לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

שמעתן מ*רופא* על קשר בין אולטראסאונד וגינלי להפלות?
20/01/15 13:21
89צפיות

שואלת כי בפורום הריון של הכללית יש אחות הריון (מנהלת הפורום) שחוזרת שוב ושוב על כך שלא לעשות אולטראסאונד וגינלי לפני שבוע 20 כי יש קשר מוכח להפלות.
אני שאלתי 2 גניקלוגים שונים והם אמרו שחייזרים השתלטו על הפורום וזה לא נכון.
לי התחילו דימומים אחרי בדיקת דופק (וגינלית) ושבועיים אחרי בבדיקת דופק נוספת וגינלית נצפה דופק אבל שבוע נוסף לאחר מכן ראו שאין דופק והוא הפסיק לפי המדידות ביום שבדקו לי דופק בשבוע הקודם...
מלחיץ לא?
 
קצת מלחיץ ונשמע לא נכון...
20/01/15 14:04
60צפיות
אבל אני יכולה להגיד לך שירידת המים שלי הייתה כשבוע אחרי אולטרסאונד וגינלי שעשו לי בסקירה שניה לראות שהצוואר סגור.
לכי תדעי אם זה לא מה שגרם לזיהום או משהו.
גם אצלי היה דימום ממש קטנטן
20/01/15 15:05
45צפיות
זה היה בשבוע 11+ הלכתי לרופא (למרות שאחות מקופ"ח אמרה לי בשום אופן לא לעשות וגינלי)
הרופא עשה לי בדיקה וגינלית והדימום הפך חזק יותר עד שיומיים אחר כך נפל לי הכל..
לא יודעת אם יש קשר אבל אני החלטתי שבהריון הבא אני אנסה להימנע מיותר מידי בדיקות וגינליות.
שטויות
20/01/15 16:25
40צפיות
כשהעובר קטן אין אפשרות לעשות אולטרסאונד  ביטני כי זה לא נותן כלום, לא רואים כלום בבטני בשלב מוקדם ולכן ההמירה שלה שלא לעשות אס וגינאלי לפני שבוע 20 מראה שהידע שלה בגניקולוגיה  הוא אפסי., אני עברתי עשרות בדיקות אס וגינליות בהריון (ככה זה שבאים מ IVF) ברמה של לפחות פעמם בשבוע עד שבוע 16. ולא קרה כלום. אםן הדופק מפסיק זה ממש לא קשור לאם עשית אס או לא.
אבל האמירות כאן מתארות מצב דומה לשלי שתיאורטית
21/01/15 08:17
14צפיות
מחזקות את האמירה של אחות הכללית המנהלת את הפורום.
כמובן שזה לא אומר שזה תמיד גורם להפלות אחרת לא היו נולדים ילדים כי זו בדיקה שכיחה.
אבל הצמידות בין מקרי ההפלה לבדיקה מלחיצה. מצד שני אין לדעת בדכ מה גורם להפלות כך שזה יכול להיות מקרי.
סתם עוד גורם לחץ ביותר. בע"ה פעם הבאה אני אתעקש על בטני אם יהיה אפשרי לראות משהו כך.
 
אני עברתי 4 הריונות, 3 לידות של ילדים בריאים
21/01/15 09:41
13צפיות
כל ההריונות עשיתי אונטרסאונד וגינלי - במיוחד בהריון שני שהתחיל עם תאומים אחרי טיפול הורמונלי והסתיים בילד אחד בריא. כל ההריון היה מעקב אחרי העובר השני שהפסיק להתפתח והרבה מאוד בדיקות וגינליות כי התכשיט השורד התעקש לשבת עם הטוסיק קדימה במשך כל ההריון ולא רצה להתהפך לפני לידה - מזל שהיו לי רופאים טובים שעשו היפוך בזמן ירידת מים והנסיך נולד בלידה טבעית (לא פשוטה וקשה מאוד אבל טבעי).
הריון שלישי התחיל מצויין והסתיים בשבוע 10 בעובר ללא דופק - בלי דימומים ובלי שום אזהרה מראש. כיוון שלא נפל לבד עברתי גרידה. אחרי ההפלה ועוד טרם קיבלתי מחזור מיד נכנסתי להריון שבהחלט הפתיע לא רק אותי אלא גם את הרופאים והיה כמובן בסיכון גבוהה ומלווה בדימומים מהתחלה ועד הסוף (אפילו הלידה התחילה בדימום מסיבי) ובדיקות וגינליות בלי סוף כי לא היתה ברירה אחרת - לא ראו טוב.
חוץ מזה סריקת איברים ראשונה הכי טוב וגינלית. אצלי ניסו לעשות ביטני והרופא לא ראה הכל. בוגינלי התגלו כל מיני דברים לא נעימים שלשמחתי הסתדרו אבל גרמ למעקב מאוד פדנטי וגינלי ונולד תינוק בריא שבוע לפני הזמן אבל הכל בסדר ב"ה.
לא יודעת אם יש קשר - אבל הרבה פעמים אין ברירה אחרת.
 
בעלי חשב ועדיין כמוך
21/01/15 10:29
10צפיות
לפני שנה הייתה לי הפלה בשבוע 5 ..הגעתי לרופא לנסות לראות שק כי היו לי כאבים בצד שמאל אחרי ההחזרה ..
הייתי עם הפרשות חומות ..ברגע שהוא התחיל לחטט וללחוץ התחיל דימום מטורף ואחרי שעה כבר הכל נפלט החוצה ..
לא יודעת אולי יש קשר לצוואר שהיה רגיש או מלא הייתי אמורה להפיל..
כאשר הלכתי לראופא החדש שלי ואמרתי לו שאני ביום הבדיקה השלילית 12 יום מהחזרה אז אתה יכול לבדוק ..הוא נמנע .
אולי יש קשר ואולי לא ..ההגיון אומר שלא אבל לכו תדעו אולי יש נשים שהן ממש אבל ממש רגישות למטמר
הרופאה שלי גם לא אוהבת
21/01/15 13:57
9צפיות
בהריון האחרון באתי אליה בשבוע 5-6 כזה.. לא ידעתי בוודאות, והיא לא רצתה לעשות לי אולטרא סאונד והציעה לי לחכות לשבוע 8.
זה לא אומר שאולטרא סאונד בוודאות גורם להפלה, זה רק שלא כדאי לגעת באזור כזה רגיש עם כזה דבר גדול... בפורום לקראת הריון אמרו שבסקס זה בערך אותו דבר אבל זה לא. המתמר נוגע ממש למעלה. אני אישית החלטתי בהריון הבא לא לבדוק דופק לפני שבוע 8-9 סתם כדי לא להיקשר... אבל גם כי אז ההפרש מהדופק לשקיפות גדול מדי
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/01/15 14:00
7צפיות
האמת שנורא קשה לומר דבר כזה בוודאות.
יהיו כאלה שיגידו שזה שטויות ויהיו כאלו שיודעות ומרגישות בוודאות את הקשר בין השניים.
כולנו יודעות שלא על הכל נעשו מחקרים ובדיקות.
בד"כ נהוג בשבועות הראשונים לעשות אולטראסאונד ואגינאלי בכדי להיטיב ולראות מה קורה.
לא אצל כולן ניתן לראות בתחילת ההריון מאוטלראסאונד בטני.
אני כן מאמינה שיש נשים שיותר רגישות, שאולי מבנה צוואר הרחם אצלן עדין יותר.
לומר בוודאות שזה כן? אי אפשר .
אבל מי שמרגישה שבעבר זה מה שגרם לאובדן יכולה לבקש מהרופא ולהימנע מלבדוק ואגינאלי.
בטח עם השנים יאספו יותר עדויות ועל מקרים שקרו ואז יתחילו להתייחס .
בינתיים, שכל אחת תפעל לפי מה שמרגיש לה נכון ומדוייק.
תקלי על עצמך כמה שיותר
19/01/15 06:21
81צפיות
אני ביקשתי אפידורל או אפשר טשטוש. עצמתי עיניים. לא רציתי לראות או לשמוע. לא הסתכלתי על המוניטור בתהליך הזריקה וגם המלווה שלי.
לפני התהליך הייתי בסופר שליטה, של כל פרט. עד להחלטה על ההפסקה ואז הובלתי על ידי בית החולים וזרמתי איתם במינימום נוכחות שלי.

מיד אחרי לקחתי פסיכולוגית להתחיל לעבד את הדברים ואחרי חודש גם נוגדי דיכאון. היום אחרי חודשיים וחצי אני הרבה יותר טוב, אחרי האבל העיקרי, יש עדין עצבות אבל מתחילה מחדש עוד כמה שבועות. אי אפשר לדלג על שלבים אבל תקלי על עצמך איפה שאת רק יכולה. לא מגיע לך לסבול לרגע.
אנחנו פה נתמוך בך.

º
מיועד ליעאלי2
19/01/15 06:22
18צפיות
אתן מקסימות..כולכן
19/01/15 09:18
32צפיות
תודה על כל המילים וההסברים, במצב הכל כך מוטרף הזה המילים שלכן מסבירות לי שזה אפשרי.. נכון לעכשיו באסף הרופא עושים מאמץ לכנס את ועדת-העל, בהתחלה אמרו שישתדלו שזה יקרה היום, הבוקר כבר אמרו לי שמקווים שזה יקרה "השבוע"... אני לא מבינה איך בתוך התופת הזו שאני נמצאת בה עוד אפשר לדרוש ממני לשבת בשקט ולחכות.. כאילו שאני בכלל רוצה את הועדה הזו ואת כל ההליך.. יש רגעים שאני פשוט מתפוררת לגמרי. כל בעיטה שלה הפכה ממרגשת לשוברת לב.
זה הריון ראשון, לידה ראשונה.. אני מפחדת מאפידורל אבל יודעת שללא ספק ארצה להיות כמה שיותר מנותקת פיסית.
זו פעם ראשונה שאני שומעת על ה"בלון", הוא בא להחליף את הלמיניירות? (האצות שמחדירים לצוואר הרחם כדי להרחיבו?)
ועוד- היה לכן נסיון עם המתנה לכינוס ועדת על? כמה זמן הם יכולים למשוך את זה..? האם מכירות בתי-חולים שבהם הוועדה הזו מתכנסת במהרה...?
 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/01/15 14:06
25צפיות
לכל בית חולים יש את הימים שלו בהם הוא מכנס את הועדה.
תנסי לבדוק מתי יש בתל השומר.
חשוב גם שתחליטי היכן את עוברת את התהליך כי לא כל בית חולים מקבל את ההחלטה של בית החולים השני.
ועדת על
19/01/15 18:48
30צפיות
מכל הבירורים שעשיתי אין קשר בין ועדות להפסקת היריון שמתכנסות כמה פעמים בשבוע, ההרכב של ועדת העל שונה והם מתכנסים רק בהזמנה מיוחדת ואז צריך לסנכרן בין לו"ז של כ-5 "קודקודים" בבי"ח, מה שגורם להכל להתעכב. מה שכן, כפי שכתבת; הבי"ח בו תתבצע הוועדה הוא גם הבי"ח המבצע את הליך הפסקת ההריון.
בינתיים ממשיכים לחכות במתח נורא..פשוט התעללות :(
אני יודעת שבתל השומר יש יום של ועדת על
20/01/15 17:48
19צפיות
אני מבינה שהחלטת להישאר באסף הרופא .
מתי מתכנסת הוועדה?
באמת?
21/01/15 09:30
6צפיות
מוזר, בכל מקום שפנינו אמרו שזו ועדה שמתכנסת רק בהזמנה מיוחדת..
בכל מקרה, כן- החלטנו להשאר עם אסף הרופא כי כל התשובות שקיבלנו לגבי כינוס ועדה כיוונו לזה שבין כה וכה ההליך הפיסי יבוצע רק בתחילת השבוע, ואנו יותר קרובים לאסף הרופא מבחינת נסיעה. הועדה תהיה מחר, לצערי אני מניחה שיאשרו.. ואז יש עוד סופ"ש לעבור עם פחד ועצב גדולים לקראת הלידה עצמה...
הרחבת צוואר הרחם
19/01/15 15:01
33צפיות
בלון או למינריות, תלוי בגודל העובר, בשבוע שלך, וכמה זמן יש.
אני הבנתי שבהליך הגרידה משתמשים בלמינריות.
אם יש לך אפשרות לגרידה - אל תהססי, אני במבט לאחור הייתי מעדיפה, זה הרבה פחות טראומתי.
 
לצערי עברתי את השלב שמאפשר גרידה
19/01/15 18:51
49צפיות
כנראה בגלל זה אף בי"ח לא ממש מתרגש מאיתנו ויכולים למרוח את הזמן כי בינתיים מדובר בהריון שהוא לכאורה תקין, מעבר לבעיה הגנטית הקשה שהקטנה סובלת ממנה.. יודעת כבר לצפות לטראומה. בא לי כל כך לכעוס על כל המחדלים בדרך שגררו אותנו לנקודת הסיום האכזרית הזו, אבל אין לי כח לכעוס עכשיו.. זה גם לא יוסיף לי כלום. עכשיו צריכה לקחת אוויר ולהיות חזקה, לעבור את זה, ולהסתכל קדימה..
את מוזמנת לפנות אלי בפרטי
20/01/15 13:05
31צפיות
ואוכל לתת לך את כל המידע שתצטרכי
תודה, אכתוב לך
21/01/15 09:31
7צפיות
תודה מראש על הכל..
בבקשה תנו עצה.. לידה שקטה בשבוע 24
41תגובות
18/01/15 09:09
237צפיות
שלום.. לאחר שישה חודשים שאני מעיינת בפורומים השונים ומפחדת לחלום- הגיעה ההודעה הקשה שהעוברית שלנו חולה (הריון ראשון). אף שידענו מתחילת הדרך שזו אפשרות, לא העלינו על דעתנו שתשובה תגיע בשלב כל כך מאוחר ולא יכלנו לתאר כמה עמוקה התהום של הצער והעצב.. בשלב הזה אני עובדת על עצמי כדי לנסות ולהתמקד בעיקר...

(המשך...)
שלום.. לאחר שישה חודשים שאני מעיינת בפורומים השונים ומפחדת לחלום- הגיעה ההודעה הקשה שהעוברית שלנו חולה (הריון ראשון). אף שידענו מתחילת הדרך שזו אפשרות, לא העלינו על דעתנו שתשובה תגיע בשלב כל כך מאוחר ולא יכלנו לתאר כמה עמוקה התהום של הצער והעצב.. בשלב הזה אני עובדת על עצמי כדי לנסות ולהתמקד בעיקר במה עושים, איפה ואיך.. נראה שמחר נגיע לוועדת-על להפסקת הריון בבי"ח אסף הרופא. האם מישהי חוותה שם הפסקת הריון ויודעת לתת לי ייעוץ, הסבר..? האם מישהי יכולה לספר על הפסקת הריון שעברה במקום אחר - והחוויה בו היתה הומנית מבחינת ההליך ורגישות הצוות..? אני בשבוע 24 ויודעת שכל ההליך הזה הוא אכזרי ביותר.. חשוב לי לגשת לזה כמה שיותר מוכנה כדי שהצלקת תתאחה בהקדם. תודה לכולן
מישהי שמעה על סיבוכים אחרי גרידה מאוחרת?
18/01/15 11:42
85צפיות
שלום, 
כתבתי כבר בשבוע שעבר. אמורה לעבור גרידה בשבוע 21 באסף הרופא. 
מפחדת מהקושי של לידה שקטה אבל גם מפחדת מהסיכונים של גרידה. 
הרופא שלי אמר שהוא היה מיעץ לבת שלו לעבור לידה שקטה אם היה לה המקרה שלי. אוף. 
מישהי שמעה פעם על מישהי שהיו לה סיבוכים בעקבות גרידה מאוחרת? אני מנסה קצת להבין אם אני סתם היסטרית או לא...
מכירה
18/01/15 11:57
51צפיות
בעקבות המקרה שלי בדיוק היום שוחחתי עם חברה שעברה גרידה מאוחרת בשבוע 22 באסף הרופא. אני לא יודעת מה המקרה שלך ומדוע את נאלצת לעבור את ההליך, שווה לך לשמוע דעות נוספות. החברה ששוחחתי איתה המליצה מאוד מאוד על גרידה על פני לידה שקטה. היא עברה את ההליך בהצלחה ולאחר כשנה ילדה בהצלחה בן בריא. אני יכולה לומר לך שלו היינו עכשיו כמה ימים אחורה בזמן (ולא הייתי כבר בשבוע 24), הייתי בוחרת לבצע גרידה מאוחרת. תשמחי שיש לך את האופציה לבחור ועשי את הדבר הנכון לך. תהיי חזקה
תודה
18/01/15 23:01
11צפיות
וואו. אפילו במקום שבו את נמצאת יש לך כוח לחזק אחרות. תודה.
מקווה שיעבור בשלום...
הי מרגלית,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/01/15 13:43
36צפיות
אסף הרופא מתמחה בגרידות מאוחרות. מכירה הרבה מאוד נשים שעברו גרידה מאוחרת והכל עבר מצויין.
גם בלידה גברים יכולים להסתבך.
אבל מבחינת הנפש והתהליך אותו עוברת אישה בלידה שקטה שונה לחלוטין וקשה הרבה יותר.
אם אפשר לחסוך את זה מעצמך אל תהססי.
רוב הנשים שעברו לידה שקטה אומרות בדיעבד שאם היו יודעות שהן בשבוע שהיה אפשר גרידה הן בטוח היו בוחרות בזה.
אבל רק את יכולה לדעת מה נכון עבורך.
חיבוק
º
תודה
18/01/15 23:01
4צפיות
עברץי גרידה בשבוע 18
19/01/15 18:33
29צפיות
וכמו שכתבתי כאן בעבר...טפו..טפו..טפו עבר בשלום....החלק של החדרת הלימינריות לא נעים ואף כואב (לי לפחות), והליך הגרידה הוא בהרדמה כך שלא מרגישים כלום...אחרכך כאבים ממש ממש נסבלים.
אני כבר 6 חודשים אחרי והכאב שנשאר הוא הנפשי....כמו בכל הליך יש את הסיכונים שלו.
אני ביקשתי להתאשפז לאחר החדרת הלימנריות, כי לצערי זאת הייתה הפלה 5 שלי ואני יודעת מה הגוף שלי יודע לקבל ( מבכינת הכאב הפיזי). ההחדרה ואחרי כאב לי, והם נותנים אופטלגין שבשבילי זה "כוסות רוח למת"...אז ביקשתי משהו יותר חזק ונתנו לי זריקת וולטרן פעמיים באותו לילה ( בהפרש של שעות כמובן) אז יכולתי אפילו לישון קצת.
מקווה להכנס להריון בקרוב לשתהיה לי חוויה מתקנת סוף סוף!!!
אוי. ..
19/01/15 19:09
13צפיות
תודה על הפירוט.
מדי פעם מתנגן לי בראש השיר " אמר חברו לא נורא חבר ישנן צרות גדולות יותר...".
אני גם מקווה מאד בשבילך שיהיה לך הריון בקרוב. טוב וארוך מאד.
 
תודה
22/01/15 18:02
1צפיות
לכולנו 
|*| מעבר שרתים והשבתה של האתר |*|
19/01/15 12:00
3צפיות
היום בלילה אתר תפוז יעבור לשרתים חדשים. השרתים החדשים שרתים חזקים ומודרניים יותר שאמורים לתמוך בצורה טובה יותר באתר, למנוע נפילות משמעותיות ולאפשר גלישה מהירה ומהנה יותר.

החל מחצות ועד 7 בבוקר האתר יושבת לשם העברת השרתים.


ייתכן שחלק מכם יחווה בעיות או שגיאות בעת המעבר ואחריו. נשמח לקבל מכם דיווחים בצורה מסודרת על כך בפורום משוב או בפנייה אישית forums@tapuz.co.il.


שיהיה לנו בהצלחה |@|

שאלה על בדיקת קריוטיפ
18/01/15 17:16
38צפיות
היי, קראתי שאחת הבדיקות אחרי הפלות חוזרות היא קריוטיפ.
האם מישהיא עשתה אותה וגילתה משהו לאור תוצאות הבדיקה? הרופא שלי לא ממהר לתת לי אותה ואני מתלבטת אם יש טעם ללחוץ ..
שוב אני
18/01/15 17:30
26צפיות
כן. ביקשתי, וקיבלתי הפנייה. זה לקח יותר משלושה חודשים דרך הקופה מהרגע שעשינו את הבדיקה (בדיקת דם פשוטה), ועד שהתקשרה אליי המזכירה של הרופאה הגנטיקאית שנתנה לי את ההמלצה, והודיעה שהתוצאה חזרה (בליווי השאלה המלחיצה "את כבר בהריון?").
בהרצליה מדיקל סנטר זה לוקח חודש אחד, אבל עולה 2,000 ש"ח לשני בני הזוג. 
התור שלי לפגישה עם הרופאה הגנטיקאית, שבה יימסרו לי התוצאות, היא בתאריך 20.2.15, כך שאני עדיין לא יודעת מה התוצאות.
אני כן יודעת שזה חוזר לא תקין רק ל-3% מהזוגות, ושאי התקינות מתבטאת בטרנסלוקציה כרומוזומלית אצל אחד מבני הזוג או שניהם. את יכולה לגגל את המונח הזה.
כלומר, זו בדיקה נחמדה והכל, אבל לוקחת הרבה זמן, ו-97% שלא שם הבעיה. אבל אם רוצים להתחיל לשלול, אז זה עוד משהו ששוללים...
º
תודה רבה אליסקה, מחזיקה לך אצבעות לתוצאות טובות !!
18/01/15 17:43
9צפיות
שאלונת
18/01/15 17:45
20צפיות
כמה עולה הבדיקה דרך קופ"ח ? עושים אותה רק בבתי חולים ? זו בדיקת דם פשוטה?..
חינם
18/01/15 17:51
17צפיות
כמו שעושים כל בדיקת דם רגילה, אצל האחות בקופה. רק שבמקום לשלוח אותה למעבדה הרגילה, שלחו למעבדה מיוחדת בבית חולים הדסה. 
שנים שלא נעדרתי מהעבודה...
18/01/15 10:39
114צפיות
אבל היום הרשיתי לעצמי ליפול... בגלל שאתן לא באמת מכירות אותי ורונית זה אפילו אינו שמי האמיתי אני מרשה לעצמי להגיד לכן שאני אחד האנשים בעלי מוסר העבודה הגבוה ביותר. אפשר לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים בגללן נעדרתי מהעבודה בגלל מחלה ב- 9 שנים (מלבד אחרי הלידה השקטה) אבל היום פשוט לא הצלחתי לקום מהמיטה. הבת שלי לא הכי מרגישה טוב אז במקום לקחת אותה לאמא שלי (מה שאני תמיד עושה) החלטתי להישאר איתה בעצמי.
אתמול בערב קיבלתי את המחזור השלישי מאז הלידה השקטה.... ואם חשבתי שלפחות יהיה לי קל להיקלט כנראה שטעיתי. עשיתי הכל כדי שזה יקרה וזה שוב לא קרה. שמרתי כבר 3 שבתות רצוף ואתמול היה לי קשה במיוחד לשמור אבל עדיין לא קיבלתי מחזור אז התפללתי שזה יקרה ואמרתי לעצמי שאולי אם אשמור זה יקרה לי. לא רק שקיבלתי מחזור זה שוב קרה מוקדם (אחרי 25 ימים בלבד בעוד ערכת הביוץ הראתה ביוץ רק ביום ה- 17) ושוב זה אומר לי שאולי הביוץ שלי לפניי הטבילה במקווה.
קמתי והדבר הראשון שראיתי בפייס זה איזה פוסט של מישהי (בקבוצה אימוש של מורן אייזנשטיין) ששואלת אם לעשות הפלה כי היא רווקה ונכנסה להריון לא רצוי ואת כל הבנות שם שכותבות לה שהפלה זה רצח וכתוב בעשרת הדיברות אל תרצח ושיהיה לה קשה אח"כ להיכנס להירון וכו וכו... ולמרות שאני יודעת שההריון שלי היה הכי רצוי בעולם והסתיים בגלל ירידת מים בשבוע 23 ולא כי לא רציתי ילד אני מתקשה לראות את ההבדל. אם כבר ההריון שלי היה מתקדם יותר...
מה יהיה איתי?
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/01/15 11:07
37צפיות
טוב מאוד שנשארת בבית.
זה בסדר גמור לקחת מידי פעם פסק זמן ופשוט להיות במנוחה.
אני זוכרת שכתבת על הביוץ חודש שעבר.
מציעה לך לבקש מהרופא מעקב זקיקים בכדי שתוכלי להיות מדויקת יותר.הערכות הביתיות לא תמיד מהימנות.
ולגבי הקבוצה,כל אחת רשאית להיות עם דיעה משל עצמה
אבל אף אחת לא יכולה להיות במקום אותה אחת שנאלצת להפסיק הריון בגלל סיבה רפואית או סיבה אחרת.
ובטח שלא במקרה שלך. אל תקחי את זה למקום של רצח. ממש לא. יש דברים בחיים שהםצ לא בשליטה שלנו למרות שאנחנו עושים את הכי טוב שרק אפשר.
מקווה שתצליחי להינות מהיום השקט עם הבת שלך.
תודה מקום בלב
18/01/15 11:28
26צפיות
היום יש לי תור לרופאת נשים. אני מתכוונת לדרוש (לא לבקש... כי זה לא עזר עד כה) בדיקת קרישיות, מעקב זקיקים, הפניה למרפאה להריון בסיכון, הפניה לרופא פריון וכו וכו. מאז מה שקרה לא נשלחתי ולו לבדיקה אחת! לא מבינה את זה.
בדיקת קרישיות מורחבת רק המטולוג יכול לתת
18/01/15 13:40
21צפיות
אבל לפחות קחי הפנייה ממנה
אל תשקעי במחשבות
18/01/15 12:06
25צפיות
אם יש משהו שאני ממש משתדלת לעשות זה לא ליפול למלכודת של כעס קוסמי ולשאלות קיומיות. אני לא יודעת עלייך כלום, אבל נראה לי שאני יכולה להבין את המקום שלך. גם אני התחלתי להדליק נרות בימי שישי ולהתפלל בתקווה שיפתח איזה ערוץ למשהו נעלה וגדול יותר מאיתנו. אפאחד שם לא הקשיב לי.. אני, כאמור, עומדת כעת לפני הפסקת הריון בשבוע מאוד מתקדם.  תתנקי מהמחשבות האלה ותתמקדי במה שנמצא מולך: היום את אדם בריא שהשתקם פיסית מאירוע מאוד טארומתי לגוף, אני מניחה שהנפש עדיין פצועה ואולי תהיה לעולם... תני לגוף שלך את הזמן שהוא צריך כדי להתאושש לגמרי כך שיוכל להחזיק הריון שלם, בריא ותקין עד ללידה בידיים מלאות. קחי אוויר, כל שתרצי יקרה בזמן הנכון
ממש מבינה אותך
18/01/15 14:17
28צפיות
אבל אסור אסור לנו להאשים את עצמנו.. לא על חילול שבת ולא על הפלה. ואם אמרו לבחורה שם שהפלה זה רצח אז זה ממש חוצפה. כי זכותה של כל אחת להחליט אם מתאים לה או לא מתאים לה להיות בהריון.
ואת אפילו לא הפלת מרצונך! מה אני אגיד, שהפלתי תינוק חי? שבחרתי לגרד את העובר שלי מהרחם שלי? ואין לי בכלל רגשי מצפון. כואב לי עליו, שהוא נוצר לא טוב. אבל עשיתי את מה שהכי טוב לי ואני לא מצטערת. ואת אפילו לא בחרת בזה! זה פשוט קרה. ואנחנו לא אחראיות על הכל.
ואני באמת חושבת שהביוץ שלך יכול להיות לפני הטבילה. יש לזה פתרונות רפואיים והלכתיים.
תלכי לרופא ותבקשי הכל ואין סיבה שלא יתנו לך. בהצלחה!
גם העוברית שלי הייתה חיה ובריאה
18/01/15 14:39
26צפיות
בשלב הזה. פשוט הסיכון של ירידת המים הוא מה שהכריע.
מותר לפעמים לקחת פסק זמן
18/01/15 15:14
16צפיות
לפעמים אנחנו זקוקים לרגע של שקט.
הנפש זקוקה לזה. ויש לך סיבה מאד טובה.
זה מאכזב לראות את המחזור מגיע כשאת מחכה להיכנס להריון!!
אבל אל תשקעי בזה יותר מידי.
 
תני לך זמן להתאושש, תסיימי עם המחזור ותחזרי לעבוד על ההריון.
שיהיה המון בהצלחה!
המלצה לרופא מומחה בכללית
18/01/15 13:31
47צפיות
היי בנות, בת 32 אחרי 2 הפלות.. החלטתי להתייעץ אצל רופא מומחה של כללית (יש להם רשימת מומחים ב120 שח). יש למישהיא המלצה ? (אזור במרכז). ראיתי שיש שם את פרופסור לסינג ..מישהיא התנסתה וממליצה?
º
תוכלי לתת את הרשימה?
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/01/15 13:39
12צפיות
רשימת הרופאים - גל
18/01/15 14:25
22צפיות
לוחצים על "נותני השירות" ושם צריך לבחור לפי התמחות.
מעדיפה ללכת לרופא שיש לו "התמחות בהפלות"...
אין לי כוחות נפשיים לסיבוב רע נוסף..  
º
לא הצלחתי להיכנס.
19/01/15 08:48
2צפיות
אני
18/01/15 13:54
29צפיות
הוא מקסים-מקסים, אבל התרשמתי שהוא לא דוגל בכל מיני שיטות שרופאים אחרים ממליצים עליהן, כמו למשל פרגניל בתחילת הריון בעקבות הפלות חוזרות וכו'. יש לו תכנית רדיו ב-99 אף אם בימי שישי בשעה 12. את יכולה להאזין לה ולהתרשם בעצמך. הוא כזה אבהי וטוב גם במציאות.
היי אליסקה
18/01/15 14:26
23צפיות
שלום לך יקרה, תודה לך! האם גם את היית אצלו בגלל הפלות אם יורשה לי לשאול? לאיזה כיוון הוא כן שולח אם לא למחזקי ההריונות ..? תודה לך ובשורות טובות!
לצערי הרב - כן.
18/01/15 14:36
28צפיות
עברתי השנה שתי גרידות בגלל הריונות שלא התפתחו. הייתי אצל פרופ' לסינג בפעם השנייה, רק כדי לשמוע "צר לי, ילדתי, אין דופק, תנסי שוב". הוא לא שולח לכיוון מסוים, הוא פשוט מציע לנסות שוב. חשוב לציין שבהריון השני הייתי עם קלקסן בהמלצת קופרמינץ (אין לי נטייה גנטית לקרישיות, אבל היה לי אירוע קרישיות בעבר, על רקע עישון וגלולות), ואני לא יודעת מה הוא היה מציע אלמלא הייתי ממילא על קלקסן. קופרמינץ, לעומת זאת, אמר שבפעם הבאה צריך לנסות גם פרגניל. תכלס, אני לא חושבת שעל תמיכת פרוגסטרון יקום וייפול דבר, אז אני לא יודעת מה אעשה בפעם הבאה. ככל שאני מתעמקת בזה יותר אני מתרשמת שרופאים לא יודעים לפתור את הבעיה, וזה הכל סוג של רפואת אליל או ניסוי וטעייה...
הייתי ממליצה לך ללכת לקופרמינץ. הוא נחשב מומחה להפלות חוזרות, ורבות מבנות הפורום ממליצות עליו. בניגוד ללסינג, הוא די לא נחמד ולא רגיש. הוא גם מקבל בפרטי בלבד. זה עולה 900 ש"ח, ואם יש לך ביטוח משלים, תוכלי, אולי, לקבל החזר. אני במאוחדת, אז אני לא יודעת איך זה בכללית.
בהצלחה אחותי 
כל כך מזדהה איתך...!
18/01/15 14:41
18צפיות
קראתי את מה שכתבת ואני כל כך מזדהה איתך... בדיוק במצבך, אחרי 2 הפלות תוך כמה חודשים. הייתי אצל 3 רופאים שונים בקופת חולים וכולם לא יודעים מה לומר.. שולחים לבדיוק ועושים ניסוי ותהייה..  חשבתי שאולי למומחה יהיה משהו לומר, כנראה שאלך אבל יש לי תחושה שזה יהיה עוד אחד שיגיד לי להמשיך ולנסות ...
נקווה לבשורות טובות לכולנו .
שבוע טוב ותודה לך יקרה.
 
הרופא המטפל שלי
18/01/15 15:10
31צפיות
הוא פרופסור חגי. מנהל חטיבת נשים בקפלן.
האמת שהגעתי אליו לא בגלל הפסקת ההריון שלי אלא לפני זה. אהל יש לו המלצות ממש טובות. הבעיה שהוא מאד עמוס..
בהצלחה!
כנראה הפלה שניה של תאומים
18/01/15 12:31
108צפיות
ההריון הראשון שלי נפל בשבוע 7, הפלה טבעית, והכל יצא לבד ברוך ה'.
ההריון השני הסתיים עם ילד בריא ומקסים,
ועכשיו, הריון שלישי, התחיל כרגיל.. בשבוע 10 עשיתי אולטרסאונד ראשון, אחרי שגיליתי כתמים מוזרים...
אמרו שרואים 2 בעיות- פצע מדמם ברחם, ו-2 שקי הריון שמתאימים לשבוע 5.. עדיין לא רואים עוברים.
הפנו אותי לאולטרסאונד עוד שבועיים לראות מה קורה...
אני אני חושבת שכבר לא יהיה מה לראות שם
בינתיים התחיל דימום, כבר כמעט שבוע, לא נראה לי שנשאר שם משהו...
הפעם קיבלתי את ההפלה הרבה יותר קשה.. 
אז זה היה יותר מוקדם, וגם עוד לא חוויתי מה זה הריון תקין..
מרגישה שאין לי כוח לעבור את זה.. 
כבר חלמתי ותכננתי ורציתי וסיפרתי... ועוד תאומים!
הפתעה שלא התכוננו אליה בכלל, אין במשפחה..
ומה יהיה הלאה? בעזרת ה' להכנס להריון ואז לחיות בחרדות כל הזמן שאולי עוד רגע זה יפול??
חכי שבועיים. אצלי היה ככה....
18/01/15 12:40
40צפיות
וראו עובר ודופק רק בשבוע שמונה וחצי. כנראה ביוץ מאוחר. אומנם אותו הריון הסתיים אצלי בשבוע 23 עם ירידת מים. אבל זה לא אומר שככה יהיה אצלך. תחזרי לעדכן. בהצלחה.
שלום לך,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/01/15 13:24
29צפיות
מקווה שעוד שבועיים כן יהיה נס ותוכלי לראות דפקים.
האם הדימום מסיבי?
יכול להיות שיש המטומה שגורמת לדימום.
את יכולה גם לעשות בטא על מנת לראות מה המצב.
בכל מקרה, אם הדימום יתגבר חשוב ללכת ולהיבדק.
מאחלת עבורך לטוב.
חיבוק גדול
תעדכני מה קורה
מפחדת לפתח תקוות
18/01/15 13:42
29צפיות
זה דימום כמו מחזור, אולי קצת יותר..
לא מסיבי כמו שהיה אחרי ההפלה הקודמת.
העניין הוא שאין לי ברירה אלא לחכות עוד שבוע בלי לדעת כלום... 
השבוע לא תהיה לי שום אפשרות (מסיבות שונות) לגשת שוב לאולטרסאונד (גם לא לבדיקת בטא), ואני משתגעת ממחשבות..
את מכירה את הגוף שלך הכי טוב
18/01/15 13:44
22צפיות
הלוואי ובכל זאת למרות ההרגשה תהיה תשובה טובה לבדיקה.
לידה שקטה
17/01/15 10:16
214צפיות
משתפת אתכן במה שיצא הבוקר:

כשהגעת עקבתי בהתרגשות אחרי התפתחותך
על מסך שחור לבן ראיתי את דמותך
ספירת מלאי של איברים שמרכיבים חלום
ספרתי את השבועות שבין המציאות לבין הדמיון
 
רציתי לגעת לחבק לנשום
אהבתי אותך מהרגע הראשון
כל תזוזה החסירה פעימה מליבי
נכחת במציאות של חיי
רציתי שתמיד תישאר איתי
חיכיתי שתבוא נוכחותך היתה רצויה
חלמתי על חיים משותפים על משפחה
 
אבל שבעה חודשים אחרי שבאת
עזבת בשקט תהומי
נכרה פה בור בתוך ליבי
לקחת איתך את כל החלומות
אני נשארתי פה רק עם תוכניות
 
תמיד תהייה הראשון שהצית זאת בליבי
תמיד תהייה הראשון שנתן למונח אמא להיות מציאותי
תמיד תהייה חלק מחיי
תמיד אזכור איך באת אלי
תמיד התגעגע לדמותך
תמיד ארצה בחזרה אותך
 
ורק דבר אחד השארת לי בירושה
את הסטאטוס שאף אחת לא מבקשת לעצמה
המונח הלא מוכר הלא שגור הלא מובן
עברה לידה שקטה – התינוק שלה לא כאן.
 
מחר מתחילים דרך חדשה, מקווה שתסתיים מהר בצורה יותר שמחה....
º
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/01/15 14:17
10צפיות
מרגש ועצוב כל כך.
17/01/15 15:52
52צפיות
מצטרפת לתקווה שלך ולתפילה שלך.
הסיפור שלך הוא אחד הקשים
17/01/15 21:30
62צפיות
כאן בפורום לדעתי. גם לי לקח זמן להיכנס להריון גם אצלי היה סיכוי כלשהו לילדה בריאה גם אני הלכתי על אחוזים והחלטתי להפסיק הריון. גם אני ילדתי בלידה שקטה סביב ראש השנה.
מקווה שתהיי בהריון שוב מהר והפעם תצאי בידיים מלאות.
תהיות לגבי ההמשך...
14/01/15 20:32
274צפיות
שלושה וחצי חודשים אחרי הלידה השקטה - הלכנו היום לקבל את התוצאות של הבדיקה הפתולוגית של העוברית והשליה: 
בחודשים שעברו עשיתי ברור רפואי מקיף ואף התייעצתי עם פרופ' קופרמינץ במטרה שיאבחן מה השתבש בהריון שהסתיים ואיך מתכוננים לבא.
אזכיר שאני סובלת מיתר לחץ דם כרוני (לא נמצא גורם ליתר לחץ הדם), מטופלת ומאוזנת עם תרופות ובזמן ההריון לא הצליחו לאזן אותי והייתי עם לחצי דם מאד גבוהים עד סוף ההריון כמעט.
קופרמינץ איבחן אי ספיקת שליה , ככל הנראה כתוצאה מלחצי הדם המאד גבוהים והחמרה שנגרמה כנראה בעקבות דיקור סיסי השליה ממנו השליה לא הצליחה להתאושש.
המליץ על מעקב מאד צמוד בהריון הבא ובי\עיקר ניטור יעיל יותר של לחץ דם ושמירת הריון מההתחלה אם יהיה צורך וכן המליץ על קלקסן לשיפור זרימת הדם (אולי בשילוב עם אספירין) ועל תמיכת פרוגסטרון בשליש הראשון.
 
היום בפגישה בה הסבירו לנו את הממצאים הפתולוגיים , שאיששו שהעוברית היתה בריאה לחלוטין ואף בגודל מתאים לשבוע (כלומר לא סבלה מפיגור גדילה) וכי הבעיות היו בשליה - נצפתה המטומה גדולה (בהריון היו דימומים אבל לא ראו את ההמטומה) וכי נצפה זיהום במי השפיר.
 
ומה הלאה ?
אני מבועתת מהחשש שחלילה תהיה הישנות של המקרה, אבל החיים חזקים מהכל ובוער בי הרצון להיות אמא (אין לנו ילדים) ולהיות אמא לילד/ה שלי (בעבר רציתי לאמץ , אך בן זוגי התעקש על ילד ביולוגי).
בן זוגי, שגם כך מתלבט מאז סיום ההריון לגבי הריון נוסף, נבהל היום אפילו יותר מכך שהרופאה ציינה כי "אנחנו בין ברי המזל וכי תסריט גרוע יותר ממנו חוששים, היה דווקא אם הייתי סוחבת עד שבוע - ואז העוברית היתה מתה לאחר הלידה או אולי סובלת מפגיעות חמורות" - וקלעה בול לפחד הכי גדול של בן-זוגי.
אם עד עכשיו הוא התלבט ונראה כי התחיל להתרגל לאט לאט שוב לרעיון... כעת הוא מרגיש שהסיכון גדול מידי ולא רוצה לקחת אותו ומדבר על אימוץ.
 
השאלה היא מה הסיכון להישנות במקרים כאלו ?
בידיעה כי לי ישנה בעיה כרונית שיצרה את כל הצרות בהריון כי לא היתה מאוזנת כראוי - ולא "רק" נפלתי בסטטיסטיקה, מה הייתן אומרות על נסיון נוסף ?
ואיך - איך מתגברים על הפערים האלו עם בן הזוג ?
אנחנו משוחחים על הכל בצורה מאד כנה ופתוחה , אבל ההשקפות שלנו כ"כ שונות - אני רואה את הסיכון ומפוחדת עד מוות , אבל מתרכזת בסיכוי להצלחה ובילד/ה שאזכה לגדל.
הוא רואה רק סיכון לילד פגוע - ובמחשבה כזו בעצם כל אחוז סיכון יהיה גבוה מידי, לא ?
איך מפשרים ?
 
אני לא חושבת שאנחנו באמת
14/01/15 21:13
94צפיות
יכולות לייעץ לך בעניין הזה. מדובר בעניין רפואי גרידא שרק רופא טוב יוכל לתת עליו את הדעת. אבל אם את שואלת אם אני הייתי מוותרת במצב כזה לא. לעולם לא הייתי מוותרת על ילד ביולוגי שלי (לפחות אחד ועדיף כמה שיותר). אבל, אם זה מסכן אותך באיזשהו אופן זה מאוד בעייתי. בכל הריון, בכל גיל, יש סיכוי לעובר פגוע, ללידה מוקדמת, למחלות וכו וכו. לי יש ילדה בת שנתיים וחצי. ההריון שלה היה מושלם וילדתי בתאריך המשוער בשבוע 40. והנה בהריון האחרון דימומים מסיביים. המטומה. ירידת מים בשבוע 23 (כששבוע 24 זה על גבול החיות והכי מסוכן כמו שאמרה לך הרופאה).
לא נמצאה בעיה כרונית, לא אי ספיקה. פשוט הריון לא תקין. חשבתם על פונדקאות?
לא הבנתי האם הסכנה היא לך או לתינוק?
14/01/15 22:16
62צפיות
 
 
הסכנה העיקרית היא לעובר
16/01/15 11:53
54צפיות
אני נמצאת בסיכון מוגבר בגלל לחץ הדם שעלה לערכים מאד גבוהים , אבל הייתי בהשגחה ובהריון הבא אני מתכננת להיות בהשגחה צמודה אפילו יותר (אני גם מודדת מס' פעמים ביום ואם יש בעיה , בכל שעה שהיא יכולה ללכת למיון ואף עשיתי זאת).
הסיכון העיקרי הוא לעובר - לחץ הדם הגבוה, פוגע בזרימת הדם וכתוצאה מכך פגע בשליה וגרם לאי ספיקה. הסיכון הוא מהישנות גם בהריון/ות הבא/ים. 
שלום לך
15/01/15 08:06
72צפיות
קודם כול לפני הכול ישר כוח על הפתיחות הכנות וההתמודדות.
אי אפשר לייעץ לך מה לעשות כי המקרה מורכב ורק מומחה בתחום יכול, מה שאני כן יכולה לייעץ ולעשות זה לפרק את העובדות לגורמים -איתם אפשר להתמודד כול אחד בנפרד ולספר לך את ניסיוני האישי,מכאן והלאה הבחירה בידכם.
אני בת 35 יש לי 2 בנות מהריונות תקינים לחלוטין,הפלה טבעית בשבוע התחלתי והפלה יזומה בשבוע 23 בעקבות מום שמתרחש אחד לכמה אלפי הריונות,במהלך הגרידה המאוחרת התברר בדיעבד שה"מומחה" עשה עבודה יסודית והתגלה קרע של 5 ס"מ בדופן האחורי של הרחם, מסקנות:
-הריון בסיכון גבוה מאוד
-נשקפת סכנה "מוגברת" של קריעת רחם שתהווה סכנת חיים מיידית לי ולעובר
-סיכוני לידה מוקדמת פגות ונכויות קשות
 
הייתי בבית חולים למעקב ושאלו אותי אם חשבתי על הפסקת הריון ואם הוסברו לי הסיכונים לי ולעוברית, עם דגש שאני בשבוע 23+ כך שהיא על גבול "החיות" והסכנה לפגות קשה היא מורחבת.
להגיד שאני לא חרדה וחוששת וחושבת על המכלול-ברור.
בייחוד שאני כבר אמא ויש לי עוד 2 בנות לחשוב עליהם
 
במקרה שלי "הרעב" קינן בי , לא יכולתי להמשיך כרגיל, עשיתי סקר ומחקר על הסיכונים ואחוזי הסכנה (2-3% לקרע חוזר ברחם)אני מאוד מאוד עירנית לגוף שלי ולכול סיפטום קיים,ואני נמצאת מרחק של 10 דקות מבית חולים גם במקום המגורים וגם במקום העבודה שלי, כשבכול מקום יש "תורן" שמודע ויודע מה לעשות אם אני מעדכנת שיש צורך, אני מנסה להמשיך ב"שגרת חיים" רגועה ומהנה לצד החששות ולתת כמה שאפשר "לזמן לעשות את שלו"
שוחחתי עם מומחים שונים ומצאתי רופאה שהתאימה לי בניסיונה והשקפתה-יש סיכון חמור-כן, יש סיכויים גדולים שאני והיא נצא בריאות ושלמות-כן,  ואני מוכנה לעשות הרבה עבור זה.
עד עכשיו התמקדתי בלהגיע לשלב החיות, עכשיו מתמקדת בלהגיע לשבוע של פגות "תקינה" וכך הלאה, צעד צעד,כול אחת אחרי אובדן מכירה ויודעת את החרדות וה"מהמורות" בדרך, במקרה שלנו מתמקדים בנוסף בסיכון "הגדול" וחיים איתו-בחירה שלי לחלוטין.   
 
כפי שציינתי, אי אפשר לייעץ לך מה לעשות כי המקרה מורכב ורק מומחה בתחום ואת בתוך תוכך מהיכרות עם היכולות שלך יכולה, מה שאני כן יכולה לייעץ ולעשות זה לפרק את העובדות לגורמים -איתם אפשר להתמודד כול אחד בנפרד ולספר לך את ניסיוני האישי,מכאן והלאה הבחירה בידכם.
אם יכולה לעזור בכול דרך-אשמח, גם בפרטי
מאחלת לך שלווה והצלחה עם כול בחירה שתבחרי, אין בחירה שגויה, יש רק בחירה יותר מתאימה ונכונה לכם.
תודה על התגובה והשיתוף
16/01/15 12:03
37צפיות
גם אצלי ה"רעב" להריון תקין ובעיקר לילד/ה בריא/ה לא מרפה... וגם אני פשוט לא יכולה להמשיך בחיי. חיי נעצרו בהרבה מובנים, עם הפסקת ההריון  וההרגשה היא שהם יחזרו למסלולם רק כשאצליח להיות אמא.
המומחים לא המליצו דווקא על פונדקאות או אימוץ - אף אחד לא העלה באוזנינו בכלל אופציה אחרת. כולם המליצו ללא כחל וסרק לנסות שוב בזריזות, להרות ובעיקר להיות ה\בהשגחה צמודה ועם טיפול שונה הפעם ובתקווה שההריון יצלח.
אני מניחה שהיות ומדובר "רק" בנסיון יחיד שלא צלח, לא חשבו עדיין על צורך באלטרנטיבות.
הסיכוי להריון שיצלח קיים כמובן - אבל מלווה בסיכונים של הפלות, לידה מוקדמת, פגות (כולל פגות קשה) ונכויות קשות - וזה החשש העיקרי.
בן זוגי חושש נורא מנסיון שיביא לתוצאה הקשה של ילד נכה (והרי משלב מסוים אין שליטה על כך, אם חלילה תתחיל לידה בשבוע מאד מוקדם , אך בר חיות והעובר תקין, לא ניתן לעשות הפסקת הריון והסיכון לילד פגוע הוא גבוה). החשש שלו מהתסריט הזה כ"כ גדול (זה גם היה עיסוקו בשנים קודמות - כעו"ס שעבר עם נוער עם פיגור ונכויות) שהוא מוכן לוותר על הכל ולצערי לא אני ולא המומחים יכולים להפיג את החשש ולהגיד שזה לא יקרה בוודאות.
זה מעוור אותו ולא מאפשר לו לראות שעדיין, למרות הכל, מרבית הסיכויים הם שנצלח הריון.
ולמי יש ערובות בחיים???
18/01/15 08:36
17צפיות
אני מכירה אישית אינספור סיפורים , של נשים צעירות ובריאות שקרו להם ...ואף אחד לא צפה
לצערי,אין ערובות היום לאף אחד,יש רק סטטיסטיקות -ובמקרה אמת , גם הן לא מועילות.
 
בירור הסיכונים והאחוזים לכך נעשה בצורה מפוכחת,אחרי התנסויות שונות עם "מומחים" ורופאים, אני מאמינה רק בעצמי, כבעלת הסיכון הכי גבוה, לי שמורה ההחלטה ,ואני אעשה כול שביידי לתת לקטנה את הסיכויים הכי טובים שיש, מצד שני לוקחת את הסיכונים בחשבון , וצועדת במסלול עם עיניים פקוחות.
 
 
דילמה מאוד קשה-
15/01/15 08:22
75צפיות
גם אני, כמו קודמותיי, לא מסוגלת לייעץ מבחינה רפואית. אני לא מספיק מבינה בדברים הללו, ואין לי מושג קלוש מה הייתי עושה במקומך.
לגבי בן הזוג וחוסר ההסכמות ביניכם- פה כן יש לי מה לומר- ממליצה בחום לפנות לייעוץ זוגי ספציפית סביב המקרה הסבוך של הבאת ילדים וחוסר ההסכמה ביניכם לגבי כיווני הפעולה. אם את מעוניינת בהמלצה על אשת מקצוע מעולה שאני מאוד נעזרת בה- תפני אליי בפרטי ואכתוב לך את הפרטים.
בנוסף- האם המקרה שלך הוא מקרה שבו פונדקאית יכולה לסייע? האם חשבתם בכיוון? התייעצתם? מה הרופאים אומרים על כיוון זה?
טיפול זוגי ופונדקאות
16/01/15 12:09
62צפיות
אנחנו נעזרים בטיפול זוגי עוד מאז ההריון (עברנו תקופה קשה בזמן ההריון עם כל הלחצים והחלטנו להעזר באשת מקצוע) - היא מאד טובה ועזרה לנו רבות, אבל את מה שבן זוגי זקוק לו, גם היא לא יכולה לספק. לא ניתן לספק לו ערובה, שחלילה לא יוולד ילד פג בשבוע מאד מקודם וחלילה יסבול מנכות.
כמובן שזהו התסריט הגרוע ביותר וגם לא ניתן לפרוט את הסיכונים באחוזים לכל סיכון בנפרד, החל מהפלה וכלה בלידה מוקדמת בכל שלב... וזה מה שהוא היה רוצה. ערובה לפני שממשיכים.
אני לא יודעת איך ניתן לפתור את זה.
 
לגבי פונדקאות - הנושא עלה, העלויות מאד גבוהות ומעבר למה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו ואני חושבת שאם הייתי מוכנה לדרכים אחרות , הייתי מעדיפה כבר לאמץ ילד שזקוק להורים (גם זה לא קל בארץ, ביחוד לזוג שאין לו ילדים ובחו"ל העלויות מאד גבוהות).
אבל - לאחר שכבר הריתי, אני מרגישה שאין דרך חזרה. אין פה הגיון - זה רגש נטו. והרצון להרות שוב וללדת ילד/ה בריא/ה חזק מהכל.
כן, תספרי לי משהו על זה
16/01/15 12:23
50צפיות
שאין פה היגיון...מכירה את זה כל כך טוב, לצערי הרב. הרצון והכמיהה הם משהו ששייך לעולם הרגש ולא להיגיון. ומכאן הדילמות. האמוציות מול הראייה הראלית לנוכח המציאות הקשה.
טוב שאתם נמצאים בטיפול. וברור לחלוטין שאין ערובה לשום דבר בחיים הללו, ובוודאי לא בכל מה שקשור לעולם ההריון והילודה. אי אפשר לפתור את זה. אין ערובה. אם זה מה שבעלך מחפש- אי אפשר לתת לו את זה. כמו גם שאין ערובה לזה שכאשר אנחנו נכנסים למכונית, נחזור מהנסיעה ללא פגע.
היי יקרה,, אכן דילמה לא פשוטה בכלל
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/01/15 13:45
62צפיות
רק אתם בינכם יכולים להגיע להחלטה משותפת. 
בכל מקרה , אם כן תחליטו לעבור את זה שוב זה מצדיק מעקב אצל רופא מומחה , צמוד וזמין.
מה עם פונדקאות?
מכירה מישהי מהפורום שהיה לה סיפור דומה ובהריון אחרי היתה בשמירה מלאה מההתחלה 
והיא הצליחה להגיע לסוף ההריון.
אני מנסה להיזכר בשמה.אם אצליח להיזכר אשמח לחבר בינכן.
חיבוק גדול 
º
אשמח לשוחח עם מישהי עם מקרה דומה - אם תיזכרי :)
16/01/15 12:16
26צפיות
º
שלחתי לך מסר
18/01/15 08:29
5צפיות
לצערי חוזרת לכאן
13/01/15 17:30
432צפיות
טוב הרבה זמן לא הייתי כאן....תקציר חיי:שבעה הריונות מתוכם ארבע הפלות ולידה של תינוק מקסים שבגלל סיבוך בלידה הוא נפטר אחרי ארבעה ימים ואני התאשפזתי לחודש של גיהנום שגרם לי לסיבוכים ולכן הופנתי לivf.ממש לפני תחילת הivf קרה נס ונכנסתי להריון שמיני.רק שלצערי ההריון השמיני הזה הפך להפלה חמישית וכבר אין לי כח.
לא לא לא אני לא מאמינה!!
13/01/15 17:37
177צפיות
בדיוק הרגע סיימתי לכתוב לך מסר לפני שראיתי את ההודעה הנוכחית..
אין לי מילים.. בא לי לצעוק ולבכות יחד איתך
אני פה בבית מתאוששת מהניתוח וההריון מחוץ לרחם
את עוברת הפלה
נמאס לי שאנחנו הולכות יחד יד ביד באובדנים שלנו
ממש נשבר לי הלב
רוצה רק לחבק אותך
ןלשלוח לך הרבה כוחות, שגם לי אין לצערי..
מצטערת לשמוע...
13/01/15 17:51
85צפיות
באיזה שבוע היית הפעם?
יש לך ילדים בבית?
אוףףף נורא, פשוט נורא
13/01/15 18:21
84צפיות
חיבוק ענק ממני, כל כך מרגישה אותך ומבינה אותך....
גם אצלי הכוחות הוזלים...אני ממש מרימה את עצמי כל בוקר ומציירת חיוך על הפנים.
מזל שיש את הזמן ןהןא מקהה קצת את העצב ונותן כוחות להמשיך....אבל זה אף פעם לא ינחם.
כל כך רוצה לחבק אותך עכשיו 
צר לי כל כך.כמה עצוב
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/01/15 20:17
88צפיות
הלוואי והיו מילים שיכולות לנחם 
שולחת המון אהבה וחיבוק 
ממש עצוב לקרוא...
13/01/15 20:49
83צפיות
כמה קשה! אני מאחלת לך שעוד יהיה לך הריון תקין וילד חדש. מבינה בחישוב פשוט שיש לך 2 ילדים. בינתיים תתנחמי בזה.
אני בטוחה שזה עוד יקרה לך!
14/01/15 07:17
52צפיות
הי יערה,
 
לעד אזכור אותך בתור אחת הראשונות שהיתה שם עבורי לסייע ולנחם ,
כול כולי תפילה ,שתתחזקי ,תתאוששי ותינחמי, 
שולחת לך חיבוק ענקי,מילים מנחמות וכתף רחבה,
 
כאן ללוותך להקשיב ולסייע בכול דרך
שלך
º
14/01/15 09:10
24צפיות
לא מוצאת את המילים-
14/01/15 09:36
89צפיות
יקירתי,
מאוד עצוב לי עלייך. מאוד מבינה אותך. רוצה לחבק ולנחם. זה מאוד מאוד קשה ומתיש לעבור אובדנים כה רבים. את לא צריכה שיהיה לך כח, כי זה לא אנושי לעבור את הדברים הללו ושעוד יהיה כוח. מי כמוני יודעת, ואת עוד עברת מוות של תינוק שכבר נולד ואיננו. זה פשוט לא יאומן אילו דברים עברת.
אני כן מעיזה לכתוב לך מה שעזר ועוזר לי- שני ילדיי הבריאים והמקסימים- הם אלו שנתנו ונותנים לי את הכח ואת הרצון לחיות. התנחמי בילדייך ובאוהבייך. מקווה שאת נעזרת גם בעזרה מקצועית. תקיפי עצמך באהבה ובעזרה.
 
חיבוקים ממני.
שירה.
יערה את אמיצה. איזו מדהימה - לוחמת. מעוררת השראה. כואב מנשוא
14/01/15 23:01
59צפיות
מה שעברת. אין מילים בפי- מאיפה הבאת כוחות עד עכשיו? ואו.
תנוחי.
תתנחמי.
תטפלי בעצמך.
מאמינה שתביאי לעצמך את הנס הבא.
 
תודה לכולכן על התמיכה
16/01/15 11:29
79צפיות
שיהיו לכולנו בשורות טובות אמן
בהלם...הריון ראשון שהתברר כהריון כימי בגיל 40
14/01/15 17:26
206צפיות
ב-9.1 בדיקת הריון חיובית
יומיים של תסמיני הריון: גודש ברחם ובחזה, מצבי רוח, המון פיפי וכו' ממש גל של הורמונים ששטף אותי.
וב-11.1 בדיקת הריון שלילית שבעקבותיה החל דימום קל שנמשך עד עכשיו.
מה עושים? איך ממשיכים הלאה? אני כותבת ובוכה בוכה
בוכה.
אני רק יכולה להגיד לך...
14/01/15 19:34
112צפיות
שלי היה הריון כימי ואחרי ארבעה חודשים נכנסתי להריון תקין ומשעמם שהסתיים בשבוע 40 עם תינוקת בריאה ויפייפיה.
לא מזלזלת בכאבך חלילה אבל זו הדרך של הגוף לא לקלוט עובר או הריון לא תקינים.
וזה לפעמים עדיף ככה. לפני כ 9 חודשים הגוף שלי התעקש לשמור על הריון לא תקין (דימומים מאוד מסיביים/המטומה) וזה נגמר בירידת מים בשבוע 23, הפסקת הריון ולידה שקטה. אם נכנסת להריון פעם אחת אני מאמינה שזה יקרה שוב...מאחלת לך הריון חדש ותקין במהרה!!!
תודה לך על התגובה. אז יש עוד סיכוי ? עברתי את כל הבדיקות
14/01/15 19:42
84צפיות
עברתי את כל הבדיקות ההורמונליות
ה-AMH אצלי זה 2.5
FSH 7
בקיצור הכל כמו שצריך. מחזור סדיר כמו שעון וגם ביוץ סדיר בול כל חודש ביום ה-14
מעולם לא היו לי שום בעיות הורמונליות אבל לפני חודשיים הוציאו לי מהרחם
גידול תת-רירי קטן וזהו. הניתוח עבר ממש בקלות והרופא אמר לחכות חודש ואז להתחיל לנסות.
אמר שהרחם תקין והחצוצרות והכל נראה פרפקט.
לא ציפיתי להריון כימי והאמת שעד לפני יומיים לא ידעתי מה זה בכלל. אבל מאז שזה קרה
השבוע, קראתי המון על זה באינטרנט.
מחר הולכים לרופאה. כמה זמן צריך לחכות אחרי הריון כימי שהסתיים אחרי שבוע?
יש לי דימום קל, לא ממש דימום אלא יותר כתמים שנמשכים כבר 3 ימים.
אתן כאן נותנות לי המון כוח, רק היום גיליתי את הפורום הנפלא הזה.
º
ואולי זה קרהבגלל הגיל? השבוע ימלאו לי 41....
14/01/15 19:46
45צפיות
אני התחלתי לנסות שוב
14/01/15 19:57
78צפיות
מיד אחרי שהבטא התאפסה. ונקלטתי אחרי 4 חודשים אז בטח שיש עוד סיכוי!
אותי זה דווקא עודד בזמנו כי זה היה אחרי חצי שנה של ניסיונות ואפילו הריון של שבוע עודד אותי. גם בפעם האחרונה לקח לי שנה להיקלט אבל בסוף זה קורה. אל תיהיי בלחץ.
לא ציינת כמה זמן את מנסה.
אגב. אומרים שהריון כימי קורה להמון נשים אבל הן לא מודעות לזה כי מקבלים מחזור כרגיל.
וגיסתי ילדה הגיל 41
14/01/15 20:01
66צפיות
נכנסה להריון טבעי. ילדה מקסימה.
זו הפעם הראשונה בחיי שניסיתי להיכנס להריון.
14/01/15 20:10
92צפיות
הפעם הראשונה שבה ניסינו וישר נקלטתי.
זה סימן מאוד מאוד מאוד
14/01/15 20:48
78צפיות
טוב! קחי בחשבון שלי לקח שנה גם בגיל 27 וגם בגיל 29... ובינתיים אני כבר בניסיון השלישי. לקראת גיל 30. מקווה בשבילך שזה יקרה שוב ממש ממש מהר.
תודה לך. מקווה שבקרוב יהיו לי בשורות טובות
14/01/15 20:55
46צפיות
תודה לך על  התמיכה. ומקווה בשבילך שגם לך יהיו ממש בקרוב בשורות נהדרות. מאחלת לך את זה מכל הלב.
º
תודה! בהצלחה!
14/01/15 20:58
13צפיות
הריון כימי זה סימן טוב
15/01/15 17:55
32צפיות
זה אומר שאת עדיין פורייה. ובגילך זה הגיוני.
בהצלחה בהמשך!
להבא, שאלות כאלה אפשר לשאול גם בפורום לקראת הריון. יש שם הרבה שעברו הריון כימי
צר לי על ההריון הכימי,
15/01/15 09:31
53צפיות
וכמה דברים שרציתי לכתוב לך:
- הריון כימי הוא דבר די נפוץ. יש בנות רבות שעוברות הריון כימי, ואפילו לא יודעות את זה, כי לא עוקבות באדיקות אחר המחזור.
- הפלות ו/או הריונות כימיים מתרחשים בכל מגוון הגילאים, אבל כמובן שככל שהגיל עולה, כך גדל הסיכון להריון לא תקין. זה השעון הביולוגי שכל הזמן מדברים עליו...
- לגבי תסמיני ההריון- יש נשים שאצלן יש תסמינים בולטים עוד לפני הבדיקה הביתית, יש כאלו שאחרי הבדיקה הביתית, וכאלו שאין להן תסמינים בכלל (כמוני, למשל). העובדה שאת מרגישה תסמינים או לא מרגישה זה לא סימן לתקינות או אי תקינות של ההריון. שתדעי לפעם הבאה.
- לגבי מה לעשות הלאה- חכי עד שהדימום יפסיק ולכי להיבדק, כדי לוודא שהרחם נקי לחלוטין.
- ניתן להתחיל לנסות שוב לאחר קבלת המחזור הבא.
 
בהצלחה בפעם הבאה ושתזכי במהירה להריון תקין שיסתיים באושר עצום.
שלום מירי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/01/15 13:40
43צפיות
צר לי על ההריון הכמי שלך.
לצערי הריון כימי הוא דבר נפוץ .הרבה נשים בכלל לא מודעות לזה ופשוט חשות שיש איחור קל בווסת ואז היא מגיעה.
ברוב הפעמים, זו הדרך של הגוף לברור בעיות כרומוזומליות 
וכפי שאת יודעת, ככל שהגיל עולה יש יותר בעיות כרומוזומליות .
אני מבינה לחלוטין את הכאב והצער במיוחד שאת כל כך רוצה הריון ושהתחלתם לנסות רק לאחרונה.
מאחלת מכל הלב המון הצלחה בהמשך.
חיבוק
ל כ ו ל ן - תודה לכן על כל התמיכה וההבנה והחיבוקים:)
15/01/15 19:46
44צפיות
מאחלת שלכולנו יהיו רק בשורות טובות בקרוב.
אמן.
פרוגרסטרון
14/01/15 20:46
105צפיות
היי יקרות, אחרי 2 הפלות ברצף בשבוע 7. בת 32 ללא ילדים ועם לב שבור.
עשיתי בדיקת קרישת דם, היסטרוסקופיה- הכל תקין.
קראתי שמומלץ לקראת פרוגרסטרון לחיזוק ורופא הנשים אמר שלעיתים זה מסייע. 
האם יש למישהיא ידע או נסיון ?
 
האם כדאי להמשיך כרגיל עם עוד נסיונות או להמשיך עוד בירורים - כמו קריוטיפ ..?
 
 
לא מספיק מבינה בזה
14/01/15 20:56
46צפיות
אבל אם פרוגסטרון לא יכול להזיק שווה לנסות. ולדעתי להמשיך לכל הבדיקות שצריך.
שלום לך
15/01/15 07:43
45צפיות
פרוגסטרון זה הורמון הריון שיכול לסייע ב"החזקת" ההריון בשבועות הראשונים ובמניעת לידה מוקדמת בהמשך
אני התחלתי לקחת השבוע "כי זה לא יכול להזיק" אבל יכול לסייע במקרה כמו שלי.
 
הפלה טבעית בשבועות מוקדמים יכולה ומתרחשת בעשרים אחוזים מההריונות(עולה עם הגיל)
אני הייתי ממשיכה לנסות ונעזרת בכול מה שניתן(גם אם זה רק לצורך "הרגעה")
 
בהצלחה
האמת?- לא מאמינה בזה-
15/01/15 08:11
66צפיות
כל אחת פה כותבת על פי נסיונה...
באחד ההריונות שלי (שהיה לאחר מספר לא מבוטל של הפלות ברצף), לקחתי פרגניל עד שבוע 12, פעמיים בשבוע (הלכתי למרכז לבריאות האישה כדי שאחות תזריק לי). היה מדובר בהורמון שלמעשה נמצא באלפיו בגוף האישה, ובזריקה מקבלים עוד איזושהי תוספת. ומה קיבלתי?- טריזומיה 18 בעובר והפסקת הריון בשבוע 16...
 
מה שהרופא שלי בזמנו אמר לי, זה שהפרגניל הוא בגדר טיפול אמפירי, ואותו כנ"ל לגבי פרוגסטרון. זה לא מבטיח כלום, אבל אפשר לקחת אותו, כי אין בזה שום סכנה. אמרה לי את זה גם רופאה נוספת- כמו שהיא הגדירה זאת- אפשר לתת את כל החיזוקים, כדי שאם תבוא הביצית התקינה, ניתן לה את כל התנאים הכי אופטימליים.
בהריון הנוכחי, שבא לאחר 6 הפלות ברצף (כעת שבוע 35), לא לקחתי כלום- לא פרוגסטרון, לא פרגניל ולא קלקסן (אין לי קרישיות יתר).
 
לגבי בירור נוסף- יש כאלו שמתחילים לבדוק לאחר 2 הפלות ברצף, ויש כאלו שלאחר 3. אני עשיתי חלק מהבירורים לאחר 3 הפלות ברצף והשלמתי את השאר לאחר הרביעית. לא נמצאו ממצאים. בגלל גילי ובגלל סוג ההפלות ההשערה של הרופאים היתה שפשוט היה מדובר בעוברים לא תקינים.
 
מאחלת לך שתסתפקי בשתי הפלות, וההריון הבא יביא איתו את האושר המיוחל.
 
 
לגבייך- משום שאת
 
הפרוג
שירה
15/01/15 18:08
41צפיות
את חושבת שיש קשר בין מה שקיבלת לטריזומיה? שבגלל שההורמונים החזיקו את ההריון אז הוא לא נפל בהתחלה?
יש לך נטייה גנטית לטריזומיות?
תשובה-
15/01/15 18:31
38צפיות
לא, באופן חד משמעי אני לא חושבת שההריון כאילו החזיק מעמד עד שבוע 16 בגלל הפרגניל. פשוט בשאר ההפלות העוברים היו עוד יותר דפוקים, עם עוד יותר בעיות, ולכן הפסיק הדופק בשבוע הרבה יותר מוקדם. בטריזומיה 18 מרבית העוברים נפטרים ברחם, אבל בשלבים מאוחרים יותר, לקראת סוף ההריון (גם אלו ששורדים, חיים לא יותר משנה...). זה ממש לא קשור לפרגניל.
מה שהתכוונתי לומר זה שההורמונים לא עוזרים במקרים של הפלות שנובעות כתוצאה מבעיות כרומוזומאליות, וטוב שכך, כמובן.
זה לא משהו שמזיק- אם העובר תקין והכל תקין, אז תוספת קטנה היא ממש סבבה, אבל זה לא מה שיגרום להיריון להיות תקין או לא תקין.
 
לגבי השאלה השנייה שלך- אין לי נטייה גנטית לטריזומיות. יש לי שעון ביולוגי שהתחיל לפעול לרעתי בגיל 37. לא מדובר במשהו גנטי, אלא כרומוזומאלי. יש הבדל. נראה. אולי אולי אולי יקרה לי הנס. אדע בעוד שבוע וחצי.
אבל מבחינתך הוא היה תקין.. מבחינת הגוף שלך
15/01/15 19:04
31צפיות
זה עוזר במקרים שהבעיה נובעת מגוף האם.
גם לי היה עובר עם טריזומיה.. 13... איזה נורא זה.. מה שהטבע עושה לפעמים
אתן חייבות לקרוא! חוסר טאקט של אנשים
14/01/15 13:55
257צפיות
יש אנשים חסרי טאקט לחלוטין!
קראו את ההודעה שהעלתה גיסתי לוואטסאפ
המשפחתי שלנו. פשוט לא ייאמן כמה אנשים לא רגישים לפעמים. קראו גם את תגובתי בסוף. לא יודעת איך להתמודד עם אנשים כאלה.

״שיחה בין שני תינוקות ברחם אמם....
שואל הראשון: אתה מאמין בחיים אחרי לידה?
ברור, עונה השני, חייב להיות משהו לאחר לידה. אנחנו כאן כדי להכין את עצמנו למה שנהיה מאוחר יותר.
לא מאמין, אומר הראשון. אין חיים לאחר הלידה. איזה חיים יכולים להיות?
אני לא יודע, עונה אחיו, אבל מואר שם יותר מכאן ואולי נוכל ללכת עם הרגליים ולאכול עם הפה...
טפשון, ענה הראשון, ההליכה אינה אפשרית. ולאכול עם הפה שלנו? איזה שטויות - חבל הטבור מספק לנו תזונה וחיים לאחר הלידה לא יכולים להתקיים כי חבל הטבור קצר מדי.
לא יודע... אמר השני, אני בכל זאת חושב שיש משהו, פשוט שונה מכאן.
די, אין כלום, עובדה שאף אחד מעולם לא חזר משם. הלידה זה סוף החיים, ואחריה יש רק חשיכה.
טוב, בכל זאת אני מאמין שלפחות נוכל לראות שם את אמא והיא תדאג לנו.
אמא? אתה מאמין באמא? אז איפה היא עכשיו?
היא סביבנו, ענה השני, היא בכל מקום. היא מקיימת את החיים שלנו. בלעדיה לא היה העולם הזה.
אין הגיון במה שאתה אומר אמר הראשון, עובדה שאנחנו לא רואים אותה... היא לא קיימת.
לזה השיב השני: לפעמים כשאתה בשקט אתה יכול לשמוע אותה, אתה יכול להרגיש שהיא שם. אני אומר לך, אני מאמין שיש מציאות לאחר הלידה ואנחנו כאן כדי להכין את עצמנו למציאות הזו....

והנמשל מובן....״

ואני עניתי:
״לא תמיד יש חיים אחרי הלידה.
חומר למחשבה״.
לא הבנתי למה זה חסר טאקט?
14/01/15 14:21
149צפיות
מדובר על משל ידוע שמדבר על אמונה במה שהוא מעבר לבינתנו וליכולת ההבנה שלנו. לא נראה לי שניסו לפגוע בך. 
לדעתי עדיף שכולם ימשיכו להתנהג על ידי רגיל ככל האפשר ולא ישתתקו כשאני נכנסת לחדר או יעבירו מיד נושא אם במקרה דיברו על הריון או תינוקות. אני גם לא חושבת שכולם צריכים להפסיק להעלות תמונות של ההריון או הבטן שלהן ברשת. אני מרגישה שחובת הסינון או ההסתגלות היא עלי ולא עליהם.
כמובן שיראה לי חוסר טאקט אם הריונית (שיודעת על מצבי) תפנה אלי באופן ישיר ואישי ותתאר לי את ההריון הנפלא שלה, אבל זה לא המקרה.
ברור לי שזה משל...
14/01/15 14:26
146צפיות
וברור לי שזה מתייחס לאמונה באלוהים ובחיים שלאחר המוות. אבל בתור גיסתה של מישהי שעברה הפסקת הריון (של הריון רצוי ביותר בעקבות ירידת מים בשבוע 23) ולידה שקטה לפניי 3 חודשים בלבד את בהחלט צריכה לדעת שלא לשים בקבוצה משהו שהופך עובר למשהו חושב ומדבר.
ולתת לי להרגיש שהרגתי משהו חי.
כן. צריך טיפה להיזהר. טיפה רגישות כלפיי הקרובים אליך. אבל לה היו 3 הריונות ונולדו 3 ילדים מושלמים אז מה אכפת לה.
רונית, האם את רוצה שאנשים סביבך יהלכו על ביצים?
14/01/15 14:57
123צפיות
וכמה זמן הם אמורים להיזהר ולא לדבר על ידך על הריון ותינוקות? ומה מותר להם להגיד? ומה אסור?
מבחינתך יש אותך ויש את האחרים ואילו שני מחנות יריבים. אבל את היריבות את יוצרת, לא הם. הם אינם ממדרים אותך, הם אינם סוגרים בפנייך את דלתם, הם משאירים את עולמם פתוח בפנייך, את יכולה לבחור אם להתייחס לעולם שלהם או לא. אבל מרגע שתדרשי מהם לצנזר את עצמם לידך, זה יביא לריחוק ולמלאכותיות ביחסים.
אני מוצאת שהדרך הכי טובה בשבילי היא להניח לעולם לנהוג כמנהגו, לא להעמיס עליו את האבל שלי, אם צריך אז פה ושם לעצום עיניים, לאטום אזניים ולסגור את הלב (כמנגנוני הגנה), ואת ההתמודדות שלי עם האבל שלי לעשות עם עצמי במקום אחר ועם אנשים ספציפיים שאותם אני בוחרת למשימה הזאת.
 
 
בדיוק בגלל זה אני
14/01/15 15:04
109צפיות
רושמת את הדברים כאן ומדברת על זה רק עם המטפלת שלי ובעלי. כל השאר חושבים שאני ממש בסדר. אין להם מושג מה עובר עליי. וזה בדיוק בגלל מה שאת אומרת. אני לא רוצה שיתייחסו אליי באופן מיוחד. אנשים מדברים לידי חופשי על הריון ולידה וכו וכו אבל יש הבדל בין זה לבין לעלות את ההודעה הזאת בקבוצה. בכל מקרה זו דעתי. אני לא אגיד לה שום דבר. לא אריב איתה ולא כלום.
אבל זה כואב וכן, לדעתי חסר טאקט לחלוטין.
יצאתי הבוקר מהמטפלת שלי במצב טוב ועכשיו חזרתי למצב רע מאוד והכל בגלל חוסר רגישות.
מה שאת אומרת זה פראדוקס
14/01/15 15:17
106צפיות
את נותנת להם להרגיש שהם יכולים להגיד ולכתוב על ידך הכל, אבל כאשר הם עושים את זה - את כועסת...
זה לא אומר שהיא נהגה בחוסר טאקט, זה אומר שהיא הבינה שאת לא רוצה שבגללך ישנו סדרי עולם, שאת לא רוצה שיתייחסו אלייך באופן חריג וזה בדיוק מה שהיא עושה. מתנהגת רגיל. אין מה לכעוס עליה, היא עשתה בדיוק את מה שהקרנת לה שאת רוצה שהיא תעשה.
חשוב שתדברי על זה עם המטפלת שלך ואולי היא תוכל לתת לך טיפים איך להמנע מליפול למצב רע בגלל כל שטות, איזו טכניקת ניתוק, או מחשבה מסויימת שעוזרת לך להתגבר, או פעילות מסויימת... לא יודעת, כל אחת מוצאת לעצמה את הדרך.
זה לא מדויק...
14/01/15 17:48
61צפיות
היא בטח יודעת כמה חרא אני מרגישה. אבל אין ספק שאני לא צריכה לתת לזה להפיל אותי...
באמת חוסר טאקט!
14/01/15 20:52
70צפיות
מסכימה איתך, יכלה לגלות קצת יותר התחשבות ומחשבת תחילה.
ברור שזה לא נעשה בכוונה אבל בכל זאת....
חבל שאין לנו שליטה על דברים שנאמרים ונכתבים....
תנסי להעביר אין ברירה תמיד יהיו אנשים חסרי טאקט...
כשהייתי ילדה, בת 12...
15/01/15 18:15
97צפיות
אבא של חברה טובה נפטר. ומאוד נזהרתי לדבר לידה על אבא שלי אחר כך... בדיאבד גיליתי שאבא שלה היה מתעלל בה והיא שמחה שהוא נפטר אבל תמיד תמיד צבט לה הלב כשדיברתי על אבא שלי... בגלל שהיא קינאה שיש לי אבא נורמלי...
אז מה רציתי להגיד? שיש גבול לכמה שאפשר להיזהר... אולי היא חשבה שבגלל שאת אמא אז זה ירגש אותך? אני ממש מבינה אותך וגם אחרי שתסיימי עם ללדת (בעזרת ה עם כמה ילדים שאת רוצה בבית) זה ימשיך לכאוב! כי זה חלק ממך. אז, אנחנו חייבות ללמוד ממה להיעלב וממה לא... קצת עור של פיל  ולתת לאנשים יותר קרדיט.. שלא מנסים לפגוע בנו.. לפעמים טועים.
 
ד

קושי בחיים?

אל תעברו את המשבר לבד. לפרטים היכנסו >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה