לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום וברוכים הבאים לפורום "אספרנטו - שפה ותרבות" בארץ הקודש (או כמו שאומרים אצלנו: Saluton kaj bonvenon).

אליעזר זמנהוף חיבר את השפה הבינלאומית אספרנטו לפני כמאה ועשרים שנה כדי שתשמש שפה שנייה לכל בני האדם ותהווה גשר בין תרבויות שונות.

עתה, בעידן האינטרנט, אנו באמת יכולים ליטול חלק בהקמת הגשר הזה, ובשימוש בו.

שפת אספרנטו צמחה כמובן על רקע אידיאולוגי מסוים, והיא נושאת בחובה תרבות ורעיונות של שלום, הבנה ואחווה, ואולי מעל הכול - אמונה בטבע האנושי. אנו מאמינים בטבע האדם, ואולי לא בכל הרעיונות בהם האמין זמנהוף. לרוב, מספר הדעות כמספר האנשים. הפורום שלנו הוא פורום פלורליסטי, המזמין דיונים בשאלות אידיאולוגיות ובשאלות רעיוניות קוסמופוליטיות.

אי אפשר כמעט לדבר על אספרנטו בלי לדבר על פילוסופיה של שפה, פילוסופיה של תקשורת ושל הבנה בין בני האדם. נשמח לדון כאן בנושאי תקשורת במובן הרחב, אפילו במנותק מאספרנטו - מהי בעצם תקשורת? מדוע היא כל כך חשובה לחלק מאיתנו? האם שפה היא הדרך היחידה לתקשורת? האם שני בני אדם שמדברים באותה שפה בהכרח מתקשרים טוב זה אם זה?

מהי בעצם שפה? דמיינו לעצמכם עולם עתידני/דימיוני שבו היינו יכולים לתקשר בטלפתיה עם כולם ולא היה צורך בשפה...

ומעבר לכל אלה, כולנו כאן כדי לעזור לכם ולמצטרפים חדשים לתהות על קנקנה של אספרנטו, לסייע בלימוד השפה, בהסברים דקדוקיים, העשרת אוצר המילים וכו'.

אז נצלו את הבמה!


שלכם,

אלדד ו-kabeemulo

טיפול בטראומה והפרעות חרדה ב|תפוז|
28/04/15 12:37
|רמקול|היום נארח בפורום טורדנות כפייתית OCD את ד"ר דני דרבי פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור למיניות האדם.
ד"ר דרבי, מומחה לטיפול בטראומה והפרעות חרדה. מנהל מרכז קוגנטיקה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

מוזמנים לשאול את שאלותיכם כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...


|תלתן|היום בין השעות 17:00-18:30 נארח בפורום עולם המיסטיקה את חני יזרעאלי נוי מתקשרת בינלאומית ותרפיסטית.
חני תשמח לענות על שאלותיכם בנושאים: מהות העידן החדש - מהו בעצם העידן החדש, מהו התקשור?, מה הסכנות והפוטנציאליים שלו ולמי הוא מתאים.

מוזמנים לשאול את שאלותיכם כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
הכינו את המזוודות - עשן לבן ברוטרדם והזוכה באירוח uk ל 2017:
25/04/15 20:33
16צפיות
היא סיאול. והפעם הבחירה הייתה קשה מתמיד - לצד סיאול הונחה בפני ההנהלה הצעה ראויה לא פחות ממונטריאול שאף תחגוג ב 2017 יובל 200. וכדי להוסיף שמן למדורה , נשיא האגודה העולמית הוא קנדי ( לא ממונטריאול ) וסגן הנשיא מקוריאה. ולפני שרצים ל 2017 - כל מי שמעוניין להכין הצעה ( ולא רק רעיון או לשלוח אחרים לבצע ) לקונגרס הצנוע שלנו לשנת 2016 מוזמן ! זה עתה הסתיים הקונגרס ה 16 לשנת 2015 על כל נספחיו  , וזה הזמן הראוי להכין הצעות לקונגרס ה 17 ב 2016 . 
מצורפת גם ההודעה המקורית למי שלא מקבל דיוורים מאוסמו בולר :
25/04/15 20:36
15צפיות
La ĉefurbo de Korea Respubliko, Seulo, gastigos la 102-an Universalan Kongreson de Esperanto en la jaro 2017. La Estraro de UEA devis diskuti nekutime longe antaŭ ol fari la elekton inter Seulo kaj la kanada Montrealo, ĉar la invitoj de ambaŭ urboj estis zorge preparitaj kaj detale dokumentitaj. Ambaŭ lokoj prezentis tre bonajn kondiĉojn por sukcesa okazigo de la plej grava Esperanto-evento de la jaro. Pri tio raportis jam pli frue la Ĝenerala Sekretario Martin Schäffer kaj la Konstanta Kongresa Sekretario Clay Magalhães, kiuj pasintjare faris esplorviziton al ambaŭ lokoj.
 
לטובת מי שפחות מעודכן -
27/04/15 10:26
16צפיות
כתבת 'להכין הצעה לקונגרס הצנוע שלנו לשנת 2016' - למה הכוונה?
גם לי זה נשמע מוזר תחילה. אבל חושבת
27/04/15 10:59
18צפיות
שהוא התכוון לקונגרס הישראלי (סוף שבוע) הבא בארץ, לא בחו"ל, כפי שזה כאילו משתמע.
אכן הכוונה כאן אצלנו
27/04/15 23:40
7צפיות
ואני שמח לראות שכבר מתחילים להבין אותי ... 
כדי להשלים את התמונה - הקונגרס העולמי ב 2016 יתקיים בניטרה הסלובקית ( ולכן בשנה הבאה לא יהיה כנס ses שמארגניו יהיו עסוקים מן הסתם) , אני מניח שגם קונגרס אסיה אמור להתקיים מתישהו בפקין , כך שאכן הכוונה לסוף שבוע כאן בארץ שאנחנו "מכנים"  israela kongreso. 
אז מה הרבותא?
28/04/15 09:08
8צפיות
קונגרס כזה בארץ (לטעמי הארוע שלנו צנוע מכדי להחשב קונגרס, אבל זה שמו) לא מתקיים מדי שנה ממילא?
חידת הגיון פ"ב
27/04/15 09:03
36צפיות
La antaŭa freneziĝas ĝis malobeo
 
ses literoj
תודה בשם כולנו. (:
27/04/15 11:56
20צפיות
העתקתי לפתק (צהוב. זה יותר יפה ומאיר עיניים. כמו השמש!), ואנסה לחשוב עליו בדרך, תוך נהיגה. 
וגם על שפות בכלל. 
האם התשובה היא
27/04/15 20:08
13צפיות
ribelo?
די, יא גאון!
27/04/15 20:19
13צפיות
כן, זה זה.
אהה... האם התשובה היא
27/04/15 21:41
17צפיות
ribelo?
נ"ב:
27/04/15 21:43
18צפיות
יומיים אני מנסה לחשוב על מה זה antaŭa באספרנטו.
חשבתי על eksa, חשבתי על pra - אבל זה לא הסתדר לי עם freneziĝas, ובוודאי ובוודאי שלא עם malobeo.
ואז פתאום הבריק לי שכדרכך בקודש, אולי התייחסת לפתרון החידה הקודמת. בדקתי, והפלא ופלא - התשובה שם מכילה 6 תווים. אז כבר פירשתי את freneziĝas בתור "התבלבלו אותיותיה", והשאר היסטוריה.
שאפו על ההגדרה הנהדרת!
27/04/15 22:12
10צפיות
רק איך יומיים, איך? פרסמתי את החידה רק הבוקר... (לא? אני פתאום מבולבל)
מה יום מיומיים?
 
אתה יודע מה אני הולך לומר לך:
27/04/15 22:14
13צפיות
Jes, ja, jes, ja,
ושוב:
Jes, ja
תודה.
27/04/15 22:16
11צפיות
האמת היא שקראתי את החידה, וחשבתי עליה דקה-שתיים, ולא בא לי שום דבר.
היום ניסיתי לחשוב (אולי לא יומיים, בעצם - הזמן רץ כל כך מהר, אבל בעצם חשבתי רק הבוקר, כשקראתי אותה שוב, וניסיתי לפצח, שוב, במשך דקה-שתיים).
 
ועכשיו, כשהצצתי פעם נוספת, והתרכזתי שוב במשך דקה-שתיים, הפתרון קפץ לי פתאום.
אתה רואה, אני לומד. הפעם לא כתבתי שהחידה קשה.
לפעמים אתה מצחיק שכזה
27/04/15 22:20
7צפיות
אכן לא כתבת הפעם שהחידה קשה
נ"ב:
27/04/15 22:17
10צפיות
תראה מה זה... רק הבוקר העלית את החידה, ואני חשבתי שהיא עלתה בשבת.
ניסיתי להספיק היום כל כך הרבה דברים, וגם אתמול - אז המוח היה תקוע איפשהו בשבת...
התכוונתי לשרשר זאת לפתרון שלך
27/04/15 22:18
9צפיות
אתה יודע איך זה, מרוב התלהבות מה-Jes, ja, ביטוי יפהפה
אתה מכיר אצל הגשש
27/04/15 22:23
9צפיות
'חנה'לה התבלבלה'...
אז אפשר יהיה לתת פעם כהגדרה משהו עם Ĥanale , להוראת נתבלבלו אותיותיה.
 
 
 

 
º
27/04/15 22:25
איזה יופי של Frapfrazo
27/04/15 09:35
21צפיות
כלומר: משפט מחץ, סלוגן:
נפלא
27/04/15 09:56
10צפיות
עלי להודות שבתחילה לא הבנתי, כי ראיתי בכותרת שהמילים לא היו מחולקות לשורות בצורה נכונה, וחשבתי שיש מסר מתוחכם יותר שאני לא קולט.
הקריאה הנכונה היא כמובן כפי שמופיע לא בכותרת:
La latina estis
La angla estas
ESPERANTO estos
אני מסכים איתך, מכמה בחינות זה משפט פשוט מוצלח.
אמן סלה
אגב, היה יכול להיות נחמד ללמד בעזרת המשפט הזה את הזמנים בקורס אספרנטו.
חמווווד!
27/04/15 10:58
13צפיות
Tre impresigas 
 
Se mi havus facebook (aŭ vizaĝlibro, kaj bone ke mi ne havas ), mi markis (הייתי מסמנת) "amis"...
 
מן הסתם יש לי כאן כמה erarojN,
אז אל תתרגשו. פשוט תגידו מה לא בסדר. 
בעיקר לא הרגשתי נוח עם המילה markis. הזמן בטח לא נכון...
ולמשל:  Mi ne havas vizaĝlibron, kaj ne intencas havi tian.
se mi havUS mi notUS
27/04/15 13:09
9צפיות
או markUS, גם אפשר, אבל שימי לב לשני ה-US, גם בתנאי, וגם בתוצאה
º
יופי תודה, ומעכשיו אזכור את זה.
28/04/15 15:26
2צפיות
נהדר!
27/04/15 21:46
7צפיות
Mi ŝatis
שיר לשבת - "אני ואתה נשנה את העולם"
24/04/15 09:58
10צפיות
והפעם שיר המתאים מאוד באופיו לחלומה של תנועה האספרנטית - "אני ואתה נשנה את העולם", של אריק איינשטיין.
למרות או אולי בגלל פשטותו הוא קשה לתרגום. כבר שם השיר והמוטו שלו - "אני ואתה נשנה את העולם" לא ניתנים לתרגום מילולי, בגלל ההכרח להוסיף אקוזטיב בסוף השורה שלא מסתדר עם המשקל. מי שרוצה יכול לנסות לתרגם בעצמו, לפני שיסתכל בפתרון שאני בחרתי, שגם בו יש פשרה מסויימת, אבל המשקל נשמר.
הבית השלישי בשיר המקורי חוזר על הבית הראשון, ולא התאפקתי מ"לאספרנט" אותו קצת...
לחוות דעתכם והערותיכם הבונות.
והנה הביצוע של אריק איינשטיין - https://www.youtube.com/watch?v=gP6PS-poyMg
שבת שלום!
אמיר
כל הכבוד אמיר - אם יש שיר עברי שנשמע מתאים לאספרנטו - זהו
25/04/15 20:24
8צפיות
אם כי בתרגום הלכת "בקטן" כשהוספת ion ( כנראה כדי לשמור על המשקל של השורה ) , לי אישית היה מתאים cxion בשביל "נשנה את העולם" ... - עכשיו נשאר לחפש הרכב מוזיקלי לעיבוד וביצוע ... 
 
שאלה טובה
26/04/15 13:27
5צפיות
אכן בשביל לשמור על המשקל תרגמתי כך:
Mi kune kun vi ŝanĝu ion en la mond'
אתה מציע שינוי קטן:
Mi kune kun vi ŝanĝu ĉion en la mond'
במקור כתוב "אני ואתה נשנה את העולם", ולא כתוב שנשנה את כל העולם. היומרה לשנות את כל העולם נשמעה לי מוגזמת.
דעות נוספות?
אני מסכים עם mucxo
26/04/15 22:26
11צפיות
נשנה את העולם, זה נשנה את העולם. נכון שאי אפשר לשנות את כל העולם, אבל יומרה יכולה להיות...
אהבתי את הטוויסט עם השירה באספרנטו בבית האחרון.
לא אהבתי את השורה השלישית בכל בית. לא מסתדר לי. בניסיון למצוא משהו קולע אחר, אני מציע:
Ĝi estis dirita jam antaŭe, ne gravas ne.
 
 
mi kune kun vi, jam grandiĝos nia rond
שם לב שבעברית 'אז יבואו כבר כולם' - בעתיד. אני מבין שבשבילך אני ואתה מגדילים כבר כעת את המעגל, ויש בזה הגיון, אבל הכוונה במקור, וזה גם יותר סוחף ככה, 'אני ואתה - אז יבוא כבר כולם'.
 
הערה קטנטנה בקשר ל:
ree de l'komenc
צריך להיות רווח אחרי הגרש:
ree de l' komenc
 
נוסח עם הערותיכם
27/04/15 08:32
7צפיות
מצורף נוסח עם הערותיכם - איך זה נראה?
במעבר לזמן עתיד בשורה
Jam grandiĝos nia rond'
האם המלה jam מתאימה? האם "כבר" יכול לבוא לפני פועל בזמן עתיד? היה עדיף "אז", אבל זה שתי הברות באספרנטו, ולא מסתדר עם המשקל.
בהחלט אפשר להשתמש ב-jam עם עתיד
27/04/15 08:48
6צפיות
כמו שמראה השימוש הכפול בנוסח הזה על ידי זמנהוף ב-La Vojo
Ne mortos jam nia bravega anaro,
ĝin jam ne timigos la vento, nek staro,
º
אני תוהה מה המשמעות של ה"כבר" הזה.
27/04/15 19:28
5צפיות
מה הבעיה?
28/04/15 09:07
2צפיות
מה זה 'כבר', אם לא שינוי של המצב הקודם?
אז נכון, מדובר במשפט בעתיד, אבל בעתיד, לעומת המצב הקודם לו (שיכול להיות ההווה, או עתיד קודם יותר), זה מה שיקרה.
אני מבין את "כבר", גם בעתיד,
28/04/15 13:26
2צפיות
כשמדובר על משהו ש(י)קרה (או ה/יתחיל לקרות) לפני משהו אחר. בעבר: כשחזרתי הביתה האורחים כבר חיכו לי ליד הדלת. בעתיד: כשאחזור הביתה האורחים כבר יחכו לי ליד הדלת.
 
אבל מה פירוש "אז יבואו כבר כולם"? אני יכול להבין את זה איכשהו, אבל זה לא אותו דבר כמו ה"כבר" ההוא, ואני לא בטוח ש־jam הוא תרגום מתאים (גם לא בטוח שלא).
º
למה בציווי (ŝanĝu) ולא בעתיד (ŝanĝos), כמו שזה במקור?
27/04/15 19:29
4צפיות
כי באספרנטו, אם הבנתי נכון,
28/04/15 13:17
1צפיות
ציווי הוא גם איווי. אנו רוצים לשנות את העולם, וצורת הציווי מתאימה:
Ni ŝanĝu la mondon
האם כך? זו הזדמנות להבהיר את הנקודה - נא תגובתכם, כל המומחים לשפה...
ציווי כשלעצמו לא מהווה איווי;
28/04/15 13:20
1צפיות
כן משתמשים בצורת הציווי במשפטי איווי, כמו mi volas ke ni ŝanĝu la mondon. אבל "סתם" ni ŝanĝu la mondo פירושו "הבה נשנה את העולם". (שאם זה מה שאתה רוצה להגיד אז סבבה, אבל אני לא יודע אם זו כוונת השיר המקורי; אני מבין אותו אחרת, יותר כהבטחה.)
בחזרה לעתיד
28/04/15 16:42
ודאי שכוונת השיר אינה בלשון ציווי. אם כך אשנה לזמן עתיד:
Mi kune kun vi ŝanĝos ĉion en la mond'
תודה!
שמות הזמנים באספרנטו
21/04/15 11:20
24צפיות
איך אתם נוהגים לקרוא לעבר, הווה ועתיד באספרנטו?
המילים שבהן אני משתמש בדרך כלל: prezenco להווה, pasinteco לעבר, ו-estonteco לעתיד.
אני משתמש במונחים לעיל הן כמילה לתיאור הזמן הספציפי, והן לתיאור הזמן הדקדוקי. ידוע לי שקיימות גם paseo לעבר, ו-futuro לעתיד. האם יש להן קונוטציות שונות, סמנטיקה שונה מאשר המילים לעיל?
מה דעתכם?
באילו מילים אתם נוהגים להשתמש?
כיוון שעדיין לא קיבלת תשובות מהמומחים, חיפשתי בשבילך.
22/04/15 00:08
17צפיות
במקרים כאלה, אני נתלית באילן שמבחינתי הוא בהחלט גבוה; מילוני מורז'ן בשני הכיוונים.
ניסיתי לסכם את הממצאים בצורה מסודרת, אבל זה לא הולך. אז רק אביא איכשהו את הכל, ואתה תבחר את מה שבא לך.
 
(זמן) עבר  - estint(ec)o
(זמן) הווה  - estant(ec)o
(זמן) עתיד - estont(ec)o
 
עבר, הזמן שחלף - paseo = pasintaĵo
עבר - pasint(ec)o
 
הווה - prezenco; nun(temp)o
 
עתיד - estont(ec)o = futuro
 
º
חן חן.
22/04/15 00:27
9צפיות
חיפשתי ברשת איך נקראים הזמנים הדקדוקיים באספרנטו,
22/04/15 19:19
9צפיות
ובינתיים טרם מצאתי.
אבל מצאתי את המאמר המעניין הבא על דקדוק אספרנטו - בוויקיפדיה האנגלית:
כל המונחים כאן הם באנגלית, ובכל זאת - מעניין הניתוח המדויק והמפורט.
ועכשיו אני נזכר שהספר העיקרי ברשת
22/04/15 19:22
17צפיות
המתייחס לדקדוק אספרנטו הוא זה של ברטילו ונרגרן:
PMEG - Plena Manlinbro de Esperanta Gramatiko - Bertilo Wenergren
 
אנסה לחפש שם באילו מונחים הוא מתייחס לעבר, הווה ועתיד.
ג'אן פיירו מזכיר אותו לפעמים, וסיפר לנו עליו פעם או פעמיים
22/04/15 19:37
12צפיות
במועדון.
כן, ג'אן פיירו
22/04/15 19:47
12צפיות
מן הסתם מכיר את הספר הזה בעל-פה.
º
נכון.
22/04/15 19:50
5צפיות
אלדד, משום מה, פתחתי מיד את תרגום המאמר לאספרנטו.
22/04/15 19:35
15צפיות
התפלאתי שבאספרנטו מצאתי בקושי עמוד, ובאנגלית יש שם קילומטר של מידע.
{ולשם השוואה (מה גם שאין תרגום לעברית), פתחתי גם בגרמנית, ושם יש הרבה פחות מאשר באנגלית, אבל יותר מאשר באספרנטו}.
אני מבינה שבא-ו, כתוב רק התקציר. יש שם שישה עשר סעיפים, ואכן, נזכרתי שלמדתי פעם שבא-ו יש רק 16 כללי דקדוק.
קראתי רק מעט בשתי השפות (בגרמנית לא), וזה בהחלט מעניין. שומרת את שניהם להזדמנות אחרת. (:
כן, הערך באנגלית בהחלט מושקע.
22/04/15 19:48
13צפיות
תודה שנתת לי רעיונות. אעבור גם על הערך המקביל בגרמנית.
טוב. והרעיון הבא שלי, הוא לעבור עכשיו לשידורי הטלוויזיה
22/04/15 19:53
22צפיות
ולהפסיק עם כל השאר. (:
 
חג עצמאות שמח 
אף פעם לא תפסתי את המעבר החד הזה, מכאב השכול הנורא
22/04/15 20:23
13צפיות
למעין שמחה ילדותית, ככה בהינד עפעף. אני אישית לא רואה מה שמח בזה.
אף אחד לא תופש. לכולם זה קשה וכמעט בלתי אפשרי. ובעבר היו
22/04/15 22:07
19צפיות
הצעות להפריד בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ויום העצמאות.
אבל הוחלט כן להשאיר את זה כך, ודווקא מתוך כבוד לנופלים, אשר בזכותם יכולה המדינה להתקיים. 
(וכמו אצל רבים מדי בארץ, גם ממשפחתנו המורחבת נפלו חיילים ונהרגו צעירים בפיגוע, ונפלו חבר ובנים של חברים. אני מציינת זאת, כדי שתבין שאני לא כותבת את ההסבר כלאחר יד, או ללא כאב  גם משפחתי וגם של כל העם).
 
ולא מדובר על שמחה ילדותית, אלא על טקסים מכובדים ומרגשים, ועל הערכה לאנשים, שעשו דברים שהביאו כבוד למדינת ישראל בארץ ובעולם.
 
º
עדיף פחות כבוד למדינה ויותר כבוד לחיים.
22/04/15 23:15
14צפיות
אגב, בניגוד
22/04/15 23:08
15צפיות
ל"שמחה ילדותית": אני מדליקה טלוויזיה פעם ביובל, ולכן לא מתמצאת כלל. (כבר שמנה שנים וחצי אני ממש לא משתמשת בטלוויזיה). הערב, לכבוד חג העצמאות, הדלקתי, ואחרי הטקסים, הספיק לי. אבל לפני כ-25 דקות חזרתי, ועליתי על סדרה, שאני לא יודעת מתי התחילה. אבל היא מאד לא שמֵחה ומאד לא ילדותית! זו תוכנית בערוץ של "החינוכית". יהונתן גפן הוא המנחה, ואם הצלחתי להבין, הוא כנראה התחיל בה עם קום המדינה, ועובר משנה לשנה, כאשר כל אחת היא פרק. ובין הפרקים יש הפסקה קצרה. נכנסתי בשנת 1952, ועכשיו הגענו לשנת 1955.
הוא מראיין אנשים שונים. חלקם ממשפחתו (משפ' דיין) וחלקם ממשפ' בן גוריון, וגם חוקרים הסטוריונים ועוד.
כולל שירים מאותה תקופה ופרסומות (מגוחכות) מעיתונים. 
הייתי מגדירה את התוכנית כהסטוריה ישראלית. והיא מעניינת מאד!
 
ובכן:
22/04/15 20:20
22צפיות
דרך אחת להתיחס לזמנים היא: is-tempo, as-tempo, os-tempo. אפשר גם pasint(ec)o/estint(ec)o, nuno, estont(ec)o, עם או בלי הסיומת tempo.
 
המונחים ה"דקדוקיים", היינו futuro ו־prezenco הם נאולוגיסמים, ובעיני evitindaj. יתרה מזאת, לא הצלחתי למצוא מונח מקביל בשביל זמן עבר: לפי ReVo ה־paseo שהוזכר לעיל הוא לא מונח דקדוקי, כי אם פשוט מילה נדירה ל"עבר", ואילו המונחים preterito, imperfekto, perfekto, pluskvamperfekto מתיחסים לזמני עבר שונים בשפות מסוימות שמבחינות ביניהם, ולא לזמן עבר כללי כמו שיש באספרנטו (preterito הוא אולי הכי קרוב לזה).
 
אשמח לשמוע אילו מונחים מופיעים ב־PMEG של ברטילו.
אני עוד לא מצאתי
22/04/15 21:48
13צפיות
את המונחים שהוא משתמש בהם, אבל אשתדל לעבור ולחפש בספר שלו.
זאת הזדמנות טובה להציץ בתוכן העניינים שם ולקרוא לעומק את הפרקים העוסקים ב-sia, sin (סוגיה בעייתית במיוחד באספרנטו).
: שמות הזמנים באספרנטו לפי Plena Analiza Gramatiko
22/04/15 22:24
18צפיות
לפי הספר המפחיד הזה, שבמקום ה 16 כללים המפורסמים כולל 599 עמודים ומסבך את הבול כמה שיותר:
Tempoj ekzistas 9: 3 ĉefaj  kaj ses akcesoraj. La 3 ĉefaj  tempoj estas:
אני לא ממשיך להעתיק - אבל הם:: 
prezenco, preterito kaj futuro
על LA FORMOJ DE LA VERBO  יש רק 38 עמודים.
חג שמח
 
צבי
חג שמח, צבי!
22/04/15 22:32
19צפיות
המון המון תודה!
אתה יודע, בזמנו, כשרכשתי את הספר הזה, קראתי כמעט את כולו (אני כבר לא זוכר מתי קניתי אותו ומתי ביליתי שעות בקריאת הפרקים שבו - אבל עשיתי את זה פעם!).
עכשיו הוא עומד אחר כבוד על המדף, ואת הכול אני משתדל למצוא רק ברשת...
שכחתי שנהוג לקרוא לעבר הדקדוקי preterito, וכנראה כך גם קוראים לו באספרנטו, בהקשרים הדקדוקיים (כמו שגם קאבה כתב לעיל).
סלוטון צבי! הוספת לאוסף שהכנתי אתמול עבור אלדד
22/04/15 22:34
23צפיות
את preterito - זמן עבר.
את זה  לא הצלחתי למצוא לבד במילון מורז'ן, אלא רק עכשיו, אחרי שקראתי בתגובה שלך. תודה.
וחג שמח גם לך,
מיכל.
º
חשבתי שאני כבר "הוספתי אותו לאוסף" בהודעה שלי לעיל.
23/04/15 00:25
7צפיות
חח. אתה באמת צודק. עכשיו אני רואה שאתה כבר הקדמת.
23/04/15 00:31
17צפיות
אז סליחה, אבל ההודעה שלך נראתה לי מסובכת, ולכן לא הבחנתי בתוכה ב"פריט" שהיה חסר אצלי.  
בין Gilad ל- Gil'ad
20/04/15 16:37
23צפיות
אולי בגלל שאת המחשב הנייד שלי קניתי והתקנתי באנגליה, גוגל מפות עדיין כותב לי את שמות הרחובות בישראל באנגלית. היום שמתי לב שרח' הגלעד נכתב אצלו Ha-Gil'ad, ושדרך זאב ז'בוטינסקי כתובה Derech Ze'ev Jabotinsky.
הבנתי שהוא מוסיף גרש כדי להבדיל בין ההברות, וחשבתי על זה שבעצם כשאני כותב באנגלית את שם משפחתי אני גם צריך לכתוב Gil'ad, כי על פי כללי הכתיב האנגלי Gilad יש לקרוא 'גילד' (עם פתח בלמד).
באספרנטו, כמובן, אין צורך בגרש כדי להגות Gilad בצורה תקינה (למעט העין...), וככה למדתי שבכל הפעמים בחיי שחשבתי שכתבתי את שם משפחתי באנגלית - בעצם כתבתי אותו באנגלית שגויה ובאספרנטו נכונה!
נכון. ואת העניין הזה, של הגרש באנגלית, יכולתי לומר לך
20/04/15 16:58
14צפיות
כבר לפני שנים, ללא גוגל מפות. אולי לא שמת לב, אבל אני כותבת תמיד, למשל, Bikurej Ha'itim.
(או Be'erot Jizĥak או Bejt Ŝe'an) שמות עבריים, בשילוב האיות האספרנטי, לפי הכללים באנגלית. כך אני בטוחה שהם הכי ברורים לקורא, וזה מה שחשוב בעיני.
לא הבנתי – למה באספרנטו אין צורך בהפרדה?
20/04/15 17:14
19צפיות
במה אספרנטו שונה מאנגלית בהקשר הזה?
שאלת את עודד, ומעניין מה הוא ישיב.
20/04/15 17:20
22צפיות
אבל אני חושבת שלמדתי את זה רק לאחרונה, בשיעור הראשון של ג'אן פיירו לתלמידים החדשים: שבאספרנטו מבטאים כל הברה בנפרד. 
ונדמה לי שהכי אני מבחינה בדיבור מהסוג הזה, אצל אביגיל. היא מבטאת בצורה מאד ברורה כל הברה והברה, בלי להבליע אותן. אין לי ספק שהיא תבטא באספרנטו גִּל עַד, ולא גִּלַד. ולא בגלל העי"ן בעברית, אלא בגלל ה-a באספרנטו!
 
חשבתי בדיוק כמוך, מיכל
20/04/15 18:06
16צפיות
אבל פתאום יש לי ספקות. כי אם גלעד  נכתב באספרנטו Gilad, איך נכתוב באספרנטו גִּלַד?
 
טוב, רק לאחר שניסחתי את השאלה הנ"ל נדמה לי שמצאתי את התשובה והיא....
 
...
 
.....
 
....
 
גִּלַד באספרנטו נכתב Gi'lad.
 
מה דעתכם?
דעתי אינה נוחה
20/04/15 18:25
17צפיות
מההצעה לכתוב Gi'lad. אני גם לא מכירה צורה כזאת בעברית, ובכל אופן אין כאן צורך במתג, לדעתי.
 
יתכן שאתה באמת יכול להוסיף את המתג בין שתי ההברות Gil'ad רק באנגלית, ולוותר עליו (לגמרי) באספרנטו. אני אישית, מעדיפה בכל זאת להוסיף את המתג גם באספרנטו, עבור קוראים שאינם ישראלים, או שעברית אינה שפת האם שלהם. יתכן שיש עליהם השפעה של שפה אנגלוסקסית, למשל. ומה אכפת לי בעצם, להוסיף מתגים שיעזרו להם בקריאה של שמות זרים להם?
 
הרי גם בעברית אני נוהגת לנקד מילים חלקית. וזאת, לא בגלל שאינני נותנת קרדיט לקוראים שלי. רובם, (לפחות בהתכתבויות האישיות שלי) הם אנשים אינטליגנטיים במיוחד, ובוודאי לא פחות ממני. אלא כדי להקל עליהם לקרוא באופן רהוט ומהיר. כי למרות אהבתי העזה לשפה העברית, אני מוּדעת היטב למוגבלויות אחדות שלה (משמעויות שונות לאותן צורות כתיב). לכן גם עברתי לפני שנים (כשלמדתי באוני' העב') להשתמש בכתיב המלא.
וכך, לא צריך לקרוא כמה פעמים מילים או חלקי משפטים שאני כותבת, אלא אפשר לקרוא רצוף ולרוץ בין השורות, מההתחלה ועד הסוף. 
ברור
20/04/15 18:32
15צפיות
ברור שצריך לכתוב Gil'ad כשרוצים לכתוב גלעד.
אבל איך תכתבי באספרנטו את המילה המומצאת גילד? אני חושב שכאן Gi'lad הוא האפשרות הברורה יותר
º
כן, אם בא לך על מילה מומצאת כזאת, אז בוודאי. פתרון נכון בעינ
20/04/15 18:58
12צפיות
לא ולא.
22/04/15 17:48
7צפיות
גִלָד זה gilad, וגלעד... אין באמת איך לכתוב, לא באנגלית ולא באספרנטו (אבל יש שכותבים gil'ad, שזה אולי הכי טוב שאפשר לעשות בלי להשתמש בסימונים פונטיים/פונולוגיים יותר טכניים).
מה זה אומר כל הברה בנפרד?
22/04/15 17:45
14צפיות
gilad זה gi ו־lad.
º
לא. מה פתאום?
22/04/15 18:28
8צפיות
למה לא? אין הפרדה בין ה־gil וה־ad.
22/04/15 18:58
8צפיות
(גם בעברית אין, אלא אם יש שם אל"ף או עי"ן.)
אני לא יודעת מה השאלה.
22/04/15 19:09
10צפיות
אסביר את דעתי. תוכל לקבל או לא לקבל אותה. כך אני נוהגת:
 
בשם 'גלעד' אין שום בעיה בעברית. אנחנו יודעים כולנו איך לכתוב ואיך לבטא אותו.
באנגלית, עדיף (בעיני, ואני בוודאי לא היחידה) להוסיף מתג, ולכתוב Gil'ad. וזאת, על מנת שיהיה ברור שלא קוראים את המילה "גִּילַד", אלא מבטאים גם את ה-a, שמייצג את ה-ע. כך שבאנגלית היא לא תֵּאלם, כפי שקורה למשל לאל"ף במילים 'ראש', 'ראשון' וכד'.
 
וזהו. אני לא בלשנית ולא מורה לדקדוק, חלילה. זו דעתי הפרטית. אפשר לקבל, או לדחות אותה, איש איש וטעמוֹ וטעמיו.
נראה מאד הגיוני!
22/04/15 19:52
9צפיות
אז למה שבאספרנטו זה יהיה שונה?
תודה. אני לא רואה סיבה לכך שיהיה שונה. אבל עודד כתב
22/04/15 19:57
8צפיות
שבאספרנטו אין צורך בכך. אז הבנתי שזה מפני שבאספרנטו בין כה וכה צריך לבטא כל הברה והברה בנפרד. אבל יתכן שלא הבנתי את העניין הזה היטב. אשאל בהזדמנות את המורה הנוכחי שלי, ג'אן פיירו. 
כנראה שאגיע לשיעור שלו רק בעוד שבועיים. כי בשבוע הבא, יש לי תוכנית שקשורה דווקא ללשון העברית.
אוכל לשאול גם בכתב או בטלפון, כדי לא להמתין כל כך הרבה זמן.
אז בהחלט יש צורך, גם באספרנטו.
22/04/15 20:01
8צפיות
gilad מבוטא "גילד", לא "גלעד".
 
אין לזה קשר לביטוי כל הברה בנפרד. השאלה היא מהן ההברות פה בכלל... אגב, נשים לב שאת ה־a מבטאים בכל מקרה (גם באספרנטו וגם באנגלית). הבעיה היא העיצור שבין ה־l וה־a, היינו העי"ן (שאין לה מקבילה באנגלית או/ו באספרנטו).
En ordo. אם כך,אני סומכת עליך כמומחה, גם לא-ו וגם לעברית,
22/04/15 20:06
9צפיות
ולא אשאל את ג'אן פיירו.
 
חידה פ"א (כולם סיימו את חידה פ'?)
19/04/15 23:54
38צפיות
אמנם אלדד זכה במספר עגול, אבל אנחנו עכשיו, לא לזלזל, ב-3 בחזקת 4. והרי חידתנו:
Legaĵo iĝas malsklaveco se Esperanto intervenas.
 
Ses literoj
 
*לא* ספוילר. בתור בת של, אתה יודע מי..., אני תוהה.
20/04/15 09:12
20צפיות
האם 81 אינו 3 בחזקת 3 (3 בשלישית)?
כי 3 בחזקת 4 (3 ברביעית) זה 6561. ומחידה מס' 6561 אנחנו בכל זאת עדיין די רחוקים...
Ĉu ne? 
תמהני...
20/04/15 09:52
23צפיות
3 בריבוע = 9.
9 כפול 3 (קרי, 3 בחזקת 3) = 27
לא כך?
 
ובאשר לחידה: בינתיים היא נראית לי הקריפטית ביותר מכל החידות עד כה. חשבתי שיש לי קצה חוט, אבל אין לי בינתיים.
את זה כבר שמענו בחידות קודמות
20/04/15 10:52
15צפיות
נראה לי שיש שם גורמים שממקדים בכל זאת.
אתה צודק...
20/04/15 10:58
14צפיות
טוב, אנסה:
libero?
הסיבה שלא עליתי על זה כבר אתמול
20/04/15 11:00
15צפיות
הייתה שמשום מה, ננעלתי על כך שאספרנטו בקיצור היא epo, אז חיפשתי מילה עם epo.
מובן שכבר אתמול חשבתי על כך שההפך מ-sklaveco זה libero, אבל אתה יודע איך זה, לפעמים אתה לא שם לב באותה שנייה שאתה עולה על משהו, כי משהו לא מסתדר לך עם האגף השני.
 
עכשיו, בעקבות ההערה שלך, החלטתי שזה לא אמור להיות קשה מדי
ואז פתאום נזכרתי ש-E לבדה גם כן מסמלת את אספרנטו.
כמו שאומרים בני דודינו, "בסיטה" (קרי, עניין של מה בכך... ).
ואו - הפתעת ושימחת אותי
20/04/15 11:16
9צפיות
בסיטה זה חתיכת עוגה?
20/04/15 11:48
7צפיות
Basita = פשיטא, עניין של מה בכך.
או... טוב, חתיכת עוגה, אם תרצה.
basita ופשיטא -
20/04/15 11:57
8צפיות
באמת מאותו שורש?
 
מסתמא...
20/04/15 13:11
10צפיות
mistome
אוי יויוי יויוי יויוי! מה היה המורה למתימטיקה שלי אומר,
20/04/15 12:52
18צפיות
על שהבת שלו הביכה את עצמה בצורה כל כך קשה! ודווקא בלילה היא כן חישבה את התשובה המתימטית הנכונה...
 
בקיצור, בבוקר, במקום לחשוב על 3 כפול 3 כפול 3 כפול 3 = 81
חישבתי (בטור גיאומטרי) כך:
3 בריבוע = 9
9 בריבוע = 81
81 בריבוע = 6561
 
בבקשה, קבל את התנצלותי הכנה, דורון. 
 
ועדיין לא קראתי אפילו את החידה כמו שצריך, וכמובן לא רשמתי ולא תרגמתי לעצמי אותה לעברית.
אך ברשותך, אעבור קודם להכנת ש.ב. בצרפתית, כדי שהחומר שלמדתי, לא "ישתכח" מלִּבי או מראשי. 
3, 9, 27, 81 הוא הוא טור גאומטרי.
20/04/15 17:18
17צפיות
3, 9, 81, 6561 ראוי לשם משל עצמו (ואולי יש לו, אני לא יודע), אבל זה לא טור גאומטרי.
הראשון הוא לא טור אריתמטי?
20/04/15 17:26
12צפיות
בעצם, 3, 6, 9, 12, 15, 18 - הוא טור אריתמטי (חשבוני).
ואילו 3, 9, 27, 81, 243 - הוא טור גיאומטרי (הנדסי), כמו שציינת.
מיד אחפש אם יש שם נוסף. אם לא - אז אמציא כבר משהו. 
לא מצאתי ולא המצאתי שם לסדרת המספרים. אבל שאלתי
21/04/15 00:39
10צפיות
חבר טוב, והוא כתב לי כדברים האלה: "נדמה לי שבעברית נהוג להשתמש במילה "סדרה", ואילו "טור" הוא סכום איברי הסדרה. כך זה באנגלית, מכל מקום, ואולי בעברית זה שונה, אני כבר לא זוכר.
 
למיטב ידיעתי לסדרה כזאת אין שם מיוחד, אף שמעריכי החזקות מהווים סדרה הנדסית (כלומר שלוש בחזקת אחת, שלוש בחזקת שתיים, שלוש בחזקת ארבע, שלוש בחזקת שמונה וכו')."

 
בכל זאת לא מתאפקת, ו*מנסה* כבר.
20/04/15 13:04
13צפיות
כי נראה לי ש - כמובן, אם אינני טועה - החידה הפעם קלה.
אם הפתרון הוא אכן libero, אוכל להסביר.
אם לא - חבל על הזמן.
למה חבל על הזמן?
20/04/15 13:12
10צפיות
ממש לא חבל. Fidu vin mem!
Dankon, Eldad
20/04/15 13:36
14צפיות
ותודה גם על ההערה העדינה לגבי הטעות המתימטית שלי, לעיל.
אגב, בטעות שרשרתי את התנצלותי במקום לא נכון. 
 
ובכן, ההסבר הוא כזה:
legaĵo זה סוג של מילה נרדפת ל-libro, סֵפֶר.
iĝas = נַעֲשָׂה.
sklavo = עֵבֶד, malsklaveco = (ההיפך מֵעבדוּת) חופש.
 
libro > נעשה libero בתיווך Esperanto.
20/04/15 14:08
9צפיות
הסבר מבריק.
º
חח. תודה.
20/04/15 14:17
3צפיות
אני רואה שאתם מסתדרים
20/04/15 15:28
11צפיות
אכן פתרון יפה והסבר יפה.
תודנקון ממיכלקון.
20/04/15 15:36
9צפיות
וברור שאנחנו מסתדרים יפה. וכֿי Kial ne?
21/04/15 12:56
10צפיות
libero
 
libro שמכניסים לתוכו e (אספרנטו) הופך לחירות...
אני גם חשבתי כמו אלדד שזאת החידה הכי קריפטית שלך ואז פתאום נפל האסימון די מהר דווקא:)
אני לא יודעת למה חשבתם שניכם שהחידה קריפטית.
21/04/15 16:17
8צפיות
לי היה רק קצת יותר קשה מבדרך כלל, לתרגם אותה לעברית. אבל נעזרתי קצת במילון. ותוך תרגום, כבר מצאתי בצ'יק את התשובה.
היה משהו שממבט ראשון
21/04/15 21:15
12צפיות
הפך את החידה לאניגמטית יותר מן הרגיל.
אבל, כמו שהסתבר בסופו של דבר, כולנו הסתדרנו איתה די יפה.
 
º
למה "די יפה"? יפה מאד, לא?
21/04/15 23:35
3צפיות
º
צודקת לגמרי.
21/04/15 23:42
2צפיות
מוזר – אני רואה שאחרים פתרו אבל אחרי שהסתבכו.
22/04/15 17:44
11צפיות
אני חשבתי שזו החידה הקלה ביותר שנראתה בפורום הזה עד כה; פתרתי אותה עוד לפני שסיימתי לקרוא אותה
º
25/04/15 19:49
Mia tutmonda identatesto
הודעה זו מכילה תמונות
20/04/15 20:49
38צפיות
אשתי יודעת מה לקנות לי:
תז
אתמול לא הצלחתי בשום אופן לפתוח ולראות את התמונה.
21/04/15 10:16
18צפיות
עכשיו סוף סוף ראיתי.
טוב מאד שהיא מבינה ללִבך, והעיקר שאתה מבסוט. 
 
תתחדש!
22/04/15 17:42
9צפיות
מספר הערות:
 
האם "מרשם האוכלוסין העולמי" מנוהל מבירת העולם, הלא היא וושינגטון שבמחוז קולומביה?
ואפילו אם וושינגטון המאוחדת שבמחוז קולומביה היא היא בירת העולם הנצחית והבלתי‏־מעורערת, האם זהו שמה העולמי?
בחירת השפות נחמדה: שש השפות הרשמיות של האו"ם, ושפה נוספת, שביעית – אספרנטו
ואף על פי כן, הן לא שוות מעמד בכרטיס: במקום הראשון אנגלית, במקום השני אספרנטו, את המקום השלישי חולקות ערבית וצרפתית, ומקומן של שלוש השפות הנותרות סמלי.
טעויות לשוניות: בחלק מהשפות במקום "שם" כתוב "שם משפחה". זה מאד בסיסי; מה זה אומר שהם טעו בזה?
ובאספרנטו: לדעתי המלה הנכונה היא atestilo (כלומר עם il, לא "סתם" atesto). מה נראה לכם?
תגובה
27/04/15 17:25
2צפיות
ראשית, העיקר הרעיון.
שנית, אותי תיקנו בעבר שיש לומר atesto ולא atestilo. למה זה לא נראה לך? atesto לא מספיק כדי להביע את המשמעות?
יכול להיות שיש כאן ניואנס. בעברית 'תעודה' זה גם עצם רעיון הדוקומנטציה וגם המסמך שמעיד. לכן כתוב על התעודה בעברית, בוואריאציות שונות: וזאת לתעודה כי...
אז הגיוני שיכתבו atesto, כי זה מה שהמסמך עושה, אפילו אם בדיבור תגיד: קיבלתי atestilo, הגיוני לדעתי שעל ה-atestilo יהיה כתוב atesto. מקווה שיצאתי מובן
היום לא כל כך מתאים לי לכתוב כאן, ובכל זאת אדווח.
22/04/15 10:12
13צפיות
למרות שחל אמש ערב יום הזיכרון, הוחלט שנקיים את שיעור האספרנטו למתחילים, כי לא נחגוג ולא נשתעשע, וחייבים לעמוד בלוח הזמנים. הרי הקורס הזה, בגלל בעיות טכניות רבות, התחיל בתאריך מאוחר בהרבה מהרגיל, וצריך להסתיים לפני חופשות הקיץ.
במרכז ביכורי העתים סגרו אמש כבר בשבע בערב. אז התכנסנו, בהתאם להזמנתו של ג'אן פיירו, אצלו בבית.
אין ספק ששם היה פי אלף יותר יפה, מואר, חמים, נוח ונינוח מאשר במועדון שלנו. או כמו שאומרים: "להבדיל אלף אלפי הבדלות". 
 
שתיים מהתלמידות לא יכלו להגיע, עקב השתתפות בטקסי זיכרון. כך שהיינו שישה geamikoj.
היה שיעור טוב ומועיל. ושוב עלי לציין, שלמרות שהחומר עדיין התחלתי, ואני כמובן יודעת אותו, פה ושם אני מקבלת תובנות קטנות וחשובות לי. והעיקר - משתדלת להגיע למטרה הבסיסית והעיקרית של הקורס המסויים הזה - ללמוד לדבר אספרנטו, ולא לגמגם, ולא רק להבין, לקרוא ולכתוב.
( הכי אני אוהבת לכתוב א-ו, שזה כמובן חשוב וקומוניקטיבי (תקשורתי), אבל בפירוש לא מספיק).
 
תודה רבה, מיכל.
22/04/15 12:37
8צפיות
אם במקרה תוכלי לכתוב גם, פה ושם, על הארות שיש לך בעקבות השיעור,
תובנות קטנות וכו' - נשכיל כולנו.
 
 
אלדדוש, אתה האחרון שצריך את זה. אלה דברים
22/04/15 12:55
8צפיות
שאני בטוחה שאתה מודע אליהם "מששת ימי בראשית" (שלך באספרנטו). לי הם לפעמים חדשים, או לא לגמרי מוטמעים. כי אני למדתי א-ו אמנם אצל מורים משובחים (כמעט אצל כולכם, החברים שלי מאספרנטו), אבל לא בצורה מסודרת. ובכלל, שיטת הלימוד האישית שלי שונה מהשיטות הרגילות, מסתבר. בזה אני נוכחת גם עכשיו, כשאני לומדת צרפתית. אז נופלים לי מדי פעם אסימונים, שאצלכם בטח נמצאים כבר מזמן בתוך הקופָּה (או "הקופסה"). 
את צודקת. אבל בעיקר
22/04/15 13:34
7צפיות
חשבתי על החברים האחרים בפורום, ובינינו, גם על עצמי, בתור מי שעוסק בהוראה מדי פעם: לפעמים חשוב לראות מהם הדברים שאינם מובנים מאליהם, שצריכים אסימונים ליפול מתישהו בעניינם – ואז אתה יודע שעל זה צריך לשים את הדגש כשיושבים מול תלמידים חדשים.
בסדר. כבר לא היום,
22/04/15 15:52
5צפיות
כי יש לי עוד מחוייבויות רבות (שהבטחתי ועלי לקיים). אבל אנסה לכתוב כמה דברים.
יתכן שתלמידים חדשים מקבלים אותם בין כה וכה, ועלי הדברים פסחו איפשהו בדרך.
שיר לשבת - "פרח נתתי לנורית"
17/04/15 09:28
22צפיות
לאחר שירים די רציניים, הפעם שיר ילדים קלאסי (יש ויאמרו שהוא רציני לא פחות).
עיקר הקושי בתרגום היה לשמור על המשקל. יש כמה חריקות מאולצות (לשיפור על ידיכם) וכמה חרוזים שנקרא להם מודרניים (כדי לא להגיד שגם הם מאולצים, גם כאן לשיפור על ידיכם) אבל התוצאה זורמת לא רע... כמעט כמו הדמעות עצמן...
לשיפוטכם והערותיכם!
יפה!
17/04/15 22:14
22צפיות
הנה כמה הצעות תיקון:
 
Neniam mi ploras neniam
כדאי להוסיף פסיק: Neniam mi ploras, neniam
 
Ne estas plorema beb
כאן יש בעיה, כי המשפט לא מעביר את המשמעות שרצית (המשפט שלך אומר: "אין תינוק בכיין"). באין נושא, הנושא הוא התינוק - שאיננו. אם תוסיף את הנושא הרצוי (mi), תתקבל המשמעות שרצית ("אני לא תינוק בכיין").
דא עקא שאם נוסיף mi, נפגע במשקל. אין לי כרגע רעיון אחר.
 
La larmoj nur ploras, ploras sin mem
מציע: ploras per si mem (אבל שוב, זה יפגע במשקל).
 
Nenio timegas min
אם רצית לכתוב "אני לא פוחד משום דבר", אזי:
Nenion timas mi
 
האם רצית לכתוב: "שום דבר לא מפחיד אותי", אזי:
Nenio timigas min
 
timegas - פוחד ביותר, ירא ביותר (אבל אז המושא חוזר ל"משהו", כך שתצטרך להוסיף אקוזטיבו ל-Nenio, לא ל-mi).
 
והסיפא, שוב:
Ploregas la larmoj mem sin אמור להיות:
Ploregas la larmoj per si mem
שוב, מצטער על הפגיעה במשקל. אין לי פתרון לעניין הזה.
 
תודה
18/04/15 08:38
14צפיות
אכן עלית על הבעיות בבתים השני והאחרון.
לגבי הבית השני: אני מציע
 
Neniam mi ploras. Mi ĉiam
Ne estas plorema beb'
Nur larmas la larmoj, la larmoj nur ploras
Ploras per si mem
 
זה פותר את הבעיות כולן, פרט למשקל לא נכון בשורה הרביעית. אם יש למישהו אעיון - הוא מתקבל בברכה.
הבית האחרון אינו פתור. תודה על הערתך בשורה השניה - הנה הנוסח המתוקן:
 

Neniam mi ploras, male,
Nenio timigas min
Al mi diru panjo, kial
Ploregas la larmoj mem sin
 
השורה השניה כבר בסדר - אבל עדיין אין פתרון לשורה האחרונה. מה שכתבתי נכון מבחינת המשקל והחריזה, אבל לא מבחינת השפה. יש למישהו רעיון?
 
מקווה שיימצא רעיון
18/04/15 12:00
11צפיות
בעניין השורה האחרונה.
יש לי הצעה
18/04/15 14:50
15צפיות
הנה הצעה לפתרון של השורה האחרונה:

Neniam mi ploras, male,
Nenio timigas min
Do kial la larmoj, Panjo,
Ploregas nun per si mem
 
מה דעתך?
נשמע טוב.
18/04/15 20:19
8צפיות
דורון ביקש שתעלה מחדש את השיר לאחר התיקונים, ונראה אם נוכל לתקן מבחינות נוספות.
אם תפרסם שוב את השיר לאחר תיקוני אלדד
18/04/15 17:39
10צפיות
אוכל גם אני לקרוא ולהעיר, אם יהיה לי מה.
השיר לאחר תיקוני אלדד
19/04/15 11:49
11צפיות
הנה השיר כפי שהוא כעת. עדיין השורות האחרונות בבתים השני והאחרון בעייתיות.
להערותיכם!
אמיר
º
לא נפתח...
19/04/15 12:56
6צפיות
º
לא הצלחתי לפתוח את הקובץ.
20/04/15 00:00
4צפיות
נסו כעת
20/04/15 08:49
8צפיות
הנה שוב הקובץ לאחר תיקוני אלדד
הערות שלי
20/04/15 11:37
7צפיות
יש לי כמה הערות שלעניות דעתי יכולות לשדרג את השיר.
 
Panjo diris al Dani זוהי הצעתי במקום השורה הראשונה. ממילא השורה הראשונה לא תורמת חרוז אז מה אכפת לך גם לשמור על השם דני (מאפשר קצת יותר להזדהות עם הגיבור ברגע שיודעים את השם שלו, אולי) - בעיקר אני לא אוהב את parolis במקום diris. זה כמו להגיד אמא דיברה אל דני (שזה נכון כשלעצמו) ואז לומר מה היא אמרה, כך שמתברר שזה בעצם diris  ולא parolis.
 

Vi kuraĝas, mia bravul' -
מעדיף: Vi estas kuraĝa bravul - לא פחות נכון, ויותר פשוט להבנה.
לא חייבים את המשמעות של 'ילדי' כי כבר נאמר panjo ויודעים מי מדבר.
 
לא אהבתי mi ĉiam ne estas
לא אהבתי kaj etan kaj belan kun blu' - זה אולי נכון דקדוקית אבל לא זורם...
השורה האחרונה Ploregas nun per si mem  - ה-nun ייתכן שהוא מיותר, בכל אופן הוא לא מוסיף משמעות נוספת על מה שמובע בלמרות שאני מבין שצריך עוד הברה כדי שיהיו 7. קח בחשבון שבשירה פחות חמור שתהיה חסרה הברה, מאשר שתהיה הברה עודפת.
חבל גם לאבד את 'גיבור אני לא בכיין' - כי זה בדיוק מה שמכמיר את הלב, התפיסה של הילד את עצמו כגיבור, וזה שהוא, למרות מאמציו, לא יכול להתגבר...
 
תודה
20/04/15 13:22
6צפיות
ההערות לגבי הבית הראשון בהחלט מועילות ואני שמח לאמץ אותן. כך גם לגבי הערתך לשורה האחרונה בשיר.
במקום -
Neniam mi ploras. Mi ĉiam
Ne estas plorema beb'
מה דעתך על:
Neniam mi ploras. Neniel
Mi estas plorema beb'
או שההפרדה לשתי שורות מטעה ונותנת רושם שהגיבור כן בכיין?
השורה המתארת את הפרח שנתן דני לנורית: "קטן ויפה וכחול" מציבה אתגר לתרגום, בגלל ההטעמה על ההברה האחרונה, שבמקרה זה לא ניתן לקצרה בגלל האקוזטיב. העדפתי לשמור על הסדר המקורי, והפתרון שמצאתי, שגם שומר על החריזה, הוא -
kaj etan kaj belan kun blu'
אם יש לך הצעה אחרת כמובן אשמח לשמוע. אבל זכור שהתרגום מיועד לא לדוברי עברית, שיכולים לקרוא את המקור. יתכן והתרגום פחות צורם למי שאינו מכיר את המקור.
ולגבי איבוד "גיבור אני לא בכיין". אכן יש שינוי לעומת המקור. צריך לשמור על המשקל, והמשמעות, והחריזה, והדיוק באספרנטו. אשמח כמובן אם מישהו יציע פתרון טוב יותר. זו בדיוק הסיבה לפרסום כאן.
ושוב תודה,
אמיר
 
אכן
20/04/15 15:27
9צפיות
החשש מהפרדת שתי השורות עלול להטעות

Neniam mi ploras. Neniel
Mi estas plorema beb
במקום זה אפשר:

Neniam mi ploras, entute,
ne estas plorema beb'.
אמנם באספרנטו אי אפשר סתם לומר estas בלי שם הגוף, אבל שם הגוף היה בשורה הקודמת 'mi' אז זה איכשהו מתקבל.
המילה היומית: disponi
17/04/15 22:04
16צפיות
הנה המילה היומית מתוך לרנוּ, http://lernu.net
האתר ללימוד אספרנטו ברשת.
 
המילה הפעם היא DISPONI - המשמעות חופפת, באופן בסיסי, ל"עומד לרשותו".
בהמשך, disponigi - להעמיד לרשותו של מישהו.

DISPONI
Decidi, laŭ sia bontrovo, kio fariĝos pri iu aŭ io; uzi laŭ sia plaĉo:
 
Vi scias, ke vi povas disponi pri mi.
Mi disponas malmultan tempon.
Ĉu ĉi tiu loko estas ankoraŭ disponebla?
Li havas la ŝlosilon sub sia dispono.
Ni disponigis unu ĉambron al studentoj.

Disponaĵo - aparato, kiu estas parto de komputa sistemo kaj estas disponebla al ties taskoj
מענין השימוש ב-sub
18/04/15 00:07
9צפיות
Li havas la ŝlosilon sub sia dispono
אני למדתי וגם לימדתי  שימוש ב-je בהקשר של 'לרשות...', למשל: המגירות לרשותך:
La tirkestoj estas je via dispono
 
כמו כן, Mi disponas malmultan tempon.
מן הסתם אפשר לומר את זה, אני אומר Mi disponas PRI malmulta tempo
האמת-  אני אומר malmulte da tempo אבל זה נושא אחר.
מעניין.
18/04/15 00:22
11צפיות
כל הצעות התיקון שהצעת - גם אני אומר את הדברים בדיוק כמוך.
שמתי לב, לאחרונה, לשימוש ב-disponas עם אקוזטיבו אחריו באתר טטואבה. אני תמיד אומר (אולי כך למדתי) disponas pri.
 
גם אני אומר Ili estas je via dispono, ולא sub. נשאלת השאלה אם הצורה הזאת, ב-sub, תקנית.
הודעה ותוכנית למועדון.
16/04/15 21:34
17צפיות
שלום חברים,

ביום שלישי בשבוע הבא - ב' באייר תשע"ה, 21.4.15 - ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
מרכז ביכורי העתים ייסגר בשעה מוקדמת.
לכן לא נקיים פעילות באותו ערב. השיעור למתחילים, יתקיים בביתו של ג'אן פיירו.

ליום שלישי - ט' באייר, 28.4.15 - יכין אלדד ערב בדיחות יהודיות מהאוסף של יוסי.
(אם הוא יחליט על תוכנית אחרת - נודיע, כמובן).

על תוכניות המועדון הבאות, נודיע מאוחר יותר.
להתראות,
וחג עצמאות שמח,
אלדד ומיכל.
 
Programoj en la klubo Josi Ŝemer dum la proksimaj semajnoj
16/04/15 23:30
13צפיות
Karaj geamikoj,

Venontan mardon, 21.4.15, pro la vespero de la memortago por la falintaj soldatoj kaj civitanoj en la bataloj de Israelo (Erev Jom Hazikaron), oni fermos la centron Bikure Haitim frue. 

Tial ne okazos Kluba programo dum tiu ĉi tago. 

La leciono por komencantoj okazos ĉe Gian Piero hejme.

* * * *

Por la sekva mardo, 28.4.15, Eldad preparos versperon de judaj ŝercoj, el la kolekto de Josi.

Pri la programoj en la postaj semajnoj ni sendos al vi mesaĝojn, kiam tio validos.

Ĝis la revido,
Feliĉan Sendependectagon,
Miĥal kaj Eldad
 
דיווח מהמועדון.
15/04/15 00:10
31צפיות
היינו שלושה עשר הערב, כולל שני האורחים שלנו מקנדה, שלשמחתנו הגיעו שוב לביקור. (אגב, הם כִּבדו אותנו בעוגיות המיוחדות, בצורת עלה עץ אדר, שהוא סמלהּ הלאומי של קנדה). (:
 
האמת שחששתי מההרצאה של עודד, כי הוא הכין חומר על נושא רציני מאד, ובעיני קצת "מפחיד". 
אבל החששות התבררו כמיותרים! 
שוב נוכחנו לדעת שיש לנו בעיה עם המקרן: למחשבים הניידים החדשים אין חיבור שמתאים למקרן הישן. אז כיוון שעודד קיבל מהמרכז רק כבל שלא התאים אף הוא, הוא ביקש שנתקדם ונשב קרוב אליו, והראה לנו את המצגת ישירות מהמחשב שלו. וכך הוכנסנו בנועם ובנחת אל נושא ההרצאה. 
 
הנושא עסק ברעיון הישן-חדש של אזרחות עולמית, במסגרת של פדרציה עולמית. עודד אומר שהאידיאל ההומאניסטי הזה מאפשר לנו לבחון באופן ביקורתי את המציאות החברתית-פוליטית שאנו חיים בה, ואת המגמות ההיסטוריות שהוליכו אליה.
ההרצאה היתה בנויה בצורה מעולה: הוא התחיל בתמונה משפחתית שלו עם דינה ועם משפחתה בלונדון, כשהם הגיעו לשם ללימודים לפני כשנה וחצי. אחרי זה הראה לנו עוד תמונות מעטות, כולל של צמחייה ירוקה, והסביר לנו קצת מה קורה לטבע במזג האוויר של אנגליה. קיבלנו גם רקע על האוניברסיטה (השלישית בחשיבותה בבריטניה, אחרי אוקספורד וקיימברידג') בה עודד למד ודינה לִמדה (משהו מהמקצוע שלה - אנתרופולוגיה). זו אוניברסיטת L.S.E. - בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, שסמלו הוא בעל החיים בונה.
 
עודד הכין מצגת מרשימה; יפה, ברורה ומסודרת מאד. הוא הכין לעצמו רק חצי עמוד של מילות מפתח, כנראה, ושידר בקיאות מלאה בחומר ונינוחות רבה, ועמד בלוח הזמנים שהקצבנו לו בצורה מושלמת!
אני לא יכולה לומר שהבנתי את הכל, אבל הבנתי הרבה יותר ממה שציפיתי מנושא כזה, ואפילו רשמתי לעצמי קצת תזכורות. כולל את העובדה שהוא הקים עם עוד מישהו או מישהי עמותה חדשה בשם "עולם אחד".
 
תודה, עודד, והיה שווה לחכות עד היום. 
 
**~**~**~**~**~**~**~**~**
לשיעור למתחילים בהדרכתו של ג'אן פיירו, הגיעו הערב ששת התלמידים החדשים. גם עודד הסתקרן, והורשה להישאר, ונראה לי שהוא נהנה. (:
שוב היה שיעור מלא הצחקות של ג'אן פיירו, אשר מנסה להספיק ללמד כמה שיותר חומר, וכל זאת בלי להבהיל את התלמידים. כי הזמן לא פועל לטובת הקורס הזה, שעקב אילוצים שונים, התחיל בתאריך מאוחר מאד.
לכן גם יתקיים השיעור הבא באופן חד פעמי בביתו, כי מרכז ביכורי העתים ייסגר בשבוע הבא כבר בשבע בערב, בגלל פתיחת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
 
ג'אן פיירו חילק עוד קבוצות של דפים עם שיחות, דקדוק ותרגילים שונים.
אגב, הוא סיפר לנו שהוא ואנטון, המנהל של Esperanta Retradio המציאו מילה חדשה, שהם העבירו לאקדמיה לאספרנטו:
במקום סמארטפון, שהוא טלפון נייד ומחשב במכשיר אחד, הם הציעו את המילה: kompufono
לי היא נראית באמת יפה וקולעת! 
 
 
תודה מיכלי!
15/04/15 08:56
19צפיות
שמחתי על ההזדמנות לשתף ברעיונות החתרניים שלי, ואני שמח שהתקבלו בהבנה ועוררו מחשבה!
º
כן, בכיף. אבל לא מבטיחה לקבל אותם.
15/04/15 10:51
11צפיות
º
15/04/15 10:52
4צפיות
תודה רבה!
15/04/15 10:52
17צפיות
לצערי, לא יכולתי להגיע הפעם.
מיכל, לא יכולתי לצפות לדיווח מעניין ועדכני יותר מזה.
חן חן!
 
º
תודה, חמוד.
15/04/15 11:15
4צפיות
ĥo ve, נפלה לי טעות קטנה ומרגיזה בעריכה.
15/04/15 11:21
17צפיות
את המשפט "וכך הוכנסנו בנועם ובנחת אל נושא ההרצאה." כתבתי אחרי הקטע עם תיאור התמונות הראשונות שראינו, וההסברים על ביה"ס ההגבוה לכלכלה. שם מקומו!
כשערכתי, העברתי אותו בטעות לקטע הקודם. Pardonon.
ההרצאה המעניינת של עודד
15/04/15 16:07
22צפיות
הקשבתי בסקרנות ובעניין רב להרצאה של עודד. כבר מזמן התרשמתי ממנו שהוא דואג לגורל כדור הארץ שלנו ולאנושות כולה.
לצערי אני לא יכולה לתאר את בני יבשת אפריקה שנלחמים זה בזה כבר שנים רבות ואת השוודים למשל, תחת "עולם אחד". יש כל כך הרבה ניגודים בין התרבויות השונות והעמים השונים שמרכיבים את העולם, לפעמים גם באותה מדינה, למשל בבלגיה ובקנדה. וגם אצלנו - במדינה הקטנה שלנו שבה פלגים שונים לא מסכימים על שום דבר.
כמו שאמרתי לעודד אחרי ההרצאה, צריך משהו או מישהו מחוץ לכדור הארץ, חיזרים אולי, או מטאור, שיאיימו על העולם שלנו ואז כל האנושות תתאחד נגד "האורח" הלא קרוא.
נצרכת עבודה רבה ושנים רבות רבות עד שחזונו של עודד ועוד של רבים אחרים בעלי כוונות טובות, יתגשם. חבל.
º
15/04/15 16:19
7צפיות
אם תרצו, אין זו אגדה
16/04/15 10:54
17צפיות
אני מסכים איתך שהחזון נראה רחוק כיום. לפעמים חזון שהנראה רחוק מאוד - אנשים נוטים לומר 'זה לא ילך'. באותו הרגע החזון נגוז. כדאי לחשוב על זה.
אספרנטו יכולה לעזור. ייתכן שזה לא מספיק, אבל מה אנחנו, האנשים הקטנים, ממילא יכולים לעשות לשם כך? לדבר אספרנטו בינינו. זה מעט, אבל זה המקסימום שרובנו יכולים לעשות.
 
בקשר לאספרנטו,
16/04/15 15:51
24צפיות
אתה צודק, אספרנטו זה צעד קטן לקראת חזון גדול. אם תשים לב רק אנשים מיוחדים במינם, משוגעים לדבר, שינו את העולם. לא תמיד לטובה. למשל: ישו, פרויד, מרקס וכו', הרצל במה שנוגע לנו.
בינתיים לצערי, האספרנטו לא תופס תאוצה, מעטים בעולם דוברים אותה, ועוד יותר מעטים פעילים עבורה. אפשר להתנחם בכך שלדת הנוצרית לקח 500 שנה מהזמן שנוסדה עד שנקלטה על ידי מליונים. אז יש לנו תקווה, אמנם לא בצורה הרצחנית שהנצרות בחרה בה.
ודוגמה שאני אוהב - ארתור רובינשטיין
16/04/15 23:12
38צפיות
הפסנתרן שהוא היום סמל לאמנות הפסנתר הפך למגה-כוכב רק בגיל... 50!
זה לא שהוא לא היה פסנתרן מופלא עוד קודם, למעשה כבר מילדותו, אבל עד גיל 50 הוא ניגן בכל מיני מקומות בעולם כפסנתרן מן השורה, בלי להיות מפורסם.
הדוגמה שלך עם הנצרות טובה. אבל יש בה גם אזהרה. אני חושב ש-500 שנה זה זמן מספיק ארוך לרעיון... כדי שבמהלכו הוא ידעך. מה החזיק את הנצרות? האמונה היוקדת. בלעדיה היא היתה מתפוררת.
גם זה נכון,
18/04/15 15:33
10צפיות
תלוי עד כמה אנשים מסורים לרעיון מסוים. הנצרות הפכה בסופו של דבר כלי לדיכוי ורצח המונים.
אין סכנה שהאספרנטו תהפוך לכזו, אבל אתה צודק רעיונות יפים יכולים גם לדעוך.
אין סכנה שאספרנטו תהפוך לכזו...
18/04/15 17:18
42צפיות
 זה מה שאמרת - שאספרנטו לא תהפוך כמו הנצרות, כלי לדיכוי ורצח המונים.
אז המשוררת האספרנטית האהובה עלי, קריס אונגר כתבה שיר מצמרר בדיוק על זה, שבו היא שואלת 'האם ניתן לסמוך'? ומגיעה בסופו למסקנה לא מרנינה.
לצערי, למרות שקריס במלוא אונה, ורק בת כ-55 להערכתי, לא כותבת כמעט היום, אבל הספיקה להוציא בשנות ה-90 ספר, שבאיכותו עולה על מאות ספרי שירה שנכתבו וייכתבו באספרנטו. (ויליאם אולד הכריז עליו כאחד מ-10 הספרים שהוא בוחר באספרנטו).
הנה השיר. יש בו הרבה מילים קשות, אבל יש בו כמה שורות נוקבות מאוד.
שווה להתאמץ.
 
Ĉu eblas fidi?
 
Ĉu eblas fidi en ĉi mond’ cinika
pri la konfes’ de l’ verdaj pioniroj,
ke lingvo nia estos pli efika
peranto de l’ homamo aŭtentika?
(Eĉ Esperante vundas vortrapiroj.)
Ĉu eblas fidi en ĉi mond’ cinika,
ke temas nur pri fuŝo komunika,
ke savo venos el vorteliksiroj?
Ĉu lingvo nia estos pli efika
amilo aŭ armil’ ekonomika,
servanto de la mondkomerckonspiroj?
Ĉu eblas fidi en ĉi mond’ cinika,
ke ne okazos miso politika
kaj novaj sangaj vicoj de martiroj
se lingvo nia estos pli efika?
Ĉar homoj restas speco malamika,
ĉar fero venkas super pacsopiroj,
ne eblas fidi en ĉi mond’ cinika,
ke lingvo nia estos pli efika. 
אתה אדיב ונדיב.
18/04/15 20:17
20צפיות
תמיד "נותן" לאנשים ולנשים הנחות יפות בגיל. 
"Krys Williams, antaŭe konata kiel Krys Ungar, origine nomata Krystyna Bottrill (naskiĝis en 1954)..." 
הנחה של 6 שנים. *לי* זה עולה יותר
19/04/15 00:44
14צפיות
יפה שנכנסת לקרוא עליה. ניסית לקרוא את השיר? לא נורא, יכול להיות שזה עדיין קשה מדי בשבילך.
הנה כאן היא מזכירה אותי, אם כי לא בשמי, באתר של BBC
What is your experience of Esperanto?
Krys Williams from Nottingham
I learned E-o in the mid 1980s and soon became part of the literary scene, even down to having a book of poetry published in Belgium under my previous surname of Ungar. All this was a wonderful contrast to my scientific background and I had many wonderful experiences as a result. I even conducted a romance purely in E-o for about 12 years :)) At school, I was hopeless at languages, but E-o gave me the key to understanding how languages work, so much so that I now earn my living as a freelance medical translator, translating out of six languages into English. Sadly, with the death of romance and the pressures of life, I more or less lost contact with the movement although I was hunted out of my lair by someone from Israel last year in order to do a telephone interview in E-o which was broadcast at a meeting in Israel.
 
º
נפלא!
19/04/15 08:09
7צפיות
הוא שאמרתי, שאתה נדיב.
19/04/15 23:42
10צפיות
ho ve אם ג'אן פיירו יראה שאתה מביא קטע בשפה שהוא אוהב לשנוא. 
 
לא. ראיתי שזה קשה מדי בשבילי, מה גם שאני ממש ממש לא אוהבת שירה.
אבל אם זכרוני אינו מטעני, אתה הלחנת ושרת שיר (או יותר מאחד) שלה. לא?
 
שיר(ים) של וויליאם אולד, אני יודעת שהלחנת ושרת, ובמיוחד את השיר שלו memoro, אני אוהבת מאד. 
º
הלחנתי ושרתי לפחות 7-6 שירים שלה
20/04/15 10:54
5צפיות
º
ישששש.
20/04/15 14:01
5צפיות
יפה!
18/04/15 23:20
12צפיות
איזה בעסה להיות פסימי.
אבל מה שנכון הוא שהשפה לבדה אינה מספיקה כדי לחולל מציאות טובה יותר. דרושים לכך תנאים חברתיים מתאימים ובעיקר מוסדות שלטוניים משותפים.
תודה על משלוח השיר.
20/04/15 01:32
8צפיות
ניסיתי לקרוא ולהבין את השיר. יש בו באמת מילים קשות. עד כמה שהבנתי, המשוררת מאוכזבת מהעולם הציני שלנו ולא מאמינה שלשפה שלנו תהיה באמת השפעה לטובה. לצערי נכון לימים אלה, אני מסכימה איתה. אנסה לקרוא שוב את השיר באמצע היום ולא עכשיו בלילה, ואז אבין יותר.
תודה על שניסית לקרוא
20/04/15 10:53
7צפיות
נכון ההבנה שלך, אבל דעתה של המשוררת אפילו יותר חמורה מזה...
בקשר לשיר ששלחת
22/04/15 15:56
10צפיות
זה באמת היה שיר קשה להבנה, וכדי להבין אותו ניסיתי לתרגם אותו לעברית. אני לא חושבת שבהצלחה רבה, אבל לפחות הבנתי אותו. זה שיר קשה ופסימי. אנסה לצרף אותו לכאן, ואם לא אצליח אשלח לך את התרגום במייל.
אני חושבת שהצלחתי.
כל הכבוד!
25/04/15 20:00
2צפיות
גם על עצם זה שטרחת לקרוא את השיר הלא פשוט הזה, גם ובמיוחד על התרגום וגם על השיתוף.
חזרתי רק הערב מקורס ויפאסנה ולכן אני עונה רק כעת.
עוד אתעמק בתרגום, כעת אני מאוד עיף כי התעוררתי כמו בכל בוקר ב-4, רק שבניגוד לשאר ימי הקורס, ביום האחרון לא הזדמן לנום בצהריים.
מה זה מיסוֹ? זה שם עצם שבא מהתחילת mis
זה עדיין לא התשובה, אבל האם את יכולה לגזור מהרמז הזה את התשובה?
º
16/04/15 13:02
4צפיות
הו, קושיה מעניינת!
18/04/15 23:15
14צפיות
ראשית, תודה על תשומת הלב וההקשבה והמחשבה. זה מעצים ומחזק!
אכן, הטבע האנושי קובע כי גורם הליכוד החזק ביותר לחברות אנושיות הוא אויב חיצוני. מצד שני הטבע האנושי מכיל בתוכו מגוון רחב מאוד של אפשרויות ובסיסה של כל תרבות היא בעידון הדחפים של הטבע האנושי.
את צודקת שיש שפע של דוגמאות לעימותים פנימיים על בסיס לאומי-דתי-אתני, אבל האמת היא שיש הרבה יותר דוגמאות לדו-קיום או רב-קיום בשלום של אנשים במסגרות של מדינה. אין אף מדינה שאין בה מיעוטים לאומיים, למשל. מבחינה לשונית מדוברות היום, למשל, אלפי שפות אך יש לנו רק 200 מדינות, וברובן למיטב ידיעתי לא מתקיימת מלחמת אזרחים. הרבגוניות הדתית, והתרבותית והאידאולוגית והמעמדית היא עצומה במידה דומה ובדרך כלל אינה מובילה לפירוד ולוחמה. במחקרים אמפיריים, למשל, לא נמצאה התאמה בין הומוגניות תרבותית או גודל האוכלוסיה לבין דמוקרטיות. המדינה השניה בגודלה בעולם, הודו, היא דמוקרטיה עצומה ורבגונית ביותר.
אם תרצו, אין זו הגדה...
תודה על ההתייחסות.
20/04/15 01:25
7צפיות
נכון שיש מדינות רב תרבותיות שאנשיהן מסתדרים טוב ביחד. ראיתי בטלויזיה, נדמה לי בשבת ב"רואים עולם" כתבה על אזור במזרח לונדון שבו שולטת הרב תרבותיות ומצליחה. זה סימן טוב להבא.
המילה היומית: pretendi
15/04/15 10:54
15צפיות
מזמן לא העלינו בפורום את המילה היומית.
אז המילה היומית המגיעה אלינו הפעם מהאתר לרנוּ, http://lernu.net, היא PRETENDI
 
מילה מעניינת, ודי חשובה, לדעתי.
הנה ההסברים מתוך האתר:

PRETENDI
 
1. Postuli ion, pri kio oni asertas, ke oni havas rajton super ĝi:
 
Li pretendis heredaĵon de avino.
Ŝi malpretendis reĝecon.
Mi ne havas pretendon super via posedaĵo.
 
2. Fanfarone kaj memiluzie aserti, ke oni estas ia; fanfaroni pri kvalitoj, kiujn oni kredas havi:
 
Li pretendis, ke li estas granda konato de sporto.
Ŝi pretendis elegantecon.
Ili nur montris ridindan pretendemon.
 
מילה נרדפת למשמעות השנייה:
18/04/15 17:28
5צפיות
ŝajnigis
למשל:
Li ŝajnigis (=pretendis), ke li estas granda konato de sporto.
בשתי הדוגמאות האחרות של המשמעות השנייה קשה להשתמש ב-ŝajnigi
 
º
18/04/15 20:36
1צפיות
Flix

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה