לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

הודעה נעוצה מפגש פורום
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/12/14 23:40
6צפיות
ביום חמישי הקרוב ה25/12 בשעה 19:00 יתקיים אתלי במודיעין מפגש פורום.
כולן מוזמנות. גם החדשות והסמויות.
בכדי שאוכל להתארגן, אבקש מכל מי שמגיעה שתירשם ותכתוב מה היא מביאה.
את הכתובת אשלח בפרטי לאחר שתהיה לי הרשימה הסופית.
אני מתרגשת ושמחה לפגוש כל אחת מכן ובעיקר לתת חיבוק אמיתי .
 
המלצה לגרידה
21/12/14 14:33
31צפיות
שלום,
 
אני צריכה לעבור גרידה עקב הריון תאומים האותו השק, וחשד לחיבור בינהם.
אני בשבוע שמונה, והתור הקרוב ביותר שיש הו בתחילת ינואר.
 
יש לי ביטוח הראל וכלילת פלטיניום. אני צריכה המלצה לרופא פרטי שיכול לבצע את הגרידה כמה שיותר מהר, אבל שיהיה מיקצועי מאד...
 
אני דואגת שלא אפגע מהתהליך, שכן אני מעונינת מאד בעוד ילדים.
 
פייט גדעון
21/12/14 15:18
16צפיות
אשמח גם לחוות דעת על דוקטור פייט גדעון.
 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/12/14 23:30
צר  לי שאת נאלצת לעבור הפסקת הריון.
מי הרופאים שמופיעים לך ברשימה של ביטוח הראל?
הרופא הפרטי שלי עושה. אבל אני לא חושבת שהוא עובד עם הביטוחים. 
השאלה אם את יכולה לקבל החזר.
אם תרצי פרטים ,אשמח להעביר לך.הוא מהמרכז
חיבוק גדול
º
אמרו שזה נהיה קל יותר... זה לא.
21/12/14 14:23
50צפיות
9 חודשים ושבוע מאז (אבל מי סופר חוץ ממני) ו
21/12/14 16:16
40צפיות
אני מוצאת את עצמי עדיין בוכה המון. כן, גם עכשיו תוך כדי כתיבה. זה לא נהיה קל.  מצטערת.
היה לי גם יום מאד קשה
21/12/14 17:50
33צפיות
הרגשתי שאני עומדת להקיא מרוב כעס וצער.. קשה להכיל.. כועסת על מה שקרה ולא מוכנה  נפשית להמשיך הלאה..
מחר אני אצל הפסיכולוגית, ומחכה שהכדורים יעזרו..אבל קשה לי מאד להמשיך.. כועסת על החיים האילה ועל מה שקרה.. מתקוממת וחסרת אונים.. אולי צריכה למצוא בור עמוק לצעוק לתוכו..
מי שאמר כנראה לא חווה על בשרו
21/12/14 21:08
19צפיות
גם אצלי לא נעשה קל יותר, רק האכזבה גדלה אף יותר....
הייתי היום בפסטיגל עם הבת שלי (כבר בת 9 עו מעט שתהיה בריאה)
הבן בן 11, כבר לא בא איתנו. אוטוטו גם הילדה לא תראה אותי ממטר וכל כך רציתי "צעצוע" חדש...
הם גדלים בטיל!! גם אם יהיה לי עוד ילד ההפרש יהיה ממש גדול בינהם.....
אבל כמובן שזה הדבר האחרון שמטריד אותי...
אני אמרגישה שהחלום והפנטזיה לעוד ילד הולכת ומתרחקת מיום ליום.....
זה כן... הזמן כן עושה את שלו
21/12/14 21:54
14צפיות
וכדי שלא יחשדו בי שלא חוויתי על בשרי, אז בארסנל שלי לידה שקטה בשבוע 23.
גיהנום בהתנהלות מול ועדה להפסקת הריון.
אין לי ילדים ולא הצלחתי להרות מאז (כבר יותר משנה).
אה, ובלי בן זוג.
 
ועכשיו חוזרת ואומרת, זה נהיה יותר קל.
אבל אי אפשר לזרז את הזמן. וצריך זמן.
והולכים צעד קדימה ושניים אחורה עד שמתחילים להתקדם.
 
זה לא נעלם
זה לא נשכח
משהו בי השתנה כנראה לתמיד
התאכזבתי מהרבה אנשים
 
אבל נהיה יותר קל.
 
תהיי סבלנית לעצמך.
שאלה לגבי הפסקת הריון בשבוע 26 אחרי לידה קודמת בקיסרי
18/12/14 19:29
160צפיות
מישהי יודעת איך עושים הפסקת הריון מאוחרת (לידה שקטה) לאחר לידה קודמת בקיסרי? 
אני יודעת שלא נוהגים לתת חומרי זירוז למי שעברה קיסרי, ותוהה אם הפסקת ההריון חייבת להתבצע גם היא בקיסרי.
נראה ששתי האפשרויות כרוכות בסיבוכים וסכנות, בעיקר להריון / לידה הבאים :(
אשמח (זו כנראה לא המילה המתאימה) לשמוע אם מישהי עברה כזה דבר.
המון תודה.  
שאלה קשה-
19/12/14 07:15
89צפיות
ראשית, מצטערת לשמוע על הפסקת ההריון שאת נאלצת לעבור.
שנית- השאלה המתבקשת היא מה אומרים הרופאים המומחים. אני יודעת שאכן לא רצוי, ואולי אפילו אסור לתת חומרי זירוז לאחר קיסרי, אבל אני לא רופאה. אולי יש כל מיני חידושים וטכניקות חדשניות שאני לא יודעת עליהם. הבאסה העיקרית הנפשית לגבי הניתוח זו העובדה שאחר כך צריך לתת לרחם כשנה זמן התאוששות...וכמובן שמבחינה פיזית- מדובר בניתוח, התאוששות וכאבים- שהינם מיותרים וכואבים פי מליון כאשר לא יוצאים בידיים מלאות. עצוב.
האם כבר שאלת את הרופאים/ות? התייעצת? זו ממש שאלה רפואית.
שולחת חיבוקים וכוחות.
 
את צודקת
19/12/14 21:12
61צפיות
אני פשוט גרה בחו"ל. מגיעה לארץ בשביל התייעצות לגבי המומים שהתגלו בהריון ומחשבות על הפלה (שבארה"ב כבר לא חוקית בשבעות כאלו... סיוט). 
יהיו לי יותר תשובות בשבוע הבא, אבל אני במתח, והייתי סקרנית לדעת אם מישהי עברה משהו דומה. 
 
בארהב לא מפסיקים הריון בשבוע
21/12/14 11:46
38צפיות
כזה גם אם נמצאו מומים? מדוע?
מה הסיבה לכך שהתגלה רק בשלב כזה?
מצטערת לשמוע.
הלוואי ובארץ יגידו לך שיש טעות.
היי ענת,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/12/14 22:33
70צפיות
צר לי על הפסקת ההריון שאת נאלצת לעבור.
כמובן שהכי טוב שתתיעצי עם מומחה בתחום ויחליטו מה ניתן לעשות.
יש הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון.
מתי היה הניתוח הקודם? היכן הצלקת ? 
במידת האפשר משתדלים שזו תהיה לידה רגילה.מתחילים עם מנון מאוד נמוך של חומר ובודקים.
כמובן מצריך מעקב מאוד צמוד.
ויכול להיות שלא תהיה ברירה וכן תצטרכי לעבור ניתוח.
לא אמור להיות סיכון להריון הבא. פשוט לאחר ניתוח צריך להמתין כמעט שנה וכמובן 
מעקב לבדוק שהריון הבא לא משתרש באזור הצלקת.
אבל אני בטוחה שתקבלי מהרופאים את כל התשובות המקצועיות.
לאיזה בית חולים את מגיעה?
תעדכני מה איתך
חיבוק גדול
תודה מקוםבלב
19/12/14 23:14
66צפיות
אני מגיעה לביילינסון בשבוע הבא.
מכירה שם את אחד הרופאים והוא יעזור לי במהלך הביקור לתאם את כל התורים ולקבל החלטות במקרה הצורך. 
 
מוסיפה
20/12/14 00:27
56צפיות
הי,
רק רציתי להוסיף, שחשוב שעם כל הקושי העצום תשמרי על עצמך בזמן הזה ובמיוחד בטיסה ארוכה.
בשבילך, בשביל המשפחה שלך ובשביל האפשרות לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם.
בקשר להריון הבא, גם אם זה קיסרי זה לא בהכרח גורר סיכונים וגם לא בהכרח מצריך שנה המתנה. זה תלוי בעבר שלך, בגוף שלך ובתכנונים שלך לעתיד. אם תרצי, אפרט כשתרגישי שזה רלווני פשוט נראה לי שיש לך מספיק דברים להתמודד איתם כרגע.
מאחלת לך שהזמן יעבור מהר,
עדי
 
 
 
 
תודה עדי
20/12/14 01:52
42צפיות
את לגמרי צודקת. אשתדל בזמן הזה גם לשמור על עצמי... 
אעדכן אם יהיה רלוונטי כדי לשמוע ממך פרטים נוספים. 
º
20/12/14 10:08
9צפיות
התייעצות
19/12/14 13:15
119צפיות
היי בנות,
צריכה את דעתכן ותמיכתכן
כל שנה אנחנו מארחים הדלקת נרות אחת של חברים וגם השנה החלטנו לא לשבור מסורת ולהזמין, אני אישית אוהבת מאוד את חנוכה, נכון השנה הוא יותר קשה כי שוב חוגגים בלי ילדים אבל מסתכלים קדימה וממשיכים.
בחברים שלנו יש בחורה אחת שהיא בתחילתו של הריון שבוע שש או שבע ואחת שילדה בתחילת נובמבר - ההינו אמורות להיות בחופשת לידה יחד.
בסבב הזמנות הראשון לא הזמנתי את הבחורה שילדה, אחר כך החצי אמר שזה לא בסדר וצריך להזמין אז הוא התקשר והזמין והם אישרו שיבואו, מאז אני באי שקט מרגישה שזה לא נכון לי להיות בסביבתם ובסביבת התינוקת שהיא תזכורת למה שאיבדנו וגם באותו גיל בערך.
מצד אחד החצי צודק זה חבר שלו וזה לא בסדר להתנתק רק כי לנו לא היה מזל
מצד שני כלכך לא בא לי לראות אותה מחר ולשמוע קיטורים על לילות ללא שינה והנקה ועל מה היא עושה בחופשת לידה..... ועכשיו להגיד להם לא לבוא נראה לי שיעליב אותם...
מה עושים??
 
היי מנסה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/12/14 13:43
57צפיות
האמת שאני מבינה אותך לחלוטין.
אבל כבר הזמנתם אותם אז זו קצת בעיה לבטל לא?
מכיוון שאת המארחת, את בטח תהיי עסוקה ולא יהיה לך הרבה זמן לשבת ולדבר איתה.
ואולי גם תופתעי לטובה ויהיה לך כן נחמד להיות לידה ולדבר.
וגם יכול להיות שהיא תהיה מספיק רגישה ותבין שמוטב לה לדבר כמה שפחות על התינוק.
מקוה שיעבור בשלום ושיהיה לך כמה שפחות קשה.
תנסי להינות מכל השאר ומהביחד של החברים.
חיבוק גדול.
תספרי לנו איך היה.
היה בסדר
20/12/14 23:56
42צפיות
קל משציפיתי, אומם הדיבורים נסובו סביב הקושי בטיפול בילדים וכו' אבל כשהרגשתי צורך פשוט התנתקתי מהשיחות,  אפילו הרגשתי מספיק כח נפשי להחזיק את התינוקת ולהרדים אותה
 
מדהים כמה לפני זה נראה כלכך נורא ובסוף מגלים שבעצם זה לא כזה קשה ואולי פשוט צריך לקפוץ למים ולעשות זה ....
 
º
איזה יופי. שמחה שהיה לך בסדר
21/12/14 09:44
10צפיות
קשה...
19/12/14 13:45
53צפיות
באמת קשה וכואב.
גם המנהלת שלי בעבודה ילדה קצת אחרי הלידה השקטה שלי והיינו בהריון ביחד.
יש לה בן מושלם ולי כלום מההריון הזה.
הנחמה שלי היא הבת המדהימה שלי בת השנתיים וחצי. אני מבינה שלך אין את זה ולכן זה קשה אפילו יותר.  אני רוצה לומר לך שהלכתי לבקר את המנהלת שלי בביתה ומאוד הופתעתי מעצמי. היה לי כל כך כיף לראות את התינוק. החזקתי אותו 3 שעות בידיים ונהניתי מכל רגע. אולי גם את תרגישי ככה. תראי לכולם שאת שמחה ומחייכת ודעי בליבך שגם לך יהיו ילדים! הכי יפים. הכי מקסימים. הכי מוכשרים וכולם יקנאו בך! עד חנוכה הבא אני מקווה לקרוא כאן שילדת.
שולחת חיבוק חם.
ויכול להיות שהתינוק הקטן והרך הזה
19/12/14 18:45
62צפיות
יהיה לך נחמה ומזור לעניים
ויתן לך כוחות להמשיך הלאה
כן אפשר לכעוס ולקנא, אבל מול רך ריחני , אי אפשר שלא להנמס,,,,,,
מבינה את הקושי והכאב
עשי מה שנכון לך
אם תרגישי שעדיף להתעלם, התעלמי!
אם תרגישי שכיף לך לאחוז ולהסניף, עשי כן .
חג שמח ובשורות טובות !
לא מדברת עם אחותי ההריונית
18/12/14 22:08
177צפיות
אני כבר חודש קוראת ומתחזקת מההודעות כאן וכולי הזדהות..לרוב מעדיפה לקרוא..לפני כחודש עברתי הפלה טבעית בשבוע 17 (שהחלה בדימום קטן ובהמשך ירידת מים ומכאן גרידה בניתוח חירום) וזאת לאחר שכל הבדיקות היו טובות וזה היה בהפתעה גמורה. ב3 שבועות הראשונים הייתי בדיכאון מוחלט, לא הפסקתי לבכות ובאבל מוחלט (ועכשיו רק בערב כשהילדים ישנים נשאר לי לבכות לעצמי אולם באמת לאחר פגישות עם עו"ס (לא רואה דרך אחרת לצאת מכזה מצב חייבים איש מקצוע) רק אז למדתי לנסות להסתכל קדימה ולהבין שההתנהגות שלי נורמאלית לאירוע שהוא לא נורמאלי...למרות החזרה לכאורה לשיגרה העמוסה, אני לא מסוגלת לדבר עם אחותי, ששתינו היינו חברות מאוד טובות ולמעשה היינו בהריון הזה ביחד (היא בחודש אחד מתקדם יותר המשיכה לה..) ועכשיו פשוט לא עונה לה יותר (היא כבר הפסיקה לנסות להתקשר). בשבועיים הראשונים כשכן ניסתה לדבר איתי היא ניסתה מצד אחד כאילו להתעלם ולספר את קורותיה באותו היום (חזרה מבדיקת סוכר, שיעור התעמלות) וממש לא יכולתי לדבר איתה..ומצד שני לשאול ברמה הטכנית מה קרה (הרגשתי שאני בחקירה כאילו אני אשמה) אנשים מנסים להתערב "בברוגז" שלי איתה ואומרים לי "מה היא אשמה" ופשוט אני רוצה לומר להם, מה אני אשמה ? אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת לדבר איתה...! פוחדת לדבר איתה...כיצד הייתן מתמודדות במצב כזה ?
לא פייר-
19/12/14 07:28
92צפיות
לא פייר שהטבע או הגורל או מה שזה לא יהיה מעמידים שתי אחיות כה טובות במצב כה קשה. פשוט לא הוגן.
אבל זהו. שלצערנו הרב, החיים באמת לא הוגנים.
אם את עדיין בשיחות אצל העובדת הסוציאלית, הייתי ממליצה לך לפתוח איתה את הסוגיה המורכבת הזו. כי זו סוגיה באמת מורכבת.
מה שהכי בא לי לומר לך זה שהתחושות שלך הכי מובנות בעולם. יחד עם זאת, מדובר באחות. אחות שהיא גם חברה קרובה. הדבר שנראה לי הכי "נכון" לעשות  (כתבתי במרכאות, כי אין במצבים הללו נכון ולא נכון),
זה למצוא את הדרך לפחות להסביר לה את רגשותייך ומה גדול הקושי שלך. אפשר לעשות זאת בשיחה, או במכתב או במייל או דרך גורם שלישי (אולי בעלך? או להזמין אותה לפגישה משותפת עם העובדת הסוציאלית כדי שהיא תהיה גורם מתווך). להסביר. שהיא תבין. זה בשלב הראשון. מה אחר כך ואיך ממשיכים משם הלאה?- לא ממש יודעת את התשובה.
ליבי איתך.
מבינה אותך
19/12/14 09:05
55צפיות
אני גם חווה כעס כלפי אחותי ממקום אחר..שהיא לא תומכת ומכילה את הכאב שלי ורוצה שאתקדם. כעס הוא לא בהכרח קשור לאדם מסוים באמת.. זה כעס על העולם ועוגמת הנפש והמצב.. אנחנו חווים אותו דרך אנשים אבל זה לא באמת קשור אליהם. אני כועסת גם על עצמי שלא שמרתי מספיק.
יכול להיות שלא על אחותך וההריון את כועסת אלא על משהו אחר.
כואב לי בשבילך על התחושות הקשות והאובדן.
הלוואי שתקבלי חזרה מהיקום תיקון למצב הזה בקרוב.
לי אין אחות אבל ...
19/12/14 12:00
62צפיות
3 החברות הכי טובות שלי מנסות כרגע להיכנס ואם מישהי מהן תהיה בהריון לפניי יהיה לי עם זה הכי קשה בעולם אבל אני מאוד שונה ממך. אני הייתי עושה הכל כדי שלא ירגישו שאני עצובה מזה או מאוכזבת. כאילו שלא ידעו חלילה שזה מפריע לי.
האם אחרי ירידת המים הפסיק הדופק של העובר לבד?
ממש ממש מבינה אותך.. אבל הייתי פעם אחותך
19/12/14 12:20
75צפיות
יש לי אחות שגדולה ממני בארבע שנים והתחתנתי בגיל צעיר לפניה וילדתי מהר ילדה והיא ממש התעלמה ממנה עד שהיא ילדה בעצמה.. לא הרבה אחר כך. אז נפגעתי כי היא אחותי הגדולה. אבל אני הבנתי אותה.
וגם אחותך תבין אותך!
אני ממש ממליצה לך לכתוב לה הודעה, ולהגיד לה שקשה לך להתמודד עם זה שהיא בהריון שזה כואב לך ומזכיר לך מה שאת מפסידה ושבבקשה לא תתקשר ושאת תתקשרי כשיהיה לך כוח וחשק ושזה לא אישי נגדה.
היום לי ולאחותי יש אותו מספר ילדים, יכול להיות שכמה שהיא עצובה בשבילי אולי היא גם קצת שמחה שאני כבר לא עוקפת אותה... ואני מבינה אותה מאוד.
למרות שזאת אחות, זה כואב וקשה להסתיר את הכאב
19/12/14 13:13
62צפיות
אצלי זאת בת דודה קרובה שילדה לפני חודשיים וחצי ומאד התרחקתי ממנה ונראה לי שהיא די מבינה, לא מנסה יותר מידי להתקרב,
יש לי גם גיסה אחור של בעלי שצריכה ללדת ממש כל יום והתחלנו את ההריון ביחד, רק ששלי פסק באמצע ושלה המשיך...
עכשיו אחות נוספת של בעלי בהריון הרביעי שלה!
שתבינו אני התחתנתי לפני האחות הגדולה יותר עם ההריום הרביעי ובחתונה שלה היו לי כבר את שני ילדיי, והיא כבר עקפה אותי
והאירה עשן אחריה...אמנם גיסות זה לא אחיות אבל אין מה לעשות הכאב לדעתי אותו כאב בין אם זה אישה זרה בהריון און אחות בשר ודם...
אל תרגישי רע, ברכע שתצליחי להיכנס להריון וללדת תינוק בריא זה יעבור לך והיאתבין את זה ובטוחה שהקשר ביניכן יתחדש!!
בהצלחה!! והלוואי שנס חנוכה יביא לנו ניסים קטנים אך גדולים!!! ובחנוכה הבא נחזיק תינוק בידיים!!!
º
אמן! מסכימה איתך.
19/12/14 13:47
17צפיות
היי שקט יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/12/14 13:50
44צפיות
צר לי על האובדן שלך.
התחושות והרגשות שלך כלפי אחותך מובנים לחלוטין. היא מסמלת עבורך מה היה צריך להיות ומה כבר לא יהיה.
נורמלי שהיא מרוכזת בהריון שלה ואולי בגלל זה היא פחות רגישה לקושי שלך.
אני מבינה את הקושי בלדבר איתה אבל מנגד אם הייתן חברות טובות חבל להפסיד את זה.
מאוד קל להרוס יחסים והרבה יותר קשה לבנות מערכת יחסים.
אולי במקום לדבר ,תכתבי לה מייל או מכתב בו תסבירי לה מה הקושי, מה הציפיות שלך וכו'.
חשוב שהיא תדע בדיוק מה קורה.הרי אתן אוהבות אחת את השנייה וכל אחת רוצה את הכי טוב בשביל השנייה.
אולי אם היא תבין במה מתבטא הקושי יהיה לכן יותר קל לדבר. יהיו גבולות מוגדרים על מה כן ועל מה לא.
שולחת חיבוק וומאחלת שתמצאנה את הדרך להיות יחד .
אחותי הקטנה נכנסה להריון חודש אחרי
19/12/14 23:01
60צפיות
היא עכשיו בתשיעי..מה שאומר שלי כבר הייתה צריכה להיות בובית קטנה ואהובה....ולא אין לי, בפעם החמישית עברתי גרדה כי לא היה דופק...והפעם האחרונה הייתה כואבת במיוחד כי זה היה בשבוע 18....והכי נורא...זאת פעם שניה ששתינו בהריון והיא ממשיכה ואני נעצרת....
אבל אלה החיים ובהתחלה לא דיברתי איתה כי היה לי קשה... חודש לא דיברתי איתה....לאחר מכן נפגשנו בארוחות ערב משפחתיות והיא הייתה בסדר לא הזכירה ולא דיברה על ההריון. עד היום היא ממש בסדר, היא לא מזכירה את ההריון ולא מדברת על הבדיקות....היא מתחשבת בי ואני מתחשבת בה....והיום הייתי אצלה בארוחת ערב ואפילו הרשתי לעצמי להביט בבטן שלה.....
הפיתרון שלי היה להפסיק מהר את ה"ברוגז" הזה, כי הוא סתם מעיק ולא מועיל לאף אחת מאיתנו...אבל לתת להבין שמעבר למפגש ושיחות וצחוקים לא להכניס את ההריון כנושא שיחה דומיננטי. אחרי הכל זאת אחותי והיא באמת לא אשמה....והכי חשוב לפני כל מפגש אני עושה הכנה נפשית....וכשלא בא לי לראות אותה בארוחה משפחתית או כל מפגש אחר היא מבינה.
שורה תחתונה, כל אחת צריכה ללכת אחרי הלב שלה ומה שהיא מרגישה....זאת הייתה הבחירה שלי ואת צריכה לעשות את הבחירה שלך 
חודש זה מעט מאד זמן
20/12/14 07:26
75צפיות
ככל שהזמן עובר, כשאת נותנת לעצמך מקום להרגיש את כל מה שאת מרגישה, זה נהייה יותר קל. קצת יותר קל ועוד קצת ועוד קצת.
במקרה שלי עברה כבר כמעט שנה. עברתי לידה שקטה בשבוע 40.
בשנה הזו נולדו 2 תינוקות חדשים במשפחה, ואני הספקתי לעבור עוד הפלה בשבוע מוקדם, ועכשיו אני שוב בהריון, עם דימום.
ההתיחסות שלי לתינוקות האלה משתנה כל הזמן. חסמתי את האפשרות לראות את התמונות שלהם בפייסבוק, אחרי שהתפרקתי מזה לרסיסים. לאחד מהם אני קוראת "המכוער" ביני לבין עצמי, וזה עוזר לי.
מה שגיליתי בשנה הזו זה שמעט מאד אנשים מסוגלים להכיל את כל הרגשות הקשים שלנו. אבל ברגע שזה קורה, שיש אפילו מישהו אחד שאפשר להרגיש לידו את כל הכאב והכעס והשנאה והעלבון, והוא יכול להרגיש את זה יחד איתי, מבלי לנסות לתקן, או להגיד משהו אופטימי ועם תקווה, אז משהו משתחרר, ונהיה יותר קל לנשום ודבר, ולהתמודד עם הסביבה.
ועוד משהו
20/12/14 07:32
51צפיות
לאבד תינוק זה כואב נורא, אבל גם לאבד חבר/ה קרוב/ה זה כואב.
במקרה שלי לאח שלי נולדה תינוקת. האח הזה הוא אחד החברים הכי טובים שלי.
מתוך המחשבה שמספיק כואב לאבד ילד, ולא כדאי לאבד את כל החברים מסביב גם כן, אני עושה מאמץ להיות איתו בקשר.
האח שלי מבין ומקבל כל התנהגות שלי, אז זה לא כל כך קשה.
כל זה לא קרה בחודש הראשון, אלא עם הזמן. תני לעצמך זמן.
מדוע הלידה השקטה?
20/12/14 20:33
52צפיות
מה קרה?
משתתפת בצערך על כך שעברת את זה בשלב כה מאוחר.
קשר בחבל בטבור
20/12/14 22:23
44צפיות
חוץ מזה לא מצאו שום דבר לא בסדר.
משתתפת בצערך...
20/12/14 22:38
30צפיות
אם אני עברתי לידה שקטה בשבוע 23 והיה קשה מאמינה שבשבוע 40 זה קשה יותר.
שלא נדע!
היי
20/12/14 21:27
30צפיות
צר לי לקרוא את אשר עברת. מדוע עברת לידה שקטה בשלב כה מאוחר?
 
שולחת חיבוק והמון חיזוקים!
 
מתפללת לנסים ולתינוקות בריאים לכולנו!
הסיפור שלי... סוף סוף משתפת
20/12/14 16:45
119צפיות
היי  בנות,
אין לי מושג מאיפה להתחיל בכלל את הסיפור שלי, הכל כל כך מורכב.
נתחיל מהסוף- עברתי לידה שקטה של תאומית ( בן ובת) לפני חודשיים בשבוע 19.
ועכשיו להתחלה - ניסינו  בסה"כ שנה וחודשיים להיכנס להריון, לקחנו איקקלומין כ- 5 חודשים ועשינו צילום רחם-  הגוף לא נקלט.
בחודש הראשון שהזרקנו גונאל - נקלטנו  עם שלישיה.3 דפקים... שוק של החיים. פשוט הזיה!
היה לי מתחילת ההריון היפראמזיס קשה- רגישות להורמון הבטא שמתבטאת  בהקאות מרובות ובחילות. זה קשה בעובר אחד .. תדמיינו לכן מה זה עם 3 עוברים - פי 3 בטא!
כל זה ובעלי בצו 8 חודש על הגבול בצוק איתן... יצאתי לשמירת הריון בשבוע 6 וירדתי בחודש וחצי  10 קילו, התייבשתי, בקושי שתיתי ואכלתי הייתי מקבלת אינפוזיות  באופן קבוע  עד שהתאשפזתי  אישפוז של שבועיים ששיקם אותי משמעותית ובמהלך האישפוז עברנו דילול בשבוע 11+ 5 של עובר אחד לאחר שקיפות עורפית. זה גם היה הרצון שלנו למרות סיכונים וגם הרופאים המליצו כדי לתת יותר סיכוי להריון הזה ולהפחית את התסמינים של ההיפראמזיס. החלטה לא פשוטה...
שבוע וחצי אחרי האישפוז התחילו להם החגים ואפילו שנהייתי צימחונית, הצלחתי קצת לאכול... שבוע 14 - יצאה קצת בטן ואני בעננים... לא יכול להיות יותר טוב מזה.
ירדנו לאילת... ושם קיבלתי קצת צירונים- הלכנו למיון ולא ניתן לבצע אבחנה חד משמעית ולסייע .
שבוע 15 - סקירה מוקדמת מצויינת!!! גילינו שיש לנו בן ובת- מושלם!!!
התחלתי להרגיש קצת יותר טוב, אני פחות מקיאה, פחות צרבות, חזרתי לאכול קצת פירות וירקות.. ואני אומרת לעצמי כל הזמן.. לא נורא, את סובלת ועוד תסבלי- אבל זה יהיה שווה את זה לגמרי .. הכל ישכח...נכנסתי כבר לאופוריה והחרדות של תחילת הריון ( חשש להפלות) פחתו.
ב- 22.10 בשעה 7:00 בבוקר הייתה לי  ירידת מים מתוך שינה- לקחנו את עצמנו אני והחצי תוך 5 דקות ונסענו לאיכילוב.
במיון,ראו מיעוט מי שפיר אצל העוברית ולא ידעו לומר לו כיצד זה יתפתח. אני כבר התחלתי לנחם את עצמי שלא נורא, מקסימום אצא עם ילד אחד מההריון הזה. אושפזתי. לפנות בוקר התחילו צירים... רופא בדק אותי והייתי עם פתיחה של 3. העבירו אותי לחדר לידה, בעלי הגיע ודודה שלי המלאכית שהיא מיילדת באיכילוב ( היה לי כל כך הרבה מזל שהיא הייתה איתי שם ) ילדתי את העוברית תיק תק ( כמובן שזה כאב ) אך שכבר רציתי לקחת אפידול הייתי עם פתיחה מלאה. העובר .. יצאה אחרי שעה וחצי אחרי קבלת פיטוצין. משם הובהלתי לגרידה בהרדמה מלאה. בחדר לידה הייתי כל כך מנותקת מהסיטואציה שחשבתי על זה שאני צריכה לחזור לעבוד (הייתי בשמירה) ולא על האבידה הגדולה. הבכי הקורע לב הגיע כשחזרנו הביתה... יום אחרי... פתאום לראות את עצמי במראה ללא בטן בכלל...בלי תחושת התזוזות בבטן -פתאום הבנתי. 
בחודש וחצי שלאחר מכן שידרתי עסקים כרגיל.. לא רציתי להראות לסביבה שלא הכל בסדר... הייתי באירועים- חתונות, בריתות.. טסתי לחול - ברלין וברצלונה והמשכתי הלאה ( שחקנית טובה ).
בשבוע שחזרתי לעבודה נפלה עלי הפצצה ... שאני לא בהריון! ומי יודע מתי גם אהיה... זה יכול לקחת זמן... אני בת 30 בחודש הבא וכל כך חלמתי להיות אמא צעירה.
שונאת שאומרים לי ... "את תראי, עשיו תיק תק תהיי בהריון...הגוף זוכר, הרחם מוכן" גם רופאים, גם משפחה.... מי מבטיח לי את זה?
בינתיים המצב כזה שקיבלתי ווסת אחת... ואין זכר לביוץ- כבר 3 שבועות אחרי הווסת- יש לי תסמינים של שחלות פוליציסטיות... נהדר!!!
כל כך רציתי להימנע מהורמונים הפעם. אבל כנראה שאין מנוס. הרופא שלי המליץ לי הפעם  לקחת כדורים שלא שמעתי עליהם  לפני בהקשר של פוריות.. רציתי לדעת אם למישהי יש ניסיון איתם- לטרוזול פרמוז ( משמש חולות סרטן שהחלימו) מסתבר שהם מעודדים ביוץ.
זהו, זה הסיפור שלי.. בעיקר ארוך, מורכב, מסובך, כואב וכרגע- אין לו סוף טוב... מקווה שיהיה בקרוב.
אשמח לשמוע קצת מילות עידוד מבנות שעברו תהליך דומה ושזה נגמר להן טוב...
שבוע קסום  לכולן ובשורות טובות שיהיו בחג הניסים.
 
 
לא ידעתי שיש דברים כאלה...
20/12/14 18:44
64צפיות
עד שזה הגיע אליי. הנחמה היחידה שלך זה שזה קרה באופן טבעי ולא בשלב בו את צריכה להחליט אם להמשיך או להפסיק את ההריון כמו אצלי שעברתי הפסקת הריון בשבוע 23 בעקבות ירידת מים.
המקרה שלך קשה מהצד האחר. מי לא רוצה תאומים בן ובת בטח אחרי שנה וקצת של ניסיוניות...? כולם. כמו התגשמות חלום. בעיקר לזוג בלי ילדים. החלומות... התקוות...
אבל עוד יהיה טוב. לכולנו.
לא ידעתי שיש דברים כאלה...
20/12/14 18:44
21צפיות
עד שזה הגיע אליי. הנחמה היחידה שלך זה שזה קרה באופן טבעי ולא בשלב בו את צריכה להחליט אם להמשיך או להפסיק את ההריון כמו אצלי שעברתי הפסקת הריון בשבוע 23 בעקבות ירידת מים.
המקרה שלך קשה מהצד האחר. מי לא רוצה תאומים בן ובת בטח אחרי שנה וקצת של ניסיוניות...? כולם. כמו התגשמות חלום. בעיקר לזוג בלי ילדים. החלומות... התקוות...
אבל עוד יהיה טוב. לכולנו.
משתתפת בצערך,
20/12/14 19:02
46צפיות
מאוד מבינה את כאבך. אגב, יש לי אח תאום, כך שגם מאוד מתחברת לכאב הכפול הזה. כל הזמן חושבת על האושר שהיה להורים שלי שבגיל 28 נולדו להם באופן טבעי ולאחר הריון תקין בת ובן בריאים. לאחר 5 שנים נולד אחי הצעיר. מוצאת עצמי מקנאה באמא שלי, שהצליח לה כל כך בקלות...
זה נשמע מגוחך, ממרום גילי וגילה (אני בת 41, והיא בת 69).
 
בכל מקרה, נותר לי לקוות עבורך לטוב, ושולחת חיבוקים של נחמה ואמפטיה. גם לי לא אכפת לסבול, אבל שתהיה לסבל הזה תכלית. יש לי שני ילדים, ועברתי 7 הפלות (אחת בין שני ההריונות התקינים, ו6 ברצף בנסיון להביא את השלישי). בהריון הנוכחי (כיום בשבוע 32) החרדות כה זוועתיות, שלא אפשרו לי כלל לישון וסבלתי ממגרנות נוראיות. בשבוע 19 התחלתי לקחת כדור נוגד חרדה, ולאחר כחודש וחצי התחלתי להרגיש הקלה מסויימת בשינה ובמגרנות. כל הזמן הזה אני מבקשת ומתחננת שהסבל הנפשי והפיזי לא יהיו לשווא. שיקרה לי הנס הפעם. מאחלת לך גם נס בהריון הבא.
שלום. חדשה בפורום
18/12/14 12:52
188צפיות
הי. לא ככ נעים להגיע לפורום כזה... לצערי אני הולכת לעבור הפלה שנייה ברצף...
יש לי שתי בנות בריאות ומתוקות, בנות כמעט ארבע וכמעט שש.
לפני שנתיים אני ובעלי ניסינו שוב להרות, ורק כעבור שנה נכנסתי להריון, כשהייתי בשבוע 12 בשקיפות עורפית, גילינו שהעובר לא התפתח משבוע שמונה...
עברתי גרידה באותו יום. הייתי במצב די קשה ולא הפסקתי לבכות עד שגיליתי שאני שוב בהריון כעבור שלושה חודשים... 
ההריון הזה לווה בהמון חרדות וחששות. ובאופן טבעי מאוד רצינו הפעם בן. הגעתי עד לסקירה מוקדמת בשבוע שעבר, שבה התברר שהעובר מאוד פגוע..
מפה לשם יש לי תור לגרידה באסף הרופא שבוע הבא.
רציתי לשאול אם מישהי עברה שם גרידה ואם כן מה היו התופעות הטבעיות אחריה?
פעם קודמת ההריון היה הרבה יותר צעיר ולא היה שום דבר מיוחד...
משתתפת בצערך...
18/12/14 13:39
64צפיות
מאוד קשה וכואב... אבל כיף לך שיש לך בבית 2 בנות. מה אמור היה להיות הפעם?
מהם המומים שהתגלו?
אני אישית עברתי לידה שקטה ללא גרידה אז לא יודעת איך זה אבל מאחלת לך שיעבור מהר ותיכנסי להריון במהרה....
הי
18/12/14 14:05
82צפיות
באמת כיף עם הבנות... הן מאוד מעודדות אותי.
הפעם יש בן.. וכנראה סובל מכליות פוליציסטיות. אז אין לו מים בכלל וגם לא שלפוחית שתן....
וכל מיני איברים היפר אקוגניים... שלא נשמע את המילה הזאת יותר בחיים!!!
השם ישמור
18/12/14 15:26
60צפיות
לא ידעתי שיש כאלה דברים בכלל. זה ודאי?
שלא נדע.
לי יש בת מקסימה והייתה אמורה להיות לי עוד אחת.
איזה עצוב
18/12/14 15:32
55צפיות
והכי משגע אותי שאומרים לי להגיד תודה, כי לשולה מהמכולת היה הרבה יותר גרוע
באיזה שבוע היית?
18/12/14 15:34
53צפיות
וכמה אמרו לך לחכות להריון הבא?
הייתי בשבוע 23
18/12/14 15:52
55צפיות
והייתה לי ירידת מים. ילדתי בלידה שקטה אחרי המתת העובר.
האם בדקת אצל כמה רופאים את האבחנות?
כל כך
חבל.
º
הבחנה
18/12/14 15:52
29צפיות
ואני התחלתי כבר לנסות שוב
18/12/14 17:06
50צפיות
כעת כשאני אחרי מחזור אחד. יותר נכון עוד לפני המחזור הראשון כבר ניסיתי.
עברתי גרדה בשבוע 18 באסף הרופא
18/12/14 16:23
73צפיות
התהליך הוא כזה:
את מגיעה יום לפני להכנסת לימינריות, כל אחת וכמה שהיא צריכה ...לי הכניסו 7.
ההליך הזה לא נעים בכלל, הוא קצת כואב...אבל, שוב, כל אחת ויכולת ההתמודדות שלה. את נשארת עם הלמינריות בפנים עד ליום למחרת...בעצם עד הגרידה..אחרי שמרדימים אותך מוציאים את זה ועושים את הגרידה.
לאחר מכן שולחים אותך הביתה עד למחרת בבוקר...את צריכה להתיצב מוקדם מאוד ומכינים אותך לגרידה...החלק של הגרידה הכי פשוט...את פשוט מורדמת ומתעוררת אחרי.....את נשארת עוד כמה שעות ושולחים אותך הביתה כשהכל בסדר.
אחרי זה אם כואב לך קחי כדורים...וכמובן את האנטיביוטיקה....לאחר מכן אחרי שכל ההליך הפיזי ניגמר מתחילה ההתמודדות...
אצלי לא היה צורך להמית את העובר כי הגעתי לשם כי לא היה דופק 
קחי משכך כאבים לפני ההכנסה אומרים שזה עוזר. אני אישית זאת הייתה הפעם החמישית שאני עוברת הפלה וידעתי שלי זה יהיה כואב אז נשארתי לאשפוז ונתנו לי בלילה זריקת וולטרן שעזרה לי מאוד לכאב.....
עברת 5 הפלות??
18/12/14 17:02
59צפיות
למה? בדקת קרישיות?
בדקתי הכל
19/12/14 22:45
43צפיות
יש מקרים שהם פשוט לא מוסברים....ורק צריך לנסות ...ולנסות..עד ש...יהיה לי בייבי קטן ואהוב
שלום לך,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/12/14 17:25
46צפיות
צר לי מאוד על כך שאת נאלצת להיפרד מהריון אהוב ויקר.
באיזה שבוע את?
מכירה הרבה נשים שעברו גרידה באסף הרופא.
יום לפני צריך להגיע להחדרת לימנריות. לא הכי נעים. כדאי לקחת משכך כאבים לפני.
התופעות הן כמו בגרידה הקודמת. התכווצויות, דימום ויכול להיות שגם יהיה חלב. כדאי לבקש מרופא המשפחה כדורים.למקרה שיהיה. או ליבש בדרכים אחרות כגון כרוב, שתיית תה מרווה .
אסף הרופא לא אוהבים לתת את הכדור.
קחי לעצמך כמה ימי מנוחה אחרי.
חיבוק גדול 
שולחת חיבוק גדול.
 
משתתפת בצערך ושתעברי את זה בקלות
18/12/14 21:47
43צפיות
אני עברתי הפסקת הריון בקפלן.
גם לי יש 2 ילדים בבית בן ובת שיהיו בריאים!
היתה אמורה להיות לי עוד בת , הייתי אמורה ללדת לפני כמה ימים....
מאז שעברתי את הפסקת ההריון אני כל כך חרדה לילדים בבית...
מקווה שיעבור לי.....ויהיו בשורות טובות לכולנו בהמשך....
תרגישי טוב!!!!
º
עוד יהיה לנו טוב...
19/12/14 08:22
11צפיות
אני גם מתחילה לפחד עליהן..
19/12/14 08:36
33צפיות
עשו לי מי שפיר כדי בהמשך לדעת אם זה גנטי או לא...
אבל כמובן שנכנסתי לאינטרנט וקראתי על המחלה הזאת... וקראתי שאצל מי שהמחלה הזאת מופיעה בגיל גדול יותר זה מתחיל ככאבי בטן, וכמובן שהבת שלי הגדולה חזרה מהגן עם כאבי בטן וגם הבוקר התלוננה... אני ממש מקווה שזה לא גנטי כדי שבכל מקרה אני ארגע מזה...
º
תבדקי ותיהיי רגועה יותר
19/12/14 11:30
8צפיות
שבת שלום לכל הנשים האהובות, האוהבות.
19/12/14 15:58
90צפיות
אני חושבת שבגלל שיש בנו הרבה אהבה יש גם הרבה כאב וחמלה.
שולחת חיבוק ונחמה לכולנו. 
שבת שלום. 
 
 
º
תודה רבה מסכימה עם כל מילה! שבת שלום וחג חנוכה שמח.1
19/12/14 17:35
25צפיות
מזכירה לכן את מפגש הפורום שיתקיים ביום חמישי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/12/14 13:58
17צפיות
ביום שני נעשה רשימה סופית של מי שמגיעה.
וכמובן מה כל אחת מביאה.
מקווה שתהיה היענות ושהפעם זה ייצא לפועל.
סופשבוע נעים
הפלה בהריון ראשון
18/12/14 05:26
178צפיות
הריון ראשון, העובר ככל הנראה איבד דופק ב9+2. אני יודעת שהגוף עושה את שלו ובורר, וכנראה שמשהו לא היה תקין ומזל שזה קרה בשליש הראשון... אבל עדיין, אין לי איך להתמודד עם האכזבה כי הציפייה היתה כה גדולה. כל כך רציתי את התינוק הזה. ההפלה פוספסה, דימומים קטנים והגוף לא רוצה לסלק את העובר. 
אני בארה"ב, אז המשפחה לא פה ולהתחיל לספר להורים שלי, שלו, לאחיות, לסבתא... לא הוסיף...בכלל.
הרופא רשם ציטוטק. ארבעה כדורים בנרתיק נגלה ראשונה ואם אחרי 4 שעות אני לא מתחילה לדמם אז עוד ארבעה. נכלאתי בבית עם בעלי... מה הייתי עושה בלעדיו. הכאבים היו כל כך חזקים שלא הצלחתי לשבת, לעמוד, לשכב... הקאתי ושלשלתי את נשמתי. הדימום הגיע יום למחרת... בעיקר דם נקי מעט מאוד חתיכות שלייה, אין סימן לשק ההריון באגמי הדם שיצאו לאסלה. 
עכשיו בקושי יוצא משהו, יומיים וחצי אחרי... לא יודעת מה לעשות. לא רוצה לעבור גרידה. למה הרופא לא נתן לי מיפיג'ן? מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי להציל את המצב?
 
מיואשת ומפוחדת... מה זה אומר על הריונות עתידיים?
 
צריכה עידוד, תמיכה ותשובות.
תודה.
אובדן הריון קשה בכל שלב...
18/12/14 08:10
73צפיות
אבל כמו שאמרת עדיף מוקדם מאשר מאוחר.
כשההריון שלי התחיל עם דימומים מסיביים מאוד ועם שטף דם בין השיליה לרחם רק רציתי שהוא ישאר. בכל מחיר וטעיתי. היה עדיף שיסתיים בשלב ההוא וללא בחירה פעילה שלי בשבוע 23 בעקבות ירידת מים. הגוף עושה את מה שנכון לו ואין זה אומר משהו על הריונות נוספים...
ההריון הראשון שלי היה הריון כימי אחרי הרבה מאוד ניסיונות וחששתי אחריו ילדתי ילדה בריאה בשבוע 40 ורק אחרי הגיע ההריון שהסתיים. כלומר: תמיד יכול להיות הריון תקין או לא תקין לאותה אישה.
תעשי את כל הבדיקות (תבדקי גם קרישיות) ותמשיכי האלה בניסיונות להריון הבא.
18/12/14 08:18
37צפיות
זה קורה, עם כול הכאב, זה קורה לרבות מאיתנו , יותר ממה שאנחנו מודעות
זה לא אומר שום דבר לגבי הריונות הבאים,
חיזקי ואימצי , שולחת חיבוק
מצטרפת לעידוד ותמיכה-
18/12/14 12:41
46צפיות
מצטערת עבורך על ההפלה שאת נאלצת לעבור. מבינה היטב על מה את מדברת.
לגבי הפן הטכני- את צריכה ללכת להיבדק אצל הרופא שלך ולבדוק האם אכן הכל יצא. הפלה עם ציטוטק לפעמים לוקחת הרבה מאוד זמן. אני דיממתי לאורך שבועות (זה היה סיוט!), אבל יש כאלו שגומרות עם זה תוך זמן יותר קצר.
מקווה שהכל יצא עם הציטוטק ושלא תצטרכי לעבור גרידה, אבל גם אם כן- זה לא סוף העולם. באמת שלא.
זה חרא, אבל לא סוף העולם.
בנוגע להריונות הבאים- זה לא אומר כלום (!!!) על ההריונות הבאים. יש המוני על המוני נשים שעוברות הפלה, ולאחריה זוכות בהריון תקין ובילד בריא. גם לי היתה הפלה אחרי הבת הראשונה+גרידה, ושלושה חודשים לאחר מכן נקלטתי להריון תקין עם בני (כיום בן 5)- ילד מקסים ובריא.
 
יואו איזה קשה..
18/12/14 12:46
37צפיות
זה ממש ממש לא נעים ומפחיד ומבאס ועצוב... אין מילים. רק שיהיה לך בקלות בפעם הבאה...
תני לרגשות שלך לצאת לאט לאט לא לדאוג אם עצובים וזה לא מיד עובר...
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/12/14 12:49
28צפיות
צר לי על ההריון שהפסיק להתפח.
זא אכן כואב ועצוב מאוד במיוחד שאת רחוקה מהמשפחה התומכת.
אבל יש את בעלך שתומך ונמצא שם עבורך. לצערי הפסקות דופק והפלות שכיחות בסמסטר הראשון של ההריון. ולא תמיד ניתן לדעת למה .
לגבי ההמשך, הכי טוב שתדברי עם הרופא שלך. הוא יחליט האם להמשיך בעוד סבב של ציטוטק או 
או לשלוח אותך לגרידה במידת הצורך.לפעמים אין ברירה ולא הכל יוצא.
בכל מקרה חשוב שתהיי במעקב ,אולטראסאונד ובדיקת בטא.
זה לא אומר לגבי הפעם הבאה שום דבר.
שולחת חיבוק גדול 
תודה לכולן על התמיכה
19/12/14 01:39
37צפיות
הייתי אצל הרופא היום. 
מהרגע שהוזן במחשב שהפלתי, הקול של כל אחד במרפאה שמדבר איתי כדי לקבוע משהו (אחיות, מזכירות, רופאים...) מדבר אליי בטון אחר... טון של רחמים... טון של הליכה על קליפות ביצים. בא לי לבכות. המזכירה שאף פעם לא זכרה אותי קודם כבר יודעת את השם שלי (שהוא לגמרי לא קל לזכרון לאמריקאים)... לא יכולתי להתאפק וסיננתי לה "כמה עצוב שאת זוכרת אותי..."
היום לא מדדו לי משקל... גם לא שאלו אותי אם אני ממשיכה לקחת חומצה פולית... גם לא שאלו אותי אם כואב לי... פשוט כי אני כבר לא בהריון. 
חיכיתי בחדר ההמתנה כדי לראות את הרופא... אנשים עם תינוקות נכנסים, ופתאום אני שונאת כל מי שיש לו תינוק. לא מסוגלת להיות רציונאלית.
 
האולטראסאונד הראה ששק ההריון לא שם... פיצי מצא את דרכו החוצה. יש שלייה בעובי 1 ס"מ שצריכה לצאת. הרופא אומר שזמן + מיפיג'ן יעשו את העבודה. נראה מה קורה, אבל עכשיו אני קצת יותר אופטימית לגבי עניין הגרידה (טפו טפו שלא אצטרך).
 
ההורים שלי, שלו דוחפים לדבר על זה... לא בא לי לדבר על זה? מה כבר יש לי להגיד? תנו לי להתקדם הלאה לעבר העתיד ולא לשקוע בדכאון הזה.
את תעברי את זה...
19/12/14 08:21
23צפיות
יבוא הריון טוב ואת תיהיי מאושרת יותר מאי פעם. ההפלה לא אומרת כלום על העתיד.
תגידי תודה שהם נהיים נחמדים..
19/12/14 12:25
36צפיות
בארץ היחס דוחה בכל מצב. מזכירה מגעילה תמשיך להיות מגעילה גם אם את מתקשרת לשאול על הפסקת הריון... זה הכי שובר
היי,
19/12/14 13:55
19צפיות
אני חושבת שזה דבר נהדר שיש את המודעות במרפאה ויודעים מה לשאול ומה לומר.
הלוואי וזה היה כך. זה עדיף מלהגיע למרפאה ושהרופא לא זוכר כלום או יודע ולכן גם לא מתייחס לכאב ולמה שעברת.
בצוות שאני נמצאת בו ,אנחנו בהחלט מנסות להגיע למצב הזה בקופות החולים.
אני מקווה מאוד שהכל ייצא ושלא תצטרכי גרידה.
לגבי השיתוף והדיבור, מהניסיון שלי, כל אחת מתמודדת אחרת. יש כלו שרוצות שיעזבו אותן בשקט והן מתמודדות עם עצמן.ויש כאלו שזקוקות לדבר ולשתף.
אין נכון או לא נכון. רק חשוב לתת מקום לרגשות ולכאב.לא להדחיק אותם כאילו לא היו. 
זה שם, זה קרה וזה עצוב. תמצאי את הדרך שלך שמדוייקת ומתאימה לך בכדי לעבד את מה שהיה.
תני לאוהבים שמסביבך להכיל ולתמוך בך.
חיבוק גדול וסופשבוע נעים.
הכאב הבלתי נגמר...
16/12/14 12:36
253צפיות
זה בא בגלים...
יש שעות יותר טובות ופחות טובות.
יש ימים קלים יותר וקלים פחות.
אבל אני תמיד יודעת שהדיכאון הבא מעבר לפינה.
יכלה אולי היום להיות לי ילדה בריאה נוספת.
לא ברור לי למה וויתרתי כל כך בקלות על התינוקת שגדלה בתוכי.
אני כל הזמן קוראת את הסיפורים על תינוקות שנולדו מוקדם מאוד והיום בריאים או על נשים שהיתה להם ירידת מים בשבוע שלי 23/24 ומשכו כמה שבועות וילדו ילדים בריאים.
מרגישה שאם הייתי מושכת היה קורה לי נס.
מהדהד לי בראש המשפט של הרופא מהועדה שמבחינתו אני שם עד חנוכה. ובכל זאת החלטתי לותר וזה כל כך כואב.
מה יהיה איתי? אני מרגישה שלעולם לא אצליח לשכוח מזה.
תסמכי על הטבע. תעזרי לעצמך
16/12/14 15:18
103צפיות
רונית יקרה,
אני מבינה את התחושה.  אני חשתי כישלון כאמא וכאדם.  הרגשתי כמו גרגר אבק.
ההחלטה להפסיק את ההריון בשבוע 23 היתה קשה ועדין.  והאשמה שלא שמרתי על עצמי,  הזזתי רהיטים כבדים יומיים קודם והתרוצצתי.  הרגשתי כמו כלום.  כמו בנאדם אפסי וחסר ערך.  המון כעס עצמי ואשמה. שנאתי את עצמי.
עברו 6 שבועות.  התחלתי לפני שבועיים ציפרלקס ואני מתחילה לחזור לשפיות ולצאת מהדיכאון.  אני עדין עצובה אבל עוזרת לעצמי.
גם בשיחות עם פסיכולוגית. אתחיל הליכות או פעילות.
דרך השיחות הבנתי שתסריט בריא לא היה ללא סיכון גבוה לכולנו,  ודרך שיחות עם הורים לפגים הבנתי עוד.
אני מניחה לעצמי.  עשיתי באותו רגע כל מה שהיה אפשר בתמונת המצב דאז.  התמונה משתנה אבל זה מה שהיה.
ממהרת לחזור לתהליך של הריון כי אין לי דרך להתגבר על האובדן למעט לקבל חזרה חיים חדשים.
תעזרי לעצמך בכל דרך.  לא מגיע לך להרגיש ככה.  תני מקום לחיים ולטבע להחליט בשבילך.  לא הכל תלוי בך ולא בהכל את אשמה.  תסמכי על הטבע.  
אני יודעת שכדורים יעזרו לי
16/12/14 17:38
88צפיות
אבל חוששת להתחיל כי אני מנסה להיכנס להריון ועל ההריון הקודם גיליתי מאוחר.
אני גם הולכת למטפלת אבל זה עוזר רק לפרקים וטיפול פסיכולוגי זה דבר מוגבל.
גם לך היתה ירידת מים?
היתה ירידת קרומים ללא ירידת מים
17/12/14 01:03
75צפיות
עשיתי הפסקת הריון בשבוע 23.1 לשני תאומים בריאים.  אני עדין חושבת שזו ההחלטה השפויה שהייתי צריכה לעשות. התייעצתי עם כמה מומחים בארץ שכללו משפחה ורופאים בכירים בתחום,  וחברות עם ילדים פגים.
הייתי כן עושה מעקב צוואר ותפר צווארי,  זו היתה הטעות שעשיתי.  אבל כשכבר הגעתי לבי"ח ושמרתי אותם שבוע בלי לקום מהמיטה זה כבר היה מאוחר מידי להציל את ההריון. אותם.

לגבי כדורים התייעצתי עם רופא הפריון שלי,  וגם רופאת משפחה. הרבה מהמטופלות שלו על כדורים וזה לא מפריע להריון.  דיכאון לדעתי יכול להזיק ויכול גם להישאר הרבה זמן.  לכן חשוב לעשות מה שניתן כדי לעזור לעצמך נפשית.  זה בריאותי בעיני.  אחרי חודש הבנתי שהוא לא הולך לשום מקום ושום דבר לא משתנה אצלי ולכן התחלתי לפני שבועיים רק.
אני מרגישה שלעולם לא אהיה כשהייתי,  אופטימית ונאיבית.  אין לי ילדים קודמים.
הפסיכולוגית שלי אומרת שזו הכנה להורות..
עצוב לי שאין לך ילדים קודמים....
17/12/14 06:58
67צפיות
אבל יהיו לך.
לי יש ילדה אחת ול 2 ההריונות לקח לי שנה להיכנס.
אני אוכלת את עצמי כי אחרי ירידת המים החזקתי מעמד 6 ימים בלי התפתחות של לידה וכבר הגעתי לשבוע 24 ועשו לי את המוות עד שאישרו את הפסקת ההריון כי לא פיתחתי צירים ולא התקצר הצוואר. אבל כל כך רציתי ילדים מושלמים שפישלתי. מאמינה בכל מעודי שהיום הייתי עם ילדה בידיים. המים גם התחילו לרדת לאט יותר (למרות שלא עלו בכמות). כל הסיפורים האלה שאני קוראת פשוט הורגים אותי.
לא יודעת למה ויתרתי.
לא הבנתי את הטעות שעשית..
17/12/14 18:45
54צפיות
עשית מעקב ותפר או שלא..? סליחה, לא הבנתי מדברייך..
כ"כ איתך..אמנם לא תאומים. אבל גם המקרה..
החיים משתנים..הכאב קיים תמיד..
 
הי תודה
17/12/14 19:03
44צפיות
לא עשיתי מעקב ולא תפר.  לא ידעתי שצריך בתאומים לעקוב יותר אחרי הצואר.  היתה לי הפלה קודמת עם גרידה והרחבה של 9 ממ ואחכ תאומים.  הצוואר בשילוב בתאומים וההפלה הקודמת לא עמד בעומס.  בעיה מכנית פנימית.  אפשר היה לעקוב ולעשות תפר.  החמצת חיי.  
זו לא אשמתך!
17/12/14 19:11
38צפיות
הרופאים היו צריכים להציע לך את האופציה!
קשה לחשוב שניתן היה למנוע
17/12/14 22:51
33צפיות
כנראה שלא ניתן היה.  ההריון לא נגמר תקין וזהו.  אולי אפשר לשים "קביים" בהריון עם כל מיני תמיכות וכו' אבל תינוקות שמנמנים בשבוע 38 לא היו יוצאים מזה. בשלב מסוים ההריון של התאומים היה מתפקע.  
בכל אופן אי אפשר לדעת איזה תסריט היה גם עם תפר.  זה נגמר ונשבר וזהו.
אגב,  לגבי ילדים נוספים אני בעוד חודש וחצי אתחיל שוב,  מחכה למחזור ראשון.  עברו 6 שבועות בנתיים...
בהצלחה!
18/12/14 00:46
18צפיות
אני כבר אחרי המחזור הראשון ומנסה בכל מעודי. הלוואי ומשהו טוב יקרה.
תודה גם לך רונית.. אני
19/12/14 09:24
10צפיות
מחכה למחזור ראשון.. עדין לא הגיע. שיהיה לנו הריון בקרוב עם תינוק או תינוקת שמנמנים ובריאים שיוולדו בשבוע 40 ��
º
אמן!
19/12/14 11:26
3צפיות
כל כך מבינה
16/12/14 18:47
84צפיות
גם לי הייתה צריכה להיו עכשיו עוד בת. להיות איתה בחופשת לידה... כמה פינטזתי והכל יתפוצץ לי בפנים.
 
לי גם הייתה ירידת מים בשבוע 21 אחרי חודש דימומים לא פוסקים.
גם אני שואלת את עצמי שאלות אילו הייתי מחכה ...אבל מנסה להסביר לעצמי שטוב לא היה יוצא מלחכות עוד ...
אני מנסה לשכנע את עצמי שלכל דבר יש סיבה ואולי הפסקת ההריון הזאת תוביל למשהו טוב יותר....מקווה...
קשה לי עם הסביבה, ניתקתי והתרחקתי מאנשים , משפחה , חברים שפשוט לא עשו לי טוב.
החלטתי שאני קודם חושבת על עצמי ועל מה אני מסוגלת להכיל!
 
הלוואי ויקרה לנו נס ונקבל בפעם הבאה תינוקת בריאה !
אמן!!
 
 
אני כל הזמן מדמיינת איך
16/12/14 20:26
79צפיות
היא הייתה נראית. לא ראיתי אותה ומעניין אותי אם היא הייתה דומה לי ואיזו ילדה יכלה להיות לי. ירידת המים שלי הייתה בשלב של גבול החיות (שבוע 23) ולכן זה קצת שונה משבוע 21. לא שהכאב שלך קטן משלי אבל את יכולה להתנחם בכך שלך היה פחות סיכוי למשוך ולצאת עם ילד חי. אני לא מצליחה להתאושש מזה ואם לא אכנס להריון מהר אני אתמוטט.
רוצה להגיב דווקא מהמקום המקצועי-
17/12/14 09:19
76צפיות
אין אחת יותר ממני שמבינה את הכאב שלך ושל כולן פה. יחד עם זאת, חייבת לומר שפגות קשה זה אחד הפחדים הכי קשים שלי. זה גרוע יותר ממוות. רוב הפגים שנולדים בשבוע 24 וגם קצת למעלה מזה לא שורדים, ואלו ששורדים- רובם ככולם סובלים מפגיעות קשות ביותר- שיתוק מוחין, פגיעה מוחית קשה, עיוורון, חרשות ועוד. אז אולי קראת על אי אלו ניסים שהתרחשו, אבל אלו המקרים יוצאי הדופן. לפגות יש השפעות מרחיקות לכת- על כל המשפחה.
בבקשה תפסיקי לענות את עצמך, כי אין לך על מה. אף אחת לא אשמה במה שקרה לה וגם את לא אשמה. גם כך מספיק קשה לנו. רגשות האשמה לא מוסיפים לאף אחת בריאות, מה גם שאינם מוצדקים.
מצטרפת להמלצה על תמיכה מקצועית. גיליתי שעבורי השילוב הנכון ביותר הוא השילוב בין שיחות לטיפול תרופתי.
הבנתי שעברת 7 אובדים
17/12/14 10:48
64צפיות
ואת בהריון כרגע וזה נותן לי המון כח להאמין!
היום דיברתי עם המטפלת שלי על שילוב של טיפול תרופתי והיא בעד. אבל אני חוששת לגלות שאני בהריון מאוחר ובינתיים להיות עם כדורים.
באיזה שבועות הסתיימו ההריונות שלך ולמה?
היי רונית,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/12/14 13:32
41צפיות
אני מכירה הרבה נשים שלקחו תרופה וזה עזר להם מאוד. זה לא חייב להיות לכל החיים.(שזה גם בסדר)אלא עד שתרגישי חזקה יותר.
ויש תרופות שניתן לקחת גם בהריון. מטפלת בהרבה כאלה. פשוט חייבים לוודא את זה מההתחלה.
 
אכן-
18/12/14 12:33
26צפיות
יש לי שני ילדים (בת 8 ובן 5). בין שניהם היתה לי הפלה אחת עקב הפסקת דופק בשבוע 9+גרידה.
כאשר בני היה בן שנה, בהיותי בת 37, התחלנו לנסות שוב, ומאז- הפלות בלי סוף- 6 ברצף.
מתוך 7 ההפלות- היו לי הריון כימי אחד, 5 הפסקות דופק בשבועות 7-9+גרידה או ציטוטק (פעם אחת ציטוטק), ופעם אחת טריזומיה 18 והפסקת הריון בשבוע 16 עם גרידה של סיוט פיזי מהחיים.
 
כעת אני בהריון האחרון ביותר (אני בת 41 בעוד חודש), בשבוע 31.4. כמובן שהוא מוגדר הריון בסיכון גבוה בגלל מספר סיבות, בעיקר על רקע כל הגרידות שעברתי, הרחבות צוואר הרחם ורחם שעברה גם שני ניתוחים קיסריים. כל שבוע אני במעקב, מתה מפחד, בחרדות קשות, מלווה בשיחות וגם בטיפול תרופתי נוגד חרדה. כל אלו והתמיכה מהמשפחה ומהחברות ומהפורום הנפלא והטראגי הזה, מאפשרים לי לשרוד ולשמור את הראש טיפה מעל למים. כמובן שהעובדה שיש לי שני ילדים בריאים ומקסימים תורמת אף היא לבריאות הנפשית שלי.
 
שתדעי שיש טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון שניתן לקחת אותו כבר מראשית הריון, או מהשלבים שאת נמצאת בהם, של טרום הריון. יש כמובן להתייעץ עם פסיכיאטר/ית מומחים לנשים (יש דבר כזה).
בדיעבד, אני חושבת שהייתי צריכה להתחיל להיעזר בטיפול תרופתי כבר בראשית ההריון הנוכחי. אני מטופלת אצל ד"ר ורד בר, שהיא פסיכיאטרית נשים שגם מתמחה באובדני הריון. מעולה, מקצועית ואמפטית ביותר.
 
מאחלת לך שאובדן ההריון הזה שחווית יהיה הראשון והאחרון, ושלאחריו יבוא הריון תקין שיגמר בשמחה גדולה.
אני מאד הייתי רוצה לנסות הריון נוסף אך
17/12/14 09:37
80צפיות
בן זוגי לא רוצה כרגע לנסות, רוצה לדחות את זה ואני ממש מתוסכלת מזה.
פוחדת שאני אחבל ביחסים שלנו בגלל שהוא לא מוכן לתת לי מה שאני זקוקה לו כדי לחוות חוויה מתקנת אולי....
אני מאגישה שאם לא אכנס להריון בקרוב זה כבר לא יקרה. כאילו היתה לי הזדמנות והיא התפקששה, ועכשיו אני משלמת את המחיר ואצטרך
להסתפק במה שיש, שיש הרבה אני חס וחלילה לא מתלוננת אבל בכל זאת רציתי שוב לחוות את ההריון, הלידה, התינוק החדש עם כל הקושי שבדבר.
אני מרגישה שלא אהיה וארגיש שלמה עם עצמי עד שלא אלד פעם נוספת. 
לפעמים עובר לי בראש להביא לבד, עוד ילד, אם הבן זוג שלי לא בעניין אבל כמובן שיהיו לזה השלכות...
 
בחיים צריך לקחת החלטות קשות....
אני לא יודעת בת כמה את
17/12/14 10:45
55צפיות
אבל אם זה הרצון שלך כדאי מאוד שזה יקרה.
חייבים חוויה מתקנת. תשבי איתו לשיחה ארוכה ורצינית ותסבירי לו באמת עד כמה זה חשוב לך. קשה לי להאמין שהוא לא יבין אותך. אני לדוגמא תמיד רציתי שניים או שלושה ילדים ואם אלוהים ייתן לי היום ארצה גם ארבעה. אני כבר מתכננת את ההריון אחרי הבא בראש. אבל אוטוטו בת 30 ולא יודעת כמה יתאפשר לי.
º
אני כבר בת 36 וחצי...
17/12/14 11:07
37צפיות
גיסתי ילדה בגיל 40
17/12/14 11:13
55צפיות
אז הכל פתוח... :)
היי,
17/12/14 13:34
35צפיות
אולי כדאי ללכת לייעוץ זוגי על מנת ולנסות לגשר על הפערים.
לפעמים צד שלישי עוזר הרבה.
בהצלחה
º
גם אני כל הזמן מדמיינת..
17/12/14 18:48
35צפיות
גם אני כל הזמן מדמיינת...
17/12/14 18:50
43צפיות
איך היא הייתה נראית..ומה היה קורה אם הייתי צורחת ומשתוללת שם שיצילו אותה. ואחרי שזה קרה גם ראיתי כתבות על פגים שנולדו ושרדו בצורה יפה  מאוד. וכל הזמן מדמיינת לי שאני מתחננת אליהם שיצילו אותה ושהיא איתי היום. בת 5 חודשים..
אבל היא לא פה. וכשאני כותבת את זה אני בוכה. ומתחילה להתחנן שוב לרופאים שם שיצילו אותה... אני כל הזמן מדמיינת..
כואב. נוראי.
17/12/14 19:15
33צפיות
שכולנו נעבור חוויה מתקנת.
היום שמעתי על מישהי שילדה בלידה שקטה בחודש תשיעי ואחכ ילדה 2 ילדים בריאים. מעודד.
גם אני הייתי אמורה להיות עכשיו בחופשת לידה...
19/12/14 12:23
22צפיות
על ההריון השלישי שלי הקודם...
אני לא קולטת שבהריון הבא כשישאלו אותי איזה הריון זה אני אגיד חמישי!
את כנראה לעולם לא תצליחי לשכוח את זה...
17/12/14 16:20
54צפיות
אובדן הריון זה לא משהו שאפשר לשכוח!
זה משהו שלומדים לחיות איתו. לידו.
האובדן הכי גדול הוא אובדן של תמימות ושל חלומות. וילד זה חתיכת חלום....
אני תמיד סופרת עד 3... האנשים שסביבי - רובם שומעים על זה. אני לא מנסה להסתיר או להחביא. זה פשוט חלק ממני.
וזה חלק שלא הולך לשום מקום....
רק שאחרי כמעט 4 שנים, אחרי לידה אחת וילד מושלם, וממרומי הריון נוסף שאוטוטו מגיע לסיומו - האובדן מקבל פינה משלו. כשמדברים עליו - הוא שם והוא נוכח. אבל בחלק גדול מהזמן אפשר לשלוט בווליום שלו. יש תקופות (בעיקר אותם שבועות מקבילים בהריונות הבאים, כאשר נשים אחרות מדברות על השבועות האלו, כאשר מגיעות תקופות מסויימות בשנה) שבהן העצב מתגבר. שבהן הלילות הופכים לבנים. שבהן אני שוב חופרת ודשה - האם יכולתי לעשות משהו שונה? למה לא התעקשתי על...? למה לא הקשבתי לקול הפנימי שלי וזעקתי באותם רגעים, ודרשתי את מה שאני חושבת שהייתי צריכה לדרוש? למה עשיתי כמו ילדה טובה את מה שהרופאים אמרו לי?
כולנו חכמות יותר בדיעבד.
אם היום הייתי חווה את אותה סיטואציה בדיוק - הייתי מתנהגת אחרת! היום אני אחרת. אני שונה. יותר בוגרת. יותר מבינה.
ובכל זאת, באותם רגעים עשיתי בחירות. עשיתי את הבחירות שחשבתי באותו הרגע שהן הנכונות ביותר. יכול להיות שבראיה לאחור הייתי נוהגת אחרת. אבל אף אחד לא יודע מה היתה התוצאה...
לגבי המקרה שלך - לידה בשבוע 24 - זה ממש על גבול החיות. נכון, בתקשורת פתאום מוצאים את כל המקרים יוצאי הדופן על הפג ששקל... שנולד בשבוע... והיום הוא ילד מקסים ונורמלי. יש מקרים כאלו. אבל בגלל שהם כל כך יוצאי דופן - הם מופיעים בתקשורת. התקשורת שוכחת לדווח על כל אותם פגים שנפטרו בפגיה. על כל אותם פגים שסובלים משלל מחלות וחווים קשיים נוראיים...
אני יכולה לספר לך שאחד החששות הכי גדולים שלי בהריון הנוכחי הוא לידה של ילד שיהיה פגוע בצורה כלשהי. זה מפחיד אותי כי מי שיסבול מזה זה לא רק אני ובן זוגי שבחרנו ללדת ילד נוסף (שבינתיים, כל הבדיקות שעשינו היו תקינות לחלוטין) אלא בעיקר המשפחה. והכי הרבה - הילד הגדול שלי.
אני שמחה בשבילך שבחרת ללכת לטיפול. ולגבי תרופות בהריון - אני חושבת שאם תתייעצי עם הרופא המטפל - סביר שהוא יוכל להמליץ לך על תרופות שמותרות גם בהריון.
שולחת לך המון חיבוקים-חיזוקים
בחרתי לא לראות אותו.....
17/12/14 09:46
215צפיות
הריון שחיכינו לו שנתיים נגמר   בלידה שקטה בשבוע 23+5 .שמיים נפלו לפני שבוע .בסקירת מערכות מאוחרת התגלו מומים רבים.לא האמנתי ..קיוויתי שטעות...אבל לא גם בסקירה מכוונת אשרו שאין עתיד להריון הזה..וועדה אישרה הפסקת הריון . ביום ראשון הגעתי לבית חולים להיפרד מהעובר.   תהליך הפסקת דופק הוא חוויה מאוד קשה .זה היה כל כך קשה נפשית שכאב הפיזי לא הרגשתי.ציטוטק השפיע אחרי מנה אחרונה אחרי 15 שעות המתנה. לא לקחתי אפידורל לכך כן הרגשתי צירים ולחצים.נשארו שאריות שליה ברחם...לכן עברתי גם גרידה(לא הייתי בצום אז עשו לי הרדמה עם ספינל) גם בגרידה רופאים לא בטוחים שהוציעו את הכל עקב מבנה דו-קרני או מחיצתי של הרחם. נשארתי למעקב לעוד לילה בבית חולים. אתמול חזרתי הביתה.יש לי ילדה בריאה בת 7 בבית -ווזאת התקווה שאני כן יכולה להביא ילד בריא לעולם הזה.לב שבור ..קיבלתי חופשת מחלה שבועיים-לא יודעת אם זה מעט או הרבה...לפני ההליך החלתנו יחד עם בעלי לא לראות אותו.בחדר לידה שאלו אותי פעמים אם אני בטוחה שלא רוצה לראות -אמרתי כן....ועכשיו אני חושבת שעשיתי בחירה לא נכונה..כל הזמן חושבת ומדמיינת איך הוא נירא...
רוצה להודות לכן בנות הפורום.בזכותכן הגעתי לההליך הזה מוכנה...עד כמה שאפשר להיות מוכנה במצב כזה.
מאחלת לכולנו הריון תקין כמה שיותר מהר
כמה כואב...
17/12/14 10:57
73צפיות
גם אני בחרתי לא לראות אותה ואני חושבת שזו ההחלטה הנכונה. עברתי את הפסקת ההריון בדיוק בשבוע וביום שאת. תארי לך את המראה שלו מהדהד לך בראש. מיותר.
אני גם יודעת שבהריון הבא בעז״ה לא ארצה לראות בתלת מימד או לדעת את מין העובר.
מעדיפה לראות את הסיוט שעברתי כהריון שהסתיים מוקדם מאשר כילד שאיבדתי (אצלי הסתיים בגלל ירידת מים).
אני קיבלתי 6 שבועות מחלה והיו לי ימים לקחת כי בשמונה שנים כמעט לא החסרתי מהעבודה וניצלתי אותם עד תום. החזרה לעבודה גרמה לריגרסיה בהחלמה אבל בטווח הארוך יותר זה כן עוזר. תחכי לטיפול. אני התחלתי רק אחרי חודשיים וחבל.
מאחלת לך החלמה מהירה והריון תקין בהקדם.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/12/14 13:38
74צפיות
כמה קשה להיפרד ולעבור תהליך של לידה שקטה.
הרבה פעמים בדיעבד מתחרטים על הבחירה לא לראות. 
איפה ילדת? יש בתי חולים שמצלמים ושומרים. שווה לבדוק.
תזכרי שעשית את הכי טוב שידעת וחשבת באותו רגע. זה כנראה מה שהיה לכם נכון.
בטח אמרו לך לחזור לאולטראסאונד לאחר הווסת הראשונה על מנת שיוכלו לבדוק האם יש שאריות. 
אולי בגלל במבנה שלך , כדאי גם לשקול היסטורוסקופיה אבחנתית.
בינתיים יש עוד זמן לזה.קחי לך את הזמן להחלים פיזית ולהתאושש נפשית.
חיבוק גדול
ידוע לך אם בבלינסון מצלמים?
17/12/14 13:50
61צפיות
בשבוע 24?
º
אני אבדוק
18/12/14 12:51
8צפיות
רונית 294 ,דיברתי עם העובדת הסוציאלית של בלינסון
18/12/14 17:19
40צפיות
הם לא מצלמים. 
התחלנו בדיאלוג בנושא. כי ההנחיות של משרד הבריאות הן כן לצלם רק שלא כל בתי חולים נוהגים כך.
אני מקווה שבזכות העלאת הדברים והפעילות שלנו ישתנו הדברים.
לפחות שתהיה אופציה למי שמתחרטת לבקש לקבל צילום .
 
אני דווקא שמחה שאין צילום
18/12/14 17:33
26צפיות
כדי שלא אתפתה לראות...
מעדיפה שלא תהיה את האופציה.
º
חבל...
18/12/14 17:33
17צפיות
היסטרוסקופיה....ניסיון לא טוב
17/12/14 15:41
57צפיות
ילדתי בבלינסון.. אני אברר לגבי תמונה. וכן אני צריכה לעשות אולטרסאונד לאחר וסט...
שנה שעברה עשיתי היסטרוסקופיה אבחנתית -הבחנה הייתה רחם מחיצתי והמליצו על היסטרוסקופיה ניתוחית-עשיתי ניתוח לקריטת המחיצה אצל דר. פיינשטיין-לדבריו ניתוחון היה מוצלח ...וכמה חודשים לאחר מכן אני מגלה שמחיצה עדיין קיימת  :( איך זה קרה??? לא ברור מה עשו לי....
º
באמת מעצבן. אולי כדאי לעבור לרופא מומחה אחר
18/12/14 12:51
10צפיות
מרגישה אותו דבר
19/12/14 09:19
27צפיות
גם אני לפני חודש וחצי לידה שקטה עקב פתיחת צוואר שבוע 23+1 תאומים תקינים בן ובת.. כשיצאה האחות אמרה: הנה הבת יוצאת.. אמרתי לה: שקט! אל תגידי את זה. לא רוצה לשמוע כלום! ילדתי מאחורי פרגוד שאחיותי החזיקו. ה ירשתי מהן לא להסתכל שלא אשאל אותם אחר כך.
ואחכ חשבתי שבועות איזה ניכור שלא החזקתי אותה.. ואחכ אותו.. דיברתי על זה הרבה.. הבנתי שלהחזיק עובר בן 600 גרם זה לא כמו שזה נראה בהגדלה באולטרסאונד. זה קטן ולא בשל. זה לא כמו תינוק קטן מימדים. לא נועדנו לראות אותם בשלב הזה.. זה לא סתם נסתר מעין..
תאומים בן ובת זה בוודאי
19/12/14 11:29
18צפיות
התגשמות חלום עבורך ועבור כל אחד.
להיות עם כל כך הרבה ואז בלי כלום זה הכי כואב בעולם. האכזבה החלומות.
אבל יהיו לך עוד ילדים. אין ספק בכך.
תאומים בן ובת זה בוודאי
19/12/14 11:29
5צפיות
התגשמות חלום עבורך ועבור כל אחד.
להיות עם כל כך הרבה ואז בלי כלום זה הכי כואב בעולם. האכזבה החלומות.
אבל יהיו לך עוד ילדים. אין ספק בכך.
את ממש צודקת
19/12/14 11:48
25צפיות
לדעתי עשית טוב שלא ראית. זה הרבה יותר מדי להתמודד איתו...
זה שאנחנו כנשים תמיד נמצא סיבות להלכאה עצמית זה הבעיה...
בדיוק!
19/12/14 11:54
16צפיות
מתי ההפלה שלך? באיזה שבוע את?
ההפלה ביום שלישי
19/12/14 12:21
24צפיות
אני אתחיל כביכול שבוע 18... אבל העובר לא גדל משבוע 16... אולי הוא יגדל קצת עד אז אבל זה לא קריטי
º
תיהיי חזקה
19/12/14 12:24
5צפיות
אין לי מה ללבוש, אז אני לא רוצה לצאת!
19/12/14 09:25
64צפיות
לא רוצה לצאת למפגשים משפחתיים, כי אין לי מה ללבוש!!! הכל מבליט את הבטן שלי, מזכיר את מה שהיה צריך להיות לי. צריכה לחשוב כל הזמן מה ללבוש כדי שלא יחשבו וידברו: "אולי היא בהריון"? "שמעת מה קרה לה?" ובכלל, אהבתי ללבוש צמוד. ואני מוצאת את עצמי בוכה לפני כל מפגש משפחתי, כל הארון בחוץ. ובסוף, חוזרת לאותה חולצה שחורה רחבה עם הגינס. בסוף עוד יחשבו שאין לי בגדים בארון... 
תראי איך שלכל אחת קשה
19/12/14 11:35
33צפיות
עם משהו אחר.
לי קשה עם הבטן השטוחה שלי שחזרה לעצמה ממש כשבועיים אחרי הלידה השקטה.
כאילו לא היה כלום. עוד יותר נותן תחושה של האין.
מצד אחד כיף לחזור לגיזרה אבל זה אפילו קצת מגעיל אותי כי זה מזכיר לי שבהריון מאוד רציתי כבר ללדת ולרזות.
מאחלת לך להיות בהריון ממש מהר שוב.
ממש מזדהה
19/12/14 11:46
35צפיות
כל ההריון התבאסתי שאף אחד לא שם לב שאני בהריון...
אני לפני הפלה ופתאום יצאה לי בטן מה זה הריונית ועכשיו אני סתם מרגישה שמנה...
ומתבייישת בבטן. למרות שאני פשוט מספרת מה קורה איתי.
מה שטוב בלספר זה לשמוע מאחרות שעברו חוויות דומות ולשתף זה ממש עוזר!
במקרה שלי ברגע שירדו המים...
19/12/14 11:53
25צפיות
ירדה לי כמעט כל הבטן. חודש שישי ולא רואים כלום. ובכלל יצאה לי הבטן בשלב מאוחר אבל השמנתי בגוף עצמו המון.
15 קילו עד לתחילת שישי.
המלצה על רופא לגרידה במרכז?
13/12/14 10:13
131צפיות
לצערי לפני גרידה,הציטוטק לא עבד כמו שקיוויתי...
שאלתי בפורום השכן ושואלת גם כאן...
המלצות על רופא באיזור המרכז/תל אביב?
 
תודה!
שלום קינואה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/12/14 12:42
69צפיות
צר לי על הפסקת ההריון שלך.
את מחפשת רופא פרטי או דרך הקופה. ואם כן, איזו קופה?
º
תודה, אני במכבי אשמח לשמוע על פרטי/רופא קופח
13/12/14 16:58
32צפיות
היי,
14/12/14 10:03
32צפיות
כמו שנכתבו לך, תבדקי עם מכבי מי מנתח באופן פרטי דרך אסותא ומי בהסכם איתם.
 
עברתי שתיה הפלות באסותא
13/12/14 14:32
94צפיות
תבררי האם הקופה שלך עבדת עם אסותא ראשון, יש שם אחלה רופא שעושה את זה ..הוא אנושי ומקצועי.
דר' איתן מרדכי
שמות של רופאים שעובדים עם אסותא-מכירות?
14/12/14 16:20
46צפיות
מסתבר שדר איתן מרדכי הפסיק לעבוד איתם...
רופאי הבית הם -
דר דניאל טונגנדרייך
דר גדי בן שטרית
דר גדעון פייט
כמובן יש רופאים נוספים שעובדים איתם פרטי
יש המלצות עליהם בהקשרי גרידה????,אני חייבת לקבוע תור בהקדם ומבולבלת מכל השמות...
תודה
דר' טוגנטרייך נחשב מקצועי וטוב
14/12/14 18:18
51צפיות
את השאר אני לא מכירה.
בהצלחה
יכול להיות שהוא נחשב מקצועי וטוב
15/12/14 09:16
75צפיות
לי הוא השאיר שארית ברחם. באופן כללי, ההתנהלות מולו ומול המרדים באסותא, ביום שישי בבוקר, הרגישה כמו "סרט נע". 
היי אליסקה,
15/12/14 14:40
58צפיות
צר לי שזה מה שקרה אצלך.
מכיוון שאין לי מניות אצלו אני שמחה ששיתפת.
אני לא מכירה אותו באופן אישי רק שומעת חוות דעת מנשים אחרות.
בניתוחים כאלו זה אכן קורה הרבה פעמים.
ובהחלט חשוב למצוא מישהו שניתן לסמוך עליו, צישהו שיהיה קשוב וזמין במידת הצורך.
הבהרה
15/12/14 14:46
57צפיות
ממש לא התכוונתי להטיל דופי בהמלצה שלך, וברור שאת חפה מאינטרסים.
אני גם יודעת שהוא נחשב ומומלץ על ידי רבות, אבל רק רציתי לתקן קצת את הרושם, בהתאם לחוויה שלי. 
אחרי שעברתי אצלו, גם מצאתי עדויות נוספות לגרידה מרושלת, למשל כאן
תודה על השיתוף,בדיוק בגלל זה שאלתי בפורום..שמעתן על דר פייט?
15/12/14 21:46
118צפיות
דר פייט גדעון?
לא
16/12/14 18:20
20צפיות
מצטערת על האובדן 
הוא מקבל בפ"ת?
17/12/14 19:39
7צפיות
 
 
זה בסדר גמור. לא חשבתי שהטלת דופי
15/12/14 22:45
41צפיות
אני בהחלט חושבת שזה חשוב לשתף גם המלצות פחות טובות. 
גם אצלי
15/12/14 18:53
38צפיות
וגם אני הייתי בשישי בבוקר והרגשתי בדיוק כמוך
בלי טיפת אנושיות או תמיכה
כנראה שציפיתי ליותר מידי...
חבל שהוא לא שם יותר
14/12/14 20:04
68צפיות
לצערי אין לי חוץ ממנו אף אחד שאני מכירה כי כל שאר ההפלות היו בבית חולים ציבורי בגלל סיבות שלא היו בשליטתי
ד"ר סוריאנו - מבצע גרידה?
15/12/14 19:10
36צפיות
מצטערת לשמוע על מה שעברת, גם אני מחפשת כירורג מומחה לגרידה.
ד"ר דוד סוריאנו -
מישהי יודעת אם הוא מבצע גרידה? שמעתי עליו המלצות חמות אבל בתחום אנדוסקופיה גניקולוגית.
 לא עונים אצלו עכשיו במרפאה..
תודה.
אין לי מושג, אבל סתם שאלה למה לעשות גרידה בפרטי?
17/12/14 18:38
21צפיות
לצערי יש לי נסיון רב בגרידות, בשלבים שונים של ההריון
את כל הגרידות עברתי בתל השומר
 
גרידה זו פעולה, מבחינה רפואית, די פשוטה, שעושים אותה בבתי חולים מדי יום.
כל כירורג נשים אמור להיות מנוסה בה
מדוע ללכת לפרטי?
(זה לא שאני נגד פרטי, כשעשיתי היסטור' הלכתי לפרטי וכן בתחומים נוספים שלצערי אני 'שוחה' בהם)
אבל איפה שלא צריך, בשביל מה?
 
סיכונים תמיד יש, (וזו הסיבה שמחתימים אותנו על הטופס...) אבל בסך הכל מדובר בפעולה לא מסובכת
כך שאם אין רקע קודם או סיבה משמעותית, אני לא רואה סיבה ללכת בפרטי
 
ובלי קשר, למיטב ידיעתי סוריאנו נחשב לרופא מצוין. עובד בתל השומר
מאמינה שהוא עושה גם גרידות
 
שיהיה בהצלחה
ובשורות טובות
המממ....אז ככה:
18/12/14 21:45
16צפיות
תודה על התשובה,
למה בפרטי? מבינה את כל מה שכתבת. המלצת הרופא שלי והאינסטינקט הראשוני היה ללכת למיון בבי"ח ציבורי, אבל שם קיבלתי תור רק ליום שני הבא, יותר משבועיים מהיום שבו גילינו שכבר אין דופק. היום עברתי את הגרידה בהרצליה מדיקל סנטר, 4 ימים לפני. לי זה משמעותי. (מעבר להרגשה הקשה, בגלל שהבטן שלי נפוחה מהפרוגסטרון כבר שאלו אותי אם אני בהריון)...
שנית, אני מבינה לצערי שגם דרכך לא הייתה/עדיין לא קלה בלשון המעטה בדרך להריון תקין, בעלי ואני לא מצליחים להשיג הריון תקין כבר 4 שנים ואחרי כמה ימים החלטנו לחפש רופא מומחה מוכר עם המלצות בתחום, כדי לא לקחת שום סיכון שייתווספו עוד קשיים מכאניים לטיפולי ה-IVF שאני עוברת כבר 3 שנים....
תודה ןשיהיה לך המון בהצלחה בהמשך:)
18/12/14 23:17
9צפיות
התאוששות קלה
האמת היא שממש מגיעה צל"ש לרירית שלי שאחרי כל הגרידות שעברה עדיין מגיעה ל-8... ושאין פגיעה ברחם
לצערי זה לא ממש עוזר לי
כי בינתיים אין הריון
עברה כבר שנה וחצי מההפלה האחרונה...
חזרנו לטיפולים
 
 
לך זה כבר לא יעזור, אבל אם חלילה אחרות נמצאות במצב הזה, לפעמים קצת לחץ וזה עוזר
בהפלה האחרונה, גם רצו לקבוע לי גרידה רק לעוד שבוע- שבועיים, לחצתי עליהם והצליחו להקדים
(עדיין זה לא היה מיידי, מרביעי הייתי צריכה לחכות לראשון, כדי להספיק למינריות- אבל לפחות לא המתנה סיוטית..)
בהפלה הראשונה, הגעתי למיון עם כאבים ודימום קל ושחקתי אותה גיבורה- שלחו אותי הביתה ורק כשבאתי עם כאבי תופת ודימום מסיבי (השק היה תקוע בצוואר...) שלחו אותי לגרידה
מאז למדתי שבמיון לא צריך להיות גיבורים, מותר וצריך לבכות, מנסיון, זה עוזר (לצערי היו לי סיבות טובות לבכי..)
 
19/12/14 06:38
8צפיות
וואו, מגיע לך צל"ש על כל מה שעברת!!!!
ודרך אגב - מעניין אם קינואה למעלה הסתדרה בסוף...
קורס הכשרת מטפלי ABA

הכשרת מטפלי ABA

בואו לקבל תעודת מטפל דרך מרכז מטר"ה. לפרטים >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה