לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

לא מפסיקה לבכות...
26/11/14 22:07
112צפיות
זה לא עובר. זה לא נגמר. רק חוזר חזק יותר..
בלי אויר לנשימה.עיניים כואבות.
 
כואב לי מאד לשמוע אותך
26/11/14 22:18
55צפיות
מבינה את כאבך. שולחת יד  חמה כפי שקיבלתי אתמול מהרופא שלי.
אני ישבתי ובכיתי אצלו והוא החזיק לי את היד ודיבר.
הוא הסביר לי שאחת לשבוע יש אסון כזה, שאין אשמים או מה לעשות ורק הריון באמת ינחם.. והסביר לי על כל המקרים של הלידות המוקדמות עם בעיות לילדים כמה זה קשה לחיים וטראגי ממקרים שהוא מכיר מקרוב.

מנסה להתנחם.  מנסה לא לשקוע.  כל כך מבינה אותך ויש לי הרבה צער על מה שאנחנו עוברות.
תודה שאת משתפת.
חיבוק גדול!
26/11/14 22:28
43צפיות
יש לך תמיכה מקצועית?
אני חושבת שליווי רגשי\ טיפול נפשי יכול מאד מאד לעזור לך.
אני זוכרת את ההודעות שלך לאורך תקופה ארוכה (האובדן שלי היה קצת אחרי שלך) ותמיד הכאב שלך כ"כ עוצמתי ושורף!
 
בוקר טוב יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/11/14 08:18
35צפיות
שולחת לך המון אהבה וחיבוק גדול. יכולה לחוש את העצב והכאב.
האם את מקבלת תמיכה מקצועית? אולי כדאי למצוא מישהי מקצועית שתכיל אותך ואת הכאב שלך.
מקום בו תוכלי לשתף ולאפשר לכל הרגשות מקום.
הכאב והצער מגיעים בגלים. מרגיש כמו צונאמי שמושך את כל הגוף והנפש ומציף אותו באב בלתי אפשרי להכלה. ואז זה נרגע קצת ושוב חוזר.
עם הזמן יש יותר מרחב נשימה בין גל לגל.
חיבוק גדול
כן..בליווי של מישהי כבר 6 חודשים..
27/11/14 16:23
29צפיות
יחד עם בעלי.. מדברים על זה.. מנסים לתת לכאב מקום.
לא רוצה את הכאב הזה. אין לו מקום בחיים שלי. זה לא מה שתיכננתי לי.
אני עדיין לא ממש מקבלת את זה.. אולי היה יכול להיות אחרת?
אין לי יותר מדי מה עוד להגיד. האשמה מציפה אותי כל פעם. העצבות תמיד איתי. וכמו שאמרת, זה צונאמי... ואין לי מצופים.. מקווה להיות תמיד עם ראש מעל המים כדי לא לטבוע.. אבל המחנק הזה,תמיד שם  :(
º
שלחתי לך מסר
27/11/14 10:41
16צפיות
קבוצת תמיכה - התייעצות - אשמח לעזרתכן
27/11/14 16:07
33צפיות
היי
עברתי לידה שקטנה לפני חודש.
אני הולכת לטיפול אישי אצל מטפלת שממש עוזרת לי.
פנו אלי מהבית חולים והציעו לי להצטרף לקבוצת תמיכה , מדובר על כמה מפגשים של נשים שעברו לידה שקטה.
אני נרתעת מללכת מכמה סיבות, כשהתיים העיקריות הן להגיע פיזית לבית חולים בו הכל קרה... נראה לי הזוי וקשה. ועוד סיבה היא להיחשף ולשמוע בצורה כל כך ישירה סיפורים של נשים אחרות, זה יכול רק להחזיר אותי אחורה, (אני לא יכולה לשלוט על המידע שייחשף שם.. זה גם ככה קשה מבלי לשמוע בפרטי פרטים טראומות של אחרות...ואני כמובן לא מדברת על הפורום פה).אני מנסה לחזור לשיגרה שלי, לנסות שוב להיכנס להריון בקרוב, ולכן אני הולכת לטיפול 1:1 עם מטפלת, לא בטוחה שזה יעשה לי טוב...
אשמח לשמוע מנסיונכן האישי.
רפואה סינית לאחר 2 הפלות
27/11/14 15:30
23צפיות
היי בנות,
 
לאחר 2 הפלות ושלל בירורים, החלטתי לנסות את מזלי ברפואה סינית...
האם מישהי מכירה? התנסתה? יכולה להמצליץ לי על מישהו (עדיף מאזור הצפון, אבל גם מרכז זה בסדר...)
 
תודה רבההה,
º
שולחת לך בפרטי
27/11/14 16:08
3צפיות
היום כבר לא אימא
25/11/14 18:55
240צפיות
היום הייתי אמורה להיות אמא, לפגוש לראשונה את מילקשייק שלנו. היום הייתי אמורה להיות הבן אדם הכי שמח בעולם, לשמוח על כל הטלפון של מזל טוב. היום הייתי צריכה לקבל את מתנת יום הנישואין הרביעי שלי (שהיה אתמול), מתנה שלה חיכינו כלכך הרבה זמן. היום הייתי צריכה להיות טרודה ב האם הוא אכל כמה אכל האם ישן איך ישן. הייתי צריכה לדאוג להביא את הסלקל שרצינו בשביל לקחת אותו איתי הביתה בבטחה.
במקום זה כל טלפון של מזל טוב כיווץ לי את הלב, לא מסוגלת לשמוע את המילה הזו., במקום זה פגשתי את העובר שלי בקבר שלו, במקום זה קיבלתי יומיים עצובים מלאים בבכי, במקום לקחת אותו איתי השארתי אותו שם - בחוץ יורד גשם וקר, אני בבית המחומם והוא? איפה הוא עכשיו?
אני לא יכולה לנשום, הדמעות חונקות את הגרון
 
איך ממשיכים? איך מתרוממים? איך ?
 
ישבתי וסיימתי לכתוב את  הסיפור שלי מרגע הידיעה ועד הסוף
אני מצרפת אותו לפה ומקווה שאם מגיעות לפה נשים לפני שלפחות יכלו לקחת ממנו קצת מהמידע שאני חיפשתי לפני שהחלטנו להפסיק את ההריון.
בוקר טוב יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/11/14 09:03
56צפיות
קראתי את כל מה שכתבת. הרגשתי כאילו הייתי איתך בתוך התהליך.
מדהים איך לכל בית חולים יש את הדרך שלו.
אני מלווה לידות שקטות בתל השומר וזה קצת אחרת ממה שעברת.
תודה על השיתוף.
שולחת המון אהבה . תהליך האבל והפרידה לוקח זמן.עיבוד החוויה הפיזית גם היא לוקחת זמן.
תהיי בחמלה ובסובלנות כלפי עצמך.
מאחלת שבקרוב תחווי חוויה מתקנת וטובה.
קראתי ובכיתי איתך
26/11/14 11:05
41צפיות
הלוואי ותהיה לכם חוויה מתקנת בהקדם ותדעו ימים יפים יותר בקרוב.
כמה אכזרי...
26/11/14 11:39
61צפיות
קראתי עד האמצע. יותר מזה לא החזקתי מעמד מבחינת הקושי הנפשי (אני במצב מאוד מורכב- שני ילדים,  7הפלות, 6 מהן ברצף, והריון עשירי בסיכון גבוה בשבוע 28, עם סיבוך שהתגלה לאחרונה ומעמיד בסכנה יותר גדולה את ההריון).
מאוד משתתפת בצערכם. הטבע הוא דבר מאוד אכזרי לפעמים.
מאחלת לכם שתשכילו להתמודד עם הטרגדיה, ושיבוא יום לא רחוק שתזכו להיות אמא ואבא.
 
יש שאלון כזה באיזושהי תוכנית טלויזיה שמארחת שחקנים, ואחת השאלות היא מה המילה האהובה עלייך.
אם היו שואלים אותי את זה, הייתי אומרת "אמא". מאחלת לך בכל ליבי שתזכי לשמוע מילה זו במהירה, ואני בטוחה שהיא תהיה המילה האהובה עלייך ביותר.
הלב נקרע
26/11/14 11:59
41צפיות
בוכה איתך, מחבקת חזק
הלואי והיה לי עיצות איך להתרומם.
 
 
תודה
26/11/14 17:43
36צפיות
היום של אחרי כבר היה יותר קל, מסוג הימים האלה שנושמים לצד האובדן ולא רק בתוכו....ואפילו אפשר ללכת רגיל לעבודה
 
תודה לכלן על התגובות, ההודעות וההבנה
מקווה לכתוב פה כמה שיותר מהר הודעה יותר משמחת....
הלוואי
26/11/14 18:05
22צפיות
הלוואי וכולנו נכתוב בפורום הזה הודעות משמחות יותר!!!
מאחלת לך , לי ולכל הבנות בפורום ימים טובים יותר וחדשות טובות!! אמן!
º
שלחתי לך מסר
27/11/14 12:21
2צפיות
כל כך קשה
27/11/14 14:09
12צפיות
כבר יומיים מתלבטת איך להגיב.
כתבת את עצמך באופן כל כך ישיר, עד שהרגשתי שאני שם איתכם בהתלבטויות, במחשבות, בכאב הצורב של ההחלטה, בכאבי הלידה ובכאב העצום השחור של אחרי.
גם היום אין מילים שינחמו.
גם היום אנחנו כולנו שותפות למסע שאף אחת לא רוצה לעבור.
גם היום אני מחבקת אותך.
 
אני לא יכולה להשיא עצות לגבי איך להתמודד, כי אני בעצמי לא יודעת.
ממרחק של 5 חודשים, עדיין לא מצאתי את הכוחות ללכת לטיפול בעצמי.
 
מאחלת לך מעומקי ליבי שההריון הבא יגיע בקרוב, יהיה משעמם וארוך ויסתיים בידיים מלאות.
האם חובה אנטיביוטיקה אחרי גרידה?
25/11/14 22:13
63צפיות
תודה מראש. עברתי היום גרידה בשבוע 7. שק הריון וחלמון ללא עובר. באיכילוב. היה תהליך מצויין. אני מרגישה מצויין. אק הרגע נזכרתי שרשמו לי אנטיביוטיקה, דוקסילין. למיטב זכרוני בגרידה שעברתי בשבוע 24 לפני 6 שנים רשמו לי גם, ולקחתי. משום מה לא בא לי לקחת עכשיו. אני יודעת ש״רשמו אז תקחי״ ובכל זאת אשמח לשמוע האם תמיד רושמים? האם זו גישה של בית החולים? יש בתי חולים שלא? תודה!
º
עברתי היסטרוסקופיה באיכילוב ולא רשמו לי
25/11/14 22:49
15צפיות
תודה. אני לא מבינה בזה. אשמח לתשובות נוספות
25/11/14 23:23
22צפיות
כנראה שאם לא קיבלת אז בהיסטרוסקופיה לא מקבלים, לא? אין לי מושג.
אני יודעת שבגרידה מקבלים ולכן תודה אם יש אסכולה שלא נותנת...
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/11/14 08:43
31צפיות
אני חושבת שזה מאוד חשוב לקחת לאחר גרידה אנטיביוטיקה.
אני לא חסידת תרופות וממעטת עד כמה שניתן לקחת.
אבל, במקרה כזה רצוי בהחלט.
יותר מידי נשים, שלא קיבלו אנטיביוטיקה התפתח אצלם דלקת ברחם ובאגן .לאחר שזה פרץ הן נאלצו להיות באישפוז ולהמשיך טיפול שבועיים עם כמה סוגי אנטיביוטיקה.
לכן, לקיחה של 5 ימים של הדוקסילין יכולה למנוע סיבוכים.
אבל, כמובן שאת תעשי מה שנכון ומתאים לך.
אנטיביוטיקה הכרחית בגרידה ,ועשויה למנוע דלקת באגן
26/11/14 21:29
25צפיות
או ברחם, אמנם יש סיכוי שלא יהיה אבל אם כן ? אומרת נתנאלה שחטפה דלקת אחרי גרידה בשבוע 10 שבה לא קיבלה אנטיביוטיקה, גם כך הרחם שלך עברה טראומות, אין סיבה לקחת סיכונים .
רוצה להתחיל טיפול אבל איזה?
26/11/14 21:29
54צפיות
היי בנות הבנתי היום אחרי שני טיפולים אצל הפסיכולוגית שלי מהעבר שאני באמת צריכה טיפול כרגע. רק שהבנתי גם שלא בא לי לדבר. אני צריכה משהו אחר. חשבתי על שיאצו או על איזשהו טיפול במגע. יש לכן רעיון מה יכול להתאים  ולעזור?וגם המלצות ספציפיות יתקבלו בברכה
º
שלחתי לך מסר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/11/14 08:22
9צפיות
לימינריה
23/11/14 15:57
193צפיות
מחר אני אמורה לעבור הפסקת הריון שבוע 13 עקב מומים בעובר היום בערב אמורים לשים לי לימינריה ואמרו לי לישון בבית חולים אני לא רוצה האם מישהי שמו לה לימינריה ושלחו אותה הביתה?
התשובה היא לא
24/11/14 00:12
108צפיות
למינריה זה הליך פולשני שמחייב אשפוז לדעתי.
ברור שכן
24/11/14 07:24
85צפיות
אני הגעתי בשבת ללמינריה, נשלחתי הביתה וחזרתי בבוקר יום ראשון
לרוב אחרי החדרת הלמינריות
24/11/14 08:17
93צפיות
שולחים הביתה. אני באופן אישי לא מבינה את זה...כל מה שאני יכולה לומר לך שהתגובה ללמינריות מאוד אינדיבידואלית ושונה וכל אישה מגיבה לזה אחרת פיזית. אני עברתי את זה בצורה סיוטית זוועתית בשבוע 16, ומיד התחילו לי צירים נוראיים. נשארתי באשפוז וניסו להקל עליי ככל הניתן. אפילו נתנו לי עירוי של תרופה שהיא בן דוד של מורפיום. עד כדי כך סבלתי.
לעומת זאת, חברה שלי, עברה את זה ממש בקלות פיזית. ההחדרה כמעט ולא כאבה, ולא היו לה צירים בכלל אחרי זה. טיפה כאבים כמו של מחזור, אבל ממש סביר. לקחה אופטלגין והיתה בבית עד ליום למחרת.
לי היה ברור שאצטרך אשפוז, כי אני מכירה את הגוף שלי ואת התגובות הקיצוניות שלו. אני מציעה שקודם יחדירו לך את הלמינריות, תראי את את מרגישה ולפי זה תמשיכי הלאה- בבית או בבית החולים.
מקווה שיעבור לך כמו על החברה שלי, ולא כמו עליי.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/11/14 09:47
55צפיות
באיזה בית חולים את עוברת את התהליך?
ברוב הפעמים כן משחררים הביתה לאחר ההחדרה.
את יכולה לבקש ללכת ותראי מה תהיה התגובה.
מאחלת שהכל יעבור הכי בקלות שניתן בנסיבות העצובות.
חיבוק גדול
תודה
24/11/14 19:36
65צפיות
תודה לכולכן באמת ביקשתי לצאת הביתה ולא נתנו לי בצדק היו לי כאבים נוראיים וגם לי נתנו תרופה חזקה כמו מורפיום וגם היו לי הקאות נוראיות כניראה זה עורר לי את תופעות ההריון בכל מקרה הגרידה עברה בהצלחה בעזרת הם פעם הבאה ידיים מלאות
היי יקרה,
24/11/14 21:02
38צפיות
אם כך,באמת טוב שנשארת להשגחה וטיפול.
טוב שאת אחרי.
מאחלת החלמה מהירה והמשך נפלא.
טוב שאת כבר אחרי...
25/11/14 07:49
32צפיות
מקווה שבפעם הבאה תצאי עם ידיים מלאות!
כשעברתי את ההפלה האחרונה שבוע 18
25/11/14 18:03
37צפיות
אני הודעתי להם חד משמעית שאני רוצה להשאר בבית חולים....
באסף הרופא הם מחדירים אותן ושולחים הביתה.
לדעתי עדיף להשאר באישפוז...
אני כבר הכרתי את הגוף שלי במצבים כאלה אז רציתי להשאר בבית חולים! אם כואב נותנים אפילו זריקת וולטרן.
בטח! אותי בשבוע 24
25/11/14 21:58
39צפיות
הכניסו לי 10 למינריות באסף הרופא ושלחו הביתה...
רוצה לתת תקווה לאחרות
24/11/14 17:40
356צפיות
בנות אהובות,
לפני שנה בדיוק, עברתי אובדן הריון בשבוע 9+3.
זה קרה אחרי שנה וחצי של נסיונות להרות וטיפולים והלב שלי נשבר.
הייתי באבל למרות שזה היה הריון טרי והפחד היה שייקח עוד שנה וחצי עד שאכנס להריון שוב.
חודשיים וחצי אחרי האובדן הריתי ומחר התינוקת החדשה שלנו חוגגת חודש
אם היו אומרים לי שזה יקרה לא הייתי מאמינה.
אני מקווה שהסיפור האישי שלי ייתן לכן תקווה שהאור קרוב יותר ממה שנראה.
מאחלת לכולכן הריונות תקינים בקרוב מאוד!!
שיהיה מזל טוב!
25/11/14 07:50
50צפיות
תהנו מהקטנטונת, ותגדלו אותה באושר ובבריאות!
מזל טוב בוטן ובוטן,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/11/14 13:49
37צפיות
איזה אושר.
מאחלת לכם המון מזל טוב ,בריאות ונחת.
תודה שבאת לשתף אותנו.
תודה אהובה...
25/11/14 17:58
34צפיות
סיפורים כאלה נותנים לי כוח להמשיך 
מחפשת פסיכולוגית שמתמחה באובדן הריון....
23/11/14 17:54
167צפיות
מחפשת פסיכולוגית שמתמחה באובדן הריון.... באיזור המרכז.
שעובדת עם לאומית או פמי פרימיום בהסדר.
מכירות???
הי רונית
24/11/14 06:52
93צפיות
אני שומעת אותך ואת הכאב שבדיוק עכשיו בעוצמתו,  אחרי 3 שבועות פלוס מינוס.
אני חזרתי לפסיכולוגית שלי לפני שבוע בעקבות האובדן.    אני לא מכירה התמחות כזו,  הייתי לוקחת פסיכולוגית מבוגרת יותר שהיא אמא בעצמה.  שלי דרך אגב גם המליצה לי גם על סיוע בכדורים לתקופה הזו כדי לא לטבוע… ההורמונים של אחרי לידה מקשים גם על ההתאוששות.. החלטתי לחכות טיפה עם כדורים בגלל הרצון להמשיך טיפולי פוריות כשאוכל,  ועברתי קצת לגור עם הורי להתמודד.  זה מקל עלי.  
בנוסף יש טיפול אחד קצת טווח שאני יודעת שעזר לי במשברים אחרים , הוא עמוק ומשמעותי ומביא הקלה.  טיפול שיש בו דמיון מודרך,  העצמה של הרגש ומביא הקלה.  זה נקרא האור הלבן ויש לי מטפלת שמה ליאת  דיין.  שווה נסיון. יש לה אתר זמין.
מרגישה את כאבך ושולחת הבנה וחמלה כל הכאב הנשי והאמהי העמוק ביותר..
משם גם נתחזק..
אני מכירה-
24/11/14 08:19
84צפיות
אני מטופלת אצל שתי נשות מקצוע מדהימות שמתמחות בין השאר באובדני הריון:
ד"ר יעל עזרא- עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית, אישית ומשפחתית.
ד"ר ורד בר- פסיכיאטרית נשים.
שתיהן עובדות ברעננה. בכלל לא בטוח שעובדות עם לאומית או בהסדרים כלשהם, אבל קשה לי גם להאמין שתמצאי כאלו. שווה בדיקה. תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעזור לעצמך. ההתמודדות קשה מאוד גם כך. אפשר לשרוד עם הרבה עזרה.
אוףףף
22/11/14 23:06
294צפיות

.כמעט שלושה שבועות אחרי הלידה השקטה.
מרגישה שאני צריכה לתפקד בשביל הילדה שלי וקשששה לי.
עצוב לי ריק לי ואני מותשת. 
השבוע אני אמורה לחזור לעבוד, תוהה איך אעבור את זה... 
 
23/11/14 11:44
65צפיות
לנשום
למצוא את הזמן בעבודה להתחבא ולבכות. או פשוט להסגר לבד בשירותים לכמה דקות ולא לחשוב על כלום. להתכונן להתפרקות כשאת יוצאת מהעבודה, אני בכיתי את כל הנסיעה הביתה בחצי השנה הראשונה. משקפי שמש והרבה טישו, ואקסטרה עשר דקות לדרך.
לבחור משפט שאת בסדר איתו כדי לענות לשאלות בעבודה. למשל ״ קרה לנו אסון, ההריון נגמר, ואני מעדיפה לא לדבר על זה״ משהו כללי שאת חוזרת עליו כמו תוכי לכל אחד שניגש. בכלל, אני מעדיפה לא לדבר על זה היא תשובה מצוינת שניתן לחזור עליה שוב ושוב עד שמבינים ללא נזק תדמיתי.
ולפעמים, זה דווקא קל לעבוד. להעמיד פנים בפני אנשים וגם בפני עצמך, להתעסק במשהו מחוץ לכאב לכמה שעות.
היי תנשמת,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/11/14 14:49
62צפיות
שולחת חיבוק גדול ואוהב.
את רק 3 שבועות אחרי. ברור שזה לא קל.
אני זוכרת גם ששמתי מסיכה בזמן שהייתי עם הבן שלי .אבל מנגד, תחשבי כמה זה טוב שהיא שם.
מזכירה לך את החיים ,מרעיפה אהבה ומחבקת. היא זו שסוחבת אותך הלאה לשיגרה שלא תמיד קל לעסוק בה.
החזרה לעבודה גם לא פשוטה, בעיקר בימים ובתקופה הראשונה.הכל נראה חסר טעם, הקולות נשמעים עמומים וכל מה שרוצים זה לחזור הביתה.
אבל יש בזה גם את השיגרה, את האנשים שדואגים לך,זמן שבו הראש קצת עסוק בדברים אחרים.
בימים הראשונים אנשים ישאלו, יחבקו ואחרי כמה ימים יחזרו לשיגרה.
אם את מרגישה שקשה לך, אולי כדאי ללכת ולקבל תמיכה מקצועית. מקום בו תוכלי לשתף את מה שעובר עלייך.
מקווה שהחזרה לעבודה תלך הכי בקלות שניתן. 
תספרי לנו איך היה
אנני יודעת בת כמה ביתך
23/11/14 17:27
72צפיות
וזה אכן מאוד קשה שיש ילד או ילדה, להתאבל,
אינך יכולה לקחת את הזמן שלך לבדך, לעכל ולבכות,
עם זאת את אמנם אמא אבל גם אנושית, מותר לך להיות עצובה,
זה לגיטימי ואף מראה לילדה שהרגש הזה מקובל לגיטימי,
כשאני איבדתי ויצאו לי דמעות ליד הילדים, פשוט חיבקתי את ילדיי ואמרתי להם
שאמא עצובה,
החיבוק והאהבה שקיבלתי היו עצומים .
ואת יודעת בקשר לעבודה באיזשהו מקום, עדיף לחזור לשיגרה,
אמנם ההתחלה קשה והמבטים המרחמים ולא פחות הריכוליים כואבים עד צעקה,
אבל יש פחות זמן לחשוב, פחות זמן להתעסק עם האובדן.
וסופו של דבר יהיו דברים אחרים יעניינו את העובדים.
האבל והכאב  הראשוניים והעוצמתיים יכהו מעט
כי זה טבעו של עולם, החיים חזקים יותר ממות
העצב עם זאת ימשיך ללוות אותך ,
הוא יפוג קמעה ויחזור כמו נושא אותו גל
עם כל תאריך או סימן שיזכיר לך .
 
השגרה לפעמים עוזרת
23/11/14 18:29
47צפיות
אני גם חזרתי לעבוד אחרי שלושה שבועות. אני שלושה וחצי חודשים אחרי הפסקת ההריון.
לא היה קל לחזור אך מצד שני העיסוק בעבודה ואז בבית עם הילדים מעסיק וכך כמות המחשבות קטנה.
לא נעלמת אך לפעמים נדחקת לפינה.
צריך לנסות לחיות את החיים ולהסתכל קדימה לעתיד טוב יותר!!
בהצלחה
תודה
24/11/14 02:34
63צפיות
כבר אחרי 2 בלילה. לא מצליחה לישון ולא להפסיק לבכות. לא טובה בלהרשות לעצמי להתפרק ולשם שינוי בתקופה הזו לפחות עם עצמי אני מצליחה. אני עובדת בבוקר לא ברור לי איך אצליח. תודה על העצות. אני לוקחת מהם כמה דברים. אולי זה פשוט מוקדם לי עדיין אבל זה המצב... אני עדיין בזריקה של המי שפיר ועדיין הגוף שלי והמוח מחפשים תינוק. כואב לי לנשום. אשמח אם תוכלו לעזור לי במשפטים שיהיו לי מוכנים לשליפה לאלו ששמעו על המקרה ולאלו שלא תודה
ההתחלה לא קלה
24/11/14 07:33
43צפיות
החזרה לעבודה לא קלה , כי תמיד מהדהד בראש שהמצב היה אחר בפעם האחרונה שהיית שם
החזרה מאלצת אותך להתמודד ולכאוב, אבל בהמשך זה אכן עוזר כשיש שוב שגרה, אישית סיפרתי הכול לחברה בווטצ אפ וביקשתי שתפיץ, ושתעדכן שאני לא רוצה שידברו איתי על זה ,וזה אכן עזר, אף אחד לא שאל, היו אפילו שבכלל לא התייחסו לנוכחותי כי לא ידעו איך להגיב, אם הזמן אני הייתי יופר פתוחה וגם הסביבה, אבל כרגע העיקר הוא את ומה שמרגיש לך נכון, זה בסדר ואפילו רצוי לכאוב לבכות ולהתאבל , הכי נכון בעולם כמו גם החזרה לשגרה בסופו של דבר ,עם כול הכאב.
אני העדפתי להתאבל בזמן שהבנות לא היו בסביבה וכשהן חזרו הייתי כול כולי בשבילן, כפי שהן היו עבורי, מקור כוח ואהבה, וכשהלכו לגן/ישנו/ירדו לגן שעשועים עם אבא שלהם..נתתי לעצמי לפרוק ולהתפרק לעכל ולהתאבל , הכול במקביל, וזה מותר, וזה נדרש.
לגבי העבודה-תמיד אפשר להשתמש במשפט "עברתי זמנים לא פשוטים מנסים להתסתכל קדימה" , שולחת חיבוק חם ונחמה גדולה , תמיכה אוהדת ומבינה, ומבטיחה לך שאם הזמן יבואו ימים טובים יותר, ימים של שלווה,
משתפת
21/11/14 13:46
294צפיות
היי לכולן
לפני כחודש עברתי הפסקת הריון בשבוע 24.
לצערי היתה לי רעלת הריון והספקנו לגשת לועדה להפסקת הריון בשל שבוע ההריון הצעיר + בעיות גדילה של העובר (פיגור גדילה תוך רחמי שכנראה קשור לרעלת).
עברתי לידה שקטה.
כמה שאלות, אשמח לעזרה:
1. הדימום הפסיק אחרי 10 ימים. מתי עלי לצפות לקבל מחזור ?
2. בחרנו לא להסתכל על התינוק (ככה הרגיש באותו הרגע). עכשיו כמובן עולות השאלות והרגשות החרטה שלא עשינו זאת. מבאס.
3. שבוע הפג הבינלאומי מראה אותותיו בכל אמצעי המדיה... זה כואב כמו סכין בלב. מה היה קורה אם לא היינו בוחרים בועדה? הרי פרט לגודל ובשל החשש מסיבוכי פגות רציניים (לפי הסטיסטיקות של הרופאים) לא היה מום לעובר.. האם היה סיכוי בכל זאת? כמובן שמראים רק את סיפורי ההצלחה ... האם זה טבעי ?
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 16:45
126צפיות
הווסת אמורה להגיע בין 4-8 שבועות לאחר הלידה השקטה.
תזכרי, שמה שהחלטם בזמן הלידה הוא מה שהיה נכון ומתאים לכם. תמיד בדיעבד אפשר לחשוב אחרת. אבל באותו מן זה היה נכון. קבלי את זה בהבנה ובאהבה.
לגבי פגים, אף פעם לא ניתן לדעת בודאות מה היו הסיבוכים והבעיות שיכלו להתפתח.
ברור שמראים רק את המקרים המוצלחים. יש עוד הרבה מאוד שלא מראים ומצבם לא טוב או עם הרבה בעיות.
הבעיה היא שאין לאן לברוח...
23/11/14 11:08
97צפיות
אם זה לא בייבי בום, זה תשעה חודשים
אם זה לא פרסומת להאגיס, זו פרסומת של מטרנה
אם זה לא הבת דודה בהריון, זה החברה
 
ויש לי חור בלב, וחושבת מה היה אם... וברור לי שרציונלית ההחלטה נעשתה ברגע בו כל המידע הרפואי היה לרשותי, ונאלצתי לקבל אותה באותו הרגע וזה היה האינסטינקט הראשון שלי. רק במרחק הזמן ההחלטה הזו מקבלת משמעות אחרת. העצב גדול מנשוא.
º
23/11/14 14:50
12צפיות
באמת אין לאן לברוח!
23/11/14 18:35
75צפיות
אני מסכימה איתך לגמרי.
קשה לחיות ולראות בכל פינה איזה אישה הרה, או תינוק..במיוחד בתקשורת.
אבל סביר להניח שמה שמראים בטלויזייה זה מקרים מיוחדים ויוצאי דופן לחלוטין! בשביל הריטינג כמובן,
ורוב הסיפורים לא נגמרים כל כך בטוב...
º
השאלה אם זה באמת הרוב שלא מסתדר? או שאנחנו המיעוט?
23/11/14 21:18
33צפיות
אנחנו הרוב
25/11/14 02:32
39צפיות
סיכוי של תינוק שנולד בשבוע 24 לשרוד, פשוט לשרוד, הוא פחות מאחוז. הסיכוי לשרוד בלי להיות עיוור ופגוע מוח וכרות מעיים (ואני בכוונה כותבת את זה ככה בגסות, כי זה מה שיש) הוא אפסי. עשרות אפסים אחרי הנקודה. בדיוק בגלל זה כותבים על זה בעיתון ומראים בטלויזיה.
ובמקרה אני אומרת אז זה בתור אחות שמתישהו לפני שנים עברה סטאז' בפגיה.
פשוט לשרוד=בריא לחלוטין ?
25/11/14 10:45
32צפיות
הרופאים נכנסו אלי לחדר,
אמרו לי כך:
70% סיכוי שתמוד
30% שתישאר בחיים, מתוכם 15% שתהיה בריאה.
 
אחכ נכנסה רופאת ילדים.
אמרה לי שהיא מחוייבת להנשים כו כי עברתי את שבוע 24. ושאחליט אם אני רוצה לידה רגילה או קיסרי בשביל לתת או לא לתת סיכוי לעובר.
אבל אם היא היתה בסיטואציה הזו היא היתה עושה הפסקת הריון.
 
ואני הבנתי את המשמעות של זה.
והחלטתי.
 
ואני מבינה שיש את שבוע הפגים הבינלאומי, ואני מבינה את רצון עמותת לה"ב  לפרסמם סיפורי הצלחה שהם כולם באמת מרגשים ומעוררי השראה.
אבל אז פתאום מראים תינוק בשבוע 24 או 25 "ששרד", וזה פשוט קורע את הלב. כי אני יצאתי בידייים ריקות.
 
 
זה התשלום שלך
25/11/14 17:39
33צפיות
זה הכאב שאת משלמת במקום הילד שלך. כדי שהוא לא יכאב. קבלי את החשבונית באהבה. קראתי לזה בהתחלה ״החוזה עם השטן״ - תשלומי הכאב האלו בקרדיט עבור הזכות להיות לו לאמא. עסקה שווה, לא?
º
בהחלט כן !! תודה
26/11/14 09:22
5צפיות
מבינה אותך
24/11/14 07:26
58צפיות
לצערי ההבנה היא שלא היה לנו הריון תקין.  לכן לא היתה הרבה בחירה כשכל הנתונים השלילים נערמים בבת אחת מולך.
לפני 3 שבועות עברתי לידה שקטה בשבוע 23 בתאומים פתיחת צוואר.  What if נמצא איתי כל הזמן.  מאד כואב. בביח לא הרגשתי שאפשר להחליט אחרת.  בבית ההרגשה שונה.
לא יודעת אם באמת יכולנו לבחור.  זה כבר קרה לנו כשהגענו לביח עם הבעיות..

טבעי לגמרי להתענות אבל ההצגה בתקשורת מוטה מאד
25/11/14 19:47
43צפיות
ביתי נפטרה השנה מסרטן, בכל הקמפיינים של ההתרמות תמיד מדברים על ההצלחות, בכל הכתבות בעיתונים מספרים על ילדים גיבורים שהחלימו. כל שבוע מדווחים בתקשורת על תרופת פלא חדשה, מחקר מוצלח, הילר שמציל ילדים.
אבל המשפחות שנמצאות במחלקות מבינות את ההבדל האמיתי בין כתבות זוהר ללחימה בחזית. ההורים יודעים כמה מורכב כל מקרה, כמה מפחידה כל פגישה עם הרופאים וכמה קשה לעמוד מול אנשי מקצוע שלמרות כל הידע שלהם, בסופו של דבר משאירים את ההחלטה בידייך.
 
גם הריון בשבועות האלו נמצא על הגבול היכולת של הרפואה המודרנית - אל תתנו לאינפורמציה הנוחה לעיכול שמקבל הציבור הרחב להסיט אתכן מהראיה המפוקחת שהרווחנו ביושר ובצער.
קבלי חיבוק גדול
25/11/14 23:21
22צפיות
משתתפת בצערך ובוכה איתך
º
תודה ושלא תדעי עוד צער
26/11/14 09:16
8צפיות
|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:03
10צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



חילוקי דעות עם בן זוגי לגביי ניסיון להריון פעם נוספת
20/11/14 20:50
246צפיות
עברתי לפני שלושה וחצי חודשים הפסקת הריון בשבוע 21.
היו לי כבר 2 מחזורים והרופא אמר שאחרי תקופה זו כבר אפשר לנסות להתחיל לעבוד על הריון נוסף.
הבעיה שבן זוגי לא מעוניין כרגע לנסות. הוא רוצה עוד ילדים אך לא כרגע ומעוניין להמתין עוד מסיבות מורכבות שלו...
אני כל כך מתוסכלת מזה. אני מבחינתי לנסות כבר עכשיו כי אני יודעת שהגוך עדיין פורה ואמור להיות קל להיכנס להריון בתקופה זו,
ואם נמתין יותר מידי אני פוחדת שאז יהיה יותר קשה להיקלט.
זה כמובן מכניס למתחים ביננו (יש לציין שיש לנו 2 ילדים בריאים ברוך השם בבית אך אני עברתי את גיל 36 והשעון מתקתק).
 
האם לתת לו את הזמן ? הוא יודע כמה זה חשוב לי אבל...
 
מה הייתן עושות במקומי?
עניין מורכב
21/11/14 06:25
94צפיות
ולדעתי לא קשור ישירות לפורום הזה, למרות שהאובדן בוודאי מעלה אצלך חרדות לגבי היכולת ללדת שוב, וכמובן רצון "לסדר" את העניין כמה שיותר מהר.
אבל מאחר ומדובר בזוג ולא ביחידנית, הייתי אומרת שאין ברירה אלא להתחשב, בדיוק כמו שהיית מצפה ממנו להתחשב בך אילו המצב היה הפוך (הוא היה רוצה עוד ילד עכשיו ואת היית מרגישה שזה לא הזמן). הגיל הוא עדיין לא פקטור קריטי, אבל ליתר ביטחון בקשי מרופא הנשים לבצע בדיקות של פרופיל הורמונלי.
הכי חשוב במצב כזה להראות שאת מבינה אותו (את אפילו אומרת שיש לו סיבות משלו). כדאי לשבת ולדבר על זה גם במונחים של זמן ולהציע פשרה כלשהי - חצי שנה או שנה שבמהלכם אתם בתקופת "שיקום" ולאחריהן חוזרים לנסות. במצב כזה לפעמים כדאי ללכת לייעוץ זוגי כדי שצד שלישי יעזור לכם להבין זה את זו.
 
דווקא מאוד לפורום הזה!-
21/11/14 06:57
120צפיות
התסכול שלך מאוד מובן, והרצון להמשיך הלאה לנסות כמה שיותר מהר גם הוא מובן. יחד עם זאת, יש לך בן זוג, שגם עליו עבר משהו...ההמלצה הכי טובה שלי היא ללכת לכמה מפגשים טיפוליים אצל אשת מקצוע (או איש מקצוע), כמו מטפלת זוגית, שמבינים גם באובדני הריון, ולעבד ביחד את הדברים. הרבה פעמים קל יותר לקבל החלטות במקום שהוא מכיל ומבין כמו במסגרת טיפולית.
אני אוהבת לעבוד לפי דדליינים. מה זאת אומרת? לקבוע ביחד איזשהו מועד להמשך הניסיונות. כך הוא יקבל כמה חודשים של מנוחה, ואת לא תחיי באי ודאות של "מתי נמשיך כבר לנסות?".
אם אפשר להגיע לזה לבד- יופי, ואם לא- אז במסגרת טיפולית.
º
תודה רבה על התמיכה!
21/11/14 07:18
24צפיות
גם אצלנו זה המצב
21/11/14 15:09
89צפיות
חודשיים עברו מאז הפסקת ההריון ואני מעוניינת מאד לנסות שוב (לנו , אגב, אין עדיין ילדים. היא היתה אמורה להיות הראשונה שלנו...) ורוצה, כפי שציינת "לרכב על הגל" ולנצל את העובדה שהגוף לכאורה אמור לקלוט הריון בקלות רבה יותר בתקופה זו וגם מאד רוצה להיות אם כפי שהייתי אמורה להיות ממש בקרוב ולא בעוד שנתיים מעכשיו.
גם הייתי רוצה לעשות יותר מילד אחד ובגילי הכל הופך להיות לחוץ יותר בזמנים... ביחוד עם הנסיון שהיה לנו ושטרף את כל הקלפים ושינה הכל.
בן זוגי לעומת זאת, חושש מאד ומעוניין לעשות הפסקה כרגע ולהתמקד במה שיש. עברנו תקופה קשה והוא מרגיש שאינו מוכן להיכנס כעת לעוד אחת כזו.
התסכול כמובן עצום. משני הצדדים (למרות שהוא אומר שהוא מבין אותי ואת הצד שלי, שאובייקטיבית לחוץ בזמנים , אבל אינו מסוגל כעת).
 
אנחנו הולכים לטיפול זוגי (עוד מזמן ההריון כשהחלו להסתמן קשיים בהריון שהקשו עלינו להתמודד) והמטפלת אכן המליצה על קביעת דדליין שמוסכם על שני הצדדים - כמובן שגם כאן אין הסכמה. בעיני חצי שנה או שנה זה זמן ארוך מידי שאין לי לתת בלב מלא, ביחוד ביודעי שעלול להיות קושי להרות שוב ואין לי שום הבטחה שההריון הבא יצלח ויסתיים בתינוק/ת בריאים (בכל זאת מפאת גילי , גם ההריון הראשון לקח זמן) וביחוד כי אני רוצה לפחות שני ילדים מה שאומר שממש אין זמן מיותר כרגע.
המטפלת הסכימה איתי ורמזה שמטבע הדברים ותוך שקלול כל המידע, היא ממליצה על שלושה חודשים מנוחה והוא סרב.
יותר מכך - הוא מסרב להתחייב גם לחצי שנה.
 
לא מבינה איך הגענו לכאן ?
מזוג שכ"כ רצה ילד וכבר היה בדרך להחזיק בידיו את הבת הראשונה בעוד 3 חודשים, הפכנו לזוג שמתווכח ולא מסכים על הנושא ולא כ"כ קל (אם בכלל) לעשות פשרות במקרה כזה. 
אני הסכמתי להתפשר ולחכות שלושה חודשים. 
כשראיתי שגם הם כמעט חולפים והוא ממש לא שם, הראתי מוכנות לחכות את החצי שנה אם הוא יסכים לכך, אבל הוא חוזר וטוען שאינו יכול להתחייב לזמן. שזה עניין של הרגשה ושהוא יגיע לשם כשיגיע לשם.
מיותר לציין שהמתח והתסכול עצומים.
החשש שלי שאחכה לו ולבסוף אני עלולה לפספס את ההזדמנות לחלוטין - מקשה עליי מאד.
לצערי, לי אין רעיון טוב בעצמי, אחרת הייתי מיישמת אותו.
 
המטפלת שלנו אכן מתמחה באובדן ואכן המליצה על דדליין מוסכם על שני הצדדים ובתקופה הזו - להניח לנושא לחלוטין.
 
החתול...
25/11/14 09:31
22צפיות
קראתי את התגובה שלך מלא פעמים.
אמממממ.... המון המון התחבטות...
מה שאני רוצה להגיד בעיקר שההנחה שבזמן המוסכם שלא תיכנסו להריון אפשר להניח לנושא היא מוטעית ביסודה. נכון, אפשר לא להעלות את הענין בפני איש, אבל הגוף מתייצב מולך עם שעון. וכמו שמיד אחרי האובדן אי אפשר היה להניח בצד את החלק הפיזי, כל הזמן להרגיש פתאום לא בהריון (ולהזכר למה, והנה זה שוב מציף כי התכופפתי, הצלחתי להתכופף) אז יש את תסמיני המחזור, הביוץ, ומה שביניהם... וגם אם את לא אומרת, את יודעת. זה תמיד שם, הסטופר על מערכת היחסים שלכם.
מציעה לך לקרוא בבלוג שלי רשומה שנקראת גלגל המחזור. זה הכי מדויק שאני יודעת. בכלל נדמה לי שהנושא הזה הוא כל מה שהבלוג עוסק בו בשנתיים האחרונות.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 16:42
46צפיות
אני מאוד מתחברת לכל מה שכתבו לך.
אני מבינה את הצורך שלך לחזור ולנסות שוב להיכנס להריון. אבל מכיוון שאתם זוג, חשוב להיות קשובה 
לבן זוג.לנסות ולבין מה הצורך והרצון שלו.
מהמקום השיתופי, להחליט ביחד איך כל אחד בא לקראת השני .להגיע להחלטה משותפת שכל אחד יכול לחיות איתה בשלום.
ואולי כן לקחת פסק זמן שמוגדר מראש.
וכצ שנאמר, אם אתם לא מצליחים להגיע להבנה.אולי לשקול ללכת לכמה פגישות ייעוץ.מניסיון, זה עושה רק טוב.
בהצלחה.
הו, עשיתי בזה דוקטורט, או לפחות תזה
23/11/14 11:29
92צפיות
שאלה שלא עולה בפורום זה לעתים קרובות, אבל בעיניי הכי רלוונטית.
מיד אחרי הלידה השקטה החלטנו שנינו שאנחנו צריכים זמן לעבד את מה שקרה, וקבענו לנו ״שנת אבל לרחם״. שנה בה אנו נושמים מחדש, וביום השנה מנסים שוב.
אהההם אההההם.... בערך תוך חצי שנה הציפיות התחילו להתרסק לנו בפרצוף, חודשיים לפני הדד - ליין הכנסתי התקן תוך רחמי, והאנרגיות מופנות לשיקום עצמי וזוגי. קרו עוד דברים בהמשך, אבל לא מדובר על הריון כבר שנים.
ומה אני מצידי יכולה להגיד? כמעט שלוש שנים עברו מהלידה השקטה של אושרי. אין תוכנית מוגדרת להריון בקרוב. המטרות שהוא מציב בפני המשפחה לפני שמגיעים להריון - הן לא ממש קשורות למציאות. האנרגיות שהשקעתי בטיפול עצמי, טיפול בזוגיות, טיפול בבת הגדולה - מצד אחד ממש השתלמו, כי כן השגתי שינויים. מצד שני הגעתי לסוג של תקרת זכוכית מבחינת השיקום - המקסימום שאפשר להגיע אליו בלי הריון חדש, ובלי החלטה לוותר לגמרי.
אז כן, לגמרי לפנייך מקרה של מישהי שנלחמת כל חודש עם האינסטינקטים שלה להרות, כי הבעל לא מוכן. להגיד לך שאני מאושרת מזה? לא. להגיד לך שהזוגיות שווה את זה? לא. ויחד עם זאת אני ממשיכה, כי להורות שלי ושלו כנראה שצריך שניים, וכרגע אין.
בקיצור יש מצבים בהם הריון יכול לעלות לך בזוגיות. את מחליטה מה שווה לך יותר.
 
 
לא יכולת לנסח את זה טוב יותר
24/11/14 22:29
39צפיות
גם במקרה שלנו זה התחיל לכאורה כהחלטה משותפת ורצון משותף לעבד את מה שעברנו ולחדש ולחזק מעט את הזוגיות שעברה טלטלה.
משם פתאום הוא הציב מטרות ושאיפות לזוגיות שאינן ממש מציאותיות ושם אותן כתנאי מקדים לנסיון נוסף להרות (אצלנו גם המטפלת הזוגית מנסה להסביר לו שהמטרות ששם לזוגיות אינם מציאותיות זה שוב ושוב) ובינתיים נראה שמושגת המטרה ההפוכה.
הפער מתעצם , המתח קשה וקיים כל הזמן והכל נובע מחוסר תאום ציפיות וכתוצאה מכך מתסכול שלי.
ממש מעציב אותי, מרגיש כאילו אני צריכה לבחור בזוגיות או בהריון.
כן כן
25/11/14 02:25
37צפיות
שימי לב שאני בתוך זה כבר כמעט שלוש שנים....
רוב הזמן אני ממוקדת במטרה שלי, ורוב הזמן אני מרגישה שבחרתי את הבחירה הלא נכונה. שהייתי צריכה לבחור בהריון ולהשליך אותו לכל הרוחות עם המטרות שלו. יש לי ביציות במקום ביצים...
צריכה המלצה
19/11/14 13:51
379צפיות
אני לקראת סוף שבוע 16 , בשבוע שעבר בסקירת הריון מוקדמת גילו מום בלב של העובר שלי , מאותה שניה שהפנים של הרופא שעשה את הבדיקה השתנו מחיוך לדאגה משהו נשבר בי עמוק בפנים, הוא שלח אותי לאקו לב ובדרך פלא הסתדר ויום למחרת היה תור פנוי, הוצפתי תקווה שאולי זו טעות , אך התאכזבתי לגלות שהמום קיים ומוגדר ללא אפשרי לתיקון  ומומלץ הפסקת הריון . אתמול הייתי בועדת הפסקת הריון שאישרה כמובן , הלכתי לאסף הרופא כי שם הרופא נשים שלי אמר , מומחים בהפלות בשבועות אלו , לצערי התור שנקבע הוא לעוד שבועיים דבר שלא נראה לי הגיוני שכן ההריון מתקדם , הקושי הנפשי לחיות בתוך הסיוט המתמשך הזה להמשיך להרגיש אותו ושניה אחר כך לקבל את מכת המציאות שזה זמני ושלעולם לא נכיר .... המחשבות, העצב.....
אני מפחדת להתפשר על פחות טוב מהכי טוב לביצוע התהליך אבל אני לא חושבת שאצליח להתמודד נפשית עם ההמתנה הארוכה ( איבדתי את אימי לפני שלושה חודשים בלבד ... מה שמעצים את תחושות הכאב).... מישהי יכולה להמליץ לי אפילו על רופא שמנתח באסותא שהיא יודעת שהוא טוב ומנוסה בשבועות כאלו זה יעזור לי מאוד.... 
שלום אלמונית,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/11/14 14:36
121צפיות
צר לי מאוד שאת נאלצת להפסיק הריון יקר ואהוב.
בשבוע כזה לא עושים גרידה בתי חולים פרטיים.
אני יודעת שבתל השומר עושים עד שבוע 17.שווה לבדוק ולמהר. אולי יהיה להם מקום.
לצערי מכירה הרבה נשים שהגיעו לאסף הרופא, קיבלו את הזריקה וחיכו עם עובר ברחם עד לגרידה בגלל חוסר מקום.
דיברת עם הרופא שלך? אולי יוכל לזרז דברים.
תנסי לברר באיכילוב.
תעדכני מה קורה.
חיבוק גדול
לצערי לא ניתן לבצע גרידה באופן פרטי בשבוע כזה
19/11/14 14:48
115צפיות
אלא רק דרך ביה"ח ציבורי, (הוראה של משרד הבריאות) שיש בו חדרי ניתוח והחיאה וכדומה.
לפיכך תצטרכי לבצע באחד מהם,
נסי להתקשר לתל השומר או וולפסון גם שם מבצעים הליך גרידה מאוחר, אולי באחד מהם יהיה תור מוקדם
צר לי על מה שאת עוברת, זה קשה להלך עם הריון שאת יודעת שימיו נסתיימו.....
תודה אבל....
19/11/14 15:01
149צפיות
בועדה היא בפרוש אמרה לי שאני יכולה לעשות גם באסותא והדגישה את זה אולי מליון פעמים....
לצערי אמא שלי נפטרה בתל השומר אחרי חודש שהייתי צמודה אליה שם אני לא יכולה נפשית להתקרב לשם...
אאבל אבדוק בבלינסון ... תודה
המשך
19/11/14 16:39
87צפיות
אני יותר ממשוכנעת שאת יכולה לבצע באסותא, התורים שנקבעו לי בבתי חולים ציבוריים היו ארוכים, לא יכולתי לשאת את המחשבה שאסתובב כך עוד שבועות, לכן, לצערי הרב כבר אחרי הפסקת ההריון הראשונה אחרי שכבר הייתי באסותא בפעם השנייה לא חשבתי פעמיים ופניתי לשם ישירות. תצרי עמם קשר.
אני הלכתי עם ציטוטק לגרידה בביה"ח
19/11/14 19:57
91צפיות
פרטי
בשבוע 20, הגעתי לשם וחיכיתי לרופא שלי, בנתיים החלו דימומים וצירונים
ברגע ששמע מנהל ביה"ח את השבוע הוא סרב לבצע את הגרידה .
יו ויכוחים ודיונים ואני כואבת ומדממת ,
סופו של דבר  נאלצתי לנסוע מדממת וכואבת ודואבת לוולפסון ,
וגם  את רק לאחר שהרופא הפרטי סידר לי שם שיקבלו אותי מעכשיו לעכשיו
אפילו לא יכלתי לעמוד,
אז התיישבתי לי על מדרכה בתל אביב רגליים סגורות , כאבים איומים  בעת שבן זוגי הלך להביא את הרכב,
אחת החויות היותר קשות שחויתי.
אז אנא ממך בררי עד איזה שבוע בדיוק הם מבצעים את הגרישה.
ולקינוח, גם אבי נפטר בוולפסון ואני נאלתי לרדת לחדר הניתוחים עם עניים עצומות
חדר ניתוחים בו בילינו הרבה בעת שהיה בן חיים ומות
וכך אומרת שאיבדתי שניים בוולפסון , אב ובן.
שיעבור מהר ובקלות
 
 
 
צר לי על אמא שלך, מבינה את הקושי.
19/11/14 20:32
71צפיות
נסי בבלינסון או באיכילוב.את בדיוק על התפר שבין גרידה לבין לידה שקטה בחלק מבתי החולים.
לכן כדאי למהר.
אם לא תצליחי לברר בבלינסון תגידי לי ואנסה לעזור.
חיבוק
יש לך כמה אפשרויות
20/11/14 10:43
48צפיות
אפשר פרטי אבל מאוד יקר ולא כל רופא עושה בשבועות כאלו. צריך לבדוק טוב.
אפשר ללכת לבית חולים ציבורי הבעיה היא שהתורים ארוכים.
חברה קרובה שלי היתה צריכה השבוע הפסקת הריון בשבוע 15+.
באסף הרופא אמרו 3 שבועות.
בבילינסון אמרו יותר משבועיים, אבל היו מוכנים לקחת את השם שלה ולהתקשר אם במקרה יש ביטול.
הציעו לה בבילינסון להתאשפז במחלקה ולעבור הפסקת הריון לא בגרידה באותו יום. היא הסכימה. קיבלה ציטוטק וסיימה עם כל התהליך באותו לילה. למחרת הלכה הביתה. היא עדיין בהלם מהגילוי שצריך להפסיק את ההריון אבל היא טוענת שהפסקת ההריון היתה הרבה פחות טראומטית ממה שהיא חשבה ובסופו ש דבר היא שמחה שהחליטה לסיים כבר באותו יום ושנחסכה ממנה הגרידה (היא פחדה מאוד מלעבור גרידה).
 
אלמונית שלום!
19/11/14 16:35
66צפיות
אני עברתי פעמיים גרידה אומנם בשבועות מוקדמים יותר, אך עברתי אותן באסותא אצל רופא מדהים ואדיב ומקצועי בשם דר איתן מרדכי. הוא מקבל בראשון לציון בבאר שבע ובאשדוד. התורים לאסותא זמינים יחסית ואם כבר עוברים כזו חוויה אז עם צוות מקצועי ומבין וזה מה שקיבלתי באסותא ובייחוד מהרופא שאת שמו ציינתי. תתקשרי ותבררי... צר לי על מה שאת עוברת. גם אני עברתי הפסקת הריון בגלל מום בעובר.... מבינה אותך..... חיבוק גדול
צר לי מאוד
19/11/14 17:29
58צפיות
על הצורך בהפסקת ההריון. מאוד עצוב, ומוכר לי היטב.
גם עד כמה שידוע לי אי אפשר לבצע גרידה בשבוע זה במסגרת פרטית (כך זה לפחות היה לפני שנה וחצי...). אולי דברים השתנו מאז.
בשבועות מוקדמים יותר בוודאי ניתן לעבור את הפרוצדורה באופן פרטי, אבל בשבוע 16 כבר מדובר על הליך יותר מורכב שדורש התמחות מיוחדת. אני עברתי בזמנו באסף הרופא. התחננתי על נפשי בטלפון בבכי קורע לב לעובדת הסוציאלית שיקרבו לי את התור (זו היתה ההפלה החמישית שלי ברצף, והשישית בכלל, וזה היה עינוי נפשי נוראי לחכות כל כך הרבה). בסופו של דבר עברתי את הפרוצדורה כחמישה ימים לאחר הועדה.
משתתפת בצערך על מות אימך. יש לך עכשיו התמודדות עם אבל כפול. ממליצה על איזשהו סוג של תמיכה מקצועית כדי לסייע לך.
גם אני עשיתי הפלה בשבוע מתקדם (18)
19/11/14 18:41
110צפיות
וגם לי נתנו 10 ימים להמתין עד המועד....זה קשה מאוד.
אצלי נפסק הדופק והרגשתי כמו קבר מהלך, אבל לא הייתה ברירה כל מקום פרטי שביקשתי לא הסכים כי אלו החוקים בשבועות מתקדמים רק בתי חולים ציבוריים ומסויימים יכולים לעשות....
התהליך של ההפלה מתחיל באסף הרופא יום לפני שבו שמים לימינריות....את יכולה ללכת לשם בצהריים ולבדוק אולי אחת הבנות לא הגיע....כשהלכתי לשם יום שבת לפני המועד היה ביטול, אבל אני הייתי על אספירין והם לא רצו לקחת סיכון וגם אני לא אז נאלצתי להמתין עוד שבוע.
תתקשרי לשם שבת בצהריים או הכי טוב להגיע לשם. 
 
מבינה לליבך
19/11/14 21:46
46צפיות
אני הייתי מאושפזת בבית חולים קפלן כבישרו לי שהייתה לי ירידת מים עם הדימומים שהיו לי , ואז לקח 5 ימים עד להפסקת ההריון, ואלה היו 
5 ימים קשים מאין כמוהם!
תנסי בדרך כלשהי באמת להקדים, זה לא נשמע לי אנושי להמתין שבועיים להפסקת הריון, תבדקי מקומות אחרים.אני עברתי את זה בקפלן והם
היו שם ממש בסדר .
שיהיה בהצלחה ויעבור מהר ובקלות!!
תודה לכולן על העצות והתמיכה
20/11/14 12:53
96צפיות
זה בהחלט עוזר ... ואני שולחת חזרה חיבוקים חמים ומחזקים וכל מי שרשמה כאן את הסיפור שלה שהוא פשוט כואב...
יש לי שאלה נוספת ..... מבחינה פיזית איך ההחלמה? כי אבא שלי ( המדהים) סגר לי יחד עם אחותי סופ"ש בברצלונה כדי לנקות את הראש לנוח ולהתחזק נפשית.... הבעיה שהוא סגר את זה חמישה ימים לאחר מועד ההפלה ... ואני לא יודעת אם זה אפשרי פיזית לטייל , לטוס וכאלו....
את האמת?
21/11/14 10:48
84צפיות
נשמע לי מוקדם מדי לטוס לחו"ל זמן כל כך קצר לאחר הגרידה.
ההחלמה אמורה להיות מהירה למדי, אבל בכל זאת הגוף עובר טראומה וגם הנפש. מנסיוני, צריך לתת לשניהם את זמן ההתאוששות הראוי.
את הרי רוצה גם להנות בחו"ל, לטייל, לראות, ללכת, לאכול טוב...אני הייתי דוחה את הטיסה לפחות עד אחרי קבלת המחזור הראשון, כמו תקופת משכב הלידה.
אם יוצא לך כבר על החורף, אפשר לטוס באביב...ברצלונה תחכה לך.
אם את שואלת אותי ברור שליסוע...
26/11/14 22:20
4צפיות
מבין השורות של השאלה שלך, עולה כי את תוהה לגבי המצב הפיזי. כך שמהבחינה הנפשית את מרגישה שזה מתאים לך לסוע, וזה ממש בסדר גמור. מבחינה פיזית לדעתי לא צריכה להיות כל בעיה. 5 ימים אחרי גרידה את כבר אמורה להרגיש ממש בסדר. דימומים כמו של מחזור, כאבי בטן דמויי מחזור, אבל לא יותר. טיילו באיזי, אל תתאמצו. תהנו, ותנקי את הראש...
היי
21/11/14 23:06
46צפיות
משתתפת בצערך וכלכך מבינה אותך אני בדיוק כמוך שבוע 13 להריון בשקיפות כל העובר היה בצקות ויש לו מים בלב ובחזה וגם לי כמובן המליצו על גרידה זאת גרידה שנייה שלי הראשונה עשיתי בבית חולים ציבורי וזאת החלטתי שאני הולכת על פרטי ושגם ככה קשה לי אבל בפרטי שום רופא לא מוכן לעשות את זה בשבועות מתקדמים כלכך אז מצאתי פיתרון הרופא נשים שלי נתן לי הפנייה למיון נשים בלי לקבוע תור לבית חולים ציבורי ופשוט הלכתי לשם בדחיפות כמו מיון נשים הרי אנחנו לא יכולות להמשיך להיסתובב ככה העובר ממשיך להחתפח וזה לא ניתן נפשי וגם הוא יהיה ממש גדול עוד שבועיים בקיצור קבעו לי בדחיפות גרידה ליום א הקרוב תעשי את זה גם את ובעזרת השם נתחיל דף חדש ונא בידיים מלאות
לידה מוקדמת
20/11/14 19:42
220צפיות
שלום לצערי עברתי לידה מוקדמת לפני חודש בשבוע 24 הוא חי יומיים ונפטר קיבלתי היום תוצאות מעבדה שנלקחו לאחר הלידה והיה רשום שם.  chorioamnionitis stage 3 הבנתי שזה סוג של זיהום השאלה שלי מה זה הזיהום הזה ?ממה הוא נגרם ? האם זאת יכולה להיות הסיבה ללידה מוקדמת ומה ניתן לעשות בהריונות הבאים כדי למנוע לידה מוקדמת ? בבית חולים נאמר לי שבהריון הבא אני יצתרך לעשות תפר צווארי האם בכול מקרה צריך לעשות תפר אם הסיבה היא זיהום ?
שלום דובדבן,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 16:58
136צפיות
צר לי מאוד על אובדן ההריון שחווית.
לפי מה שהבנתי ממה שכתבת היתה לך ירידת מים. נכון?
במקרים כאלו הרבה פעמים זה נגרם כתוצאה מחיידק או שהחיידק הגיע לאחר ירידת מים.
אחת הסכנות שיש ירידת מים זה בגלל החשש לזיהום שמהווה סכנה גם לאם וגם לעובר.
תפר צווארי עושים בגלל ירידת מים  בשבוע מוקדם.
מכירה הרבה נשיפ שעברו תפר צווארי בגלל רקע קודם ולאחר מכן חוו הריון שלם ולידה תקינה.
לידה מוקדמת
21/11/14 19:38
90צפיות
היי תודה על התשובה לא הייתה לי ירדת מים הגעתי למיון עם דימום ופתיחה 2 סמ הייתי מאושפזת 10 ימים בתקווה למשוך את ההריון ובסוף הגיעו צירים והייתה לידה השאלה האם הזיהום הוא הסיבה ללידה מוקדמת ? אולי מישהי עברה גם מקרה דומה ?
היי,
21/11/14 22:10
53צפיות
קשה לתת תשובה חד משמעית. יכול להיות שהפתיחה נוצרה בעקבות זיהום ויכול להיות שהזיהום נוצר אחרי.
כדאי להתייעץ עם מומחה בקשר לתפר צווארי לגבי ההריון הבא.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה