לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

האם נפגעו המוסר והמצפון שלכן?
13/12/14 20:36
262צפיות
האם אתן גם מרגישות פחות מצפוניות ומוסריות בעקבות הפסקת ההריון (מכל סיבה שהיא)? אני אישית בנאדם מאמין וזה מאוד קשה לי מבחינה דתית (למרות שאני לא דתיה) וגם מבחינת המצפון.  הורג אותי.
אני מרגישה בנאדם פחות טוב.

שאלה מעניינת
13/12/14 21:12
95צפיות
איפשהו בתוכי למרות שידעתי שאנחנו הולכים להפסקת ההריון בעקבות מום חמור בעובר ושלא היה לו סיכוי לשרוד ואפילו אם כן אז זה היה כרוך בסבל רב ומיותר לכולנו, היה לי קשה עם העובדה שיש בתוכי יצור חי עם דופק שגדל לו.... זה ייסר אותי.... כל הדרך לבית חולים ביום של הגרידה, לא הפסקתי לשאול את בעלי האם אנו שלמים עם ההחלטה. ידעתי את התשובה גם ככה.
 
במסגרת עבודתי אני רואה כל יום הפסקות הריון בגלל מומים או אבחנות קליניות קשות כאלו ואחרות וזה נראה לי כאילו הגיוני.... אך ללא ספק ההחלטה לכשעצמה היא איננה פשוטה. לשאלתך, אני לא מרגישה בן- אדם פחות טוב בעקבות הפסקת הריון, אלא פחות שלם, אני כן מרגישה שפשוט חלק ממני נלקח ושום דבר לא יחזיר לי את החלק הזה. צלקת....
אולי זה גם תלוי בסיבה
13/12/14 21:20
65צפיות
להפסקת ההריון...
ברמת העיקרון והידע העוברית שלי הייתה בריאה (למרות שלט עשיתי נתיחה). הפסקת ההריון נעשתה בגלל ירידת מים מוקדמת בשבוע 23. כשהייתי בבית חולים הרגשתי כאילו ההריון הגיע לסיומו מוקדם מהצפוי ושאין לי ברירה וזו לא אשמתי. אח״כ התחלתי לשמוע על כל מיני סיפורים של ילדים שנולדו בשבועות דומים ושרדו בלי בעיות משמעותיות. זה הורג אותי...
גם הרבה פעמים שומעים על תינוקות בריאים שנולדו אחרי שאמרו להורים שתהיה להם בעיה כזו או אחרת.
המצפון עובד שעות נוספות, אבל המוסר לא נפגע כלל
13/12/14 21:14
108צפיות
במקרה שלנו התגלה ממצא גנטי שעלול להתבטא בפגיעה שכלית חמורה.
אף אחד לא יכול לדעת אם וכיצד הממצא יבוא לידי ביטוי, כלומר מאוד יכול להיות שהעוברית היתה גדלה להיות ילדה רגילה לחלוטין.
 
המצפון עובד שעות נוספות בגלל תהיות "מה אם...".
המוסר לעומת זאת מזכיר לי כל הזמן שכבר יש לנו ילדה אחת, ואחות עם פיגור שכלי או "רק" אוטיזם תהווה נטל עליה, הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן.
 
אז בין המצפון למוסר, אני בחרתי במוסר.
ואני לא מרגישה אדם פחות טוב או יותר רע.
עמדנו בפני החלטה קשה מנשוא, אבל מהרגע שהחלטנו/החלטתי, אני חייבת לדבוק בהחלטה ובבחירה.
את ממש עזרת לי עכשיו...
13/12/14 21:25
75צפיות
לא חשבתי על זה ככה עד עכשיו.
גם לי יש ילדה נוספת וגם אני חשבתי עליה. איך תשפיע עליה אחות עם עיוורון, חרשות או שיתוק מוחין (הסיכונים של לידה בשבוע 23,24) אבל כל הזמן חושבת מה היה אם הייתי מחזיקה מעמד יותר זמן. הבטחתי לבת שלי אחות לגיל שנתיים וחצי ואין לי מה לתת לה.
המקרים שלנו שונים אבל התוצאה דומה
13/12/14 21:49
75צפיות
לגבי לידה בשבועות מוקדמים, את קוראת ושומעת על הניסים, אבל את לא רואה את כל אותם הורים ואחים שמשועבדים לטיפולים קשים בילדים שלא הבשילו מספיק כדי להתמודד עם העולם שמחוץ לרחם.
 
אם אנחנו היינו בוחרים להמשיך את ההריון היינו מהמרים על הסיכויים/סיכונים.
במובן מסויים ההחלטה היתה ברורה בגלל הנטל שאנחנו עלולים להעמיס על הילדה הקיימת, במידה וההימור ייפול על הצד הרע של הסטטיסטיקה.
 
ובסופו של דבר שתינו סיימנו בידיים ריקות.
 
אמא שלי עבדה עם הרבה ילדים פגועים. יכול להיות שמשם מגיעה הרגישות הגדולה שלי לחוויה של המשפחה כולה בטיפול בילד פגוע.
מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם וידיים מלאות במהרה.
הלוואי!
13/12/14 22:04
40צפיות
קודם שיהיה הריון... ומהר!
שאלת המצפון והמוסר
13/12/14 23:17
65צפיות
שאלה שאין  מנוס ממנה..
לפני הפסקת ההריון ביקשתי מאלוקים לקחת אותו
בלי שאנחנו נצטרך לעשות זאת בעצמנו
שאלה מוסרית?
עד היום אני שואלת את אלוקים איך יכל להעמיד אותנו בסיטואציה
הלא אנושית הזאת
של החלטה על חיים ומוות
אני דתייה
שאלות אלו ליוו אותי הרבה מאד זמן
ובתוכם צפו רגשות אשמה וכעס גדול על אלוקים
היום אני במקום קצת אחר
משתדלת לראות יותר שאנחנו "רק" היינו שליחים
שלולא אותה החלטה קשה מנשוא
אשר הגיעה לאחר חודשיים של מעקבים, התייעצויות, בדיקות והמלצות
בננו היה נולד לסבל נוראי 
לא היה לו סיכוי לחיות 
היה סובל ומת
העדפנו לחסוך לו ולנו את הסבל הזה 
ואולי זה הופך אותנו ליותר מוסריים? 
לא יודעת.. 
לראשונה בחיי הרגשתי באמת מה זה להיות אמא ( ויש לנו 3 ילדים בבית)
במקום מסויים היה קל יותר לא להחליט, לתת לחיים להחליט בשבילו
אך כאמא גיליתי שלפעמים צריך לקבל החלטות  גם לא אנושיות
בשביל הבן שלנו..
גם להחליט על מותו
מוסריות? 
תלוי איך מסתכלים על זה..
 
זה ככ קשה
19/12/14 12:31
1צפיות
אצלי אחרי שילדתי את הבת השנייה היה לי מאוד קשה נפשית. אני חושבת שאני בן אדם יותר חזק בגלל ההתמודדות הזאת. של על הקצה של דיכאון אחרי לידה.
ותמיד אמרתי לבעלי, זהו, אני לא אלד שוב. וגם, אם אני אראה שאני מצליחה להיכנס להריון אז לא נורא, כי מספיק לי שתי בנות.
ואז כשרציתי עברה שנה עד שנכנסתי להריון, ואז הפלה, ואז מלחמה נוראית שבעלי היה בתפקיד על גבול עזה, ואז הריון נוסף שעכשיו ייפול שוב.
ואני שואלת, אלוהים, אתה מעניש אותי? כי רק אמרתי את הדברים האלו. לא התכוונתי ותמיד רציתי הרבה ילדים. ואני אמא טובה!
אני חייבת לציין שאתן נותנות
14/12/14 08:33
68צפיות
הרבה כח!
אני כל הזמן אומרת לעצמי שלעולם לא הייתי עוברת הפסקת הריון כי לא מתאים לי ילד כרגע או כי אין לי מספיק כסף. אבל לא רציתי להביא ילדה לעולם של סבל לה לנו ולבת המקסימה שלי. כל כך כואב לי שהבטחתי לה אחות בעיקר כשההריון הזה התחיל מאוד לא טוב. פשוט האמנתי שהכל יסתדר בסוף. בטח כשכבר הגעתי לשבועות מתקדמים והדימומים פסקו וההמטומה נעלמה והבדיקות היו תקינות . מי בכלל ידע שיש דבר כזה ירידת מים בשבוע 23?!?!
התמודדות עם הריון של קרובים
13/12/14 09:51
204צפיות
עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה לפני חמישה וחצי חודשים. מאז קשה לי לראות נשים בהריון ויולדות טריות, תינוקות שרק נולדו, ודווקא עכשיו נדמה שכולם בהריון מסביב. 
 
לפני שבועיים סיפרו לבעלי שגיסתי בהריון חודש שלישי. הוא חזר וסיפר לי, ואמר שהוא לא באמת יכל לשמוח בשבילה, לקפוץ מאושר וכו', והוא חושב שהיא מבינה ומקבלת. גם אצלי זו אותה התגובה, לא מרגש אותי ואפילו כואב לי לראות אותה, כל המחשבות שעולות כשאני רואה נשים בהריון ו/או שילדו לאחרונה. אני בעצם מנסה להתעלם וממש אין לי כוח להתעניין במה שעובר עליה ו/או לגעת לה בבטן לנסות להרגיש בעיטות. פשוט מזכיר לי יותר מידי את מה שנלקח ממני.   
כחודש לפני שעברתי את הפסקת ההריון, חברה טובה שלי עברה גרידה בגלל הריון שלא התפתח. כשהיא באה לבקר אותי כשבוע לפני שהייתי אמורה לעבור את התהליך, ישבנו ובכינו ביחד מחובקות. 
עכשיו התברר לי שהיא בהריון. עם תאומים בנים בשבוע 19  טפו טפו טפו. הרגשתי כבר מזמן שהיא בהריון למרות שאנחנו לא מתראות כי היא גרה מאוד רחוק ותקופה ארוכה לא דיברנו בטלפון. כשגיליתי את זה די שמחתי בשבילה. כן היה איפשהו הכאב של למה גם לי אין, אבל אני באמת ובתמים שמחה שבילה. 
 
האם זה לא בסדר שאני שמחה יותר בשביל חברה שלי ופחות בשביל גיסתי? אין לי עם מי לדבר על זה כ"כ חוץ מלשפוך כאן... 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/12/14 12:47
65צפיות
אין בסדר ולא בסדר. הכל נכון ומותר.
זה בסדר להרגיש דבר אחד כלפי הריון של חברה ודבר שני כלפי הריון של הגיסה.
יכול להיות שמערכת היחסים בינכם שונה, היא היתה שם עבורך בזמן האובדן שלך.
שחררי את השיפוטיות כלפי עצמך. שווה לבדוק מול עצמך למה ההבדל ברגשות. ותראי מה עולה.
ויחד עם זאת ,אם זה ממשיך, זה בסדר ונורמלי.
תמצאי את הדרך בה את יכולה להיות איתה בקשר בגלל בעלך והמשפחה מבלי שזה יגרום לך אי נוחות וכאב.
חיבוק
אכן אין בסדר ולא בסדר,
13/12/14 14:39
56צפיות
גם אני הייתי מאוד שיפוטית כלפי עצמי, ובעקבות טיפול ותהליך שעשיתי עם עצמי, הבנתי שאני בסך הכל אנושית. אני לא צדיקה, אלא רק בן אדם, שעבר ועובר הרבה מאוד קשיים ואובדני הריון, ומגיבה באופן הכי טוב שאני יכולה והכי אנושי שיש.
יש לי שני ילדים. גיליתי שקל לי לפרגן לחברה חדשה שיש לה בת אחת ושעברה 2 הפלות ומספר טיפולים עד שהביאה את השני.
וגיליתי שקשה לי עד בלתי אפשרי להיות בקשר עם חברה ותיקה שהיתה בהריון עם ילד רביעי, ואני תקועה עם הפלה אחר הפלה אחר הפלה בניסיון להביא את השלישי.
גיליתי שאני לא מסוגלת להיות בקרבת נשים בהריון ולא יכולה להיות בקרב תינוקות. שאני בקושי יכולה להתייחס לאחייניות הפיצקיות שלי כאשר נולדו, עד היותן בערך בנות שנה וחצי (עם פעוטות יותר קל לי מאשר עם תינוקות).
אז מה?- זה הופך אותי למפלצת? ממש לא. אני בסך הכל בת אנוש.
 
תמשיכי להתבונן לתוך עצמך, לנפש שלך, ותלמדי מהם הגבולות האפשריים עבורך. בכל מקרה- תזכרי תמיד שאת נורמאלית בתגובות שלך וגם את, כמו כולנו כאן- בסך הכל בת אנוש, עם מכלול רגשות ושאת מנסה לנווט איכשהו בתוך התופת הנפשית הזו של אובדן ההריון.
תגובה טבעית
13/12/14 14:43
49צפיות
גם אני בהתחלה הרגשתי רע עם ההרגשה הזאת ואז החלטתי שאני לא שולטת בה ולכן עדיף לתת לעצמי את החופש לבטא אותה....לתת לה מקום ולהפסיק "להכות" את עצמי.
אחותי צריכה ללדת והיא הייתה חודש אחרי בהריון .....והיא צריכה ללדת, זה אומר שלי כבר הייתה צריכה להיות בת קטנה וחמודה (עברתי הפלה אחרונה בשבוע 18)
אני הולכת לארוחות ערב משפחתיות עם המון הכנה מראש...וכשקשה לי אני חוזרת הביתה...ואחותי מבינה את זה ומכבדת אותי...כמעט ולא מדברת על ההריון לידי. אני מאחלת לה ולכל מי שצריכה ללדת שתהיה להן לידה קלה ועם המון אהבה אני אומרת את זה.
אך הבטן ממשיכה להתהפך...זאת מחשבה שמלווה אותי בכל חמש ההפלות שלי כבר 4 שנים. למדתי לחיות איתה.
אני משחקת אותה שאני מתלהבת
13/12/14 20:30
71צפיות
ומתעלפת מתינוקות אחרים. כדי שלא ייזהו את הכאב הקנאה והעצב שלי. אנשים חושבים שבגלל שכבר יש לי ילדה אז בטח מה שעברתי לא היה כזה נורא אבל ילדה בת שנתיים וחצי זה כבר לא תינוק.  
שלושת החברות הכי טובות שלי מנסות להיכנס להריון ואם הן יהיו בהריון לפניי אני הולכת לשכב על איזה כביש!
הגיסות שלי כבר סיימו את הילודה לדעתי אבל אם מישהי מהן פתאום תהיה בהריון זה יהיה לי מאוד מאוד קשה.
כתבה שהייתה בערוץ 1 אתמול. דקה 28:50
12/12/14 15:00
270צפיות
 
אולי בסוף האבל שלנו כן יוכר? 
תודה מקרב לב-
13/12/14 15:51
126צפיות
כתבה מרגשת מאוד, אמיתית ואמיצה. אני יודעת שהיה עדיף שלא אראה אותה, כי אני כעת בשבוע 31, לאחר 7 אובדנים, אבל זה הרי חלק לא מבוטל ממני, ולכן ראיתי. ראיתי ובכיתי. במיוחד התרגשתי כאשר אחת הנשים סיפרה על הלידה לאחר האובדן- הלידה של הילדה הבריאה.
הלוואי הלוואי וכולנו נחווה את התיקון הזה.
º
כתבה חשובה ומשמעותית
13/12/14 22:59
45צפיות
משהי חוות?יכולה לשתף?
12/12/14 17:14
213צפיות
מעתיקה לפה מהפורום השני,
אני כולי עצב ואין לי את מי לשתף לכן אודה אם יש פה מישהי שהתנסת ותוכל לשתף
ניסינו כבר כמה חודשים טובים להכנס להריון ללא הצלחה, לא ברור למה, הלכנו לבדיקות ונראה כי הכל תקין הרופא החליט לתת גונל ואז לעשות הזרעה חודש אחד פספסנו חודש אחר הוקדם הביוץ ושוב פספסנו וחודש אחר פתאום נקלטנו ללא כל עזרה , כולי מאושרת ושמחה לא מבינה איך פתאום נהנת מכל בחילה והרגשה רעה העיקר שיבוא למה שאנחנו כל כך מחכים.....
שבוע  6 כמעט נצפא דופק אך אמרו שזה התחלה לבוא שוב שבוע אחרי ואז גם כן היה דופק אך אמרו לבוא שוב כי נראה קצת קטן בשבוע שבועיים מהמחזור האחרון, למרות שהרי הביוץ לא ביום המחזור אז היה נראה לי מוזר שזה שיקול שמעלים אך אמרו לא לדאוג ואז-הגענו שבוע אחרי שוב ולא היה דופק
כולי לא מבינה מה קורה? למה דווקא? למה אחרי שהמתנו כל כך הרבה זמן?למה ולמה ולמה?
הלכנו לבית חולים נתנו ציטוטק היו התכווצויות וכאבים, עדין, הייתי בביקורת אמרו שהכל יצא וצריך להמתין למחזור וכו
עכשיו אני מרגישה חסר, ריק, קשה לי מנסה לעודד את עצמי וזה קשה
עוןלות שאלות ותהיות, עד שסוף סוף נקלטנו למה זה קרה?
מי יודע כמה זמן יקח לנו להיקלט?אם בכלל ?
מישהי אולי יכולה להגיד לי מנסיונה, תוך כמה זמן מקבלים ממחזור?
מתי אפשר להתחיל לנסות? אני בת 36 וזה כבר מלחיץ, הריון ראשון נקלט ישר ולא יודעת במה נענשתי
עצוב לי מאוד שקשה לי לתאר, מנסה לעודד את עצמי שאקבל בקרוב ושוב ננסה אך מי אמר שאקבל בקרוב? כמה קרוב? כמה זמן יקח אם בכלל?
מה רציתי? להביא עוד ילד???????
בוכה וכותבת מצטערת שיצא ארוך, אולי מישהי יכולה לתת לי מידע מנסיונה?ממה שחוות?
נא לא לפרסם!
 
כמה דברים מבעלת ניסיון-
13/12/14 14:52
79צפיות
מצטערת לשמוע על האובדן. כל התחושות שלך הן נורמאליות אחת אחת: הכעס, התסכול, הלחץ, העצב, הריקנות, תחושת התקווה שנלקחה ממך בחטף- הכל הכל מובן. זה חלקה של כל מי שעברה הפלה.
לגבי ה"למה?"- שאלה שאני גם שאלתי מיליון פעם, ולא קיבלתי עליה מענה מספק, כי אין.
הפלות הן חלק בלתי נפרד מעולם הילודה. עוברות את זה נשים רבות מאוד. בזמנו אמרה לי הרופאה שלי שכמעט כל אישה שרוצה יותר מילד אחד תעבור בשלב כזה או אחר הפלה. אז נכון שאני מכירה לא מעט נשים שיש להן מספר ילדים, ומעולם לא עברו את התופת הזו, אבל יש אחרות (כמוני וכמו עוד כמה פה) ש"מפצות" את הסטטיסטיקה ועברו זאת מספר פעמים, ואפילו מספר רב של פעמים. אז למה דווקא אני?- לקח לי המון המון זמן (שנים), עד שהבנתי שזו שאלה מוצדקת, אך מיותרת, כי אין עליה מענה, והיא גם לא מקדת אותי בכלום. (אבל שוב-  לקח לי שנים עד שהבנתי את זה).
 
לגבי קבלת המחזור- אמורים לקבל את המחזור בממוצע כ-6 שבועות לאחר הגרידה או ההפלה.
כמה זמן יקח לך להיכנס להריון נוסף?- אף אחד לא יכול לדעת.
האם ההריון הבא יהיה תקין?- גם אף אחד לא יכול לדעת.
אז מה עושים?- משנסים מותניים, אוזרים המון אומץ וכוחות, מטפלים בעצמינו מבחינה רגשית (כל אחת עם מה שמתאים לה) ויוצאים לדרך, עם תקווה בלב לצד הבכי.
אני יכולה לומר לך שיש המון המון נשים שעברו הפלה ולאחר מכן היה להן הריון תקין. בואי נקווה שזה יהיה גם המקרה שלך.
אמן.
גרידה או כדורים?
12/12/14 11:41
110צפיות
היי לכולן,
אני בשבוע 8 והרופא לא הצליח לראות דופק. הוא מסר שההריון לא תקין.
לצערי, האופציות הן גרידה או נטילת כדורים.
הוא המליץ על גרידה אצל רופא פרטי (מבין 2 האופציות).
אשמח לשמוע מהי ההמלצה שלכן! 
ואם ההמלצה היא גרידה, אשמח לשמוע המלצה על רופא טוב.
תודה רבה!
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/12/14 12:32
55צפיות
צר לי מאוד על כך שההריון שלך לא התפתח.
אכן האופציות בשלב הזה הן או כדורים או גרידה.
כאשר לוקחים כדורים(ציטוטק) צריך לקחת בחשבון שזה תהליך שיכול לקחת זמן. לפעמיים סבב אחד לא מספיק ויש מקרים בהם לא הכל יוצא ואז כן צריך להגיע לגרידה או היסטורוסקופיה ניתוחית.
חשוב להיות במעקב של בטא ואולטראסאונד
אבל במידה שכן מצליח זה חוסך התערבות כירורגית.
לגבי גרידה,מדובר באישפוז יום, לילה לפני מחדירים לימנריות .התהליך עצמו לוקח בסביבות 20 דקות
ולאחר כמה שעות התאוששות משחררים הביתה. 
החיסרון שזה בהרדמה מלאה ומדובר בהתערבות כירורגית.
תחשבי עם עצמך מה הכי נכון ומתאים לך.
את יכולה גם לבצע גרידה בבית חולים או דרך המושךם, זהב, שיא של קופת חולים
ובמידה ויש לך ביטוח פרטי אז גם אפשרי פרטי עם רופא שבהסכם ביטוחי.
שולחת חיבוק, ואם יש עוד שאלות, אשמח לענות.
 
היי mich85
12/12/14 13:58
61צפיות
צר לי לשמוע שזה נגמר כך.... בכל אופן, יכולה לומר לך מנמנסיוני של שתי גרידות, שזה תהליך מהיר ובטוח ללא דימומים אחרי. אני מאוד ממליצה על דר מרדכי איתן. הוא עובד באסותא. אם כבר לעבור חוויה מסוג שכזה אז רק אצל רופא שהוא מכיל ואנושי ומקצועי ברמות שאין כבר רופאים כאלו היום!!! תבדקי, ממליצה עליו בחום.
 
מאחלת לנו לכולנו שההריון הבא יסתיים בידיים מלאות
אמן ואמן!
שבת שלום ומבורך
מוסיפה-
13/12/14 09:04
53צפיות
מצטערת עבורך על אובדן ההריון.
בתור מי שעברה 5 גרידות, ופעם ציטוטק, אני יכולה לומר לך שזה נבלה וזה טריפה...כלומר- שום אופציה היא לא ממש משהו...אבל- מבחינה אישית לי הגרידות היו עדיפות. באים, עושים, גומרים, הולכים. עם הציטוטק דיממתי שבועות על גבי שבועות, וכל כמה ימים באתי לרופאה לבדוק מה קורה. זה היה מעיק, מציק ונוראי עוד יותר מתהליך הגרידה עצמה.
עוד משהו חשוב- אם את בוחרת בגרידה- תדעי שבשלב זה של ההריון אין צורך בהחדרת למינריות.
את הגרידות תמיד עברתי בבתי חולים ציבוריים (את רובן במאיר ופעם אחת באסף הרופא). תמיד הצוות היה מיומן, מקצועי ואמפטי ביותר.
 
º
לגבי החדרת לימנריות, תלוי בבית חולים ובהחלטת הרופא
13/12/14 12:50
20צפיות
לי לא הייתה חוויה טובה עם ציטוטק
13/12/14 14:33
51צפיות
כל ההפלות נעשו בגרידה 
תבררי האם הקופה שלך עובדת עם אסותא ראשון, יש שם אחלה רופא שעושה את זה ..הוא אנושי ומקצועי.
דר' איתן מרדכי
מפגש פורום ב25/1
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
09/12/14 23:54
109צפיות
לאור התגובות, נראה שהרוב מעדיף את המפגש ביום חמישי ה25/12 .נא לשריין את התאריך.
המפגש ייחל בשעה 19:00.

לגבי מה כל אחת מביאה ואישור סופי נעשה שירשור כמה ימים לפני.
אני מקווה שהפעם לא יהיו ביטולים ברגע האחרון.
את הכתובת המדויקת במדיעין,אשלח במסר קרוב לתאריך המפגש.
מצוין. שימי לב שבכותרת רשמת 25/1.
10/12/14 10:04
42צפיות
נסי לשנות הכותרת למנוע בלבול.
º
תיקון טעות. המפגש ב25/12
10/12/14 14:12
22צפיות
לידה שקטה
10/12/14 23:22
173צפיות
שלום מקום בלב. אני עוקבת אחרי הפורום הזה כבר שבעה חודשים. לכלתי היתה לידה שקטה עקב זיהום במי שפיר שנגרם בבית החולים. אני מאוד מתקשה להתמודד. הכמיהה לנכד שהומת.קורעת את ליבי ואני נאלצת לבכות בסתר שכן אף אחד לא מבין אותי. הייתי שם. ראיתי הכל. כמעט. לקחתי אותו לקבורה. קניתי לו מציבה במקום מיטה. תוכלי לכתוב לי? איך עוברים הלאה? הוא לעולם יהיה נכדי הבכור. קראתי לו בשם. רועי. כל הזמן חושבת עליו. ..
שלום סבתא של רועי,
10/12/14 23:40
121צפיות
צר לי מאוד על האובדן של הבת שלך ושל כל המשפחה.
לפי מה שאני מבינה ליווית אותה בלידה השקטה.זו אכן חוויה לא פשוטה שמשאירה חותם לתמיד.
הקושי, הכאב והגעגוע מובנים לחלוטין.
את מדברת על זה עם כלתך? חשוב למצוא עם מי ניתן לדבר ולשתף.
לא מזמן נפתחה בפייסבוק קבוצת תמיכה לסבים וסבתות. אם תרצי, אשלח לך לינק.
 
 
קבוצת תמיכה לסבים וסבתות.
11/12/14 07:01
108צפיות
שלום לך.  אשמח לקבל את הלינק עבור תמיכה לסבים וסבתות. אולי זה יעזור במקצת. אני שולחת מכאן איחולים כנים לכל משתתפות הפורום. המתמודדות עם אבדנים קשים ודילמות על אנושיות שתזכנה במהרה לחבוק את תינוקן.
º
היי, אני צריכה לחפש כי אני לא מוצאת את הלינק
12/12/14 12:33
23צפיות
קישור
13/12/14 20:20
50צפיות

זה השם של הקבוצה בפייס כרגע  - תמיכה לסבים וסבתות שאיבדו נכד או נכדה בלידה שקטה
זה הקישור - מקווה שיעבוד - https://www.facebook.com/groups/320270568180385
 
שולחת לך הודעה פרטית לגבי הווצאפ
 
º
תודה. הפכתי את כל ההודעות ולא מצאתי
14/12/14 10:04
13צפיות
עוד יומיים והיה צריך להיות לי תינוקת...
11/12/14 18:19
205צפיות
התאריך שממנו חששתי מתקרב בצעדי ענק. עוד יומיים יכולתי להיות אדם מאושר, לאחוז בבתי השנייה, ובמקום זה כלום.., כלום כבר 4 חודשים.
החיים ממשיכים כסדרם, עבודה, בית, בישולים, כביסות, כלים, בעל, 2 ילדים שיהיו בריאים, בכל זאת רציתי להיו בפעם השלישית אמא.
אני לא יודעת מה יהיה ואם אזכה לזה שוב. אני רוצה לנסות שוב אך בעלי כרגע לא בעיניין, ואני מצד אחד כועסת אך גם מבינה.
פוחדת שאיבדתי את המומנתום, שלא אזכה שוב להריון נוסף....
אולי החיים יפתיעו אותי אני לא יודעת, בינתיים מרגישה מן ריקנות, שונאת לראות נשים בהריון, תינוקות, הורדתי הרבה תוכניות טלויזיה שהייתי רואה
פעם...מנסה לברוח להתחבא אך זה כל הזמן בא מולי.....
בפורום הזה אני יודעת שרק אתן מבינות לליבי, לא אמא שלי לא בעלי ולא אף אחד שלא עבר את החוויה של הפסקת ההריון, הוועדה, הלימנאריות, הלידה והגרידה !!
 
גם אני בעוד פחות מחודש
11/12/14 18:25
88צפיות
הייתי צריכה לאחוז בביתי השניה. כמה ציפיתי וחיכיתי להריון שלה עד הבוקר הארור שבו קמתי כולי רטובה בשבוע 23 להריון לפני כ 3 חודשים. וגם הועדה... הפסקת ההריון. הלידה השקטה... משחזרת את זה כל שניה ביום.
אני מבינה שיש לך בת ובן בבית וזה מאוד מנחם למרות שאני יודעת שזה לא מחליף את מה שהיה אמור להיות לך בנוסף. ממליצה לך ללכת לטיפול וכמובן לנסות הריון חדש אלא אם הוא מסכן אותך.  מה הסיבה להפסקת ההריון?
הפסקת ההריון
11/12/14 19:29
92צפיות
התחילו לי דימודים בשבוע 16 שהלכו וגברו עד שהדימומים הובילו לירידת מים בשבוע 21.
אין לי בעיה רפואית לנסות שוב. כמובן שיש פחד וחרדות ששוב אעבור את הסיוט שעברתי.
בעלי כרגע לא רוצה לנסות. רוצה להמתין עוד קצת, ואני חייבת לכבד את זה למרות שאני לא בעד לחכות יותר מידי כדי שלא יהיה מאוחר מידי...
גם אני משחזרת כל הזמן את המקרה...
הלוואי שנזכה לסוף טוב!
כל כך מקווה לסוף טוב...
11/12/14 20:47
69צפיות
לכולנו...!
אני לא יכולה לחכות אפילו דקה. התחלתי לנסות עוד לפני המחזור הראשון. לא שזה עזר לי :( גם יש לי רק ילדה אחת (האושר של חיי). וגם אצלי ההריון היה עם הרבה דימומים וירידת מים בשבוע 23. אבל אצלי הם היו בהתחלה ואחכ לא היה כלום! גם ההמטומה שהייתה לי נספגה. עד שהכל נהרס.
כל כך מקווה לסוף טוב...
11/12/14 20:47
17צפיות
לכולנו...!
אני לא יכולה לחכות אפילו דקה. התחלתי לנסות עוד לפני המחזור הראשון. לא שזה עזר לי :( גם יש לי רק ילדה אחת (האושר של חיי). וגם אצלי ההריון היה עם הרבה דימומים וירידת מים בשבוע 23. אבל אצלי הם היו בהתחלה ואחכ לא היה כלום! גם ההמטומה שהייתה לי נספגה. עד שהכל נהרס.
אובדן הריון בימים הקרובים
08/12/14 09:31
508צפיות
שלום בנות,
אני עומדת בפני הפסקת הריון. היום הועדה... נמצאת בשבוע 23+4. בסקירה המורחבת גילו מום מהותי במוח וסקירה נוספת אצל מלינגר איששה את החשדות...
יש לי כמה שאלות ואין כל כך את מי לשאול. המליצו עליכן : )
1. אני ממש בקצה הגבול שאפשר לבצע גרידה מאוחרת. האם מישהי ביצעה בשבוע כזה? מפחדת ללדת לידה שקטה...
2. קראתי שאפשר להביא דולה ללידה כזו. לא חשבתי על זה עד עכשיו אבל נראה לי שתוכל לעזור. שתתווך בינינו לבין העולם הרפואי. יש המלצות? מניחה (מקווה) לבצע את ההפסקה כמה שיותר מהר. מרגיש נורא לסחוב עוברית בלי עתיד : (
3. שאלה קצת טכנית יותר אבל רוצה להיות מוכנה. מהן הזכויות שלי מבחינת חופשת מחלה / לידה?
 
תודה רבה,
מאחלת לכולנו הריונות שלמים ושמחים 
 
דנונה
היי דנונה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
08/12/14 10:09
176צפיות
צר לי שאת נאלצת להפסיק את ההריון האהוב והיקר שלך.
את ממש בגבול לגבי גרידה מאוחרת.האם את עוברת את הוועדה באסף הרופא?
אם כן, אז יש מצב שזה עוד יתאפשר ותוכלי להימנע מלידה שקטה.
מכירה הרבה בנות שביצעו בשלב הזה גרידה מאוחרת והיא אכן עדיפה מאשר לידה שקטה.
אם בכל זאת את נחליטה ללכת על לידה שקטה, בהחלט עוזר שיש מישהי לידך לעזור.
אני מלווה בתל השומר לידות שקטות(אומנם לא דולה אבל כמו)וזה באמת מאפשא לזוג להיות בתוך התהליך ופחות להתעסק בפרטים הטכניים.
אם תרצי עזרה במציאת דולה אשמח לעזור.
חופשת לידה רגילה מקבלים רק לאחר הפסקת הריון החל משבוע 26
לפני זה בדרך כלל לוקחים עשרה ימים שבועיים אבל זה על חשבון ימי מחלה וחופש.
תלוי גם במעסיקים .
שולחת לך חיבוק אוהב, ואם יש עוד שאלות מוזמנת לשאול וגם ליצור קשר בטלפון.(המספר בחתימה שלי)
היי
08/12/14 11:17
104צפיות
מצטערת לשמוע ... אני לא יודעת לגבי הגרידה יכולה רק לשלוח לך חיבוק לגבי הזכויות מבחינת ביטוח לאומי מגיעה לך מענק וחופשת לידה אחרי שבוע 26 מה שכן את יכולה להיות בחופשת מחלה עד 6 שבועות
º
שלחתי לך מסר
08/12/14 12:02
43צפיות
לידה שקטה
08/12/14 12:43
154צפיות
הוא תהליך מאוד מאוד קשה וגם מה שלפניו. הפסקת הדופק. לעיתים השיליה לא יוצאת ואז צריך לעבור גם גרידה. לא יודעת מה תהליך הגרידה בשלב הזה. אבל תשקלי טוב טוב.
אני לקחתי 6 שבועות מחלה. גם הפסקת הריון בשלב הזה בעקבות ירידת מים.
גרידה
08/12/14 13:56
121צפיות
היי דנונה,
מצטערת לשמוע.
אני עברתי גרידה בשבוע 22 עם תאומים.
מאוד חששתי מהתהליך והתלבטתי האם לבצע גרידה או לידה שקטה אבל בראייה לאחור אין ספק שזו הייתה החלטה נכונה.
אצלי זהו היה הריון ראשון והעדפתי לא לחוות לידה ראשונה בצורה הזאת.
הגרידה שהייתה אצלי מסובכת יחסית נמשכה כ40 דקות בהרדמה מלאה וזה לעומת לידה שלפי בי"ח היה אורכת הרבה יותר.
גם אני....
10/12/14 01:38
147צפיות
היי דנונה..
גם אני אמורה לעבור את זה .....
היום בדיוק 23 שבועות והיום קיבלתי את המסר...שלא מדובר רק בקלאב פוט....אלא שיתוק של הגפיים.... כואב הלאב . היום קיבלתי הפניה לבית חולים.....  בבוקר  נוסעת לבית חולים.... האם יעשו לי וועדה מחר...או שאצטרך לחכות ימים .?
כמה עצוב וכואב...
10/12/14 09:57
113צפיות
גילו את זה במי שפיר?
לא
10/12/14 12:12
91צפיות
אצלי גילו בסקירה מאוחרת.... במוקדמת הכל היה תקין
 
 
שלום לך ��
11/12/14 07:36
87צפיות
מצטערת לשמוע על הבשורה שלך. מנסיוני הטרי מאוד, הם יעשו את זה מהר מאוד, כי עד 23+6 זה בתחום הועדה הרגילה. אחכ זה יותר פרוצדורות.
אני עברתי את ההליך אתמול. כתבתי פה אבל כנראה שלא לחצתי 'שלח'. בצעתי את ההליך בבילינסון והם היו מאוד רגישים. החלק הקשה ביותר הוא הזריקה לעובר. בכינו שנינו. ממליצה לבקש אפידורל. הם מחברים אותך לאפידורל ורק אחכ נותנים את הציטוטק. לא מרגישים כמעט. וגם האשפוז והלידה הם במחלקת נשים, כלומר את לא רואה יולדות 'רגילות' שזה מאוד עוזר. סהכ היה מהיר. חושבת שחוויתי את זה הכי סימפטי שאפשר היה לקוות. מקווה שיעבור לך גם בקלות יחסית. עכשיו בבית. לא יכולה להיות בדכאון כי יש (ברוך השם) עוד ילד בבית, אבל זה כל הזמן חוזר במחשבות.
מתכוונים להתחיל שוב לנסות כמה שיותר מהר.
תודה לכל הבנות המקסימות שתומכות. שיהיו לכולנו רק בשורות טובות.
 
דנונה
פשוט נוראי.
11/12/14 07:57
67צפיות
אני טעיתי בתאריכים ולכן חשבו שאני בשבוע 24 ולא 23 ועברתי את הוועדה הקשה יותר. היה קשה מנשוא. הכאב הגדול מתחיל קצת אחרי. אבל התחלתי טיפול וזה קצת עוזר.
פפפפפפ באסה
11/12/14 08:02
56צפיות
בעלי כל הזמן אמר לרופאים 'היא בשבוע 24' וכל פעם זה הקפיץ אותם.  בסוף הוא הפנים את ההשלכות...
בטוחה שלוקח למשמעות של הכל זמן לשקוע. הרי כל ההליך מהגילוי ועד החזרה הביתה אחרי לקח רק שבוע. זה לא נתפס!
היום הועדה
11/12/14 08:22
82צפיות
דנונה תודה על השיתוף .הרגעת אותי ...עד כמה שאפשר להיות רגועה במצב כזה. היום ב 12:30 ועדה בבלינסון. וכנירא הליך עצמו לא יהיה לפני שבוע הבא
 
שמחה שיכולתי לעזור
11/12/14 08:37
53צפיות
זה בטוח יהיה בתחום של שבוע 23+. מזל שהועדה שלך שם. אני עברתי ועדה באיכילוב כי הרופא המומחה שלי היה משם. כל הבנות חוץ ממני היו ילדות שלא שמו קונדום (סליחה על הניסוח). הרופאים היו (לא) רגישים בהתאם (וגם הכרתי את אחד מהם מנסיבות לא רפואיות ולא סבלתי אותו אבל זה כבר אישי). לא רציתי לעבור את ההליך שם. מזל שבעלי רופא בבילינסון אז הסכימו לקבל אותנו להליך שם. המדיניות הרווחת היא לבצע את ההליך היכן שהיתה הועדה.
שיעבור בקלות ☺
זה הכי מעצבן אותי...
11/12/14 12:04
52צפיות
כל החיים כל כך הקפדתי לא להיכנס להריון לא רצוי... גלולות 9 שנים (והימנעות או קונדומים) כשהייתי עם אנטיביוטיקה או שילשולים. ובסוף... זה בא לי בהפוכה! הפסקת הריון של הריון הכי רצוי בעולם.
ועוד הועדה התייחסה אליי בצורה נוראית.
עשתה לי עוול גדול. אחרי שאותו רופא ואותה עובדת סוציאלית רמזו שכדאי לסיים את ההריון ואמרו שנוטים לאשר זאת בשבוע 24 בעקבות ירידת מים פתאום הצביעו נגד. בסוף כמובן שאושר אבל לא בקלות מה שגרם לכאב לב גדול יותר. ושוב. חבל שלא אמרתי מההתחלה שאני רק בשבוע 23.
הי יקירה
10/12/14 21:46
110צפיות
קודם כל  שולחת לך הרבה כוחות
מאד עצוב לשמוע.
זה הלינק למיטב הבנתי שינו את החוק שגם אשה שעברה לידה שקטה משבוע 22 תהיה זכאית לחופשת לידה מלאה
º
אני לא יודעת מתי זה יכנס לתוקף. כדאי לבדוק
10/12/14 23:41
39צפיות
עדיין לא בתוקף
11/12/14 08:07
68צפיות
העובדת הסוציאלית של ביה"ח אמרה לי אתמול שזה עדיין לא בתוקף. נראה לי (לפחות כרגע) שגם אם היה בתוקף, לא הייתי מסוגלת לשבת בבית את כל הזמן הזה. רק המחשבות שהיו עולות... קבלתי 3 שבועות חופשת מחלה מביה"ח.
האם קראתן לו/לה בשם?
08/12/14 18:48
216צפיות
כל ההריון היא הייתה ״ליהיא״
הבן שלי כל הזמן דיבר עליה בשמה. כשחיכה לה כששמר לה צעצועים...

ופתאום שמתי לב שאני אומרת ״עובר״ או ״היא״...
כאילו ליהיא שייך לה לעולם. וזהו אסור להשתמש בשם הזה....
קרה לכן?....
אנחנו חשבנו על השם עוד אפילו לפני שנכנסנו להריון
08/12/14 23:26
136צפיות
ברגע שהבנו שזה בת ידענו בדיוק איך לקרוא לה. אבל לא השתמשנו בו, רק כשהיה צריך למלא טפסים ולרשום על המצבה.
וגם עכשו אנחנו לא ממש מזכירים את השם.
רציתי לשאול אם לא אכפת לך על הבן שלך, בן כמה הוא? איך סיפרת לו? איך הוא קיבל את זה?
 
הבן שלי
09/12/14 11:02
105צפיות
הבן שלי בן 3.5. סיפרנו לו שהלכתי לבית חולים להוציא את ליהיא מהבטן. והיא לא הייתה מספיקה חזקה. ולא התפתחה ובגלל זה לא הבאנו אותה

אבל אני מרגישה שהוא עוד קטן ולא ממש מבין עד הסוף את המשמעות של מטות/חיים. הוא לא שואל איפה היא.... הוא כנראה חושב שהיא עוד תבוא מתישהו. והפסיק להזכיר את כל הנושא. וגם אני לא מעלה שוב. כי אין טעם לחפור. כשיהיה גדול לא יזוכר שזה קרה בכלל ולכן אין לי טעם בזה. לא רוצה שיגדל כל חיו ויהיה דיבור על ליהיא שלא הגיעה לעולם... נראה לי כבד לילדים.

ולגבי המצבה והרישום- אצלי זו הייתה הפסקת הריון יזומה בגלל מום. אז אין לי מקום לרשום את השם. אבל אני מרגישה שהוא שלה לנצח. לא אוכל להשתמש בו שוב
אני מעדיפה
09/12/14 08:55
150צפיות
להתייחס לזה כעובר או עוברית. לא מעבר כי הדופק הפסיק עוד בבטן. גם בקבורה לא טיפלנו. אם אחשוב על זה כאובדן של ילד ולא של הריון שהסתיים בשבוע 23 אני אשתגע!
אצלי זה
09/12/14 11:11
119צפיות
היה הפסקת הריון יזומה בגלל מום בשבוע 36. נגיעה מהקצה... מהסוף...
אבל גם אני בוחרת להסתכל על זה כאובדן הריון. ולא אובדן ילד כי זה חזק וכואב יותר. לא קיבלתי אותה לחיי או לידיי. כך שאי אפשר לאבד משהו שהוא לא שלך בעצם...
אני חושבת שאפשר לחחק אותנו לשני סוגי אובדים. אובדן הריון   ואובדן ילד לנשים שחוו לידה מוקדמת נניח ואז הילד לא שרד... זו התמודדות שונה. וקושי אחר. שאנני מסוגלת לתאר...
בכל אופן הכאב הוא גדול מנשוא. האכזבה. לפעמים יש תחושת כישלון אולי....  אבל אני בחרתי להפנים שאיבדתי הריון. קראו לה ליהיא. וזה יהיה השם שלה לעד. לא אשמש בו שוב.
גם אצלי הפסקת הריון יזומה...
09/12/14 12:04
109צפיות
בגלל ירידת מים בשבוע 23.
גם בנינו זה שונה. העוברית שלי למיטב ידיעתי הייתה בריאה אבל ההריון בא לסיומו מוקדם מהצפוי. מדוע גילו בשלב כה מאוחר על הבעיה בלב??
מום במוח
09/12/14 15:16
95צפיות
מהסקירההמורחבת התחיל מעקב בגלל ראש קטן בשבוע. אבל לא הייתה שום חריגות
מה גם שמוח הוא האחרון בהתפתחות העןבר. ניתן לראות דברים בבירור ככל שההריון מתקדם
הייתה במעקב סקירות מוח. ובסקירה האחרונה הועלה חשד. ואחרי mri
הכל כבר היה ברור. נתגלה הנזק המוחי. אבל כבר היה מאוחר מדי למי שפיר וכו וכו...
איזה נוראי
09/12/14 20:03
61צפיות
לעבור לידה בשבוע כזה!
אני כואבת יחד איתך.
גם אנחנו
11/12/14 08:04
44צפיות
התלבטנו בין כמה שמות לבנות. אחרי הסקירה המורחבת הגורלית, התחלתי להתפלל בשבילה וקראתי לה דפנה. זה ישאר השם שלה, לפחות אצלי בלב.
היו לה 2 שמות שהתלבטנו ביניהם לאורך כל ההריון..
12/12/14 11:29
64צפיות
וכשאשפזו אותי, בעלי ואני חשבנו שאם הכל יהיה בסדר בסוף-נקרא לה בשם מסוים. (המעניין הוא ששנינו חשבנו על אותו שם מבין 2 השמות ורק בדיעבד סיפרנו אחד לשני ). אך לצערי, לא הגענו לשלב הזה.
 אנחנו לא מספרים מהם השמות כדי שלאף אחד לא יהיה תזכורת לאירוע שעברנו אם יתקלו במישהי עם אחד השמות. וזה גם הדבר היחיד שנשאר פרטי שלנו..
לגבי מצבה,אני לא חושבת שיש לה מצבה כי הייתה לי הפסקת הריון יזומה בשבוע 23.(התחיל מהפרשה דמית קטנה, בלט קרומים ופתיחת צוואר הרחם)  וגם לא התעסקנו עם  עניין הקבורה. מדי פעם  אני מוצאת את עצמי חושבת איפה היא קבורה. ואם לחפש את המקום וללכת. בעלי לא כ"כ בעניין.
לגבי סוגי אובדן - אני מרגישה שאיבדתי תינוקת. קשה לי לראות תינוקות. כשזה כבר ילדים גדולים יותר, ההרגשה פחות קיימת. אבל תינוקות עדין עושים לי להיזכר במה איבדתי... ועדיין יש ימי שבר נוראים. אתמול היא הייתה צריכה להיות תינוקת חיה בת 5 חודשים. אבל מחרתיים היא תהיה מלאך בת 9 חודשים..
 
הריון ראשון?
12/12/14 11:39
49צפיות
מה לגביי הריון חדש?
כן..
12/12/14 11:43
55צפיות
התחלנו לנסות מיד לאחר המחזור הראשון.. אך לצערי, זה לא כ"כ קל..
כ"כ קיוותי שאהיה  בהריון לפני הת.ל.מ כדי שאיפשהוא אני יוכל להגיד לעצמי, שאם מה שקרה - לא  היה קורה, אז ההריון הזה לא היה מתקיים.. הבנת מה אני מתכוונת?
אך הזמן עובר.. הלוואי שיבוא כבר הריון חדש.
חחחחחחחח
12/12/14 13:50
48צפיות
מצחיק אותי שאת שואלת אם אני מבינה.... זה בדיוק מה שאמרתי למטפלת שלי השבוע! שאני חייבת הריון מהר כדי שאחכ אוכל להגיד לעצמי שאם ההריון ההוא לא היה מסתיים אז לא היה לי את הילד החדש.
מפגש פורום
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
08/12/14 10:21
149צפיות
אני חשה שיש פה רצון להיפגש,החלטתי לפתוח את הבית שלי  במודיעין.למפגש נוסף של הפורום.
יש שני תאריכים בהם אני יכולה
יום חמישי  ה-25/12 בשעה 19:00
יום חמישי ה-1/1 בשעה 19:00
מהניסיון שלי, מפגשים אלו נותנים הרבה כוח ותמיכה ולכן ממליצה להגיע.
נא לכתוב מה נוח לכן יותר ואז נחליט על התאריך.
אשמח לפגוש ולהכיר ובעיקר לתת חיבוק אמיתי.

 
º
נוח לי ביום חמישי ה25/12
08/12/14 10:21
18צפיות
º
נוח לי ביום חמישי ה1/1
08/12/14 10:21
37צפיות
מתאים לי 1.1
08/12/14 11:03
27צפיות
ט
º
לי נח ב 2 התאריכים
08/12/14 12:38
7צפיות
º
שני התאריכים טובים לי
08/12/14 12:57
10צפיות
שני התאריכים טובים
08/12/14 15:08
20צפיות
שני התאריכים נוחים עם עדיפות ל25.12. אשמח אם זה יצא לפועל ונוכל להתארגן על מפגש. רעיון נהדר
º
25.12
08/12/14 19:58
6צפיות
25/12/14
08/12/14 20:24
19צפיות
גם בתאריך זה לא בטוח שאוכל להגיע, אבל בשבוע שאחרי בטוח לא.
º
אני יכולה ב 25.12
08/12/14 21:06
7צפיות
לי לא משנה
08/12/14 21:40
21צפיות
העיקר נפגשות 
 
º
תודה על ההיענות. 2 התאריכים טובים
08/12/14 22:25
11צפיות
º
25/12
09/12/14 08:24
8צפיות
מפגש פורום
09/12/14 20:12
43צפיות
בנות יקרות! אז נסגור ל25.12?
הפלות חוזרות?
08/12/14 10:15
161צפיות
אני כרגע עוברת את ההפלה הטבעית השלישית. שתיים רצופות. לפני ארבעה חודשים נפל בשבוע 7, ועכשיו שוב שבוע 7 ונפל. למזלי ההפלות כולן נפלו שלמות.
עכשיו חזרתי מהרופא שאומר שבגלל שאלו רק שתיים רצופות וגם בגלל העובדה שיש לי 2 ילדים ב"ה, לא שולחים לבירור. אבל אני מתה מפחד להכנס להריון עכשיו. אז מה, ברצינות לא עושים כלום? ואם חלילה יפול שוב גם לא יבררו כלום כי יש לי ילדים? זה משנה את העובדה שפעם אחרונה שילדתי היתה לפני 5 שנים? אולי משהו השתנה בגוף שלי בזמן הזה? 
ואם אני כן רוצה לבדוק יש לי לאן לפנות גם אם הרופא לא רוצה לשלוח אותי לבדיקות? 
אני לא אצליח לעמוד בעוד הריון שנופל...
בוקר טוב יעל, יכולה גם לבקש להחליף רופא ולראות מה הדיעה שלו.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
08/12/14 10:26
68צפיות
צר לי על ההפלות שעברת ועל זו שעכשיו את עוברת.
ממש לא נכון. בהחלט הגיע הזמן לעשות בירור גם אם זה אצל רופא אחר.
האם יש לך אפשרות ללכת פרטי להתייעצות? אם כן, הייתי הולכת לייעוץ לפרופ' קופרמינץ שיתן לך ייעוץ והפניות לבדיקות.
רק חשוב שגם בקופה תמצאי רופא שיסכים ללכת איתך ולתת הפניות לבדיקות.
את יכולה גם לנסות רופא אחר בקופה שישלח אותך לבדיקות. תחליפי רופא עד שתמצאי מישהו שקשטב ומקצועי ומסכים שיש צורך לבדוק.
חיבוק גדול ובהצלחה
הפלות חוזרות-
09/12/14 08:12
91צפיות
כותבת לך כמי שעברה 7 הפלות, מהן 6 ברצף, ואחת בין שני ההריונות התקינים שהביאו לי את שני ילדיי.
רק הריון אחד היה כימי, ובשאר הייתי צריכה התערבות כירורגית של גרידות, ופעם אחת עברתי הפלה עם ציטוטק. את המילים "אני לא אצליח לעמוד בעוד הפלה" אמרתי כל כך הרבה פעמים, ובכל פעם בכל זאת, עם המון תמיכה, הצלחתי לקום ולחיות מחדש כמו עוף החול.
 
ועכשיו לגבייך- אני מבינה שיש לך שני ילדים, ואת האחרון ילדת לפני 5 שנים. את שואלת מה השתנה בגוף שלך מאז- ואני אענה לך תשובה מאוד פשוטה- מה שהשתנה בעיקר זה איכות הביציות. זו האמת.
מותר לשאול בת כמה את? זה לא סוד שככל שאנו מתבגרות, כך הביציות שלנו מזדקנות.
אגב, גם זרע של גבר בן 40 לא באותה איכות כמו של בחור בן 25. גם איכות הזרע מדרדרת.
 
בכל מקרה, לגבי נושא בירור ההפלות החוזרות-
1. שתי הפלות חוזרות, עם כל הכאב והתסכול והאבל, עדיין נחשבות משהו נורמאטיבי מבחינה סטטיסטית.
2. יש כאלו שמתחילים את הבירור אחרי 2 הפלות ברצף, ויש כאלו אחרי 3 (כמובן שאינני מאחלת לך עוד הפלה).
3. לרוב, הפלות כפי שאת מתארת בשליש הראשון נובעות כתוצאה מבעיות כרומוזומאליות של העובר, כך שבכל מקרה אין מה לעשות עם זה.
4. אני התחלתי את הבירור אחרי 3 הפלות ברצף, והשלמתי את הבירור לאחר ההפלה הרביעית ברצף. לא נמצא שום ממצא שמסביר את ההפלות, פרט להשערה לגבי איכות הביציות (הייתי בסיפור של ההפלות בגילאי 37-40).
5. את יכולה להתחיל את הבירור כבר עכשיו או לחכות, אבל בכל מקרה, תדעי שהמון פעמים לא מוצאים כלום, ואז או שמחליטים להמשיך או שמחליטים להפסיק. לרוב, אין ממש מה לעשות בנושא של ההפלות החוזרות, ומדובר במעין רולטה רוסית אכזרית.
6. לכי עם הלב שלך- את רוצה לבדוק כבר עכשיו?- לכי לרופא/ה אחר/ת, כדי שיתנו לך את ההפניות הדרושות. רוצה לחכות ולנסות שוב?- גם בסדר. זה הכל בידיים שלך ובהחלטה שלך מתי לעשות ואם לעשות בדיקות.
 
בהצלחה רבה, ואני פה לכל שאלה.
תודה רבה!
09/12/14 13:32
56צפיות
וואוו 7 הפלות? אין לי מילים.. הצלחת לאחר מכן להרות עד הסוף?
 
אנחנו צעירים. אני בת 31 בעלי בן 32. הרופא אמר שגם אחרי 3 הפלות רצופות לא ישלחו אותי לבירור בגלל שכן הצלחתי להביא 2 ילדים ולכן שאלתי בתמיהה אם לא יכול משהו להשתנות על אף שהצלחתי להביא שניים.
 
תודה לך, הכנסת אותי לפרופורציה ואני חושבת שאמתין עם הבדיקות. אני חושבת שאעשה קצת הפסקה של חודשיים שלושה כדי להרגע ולהכנס להריון יותר חזקה נפשית כדי שאם חלילה תקרה עוד הפלה אוכל לעמוד בזה, למרות שבעלי לוחץ שלא נחכה. לא יודעת צריכה עוד לחשוב על זה.
 
תודה! ובהצלחה לך.. לא קל בכלל מה שעברת.
 
 
תודה על מילות התמיכה,
09/12/14 13:49
67צפיות
אני עוד לא יודעת לומר לך אם הצלחתי להרות עד הסוף, שכן כיום אני בהריון העשירי והאחרון שלי, בשבוע 30. אני כמעט בת 41, וזה הצ'אנס האחרון שלי. יותר מזה- לא אוכל לעמוד בעוד נסיונות- לא פיזית ולא נפשית. גם כך אני נוטלת בהריון הזה כדורים נוגדי חרדה ומוקפת בתמיכה מכל הכיוונים. ההריון הזה מוגדר כהריון בסיכון גבוה, ואני כל שבוע אצל הרופאה שלי- במעקב. לאחרונה גם נכנסתי לשמירה חלקית, משום שדופן הרחם באיזור הניתוחים הקיסריים מאוד דקה, מה ששם אותי בסכנה לצירים מוקדמים ולפגות על כל צרותיה.
 
ולגבייך- בהחלט יכול להיות שנפלת על הצד הלא הטוב של הסטטיסטיקה, ואין פה שום בעיה כלשהי, פרט לחוסר מזל. הבאתם ילדים בגיל צעיר, ואתם עדיין צעירים, וזה המזל שלכם. אני יודעת שזה לא ממש מנחם אותך כרגע, אבל ממבט פרופורציונאלי, זה כן אמור לעזור להתמודדות.
 
ההחלטה מתי להרות והאם לעשות משהו לפני כן- נתונה בידיכם, ובעיקר בידייך. משום שהאישה היא זו שבסופו של דבר מתמודדת על גופה ונפשה הן עם הריון תקין והן עם הריון לא תקין, אני חושבת שזו צריכה להיות בסופו של דבר ההחלטה שלה, בשיתוף הבעל. בעלך צריך להבין את הקושי הנפשי העצום להתמודד עם כל הפלה, ולכן לפי עניות דעתי, הייתי ממליצה לו לתת לך את המרחב שלו את זקוקה. ההריון הבא עליכם לטובה, יהיה מלווה בחרדות גדולות יותר מהרגיל, וצריך להתארגן לכך מבחינה נפשית ולבוא חזקים עד כמה שניתן.
 
תקשיבי את מדהימה!
09/12/14 17:05
55צפיות
מאחלת לך המשך הריון תקין וכמובן בשורות טובות ולצאת בידיים מלאות!
 
הצלחת לחזק אותי מאוד. אני ממש מודה לך על המילים והתמיכה
 
º
תודה. הלוואי פה סוף טוב לכולנו.
10/12/14 03:54
11צפיות
״הכל בסדר״
06/12/14 21:24
437צפיות
מה שלומך?
בגדול בסדר....

ובלב אני חושבת- מה בסדר?? מה??
איך בסדר??
שבועיים וקצת אחרי...
הפסקת הריון בשבוע 36. גילו מום במוח
אחרי הריון קשה מנשוא. שמירה משבוע 22. כל התופעות לוואי האפשריות... אינספור בדיוק את וככה זה נגמר...
יש ילדון בבית זקוק לי. אז אני לא יכולה להתפרק לרסיסים. אלא ממשיכה הלאה. זה הכי נכון להמשיך הלאה
כואב!!!
06/12/14 21:40
122צפיות
כ"כ כואב לשמוע..... האם אוכל לשאול שאלה? כיצד קרה שרק לקראת הסוף הבחינו במום?  אין יותר מדי מילים לומר שיוכלו לנחם, אך נשמע שאת אשה חזקה..... תקווה היא זו שמחזיקה אותנו.
 
מייחלת לימים מאושרים וטובים יותר לכולנו
והם אכן יגיעו...
חיבוק חם ואוהב
 
מכירה מקרוב את הכל בסדר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
06/12/14 22:49
148צפיות
ברוב הפעמים זה מה שהצד השני רוצה לשמוע .לא תמיד יש יכולת הכלה ורצון להשיב.
כך שלומדים לומר הכל בסדר.
אבל חשוב למצוא פינה ומישהו שאת יכולה לשתף ולספר באמת מה את מרגישה.
חיבק גדול 
צר לי לשמוע,
07/12/14 11:51
104צפיות
וכמה קשה, אלוהים!
וכמה לא בסדר!
האמת היא שלי יש נטייה לומר את האמת. נגיד היו שואלים אותי "מה שלומך?", הייתי עונה בלי בושה: "קשה לי" או "חרא, אבל מתמודדים" או דברים מעין אלו. לא יכולה לומר את ה"בסדר" הזה. פשוט לא.
 
האם אפשר גם לשאול איך גילו את המום? אני כרגע בשבוע 30, אחרי 7 אובדני הריון. שני ילדים בריאים בבית. האם עשית סקירה שלישית ואז גילו? סליחה אם אני נכנסת בדיוק איפה שכואב. את גם יכולה לא לענות. בדיוק השבוע חשבתי לשאול את הרופאה של של הריון בסיכון האם היא חושבת שכדאי לי לעשות סקירת מערכות שלישית.
 
שולחת הרבה כוחות להתמודדות הקשה. וזכותך גם לומר ששלומך לא בסדר. לא חייבים להיות כל הזמן פוליטיקלי קורקט.
אז ככה...
07/12/14 18:31
201צפיות
נכנסתי להיות מהר מאוד. אחרי גלולות. על החודש הראשון... מדהים לא?.... ואז מהר מאוד הבנתי ששום דבר לא מובן מאליו. ולא רק זה אלא הרגשתי שמישהו אומר לי- אל תתלהבי לא הכל קל...

אחרי שההריון הראשון היה מופלא כזה יפה. כמו בסרטים. קיבלתי הריון ממש מהסרטים הרעים... מיד בהתחלה דלקת חניכיים איומה!! שבוע וחצי במיטה+אנטיביוטיקה
כל התופעות לוואי הקיימות של הריון. היו לי. ולוצמזה ששגרת הבדיקות הראשונית- הכל היה תקין תקין.
בשבוע 22 דלקת בשתן חמורה +שבןע אנטיביוטיקה.
חוצמזה שכל הזמן כאב לי. הבטן לא הרגישה בנוח. הכל כאב. המפשעות. הבטן התחתונה... 
המשך
07/12/14 18:42
198צפיות
ואז הגיע שלב הסקירה המאוחרת. וגילו שהראש קטן בשבוע. הפנו אותי למעקב - ולביצוע סקירה מכוונת למוח עובר.
וחיכיתי לפרופ מלינגר שהוא הכי בתחום לשבוע 30. (הוא לא היה בארץ וגם ככה מוח לא רואים בבירור רק לקראת סוך ההריון)
מדי שבועיים עשיתי הערכת משקל  בקופה כדי להיות במעקב, ואיפשהוא באמצע עד שפגשתי את מלינגר הראש התאים את עצמו לגוף והיה נראה כי מדובר בעוברית קטנה פשוט... ואין חריגות.  אז חיכית למלינגרץ שמרתי ושמרתי. ולקחתי תרופות בזמן. וכולם התגייסו כדי שההריון הזה יישמר ושאצליח לשמור ושארגיש טוב ובלה בלה בלה....
בשבוע 30 פגשתי את מלינגר. גם הוא לא ראה דבר חשוד. פשוט עוברית קטנה וביקש שאגיע למעקב אצלו כל שבועיים. ואכן הגעתי. בפעם השנייה ראו שהמרחק בין ארובות עייניים קטן... אבל שוב לא באופן חריג או מחשיד.  ובשבוע 35 בסקירה האחרונה כבר הכל היה נורא. גילו שהקורפוס קלוסום קצר מדי... ונשלחתי לעשות MRI למוח עובר דחוף ואולי גם מי שפיר (אבל תכלס... מי שפיר בשבוע כזה עם סיכון ללידה מוקדמת... מי יעשה ?)
º
ועשית MRI למח? מה גילו שם?
07/12/14 18:49
73צפיות
mri
07/12/14 18:53
172צפיות
חריגיות בגודל הקרופוס קלוסום. משהו בחומר הלבן... ועוד כמה מונחים רפואיים
שמצביעים על נזק מוחי ודאי.
 
לאור העובדה שההריון היה כבר די מתקדם לא יכלו לתת לי תשובה מהו סוג הנזק - שכן לא יכלו לבצע מי שפיר
אבל ביקשתי נתיחת עובר+בדיקת מי שפיר+נתיחת שילייה.
המשך...
07/12/14 18:50
202צפיות
ואז!!!!! כבר חשכו חיי כי הרגשתי שמשהו רע קורה...
עשיתי MRI 3 ימים אחרי , הרופאה קראה לנו לחדר מיד אחרי וכבר הסבירה שמה שהיא רואה לא טוב. שממצאים מטרידים ודי ברור שיש נזק במוח.
מיותר להסביר את ההתפרקות.... את הכאב... הרי סחבתי הריון כזה קשה. כזה ארוך. שמרתי ושמרתי... למה?... למה זה מגיע לי?...
ואיך לעזאזל מספרים לילד - שאחותו לא תגיע בקרוב...
אחרי כמה סידורים נוספים והסברים נוספים באיכילוב היה ברור לי שעכשיו אני צריכה לסיים עם זה הכי מהר שיש. גם כדי לא ללדת בטעות... וגם כי - איך אפשר להמשיך לסחוב אותה בבטן ? להרגיש אותה בועטת... והרי היא לא תגיע לעולם.
אחרי יומיים הגענו לועדה. באותו יום אושפזתי. למחרת 8:00 בוצעה הזריקה האיומה. וזהו. היא הפסיקה לזוז. ואז צריכה להוציא אותה... אחרי הטבליה ה2 לזירוז הגיעו צירים איומים רצחניים... שעות על גבי שעות... ובראש את חושבת - למה????? הרי לא יוצא משם אושר??... למה אני צריכה לסבול??......
ואחרי בערך 24 שעות היא יצאה. הרגשתי את הגוף שלה ממש. בניגוד ללידה הראשונה... הרגשתי את צורת הגוף שלה יוצאת ממני. אבל ביקשתי לא לראות. ב2 וחצי לחיצות האלה שלחצתי העיניים התמלאו בדמעות שקטות. של לידה שקטה.רק צעקות של כאב. לא יותר מזה. דמעות שקטות והרבה.
וזהו זה נגמר. זה היה צעד רציונלי. מלא בהגיון ומחשבה. ומאוד ברור לי ולבעלי. אבל זה חור גדול. זה חתיכה מהלב. וכאילו הכל בסדר. ברוך השם אני שלמה ובריאה ברוך השם יש לי עוד גוזל בבית שמכניס לי אוויר ללב. אבל בהחלט חסרה שם חתיכה. ביס קטן מהלב שלקוח בשקט.
º
וסליחה על החפירה... הייתי זקוקה לזה כנראה
07/12/14 18:51
110צפיות
אוי, כמה נורא-
07/12/14 19:01
136צפיות
וזו לא חפירה, ואל תתנצלי. הפורום נועד לכך. ליבי איתך.
תודה על התמיכה.
07/12/14 19:04
102צפיות
מאחלת לך המשך הריון נפלא ושתצאי בע"ה בידיים מלאות
אמן.
מזדהה מאד, כואבת בשבילך
07/12/14 20:17
103צפיות
מבינה אותך.  זה עובר עלי בעצמי,  לפני חודש ילדתי לידה שקטה לתאומים בן ובת. שבוע 23.  יש לי חמלה גדולה כלפיך על מה שעברת,  ואני מצטערת מכל הלב שהיית צריכה לעבור את זה.  זה אכזרי ועצוב.  קשה לשאת את זה. טראומטי מאד. שולחת לך תמיכה אם זה עוזר ואפשרי.  
היי יקרה,
07/12/14 22:57
99צפיות
כל כך צר לי. כמה עברת ..
תודה ששיתפת אותנו.
שולחת חיבוק גדול ואוהב
לגבי תמיכה, איזה סוג את מחפשת?
תמיכה
07/12/14 23:07
90צפיות
אני לא יודעת אם פסיכולוגי זה התיאור הנכון...
אבל מישהי לדבר איתה על מה שעברתי.
º
שלחתי לך מסר
08/12/14 10:14
24צפיות
וואו
07/12/14 20:42
99צפיות
קראתי את כל מה שכתבת בשרשור ואין לי מילים.
כל שאני יכולה לומר זה שכאן זה בדיוק המקום לשחרר את הכל, אל תתנצלי על כך.
שולחת לך חיבוק חם וגדול.
תודה לכולכן
07/12/14 21:13
104צפיות
״נעים״ לדעת שאני לא לבד.
שולחת חיבוקים חזרה לכל אחת.

אשמח לדעת האם פניתם לאיש מקצוע? ומתי? אחרי כמה זמן?
ואם יש המלצה למישהי באיזור המרכז (ת״א/חולון/ראשל״צ)
הבנתי שיש בראשון קבוצת תמיכה
08/12/14 15:03
53צפיות
יש בפייסבוק קבוצה בשם לידה שקטה, שם ראיתי בנות שכתבו על כך
 
לתקופה ארוכה הפסקתי להגיד שהכל בסדר
08/12/14 00:30
137צפיות
נמאס לי לשקר. פעם אחת חמותי שאלה אותי ועניתי לה "חרא, מה אצלך?", מה הם כבר מצפים לשמוע? לצערי אפשר לענות ככה רק לאנשים קרובים. עדיין חייבים לשים מסיכה ולחייך ולהמשיך הלאה. בייחוד לאור העובדה שהאבל הזה על אובדן משהו שלכאורה לא בא עדיין לעולם לא מוכר ע"י אף אחד, ולכאורה אין לנו לגיטימציה בכלל להתאבל. כי זה לכאורה עוד לא תינוק. 
התיאור שלך של הלידה קרע לי את הלב. ככה בדיוק הרגשתי בעצמי. הרגשתי איך היא יוצאת החוצה. והדממה הקורעת הזו היא נוראית. גם אנחנו בחרנו שלא לראות אותה, כי אני בטוחה שבחיים לא הייתי יכולה להוציא את התמונה מהראש. 
אצלנו הפסקת ההריון הייתה בשבוע 27, ככה שזה יותר מוקדם מכם ואני מתארת לעצמי שאצלכם זה היה עוד יותר קשה, כי זה היה כה קרוב להתממש... 
מותר לך להתפרק, מותר להגיד שאת לא בסדר, כי את לא. תמצאי את האנשים שאת יכולה לבכות להם או איתם ולהוציא הכל, זה מקל טיפה לעומת ההתחזות שהכל בסדר. 
אני מאחלת לך שבקרוב בנוסף להתאוששות הפיזית תתאוששי עד כמה שניתן נפשית ושהפעם הבאה תבוא מתי שתחליטו ושתצאו עם ידיים מלאות אחרי הריון קל, ללא שום תופעות ובדיקות משעממות ושגרתיות להחריד. 
לראות את העובר
08/12/14 10:51
111צפיות
היה לי מוזר לשמוע מהצוות הרפואי שמומלץ כן לראות את העובר ולהיפרד...

אבל זה נראה לנו. לי בעיקר. לא שפוי להישאר עם פרצוף בראש. כל החיים.
החלטתי לא התאבל על ילדה שמעולם לא פגשתי. שלא קיבלתי לידי. שלא הרחתי. נישקתי. חיבקתי.
הכאב הוא עצ אובדן ההריון. ולא אובדן של ילד
היי יקרה
09/12/14 16:50
47צפיות
משתתפת בצערך. קראתי את השירשור שלך וליבי יצא אלייך. כל כך קשה להיות במעקב, לבדוק ולהיבדק בין יאוש לתקווה עד לאובדן בשבוע כזה מתקדם.. הסיפור שלכם דומה שונה לסיפור שלנו. שנה עברה מאז הפסקת ההריון והלידה השקטה של בננו. גם לנו בסקירה מורחבת גילו מום אבל בלב וגם אנחנו עקבנו ובדקנו במשך חודשיים מורטי עצבים, כולל אשפוז עד ההבנה כי אין ברירה אחרת (הוספו גם ריאות קטנות וכבד שלא התפתח) ובשבוע 33 ילדתי תינוק ללא רוח חיים.
כל אחד ואחת בוחרת אחרת. אנחנו כן בחרנו לראות אותו, להחזיק, להריח, לנשק ולחבק. אני כן רואה בזה כאובדן של ילד. הילד הרביעי שלי  שהיה כאן בעולמנו אך לא זכה לחיות מחוץ לבטני. אני כן החלטתי להתאבל על אובדן ילד ולא אובדן הריון.ילד שכה ציפיתי לו, שחי וזז  בתוכי עד לאותו רגע קשה מנשוא. זה נכון, לא קלה היא הדרך. זה נכון שלא קל להיפרד והתמונות מלוות אותי עד היום ומקווה שגם לנצח. לעיתים אני כה מתגעגעת לאותם רגעים עם כל הכאב שבהם. רק לראות אותו שוב.. 
זה נורא אישי, מאמינה שברגע הקשה כל אחת יודעת מה נכון עבורה ועבור הנפש שלה.
שולחת לך את תנחומיי ומאחלת לך ימים טובים יותר
ילד שלי-
09/12/14 00:51
243צפיות
ילד שלי!
 
לו היית יודע מה אמא עושה בשבילך
לו היית יודע מה אמא עשתה בשבילך
לו היית יודע מה אמא תעשה עבורך
 
אהוב שלי, יקר שלי, חלום חיי.....
אמא לא מוותרת! אמא נלחמת!
אני מחכה לך...ילד שלי...
מחכה בכליון  עינייים.. ובינתיים-
נדקרת...מזריקה...בוכה...מדמממת
מפילה...גרידה.....בוכה....מדמממת
ושוב..ושוב... ושוב....
כ"כ הרבה פעמים חכיתי....וקוויתי
חכיתי להריוןן ...
חכיתי..לבטא....
חכיתי ...להכפלה..
חכיתי...לדופק....
חכיתי..להתפתחות..
ואז חכיתי.-..לגרידה.
וחכיתי שוב...למחזור
כדי שיהיה שוב...למה לחכות.
כדי שתהיה שוב...התקווה!
 
אז-אני עדיין מחכה ילד שלי.
עדיין יש לי תקווה
שעדיין אף אחד לא יוכל ליטול ממני אותה!
 
אוי, אוי...
09/12/14 08:18
98צפיות
כל כך עצוב. כל כך כואב.
כתבת מאוד מרגש. אני איתך- ביאוש ובתקווה.
מאחלת לך שהתקווה תתממש כמה שיותר מהר.
º
אמן תודה. מאחלת לך את אותו הדבר
09/12/14 13:56
23צפיות
יהיה לך ילד!
09/12/14 08:52
80צפיות
תזכרי מה אני אומרת לך. יהיה.
תכתבי לי כשתלדי.
ככה כולם אומרים.....
09/12/14 11:21
74צפיות
ככה כולם מבטיחים!
בהתחלה-צעקו בקולי קולות
ואפילו לא אפשרו לי לבכות...
אח"כ הבטיחו שוב ושוב...
לאט לאט..ירד הבטחון
ועכשיו- לוחשים...ואפילו לא.
 
אז-אל תבטיחו דבר שלא בטוח שתוכלו לקיים.
 
 
אני לא מבטיחה. שום דבר ואף אחד
09/12/14 12:01
69צפיות
לא יכולים להבטיח לך... אבל תאמיני שזה יקרה. וזה יקרה. אני רואה איך בעוד שנה את רושמת לי שאת אמא ואני רושמת לך שילדתי את ילדי השני. זה יקרה. אם לא נאמין נשתגע...
"את תראי,שנה מהיום את עם ילד". "זה ילך צ'יק צ'ק"
12/12/14 11:47
23צפיות
אז 9 חודשים עברו מאז ועוד לא היה הריון..
אבל חייבים להמשיך ולהאמין.. אחרת מה יהיה איתנו? באמת נשתגע..
כן...
12/12/14 13:49
13צפיות
גם לי אמרו את זה. הלוואי וזה יתגשם ואלד אחרי 40 שבועות של הריון ילד בריא....
חייבת להאמין בזה!
יהיה לך ילד!
09/12/14 08:52
52צפיות
תזכרי מה אני אומרת לך. יהיה.
תכתבי לי כשתלדי.
º
יקרה ואהובה ,שולחת המון אהבה וחיבוק
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
09/12/14 09:44
30צפיות
º
הי גל!ישנה תקלה במסר אלייך.
09/12/14 11:16
27צפיות
º
מוזר. תנסי שוב יותר מאוחר
09/12/14 13:50
26צפיות
מישהי הייתה אצל פרופ' כרפ במדיקל סנטר?
07/12/14 12:15
81צפיות
קבעתי אליו תור באופן פרטי ונאמר לי כי עלות הביקור היא 1600 ש"ח??
יש לי הרבה מה לכתוב,
07/12/14 18:54
114צפיות
אבל השאלה היא למה את צריכה אותו?
אם זה בעניין הפלות חוזרות- לפי דעתי חבל לך על הזמן ועל הכסף. אין לו כלום מה לחדש. ותאמיני לי שעשיתי בעצמי מיליון בירורים לגביו, כולל שיחה טלפונית איתו. את כל הבדיקות של בירור הפלות חוזרות רופאים אחרים יכולים לתת לך, כולל כאלו שהם בקופה או בפרטי שגובים מחירים מקובלים בשוק (700-800 ש"ח).
 
אם זה היה רק עניין של כסף, הייתי בשמחה משלמת את כל ההון שבעולם. העניין הוא שאין לו מה להציע. ואז יוצא שמשלמים 1600 ש"ח לפגישה הראשונה, ועוד 1400 ש"ח לפגישה השנייה, שבה הוא מסתכל על התוצאות של הבדיקות. ותכלס- הוצאת 3000 ש"ח, מבלי לקבל שום מענה, ושום כלום.
 
האם את רוצה לכתוב פה מה סיבת הפנייה שלך אליו? אולי יש משהו שנוכל לכוון אותך?
 
את יכולה לגשת אליו גם במרכז להפלות חוזרות-בתה"ש
08/12/14 23:26
55צפיות
ואם אי לך טופס 17 מהקופ"ח אז תשלמי-127 בערך..
קחי בחשבון שהתורים אליו שם ארוכים.
אני לא חושבת שמוצדק לשלם 1600 בפרטי אליו כשניתן לגשת אליו בציבורי בעלות הזו.
 
אפילו פרופ' משיח לא גובה מחיר כזה!
קורס הכשרת מטפלי ABA

הכשרת מטפלי ABA

בואו לקבל תעודת מטפל דרך מרכז מטר"ה. לפרטים >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה