לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

זקוקה לעצה - איך לנחם חברה שעברה לידה שקטה
23/10/14 20:29
240צפיות

הי, חברה טובה עברה לידה שקטה יזומה בשבוע מתקדם בשל מחלה של העובר. 
אני כואבת את הכאב שלה ומנסה לנחם אותה. 
אשמח לשמוע עצה טובה, מה אומרים, מילות עידוד.
מאמינה גדולה במה שבא מהלב נכנס אל הלב. 
תודה.
 
היי
24/10/14 04:29
161צפיות
אממממ אני חושבת שאחד הדברים החשובים זה להפנות אותה לכאן. בעיניי המקום הזה חסר תחליף.
ומעבר לכך, כתבתי על זה משהו, ואני חושבת שתוכלי להעזר ברשומה הזאת
צר לי לבשר לך, אבל אין נחמה...
24/10/14 06:31
138צפיות
לפחות לא עד שיגיע הריון חדש ותקין (וגם אז הנחמה חלקית בלבד).
אז כחברה, תציעי את עצמך ככתף לבכות עליה, כמישהי להתלוות אליה, לחיבוק ואם היא בוחרת שלא להעזר בך - לקבל את זה בהבנה.
תודה רבה לכן, עזרתן לי מאוד ושאלה נוספת
24/10/14 14:02
125צפיות
אם היא לא עונה לשיחות שלי, אני מתכתבת איתה בסמס.
האם לשאול אותה אם היא רוצה שאני אגיע לבקר אותה או לא לשאול ופשוט להגיע ולתת לה חיבוק?
או לא להגיע ולתת לה את הזמן שלה?
קצת מבולבלת, אשמח לשמוע את דעתכן, תודה 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/10/14 14:59
110צפיות
צר לי על האובדן של חברתך.
אני הייתי שואלת האם לבוא ולא מגיעה ככה  .
יש מצב שהיא רוצה להתבודד ולהיות עם עצמה וחשוב לאפשר לה את זה.
ויכול להיות שהיא תשמח שתבואי להיות איתה.
,תני לה את האפשרות להחליט מה נכון ומתאים לה.
כמובן שאפשר לשאול שוב כל כמה ימים מחדש.
 
º
תודה
24/10/14 15:20
35צפיות
שיחות
26/10/14 15:14
79צפיות
לתת לה לדבר והרבה
לא לעזוב אותה ואת בן זוגה לבד כי הם לא יכולים לעודד אחד את השניה
מה לא להגיד?
28/10/14 07:36
42צפיות
אותי עיצבן שאמרו לי אין דבר פעם הבאה יהיה בסדראו פעם הבאה תקבלי פיצויאו אני מבינה אותך (אז זהו שמי שלא עבר לא מבין)משפטים כאלה ממש מעצבניםהגדילה לעשות מישהי שהתעלמה ממני לא אמרה שלום כשהייתי בסביבתה הורידה ראש כאילו לא רואה אותיהמחווה הכי יפה היתה שמישהי באה וחיבקה אותי ואמרה לי אני משתתפת בצערך
º
תודה
28/10/14 15:02
9צפיות
º
צודקת
31/10/14 04:41
2צפיות
זה מאוד אינדיבידואלי
30/10/14 22:14
4צפיות
לכל אחת יכולה להיות תגובה מאוד שונה. גם בתקופות שונות היחס להפלה ולקרבה של הסביבה משתנה.
עצתי לך - לכתוב שאת משתתפת בצערה, ושגם לך כואב.
ולשאול אותה מה היא צריכה ממך, ואיך הכי נכון לה שתהיי עבורה.
º
תודה רבה
31/10/14 08:01
רבדומיומה בלב העובר והמלצה להפסקת הריון מחשש ל TS
25/10/14 14:39
210צפיות
שלום,
קראתי דברים בפורום וקודם כל רציתי להגיד שאתן אמיצות מאוד וכל הכבוד על כך שיש את הפורום.
אני רגע לפני... המלצה להפסקת הריון בעקבות מציאת רבדומיומה בלב העובר וחשש  ל TS (טוברוס סקלרוזיס).
אני שבוע 25, בת 39 וחצי, הריון שני אחרי טיפולים (ראשון תקין עם ילדה מקפצת ושמחה :).
אני מפחדת מאוד מתהליך ההפסקה, וגם שאחרי כן כבר לא אוכל להרות שוב.
אשמח לשמוע עצות ומחשבות. סליחה אם זה מעורר נשכחות כואבות אצל חלק מכן.
 
מתי כבר ינץ האור בחלון, כדי שאוכל לישון....
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/10/14 15:18
111צפיות
צר לי מאוד שאלו פני הדברים.
אני בטוחה שהלכת לקבל כמה חוות דעת אצל מומחים לפני שהגעת להחלטה הלא פשוטה הזו להפסיק הריון כל כך רצוי ואהוב.
איפה את אמורה לעבור את הלידה השקטה?
התהליך אכן  לא פשוט וכדאי לדעת לקראת מה הולכים.
יש אפשרות גם לקחת דולה שתלווה אותך בתהליך.
אם תרצי לדבר איתי לגבי מה צפוי בתהליך, מוזמנת ליצור קשר.
לגבי ההמשך, אין שום סיבה שלא תוכלי להרות שוב בעתיד. מכירה ומלווה הרבה נשים שעברו לידה שקטה 
וילדו לאחר מכן תינוקות מקסימים ובריאים.
שולחת חיבוק גדול ואוהב 
שולחת חיבוק וכוחות
25/10/14 19:11
76צפיות
שלום לך
כל כך עצוב... להגיע לשבוע הריון מתקדם, להיקשר ופתאום לחשוב על פרידה...על ה"פעולה" הקשה ועל היום שאחרי...
התהליך עצמו אכן קשה. כמו שמנהלת הפורום המקסימה כתבה, חשוב שתדעי לקראת מה את הולכת.
מסיניון בפורום החשוב והעצוב הזה, קראתי על המון תינוקות בריאים שנולדו אחרי לידה שקטה.
קשה...
אני איתך.
מאחלת לך כוחות לועדה ולתהליך הלא פשוט... 
מקווה שלפחות החלק הפיזי יעבור בקלות עד כמה שאפשר ולחלק הנפשי אנחנו כאן.
שאלה - מחזור לאחר גרידא
24/10/14 19:09
106צפיות
אני כחמישה שבועות לאחר גרידא ומצפה למחזור.
ידוע לי כי הוא עשוי להגיע עד 6 שבועות מהגרידא.
מזה כ4 ימים אני עם הכתמה (אפילו לא דימום קל, אלא הפרשה דמית, שרואים רק בעת הניגוב והיא יותר ורודה מאשר דמית ממש, מתנצלת על התיאור אך אולי יש לזה משמעות ?) ומעט כאביי התכווצות ברחם לסרוגין, כמו בעת מחזור קל.
האם יתכן שזהו בעצם המחזור והוא כ"כ "קל" בעקבות כך שעברתי גרידא ? 
אם לא, האם זה נשמע כמו משהו שדורש התייחסות ובדיקה, או רק להמתין בסבלנות ?
 
אציין עוד שאני עם מעט חום  - 37.2-37.4 מזה כשבועיים ונשללה אופציה של זיהום (אולטרסאונד וספירת דם).
לא יודעת אם יש או אין קשר. מעולם לא שמתי לב אם אולי יש עליית חום סביב המחזור ? 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/10/14 23:55
46צפיות
יכול מאוד שזו הווסת והדימום אכן מועט בגלל הגרידה ובגלל שהרירית עוד לא התאוששה .
מה אמרו לך בגרידה על עובי הרירית?
הרבה פעמים יש חום נמוך בכה ימים שלפני הווסת אבל חום שנמשך שבועיים צריך להיבדק יותר לעומק.
האם את חשה כאבים באזור הגב התחתון, אגן? רחם?
אולי כדאי גם לעשות בדיקת שתן.
דלקת באגן לא תמיד ניתן לראות בספירת דם והיא מתאפיינת הרבה פעמים בחום נמוך בעיקר אחר הצהריים.
מציעה לך לחזור שוב על ספירת הדם ואולי להתייעץ עם הרופא אם כדאי להוסיף בדיקות דם יותר מקיפות.
כמובן להתייעץ גם עם הגינקולוג וגם עם רופא המשפחה.
תרגישי טוב. תעדכני מה קורה.
 
כן...
25/10/14 10:34
34צפיות
לא דיברו איתי על כלום אחרי הגרידא ולא הסבירו לי כלום לפני השחרור....
אני אכן סובלת  מכאבי רחם וגב תחתון והחום עולה יותר בעיקר בערבים.
אשאל את הרופא לגבי דלקת אגן - תודה.
אגב - ממה זה נובע ? זה קשור לגרידה ?
היי,
25/10/14 12:35
20צפיות
בהחלט קשור ללידה.
יכול להיות זיהום שהתפתח. קיבלת אנטיביוטיקה לאחר הגרידה?
קשה לאבחן דלקת שהיא עדיין בקטנה. ולכן היא עוד לא מופיעה במדדים של ספירת הדם.
אבל גינקולוג טוב ומקצועי יכול לפי הסימנים לזהות שזה זה ולהתחיל טיפול במקום לחכות שזה יחמיר.
תרגישי טוב
קיבלתי אנטיביוטיקה
25/10/14 17:24
25צפיות
מס' ימים לפני הלידה , כשראו והאמינו לי סוף סוף שישנה ירידת מים... ועד שבועיים לאחר הלידה. סה"כ כמעט 3 שבועות !
היה לי חום כזה עוד בזמן ההריון - בזמנו טענו שחום הגוף בזמן ההריון מעט גבוה יותר וכי זה תקין. לאחר ההריון ציפיתי שירד... אך לא השתנה עדיין.
תיקון טעות
25/10/14 17:30
27צפיות
היה לי חום שכזה כמעט לכל אורך ההריון ולאחריו ירד ובשבועיים שלושה האחרונים עלה שוב.
º
חשוב לברר מה מקור החום
25/10/14 22:38
10צפיות
נהלים מסודרים לגבי קבורה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/10/14 16:12
191צפיות
היי,
היתה לי שיחה עם דר' תמר אשכנזי לקבל נושא הקבורה.
מסתבר שבעקבות הפנייה שלה פה ומה שנשים ענו לה בחזרה. בוצעה עבודת ריענון בקשר לנהלים
של הקבורה.
יש לי את המסמכים ממשרד הבריאות, ומשרד הדתות. אפשר כמובן למצוא את זהבאינטרנט.
זהירות, לא קל לקרוא את כל התיאורים שם.
היא גם ביקשה למסור לי, שאם יש מישהי שמתקשה לקבל מידע מחברה קדישא על מקום הקבורה, יכולה לכתוב לי מייל ואני אעביר לה את הבקשה.
זו הזדמנות מצויינת להודות לה על העשייה המבורכת.
אפשר לקבל קישור ?
24/10/14 18:23
60צפיות
או אם מעדיפים שהחומר לא יפורסם פה... אשמח לקבל עותק בפרטי.
אני לא מפסיקה לחשוב בדיוק על זה (בין כל יתר בליל המחשבות שרצות בראשי ללא הרף וממש לא נותנות מנוח) - כשהסבירו לנו בביה"ח ואמרו, כי יש אפשרות לקחת אותה ולבצע הסדרי קבורה לבד, או שלהשאירה וחברת קדישא ידאגו להסדרים... היינו חלוקים בדעותינו.
הרגשתי שאני מקשה על בן זוגי , שנראה שמאד רצה להשאיר הכל מאחוריו והאפשרות של לקחת אותה ולהתמודד עם הסדרת הקבורה ממש הלחיצה אותו.
הסכמתי להשאירה בביה"ח ומאז אין לי מנוח.
מאד הייתי רוצה להתוודע יותר לנושא ואולי גם לברר לגבי מקום קבורתה של הקטנה שלי :(.
 
תשלחי לי את המייל שלך
24/10/14 23:58
49צפיות
ואני אשלח לך.
קחי בחשבון שלא קל לקרוא את הכתוב בגלל התאורים"הגרפיים" של כל המקרים.
זיהום בעקבות סיסי שליה
24/10/14 12:29
156צפיות
זה הגיוני שזה קרה שבועיים וחצי אחרי הבדיקה?!זיהום לא קורה באופן מיידי? אני הולכת להשתגע מכל מה שקרהמישהי מכירה מישהי שזה קרה לה גם? ואם זה לא באמת בעקבות הבדיקה , מה אני עושה עם זה בהריונות הבאים? הרי אף אחד לא יודע מה גרם לזה
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/10/14 15:02
71צפיות
תלוי בחיידק.יש כאלו שלוקח להם זמן לפרוץ.
אבל אין תשובה ודאית .
בפעם הבאה פשוט כדאי לקחת אנטיביוטיקה לאחר הבדיקה על מנת למנוע זיהום.
אני מכירה כאלו שזה קרה להן בעקבות זיהום לאחר מי שפיר.
לקחו דגימה על מנת לבדוק איזה זיהום זה היה? 
 
גם אצלי, אחד החשדות הוא זיהום בעקבות סיסי שליה
24/10/14 18:49
87צפיות
עשיתי את הבדיקה בסוף שבוע 13 וכשעה לאחר הבדיקה היה דימום מאד חמור שהחזיר אותנו למיון. נצפה דופק ולא נראתה המטומה ונשלחתי הביתה לנוח ל3 ימים.
משם והלאה עברנו גיהנום - דימומים חזקים מידי יומיים שלושה וביקורים חוזרים במיון, בכל פעם בדקו שיש דופק ואמרו שמלבד מבדיקה שכזו אין מה לעשות... לשאלותיי האם זה כתוצאה מהבדיקה נעניתי שודאי שלא ושבכל מקרה זה לא ממש משנה כבר.
לאט לאט נוספה גם הרגשה של רטיבות וכשהתלוננתי על אפשרות של טפטוף מי שפיר - יחסו את זה לחרדה גבוהה שלי ולא התייחסו ברצינות.
בשבוע 16 אושפזתי בעקבות דימום חמור והייתי מאושפזת משך שבועיים.
גם שם לא האמינו כי יש ירידת מים ורק כעבור שבוע, כשראו פתאום מיעוט מי שפיר באולטרסאונד, החלו לבדוק את הנושא וגם אז רק עם חיתול ירוק (הבנתי שבבתי חולים אחרים ישנם בדיקות עם חומר שמזהה ירידת מים בצביעה). ההגיון שלהם היה - שממילא אין מה לעשות בשבוע כזה, אז נשגיח ונראה.
כעבור שבוע חזר דימום חזק שוב והיות והיתה שבת והיתה רק מתמחה, שהתקשתה להתמודד עם הבכי והמצוקה שלי, היא החליטה להתחיל עם טיפול אנטיביוטי (למרות שציינה כי אינה ב טוחה שיורדים לי המים, כפי שהרגשתי, אבל שיהיה כמניעה).
יומיים אחרי זה התעוררתי להרגשה כאילו ממש יורדים כל המים (למרות שמה שראו בפועל היו דימום וקרישי דם) ובאולטרסאונד שעשו ראו שאכן ירדו כל המים.
רק אז היו מוכנים להודות שככל הנראה צדקתי והיתה ירידת מים הדרגתית ורק אז היו מוכנים להעלות כאפשרות שיתכן שזה החל כזיהום כתוצאה מבדיקת סיסי השליה (עד אז שללו כל השערה ושאלה שלי בנושאים והתייחסו ממש לא ברצינות).
 
את הבדיקה עשיתי כי הופעל עליי לחץ חזק מכל הכיוונים (יצא לנו סיכון מוגבר לדאון בסקר שליש ראשון) שלא להמתין ולוודא במיידי... אני רציתי לחכות למי שפיר אבל כל רופא שהתייעצתי וכמובן משפחתי ובן זוגי לחצו מאד לעשות סיסי שלייה.
כל נימי נפשי צרחו שלא לעשות אותה, אבל נכנעתי לדעת הרוב.
איני יודעת כמובן בוודאות אם הבדיקה אכן היתה הגורם, אבל קיים סיכוי לא מועט שכן , או לכל הפחות היא החמירה מצב שהיה קיים וודאי לא עזרה לשמור ולהגן על ההריון.
את הבדיקה הזו בוודאות לא אבצע שוב.
פעם הבאה אני לא אעשה את הבדיקה הזו,
24/10/14 20:25
77צפיות
למעשה אני לא אעשה אותה יותר לעולם ואזהיר את כל מי שרק אפשר.
למה הם לא נותנים אנטיביוטיקה אם אלו הסכנות?
למרות שכל רופא אמר לי שפשוט לא היה מה לעשות ויכול להיות שהיו לי טיפטופים של מי שפיר אבל בשבועות האלה קשה לראות.
אני גם הרגשתי רע יותר פיזית אחרי הבדיקה, אבל ייחסתי את זה לחרדה והלחצים של ההריון , לא היה לי חום או תסמין מחשיד.. כשהופיע חום אחרי יותר משבועיים , הייתה גם את בירידת מים כעבור חצי שעה.
עשו לי מלא בדיקות וגם תרביות דם , אני לא יודעת איזה חיידק היה לי ,קיבלתי גם את התוצאות של הסיסי שלייה והיה תקין ומסתבר שהיה לי בן
והנפש שלי לא יודעת מנוח , אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור
מבינה אותך לחלוטין.
24/10/14 23:49
42צפיות
אין לי מושג למה לא נותנים אנטיביוטיקה ל5 ימים ולו רק בכדי למנוע סיבוכים.נכון שזה לא מכסה את
כל הסיכונים אבל לפחות חלק גדול.
אני נתקלת בזה הרבה אצל בנות שעברו גרידה ולא מקבלות אנטיביוטיקה ל5 ימים מעבר למה שמקבלים בחדר ניתוח ואז מתפתחת דלקת חמורה באגן.ובסופו של דבר מקבלים אנטיביוטיקה באישפוז ועוד 3 שבועות. 3 סוגים שאפשר היה מראש למנוע את זה.
חשוב לציין שיש הרבה מקרים בהם הבדיקה עוברת בשלום. ומי שעושה אותה בד"כ יש סיבות טובות כי היא אכן בדיקה עם יותר סיכונים..
 
חדשה, וברשותכן משתפת את סיפורי
23/10/14 09:33
428צפיות

שלום לכולן, מרגישה צורך לשתף אתכן בסיפור שלי. מתנצלת מראש על האורך.

לפני כ-6 שבועות עברתי לידה שקטה לאחר הפלה (פטוסייד) בשבוע 35. ברקע בשנתיים האחרונות הפלה נדחית בשבוע 7 עקב חוסר דופק, בוצע ע"י ציטוטק ולאחריו הפלה ספונטנית בשבוע 5 (הרופאים אומרים הריון כימי). בעקבות כך ביקשתי מהרופא שלי בירור קרישיות, ועל פי פרופסור קופרמינץ יש לי אפלה APLA, ובמהלך ההיריון ועד היום מזריקה קלקסן. למשפחה שלי הקרוב חברים ומכרים סיפרתי כי הייתה הפסקת דופק, לא יכולתי לספר את הסיפור האמיתי, לא רציתי לשמוע את התגובות של אנשים על ההחלטה השהחלטנו..

ההיריון היה תקין, סקירה ראשונה ביצעתי במכון פרטי ואת השנייה בקהילה (יתכן והייתה טעות). לאורך כל ההיריון הייתי בליווי היי ריסק בבי"ח, ובמהלכו עשיתי אולטרסאונדים שונים במכון. בשבוע 35  ביום רביעי הגעתי באופן שגרתי לביקורת, בד"כ אני נכנסת די מהר לבדיקת אולטרסאונד אבל באותו יום היה טירוף וחיכיתי למעלה משעה (דבר שהייה לטובתי אח"כ), בעת ביצוע הבדיקה הטכנאית שמה את המטמר ואומרת יש דופק ואני רואה גם הרחבת חדרי מוח (דבר שלא היה לפני כן)וקראה לרופא בכיר. מפה לשם הגיע רופא בכיר ואמר שהוא רוצה לעשות אולטרסאונד יותר מדויק לאחר ישיבת צוות של המחלקה, באותו זמן ישר התקשרתי לבעלי שיבוא והבנתי שהמצב אינו תקין כלל.
בדיוק כשבעלי הגיע  קראו לנו לחדר בדיקה, בחדר נכחו טכנאית ו- 5 רופאים בניהם מנהל המחלקה, במהלך הבדיקה זרקו מילים שהבנתי חלקית. בעת סיום הבדיקה הושיבו אותי ואת בעלי והסבירו לנו שחסר קטע במוח הנקרא קורפוס קלוזום וגם ישנם הרחבה של חדרי המוח. אני במקצועי אחות וישר הבנתי את ההשלכות של המומים. הרופאים נראו המומים שזה התגלה בשבוע כזה וכנראה די נדיר. מפה ושם התחלנו להתגלגל והגענו להחלטה להפסיק את ההיריון, מוח אי אפשר לרפא ושאין כמעט סיכוי לילד בריא. מכאן ואילך הכול המשיך בסבל עד הלידה. הקושי להיות ערה ולהרגיש את העוברית שלי הילדה שלי עד יום שנישבו הייתה ההפלה.
 
ביום שני הגענו בבוקר וסביב 12 הכניסו אותי  להמתה של העוברית, דבר הכי נורא שאפשר לעבור. בהתחלה דקרו אותי למי שפיר, לאחר מכן דקרו שוב ולא הצליחו להגיע ללב הילדה לכן החליטו להזריק תמיסת אשלגן לחבל הטבור. לאחר ההזרקה הרגשתי קפיצות של הילדה עד שהפסיקה. וכל פעם רופא שם את המטמר ואומר שעדין הוא רואה דופק אומנם חלש אבל רואה. ככה עד שמתה לאט. מיום שני עד יום חמישי בחצות הייתי בסבל של צירים וזירוז שהכול הלך על הצד הרע. למזלי מרגע שנכנסה מיילדת והתחלתי לידה הכול עבר על הצד הטוב ביותר כולל התאוששות גופנית שלי אח"כ.
 
אני מסתכלת קדימה, מאמינה שבמזל התגלה לי המום, ולא אח"כ בגיל חודש ולחיות עם ילד שמתפגר מול העיניים.
נמצאת בבית ריק בחופש לידה, כל החגים וכולל השבוע הייתי פעילה, חשבתי מידי פעם ובכיתי מעט בזמן האשפוז ובראש השנה. מסתכלת קדימה ורוצה להתקדם הלאה.  
 
23/10/14 09:51
98צפיות
הסיפור שלך מאוד עצוב, אבל הגישה שלך ממש בריאה. הכל עדיין טרי, ואולי מדי פעם תרגישי פתאום עצובה, אבל אני חושבת שבסופו של דבר לקחת החלטה אמיצה ונכונה, ואת כנראה בחורה מאוד חכמה. אני מאחלת לך שתיכנסי במהרה להריון נוסף, שיסתיים בזמן ועם תינוק בריא. חזקי ואמצי!
עצוב מאוד לקרוא את סיפורך-
23/10/14 18:46
116צפיות
מעבר לאובדן ולאבל, מכעיס אותי מאוד שהיית במעקבים כה רבים, עשית כל כך הרבה אולטרסאונדים, ורק בשבוע 35 גילו את המום החמור הזה. את הקורפוס קלוזום צריך לראות כבר בסקירה השנייה. בעיניי זו ממש רשלנות רפואית. מסכנה. לסחוב עד שבוע כה מתקדם...ליבי איתך.
 
התהליך שתיארת של הלידה נשמע כה קשה  ומזעזע. אין מילים.
קבלי חיבוקים של חיזוק, ובנוסף- כתבתי לך גם מסר.
 
24/10/14 18:56
32צפיות
קראתי ובכיתי איתך.
אין לי לצערי מילות נחמה , הלוואי שידעתי לאמר משהו שינחם ולו במעט.
את נשמעת לי כ"כ חזקה ואמיצה. הלוואי שהיו לי אפילו חלק מהחוזק והאומץ שנראה שהם מנת חלקך.
מאחלת לך רק טוב מכאן ואילך.
24/10/14 19:18
30צפיות
וואו מה שעברת הוא לא פשוט בכלל... אני יודעת כמה קשה סוף השבוע הזה  שבין הידיעה או ההבנה שזה נגמר ובין זה שמרגישים את העובר עדיין חי בתוכך... אני זוכרת שדווקא באותו סוף שבוע שהבנו שזה הולך להיגמר פתאום הרגשתי את העובר יותר מבכל יום אחר, כאילו הוא קורא לי ואומר אני פה.... 
 
כל הכבוד על החוזק ועל המחשבה קדימה 
כל כך עצוב... מחבקת אותך לפחות וירטואלית
24/10/14 20:49
45צפיות
כל כך נורא מה שעברת
לבי איתך
שולחת חיבוק וכוחות
את לא חייבת להיות חזקה, לפחות לא כאן
הי יקרה, צר לי כל כך
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/10/14 23:44
48צפיות
לצערי אני מכירה עוד מקרים כאלו שבשלב מאוחר התברר שיש בעיה במוח.
זו הסיבה שהסקירה השנייה חשובה לא פחות מהסקירה הראשונה. בגלל שניתן לראות דברים במוח שלא ניתן לראות בשבוע מוקדם יותר.
כל התהליך של לידה שקטה הוא תהליך קשה ובעיקר בלתי נתפס.
החלק הראשון של הזרקת האשלגן הוא הכי נורא בעיניי,
איפה עברת את הלידה?
טוב שאת מסתכלת וחושבת קדימה. אבל זה בסדר גם לתת לכאב ולעצב מקום. 
תודה ששיתפת אותנו.
שולחת המון אהבה וחיבוק גדול ומאחלת רק טוב בהמשך.
תודה על התמיכה והחיבוקים
26/10/14 10:55
40צפיות
היה קשה לי להכנס ולחזור לקרוא, הייתי צריכה כמה ימים
בכל פעם שנכנסתי קראתי ארת הסיפורים והגעתי למקומות ושוב התחלתי לבכות.
לשמחתי שבת היא מנוחה והתנתקות ( אני דתייה), הצלחתי לדבר קצת עם בעלי ( הוא מאוד מופנם ושקט).
חזרה לי תשובה של ציפ גנטי, ואכן הייתה איזה שהיא בעיה באחד הגנים, ויש לי תור השבוע פרט לרופא גנטי. נראה איך מתקדמים הלאה צעד צעד. 
שיהיה לנו שבוע שקט וקל
כמה כואב לקרוא...
28/10/14 15:28
13צפיות
פשוט כואב... אני עברתי הפלה יזומה בשבוע 24 בעקבות ירידת מים. כואב לי כל כך.4535
אחרי הריון כימי
22/10/14 22:35
124צפיות
שלום לכולם
אני יודעת שזה אולי יישמע קצת חסר רגישות אבל בכל זאת קשה לע, בעברי הריון שנפסק בשבוע 9 (דופק פסק) בבדיקה של העובר התברר כי סבל ממחלה שאנחנו נשאים אליה אחכ הריון תקין ב"ה עם תוצר מדהים (חמסה טפו) ועכשיו הריון כימי- איחור של כמה ימים בטא 166 ומיד אחכ דימום .עשיתי אולטראסאונד לא היה כלום ועכשיו 33 יום אחרי קיבלתי מחזור די כבד.
האם אני צריכה לעשות בירור הפלות חזרות? האם הגיוני מחזור כזה כבד?
תודה רבה
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/10/14 08:55
46צפיות
מחזור כבד נורמלי לחלוטין לאחר הריון כימי.
לגבי ברור, ממליצה להתייעץ עם הרופא שלך
היי
23/10/14 09:35
38צפיות
אני הייתי ממליצה לעשות לך בירור קרישיות, למרות שההריון הראשון היה ללא דופק בעקבות מחלה. 
בשביל השקט שלך להריונות הבאים
צר לי על חוסר התפתחות ההריון,
23/10/14 18:49
47צפיות
ושאלה- כתבת שאתם נשאים של מחלה. אז האם אתם לא צריכים לעבור PGD
עזרה וייעוץ
22/10/14 09:17
252צפיות
בנות יקרות,
קראתי קצת בפורום (רק בעמוד הראשון) ודמעות חנקו את גרוני, הלוואי והייתי יכולה לחבק כל אחת מכן ולקחת מעט מהכאב שמלווה אתכן.
אני פונה בבקשה לעצות, גיסתי (האהובה) עברה הפסקת הריון בגלל מום בעובר. אני ממש רוצה לעזור לה ולאחי יש לכן עצות, מה יכול לעזור לה להקל על הכאב.
יש גם משהו שאחי יכול לעזור לה?
כל טיפ/עצה הכי קטנה תעזור.
המון תודה!
שלום לך,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/10/14 12:24
96צפיות
צר לי על אובדן ההריון של אחיך וגיסתך.
באיזה שבוע היא ? האם היא עברה הפסקה בגרידה או לידה שקטה?
בשלב הזה הכי חשוב זה להיות שם עבורה, לחבק ולהקשיב.לתת מקום לכאב ולעצב.
לא לומר שיהיה בסדר, שהכל לטובה וכו'.לתת לגיטמציה מוחלטת למה שהיא עוברת.
לוקח זמן לעכל ולהתאבל על מה שהיה .
אובדן מציף הרבה דברים למעלה ואין נכון ולא נכון.לכל אחד יש את הקצב שלו בהתמודדות.
יש שרוצות להיות עם חברים משפחה וכו' ויש כאלו שמעדיפות להתבודד.
מפגשים עם נשים בהריון או תינוקות קשים.
הכי טוב זה לשאול מה את יכולה לעשות למענה.מה היא צריכה.
מציעה לך גם להפנות אותה לפורום על מנת שתוכל לשתף ולקבל תמיכה.גם אחיך כמובן מוזמן לשתף.
 
תודה!
22/10/14 12:29
75צפיות
היא בשבוע 23 לדעתי, לפי מה שהבנתי  היא עוברת לידה שקטה. 
המלצתי להם על הפורום אני מקווה שהם יכנסו בשביל לקבל תמיכה ולתמוך חזרה (גם בזה יש משהו מחזק).
 
 
לתת לה...
22/10/14 14:54
90צפיות
לתת לה את המקום לבכות, את המקום לצרוח, את המקום להיתקע גם כשכולם ממשיכים.
לתת לה להיות עם העצב ולהיות עם הכאב. 
להיות שם בשבילה תמיד... גם אחרי שעובר חודש ואפילו כמה שנים.
זה תמיד שם, צריך ללמוד לחיות עם זה. צריך ללמוד לדבר על זה בלי להתבצר מאחורי הבושה או התסכול.
ולחבק. לא לנסות להבין. רק לחבק.
 
מזל שיש לה אותך.
תודה לכולכן ועוד כמה פרטים מעניינים שגיליתי מד"ר תמר אשכנזי
22/10/14 15:12
117צפיות
אני מקווה שהפרטים שאני כותבת כאן יהיו מדוייקים.
שוחחתי עם ד"ר תמר אשכזי (הגעתי אליה ממש במקרה) שחקרה לעומק את נושא האבל של נשים שחוות אובדן הריון. היא סיפרה לי שהנושא גם מוסדר במספר דרכים עם משרד הדתות ושניתן לברר היכן העובר נקבר גם מספר שנים לאחר האסון (אני ממש משתדלת לבחור מילים נכונות, מקווה שתהיו סלחניות עימי).  היא המליצה לי להגיד להם לצלם את כפות הרגליים של העובר וכן לבקש את הצמיד. היא עדכנה אותי שמשרד הדתות מאפשר להשתתף בקבורה ולערוך הלוויה ושדבר זה צריך להיות מסוכם מול בית החולים. היא אמרה שהנושא במלואו יפורסם בקרוב. המלצתי לה לפרסם זאת בפורום שלכן שיהי זה לעזר לנשים אחרות.
 
ושוב, המון תודה לכולכן, בעיקר שאתן משתפות ומאפשרות לכמוני לנסות להבין מה עוברים (ולו במקצת) ולעזור לקרובים לי
היי,
23/10/14 16:09
32צפיות
.
חברת קדישא לא תמיד משתפת פעולה לגבי הקבורה ובטח שלא מאפשרת להשתתף בקבורה.
מה גם שבד"כ שולחים לניתוח פתולוגי ואז קוברים בעיר אחרת.הלוואי והכל היה מוסדר בצורה אידאלית כל כך.
יש כאלו שבוחרים לקבור לבד.
לגבי הצילום.בארץ לא נותנים צמיד לעובר. אבל אני בהחלט ממליצה לצלם את העובר ובטח שלהיפרד ממנו.
שאני מלווה לידות שקטות,אני מצלמת עבור הורים שלא תמיד רוצים לראות בכדי שתהיה להם מזכרת במידה וירצו בשלב מאוחר יותר.
בארה"ב נהוג לתת צמיד ותמונה של טביעת כפות הרגליים.
אם גיסתך תרצה יותר פירוט על התהליך עצמו של הלידה,היא מוזמנת ליצור איתי קשר ובשמחה אענה לה.
 
º
מסכימה עם כל מה שכתבו לך
22/10/14 15:03
38צפיות
כמה שפחות לתת עצות ולהגיד ששטויות וכבר את נכנסת שוב להריון
22/10/14 22:09
75צפיות
להקשיב ולהגיד על כל דבר שהיא צודקת ואם היא צריכה משהו את כאן
תקני לה משהו של תשומות לב - בלון של לב, שוקולד ופשוט תומרי לה שאת אוהבת אותה, אותם...
היי בנות,צריכה התייעצות דחופה ...
21/10/14 07:59
275צפיות
ב 15/09 עברתי גרידה לאחר שבשבוע 14 ראו שלעובר אין דופק, ב 16/10 קיבלתי מחזור שהסתיים היום.
שאלתי היא האם זה בסדר לחכות מחזור אחד ולהתחיל לנסות שוב? ועוד משהו- הרופא שלי חושב שאני לא צריכה לבצע שום בדיקה לאחר מה שקרה לי,האם זה הגיוני שהוא לא הפנה אותי לעשות בדיקת לקרישות?
או שישנם עוד בדיקות שצריך לבצע שאני לא יודעת ?
 
אודה מאוד לתשובתכן.
אני תמיד ממשיכה הלאה במחזור שאחרי הגרידה
21/10/14 13:50
101צפיות
באם אין סיבוך משמעותי לא רואה צורך בעוד בדיקות.
 
שיהיה בהצלחה מהמשך הדרך
צפרדעית
היי טוני,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/10/14 15:12
68צפיות
אין שום בעיה לצאת לדרך. יש כאלו שממליצים לחכות מחזור אחד ויש שיותר.
אם מרגיש לך שהכל בסדר ושאת מאוזנת  תתחילו לנסות.
לגבי בדיקות, לאחר פעם אחת(וכמובן שתהיה האחרונה) אין שום אידיקציה שיכולה להיות בעיה .
לכן לא מבצעים בדיקות.
המון הצלחה.
º
תודה רבה בנות
22/10/14 07:13
21צפיות
הי - אני שאלתי שני רופאים, כמה פעמים שנהם אמרו לי ישר אחרי
22/10/14 22:06
81צפיות
המחזור הראשון, וכשאמרתי ושאלתי שוב את הרופא שלי, ואמרתי לו שקראתי באינטרנט שצריך להמתין, הוא אמר לי שבאינטרנט כדאי לי רק לקרא חדשות ואוכל...
 
º
חחחח תודה
23/10/14 12:00
25צפיות
טוני,,,
23/10/14 13:02
32צפיות
בהצלחה ותעדכני, אני שחושלה שבועות אחריך, מקווה שתוכלי לפזר בקרוב אבקת פיות :) או איך שקוראים לזה בפורום השני... :)
º
אמן וככה זה יהיה,אני בהחלט אנסה בביוץ.
23/10/14 15:26
10צפיות
כבר המון זמן שלא ביקרתי פה
20/10/14 14:31
364צפיות
למען האמת כבר היתי בטוחה ששלב האובדן כבר מאחורי...
אבל הנה, הגורל ממשיך לצחוק עלינו.
הריון 9 שוב הסתיים באובדן דופק.
כבר שכחתי את הנוהל....
מחכה שאולי תהיה הפלה טבעית, מקווה לא להזדקק לגרידה.
 
צפרדעית
 
צפרדעית יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 14:54
141צפיות
אוף, עצוב לי לראות אותך שוב פה.
מקווה שאכן יפול טבעי . 
והכי חשוב שההמשך יהיה טוב .
חיבוק גדול גדול
עצוב
20/10/14 20:08
80צפיות
שולחת לך כוחות
לפחות שהחלק הפיזי יהיה מאחוריך.
 
צפרדעית היקרה,
22/10/14 15:09
118צפיות
אנחנו לא מכירות, אבל הגיע הזמן שתדעי שכבוגרת 7 הפלות (6 מהן ברצף ואחת בין שני ההריונות התקינים שהביאו לי את שני ילדיי), שאלתי בעבר על כאלו שהיו להן הרבה הפלות ושבסופו של דבר קרה להן הנס. בנות מהפורום הפנו אותי לקרוא את הסיפור הקשה והמרגש שלך. אז שתדעי, שלפני כמעט שנה "היכרנו" מבלי שידעת זאת בכלל.
כעת אני בת 40 וחצי, בהריון עשירי ואחרון בשבוע 23. אין צורך לפרט לך את כל תחושותיי ואת הקושי העצום. זה פשוט עינוי הגוף והנפש אובדני ההריון החוזרים הללו.
 
אני מאחלת לך שהכל יסתיים במהירה, ושבפעם הבאה תחווי הריון תקין, אשר יסתיים בשמחה עצומה.
 
ממש ריגשת אותי
23/10/14 10:23
86צפיות
הצלחת להזכיר לי כמה כוח יש לי וש"הכל קטן עלי".
שמחה לשמוע שהסיפור ההזוי שלי הצליח לחזק אותך.
מאחלת לך המשך הריון משעמם ותקין
 
צפרדעית (שכניראה ההורמונים של ההריון המתאבד עושים אותה רגשנית ובכינית ף-) )
מחזוריות...
22/10/14 14:51
160צפיות
5 חודשים אחרי...
לפני 3 חודשים החלטנו לנסות להתחיל מחדש ולהיכנס להיריון.
מאז כל חודש שעובר הוא גהינום. כמה ימים לפני המחזור הלחץ שלי עולה לשיאים חדשים.
אני יודעת שאסור לי להילחץ כי זה עלול לפוגע בתהליך.
אני יודעת שאסור לי לבכות כי זה עלול לפגוע בתהליך.
אני יודעת שאסור לי לצעוק כי זה עלול לפגוע...
אני יודעת שאסור לי לפחד כי זה עלול לפגוע...
אבל המציאות היא כזאת- אני בלחץ, אני בוכה המון, אני צועקת המון, אני פוחדת.
כחלק מההתמודדות אני מנסה למצוא לי נקודות של אור להאיחז בהם, נקודות שירגיעו אותי ויובילו אותי לשלווה פנימית כדי שאוכל להתחיל מחדש...
אבל אז מגיע המחזור ושובר את הכל... מעין start over לחיים... ואז אני קצת יותר רגועה, קצת פחות בלחץ, קצת יותר אדישה לחיים.
אתמול הוא היה צריך להגיע שוב... רמת החרדה והלחץ בשיאם, כרגיל.
הוא מאחר.
אני בהתמודדות מחדש... ולא בטוחה אם אני רוצה בכלל שהוא ימשיך לאחר או שיגיע וירגיע.
רגע, רגע,
22/10/14 15:01
87צפיות
מי אמר לך שאסור? אלוהים!- מה פתאום אסור?!
אני לא זוכרת את הסיפור שלך (עימך הסליחה), אבל בכל מקרה של אובדן הריון- מותר- מותר לבכות, מותר לצעוק, מותר לפחד, מותר להילחץ. לא רק שמותר, פשוט אי אפשר שלא לעשות זאת.
 
אז קודם כל- תני לעצמך את הלגינטימציה להרגיש את כל מה שאת מרגישה. אל תבקרי עצמך, ואל תתני לאחרים לשפוט אותך או לומר לך כיצד עלייך לנהוג או לא לנהוג.
 
דבר שני וחשוב- ממליצה לשקול סיוע מקצועי, כדי לסייע לך בהתמודדות הקשה הזו.  אני מוקפת באנשי מקצוע, וזה אחד הדברים שמסייעים לי. אם את רוצה המלצות- כתבי לי ואמליץ.
 
אני יודעת שמותר...
22/10/14 18:30
58צפיות
אני יודעת שכדי להתמודד מותר ואף רצוי לבכות... ותאמיני לי שאני עושה זאת במקצועיות..
העניין הוא שאני רוצה להיכנס להיריון וכולם מסביב (כולל רופאים...) אומרים כהמלצה שכדי להיכנס להיריון צריך להיות רגועה כי אחרת מלחצים זה יכול ליפול...
 
לגבי אנשי מקצוע... פסיכולוגים זה לא בשבילי כי זה לא מתאים לאופי שלי (אני יודעת שזה נשמע כאילו אני נרתעת אבל זאת לא הסיבה). וטיפול גוף נפש כמו למשל רפלקסיולוגיה אני ניסיתי פעם אחת אבל גם לא הרגשתי שזה ממש עוזר לי. הייתה לי המון מבוכה שלא תרמה לי כל כך והרגשתי שאני גורמת לעצבות לאדם שמטפל בי.
 
מכירה אופציות אחרות? אשמח לנסות...(באזור חיפה)
מי לעזאזל הרופאים שלך?!-
25/10/14 23:03
14צפיות
מי אומר לך את השטויות הללו?!- תכתבי לי פה עכשיו שמות של רופאים שאמרו לך שמלחצים עובר יכול ליפול.
אוי ואבוי להם. מה פתאום?! בולשיט!
וגם כדי להיכנס להריון- לא צריך להיות רגועים, ואנחנו במצבנו לא יכולות להיות רגועות. לפני כל כניסה להריון הייתי בלחץ הסטרי, וגם לפני ההריון הנוכחי.  והממוצע שלי של כניסה להריון הוא 3-4 חודשים.
יש איזו אמונה מטופשת שאם האישה לחוצה, אז או שלא תיכנס להריון, או שהלחץ יגרום להפלה. אני חוזרת וכותבת- שטויות במיץ עגבניות. כך מדברים אנשים שלא מבינים כלום, ובטח לא רופאים.
בבקשה, אם איזשהו רופא אמר לך משהו כזה, חשוב לי לדעת מי אמר לך. כי זה גובל ברשלנות מקצועית- להפיל על האישה את האחריות לחוסר הכניסה להריון או להפלות. זה נורא ואיום.
 
לגבי אופציות טיפוליות- כל אחת הולכת לכיוון שמדבר אליה. אני מטופלת אצל עובדת סוציאלית שמתמחה בין השאר באובדני הריון, ולאחרונה גם הייתי בפגישת ייעוץ ומעקב אצל פסיכיאטרית נשים שמתמחה בזה.
שתיהן נמצאות ברעננה. לא מכירה מישהי באיזור שלך.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/10/14 18:38
50צפיות
כל כך טבעי להיות במקום הזה.
כל חודש מחדש הטלטלה הרגשית,כל סימן הכי קטן ,ואנחנו בטוחות שיש הריון,ואז מגיע היום והווסת מגיעה כאילו לא הרגישה את כל הסימנים.
איזו התרסקות וכאב.
אז נכון שעדיף לא לפחד,להיות בלחץ וכו'.אבל את אנושית וזה טבעי להיות שם.
את יכולה לומר לעצמך שאת מקדישה יומיים למקום הזה ואז מתחילים מחדש.
והלוואי הלואי שהחודש זה קורה.
חיבוק גדול 
הפעם זה מרגיש אחרת...
22/10/14 18:56
58צפיות
אני מאוד רגישה וקשובה לגוף שלי. כמו הרגע שהבנתי שהעובר יוצא החוצה בסוף חודש חמישי למרות שהרופאים צחקו עליי בהתחלה ואמרו שאין סיכוי ושאני כנראה עוד סתם חרדתית שעלתה למיון..
המחזור שלי לא נוטה לאחר. 
אבל הכל יכול לקרות... וזה בדיוק העניין והקושי הכי גדול שלי בחיים- להתמודד ולחיות עם הבלתי צפוי והבלתי ידוע. 
ובמידה ואהיה בהיריון אצטרך לחיות עם זה 9 חודשים ואני לא בטוחה שאעמוד בזה.
אני צריכה למצוא את הדרך שבה אני נרגעת.
ו... הלוואי.
 
º
בדיוק באותו מצב
25/10/14 21:11
6צפיות
תהיות
21/10/14 21:56
211צפיות
ההקדמה ארוכה סורי :)
לפני שבוע בחול המועד נסעתי לחיפה להביא את התוצעות של הציפ של הדמים של בעלי ושלי לקראת פגישה במחלקת הPGD שביקשו שנביא את כל התוצאות בצורת מקור. 
אני חשבתי שלקבל תשובות מבדיקה משמע יהייה שם תוצאות מספריות ומה בדקו  ומה נמצא. ואז הסתבר לי שלא שכל מה שהיה שם זה 3 שורות שאומרת שהדמים שלנו נבדקו בהמשך לממצא של העובר שאצלי נמצא קריוטופ נשי (מזל שהם הוכיחו שאני אשה כי באמת את זה לא ידעתי....) ואצל בעלי נמצא ששני הגנים הורשו ממנו. זהו בלי מספרים בלי פירוט בלי כלום.... ממש התעצבנתי אבל היה חג ולא היה עם מי לדבר, אז אתמול התקשרתי לשם וביקשתי לקבל יותר פירוט אמרו לי שהרופאה שיכולה לתת את זה לא נמצאת ושאנסה לדבר עם ראש המחלקה, אז היא העבירה אותי לראש המחלקה אמרתי לו שאני רוצה תוצאות יותר מפורטות הוא ביקש שאלח לו פקס עם מה אני מבקשת ופקס חוזר והוא ישלח אלי. וכלום לא קרה. הבוקר התקשרתי אליו ישירות בשעות מענה קהל טלפוני, הוא אמר שראה את הפקס אבל לא הבין מה אני רוצה כי זה מה שהם נותנים ומי ביקש ממני משהוא אחר,  אמרתי אף אחד לא ביקש משהו אחר אני רוצה תוצעות מדוייקות בעיקר בנוגע למה מצאו אצל בעלי שכתוב שזה הורש ממנו האם יש לו בדיוק אותה הכפלה באותו גודל או שהוא רק נשא של זה או אולי הכפלה קטנה יותר לא יודעת. אז הוא אומר לי שאם זה ממנו אז זה זהה לחלוטין וגם שאם בלינסון ירצו משהו אחר שהם יבקשו ישירות מהם ולא דרכנו.
ועכשיו לתהיות:
כיוון שבעלי אדם נורמטיבי, האם לא יכול להיות שעשינו טעות בהחלטה להפסיק את ההריון? הרי אצלו יש בדיוק את אותה הכפלה.
האם לא רצנו מהר מידי להחליט? כי תשובות של הדמים לא היו לנו לפני ההחלטה
האם הלחץ הסביבתי שהופעל עלינו לא דחף אותנו יותר מאשר החלטה אישית שלנו?
נכון שהיום אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה וזה בכלל לא משנה ועכשיו צריך להסתכל קדימה ולשמוח שאפשר למנוע בכלל הריון עם ילד שיש לו את הפגם הגנטי אפילו אם התהליך יהייה ממש ארוך.....
אבל אני לא יכולה להימנע מלשאול כל הזמן מה היה אם, אם ההינו ממשיכים? אם היינו נופלים בצד הטוב של הסטטיסטיקה? ואם לא אז מה היתה המשמעות? אם היה זהה לבעלי אז המשמעות היא כלום גם אם הוא חולה?
אני מרגישה שקיבלתי החלטה מהר מידי עם מידע חסר (אפילו שהתלבטנו בזה שבועיים לפחות)
עבר כבר חודש מאז שנפרדנו מהעובר, אפילו בעלי כבר לא חושב על זה הוא חושב רק על הטיפולים הבאים ואני עוד תקועה בקבלת ההחלטה שכבר מזמן לא רלוונטית.....
 
עונה חלקית
21/10/14 22:32
83צפיות
אני לא יודעת איפה עשיתם את הבדיקה שלכם, אבל אנחנו עשינו ברמב"ם והם שולחים לבילינסון.
כך שהתוצאות שלנו ושל העוברית הגיעו מבילינסון עם פירוט של המקטע הבעייתי אצל העוברית ואצלי.
את הבדיקות שלנו עשינו כחודש אחרי הפסקת ההריון, כך שההחלטה נעשתה על סמך הבדיקה של העוברית בלבד, נאמר לנו שהמקטע החסר עלול להתבטא בפיגור שכלי או אוטיזם ובחרנו לא להמר.
 
אני לא חושבת שאת תקועה בהחלטה שכבר לא רלוונטית.
את הגיונית וכואבת ואני בכלל לא בטוחה שבעלך עבר הלאה כמו שנראה לך.
אבל גם אם הוא עבר הלאה, לגיטימי שכל אחד יתמודד עם הדברים בצורה שונה.
 
מקווה שתצליחי להשיג תוצאות ברורות של הבדיקות שלכם.
 
 
בוקר טוב יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/10/14 07:58
60צפיות
טבעי לחלוטין שתרצי תשובות מפורטות יותר .בעיקר חסרה לך ההוכחה שמשהו אכן היה לא בסדר.
השאלות והתהיות גם הן נורמליות . אנחנו תמיד נוטים לשאול את עצמנו את השאלות הללו .
יש המון שאלות לא פתורות ,אבל הכי חשוב שתדעי שעשית את הדבר הכי נכון והטוב שחשבת.
תמיד בדיעבד יש שאלות האם היה יכול להיות אחרת בהסתמך על הידע שקיים היום.
אני מבינה את הצורך לבדוק ולשאול שזה בסדר, אבל אל תייסרי את עצמך ,אל תציפי את עצמך ברגשות אשם.
ומנגד, מה היה קורה אם הייתם משאירים את ההריון והתוצאה לא היתה טובה? 
לצערי, לא תוכלו לדעת .אבל מה שחשוב הוא לאסוף את כל המידע ולהמשיך הלאה עם כל הידע וההבנה שיש לך היום.
לומר שזה קל להרפות? ממש לא.אבל למען השפיות הנפשית חיבים לנסות.
חיבוק גדול 
מנסים להסתכל רק קדימה
22/10/14 12:43
42צפיות
אני גם במצב דומה: יש חוסר שנמצא אצלי, אצל אמא שלי ואצל הבן שלי. אני ואמא שלי בסדר, הבן לא.
גם לעובר היה את אותו החוסר, והחלטנו להפסיק.
לפעמים עולה המחשבה שאולי גם הוא היה יכול להיות בריא, כמוני וכמו אמא שלי.
ברגע שזה קורה אני מזכירה לעצמי כמה קשה היה המסע שעברנו עם הבן עד לכאן, וכמה לא הייתי רוצה לחוות אותו שוב.
אני רוצה ילד בריא! ילד שיש לו רק את הבעיות ה"רגילות" כמו גזים ושיניים, בלי מעקבים ואלף ואחת בדיקות, בלי לקחת אותו לטיפולים שלושה בקרים בשבוע, ובלי ובלי ובלי... מזכירה לעצמי שהכאב עכשיו אמנם נראה עצום אבל הוא ידעך, אבל לו היה ילד פגוע - זה לכל החיים (אני לא יודעת מה הבעיה אצלכם...)
אני גם מנסה לשכנע את עצמי לחשוב רק קדימה. את הנעשה אין להשיב, לעולם לא נדע מה היה קורה אילו.
 
מקווה שיצא מובן.
תודה על התשובות
22/10/14 18:12
31צפיות
קשה שלא ליפול לנקודה הזו שוב ושוב, אבל באמת רוב הזמן מסתכלים קדימה....
מקווה שהטוב יגיע מהר לכולנו.....
עד מתי העצב והכאב יבואו בגלים?
19/10/14 21:12
248צפיות
זה תוקף אותי פתאום
בלי התראה בכלל, תופס אותי לא מוכנה לעוצמה של העצב.
 
מה עושים עם זהבכלל???
 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:46
79צפיות
זה חלק מהתהליך. מה עושים? אני למדתי שנותנים לו להיות .כי אם נלחמים בו הוא מגיע חזק יותר.
מבינים ומקבלים שזה גל והוא יחלוף. כנראה שיש עוד עצב שצריך לצאת החוצה. חבקי אותו באהבה .
חשבתי על זה היום, בנסיעה ארוכה באוטובוס, שזה בדיוק מה שעשיתי
20/10/14 17:51
85צפיות
נתתי לכאב להיות, ולחלוף. עד הפעם הבאה.....
תודה
מתעוררים כל בוקר ונושמים מחדש
20/10/14 12:53
121צפיות
מצטערת לשמוע על העצב והכאב האלה. הגלים האלה די מוכרים
אבל בואי ונסי לעשות בחירה יקירה, בחירה להרים את הראש ולהבין שזה
פשוט לא נועד להיות, שהטוב ביותר עדיין מצפה לך ממש מעבר לאופק
 
והכי חשוב, לצמצם חיכוכים עם אנשים שאת פחות 'מתה' עליהם בחיים, זה תמיד טוב 
 
 
 
º
המשפט האחרון שלך פשוט מצויין תודה
20/10/14 17:52
32צפיות
º
שמחה שהעלה קצת חיוך על פנייך
21/10/14 08:12
20צפיות
º
21/10/14 17:45
4צפיות
כאב
20/10/14 21:40
55צפיות
עברתי את ההפלה לפני שבועיים כך שגלי הכאב מגיעים בתדירות גבוהה, אבל יש בי משהו שמחכה לתהומות הללו - רגעים מזוקקים של כאב שמאפשרים לי להרגיש באמת את החוסר ואח"כ מעט להתנקות ממנו ופשוט להרגיש את עצמי.

יש בכל אחד מאיתנו גרעין בריא שאליו חוזרים לרגעים, והוא כולל בתוכו גם כאב. (לצד רגשות ותחושות נוספות שהופכות אותנו למי שאנחנו).
לא חלמתי שזה יקרה לי שוב ובצורה כזו
20/10/14 08:03
404צפיות
הייתי כאן לפני יותר מ3 שנים בעקבות הפסקת הריון בשבוע 19 בעקבות עוברית חולה בcf..עברתי שנתיים של טיפולים עם אבחון גנטי (pgd) שמהם נולד לי האושר שלי , היום בן שנה ו3.תכננתי לחזור לטיפולים לפני 4 חודשים ואז היה פנצ׳ר ונקלטתי להריון , שמחתי שאולי הפעם דברים יקרו נכון והססטיסטיקה תיהיה לטובתי וכך היה, קיבלתי תשובה אחרי סיסי שלייה   לפני פחות משבוע שהעובר בסדר ופשוט הייתי בעננים!אני בשבוע 15..בשישי בבוקר היה לי דימום בניגוב , הלכתי לרופא והוא לא ראה כלוםבשבת שוב דימום עם קריש דם ,הרגשה רעה מציפה אותי , הולכת למוקד וגם שם הרופא אומר לי שהכל נראה תקין חוזרת הבייתה מתחילה לא להרגיש טוב צמרמורות , החום עולה ואז לקראת 9 אני מרגישה זרם מים .. מבינה כבר מה הולך ואומרת לבעלי שזהו נגמר, טסים למיון ..ואכן צדקתי , ירדו המים ומסתבר שיש זיהום ברחם ובשבוע כזה אין מה לעשות .. הרופא אומר לי שמפסיקים את ההריון ושאני עולה לחדר לידה ואני מתחילה לבכות, אני לא רוצה לעבור את זה שוב ואני רוצה גרידה ואז הרופא מוסיף שאני כנראה לא מבינה מה הולך כאן ושאני נמצאת בסוג של סכנת חיים ושאי אפשר לעשות גרידה במצב של הזיהום שלי כרגע.עולים לחדר לידה  , 3 סוגים של אנטיביוטיקה ..ציטוטק ושוב ציטוטק , צריכים את החדר לידה ומעבירים אותי להשגחה בחדר התאוששות ..מגיע הבוקר וכלום לא קורה ,האחיות בהתאוששות (האנטיפטיות בלשון המעטה),בסוף מחליטים לעשות גרידה ,מבקשים באיזה רופא לבוא במיוחד לעשות לי את זה, אחרי עוד 2 מנות של ציטוטק , אני בכאבים איומים ... נכנסת לחדר ניתוח..והכל נגמר ;(אני עדיין בשוק , עדיין לא מעכלת, כועסת על הגוף שלי שבגד בי ובעובר שלי.הרופא שלי טוען שזה בגלל הסיסי שלייה וכאן טוענים שלא יכול להיות זיהום יותר משבועיים אחרי ..אני הודיתי לפני ומודה גם היום , כל יום על מה שיש לי, שום דבר לא מובן לי מאליואבל איך ממשיכים מפה?? המחשבה על הריון נוסף מעבירה בי צמרמורת
אין מילים!! חיבוקים ונשיקות!!
20/10/14 11:29
66צפיות
באמת, אני חושבת שזה מהלך קשה, מאחלת לך התחזקות, תישמרי על עצמך,, ותבורכי בדברים טובים... נשיקות
היי יקרה, כמה כאב ועצב
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:18
61צפיות
צר לי כל כך על מה שקרה.
לצערי באמת בשלב כזה אם יש ירידת מים לא ניתן להציל את ההריון.
חבל שלא הכניסו אותך ישר לגרידה ושהיית צריכה לסבול עוד .
לא בטוח שניתן לדעת בוודאות ממה הזיהום נגרם ולא בטוח שזה גם כל כך משנה כי התוצאה עגומה גם כך.
האם קיבלת אנטיביוטיקה לאחר סיסי השלייה?
אין מילים שיכולות לנחם כרגע ,הכאב והעצב גדולים מנשוא ובעיקר התיסכול.התיסכול מזה שהכל היה בסדר.
כרגע עוד מוקדם מידי לחשוב על הריון נוסף. תני לגוף להחלים, לנפש לעכל ולעבד את כל מה שהיה.
וגם להתייעץ לגבי מה ניתן לעשות בהריון הבא בכדי לנסות ולמנוע שדבר כזה יקרה שוב.
שולחת חיבוק גדול גדול והמון אהבה.
אוי מצטערת לשמוע, קרה לי דבר זהה
20/10/14 12:42
110צפיות
רק בשבוע 11
גם לי היה זיהום ברחם, התחיל בדיוק עם אותה הרגשה רעה כמו שלך הייתה
ובסוף זרם חזק כשכבר הייתי במיון והפלה טבעית... 
האמת היא ששנייה אחרי ההפלה חזר לי הצבע ללחיים (הייתי לבנה ומותשת מכאבים)
ופשוט לא הבנתי מה רוצים מחיי עכשיו עם אשפוז... ובסוף יצא שהייתי מאושפזת
שבוע עם אינפוזיה לוריד 3 פעמים ביום
 
יקירה, אין נחמה, זה לא היה צריך לקרות וזה המצב  
אבל לך לפחות יש את הנחמה בדמות הבונבון בבית וזה המון! 
 
דרך אגב, כל רופא שהגיע אליי בזמן האשפוז דאגתי לשאול מחדש איך לעז*** זה קרה??  מה יכולתי
לעשות כדי למנוע את זה?!    הם פשוט לא ידעו, אמרו שחיידק בדם יכול להגיע מכל מיני מקומות
ומאחר וזה ברחם שזה מרכז הגוף הם נוקטים אמצעים מחמירים עוד יותר ולא מסתכנים.
 
כשהרופא שלי ראה את מסמכי השחרור שלי אחרי ההפלה אני חושבת שלראשונה הבנתי עד כמה זה היה
מסוכן עבורי כשאמר "את יודעת שהיית בסכנה רצינית, נכון..?  "  ואז נחת עליי הפטיש 5 קילו  ובירכתי על 
מזלי הטוב אז בואי נסתכל על זה ככה ולהמשיך הלאה בראש מורם ונקווה לבשורות טובות!! 
 
 
 
אוי
20/10/14 20:31
39צפיות
כל כך מבינה אותך
איזה כאב, איזו ריקנות ותסכול
מעצבן, לא פר, מכעיס ומה לא... 
אין לי מילים, אני עצובה כל כך על מה שאת עברת ועוברת כעת.
לצערי עברתי דברים קשים, אובדים שונים זה מזה ולא מעכלת שזה קרה לי 3 פעמים בשלבי הריון שונים.
אני בוגרת פורום זה כ-9 שנים (לא תמיד תחת אותו ניק), גם לא חשבתי שאחזור לכאן שוב...  אחרי שגופי בגד בי פעמים, הוא העניק לי מתנה מופלאה ולפני האובדנים מתנה מקסימה שכבר ממש גדלה והכינה איתי את ארוחת הערב...
והנה אני שוב כאן ולא מאמינה שזה קרה שוב. לא צפוי כל כך.
יחד עם זאת ניסיון החיים ובמיוחד בפורום זה ובפורום שכן למדתי שבסופו של דברים לומדים את הקשיים וברוב המכריע יוצאים בידים מלאות ועם אושר רב.
נכון שעכשיו קשה לחשוב על זה, אבל זה יבוא. אני מרגישה.
מאחלת לך כוחות
עכשיו זה קשה. אני יודעת
אני כאן בשבילך
אני עדיין מאושפזת ומקבלת קוקטייל של אנטיביוטיקות
20/10/14 21:32
102צפיות
אני מקווה שמחר ישחררו אותי, למרות שהאחות אמרה שקשה לה להאמין , לא נתנו לי אנטיביוטיקה אחרי הסיסי שלייה וגם לא היו לי סימנים מוזרים , הרגשתי לא טוב מתחילת ההריון , והחום וכל הבלאגן קרה שבועיים וחצי אחרי הבדיקה, אז זה הגיוני שזה מזה??
כי נניח והיה זיהום בגלל הבדיקה, הזיהום יכול ככה לשגור בגוף במשך יותר משבועיים ??
רופא אחד אומר א׳ והשני אומר ב׳ אז למי להאמין?
מה שבטוח סיסי שלייה אני לא אעשה יותר לעולם! וגם לא אכנס להריון באופן טבעי רק אחרי אבחון גנטי
עברתי כמעט 4 חודשים של סיוט וחייתי בחוסר וודאות וודאות מטורף שכמעט הוציא אותי מדעתי ובסופו של דבר , אני הייתי בסכנת חיים ואיבדתי את ההריון שכל כך רציתי.
פשוט לא פייר ;(
היי לורי
24/10/14 04:37
22צפיות
צר לי כל כך על מה שאת עוברת.
שולחת לך המון חיבוקים
ומאחלת לחזור הביתה במהירה לחבק ולהסניף את הנחמה שהפעם מחכה לך בבית.
אלו בדיקות כדאי לעבור אחרי הפרדות השיליה
19/10/14 17:58
122צפיות
לפני כחודש וחצי בשבוע 24 להריון עברתי הפרדות שיליה. 
רציתי לשאול האם יש איזה בדיקות שאני צריכה לעבור או כדאי לעבור לפני הריון נוסף?
האם בכלל יש משהו שאני יכולה לעשות להכין את הגוף לקראת עוד ניסיון? כדי שזה לא יקרה שוב.
אני לא נופלת בשום קטגוריה של הגורמים להפרדות שיליה, ובבית החולים לא ידעו להגיד לי מה הסיבה שזה קרה
תודה מראש
 
 
היי מיקי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:48
60צפיות
האם לאחר הלידה לא נתנו לך הנחיות לגבי בדיקות?
בד"כ שולחים לבדיקות קרישיות .
ממליצה לך ללכת להתייעץ עם רופא להריון בסיכון גבוה.
כן נתנו
20/10/14 14:13
48צפיות
בדיקות דם לקרישיות. השאלה אם יש עוד משהו שאפשר לבדוק.
אני פשוט לא גרה בארץ והדברים פה מתנהלים קצת אחרת.
תודה
בשלב הזה , זה מה שכדאי לעשות.
20/10/14 14:55
42צפיות
את מגיעה לארץ מתי שהוא? במידה וכן, אולי תתאמי פה פגישה עם מומחה בכדי לקבל חוות דעת נוספת.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה