עם התפתחות הטכנולוגיה, נראה כי רק הרדיו שמר על הפורמט המוכר שלו ב-100 השנים האחרונות, זה הכולל תחנת שידור, משדר, אנטנה ומכשיר קליטה. אולם נראה כי גם בכיוון זה עשוי להגיע שינוי משמעותי.
היום (יום ד') יתקיים כנס הרדיו בניו מדיה ביוזמת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, שידון בסוגיות מגוונות העוסקות בהסתגלותו של הרדיו בעידן הניו-מדיה. במושב הראשון שינחה דרור רפאל, ידונו אמיר כהן - מנהל התכניות של רדיו 'ללא הפסקה'; סמנכ"ל התוכן באקו FM99 שרון שפירא; מנהל מחלקת התכניות של גל"צ גלעד אמיליו שנקר; מנהל הניו-מדיה של רשות השידור מנחם גרנית; וטל לאור - ראש מסלול רדיו בבית הספר לתקשורת באריאל, באופן בו הסתגל הרדיו המסורתי.
המושב השני יעסוק ברדיו האינטרנטי תוך דיון במאפייניו ומיקומו במפת התקשורת בישראל. בחלק זה יועלו שאלות רבות כגון מה המשמעות של האזנה לרדיו אינטרנטית שאיננה דווקא בשידור חי או ברכב, כיצד השידור באינטרנט מקל ומגשר גאוגרפית על שימוש בתדרים על פי אזורים, מה המשמעות של רדיו אינטרנטי שאינו דורש זיכיון כמו הרדיו המסורתי, מי קהל היעד של הרדיו האינטרנטי ומה יכולה לכלול תוכנית עסקית של רדיו כזה והאם אפשרי לעמוד בתוכנית כזו. את המושב ינחה שרון טייכר, וישתתפו בו מנכ"ל משותף ומנהל תוכן ברדיו 'מהות החיים' אסי זיגדון; אחד ממייסדי רדיו 'קולי אוזן' המיועד לילדים, יניב מורוזובסקי, מייסד ומנהל רדיו FM109; רני עמרני מייסד ומנהל תחנת הרדיו הפרסית הראשונה ליוצאי איראן בישראל 'רדיו רן'; וד"ר רפי מן, מרצה וחוקר בבית הספר לתקשורת באריאל.
בנוסף, במהלך היום יתקיימו הרצאות בנושא הרדיו "אז והיום", במסגרתן מני פאר יספר מה עבד ברדיו "של פעם" ומה אבד מאז באופיו, ואילו לירון תאני ידבר על מאפייני הרדיו ברשתות החברתיות.
בכנס יוצג מחקר שערך טל לאור, ראש מסלול הרדיו באוניברסיטת אריאל. לאור בדק 26 תחנות רדיו מסורתיות - ציבוריות ומסחריות, ארציות ומקומיות, וכאלו ממגזרים שונים - ובחן כיצד הן הסתגלו לשינויים במדיה ומה התועלת והערך המוסף שרשת האינטרנט העניקה להן.
במהלך השנים, יותר ויותר תחנות רדיו סיגלו לעצמן במקביל גם תחנות רדיו, בהן הן משמיעות בשידור חי את שידוריהן, קטעים (סינקים) מהשידורים, ומתכתבים עם המאזינים. התחנה המסורתית גם לא מוותרת על נוכחות ברשות החברתיות - פייסבוק, טוויטר, לינקין, ויוטיוב, לצד נוכחות בבסמארטפון, כאשר כל אלה אמור להפוך את המאזינים לאקטיביים הרבה יותר.
מהמחקר עולה כי למרות ש-88.5% מהתחנות הקימו אתר אינטרנט ועושות בו שימוש, חלק גדול מהן לא מנצלות אותו על מנת לשתף את המאזינים ולגרום להם לקחת חלק פעיל. דוגמא לכך היא שרק 17.5% מהתחנות מאפשרות תגובה בשידור חי, וכמות התחנות שעורכות סקרים עומדת על 35%. האופציה לצפות בשידור חי דרך אתר אינטרנט, קיימת רק ב-30% מהתחנות, בעוד האפשרות לבחירת שירים קיימת ב-22% בלבד. אגב, הנוכחות של תחנות הרדיו המסורתיות בפלטפורמת הסמארטפונים נמוכה: רק 19% מהן נמצאות באנדרואיד (5 תחנות), ו-35% בלבד נמצאות באייפון (9 תחנות).
על פי המחקר של לאור, לא ירחק היום ותחנות הרדיו המסורתיות יקלטו בעיקר על "גלי" האינטרנט, דבר שיגרום לטשטוש הגבלת אזור השידור והאזור הגיאוגרפי, ויהפוך את התדר לפחות רלוונטי, בנוסף להגדלה משמעותית של מספר המאזינים הפוטנציאלי. כבר היום נראה כי תחנות הרדיו לא רק "נשמעות" אלא גם "נקראות" ו"נצפות" באמצעות האינטרנט, ולמרות זאת האתרים משקפים בעיקר את מה שמשודר בתחנה.
המחקר מזהה מגמה עתידית בה אתרי התחנות ייפתחו בהדרגתיות אישיות משל עצמם, כלומר באתר יופיעו תכנים שלא בהכרח שודרו על גבי השידור המסורתי. ככל הנראה באתר תהיה הרחבה של הנושאים ואף תכנים שלא שודרו כלל בשידורי התחנה.
עוד עולה מהמחקר שיוצג בכנס היום, כי על פי הנראה, בעתיד לוח המשדרים יהיה פחות רלוונטי, למעט תכנים שמשודרים בזמן אמת עם רלוונטיות גבוהה לזמן - ספורט ואקטואליה.
http://ice.co.il/article/view/360164