לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

רגשות מעורבים
28/03/15 19:22
193צפיות
שנה שעברה בחופשת הפסח גיליתי שאני בהריון. אני זוכרת בליל הסדר התחילו הבחילות ולא יכולתי לאכול כלום , אך גם לא רציתי עדיין לשתף את המשפחה המורחבת כי זו הייתה ממש התחלה....סבלתי מבחילות איומות ואפילו צנימים אי אפשר היה לאכול...חחחחח  הלוואי שאלה היו הצרות שלי בדיעבד...
ושוב אנחנו בחג הפסח, מתארחים אצל חמתי, עם גיסתי שילדה בחודש שאני הייתי צריכה ללדת.
הייתי צריכה להיות עכשיו עם תינוקת בת שלושה וחצי חודשים...איך שדברים משתנים...
בהתחלה אמרתי שאין מצב שאעשה חג אצל חמתי, אבל כיום אני מסכלת על דברים קצת אחרת.
מה היא אשמה שאצלי ההריון לא שרד...
חבל שאני עדיין לא בהריון חוזר זה היה מקל על המועקה...
 
שבוע הבא יש לי ביקורת אצל רופא נשים, ביקורת שגרתית...ולא בדיקה שקשורה להריון...לצערי....
שמתי לב שכשאני בחופש אני יותר שוקעת...עדיף כבר לעבוד ולהיות עסוקה...
הייתי אמורה לסיים את התואר השני שלי...בחופש הגדול...ואחרי שקרה לי מה שקרה (בחופש)...הכל נתקע ומתעכב..עד עכשיו לצערי..
הלוואי שלפחות אצליח להושיב את עצמי לסיים את הפרוייקט שלי...שמשהו טוב כבר יקרה...
 
שיהיה חג שמח לכולם עם בשורות טובות!!!
יקרו עוד הרבה דברים טובים
28/03/15 19:40
51צפיות
נשיקות.
אני מתה לבטל
28/03/15 19:57
129צפיות
אני ממש בעיצומו של התהליך
וליל הסדר קבענו אצל חמתי
גיסתי עם תינוקת רכה
קשה לי לחשוב איך לראות אותה
להריח אותה
אני לא אוכל לשאת את זה
אז תבטלי! אל תתפדחי ואל
28/03/15 20:12
72צפיות
תתביישי! מצד שני, אני יכולה להגיד לך שבערך חודש אחרי הלידה השקטה הלכתי למנהלת שלי שילדה וזה עשה לי טוב בניגוד לציפיות שלי. יש לך ילדים?
כן יש לי בן
28/03/15 21:51
63צפיות
אני לא יכולה
אני רק חושבת על זה והבטן שלי מתהפכת!!!
הייתי מבטלת אבל אין לי מקום אחר להיות בו
אנחנו גרים ביחידת דיור אצל חמי וחמותי ואתמול הם באו לבקר אותם
תיכננתי לקפוץ להגיד שלום אבל רק ראיתי את העגלה וקפאתי
שמעתי את הקולות מתוך הבית
״מתוקה מקסימה״
התינוקת שלי לא תזכה לשמוע את זה
למה?!??
נכון. זה לא פייר.
28/03/15 22:16
35צפיות
אני גם גרה ביחידת דיור של ההורים של ההורים של בעלי וכל הסיפור שלי היה סביב ראש השנה-סוכות. כל החגים היינו עם כל המשפחה והייתי צריכה לחייך חיוך טיפשי.
אומנם הגיסות שלי סיימו עם הילודה לדעתי (והבת שלי בת השנתיים וחצי בזמנו היא הקטנה) אבל לכל אחת מהגיסות שלי 3 ילדים. כל אחת מהן הייתה כבר עם 3 ילדים אחרי 5 שנות נישואין ורק אני עם אחת (שהיא עולם ומלואו עבורי). אני רק יכולה לאחל לך שעד החג הבא כבר תיהיי בהריון חדש ועד פסח הבא עם תינוקת חדשה ובריאה.
לדעתי זה לגיטימי לחלוטין
28/03/15 20:17
38צפיות
לא לגמרי הבנתי מתי את עוברת את הפרוצדורה, אבל בהתחשב שנשארו 6 ימים עד ליל הסדר, בכלל לא ברור מה יהיה מצבך הפיזי בערב החג.
בלי קשר למצב הפיזי, יש את המצב הנפשי ואת הטאקט הרב של חמותך.
אני מאמינה שבמצב שלך את צריכה לעשות את מה שאת חושבת שיעשה לך הכי טוב (או הכי פחות רע). ואם זה אומר לוותר על ליל הסדר, אז זה מה שעושים.
את הכי חשובה
28/03/15 20:19
36צפיות
תעשי מה שטוב לך כרגע. זו לא תקופה רגילה
דווקא זה שאת גרה קרוב יכול לעזור לך.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/03/15 22:09
48צפיות
תודיעי מראש שאת לא בטוחה שתצליחי להיות בכל הסדר מכיוון שקשה לך.
את יכולה גם לומר לבעלך שידבר איתם ויכין אותם לאפשרות הזו.
וכך תלכי ותישארי כמה שמרגיש לך נכון וטוב.
ממש על תעשי מה שקשה לך.
בעלי לא מבין
28/03/15 22:11
50צפיות
גם אתמול הוא כעס שלא נכנסתי
והיום הוא כעס שאני בדיכאון
גם הוא כבר לא מבין אותי...
הוא בטח שומע בקול של אמא שלו
28/03/15 22:15
44צפיות
קחי אותו לשיחה. דברי איתו ושתפי אותו במה שעובר עלייך. תגידי לו שזה בסדר שהוא חווה אחרת את הדברים אבל חשוב לך שיאפשר לך לעבור את האובדן בדרך שלך.
 
שיתפתי אותו
28/03/15 22:51
50צפיות
הסברתי לו את הכאב הענקי שלי
הסברתי לו שאני עדיין מרגישה אותה בועטת
שאני יודעת שזו השבת האחרונה שלי איתה
שאני נפרדת ושקשה לי אפילו לקום מהמיטה
זה קשה לי להוציא את המילים מהפה
הוא לא מבין
אמא שלי לא מבינה
חמותי... טוב את כבר יודעת
אני לבד בעצב שלי ובכאב העצום הזה
וכולם גוערים בי
כולם לא מבינים
אוףףףף,מעצבן אותי שלא מבינים
28/03/15 23:26
41צפיות
אני מקווה שתמצאי את הכוחות להסביר שוב עד שיבין.
ואם לא, תשתדלי לעשות מה שנכון לך.
הרבה פעמים חוויות קשות כאלו מציפות קשיים והתמודדויות שלא תמיד מתייחסים אליהן.
אני מקווה שאחרי שתעברי את הגרידה כן יהיה מקום לקבל את הזמן לעכל ולהתאבל. זה כל כך חשוב.
ואם לא תקבלי בסביבה הקרובה, לכי לקבל תמיכה מקצועית.
אל תישארי לבד עם כל התחושות והכאב.
º
לא כל כך הבנתי בעקבות השרשור עם התגובה מופנת אליי?....
29/03/15 00:15
20צפיות
º
התגובה ללילי.
29/03/15 08:40
11צפיות
לlili282-
29/03/15 01:05
32צפיות
תקשיבי- ממש קשה לי לקרוא את התיאור שלך לגבי הסביבה הלא מבינה שאת חיה בתוכה. זה נורא בעיניי. פשוט נורא. אסור שתהיי לבד בכאב הזה ובאבל הזה. תסנגרי על עצמך, תסבירי עצמך לבעלך, תבכי, תצעקי, תעשי הכל כדי שיבין אותך. הרי הוא האבא של העובר, והוא בעלך והנפש הכי קרובה אלייך. הוא חייב להכיר בסבלך. לא ייתכן אחרת.
 
ולגבי החג- שיקפצו לך כולם! את שומעת?! כולם!!! תעשי מה שמתאים לך.
 
אני עברתי את ההפלה הרביעית שלי ברצף והחמישית בספירה הכוללת יומיים לפני ראש השנה (זה היה לפני שנתיים וחצי). בצהרי ערב החג התחלתי לבכות בכי שאי אפשר היה להפסיקו במשך כמה שעות, והבנתי שאני פשוט לא מסוגלת לבוא לערב החג אצל הוריי. אז בעלי הלך עם שני הילדים ועם ההורים שלו (שלא ידעו עד אז על כל ההפלות), הסברתי זאת להוריי והם הבינו לחלוטין.
 
את ראויה שיכירו באבלך. את ראויה להבנה ולהכלה מצד סביבתך. ממליצה מאוד על ליווי תמיכתי אצל אשת מקצוע שמומחית בליווי זוגות בעת אובדני הריון (מכירה מישהי מעולה ברעננה- אם זה רלוונטי לך). לא תוכלי לשרוד זאת לבד. זה לא אנושי.
אם את רוצה לדבר בטלפון- אני לרשותך (אם אינני עונה- את יכולה להשאיר הודעה ואחזור אלייך. הטלפון שלי מופיע בחתימה).
 
מחזקת אותך-
29/03/15 01:10
39צפיות
הכל נשמע לי מאוד מוכר.
גם לי היה טוב להיות עסוקה ועמוסה. העבודה תמיד מילאה לי לא רק את הזמן, אלא מילאה לי את הלב ואת האגו- שהנה, יש משהו שאני מאוד מוצלחת בו, מקום שבו אני מראה את יכולותיי, מקום שמספק אותי. מקום שבו אני מטפלת ולא מטופלת.
מחזקת אותך, ומאחלת לך שתצליחי לסיים את הפרוייקט, את התואר השני וגם שבקרוב יגיע הריון תקין.
º
ההודעה האחרונה מיועדת לgaliglo1
29/03/15 01:12
17צפיות
º
תודה רבה שירה על התייחסותך!
29/03/15 11:09
7צפיות
לא זה לא יאמן...
26/03/15 15:30
300צפיות
אין תורים באסף הרופא
הם רוצים שאעשה זריקה ואסתובב עם עובר מת בבטן במשך עשרה ימים
כולל חג!!!!
איך אני אמורה לעשות דבר כזה?!?!
האופציה הבאה היא לידה שקטה
די די די אני לא מסוגלת יותר
אני במקומך וסליחה על העצה הבוטה, הייתי הולכת ללידה שקטה.
26/03/15 15:44
195צפיות
השלב שבו מחכים לגרידה הוא מורט עצבים. ועשרה ימים זה מלא מלא. ועובר מת בבטן... לא סימפטי.
אני הייתי מבררת על בית חולים סימפטי והולכת אליו לעבור שם הכל.
גרידה זה כאילו פחות גרוע אבל מכניסים למינאריות יום קודם וגם ככה 24 שעות לפני את בכאבים... לא בטוחה שזה כזה מקל.
תסיימי עם זה כמה שיותר מהר. ובפסח תהיי כבר אחרי. לדעתי. נשיקות וחיבוקים ותהיי חזקה!
כמה כואב?
26/03/15 15:55
107צפיות
כואב צירים?
כואב מקומי?
פליז תסבירי לי
אני מתה מפחד
אה ודרך אגב
26/03/15 15:56
117צפיות
למאנירות מכניסים גם בלידה שקטה
אז כלום לא יחסוך את זה ממני לצערי
אכן, למינאריות מכניסים בכל מקרה...
26/03/15 16:25
80צפיות
פשוט בתור אחת שעברה גרידה, אני לא ככ בטוחה שזה פחות גרוע מלידה שקטה...
איך אמרה מישהי פה? זאת נבלה וזאת טריפה...
ילדתי בעבר, וזה יכול להיות כואב מאוד אבל אפשר לקחת הרבה דברים לשיכוך...
הלמינאריות כואבות לצערי. תבקשי משהו חזק חזק לפני.
ואסף הרופא כזה בית חולים מגעיל...
אני עברתי לידה שקטה בלי למניאריות
26/03/15 19:49
84צפיות
התחלתי בשבוע 20+5, סיימתי ב-21 עגול.
קיבלתי ציטוטק להשראת לידה.
בגלל השבוע המוקדם ילדתי במחלקת נשים ולא בחדר לידה.
לקראת הסיום ביקשתי וקיבלתי פטידין לטשטוש וזה בהחלט עזר.
בביה"ח בו עברתי את הפרוצדורה עושים גם גרידה בשבוע כזה, אז אח"כ גם עברתי גרידה.
 
בזמנו גם אני ביררתי עם אסף הרופא, אבל נאמר לי ממש בתחילת השיחה שהתורים ארוכים.
אני החלטתי שיהיה לי יותר קל להתמודד עם לידה שקטה, נראה לי שבחרתי נכון עבורי.
 
את נמצאת כרגע במצב נורא והבחירה היא בין שתי אפשרויות ממש גרועות.
מחבקת 
ניסית לבדוק באמת בתי חולים אחרים?
26/03/15 18:07
49צפיות
אני עברתי את התהליך בקפלן והיה בסדר גמור (באופן יחסי כמובן)
אני הייתי בשבוע 21 +3 ואצלי הכניסו לימנאריות וזה היה נסבל ללא משככי כאבים (אבל כל אחת כמובן עם הכוח סבל שלה)
הכינו אותי לגרידה , ובבוקר של הניתוח הכניסו לי ציטוטיק לנרתיק וחצי שעה לפני שהיו צריכים לקחת אותי לחדר ניתוח התחילו צירים חזקים והעוברית פשוט
ניפלטה החוצה, ואז הכניסו אתי לגרידה להשלמת התהליך. כלומר בסוף עברתי גם וגם.
בכל אופו אני מציעה שתבדקי בבית חולים חלופי, עשרה ימים להמתין זה באמת התעללות!! 
 
היי לילי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 18:15
62צפיות
זו אחת הבעיות באסף הרופא. בגלל שהם היחידים שמתמחים בגרידה מאוחרת יש עומס כבד על התורים.
ולכן זה מה שהם עושים על מנת בכל זאת לאפשר גרידה מאוחרת ולא לידה שקטה.
נכון שזה לא מתאים לכל אחת אבל עדיין תהליך של גרידה יותר קל מלידה שקטה.
במיוחד שפסח מתקרב והרופאים הבכירים יוצאים לחופשה.
קחי לך יום ימיים לחשוב על הדברים ולראות מה מרגיש לך מדוייק יותר ונכון.
אם את מחליטה על לידה שקטה תבררי היכן יש אפשרות לעשות זאת הכי מוקדם שניתן לאחר וועדה כמובן.
כדאי לעבור את הוועדה כבר בשבוע הבא על מנת לא להיכנס לחג.
אני יודעת שבתל השומר משתדלים לא לתת להמתין לאחר הוועדה.
חשוב לזכור לעשות ועדה בבית החולים בו את מתכונת לעבור את ההליך.לא כל בית חולים מקבל וועדה של בית חולים אחר.
אם תרצי לדבר ולהתייעץ, מוזמנת ליצור קשר (הטלפון בחתימה)
שולחת המון אהבה וחיבוק למערבולת הרגשות .
אני עברתי לידה שקטה
26/03/15 20:33
85צפיות
בשבוע 23/24. לא יודעת מה זו גרידה ולא רוצה לדעת אבל יכולה להגיד לך שיש משהו יותר טבעי בלידה שקטה. כאילו התינוק נופל ממך ״בטבעיות״ כמו בשלבים מאוד מוקדמים בהריון.
ממה שידוע לי יש גם פחות סיכונים בזה...
אומרים שבלידה הגוף מפריש סוג של הורמון שיכחה. אני יכולה להגיד שחלק ממנה כבר שכחתי או אולי הדחקתי אם כי לפעמים לידה שקטה מסתיימת גם בגרידה. אני ובעלי לא הסתכלנו על העוברית ולא על התהליך. שהיה קשה מנשוא. אני אישית בטיפול וזה עוזר וגם הזמן עושה את שלו. מקווה בשבילך שתיקלטי שוב להריון תקין מיד אחרי (בניגוד אליי).
תבדקי אם יש עוד בתי חולים שעושים גרידות מאוחרות. תרגישי טוב.
ואני לקחתי אפידורל לפניי
26/03/15 20:35
50צפיות
שהתחילו את תהליך הזירוז כדי לא להרגיש.
אבל הרגשתי.
לדעתי לידה שקטה עדיף
26/03/15 21:50
57צפיות
אני עברתי גם לידה שקטה בשבוע 20 עם תאומות, הייתי ענקית מבחוץ, העדפתי לקחת את הכי פחות סיכונים לרחם מבחינת התאוששות או חשש לפגיעה מבפנים, כי ברור
שהמטרה להיכנס להריון כמה שיותר מהר...חוץ מזה אני אחרי 2 קיסריים אז ההליך היה איטי ומבוקר ,אבל כמובן כמו שכל אחת פה כתבה ההליך קשה רגשית ונפשית.
לי פחות מתאים "שיעלימו " לי את העובריות, אלא רציתי להתכונן , לבכות ולהתאבל, לקח יומיים...
כל אחת לפי המוכנות שלה,אנחנו מיד ניגשנו לתהליך כשראינו שאין דופק.
זה יישמע דבילי אבל אחר כך חשבתי למה לא חיכיתי קצת, בשביל להיות איתן עוד קצת,שיישארו בתוכי.
אם יש בנפשך להמתין 10 ימים אז תמתיני, קשה זה יהיה בשתי הדרכים, ואח"כ תחושת האובדן זהה.
מאחלת לך שתעברי את ההליך במהירות ובקלות ושתיכנסי להריון מהר ככל האפשר.
אני יודעת שזה לא מנחם, אבל במרחב הרשת הזה יש כל כך הרבה כמונו,מחזיקה אצבעות.
אני עברתי לידה שקטה בתל השומר בחדר נפרד והיו רגישים וסבלניים
27/03/15 01:34
94צפיות
בשבוע 23.1, תאומים בריאים בן ובת אבל היתה פתיחה מלאה של הצוואר. כל השבוע באישפוז הייתי עם פרוגסטרון על מנת לעכב לידה ואז נתנו להם זריקה ללב ואחרי כמה שעות וידוא שהזריקה עבדה ואח"כ נכנסתי לחדר לידה. חיכיתי מתשע בערב עד 09:00 בבוקר שהלידה תתחיל. הייתי עם אפידורל- ולא הרגשתי הרבה. חוויה הזויה וקשה. לא הסתכלתי עליהם ולא החזקתי אותם. אני מבינה שזה היה הדבר הנכון אבל תחושה קשה לא לחבק לרגע אחד קטן. לראות לא הרגיש לי נכון כי הם לא היו מוכנים להיות בחוץ אבל רק לחבק. אולי טוב שכך. העוברים שלי הלכו לקבורה. אמרו לי את זה בלידה. 
בכל אופן - אח"כ עשו לי הרדמה מלאה והוציאו ידנית בלבד את מה שנשאר אחרי הלידה. הרחם חזר לעצמו ולהבנתי אין נזק. 
לקחתי ביום הלידה אחרי כמה שעות 2 כדורים להפסקת החלב בציצי - ואח"כ צריך גם לעסות כמה ימים כדי שלא יהיו גושים. 
ואח"כ - יום ביומו. 
עכשיו אני בהריון אחרי 4 חודשים מהלידה השקטה, שבוע 5. נקווה לטוב. 
 
המון המון בהצלחה
27/03/15 20:38
62צפיות
קראתי את מה שכתבת והרגשתי סכין בבטן. כמה צער וסבל וכאב. אלוהים !!!!
איזה סיוט.
כל משפט שלך הזכיר לי את הסבל בכל התהליך
הדילמה לאחר המוות , להחזיק אותו מת.
ואחכ הכדורים שהפסיקו את החלב. והשבועות שבאו לאחר מכן. וההמתנה המטורפת של ההריון שבא אחר כך.
 
טוב עשית שנכנסת להריון. אני מאחלת לך הריון קל ובריא
 
תודה רבה תל אביבית8
28/03/15 18:33
34צפיות
על הבעת ההזדהות. זה כל כך עוזר לי לא להיות לבד. הייתי רוצה לשמוע את החוויה שלך כי לא זוכרת שקראתי בפורום וההזהות שלך נשמע כמו משהו דומה..
לא כל כך דומה אבל אותו הכאב
29/03/15 00:57
35צפיות
לאחר דימומים קשים משבוע 23 ואישפוז  ממושך וסיוטי, לאחר שנים של טיפולי פוריות, ילדתי בשבוע 29 בניתוח קיסרי את בני בכורי. דיממתי קשות לפני הניתוח , נאלצו לתת לי 8 מנות דם, הייתי על סף מוות. ילדתי תינוק בריא עם אפגר 10, ומייד לאחר הלידה , עקב השיליה הקרועה וקשיי פגות, הריאות שלו נפגעו והחלו להתמוטט. לאחר שבוע נפטר.
לאחר מכן התמוטטתי נפשית. שכבתי כאובה בבית שלושה חודשים. רק החזרה לשגרת העבודה הקימה אותי. לאחר תשעה חודשים נקלטתי בהפריה עם ביתי המדהימה , הנסיכה היפה שלי שמרימה אותי כל בוקר מחדש ומכניסה חיים ללב השבור שלי.
ההריון שלה לווה בכמעט כל הבעיות האפשריות. בנוסף לפחדים שלי ולשמירת הריון משבוע שמונה עקב קרישתיות , החל משבוע 14 מחיקה מלאה,קשרו מיידית את צוואר הרחם, ומשבוע 19 פתיחה של אחד. לא זזתי וכמעט לא נשמתי מהפחד להפיל. אישפזו משבוע 19 ועד הלידה.
סכרת הריון קשה הכוללת 8 זריקות אינסולין מידי יום, מיעוט מי שפיר ועוד.  בסופו של דבר לידה מדהימה. נסיכה של ממש.
הנסיכה כבר בת 5.
מאז אינספור ניסיונות ללדת שוב, כולל 3 הריונות שהסתיימו בחודש שלישי בערך.
השנה אהיה בת 40
ולמרות הכל אופטימית ומקווה לטוב. מאמינה שאצליח ללדת שוב ב׳ה
שבוע טוב
 
וואו! מלכה את
30/03/15 09:47
11צפיות
מאיפה האופטימיות, מאיפה???????
הבנתי שגם בקפלן מבצעים גרידה בשבועות האלו...
28/03/15 07:40
38צפיות
אולי שווה לבדוק
שבה לכתוב פה במקום שהיה לי בית
26/03/15 07:56
338צפיות
אז אחרי בגרידה שהייתה אתמול ועברה איכשהו בשלום ובמהירות 
קמתי הבוקר לתחושת רייקנות עצומה
מכירה כבר את כל הרגשות האלה
כתבתי עליהם כבר ספר
לא מאמינה ששוב חזרתי לאותו מקום 
אך הפעם, למרות השבוע המוקדם בהרבה מבפעם הקודמת
ןלמרות שהסיפור הוא סיפור כל כך שונה
המנגינה מנגנת צלילים דומים
צלילים של כאב עצום בלב, צלילים של כעס אינסופי
צלילים צורבים שמנגנים את המוות
ששוב הגיח בתוכי בלי לשאול אם אקבל אותו שוב
והפעם כבר לא יודעת אם אצליח לשמוע מנגינה אחרת
את מנגינת החיים עם הטוב שבהם
ואלו חיים הם באמת? חיים בהם נשמות טהורות באות והולכות
מתקרבות ומתרחקות
ואלו חיים הם באמת? שאלוקים בו האמנתי גם אחרי כל הגהנום שעברתי
ושבתי לשוחח עימו. איננו קיים עוד מבחינתי. שמט את הקרקע מתחתיי והשאיר אותי שוב כחיה פצועה ומדממת.
אין לי חצוצרות עוד. בתחילת ההריון הזה היו בטוחים שהוא מחוץ לרחם. רק אחרי שבוע מהניתוח התגלה הנס. או לפחות כך חשבנו. במהלך ההריון הייתי חודש בבית במנוחה בגלל דימומים חזקים שבאו והלכו. דווקא כשהיה נראה שהכל נרגע וכבר חזרתי לעבודה וחודש לא היה דימום, דווקא שעברנו שקיפות מצטיינת ועוד לפני שבוע בביקורצ רמל הרופא היה נראה תקין. דווקא שהחלה להתגנב גם התקווה שאולי הפעם יגמר אחרת. דווקא בסקירה שאעזתי להסתכל למסך לפני שהרופא ראתה אם אין או יש דופק. דווקא אז ראיתי אותו לו זז והבנתי ברגע שהגהנום חזר לפתח ביתנו. ושאולי בכל זאת אין אלוקים.
את הדווקא אני כל כך מבינה
26/03/15 08:21
119צפיות
ממש כאילו עושים לנו בכוונה.שמונה הריונות עברתי.חמישה הסתיימו בהפלה.שניים ב"ה הסתיימו עם בנותיי היקרות אבל היו הריונות מורכבים והייתי בשמירה.ודווקא ההריון היחיד שהיה מושלם...בלי סיבוכים...אפילו עבדתי. בתל"מ התחילו צירים .אמרתי לבעלי הנה סוף מושלם להריון מושלם.ואז הכל הסתבך והתינוק נפטר ואני נפצעתי פיזית ונפשית לתמיד.וזה כל כך ואני כל כך מבינה את משבר האמונה שלך.כי זה כאילו בשמיים עושים לנו דווקא...מסדרים לנו הכוא לנו אפילו אומרים הנה קרה לכם נס....ואז הכל מתמוטט...דווקא כשלא מצפים לזה
סליחה שהתגובה לא ברורה
26/03/15 08:25
93צפיות
הנייד עושה לי בעיות....
º
כתבתי לך גם בפרטי..
26/03/15 08:31
44צפיות
ללראות את האור...
26/03/15 09:29
76צפיות
אני לא זוכרת אם יש לך ילדים או לא.
ולא הבנתי אם נכנסת כרגע להריון בהפריה אם כי זה מה שמשתמע מכך שאין לך חצוצרות. תחושת הריקנות עצומה וכואבת! פשוט לא להאמין. גם לי נראה שמישהו עושה לי דווקא מלמעלה. 7 חודשים מאז הלידה השקטה שהריון חדש לא מגיע. כל מחזור מאבדת את האמונה מחדש. אך היא גם נבנית שוב איכשהו. מרגישה שאלוהים מעניש אותי על כך שבחרתי לסיים את ההריון ואפילו שזה בגלל ירידת מים בשבוע 23 אני כאילו נענשת על כך. בדיקת הזרע של בעלי חזרה עם תוצאות פחות טובות מהפעם הקודמת וגם אצלי פתאום מוצאים משהו קטן פה ומשהו קטן שם וכבר אין לי כח. אבל איכשהו אני חוזרת להאמין באלוהים כל פעם מחדש. ואפילו מתחזקת. למה? לא יודעת.
גיסתי נתנה לי טיפ לפניי כ 4 שנים שניסיתי להיכנס להריון הראשון. אמרה לי שבי וכתבי מכתב לאלוהים. שמרי אותו בבית.
לפניי שבועיים קראתי אותו וראיתי שכל! אבל כל מה שביקשתי שם התגשם! כח עליון או נבואה שמגשימה את עצמה?? לא יודעת.
אבל כתבתי לו מכתב חדש. מקווה שאפתח אותו בקרוב. ואגלה שוב שכל חלומותיי התגשמו. חיבוק ענק.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 14:01
45צפיות
מאוד פחדת מהגרידה וטוב לדעת שהחלק הפיזי עבר בטוב.
טבעי שתחושי את הכעס, אכזבה  ומשבר אמון.
אכן קשה להכיל שוב את הכאב והצער.
אין מילים כרגע שיכולות לנחם .לכן שולחת לך אהבה וחיבוק.
 
יש לי צמרמורת בגוף בעודי קוראת,
26/03/15 21:17
59צפיות
כתבת דברים בעלי עוצמה מאוד חזקה, ומובן מאליו שאלו התחושות שלך.
אצלי אלוהים מלכתחילה לא היה בתמונה, כך שכל מה שקרה לי לא ערער אמונה כזו או אחרת. לא היה לי אפילו על מי לכעוס ובמי להטיח האשמות.
אני כן יכולה לומר לך שמספר מודרכות שלי שהן דתיות שאלו אם אני רוצה שיתפללו עבורי, ואמרתי שאין בעיה ואפילו ברצון- אם מישהי מאמינה במשהו, וחושבת שתפילותיה יכולות לסייע, מי אני שאסרב?
אני יכולה גם לומר לך שלפני שנה הייתי עם המשפחה שלי בחנוכה בסיור חנוכיות בירושליים העתיקה, ובסוף הגענו לכותל. כמיטב המסורת שמתי פתק בין אבניו. ברור לך מה ביקשתי (למרות שאני ממש לא מאמינה, אבל אוהבת את המסורת).
במקרה, הטבע בחר שתפילותיהן של הבנות המקסימות ובקשתי ששמתי בכותל- תתגשמנה.
 
הלוואי הלוואי הלוואי שתפילותייך גם תתגשמנה- עם אמונה באלוהים או בלי האמונה.
חיזקי ואימצי.
חיבוקים.
שירה.
 
 
לבי יוצא אלייך
26/03/15 22:13
31צפיות
אין לי נחמה לתת לך, לוואי והיתה לי. ריגשת וזעזעת אותי כאחד.
קוראת את הגיהנום הפרטי שלך בתוך המילים המדוייקות והכואבות.
מצטערת שזו מנת חלקך.
 
ללראות את האור
27/03/15 05:09
43צפיות
עצוב כל כך לקרוא את הצעקה שלך
שולחת לך כוחות לשרוד עד להמשך
גיהנום של ממש
27/03/15 08:55
40צפיות
כואב לשמוע.  נגד כל ההגיון והצדק מה שקרה לך. שברון  לב על העובר ועליך. עגמת נפש.

את לא ריקה. את מלאה כולך באומץ לב ואהבה ואת רק רוצה לצקת אותם לתינוק קטן. את מלאה בטוב. ואת אמיצה. עם כל מה שאת מתארת את מצאת כוחות להמשיך. זה עצום בעיני. זה לא חוסר ברירה או מובן מאליו זה עוצמה ואהבה. כל מה שיש באישה.
מתפללת בליבי שיהיה טוב. את אלוהים אני איבדתי לפני שנים אבל אני מאמינה באנשים כמוך. באהבה ושיתוף.
את מצליחה להמשיך להילחם וזה כח טבע אדיר. מקווה שלא תסבלי יותר. די.  
החזקתי לך אצבעות באופן אישי ממש
27/03/15 11:49
53צפיות
כל אישה פה היא עולם ומלואו. אין לי מילים בכלל לתאר כמה הפורום הזה חשוב בעיני, הציל אותי ממש ואני בטוחה שכולנו מרגישות כך.
כל אובדן פה ריגש עד העצם וכאב ממש וכל סוף טוב של מישהי שמעדכנת על הריון נוסף שהסתיים בטוב - היה כמו אור בקצה המנהרה. טיפת תקווה ואויר לנשימה - שאולי בכל זאת, יהיה בסדר.
 
אבל הסיפור שלך ריגש אותי כ"כ. קראתי על ההריון האחרון ואיך כנגד כל הסיכויים וכל הספקנות של הרופאים - השתלשלות המקרים בכל זאת הובילה להריון שהמשיך להתפתח וממש הרגשתי עצמי מחזיקה את הנשימה כשקראתי ומאחלת אישית ממש בהתרגשות שרק יצליח, שרק ימשיך כך. 
הרגשתי תקווה עצומה. הרגשתי שמחה של ממש עבורך.
 
אני קוראת את ההודעה שלך והכאב מטפטף ממנה. אני מרגישה אותו פיזית ממש ובוכה איתך.
אין לי לצערי מילים שינחמו. אני לא מאמינה שיש כאלו במצב הזה...
אני כ"כ מצטערת וכואבת איתך - איני מכירה אותך אישית , אבל ליבי ממש יוצא אלייך.
 
בבקשה תעזרו לי...
25/03/15 12:36
342צפיות
אני לא מסוגלת....
שבוע 22
הבטן שלי מבצבצת....
היום בערב אנחנו אמורים להגיע לרופא כדי להתחיל בתהליך
אני לא מסוגלת
אני לא מצליחה לקום מהמיטה...
הראש לא מפסיק לחשוב....
אני לא אעמוד בזה!!!
במשרד שלי נכנסנו להריון ביחד 3 בנות
ואני אחזור אחרי החג עם בטן חלולה
אראה את כולן גדלות ויולדות ורק אני תקועה
אני לא מסוגלת...
אני אפילו לא יודעת איך אעבור את החג עם המשפחה
עם אחות שהרגע ילדה בת
בת כמו שהייתי אמורה ללדת בעצמי
אתמול קניתי לתינוקת מתנות
לא הפסקתי לבכות מבפנים
הייתי אמורה לקנות בגדים וורודים כאלו לתינוקת שלי
אפילו שם כבר היה לי בשבילה
ןעכשיו הכל נגמר
אני מתה
הכאב הזה הורג אותי
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/03/15 13:27
140צפיות
שולחת לך מפה המון אהבה וחיבוק גדול.
הלוואי והיה ניתן לקחת ממך את הכאב והצער. 
תנסי להתמקד כרגע בחלק המנהלתי .להתחיל את התהליך. 
השם שלה תמיד יהיה שלה אם תבחרי. היא תמיד תהיה חלק ממי שאת ומה שאת.
תאולי כדאי לקבלת תמיכה מקצועית מישהו שילווה אותך בתהליך.
אתם הולכים לרופא היום בכדי לקבל מכתב והפנייה לוועדה?
כן
25/03/15 13:44
114צפיות
ולראות אם אפשר גרידה בשלב שלנו
עצובה בשבילך
25/03/15 13:55
84צפיות
אפשר לשאול מה קרה בשבוע 22 שמצריך הפלה?
נדבקתי בווירוס מסויים
25/03/15 14:10
117צפיות
הווירוס הזה עושה מומים בעובר אם הוא נדבק
עכשיו עשינו מי שפיר וגילינו שהעובר נדבק
לאור כל המצב העובר הזה בסיכון מאוד גבוה לקבל משהו רציני
זה לא חיים, לא בשביל התינוק ולא בשבילנו
אז חייבים להפיל
אבל זה מאוד קשה לי
עד שבוע 23 אסף הרופא מבצע גרידות
25/03/15 16:05
63צפיות
מבחינת התהליך, הרבה יותר"פשוט" מאשר לידה שקטה.
אם תרצי לדבר ,מוזמנת ליצור קשר
חיבוק
אני קיבלתי 6 שבועות
25/03/15 14:15
102צפיות
מחלה אחרי הלידה השקטה בבלינסון. ניצלתי כל דקה. לא יודעת אם תקבלי גם ואם יש לך ימים לקחת אבל תבדקי את זה.
זה נוראי. זה מזעזע. אבל תלכי לטיפול וגם הזמן עושה את שלו.
לא זוכרת אם יש לך ילדים אבל מאחלת לך הריון חדש במהרה. תבריאי מהר.
ואם עדיין יש אופציה...
25/03/15 14:18
148צפיות
אני לא הייתי מספרת שהפסקתי את ההריון אלא שהסתיים לבד.
זה בעצם מה שאני עשיתי.
למה את מציעה הצעה שכזו?-
25/03/15 15:33
124צפיות
מה?- מישהי צריכה חלילה להתבייש בהחלטה שלה? זו אשמה של מישהי פה שקרה לה מה שקרה לה?
צריך לתת דין וחשבון למישהו חיצוני בסביבתנו?! שילכו כולם לעזאזל!
את יכולה לכתוב שאת בחרת לספר כך וכך, ושכל אחת פה תבחר לעצמה מה מתאים לה לומר לסביבה ומה לא.
גם אני לא חושבת שצריך להתבייש
25/03/15 16:08
77צפיות
החלטה להפסיק הריון מגיעה לאחר לבטים , בדיקות והתמודדות לא פשוטה.
החלטה לסיים הריון מגיעה מתוך בשלות ואחריות ואין מה להתבייש.
אבל כמובן שכל אחת יכולה לעשות כרצונה.
אבל הגיע הזמן שנשים לא תצטרכנה להתבייש בהחלטות שהן עושות מתוך אהבה ודאגה.
ןלאף אחד אין זכות לשפוט
אני לא חושבת שצריך להתבייש
25/03/15 18:40
108צפיות
בזה. אני חושבת שלי אישית זה עזר להתמודד עם אנשים ולהרגיש יותר בנח... ומכירה כיום כמה בנות שהתחרטו שסיפרו את האמת. במקרה שלי רק המשפחה ו 3 חברות טובות יודעות וכל השאר לא. והייתי מעדיפה שגם מי שיודע לא יידע. רק אני, בעלי, אימי וחמותי. בדיעבד התבאסתי שסיפרתי. לכן נתתי לה את האופציה. אף אחד לא צריך לדעת מה קרה. יכולה להגיד שהעובר נדבק בוירוס ועברה הפלה. אני חשבתי על זה רק אחרי שמישהי שהייתה איתי ועברה אותו דבר אמרה לי שכך החליטה לספר ובגלל שהספקתי לספר רק לקרובים אז לשאר כבר סיפרתי שזה קרה לבד. יותר נכון לא הייתי צריכה לשקר. אנשים בכלל לא יודעים שאפשר ללדת בשבוע 23 ילד חי אז פשוט אמרתי שהייתה לי ירידת מים ולידה שקטה. אף אחד לא שאל אפילו למה הילד לא שרד. כי אנשים רגילים שהריון הוא 40 שבועות. בקיצור. רק מעלה את האופציה. לשיקולה.
אי אפשר ללדת
25/03/15 21:16
99צפיות
בשבוע 23 עובר חי. זה פשוט לא נכון. אולי אם תפנימי את זה, יהיו לך טיפה טיפה טיפה פחות יסורי מצפון.
ובאמת כל אחת צריכה לחשוב עם עצמה מה מתאים לה לספר ומה לא. אבל בשום פנים ואופן לא להתבייש במה שקרה.
אני יכולה לומר בשיא הכנות שאני שמחה שאני חיה בעידן המודרני הנוכחי, ולא בדור הקודם, הדור של ההורים שלי (כיום בני 70)- בזמנו אסור היה לדבר על הפלות, זה היה טאבו, כמו עוד המון נושאים, כולל דיבור על רגשות שליליים של אישה לאחר לידה, דיכאון לאחר לידה וכדומה.
היום, תודה לאל, יש הרבה יותר לגיטימציה לנשים לדבר ופורומים כמו אלו מעודדים זאת, ואני רואה זאת עוד תרומה לפמיניזם- מותר לנו לדבר על כל נושא, ואין מה להתבייש בהפלה או בהפסקת הריון שמתרחשת.
אין פה אשמה, וככל שנדבר על כך יותר, כך החברה תפנים זאת יותר.
בשבוע 23/24 כמו שהייתי אפשר
25/03/15 22:30
98צפיות
ללדת חי. אבל כמובן שלא ניתן לדעת אם ישרוד ובאיזה מצב ישרוד. ובכל מקרה, תמיד אפשר לנסות למשוך את ההריון אם מוכנים לקחת את הסיכון. אלא אם העובר מת בבטן לבד.
כשאני אומרת "חי"-
26/03/15 14:13
69צפיות
אני מתכוונת אשכרה ל"חי"- בריא במלוא מובן המילה. לא פגוע מוחית, לא עם שיתוק מוחין, לא פיגור, לא עיכובים התפתחותיים חמורים, לא בעיות לבביות, לא בעיות נשימה, לא תינוק שיחיה שבועיים וימות וכדומה.
בתור מרפאה בעיסוק ראיתי מספיק תינוקות וילדים פגועים קשה מפגות חמורה, כדי לדעת שזה הדבר הגרוע מכל. מבחינתי- יותר ממוות.
זה היה הפחד המרכזי שלי בהריון האחרון, כאשר התגלו סיבוכים ברחם- רק שלא תהיה פגות קשה, רק זה לא. רק לא להרוס את המשפחה המקסימה שיש לי כבר. רק לא זה.
לא מאחלת לאף אחת לגדל ילד עם פגיעה חמורה וקשה. לכן, לטובתך, בבקשה הפסיקי ליסר עצמך לגבי השבוע שבו הסתיים אצלך ההריון. עובר בשבוע 23 אינו בר חיות. למען עצמך, ממליצה לשחרר את המקום הזה. קרתה לך טרגדיה, אבל אין זה באשמתך, ואין זה בשליטתך.
אני כותבת את הדברים מתוך אמפטיה ענקית והבנה עמוקה את מצבך על כל מורכבותו.
תודה. אבל אני מתגעגעת אליה.
26/03/15 15:30
56צפיות
ומיוסרת. אולי יום אחד יהיה יותר טוב.
אולי אם תתחילי להגיד לעצמך שזה לא אשמתך בסוף זה יחלחל
26/03/15 15:48
43צפיות
אם תאמיני בשכל שזה קרה וזהו ואת לא אשמה. ובחרת בברירת מחדל.
 
אני מכירה את תחושת האשמה
27/03/15 01:50
35צפיות
ואם הייתי נשארת איתם ומחכה לראות מה יקרה? ואם הייתי נבדקת קודם ולא מזניחה חודדש וחצי הריון תאומים. ואם לא הייתי מזיזה רהיטים כבדים יום קודם. ואם ההפלה הקודמת היתה בכדור ולא בגרידא שהרחיבה את הצוואר. מבחינתי טעיתי בכל שלב אני יודעת בראש שלא - אבל בלב אני מרגישה אשמה מסוימת שלא היה לי חכמה גדולה מספיק כדי למצוא את הדרך לשמור עליהם. פאקינג 2015. איך דבר כזה קורה? 
גם אני יום יומיים לפניי ממש התאמצתי.
27/03/15 11:06
32צפיות
הלכתי לחפש מתנות לראש השנה. הסתובבתי בקניון כמה שעות תוך כדי שאני סוחבת את הבת שלי בת השנתיים אז על הידיים. ובכלל ברגע שפסקו הדימומים ועברה ההמטומה כבר התחלתי להיות שאננה. שבוע 20+ חשבתי. מה כבר יכול לקרות?!?!
המידע הזה לא בדיוק נכון. חברה שלי ילדה בשבוע 23
27/03/15 09:49
64צפיות
תאומים. הבן שרד מספר ימים ונפטר. הילדה היום בת 15 - אחרי מלחמות רבות, השקעה כספית אדירה בטיפולים הילדה היום רגילה לגמרי. החברה שלי לא הצליחה להביא יותר ילדים לעולם אבל לפחות יש לה את הילדה הזו.
תמיד יש את הסיפורים האלה..
27/03/15 09:52
42צפיות
אבל הסיבה שאנחנו מכירים אותם זה כי הם נדירים ככ...
 
נכון. על כך כל הכאב שלי.
27/03/15 11:02
46צפיות
אף אחד לא יודע אם יהיו לי עוד ילדים.
יש לי אומנם ילדה בבית אבל המחשבה שאולי יכלה להיות לי עוד אחת ואולי בריאה הורגת אותי. יכול גם להיות שלא. הכל תלוי איפה את נופלת בצד של הסטטיסטיקה. בשבוע 23 יש רק 5% סיכוי לשרוד ומתוך אלו ששורדים רובם כן נשארים עם סיבוכים קשים.
הכאב שלי הוא יותר על כל שאין לדעת כמה זמן הייתי מצליחה למשוך. אולי באורח נס כמה שבועות?? אין לדעת. לא אדע לעולם.
רק יכולה לקוות שיהיו לי עוד ילדים.
בנוסף היית צריכה לחשוב על הילדה שבבית
28/03/15 14:44
22צפיות
ואם היית מביאה לעולם ילדה חולה??
מה היה קורה לילדה שבבית??
יש לך חובה גם כלפיה
היא לא יכולה לגדול תחת צל כבד כל כך שהבאת עליה מבחירה
תשמעי, גם במקרה שלי יש ספק
יש אולי ואם וכו׳
אבל אני לא יכולה להביא לעולם ילדה חולה מבחירה
ולו רק בשביל הילד שיש לי בבית
זה לא מגיע לו
גם אצלי הבת שלי הייתה שיקול
28/03/15 20:17
17צפיות
מרכזי. לא רציתי את זה בשבילה. לגדול עם אחות חולה... אפילו יכול להיות חולה מאוד (שיתוק מוחין, עיוורון, חרשות, בעיות נשימתיות וכו וכו). אמרתי לעצמי. אני אהרוס לה את החיים. גם לי ולבעלי. אבל השיקול הכי מרכזי שלי היה לגביי העוברית עצמה. כמה היא עלולה לסבול. לכן החלטתי כך. לא אגיד לך שלא התחרטתי על זה כמעט כל יום מאז שזה קרה....
אין לך על מה
28/03/15 22:08
18צפיות
באמת שאין
עשית את ההחלטה הנכונה
אני מוכנה להמר על זה בחיים שלי!!!
אני אומרת לך בבקשה תאמיני שזה היה נכון
זה בא ממקום טוב ואכפתי של אמא שדואגת
אני יודעת כמה זה קשה לקבל החלטה כזאת
כי הנה אני באותו מקום
אני מתחננת בפנייך, תביני תסלחי לעצמך
עשית את הדבר הנכון
זה סיכון שלא שווה לקחת
לא בשביל העוברית, לא בשביל הילדה שבבית, לא בשביל בעלך ולא בשביל עצמך
ויש לך אחריות כלפי כל האנשים האלו
לקחת אותה ועשית את המעשה האמיץ הקשה ביותר ונכון ביותר
גם אני חושבת שעשית בחירה טובה
29/03/15 13:55
10צפיות
לאותה חברה שלי פשוט נאמר חד משמעית שיותר ילדים לא יהיו לה. לא היתה לה ברירה והיא החליטה להסתכן.
במקרה שלך טוב שקיבלת את ההחלטה הנוראה הזו. יש לך ילדה בריאה בבית. את לא יודעת מה היה יוצא מהתינוק הזה, יכול להיות שהיית מביאה אותו לסבל. בשביל מה?
אני מאחלת לך מכל הלב שתצליחי להביא ילד נוסף לעולם.
ואם את רוצה משהו אופטימי? בת דודה שלי אחרי 2 ילדים בסיכון גבוהה מאוד עם קיסרי בסוף - אמרו לה חד משמעי לא מהביא יותר ילדים. לפני חודש היא למרות כל הסיכויים ילדה בן בריא (גם בניתוח קיסרי). יש ניסים בעולם מסתבר.
ליבי איתך-
25/03/15 15:41
72צפיות
זה אכן קשה מנשוא. מצטערת מאוד עבורך שאת נאלצת לעבור זאת.
קודם כל תעברי את הפרוצדורה הקשה הזו בשלום מבחינה פיזית, ואחר כך תתעסקי עם כל השאר. מציעה לך לקחת סיוע אצל אשת מקצוע  שמתמחה באובדני הריון כדי לעבד את האבל- גם עבורך וגם עבור בעלך. הכל אכן יהיה מאוד קשה- לחזור לעבודה, לראות בנות בהריון, לראות את האחיינית, לבוא לאירועים משפחתיים...
לגבי החג הקרוב- יש לך את כל הלגיטימציה לומר שקשה לך מדי, ופשוט לא לבוא. זו גם אופציה.
שולחת חיבוקי נחמה.
25/03/15 20:19
20צפיות
מצטערת לשמוע על מה שאת עוברת. עברתי משהו דומה לפני כמעט שישה שבועות. את הגרידה עשו באסף הרופא. הצוות היה מדהים, תומך ואיכפתי. קחי לך את זמן לעצמך, חשוב מאוד שיהיה לך מישהו שאת יכולה לדבר על הרגשות שלך, על תשמרי אותן בפנים.
שולחת לך המון חיבוקים.
לצערי אין הרבה מילים שינחמו
25/03/15 21:16
42צפיות
חוץ מזה שתהיי חזקה, ותגמרי עם התהליך הנוראי הזה , תתחזקי וקחי את הזמן להתאבל.
תחשבי מחשבות חיוביות על ההמשך...ועל הריון הבא שיהיה בעזרת השם תקין ויביא איתו תינוק בריא!!!
תרשי לעצמך להיות עצובה , מותר לך, וגם ללכת אולי לשיחות , זה יכול לעזור!
 
יש לך ילדים?
מתוקה, קבלי חיבוק
25/03/15 23:06
41צפיות
אין לי מילים מנחמות, אני רק יכולה להגיד לך שלפעמים החיים מעמידים אותנו בסיטאציות קשות מנשוא.
תהיה לך תקופה קשה, אבל את צריכה לזכור שהחיים שלך ממשיכים, יש לך עוד המון זמן להרות וללדת תינוק בריא
אין לי ספק שתצאי מהמשבר הזה חזקה ואופטימית כי אנחנו הנשים יותר חזקות ממה שנדמה לנו
 
שולחת לך חיבוק ונשיקה וירטואלית
 
º
איך היה אצל הרופא?
26/03/15 14:02
37צפיות
קשה מאוד
26/03/15 15:41
93צפיות
הרגשתי כמו אהבלה
אמרתי לבעלי אני מלא מסוגלת לדבר
בבקשה תעשה את כל הדיבורים בשבילי...
וישבתי כמו סתומה
אבל באמת שלא הייתי מסוגלת
היום הלכנו לוועדה להפסקת הריון
גם שם הוא נאלץ להיות הדובר שלי
לא מסוגלת להעלות את הדברים בפה שלי
אולי זה טיפשי
אין טיפשי.
26/03/15 15:46
51צפיות
את כואבת וסובלת. מה שעושה לך טוב. באמת.
אני הייתי כל התהליך בבדיחות שחורות ובצחוקים מזויפים. כל אחת היא אחרת.
זה פשוט לא פייר כל זה. ושהעולם יתהפך!
את ממש לא אהבלה,
26/03/15 18:21
41צפיות
כשקורה דבר כזה, שהלב נשבר ומתפוצץ לרסיסים לא תמיד יש יכולת לדבר.
הכל חנוק ונראה שאין טעם,שהכל עצור.
ולכן זה טוב שבעלך עוזר לך ולוקח את הדברים לידיו.
אני מקווה שסופהשבוע יאפשר לך לעכל את הדברים עד כמה שניתן בכדי שתוכלי לאסוף את עצמך 
לתהליך עצמו. תהליך בו "פולשים" לגוף שלך ואת צריכה לומר מה כן ומה לא.
חיבוק, ושוב, אם תרצי להתייעץ,אני פה ואשמח לתמוך.
גם בעלך יכול להתקשר ולדבר.אל תהיו לבד בתהליך.
שום דבר לא טיפשי-
26/03/15 21:08
24צפיות
 בכל ההפלות שהיו לי, הייתי יושבת ובוכה את נשמתי, בין לבין הייתי שואלת שאלות, לא כל כך מסוגלת להקשיב ולהתרכז, אבל בשביל זה בעלי היה שם. אלו סיטואציות מאוד קשות. טוב שבעלך שם כדי להיות הדובר וכדי לתמוך.
מתאבלת איתך על העוברית שלך
27/03/15 01:21
34צפיות
מצטערת בשבילך מאד ושומעת את הכאב שלך. דברים כ"כ רכים וטהורים לא צריכים להיגמר.
מקווה שאת בידים טובות שמטפלות ותומכות בך. מגיע לך את כל התמיכה שתוכלי לקבל. אין לי מילים על האובדן שלך.
 
בטא אחרי הפלה
24/03/15 19:21
164צפיות
שמעו, אני ממש מבולבלת
 
לפני כ-6 שבועות הפלה יזומה בציטוטק, עקב התפתחות לא תקינה (הריון ראשון)
דימום וכאבים כ-10 ימים, ואז זהו, נגמר הסיוט וחזרה לשגרה..ממשיכים להתנהג כרגיל, פיזית ונפשית.
עשיתי רק בדיקת אולטרסאונד והרחם היה נקי. היו שאריות של קרישי דם ואמרו שזה יצא בוסת הבאה.
 
מאז ועד היום לא הייתה וסת. התחלתי לפני שבוע להרגיש תסמיני הריון שוב. הייתי אצל הרופא שלא ראה כלום באולטרסאונד ושלח אותי לבדיקת דם. הבטא יצאה לי 84
השאלה כמה זמן אחרי ציטוטק לוקח לבטא להתאפס? האם יכול להיות שאחרי 6 שבועות הבטא עדיין 84? הרי אומרים שבמועד הזה כבר הייתי אמורה לקבל מחזור
יכול להיות שאני בהריון שו כי המשכנו כרגיל?
מישהי עברה משהו דומה ויכולה לשתף?
 
 
 
אם לא השתמשתם באמצעי מניעה
24/03/15 19:55
87צפיות
בהחלט יש אפשרות של הריון חדש.
כדאי לעשות בטא נוספת אחרי יומיים או שלושה ולראות אם עולה.
 
מה הרופא אמר אחרי בדיקת הבטא?
הרופא פשוט אמר לי לחזור עוד 10 ימים...
24/03/15 20:03
67צפיות
אין סיכוי שאמשיך לחכות במתח הזה, אני פשוט אעשה בטא עוד יומיים שוב לבדוק.
 
רציתי לראות אם מישהו עברה משהו דומה 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/03/15 22:46
59צפיות
יותר הגיוני שזה הריון חדש אבל אי אפשר להיות בטוחים עד שתעשי בדיקה שוב של בטא לפחות עוד פעמיים
ואולי שלוש בכדי באמת לוודא שזה כן .ואם כן, שמתפתח כראוי.
מאחלת מכל הלב שזה אכן זה.
תעדכני.
רגע.. לא הבנתי, יכול להיות מצב שנכנסים , להריון נוסף גם מבלי
25/03/15 10:41
60צפיות
לקבל מחזור ראשון לאחר הפלה יזומה?
ואיך ניתן לבדוק לבד את הבטא? (סליחה על הבורות...)
למה לא?
25/03/15 13:06
38צפיות
אם נקלטים מיד בביוץ הראשון אז לא מקבלים מחזור.
ולבדוק בטא זה אומר בדיקת דם - צריך הפניה של רופא, אפשר גם לבקש מכל רופא משפחה, לא חייבים דוקא מרופא נשים.
כן. בוודאי שאפשר.
25/03/15 18:46
35צפיות
זה לדעתי מעט נדיר אבל כ 14 יום לפניי המחזור מתרחש ביוץ כך שאם נכנסת בביוץ הזה להריון את לא תקבלי מחזור.
במקרים מסויימים ממליצים לחכות מחזור אחד לפחות לפניי שמנסים שוב.
אני עוברת כעת משהו זהה.
25/03/15 12:45
54צפיות
היי שיראל,
אני עברתי בדיוק לפני 8 שבועות הפלה עם ציטוטק עקב שק היריון ריק בהיריון ראשון. הבטא הייתה 11,500.
גם לי לא היו שאריות אלא קרישי דם.
לפני שבוע וחצי - בטא 80 (6 וחצי שבועות אחרי הפלה) ומאז במגמת ירידה. 
גם לא קיבלתי וסת עדיין.
כמה הייתה הבטא שלך ביום ההפלה? לבטא לוקח זמן לרדת...
בבדיקת US נמצא אצלי כי הרירית לא סדירה וקיבלתי כדורי פרוגילוטון שיגרום להגעת הוסת (אני בעיצומו של הטיפול).
אם תרצי עוד שאלות - את מוזמנת גם לפנות בכיף בפרטי...
אי אפשר לדעת, יכול להיות זה או זה
25/03/15 13:07
50צפיות
יכול לקחת הרבה זמן עד שהבטא מתאפסת, ויכול להיות שזה כן הריון חדש.
אני לא הייתי עומדת במתח, הייתי עושה עוד בדיקת בטא אחרי יומיים.
עדכון: בשורות לא טובות
25/03/15 23:01
73צפיות
אז כמובן שלא עמדתי בלחץ ועשיתי היום עוד בדיקת בטא. הבטא הייתה 78 (לפני יומיים הייתה 84). 
אני לא בהריון, סתם קיוויתי...
בנוסף, היום בבוקר התחיל לי דימום של מחזור ועכשיו אני ממש במחזור. השאלה אם זה באמת מחזור או שרידי פעילות הריונות...? 
האם כמו במקרה שלי זה אפשרי לקבל וסת כאשר ערך הבטא הוא חיובי (78), כמובן שאמשיך לבצע בדיקות עד שהיא תתאפס, אבל אני פשוט תוהה אם הדימום שיש לי עכשיו זה וסת או לא.
 
בכל מקרה בנות, היה לי מאוד קשה היום, אבל תמיד צריך לחשוב חיובי ולהיות חזקות!!!
נשיקות
כבר קיוויתי בשבילך גם שאולי את בהריון. מאכזב באמת.
27/03/15 01:43
26צפיות
בנתיים, תני לגוף לנוח ולהתאושש. תחזקי את עצמך. לאט לאט. זה יבוא בקרוב כשתהיי מוכנה שוב.
איך מתגברים?
26/03/15 09:26
194צפיות
אז אתמול קיבלתי את הבשורה המרה הריון ראשון שבוע שביעי שק הריון ריק.
הרופא רצה מיד לשים לי כדורים בנרתיק ואני הייתי מרוסקת לא הצלחתי לעצור את הדמעות
אני בת 35 שנה וחצי מנסה להכנס להריון וככה זה נגמר.
לא בא לי כבר כלום ,לא בא לי לקום מהמיטה  ולא בא לי להסתכל על אנשים.
אני כבר לא רוצה להכנס שוב להריון , אני לא יכולה לעבור את זה שוב זה כואב מידי 
אני לא מצליחה לעצור את עצמי מלבכות וליילל הלב שלי יוצא החוצה מרוב דמעות .
אני לא מבינה למה זה קרה לי. כל כך רציתי את ההריון הזה .
אתמול קמתי מהשינה באמצע הלילה מזיעה ולחוצה עם תחושה שהלב שלי הפסיק לפעום ומאז הרגשתי שהבטן שלי חלולה
והכל התגלגל במהירות ואני עוד לא בהתחלת ההריון וכבר מגיע הסוף
 
היי
26/03/15 10:08
64צפיות
את יודעת בוודאות מתי היה הביוץ? אין מצב לביוץ מאוחר?
 
היי
26/03/15 10:54
57צפיות
לא במדויק . אבל הרופא אמר שהאולטראסאונד מראה שהשק לא נראה תקין ועגול.
 
ממה שאני שומעת
26/03/15 11:10
51צפיות
אפשר לחכות שבוע שבועיים ולחזור על האולטראסאונד. שאלת את הרופא על זה?
מתוקה. באמת קשה וכואב.
26/03/15 11:42
47צפיות
אבל תנסי מיד להיכנס להריון שוב. יש מצב שיהיה טיפה קל יותר. וההריון הראשון שלי היה הריון כימי (אפילו לא היה שק). השני (4 חודשים אחרי) הסתיים בשבוע 40 בידיים מלאות עם תינוקת בריאה ומהממת. שולחת לך חיבוק חם ואוהב. אל תתייאשי! פשוט אל.
היי לחוצה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 13:53
34צפיות
צר לי מאוד שההריון לא התפתח כראוי.
אני יודעת שזה לא מנחם אבל זו תופעה מאוד שכיחה בשבועות האלו. הרבה פעמים זו הדרך של הטבע 
לומר לנ שמשהו לא היה תקין בהריון.
זה נורמלי ובסדר גמור שאת עצובה וכואבת.
אבל זה לא אומר כלום לגבי ההריונות הבאים.
קחי לך כמה ימים להתכנסות ופרידה .חיבוק גדול
התחושות שלך נורמטיביות
26/03/15 21:24
17צפיות
בהתחשב במה שקרה. תבכי ותתאבלי, תעברי את הפרוצדורה הפיזית, תתאבלי עוד, ואחר כך תקומי מחדש ותנסי שוב. אין פה הרבה ברירות- אם את רוצה ילדים הדרך היחידה היא לנסות שוב.
למה זה קרה לך?- זה קרה לך כמו שזה קורה להמוני נשים אחרות- כי זוהי דרכו של הטבע. לעיתים נוצרים עוברים לא תקינים או שההריון לא מתפתח כראוי, וככה זה. חרא אמיתי, אבל ככה זה בטבע.
יש המון נשים שעברו הפלה וההריון לאחר מכן היה תקין לחלוטין.
מקווה שאת לא לבד ושיש לך תמיכה.
היי - עברתי דבר זהה לאחרונה ואשמח לעזור
26/03/15 22:59
31צפיות
היי - עברתי דבר זהה לאחרונה ואשמח לעזור... עכשיו, כשעבר קצת זמן - קיבלתי פרספקטיבה.
שלחתי לך גם הודעה בפרטי...
יש כאן מישהי שעשתה מי שפיר בסמוך לגרידה במקום דגימה ישירה
23/03/15 22:10
188צפיות
מהעובר?
אנחנו עומדים בפני הפסקת הריון עקב מומים קשים בעובר שהתגלו בסקירה מוקדמת (שבוע 15) :(
היום כחלק מתהליך הועדה להפסקת הריון, יועצת גנטית המליצה לנו על מי שפיר לפני הגרידה, במקום דגימה ישירה מהעובר בזמן הגרידה עצמה, משום שבדגימה ישירה יש סיכון של עירוב חומר אמהי בחומר מהעובר ואז הבדיקה לא מהימנה.
 
אנחנו מתלבטים בגלל סיכון אמנם נמוך אבל עדיין קיים במי שפיר (לזיהום ברחם וסיבוכים יותר מורכבים).
 
אשמח לשמוע אם מישהי עמדה בפני דילמה כזאת ומה רופאים אחרים חושבים על כך (עד כה היועצת הגנטית היא היחידה שבכלל זהכירה את האופציה הזאת. כל הרופאים דיברו איתנו אך ורק לגבי דגימה ישירה). 
מכירה מישהי שניסו לעשות לה
24/03/15 07:00
87צפיות
כנראה מסיבות דומות לאלו שהוצעו לך.
בסופו של דבר כנראה כאב לה מדי (אני חושבת שבעיקר נפשית) והיא ויתרה על זה.
 
לגבי זיהום אמהי (עירוב חומר אמהי בחומר מהעובר), לפי מה שאני יודעת זה קריטי אם מדובר בעובר ממין נקבה. אם מדובר בזכר, ניתן לזהות את כרומוזום Y ולדעת שה-DNA לא הגיע מהאם.
 
משתתפת בצערך 
אני עברתי..
24/03/15 07:49
97צפיות
הפסקת הריון בעקבות ירידת מים בשבוע 23. בגלל שבשלב הזה לרוב ירידת מים נובעת מזיהום אז הרופא הבכיר שם המליץ לקחת לי מי שפיר כדי לבדוק זיהומים. בגלל שגם ככה מכניסים מחט לבטן (כדי להפסיק את פעימות לב העובר) לא ראיתי סיבה לא לעשות את זה. בסופו של דבר התוצאות לא היו הכי אמינות כי כבר הייתי אחרי 5 ימים של אנטיביוטיקה אז לא ידעו אם התוצאה מושפעת מזה או לא. לא נמצא זיהום. לא בדקו את העוברית במקרה שלי.
ועוד משהו...
24/03/15 07:52
71צפיות
לא יודעת אם הייתי מסתכנת בזה במקומך. אני לא עשיתי מי שפיר בהריונות שלי. אבל אולי אצלכם חשוב לדעת מה הגורם למומים.
ובכל מקרה, לא ציינת אם זה הריון ראשון ואם יש לך ילדים.
שתי בנות בבית, הריון שלישי - פונדקאי (אני פונדקאית)
24/03/15 10:05
100צפיות
חשוב לנו לדעת מה הגורם למומים ולכן בכל מקרה נעשה אחד מהשניים - או דגימה ישירה מהעובר או מי שפיר.
ההתלבטות מה משתי האופציות...
את פונדקאית??? וואו!
24/03/15 11:26
79צפיות
כל הכבוד לך. אז אני מבינה שזה לא הילד שלך ואת למעשה בודקת את זה בשביל ההורים. אם כך לא יודעת אם הייתי מסכנת את עצמי בשביל זה. וחשוב לדעת אם את רוצה עוד ילדים!
חשוב מאוד מאוד לעשות מי שפיר
24/03/15 09:29
82צפיות
הייתי במצב שלך ועשיתי מי שפיר. קיבלתי תוצאות רק אחרי ההפלה, אבל התוצאות חשובות מאוד מאוד.
 
את יכולה לפרט למה חד-משמעית מי שפיר?
24/03/15 10:31
80צפיות
ולא דגימה מהעובר?
וואו, לפי מה שאת מתארת זה סיפור אחר לגמרי
24/03/15 12:20
73צפיות
אני מצטערת אבל במקומך לא הייתי עושה מי שפיר...
לי היה חשוב לבדוק מה גרם לזה. אבל אצלך מדובר רק בתינוק ולא בגוף שלך.
אז כן, עדיף שיבדקו את העובר עצמו.
כל הכבוד על הדבר הענק שלקחת על עצמך. מלכה.
אם ממילא את לא האמא הביולוגית אז אני מאמינה שיראו בבירור
24/03/15 12:21
71צפיות
הבדל בדגימה.
עם כל הכבוד להורים של התינוק, עדיף לך להמנע מבדיקות פולשניות...
זהו, החלק הפיזי מאחורינו...
26/03/15 00:07
57צפיות
אחרי התייעצויות נוספות החלטנו לקחת דגימה ישירה ולא מי שפיר.
מקווה מאוד שיצליחו לעשות את הבדיקה ולהבין את הסיבה למומים.
 
אתמול עשיתי כמה סידורים ובדיקות בקופ"ח לקראת הניתוח, ואחרי שאלה תמימה של אחת הפקידות באיזה שבוע אני (לא ידעה שמדובר בהפסקת הריון), פשוט התפרקתי על המקום ובכיתי המון.
פתאום, אחרי כמה ימים של תפקוד פונקציונלי נטו ותקתוק של כל העניינים הטכניים, פתאום הכל צף והתפרץ החוצה
 
עכשיו אני בסדר סה"כ, אבל כבר פחות תמימה ויודעת שהכל מאוד עדין ורגיש ולא יציב ודי מוכנה שזה שוב יעלה וייקח לי זמן להתאושש מהסיפור הזה מבחינה נפשית.
כואב לשמוע. עצוב.
26/03/15 06:47
29צפיות
תרגישי טוב.
שאלה לגבי דופק
25/03/15 12:17
138צפיות
ברצוני לדעת, אם מישהי יודעת
מה הסיכוי שלא יהיה דופק בעובר לאחר שנצפה?
 
היי דנית
25/03/15 12:28
80צפיות
כתוב פה שהסיכוי להפלה אחרי שנצפה דופק הוא 3-5%, אם את אשה צעירה.
 
 
לא מכירה את הסטטיסטיקה
25/03/15 12:33
71צפיות
לי זה קרה. דופק בשבוע 8. בלי דופק בשבוע 9. מאחלת לך הריון עם דופק עד סופו !! אם אני מבינה נכון ואת בהריון, ובעצם לא שייכת לפה, לדעתי, לכי לך לפורומים אחרים....
היי דנית,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/03/15 13:29
64צפיות
לצערי קורה. כל מי שפה יודעת שזה שהיה אתמול דופק לא אומר כלום על המחר.
אין לנו יכולת שליטה או ידיעה על זה.
הלוואי והיה לנו.
למה את שואלת?
תודה על התגובות
25/03/15 13:31
71צפיות
עברתי הריון ראשון שבוע 7 ללא דופק עברתי הפלה בוששת.
כרגע בהריון חדש שבוע 9, נצפה דופק לפני שבועיים לכן רציתי לדעת מה הסטטיסטיקה בנושא.
אני מבינה למה את שואלת,
25/03/15 15:02
53צפיות
אבל זה לא ממש ממש משנה...אי אפשר לדעת. לי קרה מספר פעמים שהיה דופק ולאחר מכן לא היה (העוברים פשוט לא היו תקינים), ולאחרות זה קורה רק פעם אחת ובהריון הבא הכל בסדר.
אי אפשר לדעת כלום ואין שליטה על כך. צריך לקוות שהעובר שברחמך תקין ושהרחם תקין ושהכל בסדר ושימשיך להיות בסדר. הלוואי שאכן כך יהיה.
 
תדברי עם אחות/רופא המעקב במרפאה שלך
25/03/15 16:15
41צפיות
תסבירי שבגלל היסטוריה של הפסקת דופק את קצת "היסטרית" ומבקשת רשות לבוא לעשות בדיקות דופק לעיתים קרובות. אחרי שתתחילי להרגיש תנועות עובר (בערך בעוד שלושה חודשים), הלחץ יפחת.
בצער רב חוזרת לפה שוב
23/03/15 16:44
406צפיות
שבוע 15 סקירה מוקדמת אין דופק. גרידה עוד יומיים. מאיפה מתחילים למצוא כוחות???
אוי... כמה כואב לקרוא את זה..
23/03/15 18:17
120צפיות
תתחילו קודם בלעבור את זה. תתרכזו במה לעשות. האבל כמו שאני מבינה שאת כבר יודעת, בא בגלים, מה שאומר שהכוחות גם באים בגלים.
לאט לאט. הזמן מרפא ועושה את שלו.
כמה עצוב לי לשמוע על זוגות שחווים את זה שוב ושוב. אני עברתי את זה פעמיים והסטירה הזאת מהיקום היא אכזרית.
כרגע אל תנסי להתגבר, פשוט להתנהל מיום ליום.
חיבוק
לא זה לא אמיתי מה שקורה לנו
23/03/15 19:26
121צפיות
אני כל כך מצטערת לשמוע, תנסי לפעול  על אוטומט לפחות עד שה"פרוצדורה" הנוראית תסתיים.
ושיהיו ימים יותר קלים בקרוב.
לאאאאא
23/03/15 19:39
97צפיות
כל כך לא פייר...לא יודעת מה לאמר לך....אני כל כך עצובה בשבילך.בשביל כולנו
23/03/15 20:12
52צפיות
באמת באמת אין מילים.
כשרק הצטרפתי לכאן לפני 4 חודשים, וכשהכל היה כ"כ טרי, נתקלתי לראשונה בשם שלך בבלוג של מאמא רוני בפוסט "הגעגוע במילותיה של לראות את האור" ובזמנו גם הלכתי לחפש את הסיפור מאחורי הפוסט הזה.וכ"כ צר לי כ"כ שאת חוזרת לפה, כואבת יחד איתך .
º
לא מאמינה... אוף. למה???
23/03/15 21:47
35צפיות
כמה שאני עצובה
24/03/15 00:29
77צפיות
לקרוא את ההודעה שלך. תנחומיי.
כוחות?- מי אמר שתמיד צריך ו/או אפשרי למצוא אותם? לפעמים צריך פשוט להתפרק.
קודם כל תעברי את הפרוצדורה בשלום.
שולחת חיבוקים חזקים של נחמה.
צר לי כל כך.אוף
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/03/15 14:59
58צפיות
כל כך קיוויתי שהכל יהיה טוב.
מוצאים כוחות כי אין הרבה ברירה. וההתמודדות תתחיל אחרי. וגם אז לאט לאט.
שולחת המון אהבה וחיבוק מנחם.
 
º
אויייי איזה קשה ממש מצטערת לשמוע
24/03/15 16:18
26צפיות
מצטערת. מאד מאד מאד
24/03/15 19:34
82צפיות
לי קשה להתמודד עם הפעם האחת שלי. המחשבה על לחזור לפה שוב מזעזעת. שולחת לך חיבוק גדול. ואמונה שאם קמת מאבל גדול והתחזקת ומצאת כוחות, ברבות הימים, תצליחי לעשות את זה שוב.
בינתיים נדמה לי שזה לא רלוונטי. בכלל. תשרדי. כל פעם רגע אחד. תחזרי אלינו. לספר, לצעוק, לבכות, לבכות.
תודה על התמיכה
24/03/15 19:57
114צפיות
כמה שלא רציתי לשוב לפה.. כרגע נמצאת בשבר גדול. לוקחת כדורי הרגעה. מנסה לשרוד. מרגישה שכל העבודה והשיקום הנפשי שעברתי בשנה וחצי האחרונות ירדו לטמיון.  הכל צף בחזרה במלוא העוצמה. בוכה על הנשמות שהיו כאן ואינם. מלאה בכעס עצום על החיים, על אלוקים ועל עצמי שנתתי לעצמי לחלום שוב. כואבת על האובדן של בני לפני שנה וחצי. על האובדן של העובר הנוכחי שהיה גם כן בן. ועל מה שכבר לא יהיה עוד. מקווה לעבור את הגרידה בשלום.איכשהו יש לי תחושה שגם זה יסתבך
מחזיקה לך אצבעות שלפחות הצד הפיזי יעבור על הצד הכי טוב שאפשר
24/03/15 21:07
47צפיות
ועוד חיבוק גדול. ובואי אלינו להגיד הכל ולהתמרמר ולכעוס ולהתפרק וכל מה שאת צריכה. הפורום הזה ער תמיד.
 
º
24/03/15 22:43
12צפיות
חוזרת אלכן לצערי הרב....
24/03/15 08:38
273צפיות
הי בנות
כתבתי פה בתחילת ההריון
גילו לי CMV והיתה לנו התלבטות קשה אם להמשיך את ההריון או לא
אז המשכנו, עשינו מי שפיר
ולצערי העוברית שלי נדבקה
עכשיו מתחילים תהליך קשה מנשוא
איך אני אמורה ןעשות דבר כזה מרצוני החופשי????
אני לא מסוגלת ללכת לרופא ולקחת את ההפניות לועדה...
אני לא מסוגלת לחשוב על הליכה פיזית לבית החולים וביצוע ההפלה....
אני עדיין מרגישה אותה בועטת וחיה בתוכי
איך אני אמורה לעשות את זה???.
באיזה שבוע את עכשיו??
24/03/15 08:55
117צפיות
ואין לי תשובה. אני עדיין לא יודעת איך עשיתי את זה. אבל אצלי זה היה שונה כי כבר הייתי בבית חולים. (ירידת מים שבוע 23).
לפחות את יודעת שהיא עלולה להיות חולה מאוד ולא עשית את זה סתם. אם יש לך ילדים תבדקי אופציה לגרידה מאוחרת ולא לידה שקטה.
שבוע 22
24/03/15 08:57
118צפיות
אפשר לעשות גרידה בשלב כזה?
הי מותק
24/03/15 09:27
91צפיות
מאוד עצוב שככה זה מסתיים. ליבי איתך...
באסף הרופא אפשר לעבור גרידה עד שבוע 23. אז כדאי לך למהר. אני הייתי הולכת היום לועדה. הפניות וכו אפשר דרך מזכירה ולא חייבים רופאה. תתקשרי לשם דחוף. לאסף הרופא. כי במקרה של מום צריך לפגוש גם רופא שם שעושה אולטרא סאונד.
ממליצה לך לזרז עניינים כמה שזה קשה. כי כל עוד אפשר גרידה לדעתי פחות גרוע. עברתי שם גרידה בשלב מאוחר, לא נעים אבל פחות טראומתי לדעתי...
אין מום שניתן לראות באולטרא סאונד
24/03/15 11:30
87צפיות
רק תוצאות מי שפיר חריגות
הם כבר יגידו לך מה לעשות...
24/03/15 12:25
59צפיות
חשוב שתדעי שאת לא צריכה הפנייה של רופא לכל זה... אני סידרתי הכל דרך מזכירה של הקופה. שעזרה לי והיתה מדהימה.
אבל לצורך גרידה את צריכה לא לעבור את שבוע 23... אפשר גם לעשות זריקה להמתת העובר (סליחה על הבוטות) ואז להקפיא את השבוע.
לגבי סיכונים, יש סיכונים גם בלידה טבעית. אבל תחשבי מה את מעדיפה. החוויה היא שונה מאוד. בשבוע שלך לא יודעת אם הייתי בטוח הולכת על גרידה. תעשי את כל השיקולים בעד ונגד...
º
כן, באסף הרופא.
24/03/15 09:58
28צפיות
מה שכן את צריכה להתייעץ עם
24/03/15 10:12
98צפיות
הרופאים מה פחות מסוכן במקרה שלך. גרידה וגם לידה יכולים להסתבך יותר או פחות. תעשי את השיקולים שלך. אני יכולה להגיד לך שלידה זה לא קל בכלל אבל יש פחות חשש שמשהו נדפק. למרות שלפעמים לא הכל יוצא ואז עושים גם גרידה. זה תלוי גם אם יש לך ילדים או לא.
יש לי ילד בן שנתיים
24/03/15 11:26
105צפיות
ממש מקווה שנוכל לסיים את זה בקלות
º
מתפללת בשבילך שתרפאי מהר
24/03/15 11:27
35צפיות
תודה
24/03/15 11:31
43צפיות
עדיין לא מצליחה למצוא את הכוחות לקום ולבצע....
º
24/03/15 11:58
13צפיות
מבינה אותך.
24/03/15 12:05
29צפיות
תחשבי טוב אם את בטוחה שאת רוצה לבצע.
אני לא יודעת מה עמדותייך הדתיות/מוסריות.
אני מצטערת על כך שבחרתי לסיים את ההריון. מצד שני אצלי היה סיכוי לילדה בריאה אצלך אני לא יודעת. אני יודעת להגיד לך שמאוד קשה לי היום. אבל לא יודעת ומקווה שלא אדע לעולם מה זה לגדל ילד חולה.
היי יקרה, כמה עצוב וקשה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/03/15 14:55
52צפיות
כל כך קיוויתי עבורכם שיהיה בסדר.
כרגע האופציה שנראית הכי טובה זו גרידה מאוחרת על מנת לא לעבור לידה שקטה שהיא יותר טראומתית.
מציעה לך לפנות מהר לאסף הרופא ולא לחכות על מנת לקבל תאריך לוועדה ושתספיקי לפני ששבוע ההריון יהיה מתקדם מידי.
הם ידריכו אותך מה צריך לעשות..
אם את מרגישה שלך באופן אישי קשה, תבקשי ממישהו אחר שיעשה למענך את כל הסידורים הביוקרטיים.
חיבוק גדול.
תעדכני מה קורה.
לא הכי קשור...
24/03/15 13:55
102צפיות
מאז שריעננו את האפליקציה של תפוז לא נפתחות לי ההתראות וזה לא מראה לי אותן. אני צריכה לחפש מי הגיב לי.
מישהי יודעת איך מסדרים??
ניסיתי למחוק את
האפליקציה ולהחזיר ולא הצלחתי.
גל הריונות פוקד את בית ספרי
22/03/15 19:44
194צפיות
הלוואי ומגיפת ההריונות תידבק גם בי ובמיוחד בבן זוגי....
האמת שאצלי הסיפור שונה, אנחנו כרגע עוד לא מנסים להיכנס להריון, מחכים לטיימינג הנכון למרות שמבחינתי הייתי כבר מזמן מנסה,
בן זוגי פשוט עובר תקופה לא פשוטה, ואני מעדיפה לתת לו את הזמן ולחכות...זה מאד קשה שכולם מסביבי כבר מתקדמים קדימה, 
ואני מרגישה מאחור...אבל אין מה לעשות, אני חייבת לשמור על התא המשפחתי שלי כרגע, והלוואי ותהיה לי הזדמנות להרחיב אותו...
הלוואי ולכולנו תהיה הזדמנות כזאת!!!!
 
ממש מקווה שבן זוגך ירצה שוב
22/03/15 21:28
50צפיות
כדי שתהיה לכם חוויה מתקנת.
אני לא יכולה לתאר לעצמי מצב שאני רוצה ובעלי לא. ואיך אפשר לשנות את הרצונות שלו בכלל. אבל זה ברור שמתישהו הוא ירצה שוב ומקווה בשבילך שזה יקרה בקרוב מאוד.
הלוואי הלוואי הלוואי !!!
23/03/15 09:47
48צפיות
מאחלת לכל מי שכאן בפורום , שנזכה להריון בריא ותקין ושנצא בידיים מלאות מחדרי הלידה.
בזכות הפורום המדהים הזה הבנתי שאני לא לבד בעולם ויש לי עם מי לחלוק את אשר על ליבי.
אני חושבת שהריון זה בין היתר פונקציה של סביבה וכשהסביבה לחוצה זה עלול להשפיע , אז באמת עדיף להמתין קצת.
אני התחתנתי מאוחר מרוב חברותיי , כולן כרגע בסבב הריונות שני , כשגם התחלתי מאוחר יחסית אליהן וגם לעומתן ההריון
הראשון שלי הופסק בשבוע 11+5 כי לא היה דופק, זה קצת צובט בפנים לראות את כולן ככה כשהן לא יודעות מה עבר עליי,
עוד יותר קשה לשמוע אותן מדברות שהן נכנסות להריון בקלות, מספיק שהוא נוגע לה בכתף והיא בהריון. אבל אני באמת מאושרת בשבילן ומעריכה מבחוץ עוד יותר את העובדה שיש להן ילדים מהממים ובריאים. בתקווה שזה מדבק :)
 
כן. כל כך מקנאה באלה
23/03/15 10:32
46צפיות
שנקלטות מהר! ושכל הריון שלהן מסתיים בידיים מלאות.
טוב שאת יודעת מה טוב למשפחתך,
24/03/15 00:35
33צפיות
מאחלת לך שבוא תבוא ההזדמנות הנכונה והמוצלחת. אמן.
שאלה לבעלות ניסיון לאחר הפלה...
21/03/15 18:14
231צפיות
היי בנות...
הפלה באמצעות ציטוטק עקב שק היריון ריק לפני 7 וחצי שבועות.
הרגשתי ביוץ לפני שבועיים וציפיתי לוסת, אך לפני יומיים הופיעו רק הפרשות חומות רבות ללא דם טרי, ומאז נקי.
האם זה נקרא וסת לטעמכן?
תודה ושבוע טוב!
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/03/15 22:38
76צפיות
האם עקבת אחר הבטא לוודא איזון?
קשה לדעת האם זו היתה הווסת.יכול להיות שהגוף עדיין לא מאוזן הורמונלית.
כדאי אולי להתייעץ עם הרופא ולעשות שוב אולטראסאונד.
לפעמים לוקח לגוף זמן להתאזן.
 
º
לפני שבוע - בטא 80. סוף ההיריון -12,000...
22/03/15 07:00
63צפיות
היי,
22/03/15 14:23
61צפיות
הבטא עדיין לא מאוזנת. כדאי להמשיך ולעקוב אחריה.
היי, עדכון - היום בבדיקת אולטראסאונד...
22/03/15 22:43
82צפיות
היי יקירותיי - ברביעי-חמישי הפרשות חומות.
משבת האחרונה הפרשה דמית קלה ביותר.
היום בבדיקת אולטראסאונד: רירית לא סדירה. דימום קל ביותר.
קיבלתי מרשם לפרוגילוטון - 5 ימים 2 כדורים לבנים ; 5 ימים 2 כדורים חומים.
מה דעתכן על הטיפול? מתאים?
היי,
22/03/15 23:20
44צפיות
למה בעצם הוא נתן לך את זה?מה המטרה?
אם היה דימום מועט אולי זה בגלל שהרירית לא התאוששה מההפלה.
השאלה אם יש צורך לתת הורמונים? 
כמובן שאני לא רופאה ולכן לא יכולה להחליף ייעוץ רפואי.
אבל אולי שווה להתייעץ עם עוד רופא
הסבר - פרוגילוטון
22/03/15 23:48
42צפיות
קודם כל - תודה רבה על התשובה. את מחממת את לבי.
הרופא החליט (אגב, פרופ', מומחה לפוריות, טיפול פרטי) כי מכיוון שלא הבשיל דימום מספק - הרחם לא מצליח להתנקות וכי יש צורך לעבות את הרירית על מנת לגרום לדימום מוגבר.
מכירה טיפול כזה? 
אצלי פרוגינובה
23/03/15 07:00
26צפיות
אני מקבלת כרגע 3 כדורי פרוגינובה ביום למשך 4 שבועות.
הטיפול ההורמונלי החל מיד לאחר היסטרוסקופיה שבה הוצאה שארית (כנראה של השליה).
ההיסטרוסקופיה בוצעה שבועיים לאחר הגרידה.
 
אם הבנתי נכון, המטרה של הטיפול ההורמונלי אצלי, היא לעבות את הרירית על מנת למנוע הידבקויות.
אשמח להרחיב עוד בערב.
בוקר טוב,
23/03/15 07:33
29צפיות
ברור שאני מכירה את הטיפול. בד"כ נותנים אותו אחרי גרידה או היסטורוסקופיה ניתוחית. אבל בגלל שעברת הפלה טבעית, היה לי מוזר.
המינון שקיבלת לא נוראי .
אם מרגיש לך נכון ומדוייק, לכי על זה.
ובלי קשר, זה שרופא הוא מומחה ופרטי עדיין לא תמיד אומר שהוא צודק.(לא קשור למקרה הזה)
אני גם הולכת פרטי לרופא מקסים ועדיין אני לא מקבלת כל דבר שהוא אומר לי כנכון.אני שואלת ולפעמים גם מתווכחת. ורק לאחר שאני משוכנעת שזה נכון ומתאים לי אני לוקחת.
אבל באמת שזה בלי קשר למקרה פה. אני כזו.תמיד שואלת ומדייקת .(לדברי בעלי- חפרנית)
הכי חשוב שהרחם שלך תחלים ותתאזן מחדש. 
יום טוב
הידבקויות
23/03/15 17:16
21צפיות
היי, מקום בלב-  קודם כל תודה!
שאלתי היא כזו - האם ייתכן ואין דימום נורמאלי של וסת בשל הידבקויות? כאמור, מדובר בהפלה ללא גרידה (אלא ציטוטק).
ייתכן ומדובר רק בחוסר איזון הורמונלי שהטיפול התרופתי שהמליץ יפתור? האם יכול להזיק?
תודה
הי. תסבירי לי לגבי הבטא
23/03/15 11:06
35צפיות
לא אמרו לי לעקוב אחריה... אני אמורה?
כדאי. לפחות לוודא שהיא מאוזנת.
23/03/15 13:09
32צפיות
גם רופא משפחה יכול לתת הפנייה.
אם אני יעשה בדיקת הריון פשוטה?
23/03/15 14:22
32צפיות
כי אני בטוח לא בהריון.. אני לפני ביוץ
º
סליחה, עשיתי בדיקת הריון לפני חודש ויצא שלילי...
23/03/15 14:22
13צפיות
יום הולדת 30...
20/03/15 09:32
307צפיות
לא תיארתי לעצמי שיומהולדת 30 יהיה העצוב בחיי. כשגיליתי שאני בהריון חשבתי לעצמי שאני לא מאמינה אבל באמת התגשמו כל משאלות לי.
הקצבתי לעצמי עד גיל 30:
עבודה
חתונה
בית
תואר
בת
ועוד ילד.
פעם חברה אמרה לי שזה לא ייאמן איך שאני מצליחה להשיג את כל מה שאני רוצה. ואמרתי לעצמי שזה נכון. שעד גיל 30 כבר  יהיה לי כל מה שרציתי. כבר הייתי בהריון... כבר הגעתי לשבוע 23 מה כבר יכול להשתבש. יאי... אני בדרך ל 2 ילדים + כל מה שהשגתי ורציתי וכל השאר זה בונוס.
לא תיארתי לעצמי בחלומות הכי שחורים שאקום ביום בהיר אחד עם ירידת מים ושמשם הדרך קצרה להפסקת הריון וללידה שקטה.
הרגשתי אותך בתוכי 23 שבועות. לפחות 5 שבועות של תנועות והלכת ממני כאילו כלום.
לא ראיתי אותך, לא נתתי לך שם ולא יודעת איפה את קבורה. כי הרי אז... איך אוכל לומר לעצמי שאיבדתי הריון?? אבל באמת אני יודעת שאיבדתי אותך. וכשההריון הבא ממשש לבוא ואין נחמה זה כואב עוד קצת יותר. יש לי בקשה אחת לגיל 30... סלחי לי.
º
20/03/15 12:02
22צפיות
º
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/03/15 14:34
18צפיות
ביקשת ממנה שתסלח לך,
20/03/15 14:57
115צפיות
ואני מעיזה להוסיף בקשה נוספת וחשובה לא פחות- סילחי לעצמך.
מאחלת לך ימי הולדת שמחים בשנים הבאות.
אחרי שעברה כבר חצי שנה...
20/03/15 16:48
95צפיות
השלמתי עם זה שלא אסלח לעצמי ועם זה שלא אהיה שלמה עם מה שבחרתי... אבל מקווה שהשנה הזאת תביא איתה נחמה... הריון תקין וילד/ה בריאים ושלמים.
ואולי אז האובדן יתפוס מקום אחר, שונה.
שום דבר לא יחליף את מה שאמור היה להיות לי עכשיו אבל כן יעזור. אין ספק.
אל תאבדי תקווה!
20/03/15 17:42
60צפיות
מאחלת לך עד ליום הולדת 31 לאחוז בתינוק בריא!! תחשבי חיובי, וכן תנסי לסלוח לעצמך למרות הקושי
 
תנסי לשמוח עם בעלך ובתך . יש לפעמין עיכובים ומהמורות בדרך אל האושר !!!
הלוואי ותקבלי את כל מה שתרצי!!
אוהבת....המון נשיקות!
אני הייתי מתמקדת בעבודה פנימית
20/03/15 20:09
86צפיות
היי רונית,
אני קוראת אותך וכותבת לך כבר הרבה זמן, ויש לי הרבה לב בשבילך. נשמע שאת מאד מאד מיוסרת, ומאשימה את עצמך, וחיה בתוך חרטה, ואני מאמינה שזה מקום רע מאד להיות בו. נשמע שעד עכשיו חייך היו מאד תחת שליטתך והתפתחו לשביעות רצונך. מאד עצוב שהמקום של חוסר השליטה היה חייב ליפול בתוך אובדן כל כך כואב דווקא, אבל לא בחרת את זה, ככה קרה.
המציאות היא כזו. אנחנו לא באמת שולטים בה. כל המחשבות שתחשבי לא יחזירו לך את העובר שלך ולא ישנו את העבר. מה שחשבת שיהיה לך עד גיל 30 כבר לא יהיה. אולי כדאי לך לנסות להתמקד בהשלמה. המציאות תישאר כפי שהיא גם אם תתנגדי לה בכל כוחך וגם אם תשתדלי לקבל אותה.
אני כותבת לך את זה כי נשמע שאת 'שמה את כל הקלפים' על ההריון הבא, וגם הוא מין משהו כזה שלא ממש תלוי בך ואין לך שליטה עליו. ולעומת זאת, על המחשבות שלך והרגשות שלך יש לך הרבה יותר יכולת לשלוט, לכוון, להבין, ובעיקר, לסלוח. הייתי נעזרת באיש מקצוע.
ולסיום: גיל 30 הוא מאד צעיר. מאד. אני ילדתי לראשונה בגיל 35 ויש לי ממש משפחה.
º
לייק ענקי!
21/03/15 10:06
20צפיות
מסכימה עם כל מילה שלך...
21/03/15 19:16
51צפיות
עם זאת, קשה לשלוט במחשבות וברגשות.
אני בטיפול אבל גם טיפול עוזר עד למקום מסויים ואחריו אני נשארת עם כל הכאב והחרטה הבלתי נגמרים. אין לי ספק שזה לא נכון לתלות את כל אושרי בהריון חדש אבל ברור לי שזה מה שבאמת יעזור להחזיר מעט מהאושר. בעיקר כשאאחוז בידיי את תינוק בריא. אני יודעת כבר ששום דבר לא יחזיר אותה אליי אבל מאמינה שהנשמה שלה תגיע אליי בילד הבא. בתור בנאדם מאמין אני מתמודדת לא רק עם המצפון והמוסר שספגו מכה קשה אלא גם עם אמונה שאין בכוחי להחליט מי יחיה ומי ימות ובכל זאת קיבלתי החלטה כואבת שכזאת על אף שבגדול אני לא חושבת שהייתי צריכה לקבל. קשה לי מהבחינה הזאת. מצד אחד לשמור שבת וללכת למקווה ומצד שני להחליט שהילדה שלך לא תחייה רק כי ירדו לך המים בשבוע 23. זה כואב. זה שורף. אולי רק אולי יום אחד אוכל להיות שוב מאושרת.
אני חושבת שאת צריכה לשחרר מעלייך את העול הזה
21/03/15 21:13
49צפיות
של ההחלטה האם התינוקת תחיה או לא, זו לא החלטה שלך,
בשבוע כל כך מוקדם... העובר בקושי בר חיות. אין פה שום מקום לרצון שלך, לתקוות שלך,
יש פה אלוהים, טבע, כוח של העובר....
 
ירדו לך המים
זה לא משהו שגרמת לו
זה לא משהו שעשית שיקרה
זה קרה. זה קורה.
זה כואב ושורף בנשמה
 
אבל
 
זה לא באשמתך.
 
 
והלוואי ויום אחד אאמין בזה.
21/03/15 23:48
35צפיות
תודה.
אני חושבת שממש כדאיל לך ללכת לעשות עיבוד של הטראומה הזו
22/03/15 07:18
36צפיות
את לא צריכה להמשיך לסחוב את זה עלייך, את לא אשמה!!!
את לא יכולה להיות אשמה.
 
יש טיפולים קצרים למשל בשיטה של מוח אחד, שכדאי לבדוק
ולהשתחרר מזה, או לפחות לעבד את החוויה כך שתחושת האשמה שלך
לא תישאר הצד החזק בה.
 
 
חיבוקים
מזל טוב!
22/03/15 11:48
27צפיות
אני באמת מאמינה ומקווה שבעזרת ה כשתהיי בהריון חלק מהפצעים יחלימו.
מנסיון!
השמחה תחזור והכאב יעומעם.
בהצלחה!!
יש לי המון נסיון במחשבות כאלה
22/03/15 13:00
46צפיות
בסוך שנות השלושים שלי חליתי, מאד. במשך קרוב לארבע שנים המחלה היתה דומיננטית מאד ביומיום שלי. חברים שלי התחתנו, ילדו, בנו קריירה. אני בקושי עברתי את היום.
קינאתי בכל מי שיכול לעשות תוכנית לשבוע הקרוב, ואני לא מזכירה בכלל לימודי מקצוע, קידום בקריירה, הריון, קניית בית ועוד. בכל ה'פרמטרים' הגדולים של החיים נשארתי מאחור.
המון מהמחשבות ומהרגשות שלי התנקזו למקומות של זעם על המציאות, דחייה מוחלטת של המצב, קנאה בוערת בכל מי שחי אחרת, שלא נגזר עליו לסבול כמוני, והמון המון תסכול שזה מה שנפל בחלקי. כמעט כל האנרגיות שלי הופנו להרחקת המציאות ממני. זה כמובן לא עזר. לא ידעתי כמה זמן אהיה חולה. לא ידעתי אם אי פעם אבריא. בשלב מסויים לא ידעתי אפילו אם אחיה. וודאי שלא ידעתי מה יהיה או לא יהיה לי בעתיד. הייתי לחלוטין בתוך 'החור השחור'.  זה היה מפחיד, זה היה מכלה כוחות, זה היה מייאש, וזה השתלט לי על כל ההווייה.
באיזשהוא שלב התחלתי להבין שזו המציאות ושאין לי ברירה, ושזו היד שהגרלתי, ואין לי שום יד אחרת לשחק איתה. אז התחלתי לשחק עם הקלפים שהיו לי. העובדה שהפסקתי להתמרמר כל כך על המציאות, והפנמתי, באמת, שאין לי שליטה על המציאות שאני מקבלת, פינתה לי המון אנרגיה. לאט לאט התחלתי להתחזק, לא פיזית, אלא נפשית, עם ההשלמה יכולתי ללמוד, מצאתי זוגיות, הפסקתי 'לעבור את הימים' והתחלתי ממש לחיות ולחוות אותם. החיים שלי התהפכו לטובה. ועדיין הייתי חולה מאד מאד.
בסופו של דבר, לאחר כמה שנים, נמצא לי פתרון רפואי, וכמובן שלתחושה הפיזית הטובה יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית. ובכל זאת, הצלחתי לחיות גם לצד החולי, ואני מאחלת לך מכל לבי שתמצאי את הדרך שלך - הרגשית, הפיזית, האמונית, הכלכלית, הזוגית - לחיות לצד האובדן, ובלחיות אני מתכוונת ללחיות ממש, לא ללחיות עד שההריון ייקלט. יש לך המון בשביל מה, וקודם כל, כמובן, בשביל עצמך כפי שאת היום, ולא בשביל עצמך כמו שתהיי בעתיד.
כל מילה בסלע. הבעיה
22/03/15 18:42
31צפיות
היא להפנים. לשחרר. זה לא באמת אפשרי כרגע.
בהריון השני שלי כבר ידעתי שזה יכול לקחת זמן להיקלט (אחרי שבראשון לקח 10 חודשים) והייתי ממש משוחררת. לא חשבתי... לא עשיתי בדיקות ביוץ ולא מעקבי זקיקים... קבעתי תור לצילום רחם ואמרתי לעצמי שעד אז אני מנסה רק טבעי ובלי עזרה. בסוף נכנסתי להריון באופן טבעי אבל לקח שנה וחודשיים. כלומר: למרות ששחררתי והייתה לי ילדה בת שנה בבית ולא הייתי לחוצה בכלל והייתי מאושרת לגמרי זה עדיין לא קרה מהר. כך שאני כבר לא בטוחה מה הדבר שנכון לי. אני לגמרי מרגישה שהחיים חולפים כרגע לידי. שאני לא ממש חיה אותם. עובדת. מתפקדת. עושה הכל. אבל לא באמת נהנית משום דבר. כמה שאגיד לעצמי לשחרר זה לא ממש יקרה ואני באמת משתדלת. ותודה על הכל.
לא, אתם לא מבינים מה אמרו לי הפעם...
22/03/15 11:54
243צפיות
היינו האירוע משפחתי קטן של הצד של בעלי.
התיישב לידי דוד שלו שאני פוגשת פעם בשנה וחצי מקרה הטוב, תמיד ראיתי בו איש חביב ושקט.
אז הוא אומר לי: מה שלום הבנות? אז עניתי: בסדר גמור תודה רבה.
והוא שוב שואל: ומה שלום הבן?
אני:
הוא:
אני:
הוא: הכל יהיה בסדר את רק צריכה להיות נינוחה.
אני: מוות בעינים.
חחחחחחחח. אנשים מצחיקים.
22/03/15 12:01
144צפיות
נו מילא. חברה מאוד טובה שלי אמרה לי השבוע ״את צריכה לחשוב שזה לא קרה, לא היה״. נו באמת. כאילו זה אפשרי.
אני לפני כמה ימים סוף סוף עניתי למישהי
22/03/15 12:09
162צפיות
יש לי חברה שהבת שלי המדהימה חלתה בסרטן והחלימה. אז ממנה לא ציפיתי לשטויות, אבל היא כתבה לי להתרכז במה שיש ולא במה שאין... אז כתבתי לה שלא מתאים לה קלישאות...
º
הבת שלה.... לא שלי
22/03/15 12:09
52צפיות
אני לא חושבת שהיא התכוונה לקלישאה
22/03/15 13:54
109צפיות
יותר הגיוני שזה תוצאה של תהליך שהיא עברה עם עצמה.
הטעות זה לומר לאחרים את מה שהיינו אומרים לעצמינו. כי כל אחד עובר את התהליך של עצמו עם עצמו בקצב שלו ובדרך שלו. זה שהיא כבר "שם" מתרכזת במה שיש ולא במה שאין, זה לא סיבה לומר את זה לך. לחברה טובה צריך לתת תמיכה, אמפטיה, מרחב להרגיש כל מה שהיא מרגישה. לא "להלביש" עליה את השלב שלנו..... 
יש בזה משהו שלא מקבל את זה שאנחנו עוד בשלב של האבל, של הקושי, של החסר, של החוסר השלמה..
לא קל עם תגובות של הסביבה.......
ד

קושי בחיים?

אל תעברו את המשבר לבד. לפרטים היכנסו >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה