לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לקהילת אודיו וקולנוע ביתי.



הקהילה הזו נוסדה בתחילת שנת 2000 ב IOL כמקום מפגש, יעוץ והחלפת דעות לכל חובבי ציוד האודיו באשר הם, כמו גם למי שמעוניין לשאול שאלה, ולקבל תשובה מאנשים שגם יודעים על מה הם מדברים - ולצערנו, מוכרים בחנויות אלקטרוניקה הם בדרך כלל לא כאלה ...

מאז הספקנו לארגן חמישה מפגשים לחברי הקהילה, לשמוע הרצאות, להאזין לציוד ולהתפעל מאוד מאופי האנשים שאנו פוגשים כאן. החל מיולי 2001, ביתה החדש של הקהילה הוא כאן ב``תפוז``. אם את/ה מבקר/. חדש/ה הנה כמה דברים חשובים:

* אנחנו שמחים לענות על שאלות ולסייע כמיטב יכולתנו. מכיוון שיש שאלות ששואלים אותנו מדי יום, כדאי לנסות ולהשתמש בתיבת ``חיפוש הודעות`` בפורום כדי לראות אם שאלו את השאלה כבר לפניכם.

* כל האנשים שעונים כאן על שאלות, עושים זאת בהתנדבות. אם לא קיבלתם תשובה, אל תכעסו, ונסו לשאול שוב. טונים גבוהים וחוסר שביעות רצון אינם במקומם.

* אין ציוד שהוא ``פשוט מדיי`` בשבילנו. אל תתביישו לשאול שאלה. זה שאנחנו אוהבים בעיקר ציוד יקר, לא אומר שלא נשמח לסייע גם בשאלות על ה DVD של הדיוטי-פרי. גם בפורום ``מכוניות`` אוהבים לדבר על ``פורשה`` אבל שואלים המון על ``לאנטיס``.

* במידת האפשר, הציגו את עצמכם. ממילא כולנו ניפגש בסמינר הבא. אל תתחבאו מאחורי כינויים נטולי אימייל. * בפורום כותבים כאן יבואנים, משווקים, מוכרים ועוד בעלי מקצוע. ככה זה בפורום מקצועי כמו שלנו, תמיד יש אנשים שמוכנים לעזור.

* הודעות מכירה של ציוד פרטי - לשם כך קיימים לוחות הפורום, בהם תוכלו למצוא מגוון מודעות קניה ומכירה בתחומים שונים. הקליקו על "לוחות" בראש הדף.

* שדה ``נושא ההודעה`` נועד בדיוק לכך. השתדלו ככל האפשר לבחור שורת נושא שתתאר היטב את תוכן ההודעה, ותוכל לחסוך ממי שהנושא אינו מעניין אותם, את קריאתה.



משהו קטן על הממשק. כשאתם משיבים על הודעה, היא מטפסת אל ראש הדף הראשון כדי שכולם יראו את התגובה. לכן, חשוב להקפיד להשיב על הודעה, ולא לפתוח נושא חדש. זהו.



בברכה,

יבגני גלפרין מנהל הפורום אודיו וקולנוע ביתי.

קניתי קצת ציוד החלפתי קצת ציוד תודה לכל מי שכיון ותודה ענקית
31/03/15 14:37
1צפיות
למיכאל לנג שהשקיע יותר מכולם והרבה
קצת תיזכורת :
מערכת ישנה - מגבר משולב אודיו אנלוג פוצ'יני, DAC מנורות של קליפורניה אודיו לאב, CD גם של קליפורניה אודיו לאב, טיונר NAD ורמקולים ואנדרסטיין C1 - מערכת נהדרת ששרתה אותי נאמנה שנים רבות והיתה ממשיכה לעשות כן לולא הדרישה שתהיה גם יפה ולא רק אופה.
לאחר האזנה לשילובים רבים אצל אנשים פרטיים וגם אצל בעלי עסקים בתחום אציין כמה מקרים מענינים בדרך.
* היה אחד שפרסם רמקול נהדר משומש יד שניה אצלו בערך בן חמש במחיר ללא פשרות קרוב מאוד לשל חדש אחרי מיקוח... ניפסל
* דני בכור איש נהדר הוא ולהב הקדישו לי מזמנם בסבלנות בלי סוף ואפילו אהבתי את הצליל של הדוביל ונוס - רק שהעין פחות אהבה אותם וזה היה הבסיס לכל המהלך לכן לא הסתייע אבל ממליץ בחום למי שמחפש.
* מאחר ואני גר בצפון הרחוק תאמתי מראש עם אחד מבעלי העסקים בתחום במרכז הארץ ליום א' אחרי 12 ואכן אחרי שניגמרה הישיבה בעבודה התקשרתי אליו  מ12 ואילך כמה פעמים והנ"ל לא ענה לי
בסוף החלטתי שאם אני כבר במרכז אקפוץ לפיוז בגיבעתיים
שם פגשתי את ספיר אחלה בחור אחלה שרות ואחלה מחיר
כדי לקצר התאהבתי בסונס פיבר קרמונה M המדפיים אבל הבנתי שהמגבר הנוכחי שלי לא יצליח להזיז אותם באמת אז החלפתי גם אותו במיקרומגה AI 100  השילוב שלהם גרם לי להתאהב מחדש
הטיונר של NAD הוחלף ברוטל רק בגלל הצבע הכסוף
והCD של COL נשאר בינתיים עד שאתאושש ואמצא לו מחליף ראוי גם בצבע כסוף
אגב הרמקולים נילקחו בצבע גרפיט שהוא שחור אפור עדין יש יגידו מעט ירקרק מה שמוציא מהם יופי מקסים בשילוב עם הסטנד השחור.
תודה ענקית שוב לצוות של פיוז ספיר צביקה אילן וכל מי שישב איתי בסבלנות אין קץ והוכיח שאפשר לעשות טרייד הוגן במחירים שפויים למערכת שגם נשמעת טוב וגם ניראת מצויין.(חלקה חדשה, חלקה מתצוגה וחלקה מיד שניה)
עכשיו גם אני מרוצה וגם ההנהלה
אלדד גבאי
מצפה הילה
לקוח מן המניין.
º
המלצות טלויזיה פנסוניק ax 800???????
31/03/15 11:01
7צפיות
מחפש לקנות כבל 21 פין (OUT) ל S-Video, האם יש הבדלים...
30/03/15 14:53
10צפיות
שלום לכולם,
 
אני מחפש לקנות כבל 21 פין (OUT שיוצא מהממיר של YES) ל S-Video
כאשר זה בעצם s-video + שני פינים "מחברים" אדום ושחור (עבור הסאונד)
 
האם יש הבדלים באיכויות?
האם עין רגילה יכולה להבחין בין כבלים מסוגים שונים?
 
(זה עבור טלוויזיה שאיננה HD)
יתכנו הבדלים באיכויות כי זה אות אנלוגי
30/03/15 18:14
11צפיות
ולכן אם סיכוך אינו כמו שצריך או כבל ממש באיכות ירודה תקבל קלקול כלשהו ממקסימום האיכות שניתן לקבל מפורמט זה (VGA אנלוגי)
מצד שני האיכות מלכתחילה לא משהו בסטנדרטים של היום, ויתרה מכך, המכירות של כבלים כאלו הצטמצמו מאוד ולכן המלאי שיש בארץ מוגבל למה שיש.
ממליץ לך לרכוש כבל שנראה באיכות סבירה (אין לי דרך יותר מפורטת לאבחן מה זה איכות סבירה, זה סוג של הימור קל) ובמחיר סביר, וזה לדעתי יספיק לך, גם משום שזה הולך לטלוויזיה שאינה HD.
 
פיני
הממיר של YES בכלל מוציא אות S-VIDEO דרך SCART?
30/03/15 19:18
9צפיות
אם לא, לא יעזור שום כבל, חיבור כזה לא יעבוד.
כן כן, מוציא... יש לי כזה היום, הוא עומד להתקלקל...
30/03/15 22:31
9צפיות
כלומר, כל נגיעה/תזוזה קטנה והתמונה נעלמת,
אני מתחבא אם לקנות כזה זהה בארץ (כ 100 ש"ח) או להזמין ב EBAY/ALIEXPRESS/DX
 
דעתך?
 
KODI או POPCORN ?
30/03/15 11:32
18צפיות
איזו תוכנה עדיפה לצפיה בסרטים וסדרות ? 
º
KODI - נותנת ים של אופציות מגוונות
30/03/15 12:39
6צפיות
כבל PL3.5 TO RCA
27/03/15 19:54
39צפיות
שלום ,
אני מעוניין לרכוש כבל  pl 3.5 to rca על מנת לחבר לפטופ (שעליו מאוחסנת כל המוזיקה שלי  ) לרסיבר חדש שקניתי   (harman kardon avr161)
מחיפושיי באינטרנט יצא לי להתקל במגוון רב של כבלים  חברות ומחירים  שנעים מ 20 עד 300 שח 
 
-האם לקנות רק כבל עם ציפוי זהב ? 
-האם ישנם עוד פרמטרים שעליי לקחת בחשבון בבחירת הכבל ? (כמו חברה , בידוד  וכו' )
 

 
האם מומלץ?  האם יש כבל אחר מומלץ ?
 
שבת שלום תודה על העזרה
º
כבל טוב...
27/03/15 22:06
16צפיות
אילו הית צריך לבחור מבין אלו - במה הית בוחר ?
27/03/15 22:54
25צפיות
"כבל מיקצועי" - אהבתי את ההגדרה....
27/03/15 22:17
36צפיות
אולי כדאי שמי שכתב את הפירסום יילך לאולפן הקלטות מיקצועי ויראה באילו "כבלים מיקצועיים" הם משתמשים שם.....
כבלים הכי פשוטים ואפילו לא תמיד מצופים זהב.
אפשר לחשוב גם, מהי איכות הסאונד היוצאת מיציאת האזניות של המחשב. זוהי יציאה כל כך טובה (!) שרק "כבל מיקצועי" יעביר את השמע כהלכה.....
אריאל אריאלי
המונח מקצועי שגור בתחביב מאז שאני זוכר את עצמי
28/03/15 18:43
29צפיות
שלום
עוד אמירה עגומה של אנשים שאין להם מושג ירוק אך רוצים להישמע רציניים.
יותר משהאמירה מעידה על המוצר היא מעידה על אומרו.
לא לקחת ללב. הם מסוג האנשים שאוהבים לקנות שוקולד בטיסות של ישראייר .
אני נזכר במודעות הפרסומת למערכות סטראו זולות
30/03/15 05:32
18צפיות
המילה הנפוצה ביותר (חוץ מ"מקצועי" כמובן) הייתה "משובח".
פטרםון משובח, רמקולים משובחים.
יש הבדל בין אמירות טפשיות לבין נסיון שיווק נפשעים
30/03/15 09:53
18צפיות
שלום
למען הביטוי שעולה משיחה או במאמר חוכרן בתהליך השכנוע, מילא.
ברם, שיווק מוצרים במינוחים ואמירות שהם בפרוש לא נכונים -חמור פי כמה.
יש גם טעם נפגם בתרגום משפה זרה לעברית, שהרי רובם של המוצרים מגיע מחו"ל והחומר המקורי עליהם אינו בעברית.
כמה מהתרגומים ממש אומללים. לאחרונה דווקא הנושא השתפר. אבל אני תמיד מעדיף לקרוא את הספרות או החומר הפרסומי באנגלית.
 
שיווק ישראלי (אך לא רק).
הרבה ממה שנאמר במעמד המכירה (לשכנע את הצרכן לבצע קניה) עשוי להיות ריק מתוכן ולהוות ניסיון אמיתי למרמה.
לדוגמא:
1. בקניון ק. אתא הסמוך ל-IKEA יש פרסום שתקבל את כספך חזרה בקניה בחנות ג'נטלמן. באותיות הקטנות הדבר תופס על שעונים מכמה מותגים (מותגי זבל כמובן)
ועד 50% ממחירם. אז ניסיתי. בשעון שהמותג נכלל, ושהיה מצוי בחנות, טען המוכרן שמחירו כבר במבצע וב-50% הנחה, כך שזה לא תופס כי אין כפל מבצעים.
אז הרי לך מבצע אדיר שלא שווה את הנייר שעליו הודפס. בכלל נדמה לי שמלבד IKEA כל החנויות שם בנויות על נוכלות.
2. במעמד רכישת משקפי שמש אופטיות בחנות בקומה ה-2, בדקתי את הלפרין. זה שמפרסם שמשקפיים זה מוצר צריכה בסיסי, שאינו אמור להיות יקר. ויש לו "מבצע"
של 70% הנחה. אך בדיקה קלה מגלה שמחיר ההתחלתי קצת גבוהה, ולאחר ההנחות הם לא זולים בכלל. בטח לא בהשוואה למתחרים.
3. בחנות אחרת למשקפיים, ביצעתי בדיקת ראיה. בעלת העסק שהיא גם אופטומטריסטית, לא טרחה להציב תעודה בבית העסק. אז אין תעודה?
הסברתי לה שאני מבקש לראות את התעודה, מפני שלא אסכים להרכיב משקפיים שנעשו ע"י אדם לא מקצועי וללא אישור עיסוק במקצוע, כנדרש בחוק.
אז היא אמרה שתביא את התעודה. התנתי את זה בביטול עסקה במעמד המסירה אם לא. האמת שאני מתכוון גם לדווח לרשויות אם שקרו.
4. בשופרסל, מחירי מבצע על המדף, אינם מכובדים בקופה ושם מתקתקים לך מחיר מלא! אם תבחין, תבדוק ותתעקש - תקבל. ואם לא? שופרסל!
מבצעי חג.
נפלא לגלות שבמהלך מבצע, רשת "כמו שופרסל", יכולה להוריד מחיר מ-19 ש"ח לשלשיית רסק עגבניות של MUTTI ל-10 ש"ח. הם לא מפסידים ב-10 ש"ח.
אז בייתר השנה הם פשוט מרוויחים מעל 100% על מוצר מזון? ויש לא מעט כאילו. למשל יין הר חרמון של יקבי רמת הגולן, הנמכרים 3 ב-80 ש"ח (27 ש"ח לבקבוק),
וביו חול מגיע מחירם ל-43 ש"ח.
אני יכול להמשיך ולהביא דוגמאות בלי סוף. פשוט משעמם כבר.
אז מה, רק כי קראו לחתיכת פלסטיק צבוע בשחור מקצועי נתקומם? בקטנה.
וכבר הזהירו אותנו הרומאים הקדמונים Caveat Emptor
30/03/15 10:47
17צפיות
הקונה הזהר!
לפני שאתה קונה כבל קנה כונן חיצוני של דיסק קשיח
30/03/15 05:35
123צפיות
וגבה את "כל המוזיקה שלי".
רק לאחרונה נגנב מחשב נייד של מנהלת עמותת סיוע בינלאומי ובו מידע של 20 שנות פעילות.
והגברת הנכבדה מעולם לא חשבה לגבות!!
 
תכנון נכון של אקוסטיקה
29/03/15 19:46
14צפיות
בעיית דולבי טלויזיית סמסונג
29/03/15 09:48
24צפיות
בוקר טוב
קניתי טלויזית סמסונג 48h5100 חיברתי אותה לממיר יס hd רגיל ב hdmi
הגדרתי dolby בממיר ולא ניתן לשמוע סאונד בערוצי ה hd אלא אם אני מעביר ל pcm
בפרטי הטלויזיה רשום שהיא דולבי , אבל שאני הולך לבחירת קול ומנסה להעביר מ pcm לדולבי הטלויזיה לא מאפשרת את זה
מידי פעם אני מצליח להגדיר שגם הטלויזיה תהיה דולבי- זאת אחרי הוצאת החשמל וחזרה - אבל עדיין אין סאונד בערוצי ה hd
לדעתי הבעיה לא בממיר - כי הוא היה מחובר לפני כן לרסיבר והרסיבר זיהה דולבי דיגיטאל
מה ניתן לעשות , חיברתי גם סאונד בר ומבאס אותי שאין דולבי
 
יש לך מערכת שמע?
29/03/15 19:31
11צפיות
אם כן, תחבר את הממיר לרסיבר ותגדיר DOLBY...
אם אין מערכת ואתה שומע רק מהטלויזיה, אין שום משמעות וחשיבות לDOLBY, תשאיר על PCM ועל הדרך תפנה את השאלה לשירות של סמסונג
ברמקולים המאפנים
29/03/15 19:39
15צפיות
של הטלויזיה את רוצה לישמוע דולבי?
בקושי שומעים סטראו 
מגבר פיוניר vsx 824
29/03/15 04:25
24צפיות
שלום
חברתי את המגבר לטלויזיה וזה עובד תקין באמצעות כבל hdmi
חברתי גם dvd עם כבל אנלוגי - צהוב אדום לבן. אני שומע את האודיו אבל לא רואה תמונה.
 
דבר נוסף, מה המשמעות שהמילה דיגיטל מהבהבת?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור.
 תודה על העזרה
הסבר
29/03/15 14:00
18צפיות
שלום
1. ה-vsx 824 הוא רסיבר ק"ב ולא מגבר.
2. מאחר והוא דגם פשוט (יחסית) הוא ינו ממיר אנלוגי לדיגיטאלי (וידיאו קומפוננט או קומפוזיט ל-HDMI).
3. ע"מ לראות תמונה ממקורות אנלוגיים (DVD) עליך לחבר בין הרסיבר ל-TV גם כבל אנלוגי "מאותו סוג": אם זה רומפוזיט - אז קומפוזיט (RCA בודד צהוב),
ואם זה קומפוננט אז קומפוננט (RCA X3, בצבעי RGB).
4. המשמעות: קרא ב-RTFM.
 ו- יודשו לך ב-16:00. חג שמח.
תודה על התשובה
29/03/15 17:22
13צפיות
האמת שהתכוונתי לכתוב רסיבר.
אם הבנתי נכון, אני צריך לקחת כבל אנלוגי ולחבר בין הרסיבר לטלויזיה.
אבל אני לא מוצא שום יציאה אנלוגית.... (מה שאני רואה זה שלוש כניסות אנלוגיות)
מה לעשות ?
מה זה  RTFM ?
 
תודה
מחשב מחדש
29/03/15 18:19
18צפיות
שלום
מראה שאין מלבד HDMI אפשרויות חיבור לחוזי. חפש לך נגן עם יציאת HDMI.
זה ה-RTFM שמשמעותו: http://en.wikipedia.org/wiki/RTFM
 
טלויזיה של פיליפס? סמסונג?
29/03/15 12:42
18צפיות
שלום לכולם,
 
מישהו יכול להמליץ על מכשיר טלויזיה:
גודלל 55 אינץ'
מחיר כ- 7500 ש"ח
פיליפס 7809? או פיליפס 6909, נחשבות טובות?
סמסונג 6400? או סמסונג 6800 נחשבות טובות?
מותג אחר? דגם אחר?
יבואן רשמי או יבוא מקביל?
שווה להשקיע ב 4K או שזה לא רלוונטי?
צופה בתכנים דרך המחשב + הוט HD
הדגש שלי הוא על איכות תמונה. פחות חשוב לי SMART (כי מחובר למחשב).
תודה מראש
מסנני EMI על כבלים במערכת, האם נחוצים? ומתי?
25/03/15 12:21
37צפיות
האם נחוץ במערכת לשים מסנני פריט על כבלי חיבור במערכת? על אילו מהם? האם יש שיפור הצליל?
 
מסנני פריט הם מסננים להפרעות מסוג EMI. הם  יכול לעזור רק במקומות בהן יש בעייה, אין הם תורמים דבר לשיפור צליל וכאשר אין הפרעות בסביבה הם מיותרים.
במידה ןיש הפרעות EMI בסביבה חשוב לשים מסננים אלו קודם כל על מקור הרעש לפני שבכלל משתמשים בהם להגן על כניסה רגישה כמו כניסת פטיפון.
במערכת קלאסית בה יש פטיפון, מגבר ורמקולים היעילות של התקן כזה היא אפס כי אין מקורות רעש EMI במערכת כזו.
אפילו אם יש במערכת נגן CD שהוא כביכול מקור רעש דיגטאלי זהו לא מקור רעש אמיתי.
לעומת זאת במערכת AV בה יש מעבר ומיתוג של כבלי וידאו דיגטאלי או אפילו יש רק חיבור אודיו למערכת הוידאו עשוייה להיות נחיצות לשימוש במסננים כאלו.
מקורות רעש EMI אפשריים במערכת בייתית הם בעיקר מסכים דיגטאליים (מסך מחשב, TV LCD/פלאזמה והמחשב עצמו). במקרה כזה סדר עדיפות (תרומת השיפור של מסנן כזה) הוא לפי הסדר הבא: 
 
מעגל הגנה ראשון: כל כבל שמתחבר למכשיר שהוא מקור הרעש, ובמרחק הכי קצר למכשיר, כך "חונקים את הרעש" עוד לפני שהוא מספיק לצאת לסביבה. זה כולל גם על כבל החשמל של המכשיר. זהו מעגל ההגנה הראשון והכי חשוב.

מעגל ההגנה השני בחשיבותו והשפעתו הוא להוסיף מסנן כזה גם בקצה השני של הכבל המחבר את מקור הרעש (הTV לדוגמא) אל מכשיר אחר. לדוגמא, אם מחובר כבל אודיו בין הטלוויזיה והמגבר, קודם כל לשים מסנן על הכבל בצד של הTV, ואח"כ כהגנה מדרגה שנייה גם בצד של המגבר במרחק הכי קצר מהמגבר שיש. 

דרגת הגנה שלישית: פטיפון כדוגמא, אינו מחובר ישירות לTV אלא קודם כל למגבר (אשר מחובר לTV), לכן חשוב לשים מסנן קודם כל הגנות מדרגה ראשונה ושניה למגבר (החיבור לTV) לפני שמוסיפים מסנן על החיבור של הפטיפון למגבר.את המסנן של כבל הפטיפון יש לשים כמה שיותר קרוב יותר לכניסת הפטיפון במגבר, וכמו שציינתי, זו הגנה מדרגה שלישית בלבד.
 
כמובן, שאם מסננים כאלו עלותם היא אפסית (ויש כאלו ויעילים מאוד) אפשר לשים על כל כבל בכל קצה מסנן כזה ולחיות "בשקט" בלי כל הסיפור המקדים שהבאתי. היה לי חשוב גם לספק את הידע והלוגיקה שמאחרי תכן של הגנת EMI על מוצרי ומערכות אודיו.
 
פיני
איזה TMI מולך יוצא מפטיפון או מגבר ראש של פטיפון?
25/03/15 13:00
24צפיות
שלום
ראשית, הנך מתיחס רק לרעש מולך (Conducted) ולא רעש מושרה (Emitted).
רעש נחלק לכמה רמות ותדרים. EMI/RFI הוא הפחות שכיח בשמע. מה גם שבד"כ לא שומעים אותו בשל תחומי התדר שלו.
רעש אדמות, היעדר סינון והארקה גרועה תורמים יותר.
בפטיפון - רעש הציפס (Pops) מהשריטות, החשמל הסטאטי, הליכלוך בחריץ, השחיקה, ה-Rumble מהמכניקה, עיוותי הראש והלקט מהתקליט, הדחיסה, תיקון RIAA
אי אחידות במהירות (W&F), רוחב סרט משתנה בשל מהירות זויתית קבוע אך מהירות קווית משתנה, זוית השקה של המחט שאינה קבועה לאורך התקליט,
ורגישות גדולה לרעש בשל יחס הדברה גבוהה (פי 200 מ-LINE) ל-MM ופי 1,000 ל-MC.
אז איזה פריט על החוט - זה מה שהיה חסר לנו?
זה כמו שאלי ישי חשב שכל מהות החיים למפלגתו זה מה הוריש להם מרן ברצונו...
יש לך פטיפון? מדדת רעשים וסף רעש של פטיפון?
25/03/15 16:12
32צפיות
חיברת פעם פטיפון למערכת שמחוברת גם למחשב וגם לצג דיגטאלי? עשית מדידות סף רחש עם ספקטרום אנלייזר מדויק ואבחנת מהם גורמי הרעש במערכת? מתי יצא לך להאזין למכשיר פטיפון איכותי ולהשוות את האיכות השמע למקור דיגטאלי טוב? האם אתה יודע לכמת איזו רמה של כל ה"חולרות" שציינת (W&F, RUMBLE וכל השאר) היא רמה שמפריעה להאזנה, ומתחת לאיזו רמה זה בלתי ניתן להבחנה?
התשובה לכל אלו היא לא, בטח שלא בשני העשורים האחרונים, אז עם כל הכבוד שיש לי אליך, ויש לי הרבה מאוד, אתה סתם מדבר וזורק מונחים פופליסטים לאוויר, ומזלזל בנאמר ובאומרו. 
 
נתחיל בזה שאני דוקא מדבר על רעש מושרה ולא מולך, זה מה שפריטים מסננים, בד"כ רעש מולך מסונן היטב באמצעים האלקטרוניים שיש לכל מכשיר סביר+. אני מדבר מנסיון של תופעות שחוויתי במערכת אצלי, כשחיברתי מקורות מתח שונים (220וולט ו110 וולט) עם צגים ומחשב והקלטות שמחשב מבצע לפטיפון תוך שימוש בפאלזמה כצג מחשב.
קרה לי שהוספת פריטים גרמו להקטנת רחש,  זה נבע מכך שהיתה בעייה ששל חדירת רחש מהצג דרך המחשב לאות ההקלטה שבא מהפטיפון. בכל פעם שנתקלתי בבעיה שכזו, פתרתי לבסוף את בעיית השורש עד שלא היה צורך בפריטים (אבל השארתי את הפריטים במקומם)
המקור לנושא שהעליתי כאן הוא POST בו נתקלתי ב"המלצה" מצד משתמש לשים פריטים על פטיפון כי הוא אות חלש ורגיש להפרעות והבאתי את נסיוני בנושא  והשאלה לכאן עבור מי שזה עשוי לעניין אותו.
 
מה שאני אומר, שאם יש בעיית EMI במערכת צריך לשכך קודם כל את מקור הרעש לפני שמנסים להגן על מוצר רגיש.
יש לי נסיון רב בנושא ובמערכת אצלי הגעתי לרמה מינימלית של רעש חשמלי (וגם מכאני בפטיפון) תודות ליכולת למדוד את הרעש ולנתח אותו בעזרת כלים ממוחשבים ולא רק להאזין לו.
 
לגבי איכות של פטיפון, כפי שאתה יודע אני מתעסק בהמרת תקליטים לתחום הדיגטאלי (כולל כמה עבודות רשמיות שיצאו באופן מסחרי) ובמשך השנים למדתי לאבחן כל "פיפס" שאינו שייך למידע המוסיקלי ולמצוא את הדרך המתאימה להעלימו מבלי שזה יפגע במידע המוסיקלי. זה מתחיל קודם כל בפעולת מניעה, ורק אם אין ברירה אז בפעולת ניקוי לאחר ההקלטה.
 
לאורך השנים יצא לי להשוות מאות המרות שביצעתי להוצאות רשמיות ואפילו ממהתקופה המאוחרת (רמיאסטרים משובחים), וב95% מהמקרים התוצאות שאני מגיע בהמרה עולות על ההוצאות המקוריות על אף ולמרות שהן ברוב המקרים נעשות משימוש במאסטר המקורי, זה לא רק מה אני אומר, אלא אנשים שמתעסקים במוסיקה באופן מקצועי הן בפאן הנגינתי והן בפאן המסחרי.
 
מסתבר, שתקליט מכיל מידע לא פחות ממה שCD מכיל ויש תחום שהוא אף עובר אותו (הCD קוצץ מידע זה). עומק המידע הקיים בתקליט "מוסתר" ע"י תופעות כמו רחש, וRUMBLE, לפעמים גם קצת HUM (במקרים של חיווט לא מושלם) ועוד מיני מרעין בישין של מקורות רעש, אבל אם אתה מצליח להביא רעשים אלו למינימום, ולאחר הקלטה למימד הדיגטאלי להסיר את הרחשים הללו מבלי לפגום במידע המוסיקלי (זה מה שאני עושה בהצלחה) מתקבלת איכות תואמת לאיכות של המאסטר ממנו נוצר התקליט, בלי כל תופעות הלוואי שיש בתקליט בזמן האזנה LIVE דרך פטיפון.
 
דרך אגב, כל האודיופיליה בכלל ובנושא פטיפון בפרט זה איך להפיק את המידע המוסיקלי ולהקטין למינימום את ה"תוספות הלא רצויות", הבעייה באודיופיליה השורשית שהיא נהפכה ל"מדע וודו" כאשר היא מסתמכת על האזנה בלבד ומתעלמת מניתוח נתונים ושימוש בכלי מדידה וניתוח, כאשר אין יכולת להבחין בין עיקר לתפל, כל זבוב נהפך לפיל...
 
מי שמעוניין בהדגמה קלה אפשר לראות ולהאזין על מה שאני מדבר (במגבלות רוחב הסרט של יוטיוב) כאן:
 
מאחל לנו יום טוב ונטול קיבעונות..
 
פיני
עוד משהו קטן על EMI
25/03/15 16:34
20צפיות
תדרי EMI של מאות מגה הם כמובן משהו שלא  נתין לשמיעה, אז איך הם משפיעים על ההאזנה? התדרים הגבוהים הנ"ל נקלטים על הכבל הנכנס להגברה והם בתדר כל כך גבוה שחוקי ההגבר כבר לא משפיעים עליה, אבל מה שקורה האות הנ"ל משפיע קלות על נקודת העבודה של הדרגה בה הוא נקלט (בד"כ דרגת הכניסה), ההשפעה נוצרת מפני שהאות עובר יישור באיזו שהיא צומת דיודה והתוצאה שלו היא בעצם רחש רחב סרט (משהו כמו רחש לבן) שמתווסף לרחש הכניסה של המגבר. לעיתים הזזת עכבר או הרצת קובץ במחשב יוצרת אפנונים שנשמעים כתקטוקים על גבי רחש זה...
סתם משתף לידיעה..
 
פיני
יש "פרדוקס" בדבריך
25/03/15 18:19
28צפיות
שלום פיני
המצב בתקליט כ"כ טוב שכדי לשמוע אותו אתה צריך קודם להמיר אותו לדיגיטאלי ולבצע עליו עיבוד כדי להפטר מכל המידע הלא רלוונטי והאוסף ומאגד בתוכו חלק או כל המפגעים שהוזכרו.
הגבלת ה-CD היא בעיקר בתדר. לא שזה משנה הרבה מפני שאין האוזן שלנו שומעת שם. אגב, ב-SACD ו-DSD מגיעים לתדרים גבוהים בהרבה ואין בהם הרבה ערך מוסף. בדוק.
המגבלות בוויניל הם לא רק תדר (במיוחד נמוכים וגבוהים) אלה תחום דינמי. זאת בשל רצפת רעש גבוהה וסף עוצמתי מוגבל. תחום דינמי של LP כדי 1/2 מזה של CD ב-dB
EMI
במילון האודיופילי שלי אין מחשב. אין לכן גם עכבר וכל מיני מקורות דיגיטאליים אחרים.
לא מזלזל בדברים או אומרם, אך לטעמי אם מעלים נושא, אז להבהיר בו את כל הנקודות ולא רק את אילו שאתה אישית מצאת לנכון. הרי אמת חלקית אינה שקר, אך היא גם לא האמת.
כלל ראשון בפוליטיקה...והיה לנו מזה בשפע לאחרונה.
 
אין צורך להתחכם
25/03/15 19:14
25צפיות
כאשר אתה (אני) מאזין לתקליט יש לו סאונד טוב יותר מהוצאת הCD שלו ב95% מהמקרים. סאונד, לא נתונים, סאונד. אבל כאשר הקטע מסתיים ואתה מעלה ווליום אתה מתחיל לשמוע את מגבלות התקליט, אתה עשוי לשמוע רחשים, אולי גם פצפוצים, וקצת RUMBLE, הכל נעלם (נבלע) כאשר המוסיקה חוזרת. 
בהאזנה לתקליט, אתה מקבל "חבילה" צליל של "מאסטר" (נניח לרגע שכן, הרי יש גם בעיות עיוותים W&F HUM ועוד אם לא מדובר במכשיר איכותי) שאיכותו יורדת בגלל נוכחות של תוספת רעשים ורחשים וכולי אשר אמנם נבלעים בעת שהמוסיקה מתנגנת, אבל נשמעים היטב כשמגבירים ווליום במעבר בין הקטעים.
מסתבר שהתחום הדינאמי ה"מוגבל" אשר היה קיים בתקליטים הוא גבוה למדי, והוא אף גבוה מידי עבור התחום הדינמי שנקבע כסטנדרט עבור הוצאות CD מסחריות, המיועדות לנגינה בשלל ציוד (ולא רק במערכת אודיופילית) הכולל גם מערכות ניידות, נגני WALMAN וכולי. לדחיסה הזו יצרה את התופעה שנקראת LOUDNESS WAR (עיין ערך בויקיפדיה). כן כל הוצאות הCD (למעט הוצאות אודיופיליות מיוחדות) מבצעות דחיסה למוסיקה, ועובדה זו קלה להבחנה במיוחד בהאזנה להוצאות  בREISSUE, שם קל להשוות לגרסת התקליט ותמיד גרסת הCD מכילה דחיסה נוספת על זו שהיתה בתקליט המקורי, כך שכשאתה משווה CD לתקליט המקורי, התקליט דינאמי יותר, מפתיע אבל נכון עובדתית, לך תתבע את חברות המוסיקה....
 
דבר מפתיע הוא שאין שום מגבלת תדרים בתקליט, נהפוך הוא, תקליט עובר את הCD בתחום התדר הגבוה. אצלי אני מודד רוחב סרט של 9 הרץ עד 35 קילוהרץ (אני משתמש בתקליט מדידה ובציוד מדידה), ברוב המקרים המוסיקה (בד"כ גיטרה באס) אינה יורדת מתחת ל50 -40 הרץ (גם בCD), תדרים נמוכים יותר בתוכן מופיעים בד"כ באפקטים של סרט. 
למרות שאתה מלגלג על מה שאני עושה ("המצב בתקליט כ"כ טוב שכדי לשמוע אותו אתה צריך קודם להמיר אותו לדיגיטאלי") אולי פיספסתי בהסבר שלי ולכן אדגיש: ציינתי קודם שב95% התקליט בנגינה מפטיפון נשמע טוב יותר מהCD נקודה. זה לא מסיבה טכנית, זה גם לא מוודו, זה  פשוט עובדתי מסיבות מסחריות גרידא של הוצאת הCD, אז אם ככה המצב לפני המרה,  לאחר המרתו  לתחום הדיגטאלי, ביצוע ניקוי דיגטאלי, התוצאה נשמעת עוד יותר טוב מנגינה ישירה של התקליט ונשמעת ממש כמו שהייתי מצפה שגרסת CD של התקליט היתה צריכה להשמע מלכתחילה. איכות כזו אין בגרסאות המסחריות של הCD, ולא תפגוש בה אפילו בתקליטים...
יתרון נוסף הוא כמובן המרה של תקליטים המכילים פגמים (קליק, קפיצה וכולי) התיקון נשמר לנצח במימד הדיגטאלי, ובנוסף יש כמובן את כל היתרון שבהאזנה לספריה דיגטאלית. זה למה אני מעביר תקליטים.
יום טוב
פיני
 
לא מתחכם
25/03/15 19:33
27צפיות
שלום פיני
במקום לכתוב "כאשר אתה (אני)", כתוב אנחנו, או שנינו...
התאור של מוזיקה שמכסה את הרעש היא הוכחה לרצפת רעש (קבועה) שקיימת בתקליט. ברם, לא כולם מקשיבים למוזיקה רועשת או דחוסה.
במוזיקה קלאסית וגם אחרת, יש קטעים חרישיים. שם הרעש והמוזיקה נשמעים בערבוב, מפני שאין בעצמת המוזיקה למסך את סף הרעש והתוצאה עגומה!
לטובת הז'אנר, גם בקטעי הפתיחה והסיום, המעבר בין קטעים - אני מעדיף שקט ולא תזכורת למה המוזיקה מכסה (או לא!)
בעיות התקליט אולי פחות חמורות בתחילתו (LP/33 RPM), אך הן אינן מגיעות לאיכות CD ברוחב סרט לקראת סיומו. בתדר הנמוך, תקליט לא יורד לאוקטבה ה-1: 16-32HZ.
לכן קטע של עוגב לא ישמע טוב בתקליט, כל שכן במידה ויש סאב טוב שיכול לשחזר את התחום ולהכניס למשוב אקוסטי את הפטיפון.
הדוגמא של הקלטות ישנות לעומת ה-CD שיצא להן מוניטין רע: זו לא דוגמא. בחלקן לא נמצאו אפילו הסלילים המבושלים (אנלוגיים) או היו פגומים ולכן ה-CD הוקלט ממש מה-LP.
ידוע על בעיות רציניות בתפיסת השיטה לבצע הקלטה טובה על CD בתחילת הדרך, מה שהוציא להקלטות הנ"ל שם רע.
קח לדוגמא את אחד מקטעי דיסק הסמינר ה-1 של בן וובסטר שהוקלט מ-סליל אנלוגי ושההקלטה המקורית בוצעה ב-1959. תענוג, אך גם מלא בעיות אנלוגיות...
מצד שני, אין לנו הקלטות אחרות שלו. כך גם ללהקות רוק וזמרים וזמרות רבות של מוזיקת שנות ה-60 וה-70. המקור של רוב המוזיקה שאנו אוהבים (בשל הגיל).
לא כך הדין לגבי קלטה אודיופילית טובה משנים מאוחרות יותר. אין LP שיתן שם Fight ראוי. בטח לא הקלטות ב-DTS Mater HD או DSD על SACD וגם Hi Res.
לא, זה לא וודו. אין בתקליט שמן נחשים וברכות אודיופיליות כמו בכבלים או פיוזים אודיופיליים.
לא לשכוח את מקורו של התקליט! כיצד הומצא ומה היו החישובים שנעשו לגבי יכולות וקביעת המעטפת שלו (לא ממש). בכלל לפני שהיה LP היו 45 ו-78 ולפני זה גליל.
אוסף הצרעות שמצוי בלקט, בהנעה, במבנה ואפילו בכך שהתקליט לא ממש ישר (פלטה) או שהחור לא בדיוק באמצע - הולידו נגנים שבאו לתת מענה:
Nakamichi שממרכז את התקליט, אחרים עם וואקום, זרוע מקבילית (Revox ועוד) או תיקון רציף כמו ב-Garard Z100.
הפתרון הכולל לכל בעיות התקליט הן ב-CD ולא להיפך.
 
מלל
25/03/15 21:59
24צפיות
תראה מיכאל. אני לא אתווכח איתך. תקליט יכול וגם נשמע טוב בהרבה ברוב מוחץ של המקרים בהם השוויתי. השוויתי הרבה סוגי מוסיקה שונים גם דינמיים ושקטים. בפטיפון טוב רמת רחש הרקע נמוכה מספיק עד כדי כך שאתה מבחין קודם ברחש הרקע של סליל המאסטר האנלוגי.שזו רצפת הקלטת המאסטר.  זה אינו ויכוח, זהו ממצא מבוסס היטב ואני הסברתי מה שאני מצאתי. אתה מתווכח לפי מה שאתה מאמין (שלא ייתכן) ולא על פי מה שהתנסית.  בתחום הזה הגעתי לרמת מקצוענות לכל דבר והדברים שאני מתאר כאן מבוססים לא רק על התרדמות שלי אלא גם על תגובות של אנשי מקצוע שונים בתחום יצירת מוביקה ובתחום הפקת מוסיקה.
שאלות
26/03/15 07:46
25צפיות
שלום
מה זה פטיפון טוב, איזה ראש ומה עלותם? (אם זה אותו ציוד שהיה לך - הטורנס עם ראש של אודיו טכניקה - אין צורך לפרט).
אכן, אם אנחנו מדברים על אנלוגי, אז רצפת הרעש נמצאת אי שם ב-70dB- או מעל , בעוד קצפת הרעש ב-CD נמצאת ב-110dB או מתחת.
אבל ה-70dB- זה באמת בין הכי טוב שיש לתיאורטי. המספרים האמיתיים נמצאים סביב ה-55dB-. מה שאומר שה-CD טוב פי 2 ב-dB מהתקליט.
ברם, כידוע לך שהבדל של 60dB זה פי 1,000,000 יותר שקט.
הפטיפון היא טכנולוגיה פרימיטיבית, מיושנת ומלאה בעיות כרימון. ה-CD כזכור לך, הגיע במטרה לפתור את "כולם". וכך היה:
המעבר למדיה ספרתית ב-PCM בקצב דגימה של 44.1KBPS ורזולוציה של 16 סיביות + 3 ל-Ditther, היו למרבה הצער הכי גבוהה שיכלו לההפיק בשלהי שנות ה-70 ותחילת ה-80.
ברם, מסתבר שגם Hi Res או DSD על SACD לא נשמעים תמיד עדיפים. כלומר במקום 16 סיביות עלו ל-24 ובקצב דגימה עד 192KSPS. סה"כ שניהם Way above ליכולת השמע.
 
כן, יש הרבה שאומרים שתקליט טוב מ-CD. גם ביבי נבחר ברוב. האם זה אומר שהוא טוב? לצערי יש מכנה משותף בין ה-2.
בעבר, עבור טענות פחות מופרחות אנשים נשרפו למוות, פוחזים הוכתרו למלאכים ונוסד מדע אלכימאות שכולנו יודעים שלא היה בה מאומה, מלבד סיפורי מעשיות.
הטענה שלך ליתרון ה-CD על התקליט פשוט מבוססת על מדגם קטן, יחודי ואינך מפרט את כל העובדות.
אין בטענת, כדי להצדיק למה ההעברות שאתה מבצע מ-LP ל-CD עם שיפורים, יהפכו את טענתך נכונה. אין הבדל בין זה, לתמונה שצולמה באיכות בינונית ומטה ואח"כ
עובדה ותוקנה ע"י תוכנת פוטושופ.
יש כזה קפה. קפה עם הל. לוקחים קפה רע, מוסיפים לו הל והופכים אותו לקפה שאפשר לשתות. ההבדל בין זה, לקפה אספרסו משובח נותר. ההל לא מכסה לגמרי את
איכותו הירודה של הקפה הבסיסי ממנו הוכן.
 
 
במקום לרדת מהעץ אתה מטפס גבוה יותר
26/03/15 10:07
21צפיות
הפכת את כל אלו שטוענים לסאונד טוב (טוב יותר) מפטיפון ל"בבונים מצביעי ליכוד".
 
אתן לך מידע שאתה לא מודע אליו. רוב האנרגיה ב"70 DB" של הרעש בפטיפון מתרכזת בתחום התדר הנמוך (100 הרץ ומטה) והיא בד"כ נובעת מRUMBLE וכן מכך שעקום הRIAA בהשמעה מגביר תחום תדר זה. לעומת זאת האוזן שלנו רגישה לתחום האמצע הרבה יותר. כאשר אתה מוריד את הרעשים בתדר נמוך, מסתבר שיחס אות לרעש בתחום המיד ומעלה הוא מעבר ל80 DB ויותר. ברוב ההקלטות שהעברתי רמת הרחש של סרט המאסטר ממנו הוקלט התקליט גבוהה יותר מרמת הרחש של התקליט עצמו התחום התדרים האמצעי  והגבוה, ושם מצוי רוב המידע המוסיקלי.
 
לא כפי שטענת,  CD מגיע בתאוריה "רק" ל96 DB יחס אות לרעש ולא 110 DB כפי שציינת, וכאשר עושים דיטר וNOISE SHAPING זה משתמש בביט אחד או שניים (תלוי בשיטה) והיחס אות לרעש יורד ב6 דיבי (ביט אחד) או 12 דיבי (שני ביטים)
 
110 DB זהו יחס אות לרחש שמתקבל כאשר נעשה שימוש ב 24 סיביות.
 
אם תסתכל על המידע הספקטרלי שרואים בוידאו שהבאתי בתגובה הקודמת, תראה שהאות מהתקליט (לאחר סינון הרעשים בכלל ובתדר נמוך בפרט) מגיע לרמת שקט עמוק יותר במצב 24 ביט לעומת מצב CD בו יש רק 16 סיביות. זה תואם את מה שהצהרתי קודם לכן.  
פטיפונים איכותיים מאופיינים בין היתר ע"י רמת  RUMBLE נמוכה באופן מרשים. 
פתרונות מקובלים הם שימוש בפלטה כבדה (טורנס, לין משתמשים בפלטה של כ 3 ק"ג) ציר מסיבי על גבי מיסב עבה (10 מ"מ) עשוי מחומר ייעודי דל חיכוך.  
פתרונות של טורנס וגם לין משתמשים גם במערכת קפיצים המבודדת את הפלטה והזרוע מהקופסה החיצונית הנקראת SUB CHASIS להפחת משמעותית של רעשים חיצניים וכן רעידות מהמנוע. גם למנוע עצמו יש חשיבות והשפעה על ביצועי המכשיר, שוב הכל מאפשרות להגיע לרצפת רעש נמוכה. גישה אחרת היא להשתמש בקופסא חיצונית בעלת מסה גבוהה מאוד, רגליות שיכוך וארון מתכת ייעודי. טוב זה אולי מידע עודף למה שאנו דנים בו כרגע אבל הבאתי אותו לצורך העמקת הידע למי שזה מעניין אותו.
את כל הדקויות האלו קשה לאבחן או בטח לכמת רק בעזרת האזנה, אבל בעזרת מדידות שביצעתי הצלחתי לשפר גם דברים שאינם ניתנים או קשים מאוד להבחנה בשמיעה.
 
לגבי הפטיפון ששיש לי: אכן יש לי את מה שאתה מכיר, ולאחרונה החלפתי אותו במשהו מצקועי הרבה יותר, ואכן יש הבדלים שניתנים להבחנה. וזה לא רק בצליל אלא בעיקר במדידה בנושא רצפת הרעש. במכשיר החדש שיש לי רצפת הרעש היא בעיקר רעש מהתקליט עצמו , רמות רחש של המכשיר ירדו אל מתחת לכך. במכשיר הקודם היה פיק של 3 DB מעל רצפת הרעש של רעשי מנוע ורעשים חשמליים (50 ו 150 הרץ). לא משהו שמפריע בהאזנה אלא כאשר מעלים וויליום לרמת מקסימלית.
 
סליחה
26/03/15 14:10
23צפיות
שלום
סליחה שאני מחזיק בדעה שונה משלך ולא מתיישר אתך לקו שאתה מחזיק בו. נדמה לי שמותר לי לא להשתכנע
70dB- סף רעש בפטיפון? אולי למגבר ראש MM. אמרתי שהמספר יותר כמו 55dB-.
ב-CD הנתון של 96dB הוא של התחום בדינאמי שמתאפשר מ-16 סיביות: 2^16 מתורגם ל-dB מפיק 96dB. ה-SNR בד"כ טוב מ-110dB.
גם ב-SONY CDPx-505ES וגם ב-Denon 3090 הנתון SNR טוב מ-115dB.
ובמקרה של SACD/DSD הוא מגיע בטובים גם ל-130dB-. ראוי שבכל מקור ה-SNR יהיה לפחות ב-6dB טוב מהתחום הדינמי. גם בטלפון שדה.
להראותך שתחילת השרשור "שלך" דן בסינון רעש EMI עם פריט על הכבילה, ולפתע אתה מגדיר את הבעיה בתחום התדר הנמוך. בוא נחליט ומשם נמשיך.
תתחדש על הפטיפון החדש. לא קבלתי תשובה אם גם הראש הוחלף?
וזה מחזיר אותנו לבעיות שיש ב-LP שאין ב-CD. כדי לממש פטיפון "איכותי", שיפיק את המירב מהפורמט המוגבל, יש להשקיע הרבה מאוד.
היתי אצל מר לנקרי, היבואן של PASS וראיתי אצלו ציוד מהסוג הזה בעשרות אלפי $. אני מניח שראש יעלה בהתאם גם כמה אלפים...
בעוד שנגן לא רע אפשר לקבל ב-1/10 או פחות. ה-Denon עלה לי 500$ CAD כולל מע"מ! וה-SONY עלה 1,500$ SIN שהם כ-750$ US לשנת 1996.
אפרופו בעיות שאין ב-CD ויש ב-LP, מזכיר לי את הבדיחה למה אנשים מתחתנים?
והתשובה:
כי ביחד יותר קל להם לפתור בעיות שלא היו קודם לכן
אבל מאחר והמציאו את ה-CD כדי לפתור את הבעיות של ה-LP זה לא כך (למרבה המזל).
 
אני זה שצריך לבקש סליחה
26/03/15 17:46
27צפיות
שדעתי שונה משלך. 
72 DB זה נתון הרעש בפטיפון שלי.
96 DB בCD, ניסית להאזין למוסיקה דיגטאלית שמוקלטת ב-60DB- (יחד עם הוספת ווליום)? יש ברשת וביוטיוב הדגמות על הנושא.
מה אתה מתעקש על SNR של 110 DB ב16 ביט, תודה שטעית וזהו, גם 96 זה מספיק בשביל להצדיק את הכוון שלך.
אם אתה לא מבין עד כה מה הקשר למסנן EMI אז לא ארחיב, הכל רשום, קרא שוב.
הראש הוא אודיו טכניקה מתקדם יותר מדגם ML150 מחירו כ480$. אבל אני משתמש בו (כולל החלפת מחט כשצריך) כבר כמה שנים טובות
 
 
הציוד שלי (פטיפון ראש קדם מגבר) הוא איכותי מאוד אבל בטח לא במחיר של עשרות אלפי $, נותן כל מה שצריך לקבל איכות מקסימלית מהתקליט. צריך לדעת מה חשוב ומה לא. וצריך יכולת בדיקה וניתוח. בלי עיין הרע, יש.
 
נגני CD זה ציוד לא נדרש היום.
אני משתמש במחשב עם כונן CD וכרטיס קול איכותי מאוד מיועד לאודיו איכותי. 
בכותר CD אני משתמש פעם אחת, מעביר למחשב וזהו.
CD היום הוא פורמט איכותי אבל מוגבל לעומת פורמטי אודיו דיגטאלי שיש. מחשב הוא בלתי מוגבל. אני מקווה שאין לך בעייה (של איכות שמע) עם כך שאני משתמש  בכונן BR טוב אבל פשוט לצורך שתיית המידע הדיגטאלי מה כותר אל הכונן.
 
כפי שאמרתי קודם, אתה מדבר על מה שאתה מאמין שאינו יכול להיות, אני מדבר על פי נסיון של שימוש באלפי כותרי אודיו שלא לדבר על שחזור מוסיקה שלא מופיעה בכותרי אודיו.
 
החשוב הוא שאתה מרוצה? אני גם, ותאמין לי שאני לא בבון.
 
שיהיה לנו חג שמח
 
פיני
 
 
 
תבדוק בבקשה את העובדות
26/03/15 18:33
25צפיות
שלום
1. מר אריאלי כתב לך שתחום דינמי של תקליט גג 55dB. ויקופדיה כותב: Vinyl microgroove phonograph records typically yield 55-65 dB
אולי הפטיפון מציב רף של 72dB-, אבל הוא לא לבד במשחק. והנתון הגרוע ביניהם נועץ את המסמר האחרון.
2. נתוני הנגן http://www.cnet.com/products/denon-dvd-3930ci/specs/ מגיע ל-Signal-To-Noise Ratio: 120 dB
נתוני הנגן הקודם: http://cdprehravace.wz.cz/manual/SonyCDP-X505ES.pdf מגיע ל-Signal-To-Noise Ratio: More than 118dB
3. נתוני תחום דינמי של 16 bit ע"פ ויקופדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Dynamic_range
The 16-bit compact disc has a theoretical dynamic range of about 96 dB
לא רציתי להתקשקש איתך על כמה זה 24 bit אבל זה לא מה שכתבת! למרות שאתה תמיד יודע הכל יותר טוב:
 24bit digital audio calculates to 144 dB dynamic range
 
לא הבנתי למה בבון?
אתה פיני.
מעולם לא כיניתי אותך בשמות ובטח לא של חיות. אז זה מוזר לי.
אפשר שדעותינו יהיו שונות ואפשר שלא נסכים על נושאים טכניים. אבל לא חשבתי לרגע לפגוע בכבודך או "לשחק גן חיות" בלשון הגשש.
 
הבהרה על בבון
26/03/15 20:14
24צפיות
קודם הגבתי  בהקשר לתגובה שלך  באנלוגיה לבחירות האחרונות שהתקיימו שהאודיופילים שהם חובבי פטפון הם לא בבונים מצביעי ליכוד (כשהכוונה שהם לא עדר) אז כהמשך לזה ציינתי זאת עכשיו גם על עצמי. המילה בבון בדיון הזה  באה ממני וכמובן לא ממך ולא חס וחלילה שהרגשתי זאת ממך.
ערב טוב לכולנו

פיני
לא לכך היתה הכוונה בדוגמה של הליכוד
26/03/15 20:25
19צפיות
שלום
הרי ממבקר המדינה וכלה בגופים של בטחוניסטים, V15 וכל התקשורת (מלבד ישראל היום ) הראו כמה נתניהו כשל בניהול המדינה.
ובכל זאת הרוב נתן לו את קולו.
מכאן שבחירת הרוב אינה מעידה על טיב הבחירה.
לא הייתה כוונה לטעון שמי שהצביע לליכוד חס ושלום בבון (כטענתך).
מקרה דומה היה כאשר ג'ורג בוש הבן נבחר בשנית לנשיא ארה"ב. הרי הוא לא היה טוב גם בקדנציה ה-1.
ואז התקשורת כתבה, שהעם האמריקאי נכשל במבחן. זאת משום שידע את כל התשובות (מהקדנציה הקודמת) ועדין בחר בו .
 
אני תקווה שקראת את העובדות. הן בקישורים והם בויקופדיה.
יכול להיות גם "הפוך גוטה "
26/03/15 22:25
24צפיות
אולי התקשורת היא הטועה והעם צודק?  זה גם יכול להיות. גם אני לא טוען שמצביעים הליכוד הם בבונים. זו טענה שכמה אנשי שמאל מאוכזבים טענו לגביהם. פשוט השתמשתי בביטוי הזה כמטאפורה לטענת העדר שהעלית.
אגב תקשורת
26/03/15 23:04
19צפיות
כמה שנים של קריאת מגזינים של HI FI לקח לנו להבין שהכתבות במגזינים אלו מוטות כלפי מי שמשלם להן...
גם באודיו לקח ל"עדר" זמן להבין שהתקשורת מוטה ואפילו משקרת...
 
יום טוב
 
פיני
דוגמא חיה מהאתר השכן
27/03/15 12:20
18צפיות
שלום
ב-HiFi Music, בעל האתר ומקימו - מר אלוני, נוהג לעשות סקירות למוצרים מכל מגוות הספקטרום: ממקורות ועד רמקולים, כולל כבלים, פיוזים ומסנני חשמל.
אחרי קריאתם של כמה מהסקירות, מלבד המבנה שלהם (אחיד למדי) גם המלל כזה
לסקירות יש אפקט מעורר תיאבון  שמסתיים ברכישת כמה מהמוצרים, שתמיד מקבלים סקירה אוהדת ומפרגנת.
ברם, זמן מה אחרי, אותו מוצר עולה למכירה בלוחות, כאשר השיווק שלו עושה שימוש בקישור לכתבה של אלוני...
מנקודת מבטי, אם הרוכש אכל אותה יבוא הפרייר שיאכל אותה ביד 2. וכך מוצר שהיה כוכב מאבד ממש מזוהרו. הסקירה נותרת, ומוזר שה-2
(שביעות רצון הרוכש ואופי הכתבה) כה רחוקים זה מזה. אבל זה יכול להיות סתם מקרה
המקרה חוזר על עצמו יותר מפעם אחת, לגבי יותר ממוצר אחד ורוכש לא מרוצה. צירוף מקרים תמוהה, לאור הסקירה הנפלא.
 
בתקופה שהינו צעירים, הכתבות ב-Stereo Review היו 50%/50%. ראשית היה כתוב וידוע שהירחון היה בבעלות CBS - SONY.
בתקופה שבה התחום פרח ומוצרים מאוד מעניינים יצאו חדשות לבקרים, הכתבים התלהבו ממוצרים. אבל היו גם נתונים. ועם הזמן למדנו לקרוא גם בין השורות.
הם מעולם לא קטלו מוצר. רמת השבח היתה מדורגת.
מצד שני היו כתבות בשפע שמהן היה ניתן ללמוד. מה שכיום חסר. מוכרים בעיקר שמן נחשים ומותגים.
 
ואם שאלות, השאלה העיקרית: מה העדיפות?
26/03/15 16:57
20צפיות
טוב הוא מושג יחסי.
ישנם האוהבים את הנייטראלי והמדוייק והשווה נטו למקור וישנם המעדיפים "צליל יפה".
ושניהם צודקים.
אין כל ספק כי שימור האינפורמציה האודיופילית ע"ג דיסק דיגיטאלי, מדוייקת ונאמנה למקור בסדר גודל מטכניקת שימור ושיחזור האינפורמציה הנ"ל ע"ג תקליט ויניל.
אך לתקליט ישנו הצליל האפייני לו ויש המעדיפים אותו.
לומר כי אינם צודקים?
לא הייתי אומר כך. הם אוהבים את הצליל ובשבילם זהו האמצעי האולטימטיבי.
ולחסידי הדיוק והנאמנות המוחלטת - ישנה הקלטה הדיגיטאלית שאובייקטיבית, נאמנה למקור, כאמור, בסדרי גודל. (רק, לדוגמא, התחום הדינאמי של תקליט לעולם לא יעבור את ה- 55dB בעוד שבדיסק דיגיטאלי ניתן להגיע, בקלות ל- 96dB.
ולציין רק כי תזמורת סימפונית מנגנת בתחום דינאמי של לפחות 80dB (אם אפשר להנות מתחום רחב זה בבית, זו כבר שאלה אחרת).
ישנה נקודה מאד חשובה, שאסור להתעלם ממנה - תוחלת החיים של הטכולוגיה.
כידוע לכולנו, העולם הדיגיטאלי דינאמי ומשתנה כמעט, מיום ליום. טכנולוגיה הנחשבת היום לחדשנית, בעוד שבוע, כבר תהיה "מיושנת".
לכן, שימור דיגיטאלי מחייב אמצעים שהטכנולוגיה העתידית תדע להתמודד איתם. בעוד שחריצים מכאניים, תמיד ניתן לקרוא.
שכל אחד יעשה לעצמו את השיקול מה מוצא חן בעיניו ובכך נחסוך ויכוחים מיותרים.
אריאל אריאלי
אתה גורר את הדיון למקום אחר
26/03/15 18:42
19צפיות
שלום
הדיון אינו על מה כ"א אוהב יותר.
הדיון איזה מהם עדיף טכנית.
כפי שלמדתי מחברי האודיופילים, מותר לאהוב עיוותים במיוחד IM אך לא רק. מותר לאהוב רוחב סרט מוגבל עם Roll Off בגבוהים ובנמוכים,
מותר לאהוב מוזיקה דחוסה, מוזיקה עם W&F ומה לא...חס מלהזכיר רסיבר!
לדידי, גם אם זה נשמע טוב יותר (והינו בסמינרים שציוד כזה הודגם - הגברה שפופרתית, והרוב כולל אני העדפנו אותו). אבל הביתה אני מעדיף ציוד לינארי ונאמן למקור.
חזרה לנושא עדיף או טוב.
לא מדובר בטעמו האישי של אדם, ולכן לא חבר שופטים (כמו במאסטר שף או The Voice) יחליטו מה טוב או רע.
מדובר ביכולת מדידה אבסולוטית וקבעת אמות מידה לערכים: SNR גבוהה = יותר טוב יותר, THD% נמוך יותר = טוב יותר  וכו'.
הנתונים הם מספרים יבשים שכימות שלהם קובע איזה מ-2 המקורות טוב יותר.
עדין מותר לכ"א לבחור מה נעים לו או טעים לו. אך לא זה בדיון.
הרי אין לי דבר לומר לאדם שכותב:אני אוהב יותר את A. על כך אין לחלוק ואין סיבה לפתח דיון בכלל.
לכן תגובתך לא מובנת לי.
אם הדיש נתונים טכניים טובים יותר אז המנצח, ובגדול, זה CD
26/03/15 22:53
19צפיות
הבעייה היא שהייתרון בנתונים לא בא לידי ביטוי באיכות השמע כאשר משווים בין השניים, ברוב המקרים פטיפון נשמע טוב יותר.
נשמע טוב יותר = צליל טוב יותר, לא צליל נקי יותר. 
והנשמע טוב יותר, לא בא מהמקום שפטיפון צובע את הצליל בצבע שאלו שאוהבים פטיפון בוחרים בו ואלו שלא בוחרים CD, אלא נשמע טוב יותר זה אומר פשוטו כמשמעו, נשמע טוב יותר.
והרי שנים אנו דנים בכך (דנים, לא מתווכחים) שההבדלים באיכות השמע תלויים קודם כל  במה שהאולפן בישל לך שתשמע, ואם יש הבדל לטובה לכוון פטיפון זה בגלל הבדלים בין המסטרים, ולא בגלל הטכנולוגיה, ואם הפפון נשמע טוב יותר למרות שהטכנולוגיה מאלה בחולשות זה נובע מכך שההבדלים באולפן הם קריטיים.
ועובדה שמחזקת טענה זו היא שיש מקרים בהם אותו הכותר נשמע טוב יותר בCD.
אחרי שהבהרנו זאת, תבין שהנתונים הטכניים הם הרבה פחות מהותיים, ואפילו יש נתונים שלטכנולוגיה הישנה יש בהם עדיפות (אבל הם לא הגורמים להישמע טוב יותר) .
עד כאן אני לא חושב שיש ויכוח ביננו. פשוט לך לא יצא להתקל במה שאני חווה כבר שנים וזה לא נראה לך הגיוני על פי הנתונים הטכניים שאתה מכיר, אבל במקרה שלי גם אני מכיר נתונים אלו על בוריים ואת משמעותם.
 
יום טוב
 
פיני
 
כל אחד יקשיב למה שעדיף לאזניו
26/03/15 23:41
17צפיות
שלום
רק שלא נשלה את עצמנו
זה הפך לטרנד
26/03/15 10:00
32צפיות
אני נתקל יותר ויותר בשחזורים של "חובבים", לא חובבנים,
מהליגה של פיני, והתוצאה לעתים פנטסטית, ובכל מקרה
עדיפה על הרימסטר הרשמי של חברת התקליטים.
 
וריאציה על תופעת הקוד הפתוח.
 
כמובן שבעולם אידיאלי לא היו מקליטים עם ציוד כזה
ולא היו משתמשים ברעיון המעוות ששמו תקליט,
אבל פיני מדבר על הקלטות שקדמו ל-2015,
וזה פשוט נתון שאי אפשר לשנות.
ציוד הקלטה של היום
26/03/15 12:39
22צפיות
פיני מדבר על הקלטות מהמילניום הקודם. היום הייתי מקליט ישירות על גבי מחשב (זה מה שיש בפועל בכל ציוד אולפני). אין כל יתרון בהקלטה על טייפ ובתקליט כפורמט היעד להשמעה.
פורמט היעד להשמעה הוא קובץ דיגטאלי WAV או FLAC (אפשר גם פורמט מכווץ קלות, לטעמי לא ניתן להבחין בכיווץ אבל אין כבר בעיית נפח או תעבורה אז לא הייתי הולך על זה היום). ברמת הבחנה של 96 קה"צ ולפחות 16 סיביות אבל שוב אין כל סיבה שלא יהיה 96קה"צ ו24 ביט.
 
הבעייה היום היא לא הציוד ולא הפורמט אלא הסטנדרד בו מקליטים שהוא נורא דחוס. הייתי בוחר בהליך הקלטה ישיר ופשוט, אמצעים דיגטאליים אבל עם פרמטרים שהיו מיועדים לפורמט התקליטים של פעם, לא בגלל מגבלת התקליט, להיפך, בגלל שתקליט היה מיועד למערכות איכותיות והכיל דינמיקה גבוהה יותר ממה שיש בפועל בהוצאות המסחריות של היום.
 
פיני
הפטיפון שרכשתי לאחרונה
הודעה זו מכילה תמונות
26/03/15 12:55
35צפיות
טורנס דגם TD520 PROFESIONAL. 
יחודי למכשיר זה הוא שימוש בזרוע ארוכה יותר (10" במקום 9" הסטנדרטי) מה שמקטין את הTRACKING ERROR לרמה הנמוכה ממעלה אחת.
יש במכשיר זה מערכת מתלה קפיצי בתזוזה לכל שלשת צירי התנועה לעומת השיטה שקדמה לה (נמצאת בדגם המפורסם TD160 ודומיו, וכן גם בפטיפונים של לין) בה המתלה הקפיצי פועל בציר האנכי בלבד.
כמו כן החומר ממנו עשוי הSUB CHASIS הוא חומר בולע אקוסטי (MDF) לעומת מתכת בדגמים הקודמים.
המנוע חזק ושקט יותר עם מספר סיבובים מוקטן בכשליש לעומת הדגנים הקודמים.
שורה תחתונה: מכשיר שקט לחלוטין, שיפור של כ3 DB ברצפת הרעש הכללית והעלמה של רעשי מנוע וחשמל הרבה מתחת לרצפת הרעש.
 
TD520
מתוך הנתונים: 72DB RUMBLE
27/03/15 10:28
15צפיות
למי שזה מעניין אותו: נתוני רעש שמדדתי על הפטיפון אצלי
הודעה זו מכילה תמונות
27/03/15 21:01
19צפיות
מצורף צילום המתאר את נתוני הרעש שמדדתי על הפטיפון אצלי. זוהי מדידה ספקרלית המראה את הספק תדרי הרעש בכל תדר ותדר.
המדידה נעשתה על תקליט מסחרי רגיל משנת 1975 במצב חדש (נפתח מהניילון היום)
המדידה נעשתה על רחש בקטע מעבר בין הקטע הראשון לקטע השני בתקליט.
ישנם שני עקומים על אותו הגרף:
1) הקלטה ישירה של האות כפי שנוגן ללא כל עיבוד
2) אותו האות עובר עיבוד של הסרת רחשים, הליך אותו פיתחתי ושיכללתי עם השנים ומבצע אותו באופן שיטתי על כל ההקלטה.
 
בגרף רואים תוצאה מאוד ברורה:
בתחום התדרים 100 הרץ רמת הרעש היא כ DB -60
באות המקורי, מתחום התדר 500 עד 750, התחום בו האוזן רגישה יותר ובו יש את מירב המידע המוסיקלי, רמת הרחש היא מתחת ל85- DB
באות שעבר הסרת רחש, רמת הרחש בתדר 100 הרץ נמוכה מ90- DB,
ואילו בתדר 500-750 הרץ ואילך, התחום בו האוזן רגישה ביותר  ובו יש את מירב המידע המוסיקלי, רמת הרחש יורדת אל מתחת ל105- DB
 
יום טוב
 
פיני
 
 
אם כבר אז כבר, סיגנל מול רחש בהעברה דיגטאלית מתקליט
הודעה זו מכילה תמונות
27/03/15 21:36
17צפיות
כאן אני מעלה ניתוח ספקטרלי  של תרועת חצוצרה (BRASS) הרמונית מאוד בהשוואה לרחש שקיים בתקליט (לאחר הניקוי הדיגיטאלי) בקטע במעבר שלפניו.
הפעם הגרף הוא בפריסה לינארית ולא לוגריתמית כדי להבחין טוב מה קורה בתדרים הגבוהים.
מה שאנו רואים כאן:
צליל החצוצרה מכיל הרמוניות רבות המגיעות עד לתדר של לפחות תדר של 40 קה"צ ובהספק גבוה.
ההספק הוא גבוה מאוד כ 90 DB עלייה מעל רמת הרחש, ההספק מתחלק באופן אחיד כמעט על כל הספקטרום מ1 קילו הרץ ועד 40 קילוהרץ עם קל בתחום התדר 10 קילוהרץ (אנסה להעלות בהמשך את קטע הסאונד כדי שתדעו במה מדובר).
(ההספק של הצליל הוא כל השטח הכחול שהתווסף לגרף כתוצאה מהצליל, השטח האדום הוא הרחש הקבוע של התקליט לאחר הנחתה באמתעים דיגטאליים) 
בCD האות נחתך בתדרים 22 קה"צ וברמת רחש שאינה יורדת נמוך  מ96 DB
 
 
לא מספיקה "רצפת הרעש"
27/03/15 22:10
13צפיות
ע"מ לקבל את התמונה המלאה, חשוב ל"הלביש" על הגראף שצירפת, גם את האות המקסימאלי המוקלט בתקליט. הפחתת רמת האות מרצפת הרעש (ב- dB) היא הנותנת את יחס האות לרעש האמיתי.
בחינה מדוקדקת של התוצאה המתקבלת תיתן לך את התמונה הנכונה של התחום הדינאמי האמיתי של הטכנולוגיה.
עד היום, בגלל הטכנולוגיה עצמה. מידת ה"חלקות" - (בשורוק) - קובעת את "רצפת הרעש" של התקליט והמרחק בין החריצים קובע את עוצמת הסיגנאל המכסימאלי (סיגנל גדול מהמרחק בין החריצים, יגרום למחט "לקפוץ" מחריץ לחריץ).ובהקשר זה, ההקלטה  בוצעה עם פילטר המחליש את התדירויות הנמוכות ומגביר את התדירויות הגבוהות - עקומת RIAA, ובהשמעה - פילטור הפוך.
כאמור, כל הנ"ל "מתעלם" מתוספת הרעש שמקורו במכאניקה של הפטיפון עצמו. רעש זה נוסף ל"רצפת הרעש" של חלקות החומר ממנו עשוי התקליט.
הפטיפון הטוב בעולם לא יוריד את רצפת רעש החלקות של התקליט.
וכל הנ"ל היא הפיסיקה ולא ניתן "לדלג" על מיגבלותיה. אך, כאמור, יש מי שאוהב את הסאונד של הויניל ואותו הפיסיקה לא מענינת.
אריאל אריאלי
בתגובה אחריה יש את יחס אות לרעש מדוד
28/03/15 00:17
12צפיות
שם זה כלפי הרעש המוחלש אבל זה נותן קנה מידה להעריך את יחס אות לרחש גם עבור האות הלא מוחלש כי ההפרש בינהם הוא כ 20 DB.
בגרף הזה שצירפתי אני מראה איך אפשר בעזרת עיבוד במחשב להיפטר מהרעש וכמה באמת ההנחתה המתקבלת.
לשאלתך, העוצמה המקססימלית האפשרית בגרף זה היא 0 DB.
הRIAA איננו פילטר אלא עקום המשווה את עוצמות התדרים השונים כך שיהיה להם גודל פיזי זהה כי עוצמה קובעת את גודל החריץ ( או גודל החריץ המקסימלי האפשרי קובע את העוצמה המקסימלית). כאשר אתה מעביר אות דרך עקום RIAA להקלטה ואחריו עקום RIAA להשמעה התוצאה הסופית היא אות שווה תדרים (FLAT).
לגבי יחס אות לרחש, האבסולוטי (לפני טחיפול במחשב ואם מסתכלים רק על עוצמה) הוא באזור ה60 DB. אבל זה קורה רק ר הנמוך של מתחת למאה הרץ.
לעומת זאת בתדרים בהם מרוכז עיקר המידע המוסיקלי היחס אות לרעש משתפר בכ20 DB ויותר. זה מסביר למה למרות הנתונים ה"גרועים" זה נשמע טוב. כי בחלק העיקרי הנתונים לא כל כך גרועים, להיפך הם אפילו טובים מאוד.
בכל תחום תדר, כאשר האות גבוה מכמה DB מהרעש הרעש נעלם, אינו משפיע ואינו נשמע.
אם יש רעש בתחום תדר אחד (נניח 50 הרץ חזק) הוא אינו ממסך אות בתחום תדר אחר (נניח כינור חלש). אתה עדיין יכול להבחין היטב בכינור גם בנוכחות רעש כזה. ויותר מכך. כזה רעש ניתן להסרה בקלות מבלי לפגוע בשום מידע שמיוצר ע"י הכינור.
זו תמצית מה שאני עושה.
 
יום טוב
 
פיני 
הגדרות והיחס ביניהן
28/03/15 12:28
10צפיות
שלום
יחס אות לרעש או Signal to Noise Ratio הוא היחס (או המרחק) בין רצפת הרעש ורמת אות מירבית (מקסימאלית) לפני רוויה.
רמת רעש מירבית בציוד אנלוגי יכולה להיות גבוהה מ-0dB בשל יכולת הטייפ המגנטי וציוד ההקלטה. בחלקם סף הרוויה (מוגבל ב-% עיוותים ולא קטימה) יכל לעלות גם על 6dB+.
רצפת הרעש, למרות שאינה אחידה בתדר, כנתון (בודד) מגדירה את הנקודה הגבוהה ביותר בגרף. גם אם היא מאוד צרת תדר.
לנושא יש כמה אספקטים,  באנלוגי זו יותר בעיה מאשר בדיגיטאלי.
בדיגיטאלי, התחום הדינאמי המרבי עומד על 96dB מתוך החישוב של 2 בחזקת 16 מתורגם ל-dB (ראה ויקופדיהף או קישור קודם שלי). ברם, פה יש כמה "הפתעות":
1. ה-SNR של נגן טוב יהיה 120dB- או 24dB מתחת לאות הכי חלש.
2. ב-CD יש מנגנון השקטה - Mute בהיעדר סיגנל.
3. אין מצב ש-CD הוקלט או ינגן מוזיקה על ה-LSB האחרון בלבד וגם לא ב-2.
באנלוגי, הבעיות קצת יותר סבוכות. ראשית גם המקור (Master Tape) אינו חף מרעש. זה במיטבו בתדרים הגבוהים של מכשירי ההקלטה: Hiss.
לטובת השקטה של ה-Hiss, נעשה שימוש ב-NR מסוג Dolby A.
יש הקלטות של Mobile Fidelity  על LP (וגם אחרים) שנעשו Direct to Disc. בכל מקרה, בשניהם נעשת דחיסה של כמעט 2:1 (זה המון).
מפני שאין דרך אחרת להכיל את התחום הדינאמי האמיתי במדיה (סרט או LP) וכל שכן, להותיר מרווח בין האות החלש ורצפת הרעש.
להזכירנו, שיעד אינו קטע מוזיקאלי רועש, כמו דיסקו או רוק (בטח לא Heavy Metai או טראנס), אלה משהו יותר כללי, וזה כולל מוזיקה קלאסית.
קח לדוגמא את הקטע ה-4 מתוך 5 של ה-1 של מאהלר. היא עולה ומשתתקת למשהו חרישי. אבל לא רק. גם ההקלטה המדהימה (אנלוגית!) של דייר סטריטס, חקירה פרטית
מציפה את רצפת הרעש, אם ברצוננו לחוות את העוצמה של הכניסות הדינאמיות. וזה מביא אותנו למשהו שאין לו פתרון אנלוגי ראוי.
ההסבר של ה-20dB ואחרים, מבטא משהו פסיכולוגי בהאזנה למדיה הזו (אנלוגית): יכולת של דימיון מודרך להתעלם מהרעשים ולהתרכז במוזיקה. כאילו שהרעשים פשוט אינם שם...
דומה הדבר, להשמעת המוזיקה בסלון פתוח למטבח, שבו בזמן צ'יפס מתגן לו בשמן עמוק, המקרר בדיוק עובד, ופעמים אפילו המדיח פועל והתנור על טורבו  והילד הקטן דופק עם מקל על צעצוע פלסטיק - לדמות שריטה שחוזרת על עצמה כל סיבוב של התקליט.
רעש.
כן, רעש אינו רק מהמקור. יש ממנו בשפע גם מהסביבה. ובבית ישראלי בד"כ המע' ממוקמת בסלון. הסלון פונה למרפסת (חוץ) וצמוד למטבח. גם אם יש לנו בית דו קומטי צמוד קרקע...
העברת המע' לחדר יעודי, במרטף, עם בידוד איכותי של רעש ל-2 הכיוונים: כניסת רעש מבחוץ, או פליטת רעש החוצה לסביבה, מוריד באופן ניכר את רצפת הרעש האורבני וגם מעלה
את הסף העליון של כמה חזק נוכל להגביר.
לטובת המקרה של הסלון הישראלי, סביר להניח שבעוצמה המנוגנת (מבלי להרגיז שכנים), גם אנלוגי בינוני יספיק. בעבור אותו מקור, הרחקת רצפת הרעש הסביבתי ואפשרות להגביר
באופן ניכר - מציבה אתגר חדש. אתגר שהאנלוגי לא ממש עומד בו.
דחיסה.
"כל" החומר האנלוגי דחוס. הוא חייב להיות דחוס. רובו של הדיגיטאלי גם דחוס, אך פחות. חלקו לא דחוס בכלל. חברת Telarc מתהדרת בסידרת כותרים כזו.
מוזיקה דחוסה עשויה להשמע לנו עדיפה. במיוחד משום שהרמה הממוצעת עולה (חזקה יותר) וכל מה שנשמע חזק יותר - נשמע טוב יותר או עדיף.
ברם, זה גם אם זה נשמע פחות טבעי. לפחות זה מסתיר יותר טוב את כל הרעשים שקודם תוארו. וזה בכלל מוסיף ולא גורע. פעם הרפואה נהגה כך. בימי הביניים. היו מטפלים בכאב אחד,
בגרימת כאב אחר, שישכיח את הראשון, ושאותו אולי כן ניתן לרפא...
המצב הקיצון של דחיסה, שהוא אולי כבר מוגזם, זה מוזיקת מעליות. גם במקרה הזה, שמעתי כבר חוליו איגלסיאס ואיך שהגעתי הביתה שמתי דיסק שלו...כי אהבתי את מה ששמעתי במעלית.
היתרון של האנלוגי לזה, שלא מפסיקים אותו באמצע, בצלצול כפול והודעה: "מר שפטר, גש בבקשה ללובי, אורח מחכה לך..."
וכאן מגיע השעה לזוז ללובי ולעמוד ע"י הפסנתרן או ההרכב הקטן שמנגן לו אחה"צ או הערב להנעים את זמנם של האורחים.
Upps, זה פתאום נשמע אחרת. זה כבר לא דחוס, לא רצפת רעש ולא מונחים טכניים. זה הדבר האמיתי. ושם רבותי, זה נשמע טוב. לא מוזיקה מוגברת כמו בהופעות.
פשוט כמה כלים אקוסטיים קלאסיים מפיקים צלילים.
אני שואף לזה.
למה אתה שואף, בדבקות הפנאטית לאנלוגי (שלפי http://en.wikipedia.org/wiki/LP_record , מקורו ב-1948)
 
אענהלך על השורה האחרונה של המלל הארוך שכתבת.
28/03/15 13:34
16צפיות
כל מה שכתבת לפני הוא מידע שאתה חולק עם הקוראים שאין בו שום אמירה (למעט כמובן מסביר מקור הכיוון שאליו אתה שואף)
לשאלתך:
אני שואף להאזנה הכי טובה שיכולה להיות למוסיקה שאני אוהב.
המוסיקה שאני אוהב יצאה בשנות ה60 וה70 וגם ה80 ויש גם קצת משנות 90 ואילך.
משנות ה90 ואילך רכשתי בכסף רב אוסף שלם של דיסקים שיחליפו את המוסיקה שאספתי בתקליטים רק כדי לקבל את הערך המוסף שטכנולוגית הCD והמוסיקה הדיגטאלית נתנה.
לגבי תקליטים שלא מצאתי הוצאות שלהם בדיסקים התחלתי להמיר אותם למדיה דיגטאלית - CD מיד כשטכנולוגיה זו הוצגה לציבור הקהל הבייתי משהו כמו סוף 1996. המרתי רק תקליטים שלא יצאו בדיסקים, בשנים הראשונות דיסק לצריבה היה יקר יותר בהרבה מדיסק מוסיקה...
בתחילת שנות ה2000 כבר שכללתי את שיטות ההמרה שלי והגעתי לתוצאות ממש מצויינות, ובד בבד הבחנתי שהסאונד שאני מקבל הוא ברמה איכותית מאוד, והתחלתי לבצע המרות של כותרים שיש לי כאלו שנשנעו גרוע מלכתחילה ואח"כ לשם הנסוי, גם כאלו שנשמעו טוב.
מצאתי שמעל 90% מהתקליטים שהמרתי נשמעים טוב יותר לאחר ההמרה מהוצאת הCD שלהם.
לכן, בתור אחד ששואף להאזנה באיכות מקסימלית, הגעתי למסקנה שלא רק איכות המערכת קובעת את טיב ההאזנה, ולא רק פורמט הקלה, אלא בעיקר איכות המאסטר ממנו נוצר הכותר לו אתה מאזין.
באמצע שנות ה2000 התחלתי להעביר את כל המוסיקה שיש לי (דיסקים, ודיסקים של המרות שעשיתי) למחשב, והמחשב נהיה חלק בלתי נפרד ממערכת הקול שלי. יש לזה שני יתרונות: האחד ברור: השימוש במולטימדיה והשני, יכולתי לקבל מושג בREAL TIME איך תצא איכות ההמרה של התקליטים על גבי מערכת הקול העיקרית שלי.
כך שהיום, מקורות המוסיקה שלי הם שניים:
1) הוצאות CD אותם או שאני מוריד מהאינטרנט (הרוב) או שאני רוכש בכסף מלא (עדיין, בעיקר מוסיקה עברית אבל לא רק)
2) תקליטים שלי שרכשתי לכל אורך השנים עד סוף שנות ה80  או תקליטים משומשים אותם רכשתי ואני עדיין רוכש בחנויות יד שנייה בארץ או בחו"ל (איביי בעיקר).
אני לא משתמש בכותרים עצמם להאזנה למוסיקה אלא אני מעביר אותם לפורמט דיגטאלי המיטבי.
יש יתרון עצום בהעברת המוסיקה שאני רוכש לכונן קשיח והאזנה דרך בממערכת המולטימדיה שלי הכוללת בנוסף לחלק האנלוגי הקלאסי גם מחשב HTPC וצג דיגטאלי (פלאזמה).
היות ועמל רב מוטמה באותו כונן קשיח אני דואג לגבות אותו בשני מקומות נוספים האחד מהם הוא כונן נייד המלווה אותי לכל טיול בחו"ל שאני עושה. בשנים האחרונות הצטרף גם מכשיר הטלפון שלי לחגיגה והוא משמש כמקור מצויין להאזנה למוסיקה ברכב. זה חוסך לי את הדיסקים שהייתי צורב להאזנה ברכב או הסיכון בהורדת דיסק מקור לרכב.
 
בכל המוסיקה שאני שומע היום, האיכות היא מה שקובעת מה אני מאזין לו. בהמוסיקה שמיוצרת בימנו אלה אני לא רואה סיבה ללכת לתקליטים (אלא אם גם בימנו אלא תהיה הוצאה של מוסיקה עכשווית על גבי תקליט ותהיה לה עדיפות מוסיקלית על פני כותר כמו CD) 
 
שורה תחתונה מיכאל: המוסיקה שאני מאזין לה (והיא מגוונת בסגנונות ובדינמיות שלה, היא אינה רק דיסקו ורוק כבד..) נשמעת טוב בהרבה על הפטיפון ועוד יותר טוב לאחר המרתה מאשר הכותרים של אותה מוסיקה. ואם יש כותרים שנמעים טוב יותר מהתקליט (ויש בודדים כאלו, אז אני בוחר להאזין להם, הכל בבחירה של קליק יחיד)
שורה תחתונה שנייה מיכאל: 
יש לי תענוג עצום בשחזור מוסיקה (בעיקר מוסיקה עברית) שלא קיימת על פורמט אחר מתקליט, גם אם זו מוסיקה שהיא פחות מהתחום שאני אוהב, (למשל שירי שנות החמישים) יש ערך מוסף עצום בכך, גם שם אני אוהב כשמתקבל המקסימום איכות ממה שהיה מוקלט בתנאים של אז, ותתפלא, גם כאן איכות הנגן ותהליך השחזור מחוללים פלאים. בגלל יכולת זו נבחרתי להשתתף במספר פרויקטים מסחריים   רשמיים ועבודות שעשיתי זכו לתשבוחות מפי אנשים שמבינים עניין וקפדניים בנושא של איכות מוסיקה והפקתה.
 
שבת שלום
 
פיני
2015?
26/03/15 14:12
21צפיות
שלום
הקלטות דיגיטאליות מעולות נעשו ב-30+ השנים האחרונות. לא רק בשלושת החודשים של 2015...
כבר בסוף שנות ה70 תחילת ה80 היו הקלטות דיגטאליות
28/03/15 10:11
17צפיות
התקליט של סטיווי וונדר: "החיים המסתוריים של עולם הצמחים" הי בין הראשונים שהמאסטר שלו הוקלט על טייפ דיגטאלי.
כמובן זה היה פורמט של אולפן הקלטות על טייפ סלילים דיגטאלי יעודי, אם אני לא טועה הוא הוקלט על מכשיר של דנון, שהיתה החברה המובילה בתחום הזה אז. 
דיגטאלי זה מושג רחב מאוד שבתוכו בנישה צרה יושב הפורמט הדיגטאלי של CD.
דיגטאלי זה גם לא "קללה" שמקלקלת את איכות הסאונד בדיוק כפי שהיום נוטים =בערגה לאמר "הקלטות אנלוגיות" כתיאור למשהו משובח, פשוט בתקופה של ההקלטה האנלוגית המושג של איכות הקלטה היה יותר משמעותי והיתה יותר הקפדה על תוצאת השמע, מאשר בהקלטות המודרניות של ימינו (הכוונה להקלטות מסחריות, לא להקלטות אודיופיליות שהן משובחות על פי הגדרה בכל פורמט בהן הן מגיעות).
 
שבת שלום
 
פיני
הכל כאן, למה לנחש...
28/03/15 11:55
19צפיות
שלום
digital audio recording history
הקלטות אנלוגיות והקלטות דיגיטאליות:
בהקלטות בד"כ עשו שימוש במכשיר הקלטה רב ערוצי (8 או יותר) וממנו בישלו MIX. בתהליך האנלוגי, כל הקלטה מהקלטה = הפחתה באיכות.
כן, יש הקלטות אנלוגיות טובות וגם יוצאות מהכלל ויש גם דיגיטאליות. יש הקלטות אנלוגיות איומות ויש גם דיגיטאליות. אז מה ההבדל?
שהאסקולה האנלוגית () עושה מההקלטות הדיגיטאליות הלא מוצלחות מסע הכפשה, כדי לרומם את קרנה האנלוגי, בעוד שהדיגיטאלי - אין לו מסעות.
מתן הדגשים, תשומת לב, טכניקות מיוחדות, והישגיות טובה - אינן נחלת כל ההקלטות (באשר הן). יש שכל עניינם היה להשיג הקלטה מעולה. ויש שפשוט יצא להם...
(Feels so good של צ'אק מנגוי - למשל!)
לצערי, רובן של ההקלטות הטובות, אינו מכיל בדיוק את סוג המוזיקה שהרוב אוהב.
בקהילית האודיופילים, יש רבים שמשמיעים את אותם 5-20 קטעים, שנשמעים סוף, ולמרות אוסף גדול לידם, הם כמעט ולא מקשיבים לו.
אמירתך: "דיגטאלי זה גם לא "קללה" שמקלקלת את איכות הסאונד", אילו נאמרה על קבוצה אתנית באוכלוסיה, היתה = אמירה גזענית!
מוזר בעיני שבחרת להצטרף לאותה קבוצה שמנסה לרומם את האנלוגי, ע"י דריסה גסה של הדיגיאטאלי. כאילו שלא היו הקלטות אנלוגיות גרועות שנקברו מזמן עמוק בין ערימות האשפה.
אך כל הדיון הזה קצת אנכרוניסטי, מפני שמאז ה-CD או PCM 44.1/16 bit יצאו פורמטים עדיפים. חלקם נקלטו יותר וחלקם פחות.
רוב רובה של האוכלוסיה מקשיב בתנועה למוזיקה דחוסה (דיגיטאלית כמובן) ממכשירי MP3 כאילו ואחרים.
לידיעה, גם הקלטות כאילו באיכות טובה, לא משחזרות את האיכות המלאה של הקלטה אודיופילית מ-CD (PCM 44.1/16 bit).
מה הפורמט שבו אתה מעביר את כל המוזיקה שלך ל-HD?
 
 
אני לא מרומם אנלוגי על חשבון הדיגטאלי, נהפוך הוא.
28/03/15 14:04
24צפיות
אני מעביר "כל אנלוגי שזז" לדיגטאלי ושומע רק דיגטאלי.
פשוט התוצאה המתקבלת טובה יותר מהוצאה רשמית של אותו הכותר (יש גם יוצאים מהכלל מעטים שזה לא מגיע לאיכות הכותר הרשמי)
למה התוצאה טובה יותר? ניסיתי להסביר ככל יכולתי זה מה שאני מקבל. יש כמובן גם השקעה באיך להעביר טוב אבל זה לא הסיפור. לו היה נשמע טוב יותר מהCD לא הייתי טורח כל כך כל השנים הללו.
דרך אגב, אני טוען שאיכות של MP3 באיכות המקסימלית היא מצויינת להאזנה.
הפורמט שאני מעביר היום הוא 96 קה"צ, 24 ביט בשלב העיבוד, דיטרינג ל16 ביט בשלב ההמרה ל16 ביט, ופורמט סופי הוא FLAC 96 16 ביט.
גם 48 קה"צ הוא פורמט מצויין וקשה בהאזנה להבחין בהבדלים בינו ל96 קה"צ, ובאיזה שלב השתמשתי בתדר דגימה של 64 קה"צ. אבל כשאני רואה בגכלים בהם אני משתמש את המידע שקיים מעל 24 קילוהרץ "כואב לי הלב" לקצץ במידע זה והיום אין בעיית נפח אחסון אז אני הולך על זה.
24 ביט הוא שלב קריטי ונחוץ לכל שלבי עיבוד האות, החל כמובן בשלב הדגימה . כפורמט סופי לא ראיתי בו ייתרון, לא היה איבוד מספיק של מידע שיצדיק שימו ברזלולוציה הזו שלא לדבר על כך שלא הבחנתי בהאזנה במשהו. 
 
יום טוב
 
פיני
המירוץ למליון הסתים
29/03/15 14:05
12צפיות
שלום וחג שמח
אחרי שביקרנו בכל המחוזות, בעזרתך האדיבה - ציפיתי לכל מלבד עוד הצהרה ב-180 מעלות.
ממסנן EMI ליציאת פטיפון עברנו להשפעת רעש בתדר של מתחת ל-150HZ!, הינו במחוזות התחום הדינמי של CD לאשרור ב-96dB,
טענתה בתוקף שה-LP עדיף על ה-CD והיו עוד כמה אי דיוקים שאומתו עם ויקופדיה.
עכשיו אחרי שהתכתבנו ע"פ מגילות (פורים חלף לו מזמן), הגענו ליציאת מצריים.
פיני ידידי היקר, כמה מכות עוד תנחית עלינו?
 
אז אולי זה הזמן להחליף את המצפן לדיגטאלי...
29/03/15 16:03
15צפיות
התפנית של 180 מעלות שאתה מדבר כאילו ביצעתי לא קיימת. היא נובעת מחוסר הבנתך  את  הדברים שכתבתי, ואוסיף מייד שהאחריות להבנת הנקרא חלה על הכותב לא פחות מאשר על הקורא.
בכל המגילה שנכתבה ציינתי פעמים רבות שאני מעביר את הפטיפון למימד דיגטאלי ואפילו אתה התיחסת באחת מתשובותייך לזאת.
דאגתי להדגיש את הבנתי, שהעדיפות בצליל נובעת לא מהבדלי איכות בטכנולוגיה (פטיפון מול נגן CD)  אלא כותרי פטיפון (=תקליטים) על פני כותרי CD (=דיסקים), ואם כך זה רק "שאפו" לטכנולוגיה המיושנת שלמרות נחיתות נתוניה מצליחה להפיק צלילים כה משובחים, ודאגתי להוסיף מייד שזה קורה "רק" ב90 אחוז מהמקרים, כלומר שיש גם מקרים בהם כותר CD נשמע טוב יותר מתקליט ולכן זו בפירוש לא הבדל שנובע מטכנולוגיה.
במקום אחר ציינתי שדיגיטאלי לא מקלקל (תזכורת: קראת לזה אמירה גזענית, לא ירדתי לסוף דעתך כאן באנלוגיה לכך,  אבל לא משנה כעת) ושלדעתי כל הערגה לצליל אנלוגי נובעת מאיכות הסאונד שידעו להפיק אז, ולא מהטכנולוגיה בה השתמשו, לעומת ימינו אלה, כאשר הטכנולוגיה טובה ומתקדמת יותר, ומה יוצא לנו?  מוסיקה באיכות ירודה בגלל ה LOUDNESS WAR.
 
ובכלל, ציינתי שהציוד אצלי מבוסס על האזנה למדיה דיגטאלית, והוספתי שאחרי שאני מעביר תקליט אני יותר לא מאזין לתקליט עצמו אלא רק להמרה שלו. לכן אם הייתי באמת כפי כשציינת באחת התגובות שלך, שאני מתעקש ברגל גסה לתמוך במצודדי האנלוגי, אזי לא הייתי ממיר את התקליטים אלא מאזין רק להם (אולי הייתי ממיר CD לתקליט?... לא, אפילו לא בתור בדיחה...)
 אבל לא זה המקרה, הסיבה האמיתית (וגם אותה ציינתי) שרוב המוסיקה שאני אוהב לשמוע לה יצאה קודם על תקליטים ורובה גם אחר מכן על גבי CD, ולמרות השקעה עצומה ברכישת כותרי הCD נוכחתי לדעת "על בשרי" (אחרי מאות של המרות של תקליטים) כי באופן גורף תקליט נשמע טוב יותר על פני הCD של אותו אלבום, עוד כשאני מנגן אותו על הפטיפון, וטוב עוד יותר אחרי ההמרה שאני מבצע. זה למרות הנחיתות של הנתונים הפחות טובים שעל גבי הנייר. כן ציינתי שהופתעתי לטובה למדוד שיש תחום מסויים שCD קוצץ ותקליט מצליח לשמר אבל לא ציינתי זאת כסיבה להבדל שמיע בסאונד אלא רק כסיבה למה אני משמר את המידע ב96 קה"צ.
 
יום טוב
 
פיני 
 
מבקש המלצה על כבל HDMI
25/03/15 18:47
20צפיות
בעמוד הבא
יש כל מיני כבלים עם כל מיני שמות.
איזה כדאי לקנות?
מה אתם אומרים על הכבל הבא:
25/03/15 18:48
16צפיות
אם כבר
25/03/15 18:49
37צפיות
אז את זה:
 
אתה יכול להשיג אותו דרכי ב70 ש"ח
º
כבלי HDMI שונים מספקים איכות שונה?
25/03/15 19:08
12צפיות
איכות הבנייה ורמת גימור של הכבל קובעים את איכותו
25/03/15 19:19
28צפיות
לא יודע להגיד לך האם טיב הגידים של הכבל שצירפת הוא זהה למה שהמלצתי...
יש לי בעיה כרגע עם הכבל הנוכחי
25/03/15 20:14
20צפיות
אני מקווה שתוכלו לפתור לי את הבעיה.
חיברתי את המחשב לטלוויזיית LED FULL HD וכשאני רואה את המחשב במסך הטלוויזיה מופיע פס מאוזן דק לאורך כל החלק העליון של הטלוויזיה.
זאת בעיה בכבל? בטלוויזיה?
º
שכחתי לציין שזה כבל HDMI
25/03/15 20:14
4צפיות
º
האם זה בכל מקור או רק בחיבור מחשב?
25/03/15 20:17
6צפיות
º
רק בחיבור מחשב
25/03/15 20:27
4צפיות
º
ניסיתי לחבר לחריץ אחר בטלוויזיה ולא עזר
25/03/15 20:31
3צפיות
לא ניתן לדעת מבלי לבצע מס' בדיקות
25/03/15 20:59
10צפיות
אם יש לך מקור אחר תחבר אליו...
האם התפריט של המסך מגיע לאזור שיש פס?
האם יש מסך אחר בבית שניתן לבדוק אליו האם חיבור מחשב עם אותו כבל עובד בצורה תקינה...
אין מקור אחר במחשב ויש עוד טלוויזיה רחוקה מדי
25/03/15 21:06
7צפיות
נראה לי שאני אקנה כבל חדש.
הכבל בלינק שנתת נחשב לכבל הכי טוב?
לתשומת לבך, אני צריך 3 מטר.
 
תודה מראש.
אין לך אפשרות לחבר את המחשב למסך המרוחק??
25/03/15 21:09
11צפיות
תמיד טוב שיהיה כבל במגירה, אבל אם התקלה בטלויזיה, הכבל לא יעזור...
 
מאיפה אתה בארץ?
מאזור השרון. למה אתה שואל?
25/03/15 21:14
11צפיות
ועל איזה כבל אתה ממליץ בחום?
(3 מטר)
אבל כיוון שהמידע שהכבל מעביר דיגיטלי
25/03/15 22:18
14צפיות
יש שתי אפשריות שקל מאוד להבחין בינהן:
 
1. הכבל מספיק טוב ואז תתקבל העברה מושלמת של התמונה.
2. הכבל לא מספיק טוב ואז או שיראו תופעות לואי ברורות מאוד או שלא תהיה תמונה כלל.
 
אין עניין של הבדלים קטנים שכבל יותר טוב יתן. באורך סטנדרטי, גם כבלים פשוטים שמזמינים ברשת מספיק טובים.
 
HDMI cable buying guide
28/03/15 07:58
15צפיות
 4K HDMI cables are nonsense.
 
 
יוסי
הוספת קישור למאמר
28/03/15 08:18
10צפיות
מבקש המלצה לאוזניות מבודדות רעש
26/03/15 21:16
13צפיות
אני לא מבין גדול בבאסים וכו'.
חשוב לי שהאוזניות יבודדו רעש חיצוני: דיבורים בבית, רכבות ואוטובוסים.
עדיפות לאוזניות in ear.
יצא לי להיות לאחרונה בחנות שעמדו אוזניות לתצוגה (לצערי אני לא זוכר את שם החברה), האוזניות אטמו רעש לחלוטין.
אנשים שעמדו בחנות, המוזיקה שנשמעה בכריזה של החנות, לא נשמעו כלל.
תנסה את האוזניות של HOUSE OF MARLEY
26/03/15 22:56
27צפיות
בניתי את המערכות אודיו בחנות שלהם בדיזינגוף סנטר, תגש לאמנון
...
27/03/15 08:23
18צפיות
 אני גר בחיפה , אז זה לא יעזור לי
כמו כן, לא כתבתי איזה אוזניות שלו
קצת מוזיקה ערבית לא תזיק לאף אחד. Elissa עם דיסק מאוד יפה
26/03/15 22:50
10צפיות
הגדרת יצאת שמע hdmi במחשב נייד
26/03/15 16:52
8צפיות
יש מחשב נייד lenovo y5070 שאני מחבר למגבר 7.1
ע"י כבל hdmi
אך עדין מופיע לי בנייד שיש רק שני ערוצים
אני לא מצליח להגדיר במחשב שיציאת השמע תהיה hdmi
או שהכרטיס מסך לא מוגדר נכון או שהגדרות ערוצים אינן נכונות
26/03/15 20:06
7צפיות
בהגדורת "פלט שמע" יש את הHDMI... בהגדרות מתקדמות תחת "תצורה" יש אפשרות לבחור רב ערוצי
מציאת שלט חלופי לווידאו
26/03/15 14:40
15צפיות
שלום. יש לי מכשיר וידאו שאיבדתי את השלט שלו.
יש להשיג היום שלט חלופי?
º
שלט אוניברסלי יעשה את העבודה?
26/03/15 14:52
8צפיות
לוידאו? VCR?? לא בטוח שיש עוד שלטים שיש לך קודים
26/03/15 20:05
11צפיות
תנסה במעבדות אלקטרוניקה. תקח איתך את הוידאו
Flix

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה