בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,


אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.
מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.

אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!

הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים:

א. הפלה טבעית במהלך הריון.
ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.
ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.
ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.

למי מיועד הפורום?

ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.

הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.

הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.


בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?

נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.

מאמרים וכתבות:

החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים.


הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.

תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.

מילה על ולבני הזוג...

חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....
כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...

לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .

כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .

ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."

לסיום,

ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.

שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !

יעל של עדי ונאשא

אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
הודעה חדשה

אחרי הפסקת הריון- כמה זמן דימום?
28/07/14 16:14
3צפיות
שלום,
כפי שכתבתי בעבר, אני אחרי גרידה...אמרו לי לשים לב שהדימום לא יתמשך מעל שבוע. אבל האם המצב ההפוך נורמלי? דימום שפסק ביום עצמו של הגרידה בערב? האם זה מסוכן? שלא הכל יצא?
 
תודה...
 
מה תרצו שיהיה בדור הבא של הפורומים?
28/07/14 13:16
9צפיות
אנו מתחילים בימים אלו  תהליך אפיון ועיצוב מחדש של הפורומים בפרדס ומאוד מעוניינים שאתם תהיו שותפים לו.

  
כרגע אנחנו ממש בתחילת התהליך ונשמח לקבל מכם הצעות... מה פורום החלומות שלכם?

|שמש| איפה בעיניכם החוזקות של הפורומים|?|  באילו דברים לדעתכם אסור לגעת|?|
|שמש| אילו פיצ'רים חסרים לכם|?| מה לדעתכם כדאי להוסיף|?|


אתם מוזמנים להגיב בפורום פורומים 2015

שנתיים לאובדן לירז ז"ל שלי (רואה לנכון לשתף גם פה...)
הודעה זו מכילה תמונות
27/07/14 18:41
117צפיות
לירז ז"ל שלי,
היום הינו אמורים לחגוג לך יום הולדת שנתיים. עם חברים, משפחה והרבה שמחה...
אבל לצערי לא כך רצה הגורל. לאחר תקופה טובה ואופטימית של כ40 שבועות מושלמים, ככה סתם פתאום, ליבך הפסיק לפעום.
לירז ז"ל שלי, הסביבה שבחוץ לא קיבלה תחילה את אבלי עלייך, הסביבה שבחוץ לא נתנה תחילה לגיטימצייה לכאבי עלייך. הסביבה שבחוץ רצתה שאמשיך הלאה. חלקם רצו וציפו שאשכח ממך... (והאם אפשרי בכלל כהדי הסביבה "לשמוע מוזיקה שמחה ולשכוח ממך"...?!) 
רוצה להודות לך לירז ז"ל שלי על התקופה בה לימדת אותי ללכת בעקבות ליבי, ולהיות קשובה לעצמי. על תקופה של למידה וצמיחה מהקושי...
רוצה להודות לך על האחות החדשה שנתת לטופז שלנו, על ביתנו הקטנה, על מתנה טהורה ומתוקה, על תהל. בת עשרה חודשים היא. תודה על השמירה שלך עליה ועלי!
לירז ז"ל שלי, לבשתי היום חולצה ורודה ושמחה, הדלקתי נר לזכרך וקניתי בלון. בערב כשכולם יהיו בבית נבקש רק טוב ונפריח אותו במרפסת.
ובלי נדר, בעוד כשבועיים, בציון התאריך שלך, בז' באב, אני ואבא שרון ניסע לבית העלמין בבית שמש. למקום בו קברו אותך. אדליק נר, אניח עציץ ואנקה את סביבתך...
איתך תמיד... אמא  
º
אוי. קורע לב.
27/07/14 19:17
25צפיות
º
שולחת חיבוק גדול
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/07/14 23:03
10צפיות
מקסים ומרגש!
28/07/14 04:12
18צפיות
זוכרת אותך עוד מאז, מלפני שנתיים...
מקסים לראות אותך צועדת בשביל שלך, ע״פ אמונתך ותחושתך.
מקסימה הדרך בה בחרת להנציח את זכרה של ביתך, גם בנטיעת עץ, וגם במסגרת המשפחתית.
כמה אהבה, הכלה, והשלמה צריך בשביל להגיע למקום הזה...
לירז
º
חיבוק חיבוק חיבוק
28/07/14 08:15
4צפיות
נורא מרגש לקרוא
28/07/14 11:19
13צפיות
נראה שאת מצליחה ובהצלחה, לערב את העצב והאבללטבול בזכרון .ולתבל בצמיחה ובשמחה ולנסות להמשיך את חייכם בצל ולאור לירז.
שאלה לגבי ביופסיה של הרחם
28/07/14 08:13
33צפיות
שלום בנות יקרות,
רציתי לשאול האם מישהי פה עברה ביופסיה של הרחם-
האם הבדיקה כואבת? האם להתעקש על ביצוע הבדיקה במקום בו עושים אותה בהרדמה מקומית? או שזה לא נורא?
תודה
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/07/14 08:37
21צפיות
כמי שעברה כמה בדיקות פולשניות שכאלו וסף הכאב שלי נמוך, אני הייתי הולכת למקום שמרדימים.
אין סיבה לסבול.
אני עשיתי בלי הרדמה ומאוד כאב לי .
אני לא מאמינה בכאב מיותר. 
בדיקות גנטיות
27/07/14 18:11
70צפיות
בעקבות הגרידה נשלחתי למיליון בדיקות... ובינהן בדיקות גנטיות(נשלחתי על ידי אחות לייעוץ גנטי). התשובות הגיעו וכולן תקינות... מה עכשיו? בעלי לא צריך לעשות גם? לחזור לאחות ולשאול? תודה מראש על התשובות
היי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/07/14 23:06
23צפיות
בד"כ אם הבדיקות חוזרות תקינות לא שולחים את הצד השני לבדיקה.
רק כאשר יש משהו לא בסדר בן הזוג עושה גם את הבדיקה.
אבל תתיעצי עם הרופא שלך בכדי שתהיי בטוחה.
גנטיקה על קצה המזלג...
הודעה זו מכילה תמונות
28/07/14 04:44
48צפיות
הערה קטנה - כל האמור למטה הינו ידע אישי בלבד. ולכן אם יש לך שאלות - הכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע....כל תא בגוף מכיל את אותו מידע גנטי. המידע הזה ארוז בכרומוזומים. בתא נורמלי יש 46 כרומוזומים - 23 זוגות. כאשר מכל זוג כרומוזום אחד מגיע מאמא, והשני מאבא. בתוך כל כרומוזום, מסודרים ע״פ סדר, כל הגנים שלנו. כך שלכל אדם יש בעצם שני עותקים מכל גן. (עותק אחד מאמא, והשני מאבא)מחלה גנטית: ישנם שני סוגים של מחלות: מחלה רצסיבית ומחלה דומיננטית. מחלה גנטית דומיננטית - מחלה שמספיק שאחד העותקים ״דפוק״ - למחלה יהיה ביטוי. (במקרה שלכם - לו היתה לך או לבן זוגך מחלה גנטית דומיננטית - אזי מי שנושא את המחלה היה גם חולה בה, ולכן הייתם יודעים על המחלה, ולא היה צורך בבדיקה גנטית בשביל לבדוק נשאות)מחלה רצסיבית (ראי תמונה): צריך שני עותקים ״דפוקים״ של גן בשביל שלמחלה יהיה ביטוי. אם יש לך גן אחד ״נורמלי״ וגן אחד ״דפוק״ המחלה לא באה לידי ביטוי. אז יכול להיות מצב (תיאורטי) של שני בני זוג בריאים, שכל אחד מהם נושא גן אחד ״נורמלי״ וגן אחד ״דפוק״. רק במידה ואצל הילד יפגשו שני גנים ״דפוקים״ - הוא יחלה במחלה (סיכוי סטטיסטי של 25%).במידה ואחד ההורים בריא (במקרה שלך) אין סיבה לבדוק את ההורה השני כי אפילו אם הוא נשא אין סיכוי שהילדים יהיו חולים, אלא רק נשאים. נשא הוא אדם בריא...מקווה שזה עונה על שאלתך...
אבוי, אבוי... תפוז דילג על כל הרווחים
28/07/14 04:46
27צפיות
ומעברי השורות...
סליחה. הכתוב יצא צפוף, רק התוכן נשאר...
תוצאות הפתולוגיה הגיעו ואני ידעתי!
25/07/14 07:35
332צפיות
שהכל היה אצלה בסדר. שלא היה בה שום פגם או דופי. ועכשיו זה רשמי. אף אחד לא יכול יותר להאשים אותה שמשהו לא היה בסדר אצלה.
זה אני הדפוקה. אני נכנעתי לפחדים ועשיתי דיקור מי שפיר. וגם אם לא בטוח שיש לזה קשר ב 100%, זה כנראה האיץ תהליך מסוים. אני רוצה להגיד לה שאני כ"כ מצטערת שויתרתי עליה. שאני אוהבת אותה המון ולא שוכחת אף פעם.הכאב והחור בלב תמיד ישארו. ורק בא לי להיכנס מתחת לשמיכה ולא להפסיק לבכות אף פעם.סליחה ילדה שלי.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/07/14 14:54
116צפיות
לצערי לא תמיד ניתן לדעת מה הגורם שהביא להתחלת התהליך.
את לא ויתרת עליה. את עשית את הכי טוב שחשבת באותו הזמן.
שולחת המון אהבה וחיבוק גדול
אוי ואבוי איך שאת מדברת על עצמך-
26/07/14 07:23
118צפיות
את לא דפוקה. ממש לא. עשית הכל מתוך כוונה נכונה ואמיתית ולא מתוך כוונה שיקרה משהו רע, וחוץ מזה- ממש אי אפשר לדעת מה קרה ולמה. ואם זה האיץ תהליך מסויים, אז זה אומר שהתהליך השלילי כבר החל לקרות, בלי קשר לבדיקה עצמה. את לא ויתרת עליה. ממש לא.
זה נורא לחיות ככה עם יסורי מצפון. עשי משהו כדי לטפל בזה. אל תמשיכי כך.
את לא ויתרת עליה!
26/07/14 15:31
74צפיות
זה כל כך מכאיב לקרוא, אני לא מכירה אותך ועדיין ברור לי לחלוטין שאת טועה, ומענישה את עצמך לשווא...
לא מספיק כל הכאב והאשמה על שלא יכולת לעצור את מה שקרה את גם מאשימה את עצמך? ועל מה? על שבחרת להיבדק על מנת לוודא שהעוברית בריאה? שסיכנת גם את גופך שלך כדי להבטיח שיהיו לה חיים טובים? בבקשה אל תעשי את זה, אני בטוחה שאם היית יכולה להציל אותה היית מוכנה אפילו להקריב את עצמך, והדברים שאת אומרת פשוט לא הוגנים לא כלפייך ולא כלפי הבת שלך שאהבת ודאגת לה עוד מלפני היוולדה.
דברים רעים ונוראים קורים גם לאנשים טובים, והנורא מכל קרה לך. למצוא אשמים לא יחזיר אותה, ולא יביא לך נחמה והשלמה. עכשיו הזמן להתמקד בהחלמה פיזית ונפשית. בטוחה שגם הקטנטנה שלך הייתה רוצה בכך... חיבוק חזק חזק!!
אחד הטלפונים הכי קשים שקיבלתי
26/07/14 17:37
132צפיות
היה מהמכון הגנטי אזור חיוג 08
ואני באותם ימים לא עניתי כלל לטלפונים , בכל זאת ימי אבל היו אלו.
נתנאלה היא שאלה?
כן עניתי  בקול צרוד , שלא דיבר ימים,
שמחה לבשר לך שהבדיקות של הציפ הגנטי תקינות
ואני  ששבוע קודם איבדתי למוות את העובר
נחנקתי
ואיבדתי נשימה .
והלוואי שהוא היה חולה
חשבתי ,
ואני לא הייתי הרוצחת !
ואחרי שישבתי בכלא, לא מעט והכי קשה להיות בתוך כלא שאין לו סורגים
או אזיקים
ועדיין מדי פעם נכנסת לשם מרצוני, למרות שישבתי את שגזרו עליי,
אני יודעת שחפה מפשע הנני ,
רק רציתי ילד ....
רציתי ולא הצלחתי לשמור עליו .
ולמרות כל מה שכתבתי
לרוב יודעת שאני לא האשמה ,
למרות מה שהיה,
זו לא אני!
שהרי אם היה תלוי בי ,
לא הייתי ממיתה אותם .
וזה קשה לחיות כך,
מבינה אותך ,
יודעת.

ומכיוון שזה לא יכול להמשך כך, דיברתי עם הנשיא
התחננתי לחנינה
ונתבשרתי ממנו ,
כי הזמן  וחיים חדשים
יעשו את שלהם !



תוצאות הפתולוגיה הגיעו ואני ידעתי
27/07/14 15:50
68צפיות
היי ,
את כואבת ומייסרת את עצמך  ולכן הסברים לוגיים ואפילו רפואיים לא באמת יכולים  לעזור  באופן שלם.
את מגיבה כמו שמגיבים כשמאבדים מישהו קרוב ואכן איבדת.
יחד עם ההתינוקת שנשאת בתוכך, איבדת את התוכניות, התיקוות והצפיות שהיו לך לגביה ולחיבור העתידי בינכן וגם לכן זה כול כך כואב. 
כול המחשבות והתחושות הללו לגיטימיות וחשוב לתת להן מקום וביטוי, בדיוק כמו כשאנו מתאבלים על אובדנם של היקרים לנו.
מקווה שיש לך רשת תמיכה חמה ואוהבת שעימה תוכלי לעבד את האובדן באופן שלא תחושי ששופטים או מבקרים אותך על מה שאת מרגישה.
שולחת את אהדתי ,
צילי כהן ארזי
נס ציונה
אני לא מוצאת את המילים בכלל...
27/07/14 19:44
64צפיות
לתאר לכן מה אני מרגישה...
אני, נתתי לרופאים להפסיק את פעימות ליבה!!!
אני, בפעם הראשונה בחיי לא פציתי את פי.
אני, שבהחלטתי ובחוסר אמונה שלי בלבד עשיתי מי שפיר.
אני. רק אני! ושום דבר לא יחזיר אותה. ושום דבר לא יוריד ממני את האשמה הזו. אני אמא שלה!! אני! אני מי שהייתי צריכה לקבל אותה לא משנה מה התוצאות היו בבדיקת דם המחורבנת הזו שהרסה לי החיים. ( 1:280). וזאת אני שנשארתי בלעדייה...
הי שיי,
28/07/14 14:17
5צפיות
אני קוראת את מילותייך וחוזרת אחורה בסיטואצייה האישית שלי,
 
עברתי הפסקת הריון יזומה בשבוע 23
אני נתתי לרופאים להפסיק את פעימות ליבה,בזמן שהיא קיפצה לי בבטן והדבר היחיד והאחרון שיכולתי לעשות עבורה זה לא לזוז כדי שהדקירה תהיה מדוייקת.
אני שכול ההריון היתה לי תחושה רעה , שנכנסתי לבית קברות.. שהשתדלתי לא להתחבר מתוך תחושה שאולי יצרה מציאות
אני רק אני, ואני כמוך נותרת בידיים ריקות עם זכרונות קשים, מילה במילה , חקוקה בסלע, הגעתי לפורום הזה והתפרקתי.
 
התפרקתי ונענתי
כאמא היה עלי לעשות את ההחלטה הטובה ביותר עבורה -לסיים את חייה הקצרים ברחם, המקום המוגן והמחבק היה עדיף מאשר שתיוולד לעולם בו היא אינה יכולה לנשום לבדה, שישר לאחר לידה יקחו אותה לחדר ניתוח יפתחו לה את בית החזה ויבצעו סדרה של ניתוחים ,שתאושפז חצי שנה לפחות בתקווה שתשרוד ולחשוש כול הזמן מהבשורה המאיימת , זיהומים וקושי לנשום.
שאורות נאון צינורות כאב תמידי והנשמה מלאכותית יהוו עבורה מציאות יומיומית ללא הבטחות בעתיד, בלי לחשוב על בעיות נוספות :לב, תזונה ..
בעיניי -לא חיים בכול מצב ולא בכול מחיר, זו ההחלטה הטובה ביותר שיכולתי לקחת עבורה, כאמא שלה.
 
אני עצמי כעוברית ניצלתי מהפלה יזומה שאימי רצתה לעשות בעקבות חשד למום מסויים, איומי אבי בגירושים הביאו אותי הלום, ותודה לאל הכול בסדר, צחוק הגורל שהביא אותי לנקודה דומה, אני, שבכול הריונותי נמנעתי מסקירה מוקדמת ככלי להמנע מהפלות..
 
החכמתי מאז, או יותר נכון לומר "התבגרתי"
לדעתי עשית צעד חכם כשביקשת לבצע מי שפיר ,לפי הבנתי, אי ביצוע הבדיקה לא היה מציל אותה. כמו שלא הציל את ביתי שלי.
 
את שהיה לא ניתן לשנות ועל אף שהיה, תמיד אבל תמיד תשארי אמא שלה, את נשאת אותה בגופך ונושאת את זכרה איתך ואת זה אף אחד אף פעם לא יוכל לקחת ממך.
 
שולחת לך חיבוק חם ומכיל
 
 
 
שחלה מוגדלת, שקיפות לא תקינה… גרידה
27/07/14 17:23
70צפיות
שלום לפורום, חוזרת אליכן אחרי גרידה שהתבצעה עקב שקיפות מאוד מאוד חריגה.  ללא קשר לתהליך התחלתי להרגיש כאבי תופת בבטן לפני כמהיים. לפני ביצוע הגרידה בדקו וראו שיש שחלה מוגדלת וחשש ללהריון מולרי.  רק בעוד כמה זמן ידעו אם כן או לא מולרי. למי מכן שיש מידע על זה, מה יכול לגרום לשחלה מוגדלת בהריון אם לא מולה? לא ביצעו שום טיפול אלא רק הפסקת ההריון. בהנחה שזה אמור להחזיר השחלה למצב המקורי. אני חוששת וכמובן שההתייעצות כאן לא מחליפה שיחה עם רופא אבל כרגע רוצ לשמוע מעוד בנות… תודה
עליית עמוד ההודעה החדש ב|תפוז|
27/07/14 11:57
16צפיות
גולשות וגולשים יקרים,
היום העלנו את עמוד הוספת הודעה החדש בכל הפורומים :-)

העמוד החדש כולל:
- עורך חדש בעמוד ההודעה שיאפשר הדגשת טקסט, לינקים, גדלי וצבעי פונט שונים.
- העלאת מספר תמונות  / סרטוני וידיאו / קבצים אחרים להודעה אחת.

בכל עניין (טכני או כללי) ניתן לפנות אלינו בשרשור המיועד בפורום משוב, במסר ל"הנהלת הפורומים" או למייל forums@tapuz.co.il.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

עומדת לעבור הפלה וקשה לי!!!!!
24/07/14 03:09
326צפיות
שלום לכולם,
אני אמא לתינוק מתוק בן 9 חודשים ובהריון בפעם השניה שבוע 14 ,
שלשום חזרנו מבדיקת אולטסטונד שהרתה לצרנו הרב שיש לתינוק שלנו מום מאוד קשה  שלא משנה מה נעשה הוא ימות בכל מקרה
יש לנו אפשרות להמשיך את ההריון אבל ברגע שיוולד הוא לא יוכל לסרוד יותר ממספר דקות!!

ואני מיוסרת!!! אני מאוד נגד הפלות והנה אני ניצבת בפני בחירה מאוד קשה שאין לי ברירה אלא להשלים עם המצב שלא משנה מה אני עושה התינוק שלי ימות!!!
אני לא מנסה לחשוב מה עובר לבעלי בראש (לפחות הוא בעבודה עסוק אני עם התינוקבבית מנסה להתנהג כאילו הכל כרגיל..) ומחר היום הכי אומלל בחיי!! יום הדין!!
היה לנו מאוד קשה להגיע להחלטה הזו  הרי זה בני שאני פשוט מפסיקה את המסע שלו איתנו ומנסה לשלוח אותו להמשך מסע חדש ושיהיה לו טוב (זה מה שהחלטנו בעלי ואני)
בנוסף החלטנו לערוך טקס הפרדות אחרי שאתאושש משהו סמלי .. אך אני קרועה מבפנים!!!
איך מתמודדים עם זה מה עושים?????
איך אוכל להפנות את התצומת לב הדרושה לבני בן ה9 חודשים באור שבחייינו !!!!??? איך???
איך עוברים את הסיוט הזה וחוזרים לשגרה??????
איך מספרים למשפחה אחרי שהם יודעים כבר שאנו מצפים לעוד תינוק (במיוחד לאור המצב הבטחוני הקשה בארץ ... ולהפיל עליהם את הבשורה המרה??)
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/07/14 09:55
121צפיות
צר לי מאוד שאתם נאלצים להפסיק הריון יקר ואהוב.
אני מבינה את הקושי להגיע להחלטה אבל תנסי לחשוב על מה שאת עושה מתוך אהבה לעובר .
אהבה ודאגה. את משחררת אותו מסבל.
טבעי לחלוטין שתחושי את הכאב והצער. זה באמת כואב מאוד וקורע את הלב .
טקס פרידה הוא רעיון מצויין.
מתמודדים לאט לאט יום אחרי יום.
דווקא הבן שלך הוא זה שיתן לך את הכוח להמשיך הלאה. הוא זה שיתן לך את כוח החיים והאהבה.
אני בטוחה שבני המשפחה יתמודדו עם זה ויתמכו בך.
שולחת חיבוק גדול
תודה!!
24/07/14 21:52
68צפיות
תודה על התמיכה!!
אני היום מתחילה את החלק הראשון ומחר את החלק השני הפחות נעים ואני מפחדת מאוד - זה יהיה בהרדמה מלאה!!
והיות ואנו גרים בחול והמשפחה לא פה עוד יותר קשה לי עם זה!
אני רק מקווה שאוכל להיות שם נפשית  ופיזית עבור בני המתוק שיחכה לי בבית!! הבן שלי בהחלט מחזיר אותי על הקרקע ..

מה עושים אחרי הניתוח?? איך ממשיכים?? כן יש התמודדות פיזית של שיקום הגוף אבל אני חוששת להכנס לדיכאון זה ממש מייסר אותי?
משתתפת בצערך
24/07/14 22:04
59צפיות
ומחזקת אותך. מנסיון, בנך אכן יתן לך את הכוח לקום בבוקר, לחיות ואפילו לחייך. לאט לאט. את בראשית תהליך ארוך. אני יכולה לומר לך ששני ילדיי נותנים לי את הכוח. מהם אני שואבת את כוח החיים.
בהחלט ניתן לקחת עזרה מקצועית כלשהי כדי לסייע בתהליך האבל. כל אחת פונה לכיוון שמתאים עבורה- שיחות עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית שמתמחות באובדן הריון, רפואה לא קונבנציונאלית, ואפילו טיפול תרופתי זמני.
אנחנו פה כדי לתמוך.
היי יקרה,
25/07/14 14:59
43צפיות
מאיפה את?
הגרידה עצמה עוברת מהר.
אחרי הניתוח מקבלים אנטיביוטיקה ל5 ימים(כך זה בארץ) ושבוע ימי מנוחה.
חשוב שתבקשי כדור להפסקת חלב כי בשבוע כזה כבר יכול להיווצר חלב.וחשוב לקחת אותו ב24 שעות הראשונות שלאחר הגרידה.
יש גם התכווצויות של הרחם. ניתן לקחת משכך כאבים .
נורמלי שהימים והתקופה הראשונה לא יהיו קלים. לוקח זמן לעכל ולעבד את כל מה שעוברים.
תהיי סלחנית כלפי עצמך.תאפשרי לך את השקט במידה ותצטרכי אותו.
אולי דרך בית נחולים או בקהילה ניתן למצוא פסיכולוגית, עובדת סוציאלית או מטפלת כלשהיא שאיתה תוכלי לדבר ולקבל תמיכה.
אנחנו פה בשבילך לתמוך ולענות על כל שאלה.
חיבוק גדול.
תעדכני שתוכלי.
תודה
26/07/14 04:17
32צפיות
תודה רבה על התמיכה,
זהו זה מאחורי,
היה מפחיד ומלחיץ חוץ מתחושת הריקנות אני בסך הכל בסדר.
תודה לכן מקווה ששאר הימים יעברו ויעזרו לי להתחזק נפשית עבור בני ובעלי המקסים ועובורי ולהמשיך הלאה!!!

תודה לכן על החיזוקים והתמיכה זה ממש עוזר לי גם היכולת לפרוק את אשר על ליבי ולהרגיש סוג של ״הקלה״ ..
שתהיה לכן שבת נפלאה שקטה ורגועה ככל האפשר לאור במצב השורר בארץ, אני מחבקת מפה (קליפורניה..)

שוב תודה רבה!!
שוב דלקת!
23/07/14 12:36
204צפיות
אוף
שוב מתפתחת לי דלקת בעקבות הגרידה, ואפילו לא סיימתי עדיין לקחת את כל חפיסת האנטיביוטיקה!
כמו כן, אני חוששת שמשהו לא בסדר, כי הציצים עדיין כואבים, למרות שהגרידה הייתה ביום שישי, אז בטח נשארה לי גם שארית ברחם...
אני כל כך - כל כך מדוכאת.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/07/14 13:11
62צפיות
לכי להיבדק ואולי יחליטו להחליף לך אנטיביוטיקה או לשלב שני סוגים.
כאב בחזה יכול עוד להיות.לפעמים לוקח זמן עד שכל תסמיני ההריון עוברים.עד שהמערכת ההורמונלית מתאזנת.
מציעה גם לעשות בטא על מנת לבדוק מה הרמה כעת.
תרגישי טוב
חיבוק
היי,
24/07/14 15:34
51צפיות
איך את מרגישה? להורמונים לוקח זמן להתאזן. לגבי השארית- ממליצה לך לבצע היסטרוסקופיה אחרי שיגמרו לך הדימומים, כך תוכלי לדעת אם נשאר משהו או לא. מקווה שהכל יגמר מהר ותיקלטי להריון תקין...
תודה לשתיכן
24/07/14 16:04
53צפיות
קיבלתי זריקת וולטרן, אז אני מרגישה יותר טוב. קיבלתי גם אוגמנטין ודוקסילין (אנטיביוטיקות) לחמישה ימים נוספים.
אני מתכוונת בכל מקרה לעשות היסטריוסקופיה בגלל ההפלות החוזרות, אבל עכשיו, בגלל הדלקת, אצטרך להמתין לפחות שלושה חודשים לפני שיאפשרו לי פעולה כה פולשנית...
תודה רבה על החיבוקים והאיחולים.
גם אני אחרי גרידה שבוע 18
25/07/14 10:33
58צפיות
איך את יודעת שזה דלקת? מה אמורים להרגיש?
אני סיימתי אתמול עם האנטיביוטיקה....יש לי קצת התכווצויות אבל לא משהו ברמה של אפילו אופטלגין.....וכבר אין לי דימום ממש כתמים מעטים וול]עמים בכלל לא...
זה בסדר?
מרגישים
25/07/14 10:41
43צפיות
כאב בבטן התחתונה, שהולך ונהיה יותר חמור בטווח קצר יחסית (בבוקר זה כואב מעט ובערב קשה לעמוד). השיא שלי היה בפעם הקודמת, כשהייתה לי צריבה במתן שתן. כמה שעות אחר כך כבר הייתי עם חום וצמרמורות - אבל זה שלב מאוחר לגילוי. הפעם כבר ידעתי לזהות את הכאב בבטן התחתונה בהתחלה, וקיבלתי טיפול.
לשאלתך, אני לא רופאה, אבל נראה לי, לפי הניסיון שלי, שאם ההתכווצויות לא מחמירות, כנראה שזה נורמלי. לצערי לא חוויתי הפלה שלא לוותה בדלקת, אז קשה לי לדעת מה "נורמלי" ומה "לא נורמלי".
מצטערת על הגרידה שלך :(
במצב של דלקת את מרגישה
26/07/14 17:41
28צפיות
שהרחם שלך נמתחת למטה
כל צעד ושעל כואב
וכמובן שזה מחריף, ואין הקלה
אי אפשר להתבלבל , זה שונה לגמרי מכל כאב אחר .
היי,
25/07/14 14:50
30צפיות
טוב שקיבלת עוד אנטיביוטיקה.
אם יש לך רגישות שכזו שווה לשקול לקחת יום לפני ההיסטורוסקופיה גם אנטיביוטיקה ויומיים לאחר מכן .
תתיעצי עם הרופא.
תרגישי טוב
חיבוק
את צודקת בהחלט
27/07/14 08:37
20צפיות
תודה :)
בדיקות קרישיות לאחר הפלה
22/07/14 22:58
114צפיות
מישהי יודעת כמה זמן אחרי הפלה אפשר לעשות בדיקות קרישיות? האם צריך לחכות שהכל יתנקה?
ואם עושים פרטי את הבדיקות, מי בוחן את התוצאות? ואולי יש למישהי טלפון למעבדה שעושה פרטי
תודה
6 שבועות לאחר הריון
23/07/14 07:50
61צפיות
אז כבר ניתן לגשת.

יש המחמירים ודורשים 12 שבועות.... (כמובן שזה לא אנושי)
תודה ואולי ידוע לך על קרטיופ בפרטי?
23/07/14 10:54
34צפיות
אני רוצה לעשות את כל הבדיקות האפשריות שעולות על דעתי.
גם אם רק כדי לקבל תשובה שהכל תקין.
תודה
בדיקת קריוטיפ בפרטי-
23/07/14 22:50
35צפיות
עשיתי במדיקל סנטר בהרצליה. עלה 1000 ש"ח. בקופה היה לוקח המון המון זמן (חודשים רבים עד התור), ושם קבעו לי ממש תוך כמה ימים תור. את התוצאות קיבלתי לאחר 3 שבועות בערך.
מעולה תודה
23/07/14 23:08
19צפיות
עושים לכל אחד מבני הזוג נכון?
מה בדיוק הבדיקה בודקת ובמה היא שונה מצפ גנטי
24/07/14 11:47
26צפיות
איזה מחלות הבדיקה בודקת?
תודה
למה צריך לחכות?.
23/07/14 17:51
44צפיות
עברתי גרידה ולאחר שבועיים שלחו אותי לבדיקת קרישיות דם שנמצאה תקינה. יש סיכוי שהתשובות לא נכונות כי לא המתנתי?
צריך לחכות כי
23/07/14 23:18
56צפיות
ב6 השבועות שלאחר הלידה/הפלה ("משכב לידה") הגוף עדיין בהריון, ההורמונים עדיין גבוהים והמצב ההריוני הוא מראש מצב של קרישיות יתר

לכן מחכים לפחות 6 שבועות (ושוב, כפי שציינתי יש המטולוגים שדורשים יותר).

אני לא יודעת לאיזה פקטורים שלחו אותך... ולדעתי הבלתי מלומדת, אם יצא תקין במצב של קרישיות יתר (בגלל ההריון), אז ההגיון אומר שיצא תקין גם בלעדיו.
תודה על התשובה....
23/07/14 23:29
32צפיות
שלחו אותי להרבה בדיקות שכלולות בסל ועוד 3 בדיקות שנקראות פקטור 2 פקטור 5 והומוציאסטין ן- APLA, APCR, AT3, PROS, PROC . בסיכום ההמטלוגית רשמה בירור מלא. והכל תקין....
º
וגם מוטציה לפרוטרומבין
23/07/14 23:32
11צפיות
תל7וי גם בשבוע ההריון בו נעשתה ההפסקה.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/07/14 23:29
36צפיות
אבל עדיף לחכות לפחות חודש גם בשבועות מוקדמים.
איך מתמודדים עם הסביבה
23/07/14 14:02
245צפיות
שלום בנות,
בפעם האחרונה כתבתי בפורום זה היה בפורום אנדומטריוזיס למי שמכירה ושם כתבתי להן את הסיפור המעודד שלי... (בקצרה: אחרי ניתוח אנדומטריוזיס, הוצאת חצוצרה, שחלה אחת לא מתפקדת) טיפול שני IVF נכנסתי להריון. זה נחשב לסיפור הצלחה מאוד גדול בהתחשב במצב ולכן שיתפתי בנות כדי לעודד ולתת להן תקווה שהכל אפשרי. לצערי ההריון הזה הסתיים בלידה שקטה בשבוע 19 (עברו 7 חודשים מאז) ולא חזרתי לפורום לספר כי רציתי שלבנות האלה תישאר תקווה והרגשה טובה. ועכשיו לראשונה אני כותבת בפורום הזה. לאחר הלידה השקטה שעברתי נכנסתי לפורום אך לא הייתי מסוגלת לכתוב, רק קראתי והתחזקתי מקריאה, היום אני מרגישה שאני מסוגלת לשתף.
ה7 חודשים האחרונים היו מאוד קשים, לאחר הלידה השקטה הווסת לא הגיעה ונאלצתי להעזר בכדורים, לאחר שזה לא עזר עברתי היסטרוסקופיה להסרת הידבקויות, לאחר מכן טיפול IVF שלא צלח והיום אני בדיוק יום אחרי שאיבה לקראת טיפול נוסף שהסתיימה ללא ביציות (הוצאו זקיקים ריקים- נדיר, אבל כבר לא מפתיע אותי שכל הניסים והניפלאות קורים לי). עכשיו, לפני שממשיכים הלאה, אני צריכה לתת לגוף שלי לנוח לקראת הסיבוב הבא. עד אז עומדות בפניי התמודדויות לא פשוטות שמצאתי שהן יותר קשות מהטיפולים עצמם וזה הסביבה.
איך מתמודדים בו זמנית עם גיסה אחת שנימצאת בחודש שביעי, גיסה אחת שנימצאת בחודש שלישי וחברה טובה שנמצאת בחודש חמישי? בעוד פחות משנה מהיום אני ובעלי נהיה היחידים במשפחה ובמעגל החברים ללא ילדים, התחושה הקשה של אי שייכות הורגת אותי. ברגע אחד לפני 7 חודשים הגלגל התהפך לו ופתאום כולם יהיו עם ילדים לפניי. בעלי לקח את זה מאוד קשה, קשה לו בדיוק כמוני (מה שמפתיע כי בדרך כלל הוא היה זה שחיזק אותי והיום הוא נימצא במקום שלי), אני לא מוצאת כוחות ללכת לארוחות משפחתיות (כי בכל צד במשפחה שלי ושל בעלי יש הריונית) ואני לא רוצה להגיע למפגשים חברתיים כי גם שם יש הריוניות וכל השאר עם ילדים קטנים. השבוע מצאתי את עצמי אומרת לבעלי שאני רוצה חברים חדשים, חברים בסטטוס שלנו וזה הרגיש לי מצחיק אפילו לומר את זה הרי אנחנו חבורה של שנים אבל פתאום לא כיף לי עם החבורה הזאת ולא טוב לי ומרגיש לי שאין לנו חברים שכיף לנו בסביבתם (הם כמובן לא אשמים במצב ואני אוהבת כל אחד מהם) אבל בתקופה הזאת אני פשוט לא מצליחה להנות בסביבתם. אני מרגישה רע עם עצמי ועם התחושות שלי! למה אני פשוט לא מסוגלת להנות ולשמוח עבורם??
האם יש עוד בנות במצבי שמצאו כלים להתמודדות עם המצב הזה?

תודה למי שהקדישה מזמנה לקרוא ולהגיב :)
מאחלת לכולנו הריון תקין בקרוב שיסתיים בידיים מלאות- אמן!!!
ראשית, קבלי חיבוק גדול מלא אמפטיה!-
23/07/14 15:54
84צפיות
שנית, יש לי המון מה לכתוב לך, אבל בעוד שעה וחצי יש לי בדיקה מאוד מלחיצה, ואני פשוט לא מסוגלת להתרכז עכשיו בכלום.
אם לא אהיה היום בערב באבל על עצמי, אכתוב לך.
תודה רבה ובהצלחה!!!
23/07/14 16:07
48צפיות
מחזיקה לך אצבעות ומקווה שתוכלי לרשום לי בערב כי זה אומר שהבדיקה עברה בשלום :)
כואב לקרוא אותך
23/07/14 17:09
60צפיות
מבינה מאוד את מה שאת אומרת
אמנם לשמחתי יש לי שני ילדים שגם להביאם , נאבקנו,
אבל באמתחתי 7 שנים של מאבקים כושלים
שנה אחר שנה,
טיפול אחר טיפול והיו המון .
והריון / הפלה אחר הריון הפלה
ובסופו של דבר המרגש הוא כמו עקרה מקוללת .
שהשיגה 0
ולהפגש עם חברים ומכרות שנמצאים תדיר בהריון ועם תינוקות וילדים
שמזכירים את הילדים שהיו אמורים להיות לנו,
היו ואינם !

ומשפחה, מעבר לאחותי ,ואצלנו  אלה אחיניות שבהריון , ומשפחה חרדית שכל מפגש
את רואה את אותן ילדות בהריון ועם ילדים בהפרש של שנה שנה וחצי וכבר הן עם 3-5 ילדים
ואנחנו נתקענו.

אז כן , גם אני התרחקתי והמון
הרחקתי מעליי את כל אלו שלא יודעים על הטיפולים .
את אלה שלא נח לי בחברתם,
העדפתי להתחבר עם אנשים במצבי, שנמצאים בטיפולים,
יש כמובן לקחת בחשבון שגם הם יתקדמו וישנו סטטוס.
אבל להיות בחברת אנשים שעוברים וחווים את מה שאת חווה,
הופך את היאוש יותר  נח.
ובכלל אני בעד להקשיב לעצמך ולהימנע ממה ומי שגורמים לך
להרגיש לא טוב עם עצמך, להרגיש מועקה,
ואם זה אומר לבד, יהי לבד,
חברים אמיתיים, יבינו ויחכו לכם , לימים טובים יותר ,
ואת והוא , רק אתם תחליטו מתי אפשר יהיה לנשום ליד אותם חברים .
אל תרגישי רע עם עצמך,
את אינך זו שבחרה להיות במצב הזה,
את נזרקת מבלי לרצות
מאחלת לך בקרוב הריון תקין וידיים מלאות .


תודה רבה...
23/07/14 17:24
40צפיות
לא מובן מאליו שהשקעת בי כל כך הרבה וכתבת לי מכל הלב את שעבר עלייך.
מעודד לשמוע שלבסוף את חובקת שני ילדים מקסימים, זה נותן אור ותקווה שאולי יום יבוא...
נגעת בכל הנקודות וממש הצלחת לקרוא אותי.

תודה לך :)
כרגיל בפורום הזה, קודם כל חיבוק
23/07/14 20:14
52צפיות
ואחרי החיבוק, מעריכה אותך על כך שהעזת לפתוח ולספר לנו 7 חודשים אחרי.
זה לא פשוט אף פעם.

חברה יחסית קרובה שאני רואה כמעט כל יום, אמורה היתה ללדת כחודש לפניי.
היא תסיים את ההריון בידיים מלאות () ואני כבר לא.
בהקשר שלה אני לא מרגישה כרגע שום כאב, וממשיכה לשמוח בשמחתה על ההריון.
ממשיכה להתעניין בבדיקות שהיא עוברת ולחזק אותה.

לעומת זה, 3 ימים אחרי הלידה השקטה והגרידה, הגעתי למרכז בריאות האישה של הקופה שלי, כדי לקבל מרשם לכדורים לייבוש חלב.
למראה כל ההריוניות ולמשמע הדיונים שלהן על הבדיקות שעברו וצפויות לעבור, פרצתי בבכי לא נשלט.
אולי זה ההורמונים שעוד השתוללו, אולי העובדה שהייתי מוקפת בהרבה מאוד הריוניות, אולי הסיבה שבגינה הגעתי לשם, אבל הרגשתי שזה מעל לכוחותיי.

במקרה שלי כבר יש ילדה בבית, ועצם היותה עוזר לי לא לשקוע בתהום.
מצד שני המאזן עד כה הוא 3 הריונות ורק ילדה אחת לא ממש לפי התוכניות שהיו לי.

לדעתי לגיטימי שתרגישי לא בנוח בקרב חבורה שמכילה אך ורק משפחות עם ילדים, ובהחלט סביר ליזום מפגשים עם זוגות ללא ילדים.

מאחלת לך הריון תקין משעמם וארוך עם ידיים מלאות בסיומו.
º
תודה רבה בהחלט מחזק
23/07/14 20:31
11צפיות
חזרתי ואני רוצה להתייחס-
23/07/14 22:12
97צפיות
בנות פה כתבו לך דברים מן הלב, דברים אמיתיים וכל כך נכונים.
ההתמודדות עם הסביבה היא אחד הדברים הכי קשים שאנחנו נאלצות להתמודד איתו יום יום. זה נורא קשה עד כדי בלתי אפשרי לפעמים, בטח בכל הנוגע לנשים הריוניות בסביבתנו- שיהיו בריאות ושידעו רק טוב, אבל הטוב שלהן מזכיר לנו עוד יותר ומקצין את תחושת ה"אין" שלנו.

אתן לך כמה דוגמאות ממש על קצה המזלג לגביי, כדי שתרגישי שאת בסדר, ושלא תכעסי על עצמך-
1. במסיבת הסיום של הבן שלי לפני שנה, היתה איזו אמא בסוף הריון, שלא די שזה היה ההריון השלישי שלה תוך 4 שנים (הריונות תקינים תודה לאל), אלא כל הזמן (ממש כל הזמן) היא ליטפה את הבטן הענקית שלה. השתגעתי מזה. הם ישבו לידנו רוב המסיבה, ואני כמובן ניסיתי להתרכז בבן שלי ולהסתכל עליו ולהנות ממנו, אבל בו זמנית השתגעתי מליטופי הבטן הללו (ואגב- גם בשני ההריונות התקינים שלי, ממש לא הייתי ממלטפות הבטן...אני אוהבת ללטף תינוקות ולא בטן).

2. ניתקתי קשר עם חברה קרובה של מעל לעשרים שנה, משום שהיא היתה בהריון רביעי, ואחרי כל שיחת טלפון איתה פשוט התפרקתי לחתיכות ולשברים. לצערי, לא היתה כלל הבנה מהצד שלה, למרות ששוחחתי איתה בצורה מאוד רגישה והסברתי עצמי. היא כל כך כעסה עלי, שבאה לפורום הזה כדי לסגור איתי חשבון בצורה מחפירה ממש, מה עוד שכתבה כל מיני שקרים שלא היו ולא נבראו, ובזה שנכנסה לי לקודש הקודשים שלי (דהיינו- הפורום)- בזה היא שרפה את כל הגשרים איתי. חבל. כי השארתי בסוף השיחה ההיא פתח לחידוש החברות בעוד מספר שנים, כאשר אעבור את התהליכים שאני צריכה לעבור.

3. לבת הזוג של אחי הצעיר נולד אחיין ראשון. לא הייתי מסוגלת לומר "מזל טוב". כמובן שהסברתי לה דרך אחי מדוע והיתה הבנה. בפגש מפחתי שנערך לפני מספר ימים בבית הוריה של בת הזוג לאחר שהודיעו על חתונה, לא התייחסתי בכלל לתינוק, בקושי העפתי מבט, ולא דיברתי עם האם הצעירה בנוגע להורות החדשה וכו'. כן הקפדתי להיות נחמדה ושוחחתי לגבי נושאים אחרים עימה.

4. יש לי שכנה בית לידי, מישהי שבעבר היינו בקשרים מעולים, שילדה בנובמבר האחרון את הילד השלישי שלה. הילדים שלנו ממש באותם גילאים, היא בת גילי, והיא ילדה מתי שאני הייתי צריכה ללדת, אילולא התגלתה אצלי באחד ההריונות טריזומיה 18. אני אפילו לא מסוגלת לומר לה שלום כשאנחנו מתראות. באיזשהו שלב הרגשתי צורך להסביר לה את עצמי, וכתבתי לה מייל. היא נורא התרגשה ממנו, ואמרה שמבינה לחלוטין. השאירה פתח להמשך קשר, באם רק ארצה.

5. מאז כל ההפלות אני לא מסוגלת לשמוע הורים שמקטרים בלי סוף על הילדים שלהם ושמתייחסים אליהם כאל משהו שמפריע להם בחיים. גם לפני זה לא סבלתי תכונה זו, ועל אחת כמה וכמה בשנים האחרונות. אז המון פעמים אני מתרחקת ולא עושה "סמול טוק" עם אימהות מהכיתה או מהגן של הילדים שלי, כי יודעת שלא יהיה לי כוח לשמוע את הקיטורים ושרק יבוא לי לומר להן: "תסתמו את הפה!!! תגידו תודה על מה שיש לכן ותפסיקו להתבכיין כל הזמן!!!".

להמשיך?.....הבנת את התמונה?
הדרך שלי היא להבין מה הגבולות שלי. עם מה אני מסוגלת להתמודד ועם מה לא. מי מהאנשים עושה לי טוב ומי לא. עוד אסטרטגיה שאני נוקטת בה הרבה זה להסביר עצמי לסביבה. להסביר מדוע קשה לי, מדוע אני מתנהגת בדרך מסויימת, מה עובר עליי. כך אני פעמים רבות מצליחה לגייס את האמפטיה של האנשים. לא תמיד. אבל מנסה.

מקווה שמשהו בדברים שכתבתי מסייע לך ולו במעט.
אוח שירה שירה
24/07/14 00:42
61צפיות
ממש יכולה להצטרף אחד אחד לכל הסעיפים שפירטת, ועוד להוסיף כמה משלי....
ולך, אלמונית יקרה, מציעה להקשיב לשירה - לדעת את הגבולות שלך. גם אם זה אומר לוותר על מעגל חברתי מסוים. מקווה שיש סביבך גם חברים שתוכלו לבלות עמם שיישארו אחרי הסינון, ולא תישארו בריקנות.
להיות היחידים ללא ילדים בקבוצת הורים צעירים זה פשוט בלתי נסבל נפשית. זה קשה גם אם לא רוצים ילדים (נסיון עבר שלי) וקשה שבעתיים כאשר ילדים זה כל מה שרוצים, ואין (נסיון הווה שלי, מרפי, מישהו?)
ואם תרשי לי, ראיתי במה שכתבת מעין ״פלוס״ ציני ועקום - בזה שבעלך שותף לקושי שלך. ואת לא נאלצת להתמודד מול התסכול שלו על המנעות ממפגשים למשל. עלוב שזה הצד החיובי.
בכל אופן, חיבוק מלא הבנה...
אני חוששת שהפלה 8 בדרך...
22/07/14 11:54
370צפיות
אני בשבוע 10, הלכתי כבר לבדיקות דופק 3 פעמים- בשבוע 7, 8 ו-9 והיה תקין. גם גודל העובר התאים לשבוע. אתמול התחיל מעט דימום בניגוב. טרם התפתח למשהו מעבר לזה, אבל היו לי כבר אי אלו הפלות שהחלו עם דימום קל, ואפילו מקרים שלא היה בכלל דימום ופשוט אצל הרופא ראו שהדופק דמם.
יש לי מחר תור לרופא שלי. מתכוננת כבר לבשורת האיוב.
נכון שיש לא מעט סיפורים של דימומים בהריונות שלא הובילו להפלה, אבל אצלי תמיד דימום=סימן להפלה. יש לי טיפ טיפונת של תקווה מטופשת שאולי הפעם זה לא הסיפור שלי.
אעדכן מחר במצבי.
אם אכן התחושות שלי נכונות, אזדקק לעזרתכן, לתנחומיכן ולמילים חמות ואמפטיות מכן. סומכת עליכן שתהיו פה כדי להרים אותי.  
זהו ההריון העשירי והאחרון שלי (יש לי שני ילדים- בת ובן)  ואני כבר כמה חודשים מרגישה שבשלה לעבור לשלב הבא של תהליך האבל- קבלה והשלמה.
טוב, את דברי ההספד אתן באופן סופי אחרי שאדע בוודאות מה קורה.
תודה למי שקראה.
הי שירה
22/07/14 12:24
82צפיות
כמה קשה...
גם ככה המצב מסביב מעציב ומכביד, והאבל הפרטי שלנו רק מכביד עוד יותר.
הייתי בסרט הזה (וגם את היית בו אי אלו פעמים) אז לא אלאה אותך בתקוות שווא. באופן אישי אני משתדלת לא לקוות, התקווה לא הוכיחה את עצמה עד היום ורק הובילה למפח נפש.
אין מה לעשות חוץ מלחכות להתפתחויות ולהתמודד עם מה שבא. ואולי,אולי יבוא משהו טוב.
גם אני מתמודדת עכשיו עם אובדן "קטן" - עוד טיפול שלא הצליח, ומנסה לגייס את הכוחות לטיפול הבא.
הלוואי שיכולתי לחשוב על לוותר ולהמשיך הלאה. לצערי אני רחוקה מזה מאוד.
אני לא יודעת איך לחזק אותך, גם אני מרגישה לפעמים חסרת אונים מול האכזבות והכאבים שהדרך הארוכה הזאת מזמנת לי. רק רציתי שתדעי שיש מי ששומע ויש מי שמבין.

שירה יקירתי
22/07/14 12:37
67צפיות
מחזיקה לך אצבעות לחדשות טובות, אם כי כלל לא נשמע אופטימי.
אני איתך בכל מה שיתרחש
היי שירה
22/07/14 12:54
60צפיות
אני מחזיקה לך אצבעות שתתבדי, ושהכל יהיה בסדר.
חזקי ואמצי.
º
22/07/14 14:25
21צפיות
אוי לא
22/07/14 16:04
57צפיות
כאן כדי לחבק לא חשוב מה יהיה
דואגת איתך
תודה לכולכן-
22/07/14 16:29
123צפיות
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליכן.
מאחלת לכולנו ימים יפים יותר- בכל המובנים.
אשוב לכאן לעדכונים לאחר הבדיקה (מתקיימת מחר בערב).
מבינה עד מאוד את החשש לקוות ולצפות
22/07/14 16:36
45צפיות
שהפעם יהיה סוף אחר לסיפור ,
לך קשה  עד בלתי אפשרי.
אבל לי מותר לצפות ולקוות
אז שירה היקרה
כולי תקוות שהפעם, הפעם יהיה ההריון עם ידיים מלאות

תפילותיי עימך
היום, מחר ועד הסוף הטוב !
מתפללת חזק חזק
22/07/14 17:46
37צפיות
כל כך מקווה שהפעם זה כן יצליח, שהדימום הזה סתם הגיע ואין לו כל משמעות.
מחכה לעדכון.
:(
היי שירה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/07/14 18:04
65צפיות
מקווה ומאחלת שהבדיקה מחר תהיה טובה ושהכל בסדר.
שולחת חיבוק גדול ואוהב
º
מה עם שירהד1? יש חדש?
22/07/14 21:39
31צפיות
תודה. אתן מקסימות ומרגשות-
22/07/14 21:44
147צפיות
עוד אין חדש. מחר (יום רביעי) לפנות ערב יש לי את הבדיקה אצל הרופא.
תודה על הכל.
המצב במדינה מאוד קשה. בעלי במילואים כבר שבועיים ואני מרגישה די לבד, למרות שיש לי משפחה תומכת וחברות.
מרגישה שכאשר אני כותבת פה, אני לא לבד, וזה מקל במעט.
º
מחזיקה לך אצבעות! בשורות טובות!
22/07/14 21:54
16צפיות
º
מחזיקה עבורך אצבעות ושולחת כוחות
22/07/14 22:57
13צפיות
º
מתפללת בשבילך! א-מ-ן!
23/07/14 18:42
37צפיות
חזרתי ואני מעדכנת-
23/07/14 19:26
229צפיות
אפשר לנשום לכמה דקות. הבדיקה היתה תקינה. הוא הסביר לי שהורוד בניגוב שהיה לי זה משהו שקורה לעיתים קרובות בראשית הריונות, וקשור למיקום השיליה ולהשתרשות. לא משהו מסכן עובר. פשוט אצלי כל ניגוב ורוד, אומר מיידית התפתחות של דימומים שפירושם הפלה, ומכאן החרדה הנוראית שחשתי.
בלי קשר, הוא אמר שהסוכר שלי מאוד גבולי, על גבול הטרום סכרתי. שלח אותי מחר לעוד כל מיני בדיקות של סוכר, ולפי זה נמשיך. הרופאה הקודמת שלי היא מומחית בסכרת הריון, כך שאם יהיה צורך- יש לי כתובת טובה לפנות אליה. זה אמנם לא נעים בכלל, ומצריך טיפול רציני ומעקב, אבל כל עוד ניתן לשלוט בזה- זה פחות מלחיץ אותי מאשר תסמונת, מומים והפסקות דופק- עליהם אי אפשר לשלוט בכלל.
הרופא אמר לגבי הסוכר, שעדיף לדעת מההתחלה ולהיות בדיאטה מאוזנת ומעקבים מאשר לגלות בשלבים מאוחרים יותר, ואז הסכנה גדולה הרבה יותר ויותר קשה לטפל.
נראה לפי תוצאות בדיקות הדם מה השלב הבא.
הגעתי אליו ממש על סף העילפון. הרגשתי כמו מי שעולה על הפודיום של התלייה. בעלי הגיע במיוחד מהמילואים לצורך זה, כי חשבנו שזה הולך לכיוון הפלה.
אני צריכה לשאוב הרבה כוחות להמשך, בתקווה שיהיה המשך, כי ברור שהסכנות לא חלפו, וכל רגע עלול לקרות משהו נוראי לעובר. קשה לי וחרד לי, אבל זה הסיכון שלקחתי בכך שהחלטתי על הניסיון האחרון הזה. לוקחת על זה אחריות ולפיכך, אעשה מאמצים נפשיים עילאיים כדי להתמודד עם החרדות.
תודה מראש לכולכן על כך שאתן איתי במאבק הזה. זה נותן לי המון המון כוח.
שלכן בהערכה,
שירה.
תודה לאל!!!
23/07/14 20:15
47צפיות
התפללתי כל היום בשבילך. כל כך קיוויתי שאראה ממך הודעה חיובית. ומי כמוני יודעת שקשה מאוד להיות אופטימיים, תחזיקו מעמד! (את והעובר(;)
º
תודה. ננסה להחזיק מעמד...
23/07/14 21:45
25צפיות
23/07/14 20:19
43צפיות
טוב לדעת שנכון לעכשיו הדימום לא מהווה איום.
בהקשר של הדימום, האם הרופא המליץ על מנוחה או משהו שאת יכולה לעשות או לא לעשות כדי להגדיל את הסיכויים להמשך תקין?
תודה למרעישה בשקט-
23/07/14 20:24
74צפיות
אין דימום. חששתי מאוד לפי ניסיון העבר שהדימום המועט שראיתי בעת הניגוב, יתעצם ויסמן את סוף ההריון. אך הוא ראה עובר עם דופק, תנועות, שמתאים לשבוע.
לגבי מנוחה- שאלתי אותו. אין צורך במנוחה, מומלץ לשמור על פעילות שגרתית,  ואין משהו שאני יכולה לעשות כדי להגדיל את הסיכויים להמשך תקין, פרט המשך מעקב, בדיקות, ושימת לב מיוחדת לנושא הסוכר כפי שפירטתי.
שמחה לשמוע ומאחלת המשך נטול ארועים
23/07/14 21:00
40צפיות
רק רוגע ושגרה
º
תודה, רוגע לכולנו בכל המובנים
23/07/14 21:45
25צפיות
ייישששששש!!
23/07/14 21:53
52צפיות
בשורות מצויינות!
שימשיך ככה. אמן
תודה, מתוקה.
23/07/14 22:47
40צפיות
(אענה לך על המסר מחר, ברשותך).
איזה עדכון משמח
23/07/14 23:31
25צפיות
חשבתי עלייך כל היום .
שימשיך רק בטוב.
º
איזה כיף לשמוע!!! :))))
23/07/14 23:34
6צפיות
איזה כיף חשבתי עלייך כל היום...
23/07/14 23:36
27צפיות
פחדתי להכנס לקרוא, וקיוותי והחזקתי אצבעות.
איזה אושר

ולגבי סכרת הריון, בואי נקווה שלא תגיע, וגם אם כן שזה יהיה סיבוך ההריון היחיד שילווה את ההריון הזה, ומכאן שימשיך כמה שניתן בשלווה.

בכל מקרה לייתר ביטחון ממליצה לך לעבור לתזונה מותאמת, כדי לאזן ערכי סוכר כבר לפני, אם את רוצה המלצה על דיאטנית בכללית בת"א אשמח לתת לך.

כמו כן, ממליצה לך לחשוב על דופלר, כדי שיגיע בשבועות הרלוונטיים, אם את חושבת שזה משהו שיכול לגרום לך רוגע ונחת (כמו שזה גורם לי)
אם תצטרכי שלחי לי מסר, אשלח לך לינק לאופציות זולות ואמינות.
º
24/07/14 00:28
15צפיות
º
ישששששששששש! שרק ימשיך ככה
23/07/14 23:09
35צפיות
º
תודה לכולן על העידוד והעיצות
24/07/14 12:57
42צפיות
בדיקות קרישיות לאחר גרידה
23/07/14 18:55
36צפיות
היי, לפני חודש וחצי ביצעתי גרידה. לאחר שלושה שבועות נשלחתי לבדיקות קרישיות רגילות ומיוחדות. ביקרתי אצל ההמטולוגית שאמרה לי שהכל תקין ואין בעיה של קרישיות יתר. כעת מתברר לי שיש סיכוי שהבדיקות לא אמינות כי לא המתנתי מספיק זמן. יכול להיות דבר כזה, שההמטולוגית לא שמה לב????? יש סיוכוי שאני סובלת מקרישיות יתר ובגלל שלא המתנתי זה הראה שהכל תקין.... אוף... אני כבר מיואשת!!!
עניתי לך...
23/07/14 23:22
33צפיות
לדעתי אין לך סיבה לחשוש.

אם בכל זאת את חרדה (ובצדק ייאמר) נסי לשאול באחד מפורמי ההמטולוגיה ברשת...

בשורות טובות!
זוכרות את חלקת הנפלים בחולון ? שמחה לבשר
22/07/14 16:26
302צפיות
זוכרות את חלקת הנפלים בחולון ? שמחה לבשר
שחל בה מעט שינוי
שמו שלטים וסוג של דשא סינתטי ראו בעצמכן  
º
עוד אחת, הפעם עם הדשא הסינתטי
22/07/14 16:27
178צפיות
עוד אחת, הפעם עם הדשא הסינתטי
והנה התרומה שלי, שיהיה לילדים גם
22/07/14 16:33
186צפיות
והנה התרומה שלי, שיהיה לילדים גם
עם מה לשחק .
חשבתי תחילה על כדור
לבסוף לקחתי מבני בובת אריה, גדולה שקיבל כשהיה בן שלוש.
ושמתי אותה על פיסת אדמה,
שישמור קצת על הקטנים מפני האזעקות והמלחמות
וישמש להם גם למשחק
מבטיחה לחזור בעוד שנה ולהוסיף בובה בת.
אכן שינוי טוב וחשוב.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/07/14 18:08
74צפיות
מקווה שעוד מקומות ינהגו כך.
º
שוב את התמונה שלא עלתה, כי באמת חשוב לראות
22/07/14 18:42
147צפיות
שוב את התמונה שלא עלתה, כי באמת חשוב לראות
אני קצת בהלם!
23/07/14 03:29
158צפיות
וואו! איזה שינוי משמעותי!!
איך זה קרה??
איך הם הסכימו??

(joker1980)
º
כנראה שילוב של מכתבים, קשרים ואולי רחמים ?
23/07/14 07:29
41צפיות
חוששת לגעת בנושא של הקבורה
23/07/14 13:53
114צפיות
מישהי יכולה לספר כיצד מקבלים מידע על מקום הקבורה?
מקום הקבורה תלוי בבית החולים בו
26/07/14 17:43
32צפיות
ילדת את העובר/ תינוק
או עברת גרידה .
רשמי את בית החולים וננסה לאתר את בית הקברות
בבית הקברות לא מסובך למצוא היות ויש קבורה משותפת  בחלקת הנפלים / העוברים .
ילדתי בתל השומר
26/07/14 18:24
31צפיות
האם כל מי ש"נולד" בתל השומר נקבר באותו בית הקברות?
גם שלך הובא לבית העלמין חולון
26/07/14 20:17
33צפיות
הנה
כתובות אינטרנט מצורפות:

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה