לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הגוף שלנו והאדמה שעליה אנו חיים הם תוצר של תהליך התפתחותי של מיליוני שנים.
הם מכילים חוכמה עצומה וגדולה לאין ערוך מהחוכמה שהצלחנו לצבור על ידי השכל והטכנולוגיה שלנו במאתיים השנים האחרונות.
עם צבירת הידע המודרני מצאנו את עצמנו מאבדים ידע עתיק יומין
אשר טמון ביכולת שלנו להקשיב לעצמנו ולסובב אותנו.
לידע ולטכנולוגיה המודרניים יתרונות עצומים, אולם השימוש המופרז שלנו בהם והפנייה לאנשי הטכנולוגיה והמסחר בכל בעיה או צורך, קטנים ככל שיהיו, יוצרים מסך של ערפל שמקשה עלינו להקשיב לכוחות הפנימיים שטמונים בנו.
ההורות שלנו מעצבת את פני הדור הבא.
אנו מעניקים לילדינו יותר מאשר מזון, מחסה ואהבה.
אנו מעניקים להם צורת הסתכלות אשר תשפיע על הדרך בה הם יתמודדו עם אתגרי החיים.
הורות טבעית היא הנסיון להציג בפני ילדינו את יתרונות התרבות שלנו והעושר שלה, מבלי שיאבדו את העושר ואת הכוחות שאיתם הם הגיעו.
פורום הורות טבעית הינו מקום מפגש של הורים:
המודעים ליתרונותיהם של הרפואה והחינוך האלטרנטיביים,
המודעים לנושא של מיחזור ואקולוגיה,
המודעים להשפעתה ההרסנית של תרבות הצריכה על האושר של ילדינו,
המודעים להשפעת התזונה הבריאה והטבעית ולחסרונות האוכל התעשייתי,
המודעים לחשיבות זמן איכות עם ילדינו ומעוניינים למצוא את האיזון בין קריירה לחיי משפחה,
המודעים ומכבדים זכויות בעלי חיים ועוד...

 ברוכים הבאים לפורום הורות טבעית!  
המשך...
הודעה חדשה

גבולות וההיררכיה המשפחתית
29/01/15 20:18
43צפיות
מישהי שלא חברת פייסבוק ביקשה שאעתיק לכאן את מה שכתבתי בדף הפייסבוק שלי אז הנה לבקשתך אהובה:

אתמול העברתי הרצאה, הרצאה בנושא הורות, היה לי כיף , אני מקווה שגם הקהל נהנה (זה יהיה מביך לגלות שלא ‎‎ )
אחד הדברים שעלו שם היה העניין של ההיררכיה בבית, השאלה שעלתה הייתה "אבל אם אני תמיד אקבל את הרגש שלו והוא תמיד יקבל חיבוק, אז הוא יכול לנצל את זה ואז הוא שולט"
וחשבתי לעצמי במילותיו האלמותיות של הרב אורי זוהר: "הפוך גוטה הפוך"

כשאנחנו רואים מולנו ילד שעושה לנו דווקא, ילד שעושה נגדנו, אנחנו בעצם נמצאים במאבק כוח, מאבק כוח מתרחש רק אם לא ברור שאני מוביל את הקשר.

לעומת זאת כשאנחנו יכולים לקבל את הרגש של הילד באמת להיות איתו כשקשה לו ומשם לקחת אותו יד ביד למקום אליו אנחנו רוצים להגיע (נקודת חוסר התוחלת ומציאת פתרון), אז אני בעצם נמצאת בעמדה ההיררכית הגבוהה יותר, אני בעצם זו ששולטת בסיטואציה ובקשר.

זה משהו שהילד שלנו צריך ורוצה.
וכן זה מגיע ממקום של אהבה והכלה, ממקום של קבלת הרגש (ולא ההתנהגות).

הסיטואציה אותה סיטואציה, מה שעושה את ההבדל זו הפרשנות שלנו לסיטואציה.
אם נדמה לנו שעושים נגדנו, עושים לנו "מניפולציה", בוחנים אותנו - אז אנחנו לא מובילים.
כשברור לנו שכל מה שקורה כאן זה ילד שחווה קושי (אפילו אם אני זה שמייצר אותו, כי אני לא אתן לו עוד שוקולד) ואני האדם שיכול לעזור לו לעבור את הקושי הזה, אני האדם שאחבק אותו ואוהב אותו לאורך כל הקושי עד שהוא יוכל לצאת מהצד השני מחוזק ומלא יותר, אז אנחנו מובילים את הקשר ולילד מאוד ברור מי נמצא איפה בהיררכיה המשפחתית שלנו.

מעצם זה שאנחנו מובילי הקשר אנחנו גם מציבי הגבולות והכללים.גבול הוא בעצם הקו המפריד בין דרכי פעולה שמקובלות עלינו למילוי צרכים לבין דרכי פעולה שלא מקובלות עלינו או דרכי פעולה שאנחנו עוד לא מכירים.לכן אם ברור לנו שבתוך הגבול נמצאים כל הדברים שאנחנו מרשים, אנחנו נתמקד בשיח על מה מותר, מה אפשר, איך לעשות וכו'ככה בעצם אנחנו מציבים גבול מאוד ברור וידוע, הגבול מוצב ממקום חיובי, מכיל, רך ואוהב.כזה שמגיע מתוך ידיעה שאין מאבק עם הילדים, אני ההורה מוביל את הקשר וככזה ברור מאוד שאני זה שקובע מה מותר.

אנחנו המגדלור של הילד, אם לרגע נשכח את זה, אם לרגע לא נשים לב לזה, האור יכבה וכולנו נתנפץ על הסלעים אבל אם נזכור את זה דווקא כשקשה לו ודווקא כשהקושי מולנו, נזכור שאנחנו אלו שמאירים את הפנס הגדול של האהבה והחמלה ואנחנו אלו שיכולים לעזור לו להגיע לחוף מבטחים, אז לעד נהיה המובילים בקשר הכל כך חשוב ומשמעותי של חיינו.

(בקרוב נעלה את הכל גם באתר שלנו www.pashuthorim.org.il ;לטובת כל מתנגדי הפייסבוק.... כן אני מדברת עלייך )
º
תודה רבה! כרגיל, נעים לקרוא אותך
30/01/15 06:17
6צפיות
שמחה שנהנית
30/01/15 11:22
12צפיות
אשתדל מדי פעם להעלות לכאן פוסטים כאלו אם זה מעניין
 
º
מעניין, ברור שמעניין!
30/01/15 19:54
1צפיות
º
30/01/15 18:19
1צפיות
שרשור מסגרות
29/01/15 10:30
11צפיות
עונת הרישום החלה,
אתם מוזמנים להוסיף לכאן את המלצותיכם למסגרות חביבות עליכם.
אני מבקשת לא להשתמש בפורום כפלטפורמה לפרסום.
ממליצה על גן מעורבות הורים בהרצליה-רמה"ש לילידי 2011-2013
19/01/15 22:12
19צפיות
שלום לכולן(ם),
אני קוראת סמויה פה הרבה זמן ורציתי להמליץ על הגן של הבן שלי: "ברל'ה", גן מעורבות הורים בגבול הרצליה-רמת השרון. הצוות נהדר, הגן מרווח והאוכל בריא. הבן שלי מאוד מרוצה וגם אנחנו ולכן נמשיך שם גם בשנה הבאה.
למי שמעוניין, בגן יש מקומות פנויים לשנה הבאה לילידי 2011-2013. אני אשמח לתת עוד פרטים במסר אישי לכל מי שירצה
 
עד כמה מסגרות לילדים באיזור הן שיקול במעבר דירה?
29/01/15 20:12
12צפיות
אני די טריה בנושא, הבת שלי רק חודש בגן, ולצערי ניאלץ לעבור דירה בקרוב...
ואני לא יודעת עד כמה לתת משקל לשיקול הזה, באיזורנו מקומות עם חינוך טוב ואלנרנטיבי - הם מקומות בהם שכר הדירה הרבה הרבה יותר גבוה מיישובים או שכונות "סטנדרטיים" שנחשבים פחות.. 
 
עד כמה השיקול השפיע עליכם בבחירת מקום המגורים ? 
אנסה להחכים מניסיונכם :) 
תודה ! 
גן מעורבות הורים רמת גן
הודעה זו מכילה תמונות
29/01/15 23:04
13צפיות
מצרפת לכם את הפלייר של הגן המדהים שהבת שלי נמצאת בו (והגדולה לפניה היתה אף היא).
שימו לב להתקשר רק לטלפון של ישי.
 
אשמח לענות במסר לכל שאלה....
קטנציק חולה
27/01/15 19:34
69צפיות
קטנציק, בן שנה, חטף ווירוס שלשולים נוראי. הרופאה חושדת ברוטה, נדע בימים הקרובים. הענין שהוא כבר הרבה יותר טוב, אין חום והוא יותר חיוני ממה שהיה ביום יומיים הראשונים, אבל זה לא זה. הוא בקושי מכניס משהו לפה ( יונק אבל הוא ילד שמעדיף אוכל. אוכל הכל מהכל ובכמויות גדולות).
הוא גם מאד עצבני וחסר שקט- גם לא אופייני לו בכלל. לרוב הוא תינוק נמרץ ושמח. אני יודעת שהוא סובל מכאבי בטן ויש עדין מעט שלשולים, אבל מתי זה עובר?? ומתי חוזר התיאבון? מה אפשר לתת כדי להקל עליו? תודה
מסכנון קטן..
28/01/15 08:46
21צפיות
לבת שלי היה וירוס נוראי של שילשולים והיא הפסיקה לאכול מוצקים באותה תקופה ורק ינקה, אני פחדתי שהיא מתייבשת ולקחתי אותה לרופא והוא אמר שכל עוד היא יונקת לפי דרישה אין שום בעייה. אני לא זוכרת כמה זמן היא הייתה רק על הנקה, אני המשכתי להציע גם אוכל (אורז, גזר מבושל) והיא חזרה לאכול בהדרגה.
הגוף יודע בדיוק מה הוא צריך כדי להחלים וההנקה מאוד עוזרת. צריך רק לשים לב שהוא לא מתייבש, אם הוא עדיין משלשל תני לו לשתות את המים של האורז, זה עוזר מאוד.
שירגיש טוב!
 
זה יכול לקחת כמה ימים עד שיחזור לו התאבון
28/01/15 13:32
15צפיות
גם אצלנו היה משהו דומה לא מזמן, לקח כמה ימים עד שהטנה חזרה לעצמה וחזרה לאכול כרגיל, אני חושבת שזה גם הכי נכון שאם משהו לא עובד נכון במערכת העיכול אז הגוף שלו מאותת לו לאכול הרבה פחות.
אנחנו בד"כ נעזרים בהומאופתיה במצבים האלו אם זה לא משתפר תוך כמה ימים.
אפשר גם לעשות עיסויים עדינים בבטן.
אבל הכי חשוב שהוא מרגיש יותר טוב וחיוני יותר, זה סימן לדעתי שזה לקראת סיום :)
תחזיקו מעמד
תודה לעונים,עדכון ושאלה
28/01/15 16:14
27צפיות
קטנצ'יק התחיל לאכול קצת יותר טוב. אבל מה שבעיקר מטריד אותי זה שהוא מאד מאד לא רגוע. בוכה הרבה וצועק. 
אנחנו כבר ביום החמישי לווירוס ויש לו כל מיני מצבי רוח עצבניים שלא היו קודם (כמובן שאין לי דרך וודאית לדעת אבל יכול להיות קשור בכאבי בטן). 
זה לפעמים נראה לי כמו משהו התנהגותי שקשור למעבר מתינוק לפעוט, אבל אני לא יכולה שלא לקשר את זה למחלה שלו. 
היו לו ניצנים של התנהגויות כאלה כבר לפני המחלה, אבל זה תפס תאוצה עכשיו: למשל הוא צווח כשלא מקבל מה שרוצה, הוא מרביץ לאחותו בעיקר כשהיא לוקחת לו משהו. מכה על הראש שלו כשכועס או כשמתוסכל כשלא מצליח במשהו. הוא מאד מאד תקשורתי ויודע איך להפעיל את הסביבה. יכול להיות שהתגובות שלנו היום יותר עדינות איתו ופחות אסרטיביות בגלל שהיה חולה וזה מעצים את הההתנהגויות האלה?
 
פרוביוטיקה לקטנטנים, אם יסכים לשתות מים שבהם המסת את האבקה
29/01/15 10:26
17צפיות
או שיסכים לאכול דובונים משוקולד חרובים שמכילים פרוביוטיקה.
בריאות ובמהרה!
 
אמבטיות לתינוקות
26/01/15 21:07
45צפיות
אני צפויה ללדת בחודש הקרוב, תזכירו לי בבקשה עם מה מקלחים אותם.
אני לא גרה בישראל, הבתים בקנדה מחוממים מאוד ולכן גורמים ליובש בעור.
 
אני זוכרת שלפחות בחודש הראשון דובר על רק מים ללא תוספות, אבל בגלל היובש הייתי שמחה להעשיר את האמבטיה..
 
או לקלח עם מים ולתת לחות אחרי האמבטיה, מה מומלץ להשתמש?
 
 
תודה לעונים
רק מים...
27/01/15 00:41
47צפיות
קודם כל - כן, לאמבטיה אין צורך להוסיף שום דבר מלבד מים. אפשר שמן לבנדר לריח, אבל ממש אין צורך. לדעתי גם אין צורך להוסיף לחות לעור, עור של תינוק הוא הרבה יותר שומני מאשר של מבוגר וזה כנראה יהיה לא נחוץ. אפשר להוסיף בבית מכשיר אדים, או סתם כלים עם מים שיונחו קרוב לוח מים הרצפתיים, כך שמים יתאדו מהם לאט לאט וילחלחו את כל הבית. גם אנחנו בקנדה, אבל משום מה באי אין בעיה של יובש .           אם את מאוד רוצה לשמן אותה/ו במשהו, שמן שקדים או שמן זית יעשו את העבודה, טיפה או שתיים לכל הגוף.
º
כלים עם מים ליד החימום הרצפתי, תיקון אוטומטי מעצבן!!!!
27/01/15 05:53
10צפיות
מעט שמן במים, וגם כמו שכתבו לא נחוץ מאד
29/01/15 10:25
14צפיות
כפי שכתבו שקדים, זית או זרעי ענבים.
אנחנו בירושלים וכידוע האוויר כאן מאד יבש.
כששמים סבון הוא מייבש את העור. כששמים שמן במים יש מעט "סכנת החלקה" ועם תינוקי קטן שלא מחזיק את עצמו עלול להיות מסוכן.
הקטנה שלנו מאאאד לא אהבה מסג' עם שמן אחרי האמבטיה, בכל מיני שלבים בחייה. גיליתי שאוהבת רק בשעות היום, עם חבורת קטנטנים מסביבה...
מים בלבד
30/01/15 18:21
3צפיות
בהתחלה אצל הרבה תינוקות יש קילופי עור, וזה לא מיובש אלא העור המתחלף אחרי ההריון והלידה, שמתחדש אחרי שהיה של 40 שבועות פלוס מינוס בתוך מים... 
אם ממש רוצים לשמן אותם במשהו, אז לדעתי הכי הרבה זה שמן קוקוס אחרי האמבטיה.
איך משלבים עבודה ומשפחה?
27/01/15 18:52
29צפיות

שלום לכולם
הורים עובדים רבים נתקלים לעתים בקשיים בניסיונם לשלב את חיי המשפחה וחיי העבודה. אני מזמינה אתכם להשתתף במחקר מטעם אוניברסיטת תל אביב שמטרתו לבדוק אילו סגנונות התמודדות מסייעים להורים עובדים בניסיון שילוב זה.
אם את/ה הורה עובד לילד/ילדים מתחת לגיל 16, נשמח מאוד אם תוכל/י למלא את השאלון הבא (זמן מילוי משוער: כ-10 דקות)
לינק לשאלון: https://docs.google.com/forms/d/1HxrIHwHP_LarDptcj...

תודה רבה על שיתוף הפעולה!
 
בקשה מפורום הריון תאומים והריון שלישיה
21/01/15 21:48
9צפיות
הי,
פתחנו שרשור של הטיפים הכי טובים להתמודדות עם צירים וכל סוגי הלידות שיש וההתאוששות מהן. נשמח מאוד מאוד אם תוכלו לתרום מנסיונכן ותסכימו לשתף בטיפים שהכי עזרו לכן בכל אחד מהשלבים למעננו ולמען הדורות הבאים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
תודה!!
 
º
איך מטפלים בסטרידו של כלבה קטנה בת שנה
18/01/15 10:04
22צפיות
כמי שלמדה וטרינריה
18/01/15 18:17
43צפיות
אני מבקשת לתת מענה רק ממי שמוסמך לכך.
רפואת כלבים שונה מאד מרפואת אנשים.
אני לא יודעת לטפל בסטרידו של כלבים
19/01/15 07:26
38צפיות
אני לא וטרינרית.
אני גם לא רופאה, אז לא לענות על שאלות על מחלות שעולות?
אני גם לא שפית, אז לא לדבר על מתכונים?
הבקשה שלך בפורום פתוח מאבדת את כל מהות הפורום, שזה שיתוף מתוך הנסיון שלנו.
ברגע שאת מגבילה את זה אין טעם לפורום ואז פשוט נפנה רק לפורומים מקצועיים.  
תגובתך כמובן לגיטימית
19/01/15 10:13
31צפיות
אבל אני מסכימה איתך רק בצורה חלקית.
כשאדם פונה לייעוץ לגבי כל נושא מעל גבי פורום התייעצות פתוח, אנשים מוזמנים לתרום לו מנסיונם.
בפורום 'כלבים' יש לאנשים נסיון רב בטיפול בכלבים, ועל כן האדם שפונה לשם מסיק שהתשובות שיקבל יהיו מבעלי ניסיון.
בפורום 'הורות טבעית' לאנשים יש נסיון עשיר בגידול ילדים, וסביר פחות (תיאורטית) שיש להם גם נסיון בגידול כלבים.
ברור שיש גם וגם וכו'. אבל מאחר ומהות הפורום איננה בטיפול בכלבים, ומדובר בנושא רפואי, הרגשתי צורך להדגיש מאד את הנקודה.
בעיקר כי מנסיוני, כפי שיותר ילדים נפגעים בחורף מחימום יתר ולא ההיפך, גם בכלבים יש המון פגיעות כתוצאה ממתן תרופות הומאניות שלא מיועדות להם.
אז לדרכך מי שאינו הורה לא יכול להתייעץ כאן?
19/01/15 14:17
34צפיות
אני הייתי מעדיפה להניח שכותב/ת השאלה כתבה כאן מהסיבות שלה ואולי בפורום כלבים היא גם שאלה
ואולי כי פה יש יותר נטיה טבעית אז יש סיכוי שמישהו פה חווה את זה עם כלב שלו והיה לו טיפול אחר ואולי יש פה אפילו וטרינר שדוגל בגישה טבעית
 
(אגב באמת גלשה פה המון שנים וטרינרית...אז אולי היא כיוונה אליה?)
ממש לא
19/01/15 21:28
27צפיות
ולראיה אנשי חינוך נהדרים שאינם הורים שתמיד נשמח להקשיב לעצתם.
כותב/ת השאלה בחר להשאר באלמוניותו, ובחר/ה בפורום שלנו מסיבותיו/ה.
אני הדגשתי נקודה מסויימת לא לגבי השאלה אלא לגבי מתן התשובה.
 
התגובה הזו גורמת לי בעיקר לא לענות
19/01/15 19:19
41צפיות
מצטערת, אבל אנחנו בפורום באינטרנט, זה ידוע מראש לכל מי שכאן שאנחנו לא אנשי מקצוע ועונים רק על סמך נסיון חיים, גם לגבי טיפול בילדים. אם נגביל את התשובות, אפילו רק בנושאים מסויימים, לכאלה שהן מקצועיות בלבד - אין כל טעם בפורום הזה.  ודרך אגב, מצטערת, אבל אין לי נסיון עם סטרידו בכלבים... עם בני אדם זה עוזר לחשוף לרוח קרה מאוד.  ועוד דרך אגב, כל עוד לא מדובר בכל מיני חומרים כימיים, כלבים מאוד מאוד דומים לבני אדם ומגיבים דומה לשמנים למיניהם, כל עוד מדובר במשהו טבעי וחיצוני, אני לא מודעת לבעיה שעלולה להווצר - וכאן זה פורום טבעי, אף אחד לא ימליץ לה על אקמול.        אני יכולה לתת כדוגמא כלבה שהיתה לי, שסבלה מאגן מעוות והמון כאבים, נתנו לה כדורי כונדרואיטין וגלוקוזמין, זה הקל מעט, אבל ההקלה המשמעותית ביותר היתה כשאמא שלי, ארומטרפיסטית, רקחה לה משהו שמרחנו על האזור באופן קבוע. חוץ מזה, הניסיון של אמא שלי בטיפול בפצעים הציל מנמק אצבע של תנשמת שעבדתי איתה, והציל את כרית כף הרגל של כלב של חברה - אחרי שטובי הווטרינרים בעולם (זה כלב תחרויות) אמרו לה שאפשר לנסות להשתיל לו עור חדש, אבל אף אחד עוד לא הצליח לגרום לשתל להקלט היטב בכלבים. היום היא מטפלת בכלב נוסף שעבר השתלה.
פשפוש בנים- מחפשת עיצה
19/01/15 10:55
49צפיות
הי,
הגדולה שלי פושפשה באופן חלקי ביותר מגיל שבועיים עד גיל 8 חודשים (ואני לא בטוחה שקשור אבל נגמלה מחיתול בצ'יק בגיל 1:9), ועכשיו הייתי רוצה לנסות גם עם הקטנצ'יק בן השבועיים. ניסיתי אתמול ואכן היה פיפי...אבל - איך מתמודדים עם כיוון הזרם?? החזקתי ב"תנוחה המסורתית" מעל הכיור.
בקיצור, אשמח לשמוע עצות איך להתמודד עם כיוון הפיפי למקום המיועד,
ועוד שאלה בנושא דומה- איך משאירים על משטח בלי חיתול בלי לרסס את כל הסביבה בפיפי חסר מעצורים (חוץ מעל הבטן)? 
תודה :)
 
19/01/15 15:23
42צפיות
זה באמת היה מאתגר...
למדתי עם האצבע קצת לכוון חחחח
או לחילופין לפשפש במקלחת
או בזוית
כמו אש״ת, כיוונו אותו קצת עם האצבע
19/01/15 19:10
37צפיות
וכל עוד הוא היה קטן ולא זז הרבה, הוא שכב על הבטן או עם חיתול טטרא (או כל בד אחר) מונח על האזור החשוב, רק כדי לעצור את הזרם אם אנחנו נפספס את הסימנים. אנחנו עברנו לקשב חלקי כשהוא התחיל לזוז, אז הוא היה עם חיתולי בד רוב הזמן, כך שלא דאגנו להרטבת כל הסביבה בשלב שהוא היה פעיל יותר.
אני פשפשתי לתוך האמבטיה
26/01/15 20:48
17צפיות
זה הגביל אותי והייתי מפשפשת רק בזמנים מסויימים של היום ורק בבית, אבל זה היה יותר טוב מכלום.
 
וכדי להתמודד עם הריסוסים של הסביבה הייתי מניחה להם חיתול טטרא בין הרגליים עם האיזור האסטרטגי מכוסה.
 
עכשיו עם הבת הקטנה זה באמת יותר פשוט. בהתחלה היה מוזר לי שלא יוצא פיפי מיד עם פתיחת החיתול...
מנסיון של פשפוש שני בנים:
30/01/15 18:32
5צפיות
 
 
הגדול פושפש מגיל 3 שבועות ועד גמילה בגיל שנה וחצי. הקטן מפושפש מלידה - בן 9 חודשים. אצלי אינם נימולים כך שאני לא יודעת אם זה בדיוק אותו הדבר מבחינת מבנה הפין, לא יודעת איך זה אצלך...
 
עם הגדול הייתי מכוונת את הפין קצת כלפי מטה עם ההשתנה. עם הקטן זה לא עובד משום מה, גם יש לו פין יותר קטן וגם לא מסתדר איכשהו... לא יודעת למה. אבל שווה לנסות. עוד משהו שעובד זה להבין שאת צריכה לנוע בזמן הפשפוש - מתחילים כשאת קצת יותר מרוחקת מהכיור כי הזרם בהתחלה יותר חזק, ותוך כדי את מזיזה את עצמך (ואת התינוק) קרוב יותר לכיור ככל שהזרם נחלש. בנים נוטים לפשפש בקטנות - הם עושים קגלים באמצע הפשפוש, עוצרים ומחדשים את הזרם, אז קודם כל אל תבהלי אם הוא משתין כל פעם קצת. וגם תמיד תשאלי אותו אם יש לו עוד ותני לו צ'אנס להמשיך, כי יש מצב שיש לו עוד והוא פשוט עצר רגע. יש לי חברה מנוסה מאוד שאומרת שזה בגלל שלבנים יש נטיה "לסמן טריטוריה" כמו בעלי חיים. תיאוריה מעניינת. ואחרון חביב - אפשר להטות את כל הגוף שלו קצת קדימה במעין רכינה כזאת, ולכוון ככה יותר טוב.
 
אפשר גם לפשפש בקערה או סיר, רצוי סיר עם דפנות רחבות וגם יחסית עמוק. לנו היתה בשלבים האלה קערת סלט מפלסטיק ממש ממש גדולה. היינו מחזיקים אותו ממש בתוכה, שכל הטוסיק וגם הפין נכנס פנימה, אבל מכיוון שהיתה עמוקה הוא לא נגע בקרקעית אלא רק נשען עם הגב בדופן האחורית ואז כשהפיפי יוצא הוא נתקל בקערה ולא בורח ממנה החוצה.
 
לגבי להשאיר על משטח בלי לרסס - אני תמיד מניחה על הבטן, אבל בכל מקרה מעדיפה שהתינוק ילבש משהו (מכנסיים, תחתונים) גם כדי שלא יהיה לו קר, וגם כי יותר נוח לי להוריד את המכנסיים הרטובים ולזרוק לכביסה מאשר לנגב את השלוליות מהרצפה. אפילו תחתונים רגילים יספגו את רוב הפיפי וימנעו שלולית גדולה שאחכ מחליקים עליה אפשר כמובן גם חיתול בד, אפילו להניח מעליו טטרה, אבל זה מחזיק לזמן קצר בלבד כי מהר מאוד (לפחות אצלי) הם הופכים ניידים והטטרה עפה. אגב, בהתחלה כשהיה יותר פיצפון, היינו שמים בין הרגליים שלו טטרה או פריפולד בזמן שהיה מוחזק עלינו, למיגון. 
קבוצת חינוך ביתי ראשלצ או. נס ציונה
19/01/15 14:59
13צפיות
אני מחפשת קבוצת חינוך ביתי שנפגשת באזור ראשון לציון או נס ציונה עם ילדים גדולים בגילאי גן (4+). עברתי על ההודעות באתר באופן טבעי אבל הן מפסיקות בערך לפני שנה.
יש קבוצה ענקית ברחובות
19/01/15 19:07
36צפיות
ונס ציונה של ילדים מכל הגילאים (תינוקות עד נוער)
אם יש לך פייסבוק את יכולה להיכנס לקבוצה "דיונים בנושא חינוך ביתי" ולשאול שם
ואם אין לך אז חפשי כאן בפרדס את הבלוג של "אמא חדשה ישנה" היא בקהילה של החנ"ב שם.
אבהות
19/01/15 12:57
16צפיות
באם אתה אבא חדש לילד ראשון ושלב "המעבר לאבהות" מהווה עבורך סוגיה חשובה בהתפתחותה של משפחתך החדשה, אנו מחפשים אותך!
תוכנית אינטרנטית ייחודית פותחת צוהר בפני האבות החדשים לאותם נושאים רלוונטיים מעוררי עניין הנוגעים לדילמות והחוויות של הגברים בשלב "המעבר לאבהות", איתם הם נדרשים להתמודד עם כניסת תינוק/ת חדש/ה  למשפחה החדשה. התוכנית מתבצעת במסגרת מחקר של אוניברסיטת בן גוריון.
מי מתאים ?
אבות חדשים לתינוק/ת ראשון/ה עד גיל שנה.
 
מה בתוכנית ?
 
התוכנית מפגישה אבות חדשים לשיחה קבוצתית ייחודית באמצעות שימוש באינטרנט ללא צורך לצאת מהבית  וכוללת מילויי שאלון ממוחשב.
אתם מוזמנים להיכנס  לאתר התוכנית, בו תמצאו הסבר מפורט על קבוצת השיח הייחודית והשאלון המצורף למילויי: בפייסבוק- פתאום אבא ובמייל – ela.dolstra@gmail.com
 
|*| מעבר שרתים והשבתה של האתר |*|
19/01/15 12:04
4צפיות
היום בלילה אתר תפוז יעבור לשרתים חדשים. השרתים החדשים שרתים חזקים ומודרניים יותר שאמורים לתמוך בצורה טובה יותר באתר, למנוע נפילות משמעותיות ולאפשר גלישה מהירה ומהנה יותר.

החל מחצות ועד 7 בבוקר האתר יושבת לשם העברת השרתים.


ייתכן שחלק מכם יחווה בעיות או שגיאות בעת המעבר ואחריו. נשמח לקבל מכם דיווחים בצורה מסודרת על כך בפורום משוב או בפנייה אישית forums@tapuz.co.il.


שיהיה לנו בהצלחה |@|

|*|פורומים עסקיים חדשים בתפוז!|*|
18/01/15 14:36
2צפיות
בעלי עסקים קטנים ובינוניים? שוחים לבד בין הכרישים הגדולים? הצטרפו לפורומים העסקיים של תפוז!

|סביון|פורום נשים בעסקים
אם את מנהלת עסק וחיי משפחה במקביל, הצטרפי עכשיו לקהילת הוונדר-וומנז הישראליות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום מימון עסקים
אם העסק שלכם נתקע בבעיית תזרים ומשקיעים סוררים, בואו למצוא פתרונות קסם:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום יעוץ עסקי
גם אם אתם כבר לא חדשים בעסק ומכירים איזו שיטה או שתיים, אולי תחסכו פה כמה שקלים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


שאלה למתגוררות בחו״ל על מקביל לשמן וינטר
18/01/15 08:43
19צפיות
שלום לכולם כאן,
 
אני רציתי לשאול אולי מישהי יודעת. אני גרה בארה״ב כמה שנים ועד עכשיו היו מביאים לי את שמן וינטר הנהדר של עומר הגליל.
האם יש משהו דומה כאן שאפשר לקנות. בינתיים לא מצאתי משהו טוב לשיעול כמו השמן הזה.
 
 
 
תודה מראש על כל עזרה.
שאלת "איך לדבר"- התגובה של הילד
13/01/15 17:27
170צפיות
שלום לכולם, 
גם אני נעדרתי זמן רב... מקווה שעוד אצליח למצוא כאן מענה בין הגולשים/שות.
 
אחד הקשיים שמאז ומתמיד עלו אצלנו בהתנהלות מול הבכור קשור לתגובה שלו לשיקוף הרגשות שלו על ידינו, במיוחד בזמנים סוערים. 
קצת רקע- הוא בן 5 וחצי, בגן חובה. ילד רגיש מאוד, בעל סף תסכול נמוך, וגם דרוש לו זמן צינון להרגע כשהוא נכנס ל"התקף זעם" או קושי כלשהו. כשהוא נפגע, כועס או נעלב, ובמיוחד כשהעוצמות של הרגשות השליליים חזקה מאוד, אנחנו שמים לב שהתגובה שלו לאמירה שלנו "אתה כועס" או "נעלבת" וכן הלאה כאילו מעצימה את התגובה. אני אדייק יותר ואציין שלפעמים אני חוששת שהיא לא מעצימה רק את התגובה אלא את הרגש עצמו. אנחנו מקבלים את זה בהבנה, ומחבקים, נשארים קרוב וכו', אבל לפעמים אנחנו נכנסים לכאילו לופ של שיקוף- עליה בעוצמה- הוא מתחיל להרגע- ואז, כל פניה שלנו בין אם לצורך המשך שיקוף וקבלת הרגשות ובין אם התייחסות להמשך, הוא מתחיל מחדש.
שוב, הוא באמת ילד שדרוש לו זמן צינון כדי להרגע, כך שכשאנחנו מרגישים שאנחנו מעוררים או מגבירים את עוצמת הרגשות, זה מרגיש כאילו אנחנו מכניסים אותו לרכבת הרים בעצם השיקוף עצמו.
מן הסתם, עם הילדים האחרים שלנו (והשונים לגמרי) אנחנו לא חווים את זה.
 
אשמח לכל מחשבה, הערה או הארה בנושא. 
נשמע כמו האמצעי שלי, באותו גיל
13/01/15 21:45
87צפיות
לי קשה מאוד להתמודד איתו כשהוא ככה, אני לא מצליחה להבין את הזעם הזה שנמשך ונמשך - אצלי יש כעס רגעי שנעלם תוך כמה דקות... בעלי הוא זה שמצליח להתמודד איתו הכי טוב והוא עובד איתו על זה כבר חצי שנה. הוא הצליח להפוך את ההתקפים לקצרים יותר (במקום 30-45 דקות, משהו כמו 10) ופחות תכופים, בשיא היו לנו אחד או שניים ביום ועכשיו זה אולי אחד בשבוע... דרך אגב, אנחנו גילינו שפתאום הוא לא שם לב כשהוא נהיה רעב, משהו בהתפתח׳ות השתנה לו מגיל חמש בערך, ואם בטעות הוא מגיע לרעב ממש - יש לרוב התקף חמור. בכל אופן, מה שבעלי עושה איתו זה שילוב של לתת לו זמן לעצמו (זה החלק היחיד שאני מצליחה לעשות גם כן, וזה גם עובד, אבל לוקח יותר זמן) ולשבת לדבר איתו, להסביר לו שכרגע הוא מאוד כועס ולכן קשה לו להקשיב, וכשאנחנו כל כך כועסים זה בעיקר פוגע בנו... הוא גם מכריח אותו להקשיב על ידי זה שהוא מודיע לו שהוא יילך לחדר אחר, אם הילדון לא יישב לידו יפה ויקשיב, אם צריך הוא מתחיל ללכת ואז הילדון צועק עליו ׳לא׳ ומתיישב להקשיב.      החלק הכי חשוב זה לנהל איתו שיחה, מיד אחרי שהוא נרגע, ולהסביר לו מה קרה קודם, כמה קשה היה לו להקשיב ולדבר, לשאול אותו מה הוא חושב שהיה אפשר לעשות אחרת... לפעמים הוא מצליח להציע לעצמו רעיונות, ואנחנו מזכירים לו אותם בפעם הבאה שזה קורה.
אנחנו דווקא בתקופה טובה עכשיו
14/01/15 15:46
66צפיות
טפו טפו, ומקווה שמרפי לא עוקב אחרי לכאן....
 
תודה שענית.
דווקא בגלל שאנחנו בתקופה טובה יחסית בהקשר הזה אני מצליחה יותר למקד את הקושי. אבל אני רוצה לחדד כי זה לא רק שמשך התגובה הוא ארוך וקשה אלא שעוצמת התגובה מתגברת ברגע שאנחנו מציינים בקול את מה שהוא מרגיש ומשקפים לו את הרגשות השליליים. הוא לחלוטין מגיב לשיקוף הרגשות, אבל כמעט תמיד התגובה היא של קושי מאוד מאוד גדול.
 
אגב, גם עם משך ההתקפים ומה שבא אחר כך, כמו גם את הניהול של הרעב והעייפות - עם הכל אנחנו לומדים להסתדר ולהתנהל בהתאם.
 
השאלה שלי היא יותר ספציפית, כי אני מרגישה שאיתו- ההתנהלות של "איך לדבר" מכניסה אותו ללופ של רגשות ואולי אפילו מעצימה אותן. מצד שני, כן נראה לי נכון ללמד אותו לזהות מה הוא מרגיש, אני פשוט לא בטוחה שאני רוצה להגביר לו תחושות, ותוהה האם עם ילד כזה כדאי לנקוט בגישה אחרת, ואם כן, מהי...
ועוד דבר...
14/01/15 15:53
83צפיות
בגלל שאנחנו מתנהלים באותה הדרך מגיל קטן הוא באמת יודע לזהות את הרגשות שלו ולהגיד בעצמו שהוא נעלב/ כועס/ מתוסכל וכו', כך שכשאנחנו מציינים את זה בעיצומו של הקושי, אני ממש רואה איך הוא מתפרק לגמרי. אולי ההתפרקות הזאת חשובה, לפי זה אנחנו ממשיכים לפעול כמו שאנחנו פועלים, אני פשוט תוהה אם זה לא מעצים לו באמת את הקושי וזורק אותו למצב שהרבה יותר קשה לו להרגע ממנו. 
 
 
º
וואו, שאלות קשות! קטונתי...
14/01/15 19:03
8צפיות
יש מצב
16/01/15 15:06
57צפיות
שהתחושה שלך נכונה והילד חווה "חפירת יתר" ברגשות שלו..
לפעמים כל מה שאני רוצה זה שייתנו לי כתף לבכות עליה, בלי שום סוג של מלל או ניתוח.
 
ויש מצב שלא
16/01/15 16:45
59צפיות
אני לא יודעת כמה ילדים יש לך ובני כמה, ואם חווית התקפים ארוכים של בכי ותסכול מעבר לטנטרומים של גיל שנתיים. הילד הזה רגיש באופן מיוחד ומלמד אותנו הרבה על ענווה וכבוד.
 
הילד מקבל כתף, הרבה הכלה, ומן הסתם לאור המצב המתואר פה (בחפירת יתר) אנחנו לא מחפשים להעצים ולחפור לו. כמו שכתבתי, יש לו עוד אחים שמגיבים נהדר להתנהלות על פי איך לדבר. הילד הזה לא.
אני לא מבינה את התגובה הצינית שלך
17/01/15 11:12
42צפיות
אני הייתי רצינית לגמרי.
כן יש לי ילדים כן חוויתי התקפים.
משקפת לך את מה שכתבת:
"התגובה שלו לאמירה שלנו "אתה כועס" או "נעלבת" וכן הלאה כאילו מעצימה את התגובה"
"לופ של שיקוף- עליה בעוצמה"
"אנחנו מעוררים או מגבירים את עוצמת הרגשות, זה מרגיש כאילו אנחנו מכניסים אותו לרכבת הרים בעצם השיקוף עצמו."
"עוצמת התגובה מתגברת ברגע שאנחנו מציינים בקול את מה שהוא מרגיש ומשקפים לו את הרגשות"
"ההתנהלות של "איך לדבר" מכניסה אותו ללופ של רגשות ואולי אפילו מעצימה אותן"
"אני פשוט תוהה אם זה לא מעצים לו באמת את הקושי וזורק אותו למצב שהרבה יותר קשה לו להרגע ממנו."
 
אני לא כתבתי שאת לא נותנת כתף ללילד.
הצעתי בתמציתיות ובסוג של הומור להניח מעט לספר המהולל ולאפשר לילד פשוט להירגע קצת עם עצמו. קצת בלי שיקופים.
אם נפגעת, אני מתנצלת.
 
 
 
 
היי
19/01/15 00:15
30צפיות
אני אתחיל מגילוי נאות
אני מנחת הורים בגישה שפיתחתי עם עוד שני מנחי הורים שמבוססת על חיים גינות (איך לדבר), תקשורת מקרבת (רוזנברג) ותיאוריית ההקשרות (נויפלד)
אם זה לא מתאים אני מציעה להפסיק לקרוא עכשיו
 
במה שאת כותבת אני רואה כמה דברים
1. ילד שמאוד מחובר לרגש שלו שזה נהדר
2. ילד בעל תיוג מסויים
אני אתחיל מהראשון - יש הבדל עצום בין שיקוף הרגש לקבלת הרגש, יש ילדים שמבחינתם שיקוף וקבלת הרגש הם זהים (אולי זה נכון אפילו לילדייך האחרים), נשמע שאצל הבן הספציפי הזה שיקוף הרגש מעורר בו את הרצון הנגדי, מעין התנגדות למה שנאמר שנחווה כהעצמת הרגש (בדר"כ תסכול או התנגדות) ולכן עם ילדים כאלו לא הייתי בכלל משקפת הייתי מוותרת על "אתה כועס" שיכול לעורר רצון נגדי ומנסה להיות אמפטית ללא מילים ואם מילים אז כמה שפחות
נניח במקום את ה כועס הייתי מנסה "אוף" ורקיעה על הריצפה או כל תגובת כעס אחרת שתעביר מסר שאני איתו, כמובן תוך כדי הצעת חיבוק והשארות קרובה כמו שאתם עושים ממילא.
עוד ניסוח שיכול לעזור לילדים זה "לפעמים זה נורא מכעיס כש..." שזה בעצם יכול לשחרר אותם מחווית הכעס ולתת להם את האופציה או לקבל את מה שאת אומרת או להחליט שלפעמים זה לא תמיד ועכשיו אני כבר יכול לשחרר את הכעס.
 
כך או כך כשהוא מתחיל להירגע (מה שנויפלד קורא לו "נקודת חוסר התוחלת, הנקודה בה הילד מבין שזה המצב ואין לשנותו) לא הייתי מדברת בכלל ובטח שלא משקפת, רק פותחת ידיים לחיבוק ומציעה עוד אמפטיה נטולת מילים.
 
אני מאוד מזדהה כי יש לי ילד כזה וכל מה שכתבתי כאן אני בעצם מיישמת איתו ואני רואה כמה זה משפיע לטובה.
 
הדבר השני שכתבתי הוא התווית - יכול מאוד להיות שהוא באופוי רגיש יותר מילדים אחרים, אך ברגע שאצלנו בראש הוא הילד "הרגיש" אז אין לו עוד אופציות לכן במצבים כאלו אני מאוד מקפידה לחפש את כל המצבים שהוא לא "הרגיש" וככה אני נותנת לילד עוד אופציות התנהגות כלומר כל פעם שהוא מגיב שלא בצורה רגישה למשהו אני אציין את זה קודם כל לעצמי בראש ואני אפילו אחפש את כל המקומות האלו.
זה לא ישנה את האופי שלו אבל זה יעזור לי וגם לו להבין שהוא לא הילד "הרגיש" אלא שהוא לפעמים רגיש ולפעמים אדיש, ככה אני מאפשרת לו לראות בעצמו עוד דרכי פעולה.
 
מבחינת העצמת רגשות - אי אפשר להעצים רגש, הרגש קיים או לא קיים, מה שאפשר זה לעורר התנגדות עזה למשהו שאנחנו אומרים וזה קורה הרבה פעמים כשאנחנו משקפים לעומת כשאנחנו אמפטים.
אם אני מנסה לתת דוגמא מעולם המבוגרים
אם עבר עליי יוםן קשה ואני מגיעה הביתה ומספרת לבעלי והוא אומר לי "את ממש מתוסכלת" זה עלול לעצבן אותי
אבל אם הוא יגיד לי "איזה יום מעאפן..." ויפתח ידיים לחיבוק אני ארגיש שהוא באמת איתי וזה יקל עליי.
 
 
תודה
19/01/15 09:35
13צפיות
גילוי נאות שלי- חיכיתי לתגובה שלך.
עשית לי סדר בראש, תודה שטרחת וכתבת בהרחבה את הדברים. יש לי על מה לחשוב.
 
אהבתי את הרעיון של להוריד את התיוג של הרגיש ולחפש את המקומות שהוא אדיש להם. אני יכולה לשתף שמאז שכתבתי את ההודעה הראשונה, עלו לי המון מחשבות על כמה קשה היה לו כפעוט וכתינוק ואיך יכולת ההסתגלות שלו ועוד עניינים דומים הולכים ונרגעים וקשיים ממשיים שהיו יומיומיים בעבר הופכים מינורים יותר ויותר ככל שהוא גדל.
 
גם התגובה של לולי שהעלתה בי התנגדות וגם הדברים שכתבת על קבלה והכלה לעומת שיקוף מעוררים מחשבה. אני חושבת שאת הקבלה יש שם בכל מקרה, אבל השיקוף מגיע גם מתוך צורך לעשות משהו וגם מתוך הרגל שלנו משלבים מוקדמים יותר. החידוד של הניסוח "מכעיס" לעומת "כועס" נשמע לי הגיוני ויכול לעשות עוד הבדל משמעותי.
 
19/01/15 14:07
23צפיות
פעם הבאה את ממש מוזמנת לכתוב לי בפרטי אם את רוצה, אם לא פה אז בפייסבוק
 
אם תרצי לעדכן ולהתייעץ יותר אני לשירותך.
אבל אז איך אני אוכל ללמוד גם כן???
19/01/15 23:42
23צפיות
אל תפסיקו להתכתב פה, בבקשה! אני בטוחה שיש פה עוד כמוני, שלא רוצים להתמקם רק בפייסבוק ועדיין נהנים להשכיל
º
תבואי לאתר החדש שלי?
21/01/15 02:25
4צפיות
º
בשמחה! אפשר קישור?
21/01/15 09:00
3צפיות
הנה קישור
22/01/15 14:29
15צפיות
 
פשוט.להיות.הורים.
תתחדשו
26/01/15 20:54
11צפיות
נראה מקסים
 
שיהיה המון בהצלחה בדרך הברוכה הזו.
º
תודה
29/01/15 19:54
ואני אחת מאלה
23/01/15 23:20
11צפיות
תודה על השיתופים ועל התגובות , אני באמת לומדת מכן הרבה 
חינוך ביתי
15/01/15 20:49
92צפיות
שלום לפורום!
האם יש כאן הורים לילדים בחינוך ביתי בגילאי בי"ס?
האם יש פורום/קומונה כזו בתפוז או בכלל?
תודה לעונים!
יש בפייסבוק
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
16/01/15 00:36
70צפיות
"חינוך ביתי בגילאי בית ספר"
º
תודה (אין לי פייסבוק )
16/01/15 10:56
16צפיות
º
נסי באתר באופן טבעי
16/01/15 17:10
15צפיות
רצונך כבודך...
19/01/15 01:14
30צפיות
אני הגעתי ככה (ורק ככה) לכמה קבוצות חינוך ביתי נחמדות. תכתבי לי בפרטי, אני אנסה לקשר אותך ישירות.
יש אותי אבל אני לא בארץ (וגם כבר לא בפייסבוק)
30/01/15 18:35
1צפיות
יש את האתר "באופן טבעי" אבל הוא רק רבע פעיל בשנים האחרונות. 
הכי טוב זה להתחיל להכיר אנשי חינוך ביתי בסביבתך ודרכם להתעדכן בפעילויות סביבך, או לקבל תמיכה בכל מה שתצטרכי. 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה