר לך על עצמי  שבערך בגילך אוליי שנה פחות לאחר 2 טיפולים ivf החלטתי לעבור למסלול תרומת ביצית . כמו בסיפור שלך שאבו לי הרבה ביציות אפילו הופרו הרבה עוברים אבל הריון לא יצא מזה. אני אחרי 5 הפלות במהלך השנים בגלל ביציות לא איכותיות (בעיית גיל) . לא התלבטתי לרגע על לעבור למסלול תרומת ביצית וההחלטה לעבור היתה שלי ושל בעלי בלי להצטער לרגע שאנחנו לא ממשיכים בטיפולים עם הביציות שלי כי שנינו הבנו מהר מאד שזו הדרך היחידה מבחינתנו להביא ב"ה ילד נוסף. מבחינתי אם יהיה לי ילד נוסף מתרומת ביצית ארגיש אליו בדיוק מה שאני מרגישה לבן הביולוגי שלי . אני מרגישה שאם לא אעשה את הצעד הזה אז יום יבוא ואתחרט על זה. מאחלת לך בהצלחה רבה . אני באופן אישי מטופלת של באום ויכולה לומר לך שהוא בן אדם מדהים והגעתי אליו דרך המלצה של הפורום הזה. 
בגיל 44 וחצי חד משמעית לעבור לתרומת ביצית
28/05/15 21:05
80צפיות
הסיכוי לילד חי ובריא בגילך הוא אפסי. זה לא רק להיכנס להיריון זה גם לסיים את ההיריון בידים מלאות עם תינוק בריא. הסיכוי קטנטן ביותר אם הוא בכלל קיים. הסיכויים בתרומת ביצית ממש טובים. את מקבלת ביצית של בחורה צעירה. מציעה לך להפסיק לכלות את כוחותיך על טיפולים עקרים וכואבים ולפנות בהקדם לתרומת ביצית. ואין לך מה לדאוג. כשתחבקי את הבייבי הוא יהיה לגמרי שלך. ממש לא ישנה לך מאיפה הביצית.
חיבוקי
28/05/15 21:49
68צפיות
קראת את ההודעה שלי נכון?
בת דודה שלי בת 45 בהריון ספונטני שבוע 15
כך שאת המשפט "הסיכוי ללדת הוא אפסי" אני כבר נזהרת להגיד.......
וואו שאלה כבדה
28/05/15 22:15
64צפיות
והתשובה עליה תלוי בנקודת המוצא שלך,,,אם חשוב לך לך תינוק מביצית שלך, ובתנאים שאת מתארת, הייתי ממשיכה לנסות.
אם בוער לך להיות אמא ביהוק וביקוק, אז הייתי עוברת לתרומת ביצית.
בגדול בגיל שלך נכון שהסיכוי נמוך, אבל הוא ישנו וכבר היו דברים מעולם בדיוק כמו הסיפור של חיבוקי וכמו השכנה שלי שבגיל 48 נכנסה להריון ספונטני ואפילו לא ידעה עד לשליש השלישי (הלוואי על כולנו),,,
אז יקירתי,,,קשה לייעץ פה,,,,
 
מה שתחליטי, שיהיה בהצלחה ענקיסטית
אני חושבת שזה שונה אצל נשים שכבר ילדו והוכיחו פוריות
28/05/15 22:58
64צפיות
ואלו שמצליחות להרות באופן ספונטני בגילאים מאוחרים מאוד הן כנראה פוריות באופן חריג (אני מכירה שתי נשים שהרו באופן ספונטני בגיל  45 ושתיהן  גם ילדו תאומים לא זהים בגיל צעיר יותר, מה שגם מצביע על פוריות גבוהה). הן נמצאות בקצוות של הסטטיסטיקה, ונכון שהן קיימות.
אני, לדוגמה, הריתי בקלות מהביצית שלי בגיל 39, והייתי בטוחה שאני שייכת לקטגוריה הזאת, אבל כשהתחלתי לנסות להרות בשנית בגיל 43, הסתבר שאני לא.... ובכל זאת, נקלטתי בהחזרה ראשונה מתרומת ביצית, מה שמראה שהבעיה היא אכן ברזרבה השחלתית הנמוכה,  ולא במשהו אחר.
אני חושבת שזה שונה מאוד כשמדובר בהריון ראשון, כשעוד לא הוכח פוטנציאל פוריות, ובגילאים כ"כ מבוגרים הוא אצל רוב הנשים נמוך מאוד.
כלנו יודעות עד כמה קשה להגיע להחלטה על מעבר לתרומת ביצית. כולנו היינו (ואני, במידה מסויימת, מרגישה לפעמים שאני עדיין שם: בצער ובאבל על הילדה שגדלה בתוכי מביצית זרה), ובכל זאת- כפי שכתבה טוויטי לפני: בסופו של דבר זה מתמצה בשאלה אם אני רוצה ילד או אם אני רוצה להמשיך לנסות, למרות הסיכויים המאוד נמוכים. לדעתי, עבור רובנו המכריע- הדוגמאות הנדירות של הנשים שנכנסות להריון ספונטני בגיל 45, פשוט לא רלוונטיות.
(מזלנו שרוב העולם לא מודע לכך, ואין שום בעיה בקבלת ההריון ע"י הסביבה גם בגילאים מאוחרים... )
 
אין לי מה להוסיף על דברי מיה
28/05/15 23:38
53צפיות
מחזקת כל מילה
º
מצטרפת לדברי מיה!
29/05/15 08:58
26צפיות
עדין, חיבוקיתוש מדוייקת.
28/05/15 23:37
49צפיות
ואני אסביר.
אישה שהחלה ללדת מוקדם יותר בחייה, יכולה להמשיך ללדת אל תוך שנות ה-40. תשאלי אותי למה? לא יודעת. אבל זו עובדה שכל רופא יכול לספר לך עליה.
אבל אישה שלא ילדה עד גיל 40, מצבה שונה בהחלט. ולא לטובה. למרבה הכאב.
º
הריונות כאלה קורים בדרך כלל לנשים שכבר ילדו בעבר
29/05/15 06:43
33צפיות
אם המשיכו ללדת ברצף לפי מה שהבנתי
29/05/15 08:52
58צפיות
ילד בגיל 20 ועוד אחד בגיל 45 זה לא הענייו. כמה וכמה ילדים והסטטיסטיקה בכלל לא רלוונטית (שמעתי על זה הרצאה).
 
ועל מה אנחנו מדברים? זה שיש אנשים שזוכים בלוטו אומר שכל השאר מפסיקים לעבוד ומחכים לזכיה? לא, ושיהיה לבריאות לזוכה המאושר.
 
כולם מכירים הריונוץ ספונטנים מעל גיל 45. בקושי מכירים סיפורים על תרומות עם זאת יש כ500 בחודש. לא מאמינה להריונות הספונטים מעל גיל 45 (ואמא שלי עברה אגב גרידה בגיל 47 מהריון ספונטני). אולי חלק כן אבל לא כולם.
º
אהבתי את ההשוואה לזכיה בלוטו. קולעת בול לדעתי.
29/05/15 15:56
18צפיות
למי שלא הרתה קודם לכן הסיכוי אפסי
29/05/15 09:20
44צפיות
הסיכויים קיימים אצל מי שהרתה קודם לכן וילדה בגילאים צעירים....
מכירה מישהי בגילי שילדה במקביל אלי בהריון לא מתוכנן ילד רביעי אבל אלו מקרים מאוד מאוד מאוד נדירים
הרופאים לא יודעים מדוע
29/05/15 16:09
35צפיות
אבל הסטטיסטיקה היא שנשים שיולדות בגיל מאוחר הן נשים שילדו בעבר.
בכלל סיכוי אפסי או אחוז או שניים ללדת - פירושו 99 אחוז שלא. אבל עדיין קיים האחוז האחד שכן יצליח.
יתכן אגב שבגלל האחוז הנמוך גם הרופאים לא מתאמצים מידי. אבל אם את מחפשת רופא שגם יהיה טוב ומקורי וגם יתאמץ בשבילך ביושר בלי לחשוב שהוא מוכר לך אשליות - ואולי זה יצליח ואולי למרות המאמץ והכנות - לא יצליח. השאלה כמה את רוצה לנסות.
במקרה שלי באמת רופאים האמינו שיש לי סיכוי (גם לי יש הסטוריה במשפחה של לידות תאומים ודודה שהרתה בגיל 44 ולי היו הרבה ביציות ועוברים מוקפאים ו- FSH 7). אולי לא השקיעו את המאמץ המתאים ואולי זה באמת לא היה יכול להצליח.
כשהייתי בהריון סיפרה לי האחות על מישהי קצת יותר מבוגרת שהרתה ספונטנית. הייתי אמנם סקפטית, אבל בהמשך העובר נפל.
המטרה היא לא רק להרות אלא גם להחזיק הריון וללדת ילד בריא.  
שלום לכולן
28/05/15 15:36
119צפיות
קודם כל מאד מאד מרגש לקרוא את כל ההודעות . הן מאד מחזקות.
מבקשת להתייעץ איתכן לגבי 2 דברים. יודעת שאת ההחלטה הסופית אני אצטרך לעשות אבל זה יעזור לי אם אשמע דעות לכאן או לכאן.
בשבוע שעבר הייתי בהתייעצות בהדסה עין כרם, ביררתי לגבי החזרת מוקפאים בארץ, מכיוון שיש לי ילדה קטנה. הרופא אמר שזה אפשרי אך פחות המליץ מכיוון שהסיכויים נמוכים יותר . אמר שהחזרה נעשת בסופ״ש כך שבעלי יוכל להשאר עם הילדה. קראתי פה , והבנתי מכמה בנות שהחזירו מוקפאים שזה הצליח להן בהחזרות הראשונות, אני יודעת שזאת לא סטטיסטיקה אמיתית. אבל אשמח לשמוע ממי שבחרה לסוע או להחזיר מוקפאים מה הכריע את הכף לטובת ההחלטה?
דבר שני, אנחנו נצטרך להחזיר טופס חתום, לגבי החזרת כמות עוברים, דילמה אמיתית!!!
מצד אחד לא מעוניינים בתאומים!!! זאת לא אופציה!! מצד שני בעלי לא צעיר וכך גם הרחם שלי וחוששת שאם אחזיר אחד לא ייקלט אף עובר. מה עושים?
תודה מראש למגיבות.
אני נסעתי בגלל שההמלצה של הדסה היא לנסוע
28/05/15 15:50
85צפיות
יש סיכויים יותר טובים בהחזרת טריים. את זה אמרו לי מספר רופאים, וזה מה שהכריע את הכף.
אני גם נסעתי...
28/05/15 16:30
67צפיות
נסעתי כי רציתי לסוע. נסעתי עם בעלי, הילד היה אצל הסבא. לשנינו הנסיעה עשתה טוב וגם טיילנו בדרך. אנחנו מאוד אוהבים לסוע ורק צריך תרוץ, וזה אחלה תרוץ ואכן גם לנו אמרו שהסיכויים גבוהים יותר. אם נסיעה זה מקור לסטרס ולחץ בשבילך אז הייתי נשארת ולוקחת קפואים.
 
רק עובר אחד להחזיר!!! אני מאוד מאוד בוטא כי כמות הסכנות שיש בהריון, בלידה וגם בהתפתחות של תאומים, גם כאלו שנולדו בזמן, היא גבוהה.
שמחה לכל אמהות התאומים בפורום וזה מקסים כשהכל עובד כמו שצריך, גם אנחנן מאוד רצינו, אבל- הסיכון פשוט לא שווה. מה גם שאם הרחם שלך לא בחודש מיטבי (קורה), למה לבזבז שניים???
אני ויתרתי על הנסיעה והחזרתי עובר מוקפא. היום בשבוע 25
28/05/15 20:37
67צפיות
גם לי יש ילדה קטנה ומבחינתי הנסיעה לא באה בחשבון. בפגישה בהדסה לא נאמר לי חד משמעית שסיכויי ההצלחה בהחזרת עוברים טריים עולים משמעותית על החזרת מוקפאים. אני הגעתי לפגישה כשאני סגורה מראש על הבחירה במסלול עוברים מוקפאים.
נקלטתי בהחזרה ראשונה, ועכשיו אני בשבוע 25 והכל בינתיים זורם יפה.
כפי שכתבה ל11 ששכחה סיסמא: אני חושבת שאם הנסיעה עבורך היא פרוייקט לוגיסטי מורכב שכרוך בסטרס- ותרי עליה. יש הצלחות רבות עם מוקפאים.
לגבי כמות העוברים שבוחרים להחזיר: לדעתי השיקול הוא כמה תינוקות את רוצה. אם הריון תאומים רצוי לך, למרות הסיכונים הכרוכים בו, לדעתי תחזירי שניים. אם מבחינתך הריון תאומים הוא דבר לא רצוי (כפי שהיה אצלי)- תתעקשי על הקפאת עוברים בבודדים ותחזירי כל פעם אחד. העובר התקין והאיכותי ישתרש, לאו דווקא בהחזרה ראשונה, בין אם תחזירי אחד או שניים. מבחינתי, העדפתי לעבור במידת הצורך מספר החזרות (למזלי לא נזקקתי), ולא להסתכן בהריון תאומים.
מקווה שעזרתי... בסופו של דבר זו באמת החלטה שלך (שלכם) בלבד.
שיהיה המון בהצלחה!
תודה לכן
29/05/15 08:24
41צפיות
עזרתן לי מאד. אני אצטרך לבדוק עם עצמי אם הנסיעה תהיה כדאית לי אם אני אהיה בלחץ כל הזמן... בעלי דווקא בעד נסיעה לחו״ל, לי לא כ״כ בא לעזוב את הילדה אבל אולי אני צריכה ללמוד קצת לשחרר...
לגבי החזרת העוברים, אם ההחזרה בחו״ל לא מצליחה האם את כל המוקפאים מחזירים בארץ?
שוב תודה
היי רונית
29/05/15 08:44
35צפיות
לגבי הנסיעה זו אכן החלטה  שלכם.
אני נסעתי כי עשיתי מזה טיול לחו"ל ולא שאני נוסעת לטיפול, ההבדל הוא שאני ללא בן זוג, לכן היה לי יותר קל.
לי היתה חוויה מאוד חיובית. את כל העוברים שלכם מקפיאים ומחזירים לארץ. לדעתי לוקח בין חודש-לחודשיים עד שהם נוחתים.ולעידוד - יש הרבה מאד הריונות ממוקפאים
בהצלחה!
אפשרות נוספת
29/05/15 10:00
47צפיות
אנחנו נסענו וחקחנו את הילד איתנו. זו גם אפשרות ובחודשי הקיץ בכלל נראית לי נחמדה. אם תרצי אשמח ליעץ לך בפרטי.
אבל אם לא מתאימה לך נסיעה הייתי נשארת בארץ. נראה לי שהסיכויים טובים מספיק. 
לגבי מספר העוברים - לי לא הייתה התלבטות - החשש מהריון של תאומים גבר על החשש מלנסות מספר פעמים.
צריכה את תמיכתכן
26/05/15 23:53
254צפיות
הי
עכשיו חזרתי מחתונה משפחתית. יש לי משפחה מורחבת חמה ואהובה.
מלבד העובדה הרגילה שכולם תמיד מסתכלים לי על הבטן
פגשתי את בת דודתי האהובה. היא בת 45. צעירה ממני בחצי שנה בלבד. 
יש לה שלושה בנים חמודים. הגדול בן 12 .
היה נדמה לי שהיא שמנה בבטן. ולא הבנתי מה אני רואה.
בסוף היא גילתה לי שהיא.....בהריון. (ספונטני כמובן)
ושלקח לה זמן לעכל, ושהפלה לא באה בחשבון ובלה בלה בלה
באיזשהו שלב הפסקתי לשמוע 
רק ראיתי את שפתיה נעות והרגשתי שאני נופלת נופלת נופלת למטה לתוך תהום ולתוך ערפל.
אח"כ בחופה היה לי תירוץ טוב לבכות את נישמתי (שיחשבו שנורא התרגשתי מהחופה....)
אחרי זמן קצר לקחתי את הרגליים והתקפלנו בלי להגיד שלום לאף אחד.
אני בתהום
מישהי יכולה להוציא אותי מפה?
אתן קולטות? הריון טבעי בגיל 45
והיא ממש לא תכננה
ולקחה את זה קשה
הילדים שלה הם שילובים שונים שלה ושל בעלה
וגם בזה קינאתי. כי אצלי זה לא יהיה
ואז נורא כעסתי על בעלי . כי אני פה בגללו
אחרי שסוף סוף התחלתי להשלים עם תרומה, באה זאתי וזרקה אותי חזרה לכל הרוחות
 
 
 
 
 
זה לא קל
27/05/15 00:25
179צפיות
מכירה את ההרגשה הזאת של להיות בטיפולים ולראות אחרות נקלטות מבלי להתכוון אפילו. וככל שהן קרובות אלינו יותר כך התחושות שלנו קשות יותר.
 כשאין לנו משהו שאנחנו רוצים, מאוד קשה לנו לראות אחרים מקבלים את זה ועוד מבלי שרצו. וזו הסיבה אגב שהרבה פעמים נשים מסתירות הריון ממטופלות פוריות כדי לא לצער אותן. אין לי הרבה איך לעודד אותך, חוץ מלהגיד לך שגם את תהיי בהריון בקרוב והכל ישתנה לטובה, האושר יגיע.
גם אם אהיה בהריון
27/05/15 08:13
187צפיות
זה לא יהיה מהביציות שלי
וזה לא בגללי
הייתי מחבקת אותך
27/05/15 09:25
142צפיות
מכיוון שאני מכירה אותך 5 דקות יותר משאר הבנות, אני מרשה לעצמי להיות ישירה בתקווה שלא תכעסי - אני מאמינה שאת כותבת מתוך סערת רגשות מאוד גדולה ולכן את מתוסכלת מאוד מהסיבה אליה הגעת לתרומת ביצית, אבל אל תשכחי שאת ובן זוגך בחרתם להיות ביחד בטוב וברע ובאותה המידה הסיבה היתה יכולה להיות הפוכה ואז היית מייחלת שבן הזוג שלך ילך איתך לאורך כל הדרך בהשלמה ובאהבה גדולה.
באמת שליבי יוצא אלייך ואני כל כך מזדהה כי גם אני ראיתי את כל חברותיי מביאות ילדים לעולם והיום הם כבר גדולים, את כל משפחתי מתרחבת לה לאט לאט ואני נפלתי לתהומות עמוקים כל כך והרגשתי כל כך בודדה בעולם והאמת שאפילו היו רגעים שכבר לא ראיתי טעם לחיים. ניתקתי קשרים עם כל חברות הילדות שלי שהפכו להיות אמהות והפכתי לבודדה עוד יותר ועד היום כואב לי על כך כי הרי מה הן אשמות?
שזה לא ישמע חסר רגישות כי זה בא מתוך הרבה כאב והבנה - זה מה יש!!! לא, זה לא פייר! לא זה לא מגיע לנו!
תתאבלי, תבכי, תצרחי כמה שאת רוצה אבל אל תפסיקי להילחם ובבקשה אל תתייאשי!
 
תודה totit
27/05/15 21:19
71צפיות
אני באמת מרגישה את החיבוק שלך......
 
לגבי בעלי והמחוייבות שלי אליו "בטוב וברע":
אני באמת לא בטוחה שאם הייתי יודעת על הבעיות שלו הייתי עדיין בוחרת בו.
כן הוא מתוק כן הוא תומך כן הוא אוהב אותי
אבל כל זה לא שווה מול זה שהוא לא יכול לתת לי ילדים
מצטערת
כמו שאמרה רחל ליעקב (שהיתה עדיין עקרה) "  ותאמר אל-יעקוב הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנוכי."
בכל מקרה הטכנולוגיה כיום כן מאפשרת להביא ילדים בכל זאת. אבל אני זאת שצריכה לעבור את הטיפולים. הכל קורה על בגוף שלי.
ואני זאת שפספסתי את האפשרות להיות אמא לילדים ביולוגיים שלי
(במצב ההפוך הגבר סה"כ נכנס לחדר ויוצא עם כוס מלאה זרע. זה לא אותו הדבר)
ובנוסף הגבר , אם הוא בריא, יכול להמשיך לתת זרע תקין עוד הרבה שנים. בלי פחד משעון ביולוגי.
בקיצור - לדעתי ממש אין מה להשוות.
וזכותי לכעוס
ואני כועסת
יותר נכון מתוסכלת.
כי אני מרגישה שכן יכולתי להיכנס להריון ספונטני אולי אפילו בגילי.
כמו בת-דודה שלי.
אני מבייצת בלי סוף. גם שנותנים דיכוי
(ובואו לא ניכנס פה לדיון על הסיכוי של אשה בגילי ללדת ילוד חי. דיברנו על זה מספיק)
 
אל תשכחי : אני עוד לא בהריון (כמוך) ואלוהים יודע מתי ואם זה יקרה.
ואני עדיין מפוחדת מהרעיון של ילד/ה שונים ממני כל כך
זה מפחיד אותי
זה לכל החיים
 
 
עדין
27/05/15 23:20
60צפיות
יש בהחלט המון מקרים שהילדים - חיצונית - לא נראים שונים כל כך
אני יודעת שקשה לך עכשיו
28/05/15 00:18
78צפיות
ואני לא יודעת אם תאמיני לי או לא, אבל היום כשיש לי את הילדות שלי מתרומת ביצית אני כל כך מאוהבת בהן וכל כך קשורה אליהן שאני לא יכולה לדמיין ילדים גנטים שלי שייצאו יותר מוצלחים. וגם אם יתנו לי עכשיו "נס" ויגידו לי שאוכל להכנס להריון תקין מביצית שלי אני אעדיף את שאר העוברים המוקפאים מהתרומה שקיבלתי. אז נכון שהילדים שלך לא יהיו מהביציות שלך, אבל הם יהיו הילדים שלך (ושל בעלך) ואת תאהבי אותם כל כך שזה לא יזיז לך בכלל.
את כועסת עכשיו, ובצדק, אבל זה שלב, שלב שכולנו עברנו. אז אצלך יש את הבעל ש"אשם" ואצל אחרות זה גנטיקה או הגיל. אגב, אם הבעיה אצלו למה בעצם לא לקחת תרומת זרע במקום תרומת ביצית?
 
מאמינקה
28/05/15 07:51
61צפיות
כי אני כבר מעל 45
אף רופא לא מוכן לעבוד עם הביציות שלי
(לפני גיל 45 עשינו IVF אחד שלא הצליח. אבל אז נהייתי בת 45)
זה כואב וצורב
27/05/15 10:04
152צפיות
ומכירה היטב את הרגעים האלה שהמילים נבלעות באוויר, ואת נופלת לתוך המערבולת והתהום הפנימי.
מסכימה איתך שזה לא בהכרח עובר לגמרי עם ההיריון. אצלי, אני מרגישה שזו נקודה רגישה, שאולי תמיד תישאר כזו, תעלה ותופיע ברגעים שיזכירו את הויתור או לחלופין את הקלות שבה זה יכול היה להיות אחרת (לי זה קורה כל פעם שמישהי נכנסת להריון, לפעמים ספונטני ומהיר, בגיל מבוגר מזה בו אני התחלתי את הטיפולים או עברתי לתרומה. וככל שהקשר קרוב יותר - כך הצריבה כואבת ומטלטלת יותר).
אבל - רוצה לומר לך שלמרות שזה נשאר רגיש וכואב זה לא בדיוק אותו כאב. זה כן משתנה! יש משהו בהריון שמתחיל את החיבור הייחודי הזה, אל מה שצומח בפנים, ומייצר המון רגעים של שמחה, גאווה וציפייה. ואלה מצליחים למלא את המרווחים - ההולכים וגדלים - שבין רגעי הכאב והצער. ובטוחה שבהמשך יגיעו גם הוותיקות שידעו לספר על השינויים שהתחושה הזו ממשיכה ועוברת, כשיש שם כבר תינוק ואח"כ ילד.
העניין הוא שאת נמצאת עכשיו בשלב הכי קשה! בשלב שבו את מרגישה את כאבי הויתור על מה שלא יהיה, אבל מבלי אפשרות לחוש ולהיות מחוברת לטוב שעוד צפוי להגיע. וזה שלב שלא יכול להיות שלא יהיה מלווה בהמון כעס, קנאה ותסכול! אז תרשי לעצמך, ותרשי לעצמך גם להיתמך ולהיעזר כי נורא קשה לעבור את זה לבד.
שולחת לך חיבוק מרחוק!   
 
 
º
כתבת נפלא קרמבו, כרגיל
27/05/15 13:44
70צפיות
º
תודה קרמבו
27/05/15 21:20
40צפיות
" וזה לא בגללי...."
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/05/15 13:21
137צפיות
עדין יקרה,
את מתארת סיטואציה לא פשוטה בכלל שהבנות פה (וגם אני) מכירות מקרוב, מזדהות ומנחמות. 
אבל, מעבר לכך, חזרת פעמיים על המורכבת והכעס על בעלך.
אני לא יודעת מה הרקע, אבל תוהה אם את מצליחה לדבר עם בעלך על הכעס הזה ולא רק ברגעי משבר וסערת רגשות..
אתם הולכים ביחד לתהליך שאינו פשוט וגם תינוק/ת חדש (במהרה בימנו!) יכול/ה להכניס לחצים ומתחים לכל זוגיות.
הייתי ממליצה לך ולכם לראות איך אתם משחררים את הכעסים על מנת לחזק את הזוגיות.
בהצלחה! 
דפי.
 
 
תודה דפי
27/05/15 21:21
83צפיות
זה בדיוק לא הזמן להטפות מוסר
אנחנו מטפלים במה שצריך
תודה
הכל נכון, הכל הכל!!! ואת צודקת
27/05/15 13:42
136צפיות
הלב (השמח) שלי בכה מההודעה שלך.
קודם כל אני מציעה לך את עצמי, בפרטי או בטלפון כדי להקל עלייך.
 
אני כל כך, אבל כל כך!!!! מבינה אותך!
עזבי את ההגיון וזרקי אותו לעזאזל. את במשבר חייך עכשיו וכל פעם יש סטירה חדשה, כל פעם הפצע נפתח עוד לפני שהספיק אפילו להסגר ולו מעט. זה כאבי תופת!!!!! תחווי את הכאב והתסכול הזה, תעברי דרך האש כי בסוף תצאי בצד השני, עם כוחות מחודשים.
 
אני יכולה להגיד לך שממרומי כמה חודשי הורות, מופלאים בהחלט, הלב עוד כואב, הקנאה עדיין יוקדת! והעלבון עדיין שם. הכל מובן, באמת. וזה טבעי שאת כועסת על בעלך. שזה "בגללו". נכון, זה לא יפה, זה לא אוהב, זה לא פייר. אבל זה אנושי.
 
יקירה, כדאי לך מאוד כמה שיותר להגיע להריון מוכנה... כמה שיותר זה לא אומר "היי איזה כיף שכחתי את כל מכאוביי", אבל כמה שיותר מוכנה. כמה שפחות טינה, כמה שפחות עלבון... קחי עזרה לא משנה כמה זה יעלה, תשוחחי איתו... 
הבייבי רוצה להגיע למקום הכי נקי, הכי מקבל, הכי מצפה לו בלב שמח, הכי שמח איתו...
 
מה אני אגיד לך... יש לי חדשה טובה אחת בשבילך, אבל היא ממש גדולה.
את תראי שהאושר שמצפה לך יאפיל על כל הכאב.
את תראי שהלב שלך שיתמלא לא יהיה לו מקום או זמן למירמורים בכמות הזו.
אם זה יעלם לגמרי? הלוואי!!! גם אני עדיין מחכה. אבל זה שם וזה כואב.
את בשלב הכי קשה. יהיה יותר טוב, את תראי.
הבייבי שלך ימלא לך את הידיים, הלב, המחשבות, הזמן ואת כל החיים.
את תהיי אישה אחרת. אישה עם לב מלא, אישה עם הראש למעלה.
תחזיקי מעמד יקירה - תחזיקי את הראש מעל המיים! זה הכל! רק להחזיק את הראש מעל המיים ולשרוד עד ההצלחה הגדולה שתגיע בקרוב.
 
חיבוק גדול!!!!
וואו עוגי
27/05/15 21:26
81צפיות
התגובה שלך הביאה אותי לדמעות
אני באמת מרגישה שאת יודעת על מה אני מדברת
מצד שני אני צריכה להמשיך את המסלול שלי את הדרך שלי לבד
אף אחד לא יודע איך היא תיגמר
מתי היא תיגמר
אם יהיה לה סוף טוב
אני לא יודעת
אני באמת לא יודעת
מה לעשות עם עצמי.....
ואיך להרגיש טוב
 
 
 
º
את מותק!
28/05/15 14:01
32צפיות
היי עדין יקרה
27/05/15 15:11
123צפיות
אני כלכך מכירה את ההרגשה הנוראית הזו.אני תיכף בת 44 ואין לי ילדים עדיין.כל חבריי כבר התחתנו ויש להם שניים שלושה ובעבודה יש ביבי בום ובא לי לצרוח, למרות שאני מפרגנת ושמחה בשבילן.נוסף על כך כל פעם שלמישהי ( מהאחרות) מאחר המחזור, יש דיון על" אוף איך לא בא לי הריון ואיזה באסה" וכמובן בא לי לחנוק אותן על חוסר ההתחשבות בי!
מבינה אותך מאוד ושולחת לך חיבוק גדול והרבה כוחות וגם לך יהיה תינוק קטן יפה ובריא!!!!
סבלנות ןעוד סבלנות.כמובן שגם לעצמי אומרת את זה עם כל הקושי.
המון הצלחה בהמשך ובאמת יש כאן בפורום בנות נהדרות ותומכות שתמיד יהיו לאוזן קשבת.
º
תודה ענבלית71
27/05/15 21:26
47צפיות
על הקינאה....
29/05/15 09:27
42צפיות
לא פשוטה היא דרכנו....מאוד מזדהה גם אחרי שיש לי מהממת בבית שהיא האושר הכי גדול שלי אני מוצאת את עצמי מקנאה...
מקנאה במי שבהריון, במי שבהריון טבעי, במי שבהריון נוסף או מתכננת הריון נוסף ועוד ועוד ועוד....
הפסיכולוגית שלי הרתה לאחר שילדתי, אמרתי לה "תודה שחיכית"
זאת קינאה אחרת ממה שהיתה לי קודם...
הכאב הוא גדול מאוד....אני עשיתי טיפולים עד גיל 45 וגם קיבלתי אישור מיוחד לטיפול נוסף לאחר מכן מהקופה ומה אגיד לך? ברור לי לגמרי שזה היה פאטתי ושהסיכויים שלי לא היו חצי אחוז אלא 0 כי הנתונים שלי היו מחורבנים וביניהם הוא זה שהתחלתי כל כך מאוחר.
אני מאחלת לך שהאושר יחליף את הכעס הכאב והתסכול (הכל כך מוכרים)
ואחרי שנה של אימהות יכולה להגיד לך שהאושר הוא גדול
 
כמות עוברים
28/05/15 12:04
135צפיות
אהלן,
 
יש לי התייעצות ואשמח לעזרתכם. אני הלכתי למסלול תרומת ביצית, מסלול רגיל (בו חולקים תורמת). קיבלתי מכל התהליך עובר אחד ברמה A , בלצטוציצט ביום חמש. וזהו.
זה נשמע לי מעט.
עשיתי סבוב קודם בבנק אחר והיו לי 4 עוברים ברמה A ועוד שנים ברמה AB.
 
לנסיונכם, האם עובר אחד בלבד זה תקין?
 
תודה רבה
לא
28/05/15 12:32
89צפיות
מהסיבה שכל מסלול, שאני מכירה, מתחייב למינימום 2 עוברים איכותיים. באיזה מסלול קיבלת עובר אחד? מה כתוב לך בחוזה איתם? לכמה התחייבו?
אני מודה
28/05/15 13:20
84צפיות
שלא זוכרת למה התחייבו מבחינת עוברים. זכרתי 6 ביציות. שאלתי היא יותר עקרונית- מנסה להבין לאיזה סוג תוצאות הגיעו כאן נתרמות. אם 2 זה סביר, או שהרוב קבלו 4-6 עוברים יפים, נגיד.
אחד זה נשמע לי מעט
28/05/15 14:00
85צפיות
מבחינת מה שמתקבל משש ביציות. אבל אולי גם לאיכות הזרע יש השפעה? אמרו לך על זה משהו?
אצלי מ-10 ביציות התקבלו 9 עוברים. 
הרוב מקבלות יותר מ 2 עוברים
28/05/15 23:27
35צפיות
בדגש על הרוב, כי יש בנות שקיבלו בדיוק את המינימום שהובטח אבל הן במיעוט.
אצלי במסלול הדסה קיבלתי 8 ביציות ויצאו 6 עוברים טובים.
חשוב מאוד לבדוק למה התחייבו בחוזה ומה כתוב לגבי הפיצוי שמגיע לך.  
את יכולה לספר באיזה מסלול את ואני בטוחה שיש פה בנות שיוכלו לספר מניסיונן על כמה הם מתחייבים ומה מדיניות הפיצוי.
השאלה על מה חתמת
28/05/15 16:55
64צפיות
ומי החליט לגדל לבלסטו ואת זה שווה לברר
האם הרופא דיבר איתך על כך?
כמה עוברים היו ביום השני והשלישי?
כשמגדלים לבלסטו מעט מאוד שורדים לכן מרבית המסלולים לא מתחייבים לבלסטו.
ממליצה שתחזרי לדו"ח שקיבלת וגם לרופא או למי שחתמת על החוזה לקבל הסברים
איילת
בדיקת NIPT
28/05/15 22:02
52צפיות
שלום בנות יקרות,
מגדלת בתוכי חמודונת - שבוע 16, תרומת ביצית (בת 29), חדשה בפורום (הודעה ראשונה) למרות שלוויתן אותי רבות כצופה מהצד
אני מתגוררת באירופה ומתלבטת לגבי המשך הבדיקות...
ההריון התחיל כתאומים ובשבוע 9 לערך עובר אחד הפסיק להתפתח.
סריקת מערכות + דם שלי+ גיל התורמת - יצאה תקינה לחלוטין
ממצא יחידי מטריד - חבל טבור עם שני כלי דם ולא 3 .
מבחינת הרופאים כאן - בדיקה הבאה - סריקת מערכות מאוחרת עם תשומת לב ללב (אקו לב), לא NIPT ולא מי שפיר.
מתלבטת לגבי ה NIPT - הבנתי שפחות אידאלית להריון שהתחיל כתאומים, וכמובן חוששת ממי השפיר.
מה אתן אומרות? אני לא לחוצה אבל גם לא רוצה לזלזל בכלום.
תודה על הכל, תמשיכו לחזק את המתלבטות ו"ליישר" את המפנטזות ;)
 
שנה וחצי אחרי
25/05/15 20:21
313צפיות
שנה וחצי אחרי שילדתי בת מקסימה, אני נזכרת בחיוך ברגע בו החלטתי לפנות לתרומת ביצית. נכון, זה נשמע מופרך וכשאתה נמצא ברגע הזה קשה לך להאמין שתתגבר עליו, אבל היום כל הפחדים, התהיות ותחושת האובדן והאבל נראים לי ממרחק שנה וחצי כל כך אזוטרים כשאני מסתכלת על הילדה שלי המושלמת.  מה באמת חשבתי לעצמי? שאוהב את הבת שלי פחות כי לא אני היא זו שקבעתי אם יהיה לה שיער מתולתל או חלק? שארגיש שאני לא אמא שלה, כי לא אני זו שקבעתי מה יהיה הגובה שלה? אני זו שילדתי אותה, אוהבת אותה עד אין קץ ומגדלת אותה לפי הערכים שבהם אני מאמינה וזה כל כך הרבה יותר חשוב מקביעה של חיצוניות הילד.
ולכן, כל מי שמהססת - קדימה, קפצי אל המים. הם הרבה הרבה יותר חמים ממה שהם נראים. אין מאושרת ממני היום. כל רגע שבו המשכתי עם טיפולים אינסופיים נראה לי היום בזבוז זמן מוחלט. האושר שמגיע הוא כל כך גדול שהוא בולע את תחושת הוויתור על ביצית משלך ולא מותיר ממנה זכר. אל תוותרו!
 
 
º
התרגשתי!!! תודה לך על ההודעה הזאת. המון אושר!
25/05/15 20:34
92צפיות
אוי איזו צמרמורת עשית לי!!!
25/05/15 21:06
115צפיות
הכי מזדהה איתך!
תודה על ההודעה והעיקר- תרווי נחת!!!
עוגי
הכי מזדהה איתך בעולם
25/05/15 22:22
104צפיות
אפילו עוד בטרם ילדתי וחוויתי את האהבה הזו לרך הנולד
ילד זה ילד זה ילד,,,ולא משנה מאיזה ביצית ואו זרע הוא נולד
 
º
תודה! שתרווי ממנה רוב נחת ואושר!
26/05/15 12:21
50צפיות
מקסים
26/05/15 14:42
64צפיות
תודה שחזרת לפורום ושיתפת, אני בטוחה שזה מחזק הרבה בנות בשלב ההתלבטות וגם כאלה שנמצאות בתוך התהליך.
ואני מסכימה עם כל מה שכתבת, זה כל כך נכון ואני מזדהה עם הכל.
ריגשת אותי ומיילותך מחזקות מאד !
28/05/15 12:39
45צפיות
היום בבוקר בדרך לבדיקות דם חשבתי ..... ! ובדרך לבדיקות דם שניה לפני סבב נוסף של IVF מספר 4 ואחרי כמה וכמה הזרעות שלא צלחו וגם לאור העובדה שבשני הטיפולים האחרונים שאבו זקיק אחד בודד שהיה ריק. ולאור גילי וכבר למעלה משנה שאני יודעת עמוק בתוך הלב שהדרך הזאת עומדת ופשוט מחכה לי....
והמחשבות רצות לי בדרך ואני מתחילה להבין שאני מבזבת זמן על עוד טיפולים אבל יש בי את הפחד פחד שמקנן ומציק .. אבל אני קוראת אותכן פה ופשוט מתחזקת!!!!
תודה! ריגשת גם אותי!
29/05/15 09:01
16צפיות
שתהני מהילדה ותגדלי אותה באהבה אינסופית!
עוד שבועיים וההתרגשות בשיאה
26/05/15 17:15
181צפיות
היי בנות הפורום היקרות.חודש שעבר " נידפקתי" כי גדל לי זקיק 20 ויום התרומה נידחה.עכש אני עם דקפפטיל למשך כל החודש, בתקווה ששום דבר לא יגדל וישבש עוד חודש.קשה לי ממש לחכות.השאלה שלי: מתי אדע כמה עוברים נוצרו וכמה הפריות תקינות יש? הרי זה קורה בקייב בסוף שבוע ...
ומי ומתי קובע כמה עוברים מקפיאים וכמה מחזירים לי טריים? אני במסלול טריים אסותא.
הכל נופל על סוף שבוע ואהייה במתח נוראי..תודה למי שתענה ובקיאה או מכירה...
הפריות
26/05/15 18:59
122צפיות
אין לי מושג באיזה מסלול אסותא את אבל במידה וזה דרך מנור תקבלי טלפון מהרופא ברגע שידעו כמה הפריות יש (אצלי זה נפל על יום שישי). הרופא שליווה אותי אמר לי כבר בפגישה הראשונה שלנו שהוא בעד להחזיר עובר אחד ולא יותר וכך היה. התורמת שלי בת 22 ולכן לא רצה "לקחת סיכון" שאקלט עם שניים.
ביום ההחזרה קיבלתי את המידע המלא - גיל התורמת, מראה חיצוני וכמה עוברים הקפיאו ולאחר כשבועיים קיבלתי את הדו"ח המלא מבית החולים עם כל האינפורמציה שנאמרה לך בעל פה.
אני מתרגשת בשבילך ומאחלת לך מלא הצלחה!
תודה רבה תותי
27/05/15 14:55
44צפיות
אני כלכך לבד בכל התהליך הזה ובא לי לצרוח.בעלי לא מהאנשים שקל לדבר איתם, הוא סגור ומאמין שהכל בידי שמיים ואני לחלוטין חילונית, כך שיש פער ומן הסתם אני רגשנית יותר דואגת יותר וצריכה יותר לדבר.וגם יותר סובלת עם כל הזריקות האלה ובכלל התהליך הזה!
אוף שיגיע כבר היום ואוכל לדעת מההיה כמה ולמה...והלוואי שתיהייה החזרה...שגופי לא יבגוד בי הפעם...
מחזיקה לך אצבעות יקירה
27/05/15 19:27
32צפיות
להצלחה מסחררת!
º
אמן ואמן.תודה רבה
27/05/15 22:33
14צפיות
כמה כוח צריך!!!!
27/05/15 14:57
127צפיות
אני כלכך לבד בכל התהליך הזה ובא לי לצרוח.בעלי לא מהאנשים שקל לדבר איתם, הוא סגור ומאמין שהכל בידי שמיים ואני לחלוטין חילונית, כך שיש פער ומן הסתם אני רגשנית יותר דואגת יותר וצריכה יותר לדבר.וגם יותר סובלת עם כל הזריקות האלה ובכלל התהליך הזה!
אוף שיגיע כבר היום ואוכל לדעת מההיה כמה ולמה...והלוואי שתיהייה החזרה...שגופי לא יבגוד בי הפעם...

º
את לא לבד
27/05/15 19:26
51צפיות
תרומת ביצית ללא הורמונים
25/05/15 01:08
223צפיות
שלום לכולן,
תודה לכן על הפורום הנהדר והתומך. אני אחרי מספר רב של טיפולים שלא הצליחו. שוקלת לבצע תרומת ביצית. חשוב לי שאוכל לבחור את התורמת וכמו כן שמעתי שאפשר לעשות החזרה של העוברים לפי התזמון של המחזור שלי (כלומר לא התאמה של המחזור שלי לתורמת אלא הקפאה של העוברים בחול והבאתם לארץ והחזרתם אחרי הביוץ הטיבעי שלי). מישהי יודעת דרך איזה חברות אפשר לבצע את זה? אשמח לשמוע המלצות. כמו כן, בחברות האלה - איזה נתונים אפשר לדעת על התורמות? האם יותר מנתונים פיזיים בסיסים ושנות לימוד ומקצוע? 
תודה רבה!
ובהצלחה לכולן
קרן
ברוכה הבאה
25/05/15 12:55
131צפיות
כל מסלול שמביא מוקפאים מתאים לכך, הדסה (במידה ויש לך בן זוג), מנור מדיק שמביאים לאסותא ראשלצ, פרופ' בידר והמסלול באסותא רמת החייל. אבל...לשם כך את צריכה רופא שגם יאמין בכך...
צידע מפורט על המסלולים תוכלי למצוא בקו המשווה שנמצא בסרגל כלים ומידע- הודעות נבחרות
איילת
תודה איילת, לא הצלחתי למצוא את המידע
26/05/15 00:50
49צפיות
על המסלולים בהודעות הנבחרות..
נקרא קו המשווה
26/05/15 08:06
47צפיות
אני מהטלפון לא יכולה לשים קישור...
וזה הקישור
26/05/15 15:00
32צפיות
ברוכה הבאה
25/05/15 13:28
105צפיות
אני חושבת שכל מסלול יוכל לתת לך עוברים מוקפאים מחו"ל. יש מסלולים שמראש הם מביאים רק מוקפאים (כמו אסותא רמת החייל) ויש מסלולים שממליצים על עוברים טריים אבל נותנים גם אפשרות להביא מוקפאים. לגבי מידע על התורמת, כשאני עשיתי תרומה בהדסה קיבלתי יחסית הרבה מידע על התורמת: גובה, גיל, משקל, צבע עיניים ושיער, תחביבים, השכלה, כמה אחים יש לה, האם הם בריאים, האם יש לה ילדים, האם היא תורמת בפעם הראשונה וסוג דם. ברגע שמביאים מוקפאים את יכולה לעשות החזרה ללא הורמונים על בסיס הביוץ הטיבעי שלך, כשיש רופאים שימליצו לך להוסיף בכל זאת תמיכה של פרוגסטרון אחרי ההחזרה.  בהצלחה!
תודה מאמינקה. שאלה נוספת לגבי מידע על התורמת
26/05/15 00:54
76צפיות
אני לא נשואה אז כנראה שהדסה לא רלוונטי לי. את יודעת באיזה מהמסלולים יש הכי הרבה מידע על התורמת (מסלול שבו יודעים מראש מי התורמת, לא כזה שרק בוחרים נתונים מועדפים). תודה!
יש מסלולים נוספים עם בחירה מראש של תורמת
26/05/15 14:40
71צפיות
יש את המסלול של פדיוס בקפריסין, ותרומת ביצית בארה"ב שם אפשר לבחור את התורמת מראש ואף להפגש איתה. יש בפורום מספר בנות שנקלטו מתרומה בקפריסין ולגבי ארה"ב את יכולה להתייעץ עם "ביצית מקושקשת".
חברת אמבריון גם מציעה בחירה של התורמת מראש אבל אני לא מכירה מישהי בפורום שניסתה דרכם.
בהצלחה!
 
היי בנות-זקוקה לייעוץ
25/05/15 11:59
243צפיות
אחרי החזרה שלישית בסבב תרומה ראשון, לא ישנה בלילות ולא יכולה להכיל את הסטרס-בדיקת דם רק יום שישי (מה שאומר שתהיה בראשון 31/5)
כמובן שהפעם הלכתי על כל הקופה, טיפול תרופתי חזק יותר,דיקור, וטיפול נפשי.. קשה לי להתעלם מהעובדה שאני לא מרגישה כלום-ממש רגיל, אין תופעות או רמיזות-והתחושת בטן עדיין ריקנית...
הדבר היחידי שאיפשהו נותן זיק של תקווה-הוא שהפעם הזו , לא היו דימומים (בפעמיים הקודומת דימומים מהיום השלישי-רביעי להחזרה). 
העניין הוא שפעמיים קודמות התמיכה הייתה של אסטרופם+קרינון והפעם היא כזו:
אנדומיטרין-2 פעמיים ביום
אסטרופם- 3 ביום
זריקות קלקסן-פעם ביום
זריקות פרוגסטרון-כל 4 ימים
פרדניזון-פעם ביום
מיקרופרין-פעם ביום
משוגע נכון? בעצם מה שאני מנסה לשאול אם בכלל יש סיכוי שיהיה דימום עם תמיכה מטורפת שכזו (ונניח הם לא שרדו אבל ללא דימום),ואם מישהי פעם נתקלה בקוקטייל כזה היסטרי ועמוס? 
תודה :)
מבינה את הטירוף
25/05/15 16:04
114צפיות
מקוה איתך לטוב - אין לי תובנות לגבי הטיפול...
אני חושבת שקראתי בפורום פוריות על קוקטיילים מהסוג הזה...
תחזיקי מעמד יקירה!!!
להיות עסוקה עסוקה עסוקה!!!!!!
אכן מינון רציני ואין לי מושג איך הוא משפיע
25/05/15 17:46
90צפיות
יכולה רק לספר לך שהתחושות או היעדרן זה ממש לא מדד לכלום. לי בטיפול המנצח לא היתה תחושה כל שהיא. ביום שעשיתי בטא הלכתי לבדיקה עם תחושה ודאית שאין כלום. וההלם היה רציני כשהתקבלה תשובה חיובית. דווקא בטיפולים שנכשלו תמיד הייתה הרגשה שהפעם זה הצליח. כך שאל תתרגשי מהיעדר תחושה. מאחלת לך בהצלחה.
ג'מני ניסיתי מליון קוקטלים
25/05/15 22:29
84צפיות
קוקטל מנצח עבור האחת אינו הקוקטל עבור השניה
אותו כנל לגבי תחושות
אני מצאתי בהחזרה המנצחת דרך להתגבר על האטרף ,,,או שיותר נכון לומר זה שהחלפתי אטרף באטרף
פשוט קניתי סטוק של מקלות מאיי ביי, ואמרתי לפס האבוד שאני אחכה לו בפינה, כך שהפעם הוא לא יברח ממני הארור הזה
וככה היה,,,מהיום ה-7 התחלתי "להשתין " על המקלות וחיכתי לפס בפינה, עד שביום ה-8\9 לא זוכרת,,,מצאתי אותו והחזקתי בו חזק חזק לבל יברח )
 
אז זו הייתה השיטה שלי, שהיא בהחלט לא שיטה מומלצת, אלא לבעלות לב חזק
 
שיהיה בהצלחה יקירה
תודה לכן
26/05/15 08:27
61צפיות
על העידוד! אני יודעת אין מה לעשות חוץ מלהמתין-רק שהפעם זה גדול יותר-זו הפעם האחרונה לסבב הראשון ומה עושים אם לא הצליח?
 
איך מתחילים סבב חדש?
אתן יודעות אולי..
26/05/15 13:43
77צפיות
לאיזה ערכים של פרוגסטרון ואסטרדיול אני אמורה לצפות ביום הבאט?
העיקר שהבטא תהייה מנצחת...
26/05/15 14:35
49צפיות
כל השאר שולי..בהצלחה !!!
º
אמן :)
26/05/15 14:59
26צפיות
דומה לקוקטייל שלי
29/05/15 16:19
12צפיות
רק שאצלי היתה גם עוד תרופה מקבילה לאסטרופם. וגסטון כל יום. (דווקא את הדיקור ועשבי המרפא לא יצא לי לעשות בגלל מרחק)
 
זה היה להערכתי הטיפול ה-30 (כולל IVF מוקפאים ותרומות)
האם הצליח?
 
אתמול הוא אמר לי: מזל טוב לי וגם לך.
נכון, אמרתי, באמת מזל טוב גם לי כי לפני 5 שנים נולדתי אמא...
היום חגגנו בגן יום הולדת מאוד מרגש.
 
 
ארכיון הודעות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה