לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום תמיכה נפשית לחיילים
שלום, ברוכים הבאים לפורום תמיכה נפשית לחיילים של סהר - סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול בחודש פברואר 2001, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה, נמצאים במצב של ייאוש ואשר, בין השאר, שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם. בסהר, אנו מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, או בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. פורום תמיכה נפשית לחיילים הנו מקום לחיילים שרוצים לספר על בעיות אישיות שמאפיינות את שירותם הצבאי ולקבל תמיכה מכל מי שירצה לבוא לכאן, חיילים ואזרחים כאחד. כאן המקום להעלות סוגיות של התמודדות עם קשיים במהלך השירות הצבאי, התמודדות עם המסגרת התובענית, עם יחסם של מפקדים, עם שיבוץ לא מתאים לתפקיד, התמודדות עם הטרדה מינית או מערכות היחסים שנוצרות בין החיילים. ואולי, בעיקר, התמודדות עם השינוי הגדול שנוצר בחייו של החייל - אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, אלא שהמערכת והמסגרת קובעות עבורו איך יראה עולמו ומה יעשה בחיי היום יום שלו. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, להציע עזרה ראשונית, ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לכללי השימוש בפורומים של סהר, שאותם קבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. את הכללים ניתן לקרוא ב: http://www.sahar.org.il/forumrules.aspבנוסף למשתמשי הפורום, מגיבים להודעות מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. ניתן גם לפנות לשיחה עם סייע דרך האתר של סהר, באמצעות צ^ט אישי או- ICQ (על פי בחירת הפונה), או לפנות בדואל (אימייל). פניות אלו נעשות דרך אתר סהר, בכתובת: http://www.sahar.org.il. כמו כן, כולל האתר מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של מצוקה נפשית ונושא ההתאבדות וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותם.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום על כך. אנחנו מבטיחים להיות כאן ולהקשיב..אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם השירות ועם החיים.אנחנו איתכם…צוות סהר

אודות הפורום תמיכה נפשית לחיילים

שלום, ברוכים הבאים לפורום תמיכה נפשית לחיילים של סהר - סיוע והקשבה ברשת. השרות שלנו החל לפעול בחודש פברואר 2001, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה, נמצאים במצב של ייאוש ואשר, בין השאר, שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם. בסהר, אנו מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, או בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. פורום תמיכה נפשית לחיילים הנו מקום לחיילים שרוצים לספר על בעיות אישיות שמאפיינות את שירותם הצבאי ולקבל תמיכה מכל מי שירצה לבוא לכאן, חיילים ואזרחים כאחד. כאן המקום להעלות סוגיות של התמודדות עם קשיים במהלך השירות הצבאי, התמודדות עם המסגרת התובענית, עם יחסם של מפקדים, עם שיבוץ לא מתאים לתפקיד, התמודדות עם הטרדה מינית או מערכות היחסים שנוצרות בין החיילים. ואולי, בעיקר, התמודדות עם השינוי הגדול שנוצר בחייו של החייל - אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, אלא שהמערכת והמסגרת קובעות עבורו איך יראה עולמו ומה יעשה בחיי היום יום שלו. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, להציע עזרה ראשונית, ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לכללי השימוש בפורומים של סהר, שאותם קבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. את הכללים ניתן לקרוא ב: http://www.sahar.org.il/forumrules.aspבנוסף למשתמשי הפורום, מגיבים להודעות מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. ניתן גם לפנות לשיחה עם סייע דרך האתר של סהר, באמצעות צ^ט אישי או- ICQ (על פי בחירת הפונה), או לפנות בדואל (אימייל). פניות אלו נעשות דרך אתר סהר, בכתובת: http://www.sahar.org.il. כמו כן, כולל האתר מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של מצוקה נפשית ונושא ההתאבדות וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותם.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום על כך. אנחנו מבטיחים להיות כאן ולהקשיב..אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם השירות ועם החיים.אנחנו איתכם…צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

הפנייה דחופה לפסיכיאטר
15/07/2012 | 21:30
892
איך ניתן לקבל הפנייה דחופה לפסיכיאטר צבאי עבור חיילת בשירות סדיר, שנמצאת במשבר?
אם רופא היחידה המליץ על הת"ש 5 אז המג"ד גם חייב לאשר לא?
09/07/2012 | 22:06
501
אם רופא היחידה המליץ על הת"ש 5 אז המג"ד גם חייב לאשר לא?
קשיי הסתגלות בשירות הצבאי-
16/06/2012 | 15:41
967
אני חייל טרי מזה חודשיים , יש לי בעיית צרכים מחוץ לבית +בעיית הוצאת שטן במקומות ציבוריים . פניתי לקב"ן בבקשה לעזרה + טיפול מתאים , ביקשתי לשרת קרוב לבית וקיבלתי סרוב והמליץ לי על טיפול פסיכולוגי אזרחי ... אשמח לדעת למי לפנות בנושא????? . חייל שמאוד רוצה לשרת את מדינתו בתנאים הראויים לי . אשמח לתשובה  מיידית  
לעבור תפקיד
04/06/2012 | 18:38
507
שלום,אני משרתת במשרד הבטחון בתור פקידה.
אני נערת חג"ם,נאני רוצה לעבור לבסיס סגור ולתחיל קורס בתור מפקדת קורס. רציתי לדעת אם זה אפשרי לי ומה הנתונים שצריכים כדי לקבל תפקיד זה?
אשמח מאוד אם אקבל תשובה:) אושרי.
נפקד אחרי פגישה עם פסיכאטר חרא
23/05/2012 | 13:21
696
אז ככה אני משרת במצ מעברים.
הגעתי למצב שאני קרסתי מבחינה נפשית, אני בן יחיד לאמא חד הורית. הצבא לא הקל עלי כמעט בכלום ומאוד קשה לי. שיא השפל היה שהחלטתי שאני לא מוכן להיות איפה שאני ואני רוצה להיות בבית בכול מחיר אפילו אם זה למות (אין היגיון אני יודע.
אז הגעתי לחובשת עם 15 כדורים ובעלתי אותם. משם פינו אותי לבית חולים ראה אותי פסיכיאטר אזרחי ואמר שיש לי קשיי הסתגלות חמורים. נכנסתי לרם 2 עד הערכה של פסיכאטר  צבאי. הגיעה היום נכנסתי אליו והוא חוץ צלעוק עלי ולומר לי אתה בריא מיצידי אתה חוזר עכשיו ליחידה וכול מה שתעשה יהיה על אחריותך אם תהייה נפקד תכנס לכלא ואם תתאבד תמות! מאותו רגע הבנתי שאכלתי אותה ואני נדפק בבסיס שלי. המצב הנפשי שלי גרוע ואני לא רוצה להתאבד או לצאת מהצבא אבל כרגע זה מה שאני רואה לנכון. אחרי הפפסיכאטר אמרו לי לחזור ליחידה ושאני לא מסופח לרם 2. החלטתי שאני לא חוזר עד שאני לא רואה קבן וכרגע אני נפקד מחוסר ברירה.. מה עלי לעשות בבקשה!!!
פרופיל 21 נפשי
21/05/2012 | 23:21
884
שלום אני שוקלת לצאת מהצבא על נפשי (סיבות אמיתיות, לא משתמטת), אבל אני פוחדת מההשלכות, האם יש כאן מישהו שיצא כבר מסיבות נפשית מהצבא ויכול לתת לי טיפה מידע ורקע על זה? ביררתי כבר באתרים אבל אני רוצה לדבר עם בן אדם שבאמת עשה את זה
תודה רבה מראש, אפשר לצור איתי קשר בכל זמן באימייל:
shaharitt@yahoo.com
או בתגובות פה.
תודה!!!
עזרהה
09/05/2012 | 15:05
1
625
אני בצבא 9 חודש משרתת בחייל האוויר ועושה יומיות ולפני זה הייתי לוחמת במגב הלכתי לקבן והוא הוציא אותי ממגב נתן לי תש 4 וסעיף קהס.חשבתי שכשאני ייעשה יומיות אני ירגיש יותר טוב לגבי הצבא אבל לא כבר נמאס לי מהצבא נמאס לי שלא מתחשבים בחיילים לדוגמה אתמול לא הגעתי לבסיס כי הלכתי עם אמי לבית החולים כי לא היה מי שיבוא איתה ועל זה נתנו לי ריתוק הם בכלל לא מתחשבים! ברחתי מהריתוק וכרגע אני בבית הצבא הזה רק מכניס אותי לדיכאון לא יכולה כבר רוצה לצאת!! מה הדרך הכי טובה לצאת מהחרא הזה כבר?!?!?
קודם כל תהיי בסדר
10/05/2012 | 10:43
396
הודעת למישהו שאת לא מגיעה ? ביקשת אישור ? יש הרבה דרכים לקבל מהצבא סיוע והתחשבות. את צריכה לעבוד לפי הכללים. את כבר מכירה את המערכת ואת יכולה לפנות שוב לקבן או לנסות לעבוד עם המערכת בצורה שתאפשר לך גם לעזור בבית וגם לסיים את השרות. כמה עוד נשאר לך ?
האם כדאי לגשת לקבן ומה ההשלכות לזה?
30/04/2012 | 14:09
663
אם לא טוב לחיילת בבסיסה מקצועית וחברתית האם כדאי לגשת לעזרתו של קבן בבסיס ומהם ההשלכות לעתיד?
תמיכה רגשית ,הכוונה והדרכה לחייל המשוחרר
14/04/2012 | 08:15
444
האם יש איזשהו גוף שמעניק תמיכה רגשית, הכוונה והדרכה לחייל המשוחרר המבולבל בדרכו החדשה בחיים? זו ללא ספק תקופת מעבר משברית לא קטנה
זה לא נגמר - זה רק הסוף...
28/03/2010 | 18:45
1
586

אחרי מחשבות ולבטים החלטנו להיפרד מהפורום הזה ולסגור אותו.
כשפתחנו את הפורום הכוונה שלנו הייתה להיות מקום בו אפשר לחלוק מצוקות וקשיים בשירות הצבאי, כי אנחנו יודעים שלא לכולם קל במסגרת הצבאית, אנחנו יודעים שהיא יכולה להיות תובענית או מלחיצה, ולפעמים גם להעלות ולהציף הרבה רגשות ומחשבות.
חשבנו שמקום בו אנשים יוכלו לשתף, לתמוך ולהיתמך יהיה משמעותי, אך גילינו שלפורום הזה אין קבוצה שבחרה בו כבית שלה.
הרבה מהשאלות שנשאלו פה  מקומן כנראה בפורום סדירים, שם ניתן לקבל ידע ומידע מנסיונם של אחרים שכותבים ועוברים דברים דומים.
למרות שנסגר הפורום אנחנו עדיין פה לכל מי שרוצה, גם בתפוז בפורום תמיכה נפשית לצעירים, תמיכה נפשית למבוגרים ותמיכה יוצרת, וגם בשיחות אישיות.
אנחנו רוצים להגיד תודה לתפוז ולכל מי שכתב פה, למתנדבים ולאלו שהתנדבו מטעם עצמם ותמכו בכותבים.
רצינו גם לאחל לכולם חג חירות שמח,
ובעיקר רצינו לומר להתראות.

צוות סה"ר
סגירת הפורום
28/03/2010 | 20:48
248
אנו מודים למתנדבי סה"ר על ההשקעה והמסירות ומזמינים את הגולשים להתייעץ ולהיעזר במתנדבים בפורומים השונים בניהול סה"ר.

חג שמח והמשך גלישה נעימה ב אנשים
היי..
26/03/2010 | 23:58
2
330
היי כולם. אני התגייסתי לצבא לפני 3 חודשים.
לפני הצבא הייתי ביישנית עם מעט מאוד חברים ולא קרובים, כאלה שאפשר לצאת איתם. לא באמת נהנתי ביציאות כי יצאתי כדי שיחשבו שיש לי חברים ואני לא אטומה.
שהתגייסתי אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מתביישת ודיברתי באמת. רכשתי חברים. או לפחות כך חשבתי. תמיד בסופ"שים הייתי מגלה שהם כל היום מדברים  אחד עם השני ורק איתי לא. תמיד אותי שכחו. ואני עשיתי צעד והתקשרתי ושלחתי הודעות שיראו שגם אני נחמדה וקיימת עדיין.זה לא עזר, אנשים התעלמו או ענו בנימוס. אף אחד לא התלהב מנוכחותי אפעם או התרגש לראות אותי כמו שהם התלהבו מהשאר. תמיד אני בחוץ.

אין טעם לחיי, או לפחות כך אני מרגישה. אם לאף אחד לא אכפת שאני חיה מה ההבדל אם אמות? יותר שקט בשבילי.
גם שאני חוזרת הבייתה קשה לי פתאום להרגיש שייכת למשפחה. סתם כי אני מרוחקת מהם במשך השבוע.
וההורים דואגים לריב איתי, או שאני מתעצבנת סתם?. אני לא יודעת אבל זה ממוטת אותי.
אני כבר לא יכולה להמשיך ככה.

רציתי לראות קב"ן כי אולי הוא יעזור. אבל גם את זה אין אפשרות להשיג כל כך אלה אם כן אתה כבר גוסס.
כך שאני כבר ממש לא יודעת לעשות עם עצמי..
עצוב..
27/03/2010 | 03:55
1
247
כמה חוסר אונים יש במילים שאת כותבת יקרה..צער וכאב..ותחושת הלבד שמתעצמת..
בלבד הזה שאת מחלקת הפורום מתיצב..
אנחנו לא עוזבים אותך . רוצים לשמוע , רוצים להיותנגישים  בשבילך..
מאמינים בך, קוראים כול מילה..
חושבים אולי את יכולה לנסות לאפשר לעצמך להיעזר ,
מחכים לך שתשובי ותבואי לכאן ואולי גם לשוחח איתנו...
=\
27/03/2010 | 21:00
128
היום ניסיתי לחפש דרכים לצאת מהדיכאון שיושב עליי כבר שבוע.
כל הדרכים הובילו ליצאה מהבית ובילוי עם חברים. אין לי את זה.
כבר שבוע אני עם חוסר תיאבון ומצב רוח ירוד.
אני מרגישה שאין טעם לחיים שלי, אני פשוט מבזבזת אותם לעומת מישהו אחר שהיה נהנה מהם ומנצל אותם.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני חייבת לצאת מהמצב הזה איכשהו
המלצת פסיכיאטר מומחה בצבא
25/03/2010 | 16:10
1
3332
שלום לכם.. בשבועיים הקרובים אני אפגש בבסיס שלי עם קב"ן, לפני השאלות שלי אציג לכם את הרקע שלי

ביקרתי לאחרונה אצל פסיכיאטר מומחה פרטי היות ואצלי בבסיס לוקח זמן עד שמביאים לך קב"ן והרגשתי צורך ללכת ולשלם מכספי באופן מיידי.
הפסיכיאטר דיבר איתי ונתן מכתב לצבא עם המלצות, אני אסכם אותו בקצרה :

סימנים של Social phobia
אישיות חרדתית (תלותית - נמנעת)
מצב חרדתי ( מנשק ופיצוצים)

ללא תכנים אובדניים או תוקפניים, שיפוט ותובנה שמורים.

לסיכום : adjustment disorder with anxiety symptoms - קשיי הסתגלות עם ספטומים של חרדה

מומלץ : 1. שינוי בתנאי שירות קרוב לבית בתנאי משרד על מנת למנוע החמרה נוספת במצב הנפשי
2. טיפול כדורים
3. טיפול נפשי תמיכתי
4. בדיקה של פסיכיאטר צבאי בהקדם האפשרי

יש לציין כי אני מאוד רוצה לשרת בצבא אך במקום שבו אני נמצא כרגע אני לא מסוגל, אני רק רוצה לעבור לבסיס קרוב הבית בתנאי משרד.

קיבלתי גימלים מהבסיס בגלל חרדה מיריות ופצצות , ובנתיים יש לי הפנייה לקב"ן.

השאלות שלי הם ככה , האם קב"ן ופסיכיאטר בצבא מקבלים חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי מומחה ? האם הם יכולים על דעת עצמם לקבוע שאני לא כשיר ולהביא פרופיל 21 ? (אני כן כשיר ומסוגל לשרת, פשוט לא בתנאים שאני נמצא בהם כרגע) האם אני יכול לסרב לקביעה זאת ? ואם לא אז יכול לערער עליה?
במידה וקב"ן רואה את ההמלצה וסיכום חוות הדעת מפסיכיאטר אזרחי מומחה, הוא עדיין צריך להפנות אותי לפסיכיאטר צבאי או שיכול לקבל החלטה ולבצע את המלצת הפסיכיאטר מומחה אזרחי ?  
תודה לכם וחג שמח.
המלצה מפסיכיאטר
25/03/2010 | 23:57
822
שלום לך,
נראה שהיית רוצה לדעת שהמבא יקבל אותך כמו שאתה,
וימצא את המקום המתאים עבורך,
יכול להיות שהצבא יסתייע במכתב שקיבלת ויחד עם זאת קשה להבטיח מה יחליט הקב"ן או הפסיכיאטר הצבאי, אנחנו מניחים שידאג לשלב בין הדאגה לך ובין דרישות הצבא השונות.
אולי תוכל להתייעץ גם בפורום סדירים, לנסות לשמוע מבעלי ניסיון דומה בתחום.
קב"ן.
20/03/2010 | 14:41
1
460
בשבוע שעבר סיימתי קורס שדורש סיווג בטחוני גבוה.
תקופה לא משהו והחלטתי ללכת לראות קב"ן. דיברתי עם המשפחה, הם אמרו שאסור לי לעשות את זה כי סביר להניח שיעיפו אותי מהתפקיד.
עד כמה הם צודקים?

תודה.
קשה לנו לתת תשובה מוסמכת
20/03/2010 | 23:17
260
הי

אנחנו אמנם מאד מבינים את החשש וההיסוסים שלך, שמצד אחד את זקוקה להקלה ולתמיכה ומצד שני לא רוצה לאבד את התפקיד שעבדת עליו קשה כל כך..
לצערנו לא נוכל לתת ממש תשובה מעשית בגלל שאנחנו לא חלק מהמערכת הצבאית..למרות שאנחנו יודעים שלא תמיד פניה לקב"ן אומרת שצריך לוותר על התפקיד, כי המטרה שלו היא בד"כ לעזור לחיילים להישאר במערכת ולא להיפלט ממנה.. אבל אנחנו לא מקור מוסמך למענה.
מה שכן נוכל לעשות זה להציע לך שני דברים - ראשית, אולי תוכלי לנסות את מזלך בפורום סדירים, אולי שם יותר מכירים את המערכת ויוכלו לתת לך עצה. אולי גם אחד הגולשים כאן יוכל לדעת, אבל התנועה שם יותר ערה.. ודבר שני - אולי תרצי להגיע לשיחה אישית, לספר טיפה יותר על התקופה המעיקה..אולי נוכל טיפה להקל..? אם יתאים לך, אנחנו נמצאים בצ'ט בין תשע בערב לחצות.

בכל מקרה בהצלחה, ואנחנו כאן, אם תרצי
צבא פגישה עם קבן
20/03/2010 | 16:41
1
544
היי אני שנה ו שבע בצבא ספורטאי מצטיין האם שווה עכשיו לצאת מהצבא על נפשי21 ?נתנו לי ריטוק שבועיים בבסיס ואני לא יודעה מה לעשות גם הוצאתי גימלאים לסוף שבוע והם מחריחים אותי להשלים תימים שהייתי בגימלאים אני כבר לא יודע מה לעשות נמעס לי מהכול אפשר לקבל טיפים אך להתנהג לדבר עם קבן? אני לא יודע עם אני רוצה לצאת או לקבל פטור מלילות,תגידו לי מה עושים בבקשה?.
הם לא מוצאים אותי לאימונים והכול חרא.
ואני לא יודע מה בדיוק ההשלכות עם יוצאים מהצבא? אמרו לי שזה דופק תחיים איאפשר להוציא רישיון נהיגה? ושזה הורס תחיים? איאפשר לעבוד בכול מיני עבודות ? איאפשר להיות בנבחרת ישראל לטוס לתחרויות בנלאומיות כגון אליפות אירופה אליפות העולם ?אני לא יודע כלום תעזרו לי בבקשה.
חששות..
20/03/2010 | 22:54
254

שלום אלמוני,

אנחנו מבינים איך אתה מרגיש לכוד..מצד אחד נשמע שקשה לך מאד בצבא, שאתה כועס מאד על המערכת..ומצד שני חושש מההשלכות של פניה לקב"ן..פוחד שזה יעכב את הקריירה הספורטיבית שלך..

אנחנו לא שייכים למערכת הצבאית ולכן לא נוכל לתת תשובות מדוייקות לשאלות ששאלת..נוכל להפנות אותך לקרוא את המאמר הזה על פרופיל 21, ואולי גם לנסות לשאול בפורום סדירים..

ואם תרצה, תוכל לנסות לספר קצת יותר על הקשיים שלך בצבא..על ההתמודדות..
לחוץ מאוד מהמצב..עזרה
16/03/2010 | 16:26
20
771
שלום,
אני משרת כ-שנתיים וחודש אני נמנע מלהגיד איפה..
בתקופה האחרונה יש בי ירידה משמעותית כמו חוסר תיאבון הסתגרות,אין לי חברים כבר אין לי עם מי לדבר
אני שונא את כולם יש לי לחצים מהמצב בבית (אני מעדיף לא לפרט) אין לי חשק לקום בבוקר לצבא אני מרגיש מחנק
הייתי אצל הקב''ן וכבר בפגישה הראשונה הוא אמר לי שהוא הולך איתי על שחרור מהצבא ונתן לי גימלים נפשיים עד יום ראשון,וקובע לי תור לפסיכיאטר צבאי
רציתי עזרה בבקשה לכמה שאלות
1.מה קורה אצל הפסיכיאטר הצבאי עצמו?
2.הולכים לשחרר אותי מהצבא?

מישהו אמר לי שאחרי פגישה אחת עם הקב''ן וכבר פסיכיאטר צבאי וגימלים נפשיים כנראה אני הולך להשתחרר מהצבא..אני מאוד לחוץ מכל מה שהולך מסביבי
אפילו מפקד הבסיס התקשר אלי אישית!
מישהו יודע מה קורה?
כנראה שהולכים לשחרר אותך...
16/03/2010 | 21:11
2
443
כי ככה  הולך תהליך השחרור בדרך כלל..(אצלי  התהליך לקח 3 חודשים  ועדיין לא שיחררו אותי ...יש עוד וועדה רפואית ).
רגע אתה רוצה להשתחרר מהצבא או שאתה לחוץ כי אתה לא בטוח בהחלטתך?
אני רוצה
16/03/2010 | 22:57
1
352
אני בהחלט רוצה להשתחרר,יש סיכוי שיעקבו את זה?
המפקד הבסיס התקשר ורמז לי שהולך להכנס במקומי מחליף בבסיס,אני חושב שזה נפלט לו במקרה,
אני רוצה להשתחרר,וכמה שהבנתי גימלים נפשיים לא נותנים סתם בדרך כלל התהליך ממשיך תוך כדי שירות כרגיל יומיומי
מה את חושבת על זה?
עוד משהו
16/03/2010 | 22:58
245
מה קורה אצל הפסיכיאטר עצמו מה הוא אומר בעצם
פסיכיאטר
16/03/2010 | 23:07
15
405
אלמוניי,
קראנו כמה אתה מדוכא מהצבא, מרגיש שהוא משבית לך את שמחת החיים,
ונשמע שאת תולה הרבה במפגש עם הפסיכיאטר,
נראה שהפסיכיאטר ינסה להעריף את מצבך, ישאל אותך שאלות וינסה לראות איך אתה מרגיש,
מקווים שתמצא את הדרך שמתאימה עבורך ובעיקר שתמצא איזו הקלה,
אנחנו פה אם תרצה להמשיך לעדכן בשלומך..
אני..
16/03/2010 | 23:23
14
191
אני חושב שאני יותר מדי לחוץ מהפגישה..אני חייב להרגע קצת,
אני פשוט חושש שימשכו אותי אני מאוד מקווה שהפסיכיאטר יבין אותי ויראה מה שעובר עלי
אני מאמין שהם רואים שאני לא מנסה להתחמק משירות או משהו כזה דווקא בגלל שאני כבר עוד כמה חודשים משתחרר ועברתי יותר משנתיים בשירות הצבאי שלי
אני מקווה שיהיה בסדר.
אני יכולה להגיד לך מה לי היה...
16/03/2010 | 23:37
13
295
תקשיב אצל כל אחד זה שונה..תלוי על איזה קב"ן תיפול ועל איזה פסיכיאטר..אצלי הקב"ן העביר אותי לפסיכיאטר רק אחרי 5 פגישות והשיחה אצל פסיכיאטר הייתה בערך 10 דק שבהן אמרתי לו שיש לי קשיים בלשרת כמו שאצלך פחות או יותר והוא המליץ על שחרור  ואמר לי הקב"ן מחליט ואיכשהו אני כבר בפגישה ה10 אצל הקבן והיתי כבר עם אמא שלי (אני כרגע מחכה לועדה רפואית)...קיצר אל תיהיה לחוץ ותבוא פשוט תגיד לו מה אתה מרגיש והוא בטח יציע לך טיפול תרופתי תשקול אם בא לך (אני סירבתי!) ואז משם וועדה רפואית-->להחזיר ציוד ואזרח!
בהצלחה!
טניה
16/03/2010 | 23:50
12
186
אז זהו שאני אחרי פגישה ראשונה אצל הקב''ן הוא פשוט אמר לי אם אני רוצה להשתחרר מהצבא..אמרתי לו שאני מוכן להשתחרר,
הוא אמר לי אני הולך איתך על שחרור 21 אני לא מבטיח לך כלום אבל אני ממליץ לפסיכיאטר אז ככה נראה לי שיש לי סיכוי טוב
את מחכה לועדה רפואית שזה בעצם רק החותמת לא?ואת בבית כאילו בכל התהליך הזה או שממשיכה רגיל בבסיס?
אלמוני...
17/03/2010 | 01:15
11
185
כן מקווה שזאת רק החותמת ..אתה יודע  בצבא שום דבר לא בטוח ותמיד קיים סיכוי שלא ישחררו אבל אני אופטימית !
אני ביינתים בגימלים מהפסיכיאטרית של בי"ח 10 כי הקב"ן לא נתן לי אז הלכתי למיון בכיתי ובאמת שמצבי לא היה טוב אז הביאו לי 3 גימלים אז בעקרון אתה אמור להגיע לבסיס כרגיל..זה ממש מעצבן ..אבל אתה תמיד יכול לנצל את ימי החופשה אם נשארו לך או להתחנן לקב"ן לגימלים.
למשל הגימלים אצלי ניגמרים וביום חמישי אני חוזרת לבסיס עד הוועדה שזה שבוע להיות בבסיס..עוד קצת וזה נגמר...צריך להחזיק מעמד :)).
...
17/03/2010 | 08:16
10
114
מאחל לך בהצלחה נשמה,כמה פגישות היו לך אצל הפסיכיאטר?
ולמה ביקשו שאמא שלך תבוא?
המשך.....
17/03/2010 | 10:17
9
156
תודה גם לך :)
היו לי 2 פגישות עם הפסיכיאטר ובכללי התהליך אצלי מאוד ארוך בב"ח 10 אמרו לי שבגלל שאני בחיל הים אז בגלל זה והקב"ן ביקש שיחה עם אמא כדי ליידע אותה על מצבי כי בצבא לא רוצים לזרוק לרחוב אז הם חייבים לדעת שיש מי שמטפל בך זאת אומרת המשפחה ,תמיכה משפחתית מאוד חשובה ביציאה מהצבא ,אם יש תמיכה מצד ההורים תהליך השחרור לרוב קצר יותר.
(יכול להיות שאצלך לא יבקשו.)
המשך
17/03/2010 | 10:24
8
132
אני מבין..טוב אין לי מה לערב את ההורים בעצם עד שהם לא יבקשו אני חושב אלא אם כן הכל יתארך לי כמו שאצלך..
ומה הקשר לזה שאת בחיל הים חחח מזה לא חלק מהצבא איזה שטויות יש להם
אני מת לסיים עם זה כבר..אני די אופטימי האמת כי הקב''ן באמת היה איתי בסדר והבין אותי,כמה זמן את בשירות?
המשך .....
17/03/2010 | 10:32
7
122
כן ביינתים תחכה כי הקב"ן שלך נישמע טוב .
חח כן זה חלק מהשטויות ,בצבא אין הגיון ,אין נפלתי על אנשים אטומים, מחכה שזה יגמר עד סוף החודש!!!
אני בשירות כבר כמעט 7 חדשים וההחלטה לצאת מהצבא הייתה בערך לפני 3 חודשים.
...נכון מעצבן שצריך לרשום נושא?
17/03/2010 | 10:34
6
128
הבנתי אותך..אני הייתי לוחם במג''ב..נשאר לי עוד עשרה חודשים בערך לשחרור בואי תקווי איתי ביחד שאני לא יצטרך לחכות עד אז..
זכרתי שאמרת בית חולים עשר, איפה את משרתת בבת גלים?
כן חח ממש...
17/03/2010 | 10:40
5
111
תקשיב אני מעדיפה לדבר בפרטי אל תשאיר פה פרטים אישיים וכאלה אוקיי .
השיחה הפרטית גם לא עובדת .
באמת נחמד.:)  אני מקווה איתך ביחד, אל תדאג אני בטוחה שתשתחרר מהר .
אני
17/03/2010 | 10:42
4
86
מנסה לשלוח הודעה בפרטי זה נשלח אבל את לא עונה כנראה שזה באמת לא עובד..
כן באסה זה לא עובד..
17/03/2010 | 10:44
3
109
נסי
17/03/2010 | 10:49
2
71
להתחבר לשיחה פרטית ולשלוח לי הודעה אני ישאר מחובר לחלון שיחה עכשיו
שלחתי כנראה שזה לא עובד...
17/03/2010 | 10:54
1
68
שלחתי לך מסר תסתכל אולי שם זה עובד..
17/03/2010 | 10:55
84
נצל"ש
17/03/2010 | 19:48
85
אני 3 חודשים בצבא ומרגישה בדיוק כמוך.. ולא תגיד איזה לוחמת או משהו, אבל נמצאת בתפקיד פקידותי שסוגרים בו הרבה מאוד (משמרות). אותי ישר הפנו לפסיכיאטר אזרחי (כי הקבן לא היה זמין במשך שבועיים בערך), הביאו לי גימלים, בתום הגימלים ישר הפנו אותי לפסיכאטר צבאי שהביא לי עוד גימלים (כי זה בדיוק נפל על סופש שהייתי אמורה לסגור) ובתום הגימלים האלו ישר פגישה עם הקבן שהבטיח שהוא מחזיר אותי לפסיכיאטר בשביל לפסול לי מקצוע ולתת לי לינת בית (ביקשתי ממנו יומיות).
הפגישה עם הפסיכיאטר רק אחרי פסח, שם שמעתי שהתהליך לוקח עוד שבועיים בערך אם הוא מאשר.
השאלה שלי אם הוא בטוח מאשר? יש מצב שידפקו אותי ולמרות כל מה שהקבן אמר לא יאשרו לי?
אני בינתיים מחתרפנת, הבנות במשרד כבר יודעות את כל הסיפור (לפי הגימלים הנפשיים כנראה), שונאות אותי על זה שאני "דופקת" אותן, מתעלמות ממני, כל היום אני לבד בחדר ועוד צריכה להמשיך לעבוד כרגיל, כי עדיין לא פסלו לי מקצוע.
הזמן לא עובר לי אני כל הזמן רק סופרת אותו לאחור, היום פשוט יצאתי משם והתחלתי לבכות, לא יודעת איך להמשיך ככה עוד חודש?! חודשיים?! אין לי חברות לדבר איתן על זה כי כולן כל כך צהובות ונהנות בצבא, וחבר שלי כבר מתעצבן עליי שאני בוכה לו כל הזמן, ולא סותמת להן את הפה (תאכלס אני יכולה לשים עליהן פס כי גם ככה זה יהיה כנראה החודש האחרון שאני אעבוד בו איתן, אבל אני פשוט לא בנאדם כזה...) מה עושים?!
ועוד שאלה, אם פוסלים לי מקצוע אני מגיעה לקציון מיון? אני יכולה לבקש תפקיד גם לא בבסיס שלי? כי שמעתי על מלא בנות שפסלו מקצוע אבל פשוט עברו למקום אחר בבסיס, ואני ממש ממש לא רוצה את זה..
חיילים בודדים
16/03/2010 | 15:56
82
אם ישנם כאן חיילים בודדים הרוצים להתארח אצל משפחות בליל הסדר, או אם אתם מכירים כאלו, אתם יכולים לפנות באישי. יש משפחות הרוצות לארח בכל הארץ. דודי.
עניין של פרינציפ צריך עזרה
12/03/2010 | 18:21
1
128
שלום
אני בסדיר שלי ביחידת קבע שלי כבר 4 חודשים.יחידה שנחשבת למאוד איכותית בבסיס סגור כמו שרציתי(באתי מכלל צהלי)הבעיה היא שהיה ויש עכשיו עוד יותר בעיה של מקום בחדרים.בסופו של כל התהליך אני אמור לקחת מיטה של מישהו שעובר לחדר אחר.הבעיה היא שהוא לוקח איתו גם את הקרש למיטה.עכשיו לי יש קרש שנחשב שלי אבל הוא לא יכול להיכנס למיטה למטה כמו שההוא מפנה.והאפשרות היא ככה לקחת את הקרש(דמישהו אחר,חדש יישן איתו אבל הוא יודע שזה שלי)ולבקש להחליף עם מישהו אחר חדש שחבר טוב שלו.שבעצם בתכלס זה תרגיל מסריח כי הקרש שלי פחות טוב וכאלה,ואז לבן אדם שישן על מה שכעיקרון שלי לא יהיה.והם חברים טובים וכאלה וגם של כמה מהוותיקים אצלי ביחידה אז לא בא לי ךהיכנס לתאקל איתם.עכשיו כל הקטע הזה מעצבן אותי בפרינציפ שלמרות שאני יחסית וותיק שמה בגלל סתם תמימות שלי ונאיביות עשיצי טעויות שקשורות לזה שסתם עשיתי ויכלתי לא לעשות.גם הקטע הוא בזמן האחרון בא ליחידה שלי לא מעט בלאי גם נהגים וכאלה וגם מהאלה שמצפים להיות איכותיים-כי הרבה תפקידים שמה זה יג יד.וזה פשוט כבר מרגיז.והדוגמא לחדר זה דוגמא טובה
לנסות לההסתדר
16/03/2010 | 10:38
51
יש רגעים בהם כל מה שמישהו רוצה זה לצאת צודק,
ויש רגעים בהם אפשר אולי לפתור בחוכמה מצב לא רצוי..
לפעמים אפשר להתעקש ולריב והלגיע לפתרון, לפעמים אפשר לנסות לדבר, למצוא דרך בה כולם נחמדים לכולם..
אולי תוכל לנסות לדבר, למצוא מי יכול לעזור לך למצוא תנאי שינה טובים, לפעמים בשיחה נעימה אפשר להגיע לפתרון שהוא לא תמיד הכי צודק אבל הוא הרבה יותר נעים...
הי אני יודע שפה זה לא פורום הכרויות
11/03/2010 | 22:00
149
‏ אבל בכל זאת לכי תדעי אולי את, את האחת, אז אני חייל בן 24 שמחפש אותך באזור הגיל שלי לקשר של ידידות (ואם יצא גם אהבה זה מצויין) ובילויים משותפים של לצאת לים מידי פעם לטייל והמון המון להקשיב וכמובן שזה יהיה הדדי אז אם את גם מחפשת להשמיע ולשמוע שיחות נפש או סתם לספר איך עבר היום את מוזמנת לשלוח פרטי, והעיקר שיהיה לנו ערב מתוק במיוחד וסופש מהנה עם המון המון אהבה
מתוסכל
27/02/2010 | 23:53
2
127
אני לא יודע למה אני רושם פה חוץ מכמה מילים טובות שלפעמים עוזרות אני יודע אבל רק לכמה דקות שתגידו לי אתזה , אני רק רוצה לספר כבר למישהו מה אני מרגיש ונראה לי שכאן זה המקום ..... התגייסתי לפני 3 חודשים בערך הייתי מאוד בעד הצבא ותמיד אמרו לי שאני יעשה חיים ויהנה אבל היה לי ספק תמיד, הטירונות עברה בסבבה אחריה שלחו אותי לקורס במשך כל התקופה הזאת של הטירונות והקורס הייתי הבן אדם הכי מדוכא אנשים לא הבינו אותי כלכך כי ברגע אחד אני מחייך ואחרי זה מתפרק לבד מס' אנשים מצומצם שהתחבר אלי לא הבין אותי והחליט לתפוס ממני מרחק אני לא יודע מאיזה סיבה בדיוק רבאק העברתי עם בן אדם חודשיים אחד בתחת של השני הרגשתי שהוא כמו אחי קיבלנו שיבוצים והוא פשוט הפסיק לדבר איתי, עד שחשבתי שמצאתי חבר אחד נורמלי בחיים האלה.. לא משנה, בקיצור אחרי הקורס שזאת הייתה התקופה הכי נוראית בחיים שלי קיבלנו שיבוצים המפקדים שם ידעו כמה אני מתוסכל וכמה המצב בבית לא הכי טוב והבטיחו שאני יקבל משהו טוב, אבל כמובן אין על מי לסמוך וקיבלתי את השיבוץ הכי גרוע בקורס נראה לי הגעתי לבסיס החדש אחרי שבוע שהייתי בבית מתוסכל עוד יותר מהחיים ומשם הכריחו אותי לעשות קלירנס ברחתי שוב הביתה ועד היום אני נפקד, אני לא אוכל אני בקושי יושן אני מפחד לחשוב שאני צריך לישון מחוץ לבית אני מפחד להתחבר לאנשים אני לא רוצה חברים זה לא יעזור לי הרבה בחיים אין חברים בכלל...אני לא יודע למי לפנות מה לעשות יצא לי לדבר שם עם איזה מפקד שנראה לי שהוא שלי והוא פשוט שם זין וניסה לערבב אותי. אין לי כוחות להתמודד עם כל הדברים האלה אני ילד בן 19 אין לי למי להתפרק אין לי למי לספר את הדברים האלה אני מתוסכל מהמחשבה שאני יצטרך לשבת בכלא אחרי שאני יסגיר את עצמי יש לי הרבה מה להגיד פשוט לא יוצא לי עכשיו המשפחה שלי כבר לא מכירה אותי נפרדתי מחברה שלי בגלל שהייתי בעצבים והוצאתי את זה פשוט עליה החלטתי שפגעתי בה מספיק והיא לא אשמה במצב שלי ואמרתי לה שעדיף שנחתוך היא לא יודעת למה באמת אני מרגיש שהכל מתפורר לי מתחת לידיים..מה עושים? לחתוך את עצמיי במקומות שרואים וככה אולי מישהו יסתכל עלי ויעזור לי באמת?
מה עושים?
01/03/2010 | 00:58
1
61
נראה שהשירות הצבאי באמת גורם לך סבל וחבל שכך.

מה עושים? דבר ראשון כדאי אולי שתזהר שהנפקדות לא תהפוך לעריקות כי אז באמת תשב בכלא ואתה עלול לגלות שזה הרבה יותר גרוע מהשיבוץ שקיבלת.
לכן, כדאי שתחזור בהקדם לצבא, תבקש פגישה דחופה עם קצינת או סמל ת"ש ותדרוש הפנייה לקב"ן. אם לא מתאים לך לשרת בצבא אז יש לשער שהנושא הזה יעלה בשיחה בינך לבין הקב"ן וכדאי שתעלה את זה גם לפני משק"ית הת"ש.
יש סיכוי שהקב"ן ימליץ לשחרר אותך מהצבא ואז כנראה שעליך להיות מוכן להשתחרר על פרופיל 21 או 24.
אם חשוב לך להמשיך לשרת אז תעלה את כל הבעיות האישיות והמשפחתיות, תבקש העברה (טופס 55) ותנאי שירות קלים יותר.
תקח אולי בחשבון שהדברים לא יקרו מהיום למחר וכדאי שבהמשך תתנהג טוב כדי לא להוסיף לעצמך עוד סבל מיותר.

בהצלחה
תודה על התגובה
01/03/2010 | 03:13
31
דיברתי עם משקית תש היא אמרה לי שהיא בכיף יכולה להביא לי למלא טופס 55 אבל היא בטוחה ב99 אחוז שהתשובה שלו תהיה שלילית, אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי כרגע ברור שאני רוצה להשלים 3 שנים אבל אני לא רואה סיבה למה אני צריך לסבול..למה קיבינימט אני צריך להגיע למצב כזה שאני כמה ימים בלי אוכל בלי שינה עסוק כל היום במחשבות מה עשיתי רע בחיים שאני צריך לעבור את הדברים האלה.....לא מצליח להבין.

אני יודע שבכלא אני יסבול ואין לי כלכך ברירה אם אני חוזר עכשיו לבסיס זה ישר משפט וריתוק שלא נדע בטח 28 אני יכול להיות 28 ימים שם? 5 שעות אני לא יכול להיות שם באמת שאין לי מה לעשות והפתרון הכי גרוע שיש והיחידי זה לחכות ל45 יום ולהסגיר את עצמי לכלא הלוואי ששמה יקרה לי משהו רע
טוב אממ אני מקווה שזה המקום המתאים...
28/02/2010 | 15:17
1
113
אהלן כולם...
התגייסתי לפני כחצי שנה לצה"ל כחייל מתנדב (היה לי פטור 21 רפואי בגלל איזה שטות שהצבא לא רצה לגייס אותי בגללה), התעקשתי והתגייסתי לצה"ל כחייל מתנדב מתוך מניעים אידאולוגיים ומתוך רצון עמוק לשרת את המדינה בגלל שלדעתי כל אזרח שחי פה במדינה צריך לעשות שירות צבאי.
התגייסתי למשך שירות של שנתיים ובחרתי לשרת כחייל תומך מחשוב (טכנאי מחשבים כזה) בגדוד קשר, כי בזה תאכלס רציתי לשרת, יש לי ידע נרחב במחשוב ורציתי לתרום בתחום הזה.
הבעיות התחילו לאט לאט עם הזמן..., יותר ויותר פזמניקים התחילו להשתחרר וגם הגיעו חדשים למקום ולבסוף יצא שהמון המון מהנטל נופל עליי מהעבודה, כי אנחנו פלוגה של ת"שניקים והמון מהאנשים שהגיעו לפלוגה מהחדשים המקצוע הזה מסתבר שבכלל לא מעניין אותם והם מחפשים רק לעשות לעצמם חיים טובים ולא לעבוד.
באתי לתרום ולתת מעצמי אבל זה כבר מגיע לרמה שאני מרגיש שמנצלים אותי, היו לי שיחות עם המפקדים בקשר לזה והובטח לי שדברים ישתנו, אבל תאכלס.... אני רואה שזה לא ממש מזיז להם ולאף אחד.
כמו שאמרתי אנחנו פלוגה של ת"שניקים ושאני אומר ת"שניקים אני מדבר על זה של90% ממי שנמצא שם יש ת"ש 7 (7 ימים בשבוע הם מחוייבים להשתחרר בחמש וחצי לכל המאוחר) ובגלל זה הם מקטינים ראש... ולא רוצים לעשות הרבה עבודה ויוצא שהמון מהעבודה נופלת עליי... ואני זה שיוצא שם הכי מאוחר כמעט כל הזמן
אני יודע שאולי אין לי הזכות להתלונן על זה בגלל שאני בחרתי להגיע לשם ובגלל שאני התנדבתי ואם כבר התנדבתי אז לעשות עד הסוף (ואני לגמריי מסכים עם זה), אבל זה מגיע לרמה כזאת שאני כל יום חוזר הביתה ממש בבאסה, אין לי כוח לשום דבר כבר וכל השבוע אני רק מחכה שיגיע סוף השבוע, בשורה התחתונה, אני ממש לא נהנה בצבא, אני סובל!!

לא האמנתי שאני יגיד את זה אף פעם אבל אני סובל בצבא, התנדבתי לצבא, חשבתי שיהיה לי כייף אבל מצד שני, אני מרגיש שחרא לי איפה שאני נמצא.
אז מה הם האופציות שלי בכלל? אני יכול לבקש לעבור (ואני לא מאמין שיעשו לי כל כך בעיות), אני יכול להוציא גם אני ת"ש רפואי של איזה כמה שעות עבודה מוגדרות ביום (אבל היי... לא בשביל זה התגייסתי לצבא... לא התגייסתי כדי לעשות חלטורה מהצבא)
אני באמת במצב שאני לא יודע מה לעשות....
העבודה שלנו היא רבה כל כך בגלל שאנחנו אחראיים על המון דברים (כל המחשוב של הבסיס וגם יותר מזה), וגם כל חודשיים בערך יש איזה תרגיל גדול שאנחנו צריכים להעמיד....
מצד אחד אני נותן את הכל כדי לעזור שם ומצד שני... אני מרגיש באיזשהו מקום שזה גדול עליי מבחינה נפשית, אני מרגיש שלא מספיק מעריכים אותי... מרגיש שלא יודע...... פשוט לא בא לי...... ויש לי עוד שנה וחצי להעביר ככה.... לא יודע..... :\
אני רוצה להמשיך לשרת איפה שאני משרת, כי זה המקצוע ואני אוהב אותו ואני טוב במה שאני עושה, אבל מצד שני? אני מרגיש שזה מזיק לי נפשית ויכול להיות גם בריאותית כי יש דיי הרבה עצבים, מתח ושעות רבות של עבודה...

כל המצב הזה שאני מתאר השפיע לי קצת גם על החיים האישיים... התחלתי קצת לריב עם חברים טובים בגלל שאני יותר עצבני בתקופה האחרונה...
היו לי איזה שני סיכויים לתחילת מערכת יחסים עם איזה שתי בנות, זרקתי את זה כי הרגשתי שאני לא בנוי לזה כרגע, שאין כוח
וגם עם ההורים אני שם לב שאני רב קצת יותר...
בקיצור, לא יודע מה לעשות... אני מבקש את עצתכם, האם לדאוג לעצמי? או האם להשאר ולנסות להסתגל שם...

תודה וחג שמח...
הערכת מצב
01/03/2010 | 00:47
45
קודם כל מגיעה לך הערכה גדולה על המוטיבציה, על המודעות ועל הרצון הגדול לתרום, לעשות את הדברים כמו שצריך עד הסוף, אנשים כמוך נדירים במקומותינו; וכאן אולי נמצא הקוץ שבעלייה, לאנשים בעלי מצפון כמוך יש נטייה להעמיס על עצמם יותר מדי עד שבסוף הם נשברים, וחבל שתגיע למצב הזה כי נראה שאולי אתה לוקח על עצמך יותר מדי.

אם כבר שאלת אז כן, נראה לנו שאתה צריך גם לדאוג לעצמך, ואלי לעשות את זה לפני הדאגה לצבא. אתה התגייסת כדי לתרום לצבא מהידע שלך ומכישוריך; לא התגייסת כדי לתרום את עצמך לצבא וכדאי אולי שתהיה מודע לזה. האנשים שאתך, התש"ניקים למיניהם, הם אולי לא פחות טובים ממך, אבל הם כנראה קצת פחות מצפוניים, יותר מודעים לכך שעם כל הכבוד לצבא, וצריך שיהיה כבוד, יש להם גם חיים פרטיים משלהם.

לסיום כדאי אולי שתזכור שבתי הקברות מלאים אנשים טובים שלא ניתן היה להסתדר בלעדיהם, ולמרות זאת עובדה שהעולם ממשיך להסתובב על צירו.

שיהיה לך בהצלחה, ואולי תזכור שגם אם התנדבת, ואולי דווקא בגלל זה, אין שום סיבה שלא תהנה מהשירות ושלא תעשה אותו בכיף ועם חיוך.
חם בפורומים של תפוז
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
21:30 | 15.07.12 אורחים בפורום
22:06 | 09.07.12 אורחים בפורום
15:41 | 16.06.12 אורחים בפורום
18:38 | 04.06.12 אורחים בפורום
13:21 | 23.05.12 אורחים בפורום
23:21 | 21.05.12 אורחים בפורום
15:05 | 09.05.12 אורחים בפורום
14:09 | 30.04.12 אורחים בפורום
08:15 | 14.04.12 אורחים בפורום
18:45 | 28.03.10 סהר-תמיכה
23:58 | 26.03.10 lulu52
15:41 | 20.03.10 אלמוני47
13:41 | 20.03.10 LiliumN
15:26 | 16.03.10 אלמוניי1
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ