בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום הארי פוטר -הספר, עם כניסתכם הורידו את הנעליים ומוזמנים אתם להתשלב כאן בשיחות. כל אחד מאיתנו קיווה פעם לקבל את המכתב מהוגוורטס או לבלות על שפת האגם יחד לצד תלמידי אחד הבתים או לחילופין לשבת במועדון גריפנדור. ובכן- כאן תוכלו למצוא אנשים בדיוק כמוכם. אבל לפני הכניסה מומלץ לקרוא את תקנון הפורום!

 

בברכות חמות וחתו"צים רבים  ההנהלה - 

ספיר (פיקסית נצחית)

אור (OKDeSign)

 

כל המעוניין בחברתינו/עצותינו/חפירותינו מוזמן להשתמש ב"מסר למנהלים"

ברוכים הבאים לפורום הארי פוטר הספר, נא לקרוא את תקנון הפורום לפני השימוש :)
 
 
 
 

הודעה חדשה

הורקרוקסים
09/04/14 00:24
51צפיות
בספר הראשון, הארי "רוצח" את ההורקרוקס, היומן.
בספר השביעי, רון רוצח את ההורקרוקס- הקמיע.

בספר הראשון הארי יודע בדיעבד שזה היה הורקרוקס ואילו בשביעי רון כבר יודע שזה הורקרוקס.

שני ההורקרוקסים עינו את הרוצחים שלהם.

רק על ההורקרוקס שהרמיוני הרגה לא כתוב אם הוא עינה אותה או איך היא בעצם הרגה אותו.

בתסריטאות קוראים לזה שניים וחצי. כלומר, פעמיים הגיבור נכשל ופעם השלישית (בדרך כלל בחלק האחרון בסרט) מצליח.

הרמיוני ורון יודעים שהם הורגים הורקרוקס, ואילו הארי לא ידע זאת. שניים וחצי.
למעשה, הארי רצח את הורקרוקס היחיד שהוא רצח במו ידיו, בלי לדעת שזה הורקרוקס בשעת המעשה עצמו.  

אז מה אתם אומרים? איך הרמיוני הרגה את ההורקרוקס? האם הוא עינה אותה?
בספר השני הוא הרס את היומן
09/04/14 20:03
39צפיות
ואמרו איך היא הרסה את ההרוקרוס, היא פשוט דקרה אותו עם שיני ביסליק!

אבל אני לא חושבת שהוא עינה אותה, מהסיבה הפשוטה שהיא לא הייתה צריכה לפתוח אותו או משהו, הוא פשוט ספל..אז לדעתי הוא לא בדיוק עינה אותה.
נכון טעות שלי, בספר השני
10/04/14 01:16
32צפיות
ונכון, אמרו איך היא הרסה אותו, אבל לא פירטו בדיוק מה היה שם כמו שפירטו עם כל האחרים. רק את זה לא פירטו.

אבל.. גם על הקמיע אפשר להגיד שהוא פשוט קמיע. ודווקא מספל יותר הייתי מצפה לראות דמויות יוצאות..
גילי בר הלל הולכת להיות מרצה בעולמות^^
07/04/14 23:07
75צפיות
לא יודעת מה איתכם אבל אני שם...

ד"א מי בעד לעשות שם מפגש פסח?
08/04/14 09:43
42צפיות
באיזה תאריך זה יוצא?
08/04/14 15:17
36צפיות
לכו וכן תיפגשו!!
אני טסה היום לשבועיים, אז אני סומכת עליכם שתצליחו לארגן משהו מגניב ולשמור על הפורום ^^
מצטרפת לשאלה של ניצן!
09/04/14 01:42
31צפיות
מתי???
º
ב-16.4-17.4
09/04/14 02:32
17צפיות
º
אבל מתי ההרצאה עצמה..??
09/04/14 19:59
11צפיות
ב-16.4
09/04/14 23:35
32צפיות
בשעה 12
זאת לא בדיוק הרצאה זאת פעילות לילדים אבל העיקר היא תהיה שם
º
לא!!!!אני סוגרת חול המועד
11/04/14 19:29
10צפיות
º
13/04/14 20:17
1צפיות
אז מתי בא לכם להיפגש?
15/04/14 23:42
20צפיות
מחר או מחרתיים?
אני אבוא רק מחר בכל מקרה
16/04/14 00:41
18צפיות
http://program.olamot-con.org.il/

אם נשארו כרטיסים אני אלך להרצאות:
13:00-12:00 איך ניצחו אוכלי המוות בגביע העולם בקווידיץ'.
14:00-13:00 נשים מתבוננות בגיבורות-על.
16:00-14:00 עולמות: כרוניקה של כנס ידוע מראש. - אולי, אם לא יהיה מפגש פורום, ואם נשארו בכלל כרטיסים.
18:00-16:00 "המסע למערב" בין האנימה וסין.
20:00-18:00 מוות: לא רק החולצות האדומות.
מעשה בשלושה אחים - הסרט הקצר
06/04/14 23:57
74צפיות
באישור של רולינג סטודנטים מקולג' בנג'ור במיין הכינו כפרוייקט גמר סרט קצר ע"פ מעשה בשלושה אחים (מהספר האחרון של הארי פוטר ובעצם המקור לאוצרות המוות)

לנו יש גם טריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=jLfSSfUTT0c
זה נראה מגניב לגמרי!
07/04/14 10:55
47צפיות
מעניין אם תהיה אפשרות לראות את הסרט המלא גם
אני מקווה שכן!
08/04/14 09:45
31צפיות
זה באמת נראה אדיר
מי יכול לעזור לי למצוא עמודים מדוייקים??
06/04/14 15:56
39צפיות
שלום,
בתחילת הספר השביעי מתואר קטע בו וולדמורט מצווה על לוציוס לתת לו את השרביט שלו. בהמשך, בערך באמצע הספר מתואר קטע בו הארי דורש מהרמיוני לתת לו את השרביט שלה... מישהו יכול לעזור לי למצוא עמודים מדוייקים?????

תודה רבה רבה!!
גיליתי פרוייקט מעריצים מגניב וחשבתי שתתעניינו
05/04/14 00:12
75צפיות
אהלן! אני יובל! אני לא בטוח אם תזכרו אותי כי הייתי כאן ממש מזמן בתקופה שלפני ואחרי ספר השביעי לפני....שבע שנים... ואו זה עבר מהר!
חזרתי לרגע כי מצאתי בקיקסטארטר פרוייקט פאןפילם מגניב ונראה ממש מושקע על תקופת הקונדסאים והייתי חייב לחלוק אותו איפשהו ואיפה יותר טוב מכאן?
אני תמכתי בזה כי ממש באלי לראות את זה, וג׳יימס נראה ממש דומה לאיך שדמיינתי אותו. שוב אין לי שום קשר לצוות של זה (אבל הלוואי שהיה לי)

https://www.kickstarter.com/projects/128206543/the...

מקווה לראות כאן שמות מוכרים ולהישאר!
איזה אדיר
05/04/14 10:19
44צפיות
עכשיו נשאר להחליט כמה כסף יש לי לתרום לזה
יאפ!
05/04/14 17:03
30צפיות
זו בדיוק הייתה ההתלבטות שלי
היי כולם :)
02/04/14 20:27
63צפיות
אני רוצה לעשות קעקוע של סניץ', הבעיה זה שרוב התמונות באינטרנט לא ברורות בכלל וקשה לראות את החריטות שיש עליו.. אם למישהו יש תמונה ברורה שבה רואים את החריטות,או לחלופין, תמונה גם עם מה שכתוב עליו (I open at the close), והוא (או היא :) ) יכול לשלוח לי אותה,  זה יהיה מעולה !!
אם מישהו גם רוצה לצייר לי אני בכלל אהיה מאושרת :P

בכל מקרה, תודה למי שיענה ולמי שלא חח :)
תגגל בתמונות
02/04/14 22:56
42צפיות
the golden snitch
זה מביא כמה תמונות די ברורות מזויות שונות
ניסיתי לא מצאתי תמונה שמראה את זה ממש ברור..
03/04/14 15:23
30צפיות
וזה תגגלי :)
º
תודה רבה ! :)
04/04/14 18:27
7צפיות
º
אל תשכחי להראות את התוצאה
04/04/14 18:39
4צפיות
|*| פורומים חדשים בתפוז |*|
30/03/14 11:21
7צפיות
|קדימה|מנהגים רבים, מאכלים ומוזיקה הן רק חלק מהדברים המיוחדים שתמצאו בתרבות התימנית. הנכם מוזמנים להיכנס בצעד תימני לפורום תרבות תימן.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה|יש המחפשים מתכונים חדשים ונועזים ויש המשתוקקים לריח ולטעם של תבשיל מבית אמא,  אתם מוזמנים לשתף ולחוות טעמים בפורום מבשלים כשר.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה|פורום הומואים דתיים נועד לתת בית עבור כל מי שמתעניין או חלק מדת והומוסקסואליות, בואו לכתוב על כל מה שעל ליבכם.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
הרגע בו...2
26/03/14 16:29
123צפיות
הרגע הזה שפשוט הייתם בהלם, כן כן, הרגע הזה שקפצתם מהכיסא, הרגע שעצרתם את הקריאה ופלטתם צעקת תדהמה.. נו! אתם יודעים למה אני מתכוונת!

טוב, זה קל
26/03/14 17:54
81צפיות
שני העמודים הנוראים האלה בשביעי שבהם הייתי בטוח שהאגריד מת.
וגם מפתח המעבר לבית הקברות הרביעי, אני חושב.
אני חושב?
26/03/14 20:10
51צפיות
כי אני התלבטתי לגבי משחק המילים בשני של טוםואנדרולו-לורדוולדמורט אבל אז אמרתי לעצמי שאם אני לא בטוחה, כנראה שלא הייתי בהלם

מה שכן, הזכרת לי שזה נכון לגבי הדוויג בשביעי><

ורגע, יצא לי בעצם כמה פעמים להיות פה בהל"ם -כשלא הייתי ט"מ או אפילו קס"ם כמובן.
הרגע הזה שבו
26/03/14 20:00
52צפיות
סיריוס לא חזר ממאחורי הפרגוד. ועדיין לא חזר. ואז אחרי כמה שורות, הארי ואני קולטים שהוא גם לא יחזור. ואז נכנסים למצב של "לאלאלאלאלאל, היא לא תעשה את זה היא לאלאלאללא". ואז בכי. אני חושבת שאני עדיין תקועה בשלב הזה

הוו ישר קופצים לי 2 מקרים
26/03/14 23:41
64צפיות
שניהם בשביעי אבל זה כנארה בעיות זיכרון ולא כי אין קטעים מפתיעים בשאר,

אז הראשון כמו שניצן אמר שחשבנו שהאגריד מת
והשני שבתחולדה היא בעצם ניגני! זה דפק לי את המוח הקטע הזה :-O

אני חושבת שהייתי בשוק גם מהגילוי של ר.א.ב בסופו של דבר, ושסנייפ זה הנסיך? אבל אני לא בטוחה שהייתי ממש ממש בשוק
המון יחסית.
27/03/14 10:37
46צפיות
רולינג קבעה שיא עולמי בלהפתיע אותי, ואני אדם מעצבן בקטעים האלה-תמיד מצליחה לדעת מי הרוצח ושות' בספרים/סרטים/סדרות. תמיד מוצאת פגמים.  רולינג מבחינתי היא גאון ולו רק מכוון שהיתי בהלם כל כך הרבה.
אז  אכתוב כאן את הרשימה שלי-אבל קחו בחשבון-היתי צעירה כשקראתי לראשונה את הספרים.

אז-קוירל. האמת לא בדיוק הקדשתי מחשבה למי עוזר לולדי אבל לא חשבתי שזה יהיה קוירל.
רידל, הבנתי את זה מייד-נו כי מה הסיכוי שיהיה רשע חדש פתאום? והוא היה יותר מידי..חלקלק. גם הבסיליסיק לא היה מפתיע-אבל ג'ני! מי ציפה שהיא תפתח את החדר? היא היתה כל כך ברקע-אפילו  לא חשבתי עליה.
וסקאברס-שוק. לא היתי עולה על זה בחיים. מי חשב שהעכברוש של רון במשך שלוש שנים-הוא פטיגרו??? היא גאון.
הרביעי-היתי בשוק מזה שולדמורט היה כל כך טוב. הוא צימרר אותי, כמו שכבר אמרתי הוא הדמות האהובה עלי. טרם פגשתי דמות רשע שכתבה בצורה כזו אנושית איכותית ומבחילה. הוא השאיר אותי לגמרי בהלם וזה תירוץ בלבד כדי לאמר מה הרגע שגרם לי להלם  הגדול ביותר בסידרה. אחרי הטירוף והשוק של ולדי, הבית קברות התקוה שלי שולדי יקבל בעיטה במקום רגיש-צעקות אילמות של "רוץ הארי, רוץ"- אשכרה קראתי את זה בנשימה עצורה. ואז אנחנו חוזרים עדין בשוק להוגוורטס ומגלים על מודי-קראוץ'-ו..שוק. אשכרה קראתי את השורה הזו כמה פעמים. איך זה יתכן שמודי ההילאי המפורסם-אוכל מוות? ואז קוראים את הסיפור-ונפלו לי המון אסימונים-דברים שלא ניראו לי הגיונים -דברים שחשבתי שהם סתם פאק בספר כמו שיש בדר"כ-ופיתאום הכל הסתדר לי, וזה הרגע שהיא שבתה אותי-כי מי שמסוגלת לכתוב סיפור בצורה כל כך וירטואוזית-כדי להפתיע אתי עד כדי כך..מבחינתי רולינג קוסמת.


בשאר הספרים נהנתי מאוד אבל לא היו המון רגעים שבאמת היתי בהלם. אולי רא"ב-והמחשבה שהם עברו את כל זה לחינם..וזהו.
יש לי ארבעה
28/03/14 12:45
35צפיות
בספר 4 כשמגלים את מודי המזויף - אחד הטוויסטים המבריקים פשוט לא היה לי מושג
בספר 5 פעמיים בגלל שידעתי שמישהו עומד למות - כשמתוארת מקגונגל המשותקת שהקללות מעיפות אותה (פשוט אמרתי לא את לא עושה את זה עכשיו רולינג - בקול רם) וכשסיריוס נופל
בספר 7 כמו שכבר אמרו פה כשחשבתי שהיא הולכת להרוג את האגריד ובעצם גם כשהיא הרגה את הדוויג
שניים זכורים במיוחד:
28/03/14 17:02
50צפיות
1. מפתח המעבר לבית הקברות בספר הרביעי
2. כשסנייפ הרג את דמבלדור בספר השישי
º
וגם כל הפרק "סיפורו של הנסיך" בשביעי
28/03/14 17:06
18צפיות
האמת, לא הפרק עצמו
29/03/14 11:07
35צפיות
אבל  הקטע שאתה מבין שמתי שפטוניה אומרת "הקוסם הנוראי הזה" היא לא מדברת על ג'ימס היא מדברת על סנייפ ושבגלל זה היא יודעת על אזקאבאן.
עד עכשיו לא ידעתי שהיא מדברת על סנייפ!
16/04/14 00:21
3צפיות
מה, איפה? איזה פרק איזה עמוד? בחיים לא קלטתי שעל סנייפ היא מדברת! איך את יודעת את זה?? ואיך זה קשור לאזקבאן? הוא סיפר לה עליו? מהההההה?
הרגעים שלי
29/03/14 12:57
37צפיות
1. מודי המזוייף.
2 +3. ידעתי שסיוריוס ודמבלדור ימותו, אבל אם לא הייתי יודעת הייתי מניחה שהם היו פה ברשימה.
4. כשחשבתי שהארי מת.
ספיר. בגלל שביקשת
01/04/14 12:30
40צפיות
)זאת אני. מרבה ידיים בשם חדש)

והרגע הכי זכור לי זה המוות של הדוויג.
º
01/04/14 17:22
3צפיות
היי, חדשה פה
16/04/14 00:29
8צפיות
הרגעים שלי - הרבה מהם כתבו פה וזה מזכיר לי אותם, שנים שלא קראתי את הספרים אז אני לא זוכרת כל כך..
1. קוויריל בספר 1, ממש ממש לא ראיתי את זה קורה..
2. כשהבסיליסק תקף את הרמיוני והיא הפכה לאבן, משום מה לא חשבתי שזה יקרה.. טוב זה פחות הלם האמת...
3. ג'יני! שהיא זו שפתחה את הספר! הייתי בהלם! וזה שרידל הוא וולדמורט. היום זה מובן מאליו אבל כשקראתי את הספר זה עוד היה כל כך בהתחלה ובכלל לא האמנתי שרידל רע ושזה וולדומורט..
4. כשהעכברוש של רון הוא בעצם פטיגרו! הייתי בהלם בהלם! וזה שסיריוס הוא בעצם טוב, בחיים לא תיארתי לעצמי את זה, וגם שלופין הוא איש זאב.
5. מפתח המעבר לבית הקברות בספר 4, זה היה מממממממההההה אחד גדול, לא ראיתי את זה מגיע.
6. מודי- קראוץ'
7. כשסיריוס מת - זה היה הגיוני כי רולינג לא יכלה לתת סוף טוב להארי ולו אבל זה היה הלם טוטאלי.
8. כשסנייפ הרג את דמבלדור. פשוט לא האמנתי. כל הספר השביעי חיכיתי לראות אותו חוזר מהמתים איכשהו.. פשוט לא האמנתי בשום צורה שזה אמיתי. יותר משהיה לי קשה להאמין שסנייפ רע, היה לי קשה להאמין שדמבלדור באמת מת..
9. היו מלא תיאוריות שסנייפ הכיר את לילי ושבגלל זה הוא שנא את ג'יימס, אבל לא תיארתי לעצמי שהם הכירו מההתחלה..
10. כל המוות בספר השביעי - הדוויג! כאילו, מה?! ופרד.. זה היה נורא, וזה שגם לופין וגם טונקס מתו והשאירו את הילד שלהם לבד.. הייתי פחות בהלם ויותר ממש עצובה.
הרגע בו...
20/03/14 23:06
149צפיות
ברוכים הבאים לפינה החדשה! בפינה זו כל שבוע אבחר רגע שבו... ואתם תצטרכו להשלים אותו!

אז.. נתחיל:

הרגע שבו לא הפסקתי לצחוק כמה דקות ארוכות מהספר:
בוא נראה אם הבנתי נכון
21/03/14 11:06
103צפיות
יש מלא כאלה:
ספר אחד: "היינו יכולים להיהרג, או גרוע מכך, להיות מסולקים מבית הספר... יש משהו מאוד עקום בסדר העדיפויות שלה"
ספר שתיים: "מקום מוזר... אתם גרים כאן..."
ספר שלוש: בפונדק בהתחלה בפגישה עם הוויזלים (עם פרסי) "הארי, טוב לפגוש אותך... אני מקווה שמצבך בכי טוב" והתשובה של התאומים: "הארי! אמר פרד,דחף את פרסי הצידה וקד קידה עמוקה כמה טוב לראות את זיו פניך קשישי... "אמא... כמה מצוין לראות אותך כאן"
ספר ארבע: "הרמיוני את בת"
ספר חמש: "מי אתה מכיר שאיבד ישבן? שאלה בעניין המכשפה סגולת השיער", "לעיתים חרגנו מהכללים בקצה הבוהן אבל עכשיו לכבוד המנהלת החדשה שלנו..."
ספר שש:  "ממתי אתה קורא לי אדוני?" "ממתי אתה קורא לי פוטר" (מקווה שזה משם ולא התבלבלתי)
ספר שבע: לא מצחיק... בכיתי שם
º
21/03/14 14:22
13צפיות
אם אני מזהה נכון
25/03/14 19:27
33צפיות
את "לכבוד המנהלת החדשה שלנו" כמחווה של התאומים לתפלצתרידג' אז
º
מדויק!
27/03/14 20:34
10צפיות
הראשון עדיין מצחיק אותי בהחלט
27/03/14 21:09
21צפיות
סדר עדיפויות עקום משהו, ללא ספק.
כל כך הרבה
21/03/14 13:59
82צפיות
מהזיכרון: קטע האסלות בספר הראשון "על תבכי ג'ני נשלח לך אסלה מהוגוורטס".
ספר שלישי כשהוא ניפח את מארג'. LOL  כשסנייפ  מנסה לגלות על מפת הקונדסאים.
רביעי-הטופי ודאדלי-בכלל כל הסיטואציה עם הויזלים והדורסלים.
השופט חסן מוטאפה שעשה שרירים לוילות.
ובדיחה סדיסטית של הלורד שהופיעה בגירסה אחת  של גביע האש " אל תדאג זנב תולע, כל אוכלי המוות שלי יתנו את יד ימינם כדי לבצע את המשימה שאטיל אליך"-הוא לא מקבל קרדיט על השנינות שלו מספיק.
חמישי-נו כל הקטעים של התאומים מתעללים באמבריג' לרבות הזיקוקין, הבריחה-וכמובן הניסיון של כל בה"ס למרר לה את החיים. LOL LOL LOL. בין הקטעים  המעולים של הספרים.
שביעי-"העובדה היא, שכשאתם יודעים מי רוצה, הוא נע מהר יותר מסיוורוס סנייפ, שבורח מבקבוק שמפו.".-כן לא הכי מצחיק אבל כל האוירה של השבעי היתה עגמומית כל כך..פתואום זו היתה חתיכת הקלה לשמוע את התאומים.
וכמובן, לי ג'ורדון ומקונגל במשחקי הקוידיץ'. זה היה גדול-נהנתי אפילו שאיני חובבת גדולה של ספורט.
º
לגמרי על הקטע עם השמפו
21/03/14 14:22
25צפיות
25/03/14 19:31
24צפיות
רוח הקודנסאים במפה וה"שיח" שלהם עם סנייפ אדירים לחלוטין.
ולי ג'ורדן הוא אחד הקטעים היחידים בספר שאני עדיים ממש צוחקת בקול ממנו
טוב, מן הסתם היו המון
21/03/14 14:20
74צפיות
אבל היו אחד שבמיוחד-
"לא את הבת שלי, כלבה!" למה זה הצחיק אותי? כי הכל היה נורא רציני והכל היה כזה מלהיב וטוב כזה (טובים עומדים לנצח, הרעים עומדים להפסיד) ופתאום מולי אומרת את המשפט הזה? פשוט צחקתי בקול!

"זה שלך יש מנעד רגשי של כפית, זה אומר שלכולנו יש" (אחח, הרמיוני ספר שישי)
"הארי תהה בדממה כמה נמוך בנות מוכנות לרדת (ספר שישי, אחרי שהרמיוני מספרת לרון הנדהם על הדייט הבא שלה)

אבל הכי הכי?
"אציו האגריד" צחקתי. ממש חזק. אבל ממש.(ספר שביעי)


לגמרי אציו האגריד!
21/03/14 15:00
65צפיות
אבל גם כמעט כל דבר שיוצא למיוריאל מהפה ו"אין צורך לקרוא לי אדוני, פרופסור" כמובן.

º
שניהם!!
23/03/14 18:46
11צפיות
אבלאבל
25/03/14 19:33
34צפיות
בטוח שהמנעד הרגשי הוא מהספר השישי? חסרה לי אומגה 3, מת לי הזיכרון,  הייתי בטוחה שזה מהמוקדמים יותר
וכמובן על "אין צורך לקרוא לי אדוני, פרופסור" הזכור לטובה.
לא את צודקת! זה מהחמישי!
26/03/14 00:02
24צפיות
כנראה שלי חזר אומגה ><
ואי אפשר לשכוח את...
21/03/14 16:21
83צפיות
"למה לכם לחשוש מפני זה-שאין-לנקוב-בשמו? החשש האמיתי הוא מפני זה שאין לי קקי עמו - העצירות הקסומה שסוחפת את האומה!"
º
לא, זו עדין פרסומת מבחילה למדי
25/03/14 19:34
7צפיות
אני לא יכולה למזער את זה
23/03/14 18:47
52צפיות
מעבר לבערך כל דבר שיוצא לתאומים / רון מהפה
אוף,
25/03/14 19:26
40צפיות
זה כמו כשמישהו מבקש ממך לספר בדיחה. יש כל כך הרבה והן נמחקות לך מהראש ברגע שהשאלה צצה.
איך אפשר לזכור ממה צחקתי מרוב שהיו כאלו?
לנצח ישעשעו אותי:
מקגונגל עם "צריך לסובב לצד השני" -זה הרגע בו התאהבתי בה סופית, נדמה לי.
הרמיוני עם "לא לכולם יש מנעד רגשי של כפית כמו שלך, רון" -כמות הפעמים שהשתמשתי בציטטה הזו איומה לחלוטין.
בל נשכח את "האח הידד לפרופסור וקטור" שמצחיק אותי דווקא כי הוצא כל כך מהקשרו (אבל זו לא רק אני, נכון?)'
והתאומים! החל מהרגע שהציעו לג'יני לשלוח לה אסלה בדואר, עבור בגללים ששלחו לפרסי וכלה ב...בעצם לא כלה בכלום, הם אדירים.
ויש עוד מלא, וברור שאני אזכר בהם מיד אחרי שתשלח ההודעה הזו
א' את תמיד יכולה להגיב בעוד הודעה
26/03/14 00:04
33צפיות
למה לא?

וב' לגמרי לא לבד, כמות הפעמים שסיננתי "האח הידד" בציניות שמישהו עצבן אותי היא לא נספרת בכלל..!!!
למה לא?
26/03/14 06:44
36צפיות
כי "זמן זה אוניות, אח קטן", ואינלי לא מזה ולא מזה
ׁׁ(עוד ציטוט חרוש לחלוטין).
יואו שכחתי ממנו!
26/03/14 15:26
36צפיות
זה כל כך ציטוט שאני הולך להשתמש בו על אף חרישותו.
איך אף אחד לא הזכיר את זה?
27/03/14 21:10
58צפיות
"אם נמות בשבילו  אני אהרוג אותך, הארי!" ציטוט לא מדוייק של רון מהשביעי, כשהם עפים בחדר הנחיצות להציל את מאלפוי או מי שזה לא היה שם..
º
יו נכון!!
27/03/14 22:23
8צפיות
º
לגמרי
28/03/14 21:18
6צפיות
29/03/14 11:08
27צפיות
חוש הומור של וויזלי
המון
01/04/14 12:37
22צפיות
אז אני אזכיר כמה של המורה הכי קשוחה בכאילו

"זה מסתובב לצד השני"
"אם תמות פוטר לא תצטרך להגיש את שעורי הבית"
"לידיעתך אני בדרך כלל לא מרשה לאנשים אחרים לדבר בשיעור בזמן שאני מדברת"
והקטע הכי טוב "פרופסור מקגונגל נשמעה מביעה צער על כך שאינה יכולה לרוץ אחרי אמברידג בצהלות כי פיבס לקח את מקל ההליכה שלה"
בספר החמישי
16/04/14 00:37
5צפיות
לא זוכרת את הציטוט המדויק אבל כשאמא וויזלי מתלהבת מזה שרון מדריך ואומרת "כל הילדים שלי מדריכים!" והתאומים אומרים "מה, ואני וג'ורג' מה, השכנים ממול?" זה תמיד הצחיק אותי נורא!

או גם בספר חמש כשסיריוס שר(ה רק בגרסה העברית כמובן..) " מי ימלל היפוגריף שאוכל"

בספר 4 כשדמבלדור מספר על הלילה שהוא הסתובב עם פיפי ומצא חדר מלא בסירי לילה.. וואי זה היה אחד המצחיקים

או כשהמנהלת של הבית ספר לבנות אומרת להאגריד שיש לה "עצמות גדולות"

או כמובן בספר הראשון כשהרמיוני אומרת " היינו יכולים להיהרג, או גרוע מזה - להיות מסולקים" !

או " זה שלך יש מנעד רגשי של כפית, רון, לא אומר שכולנו כאלה".. אין היא גאונה!

כל הבדיחות של פרד וג'ורג' על פרסי ועל אמברידג' ובכלל..

הקטע שמשפחת וויזלי שולחת מכתב לדרסלים וממלאת אותו בבולים מכל הכיוונים..
פינת יצירה
16/03/14 13:37
45צפיות
כי שאתם מבקשים פינות אתם מקבלים:) כהנא הבמה לרשותך ;)

בפינה הזו אתם מוזמנים לשתף כאן ביצירותיכם.בין אם מדובר בפאנפיקים,יצירות אומנתיות [סיפורים, שירים וכו'] קליפים, ציורים, עבודות בפוטושופ ופיסול . בקיצור- מה שבא לכם!
אגב, זה לא חייב להיות רק על הארי פוטר, אתם מוזמנים להוסיף דברים לכאן כיד הדמיון הטובה עליכם.

אתם מוזמנים גם בנוסף לחפש בטא ולהמליץ על דברים שיעניינו את הפורום בכלליות.

תהנו
מומינים:)
16/03/14 21:29
96צפיות
מומינים:)
אז קודם כל תודה למנהלת המדהימה שנותנת במה לשטויות שלי
אז זה פיקצר שכתבתי ל סדרת הטלויזיה המומינים מקווה תאהבו!


פאנדום: המומינים
:שיפ:מאי וסנופקין
דירוג: הכי נמוך שיש



סנופקין ישב מנגן לאיטו במפוחית שלו.

הפעם היה לבדו. מומין והשאר נסעו לדודתו של מומין אבא לבלות איתה את חג אמצע הקיץ.

כמובן שסנופקין הוזמן, אך הוא העדיף להשאר לבדו בחג.

ככה מצא את עצמו סנופקין, באחר צהריים של בטלה לבדו.

ולמרות שעד כמה שאהב להיות בודד עם עצמו הפעם הרגיש שונה.

לפני שנתיים הוא, מאי, וחבורת יתומים שהצילו בילו את החג בצחוקים ובשבירת חוקים. והעיקר ביחד.

אך השנה כולם היו עסוקים ועד כמה שרצה לא הצליח להתעלם מתחושת המועקה של הבדידות.

"אולי הייתי צריך ללכת עם מומין" חשב לעצמו בשקט.

רעש של גרירת קרשים נשמע והוציאה אותו משרעפיו.

היתה זאת מאי הקטנה שסחבה קרשים בכוחות עצמה.

סנופקין ניגש אליה.

"צריכה עזרה?" שאל כשהתקרב בעוד מאי מנגבת את מצחה בשרוולה. היא הסתכלה עליו ובעוד סנופקין מחכה לפרצוף החמוץ שלה, הפעם היא חייכה. סנופקין תפס כמה קרשים וביחד הם סחבו את זה אל קצה היער.

שם בקצה היו מונחים עוד קרשים שמאי סחבה זה מכבר, מסודרים בערמה נאה.

"תודה" אמרה מאי הקטנה והחלה לסדר אבנים כדי לתחום את המדורה.

"חשבתי נסעת עם המומינים" אמר סנופקין מסוקרן מעט. בכל זאת מאי תמיד היתה עם המומינים בכל מאורע שקרה.

"לא,לא רציתי. השנה אני רוצה לבנות בעצמי את מדורת אמצע הקיץ" אמרה בעודה ממשיכה לסדר את המדורה הגדולה.

"ומה עם אחותך בימבל?" שאל סנופקין בסקרנות. תחושת הבדידות שאפפה אותו נעלמה לה כשדיבר עם מאי.

"היא נסעה עם המפקח לבקר את אמא" אמרה עסוקה.

"אז את לגמרי לבדך בחג?" שאל.

"כן. לגמרי לבד. כמו שאני אוהבת" חייכה כשסיימה לבסוף להתעסק עם המדורה.

סנופקין הבין את הרמז וחזר לאוהלו משאיר את מאי לבדה עם המדורה שלה.

הוא החל לנגן שוב חושב לעצמו.

מעולם לא חש את הבדידות הזאת. הכוונה שהוא תמיד הרגיש את הבדידות ואהב אותה, אבל הפעם הוא חש...בודד.

הוא הפסיק את נגינתו. למה זה פתאום מציק לו?

הוא החליט שתנומה קצרה תשפר את הרגשתו ונכנס לאוהלו.



רעש של שיקשוק כלים העיר אותו.

הוא יצא מחוץ לאוהל, מגלה את מאי הקטנה מבשלת בסיר שלו.

הוא הביט בה המום, וכשגילתה את מבטו ציחקקה.

"הכנתי לך אוכל" היא אמרה.

סנופקין פתח את עיניו בתדהמה.

"אני רואה, אבל לכבוד מה עשית את זה?" שאל מבולבל.

"טוב אתה עזרת לי עם המדורה, ואני רציתי להחזיר לך תודה" אמרה ועירבבה את המרק.

"אמ..." היא בדקה אותו. "חסר קצת גרגר נחלים" אמרה והלכה אל עבר המרכיבים למרק, לא שמה לב בכלל לאבן קטנה קטנטנה שנקראה בדרכה, ואז אחת ושתיים, מאי הקטנה נפלה למים.

"מאי את בסדר?" שאל סנופקין מבוהל, עוזר למאי לצאת מהנהר.

"כן אין כמו טבילה קטנה" אמרה חצי מרוגזת חצי משועשעת.

"את רטובה לגמרי. בוא אני אביא לך מגבת והבגדים ממני" אמר.

היא נכנסה לאוהל בעוד סנופקין עירבב את המרק.

שעת בין ערביים הגיעה. לאחר כחמש דקות יצאה מאי מהאוהל לבושה בבגדיו של הישנים של סנופקין.

סנופקין הביט בה המום.

שיערה האדמוני היה פזור לפעם הראשונה,ונפל רטוב על כתפיה מעבר לגבה. החולצה הישנה שלו ישבה עליה כשמלה וגרמה לה למראה עדין שסנופקין מעולם לא שם לב.

לפעם הראשונה שם לב שמאי התבגרה.

היא כבר לא נראתה חצי שדה מופרעת, אלא כאשה צעירה ויפה.

"את.. את.. יפה" מצא את עצמו ממלמל.

מאי התבוננה בו , מבט המום בעיניים, וסומק קל עלה על לחייה.

"אני מתכוון, הא, זה נוח לך?" הוא שינה מהר נושא לחיו בוערות כשתי עגבניות בשלות.

"הא כן, כן, תודה, מאוד נוח" אמרה והלכה אל עבר המרק לבדוק לשלומו.

סנופקין המשיך לבהות בה.

מעולם לא חשב את מאי ליפה. בימבל היתה יפה, סנורקה היתה יפה, אליסיה היתה יפה, אבל מאי?

מאי היתה שובבה, נערית, אבל עכשיו, היא היתה יפה.

הוא חש מוזר פתאום. מין תחושת חמימות בבית החזה כשהביט בה מערבבת לאטה את המרק.

לפתע שכח מתחושת הבדידות שאפפה אותו קודם, ושמח לבלות ביחד עם מאי.

גם מאי השתנתה. שום דבר מהאופי המיוחד שלה לא  השתנה אבל נוספה לה גם בגרות.

הוא שם לב שהוא פשוט נהנה להביט בה.

האוכל היה מוכן ושניהם אכלו בתיאבון.

לאחר האוכל החליטה מאי לנמנם לידו והוא המשך לבהות בה בעודה ישנה לה.

מה קורה לו בשם המרחקים הגדולים?!

האם כך חש אביו לאימו?

הוא ומאי הקטנה. הוא גילגל את המחשבה הזאת בראש וגילה שהיא נעימה לו. הם יהיו הזוג הכי מוזר שיכול להיות. סניף לא יפסיק לצחוק, מומין יהיה בהלם, וסנורקה תחייך ותרקוד. מומין אמא בודאי תשמח.

היא תמיד חשבה שסנופקין צריך אהבה.

הוא מאוהב?

הוא רצה לצעוק, לבעוט להביט במאי בעצבים, אך עצביו נבלו ברגע שראה אותה נושמת לאיטה, שיערה הפרוע נח בעדינות על פניה.

הוא חייך.שעת ערב ירדה והשמיים נצבעו בורוד כהה.

מאי פתחה את עינייה באחת.

"המדורה" היא מלמלה וקמה כמו קפיץ.

סנופקין ששם לב שהמשיך לבהות בה, הסמיק. מזלו שהתחיל חושך כך שאף אחד לא יכל לשים לב לכך.

"אתה בא?" שאלה בהתלהבות אוספת את שיערה.

הוא הינהן.

הם ניגשו לקצה היער שם התחילו להתאסף עוד יצורי עמק קטנטנים שהחליטו לבלות את החג בעמק המומינים.

מאי הדליקה את המדורה וכל החיות הקטנות הריעו.

גברת יקינטון סנאית ארוכת זנב לכל הדעות הגישה מרשמלו לכולם.

ילדים קטנטנים רצו וצחקו זה עם זה. אוירת החג הורגשה בכל עוצמתה וסנופקין הרגיש שמח.

מאי בהתה באש. עינייה מרוכזות כאילו התמזגו להן עם הלהבה.

האש על פניה הוסיפה לה יופי וסנופקין הרגיש דפיקות לב מוזרות.



"סנופקין?" היא שאלה לא מורידה את עיניה מהאש.

"כן?"? הוא שאל בצפיה מחכה לכל מוצא פיה.

"כשאמרת שאני יפה מקודם, למה התכוונת?" היא סובבה את פניה אליו.

הוא הסמיק. הוא נשאר לפעם הראשונה בחיו ללא מילים או דרך להסביר את עצמו.

"אני יודעת למה התכוונת, אני מבינה, אני רק רוצה לדעת אם התכוונת לזה" היא המשיכה לבהות באש.

"אני" הוא גימגם ושוב שתק. היא בהתה בו לכמה רגעים, כאילו בחנה אותו, ואז החזירה את מבטה לאש. היא נאנחה.

"מעולם לא חשבו שאני יפה. תמיד חשבו שכולן יפות ממני. סנורקה, אליסיה,בימבל" היא בהתה באש מהורהרת.

"אני חושב שאת יפה" הוא אמר חרש.

גברת יקינטון הזיזה את אוזניה הקטנות.

מאי הסתובבה אליו. מבטה כבר לא היה המבט הבוחן והממזרי, והשובב שהיה רגיל לראות. עתה היה בו משהו אחר.

הוא הסתכל עליה וחייך.

"אני חושב שאת יפה יותר מסנורקה,ובימבל, ומכל אשה אחרת שאני מכיר" אמר.

הינה זה. סוף סוף אמר את מה שרצה.

היא לא הביטה בו רק נגסה בקצה המרשמלו שלה. חלק ממנו בהיסח הדעת נמרח על שפתיה אך היא לא חשה בזה.

"מאי?"

"כן?" היא שאלה מביטה בו.

"יש לך לכלוך על השפתיים"

"הו, יש לך מטלית?" היא שאלה.

"אני חושב שיש לי משהו הרבה יותר טוב שיעזור" הוא חייך.

"אם כן, תן לי, אינני רוצה שהבריות יחשבו אותי למפוזרת"

הוא התקרב אליה ואז הצמיד את שפתיו לשלה.

היא פתחה את עיניה אבל, עצמה אותן שוב כשהעמיק את הנשיקה. ידיה נחו על ידיו והוא אחז בהן.

הם התנתקו סמוקים וצוחקים כמהה.

"סנופקין?

"כן?"

"אם אי פעם תנשק אותי בלי לומר לי  שוב, אני אכה אותך"

הוא צחק בקול והצמיד אותה אליו בעוד היא מניחה את ראשה על כתפו.

"חג אמצע הקיץ שמח סנופקין"

"חג אמצע הקיץ שמח גם לך מאי"

ומאז ידע סנופקין שלא ירגיש בודד שוב לעולם.

ומה על גברת יקינטון? היא רק חייכה לעצמה שמחה שהמרשמלו שלה עשה שוב את העבודה כמו שרצתה.





זה היה ממש חמוד
17/03/14 11:26
34צפיות
וכתוב טוב :)
בנוסף, החזרת אותי אחורה אני לא חושבת שנזכרתי במומינים מאז כיתה ג' בערך
תודה!
18/03/14 14:08
16צפיות
אני חולה על המומינים
זה היה חמוד
20/03/14 22:57
19צפיות
אבל האמת זה שמאי הייתה טיפה יותר מידי נחמדה פתאום בלי סיבה, כאילו, היה אולי שווה קצת להרחיב (נו, מה לעשות, ככה אני שאני קוראת פאנפיקים.. אוחח כמה שהתגעגעתי לזה!!)

תודה רבה על הדבר החמוד הזה!! מחכה לקרוא עוד דברים שלך!
תודה!!!
24/03/14 05:40
14צפיות
אני אכתוב עוד:) מאי באמת יצאה נחמדה, נייסיתי להצמד לקאנון כמה שיותר, תודה על הביקורת:)
סוף סוף הקליפ שלי על לוקי מוכן לפרסום!
31/03/14 03:38
20צפיות
עבדתי עליו כמעט שנתיים!
תשמרו על ראש פתוח
מזהירה שזה
https://www.youtube.com/watch?v=ZZ09PaYPiSU
º
ותקראו קודם את הערות!!!
31/03/14 03:38
12צפיות
º
ציור ישן שלי שצבעתי היום בפוטושופ:)
07/04/14 22:15
22צפיות
ציור ישן שלי שצבעתי היום בפוטושופ:)
זה ממש יפה
12/04/14 17:17
8צפיות
אבל מי היצור הירוק מאחורה?
º
וולדמורט
14/04/14 13:54
4צפיות
אישיות
17/03/14 16:38
70צפיות
שלום, אם אתם זוכרים אותי אז אתם זוכרים אותי בשם הקודם שלי חובבן הארי פוטר חודשי השתיקה הארוכים אולי באו אם אם המגורים בארצות הברית בכול מקרה עכשיו אני מקווה לקבל שוב הל"ם אבל בנושא אז שאלות הארי פוטרית אישיות כמו לאיזה בית תשתייך? איזה פתרונוס יש לך? איזה בוגרט? וכדומה
תשובות
18/03/14 00:05
35צפיות
אז בשבילי התשובות הן אני הישתיך לבית רבנקליו או פחות סביר להפלפף בנוגע לפתרנוס דולפין ולבוגרט שאני לגמרי לבד
משהו מקורי לגבי תחפושת..
13/03/14 00:46
71צפיות
נכון, בדרך כלל מתחפשים להארי. אבל אני החלטתי שאני רוצה להתחפש ל.. האגריד.

למה? כי כנראה שהגשם הזה הולך לתקוע אותי עם מטריית הסבא הגדולה שלי. ומכיוון שבמילא יש לי כבר גלימה (משנה שעברה), אז החלטתי להוסיף את המטריה לתחפושת- כי כידוע לכולם, האגריד מסתובב עם המטריה הורודה שלו (רק שאצלי היא שחורה, מילא).

העניין הוא ש: א. אני אישה. ב. אני לא בטוחה שענקים לובשים גלימות. ג. אני דיי רזה בשביל להיות ענקית.

רעיונות?
באיחור אבל אני בכל זאת אענה
16/03/14 13:40
43צפיות
א. אין סיבה שאת בת ולא תתחפשי לבן וההפך
ב. אולי ענקים לא לובשים גלימות אבל זה יכול להיות ה"טייק" שלך על הענין וזה בעצם האגריד בימיו מהוגוורסט, או אם זה סתם גלימה אז גלימת מסע (הוא בדיוק יצא להביא איזה ביצה מגניבה שהוא שמע עליה בפאב.......)
ג. אהה שטויות, תיהי האגריד בדיאטה / תדחפי כריות לבן או מילויים כמו אנשים שמתפשים ללוחמי סומו, זה פורום, אפשר להתפרע

ואומנם העצות שלי כנארה מאוחרות מידי, אז אפשר לשאול מה עשית בסוף עם התחפושת?
אפשר
17/03/14 21:39
29צפיות
פשוט לא עשיתי כלום :)
האגריד בדיאטה?
25/03/14 19:37
14צפיות
כמה האגרידים מוכלים בתוך ההאגריד האחד הזה בעצם?
או בקיצור, לגמרי OOC
למרות שמענין לחשוב על האגריד כנער. אני מאד אוהבת אותו כדמות בוגרת אבל -לא לסקול אותי - עם כל החכמה שיש בו (ויש בו המון, תמימות מבריקה), תמיד נראה היה לי שיש בו משהו מעט...נו, מפגר ומענין לחשוב עליו כתלמיד בהוגוורטס. או שאולי זה סתם נראה לי ככה והוא בעצם נוויל של הדור הקודם?
ממש לא בעייתי!
20/03/14 23:00
21צפיות
[רעיון לשנה הבאה בשבילך, או סתם לעולמות!]

חולצה שחורה/חומה ענקית, לשים כריות בבטן, לצבוע זקן לבן בשחור (כי יש רק בלבן משום מה בחנויות, לפחות ממה שראיתי), לשים גלימה ואם יש לך בובת עכביש הייתי שמה אותה על הכתף ו..וואלה! האגריד!
דמויות אהובות - דמויות שנואות ומה שבניהן
06/03/14 10:48
126צפיות
אני מניחה שלכל אחד יש את הדמות האהובה עליו, ואת הדמות השנואה עליו {אמבריג'!!!} אבל יש גם את הדמויות שהיינו יכולים להסתדר בלי {ג'ני}.

מה שלכם ולמה?

דמות אהובה אני באמת לא יכולה לבחור. קשה לי כל כך. כי לאהוב אפשר בצורות שונות והרבה אנשים. לשנוא, זה אחרת. אמבריג' הייתה כלבה נוראית. :/
ומבחינת דמויות מאאהה {שאפשר היה להסתדר בלי} אני חושבת שהיינו יכולים להסתדר מבלי סיפור אהבה להארי. או לפחות אחד אמין/מושקע יותר מאשר הסיפור שלו עם ג'ני. גם בגלל שהיא לא הייתה חלק מהטריו, זה היה לכמה רגעים כל כך חפוזים ולא אמינים, כאילו זה לא קרה בכלל.
מסכימה לגמרי לגבי ג'יני .
06/03/14 11:34
87צפיות
היא באה משום מקום, לא עברה שום התפתחות אישיותית שאנחנו היינו עדים אליה, ופתאום היא והארי זה זוג משמיים.
הכי היה בעיניי הזוי זה בסוף, בהלוויה של דמבלדור (אוי לא זה מעלה לי את מפלס ה FEELS עכשיו לחשוב על זה) כשהארי מצא נחמה בג'יני. מבחינתי היה הרבה יותר הגיוני אם הרמיוני הייתה מחבקת אותו באופן חברי, מאשר ג'יני שלא שמענו ולא ראינו כלום על העומק של מערכת היחסים שלהם.
זה היה פספוס.

06/03/14 19:11
59צפיות
זה לא שאני שונאת את ג'יני (כמו שחשבתי בהתחלה)
היא פשוט נורא...סתמית
וזה באסה
זה מאוד באסה, כי כל כך הרבה דמויות משניות
06/03/14 19:22
67צפיות
הרבה יותר עמוקות ממנה - רמוס, סיריוס, וסטודנטים כמו נוויל, לונה, פרד וג'ורג', אפילו החברה של "וון וון " תוארה באופן קצת יותר עמוק (על השטחיות שלה). מאשר ג'יני.

זה פשוט היה כזה- אמממ...
צריך לתת להארי סיפור אהבה.
טוב בוא נמציא דמות.

הבנתי שהיא הייתה מאוהבת בו, לא הבנתי באיזה שלב (ויותר חשוב: למה?) הוא התאהב בה.
בהתחלה כי הוא הארי פוטר המפורסם
06/03/14 19:38
67צפיות
וגם אח שלה הגדול חבר שלו וכל הסיפורים, אז כאילו מובן.
הקטע הבעייתי הגיע אח"כ, שזה המשיך ללא כל סיבה.
ומילא היא מאוהבת בו כי היא שמעה עליו הרבה, מה הוא מוצא בה? ועוד שבקושי יש בינהם אינטרקציה :S
אני מבינה אותה, אני פשוט לא מבינה מאיפה
06/03/14 19:47
66צפיות
זה בא להארי.
בחיי שעם צ'ו צ'אנג זה היה נשמע פחות סתמי, הם לפחות ישבו בבית קפה וחוו את רגעי המבוכה שכל זוג עובר...
ג'יני  זה פשוט ?
כמו להתחתן עם אחותו? לא יודעת. ממש לא מתאים לכל ה וואו של הספר. הדבר היחיד שהציק לי (יותר מהאפילוג) ואולי זו גם הסיבה שגרמה לי לנטות לשפפ הארי-הרמיוני. (סו מי)
הדמויות שלי.
09/03/14 13:55
85צפיות
קודם כל - לגבי הארי-ג'יני כבר כתבתי את דעתי. אני כן חושבת שהם היו צריכים להיות יחד וגם רון והרמיוני.
כל זה נועד כדי שלהארי תהיה  Big happy family  . הוא היה חייב להתחתן עם ג'יני כדי להיות וויזלי והרמיוני הייתה צריכה להתחתן עם רון כדי שגם היא תהיה קרובת משפחה.
אבל הדרך, אוי הדרך... היה כבר עדיף שהיא לא תפתח להם סיפור אהבה ורק תציין את זה באפילוג. סיפור אהבה מעפן לגמרי.
בניגוד להרבה אחרים אני לא משתגעת על האגריד. הוא בטח לא דמות שנואה עלי, אבל ליבו הטוב לא מספיק בשבילי כדי לחבב אותו ממש. הוא יותר מידי דביל.
אני מאוד אוהבת את מקגנוגל, מולי, לופין, נוויל ולונה. ודמבלדור, כמובן. בעיני היה ברור לגמרי שהוא גיי.
סנייפ הוא דמות נהדרת אבל אני חושבת שהוא יכול היה להיות עוד יותר מעולה ומורכב אם הוא היה קצת יותר אמביוולנטי כלפי הארי. עצם העובדה שהוא כ"כ שנא אותו והתעמר בו כל הזמן הפכה אותו לאויב מוצהר למרות הכול.
אמבריג' היא כמובן הרע האולטימטיבי. יותר מוולדרמורט ואוכלי המוות שלו שיש להם פה ושם גם תכונות חיוביות ו/או משעשעות.
דמות לא מובנת – בארטי קראווץ' ג'וניור- כשהוא נכנס לאזקבן הוא היה ילד ואח"כ היה תחת אימפריוס כל השנים – אז מתי הוא הספיק להפוך למבוגר מתוחכם כ"כ? לא הגיוני בעליל.
דמות מיותרת – פלר – איך היא בדיוק מקדמת את העלילה?
דמות מעצבנת – לוונדר. אוקי, הבנו שרולינג מאוד אוהבת את הרמיוני ורוצה להראות כמה היא שווה, אבל זו לא סיבה להדביק לרון את הדמות הכי מטופשת ואידיוטית שהיא הצליחה להמציא. היא יכלה למצוא מישהי שתבהיר להם שמקומם יחד גם בלי שהיא תבזה אותו ואת כולנו בלוונדר.  
מסכימה איתך לעניין ברטי ג'וניור
21/03/14 14:25
21צפיות
ופלר כן קידמה את העלילה כי היא קיבלה את ביל כמו שהוא, אפילו עם צלקות.
והאמת שלבנדר לא הייתה כזאת סתומה, היא פשוט הפכה לסתומת-על בשנייה שהיא התחילה לצאת עם רון..
אבל אני אוהבת את ג'יני!
20/03/14 23:04
24צפיות
טוב, אני ממש לא סובלת את פיטגרו, הוא הכי מעצבן אותי כי מילא אמבריג' הזבל, אבל הוא מכר את החברים שלו, זה נוראי בעיני! הוא באמת מנוול אמיתי!
הייתי יכולה להסתדר בלי צ'ו צאנג, היא פשוט הייתה מעצבנת.

אהובה? ג'יני..!!
הייתי מוותרת על הסיפור אהבה של פרסי ומה שמה ההיא, הוא פשוט היה ממש מיותר ולא ברור.
כישופים
05/03/14 22:27
60צפיות
על מי את מנסה לעבוד שאת זוכרת הרבה כישופים שאת המצאת בעצמך
אז חברים דיון
25/02/14 12:15
164צפיות
מה אתם הכי לא אוהבים בספרים-מה היתם משפרים/משנים?/מוותרים עליו?

יאללה, תחפרו.
האמת?
25/02/14 18:36
81צפיות
הייתי מרחיבה קצת על הבית של הפלאפף. כן כן, אני יודעת שזה ישמע לכם מוזר, אבל מרגיש לי שהיא פשוט הפכה את הבית הזה למטאטא של הבית ספר וזה קצת חבל לי...

הייתי רוצה שהקו עלילה של פרסי יהיה קצת יותר אמין, ושהאחים שלו לא היו כל כך ממהרים להחרים אותו, זה הקטע הכי לא ברור לי, הוא פשוט האח הכי פחות אהוב בבית וזה ממש פסיכי ו..לא יפה.
הייתי מחריבה את האפילוג.
25/02/14 23:39
100צפיות
º
למה הוא הפריע לך כל כך?
26/02/14 01:17
47צפיות
בעיקר הוא היה לא במקום
26/02/14 19:43
104צפיות
לא שאני לא שמחה חלקית מההאפי אנדינג,
אבל זה היה יותר מידי מתוק יותר מידי חמוד יותר מידי כולם התחתנו על כולם מהתיכון ולכולם יש ילדים שמגיעים להוגוורטס ואין יותר אנשים רעים בעולם.
לא משנאה להארי אבל רציתי שהוא ימות, רציתי שהאקט האחרון שהוא יעשה יהיה להרוג את וולדמורט וביחד איתי לההרג בעצמו.
שהעולם היה מתאושש אח"כ ומכבד את זכרו של הארי וכו'
אני לא אוהבת את מה שקרה שם, והשמות של הילדים של הארי וג'יני הם נוראים
ופשוט, לא. מבחנתי הענין הזה לא קרה,
כפי שנאמר הרבה לפני "אפילוג? איזה אפילוג?"
על מה את מדברת?
26/02/14 23:12
79צפיות
אני לא זוכרת כזה דבר
לא הייתי הורגת כמה דמויות..
27/02/14 16:59
99צפיות
נגיד כל הקטע שהיא הרגה את סריוס ממש אחרי שהם החליטו לעבור לגור ביחד, זה כאילו היא ממש ניסתה שזה יהיה הכי עצוב שיש.
נו די, מסכן, חחחח גם ככה לא הייתה לו נקודת פתיחה טובה עם הורים שמתו, אבל לפעמים הרגיש כאילו זה ממש בכוונה.
סיריוס היה צריך למות
27/02/14 17:27
105צפיות
מכל כך הרבה סיבות האמת, גאש, אני כל כך שונאת אותו.

אבל הוא באמת היה צריך למות כי לולא היה מת, הארי היה הרבה פחות חדור מוטיבציה, ואני מניחה גם שזה היה מפריע לו להפוך להיות כל כך עצמאי כמו שהוא בספר השביעי (הולך לאיבוד וטועה וכו', אבל הוא התבגר סוף סוף בספר השביעי וזה היה נחוש)

מה שכן היה נורא מיותר בעיני היה להרוג את לופין, זה כאילו שהיא נורא נורא רצתה לזמן אותו יחד עם סיריוס וההורים שלו שם ביער. זה היה כך כך אידיוטי ורע.
º
נחוץ, לא נחוש
27/02/14 17:28
14צפיות
מזל שקפצתי לראות את זה
27/02/14 20:21
83צפיות
בוגדת

הייתי אומרת שתקנת קצת עם ה"מיותר להרוג את לופין" אבל לא, היום שלי היה קשה מדי.
כן, הוא היה צריך למות, אבל איכשהו… לא יודעת
28/02/14 08:23
70צפיות
זה קרה באכזריות יותר מדי.
אפשר היה איכשהו אולי לרכך את זה. :/
לופין וטונקס היו חייבים למות
28/02/14 15:46
81צפיות
כדי שהארי יהיה סנדק לילד יתום.
נו, הוא התיקון של כל מה שלא היה לו.
וכחלק מזה אני מניחה שהזוגות הארי-ג'יני והרמוני-רון בעצם נעשו כדי לקשור את כולם למשפחה אחת. הארי יכול להעניק לילדים שלו את 'משאלת ליבו' - משפחה גדולה ותומכת שעומדת מאחוריהם.  
רולינג התייחסה לזה באחד הראיונות
28/02/14 16:38
87צפיות
היא אמרה שבמקור לופין לא היה אמור למות. אבל שמבחינתה אחד האספקטים הכי גדולים ונוראיים של מלחמה זה ילדים שנשארים בלי הורים. והיה את זה במלחמה הראשונה(הארי, ונוויל סוגשל) והיא הרגישה שהיא צריכה להדגיש את זה גם במלחמה השנייה. ולהרוג דמויות כל כך אהובות רק עזר לה להדגיש את הנוראיות של מלחמה.
משו בסגנון~
ג'יני
28/02/14 16:03
98צפיות
הקשר של ג'ני והארי מאוד מעצבן, לא אכפת עצם העובדה שהם יחד - אבל מאחר והיא כבר חיברה אותם הייתי שמחה אם רולינג הייתה נותנת לג'יני קצת יותר עומק ולקשר שלהם קצת יותר משמעות מאשר: "ג'יני הייתה מאוהבת בהארי מהרגע שהיא ראתה אותו כי הוא היה מפורסם ובסוף היא הצליחה לגרום לא להבחין בה".
כשג'יני "התאהבה" בהארי היא לא ידעה עליו כלום. היא הייתה סתם גרופית קטנה. ובספר השישי היא אומרת לו שהיא "אף פעם לא באמת ויתרה". אז מה נשתנה בעצם? הייתי רוצה לשמוע איך ג'יני התגברה על ההידלקות הגרופית הילדותית, התבגרה והתאהבה בהארי האמיתי, הייתי שמחה לשמוע אילו איכויות הוא מצא בה מלבד זה שהיא ויזלית, ושפתאום היה נדמה לו שהיא קשה להשגה.
º
לגמרי, דמות ממש מפוספסת ולא מפותחת ברמה מציקה
28/02/14 16:05
19צפיות
º
האפילוג! בלי לחשוב פעמיים
03/03/14 16:53
21צפיות
מדוע ולמה?
03/03/14 19:48
51צפיות
אגב את תשובותיי אתן בהמשך
º
כי הוא מיותר בעיני
04/03/14 11:17
14צפיות
אני אענה עכשיו
07/03/14 09:40
60צפיות
אני יודעת שרבים לא יסכימו איתי אבל היה משהו מאוד מפוספס בספר השביעי. ההגבלה שלי: מכירים את זה שאתם חורשים על נושא מסוים לבחינה? הוא מופיע שוב ושוב ושוב ואתם כותבים אותו  הדבר שוב ושוב וכשזה מופיע במבחן  כבר יש לכם תחושת מיאוס, אז אתם עונים, טוב, אבל ההרגשה היא שאתם מפספסים כמה מדרגות בתשובתכם-ככה זה בשביעי בעיני, מרגיש לי שהוא היה אצלה בראש שנם-היא עברה עליו שוב ושוב ושוב וכשהיא כתבה אותו כבר היו חלקים...בהיעדר מילה טובה יותר, מפוספסים, בנקודות מסוימות העלילה רצה מהר מידי, לא מבחינת ציר הזמן אלא התיאור והדמיות. בעיני לספר היו צריכים להיות עוד כמה וכמה עמודים, או לחלופין צייד ההורוקרוקסים היה אמור להתחיל מוקדם מידי. הרס התיליון, מציאת הספל, בום הצצה לוולדמורט ברגע המתאים ו..זהו.
עוד בעיה היא, וולדמורט בעיני היה פחות וולדמורטי-כתבתי כאן הוא היה הדמות האהובה עלי-לא כי אני אוהבת אותו, כי הוא היה מחריד. כריזמטי , מפחיד. כי בשורה אחת של וולדמורט בספר היא הצליחה להעביר את הנוכחות שלו-לגרום לי להבין את הרתיעה של הדמיות- הוא היה צריך לעבד את זה בשלב מסוים-אבל מבחינתי זה היה מוקדם מידי-איפשהו לקראת האמצע סוף כבר פשוט שכחתי את הולדמורט הנפלא שהיא הצליחה לכתוב. כבר היתה לי הרגשה כזו של נו טוב-אם אתם מתעקשים לפחד...נזרום. שוב היה פספוס בספר. הוא היה טוב, מאוד. אבל לא ה"פ טוב.
אני לא יודעת למה לאנשים מפריע  האפילוג! הוא מתוק וקטשי נורא אבל לכשעצמו זה לא היה מפריע לי לו לא הרגשתי את הפספוס. סה"כ מגיע להארי סוף טוב. פשוט  שוב נו-היא יצרה וולדמורט טוב מידי וההיתמוטטות שלו היתה מהירה מידי. עוד קצת עידון לא היה מזיק-ורולינג הרי יודעת לעשות את זה נפלא.
אני חייבת ללכת כרגע אז אמשיך אכר כך.
חלק 2 של התשובה שלי
07/03/14 12:44
39צפיות
למרות שרולינג ציינה שזו לא היתה כונתה, אבל משומה במודלים שרולינג הציגה-רק האם נשארת בבית והאב הולך לעבוד. נכון-זה שמולי בבית לא אומר שהיא אינה קוסמת חזקה-ראינו. ובחירתה להישאר בבית מכובדת בהחלט. אבל למה אין לנו מודל נגדי-מה אם אב שמחליט לותר על קרירה בשביל לגדל את הילדים? למה פלור דלאקור-גם היא מכשפה מוכשרת, זונחת ישר את הכל ברגע נישואיה-וכשאנחנו פוגשים בה בשביעי-היא מולי ג'וניור?
בכלל צריך להבין מאיפה נובע אי-השויון בין המינים. גברים פיזית יותר חזקים מנשים-בעבר מין הסתם זה היה יותר שימושי-עבודות היו פיזיות. הוא היה מביא את השכר ולכן, קבע. בעולם הקסמים כל זה לא רלונטי. וולדמורט קוסם חזק לא כי הוא חזק פיזית-ההיפך. ולכן בעולם הקסמים אין משמעות להבדל הזה בכלל. וזה פשוט לא בא מספיק לידי ביטוי. זה נערץ שאמא עוזבת הכל לגדל ילדים. זה נערץ לא פחות כשהאב עושה זאת.
עוד עניין קטן-כל הזוגות של רולינג פלקט.. רמוס/טונקס אם המיני טלנובלה ביל/פלור מולי/ארתור-וזה בסדר כי זה דרך עיניו של הארי וכמובן זוגיות זה מורכב מידי-וזו לא עלילתו של הספר. אבל אז יש הארי/ג'ני וזה עוד יותר גרוע ומוקצן מכל הזוגות שהזכרתי. ואני כן יכולה להבין שהארי התאהב בה-כי הוא צעיר, והיא יפה וקרובה...אני מופתעת שזה החזיק. בניגוד לרון /הרמיוני אין להם בסיס
נקודה אחרונה-מסכימה עם פיקסית נצחית, המעבר ללשנוא את פרסי הוא מאוד מהיר וקיצוני. גם עם שאר האחים מאמינים להארי ולא מסכימים עם פרסי...זה פשוט לא בסדר. זה יותר מידי פשוט בשבילם. (ובאו נודה באמת יש משהו בגישה של פרסי-דמבו בה אומר שולדמורט חזר-עשו ככה וככה (למה? כי ככה אמרתי.) וצריך לקבל אותו כמו תורה מסיני) לפחות פרסי עשה את מה שחשב לנכון.
מי חוץ ממולי נשארה בבית?
09/03/14 13:13
41צפיות
פלר וביל שניהם עזבו את העבודה שלהם – כי הם הסתתרו.  גם ארתור בתקופה הזו לא עבד. לילי וג'יימס, אותו הדבר. כל השאר, עובדות. אמא של נוויל הייתה הילאית, אמא של הרמיוני רופאת שיניים, הרבה אימהות מוזכרות כעובדות  ולהרבה נשים יש תפקידים בכירים ואף אחת מלבד מולי ופטוניה – לא מוזכרת כ SHM.
מה שכן מולי היא זו שאמורה להיות ה'אמא האולטימטיבית' אולי ההיבט הזה יש פה משהו קצת אנטי-פמיניסטי.  אבל סה"כ הדמויות הן מאוד מטאפוריות ומאחר ומולי היא אם המשפחה שהארי כ"כ כמה אליה היא חייבת להיות "כל כולה אמא" ולא שום דבר אחר. זה לא אנטי פמיניזם זו הקצנה מטאפורית לשם חידוד נקודה.
ובאשר למקור המיתוס של האב המפרנס – מקורו לא בכח פיסי אלה בזה שהאישה היא שיולדת, שמניקה והיא זו שבהתחלה התינוק קשור אליה יותר ושיש לה יכולת גדולה יותר לספק את צרכיו של התינוק. מה לעשות, בנושא הזה אנחנו לא שווים.  ואשה – מכשפה או לא- שיולדת 6 פעמים במרווחים צפופים 7 ילדים, סביר שתמצא את עצמה מחוץ למעגל העבודה, לא משנה כמה היא מוכשרת.

הזוגות באמת שטוחים. היא לא מתעסקת במערכות יחסים זוגיות
הקרבות
18/03/14 20:51
26צפיות
הקרבות לא מתפתחים לכלום וגם ולדי היה אמור למות בצורה מפתיעה
º
כלומר בספר ה7
18/03/14 21:37
7צפיות
פרסום בתפוז - תפוז עסקים

לפרסום העסק שלך בתפוז

השאר פרטים כאן >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה