בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

הפסקת דופק- לאן פונים מכאן?
17/04/14 21:58
131צפיות
גיליתי היום (שבוע 12) שמשבוע 9 העובר הפסיק להתפתח :( הרופא ממש קימץ במידע ואין לי מושג מי נגד מי- קראתי המלצות לפה ולפה לגבי הציטוטק והגרידה-אבל אין לי מושג לאן לגשת, איזה בית חולים עדיף או אם עדיף בכלל ללכת על גרידה (קצת נוטה לכיוון) בפרטי. אם יש לכן המלצות ותובנות באזור עמק יזרעאל/ חיפה- אשמח מאוד לשמוע
שלום חדשה כאן,
( לעסק שלי )
17/04/14 22:13
71צפיות
צר לי מאוד על כך שההריון הפסיק להתפתח.
אני מתארת לעצמי שאת מבולבלת ובעיקר בהלם מכך שזה קרה.
בשבוע כמו שלך בדרך כלל  ממליצים  ללכת לגרידה.אבל יש כאלו שיתנו גם ציטוטק.
אם קראת את בטח יודעת שציטוטק לוקח זמן ולא תמיד מספיק סבב אחד.יש מקרים שלא כל התוכן יוצא ואז צריך
לעבור גרידה.
אבל מנגד אין התערבות כירורגית ויש תמיד סיכוי שהכל ייצא.
זה מצריך מעקב צמוד על הבטא יחד עם אולטראסאונד. לא לכולן התהליך מתאים אבל זו בהחלט אופציה.
בגרידה , מדובר על אישפוז יום שהתהליך עצמו לוקח מעט זמן ואחרי התאוששות משחררים הביתה.
אם יש לך ביטוח פרטי שווה להפעיל אותו ולמצוא רופא שיעשה לך את הגרידה.
במידה ויש לך מושלם של הקופה, תבררי היכן עושים ומתי יש תורים.
בבית חולים,צריך להתקשר למחלקות אישפוז יום נשים ולברר לגבי תורים קרובים. סביר להניח שבגלל החג יהיו תורים ארוכים יותר.
אם יש לך ביטוח וסוכן תבררי אצלו מה התהליך והיכן זה מתבצע.
אם אין סוכן והביטוח קולקטיבי, תכנסי לרשימת הרופאים ותבדקי עם המוקד מה ההליך.
אני במרכז ולא מכירה בצפון כל כך אבל אני בטוחה שהבנות הצפוניות תעננה לך. שמעתי דברים טובים על בית חולים הכרמל.
שולחת חיבוק גדול.
תודה לך
17/04/14 22:31
51צפיות
הנטייה היא באמת לכרמל, אבל דווקא שם לא ענו לי במיון כשניסיתי לדלות מידע . מכיוון שאני עם דימומים הבנתי שיש סיכוי שיבצעו את ההליך באופן מיידי, אבל זה נשמע לי עוד יותר מלחיץ כי לא תהיה לי הזדמנות לברר עד כמה הרופא המבצע הוא מוצלח. אברר באמת מי מהרופאים עובדים עם הקופה ועם הביטוח שלנו בתקווה שעד מחר אצליח להבין מי מהרופאים מומלץ כדי שאוכל לסיים עם עניין ההפלה במהירות האפשרית ולפני שהדימומים יגברו וידחקו אותי לפינה..
אני עשיתי בכרמל - שבוע 10 עובר בלי דופק
18/04/14 09:36
38צפיות
צוות מעולה, רופאים מעולים, בלי תורים. משתחררת באותו יום אם הכל בסדר. ממליצה בחום. בית חולים מעולה.
אם יש לך דימומים אולי כדאי באמת שתעלי למיון. אני בזמנו כשנודע לי שלעובר אין דופק בבדיקה שגרתית עליתי ישר לכרמל ובאותו ערב אשפזו אותי והכניסו לגרידה בלי תור. לא התעמקתי יותר מדי מי הרופא - וקיבלתי רופא מעולה. אולי תבדקי אם הוא עובד בפרטי ותבקשי אותו.
º
היי חדשה כאן, איך את?
18/04/14 14:33
16צפיות
אבל חכי רגע בטרם את עולה למיטת הניתוחים
18/04/14 19:25
29צפיות
אם את מדממת,
יתכן ותהיה לך הפלה שלמה,
וכך תחסכי את הצורך בהתערבות כירורגית.
תודה לכולכן, מעדכנת
19/04/14 01:17
11צפיות
לצערי אני מתחילה לעכל... ולמרות שבאיזשהו מקום הרגשתי הקלה כשהבנתי שההריון נגמר כי ההתחלה שלו היתה רעועה וגרמה לי לפחד מאוד ממומים בעובר, העצב מתחיל לחלחל...
כמעט סגרתי אצל רופא פרטי להיום, אבל הוא דרש תשובה מעכשיו לעכשיו והיה לי קשה להחליט כשאין לי אפשרות לחשוב על כך שנייה או להתייעץ, אז בסוף הקשבתי לעצה של אחד הרופאים מבי"ח כרמל וקבעתי להגיע למיון לאחר החג (היה לי חשש שבמהלך החג מבצעי הגרידה יהיו פחות מנוסים). מה שאומר שיש לי עוד מספר ימים לשאת בתוכי עובר מת, כשאני יכולה להרגיש כמעט פיזית את (אי)הנוכחות שלו (אזור הרחם כואב בצורה עמומה, אבל שונה ולא מוכרת). אני מקווה שאולי יהיה לי מזל ובכל זאת הדימומים יתפתחו להפלה טבעית, אבל בינתיים עצמת הדימומים לא גוברת אז  אני לא מאמינה שזה הכיוון.. אני מנסה לנצל את הזמן לעכל ולהיפרד ממה שיכל להיות. בכל מקרה חיזקתן את ההחלטה שלי לבחור בכרמל וזה מעודד- אז תודה
מישהי עברה הפלה אצל ד"ר יובל קאופמן?
18/04/14 06:33
70צפיות
אני מחפשת ליתר ביטחון רופא פרטי לעבור אצלו את התהליך ואשמח לשמוע המלצות/ דיס המלצות...
הוא רופא מטפל שלי.
18/04/14 09:33
53צפיות
הפלה לא עברתי אצלו כי בחרתי בית חולים ציבורי (הייתי בכרמל - ממליצה בחום). עשה לי ד"ר קידר  ראובן שבמקרה היה במשמרת. הריון שהגיע אחרי ההפלה עקבתי בבי"ח כרמל בעיקר אצל ד"ר קידר כי רציתי אותו למעקב. מאוד תמך לי לפני ההפלה ואחריה כשגיליתי שאני בהריון לא מתוכנן עוד לפני שקיבלתי מחזור אחרי הפלה.
אותו ד"ר במקרה היה במשמרת כשהגעתי ללדת את הבן הקטן שלי שהגיע אחרי ההפלה במפתיע בשבוע 36 (סגירת מעגל?).

ד"ר קאופמן רופא מעולה ומאוד מקצועי. החלפתי הרבה רופאים עד שמצאתי אותו. מטופלת אצלו כבר שנים, עברתי לפרוסקופיה פרטית אצלו - רופא נהדר. ממליצה בחום.
בכל מה שקשור בהריון/הפלה לא עשיתי אצלו כי הרגשתי שאין צורך פרטי. בכרמל עשו לי הפלה יום למחרת הגילוי עובר ללא דופק בלי תור ובלי המתנה. הריון עשיתי מעקב אצל ד"ר קידר כי ממש אהבתי את הטיפול שלו וגם הוא במילא עובד בציבורי ובבית חולים שילדתי את הבנים הגדולים.
אני עברתי אצלו גרידה באסותא לב המפרץ
18/04/14 18:46
22צפיות
לפני כשנה. הוא מאוד מקצועי ובסה"כ בן אדם נעים.
מצטערת לשמוע  שיעבור קל.
º
בוקר טוב,איך עבר הסדר והמפגש המשפחתי?
( לעסק שלי )
15/04/14 10:30
179צפיות
º
לא פשוט, אבל עבר.
15/04/14 20:21
89צפיות
º
עבר, הווה עתיד .....
15/04/14 20:37
115צפיות
º
נתנאלה- את ענקית!
15/04/14 22:15
66צפיות
תלוי את מי שואלים...
17/04/14 10:15
119צפיות
אם תשאלי את המשפחה שלי יגידו לך שחזרתי לעצמי. צוחקת אוכלת משתתפת....לי היה חסר כל הזמן התינוק החמוד שלנו. זה ברמה שאני מדמיינת אותו לידי,מדמיינת את הבגדים שאני מלבישה לו....לפעמים אפילו כשקר אני חושבת לשניה שצריך לכסות אותו....כנראה שאני כבר סרוטה לגמרי...אבל איך אפשר לא ליהיות?
היי יערה,
17/04/14 14:08
77צפיות
טבעי לחלוטין שזה מה שתרצי.
לכאורה הכל בסדר
17/04/14 21:44
83צפיות
היינו בצימר 3 ימים עם המשפחה המורחבת, חלקם כאלה שלא פגשנו מאז הלידה השקטה לפני כ-6 חודשים. כשזה קרה, הם דווקא כן הגיבו, מישהי כתבה משהו מאוד מרגש ואחרת התקשרה, אבל מאז לא היה קשר.
עכשיו בצימר אף אחד לא דיבר איתנו על מה שקרה, לא שאל, לא הביע השתתפות בצער, כלום... זה היה ממש קשה להחזיק את זה 3 ימים, מה גם שהיה שם תינוק בן שנה אמנם, אבל עדיין לא יכולתי שלא לחשוב שהייתה אמורה להיות לנו עכשיו תינוקת בת חצי שנה, שבטח כולם היו מתפעלים ומתים עליה, לו רק הייתה בחיים...
מה זה הדבר הזה? למה אנשים לא מדברים איתנו על מה שקרה? אני יודעת שזה גם ממבוכה גדולה, אבל לא יכולתי שלא להרגיש שזה בא גם ממקום שהם חושבים שאצלנו הכל כבר בסדר ולכן אין להתעניין, לשאול... בחוץ באמת נראה שאנחנו בסדר, אבל בפנים הכל כל-כך לא.
היי יקרה,
17/04/14 22:16
51צפיות
הרבה פעמים אנשים לא יודעים מה לומר או חוששים שאנחנו לא רוצים לדבר ולכן במפגש לא מדברים על זה.
אני יכולה מאוד להבין את התחושות שלך והרצון לצעוק החוצה את הכאב ובעיקר לקבל את ההתיחסות למה שהיה.
לצערי אנשים מסביב ממשיכים מהר מאוד קדימה ופחות מתעכבים על מה שהיה .
הלוואי והיה אחרת.ואולי את יכולה להעלות את הדברים.
חיבוק
מזדהה עם כל מילה
18/04/14 08:31
44צפיות
גם אני שואלת את עצמי כל הזמן  אם האנשים לא מדברים כי הנושא כל כך קשה או כי הם לא מבינים עד כמה הוא קשה.
האם את העלית את הנושא?
19/04/14 08:13
3צפיות
אם לא, אז מאוד טבעי שגם האחרים לא יעלו אותו.
אני לא חושבת שהם לא זוכרים או שלא אכפת להם, אני חושבת שהם לא רוצים לפתוח לך את הפצע (הם כמובן לא מבינים שהפצע פתוח בכל מקרה, בין אם מדברים עליו ובין אם לא). זה גם לא נושא לשיחה סביב שולחן החג המשפחתי אלא יותר משהו לשיחה אישית עם מישהו קרוב שאיתו את רוצה לחלוק. נכון שהיה נחמד אם בת דוד שאת מרגישה קרובה אליה היתה באה ואומרת משהו כמו "אני רואה שיש לך פה רגעים קשים, אם את רוצה קצת לבכות ולא רוצה להיות לבד, את יכולה לעשות את זה איתי...", אבל שוב, יש את העניין של לפתוח את הפצע.
לדעתי אם חשוב לך לחלוק, לדבר ולשתף את צריכה למצוא את הדרך לפתוח את הנושא - וכמובן רק עם מי שקרוב אלייך ואת יודעת שיהווה מקור תמיכה, לא כל מיני דודות שיגידו "את עוד צעירה, זה אפילו עוד לא היה ממש תינוק, יהיו לך עוד ילדים, אם זה קרה בטח היתה סיבה..."
שאלה
17/04/14 12:12
122צפיות
היי בנות, אני שבוע אחרי הפלה בשבוע 13, אני צריכה לעשות אולטרסונד או היסטרוקופיה כדי לבדוק שלא נשארו שאריות ברחם?
תשובה-
17/04/14 14:07
58צפיות
את מתכוונת שעברת גרידה? אם כן- מומלץ לעשות אולטרסאונד לאחר שלושה שבועות.
היי,
( לעסק שלי )
17/04/14 14:08
44צפיות
ראשית כדאי לעקוב אחר בטא ולוודא שהיא מתאזנת.
אחרי הווסת הראשונה מומלץ לעשות אולטראסאונד.במידה ויראו משהו ישלחו אותך להיסטורוסקופיה אבחנתית.
משהו עם אופטימיות-
16/04/14 17:06
154צפיות
רציתי לספר לכן שיש לי חברה שהיכרנו דרך הילדות (היו באותו הגן). היא עברה שתי הפלות וטיפולי פוריות  רבים שלא צלחו. כאשר היכרתי אותה, הצעתי לה לפנות לרופא שלי (ד"ר גונן), ולאחר תקופה של טיפולים, היא נכנסה להריון. ההריון אמנם היה מלווה  בחרדות רבות, מעקבים רבים מאוד, דימומים ועוד כהנה וכהנה, אך היום נודע לי שהיא ילדה לפני כשבוע וחצי תינוק בריא. אמנם הקדים מעט (שבוע 35), אך בריא והכל בסדר.

אז לכל אחת מכן, שחוותה וחווה דברים קשים ונוראיים, תדעו שיש לכן אור בקצה המנהרה. אני מוציאה עצמי מהמשוואה הזו בכוונה, כי אצלי זה סיפור שונה, אבל אני מאחלת לכל אחת מכן מכל הלב שיהיה לה בסוף הדרך סיפור שכזה עם סוף טוב.

ועוד דבר- היא היתה כל כך רגישה. היום התקשרתי אליה לשאול לשלומה (בכלל לא ידעתי שילדה...), והיא אמרה לי שלא ידעה אם להתקשר אליי בכלל, בגלל שיודעת לעומק את כל הסיפור שלי, ונורא קשה לה כי היא יודעת מה עובר עליי. אז מבחינתי זה יפה שהיא שומרת על רגישות גבוהה כלפיי. צריך למצוא את אלו, ואיתם להיות בקשר.

הלוואי על כולן פה סוף טוב.

חג שמח נשים יקרות
14/04/14 10:28
280צפיות
רוצה לאחל לכולכן חג שמח,
מלא ב
שבע'ה את פסח הבא תחגגו בידיים מלאות כפליים,
שתדעו רק אושר שמחה ולבלוב בנשמה,
שאת ימלא בכי - רק של תינוקות
והדמעות היחידות שתזילו יהיו דמעות של אושר בחדר לידה..
חיבוקים חמים לכולכן,
וגלצ'ו-
אוהבת אותך מלא!!!  שתהיי לנו בריאה עד 120 ,
ושתמיד יהיה לך כוחות להכיל את כולנו..
משתתפת בברכות
14/04/14 12:30
91צפיות
שהחג יעבור על כולנו בשלום
שנוכל גם להודות על מה שיש לנו, כל אחת ומה שיש לה
שנצליח גם בתוך החושך הגדול
לראות את האור
מאחלת לכולן הרבה אושר לצד הכאב
שנזכור שמי שחסר לנו
ויבלוט בחסרונו סביב שולחן החג
נמצא איתנו בלב ומחבק אותנו באהבה..
ריגשת אותי
15/04/14 01:06
68צפיות
דנה יקרה
ריגשת אותי מאוד
מאחלת לך את רק טוב
חג שמח !
היי יקרות,
( לעסק שלי )
14/04/14 14:38
200צפיות
אני יודעת שלרוב מי שנמצאת פה החג קשה ולא תמיד יש את הכוח והסבלנות  להיות
יחד עם המשפחה וחברים , תינוקות קטנים וכו'.
מאחלת לכולן שערב הסדר יעבור ברוגע ובנחת. שתמצאו את הדרך לשמוח במי שנמצא לידכן ובאהבה שמקיפה אתכן.
הלוואי ופסח הבא תחגוגנה עם תינוק או בהריון.
חג שמח.
תודה על המילים היפות-
14/04/14 15:29
85צפיות
עד עכשיו לא הרשיתי לעצמי לבכות- עבדתי ואחר כך בישלתי. אבל אי אפשר להתחמק ממה שהלב מרגיש, אז אחרי שקראתי מה שאת והבנות האחרות כתבו- התחלתי לבכות. זה טוב, אולי זה ישחרר אותי קצת ויחסוך ממני את הבכי בערב.
ובכל זאת ולמרות הכל- חג שמח.
אמן ??
15/04/14 01:02
72צפיות
בעזרת השם בפסח הבא כולנו נהייה עם
ידים מלאות מאושרות ומחייכות ??
בפסח לפני שנתייים
14/04/14 13:37
269צפיות
עברתי הפלה קשה מאוד בשבוע 12. זאת היתה הפלה רביעית אבל הקשה מכולן. את החג העברתי רב הזמן באשפוז.בפסח בשנה שעברה הייתי בשבוע 12 וממש בלחץ שיקרה משהו. כל כך שמחתי שהשליש הראשון עבר בשלום. לא העלתי בדעתי שסוף כזה אפשרי בכלל. שהיום של התל"מ יהיה היום הכי גרוע בחיי.
מאחלת לכולנו פסחים יותר טובים. הייתי מאחלת שבשנה הבאה נכתוב איחולים לחג בפורום אחר אבל לדעתי הפורום הזה יהיה חלק מאיתנו כל החיים.
חג שמח
º
חג שמח
( לעסק שלי )
14/04/14 14:33
41צפיות
שנזכה לחירות!
14/04/14 08:05
154צפיות
בנות יקרות,
אני רוצה לאחל חג שמח (עד כמה שכל אחת תהיה מסוגלת לשמוח..), ושבעז"ה בזכות החג הזה נזכה לגאולה ולחירות אמיתית.
שנצליח להתקדם (אבל לא לשכוח), שנהיה מוקפות תמיד באנשים שאוהבים אותנו ושאהובים עלינו.
ומי ייתן, ובשנה הבאה, עד ערב חג הפסח הבא, נשמע בשורות טובות מכולן!!
חג שמח היום שנה ללידה השקטה
14/04/14 09:07
128צפיות
חג שמח כמה שאפשר. היום בדיוק שנה ללידה השקטה של התאומים שלי ולשנה הקשה בחיי. במהלכה נכנסתי להריון נוסף ואני כבר חובקת תינוק מהמם שישן עלי עכשיו. מקווה שכל אחת מכן תמצא את הדרך להתמודד עם האובדן ושהחג הבא יראה אחרת.
היום חודש..
14/04/14 12:20
92צפיות
לאיבוד העוברית שלי..מקווה בעז"ה שהשנה הבאה אלינו לטובה יהיו בשורות טובות...
הרבה זמן לא כתבתי
10/04/14 23:45
460צפיות
היום עשיתי בדיקת היריון ביתית שוב יצא שלילי...
בפעמים האחרות (שהסתיימו ביידים ריקות) נקלטתי בקלות
ועכשיו ממש לא...
בבדיקות היסטרוסקופיה לאחר ההפלה +_ניתוח שעברתי יצא תקין.
מה עכשיו?!? עצובה מתוסכלת, ברור לי שזה פסיכולוגי...
איך "משתלטים" על לחץ והמתח?...
יום קשה, שמלווה בהרבה התפרצויות בכי, הכל עולה ומציף...
נמאס לי כבר על כל מה שעברתי ועל כמה שעוד צפויה לעבור...
עייפה ומותשת...
היי יקרה,
( לעסק שלי )
11/04/14 13:43
99צפיות
מבינה את התיסכול והכאב מכך שההריון המיוחל לא מגיע.
אבל מהניסיון שלי בקליניקה זה לוקח זמן.הממוצע הוא בין 3-6 חודשים ולפעמים גם יותר
חשוב לבדוק שהכל בסדר מבחינה פיזיולוגית.
אולי כדאי לבקש מהרופא מעקב זקיקים על מנת לראות שהכל בסדר יחד עם פרופיל הורמונלי.
כמה זמן אתם מנסים?
בנוסף, ממליצה מאוד להיעזר ברפואה משלימה במידה ואת מתחברת.
שולחת חיבוק גדול
מנסים כבר
13/04/14 10:40
82צפיות
3 מחזורים, אני לחוצה כי בהיריונות הקודמים נקלטתי בניסיון הראשון (חודש ראשון) ובהיריון השני בחודש השני שניסינו.
יש לי מטפלת ברפואה משלימה שנעזרתי בה לתקופה מסוימת אחרי הההפלה ונראה לי באמת שאחזור להיפגש עמה.
ניסיתי גם להימנע ממעקב זקיקים כדי להימנע מלחץ ומתח נוסף למערכת, אבל נראה לי שאתן לעצמיעוד חודש בליווי דיקור ואם עדין לא אקלט
אבדוק אופציה של מעקב זקיקים.
תודה על התמיכה וחג שמח
היי,
13/04/14 13:08
40צפיות
3 מחזורים זה לא כל כך הרבה.
אבל כמובן שכדאי לבדוק.לכן המלצתי על מעקב זקיקים שיכול לתת לך את היום המדויק .
בהצלחה
רק על עצמי לספר ידעתי..
11/04/14 15:27
189צפיות
הבכורה שלי הגיעה אחרי חמישה חודשים של ניסיונות, מתברר שאני מבייצת מאוחר יותר,
השניה הגיעה על הניסיון הראשון , אני תמיד צוחקת עם סביבתי שבהתחשב באופי שלה זה היה ברור מאליו..
לעומת זאת בפעם השלישית לקח לי שנה שלמה,
כבר חשבתי מה לא בסדר ואולי אני צריכה לבצע בדיקות מעקב(גם אני בת 34),
חברה אמרה לי זה יבוא כשזה יבוא,כשיגיע הזמן הנכון ולא תהיי לחוצה סביב זה,
קל לומר,חייכתי והנהנתי, תמיד התאפיינתי בתחושות פנימיות והרגשתי בפנים שיש דברים בגו  מצד שני המחשבה הבאה הייתה שאם זה באמת תלוי בי הייתי רוצה עכשיו, ואכן בזמן שביצעתי בדיקת דם לרמת הורמונים, כבר נקלטתי, השמחה היתה מוקדמת מידי , ההריון לא התפתח ועברתי הפלה טבעית בשבוע שישי.
תוך שבועיים שלוש מההפלה כבר נקלטתי שוב וכאמור נאלצתי להפיל..
בעקבות מום שאינו קשור לגיל, להפלה הקודמת או לגנטיקה, סטטיסטיקה ארורה,עבורי סטטיסטיקה בדיוק כמו ההצלחה בלהקלט להריון.
מבחינתי כבר אין חוקיות

ובאמת שיבוא בזמן שלו
העיקר שיהיה בריא
העיקר שישאר

בזמן שיחליטו למעלה שנכון לי

אבל זה רק הסיפור שלי
בהצלחה לך מקווה מוקדם ובקרוב
הרגשתי צורך להוסיף
11/04/14 15:56
114צפיות
שכן יש לי ילדים ולכן אולי נשמע שאני יכולה להיות פחות לחוצה
אני ארחיב ואומר שעברתי תהליך לפני המסקנה דלעיל ולא סתם "קל לי לדבר"

לאחר ההפלה השניה עקב סיבוכים התגלה דימום פנימי עקב נקב ברחם שבעקבותיו כמעט איבדתי את חיי,
בזכות תושייה של רופא שלישי במספר שבדק אותי חיי ניצלו , זה היה קרוב, קרוב מאוד, שש שעות של דימום פנימי ו-5 מנות דם, קרע של 5 סנטימטר בדופן האחורי של הרחם.
נאסר עלי ללדת בלידה רגילה, נאסר עלי להכנס להריון בשנה הקרובה.

למרות שיש לי 2 בנות מדהימות,וה"חוויה" שעברתי הכניסה אותי בהחלט לפרופוציות,אני מכירה את הרעב להריון,הוא לא הפסיק לכרסם בי.
לקח לי חודשיים עד שקבלתי מחזור וכשכבר קיבלתי לא יכולתי להביא את עצמי לשתות גלולות
הפעם הראשונה שלי עם בעלי היתה לא מוגנת במחשבה שאם אקלט "זה משמיים"

מחשבה שגויה,התחרפנתי, הרעב העביר אותי על דעתי
אני צריכה לקחת אחריות על עצמי ,יש לי שתי בנות שצריכות אותי בחיים
מנסה להצמד לפרופורציות
מנסה להצמד לקו מחשבה השכלתני ולהתנער מהנער

וכמה מעצבן לשמוע , עדיין אומר
זה יבוא כשיבוא

בהצלחה

תודה רבה על התגובה
13/04/14 10:43
71צפיות
מנסה להרגיע את עצמי במשפטים "שיבוא בזמנו"
אבל אחרי כל מה שעברתי אני רוצה לדעת שאני יכולה להחזיק את ההריון הזה...
מתפללת כל יום לנס שלי.
חג שמח
שוני
חדשה כאן...
09/04/14 19:33
504צפיות
שלום לכולם,
התחלתי בפורום פוריות, המשכתי אח"כ בפורום תרומת ביצית, ועכשיו לצערי אני כאן...בחלומות הכי פרועים לא תיארתי לעצמי, שאעבור מה שרק שמעתי מאחרות...
לפני כשבוע וחצי, ילדתי תאומים, שני בנים, בשבוע 20 וחצי, לאחר שהוחלט על הפסקת הריון (פקיעת מי שפיר, זיהום, דימומים עם קרישי דם במשך שבועות קודם לכן וכו').
הם היו ממש תינוקות, רק קטנים יותר.
חווית לידה ראשונה שלי, לצערי...יש לי ב"ה ילד מקסים שנולד בניתוח קיסרי לפני קצת לפני שנה. הוא מציל אותי....
אני מרגישה שממש איבדתי שני ילדים, לא רק עוברים, לא רק הריון, כשהם יצאו, הרגשתי פרץ אהבה גדול אליהם, החזקתי אותם בידיי ונפרדתי מהם... הרגשתי צורך לומר סליחה..
איך מתגברים? מתי הכאב הגדול חולף, יש לי פרצי בכי, אני נזכרת ברגעים הללו, בדמויות שלהם.
קשה לי גם עם התגובות בסביבה או חוסר תגובות. פתאום או שכולם נעלמו, שזה כאב כשלעצמו (למרות שהבנתי שלא ידעו כל כך מה לומר...) או שהיו תגובות של "אל תשקעי בזה" כאילו שזה דבר של מה בכך, או בעצם לא נותנים לי לגיטימציה להתאבל..
כל כך עצוב
09/04/14 20:02
162צפיות
לקרוא מה שעברת. משתתפת בצערך. שאף אחד לא יעז לומר לך "אל תשקעי בזה" ולא יתן לך את הלגיטימציה להתאבל. חוצפנים!- יש לך את כל הלגיטימציה לעבור את תהליך האבל בשקט, בלי שהסביבה תשפוט אותך. משפט ששגור בפי לכאלו הוא: "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו", או: "כשאת תעברי חס וחלילה דבר כזה נורא, נראה אותך מתמודדת".

איך מתגברים?-אין לי תשובה טובה. גם אני נאבקת כל יום, וגם אותי שני ילדיי הקיימים מצילים מדי יום ביומו. מתי הכאב חולף?- לא יודעת, אבל לומדים לחיות איתו ולצידו. יש לך פרצי בכי- טוב מאוד. זה נורמאלי. תני לעצמך לבכות.

ועכשיו יש לי שאלה (וסליחה מראש אם זה מרגיש לך לא נכון השאלה הזו)- כתבת שיש לך פעוט בן פחות משנה, שנולד בניתוח קיסרי. כתבת שהתאומים היו בשבוע 20 להריון.
גם אני את שני ילדיי ילדתי בניתוח קיסרי, ולי נאמר שלפני שמנסים שוב להיכנס להריון, צריך לתת לרחם לפחות שנה של שקט, התאוששות ושיקום.
ולפי החישוב שלי, נכנסת להריון הנוכחי כחצי שנה לאחר הניתוח הקיסרי שלך, ועוד הריון עם תאומים, שזה דבר שמעמיס עוד יותר על הרחם ונחשב בפני עצמו הריון יותר בסיכון מהריון לעובר אחד. האם זה משהו שהייתם מודעים אליו? האם נאמר לך מדוע היתה פקיעת מי שפיר, זיהומים ודימומים לאורך שבועות? (סליחה סליחה אם השאלה הזו פוגעת בך בצורה כלשהי. אני מנסה להבין יחד איתך מה קרה ולמה זה קשור).



הי שירה
09/04/14 20:15
147צפיות
קודם כל תודה על תגובתך, זה באמת מעודד. בגלל זה נכנסתי לכאן...לנסות להתעודד ולשמוע מנשים שעברו....
שנית, את בכלל לא פוגעת זה בסדר, שוב...אנחנו כאן כדי לסייע זל"ז.
נכנסתי להריון שני כשהילד שלי היה בן כ11 חודש. נכון, בד"כ הרופאים ממליצים להמתין שנה, אבל כשמדובר באשה בגיל לא צעיר...הם אומרים תחכי חצי שנה...אז הרגשתי שזה נכון לי, הרגשתי טוב, גם בביקורת אצל הרופא, הרחם נראתה טוב והחלימה. למה שניים? בגלל טיפולי הפוריות, נהוג להחזיר שני עוברים כדי למקסם את ההצלחה. בד"כ, האחד עוזר לשני להקלט, ולא תמיד נקלטים שניים או בכלל. אבל זו בחירה שלך בסופו של דבר, עם הרופא.
היום אני באמת מודעת לכך, שהריון תאומים הוא כשלעצמו הריון בסיכון. אבל לא בטוחה שהייתי עושה משהו אחר. בכל הריון יש סיכון, אז נכון בתאומים יש יותר סיכון, אבל בגלל זה עושים מעקבים וכיו"ב. הרופא אמר לי, שלא היה משהו שלא עשיתי טוב, לא יכולתי למנוע את זה...מצד שני, יש גם הריונות תאומים שנגמרים טוב..כמובן.  את אומרת שלך היו שני קיסריים, לי היה אחד, יכול להיות שיש לכך משמעות להריון הבא שלך או ללידה. צריך להתייעץ עם הרופא.
לגבי מה שקרה לי, בתחילה היו דימומים עם קרישי דם, לצערי שלחו אותי הביתה כל הזמן ולא השגיחו עליי, ייתכן שאם הייתי נחה בבית חולים הכל היה נמנע וייתכן שלא...לא יודעת..
בכל מקרה, רק באותו יום שהרופא הבחין מיעוט מי שפיר. בד"כ מיעוט מי שפיר (כלומר פקיעת מי שפיר שהתוצאה היא מיעוט מי שפיר) קוראת בגלל זיהום. לפעמים זה עלול לקרות אחרי דיקור מי שפיר, אך אני טרם הספקתי לעשות דיקור מי שפיר. כך שככל הנראה הזיהום גרם לכל הבלגאן, וזה זיהום שגם עלול היה לסכן את חיי.
בוודאי שיש הריונות
09/04/14 21:30
131צפיות
עם תאומים שנגמרים מעולה. אני דוגמא לכך- יש לי אח תאום (לאימי היה מזל רב בנוגע לילודה- בגיל 28 ילדה אותי ואת אחי- הריון תאומים טבעי, ובגיל 33 ילדה את אחי הצעיר).

טוב שהרופא אמר לך שלא היה דבר שהיית יכולה לעשות כדי למנוע את רוע הגורל. כלומר, רק זה חסר להוסיף על האבל גם יסורי מצפון.

לגבי- אני בת 40, שני ילדים ו-7 הפלות, 6 מהן ברצף. לא קשור בכלל לניתוחים הקיסריים. הרחם שלי חזקה ורחומה (וגם מסכנה, אחרי כל מה שעבר עליה), רק העוברים דפוקים...
באופן כללי- מי שעברה קיסריים, הרפואה ממליצה לא יותר מארבעה ילדים, אבל אני רחוקה רחוקה מזה, כך שבאמת כל מה שקורה לי, קשור לשעון הביולוגי ולא למצב הרחם.

אנחנו פה, לכל דבר ועניין.
שירה.
היי יקרה,
( לעסק שלי )
09/04/14 21:53
104צפיות
צר לי כל כך על אובדן ההריון שלך.
בסכ"ה עבר שבוע. הכל כל כך טרי ובלתי נתפס.
כל כך טבעי ונורמלי שתחושי כאב ובכי.זה חלק מתהליך האבל והפרידה.
חשוב לתת לזה את המקום .
הסביבה לא תמיד יודעת כיצד להכי למקרה שכזה ולכן חלק בוחרים להתעלם,חלק שואלים או אומרים דברים חסרי טעם,
ולהרבה מהם יש המון עיצות חכמות למה שאת צריכה להרגיש או לעשות.
תקיפי את עצמך באנשים תומכים, מכילים ואוהבים. כאלו שמרגיש לך נכון ונעים איתם כרגע.
השאר יצטרכו לחכות לזמן אחר בו תרגישי חזקה יותר.
תני לעצמך את כל הלגיטמציה שאת צריכה בכדי להתאבל. קחי לך את הזמן שנכון לך.
כולם כל כך מפחדים מכאב ,צער ומחשש שתשקעי לזה ולא נותנים מקום למה שהיה .
מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו ולקבל תמיכה.
שולחת לך חיבוק גדול ואוהב.
תודה רבה את ממש צודקת
12/04/14 18:44
71צפיות
מרגש אותי לקבל תמיכה כאן
ivig
09/04/14 15:16
345צפיות
שלום, אני נמצאית בפורום בעקבות מקרה של חברה טובה אשר עברה 7 הפלות חוזרות וכמעט כולם בשבועות מאוד מוקדמים, שאפילו לא היה עדיין דופק. הריון אחד נגמר בשבוע 10 6 לאחר שנצפה דופק בעובר.
הזוג היה אצל פרופסור כארפ ששלח אותם למיליון בדיקות וכולם כולם יצאו תקינות.
למרות זאת הוא המליץ להם על הטיפול של ivig. מחיפוש בפורום ראיתי שכארפ ממליץ על הטיפול רק בעקבות בדיקת cross macth שלילית, שכאמור אצלם הכל יצא בסדר. יש למישהי מכן הסבר לכך? האם שמעתן על עוד מקרה כזה שהומלץ ivig למרות שכל הבדיקות יצאו תקינות?
באופן כללי, אשמח לשמוע קצת על העירוי הזה, האם יש בנות שלאחר העירוי הצליחו לשמר את ההריון? תודה לכולן!!
יש לי כל כך הרבה
09/04/14 16:36
205צפיות
מה לכתוב, שאני לא יודעת במה להתחיל-

ראשית, אולי אתחיל בלהסביר קצת על עצמי, כדי שתביני שכל מה שאני כותבת הוא לאחר בירור מאוד יסודי. בת 40, אמא לשני ילדים (7 ו-4), 7 הפלות- אחת בין שני ההריונות התקינים, ו-6 ברצף בשלוש השנים האחרונות. רוב ההפלות אצלי היו בשבועות 7-9 בעקבות הפסקות דופק, ופעם אחת הפסקת הריון בשבוע 16 עקב טריזומיה 18 (כלומר, הסיבה היתה ברורה לחלוטין). עברתי את כל הבדיקות האפשריות, כולל לפני כחודש וחצי את הבדיקה של הקרוס מאטש. אצלי המסקנה היא שההפלות הן כתוצאה מהזדקנות הביציות. מרבית הפסקות הדופק בשבועות הנ"ל נובעות כתוצאה מבעיות כרומוזומליות של העוברים.

לפני כחודש שקלתי אם ללכת לפרופ' כרפ ועשיתי ממש תחקיר רציני. עשיתי בפורום הזה חיפוש עם השם שלו בשנים האחרונות, דיברתי איתו טלפונית, דיברתי עם הרופא המטפל שלי, וביקשתי תגובות ועצות מבנות פה. מלא בנות כתבו לי גם פה בגלוי וגם במערכת המסרים. כולן (חוץ מאחת יש לציין) היו אצלו, התאכזבו קשות, וגם אלו שעשו את העירוי הזה, שמאוד שנוי במחלוקת, לאחר מכן- היתה להן שוב הפלה.

כאמור, כל נושא העירוי וכל התאוריה הזו של הנוגדנים לבעל, מאוד מאוד שנוי במחלוקת. אפילו תוצאות הבדיקה של הקרוס-מאטש לא ברורות. לדוגמא: עובדת המעבדה שבה ערכנו את הבדיקה אמרה שלי שה"שלילי" שיצא לי- זו תוצאה תקינה, ואילו הרופא שלי (ד"ר גונן) אמר שהתוצאה התקינה כביכול היא "חיובי", אבל שבמחקרים שערכו, למרבית הזוגות באוכלוסיה (גם אלו שאין להם שום בעיה של הפלות חוזרות) יוצא "שלילי", ולכן אי אפשר להסיק מכך שום מסקנות. כי אם ה"שלילי" באמת היה כה משפיע, אז למרבית הזוגות העולם היו אין סוף הפלות, ולא כך הוא. אז כל הציאוריה הזו שנויה במחלוקת, ולמעשה, אחד היחידים שמאמינים בה הוא פרופ' כרפ בעצמו. לא ברור למה גם כאשר תוצאות הבדיקה תקינות, הוא שולח לעירוי הזה. פשוט אין לו משהו אחר להגיד. אם זה אכן היה עובד הסיפור הזה- בנות שקיבלו את עירוי היו צולחות את ההריון הבא אחריו, אבל כאמור, מלא בנות כתבו לי שלקחו את העירוי, והפלא ופלא- שוב הפלה.

העירוי מאוד יקר. צריך לקחת שתי פעמים- לפני הביוץ ואחרי הכניסה להריון. הוא גם "מחזיק מעמד" בערך 3 חודשים או 6 חודשים (לא ברור ממה שקראתי), אבל מי אמר שלאחר תקופה זו האשה תיכנס להריון בכלל? ואז צריך לקחת עוד פעם. העירוי מאוד יקר (12,000ש"ח להזרקה אחת!!!) ולרוב הקופות לא מממנות. זה גם משנה את התנגודת של גוף האישה, ושם אותה במצב לא הכי מי יודע כמה טוב אם חס וחלילה תזדקק יום אחד להשתלה של איבר פנימי.
הכי טוב שתגידי לחברתך לקרוא על כך באינטרנט. יש מידע. שתצליב את שם העירוי +הפלות חוזרות.

בקיצור- מכל מה שכתבתי לך, אנחנו החלטנו לא ללכת אליו, כי כל מה שיוכל להציע לי זה את העירוי, שגם מאוד יקר, וגם לא אפקטיבי.

לגבי חברתך- האם יש להם ילדים, ובני כמה הם? זה יכול לשפוך קצת אור על דרך ההתמודדות ועל הצעד הבא. אני מוכנה שתתני את המספר שלי (מופיע בחתימה) לחברה שלך, ואוכל לשוחח איתה טלפונית, אם היא מעוניינת בכך.

יש לי עוד לכתוב, אבל נראה לי שמספיק בינתיים.
שירה.
תודה על התגובה
09/04/14 19:04
129צפיות
כתבת שבמקרה שלך היה ברור שזה נובע מהזדקנות הביציות- האם הסקת את המידע הזה בעקבות הגיל או רופא נתן לך את החוות דעת הזו?
חברתי בת 37 ומגיל 34 היא סובלת מהפלות ולכן קצת קשה לי להאמין שהזדקנות הביציות זה הסיבה. לצערי אין להם עדיין ילדים וזו הסיבה שאנו חוששים מאוד.44 עשיתי קצת חיפוש בפורומים השונים וקראתי שהעירוי הצליח אצל כמה נשים. אפילו הייתה אישה אחת אחרי 14 הפלות, שלאחר שלקחה את העירוי הצליחה להביא תאומים. אבל מה שהבנתי שבכל הפעמים שפרופסור כארפ המליץ עליו זה היה בעקבות בדיקת קרוס-מאטש שלילית.
עוד משו..
09/04/14 19:10
105צפיות
שכחתי לציין שהקופה משתתפת בעלות אם מדובר על 5 הפלות ומעלה.7
המשך תגובה-
09/04/14 19:48
113צפיות
המסקנה כתוצאה ממה נובעות ההפלות היא משום שכל הבדיקות תקינות, וה-FSHמעט מוגבר, מה שמלמד כן על איזושהי מגמה לא טובה. בנוסף, המחזורים שלי הולכים ומתקצרים, וזה עוד סימן מבשר רעות. וחוץ מזה- אין זה סוד שככל שאנו מתבגרות, כך השעון הביולוגי הידוע לשמצה מתחיל לעבוד.
לגבי חברתך- היא סובלת מהפלות חוזרות החל מגיל 34. ידוע שהפוריות יורדת משמעותית מגיל 35, ועוד יותר יורדת אצל נשים שטרם ילדו. לכן, בכלל לא בטוח שהביציות תקינות. לכל אחת הביולוגיה שלה, וכמו שיש נשים שיולדות בגיל 40 ללא בעיה, כך גם יש נשים צעירות הרבה יותר, שיש להן בעיות.

לגבי ההמלצות של כרפ- זה לא נכון מה שכתבת. בפירוש כתבו לי בנות שהתוצאה היתה תקינה, ולמרות זאת, הוא המליץ על העירוי. למה?- ככה!- כי כשמשלמים לבן אדם 1600 ש"ח לפגישה הראשונה, ועוד 1400 ש"ח לפגישה שנייה- הוא חייב לומר משהו ויעני לקדם במשהו. לגבי יעילות העירוי- יכול להיות שנשים שלקחו את העירוי ילדו, אבל זה ממש לא מובהק שהיה קשור לעירוי (אולי גם ללא העירוי, היה קורה הנס המיוחל), ולרוב העירוי לא עוזר. כפי שכתבתי לך, התיאוריה הזו מאוד שנויה במחלוקת.

לגבי התשלום של הקופות- כתבו לי בנות שעברו המון הפלות ברצף, שהקופה לא שילמה על העירוי. אם כבר- היתה השתתפות מסויימת של הקופה. יכול להיות שאם עדיין אין ילדים, אז הקופה בכל זאת משתתפת במשהו.

אני אגיד לך את האמת. חברתך בת 37, ללא ילדים, עם 7 הפלות ברצף כאשר הסיבה לא ידועה ואין טיפול. לא נשמע מבטיח. אם הייתי ללא ילדים, הייתי עושה הכל- כולל את העירוי הדבילי הזה, בלי לצפות לכלום. אם גם זה לא יעזור- הייתי שוקלת עם כל הצער שבדבר תרומת ביצית.
אני לא שוקלת תרומת ביצית, למרות שנאמר לי שזה יגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי לילד, משום שיש לי שני ילדים, ומשום שאחרי כל מה שעברתי בשנים האחרונות, תמו  כוחותינו- הפיזיים והנפשיים. זה ממש לא בא בחשבון מבחינתנו, אבל אם לא היו לי ילדים- הייתי שוקלת זאת לחיוב.
תקני אותי אם אני טועה
09/04/14 20:25
113צפיות
אבל לפי מה שהבנתי, את הבעיה של בעיות כרומוזומליות בעובר ניתן לפתור ע"י ivf שבו יחזירו רק עוברים תקינים  לרחם.
אז זהו- שלצערי את טועה-
09/04/14 21:23
158צפיות
אם שני ההורים נשאים של מחלה גנטית, אז יש אפשרות לבצע תהליך שנקרא PGD, שזה אומר לבצע הפרייה חוץ גופית, למיין את העוברים לאלו החולים ואלו הבריאים, ולהחזיר לרחמה של האישה את הבריאים.
זה מצב שונה לחלוטין ממצב שבו יש בעיות כרומוזומליות שונות כתוצאה מהזדקנות הביציות ו/או הזרעים (גם זרע של גבר בן 40 אינו בעל אותה איכות כמו זו של בן 20...).
אין מה לעשות עם זה. רק להתפלל לנס. תחשבי על כל אותן נשים שעוברות תהליך של IVF-
הרי אם אפשר היה למיין את העוברים התקינים כרומוזומלית, היתה נחסכת מאותן נשים הבדיקה המסכנת של מי השפיר, ולא כך הוא. מי שבוחרת בכך, עוברת את הבדיקה, כי אין אפשרות אחרת לדעת האם אין תסמונות כאלו או אחרות שבסיסן כרומוזומאלי, אלא בבדיקה זו.
יש. בבדיקת דם NIFTY
11/04/14 13:23
83צפיות
הבודקת תסמונת דאון - טריזומיה 21, תסמונת אדוארדס - טריזומיה 18, תסמונת פאטו - טריזומיה 13, וייתכן שאף תסמונת טרנר (XO), תסמונת קליינפלטר (XXY), תסמונת טריפל איקס (XXX), תסמונת Super Male (XYY), ואף טריזומיות בכרומוזומים אחרים (כגון טריזומיות בכרומוזומים 5, 7, 8, 9, 16 ו-22.

אבל בשביל זה צריך כמובן עובר שמתפתח תקין כאשר הבדיקה מתבצעת החל משבוע 10.
נכון מאוד,
11/04/14 16:07
70צפיות
זו בדיוק הבדיקה שעשיתי לפני שנה בשבוע 14, ואז התגלתה טריזומיה 18, וזה תמך בממצאים שנמצאו בשקיפות העורפית והסקירה הראשונה.
היא שאלה האם ניתן לעשות סינון ראשוני של עוברים תקינים כרומוזומלית עוד לפני הריון, ואת זה אי אפשר לעשות. אולי עוד כמה עשרות שנים..., אבל כרגע לא.
בקשה לעזרה למילוי שאלון לעבודת הגמר שלי
08/04/14 22:42
196צפיות
שלום לכן!
תודה לכל מי שענתה כבר- זה ממש עוזר לי! חסר לי רק עוד מספר שאלונים בשביל העבודה שלי.
השאלון הנוכחי קצר ונוח לשימוש- כל מה שצריך הוא ללחוץ על הקישור ולענות על השאלון..
אני ממש אשמח אם תוכלו להקדיש לי כמה דקות מזמנכן היקר ותענו על השאלון.
תודה רבה וחג שמח!
https://docs.google.com/forms/d/11CLalMNFb8PDgesDX...
אתן מדהימות!
11/04/14 15:02
119צפיות
ממש תודה רבה לכל מי שענתה!! בזכותכן אני אוכל לעשות את העבודה שלי על נושא ממש חשוב..
בקשה אחרונה באמת- חסרים לי רק עוד 3 שאלונים למחקר..
אני ממש אודה לכן אם מישהי עוד לא ענתה והיא יכולה לענות...
שוב תודה!!
https://docs.google.com/forms/d/11CLalMNFb8PDgesDX...
שאלה בנושא התמודדות בעבודה ועם חברים
09/04/14 12:54
290צפיות
שלום לכולן, לצערי מצאתי את הפורום הזה שלשום תוך כדי בכי ושיטוט באינטרנט בניסיון לחפש תשובות ותמיכה..
עברתי אתמול גרידה לאחר הפלה נדחית בשבוע 13 (העובר היה ללא דופק, מתאים לשבוע 11+4).
למעט האחים שלי ושל בעלי אף אחד לא ידע עדיין על ההריון ואתמול נאלצנו לספר להורים ולבוסים של שנינו על ההפלה.
אני קצת אבודה ולא יודעת איך (ומתי) ולחזור לעבודה - מצד אחד אף אחד לא ידע שאני בהריון כך שאין לי תמיכה "אוטומטית" גם מכאלה שאני לא רוצה את תמיכתם, מצד שני יושבות לא רחוק ממני שתי הריוניות והמחשבה על לראות אותן מעבירה בי צמרמורת.
חוצמזה יש את החברים - שלא מבינים למה אני מבטלת פגישות ולא עונה לטלפונים, אני לא יודעת אם לספר להם שהייתי בהריון וכבר לא או פשוט להיעלם.
למישהי יש עצה?
ראשית, צר לי מאוד על
09/04/14 20:13
144צפיות
ההפלה. מכירה זאת מאוד מקרוב, את כל ההתמודדות עם כל הפנים של הדבר הנוראי הזה.
שנית, היום יש אירוח בפורום. אולי כדאי שתוסיפי את השאלה לאירוח. את שואלת על ההתמודדות עם הסביבה, וזה בהחלט מתאים לאירוח.

אני אגב, בוגרת 7 הפלות, ואצלי אין אפס- אני בוחרת לספר כמעט לכל מי שנמצא איתי במגע. זה מקל עליי. לא אוהבת סודות.

אני בחרתי שלא לספר
10/04/14 21:57
123צפיות
אלא רק לעובדות שלי ,
הטיפולים ובעיקר ההפלות הן ענייני הפרטי עד מאוד,
לא מוכנה שיכנסו לי לרחם או לשחות,
צפוף שם ,
למי ששאל ,מספרת / מסמסת  שעברתי עניין בריאותי.
אפילו רשמתי ניתוח,
אף אחד לא חקר או שאל ....
צר לי על מה שעברת
התמודדות עם ילד
09/04/14 23:10
370צפיות
ד״ר יעל עזרא שלום רב
ותודה שאת מקדישה לנו מזמנך.
אני איבדתי את בני הקטן לפני כחודשים , הוא נולד בשבוע 31.4 בעקבות אי ספיקה שליתית ברחם , (זהו מצב שהעובר אינו מקבל חמצן ויש בעיה בזרימות מחבל הטבור )
הוא נפטר אחרי 3 שבועות עקב מחלת ריאות קשה.
בבית חיכה לו אח גדול בן 6 שהוא מאוד בוגר לגילו.
כאחרי שהתינוק נפטר סיפרנו לו מאוד העדינות בעצת יועצת בית הספר, שהתינוק היה חולה מאוד והוא עלה לשמים , ושם הוא שומר עלינו מלמעלה.
הוא בכה מאוד, אבל התנהג רגיל. לאחר
תרופה קצרה הוא החל להיות עצבני , כועס ונעלב מה שהוביל לבכי חזק מאוד שלא אופייני לו.
לפני כשבועים בערך הוא החליט לחבוש כיפה ולהתפלל והסביר זאת בכך שהוא רוצה להתפלל הרבה שתינוקי יחזור.
ובנוסף יום אחד שבאתי לקחת אותו מהגן הוא מאוד בכה, כי אחת מהילדות בגן סיפרה שנולד לה אח והוא אמר לי בבכי ״שהוא לא רוצה להיות בן יחיד הוא רוצה הרבה אחים ושנהיה משפחה עשירה בילדים כמו משפחות שהם עשירים ויש להם כסף אנחנו נהייה משפחה גדולה ועשירה בילדים .״
קשה לי מאוד לראות את בני עצוב , הוא כל כך ציפה שיולד לו האח .
מתי לדעתך עלי לעשות בכדי לעזור לו להתמודד?
חשוב לי לציין שבעלי ואני משוחחים איתו ומסבירים לו שבעזרת השם הייו לו עוד אחים ואחיות , ובנוסף לכך קניתי לו שני ספרים על אובדן : ״ בכיתי כי חייכתי ״ והאחות שלא הכרתי ״ ודרך הספרים הוא מדבר על האובדן שלנו .
אודה לתשובתך
רותם
שלום רותם, כמעט שפיספסתי אותך...
09/04/14 23:56
239צפיות
הסיפור שלך נגע מאוד לליבי.
כמבוגרים קשה לנו לעכל אובדן שכזה, ולצערי בנך נאלץ בגיל כה צעיר להתמודד עם השיעור הלא פשוט הזה על החיים.
אני חושבת שזה נפלא שאתם מדברים איתו בפתיחות על הרגשות שלו, ושרכשתם עבורו ספרים שעוזרים לו להמשיג. תמשיכו כך, ותנו לו את הלגיטימציה לכל הרגשות אותם הוא מבטא. חשוב לי לציין שאפשר לתת לגיטימציה לרגש, אך להגביל התנהגות שחורגת מהמקובל במידה וקיימת (כגון אלימות פיזית או מילולית).
אני מניחה שהוא בכיתה א' - שהיא גם ככה שנה לא פשוטה של התאקלמות למסגרת חדשה. הכל ביחד מזמן עבורו שנה מרובת אתגרים.
אם אין שיפור, רצוי לשקול פניה לטיפול אישי עבורו, אשר יתן לו מקום נוסף לבטא את התסכול והכאב.
תודה
10/04/14 00:00
101צפיות
תודה יעל .
אנחנו אחרי חג החלטנו לקחת אותו לטיפול באומנות או בדרמה כדי לעזור לו להתמודד .
תודה עזרת לי מאוד .
רותם .
עדיף שלא להשתמש במילה חולה
10/04/14 14:06
175צפיות
הי רותם,

לאחר האובדן שלנו נפגשנו עם עובדת סוציאלית כדי להבין מה לספר לבת הבוגרת שממתינה בציפייה בבית לאחות תינוקת

העו"ס ביקשה שלא נשתמש במושגים כמו "חולה" כי זה יכול ליצור פחדים אצל הילד כי גם הוא יכול להיות חולה והוא לא בהכרח מבין שלא כול חולי מביא לאותה תוצאה..
היא עודדה אותנו לדבר בפתיחות ולהראות לה שהיא יכולה לדבר על הנושא ולא צריך לטאטא את התחושות מתחת לשטיח
להראות לה שגם אתם עצובים ומותר לבכות
במקום המילה חולה אפשר לומר לא התפתח כמו דוגמא של שתילים שלא כול שתיל מתפתח ויוצא כצמח, ובאמת יש ספר על זה שמומלץ "בכיתי כי חיכיתי" שמשתמש באותם הדימויים.

אני הוספתי ואמרתי שהיא הבכורה שלי , האושר שלי האהבה שלי והיא נותנת לי כוח גם אם לפעמים אני עצובה , היא עוזרת לי להחלים
ואנחנו משפחה ומאוד אוהבים האחד את השני וזה מספיק, לא צריך שום דבר יותר
וכשאמא תרגיש יותר טוב היאאולי תנסה שוב להביא אח/אחות

חיבוק


תשובה
10/04/14 16:36
106צפיות
תודה רבה נכון עדיף לא להשתמש במילה ״ חולה״ תודה על העצה.
גם אני קניתי לבן שלי שני ספרים ,
״בכיתי כי חיכיתי ״ ו״ האחות שלא היתה לי ״
הבן שלי מאוד מזדהה עם הילדים בספרים , זה גורם לו להתפתח ולדבר על האובדן שלנו״
קשה מאוד לא פשוט לילדים.
הפלה והפסקת הריון - ייעוץ רפואי תמיכה וסיוע

חושבת על הפלה?

בואי לקבל ייעוץ רפואי מהיר ותמיכה! לפרטים היכנסי עכשיו >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה