בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
8.12.2002


נושא הפונדקאות הופך ליותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות מאז נחקק החוק בשנת 1996.
לפונדקאות צדדים רבים החל מההחלטה וההכרה שהולכים על זה דרך
מציאת הפונדקאית המתאימה, ההתמודדות עם איסוף החומר לקראת הוועדה, הטיפולים, ההריון, השאלות, התהיות, הקשרים עם הפונדקאית, הצדדים החוקיים, המוסריים, הפסיכולוגיים וכמובן הכספיים, הכל כדי להגיע לאותו רגע מאושר עם השמחה הגדולה בסוף.

בפורום הזה אנסה לרכז עבורנו את כל הצדדים הנוגעים לדבר, הצד המשפטי,הפסיכולוגי והרפואי, כאן תקבלו תשובות לשאלות הרבות שעוד יבואו.
כאן תקבלו תמיכה ,יעוץ , והרבה הבנה ואהבה .

וכאן- נתחיל להגשים את החלום.

כשהתחלתי לנהל את הפורום הזה לפני שנה וקצת החלום הזה היה נראה רחוק אבל אפשרי, לא היה לי מושג מדוייק למה אני נכנסת, זה מסוג הדברים שאין דרך לחזות אותם, רק חוויה אישית נותנת את תמונת המצב האמיתית.

אני מאושרת להגיד לכם שזה אפשרי, כשליבי שלי מביטה עלי במבט התמים הזה שלה אני יודעת שהצלחתי ואני רוצה שכולכם תדעו שההצלחה קרובה ואפשרית.

מירבי*


מירבי*




חוק הפונדקאות בישראל נחקק בשנת 1996. מאז נולדו מאות ילדים בתהליכי פונדקאות חוקיים.
הפורום נותן מענה ותמיכה למתעניינים בתהליך .

 
המשך...
הודעה חדשה

חייבת שזה כבר יקרה....
19/04/14 01:44
189צפיות

אני קוראת סמויה בפורמים השונים של תפוז מזה 7 שנים. זה התחל בנאיביות בפורום פוריות, עברתי לפורום הפריך חוץ גופית, התארחתי לזמן קצר מאוד בפורום הריון ולידה ( עד שאיבדנו הריון יקר בחודש שישי) משם מעבר חד וקשה לפורום אובדן הריון, שוב חזרתי לפורום ivf , עד שהטיפולים הכושלים התישו אותנו והגעתנו לפורום הזה.. פונדקאות... ולאחרונה התווסף גם עניין תרומת הביצית...בקיצור הגענו לקצה... אחרי 7 שנים של טיפולים קשים וכואבים פיזית, נפשית ומנטאלית.

במשך 7 שנים נדדתי מפורום לפורום, בלילה לפני השינה שהשדים הרעים היו מגיעים ומביאים איתם המון פסימיות... חיפשתי עידוד ותקווה... התפללתי למצוא עוד סיפור הצלחה כדי שאוכל לגרש את השדים הרעים..ולהירדם עם אופטימיות ..

עד היום הצלחנו להתמודד די בגבורה עם כל התחנות שהוצבו לנו בדרך.. אבל עכשיו אנחנו בתחנה האחרונה... ויתרתי על הרחם שלי וגם על הביציות שלי.. זה שלב קשה מנשוא... בהתחלה שדובר על פונדקאות בלבד...  שכנעתי את עצמי בכך  שבסופו של דבר הילד יהיה שלנו!  אבל אחרי מס׳ כישלונות התחלתי לפזול לעניין התרומה.. שכנעתי את בעלי שזה מה שיגאל אותנו מהסבל הארוך הזה כמה שיותר מהר... זה לא היה קל.. אבל לבסוף הוא השתכנע.. הוא הבין בדיוק כמוני שיכול להיות שזה או זה או כלום.. כמה שנים אפשר לחכות?! לצפות?! לקוות!?

עברנו לתרומה ..אמרתי לעצמי ויתרת על המטען הגנטי אבל לפחות אני אנסה להעניק חיים לילד שלי...  ביקשתי מהרופא להחזיר את העוברים  לרחם שלי...חשבתי שעוברים מצוינים יצליחו להתמודד עם רירית עקשנית.. מס ניסיונות.. ואין הריון.

אני שבורה וכאובה מהמצב אליו הגענו.. אחרי כל מה שעברנו.. ההורמונים, האשפוזים, ההסטרוסקופיות, השנים, המשאבים, כל זה לשווא..מרגישה שרצתי במקום.. מרגישה נבגדת.. לאורך כל הדרך אמרו לי לא לוותר .. שבסוף זה משתלם..


צריכה את עזרתכן, בנות שעברו או עוברות תהליך כזה.. איך התמודדתן? איך נקשרתן לילד?
לא הרגשתן שהוא שייך רק לבן הזוג שלכם?
סיפרתן על תרומת הביצית למשפחה?

אנחנו לא סיפרנו בשלב הזה לאף אחד.. אני כל הזמן אומרת לבעלי שאני לא יודעת איך נצליח לשמור סוד כל כך גדול.. אבל אנחנו חושבים על טובת הילד.. איך אפשר לספר שיש לו 3 אימהות... (ביולוגית, נושאת ואני)

אנחנו עדיין לא בהריון.. קיבלנו לפני יומיים תשובה שלילית ראשונה (מתרומת ביצית) מצד אחד רוצה כל כך שזה יקלט... אני כל כך כמהה לילד.. כל כך רוצה לצאת מהחושך אל האור.. מצד שני אני מפחדת!! איך ארגיש? ארגיש באמת אמא??
אני בטוח אדאג לו כל חיי.. רשמית לא תהייה לו אמא אחרת.. אני זאת שהבאתי  שמשכתי בחוטים והבאתי להגעתו לעולם... אבל לעולם לא אהיה אמא במלוא מובן המילה...

לפחות בורכתי בבעל מדהים , בלעדיו גם לתחנה הזאת לא הייתי מגיעה .. הייתי פשוט מוותרת :(

שולחת לך המון כוח ואמונה.
19/04/14 06:50
91צפיות
אני מקווה בשבילך שתצליחי בתהליך הפונדקאות. אני מהצד השני ואני חתמתי על הסכם עם זוג מקסים ואני אהיה הפונדקאית שלהם האם גם לא יכולה להשתמש בביציות של עצמה אז היא גם משתמשת בתרומת ביצית ואני יכולה להגיד לך מהיכרות איתה עד כה שהיא אישה מדהימה שמחכה לילד ואני מרגישה אותה כשאני קוראת אותך. מההכרות מהכתיבה שלך נשמע שאת אישה מדהימה בעלת כוח אדיר שתעניק לילד חיים טובים ומלאים האם הנושאת אינה אמא ככה שזה לא נחשב שלוש אמהות. זה רק הביצית שאת לוקחת ממישהי אחרת ושבכלל לא מעונינת בילד אלא בכסף בלבד והמניע שלך נקי וטהור ומגיע לך להגשים את החלום הזה. להקים משפחה זה דבר מדהים ואני חושבת שכל אישה צריך לחוות את התחושה הזאת ובמידה ובעלך תומך תלכי עם התחושות שלך ותפני לפונדקאית. אני אישית מקבלת ליווי מחברה מסוימת אבל לאחר שחתמתי עמן גילית את מירב ואורית והן מדהימות מציעה לך לפנות למירב. יש נשים שזה בא להן בקלות ויש כאלה שעוברות גיהנום עד הרגע שיש תינוק אבל הכל מתגמד כשהוא מגיע! המון בהצלחה מקווה שתצטרפי לפורום הזה ושכתבתי פה עוד מס׳ חד שיש דופק ולאחר מכן סיפור לידה.
תודה על העידוד
19/04/14 09:30
54צפיות
זה מדהים כמה כח יש למילים... כמעט השתכנעתי לכך שאני האמא היחידה בסיפור :)
לגבי הפונדקאות אנחנו כבר חתומים עם חברה שמלווה אותנו בעניין, אבל אני נעזרת בהם רק ברמת הביצוע... אני מניחה שכשיגיע ההריון המיוחל אז אחפש אולי מישהי שתתמוך בי נפשית... לא בטוח שאזדקק לזה ... אני בחורה חזקה, מאוד ממוקדת מטרה.. יש לי תשובות להכל.. רק שבשבועות האחרונים רודף אותי העניין שלעולם לא אהיה אמא באמת... ועל זה אני צריכה לעבוד...
תודה נטע, את תיהיי פונדקאית מדהימה! תבורכי!
דברי איתי
19/04/14 10:05
70צפיות
נראה שהסיפור שלנו דומה.
אחרי שבע שנים אני יושבת עכשיו מול המחשב וממתינה שהנסיכה שלנו תתעורר כבר.
שולחת לך במסר את הטלפון שלי.
תודה! שלחתי לך מסר..
20/04/14 15:19
20צפיות
מקווה שקיבלת.. אשמח לדבר איתך...
מותק שלי אני אמא לשניים כאלו
20/04/14 09:40
83צפיות
תרומה ופונדקאות ולא תאומים ועוד ילד ביולוגי שאני ילדתי ואני מבטיחה לך קודם כל שהילדים שלך הם שלך לגמרי אוהביםא ותם אותו הדבר ואת אמא במלא מובן המילה כי אמא זה לא הריון ולא ביציות ולא זרעים ולא צירים ולא הנקה אמא זה בלב אמא זו מי שקמה בלילות, מי שלוקחת לגן זו מי שמנגב את הדמעות אמא זו מי שרצים אליה לספר... אמא יש רק אחת וזו את
את מוזמנת להתקשר אלי את מוזמנת לבוא לראות במו עינייך ואת לא לבד ויש עוד המון המון כמוך רק שהן לא הולכות עם שלט בחוצות העיר והן כולן אמהות מאושרות מאוד

אני יודעת שבלב שלך ובראש שלך יש כל מיני מחשבות מטורפות ונורמאליות לחלוטין במצב הלא שגרתי שבו את נמצאת כולנו עברנו את זה בדרך כזו או אחרת ואין לילד 3 אמהות יש רק אחת
אני אמרתי לאחד הבנים שלי (שבן כמעט 6) שכל כך רציתי אותו שהייתי מוכנה ללכת עד לירח ובחזרה והלכנו לבקר את הפונדקאית שילדה אותו (והוא מאוד אוהב אותה ומכיר אותה) .... והוא יודע הכל (על הפונדקאות) שלאמא היה מסוכן ואם הוא היה בבטן של אמא הוא היה סובל מאוד והפונדקאית שמרה עליו בשבילי ורק כדי שיבוא הביתה  וזה  בדיוק ככה.

יש המון המון דברים שיש לנו לדבר יש המון דברים שאת תביני לבד בהמשך דעי שאת לא לבד , שאת בהחלט תהיי אמא שלמה ולגמרי , שגנים וביצית זו לא אמהות כלל וכלל ואת הולכת לעבור מסע מופלא מיוחד  שאין ילד בעולם שלא יעריץ את אמא שלו על מה שהיא עשתה בשביל שיבוא אליה הביתה, לחיבוק הגדול.

את מוזמנת ליצור קשר בפרטי ובאמת אין סיבה לוותר את אמא שפשוט הילד שלה קצת התעכב בתור הנשמה הזו היא שלך והיא תבוא זה הכל פשוט ולעניין
חג שמח ובהצלחה!!!!
מממלי
20/04/14 13:41
46צפיות
כהרגלך כתבת מקסים!
מרגשת שכמותך
20/04/14 13:42
33צפיות
חג שמח
תודה יקרה על התמיכה..
20/04/14 15:30
38צפיות
אכן כתבת מדהים.. מהלב!
ריגשת אותי ..ובעיקר חיזקת אותי.. תודה לך!!
אני לא גרה בארץ, ובגלל הפרשי השעות אני רואה את ההודעות מאוחר יותר...
התעוררתי הבוקר.. נכנסתי לפורום בעודי במיטה.. קראתי את המילים שלך.. והתחלתי לדמוע.. בעלי לא הבין למה אני מתעוררת עם דמעות... כמובן שהסברתי לו... וחיזקתי גם אותו!!



תודה יקרה על התמיכה..
20/04/14 15:30
17צפיות
אכן כתבת מדהים.. מהלב!
ריגשת אותי ..ובעיקר חיזקת אותי.. תודה לך!!
אני לא גרה בארץ, ובגלל הפרשי השעות אני רואה את ההודעות מאוחר יותר...
התעוררתי הבוקר.. נכנסתי לפורום בעודי במיטה.. קראתי את המילים שלך.. והתחלתי לדמוע.. בעלי לא הבין למה אני מתעוררת עם דמעות... כמובן שהסברתי לו... וחיזקתי גם אותו!!



היציאה שלי לחירות
19/04/14 20:48
112צפיות
נתחיל מהסוף היציאה שלי לחירות קרתה היום לפני חצי שנה בדיוק .
מאז ומעולם חלמתי על ילד ילד משלי ילד שאוכל לנשק ולחבק ולעשות לו אוירון ילד שיעשה עלי גרפס ישתין ואפילו יחרבן .רק שיהיה לי הילד. המסע היה ארוך לפעמים הדרך הזו נראתה לי כמעט בלתי אפשרית דרך מפותלת מלאה מכשולים מהמרות דרך קשה שמעט מאוד הפעמים שראיתי בה את הסוף אותי ואת בעלי היקר חובקים ילד.
השנים חלפו שנה ועוד אחת ועוד אחת וכך חלף חצי עשור חצי עשור שאני ובעלי נשואים אך עדיין רק חולמים על ילדים.
עוד בתחילת הדרך ידענו שכנראה נזדקק לסיוע ועזרה בגלל מגוון בעיות אז נמצאה לנו האחת .מלאי תקווה התחלנו לצעוד בשביל אך גם הוא לא היה ישר הוא היה ארוך טיפול ועוד טיפול ללא הצלחה והינה בטא קטנה נמוכה תקווה גדולה אך אחרי יומיים שוב נפילה .. וכך עברו שישה טיפולים בליבי אמרתי לעצמי אולי זו לא הדרך ובעצה משותפת החלטנו בעלי ואני לעשות חישוב מסלול מחדש לשנות הכל להניח לפחדים בצד לקחת החלטות כואבות מאוד ולעמוד מאחוריהן ולצאת לחירות נפשית נפרדנו בידידות מה פונדקאית שליוותה אותנו פיצינו אותה על הדרך הארוכה שעברה איתנו ויצאנו למסע חדש.
למרות כל הקשיים החלטתי שאני את ההריון הזה אקח על עצמי ידענו שזו דרך מסוכנת אך בטחנו בעצמנו ובזוגיות שלנו
והנה הגיע הטיפול המיוחל ועימו שלושה עוברים רק שלושה אמרתי לעצמי הכמות לא חשובה..
גם האיכות לא הייתה משהו.. ועובר אחד חולה..
עדיין הייתי בטוחה זה הנס שלי חייב להיות מחוזקת הלכתי להחזרה של שני עוברים לא משהו אמרו לי הרופאים אמרתי טוב.. וחיממתי לי את הרחם המזדקרת המדהימה ומחוללת הניסים שלי אמרה אל דאגה תפילות יעזרו והתפללנו עברו להם מספר ימים עשיתי פיפי על מקלות ושום סימן לא הראה טובות לא ניסים ולא נפלאות. הגיע יום עשר הלכנו לעשות בדיקת דם .. חסרי כל תקווה  הגיע הטלפון האחות מזל טוב יש בטא כמה שאלתי שישים היא ענתה את בטוחה שאלתי כן היא אמרה את לא עובדת עלי נכון?נראה לך מזל טוב תבואי עוד יומיים ובאתי והבטא עלתה ואז בדיקת דופק מזל טוב גברת יש לך תאומיים מה תאומיים איך אשרוד הריון בסיכון גבוה מאוד עם שניים אל דאגה אמרו לי נעקוב..והמשקרת אמרה לי דברי איתם בקשי מהם דברי איתם ודיברתי וליטפתי ואחד מהם פרש פרש מיוזמתו ויאפשר לאחיו לגדול ולהתפתח ולהגיע אלי אחרי תשעה חודשים עגולים של הריון בסיכון גבוה מאוד בשכיבה במיטה אישפזו ים ועוד כל מני
לפני חצי שנה הוא הגיח לעולם בני בכורי נס הבריאה אין מאושרת ממני יש לי עכשיו הכל תודה לקדוש ברוך הוא שומר עלי ועלינו ומחולל בכל יום ניסים ניסים גדולים ניסים קטנים.
אז לכל הנשים באשר הן לכו עם ליבכם הניחו את הפחדים היו שלמות עם ההחלטות שלכן בכל מה שתחליטו ואפשרו לליבון להאמין שנסיים קורים כל יום רק צריך לפקוח את העניים ולראות
חג חירות שמח מלא בהתחדשות והתערבות
שלכם אמא של יהל
אושר גדול
( לעסק שלי )
20/04/14 10:24
34צפיות
מאחלת לך שתהני מהנס הפרטי שלך, סיפור מקסים עם סוף נפלא!

חג שמח
סיפור לידת הפונדקאות שלי...
17/04/14 00:34
197צפיות
אז ככה...כל המחשבה בכלל על פונדקאות התחיל מסרט תיעודי שראיתי בערוץ 2 או 10 אני כבר לא זוכרת...על פונדקאית חד הורית שילדה תאומים....באותה התקופה מצבי הכלכלי לא היה בשמיים...וחשבתי לעצמי..מה אם גם אני יכולה לעשות מעשה כל כך גדול וחיובי וגם לקבל קצת אוויר לנשימה..הרי אני יודעת שבחיים אני לא יצליח לגייס סכום כזה בזמן כל כך קצר...באותם ימים אני לא זוכרת אם חשבתי על תינוק משלי או שכבר הייתי בהריון מתקדם.. אך התחלתי לחשוב על העניין ברצינות....

בשבוע 36 להריוני..ישבתי בבית והסתכלתי בפייסבוק...קפצה לי פרסומת על פונדקאות... "האם את מתאימה להיות פונדקאית"? עניתי על השאלות ועל הכל היה כן..אאאההם..התקשרתי מה כבר יש לי להפסיד?  מהקו השני דיברה אורית שענתה לי  בסובלנות ובאמפטיה לכל השאלות שלי.. משהו באינטואיציה הרגיש לי נכון ושלא צריך לחפש עוד מקום...סיפרתי לה שאני לקראת לידה ומחכה לילד בעצמי..ומתי אוכל להתחיל את התהליך..קבענו לדבר אחרי 7-8 חודשים...

כמעט שכחתי שדיברתי עם אורית....ובאמת אחרי 7-8 חודשים...הגיע הטלפון המיוחל...יאלה נכנסים להילוך גבוהה..אחרי כמה שבועות של מחשבות והתלבטות עם בעלי הבנתי שאני רוצה להיות פונדקאית..התקשרתי למרכז...

התחלנו תהליך..
בערב ראש השנה התבשרנו על דופק...יש תינוק שמתפתח אצלי בבטן והוא לא שלי...מוזר..יש זוג...ויותר מזה אמא אחרת בכל רמ"ח איבריה שמשתוקקת לתינוק משלה ואני זאת שתעזור לה...דופק יש, הלחץ עולה...
שקיפות עורפית-תקין ברוך השם, סקירת מערכות-תקין ברוך השם..בדיקה שמחליפה את מי השפיר-תקין ב"ה, איזה כיף הבטן מתעגלת...אני מספרת לכל הסביבה שאני פונדקאית התגובות תמיד חיוביות...גאווה עצומה!!

התינוק גדול כך אומרים בהערכת משקל..(אני רגילה להוציא צוציקים) או או...איך יצא ממני?...
שבוע 36 כבר מתחילה להרגיש צירונים..שבוע 37+ כמה ימים..ב-31/3 התינוק רוצה לעשות לנו 1/4 עבודה בעיניים..אני יוצאת ממקום העבודה שלי ..דחוף לבית החולים...בתקווה שאלו צירים סדירים ואני מתחילה לידה...(חחח)  אני מקפיצה את ההורים מהמרכז לכיוון דרום..יש צירים עם פתיחה של 2  מחליטים להשאיר אותי בבית החולים בתקווה שתיהיה התקדמות..אבל אין...בדיחה של 1/4...חוזרים הביתה...

שבוע 38+4 חוזרים לבית החולים ביום חמישי בלילה... הפעם עם צירים באמת חזקים כל 40 דקות...בודקים אותי...פתיחה של 3.5...אוקיייי משאירים אותי אני מתחילה להתקדם...אני קוראת לזוג להגיע לדרום..אך בנתיים מעדכנת שככל הנראה יעלו אותי למחלקת נשים כי איןהתקדמות בפתיחה אבל לא משחררים יותר הביתה...הולכת לישון...

יום שישי...צירונים באים והולכים...פעם חזקים ופעם חלשים...אז הוא רוצה לצאת או שטוב לו שם בפנים...עושים סיבובים בבית החולים אולי יעזור?...ערב יום שישי..מתחילים צירים יותר חזקים..פתיחה לא מתקדמת...אוףףףףף...כל היום אני רק מרגישה ושומעת סטירפינג סטריפינג סטריפינג...(מי שלא מבינה הם דוחפים את הידיים בפנים ומכאיבים לי אוווף) פתיחה של 4 כך אומרים יורדים לחדר לידה..יאלה מתחילים לידה איזה כיף...(אז זהו שלא)...הצירים לא סדירים ולא מתקדמת פתיחה...
המיילדת היתה חמודה אבל לא יותר מיזה..הרגשתי שזו לא היא שצריכה ליילד אותי...כנראה הגוף עצר לי בתת מודע את הצירים...מחזירים לנשים!!!שוב....אחרי שעשיתי מה שעשיתי(המבין יבין)...  (בהמלצת המיילדת ללכת לישון כי הצירים לא חזקים ולא סדירים) ולעשות עיסוי פטמות...חחח מסתבר שעזר...בשלוש בלילה התעוררתי לא מכאב אלא מיזה שהגוף בוגד בי..איך יכול להיות שמתארך לי ככה? הרי אני יולדת מהר יש לי לידות תרנגולת...התחלתי לבכות...

תעשי עיסוי פטמות...מהדהדות לי פתאום המילים של המיילדת...התחלתי לעסות את הפטמות מה כבר יש לי להפסיד??
אחרי 10 דקות שאין כאבים כלל...פתאום  התחיל כאב חד..שלא בא מהגב אלא יותר מהבטן התחתונה...זכרתי את זה מההריון הקודם..ואמרתי זה זה.....לאט לאט הכאב התגבר וניהיה יותר קרוב...בשעה 5 כבר לא יכולתי ..קראתי לאחות שרופא יבדוק אותי....הרופא בודק..אך פתיחה נשארת על 4.5..מחליטים להוריד לחדר לידה...אני כלא מאמינה סקפטית לא רוצה שיעלו אותי שוב לנשים...לא מוכנה להתפנות מהמחלקה עד שהצירים לא בהולים...הרופא מרים גבה..ונותן לי את הזמן שלי...8 בבוקר מזעיקה את בעלי שיבוא ושנקרא גם לזוג..אני מוכנה לרדת לחדר לידה...

9 בבוקר נכנסים לחדר לידה...מיילדת מקסימה נכנסת ואמרתי שאיתה אני רוצה ללדת....הצירים מתחזקים..הפתיחה מתקדמת אני בלידה מתחיל כל הבלאגן...סוף סוף הגענו לרגע המיוחל לאחר שכל הרופאים נכנסו לי לחדר ולחצו לי על הבטן...הוא בסוף...סוף כל סוף יצא לאוויר העולם בשעה 14:42 במשקל 3.745!!! OMG!!!!...לא נשארה דמעה יבשה בחדר!!! עשיתי את זה נלחמתי כמו לביאה ועזרתי לזוג אחר להביא ילד לעולם!!!(מתנה לחג)  אני לא מאמינה על עצמי איזה אושר ואיזה עצמה יש בי.....חג החירות...



ואוו סיפור מדהים ומרגש!
17/04/14 01:06
69צפיות
כל הכבוד, את מלכה!
אין מתנה גדולה שמישהו יכול לתת למישהו אחר יותר ממתנת החיים.
פשוט הענקת חיים לזוג המאושר!
היי ברוכה!

החלמה קלה ומהירה
וחזרה מהירה לשגרה.
רעות יקרה שלי
( לעסק שלי )
17/04/14 02:16
86צפיות
למרות שאני מכירה את כל הפרטים מקרוב, התרגשתי לקרוא את מה שכתבת.
היית מדהימה לכל אורך התהליך, הזוג שלך זכה בך ובזכותך בתינוק בריא ושלם.

את יכולה להיות גאה בעצמך יקירה, עשית את המעשה הנפלא הזה בדרך הכי יפה שאפשר לעשות.

הסרט התיעודי הזה
17/04/14 20:59
83צפיות
כנראה יצר הרבה פונדקאיות. גם אני ראיתי אותו והבטחתי לעצמי שיום אחד...
ועכשיו אנחנו מחכים לוועדה..!
שתדעי רק בריאות ואושר!
19/04/14 10:03
28צפיות
כל הכבוד!!! רק ילדת וכבר את משתפת אותנו...
נשמע שחזרת לשגרת חייך בזריזות ראויה לציון
כל כך הרבה שאלות ומאיפה מתחילים?
18/04/14 21:35
69צפיות
שלום לבנות הפורום הנפלא הזה וחג שמח. הפוסט הזה הולך להיות קצת ארוך ורווי בשאלות אך אשמח מאוד אם תוכלו לקרוא אותו ולעזור לי בתוך ים הבילבול הזה של עולם הפונדקאות

אני ובעלי אימצנו ילד מדהים מרוסייה לפני שנה וקצת ואנו מאוד מאושרים הילד מתפתח יפה חכם מקסים ושובה לב ואנו מאוהבים בו קשות.  אך חולמים להרחיב את התא המשפחתי. אני בת 35 ובעלי יהיה בן 41 עוד שבועיים. פנינו לאימוץ היות ולי אין אפשרות לשאת הריון ( מחלה אוטואימונית ונסינו טיפולי פוריות שרק החמירו את מצבי) ובעלי עקר בעקבות טיפולים כימותרפיים שקיבל שהיה נער כשחלה בסרטן. אנו מאוד מעוניינם בפנודקאות לילד נוסף היות והחלום שלי הוא לגדל ילד מגיל 0 ולהיות "שותפה" לתהליך. השאיפה של שנינו הוא לבצע את ההליך בארץ אך לא שוללים גם פונדקאות בחו"ל ופה מתחילות השאלות שלי:
1. מקריאה באתרים שונים הבנתי שבארץ פונדקאות לא יכולה להעשות מתרומת זרע אך אם יש לבעל בעייה מוכחת אין זה אפשרי

2 עברתי טיפולי הפרייה 5 במספר ( שתמיד הניבה עוברים באיכות ירודה ו 0 הריונות) אצל רופא מאוד נחשב בארץ והוא הגיע למסקנה שאיכות הבייצות שלי מאוד ירודה ושאצטרך תרומת ביצית  האם אפשר לעשות בכלל בארץ/חו"ל פונדקאות גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית ומה יהיה מעמד הילד בארץ? אפשרות הבאתו ארצה מחו"ל אם תהיה לידה?

3. ישנם כל כך הרבה סוכניות איך אפשר לדעת באיזו ארץ באמת כדאי לבצע פונדקאות ועם איזה סוכנות בארץ כדאי להתחיל את ההליך?

4. איך אפשר לחשב בערך את הסכומים שכולולים הכול כולל אקסטרות גם בארץ וגם בחו"ל?

5. איך מתבצע ההליך בחול כשצריך תרומת זרע וביצית ביחד? העוברים נוצרים שם? מטיסים עוברים טריים לשם?

6. קראתי הרבה על הודו והתרשמתי ששם שומרים על האישה ההרה בתנאים טובים ותחת פיקוח אני ממש אשמח לדבר עם מישהו שעבר או עובר הליך בהודו

ובכלל אשמח לכל הכוונה, טיפ, עצה עם מי שעבר או עובר את התהליכים בחו"ל בפרט אך גם בארץ

תודה רבה מראש ומאחלת לכולם בהצלחה בדרך להגשמת החלום הכל כך בסיסי להיות הורים
חג שמח


מתחילה במסע האמיתי
18/04/14 18:12
104צפיות
שלום לכולם. אני מתחילה במסע הפונדקאי.. לאחר שנה וקצת של ביוקרטיה סוף סוף התחלנו. אחרי ניסיון ראשון חיכיתי כמעט שבועיים לתשובהמואחרי מליון רפרשים באתר, תשובה 0 - עלבון צורב, לא מסוגלת אפילו לבכות כי... צריכה לחשוב איך אני מספרת להם על זה... מספרת... עצובים.. מחכים לפעם הבאה...
עם כל ההורמונים (אני אף פעם לא לוקחת כדורים) האלו אני מרגישה מוזר.. חיה בשגרה של כדורים ופתאום מבינה מה אחרות עוברות בדרך לילד...
עוד השתלת עוברים.. הפעם כבר לא מפחדת רק ממש חוששת לאכזב שב..
מגיע היום.. אני מבקשת, מבקשת.. בבקשה, שאוכל לספר משהו טוב..
בדיקה- חיובי. אבל נראה לי קצת.. רק אחרי בירור עם אחות שהיא גם חברה וגם היתה פונדקאית בעצמה אני מבינה שהכל בסדר ומתקשרת לספר להם.
היא בוכה. הוא מתרגש. אנחנו שמחים.
אתמול בערב.. דימום . קל. לא ברור אם זה רע או טוב או לא זה ולא זה. הדימום היה קל ופסק לאחר מכן. מאוד מהר. התקשרתי וסיפרתי.. עכשיו מחכים לבדיקת דם נוספת...
הלוואי הלוואי שזה בסדר. הלוואי.. תחזיקו לי אצבעות
18/04/14 21:03
34צפיות
דימומים בתחילת הריון זה דבר שקורה ולא מעט.

מחזיקה אצבעות שזה כלום ויעבור מעצמו ויהיה לכם הריון עגול, תקין ומשעמם
אנחנו רוצים לבוא לחדש לכם את הבית
17/04/14 09:47
148צפיות
היי
שמי כרמל ואני עורכת משנה בתוכנית בא לחדש לכם עם מושיק גלאמין שמשודרת בערוץ 2. בימים אלה אנחנו מצלמים את העונה הרביעית במסגרתה אנחנו מבצעים "מתיחת פנים" עיצובית למספר חללים שונים בבית. הכוללת: צבע, ריהוט חדש, סטיילינג מותאם אישית ועוד... כל אלו באים לענות על צרכים ספציפיים הקיימים באותם חללים ותוך מתן ביטוי לאופי הייחודי של הדיירים ולסגנונם האישי באמצעות עיצוב מודרני ופונקצינאלי.
מהפך עיצובי זה אורך יום אחד בלבד (כ-12 שעות) ואינו מצריך או כולל הריסת קירות, תשתיות וכו', אשר נמשכים מספר רב של ימים. כמו כן העיצוב אינו כרוך בעלות כלשהי מצד הדיירים.
במסגרת העונה החדשה אנחנו רוצים לחדש בית של משפחה שממתינה לילד ועברה דרך לא פשוטה כדי להגיע לשם. במידה אותם מעוניינים או מכירים מישהו שעשוי להיות מעוניין נשמח אם תכתבו לנו ל - lechadesh@gmail.com ואנו נשמח לחזור אליכם
תודה ויום מקסים
חבל
17/04/14 15:27
119צפיות
חבל שלא לפונדקאית
בית שלי באמת זקוק למתיחת פנים
לא נקלטת..
15/04/14 13:23
211צפיות
טוב, אני חושבת שהפשלתי לחזור לכתוב בפורום. אני פונדקאית פעם שניה. בפעם ראשונה תהליך באופן פרטי לפני שלוש וחצי שנים. נקלטתי בפעם הראשונה וילדתי בן חמוווד לזוג מדהים. נשארנו חברות טובות עם האם ואני רואה אותם כמעט כל שבוע. קשר מיוחד, הזה שבא מהבטן באופן ישיר מהמילה. החלטתי לעבור שוב את התהליך, הפעם דרך מרכז אך...מהיום שחתמנו מוועדה ( לפני שנה) ועד היום אין שום לווי או תמיכה, פעמיים נפנפו בטלפון..אני מתמודדת עם הכל לבד. בקצרה: ארבע החזרו, פעם אחרונה של שלושה עוברים, עוד שתי הכנות להחזרה וביטול ברגע אחרון, מתוכם שלוש החזרות עם תרומת ביצית מקייב, פעם אחת טסתי לשם. פעמים איבדו עוברים, פעם במעבדה של בית חולים ופעם בקייב. אין ספור מכשולים, כמו לבצע בדיקות דם ואולטרסאונד ביום שישי בעיר בצפון שכלום לא עובד בשתי קופות חולים, מכבי וכללית. ביקשתי שיעשו לי הסטרוסקופיה, הכל תקין לחלוטין. התחננתי שישנו פרוטוקולים (הפעם זה על בסיס טבעי), ישנו תרופה או משהו, כי בתהליך קודם לפחות היו תופרות לווי, הפעם אני מרגישה שתרופות משפיעות בכלל. בהחזרה אחרונה רופא אומנם סירב לשנות תרופה אבל לפחות ראה בבדיקות שאין השפעה והגביר מינון. בהתחלה עבר משלוש פרוגינובה לארבע, ואחרי יום לחמש. ואאאז רירית הייתה יפ, 12 או 13 לא זוכרת.
שוב ושוב תשובה שלילית... אני כבר לא יודעת מה לחשוב. כל כך מקפידה על הכל, לא שכחתי אף כדור אפילו לא פספסתי בשעה, מקפידה לנוח, לשתות הרבה, לאכול בריא, אפילו מצאתי כל מיני מאכלים שלא כדאי לאכול, כמו צלפים ושטויות אחרות, וכל פעם לא מאמינה שתשובה שלילית...מרגישה ששוברת את הזוג כל פעם עוד ועוד. נשברתי בעצמי. לא יכולה להסתכל על נשים בהריון, תינוקות בעגלות, מקנאה בהם מוות, ולא משנה שיש לי שתי בנות יפות ובריאות, שילדתי בן בריא לזוג אחר. לא משנה...מרגישה עקרה...אף אחד לא מאמין לי שכנראה תרופות אלה לא משפיעות עלי. בתהליך ראשון עשו לי דקפפטיל 3.75 ואסטרופם ואנדומטרין. הפעם על מחזור טבעי פרוגינובה 3 ואוטרוגסטן 900 . מה אני עושה לא נכון שמתשעה עוברים אף אחד לא רצה להשאר בבטן שלי?!
קודם כל ............
15/04/14 16:52
128צפיות
זה שנקלטת בפונדקאות הראשונה על ההתחלה לא אומר שתיקלטי גם פה ....בפונדקאות השנייה ...
דבר שני --את לא אשמה בזה שאינך נקלטת !!!ואת עושה הכל נכון !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ויותר מזה פשוט ביש מזל ..או שהעוברים לא טובים .נקודה .כי אני בטוחה שאותך בדקו והכל תקין אצלך.אז ...בהצלחה !
2 שאלות
16/04/14 20:10
66צפיות
שלום   ...שאלה ראשונה שעולה לי - למה בפונדקאות השנייה החלטת לעבור דרך מרכז אחרי שבפונדקאות הראשונה זה היה באופן עצמאי?

שאלה שנייה- חשבת להציע למיועדים לעבור רופא? ואולי לרופא שטיפל בךבפונדקאות הראשונה?
תשובות
17/04/14 07:04
58צפיות
1. מצחיק, אבל רציתי שתהיה לי תמיכה וליווי , כי אין לי קרובי משפחה, רציתי שיהיה מישהו שיתן עצה, שינחה בדרך. ואני לא אוהבת להציק לאנשים ולדרוש תשומת לב. טעות שלי הייתה שהרשתי לעצמי להיסחף למרכז אחר ולא של מירב.
2. הצעתי ולא פעם אחת. אפילו את ההיסרטוסקופיה עברתי אצל רופא מתהליך הראשון, וקיבלתי תשובות ברורות. התשובה של ההורים: לא נראה לנו שזה יעזור, את יודעת כמה רופאים עברנו?
אבל הפעם לא אשתוק עד שננסה משהו אחר.
את עושה הכל נכון
( לעסק שלי )
16/04/14 23:20
87צפיות
חשוב שלא תגררי את עצמך לתחושת כשלון והאשמה עצמית.
סביר להניח שהכל בסדר אצלך, הוכחת כבר שאת יודעת להיות בהריון.

נסי להשיג את הפרוטוקול הקודם מהתהליך הראשון שבו הצלחת והראי אותו לרופא.
יש לרופאים נטיה לא להקשיב תמיד למטופלות, תתעקשי על הפרוטוקול שעבד אצלך.

יש לי פונדקאית עם סיפור דומה, לבסוף הזוג שכנע את הרופא להקשיב לה ולתת לה את הפרוטוקול שעבד וכך היה, היום היא כבר בחודש חמישי.

בהצלחה וחג שמח
להשיג פרוטוקול שעבד
17/04/14 07:18
64צפיות
זה מה שאעשה, תודה. חיזקת אותי מאוד, חשבתי כבר שאני ממציאה הכל
יש כל כך הרבה גורמים..
17/04/14 07:51
68צפיות
אני לא חושבת שאת צריכה לבדוק מה "לא בסדר".. זאת אומרת, זה נכון לעצור ולשאול שאלות, לשנות דברים, אבל לא להאשים את עצמך כמו שמרגיש ממה שכתבת.
לקליטה מוצלחת יש הרבה יותר גורמים מאשר מצב הרירית. איכות העוברים, מזל.. ראיתי פונדקאיות עם ריריות נהדרות שלא נקלטו כי העוברים היו פחות טובים, וגם כאלה שגם הרירית נהדרת ועוברים טובים לא הובילו לקליטה בניסיון אחד ובניסיון הבא כן.
אז יקירה, אל תתייאשי ובטח שלא תקחי אחראיות על משהו שהוא לדעתי ממש מחוץ להשפעתך
חדשה ומבולבלת
14/04/14 00:29
219צפיות
אני בת 51  רווקה שנכשלתי בהפריה ראשונה מתרומת ביצית - הסיבה יש לי שרירן אינטרמוראלי בגודל 37 מ"מ שמפריע מאוד לקליטה מפני שהוא יושב בתוך חלל הרחם, את השרירן הזה ניתן להוציא רק בניתוח פתיחת בטן וזה עלול לסכן את הרחם שלי
יש לי עוד 7 עוברים תקינים ואני חוששת לאבד אותם
אני מתחילה לחשוב על פונדקאית ולא יודעת מאיפה להתחיל
1. האם כאישה חד הורית ובגילי - ניתן לבצע בארץ
2. באיזה סכום בערך מדובר
3. איך מתחילים בכלל???

תודה וחג שמח
פונדקאות
( לעסק שלי )
14/04/14 17:16
144צפיות
לצערי החוק הקיים בארץ לא מאפשר לרווקות לעבור תהליך פונדקאות.
כשיחקקו את החוק החדש זה יתאפשר.

חג שמח
כדאי לחשוב על אופציה אחרת
15/04/14 11:00
111צפיות
כי גם כאשר יעבור החוק החדש (וזה בטח ייקח עוד המון זמן) יש בו מגבלת גיל, כך ששוב לא יאשרו לך.
אצל ד"ר סוריאנו נדמה לי
16/04/14 01:28
118צפיות
יש טיפול לשרירנים ללא ניתוח באמצעות גלים  כמו US שמעביר זרמים לרחם משהו כזה אני לא ממש זוכרת... זה התפרסם בעבר תעשי גוגל....  אני אחפש לך תפני לתל השומר לברור או תשאלי רופא נשים מומחה לפריון הם יודעים.

לא יודעת מה מצב שרירן שלך אבל לא תמיד זה מפריע לקליטה של עוברים לי יש שרירן דיי גדול וזה לא הפריע בעבר לקליטה של הריון
טפסי 17 ואישורי קופ"ח
13/04/14 21:09
101צפיות
שלום,
כנראה שמצאנו פונדקאית (אני מקווה שהכל יסתדר...).
אנחנו גרות די רחוק אחת מהשנייה והסכמנו שאת כל הטיפולי פוריות והמעקב היריון נעשה באזור שלה.

האם קופת חולים תאשר לי טפסי 17 ואת כל מה שצריך לבי"ח שלא שייך למחוז שלי? (אני שייכת לכללית)

תודה וחג שמח
טופס 17
14/04/14 00:34
70צפיות
במידה והפונדקאית שלך גם בקופח כללית ולאחר שתקבלו את אישור משרד הבריאות לא אמורה להיות בעיה.
אצלנו זה עובד בסדר גמור
הפונדקאית צריכה להגיע לראיון
13/04/14 19:40
140צפיות

אביבה צריך לעדכן אותנו מתי היא צריכה להגיע לראיון אחרי החג.
האם אחרי הראיון יגיע סוף סוף השלב של חתימת החוזה או שיש עוד כמה דברים בדרך?

תודה רבה וחג שמח!
ריעות

הדרך לחתימה
( לעסק שלי )
13/04/14 20:21
90צפיות
אחרי הראיון תהיה ישיבת וועדה ואז יסכמו את הראיון ויתנו תאריך לחתימה בהנחה שהכל יהיה בסדר בראיון.

בהצלחה וחג שמח
חג שמח
( לעסק שלי )
13/04/14 10:29
72צפיות
מאחלת לכל יושבי הפורום ובני משפחותיהם חג פסח שמח!!

שהאביב יביא איתו התחדשות, צמיחה ובשורות טובות!!

חג שמח
מזל טוב נולד תינוק
( לעסק שלי )
12/04/14 17:20
180צפיות
ל-ל ו-ד ההורים המיועדים המאושרים- מזל טוב!! הפכתם היום לאבא ואמא, מעמד שחיכיתם לו הרבה שנים. נרגשת יחד איתכם, מאחלת לכם להנות מהקטנצ'יק, בריאות ואושר.

ל-ר הפונדקאית הנפלאה- תודה לך יקירה על תהליך מקסים. שמחה שאת אחרי ושהכל עבר בשלום.
מאחלת לך החלמה קלה וחזרה מהירה לשיגרת חייך ולמשפחתך.

התינוק נולד היום בבית חולים ברזילי  בלידה טבעית במשקל 3700

מזל טוב
12/04/14 23:15
55צפיות
מאחלת לכם המון נחת, אושר ובריאות מהתינוק

מתרגשת בכל פעם חדש מהודעות הלידה האלה!
13/04/14 08:54
63צפיות
עוד מלאכית לאוסף הפונדקאיות המשובח שלך ועוד משפחה שתשב עם חיוך ענק על הפנים בערב החג מחר
º
מזל טוב!!!!!!
16/04/14 09:55
14צפיות
תודה...
16/04/14 23:23
18צפיות
סוף סוף אני מצליחה לשבת על הכיסא שבמחשב הנייח... ...
איך חיכיתי לרגע הזה שבו מרבי רושמת מזל טוב..ואני היא ר'.....כיף להיות אחרי...
סוזנה שלנו איננה
( לעסק שלי )
07/04/14 21:46
429צפיות
הערב קיבלנו את הבשורה הנוראה, סוזנה האהובה שלנו נפטרה.
º
כל כך מצער!
07/04/14 23:08
154צפיות
º
07/04/14 23:40
63צפיות
אוי!!!
08/04/14 00:24
206צפיות
איזה אסון!
בלתי נתפס.
08/04/14 06:48
170צפיות
מה היה שם? בני כמה הילדים? יש אבא בתמונה?
התאונה
08/04/14 12:20
326צפיות
סוזנה היתה הולכת רגל, היא היתה בדרכה לעבודה, ירדה מהמטרונית בחיפה ורכב פגע בה.
היא נלחמה שבוע ימים, הפגיעה היתה אנושה, פגיעת ראש קשה.
יש לה בעל נהדר ושני ילדים בני 4 ו-12.
פשוט מכעיס
08/04/14 17:12
170צפיות
הקלות שבה מתנפצים חיים
שובר את הלב
היא היתה פונדקאית?
14/04/14 17:45
85צפיות
בת כמה?
כן
15/04/14 00:45
88צפיות
היא היתה פונדקאית. בת 29.
º
גורל אכזר.רצתה לתת חיים ונגרעה מהחיים
15/04/14 10:27
39צפיות
כואב הלב
08/04/14 08:06
200צפיות
כמה נורא לשמוע
תנחומי למשפחתה של סוזאנה ולהורים המיועדים.
אין מילים
08/04/14 10:30
175צפיות
כולי צמרמורת כשאני חושבת על הילדים שלה...
º
מזעזע ועצוב
08/04/14 16:54
91צפיות
º
נורא ואיום, אין מילים
08/04/14 19:35
80צפיות
מאוד מצער לשמוע...
09/04/14 14:13
109צפיות
קשה כל כך לעכל כזה דבר
עצוב
09/04/14 15:45
97צפיות
כל כך!
יהי זיכרה ברוך!
עצוב כ"כ
09/04/14 20:47
100צפיות
ובלתי נתפס , לא ניתן לעיקול
שולחת תנחומים לכל הצדדים
עצוב ומזעזע
10/04/14 09:56
98צפיות
תנחומים למשפחה.
נותרתי בלי מילים.
13/04/14 09:19
57צפיות
אחרי המון זמן שלא הייתי בפורום בגלל בעיות התחברות לתפוז הבוקר הצלחתי.
ההודעה הראשונה שראיתי היא על הלידה שהתרחשה אתמול וכ"כ שמחתי בשביל הזוג והפונדקאית המאושרים ואז הגעתי להודעה על סוזנה.
אז זה גלגל החיים שלנו - אלוהים נותן ואלוהים לוקח!
מחר נציין שבוע למותה של הבחורה המדהימה הזאת שהשאירה אחריה חלל כ"כ גדול...
אני חושבת עליה המון מאז המקרה, על בעלה, על ההורים שלה, על הילדים, אחותה, הסבא והסבתא שלה החברים שכ"כ אהבו אותה איך כולם עמדו שם חסרי אונים מסרבים להיפרד.
היא החזירה את נשמתה מוקדם מידי - נקטפה ככה באמצע החיים בלי שום הכנה מוקדמת והכניסה את החיים של כולנו לפרופורציות.
סוזנה שלנו,
שילמת בחייך ולימדת אותנו להעריך את החיים
נוחי על משכבך בשלום
אני אמשיך להתגעגע
הייתה לי הזכות להכיר אותך

יפעת
º
איום ונורא, בלתי נתפס...
15/04/14 11:02
24צפיות
מרכז תיווך או תהליך עצמאי?
06/04/14 10:59
318צפיות
אני נתקלת בשאלה הזו מפונדקאיות בלי סוף ורוצה לענות מניסיוני.
אז נכון שהפורום הזה הוא של כולם,
נכון שיש פה גם פונדקאיות וזוגות שעברו תהליך עצמאי מוצלח,
או נעזרו בליוויי כזה או אחר,
אבל היום אני רוצה לכתוב על החוויה האישית שלי.

אז ראשית, למי שלא יודע - אני פונדקאית שעוברת תהליך דרך המרכז של מירב.
רציתי לשתף שעוברת עליי תקופה לא קלה בתהליך הארוך שאני נמצאת בו
ואני כל הזמן חושבת - מה אם הייתי עוברת את כל זה בלי מירב ואורית??
לא יכולה בכלל לתאר לעצמי כמה קושי וטירוף וכאב היו מתווספים לאלה שקיימים גם ככה.
זה כ"כ כ"כ לא מובן מאליו - הליווי הצמוד-צמוד הזה, האהבה, החום, החיבוק, ההקשבה,
ההכלה וההרגשה שתמיד יש מי שדואג וכאן בשבילי.
בדיוק אתמול אמרתי לבת הזוג שלי, שאני הדוגמה החיה לשאלה האינסופית
של פונדקאיות , האם להיעזר במרכז תיווך או לעבור את התהליך לבד,
או אם להיות מדוייקת - למה לעבור את התהליך דרך "מירב פונדקאות חובקת".
לגמרי חובקת
בלי לפרט יותר מידי על התהליך שלי כי המצב רגיש גם ככה,
אני אכתוב שבלי מירב ואורית הכל היה מתפוצץ כבר מזמן ואני הייתי בורחת רחוק רחוק מעולם הפונדקאות...
אבל בזכותן יש לי את האומץ והכוח ובעיקר את ההבנה והסבלנות.
אז תודה לכן יקרות שלי,
אני אולי לא מראה או אומרת את זה מספיק
אבל אני באמת מודה על היום שבו החלטתי ללכת את הדרך הזו איתכן.
אוהבת אתכן מאוד
ערב אביב יקרה שלי
( לעסק שלי )
06/04/14 18:33
203צפיות
ריגשת אותי מאוד, תודה על המילים היפות.

יודעת שלא קל ולא פשוט לך בכלל, נחשוב יחד איך ממשיכים
לא, פשוט אין דברים כמוכן
08/04/14 10:42
154צפיות
מירבי, נשבעת לך שאין לי מילים להודות לך ולאורית
על אתמול ועל בכלל
סוף סוף יש לי קצת שקט בראש... מדהימות שכמוכן!!!
מבטיחה להתקשר לעדכן בקרוב...
נשיקות
13/04/14 09:23
51צפיות
מהממת אחת,
כל-כך אוהבת את הכתיבה שלך, את זה שגם כשלא פשוט לך את יודעת להודות על הטוב!
גאה בך על שאת לא מפסיקה להאמין בדרך המורכבת שנכפתה עליך ועל הזוג שלך ומקווה שיצליח לכם...


יפעת
רעיונות איך לספר להורים על הריון
07/04/14 11:56
245צפיות
היי לכולם.

בשעה טובה אנחנו אוטוטו מגיעים לרגע המיוחל של לספר להורים.

בגלל שאנחנו עושים פונדקאות בגאורגיה חשבנו על להכין כרטיס טיסה פקטיבי עם תמונת האולטרסאונד של התינוק.
עם נתוני היעד, תאריך משוער, ושמות ההורים.

אנחנו מתכוונים לתת להם את זה כמתנה בערב חג.

אני רוצה לרשום להם איזה משהו מרגש ופה קצת נתקעתי.

להורי זה הנכד\ה הראשונה (בה"ע) ולהורי בעלי הפסקנו לספור...

אשמח לרעיונות מרגשים.

תודה ושבוע נפלא
איזה כייף בשעה טובה
07/04/14 17:24
136צפיות
גם אנחנו התחלנו עכשיו בגאורגיה
את יכולה לכתוב משפט מההגדה שאומר הכל :"לשנה הבאה כולנו מסובין"

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה