לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

היי בנות,צריכה התייעצות דחופה ...
21/10/14 07:59
ב 15/09 עברתי גרידה לאחר שבשבוע 14 ראו שלעובר אין דופק, ב 16/10 קיבלתי מחזור שהסתיים היום.
שאלתי היא האם זה בסדר לחכות מחזור אחד ולהתחיל לנסות שוב? ועוד משהו- הרופא שלי חושב שאני לא צריכה לבצע שום בדיקה לאחר מה שקרה לי,האם זה הגיוני שהוא לא הפנה אותי לעשות בדיקת לקרישות?
או שישנם עוד בדיקות שצריך לבצע שאני לא יודעת ?
 
אודה מאוד לתשובתכן.
עד מתי העצב והכאב יבואו בגלים?
19/10/14 21:12
90צפיות
זה תוקף אותי פתאום
בלי התראה בכלל, תופס אותי לא מוכנה לעוצמה של העצב.
 
מה עושים עם זהבכלל???
 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:46
26צפיות
זה חלק מהתהליך. מה עושים? אני למדתי שנותנים לו להיות .כי אם נלחמים בו הוא מגיע חזק יותר.
מבינים ומקבלים שזה גל והוא יחלוף. כנראה שיש עוד עצב שצריך לצאת החוצה. חבקי אותו באהבה .
חשבתי על זה היום, בנסיעה ארוכה באוטובוס, שזה בדיוק מה שעשיתי
20/10/14 17:51
21צפיות
נתתי לכאב להיות, ולחלוף. עד הפעם הבאה.....
תודה
מתעוררים כל בוקר ונושמים מחדש
20/10/14 12:53
33צפיות
מצטערת לשמוע על העצב והכאב האלה. הגלים האלה די מוכרים
אבל בואי ונסי לעשות בחירה יקירה, בחירה להרים את הראש ולהבין שזה
פשוט לא נועד להיות, שהטוב ביותר עדיין מצפה לך ממש מעבר לאופק
 
והכי חשוב, לצמצם חיכוכים עם אנשים שאת פחות 'מתה' עליהם בחיים, זה תמיד טוב 
 
 
 
º
המשפט האחרון שלך פשוט מצויין תודה
20/10/14 17:52
10צפיות
º
שמחה שהעלה קצת חיוך על פנייך
21/10/14 08:12
כאב
20/10/14 21:40
11צפיות
עברתי את ההפלה לפני שבועיים כך שגלי הכאב מגיעים בתדירות גבוהה, אבל יש בי משהו שמחכה לתהומות הללו - רגעים מזוקקים של כאב שמאפשרים לי להרגיש באמת את החוסר ואח"כ מעט להתנקות ממנו ופשוט להרגיש את עצמי.

יש בכל אחד מאיתנו גרעין בריא שאליו חוזרים לרגעים, והוא כולל בתוכו גם כאב. (לצד רגשות ותחושות נוספות שהופכות אותנו למי שאנחנו).
לא חלמתי שזה יקרה לי שוב ובצורה כזו
20/10/14 08:03
125צפיות
הייתי כאן לפני יותר מ3 שנים בעקבות הפסקת הריון בשבוע 19 בעקבות עוברית חולה בcf..עברתי שנתיים של טיפולים עם אבחון גנטי (pgd) שמהם נולד לי האושר שלי , היום בן שנה ו3.תכננתי לחזור לטיפולים לפני 4 חודשים ואז היה פנצ׳ר ונקלטתי להריון , שמחתי שאולי הפעם דברים יקרו נכון והססטיסטיקה תיהיה לטובתי וכך היה, קיבלתי תשובה אחרי סיסי שלייה   לפני פחות משבוע שהעובר בסדר ופשוט הייתי בעננים!אני בשבוע 15..בשישי בבוקר היה לי דימום בניגוב , הלכתי לרופא והוא לא ראה כלוםבשבת שוב דימום עם קריש דם ,הרגשה רעה מציפה אותי , הולכת למוקד וגם שם הרופא אומר לי שהכל נראה תקין חוזרת הבייתה מתחילה לא להרגיש טוב צמרמורות , החום עולה ואז לקראת 9 אני מרגישה זרם מים .. מבינה כבר מה הולך ואומרת לבעלי שזהו נגמר, טסים למיון ..ואכן צדקתי , ירדו המים ומסתבר שיש זיהום ברחם ובשבוע כזה אין מה לעשות .. הרופא אומר לי שמפסיקים את ההריון ושאני עולה לחדר לידה ואני מתחילה לבכות, אני לא רוצה לעבור את זה שוב ואני רוצה גרידה ואז הרופא מוסיף שאני כנראה לא מבינה מה הולך כאן ושאני נמצאת בסוג של סכנת חיים ושאי אפשר לעשות גרידה במצב של הזיהום שלי כרגע.עולים לחדר לידה  , 3 סוגים של אנטיביוטיקה ..ציטוטק ושוב ציטוטק , צריכים את החדר לידה ומעבירים אותי להשגחה בחדר התאוששות ..מגיע הבוקר וכלום לא קורה ,האחיות בהתאוששות (האנטיפטיות בלשון המעטה),בסוף מחליטים לעשות גרידה ,מבקשים באיזה רופא לבוא במיוחד לעשות לי את זה, אחרי עוד 2 מנות של ציטוטק , אני בכאבים איומים ... נכנסת לחדר ניתוח..והכל נגמר ;(אני עדיין בשוק , עדיין לא מעכלת, כועסת על הגוף שלי שבגד בי ובעובר שלי.הרופא שלי טוען שזה בגלל הסיסי שלייה וכאן טוענים שלא יכול להיות זיהום יותר משבועיים אחרי ..אני הודיתי לפני ומודה גם היום , כל יום על מה שיש לי, שום דבר לא מובן לי מאליואבל איך ממשיכים מפה?? המחשבה על הריון נוסף מעבירה בי צמרמורת
אין מילים!! חיבוקים ונשיקות!!
20/10/14 11:29
31צפיות
באמת, אני חושבת שזה מהלך קשה, מאחלת לך התחזקות, תישמרי על עצמך,, ותבורכי בדברים טובים... נשיקות
היי יקרה, כמה כאב ועצב
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:18
29צפיות
צר לי כל כך על מה שקרה.
לצערי באמת בשלב כזה אם יש ירידת מים לא ניתן להציל את ההריון.
חבל שלא הכניסו אותך ישר לגרידה ושהיית צריכה לסבול עוד .
לא בטוח שניתן לדעת בוודאות ממה הזיהום נגרם ולא בטוח שזה גם כל כך משנה כי התוצאה עגומה גם כך.
האם קיבלת אנטיביוטיקה לאחר סיסי השלייה?
אין מילים שיכולות לנחם כרגע ,הכאב והעצב גדולים מנשוא ובעיקר התיסכול.התיסכול מזה שהכל היה בסדר.
כרגע עוד מוקדם מידי לחשוב על הריון נוסף. תני לגוף להחלים, לנפש לעכל ולעבד את כל מה שהיה.
וגם להתייעץ לגבי מה ניתן לעשות בהריון הבא בכדי לנסות ולמנוע שדבר כזה יקרה שוב.
שולחת חיבוק גדול גדול והמון אהבה.
אוי מצטערת לשמוע, קרה לי דבר זהה
20/10/14 12:42
44צפיות
רק בשבוע 11
גם לי היה זיהום ברחם, התחיל בדיוק עם אותה הרגשה רעה כמו שלך הייתה
ובסוף זרם חזק כשכבר הייתי במיון והפלה טבעית... 
האמת היא ששנייה אחרי ההפלה חזר לי הצבע ללחיים (הייתי לבנה ומותשת מכאבים)
ופשוט לא הבנתי מה רוצים מחיי עכשיו עם אשפוז... ובסוף יצא שהייתי מאושפזת
שבוע עם אינפוזיה לוריד 3 פעמים ביום
 
יקירה, אין נחמה, זה לא היה צריך לקרות וזה המצב  
אבל לך לפחות יש את הנחמה בדמות הבונבון בבית וזה המון! 
 
דרך אגב, כל רופא שהגיע אליי בזמן האשפוז דאגתי לשאול מחדש איך לעז*** זה קרה??  מה יכולתי
לעשות כדי למנוע את זה?!    הם פשוט לא ידעו, אמרו שחיידק בדם יכול להגיע מכל מיני מקומות
ומאחר וזה ברחם שזה מרכז הגוף הם נוקטים אמצעים מחמירים עוד יותר ולא מסתכנים.
 
כשהרופא שלי ראה את מסמכי השחרור שלי אחרי ההפלה אני חושבת שלראשונה הבנתי עד כמה זה היה
מסוכן עבורי כשאמר "את יודעת שהיית בסכנה רצינית, נכון..?  "  ואז נחת עליי הפטיש 5 קילו  ובירכתי על 
מזלי הטוב אז בואי נסתכל על זה ככה ולהמשיך הלאה בראש מורם ונקווה לבשורות טובות!! 
 
 
 
אוי
20/10/14 20:31
10צפיות
כל כך מבינה אותך
איזה כאב, איזו ריקנות ותסכול
מעצבן, לא פר, מכעיס ומה לא... 
אין לי מילים, אני עצובה כל כך על מה שאת עברת ועוברת כעת.
לצערי עברתי דברים קשים, אובדים שונים זה מזה ולא מעכלת שזה קרה לי 3 פעמים בשלבי הריון שונים.
אני בוגרת פורום זה כ-9 שנים (לא תמיד תחת אותו ניק), גם לא חשבתי שאחזור לכאן שוב...  אחרי שגופי בגד בי פעמים, הוא העניק לי מתנה מופלאה ולפני האובדנים מתנה מקסימה שכבר ממש גדלה והכינה איתי את ארוחת הערב...
והנה אני שוב כאן ולא מאמינה שזה קרה שוב. לא צפוי כל כך.
יחד עם זאת ניסיון החיים ובמיוחד בפורום זה ובפורום שכן למדתי שבסופו של דברים לומדים את הקשיים וברוב המכריע יוצאים בידים מלאות ועם אושר רב.
נכון שעכשיו קשה לחשוב על זה, אבל זה יבוא. אני מרגישה.
מאחלת לך כוחות
עכשיו זה קשה. אני יודעת
אני כאן בשבילך
אני עדיין מאושפזת ומקבלת קוקטייל של אנטיביוטיקות
20/10/14 21:32
11צפיות
אני מקווה שמחר ישחררו אותי, למרות שהאחות אמרה שקשה לה להאמין , לא נתנו לי אנטיביוטיקה אחרי הסיסי שלייה וגם לא היו לי סימנים מוזרים , הרגשתי לא טוב מתחילת ההריון , והחום וכל הבלאגן קרה שבועיים וחצי אחרי הבדיקה, אז זה הגיוני שזה מזה??
כי נניח והיה זיהום בגלל הבדיקה, הזיהום יכול ככה לשגור בגוף במשך יותר משבועיים ??
רופא אחד אומר א׳ והשני אומר ב׳ אז למי להאמין?
מה שבטוח סיסי שלייה אני לא אעשה יותר לעולם! וגם לא אכנס להריון באופן טבעי רק אחרי אבחון גנטי
עברתי כמעט 4 חודשים של סיוט וחייתי בחוסר וודאות וודאות מטורף שכמעט הוציא אותי מדעתי ובסופו של דבר , אני הייתי בסכנת חיים ואיבדתי את ההריון שכל כך רציתי.
פשוט לא פייר ;(
כבר המון זמן שלא ביקרתי פה
20/10/14 14:31
75צפיות
למען האמת כבר היתי בטוחה ששלב האובדן כבר מאחורי...
אבל הנה, הגורל ממשיך לצחוק עלינו.
הריון 9 שוב הסתיים באובדן דופק.
כבר שכחתי את הנוהל....
מחכה שאולי תהיה הפלה טבעית, מקווה לא להזדקק לגרידה.
 
צפרדעית
 
צפרדעית יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 14:54
36צפיות
אוף, עצוב לי לראות אותך שוב פה.
מקווה שאכן יפול טבעי . 
והכי חשוב שההמשך יהיה טוב .
חיבוק גדול גדול
עצוב
20/10/14 20:08
12צפיות
שולחת לך כוחות
לפחות שהחלק הפיזי יהיה מאחוריך.
 
אלו בדיקות כדאי לעבור אחרי הפרדות השיליה
19/10/14 17:58
62צפיות
לפני כחודש וחצי בשבוע 24 להריון עברתי הפרדות שיליה. 
רציתי לשאול האם יש איזה בדיקות שאני צריכה לעבור או כדאי לעבור לפני הריון נוסף?
האם בכלל יש משהו שאני יכולה לעשות להכין את הגוף לקראת עוד ניסיון? כדי שזה לא יקרה שוב.
אני לא נופלת בשום קטגוריה של הגורמים להפרדות שיליה, ובבית החולים לא ידעו להגיד לי מה הסיבה שזה קרה
תודה מראש
 
 
היי מיקי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:48
29צפיות
האם לאחר הלידה לא נתנו לך הנחיות לגבי בדיקות?
בד"כ שולחים לבדיקות קרישיות .
ממליצה לך ללכת להתייעץ עם רופא להריון בסיכון גבוה.
כן נתנו
20/10/14 14:13
20צפיות
בדיקות דם לקרישיות. השאלה אם יש עוד משהו שאפשר לבדוק.
אני פשוט לא גרה בארץ והדברים פה מתנהלים קצת אחרת.
תודה
בשלב הזה , זה מה שכדאי לעשות.
20/10/14 14:55
15צפיות
את מגיעה לארץ מתי שהוא? במידה וכן, אולי תתאמי פה פגישה עם מומחה בכדי לקבל חוות דעת נוספת.
האם זה תקין?
19/10/14 11:27
144צפיות

הפלה טבעית בשבוע 7, זה קרה לפני שבוע וחצי ב 2/10
14/10 בטא מעל 1000 
19/10 (היום) בדקתי שוב בטא אין עדיין תוצאות
 
הדימום הפסיק ב 14/10 לא יצא דם קרוש יותר
ואז ביום שישי בערב יצאה שוב חתיכה קטנה (נראת כמו שאריות שיצאו לי אחרי ההפלה)
ומאז שוב דם טרי, בכמות סבירה
 
האם זה הגיוני שהדימום יחזור? האם יכול להיות שזה המחזור?
כדי ללכת לרופא נשים או להמתין קצת?
 
תודה לעוזרות
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/10/14 14:21
49צפיות
בואי נחכה לתוצאות הבטא מהיום.
דימום עוד יכול להיות.
תעדכני שתגיע התוצאה
º
מעדכנת- היום הבטא 180
19/10/14 18:13
28צפיות
מעדכנת שוב
20/10/14 10:01
33צפיות
עכשיו יש לי כבר דימום רגיל כמו מחזור...
אני פשוט לא יודעת מה לעשות- האם כדאי ללכת לרופא נשים להתייעץ? האם סביר בכלל שזה מחזור בשלב ככ מוקדם?
אני לא רוצה להות מהלחוצות שמגיעות לרופא נשים אם כל פיפס, ההרגשה הכללית שלי טובה, הדימום סביר (כמו מחזור, לא כבד מדי), קצת כאבי בטן (ממש כמו מחזור, לא יותר, לא פחות)
האם יש לרופא מה לעשות איתי בכלל במצב הזה?
בפעם הקודמת שהייתי 7/10 הוא עשה בדיקה וגינלית ואמר שתוכן הרחם לא סדיר ורצה לחכות ולראות אם הגוף יצליח להתנקות לבד (ללא גרידה)
היי,
20/10/14 12:43
12צפיות
מעולה שהבטא ירדה.אבל היא עדיין לא התאזנה.
חשוב לבדוק שוב עוד כמה ימים ולראות מה קורה. היא תהיה מאוזנת כאשר תהיה מתחת ל5.
עברו כמעט שבועיים מאז נבדקת  ואולי כדאי בכל זאת ללכת להיבדק ולו רק בשביל השקט הנפשי שלך.
לא נראה שזו הווסת כי לא עבר מספיק זמן מאז.הגוף כנראה ממשיך לנקות את הרחם אבל כדאי לבדוק.
מחר ב"ה אני אעשה בדיקת דם שוב ומקווה שימשיך לרדת
20/10/14 14:23
10צפיות
דיברתי עם הרופא נשים והוא אמר שאבוא בלי תור, אז אלך אליו הערב
אעדכן מקווה שבדברים טובים
ל- rene
20/10/14 12:49
20צפיות
אני מצטערת לשמוע על ההפלה שלך, מקווה שתתאוששי במהרה 
 
לי לקח יותר מחודש וחצי אם לא חודשיים עד שהבטא התאפסה! אז קודם כל יש להמתין
לקבלת המחזור (בין 4-6 שבועות מההפלה), המחזור מנקה עוד קצת את הרחם מאחר ובהפלה
טבעית אין יותר מידי התערבות של הרופאים, ולקראת הסוף לוקח די הרבה זמן עד שמתאפס סופי
כך שבקושי עבר זמן אצלך אז תני לגוף לנוח, תנוחי ואחרי המחזור תעשי שוב אולטרסאונד, אין טעם לפני 
לפי דעתי
 
 
תודה מקסימה אני מנסה להתחזק נפשית
20/10/14 14:28
13צפיות
לא ידעת שלבטא לוקח ככ הרבה זמן לרדת...
בקיצור אין לי מה לחלום על ביוץ-מחזור-הריון בתקופה הקרובה (לא לפני שהבטא תרד ותתאפס)
 
אני חוששת מכך שהדימום חזר והרבה המליצו פה להיבדק, דיברתי עם הרופא נשים שלי והוא אמר שאבוא אליו בלי תור לבדיקה
אני אעשה עוד בדיקת דם של בטא מחר ב"ה ומקווה שאראה עוד ירידה משמעותית
חבל סתם להידקר
20/10/14 14:43
10צפיות
תראי, לי אישית יצאה הנשמה עד שהבטא התאפסה לגמרי, עד כדי כך שדחינו החזרת מוקפאים
למחזור שאחרי בגלל שהבטא לא התאפסה לגמרי אז אין טעם שתתחילי לעשות בדיקות דם כל כמה ימים
אלא תמתיני עד אחרי המחזור 
 
לגבי הדימומים בוודאי להיבדק והעיקר להיות במעקב 
 
הפלה שנייה
20/10/14 10:49
50צפיות
שלום,
לפני 4 שנים התחלתי טיפולי IVF ובהחזרה הראשונה נקלטתי ובשבוע השישי עברתי הפלה טבעית עם דימומים וכאבים חזקים ולאחר שבועיים הפלה נוספת ע"י זריקה (חשד להקטופיק באותו הריון).
עברתי טיפול נוסף ללא הצלחה ובטיפול השלישי נקלטתי עם תאומים.
הסיבה לכל הטיפולים היא שבניתוח לפרוסקופי גילו שאני עם הרבה הדבקויות וחסימות כך שאני כנראה לא אוכל להכנס באופן טבעי.
והנה עברו כמה שנים והילדים גדלו והם כבר בני שנתיים ו-10 חודשים ולפני חודש גיליתי שאני בהריון ספונטני. לא חשבתי שאני מסוגלת לזה!!!
הופתעתי וכמובן ששמחתי מאוד ונהניתי ממנו עד שבסופ"ש האחרון (בשבוע 9) ההריון נפל באופן טבעי לאחר דימומים רבים ועובר שנצפה באולטראסאונד ללא דופק.
אושפזתי בבי"ח ונתנו לי כדורים להתכווצויות, כדי שהכל ייצא.
זאת ההפלה השנייה שלי.
אין לתאר כמובן את הכאב הגדול (אפילו שהוא קל יותר עכשיו מכיוון שיש לי כבר ילדים) ובכל זאת אני לא מעוניינת להגיע להפלה נוספת ולא מהסיבה הנפשית ולא הפיזית).
1. אילו בדיקות/בירורים כדאי לי לבצע?
הבנתי שיש בדיקה של קרישיות הדם או משהו כזה.
יש בדיקה נוספת?
2. ממתי אוכל שוב לנסות להרות? אפשר לנסות כבר מתחילת המחזור הבא או שזה מוקדם מדי?
יש לציין שאני בת 34, בדיקות הזרע של בעלי תקינות מאוד (ואת זה אני יודעת מתקופת הטיפולים) ולעובר נצפה דופק בשבוע 7.
תודה מראש.
צהריים טובים,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/10/14 12:35
16צפיות
צר לי על האובדן שחווית.
חשוב כמובן לעקוב אחר הבטא על מנת לוודא שהיא התאזנה .
כדאי להתייעץ עם הרופא שלך לגבי ההמשך.
ניתן לעשות בדיקת קרישיות מקיפה.לא בטוח שהקופה תאשר אבל באופן פרטי כמובן אין בעיה.
אולי כדאי לחזור שוב על היסטורוסקופייה אבחנתית לראות שהכל בסדר ברחם.
וכמובן שיגיעו הבדיקות ללכת ולהתייעץ עם מומחה להפלות חוזרות.
חיבוק גדול והמון הצלחה
אוטטטו יעברו 3 שנים!....למוות התינוקת שלי....
19/10/14 02:23
278צפיות
תינוקת אהובה שלי!
אני מתגעגעת אלייך.....מאד!
סליחה.סליחה שפחדתי להסתכל עלייך...
מצטערת שלפחות אבא לא ראה אותך...
הלוואי וידעתי איפה הקבר שלך.
 
ממך-נשאר לי תמונה אחרונה מסקירת המערכות...
אח שלך אמר שהיית יפה בתמונה.
לתומי חשבתי שאשכח אותך...
שאעזור כח ואצליח.
אבל לא-את לא עוזבת לי את הלב.!
אלייך הצטרפו עוד כמה אחים...
שגם הם לא הצליחו להגיע לידיים של אמא
ונשארו גם הם בחדר ניתוח..
אבל הם היו צעירים יותר.
 
ואת-אהובה שלי!היית ה-גדולה שלי.
24 שבועות ששכנת ברחם שלי.
הרגשתי את התנועות. את הדופק..אותך.
הייתי מאושרת רקדתי ברחובות.
ובן רגע-נגדע הכל. ונלקחת ממני!
 
כן...
היינו אמורים לחגוג לך יומולדת של-3
ובמקום-אנו מתאבלים עלייך-בת גדולה שלנו...
ועוד -8 מלאכים צעירים שגם הם נטשו אותנו.
הלוואי והייתי יכולה רק לראות את פנייך..
ולנשק אותך לשלום!
 
ואני-עדיין כועסת וזועמת..
למה הרופאים הורו להפסיק את ההריון-
אחרי ירידת המים...
למה לא ניסו להציל אותך???
שאלה שכזו...מהדהדת אצלי יומם ולילי-
ללא הסבר!
לבכות על העבר.....להשכיל לעתיד! ?-לא ברור אם כבר יועיל!
 
º
היי יקרה, שולחת המון אהבה וחיבוק
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/10/14 09:09
26צפיות
אוי יקירה חיבוק גדול -זוכרת איתך!!!
19/10/14 18:56
48צפיות
חשבתי עלייך לפני כמה ימים לא יודעת למה
תהיתי איך את
חגית יקרה כל כך הלב לעולם לא שוכח
 
הי!מה שלומך???
19/10/14 22:07
38צפיות
חושבת עלייך....
זוכרת שסיפרת שלאחרונה איבדת גם את אמא שלך..
אוףף...החיים לפעמים כ"כ קשים ואכזריים!!
מה שלומך?איך את?
 
אני זוכרת-כשאני כתבתי וספרתי על אובדן הבת שלי...
נתקלתי גם בפוסטים של נשים שג"כ אבדו בשבועות מתקדמים
וחשבתי..-שבטוח הכאב שלהם קל בהרבה משלי...ושאני אחרי שלוש שנים אשכח ולא אכאב...
אבל לא!לא שוכחים בכללל!אין ספק שהכאב הוא פחות...
אבל כרגע זה בא ממקום פנימי יותר.
ולצערי עדיין לא חוותי חוויה מתקנת...רק ההפף!
ככה שגם לרפא את העבר א"א אפשר...
הי יקירתי
20/10/14 00:33
30צפיות
כן היו שנה וחצי מטורפות לגמרי
עוד לפני שסיימתי את שנת האבל על גיא התחלתי עוד אחת על אמא
נלחמנו איתה כמה חודשים הזויים לגמרי שגמרו אותי לגמרי
היא סבלה הרבה לקראת  הסוף וגם אני איתה אבל לצערי בסוף הסרטן ניצח
רק עכשיו קצת יותר מחצי שנה אחרי אני מתחילה להירגע ולעכל את כל התקופה האחרונה
 
הכאב הוא לא אותו דבר כמו בהתחלה אין בזה ספק
אז היינו כמו חיות פצועות שמלקקות את הפצעים המדממים ומנסות לשרוד
אצלי היום זה יותר פרטי אני לא מרשה לכל אחד לגעת בו
מבחינתי הוא קדוש
אם אין משהו טוב או תומך להגיד אני מעדיפה שלא ייאמר בכלל
היום אני מסוגלת לעבור שגרה ויום עבודה בלי התפרצויות של בכי
היום אני מתחילה להירגע לוקח לי זמן אבל אני מרגישה שהדם כבר לא רותח כמו לפני חודש חודשיים
לצערי גם אצלי אין עדיין התקדמות בנושא
ואני לא חושבת שאפשר לתקן את החוויה הזו
זו טראומה לכל החיים גם היום מדי פעם כבר לא כמו בהתחלה אבל עדיין
אני מרגישה את הכל עולה בי וכואב ומדמם ואני מתגעגעת אליו כמו שמעולם לא התגעגעתי למישהו
ואני צריכה לתת לזה זמן כדי שיעבור
אל תתיאשי יקרה הדרך שלך הרבה יותר קשה ארוכה ומלאה מהמורות משל כולם
אבל זה יגיע אני לא יודעת מתי גם כתבתי לך את זה אז
אני לא יודעת מה תצטרכי עוד לעבור אבל אני יודעת שזה יגיע
רק לא להרים ידיים
אני זוכרת...
20/10/14 00:58
29צפיות
את הקושי...את שכתבת לי....
ואם תשחזרי אחורה את שכתבת...היית מבינה עד כמה -
המצב שלנו טוב הרבה יותר היום.
נכון.גם אני אין לי התפרצויות בכי...אבל הלב שותת דם וכאב...
כשעוד גיסה או אחות וחברה ושכנה ילדה...
והבן של שבינתיים גדל וכבר מבין ..הוא מבקש!
ולא מבין למה לנו אין ולכולם יש!
 
אז אני אומרת לו שיתפללל!
לאחרונה-אני ממש מרגישה געגוע מטורף לבת שלי.
ונראה לי שזה נובע עוד יותר מכך-
שאני-מצאתי את עצמי כמה פ' מול רופאים-
מתחננת!!!ומבקשת לנסות שוב!...
הם-כבר מיואשים ממני...
אומרים לי-את יודעת שהפתרון עבורך זו- פונדקאות.
גם אני התייאשתי...
אבל אולי??!
אולי?!רק עוד פעם אחרונה....
מרגישה שזה מזוכיסטיות לנסות שוב...
אבל לא מסוגלת אחרת!
 
מתפללת עלייך-שתצלחי לחוות חוויה מתקנת
ותזכי שיקראו לך אמא!
 
אוי חגית עדיין כואב לי כל כך לקרוא אותך
20/10/14 01:22
20צפיות
אני זוכרת את ההתכתבויות ואת הקושי המטורף
ואכן המצב היום יותר שפוי מאז
וגם אני מודה עד היום שאני מקנאה בכל אחת שנכנסת להריון /יולדת ילד בריא
ולא מבינה בכלל איזה מתנה היא קיבלה ואני גם לא מאחלת לה להבין
וכן הלב עדיין מדמם גם אצלי אבל מצאתי לי את הפינות הקטנות שלי שאני יכולה להוציא שם את הכאב  אבל בהחלט הכאב חי קיים ובועט
והגעגועים מטרפים ולא נותנים מנוח מסכימה איתך אולי בגלל התאריך שלה שמתקרב אולי בגלל החגים אולי סתם ככה
אני יודעת שזה לא פשוט כמו שאני הולכת לכתוב בגלל המצב שלך
אבל אל תקשיבי לרופאים תני להם לכוון אותך אבל תחליטי את
אם הלב שלך אומר לנסות תנסי שוב
אנחנו לא נביאות אולי זו הפעם המנצחת
תודה יקירה אני מחכה כבר 7 שנים לזה הלוואי שיזכני...
כואב
19/10/14 21:15
33צפיות
 
 
למה נתתי להם להחליט?
17/10/14 16:54
248צפיות
למה לא אמרתי להם שאני מתעקשת שיתפרו אותי?? שיעשו הכל כדי הציל אותה?? 
לא התעקשתי. לא צעקתי. לא התחננתי. 
משיטוט באינטרנט לקראת תפר בהריון הבא בעז"ה, נתקלתי בסיפור של מישהי שכן התעקשה (הגיעה בשבוע23 עם פתיחה ועם בלט קרומים) וב"ה משכה עד הסוף הטוב.
ואצלי, אף אחד לא התעקש להציל אותה... 
 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/10/14 11:59
98צפיות
אני מבינה לחלוטין את הקושי והכאב,
לצערי, כולנו "חכמות" יותר לאחר מעשה. 
לצערי יש מקרים שבהם לא ניתן לעשות תפר בשבוע כל כך מאוחר מחשש שהתפר יגרום ליותר נזק מאשר תועלת.
אני רוצה להאמין שהצוות הרפואי שטיפל בך, חשב על כל האפשרויות שעמדו בפניו ועשה את הכי טוב שניתן.
תמיד יש יוצאי דופן וכאלו שהצליחו במקום בו אנחנו לא הצלחנו, וזה עצוב ובעיקר כל כך מתבכל.
אני מאמינה שבהריון הבא , יעשו לך תפר בשבוע מוקדם כמו שבד"כ עושים.ושתיחסו במשנה זהירות 
להריון.
חיבוק גדול 
יקירה
19/10/14 23:28
23צפיות
המה אם והלמה והיכול היה להיות מסוכנים מאד
גם אני נמשכתי לשם תקופה ארוכה
עד היום אני חוטאת בזה יכול היה להיות לי ילד בן שנה וחצי
במקום זה יש לי מצבה
גל כתבה לך יפה לפעמים יש מצבים שזה עוזר לפעמים לא
אם היית עושה תפר לא בהכרח אומר שזה היה עוזר
לי בדיעבד אמרו שאם חס וחלילה היו עושים לי תפר כל צוואר הרחם היה נקרע מהלחץ של הצירים
והיום אמנם עדיין בלי ילדים חיים רק גיא שלי
אבל בריאה וממשיכה לנסות בתקווה
אני מבינה את הכאב והוא נוראי אני חיה איתו בלב כל הזמן
כולנו כאן חיות את הכאב הזה
מאחלת לך במהרה להגיע לסוף הטוב ולחבוק ילד בריא
ומצטערת אם פגעתי בך
תני לעצמך זמן להתרפא ותני לעצמך חיבוק גדול מגיע לך
עוד משהו - רציתי לשתף על ההתמודדות שלי
18/10/14 23:17
159צפיות
החלטתי שאני לא יושבת בדאון וחושבת כל יום על איזה שבוע הייתי יכולה להיות,
החלטתי להתנקות מכל הכיוונים...
 
הייתי בירושלים,, כמובן שהלכנו לכותל, וגם אני וגם בעלי התפללנו שבפעם הבאה הכל יהיה תקין.(אגב אנחנו חילוניים לגמרי )
הברקתי את הבית - כולל חלונות!!
סידרתי ארונות - התחלתי לפנות דברים ישנים..
בשבוע הבאמ  בראש חודש  - אני יעשה טיהור בית - קראתי באינטרנט איך עושים.
משתדלת שהאוירה בבית תהיה נינוחה ורגוע - אבל למען האמת לא תמיד קל!! אני עדין במצב מאוד רגיש - כך שיש התפרצויות וזה מכאיב אחר כך...
אבל בסופו של דבר - חייבת להודות שזה עוזר!!
 
נשיקות
שבוע טוב
ובשורות טובות
מתפללת גם בשבילכן - שלא נישאר כאן בקרוב מאוד
היי ליאור,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/10/14 09:13
64צפיות
כל הכבוד על הדרך שבחרת ובעיקר על הכוחות שמצאת בעצמך על מנת לעשות את זה.
אם תרצי עוד טיפים על טיהור בית אשמח לתת לך.
ברור שיש ימים פחות טובים וקלים.זה טבעי לחלוטין. זה חלק מהתהליך.
שבוע נפלא 
הי מקום בלב- אשמח מאוד לקבל ממך טיפים!!
19/10/14 09:35
44צפיות
תודה שאת תמיד כאן, מרגישים שיש לל הרבה מקום בלב
º
בשמחה. יותר מאוחר אכתוב.
19/10/14 14:22
10צפיות
הי מקום בלב- אשמח מאוד לקבל ממך טיפים!!
19/10/14 09:35
16צפיות
תודה שאת תמיד כאן, מרגישים שיש לל הרבה מקום בלב
שאלה על הפרשות סורי אבל חייבת לנסות להבין
18/10/14 23:10
91צפיות
הי בנות
לפני שבוע וחצי עברתי גרידה - עזבו שזה ניראה לי כמו נצח - כאילו עברה שנה מאז - כל יום הו יום...
היה לי דימום כמה ימים אחרי הגרידה, אחר כך יומים שלושה נקי לגמרי,
לפני יומים הפרשות קטנות, אבל הים ראיתי כתם חום - מה זה אומר???
 
תודה
ובשורות טובות
שאריות דם ישן...זו הפרשה תקינה לאחר גרידה.
19/10/14 02:09
32צפיות
מעודד לשמוע שאת מרגישה שעבר שנה מאז...
בוקר טוב ליאור,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/10/14 09:11
22צפיות
דימום יכול להופיע עד שבועיים מהגרידה ולסירוגין. לכן זה נורמלי ובסדר מה שיש לך.
חיבוק
הפלה טבעית
18/10/14 15:35
104צפיות
ברגעים אלו אני חווה הפלה טבעית.
לפי המחזור האחרון שלי (מחזורים מאוד סדירים של 28 יום) אני אמורה להיות כעת בשבוע 7+2.
לפי US שנעשה ביום רביעי, ראו שק עם דופק שמתאים לשבוע 5.6 (כשבפועל הייתי בשבוע 6.6).
אתמול התחיל דימום רק בניגוב והיום התחיל דימום כמו של מחזור עם כאבי בטן חזקים.
ביקרתי במיון ושם לא נצפה דופק והשק נשאר באותו גודל כמו ביום רביעי (מתאים לפי המידות לשבוע 5.6).
לפני כמה שעות כשהייתי בשירותים הרגשתי שמשהו יוצא ממני, האם אחרי שהשק יוצא הדימום אמור להיחלש?
כמה ימים זה נמשך? האם כמות ואורך הדימום תלויים בגודל השק?
תודה רבה לעונות!
היי,צר לי על מה שאת עוברת
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/10/14 15:55
51צפיות
הדימום יכול עוד להימשך. אבל לאו דווקא באותה העוצמה.יכולים עדיין לצאת גושים בזמן הדימום.
הדימום יכול להימשך בין שבוע-עשרה ימים אבל לא חייב שיהיה כל הזמן.
בכל מקרה , לאחר שהדימום יסתיים מומלץ ללכת לעשות אולטראסאונד נוסף על מנת לוודא שהכל יצא
ובמקביל לעקוב אחר הבטא עד לאיזון.
כמובן שאם יש החמרה בדימום, הרגשה כללית לא טובה, חולשה, כאבים חזקים וחום, לשוב מיד למיון.
שולחת חיבוק גדול
 
שני הריונות כימיים רצופים
17/10/14 19:07
91צפיות
שלום, צריכה יעוץ, תמיכה וסתם אוזן קשבת. אחרי שלושה חודשים של הזרעות (שזה לא הרבה יחסית אלינו), נקלטתי בחודש הרביעי. אחרי עשרה ימים זה נפל ומיד בחודש אחרי נקלטתי שוב. אחרי שבוע שוב נפל. רציתי לשאול אם קרה פה למישהי או אם יש למישהי מידע - למה זה קורה ואיך מנסים להימנע מזה בהמשך, אם יש בכלל אפשרות כזאת.... אני כבר מיואשת,רוצה כבר להיות בהריון שוב ועם זאת בפחד נוראי מלקבל תשובה חיובית ולעבור כל יום בחרדות. היתה לי בעבר הפלה בשבוע 7 עם גרידה (עובר בלי דופק) ואז הריון עם דימומים בשליש ראשון שהסתיים למזלי בהצלחה.
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/10/14 11:54
21צפיות
צר לי על כל מה שאת עוברת.
נראה שבהחלט יש מקום לגשת למומחה ולבדוק לעומק האם יש בעיה כלשהיא שמצריכה התיחסות וטיפול.
האם עשית היסטורוסקופיה אבחנתית, פרופיל הורמונלי, צילום רחם, בדיקת קרישיות?
כדאי ללכת למישהו טוב וקשוב ולראות מה עושים.
חיבוק גדול והמון הצלחה בהמשך.
גם הפעם - נכשלנו.
14/10/14 17:30
311צפיות
שלום לנשים החזקות שנמצאות כאן,
זו לא פעם ראשונה שלי כאן אבל הפעם אני יותר מחפשת לוגיקה או הסבר...
בחודש מאי האחרון עברתי ניתוח גרידה + פטיסייד בשבוע 23 - ההריון נבע מהחזרת עוברים יומיים אחר שאיבה.
בתחילת אוקטובר עברתי החזרה נוספת כאשר הפעם הוחזרו לי 2 עוברים בלסטוציסטים.
היום, 10 ימים לאחר ההחזרה, קיבלתי דימום + תשובה שלילית לבדיקת הבטא.
האמת - יותר מהכל, הייתי פשוט מופתעת ואני אסביר למה (וסליחה אם אני חופרת):
עד לפני 3 חודשים עבדתי במקום נוראי, באמת, הייתי כל הזמן מתוסכלת, עצבנית, במתח...כל הזמן אמרו לי לעזוב את העבודה ובשנייה אחרי אני בטוח אקלט להריון (כמו שבאמת קרה לנשים שעבדו איתי וגם התקשו להיכנס להריון ושנייה אחרי שעזבו - נקלטו).
אחרי ניתוח הגרידה האחרון (היה עוד אחד לפניו), פיטרו אותי. למעשה, עשו לי טובה ופיטרו אותי מהלחץ (לחץ שלילי) ומכל האווירה הנוראית שיש שם.
לכן, הפעם כאשר ניגשנו להחזרה היה לי ברור לחלוטין שבכלל לא תהיה בעיה וזה ברור שאני נקלטת.
כל ה - 10 ימים האלו הייתי ילדה טובה ירושלים:
  • נחתי
  • לא התאצתי
  • לא הרמתי שום דבר כבד
  • אכלתי הכי בריא שיש
  • רגליים למעלה
  • לא קיימתי אפילו יחסי מין
  • ולקחתי את התרופות השונות על הדקה
ובכל זאת...היום...דימום + תשובה שלילית על ההריון ואת זה אני לא מבינה למה.
אני הייתי מוכנה, הרחם שלי היה מושלם (אפילו הרופא שלי אמר לי את זה בכמה בדיקות), עשיתי הכל לפי הספר ועדיין...2 העוברים שלי החליטו לפרוש ולא להשתקע ברחם שלי.
מישהי כאן יכולה (לפחות לנסות) להסביר לי מדוע?
רק כדי שאני אבין. שתהיה לי תשובה הגיונית.
הנחמה היחידה...שזה קרה עכשיו ולא שוב בסוף חודש חמישי.
שולחת חיבוק
14/10/14 17:59
76צפיות
אין באמת הסבר, בטח לא הסבר מספק...
הרי להריון נכנסת גם בעבודה המלחיצה, זה לא אחד לאחד, הרי אם כן, היו פשוט מבקשים ממך להתפטר לפני שאת מתחילה טיפולים, או שבמקום טיפולים היו שולחים את כולנו לספא (גם אני מבוגרות הטיפולים) - החיים היו הרבה יותר פשוטים
 
השלילי הראשון אחרי אובדן הוא הכי קשה. אני זוכרת גם אצלי את החזרת המוקפאים הראשונה אחרי שאיבדתי הריון (גם בשבוע 23) ואת השלילי המהדהד. במיוחד ששתי חברות נקלטו להריון בדיוק באותו מחזור טיפול כשאני קיבלתי את השלילי הזה....
לא האמנתי שזה קורה לי....
אח"כ כבר נכנסתי לרוטינה מסויימת, לא התייחסתי לטיפולים עד שלא קיבלתי תשובה חיובית, וגם אז הייתי יותר מבוהלת משמחה, עד שלא הגענו ללידה....
 
נראה לי שבשבילך כדאי שתמצאי לך עבודה שיהיה לך נעים בה וטוב, בלי שום קשר לטיפולים ולהריונות...
 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/10/14 20:18
52צפיות
צר לי שלא הצליח.
לצערי לא תמיד יש לנו הסבר למה הריון לא נקלט.הלוואי והכל היה ברור.
אני מתחברת להלך המחשבה שלך לגבי רוגע, עזיבת עבודה וכו'.
שווה לבדוק רפואית האם הכל נבדק או לעשות סקירה חוזרת על כל הממצאים ודרך הטיפול.
ואם את מתחברת גם לפן הרוחני יותר אפשר לבדוק דברים עמוקים יותר ולראות מה קורה.(כמובן רק אם את מתחברת)
אם תרצי, מוזמנת לדבר איתי
שולחת חיבוק אוהב ומאחלת מכל הלב שהפעם הבאה תהיה נפלאה וטובה.
צר לי על האובדן ועל התשובה השלילית-
17/10/14 16:26
51צפיות
את מחפשת הגיון בדבר שאין בו הגיון. במשך כמה שנים גם אני חיפשתי הגיון לגבי כל ההפלות שנאלצתי לעבור (7), עד שפשוט הבנתי שאין הגיון ואין צדק וככה זה, ואין לי טעם לחפש הסברים במקום שאין בו הסברים.
אגב, אני אולי במיעוט, אבל לא מאמינה בעניין הזה של להיקלט כאשר את רגועה. אם זה היה ככה, לא הייתי נכנסת כל כך הרבה פעמים להריון. איך אפשר להיות רגועים לאחר שחווים כל כך הרבה אובדני הריון?- שטויות.
ברור שאם את נמצאת בטיפולים, צריך לבדוק עם הרופא את הפרוטוקול ואת כל הדברים הרפואיים שיש לבדוק.
בנוסף, תמיד רצוי לנסות ולעבוד במקום שבו טוב לנו ושאנו אפילו נהנים בו. זה בלי קשר לפריון, כניסה להריון והפלות.
הריון הוא דבר מורכב מאוד. כל מי שנמצאת פה יודעת את זה. אל תצפי שאם תעשי את כל הדברים הנכונים (כמו אלו שציינת בפירוט), זה מה שיביא את המזור. אין כללים ואין חוקים, וזה חלק מהבעיה.
 
מאחלת לך את האושר הגדול במהירה.
הכאב הזה אי פעם ירפה ממני?
15/10/14 15:05
259צפיות
למה זה לא עובר? אין יום שעובר בלי לחשוב עליה, על מה היה קורה לו...עברה חצי שנה וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע תנחמו אותי שזה עובר מתישהואאף אחד לא יודע מה עובר עלי כולל בעלי, אנחנו לא מדברים על זה בכלל.
היי דניאלה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/10/14 18:05
105צפיות
ראשית , שולחת חיבוק גדול ואוהב.מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי להסתובב כל הזמן עם מועקה וכאב כל כך גדול.
אני מאמינה שחשוב לשתף ולדבר בכדי שלא הכל ישאר בפנים.
מעבר לזה, אולי כדאי ללכת לטיפול מכל סוג שהוא ,שיחות על מנת לקבל תמיכה וכן לדבר על כל החוויה ,הכאב, הצער ואיך ממשיכים הלאה.
כאב רגשי- את יכולה לברוח ממנו אך את לא יכולה להתחבא...
16/10/14 10:16
72צפיות
התחושה הזאת של "למה זה לא מרפה?", "מתי זה לעזאזל יעבור?", "האם אצליח לשכוח את זה?"... היא תחושה טבעית שהיא חלק מההתמודדות עם האובדן. ואני מניחה שרובנו (אם לא כולן) מרגישות כך.
אל תמנעי מהעצב, אל תמנעי מהכאב זה חלק מהתהליך... אני 5 חודשים אחרי ומרגישה שהדרך הנכונה להתגבר על כאב היא לחוש אותו ולהיות מוכנה לסבול אותו. כי הבנתי שכאשר אני מדחיקה, לא מדברת על זה עם בעלי, נמנעת מלדבר על זה עם אנשים אז אמנם אני מרגישה טוב כמה ימים, כאילו הכל בסדר גמור אבל פתאום כמו נחשול צונאמי שערי הסכר נפתחים והעצב מציף אותי עד שלא ניתן לנשום.
אז תרשי לעצמך לכאוב, תרשי לעצמך לאבד שליטה לרגע, תרשי לעצמך להיות עצובה!, תרשי לעצמך לדבר על זה ללא הפסקה!!...
 
"כאב הוא חלק מהחיים. בכך שאת מקבלת אותו, את מפחיתה את עוצמתו. אל תתנגדי לו. התנגדות לכאב מביאה מתח וחרדה, וחרדה מובילה לפחד. פחד מכאב גרוע יותר מהכאב עצמו. הכאב הזה יעבור..." (סאטיש קומאר).
 
את ממש מתארת את מה שאני מרגישה
19/10/14 17:53
10צפיות
עברתי לידה שקטה לפני חודש וחצי בערך. ובזמן האחרון זה היה על אש קטנה והייתי עסוקה בדברים אחרים, חשבתי שאני בסדר שאני ממשיכה הלאה.
ופתאם ביומיים האחרונים אני מרגישה כמו פצצה מתקתקת שעומדת להתפוצץ כל רגע.
עצב ודמעות מציפים אותי חונקים אותי ואני לא מבינה מה קורה איתי.
קצת קשה לי למצוא מישהו לדבר איתו אז פניתי לקבל תמיכה. מקווה שזה יעזור.
הפורום הזה עוזר לי מאוד, ממש עושה לי סדר ברגשות, עוזר לי להבין מה עובר עלי
ומה עוד יעבור עלי בעתיד... 
 
לשתף בתחושות
16/10/14 21:24
44צפיות
ממליצה מאוד לשתף את בן הזוג במה שאת חווה.
מאוד יכול להיות שהוא לא מרגיש בדיוק כמוך, אבל אם את לא תשתפי אותו, הוא לא יידע איך ובמה לעזור לך.
הוא לא יידע להיות רגיש יותר כלפייך וכלפי הצרכים שלך.
 
אני לא זוכרת מתי הושבתי אותו לשיחה, אולי לפני חודשיים.
הסברתי לו שעל אף שנראה שהכל בסדר, הכל ל-א בסדר ושאני מרגישה נורא ואני צריכה את עזרתו.
גם בלי קשר להפסקת ההריון הוא שותף מאוד תומך ואבא מעורב, אבל מאז השיחה אני מרגישה שהוא יותר, שהוא שם לב לדברים ומשתדל יותר.
וגם לי קל יותר לא לכעוס ולא להתפרץ עליו. כי אני יודעת שהוא יודע ושהוא עושה כמיטב יכולתו.
מסכימה עם כל הכותבות,
17/10/14 16:02
46צפיות
ורוצה להביע דעתי בעד טיפול רגשי.
דניאלה יקרה
19/10/14 23:37
6צפיות
חצי שנה זה מעט מאד זמן  תני לכאב מקום ותני לעצמך זמן
לצערי הכאב לא עובר הוא משנה פאזה
לאט לאט עם כל יום שעובר לומדים לחיות איתו לצידו לידו ואותו
אבל זה רק עניין של זמן
גם אני בהתחלה כמעט לא דיברתי עד היום מאד קשה לדבר על זה אני בעיקר כותבת
אבל את חייבת למצוא מקום שבו כן תוכלי לפרוק
מנסיון שלי בלבד כשלא מדברים חוזרים לשגרה וחושבים שעברנו את זה
ואז זה מתפוצץ בבום יום בהיר אחד בלי אזהרה מוקדמת
אם כרגע אינך מסוגלת לדבר עם בעלך ממליצה בחום למצוא מסגרת שכן תוכלי לפרוק אם זה איש מקצוע או קבוצת תמיכה
ומשם לאט לאט כן למצוא את המקום שלכם ביחד שבו תוכלי לשתף אותו בפחדים ובכאבים שלך
לפעמים גם הם מדחיקים ולא יודעים איך לגשת לנושא ונמצאים באותה מצוקה כמוך
תנסי יקירה אל תוותרי עלייך ועליכם
 
 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה