בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

מקווה שהשאלה שלי לא תפגע באף אחת פה
13/09/14 14:23
355צפיות
קוראת את הפורום בימים האחרונים ובוכה אתכן. אני בהריון תאומים, שבוע 18 ונמצא מום קשה אצל שני התאומים. עד עכשיו עוד הדחקתי וחשבתי שמשהו לא בסדר עם הרופא ו3 בירורים שונים מאוחר יותר אני ובעלי הגעתי בצער להחלטה הקשה ;( רציתי להתייעץ- איזה בי״ח הכי פחות מנוכר ובטוח (אני מפחדת מסיבוכים) לפנות לוועדה ולבצע את הפעולה? וכל כך אין לי כוח להתחיל להסביר לכולם, החל מחמותי וכלה בעמיתים לעבודה (שלכולם הודעתי בהתלהבות וחגיגות אולי מוקדם מדי :(). אני מרגישה שהכל באשמתי, כי הייתי חולה בתחילת ההריון ולקחתי תרופות.
היי כנסי
13/09/14 15:16
124צפיות
במה היית חולה בתחילת ההריון ואילו כדורים נטלת?
היי ,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/09/14 16:01
115צפיות
צר לי מאוד שאתם נאלצים להפסיק הריון יקר ,רצוי ואהוב.
בשבוע כזה יש לך עדיין אופצייה לבצע גרידה מאוחרת. ניתן לעשות באסף הרופא עד שבוע 24.
מבחינת התהליך הפיזי והנפשי רצוי בהרבה מלידה שקטה.
אם בכל זאת לידה שקטה, אני אוהבת מאוד את תל השומר . ליוויתי לידות שקטות שם והצוות קשוב .
גם איכילוב בסדר גמור.
מאיפה את בארץ?
אשמח לעזור בכל דבר. אם יש עוד שאלות את יכולה גם לפנות בפרטי.
שולחת חיבוק גדול ואוהב
עצוב לשמוע
13/09/14 17:29
75צפיות
אני עברתי את התהליך בשבוע 21 בקפלן. הצוות היה תומך וסובלני.
בכל מקום זה לא יהיה דבר פשוט לעבור. אבל עדיף לעשות זאת מהר שיהיה מאחורייך.
שיהיה בהצלחה ומשתתפת בצערך
משתתפת בצערכם-
13/09/14 17:49
107צפיות
כל כך עצוב. שני התאומים פגועים כל כך.
אני בכל זאת מעיזה לשאול במה היית חולה בראשית ההריון ואלו תרופות נטלת. יש לנשים בהריון נטייה לקחת אחריות על גורל העובר, ואפילו חוששות לקחת אקמול...זה כזה לא קשור. מומים עלולים להתרחש בכל זמן ועת ללא שום קשר למה שהאישה מכניסה לגוף.
 
את עומדת לעבור תהליך מורכב- גם פיזי וגם נפשי. ראשית, תעברי זאת פיזית, ולאחר מכן תתפני לאבל ולהתמודדות עם הסביבה.
דרכה של כל מי שפה לא קלה ואפילו מורכבת עד מאוד. אף אחת פה לא אשמה במה שקרה לה, וגם את לא. חשוב שתזכרי זאת ותפנימי זאת.
 
שולחת חיבוק של נחמה.
אני, אגב, עברתי 7 הפלות, ואחת מהן היתה בשבוע 16. עברתי את הפסקת ההריון באסף הרופא, והצוות היה מקצועי, מיומן ואמפטי.
שמרי על עצמך.
 
 
תודה לכולכן
13/09/14 18:34
144צפיות
היית לי שפעת (עם חום והכל) במשך שבוע ולקחתי את התרופות המקובלות מבלי לחשוב שזה יכול להשפיע. בעלי לא עזר הרבה בזה שהוא אמר פעם אחת ״את באמת לא שתית מספיק מים״ (הוא התנצל אחך כך המוו) יכול ויכול להיות שלא, אבל זה בדיוק השבועות הקריטיים של התפתחות העובר. גם הרופאים אמרו לי שזה לא משהו שאני שולטת בו, אבל עדיין... אני לא מפסיקה לחשוב... אני גרה באיזור תל אביב, אז  כן חשבתי על איכילוב או תל השומר, אוףףף אני לא מאמינה שאני במצב הזה (בהתלהבות כבר השוואתי עגלות תאומים בערך מהרגע שגיליתי)
תקשיבי, יקירתי-
13/09/14 19:10
109צפיות
תרופות נגד שפעת לא גורמות למומים!!!!! חד משמעית.
יש את המרכז הטרטולוגי בירושליים, ואת יכולה להתקשר לשם ולוודא, רק כדי לחיות עם עצמך ללא רגשות אשמה.
נשים בכל שלבי הריון, וגם בראשית הריון, עלולות להיות חולות, זקוקות לתרופות כולל אנטיביוטיקה, תרופות למגרנה (כמוני) ותרופות נוספות מסוגים שונים ומשונים. מרבית מרבית התרופות בטוחות לשימוש. תאמיני לי. הייתי 10 פעמים בהריון (יש לי שני ילדים) ועל כל תרופה אני מתקשרת ומבררת (כולל תרופת הרגעה ותרופה לשינה שאני נוטלת בהריון הנוכחי).
 
בבקשה בבקשה תרגיעי את מצפונך. אסונות קורים לאנשים טובים, בלי שהם ירצו, בלי שהם יבקשו זאת, ובלי שהם ישלטו בכך, ובלי קשר לשפעת ולתרופות כאלו ואחרות שמותרות בהריון. ואל תתחשבי במה שכתוב באריזה של התרופות לשפעת. על כל התרופות כתובה אזהרה לגבי נשים בהריון. זה סתם בשביל הכסת"ח של חברות התרופות. כשמתקשרים למרכז הטרטולוגי, פתאום מסתבר שרוב התרופות מותרות ובטוחות בהריון.
 
כמה כואב
13/09/14 21:07
71צפיות
מצטערת שאת מצטרפת אלינו 
 
לגבי התהליך, אני לא מכירה את בתי החולים במרכז הארץ, אז לא יכולה להמליץ ולכוון.
אני ממליצה בחום לדאוג שיהיו לך כדורים למניעת ייצור חלב עוד לפני האשפוז: לקבל מרשם והנחיות מהרופא הנשים שלך ולדאוג לקחת את הכדורים מוקדם ככל שניתן לאחר סיום הפעולה.
 
לגבי המשפחה והחברים: התחלתי עבודה חדשה בשבוע 7. יידעתי את הבוס שלי שאני בהריון עוד לפני תחילת העבודה ולא הסתרתי שום דבר מהחברים לעבודה.
כשהגיעה הבשורה הקשה ואיתה ההחלטה העוד יותר קשה שצריך לסיים את ההריון הייתי כבר בשבוע 20+3.
בין הגילוי לאשפוז עברו 48 שעות שבמהלכן עברנו ועדה להפסקת הריון.
בעבודה יידעתי את המנהל והחברים הקרובים עוד לפני האשפוז.
מבחינת המשפחה, שיתפתי בעיקר את אמא שלי ואת אחת הגיסות שלי.
לגיסה השנייה סיפרתי כבר אחרי שחזרתי הביתה.
מבחינת החוויה שלי, הרגשתי אך ורק תמיכה מהסביבה, ללא שום ביקורת.
 
חייבת להתייחס גם לנושא התרופות. כפי שנכתב בתגובות הקודמות, ניתן לוודא עם המרכז הטרטולוגי בירושלים לגבי התרופות שלקחת על מנת להרגיע את עצמך (גם אם זה בדיעבד).
כתבת באחת התגובות שבעלך אמר שלא שתית מספיק מים. גם לזה אין קשר למומים או פגמים. הסכנה בהתייבשות היא צירים ולידה מוקדמת.
 
מאחלת לך שבקרוב תחווי הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות 
הייתי בשניים
13/09/14 22:30
98צפיות
באיכילוב ובבלינסון. בבלינסון הבירוקרטיה היתה יותר מתוקתקת אבל איכילוב היו יותר טובים מבחינת הטיפול הרפואי, ככה הרגשתי... בשני המקרים אצלי זו הייתה לידה שקטה אבל באיכילוב גם עם גרידה אח"כ, אולי זה לא דומה לגרידה בלבד. בכל אופן נראה לי שאיכילוב מומלץ יותר.
מצטערת לשמוע
14/09/14 16:05
55צפיות
אני איבדתי הריון תאומות וילדתי בלידה שקטה בשבוע 24 אחרי מלחמה קשה.
כבר בשבוע 18 המליצו לי על הפסקת הריון ונאמר לי שבגלל גודל ההריון והעובדה שהן 2 יש רק אופציה אחת וזו לידה שקטה.
בסופו של דבר עברתי את ההליך והלידה בתל השומר. הצוות היה מקצועי ואדיב.
 
אם תרצי לשוחח, לקבל תמיכה או כל עזרה אחרת את יכולה ליצור קשר בפרטי. אם את הולכת ללידה שקטה כדאי שתתכונני נפשית ופיזית לחוויה הזו ולרהתמודדות עם הרגעים הללו.
כל כך עצוב.
טיפולים גוף ונפש לאחר לידה שקטה
11/09/14 23:05
154צפיות
אחרי הלידה השקטה והאובדן העצום הייתי עטופה בבני משפחה רבים ובבן זוגי שתמך ותומך כל הזמן.
אבל משהו בי לא שלם, עדיין נטולת תקווה, מרגישה מרוסקת בכל יום שעובר ולפעמים נדמה שזה לא יעבור לעולם.
אני מתחילה להרגיש בצורך בעזרה חיצונית אך לא מסוגלת לחשוב על הסיטואציה של טיפול מול פסיכולוג.
אשמח אם תייעצו לי איזה סוגי טיפולים נוספים קיימים..?
ואם יש המלצות על טיפולים באזור חיפה?.
 
תודה.. 
 
יש המון שיטות טיפול הוליסטיות
12/09/14 17:55
52צפיות
אני נעזרתי במישהי שמטפלת בשיטת "המסע" ביחד עם תטא הילינג.
כל מפגש איתה הקפיץ אותי בכמה רמות מבחינת ההשלמה עם מה שקרה, ההתמודדות עם העולם, והיכולת להמשיך הלאה בחיים.
באופן כללי, מנסיוני כמטפלת ומטופלת, פחות חשוב סוג הטיפול ויותר חשוב הכימיה שיש לך עם המטפל. לכן כשאני מחפשת טיפול, חשוב לי לדבר קודם עם המטפל, לחוש אותו, ולהחליט אם הוא מתאים לי לפי מה שאני מרגישה בבטן.
אני מעדיפה את התחום ההוליסטי, כי שם יש התייחסות לעוד רבדים שלא מתייחסים אליהם בפסיכולוגיה. למשל כמו הנשמה.
בטיפול שאני עברתי, מאד מאד עזר לי לקבל מסר מהנשמה של התינוקת שלי, שבחרה לעזוב לפני שנולדה. המסר היה שהגוף שלה היה פגום. שהיא עברה הרבה תהליכים יחד איתי בזמן ההריון, ושהיא הרגישה שלה ולי אין צורך יותר בשעור הזה, ושהיא מחכה לחזור אלי בגוף בריא. עם כל הכאב שבדבר, זה נתן לי הרגשה שההריון הזה לא היה כישלון, אלא הצלחה מסחררת, וזה היה מאד משמעותי.
 
אני לא מכירה כל כך מטפלים באזור חיפה, אבל יש לא מעט. שיטות נוספות שאת יכולה לנסות- הקשבה קוואנטית, שיאצו, פוקוסינג, פסיכותרפיה גופנית. חפשי באינטרנט לפי השמות, ותבדקי את מי שהכי מדבר אליך.
אני מצרפת רשימה של מטפלים מוסמכים ב"מסע" מכל הארץ. המטפלת שלי לא נמצאת ברשימה זו מכיוון שלא השלימה את כל החובות לקבלת ההסמכה, ועבורי היא היתה מעולה, ככה שלא חייבים תעודה בשביל להיות מטפלים טובים.
 
בהצלחה
תודה רבה :)
15/09/14 22:25
5צפיות
תודה שפירטת.. אתחיל לחפש בגוגל ומקווה למצוא כיוון...
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/09/14 22:23
42צפיות
אני מתחברת מאוד לתשובה שקיבלת.
אני בכמטפלת בנשים שעברו אובדן, משלבת כמה תחומים יחד.גם תטא הילינג ,רפלקסולוגיה  ופרחי באך.
יש עוד דברים אבל אלו הם העיקר.
יצא לי לעבוד עם כמה נשים בתטא והיו טיפולים מדהימים ובעיקר מאוד משחררים ומעצימים.
אני מאמינה שנכון לשלב גם טיפול פיזי בכדי לאפשר חיבור מחדש לגוף הפיזי.
אבל חשוב שאת תתחברי למהות הטיפול ובעיקר למטפלת ולמרחב הטיפולי.
אם תחליטי מה נכון ומתאים לך, אשמח לעזור לך לחפש את המטפלת המתאימה.
חיבוק
היי...
15/09/14 22:40
5צפיות
הבעיה היחידה שאני ממש לא יודעת מאיפה להתחיל לחפש..ואם אני מוצאת משהו שנשמע לי בסדר... מה לומר למטפל? איך מתחילים? יש לי כל כך הרבה חרדות מהמפגש הזה עם מטפל זר שאני אמורה לחשוף בפניו את חווית הכאב ורגשותיי המופנמים, שאני לא יודעת אם זה שווה לי את המחיר של ההתמודדות הנוספת הזאת..
 
מבינה אותך
14/09/14 09:56
32צפיות
אני התחלתי שבוע לאחר הלידה השקטה טיפול פסיכולוגי, אחרי חודש וחצי הרגשתי שאני זקוקה למשהו אחר
כבר במהלך ההריון כשהתחילו הבעיות (בשבוע 25) ועד הלידה השקטה (בשבוע 32) הייתי מטופלת אצל מטפלת מקסימה בשיאצו ודיקור סיני. לאחר הלידה המשכתי אצלה עד היום (10 חודשים אחרי). השילוב בין הגוף לנפש עושה לי טוב ואני ממליצה בחום. היא אישיות מיוחדת ומאד עוזרת לי.. הקליניקה שלה באזור יוקנעם, אם תרצי אשלח לך פרטים במסר..
אשמח לקבל פרטים נוספים
15/09/14 22:21
10צפיות
על המטפלת באזור יקנעם.
הפלה טבעית שבוע 6 לאחר הפרייה
14/09/14 07:45
50צפיות
שיתי הפרייה IVF - נקלטתי להריון, העובר לא התפתח הגיע ל 160 בטא, הרופא אמר להפסיק תמיכה, הבטא ירדה ל 145, והחלו דימומים. 
אבל כאבי התופת לא עוזבים אותי, בן זוגי אמר שהגוף מתנקה, שזה טוב.
חשבתי גם כך, אבל שלושה ימים של דימומים וכאבים בלתי פוסקים, האם זה הגיוני?
אודה לתשובה בהקדם, האם ללכת למיון, או להמשיך לסבול בשקט?
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/09/14 07:56
16צפיות
צר לי שההריון לא התפתח.
הכאבים שאמורים להיות הם כאבי ווסת חזקים עם התכווצויות.גם הדימומים החזקים אמורים להיות,מלווים בגושים-קרישי דם.
כדאי גם לעקוב אחר הבטא.
אם את מרגישה שהכאב הוא חזק ואת דואגת,לכי להיבדק ולו רק בשביל השקט הנפשי שלך שהכל בסדר.
כמובן שאם הדימומים מתגברים מאוד,כאב בלתי נסבל, חום,חולשה וכו',מיד ללכת להיבדק.
את יכולה לקחת משכך כאבים.
חשוב להיות במנוחה ,לשתות הרבה ותת לגוף לעשות את שלו.כדאי לאכול מאכלים מחזקים כמו מרק עם ירקות כתומים,גריסים.
מקווה שיעבור בסדר ללא כאבים חזקים.
ובעיקר שיהיה המון הצלחה בהמשך.
חיבוק גדול
 
 
בוקר אור מקום בלב
14/09/14 09:41
12צפיות
אוי תודה, רציתי רק לוודא שהכאבים הם נורמאלים.
ואני במעקב אחרי הבטא, יש לי בדיקות שוב ביום שלישי.תודה על התגובה. 
מה הייתן עושות במקומי?
12/09/14 18:09
271צפיות
חמותי מסיעה אותי ואת הבת שלי לחוג, ובדרך מתעניינת אם אפשר להעביר את כל ציוד התינוקות שלנו לגיסתי, שאמורה ללדת בנובמבר.
היא וגם הבת שלי לא יודעות על ההפלה שעברתי לפני חודש, רק על הלידה השקטה מלפני 8 חודשים.
אני משיבה שאנחנו עדיין לא מוכנים להיפרד מהציוד, ושזה לא הזמן המתאים לדבר על זה.
הבת החכמה שלי מעירה שבטח בגללה אני לא רוצה לדבר.
חמותי ממשיכה וחוקרת מה אכפת לי, ושיחזירו לי כשאצטרך.
אני מזכירה לה שבמיטה משתמשים לפחות שנתיים, והיא ממשיכה בקשר לבגדים, וברוב חוצפתה שואלת אותי, לפני הילדה, אם אני בהריון.
אני משיבה, כבר בעצבים, שאני לא, ושאם גיסתי רוצה משהו, שתדבר איתי בעצמה.
לא מצליחה להשתחרר מזה. כעס, כאב ודמעות.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/09/14 22:19
118צפיות
אכן חוסר טאקט .
אני לא יודעת האם התכוונת למה דעתנו בנושא נתינת הדברים או ההתיחסות לחמותך?
בקשר לדברים, אני מבינה לחלוטין את הרצון שלך לשמור את הדברים לעצמך ולהיות הראשונה שמשתמשת בציוד.
באשר לחומתך, הייתי שולחת את בעלך שיבהיר לה את העניינים בצורה מאוד ברורה.
 
אני לא יודעת למה התכוונתי
13/09/14 22:03
76צפיות
באותו זמן פשוט התמלאתי בכעס ועצב ועצבים.
הקטע עם הציוד הוא שאת רובו קיבלתי גם אני בירושה מגיסתי השניה, שהילדים שלה כבר גדולים.
אני לא יודעת מה להחליט, כי אני לא יודעת אם יצליח לי עם עוד הריון, וזה פשוט עצוב, כי הכל היה צריך להיות עכשיו בשימוש, והייתי יכולה כן לתת לפחות את מה שקטן מהבגדים, והייתי עושה את זה בשמחה...
היי,
13/09/14 23:00
43צפיות
אז קחי לעצמך כמה ימים ותחשבי מה כן את מוכנה לתת ומה לא.
יכול להיות שתהיי בשקט עם עצמך ולא ממקום של לחץ תחליטי יותר במדויק מה נכון לך.
חיבוק
º
תודה
14/09/14 04:51
10צפיות
אכן חסרת טאקט
13/09/14 10:43
73צפיות
ממש חצופה, רק מלקרוא את זה אני מקבלת עצבים.
תאמרי לי שאת לא נותנת ולא מוסרת כרגע כלום נקודה. ויש לך את הסיבות שלך.
אם תמשיך לנג'ס תאמרי לבעלת שיבהיר לה את הנקודה!
בהצלחה מותק
יאללה!- איזה חוסר רגישות!
13/09/14 17:40
60צפיות
באמת. נראה לי שהיא הגיעה לשיאים חדשים. זה נורא.
הגבת באיפוק יחסית. אני מתארת לעצמי שזה בגלל ביתך, וטוב שכך.
כדאי שתשתפי את בעלך בעניין, ותבהירי לו שיבהיר לה שלא תשוחח איתך על נושא זה יותר.
תמיד מעניין אותי לדעת אם החמות היתה מגיבה ואומרת שאת אותם דברים אם היה מדובר בבת שלה, ולא בכלה שלה.
 
אווווף כל כך מבינה אותך, אני הייתי
13/09/14 22:14
44צפיות
מבקשת מבעלי שידבר איתה על כך, וגם שיספר לה על ההפלה הנוספת. מלבד זה לגבי התהייה של שירה, אני לא חושבת שזה היה אחרת כלפי הבת שלה, ההורים שלי עוד פחות רגישים כלפיי מאשר חמי וחמותי, שתכלס ממש בסדר. שמעו את זה: יש לי אחיינים תאומים בני 4 שמבלים אצלם הרבה זמן, נניח יום בשבוע, ויש להם חדר שמוקדש להם בו יש מלא צעצועים וגם מיטה גדולה בה הם ישנים כשהם ישנים אצלם וכל זה, באותו שבוע בערך של הלידה השקטה השניה שלי הם הביאו לחדר שידת החתלה, כמעט מתתי, כלומר, זה בקומה השניה, ואני לא נכנסת לשם הרבה, אבל איך שנכנסתי לשם נפל לי הלב לתחתונים. ואבא שלי בשיא החוסר הרגישות (אגב, הוא מלך בחוסר טקט לסוגיו) אומר: זה סתם ארון. זה נוח. ואמא שלי אמרה שהם קיבלו את זה מהשכנים ושהיא מצטערת. אגב, באותו יום אבא שלי שאל אם עכשיו אני מתכוונת לחפש עבודה. בעלי המתוק אמר לו שזה לא הזמן וקודם נתמודד עם מה שקורה כרגע. נדמה לי אפילו שזה היה בין הידיעה על המום הקשה לבין ההליך עצמו. לפעמים אנשים אומרים/ עושים דברים שזה לא להאמין. 
חסרת רגישות והבנה
13/09/14 21:18
35צפיות
לפי מה שאת כותבת, נראה שאת פעלת כמו שצריך: לא נכנסת לפרטים בסיטואציה שלא נוחה לך (לפני הבת שלך) ועמדת על שלך.
נראה לי שכדאי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויבהיר לה שכאשר תרגישו שמתאים לכם, תלוו או תמסרו ציוד ובגדים לגיסתך ושאתם מבקשים להניח לנושא.
מעדכנת
14/09/14 05:12
67צפיות
בסוף דיברתי איתה בעצמי. בעלי לא ממש מסוגל לדבר איתה.
חוסר טאקט היא מחלה משפחתית אצלהם. היתרון בזה הוא שאפשר גם לענות באותה צורה.
בסה"כ אני ממש אוהבת ומעריכה את חמותי, והיא עושה כל כך הרבה בשבילנו, שאני די מוכנה לסלוח לה על הכל.
היה לי חשוב להבהיר לה שלא תדבר על העניינים האלה ליד הילדים, והיא הבינה. אני גם יכולה לסמוך עליה שהיא לא תדבר על מה שלא צריך לדבר.
גם התשובה שלה היתה די עצובה- שהיא לא רגילה שיש דברים שאנחנו לא מדברים עליהם.
באמת אף פעם לא הסתרתי משהו כל כך כואב מכל כך הרבה אנשים קרובים.
הקושי הגדול הוא עם זה שכל הציוד הזה היה צריך להיות בשימוש, והוא לא. במצב כזה, בכיף הייתי מעבירה את מה שאני לא צריכה.
איזה מצב מחורבן להיות בו.
בוקר טוב,
14/09/14 07:57
31צפיות
טוב שדיברת איתה והבהרת לה את הדברים.
יום טוב
איך מוצאים את התקווה לנסות שוב?
13/09/14 22:26
114צפיות
מהרגע שזה קרה (בפעמיים שזה קרה) מיד רציתי ישר לנסות שוב, עברו 3 חודשים והחודש התחלנו לנסות, ולראשונה הפחד גובר על התקווה. אני נורא רוצה כבר להיות בהריון אבל לא רוצה להרגיש מנותקת ממנו, רוצה להיות מלאת תקווה ולא מלאת חרדה. גם בעלי מפחד כל כך, ואומר שברגע שנקבל תשובות טובות לצ'יפ הגנטי (אמן) נירגע, אבל אני מפחדת מראש עד הסוף, שאני כל הזמן אדע שגם ברגע האחרון יכול לקרות משהו. ואני לא אפרט...
ואני כל כך מקנאה בנשים הריוניות שמעלות תמונות הריון לפייסבוק, בביטחון שלהן ובאופטימיות הזו שכבר לא תחזור אצלי, שהייתה רק בהריון הראשון.
ואני יודעת שכבר הסתבכתי: מפחדת מהפחד עצמו...
ואני יודעת שזה לא נגמר לעולם: גם תינוקות וילדים יכולים חס וחלילה להיפגע ולמות ואני לא רוצה להעביר חיים שלמים בפחד. אני מטופלת אצל פסיכולוגית וזה עוזר ואני מאד ממליצה ולא מבינה את מי שלא רוצה אבל כל אחת ומה שטוב לה. תזכרו שעברנו טראומה וזה ממש בסדר לקבל עזרה.
כול כך מבינה אותך...
14/09/14 06:31
48צפיות
אבל לצערי , אין לי תשובה אופטימית לתת לך..
אני אמא ל-2 בנות שיילדתי בתמימות גדולה ללא בעיה ,
לאחריה עברתי הפלה טבעית לאחר שלא נצפה דופק בשבוע 6 ולאחריה גרידה מאוחרת,הפלה יזומה בשבוע 23 עקב מום רפואי -בעקבות סיבוך ההליך וקריעת הרחם התבקשתי שלא להכנס להריון למשך שנה.
כמוני כמוך מהרגע שזה קרה רציתי שוב,עשיתי הכול כדי לעבוד על עצמי, לתלות כתבות על מקרים שקרו,לחשוב על הבנות..אחרי 7 חודשים נשברתי והפסקתי עם הגלולות, מי היה מאמין שאקלט ישר(הריון שלישי לקח לי שנה!!!)
התגובה הראשונה אושר עילאי, ימים ספורים אחרי ההרגשה השתנתה, במקום לספור את הימים בשמחה אני רק עוצרת את הנשימה וחושבת על בצעד הבא שאוכל לעשות עליו "וי" , אין ברירה, צעד צעד, אחרי האובדנים, אחרי הסיפורים שנחשפתי עליהם כאן אני כבר לא תמימה, אין הבטחות וערבויות לשום דבר , יש רק את הרצון, ומבחינתי בשלב הזה הוא מספיק, ולצד החששות שילוו אותי לבטח כול הדרך, אני חושבת רק עד הצעד הבא
עדיין המחזור לא הגיע אחרי גרידה
13/09/14 20:10
53צפיות
שבוע טוב לכולן,
עברתי לפני חודש ושבוע הפסקת הריון בשבוע 21.
היו לי דימומים כמעט חודש ומזה שבוע שאני נקייה סוף סוף. שלשום הופיע דימום קל בניגוב על הנייר, פעמיים שלוש, ונעלם.
האם זה סממנים של המחזור שאמור להגיע? או שאריות מהדימומים אחרי הניתוח? איך אפשר לדעת?...
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/09/14 23:02
21צפיות
האמת שקצת קשה לדעת. דימומים לאחר הפסקת הריון בשבוע 21 קצת שונים מגרידה בשבוע מוקדם יותר.
הכי טוב זה לחכת כמה ימים ולראות מה קורה.
דאגות אחרי גרידה
11/09/14 17:04
128צפיות
לפני 10 ימים עברתי גרידה ( שבוע11 התברר שאין דופק כנראה משבוע8 ). היו לי יומיים דימומים קלים ובשבוע האחרון הפרשות לסירוגין. 
אתמול ושלשום כבר לא היו בכלל הפרשות, היום פתאום מהצהריים הפרשות חומות כהות שנראות ממש כמו דימום מבחינת הכמויות אבל הצבע חום. אין לי כאבים היסטריים בכלל, מדי פעם השבוע האחרון כאב לי קצת צד שמאל, כמו שריר שנתפס, וזהו. 
יש לי תור לרופא רק בתחילת אוקטובר, וגם אין אליו תורים לפני. האם יש סיבה לדאגה? או שזה צפוי ורגיל?
אוף , אני רק רוצה לקבל כבר מחזור ולהתחיל לנסות מחדש...מרגיש לי כאילו עבר המון זמן מהגילוי ומהגרידה ועכשיו כשכתבתי, גיליתי שרק 11 יום עברו. זה נורא מעט, ועצוב.
צר לי על ההריון שלא התפתח-
11/09/14 17:12
53צפיות
לגבי התיאור שלך של הדימומים- נשמע תקין. אגב, לא אמורים להיות כאבים ובטח לא כאבים חזקים.
דימומים יכולים להיות עד שבועיים אחרי הגרידה.
בגדול לא נשמע שיש לך סיבה לדאגה. כמובן אם מתפתח חום או כאבים חזקים או דימומים יוצאי דופן- פני מיד לרופא.
בסך הכל מדובר בפרוצדורה רפואית לא מסובכת, ולרוב אין סיבוכים.
 
לגבי הזמן- הוא יעבור, תאמיני לי. הוא יעבור. אולי בזחילה, אבל בוא יבוא המחזור, ועימו ניסיון נוסף ותקווה נוספת.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
12/09/14 22:26
20צפיות
צר לי על האובדן שלך,
דימום יכול להופיע ולסירוגין כשבועיים לאחר הגרידה כך שהכל נורמלי ובסדר.
כמובן שאם מתגבר או שנראה לך משהו לא בסד, כדאי ללכת ולהיבדק.
מאחלת לך המון הצלחה בהמשך
לגיטימציה לאבל
10/09/14 22:07
213צפיות
בעקבות שיחה עם מישהי בעבודה והתגובה הזו של נתנאלה2 באחד השרשורים הקודמים, אני רוצה להתייחס לנושא של לגיטימציה לאבל.
 
חלק מהסובבים אותי מנסים לעודד את רוחי ע"י רציונליזציה של התהליך שעברתי, והצגת ה"יש" כמה שאמור לכסות על מה שאין.
ואילו אני, חודשיים וחצי אחרי הפסקת הריון יזומה בשבוע 21, רוצה להמשיך להתאבל על מה שאינו, על החלום והתקווה שנגוזו ואני רוצה לעשות זאת בקצב שלי.
אז יש לי ילדה מדהימה והיא ממלאת את כל כולי והיא האושר שלי ונשמת חיי, ובאותה הנשימה ישנם שני הריונות נוספים שהסתיימו בידיים ריקות, כאב פיזי וכאב נפשי עצום.
 
בסיטואציות מסויימות אני מרגישה שאין לגיטימציה לאבל שלי, שאני נדרשת להמשיך כאילו לא קרה דבר.
הייתי רוצה שתהיה לי תשובת מחץ, כזו שלא תאפשר לסביבה לנסות לשכנע אותי ללכת לטיפול, לשחרר, להמשיך הלאה, להתמקד בעתיד.
 
מעניין אותי אם גם אתן מתקשות עם הפער בין הלב והסובבים אתכן.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/09/14 23:23
80צפיות
כל מי שעברה אובדן מרגישה את הפער בין מה שהסביבה מצפה ממנה לבין מה שהיא עצמה עוברת.
יש שלבים לאבל שמדובר עליהם בכל ספרי הפסיכולוגיה.
ומעבר לזה , מותר לך לכאוב את האובדן כמה שמרגיש לך נכון.כל עוד כמובן שאת מרגישה שזה לא מפריע לתיפקוד היום יומי.במקרה כזה בהחלט רצוי לבקש עזרה מקצועית.
אל תשכחי שתגובת הסביבה הקרובה מגיעה ממקום של אהבה ודאגה וגם קושי שלהם להתמודד עם הכאב והעצב שלך.
זה לא דבר רע לקבל עזרה מקצועית וברוב הפעמים זה עושה רק טוב.
ברור לנו שהלב כואב ומרגיש בחיסרון של מה שהיה צריך להיות.
אני מאמינה שחשוב להסביר את הדברים בדיוק כפי שהם.
שעברו רק חודשים וחצי ואת אוהבת את הילדה שלך הכי בעולם אבל את גם עדיין עצובה על האובדן.
ושאין קשר בין הדברים. את בתהליך של אבל. ביהדות יש שנה של אבל .
אני חושבת שהבעיה מתחילה בזה שהחברה לא מבינה שעבורך זה תינוק לכל דבר. והם אכן כאלו.
החזקתי כמה כאלו בשבוע שלך והם מלאכים טהורים. 
אני מקווה שעם הזמן וככל שהמודעות לנושא תעלה ,כך תהיה יותר לגיטימציה להיות בכאב ובאבל.
שולחת לך המון אהבה.
º
תודה
11/09/14 20:13
22צפיות
היי
11/09/14 00:26
62צפיות
אני 3 חודשים אחרי הלידה השקטה השניה שלי. אני חושבת שצריך לזכור שאנשים לא מבינים גם אם הם חושבים שהם מבינים. אפילו אמא שלי "שוכחת" ולא מבינה למה אני עצובה או עצבנית או רגישה. אבא שלי עוד לפני ההליך שאל אותי אם אני מתכוונת לחפש עכשיו עבודה (הוא בעצם הציע שאני לא אהיה בבית אלא אעסיק את עצמי, כוונה טובה אך חסרת טקט, מה גם שאני מחפשת עבודה כבר מלא זמן), רציתי להרוג אותו. לשמחתי בעלי היה שם ואמר, בעדינות, משהו כמו: עכשיו זה לא הזמן, קודם כל נעבור את זה ונתחיל להחלים ואח"כ נראה בקשר לזה. אנשים מתכוונים לטוב. זה לא אומר שאני אי פעם אשכח לו את זה, אפילו עכשיו כשאני חושבת על זה זה מעצבן אותי ממש. בכל אופן:
הזמן עובר מהר ולאט ומתעוות וכל אחד חווה את זה אחרת. בטיפול, דווקא, זה המקום שאת ממש מתחברת לזמן האישי שלך. הפסיכולוגית שלי בכלל לא מאיצה בי להתגבר, להפך, היא מעודדת אותי לדבר על זה כמה שיותר. ודבר מדהים שיזם בעלי הוא טיפול זוגי. הזוגיות שלנו חזקה ותומכת ואיכותית ומדהימה, ואנחנו מאוהבים, אבל אנחנו זוג בטראומה. אני לא הבנתי מה הוא רוצה, ואז הבנתי שאני מדברת על זה בטיפול שלי, אבל הוא לא הוציא ושיתף אותי כ"כ במה שהוא מרגיש, הוא יותר תמך והיה חזק בשביל שנינו, והוא גם צריך לדבר על מה שהוא חווה. זה טראומטי גם בשבילו. בטיפול הזוגי אנחנו מדברים עלינו, על ההריונות, על הפחדים, על התקווה מול הפחד לקראת ניסיונות להריון חדש. אין לנו עדיין ילדים, אז אני מניחה שזה קצת אחרת.
וגם אני מרגישה שאנשים חושבים שכבר עברתי הלאה, אבל זה עדיין כואב. נורא נורא כואב.חשוב לא להתעצבן או להעלב אלא להסביר בעדינות שהאבל הוא תהליך אישי שלוקח זמן. (וגם אם לפעמים אני צוחקת זה לא אומר שלגמרי עבר לי). בהצלחה 
תודה
11/09/14 20:28
34צפיות
במקרה שלי אני מתאבלת גם על התהליך שאצטרך לעבור על מנת להיכנס להריון נוסף.
מכיוון שגילינו פגם גנטי שמורש ממני והיה אצל העוברית בהריון האחרון, אנחנו מתחילים תהליך של אבחון טרום השרשתי שמחייב טיפולי IVF.
 
אבל הכי הכי אני מתאבלת על משהו שאני משתדלת לשים בצד כרגע, כי כל מחשבה עליו הופכת את החיים לבלתי אפשריים.
אנחנו בחרנו להרוג את הבת שלנו בגלל "פגם" גנטי שעלול להתבטא כפיגור שכלי.
אין שום דרך לדעת האם ואיך הפגם הזה היה מתבטא אצלה ומאוד יכול להיות שעל אף הפגם, הכל היה תקין.
ויכול להיות שהילדה המדהימה שלי, זו שבשבילה אני פותחת את העיניים בבוקר, נושאת גם היא את הפגם הזה.
ומה היה קורה אם גם בהריון שלה היינו עושים צ'יפ גנטי.
 
אז זה המטען שלי, וכרגע הוא מונח בצד ארוז היטב.
ומתישהו אני אהיה חזקה יותר ואצליח להתמודד עם זה.
פוליפ ברחם
11/09/14 09:22
73צפיות
מה זה פוליפ ברחם ? מה הסיכונים של זה ? ואיך ניתן לטפל ?
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
11/09/14 09:47
42צפיות
מצרפת לך מידע על פוליפ
פוליפ הינו גידול, במרבית המקרים שפיר, של רירית הרחם. גודלו של פוליפ ברחם יכול לנוע בין מילימטרים ספורים עד סנטימטרים אחדים. פוליפ מתגלה בד״כ באקראי במהלך בדיקת אולטראסאונד שיגרתית או  במסגרת בירור להפרעות שונות כגון: דימום לא סדיר, בעיות פריון או להפלות חוזרות. בקרב נשים צעירות השכיחות נמוכה ועולה עם הגיל ומגיע לשיא החל מהעשור החמישי לחיים. נשים המטופלות בטמוקסיפן, נשים בעלות רקע משפחתי ליצירה מוגברת של פוליפים במע העיכול וברחם עלולים להיות קשורים ליתר סיכון לממאירות. 
באם הפוליפ נמצא לאחר הופעת דימום שלאחר הבלות יש צורך בכריתתו ושליחתו לבדיקה פתולוגית, בקרב נשים אלו שיעור בממצאים הממאירים עלולים להגיע ל כ 3-5%.

הקשר בין פוליפ ובעיות פוריות אינו ידוע אך באם נמצא במהלך בירור פוריות פוליפ בגודל של מעל 15 מ״מ יומלץ להוציאו, גם פוליפ רחמי קטן יותר יוצא באם ימצא בקרב נשים עם אי פיריון ממושך או  לאחר כשלונות חוזרים של הפרייה חוץ גופית או לאחר הפלות חוזרות מקובל להמליץ על כריתתו בגישה היסטרוסקופית. האבחנה הראשונית נעשית בבדיקת אולטראסאונד, ניתן לזהות ביתר קלות ע״י הזלפת מים פיזיולוגיים לחלל הרחם -  בשיטה הקרויה הידרוסונוגרפיה או בעזרת היסטרוסקופיה אבחנתית אשר ללא ספק הינה הבדיקה האופטימלית.

תסמינים: כאמור במרבית המקרים לא ימצאו תסמינים חריגים אך התסמין הנפוץ ביותר הינו דמם לא סדיר, ובמהלך בירור ראשוני ניתן לחשוד בהימצאות פוליפ ברחם בבדיקת אולטראסאונד, לעיתים מדדובר בשרירן רחמי ולא בפוליפ וזאת ניתן לקבוע רק לאחר ביצוע היסטרוסקופיה ולעיתים רק לאחר כריתתו ושליחתו לבדיקה.

טיפול: טיפול הבחירה בפוליפ ברחם הינו כריתתו בגישה היסטרוסקופית. במקרים מסויימים בנשים ללא כל תלונה ופוליפ קטן מ 10 מ״מ ניתן לעקוב ולדחות התערבות ניתוחית.
פוליפ ברחם אשר גדול מ-15 מ״מ יגרום בשלב מסוייים לדימום לא סדיר, או לעיתים לדימום שלאחר הבלות ולכן קיימת המלצה להסירו. בוודאי בנשים מבוגרות.
הניתוח ההיסטרוסקופי לכריתת הפוליפ הוא טיפול הבחירה במקרים אלו.  אמנם פוליפ ברחם הינו סיבה לא שכיחה לבעיית פוריות אך בקרב נשים אלו, עם פוליפ ברחם  ואי פוריות נמצא כי הוצאתו משפרת השגת הריון. 
לעיתים ניתן לבצע כריתת פוליפ ללא צורך בהרדמה, במסגרת ההיסטרוסקופיה האבחנתית, ללא צורך באישפוז וללא מתן משככי כאבים, דרך זו חוסכת טרחה רבה ומקצרת את הזמן לקבלת תשובה היסטולוגית מדוייקת.
ביוץ לאחר גרידה - מי יודעת?
10/09/14 21:01
97צפיות

אז עברתי גרידה ב 28.08 - עברו כמעט שבועיים... הייתי בשבוע 10 והעובר שלי הפסיק להתפתח בשבוע 6+6.
התהליך התבצע במדיקל סנטר בהרצליה אצל ד"ר שלומי כהן ועבר באמת בצורה נעימה וידידותית עד כמה שניתן...
התקבלתי מוקדם בבוקר ללא כל המתנה, הסבירו לי באדיבות ובסבלנות על כל התהליך, יצאתי לאחר הגרידה להתאוששות במחלקה שהיא מאוד נעימה, שקטה ונקייה להפליא. קיבלו אותי בחום ובחיוכים, הגישו ארוחה קלה, עזרו לי ללכת לשירותים...תוך שלוש שעות כבר היינו באוטו בדרך הביתה.
ממליצה בחום - אם כבר לעבור את זה - אז במקום כזה, למי שיש פלטינום של הכללית, שילמתי רק 82 ש"ח.
שאלה לי כרגע - אני מנסה לזהות ביוץ כדי *להימנע* מהריון כרגע, מאחר ואני ללא אמצעי מניעה ואין לי מושג מתי יופיע המחזור, מאחר ואין לי כוונה להיקלט החודש עוד בטרם עשיתי את בדיקת המעקב של הרופא לאחר הגרידה, קניתי ערכות ביוץ כדי לנסות ולראות מתי אני מבייצת וכך להיזהר יותר בימים האלה, אבל רשום שם שחודש לאחר הפלה לא ניתן כל כך להסתמך עליהן בגלל הורמוני ההריון שעדיין מצויים בגוף.
מישהי יודעת מה ניתן לעשות? מתי אמור להתרחש ביוץ אחרי הפלה בגרידה?
תודה רבה מראש לעונות!
 
אני לא יודעת לענות על השאלה,
11/09/14 07:34
44צפיות
רק יכולה לספר שהגעתי למיון עם כאבים ממש ממש חזקים,
10 ימים  אחרי האחרי הגרידה, (הייתי בשבוע 8+4), ואחת האחיות הסתכלה על הבדיקות
ואמרה שלדעתה הכאבים החזקים שיש לי, שהיו חזקים מאוד וממוקדים מאוד,
היו ביוץ! אמרתי לה שזה נשמע לי ממש מוקדם, והיא אמרה שזה קורה אחרי הפלות.
 
מה שכן, אם הגוף שלי היה מתנהג נורמלי, כבר הייתי צריכה לקבל את המחזור, והוא טרם הגיע.
 
אז אין לי תשובה עבורך, רק שתדעי שהביוץ יכול להיות ממש מוקדם,
ואחד הרופאים אמר לי... בגלל זה הרבה נשים נכנסות להיריון ממש מהר אחרי גרידות.
 
תרגישי טוב
זה לא וודאי,
11/09/14 07:59
46צפיות
ובגלל זה גם אכן מומלץ להיזהר ולא להיכנס להריון.
מה עם שימוש בקונדום? בעיניי זו שיטה מנצלחת, ויסלחו לי כל הגברים :) לא רואה פה מה הבעיה. זו לא בושה להשתמש בקונדום וניתן להשתמש בו גם אם מדובר בזוג נשוי.
חודש קשה.
08/09/14 11:22
396צפיות
שלום נשים יקרות,
אני כותבת לכן עם דמעות שחונקות את גרוני וגם מטשטשות את עיניי.
היום, בדיוק לפני 3 חודשים, עברתי ניתוח גרידה בשבוע 23 אחרי שסקרית השנייה גילינו שלבן שלנו יש תסמונת לב נדירה, חדר שמאלי היפופלסטי.
תאריך הלידה המשוער היה סוף ספטמבר, ממש צמוד ליום הולדתי אשר מתקיים גם בספטמבר. זו היתה המתנה הטובה מכולם! אחרי 3 וחצי שנים של טיפולים ו-IVF ראשון מוצלח, נקלטנו ובסטמבר תהיה לנו חגיגה כפולה: גם יום הולדת, גם לידה ואולי הכל יקרה בראש השנה (כמו שאני נולדתי).
אבל, שוב הגורל התאכזר אלינו (זה ניתוח גרידה שני בשנה אחת) והייתי צריכה לעבור את כל מדורי הגיהנום (המתת עובר, אצות ואז ניתוח).
כל הזמן הזה, מיוני ואילך פחדתי מהרגע שבו יגיע חודש ספטמבר..חודש שהיה אמור להיות החודש המאושר בחיי, הפך להיות שוב, החודש הנורא (גם בספטמבר שנה שעברה, שוב, בסמיכות ליום ההולדת שלי, עברתי נותח גרידה).
קשה לי. אני נחנקת. חשבתי שכבר קצת המשכתי הלאה, חשבתי שהשלמתי עם זה אבל, לא. זה כל כך כואב. אני כבר 8 ימים בוכה. סיוטים בלילות. הכל חזר אליי כאילו רק אתמול נפרדתי מהעובר שלי.
ועכשיו, אמי הודיעה לי שבת דודתי, שהייתה בהריון בדיוק כמוני, ילדה לפני מספר ימים בן ושהברית ביום שישי הקרוב. למזלי, מדובר בבת דודה שאיננו בקשר איתה וזה קצת מקל עלי את האופציה שאני לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלת ללכת לברית. אני הייתי אמורה להתכנון לברית של הבן שלי, אבל הוא מת. הלב שלו לא נבנה כמו שצריך והוא מת.
קראתי כאן על נשים שכמוני, החליטו שלא לראות את העובר/נולד לאחר לידתו.
אצלי הבחירה היתה שונה..אני הייתי צריכה לבחור בין לידה שקטה לבין ניתוח גרידה בגלל השבוע המתקדם...בימים האחרונים אני חשה נקיפות מצפון נוראיות על כך שבחרנו בדרך של ניתוח בגרידה ולא הלידה השקטה ואז האופציה לראות את העובר ולהיפרד ממנו כמו שצריך. זה כואב לי ודוקר אותי בליבי התחושה הזו שאפילו לא נגעתי בבן שלי.
אתמול היינו בפגישה עם הרופא המדהים שלנו ואנחנו נעשה החזרת עוברים בקרוב אבל אני מתה מפחד. אני מפחדת ששוב אני אאבד את הילד/ים שלי. אני מפחדת מאכזבה. אני מפחדת שלא אכנס להריון ואני מפחדת באותו הזמן שאני כן אכנס להריון ושוב משהו נורא יקרה.
אני לא יודעת מאיפה לשאוב אנרגיות חיוביות, מאיפה לשאוב אופטימיות.
יש למישהי עצה?
אני כן הולכת לטיפול פסיכולוגי - ושוב, הייתי בטוחה שזה עוזר עד שנכנס ה - 1.09
 
תודה שקראתם.
אני.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
08/09/14 12:23
104צפיות
טבעי לחלוטין שתאריך התל"מ יציף מחדש את מה שהצליח להירגע קצת ולשקוע. 
הרבה נשים מרגישות סביב התאריך הזה בדיוק את מה שאת מרגישה.
טוב שאת לא צריכה ומרגישה צורך ללכת לברית במיוחד כרגע שכל קצות העצבים חשופים כל כך.
לגבי האם לראות או לא לראות, אין נכון ולא נכון.
כל אחד עושה באותו הרגע בדיוק את מה שנכון ומתאים לו ובעיקר עם מה שהוא מרגיש שהוא מסוגל 
להתמודד.
אל תרגישי אשמה או תכעסי על עצמך. עשית את מה שהיה נכון לך באותו הזמן.
כולנו "חכמים" יותר בדיעבד. 
טיפול פסיכולוגי הוא דבר טב ונכון.הוא עוזר ובעיקר נותן לנו כלים להתמודד,להתבונן על הדברים בזויות שונות
אך הוא לא מעלים את הכאב.הכאב שם.וזה בסדר גם לתת לו להיות כי הוא חלק ממך וממה שעברת.
אני מאמינה שעוד קצת הגל הזה שהציף אותך יתחיל לשקוע והרגשות יהיו קצת יותר רגועים.
אבל חשוב לזכור,שכל שנה סביב תאריכים מסוימים, חגים או כל דבר אחר שמתחבר לך עם ההריון הזה,
ירים את ראשו ויזכיר לך שוב את האובדן.חבקי באותו הזמן את הכאב והזיכרון והוא יחלוף.
שולחת לך המון אהבה וחיבוק 
º
תודה רבה. ריגשת אותי מאוד.
08/09/14 12:29
32צפיות
בוכה איתך-
08/09/14 13:13
94צפיות
מזדהה עם כל מילה שכתבת. מבינה לליבך. מרגישה כמוך. ההבדל בינינו זה שלי יש שני ילדים, והם אלו המצילים אותי ומהם אני לוקחת את כוחות החיים. כיום בשבוע 17 בהריון עשירי (תעשי את חשבון כמה אובדנים עברתי בדרך), ובקושי חיה ובקושי נושמת.
בראש השנה לפני 8 שנים נולדה ביתי הבכורה, ובראש השנה לפני שנתיים עברתי את ההפלה החמישית במספר. כך שגם אני, כמוך, רגישה מאוד החודש לקראת חגי תשרי. אם אפשר היה לדלג על ארוחות החג והמשפחתולוגיה, הייתי מעדיפה.
זה שאת לא מסוגלת ללכת לשמחות משפחתיות ובטח כאלו הנוגעות ללידות- אין דבר מובן יותר מזה.
החששות שמא בפעם הבאה שוב יקרה אסון- מה אני אגיד?- אני חווה את זה על בשרי כבר קרוב ל-4 שנים.
נכון,  זוהי מנת חלקנו. אבל אם את רוצה ילדים- לא תהיה ברירה אלא להתמודד, איכשהו- עם המון עזרה ותמיכה.
לגבי האופטימיות- אני נותנת לאחרים להיות אופטימיים בשבילי. אני כבר לא מסוגלת להיות אופטימית בשביל עצמי.
 
מאחלת בשורות טובות לך ולכל חברות הפורום.
 
תודה רבה לך על המילים
08/09/14 16:25
45צפיות
המשיכי להיות חזקה כפי שאת.
לעבור את מה שאת עברת - עוברת, בעיניי זו אישה חזקה מאוד בצורה מדהימה.
מאחלת לך רק בשורות טובות ונחת.
30 לספטמבר
08/09/14 18:33
76צפיות
תודה ששיתפת. היתי אמורה ללדת ב30 לספטמבר וכל הזמן פחדתי שזה יפלו בערב ראש השנה או אפילו בכיפור. אני עכשיו שבוע וחצי אחרי הלידה ורואה את התאריך מתקרב בצעדי ענק ולא יודעת איך להגיב או להתמודד עם הרצון של כולם להזמין אותנו לחג. תנו לי בבקשה להיות לבד ובשקט. הרי בטוח שבארוחת החג כולם ינהגו בנו בכפפות של משי, אני לא רוצה את זה. מה עושים? שולחת לך חיבוק חם.
מה עם האופציה - ראש השנה אינטימי?
08/09/14 19:36
54צפיות
אולי תחגגו אותו לבד? רק שניכם?
אני זוכרת שראש השנה בשנה שעברה, הייתי בין הבשורה שלעובר אין דופק לבין תאריך הגרידה.
הייתי חזקה ואמרתי אני אהיה בסדר למרות שהייתי שבורה מבפנים.
הפעם, זה קרה בדיוק לפני חג שבועות והחלטנו בעלי ואני לחגוג את החג, רק שנינו וזה הקל מאוד.
רעיון טוב.
13/09/14 22:32
10צפיות
רעיון טוב. אנסה להציע לבעלי.
º
תעדכני ושיהיה חג שמח :)
14/09/14 15:10
2צפיות
º
אני אנסה
13/09/14 22:45
6צפיות
מה עם לטוס לחו"ל בחגים?
08/09/14 21:36
43צפיות
זה מאפשר להתרחק מהמשפחה המחטטת והדואגת...
ובהרבה מדינות אירופיות גם האפשרות לא לפגוש כלל ילדים ותינוקות היא גבוהה יותר... מאוד מקל...
בדיוק חזרנו מחופשה מחו"ל.
09/09/14 11:01
51צפיות
והחזרה - חזרה לשגרה, חזרה לחודש הזה - הפיל אותי.
אבל תודה על ההצעה :)
ממש עצוב לי בשבילך
08/09/14 15:04
67צפיות
קוראת ובוכה.
אני מאוד רגישה אחרי הטראומה האחרונה שלי וקצת קשה לי לנחם. נטולת כוחות בעצמי.
ימים עצובים ותאריכים "המזכירים" שפתאום מתחילים להיות מוחשיים ומאוד כואבים.
לא יודעת כיצד אגיע לתחילת מרץ, ת"ל משוער שלי.
מאחלת לך כוחות לעבור את הימים הקשים הנ"ל.
תיעזרי בכל מה שאת יכולה. תחפשי כל דבר קטן שיכול לעשות לך טוב.
 
חיבוק מרחוק
תודה לך יקירה, תהיי חזקה.
08/09/14 16:26
35צפיות
גם אני כאן בשבילך
שולחת חיבוק גדול
08/09/14 15:33
62צפיות
לפני שמונה שנים הייתי באותו מקום. ספטמבר היה התל"מ שלי לתאומים שנולדו לפני הזמן - בשבוע 23....
בתאריך המשוער שהיה בדיוק יום הנישואין שלנו, לקחנו בקבוק קוואנטרו והלכנו לים לעשות לנו טקס שלנו. טקס שבו נתנו שמות לתאומים ודיברנו ודיברנו ודיברנו....
 
אתם יכולים לעשות לכם טקס שלכם, של פרידה. יש כאלו הנוטעים עץ לזכרון, אפשר לחשוב על כל מיני דברים. הרי כשמישהו קרוב נפטר (ושנה קודם חוויתי את פטירתה של אמי) עושים טקסים של אבל, לוויה, שבעה, חודש וכו'. לטקסים האלו יש ערך, הם עוזרים בעיבוד, הם עוזרים בפרידה....
 
ביום כיפור של אותה שנה הלכנו לכותל (גרנו אז בקרבת מקום) ולמרות שאנחנו חילוניים גמורים, זה היה לי חשוב. היה לי חשוב ללכת ולהגיד לאותו אלוהים שאני כועסת, שאני לא סולחת.... זה היה עוד שלב, עוד מין טקס....
 
נקיפות המצפון הן טבעיות, אני לא חושבת שפגשתי אחת שעברה אובדן שלא האשימה את עצמה על משהו בכל התהליך...זה טבעי, זו הדרך לקחת את השליטה לידיים אם כי באופן פוגעני....אם אני אשמה משמע יש לי שליטה ואני יכולה לנהוג אחרת...
גם הפחד מאוד מאוד טבעי.... הרגע הכי מפחיד בחיי היה כשגילינו שאני בהריון אחרי האובדן. ההריון עבר בחרדות לא קלות...אבל לפחות יכולה להגיד שהלידה הייתה הרגע המאושר בחיי דווקא בגלל ההריון החרדתי....
 
מקווה בשבילך שתמצאי, ותמצאו יחד את הדרך לעבור את האובדן הקשה ולצאת חזקים יותר.... זה לא פשוט, אבל אנחנו כאן איתך ללוות עם מקוםבלב המדהימה....
 
שולחת חיבוק אחרון לסיום
תודה ששיתפת אותי במילים שלך
08/09/14 16:27
40צפיות
אני מאוד מעריכה זאת!
זה לא פשוט, לא קל ואני מודה לך.
תודה
08/09/14 18:39
46צפיות
אולי ללכת לכותל יהיה רעיון טוב. ביום שבו היתי אמורה להפוך לאמא לבקש מאלוהים (שגם אני חינלונית) לתת לי עוד הזדמנות ולמלא את הבית והבטן באושר.
הכותל ואני...
08/09/14 19:33
52צפיות
אינספור פעמים הייתי בכותל - אני חילונית לחלוטין
אני ספור פעמים ביקשתי, התחננתי, התפללתי, בכיתי
אבל לצערי, זה ממלא אותי בתקווה ואז אני מתרסקת כל פעם יותר חזק.
החודש, נכון לרגע זה, קשה לי ואני עדיין לא מוצאת את החיבור ללכת לכותל.
הכותל הוא רק דוגמא...
08/09/14 21:43
41צפיות
ואני דווקא לא הלכתי לכותל להתפלל ולבקש, הלכתי לכותל לכעוס....
הלכתי לכותל להוציא ממני את הכעס על מי ש"אשם"
הלכתי כדי לעבור עוד שלב בעיבוד האובדן
 
לא ידעתי שלשם זה אני הולכת... כשדיברתי עם בן זוגי ואמרתי שאני רוצה ללכת הסיבה המוצהרת הייתה חוויה אנתרופולוגית, הזדמנות להגיע ביום כיפור כי היינו במרחק הליכה משם וזה לא משהו שיוצא בד"כ
 
בדיעבד, זו הייתה חוויה שעזרה לי לשחרר משהו מתוכי....
 
אני לא יודעת מה יהיה הדבר שיעזור לך עוד קצת לעבור הלאה.
היו המון דברים שעשיתי שבדיעבד אני יכולה להגיד שעזרו לי (וכאלה אחרים שבדיעבד עזרו פחות)
אני חושבת שיש סיבה לטקסים ביהדות וזו חוכמה של שנים על גבי שנים שכדאי להשתמש בה...הטקסים עושים משהו ואם אין אותם באופן פורמלי, אז כדאי ליצור אותם באופן עצמאי.... וכדאי למצוא את מה שמדבר אלייך... את מה שיאפשר לך להיפרד
 
 
08/09/14 23:33
53צפיות
09/09/14 16:02
36צפיות
אין לי מילים חכמות , חוץ מלהעצב איתך, כל כך לא פשוט, כל כך כואב,
אל תלכי לאירועים שאת לא מסוגלת להיות בהם, זה בסדר. מותר לך.
 
לאורך החיים אוספים כל מיני תאריכים, חלקם טובים חלקם זכרון כואב.
את יכולה להדליק נר לעובר שלך.
וליצור לעצמך איזשהו טקס זכרון עבורו, כדי לעבד את האבל.
זה אבל וכאב לכל דבר
 
 
º
תודה לך על החיזוק!
09/09/14 17:09
12צפיות
זה בא והולך את יודעת
11/09/14 00:41
73צפיות
הייתי אמורה ללדת באמצע אוקטובר, ממש ביום ההולדת ה30 של בעלי (הוא צעיר ממני), הלידה השקטה הייתה בשבוע 22 כמעט. (7 חודשים קודם לכן עברתי לידה שקטה בשבוע 25),אולי אני ארגיש כמוך באוקטובר... אז יש לי כמה דברים לומר:
ראשית- בלידה השקטה הראשונה בחרתי שלא לראות את העוברית, ובשניה ממש החזקתי אותו בידיים. אני לא יודעת מה לומר, אם זה עדיף או זה. זה הרגע שהכי עושה לי לבכות כשאני נזכרת בו. ומצד שני כשאני חושבת על כך שהיא הייתה גדולה ממנו בחודש, זה מפחיד אותי לדעת שהיא הייתה ממש תינוקת, כלומר גם הקטנטן היה ממש תינוק אבל בגודל של בובה. בובה קטנה (ראש בגודל תפוח בערך), בובה קטנה ויפיפיה. אני חושבת שזה אולי עדיף לא לראות. לא יודעת. לא יודעת. זה נורא. הכל נורא. אני כן נגעתי בבן שלי וזה זיכרון קשה וכואב. 
דבר אחרון שיש לי לומר לשתינו: ספטמבר יעבור. גם אוקטובר יחלוף. לאט לאט יגיע הסתיו ואחריו החורף ולמרות שיש לנו פה כל כך מעט גשמים, גם הם יגיעו, וישטפו לנו קצת את הנשמה מכל הכאב הזה. ועוד נבכה, ועוד נכאב, אבל מרווחים בין בכי לבכי יתרווחו, הזמנים הטובים יותר יתמשכו, יהיו עוד זמנים שנישבר, לא שוכחים דבר כזה, אבל לאט לאט נרגעים. ודברים חדשים יבואו. ואולי יהיו לך תאומים שזו עבודה נורא קשה (לאחותי נולדו תאומים מהפריות, לפני 4.5 שנים, אז אני יודעת) ולא יהיה לך זמן לחשוב על שום דבר (-:
נוקי, עצוב לקרוא
11/09/14 07:26
47צפיות
זה רק אומר שאין כללים,
וכל בחירה שעושים יכולה לכאוב בדרכה שלה.
 
חיבוקים
תודה לך על השיתוף!
11/09/14 14:56
29צפיות
אני מאוד מעריכה את זה ומאחלת לך רק בשורות טובות ושאוקטובר יעבור במהירות :)
איתך
17/09/14 12:33
16צפיות
עברתי לידה שקטה שבוע 39+3. זו הייתה הלידה הראשונה והיחידה שלי
אין לי מה להגיד לך למעט זה שאני כל כך מזדהה איתך.
הרצון להיות בהריון שמלווה בחרדות מטורפות מזה שזה לא יקרה וחרדות עוד יותר גדולות מזה שזה יקרה ומה יקרה אם שוב משהו יהיה לא בסדר.
אין לי משהו חכם להגיד. פשוט כל כך מבינה אותך.
בתור התחלה הייתי רוצה להיכנס להריון כדי שלפחות משהו שמח אחד יקרה לי אחרי תקופה כל כך קשה שאני לא רואה בה את האור. אבל רק מהמחשבה על לעבור כמעט עשרה חודשים עם כאלה חרדות גורם לי לאבד את הנשימה מרוב מצוקה.....
אפשר רק לקוות ולאחל שגם לנו מגיע ולנו יקרה ושאפשר וצריך להיעזר בכל עזרה אפשרית להתמודדות בין עם זה תרופות נגד חרדה (שאני למשל לוקחת בימים אלו) ובים אם תרופות נגד דכאון וחרדה לזמן ארוך יותר (ציפרלקס למשל מותר בהריון כי לא עובר לעובר...)
מי יתן ויהיו לנו ימים שקטים וטובים יותר,
תודה לך על התמיכה והשיתוף
17/09/14 15:07
2צפיות
ריגשת אותי מאוד במילותייך.
אני מאחלת לך שהשנה החדשה שעומדת בפתח תביא עמה חדשות טובות.
הלוואי ובמהרה תיכנסי להריון, תעברי הריון בריא ותלדי ילדים בריאים ומאושרים.
מגיע לך להיות מאושרת ולחוות רק חוויות טובות.
מאחלת לך שלא תדעי עוד צער שכזה.
אני.
בטא שמתעקשת לא להתאפס
08/09/14 15:37
159צפיות

בנות כבר כתבתי פה לפני כשבוע אז תזכורת:
 
ב- 20.7 עברתי הפלה טבעית. הרחם נקי והכל תקין
עושה מעקב בשבוע האחרון לקראת החזרת מוקפאים.
לפני שבוע (ביום ה- 3 למחזור) הבטא הייתה 12 ואתמול, ביום ה- 10 למחזור הבטא
מתעקשת להיתקע והיא על 8
 
נאמר לי ע"י הרופא שכנראה נאלץ לוותר על המחזור הזה   אבל הציע שאעשה מחר
עוד בדיקה ואולי יקרה נס כי הוא מאלה שרוצים שהבטא תרד עוד ולא רק מתחת ל-7 אלא 
מתחת ל-2
והעניין הוא שאין הרבה זמן כי יש לי זקיק מוביל 21 מ"מ אסט' 720 ופרו' 1.2 ורירית 8
כך שהוא כנראה חושש שאפספס את הביוץ בזמן שאני ממתינה לאיפוס הבטא... (סליחה אבל אני אף פעם
לא מצליחה לזכור אילו נתונים מראים על אוטוטו ביוץ) 
 
מישהי נתקלה במצב שתוך יומיים מבטא 8 הבטא התאפסה?  
 
אם תמצאי דרך לאפס את הבטא אשמח לדעת גם
09/09/14 07:32
74צפיות
אצלי היא 9. 3.5 שבועות אחרי.
האמת ש- 3.5 שבועות אחרי
09/09/14 08:33
66צפיות
מניחה שתלוי איזה סוג של הפלה עוברים אבל לדעתי זה לא מספיק זמן... 
אני בדקתי לראשונה בהוראת הרופא רק אחרי 5 שבועות (!) וגם את זה התחלתי ביום ה- 3 למחזור
האחות שלקחה לי דם אמרה לי שהסוף הוא תמיד הכי קשה, הכי איטי לאיפוס..
נורא מבאס כי כל שאר הנתונים שלי ממש טובים ובסוף ההחזרה תתבטל בגלל זה  אבל מאמינה כל עכבה לטובה... 
 
אגב, אני לא יודעת מתי את עברת הפלה אבל אצלי היא הייתה בשבוע 10+ כך שאולי גם פה יש הבדל בינינו
עברתי גרידה בשבוע 8+4 (או 8+2)
09/09/14 15:55
58צפיות
הדופק של העובר פסק
 
עדיין לא קיבלתי את המחזור בכלל,
הדימומים הפסיקו רק לפני כמה ימים
 
אני מרגישה שהגוף שלי עבר טראומה רצינית,
עוד לפני שמדברים על הרגשות והנפש.
ממש נגמרו לי הכוחות, פיזית.
 
 
ההבדל בין סוגי הפלות
09/09/14 22:18
52צפיות
עכשיו אני מבינה למה אומרים שאחרי גרידא הבטא מתאפסת מהר יותר 
ולי הוא אמר שאין טעם לבדוק לפני המחזור כי בהפלה טבעית ממתינים למחזור הראשון
כדי שהרחם יתנקה סופית ואז לעשות את הבדיקות
 
בכל אופן היום הבטא הועילה בטובה לרדת ל- 6 אבל לשמחתי הוא עדיין לא אמר נואש
כי שאר הנתונים לא רעים בכלל (טפו טפו) וביום חמישי אעשה שוב בדיקות
 
מקווה שהיא תועיל בטובה להתאפס...
 
ויקירתי, תהיי חזקה, לא פשוט לעבור הפלה אבל אני נוטה להאמין שכל דבר מתעכב מסיבה... 
 
 
 
כל כמה זמן את בודקת?
09/09/14 22:23
33צפיות
עוד לא קיבלתי את המחזור של אחרי,
אני מקווה שאם הגוף שלי יתאפס על עצמו, אז ממש תוך כמה ימים אני צריכה לקבל
(יש לי מחזורים של 29-30 יום), ואז אבדוק שוב את הבטא.
או שבוע הבא.. אם לא אקבל.
 
סתם מעיק הקטע הזה, כאילו חסרות דאגות
 
תודה
זה באמת לא פשוט
10/09/14 08:10
54צפיות
אבל בואי נאמין שאלוהים מאתגר אותנו מסיבה..  
 
בהתחלה בדקתי נורא מוקדם בגלל שהיה צורך לבדוק שהרחם נקי.. ועל הדרך כמובן
את הבטא. הבדיקה הבאה הייתה שבוע אחרי ומאז כל יומיים. נקווה לטוב
 
אגב, גם המחזור שלי כזה אבל הבטא שלך ירדה ממש יפה בזמן די קצר אז שימרי
על אופטימיות 
לגבי אלוהים-
10/09/14 08:55
54צפיות
תרשי לי לחלוק עלייך... איש באמונתו יחיה. אני לא מאמינה בקיומו, אבל יש פה גם הרבה כאלו מאמינות ו/או דתיות שקוראות תיגר וכועסות עליו. לא מאמינה שכל עכבה לטובה, ולא מאמינה ש"אלוהים" או השד יודע מה מעמיד אותנו בניסיונות מאיזושהי סיבה. יש דברים שקורים בחיים שהם פשוט חרא. זה הכל. לא סיבה ולא נעליים. מה?- מאיזו סיבה לעזאזל האלוהים הזה שלך גרם לי להתמודד עם 7 אובדני הריון?!
את צריכה להבין שמשפטים כמו "כל עכבה לטובה" ו"אלוהים מעמיד אותנו בניסיונות בגלל סיבה כלשהי שלא ידועה לנו"- אלו משפטים שגורמים להרבה בנות שעברו אובדן להתקומם.
אם זו האמונה שלך, וזה מה שעוזר לך להתמודד- אין בעיה, אבל תגידי זאת על עצמך ולא על אחרות.
 
לגבי הבטא- אולי תתפלאו, אבל מעולם הרופאים שלי לא שלחו אותי לבדוק איפוס בטא. תמיד הייתי במעקב אולטרסואונד כדי לוודא שהכל ריק ותקין ושהרחם חזר לעצמו, וזהו.
אולי מדובר על גישות שונות של רופאים. לא יודעת.
שירה צר לי לשמוע על האובדנים שחווית
10/09/14 09:15
39צפיות
אבל זכותי (כפי שציינת), לכתוב מה שכתבתי כי אכן איש איש באמונתו יחיה 
ותגובתך קצת חרגה מפרופורציות יחסית למה שכתבתי..... 
 
לגבי הבטא
10/09/14 17:23
30צפיות
הגעתי למיון עם כאבים מטורפים, וההוראה היתה לבדוק שבוע אחר כך שהבטא ירדה,
ואם אין מגמת ירידה להתקשר אליהם. אז שבוע שעבר ירד, והשבוע ירד עוד קצת,
ואני תוהה אם לחכות עוד קצת או לבדוק, כי אם אין לי מה לעשות עם המידע... אז מה זה משנה לי כרגע לדעת?
 
אולטרסאונד עשו לי במיון, וגם אצל רופא נשים, בעקבות הכאבים שהיו לי, לא אמרו לי שיש בעיה,
ורופא הנשים אמר לי לחזור אליו לבדיקה אחרי המחזור.
 
(והכאבים עוד לא חלפו לגמרי!!! זה מוזר)
 
ולגבי מה שכתבת על אלוהים, יש בזה משהו. זה לא שאני מאמינה או לא מאמינה בקיומו,
אני מאמינה שיש איזשהו אנרגיה קוסמית גדולה מכולנו, אבל אני לא מצליחה להאמין בכך שכועסים עליי,
ועכבה לטובה? התעכבתי כבר הרבה יותר מידי, אם העיכובים ימשיכו .... לא טוב, עברתי כבר 40.
 
יש דברים שהם פשוט חרא. ממש ככה.
 
 
בורא עולם
11/09/14 19:58
22צפיות
חחח... חיפשתי את כפתור "לייק" ואז נזכרתי שזה לא הפייס. אני דווקא מאמינה בו ושהכל בא ממנו ובכל זאת משתגעת כשאומרים לי על ה 10 הריונות שאבדתי שזה נשמות טהורות וצדיקים וכו... לעזאזל... אני רוצה אחד שפחות טהור ופחות צדיק אבל שיישאר איתי!!! 
12/09/14 07:37
8צפיות
לא יכולה אפילו להתחיל להבין מה עוברת אשה אחרי כ"כ הרבה הפלות
אבל אני מצטרפת לתפילותייך שתזכי ללפחות נשמה אחת שתוכלי לחבק ולגדל באושר 
למה בעצם את בודקת כל יומיים?
10/09/14 17:25
21צפיות
אני משתדלת לשמור על אופטימיות,
אבל מידי פעם, ככה, כמו היום... איזה אישה זרה שאלה אותי ליד אנשים מוכרים,
מה עם ילדים, אז חוץ מחיוך עקום, ועיניים שמוצפות בדמעות, אין לי מה לענות על זה.
 
אני רוצה שאלוהים / הייקום / אנרגיה קוסמית - יעזרו לי להגיע לטוב, כי אני עוזרת לעצמי!!!
 
 
לגבי הכאבים שלך
10/09/14 22:41
17צפיות
אני מצטערת לשמוע אני לא יודעת איזה סוג של כאבים אלה (לא עכבתי אחורנית
פה מספיק זמן) אבל אם זה בלתי נסבל, לכי לרופא, חבל שתסבלי. תרגישי טוב!
 
לגבי למה בודקים כל יומיים, ככה זה היה גם בפעם שעברה לפני השאיבה. ישנם פרמטרים
בבדיקות הדם ובאולטרסאונד, עובי רירית וכו' שחשובים לקראת החזרת עוברים ומאחר והוא לא
רוצה לפספס אצלי את הביוץ במקביל לצפייה לבטא שתתאפס, אז הוא ביקש שאעשה את המעקב
כל יומיים (כמובן שאנחנו בקשר בין לבין)
 
לגבי אלוהים, עוד יחשבו שאני יושבת וכותבת מאיזה חדרון קטן במאה שערים... אז ממש לא
אבל באמת שכל אחד ואמונתו ונניח לאישיו הזה בצד.
 
לא קל בכלל כששואלים אותנו שאלות מיותרות.. עלאק מתוך איכפתיות, יותר חטטנות
רק לפני שבועיים קיבלתי עוד שיעור בחיים על כמה שעדיף לא לסמוך על נטיית הפטפטנות שהמין האנושי ניחן בה.. 
 
אני מאחלת לך ולאנרגיה הקוסמית להגיע לתוצאה הרצויה והמיוחלת בקרוב ובבריאות שלמה!
 
 
חשבתי שאת בודקת רק את הבטא, אני מבינה את הבדיקות כל יומיים
10/09/14 23:21
15צפיות
במעקב...
 
לגבי הכאבים - היה לי זיהום, לקחתי אנטיביוטיקה, רוב הכאבים עברו,
כואב רק מידי פעם , בעיקר זמן מאמץ (התרוצצויות, סחיבת דברים),
ועכשיו התחילו לי שוב כאבים, ואני מקווה שהמחזור צריך להגיע.
אם ימשיך בלי שיגיע, אלך לרופא נשים.
 
אני מאמינה שיש אלוהים, או משהו גדול כזה אי שם למעלה ובכל מקום,
אבל יש לי איזה מלחמת אמונה פנימית לאחרונה, בנוסף לבגידה של הגוף
נוספה גם בגידה של אנשים, לא דווקא פטפטנות, אבל לא חסר
יש בי שבר שלם על הרבה מאוד דברים....
ברמה הפילוסופית הכללית, קשה לי לדמיין את הנשמה שלי בוחרת עבורי את המסלול הזה,
או איזשהי ישות גדולה, אלוהית, בוחרת עבורי מסע של סבל.
 
הרי באנו להינות, לחיות, לשמוח, להיות מאושרים, לא?
 
 
אמן למשפט האחרון אצל כולנו פה
 
 
באמת אמן למשפט האחרון שלך
10/09/14 23:52
13צפיות
תזכרי אגב שלולא הדברים הפחות טובים לא היינו מעריכים את הטובים והמשמחים, נכון?
 
תהיי חזקה יקירה, באמת שתזכי בקרוב לחבוק בייבי משלך 
גם אני בגילך ונדמה לי שאני מבינה על איזה שבר/ים את מדברת...
 
פעם עמדתי בגבורה בכל ה- "בקרוב אצלך"
11/09/14 07:24
22צפיות
זה חלף לי מעל הראש, ומקסימום סיננתי איזה אמן,
היום אני צריכה להשתלט על העיניים שמתחילות לדמוע.
 
תודה, תכף חגים,
אומרים שאחרי החגים, מתחדש הכל...
 
והגענו ליום בו כבר אפשר לאחל שבת שלום!
 
º
11/09/14 08:12
4צפיות
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/09/14 08:45
59צפיות
אני מבינה את התסכול. הבטא כבר ממש ממש בקו הסיום אבל לא ממש.
לצערי אין הרבה מה לעשות. לגוף יש את הקצב שלו.
יש כאלו שמתיחסים לאיפוס שהמדד הוא מתחת ל10.
אבל כנראה שהרופא שלך מקפיד יותר..
אני יודעת שקשה לשחרר ולחכות עוד חודש.אבל אולי זה מה שהגוף שלך צריך .
בהצלחה
 
כן, מסתבר שהוא באמת מהמקפידים יותר
10/09/14 11:54
49צפיות
אני שמעתי שיש כאלה שמחזירים ברגע שמתחת ל- 7 אבל אולי בגלל
שזה כבר ירד ל- 6 ומן הסתם ימשיך לרדת בימים הקרובים אז הוא ממשיך
כמובן במקביל לנתונים האחרים אז אני שומרת על אופטימיות!
 
אם לא חלילה, אז איאלץ לחכות חודשיים, לא חודש כי ההחזרה שלי מתבצעת באסותא
ויש מצב שהפגרה שלהם תיפול על התאריך הבא שלי.. אז מקווה שזה לא יקרה 
º
עכשיו אני מבינה את הלחץ. מקווה שהכל יסתדר
10/09/14 23:13
14צפיות
º
10/09/14 23:53
5צפיות
עדכון.....
12/09/14 07:40
19צפיות
הוחלט לדחות את ההחזרה
הוא לא מרוצה מהבטא שלא יורדת ואף נתקעה לה... ומעדיף להמתין
למחזור הבא ומכיוון שאנחנו לפני פגרה של אותו בי"ח, הוא ייתן לי אסטרופם
במינון X שיזרז את הטבע וכך נוכל להספיק בתקווה באוקטובר
 
אז עכשיו נשאר רק להמתין למחזור שיגיע בזמן, אעשה שוב בטא ואתפלל לטוב 
היי,
12/09/14 22:31
11צפיות
אני יודעת כמה קיווית שהבטא תתאזן ותוכלו לבצע החזרה החודש.
אבל מרגיש לי ממקום של ראיה הוליסטית שהגוף זקוק לעוד קצת זמן להתאושש ,להתחזק ולהחלים.
תני לו באהבה את הזמן הזה.
מאחלת ומייחלת המון הצלחה.
אני מסכימה איתך מאד
14/09/14 09:36
6צפיות
ונכון שאני מאוכזבת, זה נכון ולא אשקר שהגיל פתאם מתחיל קצת להלחיץ אותי
בכל זאת חציתי כבר את ה- 40, אבל בכוח לא הולך שום דבר ואני מרגישה שהוא איתי יד ביד 
וזה חשוב לא פחות, קסם של רופא אז לא רחוק היום שאקבל שוב (בערך עוד שבועיים) ואז כבר
אתחיל אסטרופם 3 פעמים ביום כדי 'לעזור לטבע' ונמשיך משם
 
אני מודה שזה די מנהל לי את המחשבות במשך היום... אין יום שאני לא חושבת על זה... 
לא מתחרטת חלילה שחיכיתי עד היום, היו סיבות מכאן ומכאן (זו הורות יחידנית) אבל מקווה
שהמציאות לא תכה בפניי במובן השלילי אלא רק החיובי  
 
 
שבעה שבועות אחרי - מעט נוזל ברחם
08/09/14 16:08
98צפיות
עכשיו שבעה שבועות אחרי הגרידה.
לפני שבועיים קיבלתי מחזור, היה קצר יותר מהרגיל.
היום עשיתי שוב אולטרסאונד ,
נמצא מעט נוזל ברחם (3.7 מ"מ),
רירית 2 מ"מ, סדירה, לא תלת שכבתית ולא היו זקיקים.
 
מישהי יודעת מה עושים עם הממצא הזה של נוזל ברחם?
עדיין יש לי כאבים קלים ולסירוגין בעיקר בבטן עליונה בצד ימין, יכול להיות שזה בגלל הנוזל הזה ברחם?
 
האם הממצאים לגבי הרירית אומרים שהיא נהרסה בעקבות הגרידה?
הרי עברו שבועיים מאז המחזור והייתי אמורה להיות עכשיו בזמן ביוץ עם רירית תלת שכבתית וזקיקים..
 
לצערי אני לא מקבלת תשובות והנחיות חד משמעיות מהרופאים ואני מיואשת ובעיקר עצובה מאד.
 
º
למקרה שהתפספס..
09/09/14 12:14
15צפיות
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/09/14 23:31
23צפיות
אני מציעה לך  ללכת להתיעצות נוספת אצל רופא מומחה בנוגע לנוזל ברחם..אולי יש זיהום שמצריך אנטיביוטיקה במיוחד אם את סובלת מכאבים.
לגבי הרירית, היא מאוד דקה ועושה רושם שהיא ממש עוד לא התאוששה מהגרידה.
איך היא היתה  בעבר.
אולי כדאי לשקול לתת תרופה לשיקום הרירית במקרה כזה.
אבל בהחלט ללכת להתייעץ. 
מאיפה את? ולאיזה קופה את שייכת? או שאת מעוניינת ללכת להתייעצות אמל רופא פרטי?
מגבלות אחרי הפלה
10/09/14 21:01
74צפיות
היי בנות,
כשהשתחררתי אחרי "הפעולה" כפי שהגדירו אותה בביה"ח נאמר לי שעד שרופא נשים לא בודק אותי להימנע מבריכה, ים, ג'קוזי וכו'
אבדק אצל הרופא שלי רק עוד שבועים...
האם אחרי משהו כמו 10 ימים אני יכולה ללכת לים? 
אני מחפשת משהו שיעשה לי טוב לפחות לזמן קצר וים בד"ר מרגיע אותי...
אשמח לשמוע התייחסויות למגבלות, עד כמה באמת חשוב להקפיד
תודה
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/09/14 23:26
34צפיות
בד"כ מומלץ להימנע מבריכה, ים, ג'קוזי, טמבטיה עד לאחר הווסת הראשונה.
צוואר הרחם עבר הרחבה וכל הרחם עברה גרידה ולכן הכל מאוד רגיש לזיהומים.
לוקח לרקמות זמן להחלים ולכן חשוב להימנע מלחשוף אותם לזיהום.
אם הים עושה לך טוב, לכי לשם, תטבלי את הרגליים,תשבי על כיסא שם ותספגי אלייך את השלווה שהים נותן לך מבלי להכנס כולך.
 
º
תודה רבה לך על התשובה המקיפה והרגישות
12/09/14 19:11
5צפיות
בדיקות באופן פרטי
09/09/14 15:41
84צפיות
שלום בנות, עברתי גרידה בשבוע 9+1 לאחר שנמצא עובר ללא דופק בגודל שמתאים לשבוע 7+1, יש לי ילדה בת שנתיים, 2 ההריונות הם כתוצאה מטיפולי ivf.
אני קוראת כאן את ההודעות שלכן ולא מצליחה להפסיק לבכות, אתן גיבורות ואני שולחת לכל אחת ואחת מכן חיבוק ענקי.
אני יודעת שבדיקות הקרישיות ניתנות רק אחרי 3 הפלות רצופות אך בגלל שהכניסה להריון היא מאד קשה לי אני רוצה לבדוק את כל מה שעלול להיות לא בסדר ואני יכולה לתקן ע״י תרופות כמו קרישיות למשל באופן פרטי.
אני אשמח לקבל פרטים לאן בדיוק צריך לפנות על מנת לבצע את הבדיקות באופן פרטי, מה הפרמטרים שהבדיקות כוללות? והאם יש בדיקות שהיתן ממליצות לבצע בנוסף לקרישיות?
תודה רבה ושוב חיבוק.
 
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/09/14 08:47
38צפיות
צר לי על האובדן שלך.
בדיקת קרישיות שלמה ניתן לעשות באיכילוב ובתל השומר.
את הרשימה המלאה ניתן לראות בפורום הריון בסיכון.
המון הצלחה בהמשך.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה