לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום אובדן הריון תמיכה
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

שאלת סקר- תחילת שנת הלימודים- בהקשר לאובדן ההריון-
31/08/2015 | 08:29
31
82
אני מתנצלת מראש שזוהי שאלה לבנות פה שהן אימהות.
אני מקווה שלא אפגע במי מכן, בנות יקרות, שעדיין איננה אמא לילד חי.
מי שלא מתאים לה לקרוא את השרשור- יכולה להפסיק לקרוא בנקודה זו.


מי מכן מלווה מחר את הילד/ה לכתה א? לגן פרטי בפעם הראשונה? לגן עירייה חדש או מוכר?
האם וכיצד אובדן ההריון משפיע עליכן בהיבט זה?- יותר רגשניות מהרגיל? חוששות לפגוש אימהות אחרות? חוששות ממבטים ו/או משאלות?
וכיצד אתן מתמודדות עם זה?

אנא שתפו אותנו והתייעצו האחת עם השנייה.

תחילת שנת לימודים מוצלחת וטובה לכולן ולכולם!


התרגשות גדולה
31/08/2015 | 08:59
2
55
בתור מי שבוחרת להסתכל על חצי הכוס המלאה , הקטנה שלי עולה לא׳ ואני בשיא ההתרגשות ומתלהבת :).
אכן במפגש המקדים שבוע שעבר עם מחנכת הכיתה כבר נתקלתי באנשים שלא ראו אותי בחודשיים האלה מאז ההפלה והשאלה המתבקשת היתה : ילדת ??? אז לכל אחד הסברתי בקיצור ובנימוס וקיבלתי המון תמיכה, חום ואהבה- אפילו הופתעתי מאחר ואלו אינם אנשים קרובים.
בוחרת להתמקד בחוויה של הילדה ולשים את האובדן בצד למרות שכל פעם שמישהו שואל זה ״מוריד״ אותי ...
אז שיהיה לכל הילדים שנת לימודים מוצלחת ופוריה ושנה טובה:)
לדניאל5000-
31/08/2015 | 17:55
1
27
נפלא שאת מסוגלת להתרגש עבור ועם ביתך, וטוב שזכית ביחס כה חם ותומך מאנשים, גם אם הם אינם קרובים אלייך. זה אכן מאוד מחמם את הלב.
בהצלחה לביתך בכתה א', הסתגלות קלה והנאה מהחברים והלימודים.
 
שירה.
תודה רבה שירה :)
31/08/2015 | 19:41
3
כן וכן.
31/08/2015 | 11:23
5
60
מחר היום הראשון בבית הספר (ולצדו חזרה של הילדה לגן המוכר והטוב אחרי קרוב לחודש חופש בבית).
נקודת השפל עד כה היתה מבחינתי סיום שנת הלימודים הקודמת, על רקע של ריבוי לידות בסביבה, וציון שנה להוויה החדשה של חיי (ההריון הראשון הפסיק להתפתח סמוך למסיבות הסיום של השנה שקדמה לה).
נראה לי שהמעבר מהבית למסגרת, והמעבר מגן לכיתה א' הם עוצמתיים גם במציאות שלווה וחסרת טלטלות. והטלטלות שעברו על רובנו כאן בפורום הרי מחדדות ומעצימות כל רגש.
מקווה מאוד שמעבר לקליטה חברתית והשתלבות לימודית של בני בבית הספר, שהשנה הרעה (בעקיפין גם עבור הילדים) נחתמה וחלפה, וששנת הלימודים הזאת תעמוד בסימן שינוי חיובי והתחלה חדשה לא רק במסגרת בית הספר, אלא גם עבורי ועבור בן זוגי ואולי.
 
ולגבי אמהות ושאלות. בסיום אספת ההורים קפצה עלי אחת האמהות מהגן הקודם (זאת שנגשה אלי לפני חודשיים במסיבת הסיום עם תינוק על הכתף והסבירה לי שמה שצריך להיות קורה), חבקה אותי וברכה אותי במזל טוב כי נראיתי לה שמחה ולכן בטוח מגיע לי מזל טוב. אקזמפלאר.
לכבשה הפועה-
31/08/2015 | 18:04
4
35
מצטרפת לאיחולייך בכל ליבי.
בהצלחה לשני ילדייך- בגן ובבית הספר, הסתגלות קלה לשגרה והנאה מכל מעשיהם.
 
האמת היא שגרמת לי לצחוק מה זה בקול רם כאשר קראתי לגבי האמא שאיחלה לך מזל טוב. מה נעשה עם הסתימות הזו? אין איך להתמודד עם הדבר הזה. הייתי רוצה מאוד לראות את פניה ולשמוע תגובתה כאשר העמדת אותה על טעותה.
אגב, חייבת לכתוב לך שבראשית בראשית ההריון עם מעיין, כשעוד לא ידעתי בכלל על ההריון (למרות שקיוויתי, אבל ממש לא האמנתי וטרם ידעתי), פגשתי ברחוב איזו מכרה שלי, והיא אמרה לי: "אה, זה יהיה השלישי שלך?", ואני, בשיא הרוגע אמרתי לה: "לא. אני לא בהריון. ממש לא. עברתי 7 הפלות, ולא יהיה שלישי".
נשבעת לך שזה מה שהיה. ואת ההמשך את כבר הרי יודעת. כן נודע לי אחר כך שאני בהריון, וכן יצאתי בידיים מלאות.
 
אז באמת שננסה להיות אופטימיות, גם אם נורא קשה. עוד לא אבדה תקוותנו. נכון?
אני הייתי די המומה ממנה
31/08/2015 | 20:55
3
34
עניתי בשאלה האם אני נראית לה שמנה ובזאת סיימתי.
פשוט הזוי. ובכלל, עד שהתינוק לא על הידיים/ בעגלה לא שואלים אשה האם היא בהריון ולא מברכים במזל טוב, או אפילו בשעה טובה. פשוט לא ענינו של אף אחד.
ואכן ננסה להיות אופטימיות.
 
לכבשה-
31/08/2015 | 21:15
2
23
את צודקת במאה אחוז. אבל כנראה לא לכולם הדברים כאלו ברורים, ויש המוני אנשים חסרי טקט. בטח בישראל.
נראה לי שענית לה סבבה לגמרי. אין עלייך עם הסיפורים האלו. אין.
אני כאן עבורכן, לפחות לשם האתנחתא הקומית
31/08/2015 | 21:24
1
4
31/08/2015 | 22:00
התל"מ המתקרב ותחילת השנה / על אבל והתבגרות
31/08/2015 | 13:40
1
58
השנה אני מכניסה 3 ילדים למסגרות חדשות:
הגדולה לגן חובה
האמצעי לטרום טרום
הקטנה לגן פרטי (אחרי קצת יותר משנה עם אמא)
 
אין לי מושג ירוק איך הייתי עושה את זה עם בטן של חודש שמיני
הילדים קיבלו את כולי כל הקיץ
גם את זה אני לא יודעת איך הייתי עושה עם הבטן
 
התל"מ ש(לא יהיה לי) מיד אחרי החגים (9 באוקטובר). לא שכחתי כלום, לא אבד זכרוני ולא קהו רגשותי, אבל אבד לי משהו אחר.
אני תמיד אומרת את זה אבל עכשיו אני גם חיה את זה
אין לי המסלול של "מה היה אילו".
הוא נמחק מנפשי לגמרי.
 
כאילו באמת לא יכול היה להיות דבר אחר.
כאילו הדבר היחיד שיכול היה להיות הוא הפלה בשבוע 8.
לאחריה אבל כבד במשך כמה חודשים,
ועכשיו המשך החיים על כל מה שיש בהם במלוא העוצמה, כשהאבל טמוע בתוכם.
 
בלי לברוח. בלי למלא את החלל בכלום.
אני עומדת באותו מקום ובכל זאת זזתי.
התבגרתי כנראה.
 
 
לאיןאריותכאלה-
31/08/2015 | 18:09
26
ואו! בהצלחה לילדייך- לכל אחד ואחת מהם במסגרות החדשות. הסתגלות קלה להם, וגם לכם, ההורים שלהם...ההתרגשות בטח מאוד גדולה- של הקטנים ושל הגדולים. שיהיה להם בהצלחה ובהנאה.
 
בדברייך המרגשים את מתארת במילים מאוד יפות ומדויקות את תהליך הקבלה וההשלמה, שהוא הסופי בשלבי האבל. זה אומר שעברת תהליך מאוד משמעותי עם עצמך, וזה נפלא. 
 
 
עונה....
31/08/2015 | 14:49
3
40
חייבת לסייג את דבריי, הקושי שלי הוא סביב ההימצאות של הילדות בבית. זה מציף לי קשיים ברמת הסבלנות וחלוקת הקשב בין העבודה לבנות.
אני הרבה פעמים כועסת על עצמי ועל הדרך שבה אני מתייחסת אליהן. קשה לי.
אתמול היה לנו טקס בבית ספר לכבוד כיתה א. הבת שלי עולה לכיתה א. כולם התרגשו נורא. וגם אני. אבל ציינתי ביובש שאני אתרגש במיוחד כשהבית שלי יהיה שקט קצת. זה נשמע נורא ואני פשוט אמא כזאת מגעילה. אבל זה החופש הזה שעשה לי את זה. וגם הן כבר קצת משוגעות. בייחוד הקטנה שמאוד זקוקה למסגרת.
אני נחה מדי פעם במהלך היום, בגלל הריון, ומצאתי את עצמי בוכה. שואלת את עצמי ואת אלוהים למה הגיע לי לעבור את כל מה שעברתי...
קראתי (בפעם המליון) את הספר - בית החלומות של אן. לא רוצה לעשות ספוילר למי שלא קראה, אבל היא יולדת תינוקת והיא מתה אחרי כמה שעות. זה ריסק אותי כי זה היה פעם ראשונה שקראתי את זה מאז האובדנים. כתוב שם למשל שבפעם הראשונה שהיא חייכה אחר כך, היה משהו שונה בחיוך שלה שמאז נשאר שם תמיד. וככ הזדהתי עם זה...
בקיצור אני כבר הורמונלית משוגעת לגמרי.
לאם הבנות2-
31/08/2015 | 18:22
2
27
אכן נשמע לפי התיאורים שלך, שטוב שהחופש מסתיים, וכל אחת במשפחה תחזור למקומה הטבעי, והשקט יחזור גם לבית וגם לנפש. אפילו לקצת.
 
מציעה לך הצעה קטנה (ברשותך)- במקום לומר על עצמך מילים לא יפות בתור אמא ו/או בן אדם, נסי בכל זאת, למרות כל הקשיים והמתח שאת נמצאת בו על רקע ההריון החדש, נסי בכל זאת למצוא רגעי רוגע ואושר עם בנותייך- הכנת ארוחה משותפת, משחק משותף, צפייה בסרט שאהוב עליהן יחד איתן, אמבטיה מפנקת לשתיהן עם משחקי מים ולאחר מכן מסאז' עם קרם גוף (זה משהו שאני אוהבת לעשות לביתי), יצירה, הקראת סיפור, הליכה לגלידה או פיצה, ועוד ועוד- אני בטוחה שיש לך עוד המון רעיונות ....
נסי לעשות לפחות משהו אחד כיפי ונחמד איתן בכל יום- משהו קטן. זה לא צריך להיות משהו גרנדיוזי שלוקח שעות. זה יתן לך תחושה מאוד טובה כאמא.
ההלקאה העצמית הזו לא מביאה לשום דבר פרט ליסורי מצפון. היא לא מקדמת ולא מסייעת.
 
גם אני עובדת בבית כעצמאית. עד שבני היה בן שנתיים וחצי, היו לי בייביסיטריות או אמא שלי או בעלי היו איתם. מאז שהיה בן שנתיים וחצי, לא הייתי זקוקה למישהי שתהיה איתם. הם גדלו עם אמא שעובדת בבית מגיל אפס, ויודעים איך לאכול את זה...אבל צריך בהחלט ללמד אותם איך לעשות את זה, ופעמים רבות לדאוג לסידור הולם- באם זה לא הולך. משהו שתקחי בחשבון   לקראת החופש הגדול הבא.
 
וכמובן- שיהיה בהצלחה לשתי בנותייך- זו שנכנסת לכתה א' וזו שבגן. הסתגלות קלה, המון חברים וחברות והצלחה בלימודים.
את צודקת
31/08/2015 | 18:46
14
ועד לאחרונה היה ממש נחמד. ועשינו מדי פעם דברים קטנים, יציאות לקניון... ובעלי לקח אותן לבריכה מדי פעם. והיה באמת נחמד.
אבל בימים האחרונים אני על קוצים. ברור שיש עוד סיבות...
 
מוכר
31/08/2015 | 23:47
14
גם אצלי כל מצוקה נפשית וכל קושי פיזי מקצר את הסבלנות לרוני עד כדי רגשות אשם... לפעמים מה שעזר לי נגד האשמה זה להסתכל על עצמי שוב מהצד ולהגיד - באמת התאמצתי עד המקסימום ועדיין לא הייתי מסוגלת להתאפק. איכשהו זה יותר בסדר ככה.
מקווה שתבוא הקלה בעומס
כשביתי נכנסה לכתה א'-
31/08/2015 | 18:34
29
הייתי חודשיים וחצי אחרי ההפלה השישית, והחמישית ברצף (שבוע 16). הייתי שבורה לרסיסים. משום שהבן שלי התחיל גן חדש ובכל מקרה היינו צריכים להתפצל, ביקשתי מבעלי שהוא יהיה עם ביתי בטקס ושאני אהיה עם בני בשעה הראשונה בגן.
ידעתי שיהיה לי יותר קל להתמודד בגן החדש ולשחק איתו וללכת איתו בין פינות הגן, לעומת להיות נוכחת בטקס של כתה א'. גם ככה אני אחת שנורא מתרגשת ודומעת, ובמצבי אז, חששתי שממש אתפרק ואבכה בצורה שאינה הולמת.
ואכן, זה מה שהיה. כך שלא הייתי בטקס לה, אבל הייתי עם בני.
 
בשנה שעברה הייתי בהריון עם מעיין בשבוע 16, ורק רציתי שיתרחקו ממני. לא רציתי שאף אמא תשאל אותי אף שאלה, ולא רציתי אמירות כמו: "איזה יופי!", "באיזה חודש את?" וכן הלאה. לא רציתי לדבר על ההריון, ולא רציתי שישאלו אותי שאלות. רציתי להעלם.
אז זהו. שאי אפשר היה להעלם, אבל ממש הקפדתי להתרחק מכולם. לא דיברתי את הסמול טוק הרגיל, הגעתי לקחת את הילדים אחרי כולם. עשיתי את המקסימום כדי שלא ישאלו אותי כלום. וגם כאשר שאלו, אמרתי שזה מאוד מורכב ושאי אפשר עוד לדעת כלום ושיגידו לי מזל טוב אם וכאשר זה יסתיים בטוב.
 
אוף!!!!!! היה ממש קשה. קשה לי להיזכר בזה, אבל זו היתה מציאות חיי.
ממשיכים באותו גן
31/08/2015 | 20:53
5
33
גן פרטי, חלק מהצוות מתחלף והרבה מהילדים עברו לגני עיריה.
אני לא יודעת עדיין מי ייקח אותה בבוקר לגן.
אתמול עברתי שאיבה שנייה במסגרת PGD ואני אמורה להיות במנוחה.
אבל לאור העובדה שלא נוצרו עוברים ולא תהיה החזרה, אני שוקלת לקחת אותה בעצמי.
 
בדומה למה שכתבה איןאריותכאלה, גם האבל שלי השתנה. ב-4 החודשים האחרונים אני ממוקדת בהשגת ההריון הבא ומסוגלת לדבר על האובדנים בצורה "נקייה", כמעט ללא רגשות.
אני לא חוששת משאלות של הורים, כי אני לגמרי פתוחה בנושא וחלקם מעורים במה שעבר עליי בשנה האחרונה.
הבעיה בהקשר הזה היא שאני לא רוצה לדבר על כך בנוכחות הבת שלי (עוד רגע בת 3, שומעת הכל, מבינה הכל ומה שלא מבינה שואלת ומתחקרת עד שכן מבינה).
 
שתהיה לכולנו חזרה חלקה ונעימה למסגרות.
את עושה בחוכמה, מרעישה
31/08/2015 | 21:00
20
ילדים כן קולטים דברים, ואסור להעמיס עליהם את העול הכבד הזה.
שתעבור עליך ועליה שנת לימודים פוריה בכל המובנים, ומלווה בתהפוכות טובות בלבד
למרעישה בשקט-
31/08/2015 | 21:23
3
19
מה? כבר יודעים שלא נוצרו עוברים? מה זאת אומרת?! אתמול היתה השאיבה, ומיד מפרים את הביציות ויודעים האם יש עוברים או לא?
אוף! נשמע כל כך מייגע וקשה נפשית ופיזית.
 
את לחלוטין צודקת שביתך לא צריכה להיות מעורה בכלום בכל מה שאתם עוברים. זה גדול עליהם, בלתי נתפס ולחלוטין לא צריך לדבר על הדברים בנוכחותה. אכן צריך להיות מודעים לכך, ולנהל את השיחות על כך הרחק ממנה או מילדים אחרים.
 
מטיבו של האבל לשנות צורה, מרקם וצבע. זה אומר שאת עוברת תהליכים בעניין ומעבדת את הדברים. טוב שאת ממוקדת מטרה, והלוואי והמטרה תושג בעתיד הקרוב.
 
שיהיה בהצלחה רבה לביתך בגן הפרטי, על כל השינויים המתחוללים בו, ושההריון הכה מיוחל יושג בקרוב, ויהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות.
מפרטת לגבי PGD
31/08/2015 | 21:59
2
29
השלבים הראשונים הם כמו IVF רגיל. מיד אחרי השאיבה בודקים האם הביציות ניתנות להפריה: לפעמים לא בשלות, לפעמים לא תקינות מסיבות אחרות.
כ-24 שעות לאחר מכן בודקים האם החלה חלוקה של התאים.
מהשלב הזה PGD שונה מ-IVF.
72 שעות אחרי ההפריה בודקים כמה עוברים שרדו ומכל אחד מהם מוציאים תא אחד. יש עוברים שלא שורדים את הבדיקה עצמה.
מהעוברים ששרדו, מחזירים רק את אלו שלא נושאים את הממצא הגנטי הבעייתי.
 
הפעם משהו לא ממש הלך ורק ביצית אחת מתוך 7 שנשאבו היתה רלוונטית להפריה, אבל היא לא התפתחה. שומרים אותה במעבדה עד מחר ואם היא תתפתח אז יקפיאו אותה ללא בדיקה, על מנת לבדוק אותה בסבב הבא.
התהליך אכן מייגע בכל המובנים, ומגביר את תקתוק השעון הביולוגי.
הבנתי. אני מבינה שיש לך ממש דוקטורט בזה...
31/08/2015 | 22:04
1
23
אוח....מאחלת לך לעסוק בקרוב בדוקטורט בהחלפת חיתולים ובפרופסורה בגרפסים. זה נראה לי יותר עדיף. 
מעבר לזה- קבלי חיבוק מלא חיזוקים.
 
שירה.
תודה
31/08/2015 | 22:10
3
אוהו אני כבר בוכה כאן
31/08/2015 | 21:00
1
40
אצלי סיום החופש הגדול ותחילת שנה"ל מלווים בעצב גדול. היה קיץ נהדר - נסענו, טיילנו, היו קייטנות מיוחדות ולא שגרתיות, ובמיוחד זרמנו במין הרמוניה. מה שלדעתי איפשר את הקיץ הזה היה בין השאר כי הם גדלו... והיו שיחות והתפנקויות וגם הרבה זמן בבית בשלווה, מה שפחות התאפשר כשהיו קטנים ממש. וכאן זה תופס אותי בגרון. לא האמנתי שנגיע עד הלום. שנהיה בקיץ 2015 בלי עוד לפחות פעוט או פעוטה. שהילדים גדלים ולי אין תינוק וכולן כולן עם הריונות ולידות של השלישי והרביעי ורק אני עם הילדים הגדלים, לא אמא של אף תינוק. וזה מכאיב לי נורא וגם יש לי רגשות אשמה על זה - הילדים שלי הם כל עולמי, אהוביי נפשי, ואני מעזה לומר שאני מרגישה ריקה ועצובה. מאוד קשה לי עם החזרה לביה"ס ועם השגרה שתחזור. דווקא התאים לי להתרחק מכל האמהות ולהתכנס עם הילדים ובעלי. ממש מבואסת ממחר. הילדים דווקא מתרגשים ושמחים לחזור.
ל-valeta1
31/08/2015 | 21:40
17
מה אני אגיד לך? ממש קשה. אני כל כך מבינה אותך. אז קודם כל קבלי.
דרכך מאוד מאוד קשה, מפותלת ומיוסרת. עברת הרבה כל כך. אני זוכרת שכתבת שאתם שוקלים פונדקאות או אימוץ. האם משהו מזה אכן מתחיל, או ששיניתם כיוון?
 
אני כל כך יודעת מה זה שלמרות שיש שני ילדים בבית, וכל יום אומרים תודה על כך ושמחים עם הילדים, בכל זאת תחושת הריקנות היא נוראית וקשה מנשוא. אני יודעת. ואת כל הזמן שואלת עצמך: "למה אני לא יכולה להיות שמחה בחלקי וזהו? למה צריך את כל היסורים האלו?". ואין תשובה על כך. הכמיהה המטורפת הזו לעוד ילד זה משהו שאי אפשר להסביר אותו לאף אחד. לאף אחד.
 
נפלא שהיה קיץ כה מוצלח והרמוני. זה די נדיר, גם אם הילדים כבר יחסית גדולים, אז קחי את הקרדיט, שלמרות כל הקשיים והתחושות הכבדות, בכל זאת הצלחתם להעביר קיץ נפלא שכזה, עם הרבה חוויות מיוחדות ומשפחתיות.
ראי בזה את כוחך.
 
וכמובן, שיהיה בהצלחה רבה לילדייך במסגרות, שיהנו ממעשיהם ושיהיו להם הרבה חוויות מעשירות ומיוחדות גם במהלך השנה.
 
שירה.
 
תחושות מעורבות
31/08/2015 | 23:17
3
26
כשהקיץ הזה התחיל עוד הייתי בתחילת הריון בשמירה קפדנית, הורמונים, פרגניל, קלקסן וכל דבר אפשרי, עוד שכבתי על הספה כל יום וחיכיתי לרגע הזה שהיא חוזרת מהקייטנה ואני שומעת את הכפכפים רצים לקראתי, רגע של אושר בכל הסבל הזה.
ככה לפתע, חלף לו הקיץ, ולא נשאר ממנו אלא רק אבק. תמונות מצומצמות של מספר אירועים קטנים שעוד הצלחנו להנות איתה. אחרי ההפלה, אמא צריכה זמן לחזור לעצמה, איבדתי המון דם ומיהרתי לחזור לעבודה, כי עכשיו כבר אין סיבה, אין יותר סיבה לנוח, נגמר, בפעם השמינית, שוב לא הצלחנו לעבור את השבוע הארוור. והוא, שהיה חזק עד עכשיו, סובל עכשיו מאוד, מתפקד רק בקושי, רק מה שחייבים.
אז מצד אחד, אני מתאבלת על עוד קיץ שלא נהנו בו, שהוכתם בעוד זכרונות כואבים ומצד שני שמחה שלפחות נחזור לשגרה, כלשהי.
רק השאלה, איך היה בחופש? עוד שורטת לי את הלב כי הילדה שלי לא קיבלה את ההורים שמגיעים לה, את הזכרונות ילדות והחופש הגדול שלה.
כמה כאב בדבריך
31/08/2015 | 23:27
20
כל כך מצטערת עבורך ומקוה שבסוף המסע הנורא הזה תזכו אתם וגם בתכם לראות את האור.
היי סנופי
31/08/2015 | 23:39
19
כל כך מכירה את ההרגשה הזאת של ״ילדה שלא קיבלה את ההורים והחופשת קיץ שהגיעו לה״ ... זה כל כך יושב כמו אבן בבטן. לא אומרת שגיליתי איך נפטרים מזה, אבל יש לי רגעי אמהות שגורמות לאבן הזו להתמוסס. מאחלת גם לך להיות מסוגלת לתת לילדה שלך את כולך
ל-snoopy96-
01/09/2015 | 01:34
12
לא יכולתי להרדם. כנראה מההתרגשות לקראת פתיחת השנה, ופתחתי את המחשב, והנה ההודעה שלך הכה עצובה. עכשיו בטח יקח לי כבר המון זמן עד שארדם, מרוב מחשבות.
 
אז קבלי חיבוקים של השתתפות בצערך וגם דמעה אחת או שתיים.
באמת שעצוב לי מאוד עבורכם, ואינני יודעת כיצד לנחם ומה לייעץ. כי באמת- כמה כבר אפשר?! כמה פעמים?! מתי יגמר הסבל הפיזי והנפשי הזה עבורכם?
אין לי תשובות.
אני מקווה שאתם מקבלים סיוע בהיבט הנפשי, כי באמת שהנפש פה היא משמעותית ביותר, והיא פגועה ביותר ופצועה ומדממת. תארת קושי בתפקוד שלך ושל בעלך, והקושי ברור ומובן, וזקוק להתייחסות הולמת.
 
מאחלת לילדתך הצלחה והנאה בשנת הלימודים הקרובה, ולכם- לא צריך להכביר במילים. ברור מה אני מאחלת, והלוואי שמשאלת ליבכם תתגשם ותזכו בהריון תקין שיסתיים במועדו בידיים מלאות.
 
שירה.
 
בעיקר מתרגשת
31/08/2015 | 23:26
1
32
רוני יוצאת השנה מהמסגרת הפרטית והולכת לגן חובה , וההרגשה היא טובה. אני די מצפה לאסוף אותה כל יום בשתיים ולא בארבע ולבלות איתה עוד.
במקביל יודעת שיהיה מחר רגע קשה אחד או שניים. עברו שלוש וחצי שנים, ואם אני אזיל דמעה בראשון לספטמבר בגן זה יראה טבעי ואז איש אפילו לא ידמיין על מה זה יהיה. נראה לי שאפילו הבעל לא יחשוד.
וואלה, וכמעט אף אחד מהסביבה הרחוקה הזאת לא זוכר או לא יודע בכלל שהיה אושרי. לא מספרת עליו לאנשים חדשים, סתם כי לא בא לי להתמודד עם שאלות, או צופה מראש תגובה מטומטמת וסוף סוף מצליחה לחסוך את זה מעצמי. אפילו כשנכנסים לי לרחם ושואלים מה עם ילד שני. עונה - לא הולך, וסוגרת שיחה. בין השאר כי אני נמצאת ליד רוני ולא מעלה את אושרי בנוכחותה. היא לא זוכרת ואני מגוננת עליה. תכלס, זה הכאב שלי. אין סיבה שבגיל חמש תתמודד איתו, הנה גם עלי זה קצת גדול.
וברגעי החופש הנעימים שעברו עלי ועל רוני, וברגעי העצבים שגם לא נחסכו... לא מצליחה לדמיין איך היו נראים החיים עם ילד בן שלוש וחצי. זו מציאות מקבילה לא קיימת כזו, איןאריותכאלו תיארה את זה מצוין. נו טוב, אולי יש יקום אחר בו מאמארוני מנקה אחרי שני ילדים בחופש....
 
למאמארוני-
01/09/2015 | 01:43
16
את אמא מאוד טובה. את מגוננת על רוני, ובצדק רב, ומגלה כלפיה חמלה בכך שאת חוסכת ממנה את ההתמודדות הלא הוגנת הזו עם כאב שהיא לא יכולה להכיל.
נראה גם שלמדת להתמודד עם הסביבה, שהרבה פעמים מקשה ומציקה ומחטטת.
 
אז תזילי דמעה- מהתרגשות ומשמחה עם רוני שלך, ומעצב ומכאב על אושרי שלך.
 
שיהיה בהצלחה רבה לרוני במסגרת החדשה, הסתגלות מהירה וקלה, והנאה גדולה מכל מה שיש לגן החדש להציע ומהחוויות החדשות. 
 
שירה.
אז אצלי...
01/09/2015 | 15:09
15
ביתי המקסימה נכנסה היום לגן עירייה טרום טרום חובה. עד עכשיו הייתה במעון שהוא סוג של פרטי.
הייתי מאוד עסוקה בלחוות את זה ולא את האובדן או ההריון החדש. נמאס לי להרגיש שאני כל הזמן חיה ליד החיים ולא בתוכם. התנתקתי מהנייד והייתי שם בשבילה ואיתה. מחר היא כבר תישאר לבד חצי יום.
קצת עצוב לי שאף אחד מהילדים שהיו איתה לא נמצאים איתה היום וגם החברה הכי טובה שלה מזה שנתיים לא איתה. אני והאמא גם התחברנו ולכן קצת עצוב לי.
גם יש בגן יותר בנים מבנות והגננת די דוסית וקשוחה קצת (גן ממלכתי דתי). מקווה שהיא תשתלב במהירות. בהצלחה לכולן.
עבר בשלום..
01/09/2015 | 14:20
1
29
בכינו, התרגשנו הקטנה עלתה לכיתה א׳ הגדול לד׳ ... לא יאומן .
אז עם כל ההתרגשות שפגשתי היום 2 נשים שלא ידעו על ההפלה ולא ראו אותי בחודשיים שחלפו .,. אז אמרו לי מה ? איפה העגלה ? ... חשבו שילדתי ... אז הייתי מאוד קול בפעם הראשונה בשניה כבר הקול שלי רעד וכמעט שבכיתי אבל מזל שהטקס החל ...אז אולי זה גם קשור להתרגשות , לשנה החדשה או ששוב יש את הרגעים שאני פתאום חשופה ... ואז זה עולה ומציף אותי ... אני יודעת שזה בסדר, שזה חלק מההפנמה ומתהליך הריפוי של עצמי אבל בכל זאת יש את הרגעים האלו שמספיק שאלה אחת שפתאום בשניה מזכירה לי מה היה צריך להיות שבעצם בסוף אוקטובר הייתי אמורה ללדת וזה לא יקרה :(
שיהיה המשך שבוע טוב והסתגלות קלה לילדים :)
תחושה מוכרת מאוד. תודה על השיתוף. ריגשת.
01/09/2015 | 14:29
4
האם אפשר לחזור לשגרה...
30/08/2015 | 08:25
3
111
ביוני השנה עברתי הפלה בגלל שלא היה דופק באמצעות ציטוטק
נותרו שאריות, קיבלתי עוד מנה הפעם לבליעה בבית, עדיין נותרה שארית...
לבסוף עברתי השבוע היסטרוסקופיה. היום סוף סוף אחרי יותר מחודשיים של דימומים נראה שהוא הפסיק.
לאחר ההיסטרו אמרו לי שאין בעיה עם סקס מרגע שהדימום הפסיק, השאלה האם עדיין צריך להימנע מכניסה להריון?
זאת שאלה טובה...
30/08/2015 | 15:51
40
בגלל שבעצם עבר המון זמן מההריון.
אני אישית לא הייתי מונעת. ואם הגוף לא מוכן אז את לא תיכנסי להריון...
מה הרופאים אמרו לגבי שאלה זו?
31/08/2015 | 08:22
21
ההגיון שלי אומר לחכות קודם כל לדימום של וסת, ולאחר מכן להתחיל. הגוף שלך עבר המון. גם אני דיממתי "בזכות" הציטוטק למעלה מחודשיים...זה היה מטורף.
תני לגוף להתאושש מהמכה, מהדימומים ומהפרוצדורה שעברת. תני למערכת ההורמונאלית להתייצב. ושובי והתייעצי עם הרופאים לגבי שאלתך.
אני יודעת שאין סבלנות לחכות עד לנסיון הבא להרות. תאמיני לי שהייתי בסרט הרע הזה המון פעמים. אבל בעיניי, חשוב לתת לגוף ולנפש את הזמן שלהם.
 
אני בזמנו חיכיתי מעבר לחודשיים עוד חודש- עד אחרי הוסת הבאה. אני חושבת שאפילו לא שאלתי את הרופא שלי על זה. איכשהו הגוף אותת לי לחכות עד המחזור ורק לאחר מכן לנסות. זה לא היה נראה לי הגיוני לנסות לפני כן, מה גם שהיה קשה מאוד לזהות מתי הביוץ בצורה כזו עיוורת.

 
חזל"ש
31/08/2015 | 11:00
26
הי ציפורת
 
בשנה שעברה עברתי היסטרוסקופיה בעקבות הפלה ספונטנית בשבוע 14, בגלל שארית שנשארה ברחם. אחרי הטיפול הם נתנו לי טיפול הורמונלי בכדורים למשך בערך חודש כדי לעבות את רירית הרחם ע"מ שלא יהיו הידבקויות באזור הצלקת. הפרוטוקול של הכדורים גורם לדימום בסוף. אחרי הדימום נאמר לי לעשות א.ס. לוודא שבאמת אין הדבקויות (שלא עשיתי כי כבר לא היה לי כח) . הבנתי מהם שאח"כ "אני משוחררת".
הריון שהפסיק להתפתח
29/08/2015 | 10:32
9
152
אני בשבוע 11, הריון ראשון. לפני כשבועיים הרגשתי כאבי בטן חזקים וכולם אמרו לי שזה יכול להיות, הרחם מתרחב, אז זרמתי. לאחר כמה ימים אחרי שהכאב עבר התחלתי להרגיש טוב מידי, אפילו אמרתי לכמה מהחברות שלי שזה ממש מוזר אבל אני כאילו לא בהריון. אתמול פשוט קמתי בבוקר והלכתי למוקד. ושם הטכנאית אמרה לי שלצערה אין דופק. אני הרוסה, שבורה, לא מפסיקה לבכות. קבעו לי גרידה ליום שלישי, אבל בינתיים לא מצליחה לאסוף את עצמי. לא יודעת איך בדיוק אני הולכת מחר לעבודה.
מצטערת
29/08/2015 | 10:43
61
קודם כל שולחת לך חיבוק חזק ! משתתפת בצערך על האובדן .
את נמצאת עכשיו במצב קשה מאוד הכל ניראה שחור , רגע הכל היה בסדר ואז הכל התהפך ...
הימים הראשונים הם קשים מאוד, תיהיי עם הקרובים לך ושהגרידה תעבור בקלות ומהר.
תני לגוף ולנפש להתאושש ומקווה שבמהרה תקלטי ויהיה לך הריון משעמם שיסתיים בידים מלאות .
שיהיו רק בשורות טובות בעתיד הקרוב
את לא צריכה לאסוף את עצמך
29/08/2015 | 10:51
61
את עוברת עכשיו חוויה קשה, מטלטלת ומרסקת. פיזית, את עדיין בהריון, עם הורמונים של הריון, שרק מעצימים כל רגש. מותר לך לתת לעצמך הנחות, מותר לך לקחת כמה ימי חופש כדי לעבד את מה שאת עוברת, מתר לך להחליט שלא בא לך להתמודד עכשיו עם אנשים או עם. זה בסדר.
אם את מרגישה שאת צריכה לשתף את בן הזוג, חברה או בני משפחה במה שעובר עליך, אם את מרגישה שאת צריכה לדבר עם איש מקצוע - עשי זאת, אל תתביישי.
עברתי את אותו הדבר לפני חודשיים וחצי (בסוף שבוע 8). עם הזמן, זה יהיה קל יותר. הכאב לא יחלוף, אבל הוא יקהה.
צר לי על אובדן ההריון-
29/08/2015 | 11:06
3
53
ועוד הריון ראשון...זה בא בהפתעה מוחלטת, ללא אזהרה, וזה מאוד קשה ועצוב.
מותר לך להתאבל, להיות עצובה, לבכות- ובאופן כללי- להרגיש כל רגש שהוא. זה טבעי ונורמלי.
מותר לך גם לא ללכת לעבודה עד אחרי הגרידה, ומותר לך להחליט שאת כן הולכת לעבודה ובוכה בין לבין, או לא בוכה...אין נכון או לא נכון. יש רק מה שנכון עבורך.
 
כן חשוב שתדעי שיש המוני נשים שחוו הפלה (גם בהריון ראשון), ושלאחר מכן הרו וילדו תינוקות בריאים ומתוקים. כאשר היתה לי את ההפלה הראשונה, זה היה בין הבת שלי לבני- ומאוד עודד אותי לשמוע על נשים שחוו את מה שאני חוויתי, ולאחר מכן הרו וילדו.
 
בנוסף, אני כבר כותבת לך, כדי שתדעי להריון הבא- אין קשר בין תופעות כאלו ואחרות לבין תקינות העובר וההריון. אפשר שאשה תרגיש נפלא, ללא בחילות וללא רגישות כלשהי, ושההריון יהיה תקין, וישנם גם מקרים שאשה מרגישה הכי בהריון, אבל משהו בכל זאת לא תקין.
 
תעדכני אותנו לאחר יום שלישי, ושתהיה לך התאוששות מהירה קודם כל פיזית, ולאחר מכן נפשית. אנחנו פה לכל דבר ועניין.
 
שירה.
תודה בנות על התמיכה
29/08/2015 | 11:11
2
60
זה באמת מאוד עוזר לשמוע שאני לא לבד. אני חושבת שמי שלא חווה את זה לא יכול להבין בכלל על מה מדובר.בחיים לא התמודדתי עם כזה דבר ואיכשהו אף פעם לא לקחתי את זה בחשבון. תמיד האמנתי שברגע שכבר אהיה בהריון- הכל יהיה בסדר. ואתמול פשוט נכנסתי לשוק.
נכון, כולנו יודעות
29/08/2015 | 11:24
50
את הסטטיסטיקה, אבל איכשהו ההדחקה עובדת נפלא (וטוב שכך), וכולנו חושבות: "לי זה לא יקרה", עד שזה קורה...ואנחנו מבינות שאף אחת לא חסינה, טגם לא אנחנו.
תעברי את הגרידה, תעברי את תקופת האבל הראשונית, ולאחר מכן תמשיכי הלאה לעבר העתיד, עם הרבה תקווה ואופטימיות.
 
זה באמת מאוד קשה
30/08/2015 | 15:54
19
גם אני עברתי משהו דומה. לא הריון ראשון אבל הפסקת דופק.
חייבת לציין שכמו ששירה כתבה, הגיוני שההרגשה הרעה תעבור בשלב זה של ההריון. לא בטוח שזה קשור להפסקת הדופק. אצלי הדופק פסק בשבוע 8 וגיליתי רק בשבוע 12 ועדיין היו לי בחילות פה ושם...
אני מאחלת לך שיעבור כמה שיותר בקלות... פיזית זה לא ככ נורא, וטוב שהגרידה ככ מהר. אבל נפשית זה כואב וקשה גם שנים אחר כך.. כמובן שבמינון אחר..
עדכון
31/08/2015 | 07:53
2
38
ביקשתן שאני אעדכן, אז אני מעדכנת. אתמול התחילה לי הפלה ספונטנית. הייתי בדרך לקופת חולים והתחלתי לדמם בצורה שלא ניתנת בכלל לתיאור, נהרות של דם! הגעתי בקושי לקופת חולים, משם הזמינו לי אמבולנס לבית חולים. בבית חולים פעמיים התעלפתי כי איבדתי כמויות של דם. בבדיקה במיון הרופא התחילה להציע לי לחכות שהכל ייצא לבד, לתת לי את הכדור הזה, ציטוטק, שעושה התכווצויות. אני פשוט התעקשתי שאני רוצה גרידה עכשיו!! אני ממש שמחה שהייתי איתנה ולא וויתרתי!! כי אחרי זמן קצר הכניסו אותי לגרידה, וזה נגמר ממש מהר, ופיזית זה ממש הקל עליי, כי בזמן ההפלה הטבעית הרגשתי כאבי תופת. בשורה התחתונה- אני אחרי, מרגישה פיזית בסדר ויש לי רק המלצה אחת!! בנות, אל תקשיבו לאף אחד, תעשו רק מה שהלב והראש שלכן אומר לכן!! רק אתן יודעות מה טוב לגוף שלכן ושאף אחד לא ישכנע אותכן אחרת.
תודה על העדכון-
31/08/2015 | 08:17
21
נשמע שעברת סיפור סיפור...איזו דרמה! טוב שהתעקשת על גרידה, שאת אחרי ומרגישה פיזית טוב.
מסכימה מאוד עם ההמלצה שלך.
שתהיה התאוששות מהירה.
אני מאחלת לך שעד מהירה תיקלטי להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
 
תרגישי טוב
01/09/2015 | 14:23
6
שמחה שעמדת על שלך , מקווה שתרגישי טוב במהרה פיזית ונפשית ושתעדכני אותנו בעתיד רק עם בשורות טובות
ברבקיו
30/08/2015 | 22:04
28
|תפוז| תפוז גאה להשיק |4U|
30/08/2015 | 14:57
24
|*| מערכת תפוז גאה להשיק את קהילת הכותבים החדשה!
בפורום הכותבים החדש תוכלו לשתף, להתייעץ, לחלוק, להכיר כותבים כמוכם ולקבל עוד כמה הפתעות.

בואו לאוורר את המגירה!:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
אפשר להרים אחרי גרידה??
29/08/2015 | 09:47
2
71
הי,
 
אני 9 ימים לאחר גרידה. יש לי ילד בבית שוקל מעט 11 קג. עד עכשיו בעלי היה איתי והוא זה שהרים אותו אבל ממחר חוזר לעבודה
 האם יש בעייה להרים אותו? הכוונה יותר להרים ממקום למקום לכיסא/למיטה וכו ופחות כמובן לשאת אותו בידיים לזמן ממושך. לא רוצה לגרום נזק.
 
תודה מראש.
הי
29/08/2015 | 10:38
37
כן אין בעיה , את יכולה להרים כבר עברת את הימים הראשונים.
דרך אגב השבתי לך בפרטי לא יודעת אם קיבלת .
הרבה בריאות ותרגישי טוב :)
כן, אפשר. בן כמה הילד?-
29/08/2015 | 10:57
52
כי באופן כללי, מגיל שנה ניתן הרבה פחות לשאת אותם, אלא אם כן מדובר על הרמה למיטה ולכסא האוכל.
צריכה את עזרתכן..
27/08/2015 | 23:42
12
172
אחת ממכן ואני צריכה עזרה (העתקתי מפורום שכן)
אני בהריון שהפסיק להתפתח בשבוע 7 וצריכה להחליט איך לסיים עם זה ולא מצליחה..
קצת רקע,
חיים בארה״ב, יש לנו שני ילדים בני 8 ו-6, עם שניהם נקלטתי בקלות, היו הריונות קלים עד הסוף ושניהם נולדו בקיסרי, הראשון כי הלידה נתקעה שעות והוחלט לסיים בקיסרי ואת השני בחרתי מראש שיהיה קיסרי.
בפברואר השנה נקלטתי להריון, אך הוא לא התפתח - לא היה דופק.
הרופא שלי הציע לי לחכות לדימום ושההפלה תיהיי טבעית, לא ידעתי למה לצפות ועברתי חוויה קשה מאוד שבסופה היתה הפלה לא שלמה ושאריות יצאו במחזור שהגיע חודש אחרי.
הרופא אמר לי לחכות שני מחזורים ואפשר לנסות שוב.
עכשיו אני בהריון ששוב לא מתפתח הפעם כן היה דופק בשבוע 7 למרות שהעובר היה נראה קטן בשבוע.
שבוע וחצי לאחר בדיקת דופק הרגשתי יותר מדי כאבי בטן תחתונה וגב תחתון והרגשה לא טובה, ביקשתי מהרופא להגיע לוודא שהכל בסדר ופתאום אין דופק.
הפעם הרופא ממליץ לי על גרידה ונתן לי שלוש אפשרויות
אחת כדורים
שניה אצלו בקליניקה בהרדמה מקומית משהו כמו שאיבה וגרידה קלה
שלישית בבית חולים בהרדמה כללית
שאלתי אם אפשר לחכות שתהייה הפלה טבעית ללא התערבות, אמר שאפשר אבל רוב הסיכויים שאני אצטרך גרידה.
כל האפשרויות מלחיצות אותי ואני לא יודעת מה לבחור...
עזרו לי מנסיונכן
סליחה על האורך ותודה רבה

היי. מאד מצטערת על מה שאת עוברת
28/08/2015 | 01:06
56
מנסיוני המר. 4 הפלות שכולן נגמרו מאותה הסיבה שלך. הפסקת דופק בין שבוע 7 ל 10 אף פעם לא נפל לבד ותמיד עברתי גרידות בהרדמה מלאה. מעולם לא ניסיתי עם כדורים. מסיפורי הזוועה ששמעתי כולל מאחותי ויתרתי על ״התענוג״. לגבי הגרידה. הפרוצדורה פיזית פשוטה, את מגיעה לבי״הח, עוברת הרדמה מלאה שמרגישה כמו שינה טובה ועמוקה, מתאוששת ואחרי כשעתיים הולכת הביתה. אצלי כל ההפלות עברו פיזית בצורה קלה. יש קצת דימומים ומעט מאד כאב שנפתר עם אופטלגיןו וזהו. ההיבט הנפשי הוא הקשה בכל התהליך ולו תני את הזמן שלו.
מקוה שעזרתי קצת ושולחת לך חיבוק גדול
עברתי את זה לפני יומיים
28/08/2015 | 11:38
56
אצלי הרופא המליץ חד משמעי על שאיבה/גרידה, הוא אמר באגביות ש"אפשר לחכות שזה יצא לבד", אבל גם הסביר שזה "יכול לקחת חודשים" ושהתהליך בבית חולים יהיה הכי מהיר, פשוט ויאפשר לי "לפתוח דף חדש" כבר לאחר חודש.
כאן בארץ, אני לא יודעת על אפשרות לעשות את התהליך לא בהרדמה מלאה בחדר ניתוח. הוסבר לי שהסיכון הכי משמעותי של ההליך הוא זיהום, ולכן עושים אותו בחדר ניתוח בתנאים הכי סטריליים.
לגבי ההרדמה, אני אתן לך ציטוט של הרופא שהרדים אותי - הוא ראה אותי בוכה מאחורי הוילון ואמר לי "שככה זה הטבע, וכולנו רק שליחים. המתנה היחידה שהוא יכול להציע זה שינה עמוקה" - והאמת, בדיעבד, אני ממש מרגישה ככה... רגע אחד את בחדר הניתוח, ורגע שני את אחרי הכל. אני גם מרגישה שהיה לי מזל שהכל קרה כל כך מהר, והיה לי תור כמעט מיידי - כי התחושה שאת עדיין בהריון, אבל זה הריון שלא צומח ממנו כלום, היא לדעתי התחושה הקשה מכולן...תחושה של חוסר יכולת להתקדם...אבל זה כמובן אינדיווידואלי - וכל בחירה היא טובה.
מצטרפת להתלבטות בין השיטות לסיום הריון בשבוע 7
28/08/2015 | 11:58
2
56
אני במצב דומה מאד לשלך, אבל לי נודע רק היום מטכנאית האולטראסואנד שאין דופק. הריון עם עובר ללא דופק שמתאים בגודל לשבוע 7. היום יום שישי, ואני בארץ אז לפני יום ראשון לא אראה רופא. 
אני מבינה ממה שהרופא אמר לך שהוא חושב שלמרות הכאבים וההתכווצויות התהליך לא יתחיל מעצמו? לי יש קצת דימום, בניגוב, וקיוויתי שאולי תוך כמה ימים ההריון יסתיים בלי התערבות כירורגית.
 
וכמובן - חיבוק גדול, גם לי היו שני הריונות תקינים עם לידות במועד ועכשיו זאת ההפלה השניה ברצף.
28/08/2015 | 12:07
1
29
בדיוק מה שקרה לי - גיליתי ביום שישי, הלכתי למיון והתחננתי שיעשו לי גרידה באותו היום וסרבו. ביום ראשון ראשון קבעו לי גרידה פרטית לאותו יום, אז לא הייתי צריכה לחכות הרבה.
אגב, גם לי היו דימומים שנמשכו שבוע והתכווצויות. לפני הגרידה ביקשתי אולטרסאונד בתקווה שהתהליך כבר התחיל לבד, אבל זה לא היה קרוב.
תודה, אקבע עם הרופא בשבוע הבא ונתקדם משם
28/08/2015 | 21:49
9
האפשרות של שאיבה לא ממש מוכרת כאן
28/08/2015 | 12:04
53
אבל מישהי מהפורום כתבה לפני כמה שבועות שעברה שאיבה וסיפרה שזה עבר בקלות יחסית. בד"כ לא מציעים את זה בישראל, אבל על פניו זו נשמעת אפשרות פחות מפחידה ואם הייתה לי את האופציה הזו - סביר להניח שהייתי הולכת עליה.
כדורים - לא ניסיתי, הספיק לי לקרוא על חוויות של נשים אחרות כדי לוותר על התענוג - כאבים, איבוד דם, התעלפויות, סבב שני (ולפעמים גרידה) כי הראשון לא עבד... גם הרופא שלי היה נגד. יש גם סיפורים אחרים, אבל לא הרבה.
גרידה בהרדמה מלאה אמנם נשמעת מלחיצה, אבל לטעמי זו אפשרות עדיפה בהרבה מכדורים. התהליך קצר מאוד (רבע שעה גרידה, שעה-שעתיים התאוששות בביה"ח וזהו), ההתאוששות הפיזית קלה יחסית (קצת בחילה אחרי ההרדמה, קצת כאבים בדומה לכאבי מחזור, דימום קל למשך כמה ימים) ובניגוד לכדורים - את ישנה ולא חווה "לידה" מעל האסלה (שזה מה שמספרות נשים שלקחו כדורים).
 
מה שלא תבחרי - שיעבור בקלות ושההריון הבא יהיה ארוך, משעמם ויסתיים בידיים מלאות.
מצטערת עבורך
28/08/2015 | 18:12
27
מצטערת לשמוע על ההפלות החוזרות שלך, מאוד עצוב.
אני התנסיתי פעמיים בציטוטק בשני אופנים שונים (דרך הפה ומתן וגינאלי). עבורי היו אלה שעות של כאבי תופת, צירי לידה של ממש. למעשה התהליך היה עבורי יותר קשה וכואב אפילו ביחס לצירי הלידה הקלה מבין שתי הלידות הטבעיות (ללא אפידורל) התקינות שעברתי לפני שנים אחדות. עד כדי כך זה היה מתיש וכואב.
מעבר לשעות של התהליך הראשוני והמאסיבי, המשכתי לדמם דימום חלש במשך כשבוע-עשרה ימים ונלוותה אליו תשישות פיזית.
שמעתי - למזלי הרב לא חוויתי על בשרי - שחלק מהנשים (נדמה לי שכ-15%) נאלצות ליטול מנה שניה כיוון שהמנה הראשונה אינה מצליחה לרוקן את הרחם, ולפעמים גם אחרי המנה השניה נדרשת גרידה. בכל מקרה נדרשת בדיקה אחרי הוסת הראשונה כדי לוודא שהרחם התרוקן.
כיון שאת בארה"ב - אני יוצאת מנקודת הנחה שאין לך תמיכה חיצונית שתאפשר לך להיות במנוחה במשך שבוע-עשרה ימים של ההתאוששות הפיזית מציטוטק, ובהנתן העובדה שאת מטופלת בשני ילדים לא מאוד גדולים - הייתי שוקלת את הגרידה, שלפי הסיפורים האישיים כאן בפורום (וגם מה ששמעתי מחברות) - מסתיימת פיזית תוך שעות בודדות.
לא יודעת מה לענות לגבי הפלה טבעית ללא התערבות.
בכל מקרה - מאחלת לך התאוששות פיזית מהירה, והחלמה גם בנפש, שאחריה תוכלי לבחור כיצד להמשיך הלאה - ושהכל יעבור עליך בשלום, בבריאות ובהשלמה.
צר לי על אובדן ההריון-
28/08/2015 | 18:45
28
ענו לך פה הבנות היקרות תשובות מפורטות על-פי נסיונן.
גם ניסיוני העשיר בתחום מראה העדפה ברורה לגרידה מאותן סיבות שכולן ציינו.
מאוד סבלתי מהציטוטק, ודיממתי במשך חודשיים עד שהכל יצא, ובסך הכל הייתי בשבוע 6. עברתי גם 5 גרידות, רובן בשבועות 7-9, והחוויה הנפשית אמנם היתה קשה, אבל מבחינה פיזית- זה פחות גרוע ממה שחושבים. ההתאוששות מאוד מהירה, וישנם דימומים מועטים, ללא כאבים.
הפעם היחידה שיצא הכל לבד, היתה בהריון כימי.
לא ממליצה לחכות, למרות שיש פה גם מעט בנות שאיכשהו תוכן ההריון התנקה מעצמו.
בקיצור- כל אופציה רחוקה מלהיות ממש אטרקטיבית.
מקווה שתחליטי מה שהכי נכון עבורך.
תעדכני אותנו מה החלטת ומה שלומך.
 
תודה רבה בנות!
29/08/2015 | 07:00
3
35
קבעתי עם הרופא שלי תור ביום שני לגרידא בבית חולים בהרדמה מלאה.
תחזיקו לי אצבעות שהכל יעבור בשלום, אני בלחץץץץ
בהצלחה לכולן ובשורות טובות בקרוב!
תעדכני כשתהיי אחרי, ושתעברי בקלות ותרגישי טוב.
29/08/2015 | 08:57
5
שוב תודה בנות
01/09/2015 | 00:13
1
7
אני אחרי, הכל עבר בשלום
תודה על העזרה והתמיכה
יופי. תודה על העדכון-
01/09/2015 | 01:53
5
והלוואי ותזכו להריון נוסף, תקין, שיסתיים בידיים מלאות.
 
יום הולדת 8
26/08/2015 | 23:35
4
277
אז בעוד חצי שעה הבן שלי הבכור הקילו סוכר שלי חוגג 8 לא מאמינה שעברו 8 שנים וכל יום הולדת שלו אני מתרגשת מחדש מהפלא הזה כמה התפללתי והאמנתי שהוא יצא מהפגייה והכל יהיה בסדר וכך היה ילד מדהים עם כל הקשיים שלו אני אומרת תודה לפני שנתיים ילדתי בחודש שישי בן בלידה שקטה כל כך כעסתי על זה שלמעלה ואז הבן שלי חגג עוד יום הולדת וניזכרתי כמה אני מודה כל יום אז הוא התיזכורת שלי בזמנים קשים לכך יום הולדת שמח ילד שלי.
חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה
26/08/2015 | 23:56
53
מאחלת לך שבשנה הבאה תוכלי לחגוג לו יום הולדת 9 יחד עם תינוק או בהריון .
שיהיה לו הרבה מזל טוב, מדהים שרק שקורה לנו משהו אנו מבינות שזה לא ברור מאליו להיכנס להריון ולסיימו בידים מלאות.
מאחלת לך הרבה נחת מהילד ושיהיו בשורות טובות בעתיד הקרוב ורק בריאות
עצוב...
27/08/2015 | 07:47
45
וכל כך נכון. גם אני ילדתי בשבוע 23 לפני כ 11 חודשים. יש לי ילדה בת 3 שהיא כל עולמי והאושר שלי והיא נולדה בשבוע 40 בריאה ומקסימה. היא נותנת לי את הכוחות להמשיך הלאה. ביומהולדת שנתיים שלה הייתי בהריון האובדן וביום הולדת 3 הייתי באותו חודש בהריון חדש ותקין עד כה (שבוע 24+3)... מאחלת לך שעד יום ההולדת הבא תיהיי עם ילד חדש או לפחות בהריון מתקדם ויהיו לך 2 סיבות לאושר.

אין ספק שזה מנחם מאוד
27/08/2015 | 08:51
43
שמחה שיש לך ילד בבית. זה באמת כיף ומנחם. בייחוד כשהם גדולים ככ..
מזל טוב לבן שלך,
28/08/2015 | 19:11
27
ואכן, נפלא שיש לך את הפלא הזה, את האוצר החשוב והיקר ביותר.
אגב, האם את אוהד מפורום הריון אחרי אובדן, או שאת אוהד אחרת?
 
מישהי יכולה להסביר לי מי רוצה ממני ומה????
25/08/2015 | 19:38
5
212
עברתי ככ הרבה השנה, בעיקר משברים ועכשיו שוב...
מי רוצה ממני ומה??? מה כבר עשיתי???
שוב בטא חיובית... הפעם רק ליומיים וזהו. הריון כימי... טוב, נו, זה עדיין לא היה לי...
ספירת מלאי: 5 הריונות, 2 ילדים בריאים ושלמים ומקסימים.
5 הריונות, 2 ילדים!!!!
5 הריונות, 2 ילדים!!!!!!!!!
5 הריונות, 2 ילדים!!!!!!!!!!!!!!
חרא סטטיסטיקה!
הפעם אפילו כבר לי אין מילים
עצוב
25/08/2015 | 20:39
68
שולחת לך חיבוק חזק חזק ומשתתפת בצערך ! . אין לי מילים ... זה מבאס, כואב, לא פייר , כבר ״שילמת ״ את חובך לחברה ... כאילו מה ????
כן שמחה בשבילך שיש בבית שני ילדים נהדרים - כדי ברגעים הכי קשים להסתכל על חצי הכוס המלאה .
שיהיו לך בעתיד רק בשורות טובות :)
מבאס זה נכון...
25/08/2015 | 21:45
64
אבל תודה לאל על שני ילדייך המקסימים.
מאמינה שזה יקרה לך שוב.
גם לי היה הריון כימי בעבר. 4 חודשים אחרי נכנסתי להריון תקין שממנו נולדה ביתי המקסימה ביותר בשבוע 40.
נכון, חרא סטטיסטיקה!
26/08/2015 | 05:45
2
79
תחושת חוסר ההוגנות והכעס מוכרות לי היטב...
גם לי היה פעם אחת הריון כימי, ואני מודה שניחמה אותי העובדה שלפחות זה לא כרוך בשום פרוצדורה רפואית כזו או אחרת.
את רוצה להזכיר לנו ולכתוב יותר פרטים? באילו נסיבות היו אובדני ההריון הקודמים? האם ברצף או גם בין הילדים הבריאים? גילאים שלכם?
האם יש בדיקות כלשהן שעברת שקשורות בהפלות?...
 
ואני כותבת את המובן מאליו, אבל כן חשוב לי לכתוב- לא עשית כלום, ואף אחד לא רוצה ממך כלום. שלא יכנסו לך ג'וקים לראש שזה קשור למשהו שעשית או לא עשית, שזה קשור למשהו שהיה בשליטתך, או קשור למשהו שמישהו רוצה ממך משהו או לשכר ועונש.
אני מבינה שזו היתה זעקה לחוסר הצדק, אבל חשוב לי תמיד להדגיש שזה לא קשור למשהו שתחת שליטתנו.
 
 
הרציונל מול האמוציונל
28/08/2015 | 00:09
1
54
כעצ הרציונל שולט ולכן בוחרת לענות רק עכשיו...
הריון IVF ובסופו הבכור הפילוסוף שלי.
הריון 2 טבעי - הפלה נדחית שבוע 9.
הריון 3 טבעי - הצעיר שובה הלב שלי.
הריון 4 טבעי - הפסקת דופק שבוע 11.
הריון 5 טבעי - הריון כימי.
לא עברתי שום בדיקות להפלות. יחד עם זאת, בשני ההריונות השלמים קיהלתי תמיכה.
ושוב כיוון שהרציונל מדבר כעת... אני יודעת שאני לא אשמה, אני יודעת שלא עשיתי דבר שמגיע לי לחוות את זה, אבל אני יודעת שנדירות הפעמים שפגשתי לאחרונה את הרציונל...
ועכשיו סלחו לי, אנצל את ביקורו של הרציונל לסיום משימות שממתינות לו כבר חודשים.
אה, רגע, ותודה לכן על המשענת ואוזן הקשבת שאתן מעניקות. זה כלל לא מובן מאליו לענות לכל הודעה והודעה ועוד בפירוט כה רב.
טוב שגם הרציונל טיפה מגיע לביקור,
28/08/2015 | 18:50
22
הוא די נדיר אצלנו, אבל חיוני להשרדותנו.
מקווה שתנצלי את קפיצתו לביקור לצורך הדברים שאת צריכה לעשות:)
ואנחנו נמשיך להיות פה, לכל צורך, שאלה, תמיכה או שיתוף.
אבודה ואובדת עצות
24/08/2015 | 23:37
20
226
היי לבנות הפורום
זאת הפעם הראשונה, שאני כותבת על עניין כל כך אישי מעל דפי האינטרנט. זאת פשוט תחושת מצוקה שלא נותנת לי מנוחה...היום התבשרתי שהעובר (שעדיין בבטן שלי) לא התפתח כבר שבועיים, וללא דופק.
ללא סימנים מקדימים, ללא הפלות קודמות - ככה פתאום.
הסתכלתי על מסף האולטרסאונד, והתמונה ההיא, של העובר ללא דופק - לא יוצאת לי מהראש...הרגשתי כאילו אני בחלום רע, כאילו מדובר בחלום שאני עד עכשיו (כמעט שבע שעות) לא מצליחה להתעורר ממנו. אני לא מסוגלת להפסיק לבכות, אני לא מסוגלת לישון, לא מסוגלת לתפקד...אני לא יודעת מהיכן לגייס את הכוחות להתמודד...
אני מבועתת מהשאיבה שנשלחתי לעשות, מבוהלת מהרעיון של ההרדמה, אם לא היתה לי ילדה קטנה ובעל נפלאים (שאני מרגישה אשמה איומה, על כמה אני מרוכזת בסבל שלי עכשיו, ולא יכולה לעמוד בשבילם), הייתי מעדיפה להדרס על ידי משאית מלעבור את התהליך הזה.
בבקשה, אשמח לשמוע איך הצלחתן להתעלות מעל זה. אני מרוסקת כמו שלא הייתי מעולם.
תרשי לעצמך
25/08/2015 | 00:22
6
90
משתתפת בצערך הכבד, אחת העם. קשה מאוד לאבד הריון, ובפעם הראשונה מדובר בהפתעה מוחלטת. התחושות שאת מתארת הן טבעיות לחלוטין. את הרי עוד לא אחרי התהליך הפיזי אפילו...
מנסיוני האישי (שני הריונות תקינים ואחריהם שתי הפלות רצופות), משיחות עם חברות שעברו הריונות שנפסקו, ומהחברות בפורום, יכולה להגיד לך שהזמן משכך את הכאב ומשנה את הצורה שלו. שיחות עם אשת מקצוע עוזרות ומקלות. שיתוף האנשים הנכונים בסביבתך - כאלה שמהיכרותך אותם אינם שיפוטיים ושצפויים לתמוך ולהכיל את הכאב, את מצבי הרוח או תחושות עוצמתיות אחרות - השיתוף יקל עליך ויאפשר לך להיות עצמך ללא מסכות. מהצד השני של המטבע ממליצה בחום לסנן במידת האפשר אנשים אטומים וחסרי רגישות. כל הנ"ל נכון לגבי חברים, משפחה, קולגות. לשתף את מי שיעשה לך טוב.
חבל על החבלים. אל תכריחי את עצמך להקלע לסיטואציות חבריתיות שלא תעשנה לך טוב, למשל מחברת תינוקות או נשים הרות - אם זה מה שתרגישי. במידה ומדובר באנשים קרובים, מוטב להסביר את הקושי שעומד מאחורי הצעד, כדי לאפשר גשר חזרה.
 
שבע שעות אחרי, את ממש לא צריכה להרגיש אשמה על שאת מתכנסת באבלך, ודאי שלא מול בן הזוג (שגם הוא בודאי כואב אבל אחרת, התרשמתי שגברים חווים את התהליך בצורה מעודנת יותר). יקירה, אל תרגישי אשמה גם מול בתך. אמנם את מבוגרת והיא קטנטנה, אבל את במצוקה אמיתית, באבל (גם אם לכאורה לא על אדם חי, וגם אם ההריון היה צעיר. עבורך זהו אבדן אמיתי). את יכולה לחבק את הילדה, לקבל ממנה כוחות ולהתנחם בה. ממליצה לך גם להרפות, גם אם זה אומר שהיא תצפה יותר בטלויזיה, תאכל יותר שטויות או תשכב לישון בשעה מאוחרת ממה שהקפדת עד כה. את האנרגיות תשקיעי בשיקום הנפש שלך - גם לטובתה - וכשתתחזקי תוכלי לתקן.
מאחלת לך שאחרי שתעברי את הגרידה תצליחי לשקם את הנפש וכשתרגישי מוכנה - שההריון הבא שלך יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות.
(סליחה אם כתבתי מבולבל, אחרי יום ארוך...)
25/08/2015 | 00:25
5
25
תודה
25/08/2015 | 01:54
4
58
ואיך עושים את השאיבה? זה כואב?
אני רוצה ללוות אותה ליום הראשון בכיתה א, ומפחדת מה יהיה עם התהליך הזה...
משתתפת בצערך-
25/08/2015 | 05:16
1
63
כבשה פועה כתבה לך דברים מדויקים ונכונים.
ואני מוסיפה-
1. לא כתבת באיזה שבוע את, אבל אני מתארת לעצמי שבשבוע מוקדם יחסית של ההריון. אני לא יודעת מהי בדיוק שאיבה, אבל כן יכולה לספר לך שעברתי 5 גרידות (היו לי עוד שני אובדני הריון שבאחד מהם השתמשתי בציטוטק ובשני זה היה הריון כימי שיצא לבד).
הגרידה מתבצעת בהרדמה מלאה. למי שמעולם לא עברה הרדמה מלאה, זה עלול להיות מאוד מלחיץ כל אובדן השליטה הזה שבהרדמה. אבל מי שכבר עברה- יכולה לומר לך שזה לא כזה נורא כמו שמדמיינים. ממש לא.לפעמים כבר ממש חיכיתי ל"לא להרגיש" ולישון שינה עמוקה וטובה.
ההליך הוא קצר, ומשתחררים שעתיים-שלוש לאחריו, אחרי שרואים שנתת שתן, ששתית משהו ושאכלת משהו קל.
זה לא כואב, וגם אחר כך אין כאבים. לי היה כחצי שעה כאבי צריבה, שעברו, ולאחר מכן הרגשתי מצוין בהיבט הפיזי.
יש כאלו שמגיבים להרדמה מלאה בכאבי ראש, סחרחורות או הקאות. לי לא היו את התופעות הללו.
 
2. אל תרגישי אשמה על התכנסות ובכי, ועל כך שאינך מסוגלת כעת לתת את תשומת הלב לילדה. אחרי כל בשורת איוב, הייתי מסתגרת מספר שעות, בוכה את נשמתי, מדברת בטלפון עם חברה או חברות קרובות, ובעלי היה עם הילדים. את ההפלה הראשונה עברתי כאשר היתה לי ילדה כבת שנתיים בבית, ואת שאר ההפלות עברתי כאשר היו לי שני ילדים.
מותר להרפות קצת, מותר להתאבל, מותר שתהיי עצובה ותבכי...זה הכי נורמאלי בעולם.
 
3. מתי את אמורה לעבור את הפרוצדורה? כדאי לתכנן למועד שיאפשר לך להיות עם ביתך ביום הראשון בכתה א'. כן מומלץ שתבואי ביום חגיגי זה שלה. תבכי לפני, ותבכי אחרי, וגם אפשר תוך כדי להתרגש איתה וממנה ולהתאבל על ההריון הנוכחי ולבכות גם מתוך זה- אבל מאוד חשוב להמשיך ולתפקד כאמא.
 
4. הפלות הן דבר לצערי הרב מאוד שכיח, בטח בשליש הראשון של ההריון, והן חלק בלתי נפרד מעולם הילודה. אני כותבת לך את מה שאמרה לי הרופאה שלי לאחר ההפלה הראשונה: "תלכי הביתה ותתאבלי על ההריון. אבל אחר כך תרימי ראש ותמשיכי הלאה לניסיון הבא ולהריון התקין הבא". ואכן כך היה.
 
5. את רק מספר שעות אחרי שנודע לך. בפעם הראשונה זה הלם מוחלט: "מה? לי זה קרה? איך זה יכול להיות שהסטטיסטיקה לא דילגה עליי?!".
תני לעצמך את הזמן ותהיי סלחנית כלפי עצמך ולא שיפוטית.
 
6. ממליצה בכל לשון של המלצה לא לשתף את הילדה במה שהיה. אני מקווה שלא ידעה על ההריון. יש מספיק שעות שאת יכולה לבכות לא לידה. אם היא רואה שהעיניים שלך אדומות או שאת עצובה והיא שואלת אותך על זה, את יכולה לומר שאת עצובה בגלל משהו, אבל שזה ממש לא קשור אליה. שאת אוהבת אותה והיא עושה אותך שמחה.
רצוי לא לערב ילדים בגיל כה צעיר בעניינים הקשים שלנו. הם עוד קטנים מדי בשביל להכיל ולהבין את זה.
 
את מוזמנת לשאול ולשתף במה שאת רוצה.
 
 
כבר סיפרתי לה...
25/08/2015 | 07:25
72
מוזר לי להגיד באיזה שבוע אני...אבל אני בשבוע 10+6, והעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8+4, כתם חום קטנטן שלח אותי לרופא, בעלי, וגם הרופא אמרו שבטח הכל בסדר, ושזה נורא שכיח וכו....ואז הגיע ההלם...
הילדה ידעה וציפתה, ולא יכולתי שלא לספר לה. אמרתי לה שמה שהיה לי בבטן לא הצליח להפוך לתינוק, ושכרגע אין לי כלום בבטן, אבל שלא תדאג, בסוף יהיה לה אח או אחות - זה רק יקח יותר זמן. היא התאכזבה, ממש טיפה, ואחרי עשר דקות נראה שזה ממש לא הזיז לה. להגיד לך אם יבואו ריקושטים? אני לא יודעת...אני מקווה שכל העיסוקים במעבר לכיתה א יעסיקו אותה יותר. ושאני אצליח לצאת מזה מהר, כי היא באמת זקוקה לי.
אני מרגישה שאני לא מסוגלת להרגיש את ההריון יותר...וחושבת לעבור את זה באופן פרטי כדי להמתין כמה שפחות, לחזור לרוץ ולהתאמן לחצי מרתון (מה שהתחלתי לעשות לפני שגיליתי שאני בהריון) - יש לי תקוות שזה יציל אותי מדכאון, אני קצת נאחזת בזה עכשיו.
איך מתאמים את התהליך באופן פרטי? כמה זה עולה בערך? יש מצב לתור מהיום למחר? יש לכן המלצות לרופאים?
בהמשך לדברים שכתבת
25/08/2015 | 09:34
1
42
בוקר טוב אחת העם
אני כל כך מבינה אותך - גם הבן שלי עולה לכתה א' - ואין ספק שמהותי גם עבורך וגם עבורה שתהיי שם איתה. אני התנסיתי רק בציטוטק - שבמקרה שלי ניטרל אותי לחלוטין ביום בו נטלתי את הכדורים, והדימום החליש אותי גם בימים אחרי. בסיטואציה בה את נמצאת ומההתרשמות הלא מקצועית שלי מקריאה בפורום וכו', נשמע לי שגרידה היא בחירה מתאימה יותר כרגע.
ממליצה לך לכתוב מאיזה אזור בארץ את כדי לקבל המלצות על רופאים ובתי חולים בהם ניתן לבצע את הגרידה באופן פרטי. וכמובן להבהיר להם שאת חייבת לעמוד על הרגליים עוד לפני יום שלישי הבא.
ושוב - מאחלת לך החלמה פשוטה והריון בריא ושלם בפעם הבאה.
במזל גדול יש לי תור לאסותא מחר בבוקר
25/08/2015 | 09:42
45
בהתחלה היה תור רק ליום שני, אחרי שפרצתי בבכי והתחננתי שאולי בכל זאת...כי זה יום לפני כיתה א...המזכירה, שהייתה מתוקה ומבינה אמרה לי ש"עכשיו היא מתקשרת לוודא תורים, ואם מתפנה היא מיד מתקשרת אלי".
אחרי חצי שעה היא הודיעה לי שיש מחר.
 
אני מבוהלת, מחזיקה אצבעות שמחר בשעה הזאת, אני אצא מהתהליך בשלום, ואוכל להתפנות לשקם את עצמי כמה שיותר מהר. באמת להתרכז בכיתה א, ובריצה, ובכל מה שיחזיר לי את הזמן אחורה, לתקופה שהייתי לפני ההריון ולא ידעתי בכלל שיכולה לקרות לי הפלה.
זה טבעי לחלוטין להיות באבל
25/08/2015 | 08:02
8
44
בכל זאת ציפית לתינוק והתקווה התפוצצה לרסיסים.
זה בסדר להיות עצובה, להתרכז בעצמך , ואני בטוחה שבעלך מבין.
זה טוב להתעסק עם בתך, לתת לה את מלוא תשומת הלב, זה משכיח קצת את הכאב הפרטי שלך. 
זה מה שהציל אותי מהתרסקות שעברתי את הלידה השקטה בשבוע 21, לפני קצת יותר משנה.
אני יכולה להגיד לך שהכאב נשאר אך במינון נמוך יותר והחיים ממשיכים.
שיהיה לביתך בהצלחה בכיתה א' ולך בהצלחה בהריון הבא!!
 
 
תודה! במזל הצלחתי למצוא תור למחר בבוקר...
25/08/2015 | 09:35
7
44
אני מאוד מפחדת, אבל מתנחמת בכך שישאר לי קרוב לשבוע להתאושש לקראת כיתה א...
הי אחת העם...
25/08/2015 | 10:08
3
32
קראתי את כל השרשור אז אני יכולה להגיב על הכל.
קודם כל, מצטערת בשבילך מאוד. עברתי משהו דומה מאוד לשלך... ואצלי גם הילדה ידעה.. נאלצתי לספר לה שהרופא אמר שאין תינוק...
זה מאוד כואב שמרגישים רע כלפי הסביבה. גם אני הרגשתי ככה אבל לא הצלחתי להפסיק לבכות. תשחררי את זה. זה יעבור עם הזמן.
לגבי השאיבה, זה בעצם תהליך בתוך הגרידה, עושים את זה כשהעובר מאוד קטן. אצלי העובר גם נשאר בשבוע 8.. ועשו לי שאיבה. אחרי השאיבה עושים גרידה שזה לעבור עם מברשת קטנה בתוך הרחם ולנקות אותה.
אצלי זה התרחש באותו יום שגיליתי, הגעתי לשערי צדק ובכיתי להם והתחננתי והם עשו לי באותו יום את ההפלה. טוב שבכית להם... חשוב מאוד שהם יבינו כמה שזה דחוף. בסך הכל בשבילם זה ממש תהליך קצרצר.
אני נכנסתי לחדר ניתוח בשש וחצי בערך, וקמתי בשבע וארבעים בחדר התאוששות אחרי שישנתי לא מעט זמן. קמתי ממש רעננה אחרי יום שלם של בכי... הייתי עייפה וקמתי חדשה. בהתחלה זאת היתה בשבילי הקלה גדולה שאני אחרי ושזה לא נורא בכלל.
לא כאב לי בכלל. ואכלתי שעה אחר כך... הייתי עם ההורים כי בעלי חזר הביתה להיות עם הבנות, אז ישנתי אצלם התפנקתי וחזרתי הביתה, ליום שישי והכנתי שבת! (לא מושקעת אבל היה לי לגמרי כוח)
אחר כך היתה תקופה ארוכה של בכי בלתי פוסק. כל פעם שהייתי לבד התחלתי לבכות...
מאחלת לך שתגיעי להשלמה, שזה קורה המון. את לא תיכנסי לדיכאון. תמשיכי הלאה לנסות שוב. זה באמת קורה המון אבל זה לא אומר כלום לגבי העתיד. ופעם הבאה אל תגלי לילדה..
 
 
אמן. זה באמת מעודד
25/08/2015 | 11:04
2
33
קשה לי לחשוב על הפעם הבאה, מצד אחד אני כל כך רוצה אח/ות לבת שלי, מצד שני אני לא יודעת אם אני מסוגלת נפשית לעבור דבר כזה שוב.
את לא חייבת להחליט כרגע
25/08/2015 | 11:41
23
קחי את הזמן להתאבל ולעכל, אח"כ תוכלי להחליט כשאת מחוזקת.
בכל מקרה - אם לא תנסי שוב זה לא יקרה במאה אחוז, ואם תנסי - יש סיכוי שכן.
אין ספק שזה אינדבדואלי
25/08/2015 | 12:50
23
אבל שימי לב שהמחשבה על הריון חדש מעודדת אותך. לי זה מאוד עזר...
ואני חייבת להגיד, לי היתה עוד הפלה אחרי הפעם ההיא, ולצערי היא היתה אפילו יותר קשה, כי זה היה בשבוע 18...
ושלא כמוך, הייתי בטוחה שלי זה לא יקרה שוב. לכן טוב שאת מודעת לזה שזה עלול לקרות שוב.... מצד שני.... התקווה לא עזבה אותי. לשמחתי אני בהריון נוסף וכרגע הכל תקין.
מאחלת לך המון בהצלחה! ובריאות שזה הכי חשוב.
מקוה שעברת בשלום את החלק הפיזי
26/08/2015 | 14:00
2
17
מאחלת לך התאוששות מהירה ושתצליחי לאגור כוחות לקראת היום הראשון של כיתה א'.
תודה יקירה! אני אכן אחרי
26/08/2015 | 16:05
1
42
התעוררתי נורא מהר מההרדמה...היה נחמד אם הייתי מקבלת עוד איזה שעה...הצוות היה נעים ומתחשב, למרות שלא הצלחתי לענות על שום שאלה מבלי לפרוץ בבכי. הם התייחסו אלי בצורה נורא מכבדת, נעימה ואמפטית.
וביינתיים (טפו טפו) נראה שהכל בסדר.
 
אני לא מסוגלת לראות אף אחד...הוזמנתי לשני אירועים בסופש הקרוב, ואני הולכת לוותר על שניהם. קשה לי לענות לטלפונים, אני יודעת שכולם מודאגים (אצלנו במשפחה אין סודות), אבל אני לא מסוגלת לשמוע את הטון המרחם הזה...לא מסוגלת לשמוע עוד "זה לטובה" אחד, איך זה לטובה? איך? לטובה זה ללדת תינוק בריא ושמח - כל מה שהוא לא זה, הוא לא לטובה...
סורי על העצבים
 
בכל מקרה, אני אשמח לשמוע כמה זמן לוקח לגוף לחזור לעצמו אחרי הגרידה - לבטן לחזור למקום (אצלי היא יצאה מהר...), לציצי לחזור למידה שלו וכו'...
 
אכן לא הכל לטובה
26/08/2015 | 16:38
34
שמחה לשמוע שפיזית את מרגישה יותר טוב.
חוזרת לעצתי משלשום (  ) - תרשי לעצמך! מותר לך להתעצבן, להתרגש ולהעלב. אם לא עכשיו - אימתי?
אמרת שבמשפחה שלכם אין סודות - מציעה לך לשוחח עם בת משפחה או בן משפחה הקרובים ללבך ושהם יעבירו לאחרים את המסר להניח לך לנפשך בימים הקרובים. להדגיש שלא טוב לך, ושאת מבקשת שימנעו ממך את התובנות שלהם.
באמת לא הכל לטובה בחיים, ומשפטים כאלה פוגעים ומעליבים, בייחוד אדם פצוע.
טוב לשמוע שהצוות הרפואי היה רגיש וקשוב, זה לא מובן מאליו.
אני בחרתי בציטוטק בפעמיים בהן עברתי הפסקת הריון וגם השבוע היה קצת מוקדם יותר (וגם נותרה לי כרס קטנה מהריונות ילדי), אז לא ממש גדלתי, ובכל מקרה - הגוף תשוש מאוד בציטוטק ואילו בגרידה התרשמתי מהפורום ומשיחות עם חברות - הגוף משתקם במהירות יחסית.
צר לי
25/08/2015 | 11:24
28
קשה לחוות אובדן וכל הרגשות והתחושות הן נורמאליות לחלוטין . ברור שאת מרוסקת וברור שאת עסוקה בעצמך ... לא עבר מספיק זמן . מקווה שהליך הגרידה יעבור מהר ובקלות .
מזל שיש ילדה בבית ובעל תומך - שגם לו זה לא פשוט וזה אובדן ... אבל ברור שלך/ לנו תמיד יותר קשה .
הפורום הזה לי אישית עזר ועוזר , זו במה שבה ניתן לפרוק ולקבל חום , תמיכה וייעוץ בעת הצורך.
אצלי עברו חודשיים וקצת מהאובדן- הפלה מאוחרת עקב מי שפיר לא תקין . יש לי 2 ילדים בריאים ומהממים בבית ובעל מקסים שבזכותם התאוששתי יחסית מהר....
גם כשיש ילד בבית המציאות מחייבת אותך לעמוד על הרגלים ... וזה טוב . כן חשוב להקיף את עצמך באנשים שאוהבים ודואגים וכאלה שיכולים להכיל את האובדן ואת יכולה לדבר איתם , או אפילו עזרה מקצועית אם צריך .
מאחלת לך רק דברים טובים ובעתיד הריון משעמם וסיום בידים מלאות .
המילים שלכן באמת מעודדות
25/08/2015 | 13:50
2
49
לדעת שכל כך הרבה נשים עברו את זה ושרדו נפשית ופיזית - נותן המון כוח.
יש משהו שאני ממש מבינה בלשמור על ההריון בסוד במהלך השליש הראשון (ואם יהיה הריון הבא, אני מאמינה שאני אעשה את זה גם) - אבל זה גם משאיר את העניין הזה כל כך בסודיות, כאילו זו סטטיסטיקה רחוקה שקורית רק לנשים זרות - ואז שזה קורה זה זעזוע עמוק.
פתאום עכשיו, גיליתי שחברה טובה שלי עברה זה (כן, כן היא לא סיפרה לי עד עכשיו), שאמא שלי, חמותי, ועוד חברה לעבודה של בעלי...הרופא שלי, שהיה מקסים יש לציין, אמר לי "שככה זה פשוט הטבע שלנו, חודש אחרי השאיבה - שימי הכל מאחור ותפתחי דף חדש" ואולי אם הטראומה הזאת לא הייתה סודית, והיו מדברים על זה בפתיחות - שפשוט ככה זה, ולפעמים זה קורה - היה טיפלה יותר קל.
מזל שיש בועות כמו הפורום הזה, שמציף את זה. זה באמת קרש הצלה במה שמתחולל אצלי עכשיו...
מאמינה שכולנו מזדהות >
25/08/2015 | 14:29
36
אצלי זה היה הריון ראשון , בדיוק כמו אצלך - הדופק של העובר פסק , זה היה בשבוע 11 והעובר התאים לשבוע 10+5 . בהתחלה חשבתי מה לא עשיתי בסדר.. האשמתי את עצמי שהתקלחתי במים חמים מידי , סחבתי שקיות כבדות, פיספסתי כדור של חומצה פולית ושתיתי טיפה אלכוהול (לפני שגיליתי שאני בהריון)
הרגשתי שהעולם שלי התפרק... לא סיפרתי לאף אחד חוץ מההורים , אבל זה יותר בגלל שלא ידעתי איך. לא בגלל שחשבתי שמשהו יכול לקרות חלילה.
עד היום זה הזוי בעיני, העובדה שהתנפץ לי העולם הוורוד שלי ואובדן התמימות שלא כל הריון מסתיים בילד.
לי קבעו תור לשבוע ויום אחרי שגילינו ולמרות שהתקשרתי לבכות - זה לא עשה כלום.
יום אחרי שגיליתי התפרקתי לגמרי.. הייתי המומה שהעולם ממשיך רגיל ושאני הולכת לעבודה כאילו כלום לא קרה, כעסתי נורא על המערכת , אבל גם לא הייתי במצב של להתחיל לעשות טלפונים למקומות פרטיים כדי להקדים את זה. העדפתי להסתכל על העולם "השטחי" של אנשים בפייסבוק כל היום.
בסופו של דבר - עשיתי גרידה  בתל השומר, הגעתי ב7 בבוקר ונכנסתי לניתוח רק 13:30 , שמו לי על הבוקר כדורים כדי להרחיב את צוואר הרחם. חייבת לציין ששעתיים אחרי ,כשהכדורים החלו לפעול, היו לי כאבי תופת בבטן. חשבתי שמשהו לא בסדר ובצורה הזויה נרדמתי מראש כאב שעבר כשהתעוררתי חצי שעה אחרי.
הניתוח עצמו לקח 20 דקות , בניתוח עושים שאיבה ואז גרידה כפי שכבר ציינו , לאחר מכן עוברים לחדר התאוששות , משם לחדר . נותנים לך משהו לאכול ורואים שאת מגיבה להכל בסדר, אחרי לא מעט זמן ומנוחה משחררים אותך.
אני נבהלתי בפעם הראשונה שקמתי לשירותים כי גם על המיטה וגם בשירותים היה דימום מסיבי. אבל זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי דימום כזה. כבר בערב הרגשתי מצוין והיה דימום קל מאוד. לקחתי את שאר השבוע חופש מהעבודה (כמחלה) , סתם כדי שיהיה לי זמן לעצמי. חשוב שתדעי ותהי מוכנה נפשית למה לצפות.
אני מאחלת לך לעבור את זה במהרה ושתרגישי טוב אחרי .
הדבר שמחזיק כמעט את כולנו כאן , הוא ההסתכלות לעבר הריון נוסף שיבוא.
שיבוא לכל המדהימות כאן בהקדם.
אם יש לך איזושהי שאלה - רק תשאלי.
אותי הפורום הזה החזיק (ומחזיק עד היום - 7 חודשים אחרי) , אני משתפת פה דברים שלא הייתי מסוגלת לשתף אף אחד אחר ......
שולחת לך חיבוק ענק
לא מדברים על זה...
25/08/2015 | 15:56
56
כל כך צודקת שעל הנושא הזה לא מדברים ואם כן אז ככה בשקט... אף אחד לא מעוניין להתעסק בהפלות , לידות שקטות וכו׳.
אני הכרתי את הנושא דרך חברה מאוד טובה שעברה לצערי לידה שקטה בשבוע 40 ... עקב הפסקת דופק, אך לפניה לא שמעתי רבע מילה.
כאשר התבשרתי שעליי לבצע הפסקת הריון בשבוע 22 אומנם השמיים נפלו עליי אבל למזלי בגלל המקרה של חברה שלי ישר פניתי אליה והיא גם זו שהכירה לי את הפורום.
ישנה התמודדות חברתית אני קוראת לה ... מול כל הסביבה.. ויש את ההתמודדות האישית. במקרה שלך רוב הסביבה לא היתה מודעת אז אולי קצת קשה לשתף ... אצלי כולם ידעו בגלל הבטן שתפחה ולא בטוחה שזה היה הכי טוב ... הרבה תגובות של אנשים הייתי חוסכת מעצמי.
בכל מקרה תשתפי את הקרובים , תשתפי פה בפורום ברגשות והקשים - זה עוזר לפרוק.
תבכי , תנוחי , תיראי סדרות מפגרות בטלביזיה ויהיה בסדר....! מבט קדימה ואנחנו פה מחזיקות לך אצבעות .
שיעבור בקלות
אשמח לעזרה מנסיונכן
26/08/2015 | 14:31
1
93
אני שבועיים אחרי הפלה בציטוטק (שבוע 9- ללא דופק),הריון ראשון, הייתי אצל רופא נשים לבדוק אם נשאר שארית ברחם.. הרופא אמר שיש משהו קטן שנשאר ומאמין שיצא עם המחזור שיגיע בקרוב.. 
שאלות:
-תוך כמה זמן יגיע המחזור? ( הדימומים מההפלה הפסיקו כבר שבוע לאחר ההפלה)
-האם אני לא צריכה לבדוק בטא לוודא שהתאפסה?
-אני נכנסתי להריון מ IVF, אני צריכה לחכות מחזור אחד ורק אז להתחיל שוב טיפולים? או שכבר יכולה לפנות ליחידה לבקש שיכינו לי תוכנית טיפול?
- האם אני מפספסת עוד משהו שאני צריכה לעשות?
 
* ורציתי להגיד תודה רבה לכולכן, אתן מקסימות ותומכות, שואבת מכן הרבה כוח!!
חושבת שתצרכי להתאזר בסבלנות
26/08/2015 | 15:35
43
הרופא כנראה רוצה לאפשר לשארית לצאת עם דימום המחזור הראשון שאחרי ההפלה כדי להמנע מהתערבות נוספת וכדי לוודא שהרחם נקי ומוכן לקראת הריון.
כן ממליצה לך ליצור כבר עכשיו קשר עם היחידה בה את מטופלת כדי שתדעי מתי בדיוק אחרי המחזור ובדיקת הרופא עליך להגיע.
הלואי שההריון הבא שלך יתחיל בשלום, יעבור בשלום ויסתיים בידיים מלאות.
אובדן תאומים בשבוע 13 -אודה לעזרה.מחפשת המלצה למטפלת וכו'
23/08/2015 | 10:21
13
240
הי בנות,
 
לצערי מצטרפת לכאן.
חוויתי אובדן תאומים בשבוע 13+5 ממש רגע לפני סיום השליש הראשון בעקבות התקצרות צוואר הרחם עד לפתיחה מלאה. הכול היה כל כך מהיר ובלתי ניתן כמובן לעיכול. אני מקווה שזה בסדר לשתף בפרטים למי שזה קשה מוזמנת להמשיך הלאה.
הייתה פתיחה מלאה וירידת מים ועובר אחד הוצא בביה"ח. העובר השני ותוכן הרחם נוקה ע"י גרידה. שני העוברים היו תקינים ועם דופק אך הרחם כנראה לא הייתה מסוגלת להחזיק תאומים.
יש לי ילד בבית שנולד בלידה רגילה ובזמן כך שלא חוויתי התקצרות צוואר קודם לכן.
הרופא אמר שיש רחמים שאינם יכולים להחזיק תאומים.
ואני תוהה האם זה קשור להפסקת הקלקסן שבוע לפני כן .(שבוע לפני כן בדיקת שקיפות מצויינת וצוואר סגור וארוך ):) כל הרופאים עמם התייעצתי הציעו להפסיק אין לי שום בעיית קרישה וזה היה רק למניעה.
אנו ובעלי כמובן שבורים אבל יש לנו ילד בבית ומשפחה קטנה משלנו ואנחנו מנסים להאחז זה בזה.יש לי כמה שאלות:
1. יש כאן מישהי שחוותה לצערה משהו דומה?
2. יש לי גודש בחזה- איך אפשר להקל מלבד כרוב? אף אחד לא אמר לי שזו אחת מתופעות הלוואי עדיין שבוע מוקדם.
3. אנחנו גרים ברחובות אני אשמח להמלצה למטפלת רגשית מנוסה שתוכל לעזור לנו עם האובדן.
תודה ואשמח לכל עיצה.
מאחלת לכולן בקרוב ימים טובים יותר מאלו.
אין לי מילים לנחם
23/08/2015 | 11:30
95
רק קשה לי לקרוא את הכאב ולא להגיב. אז שולחת עידוד וכוח
מקוה שיענו לך לגבי מטפלת ולגבי הגודש.
אני לא חוויתי גודש אחרי ההפלה, אז לא יודעת לעזור...
היי
23/08/2015 | 12:11
90
מצטערת על האובדן הכפול.
לי הייתה ירידת מים בהריון של עוברית בשבוע 23 ועברתי גם כן הפסקת הריון ולידה שקטה. אני מניחה שעכשיו יעשו הכל כדי שלא תיכנסי להריון תאומים.
האם מדובר בהפריה?
משתתפת בצערך
23/08/2015 | 12:52
74
אין לי מלים לנחם אותך, חוץ מלהציע לך את הכתף הוירטואלית כאן באתר ולאחל לך החלמה פיזית מלאה, ושבמהרה תזכי להריון תקין וללידה במועד של תינוק בריא.
באמת שאין מילים, חיבוק גדול
23/08/2015 | 13:57
61
לגבי הגודש בחזה, אני זוכרת שגם אני הייתי בשוק מהעוצמה של זה - לי עזר כדור שחייב מרשם רופא בשם דוסטינקס. אם אני זוכרת נכון לוקחים חצי כדור פעמיים ביום במשך יומיים.
אצלי זו היתה לידה שקטה בשבוע 22+3 , עד היום לא ברור למה. אני לא בטוחה שהפסקת הקלקסן אצלך קשורה לזה, כי אז אני חושבת שהיה דימום קודם לפתיחת הצוואר אבל כדאי להתייעץ עם רופא בנושא.
תנסי להיעזר במי שאפשר לתמיכה, אפילו שאנשים לא תמיד יודעים מה להגיד, הרבה מהם יודעים לחבק
כואב
23/08/2015 | 15:58
43
קודם כל שולחת חיבוק גדול ומצטערת על האובדן . זה קשה מאוד ומזל שיש כבר ילד בבית , זה לדעתי מקל במעט את הקושי.
אני חוויתי לאחרונה אובדן בשבוע 22 עקב מי שפיר לא תקין ואני כן התנחמתי בכך שיש לי 2 ילדים בבית. זה הקל את ההתאוששות הפיזית והנפשית. נפשית - לוקח המון המון זמן , אין לי למי להפנות אבל אנסה לברר לך. הפורום פה לי אישית הקל במעט ונתן לי את הבמה לפרוק ולהתייעץ .
עברו כמעט חודשיים ואין לי ספק שהזמן עושה את שלו.... החור בלב קיים אבל כניראה אף פעם לא ייסגר.
מאחלת לך התאוששות מהירה וקלה ושיהיו בשורות טובות בעתיד הקרוב :)
גודש
23/08/2015 | 16:00
42
שכחתי להתייחס לזה - גם לי היה 4 ימים אחרי ההפלה , מתי עברת את הגרידה ? לי לצערי לא נתנו כדורח הפסקת חלב וכאשר החל הגודש ביקשתי מרופא משפחה - חייב מרשם רופא. גם אז אמרו לי שלא בטוח שישפיע - השפיע עליי ותוך יומיים עבר + בשילוב כרוב.
תרגישי טוב
גודש
23/08/2015 | 16:00
24
שכחתי להתייחס לזה - גם לי היה 4 ימים אחרי ההפלה , מתי עברת את הגרידה ? לי לצערי לא נתנו כדורח הפסקת חלב וכאשר החל הגודש ביקשתי מרופא משפחה - חייב מרשם רופא. גם אז אמרו לי שלא בטוח שישפיע - השפיע עליי ותוך יומיים עבר + בשילוב כרוב.
תרגישי טוב
זה פורום שעצוב להצטרף אליו
23/08/2015 | 18:49
67
מצטערת מאד מאד על האובדן הכפול שלך.
שמחה לשמוע שאתם ביחד, שאת מחפשת עזרה מקצועית (מאד חשוב בעיני) ושאת מוצאת נחמה במשפחה שלך.
המסע של האבל הוא ארוך ומטלטל. הפורום פה מלווה כל מי שחפצה בכל צורה שמתאימה לה. יש פה הרבה חום והבנה והכלה, וכולנו נשמח להיות איתך בכל דבר ועניין בו תרצי אותנו.
משתתפת בצערך
23/08/2015 | 19:01
45
עצוב מאד לשמוע.
לגביי גודש לי היה גודש אחרי הפסקת הריון בשבוע 21.
לי נתנו כדור לפני שהשתחררתי הביתה. זה לא ממש עזר.
שמתי קצת כרוב, תוך כמה ימים זה השתפר ועבר לחלוטין.
זה מבאס כי זה כמו תזכורת למה שיכל להיות....
מקווה בשבילך לזכות בהריון תקין ובסוף טוב!!
משתתפת בצערך על אובדן ההריון-
23/08/2015 | 23:12
56
מאוד מאוד עצוב. זה בסדר גמור לשתף פה בפרטים, בכולם או בחלקם- במה שאת רוצה. בשביל זה נועד הפורום.
לא כתבת מתי זה קרה. כמו כן, ציינת שאת נוטלת קלקסן, אבל לא כתבת באילו נסיבות- כתבת שאין לך בעיית קרישה,ו זה היה רק למניעה. אבל למה? את יכולה לפרט בכל זאת מדוע הומלך לך על תרופה זו?
 
אני מכירה מטפלת רגשית מעולה ברעננה. אמנם זה לא כזה קרוב לרחובות, אבל גם לא מאוד רחוק. אם תרצי פרטים, תכתבי לי ואתן לך.
 
גודש בחזה- לא אמור להיות בשבוע זה, אבל עובדה שאצלך כן. פעם כתבה פה מישהי על תה מרווה...לא יודעת בדיוק למה היא התכוונה. יש כמובן את הכדור לייבוש החלב, אבל צריך לקחת אותו ביום לאחר ההפלה...
אני עברתי 7 הפלות, כאשר אחת מהן היתה בשבוע 16, ולא היה לי כלל גודש (שאלתי לפני כן בבית החולים, ואמרו לי שלא אמור להיות גודש, ולכן גם לא רשמו לי את הכדור- דוסטינקס).
 
מעניינת הסמנטיקה (בחירת המילים)- כתבת: "הרופא אמר שיש רחמים שאינם יכולים להחזיק תאומים", ואני בהתחלה קראתי במקום: "רחמים"- הרבים של רחם- קראתי: "רחמים"- מלשון לרחם. אולי זה כי אני חושבת שהרחם שלנו עוברת המון דברים, ואחרי ההפלה השישית שלי הרגשתי שאני ממש מרחמת על הרחם. איזה מסע היא ואני עוברות ביחד....
 
אבל הרחם שלי גם איפשרה לי להביא שלושה ילדים בריאים לעולם, ואני מקווה ומאמינה שהיא תאפשר לך להגיע שוב אל האושר הנכסף.
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז )
24/08/2015 | 18:56
2
34
צר לי כלכך על אובדן ההריון שלך.
לגבי הגודש- תשתי הרבה תה מרווה ונענע, זה עוזר ליבש את החלב.
אם יש גודש ניתן לשחרר מעט במקלחת חמה. במידה ואת מרגישה שזה אדום וחם ,זה מחייב בדיקת רופא.כרוב גם עוזר אבל באמת לא הכי סימפטי.
לגבי ההמשך, כדאי להתייעץ עם הרופא ואולי כן להמשיך את הקלקסן, ולגבי ההמשך.
הריון של תאומים הוא הריון בסיכון, כי יש כאלו שלא מסוגלים לשאת תאומים.
חשוב לבדוק את הצוואר גם לגבי ההמשך.
לגבי טיפול, איזה סוג של טיפול את מחפשת?לשניכם? לך?
שולחת לך חיבוק גדול ואוהב
תודה לכולן על האמפתיה ,אשמח לעזרה ממי שיודעת
25/08/2015 | 16:04
1
74
בנות יקרות,
תודה על האמפתיה שלכן,רק מי שחוותה לצערה יכולה להבין את הפצע הכואב .
זה קרה לפני כמעט שבוע והכול כל כך טרי ויש כבר מחשבות מה יהיה הלאה?
רוצה לשאול כמה שאלות פרקטיות:
1. מה זמן ההחלמה הפיזי שנדרש לרחם? מתי ניתן לחזור לנסות (עלי לחזור לטיפולים ולולא הזמן שדוחק הייתי מחכה עוד)....כמובן שאשאל רופא ואבדק אבל לשמוע מכן בהחלט יתרום.
2. קיבלתי זריקת פרגרסטרון ריטארד כבר כמעט לפני שבוע לעצור צירונים חוץ מזה שכמובן לא עזרה רק היום אני מרגישה קצת הקלה אחרי שבוע. חצי טוסיק פשוט היה תפוס וכבר חשבתי ללכת לרופא...מישהי חוותה?זה נורמלי?
3.  חווה עוד תופעה שמכירה מהלידה (המוצלחת) והיא של הזעה בלילה כבר שני לילות. מישהי חוותה? אני ממש המומה שבשלב כזה אני חווה את התופעות האלה. וחושבת כמה זה אכזרי להיות עם כל התופעות הפיזיות של אחרי לידה והבטן ריקה והידיים ריקות )::
4. ולגבי הקלקסן- נטלתי אותו בהריון הקודם כיוון שהיו לי 3 הריונות כימיים והפלה בשבוע 6 אחת .אין לי שום בעיית קרישה וכל הרופאים המליצו לי אז להפסיק ובהמלצת קופרמינץ החלטנו להמשיך ונולד לי בן מתוק ובריא.
הפעם הפסקתי בשבוע 13 בהמלצת 3 רופאים (בכירים) ולקחת אספירין במקום. אין לי מושג אם זה קשור. הפסקתי שבוע לפני האובדן.לתחושתי קיצור הצוואר לא ממש קשור אבל כמובן שאתייעץ-מעבר לכך מה לדעתכם עלי עוד לעשות מבחינת בדיקות? מישהי חווהת קיצור צוואר בשלב כה מוקדם ויכולה אולי לתרום מניסיונה?
לא הייתה לי בעייה של אורך צוואר בהריון הקודם. וסיימתי הריון בשבוע 37 + מעט מוקדם אבל תקין.
 
הכל באמת מאוד מאוד טרי,
26/08/2015 | 05:16
32
וכואב נורא ועצוב נורא. ליבי איתך.
לגבי שאלותייך- אני עונה על מה שאני יודעת-
לרוב, ניתן להתחיל שוב לנסות לאחר מחזור אחד (כלומר- לאחר קבלת וסת פעם אחת). וזה כמובן לאחר שבודקים שאכן הרחם נקייה, שרירית הרחם בסדר, ושהרחם מוכנה לקליטת עובר חדש.
 
ההזעה בלילה מוכרת לי מאחרי הלידה האחרונה שלי. מקורה הורמונאלי וזה אמור לעבור מעצמו. אצלי זה היה משהו כמו שבועיים-שלושה. לא זוכרת בדיוק.
וזה באמת אכזרי לחוות תופעות כאלו ואחרות, כמו הגודש בחזה, בשבוע כזה ובנסיבות קשות כאלו.
 
לגבי צוואר הרחם- יש נשים שעוברות תפר צווארי, וזה מסייע והן יולדות תינוקות במועד. צריך יהיה כמובן להתייעץ עם הרופאים/ות לגבי זה. אני לא מספיק מתמצאת בתחום.
 
מעבר לזה- עונה לך גם במסר.
 
טנטולוגיה: לימודי מדעי האובדן, השכול והאבל
25/08/2015 | 11:26
1
75
הצטרפו לתכנית הייחודית בישראל
לפרטים נוספים >> tinyurl.com/oq29bqf
או התקשרו: 03.7407216
תודה על האינפורמציה. אם היה לי זמן, הייתי נרשמת...
26/08/2015 | 22:08
3
בגלל עומס רב מהרגיל- אני לא כותבת השבוע שאלת סקר
25/08/2015 | 05:18
26
קבוצה טיפולית - עתידה להיפתח אחרי החגים בפרדס חנה
24/08/2015 | 21:41
1
51
קבוצה להורים (גם אבות) שאבדו הריון בשלביו השונים אמורה להיפתח אחרי החגים בפרדס חנה. הנחיה ע"י חמוטל ארבל, מטפלת באומנות ובן זוגה, עוס שמתמחה בשכול. פרטים נוספים:
https://www.facebook.com/ovdashaket?fref=ts
תודה על האינפורמציה החשובה הזו
25/08/2015 | 04:55
8
טוב זהו, היעד הבא גרידה
20/08/2015 | 09:22
33
244
בנות, אני כרגע בשבוע 10 אך העובר מההתחלה לא התפתח כראי ובשבוע 6 הפסיק הדופק.
כרגע אני צריכה להחליט מתי ואיפה לעבור את הגריד, אשמח לשמוע את ההמלצות שלכן.
האם כדי אצל מישהו פרטי? אם כן אז מי?
אני גם צריכה לעשות בדיקת קריוטיפ לתוכן ההריון לאחר הגרידה, הבנתי שהבדיקה עולה כסף ואין החז משום ביטוח או קופת חולים, איפה עושים את הבדיקה למי פונים?
אני ממש זקוקה לעזרתכן, מי שיודעת אנא ממכן תעזרו לי
מצטערת לשמוע על הסוף העצוב
20/08/2015 | 10:38
1
77
קראתי קצת אחורה בהודעות שלך והבנתי שאת כבר אחרי כמה אובדנים, עצוב לי שאת צריכה לחוות את זה שוב. לא הצלחתי להבין אם עברת גרידות בעבר או לא.
הבחירה היכן לעבור את הגרידה היא קודם כל פונקציה של מקום המגורים שלך וגם הדחיפות. מניסיוני, בהריון השני גיליתי שהדופק פסק בשבוע 10.5 אבל העובר התאים לשבוע 8, ותוך כדי טלפונים לבתי חולים לנסות לקבוע תור לגרידה התחיל דימום ובסופו של דבר עברתי הפלה טבעית, כי עבר הרבה זמן והגוף כבר הבין שמשהו לא בסדר. קחי בחשבון שאם את קובעת גרידה שהיא לא בימים הקרובים זה עשוי לצאת לבד, או שלא.
בהריון הראשון עברתי גרידה דרך השר"פ בהר הצופים, אני בכללית ושילמתי 550 ש"ח שזה נשמע לי מאוד סביר (קבעתי תור מהיום למחר). הייתי מאוד מרוצה מהיחס ומהמקצועיות של כל הצוות. אני יודעת שבאסותא לוקחים גם 3000 ש"ח.
איפה את גרה?
אני גרה
20/08/2015 | 14:10
64
באשקלון אבל עובדת בתל אביב, לכן לא משנה לי אם זה בדרום או במרכז... חשבתי על פרטי כי אני חוששת מבתי חולים וממתמחים הצעירים... ויש לי ביטוח לכן, יש כיסוי מלא בפרטי... עברתי כבר 3 גרידות וזאת תיהיה רביעית ואני חוששת שכל כך הרבה גרידות מזיקות, מה אתן אומרות?
הי.. עצוב לשמוע
20/08/2015 | 11:43
53
אני עברתי פעמיים גרידה בבית חולים ציבורי ללא תשלום. אני אישית לא רואה סיבה ללכת לפרטי. אלא אם כן את מסתבכת למצוא תור.
אם את רוצה פרטי את יכולה לפנות לקופה שלך ולברר איפה הם מפנים. כדי שלא תשלמי הרבה.
אני מבינה שאת מאזור תל אביב, יש לך הרבה אופציות לבדוק בתי חולים באזור שיעשו לך.
זאת פעולה מאוד פשוטה בייחוד בשבוע שלך.
מצטערת בשבילך... בהצלחה
ממש מצטערת לשמוע
20/08/2015 | 12:28
43
עברתי גם כמה הפלות. רובן באיכילוב ואחת באסותא בשניהם הכל עבר חלק והיחס היה ממש טוב. רק שמן הסתם אסותא היה פרטי כי באיכילוב היו תורים ארוכים ולא הייתי מסוגלת נפשית להמתין שבועיים.
לגבי בדיקת קריוטיפ. לא ידעתי שעושים את הבדיקה לתוכן הריון. אנחנו אחרי ההפלה השלישית עשינו כבדיקת התאמה ביני לבן זוגי וזהו נעשה בבי״ח וולפסון בחולון
שיהיה לך המון בהצלחה ומקוה שהסיוט הזה יגמר טוב
שולחת לך חיבוק ענק
מצטערת לשמוע
20/08/2015 | 13:58
3
43
בקשר לבדיקה הגנטית, אנחנו עברנו את התהליך הזה דרך המכון הגנטי של בית החולים. לפני הגרידה עצמה הרופא הוציא חומר גנטי שגודל במעבדת בית החולים ולאחר מכן נשלח לבילינסון. אם את מהמרכז אולי שווה לברר ישירות מול המכון הגנטי שלהם.
לנו התהליך עלה 3000 ש"ח ללא החזר של קופ"ח. (לא אישרו לנו התחייבות). אבל לנו היה שווה (ויכולנו כלכלית) להשקיע על מנת לנסות ולגלות מהי הבעייה.
שיהיה המון בהצלחה, ושיעבור מהר וכמה שיותר בקלות.
האם הבדיקה של קריוטיפ עזרה לכם
20/08/2015 | 14:06
2
53
האם זה נתן לכם תשובות? עזר לכם? היה שווה לעשות את הבדיקה? אני ביררתי בבלינסון זה עולה 2500, פרטי זה עולה 300, זה סכום לא קטן, אני לא בטוחה שאני יכולה להרשות לעצמי להוציא סכום כזה...
מצד שני אני חושבת האם הבדיקה הזאת באמת יכולה להועיל לי...
תודה ע המילים הטובות
עוד מחכים
20/08/2015 | 18:57
1
39
בינתיים עוד מחכים לתוצאות, כך שאני לא יודעת אם "ההשקעה" השתלמה. אבל הרופאה דיברה הרבה על החשיבות של הבדיקה, כך שאני מרגישה שהיינו צריכים לעשות את כל מה שיכולנו כדי להיות רגועים (יחסית) לקראת פעם הבאה, ואם תתגלה שלא הייתה בעיה גנטית, מה טוב .
 
בכל מקרה
21/08/2015 | 15:25
30
מקווה שהתוצאה של קריוטיפ תעזור לכם ובפעם הבאה תיהיה הצלחה
תודה רבה בנות
20/08/2015 | 14:07
1
44
על התגובות והעידוד!!! זה מחמם את ליבי...
כן זו היא ההפלה השלישית, אני קצת מאבדת כוח לנסות שוב ושוב ושוב...
אשמח לשמוע את סיפורייכן, האם הצלחתן בסוף? האם אתן ממשיכות לנסות?
הי חמודה
23/08/2015 | 08:52
15
אצלי היו שתי הפלות בלי קשר ברור ביניהן.. חוץ מעוברים פגועים. אחד לא שרד מעבר לשבוע 8 ואחד שרד עד שבוע 18 אבל עם פגיעה קשה. נשמע מוזר כי אני בת 29 אבל כנראה שזה תוצאה של ביציות... איך לאמר? חמוצות...
אני אישית כרגע בהריון חדש בינתיים תקין.. לא מבטיחה עדיין איך ייגמר...
בהצלחה ענקית!
עוד משהו
20/08/2015 | 14:17
7
61
הייתה שמחה שזה יצא לבד, מה אתן אומרות, הדופק הפסיק בערך בשבוע 6 או 7, עכשיו אני בשבוע 9-10, עדיין לא נפל לבד, מה אתן אומרות זה ייפול לבד אם אני אחכה עוד? מה יקרה אם אני אחכ עוד ועוד?... זה אלול לא ליפול בכלל?...
הייתי מחכה אם זה לא מסוכן לחכות... השאלה אם זה ייפול
אף אחת פה לא יכולה להבטיח לך כלום
20/08/2015 | 15:03
59
אני חושבת שבהחלט רצוי להתייעץ בעניין עם רופא.
עקרונית אפשר לתת לגוף להוציא את זה לבד, אבל להיות במעקב צמוד על זה - אם מתפתח חום לפנות מיד למוקד או לבית חולים. קראתי על נשים שעשו זאת.
אני לא חושבת שזה מתאים לכל אחת - באופן אישי אני לא יכולתי לשאת את התחושה של להסתובב עם עובר מת בבטן ולכן קבעתי גרידה מהיום למחר. יש נשים שזה פחות מטריד אותן ויותר דואגות מהשלכות אפשריות של גרידות חוזרות. יש יתרונות וחסרונות לתהליך הגרידה, וכתבו על הנושא פה בפורום כבר הרבה פעמים.
תחשבי עם עצמך מה יותר מתאים לך וכמובן תתייעצי עם רופא. בכל מקרה מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות, שולחת חיבוק 
יכולה להגיד לך שאצלי אף פעם לא חיכיתי גם לא בהמלצת שום
20/08/2015 | 15:53
4
66
רופא שזה יפול לבד. קודם כל כי אני אישית לא הייתי מסוגלת נפשית להסתובב עם התחושה הנוראית של עובר מת בבטן וגם כי לא היו סימנים שזה נופל לבד. ומדברת גם על סביב שבוע 9 או 10. הרופאים גם לא המליצו לי לחכות מכיוון שאצלי תמיד היה הפסקת דופק בבדיקה שיגרתית ולא בדיקה עקב דימום או משהו פיזי לא תקין   עברתי כבר 4 גרידות והן לא הפריעו לי להכנס להריונות. אצלי הבעיה היא כנראה עובר לא תקין מבחינה כרומוזומלית. עם כל הקושי העצום אין ברירה וממשיכה כי הזמן אוזל ומקוה שהריון הבא זה יחזיק. לגבי בדיקת קריוטיפ אנחנו עשינו בדיקת דם על מנת לבחון שאין בעיה גנטית מבחינת הכרומוזומים אצל אחד מאיתנו. אז זה נשלל אבל עדיין לא נתן במקרה של ו הסבר להפסקות ההריון אבל כן ממליצה לשלול את זה אצלכם

זה מזכיר לי את הסיטואציה שלי
21/08/2015 | 15:10
44
שכל פעם ההריון נפסק בגלל שאין התפתחות תקינה מההתחלה יש הבדל בין השבוע שאני נמצאת לגודל השק או העובר, כבר שלוש פעמים ככה, גם זה נראה בעיה כרומוזומלית... הבעיה עם בדיקת קריוטיפ של תוכן העובר זה עולה המון כסף בסביבות 3000 ש"ח... בימינו זה סכום עצום במיוחד לאלו שלא מזמן רכשו דירה... לכן אני כבר לא יודעת מה להחליט...
אני נורא מתלבטת עכשיו, מה אם ציטוטק? אני לא שקלתי את זה אפילו...
עוד משהו
21/08/2015 | 15:13
2
37
רציתי לשאול אותך, האם כל פעם שעשית גרידות עשית גם לפני הגרידה הרחבת צוואר הרחם? או שלא היה בזה צורך?
כי הבנתי שזה חשוב והפעם רופא אפילו לא המליץ לי על הרחבת צוואר הרחם...
תודה על העזרה... אין לי מאיפה לקבל תשובות אמיתיות חוץ מנשים שעברו את מה שאני עוברת
לא המליצו לי על הרחב צואר הרחם אז כנראה שלא היה צורך
21/08/2015 | 15:25
1
28
גם אני אחרי גרידה רביעית. אם את מעוניינת דברי איתי בפרטי
שולחת חיבוק ענק
חיבוק בחזרה!
23/08/2015 | 23:04
6
אין לדעת
23/08/2015 | 08:54
13
אצלי גילו בשבוע 12 שיש עובר בלי דופק משבוע 8... באופן מוזר כמה שעות לפני הגרידה התחיל דימומונצ'יק ממש ממש בקטנה... אולי אם הייתי מחכה שבוע היה נופל לבד.
אבל אני ממש נגד שייפול לבד. שמעתי על בנות שהתעלפו מהדימום... לא יודעת אם כדאי לחכות. בכל מקרה יש זמן מקביעת גרידה עד לביצועה
אני עשיתי באסותא
20/08/2015 | 17:14
38
היחס היה ממש טוב, לצערי (או לשמחתי) בדיקת הקריוטיפ לא נתנה לנו שום מידע...
אני עשיתי גרידה פרטית ב"עתידים" בת"א
20/08/2015 | 21:19
2
47
העובדה שלא הייתי צריכה להמתין שבוע-שבועיים לתור הייתה שווה את הכסף. קיוויתי מאוד שהעובר יפול לבד כדי שזה ייחסך ממני, אבל זה לא קרה, לדברי הרופא שלי גם לא היה קרוב לזה... אבל הצוות ב"עתידים" מאוד השתדל להקל עלי וזה עבר מהר מאוד, ומי שביצע את ההליך הוא הרופא הקבוע שלי, כך שאני שמחה (אם ככה אפשר להגדיר את זה) שהחלטתי לעבור גרידה באופן פרטי.
זו הייתה גרידה יחידה (מקווה שהיא גם תישאר כזו) ולא עשיתי קריוטי, אז לא יודעת מה לענות לך על השאר.
עתידים ברמת החייל?
21/08/2015 | 15:14
1
32
אם מותר לי לשאול הרופא הוא ד"ר סוריאנו?...
עשיתי בפעם הקודמת בעתידים גם
אכן ברמת החיל, אבל לא אצל סוריאנו
21/08/2015 | 20:06
13
צר לי על עוד אובדן הריון שאת נאלצת לעבור-
21/08/2015 | 09:33
2
42
אני עברתי 7 הפלות. רק פעם אחת ניצלתי מהתערבות כלשהי (הריון כימי). בשאר הפעמים הייתי צריכה התערבות- פעם אחת ציטוטק, ו-5 גרידות. גרידה אחת עברתי באסף הרופא (שבוע 16), וכל השאר במאיר. היחס תמיד היה מעולה. הצוותים היו מקצועיים ואמפטיים- בכל הפעמים.
הבעיה היא באמת התורים הארוכים. אצלי הרופאים שלי סייעו לי בכך.
 
לגבי הקריוטיפ של העובר- לא בכל מקום ניתן לקחת. בהפלה השישית שלי (גרידה במאיר), לא הצליחו לקחת קריוטיפ, כי החומר העוברי התערבב עם החומר האימהי, ואי אפשר היה לעשות את הבדיקה. בנוסף, אמרו לי שזה לא יעזור לדעת...
לא ממליצה לחכות שיצא לבד, למרות שיש פה בנות שאיכשהו הצליחו להינצל מהתערבות, אבל זה די יוצא דופן. לרוב- צריך התערבות, וצריך לדאוג שהרחם תהיה נקייה.
אי אפשר לומר שגרידות זה דבר בריא לרחם, אבל זה לא הפריע לי להיכנס שוב ושוב להריון, וגם לא הפריע לנשיאת עובר 9 חודשים- כאשר הוא היה תקין.
רציתי לשאול
21/08/2015 | 15:17
1
31
תודה על העידוד כל פעם מחדש~:)
רציתי לשאול בגרידות שלך, עשו לך הרחבת צוואר הרחם לפני הגרידה או שלא?
בפעם הקודמת נתנו לי ציטוטיק לפני הגרידה כדי שהצוואר יהיה פתוח, הפעם הרופא בכלל לא חשב לעשות פעולה של ההרחבה...
אני מבולבלת
עונה לך לגבי הרחבת הצוואר-
22/08/2015 | 06:22
32
במקרה שלך, אני יכולה לומר לך בוודאות שאין צורך בציטוטק או למינריות על-מנת לפתוח את צוואר הרחם. העובר שלך הפסיק להתפתח בשבוע 6...ולכן אין צורך.
בגרידות שהיו לי בשבועות 7-9 לא היה צריך לבצע שום הרחבת צוואר רחם, למרות שהרופאים היציעו, וסירבתי, כי פעם אחת ניסו להחדיר לי למינריה וזה היה פשוט בלתי אפשרי מבחינת הכאבים.
הפעם היחידה שעברתי הרחבת צוואר רחם היתה כאשר עברתי הפסקת הריון בשבוע 16, ואז כבר לא היתה ברירה...זה היה לי זוועה מבחינה פיזית, ובדיעבד- הייתי צריכה להתעקש על הרדמה מלאה (אני מגיבה פיזית מאוד בקיצוניות- יש בנות שעוברות את זה כמעט בלי בעיה או עם כאבים מועטים).
 
שוב- במקרה שלך אין צורך.
קודם כל חיבוק גדול. זה עצוב וקשה כל כך
21/08/2015 | 11:51
3
28
אני עשיתי לפני 3 חודשים  גרידה בשבוע 12
גיליתי שאין דופק בשקיפות ולא רציתי לחכות אפילו יום אחד עם עובר מת בבטן.
ב"עתידים מדיקל סנטר"  קיבלתי תור מהיום למחר, עם ד"ר יואב פלד. הוא היה רגיש אנושי מאד.
המזכירה בקבלה הייתה קצת אנטיפטית אבל אחר ששמעה למה באנו התנצלה
 (גם הפריע לי שעושים שם גם ניתוחי אף ואסתטיקה בחדרים לייד ובחדר התאוששות רציתי להרוג את האשה לידי שיללה שכואב לה האף... תשתקי! על מה את בוכה כשלי מת ילד? את נורמלית?)
פרטי עולה 3000 ש"ח.
את יכולה להביא התחייבות מהקופה ואז זה יעלה 1200
לי היתה השתתפות מהביטוח וקבלתי החזר 2500
 
 
בפעם הקודמת עשיתי בעתידים
21/08/2015 | 15:20
2
25
היה לי מרדים הכי מקסים בעולם!!! רק בגללו הייתי רוצה לחזור לשם... המנתח שלי היה ד"ר סוריאנו, אין לו הסדר עם ביטוחים לכן הפעם לא יכלתי להרשות לעצמי השתתפות עצמית...
כשעברת שם גרידה עשו לך פעולה כלשהי לפני הגרידה להרחבת צוואר הרחם?
ראיתי ששאלת כמה פעמים על הרחבת צוואר הרחם
21/08/2015 | 16:02
31
לי נתנו ציטוטק (2 כדורים), היו לי קצת צמרמורות וקצת עלה לי החום אבל מעבר לזה לא היו תופעות לוואי נוספות. לא בכל בית חולים מחדירים למינאריות להרחבת צוואר הרחם, וגם לא בטוח שזה הכרחי בשבוע מוקדם יחסית כמו שאת נמצאת בו.
 
הציעו לי ציטוטק קודם, אבל לא הסכמתי לקחת ולא חייבו אותי בכלל
21/08/2015 | 17:11
34
היו לי סיוטים מהמטרוקסט שקיבלתי בהריון החוץ רחמי לפני שנה. סתם דיממתי אז חודשיים ובסוף עברתי ניתוח
לכן הפעם החלטתי בלי שום כדורים מזוויעים למינהם
וזה באמת היה מיותר... התאוששתי פיזית ממש מהר אחרי הגרידה
(נפשית זה כבר סיפור אחר)
 
 
לגבי הרחבת צוואר הרחם
23/08/2015 | 23:14
1
33
אני אנסה להסביר למה זה חשוב לי, כי בזמנו לפני המון שנים, עשיתי הפלה יזומה(אנא סלחו לי כי זה באמת מעשה שעד היום קשה לי איתו), אז כשעשו לי את הגרידה נשארו שאריות ועשו לי פעם שניה, בלי הכנה של צוואר הרחם, כשאחרי שנים הייתי בהריון של ביתי, מחודש 5 ראו שהצוואר שלי מאד מאד קצר והייתי בשמירה, אמרו לי שזה קרה כנראה בגלל הגרידות ההן ללא הכנה של צוואר הרחם, לכן אני מאז מאד לחוצה מהנושא הזה...
גנונימוסית יקרה
24/08/2015 | 10:57
23
אין צורך לבקש סליחה על החלטה, שבודאי היתה נכונה ואף הכרחית באותו זמן. לאף אחת, גם לא בין מי שמייחלות להריון תקין, אין שום זכות לשפוט אותך (ומשוכנעת שרבות מאתנו היו נוהגות באופן דומה בסיטואציה דומה).
מצטערת כל כך עבורך, שמה שקרה בעבר משליך על ההוה שלך, ובעיקר מאחלת לך שההריון הבא שלך - בלי שמירה או עם שמירה - יסתיים במועד ובידיים מלאות.
בנות אחרי גרידה חייבת לשאול משהו
26/08/2015 | 16:49
1
14
אתמול עברתי גרידה, מאתמול אני נורא חלשה, אין כמעט דימום, אבל היום הלכתי לרופא במעון בגלל חולשה איומה ובאולטרסאונד ראה קריש דם, למרות שבמכתב סיכום שלי היה כתוב שבאולטרסאונד הרחם היה ריק... מה אתן אומרות? קרה לכן שבר כזה?
בהחלט יכולה להיות חולשה ועייפות
26/08/2015 | 22:07
12
לאחר הרדמה מלאה. לרוב, אחרי יום מנוחה, זה עובר.
לגבי קריש הדם- לא יודעת לענות לך. ייתכן שיצא בוסת הבאה. אם במכתב הסיכום היה כתוב שהרחם ריקה, אז אולי מדובר במשהו מאוד קטן, ומרבית הסיכויים שיצא בוסת. לכי שוב להיבדק לאחר קבלת המחזור וסיום הדימום שלו.
שארית ברחם
21/08/2015 | 04:01
8
141
היי בנות!
האם יש למשהי נסיון?
לאחר הפלה טבעית נשארה לי שארית ברחם
הרופאים ממליצים על היסטרוסקופיה
האם משהי פנתה במקרה דומה למטפל טבעי דיקור סיני למשל וזה הצליחה לה  ולא היתה צריכה לעבור שום התערבות רפואית?
אם כן תנו המלצה על מטפל
תודה מראש
משתתפת בצערך,
21/08/2015 | 09:35
4
65
לא יודעת לענות על השאלה, אבל אני מציעה שתכתבי איזור מגורים, כדי שבנות יוכלו לכתוב לך המלצות על מטפל.
מקווה שיסתדר ללא התערבות רפואית.
תודה על המילים החמות
21/08/2015 | 12:04
3
47
אזור המרכז אבל אין לי בעיה לנסוע אפילו יותר רחוק אם זה באמת עוזר
היי דנה
21/08/2015 | 16:08
2
62
קודם כל משתתפת בצערך על האובדן.
אני מטופלת אצל מטפלת ברפואה סינית מדהימה שמתמחה בנשים, פריון וגניקולוגיה. אני לא יודעת לענות לך אם היא תוכל לעזור לבעיה הספציפית שהעלית, אבל אשמח לתת לך את השם והטלפון שלה במסר, אם תרצי.
את יכולה לכתוב את ההמלצה בגלוי-
22/08/2015 | 06:16
1
46
אני בעד לתת המלצות על אנשי מקצוע, ומבחינתי- אפשר לעשות זאת בגלוי. אולי בנות נוספות יעזרו גם. כתבי את ההמלצה שלך בבקשה- שם המטפלת, מקום הקליניקה וטלפון.
טוב, היא באמת מדהימה ומגיע לה פרגון
22/08/2015 | 11:13
55
שמה קרן זליכה
מטפלת בקליניקה ברמת גן
050-6885413
 
חוץ מזה שאני מרגישה שהטיפול ממש עוזר, היא גם באמת מקסימה כאדם ומאוד נעים אצלה בקליניקה.
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז )
22/08/2015 | 11:36
2
47
צר לי על אובדן ההריון שלך.
מכירה כמה מטפלות ברפואה סינית. שמתמחות בכל מה שקשור לגינקולוגיה הריון ולידה.
מאיזה איזור את?תכתבי לי ואוכל להמליץ לך.
גם רפלקסולוגיה יכולה לעזור.
תלוי גם מה גודל השארית. אבל שווה בהחלט לנסות לפני שעוברים היסטורוסקופיה.
חיבוק גדול ובהצלחה
תודה לכל העונות
23/08/2015 | 02:56
31
אני מאזור המרכז אבל שוב אין לי בעיה לנסוע אפילו יותר רחוק רק שזה יעזור
לא מבינה ברפואה סינית
28/08/2015 | 12:15
5
אבל שנה שעברה עברתי הפלה ספונטאנית בשבוע 14 ונשארה שארית ברחם גם אחרי חודש. אני התעקשתי על היסטרוסקופיה כי כבר רציתי לסיים את האפיזודה אבל הרופאים אמרו שקיימת האפשרות לחכות אפילו עוד חודשיים כי רוב המקרים מסתיימים מעצמם בשבועות שאחרי ההפלה. אני מניחה שזה תלוי בגודל השארית אבל לא יודעת פרטים קונקרטים.
שורה תחתונה- אם מבחינתך אפשר לחכות עוד, אז אולי כדאי להמתין וכמובן לנסות רפואה אלטרנטיבית אם את חושבת שיכול להועיל.
לא מצליחה להתאושש..
21/08/2015 | 09:59
8
230
הי לכולם,
לפני כמה חודשים הייתה לי הפלה טבעית בשבוע 8 אחרי דימום של כמה שבועות. לפני 10 שנים הייתה לי ההפלה הראשונה שנראה לי עד היום לא התאוששתי ממנה.
בהפלה הראשונה - כולם ידעו שאני בהריון והיה לי נורא קשה עם זה שזה לא צלח.
אני חייבת לציין שברוך השם נולדו לי שני ילדים. יחד עם זאת טראומת ההפלה נשארה. והפעם כשנכנסתי להריון, החלטתי שאני לא אספר לאף אחד עד הסקירה הראשונה. ובאמת אף אחד לא ידע. גם לא כשהייתה הפלה. מצד אחד, אני שמחה שאף אחד לא יודע כלום. מצד שני אני מרגישה שעברתי כאלה תהפוכות בפנים.. קשה לי מאוד החשיפה הזאת.. בפעם הקודמת, אנשים לא ידעו איך להגיב, ובסופו של דבר לא קיבלתי תמיכה בכלל מהסביבה שלי. אחר כך כשדיברתי על זה, אנשים אמרו לי "אבל את כל כך חזקה..." ודי השאירו אותי להתמודד לבד עם זה.
עכשיו כל החברות שלי יולדות סביבי.. מה הן כבר יגידו לי?
אני מרגישה מבולבלת מכל העניין ומאוד  עצוב לי מבפנים.
לכן החלטתי לכתוב כאן.
תודה שקראתן. מקווה שהייתי ברורה.
 
זה בהחלט המקום לפרוק
21/08/2015 | 10:53
49
זה קשה לעבור הפלה ללא תמיכה.
אבל אני יכולה להבין גם את התגובות המעצבות והלא ממש תומכות מהסביבה.
במיוחד את התגובה: "לא נורא יש לך 2 ילדים בריאים בבית"
זה לא שאני מזלזלת חס וחלילה בילדיי היקרים לי מכל! אבל עדיין לעבור הפלה זה כואב וקשה.
אני עברתי לידה שקטה בשבוע 21 לפני שנה ועדיין הכאב קיים.
על ההריון כולם ידעו כי זה היה בשבוע מתקדם...
 
שתדעי ימים טובים יותר ושיהיה בהצלחה בפעם הבאה!
רגשות מהעבר ועיבוד האבל
21/08/2015 | 11:27
48
היי רינקה,
נשמע שעברת לפני עשר שנים טראומה אחרי ההפלה, כי קיבלת יחס מאד לא מתאים מהסביבה. היום את במקום אחר בחיים, כבר בעלת משפחה, ובכל זאת הפצע ההוא נפתח עכשיו עם האובדן החדש. 
 
אני מצטערת שהגעת לפה, והלוואי וההריון היה נמשך כסדרו.
אבל אם את פה והפצע פתוח ומדמם, אני מאמינה שזה הזמן לטפל בו באמת.
קודם כל עם עצמך, מומלץ מאד בעזרת איש מקצוע.
בהמשך, אולי תוכלי גם עם אנשים אחרים.
עמוק בתוך האבל יש תחושה שאין אף אחד שיכול אפילו להתחיל להבין מה את עוברת. בטח חברות שכרגע מצויות בהריון.
לאורך זמן, עם הרבה רגישות והבנה, אני מקווה שיש לך חברות שיוכלו ללוות אותך, אבל פשוט זה לא.
ונדמה לי שעכשיו העבודה העיקרית שלך היא ממילא פנימה. מקווה שיש לך הרבה תמיכה מבעלך, וחוזרת על ההמלצה לחפש איש מקצוע שיעזור לך לעבד את האובדן.
שולחת לך חיבוק חם.
מבינה לליבך
21/08/2015 | 11:38
29
קודם כל צר לי על האובדן , אין ספק כשזה בפעם השניה לא רלוונטי שעברו 10 שנים זה מעצים את הכאב והפצע כניראה נותר פתוח. נכון שיש לך 2 ילדים בריאים אבל זה לא משנה כמה כואב זה ...
עברו כמעט חודשיים מההפלה המאוחרת שבוע 22!!! כך שכל הסביבה ידעה....
בתחילת ההריון כולם שמחו ושלצערי נגמר כך - חלק מהסביבה פשוט לא ידעה איך להתמודד עם זה ואיתי ....
זה קשה , כואב , פצע מדמם אבל בזכות הסביבה הכן תומכת ומכילה ובזכות זה שהחלטתי שמה שצריך לקרות קורה ... אז אני על הרגליים ובחרתי להמשיך הלאה !
כלפי חות כולם חושבים שאני חזקה והכל בסדר- וזה גם מה שחשבו עלייך ....
חזרתי לעבודה, מתלבשת ומתאפרת ... אז ניראה שעסקים כרגיל ... אבל לא , יש נפילות, בכי ורגעים שאני חושבת מה היה יכול להיות .... מאמינה שהזמן עושה את שלו. שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך שאם תירצי אז שההריון הבא יעבור בשלום ויסתיים בידים מלאות .
חשוב אולי שכן תדברי עם איש מקצוע או לפחות עם אדם קרוב שמכיר אותך ויכול להכיל  את הכל .
שיהיו בשורות טובות ושתדעי שכאן תמיד מוצאים אוזן קשבת ובמה לפרוק ...
שאלת השאלות: לשתף או לא לשתף ואת מי
21/08/2015 | 11:56
46
ראשית - מצטערת לשמוע על ההפלות שעברת, רינקה. מבינה אותך בהחלט.
אם הבנתי נכון, ההפלה הראשונה התרחשה בהריון הראשון שלך, לפני שזכית להרות וללדת את שני ילדיך. אכן נשמע טראומטי, ולא פחות - ההתמודדות המורכבת עם הסביבה, שלא תמיד ידעה איך 'לאכול' את האבל הזה שהוא 'לא אבל' (כי הרי אף אדם חי לא מת, חוץ ממשהו בתוכך שנסדק).
אני עברתי שתי הפלות (עוד היד נטויה) בשנה האחרונה. אחרי ההפלה הראשונה שתפתי בודדות מחברותי. הפעם השניה היתה כבר דפוס מעבר לסטטיסטיקה אקראית, ואחריה שיתפתי יותר אנשים. חלקם היו עבורי גלגל ההצלה וחוף מבטחים.
בודדות מאלה שכן בחרתי לשתף אכזבו אותי קשות. נפרדתי (כנראה לשלום ולא להתראות) ממי שהיתה חברתי הקרובה מעל שלושה עשורים, ושגילתה אטימות מופלגת לסבל שלי, ועוד התלוננה כמה קשה לה בהריון.
כיון שצפיתי את התגובות האטומות, הטיפשיות והמרושעות (שהרי יש לי שני ילדים, ואפילו בן ובת, ואני גם די זקנה ומה ציפיתי שיקרה בהריונות בשלהי שנות ה-30) - לא שתפתי את רב האנשים בחיי.
טוב שהפורום הזה קיים, כי כאן אפשר לשתף והתגובות אמפתיות ומבינות. אם לא פנית לטיפול פסיכולוגי מקצועי, אולי כדאי לך לשקול.
ולגבי החברות - שקלי את מי לשתף ואת מי לא, אבל אולי כן כדאי - כדי שידעו להרפות ממך ולמתן את התלונות על כמה קשה להן בהריון או הטיפול בתינוק - מקום שהייתי נותנת המון כדי להיות בו במקומן.
מאחלת לך שלווה, ואת כל הטוב שאת רוצה עבור עצמך.
 
תודה לכן
21/08/2015 | 12:31
39
וואו, כמה התרגשתי לקרוא את התגובות שלכן... עד הדמעות..
תודה לכן על ההבנה ועל המלים החמות.
זה נכון, הפצע עדיין מדמם .. אני חייבת עזרה בטיפול בו..
אם יש למישהי המלצה על המטפלת מקצועית בת"א-ראשל"צ, אשמח מאוד.
 
 
מי יתן ונמצא שלווה עם או בלי .. ושמחת חיים תמלא אותנו ולא תעזוב יותר..
מסכימה עם כל קודמותיי-
22/08/2015 | 06:46
1
38
הבנות הנפלאות פה ענו לך תשובות מרגשות ונבונות, ואני מסכימה עם ההמלצה לטיפול.
אצלי, אגב- ההפלה הראשונה לא הותירה חותם כמעט בכלל (למרות שהיתה טראומטית לגמרי), כי ילדתי לאחר מכן את בני השני, וגם כי עברתי את תהליך עיבוד האבל בצורה שלמה וטובה.
לעומת, זאת, מ-6 ההפלות שעברתי בניסיון להביא ילד שלישי לא אתאושש כל כך מהר (אם בכלל), למרות שנולדה תינוקת בריאה בסופו של דבר והאושר הוא עצום ורב. אבל הצלקת היא גדולה מאוד.
 
אני, אגב, טיפוס שלא מסתדר טוב עם הסתרות, והסביבה כן ידעה מה עבר עליי- בוודאי המשפחה והחברות. זה לא אומר שהיה להם קל להתמודד איתי ולי איתם, אבל לפחות היה דו שיח ותקשורת פתוחה.
 
כתבת שהחברות שלך יולדות סביבך ומה הן כבר יגידו לך. אם תדעי לומר להן מה לומר שיעזור לך, זה יהיה טוב. אנחנו צריכות לדעת לכוות את הסביבה שלנו, ולומר לכל אחד מה יכול לעזור לנו ומה לא עוזר.
לדוגמא, למי שאומר לך: "את כל כך חזקה", את יכולה לומר: "תודה, אבל אני מרגישה שהמשפט הזה משאיר אותי להתמודד עם זה לבד. יעזור לי אם דווקא תאמרי לי שמותר לי גם להיות חלשה ולהישבר, ותבואי לחבק אותי או שאוכל להתקשר אלייך כאשר אני מרגישה צורך לבכות למישהו".
 
את מבינה למה אני מתכוונת? מדובר על דיבור רגשי. זו מיומנות שלא תמיד אנחנו יודעים לעשות אותה, אבל בהחלט שווה לפתח אותה, ואת זה ניתן לעשות במסגרת טיפולית.
 
אני מכירה מישהי מעולה ברעננה. אבל זה לא האיזור שכתבת. אם בכל זאת תהיי מעוניינת- תכתבי לי.
 
וברור שעצוב לך מבפנים. זה הכי טבעי בעולם. טוב שכתבת פה, ואת מוזמנת להישאר כל עוד תראי שזה מתאים לך.
על הפלה ראשונה ועל טראומה
22/08/2015 | 12:09
41
שירה התייחסה לטראומה או לא בהפלה הראשונה. חושבת שיש משמעות לעבר ולרקע המיילדותי בתפיסה של הארוע. הפלה טבעית למי שלא התנסתה בהריון תקין, בלידה ובהורות לילדים חיים ובריאים - היא הרבה יותר קשה מטבע הדברים. גם עבורי ההפלה הראשונה - גם אם לא היתה גן של שושנים - נחוותה עדיין כסטטיסטיקה אקראית, הקושי התגבר משמעותית בהפלה השניה.
שירה כתבה לך נכון לגבי היחסים עם החברות בהריון (מה שאולי רציתי באופן כלשהו להגיד, אבל לא ידעתי לנסח). המשך יחסים עם חברות בהריון או אמהות לתינוקות מחייב הרבה מאוד מאמץ וסינון - בעיקר מצדן, וגילוי לב - בעיקר מצדנו. מותר להן להתלונן קצת, אבל ממש קצת, ולחשוב כמה ואיך. אחרת - די בלתי אפשרי.
מקוה שתאמצי חלק מהעצות הטובות ותיישמי, וכמובן במקביל - מוזמנת להמשיך לשתף כאן, במקום בו מבינים אותך הכי בעולם.
היי רינקה,
( לעמוד שלי בתפוז )
22/08/2015 | 11:46
32
אני כל כך מבינה אותך.
יש פעמים שיש צורך לשתף את האנשים הקרובים והחברים , ויש פעמים שמרגישים צורך פנימי להתכנס פנימה ולהיות מוגנים מבלי שכל אחד יחדור פנימה.
יחד עם זאת זה מקום שלא מאפשר לאחרים שאוהבים אותנו להיות לצידנו ולתמוך בנו.
מהניסיון האישי שלי, למדתי לשתף מספר מועט של אנשים שאני יודעת שמפרגנים לי ושיהיו תמיד לצידי.
אחד הדברים שלמדתי עם השנים הוא לדעת לבקש תמיכה .לא לשדר לעולם שאני חזקה הכי בעולם ושאני יכולה להסתדר לבד.זהו מקום מאוד בודד.
ברור שזה לא משהו שהגיע מעכשיו ויושב על דברים שעברת בחיים שלך. 
זו למידה שבסופה חווים המון אהבה ותמיכה.
תבחרי את הדרך שלך,את מי לשתף ועל מי את באמת סומכת בכדי שלא תחווי פגיעה.
ותראי כמה עטופה ואהובה את יכולה להיות.
חיבוק גדול גדול
שוב פעם? לא יתכן
21/08/2015 | 16:35
8
246
שוב פעם להגיע לבדיקה ולשמוע את הרופא שואל: "מתי פעם אחרונה עשיתם אולטרסאונד"?
שוב לזהות בעצמי, עוד לפני שיגידו לי, שאין דופק.
שוב לצאת מהחדר עם עיניים רטובות, ולב שמסרב להאמין.
שוב לראות את האנשים שממתינים בתור מגניבים מבט, כי לא נעים להם לבהות.
שוב ההתלבטות אם כדורים או גרידה.
לא מוכנה לסיוט הזה פעם נוספת, לראות את התינוקות, פשוטו כמשמעו, נופלת לי מהגוף.
הרופא שלי אומר שבשלב הזה (שבוע 13 עם עובר שמתאים לשבוע 11+2), הולכים ישירות לגרידה.
האם לא יפגע לי בסיכויים להרות בעתיד?
אשמח לדעות.
תודה ובשורות טובות לכולנו.
אין לי מילים לנחם... עצוב כל כך
21/08/2015 | 17:14
80
וטכנית, נראה לי גרידה עד שבוע 12 זה תקין לגמרי גם במרפאות פרטיות
צר לי על האובדן
21/08/2015 | 23:36
58
שולחת לך חיבוק. רשמת ״שוב״ האם זו הפלה שניה ?
בכל מקרה ליבי איתך - האובדן הוא קשה לא משנה באיזה שבוע ... גרידה בשבוע הזה נשמעת הגיונית .
מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות , כולי תקווה שבעתיד הקרוב יהיו רק בשורות טובות
סיכויים להרות
21/08/2015 | 23:40
56
לא התייחסתי לשאלתך בתגובה הקודמת - לדעתי האישית לא. הגרידה היא היום הליך שכיח ונחשב תהליך פשוט .
מכירה נשים רבות שעברו גרידות בשבועות הנ״ל ונכנסו אחר כך בקלות להריון וילדו והכל עבר כשורה !
סיכויים להרות
21/08/2015 | 23:40
27
לא התייחסתי לשאלתך בתגובה הקודמת - לדעתי האישית לא. הגרידה היא היום הליך שכיח ונחשב תהליך פשוט .
מכירה נשים רבות שעברו גרידות בשבועות הנ״ל ונכנסו אחר כך בקלות להריון וילדו והכל עבר כשורה !
ממש ממש עצוב
22/08/2015 | 03:28
42
אני מצטערת כל כך שאת פה. שוב.
אין בעיה להרות אחרי הפלה (לי לא היתה ולעוד נשים רבות פה)
אני אישית עשיתי בביה"ח והייתי ממליצה כך גם לך.
מאחלת לך שהחלק הפיזי יעבור בקלות ובמהירות כמה שניתן
ואחר כך בואי אלינו עם כל הרגשות. אנחנו פה תמיד.
 
משתתפת בצערך על אובדן הריון נוסף-
22/08/2015 | 06:34
56
כתבת את המילה שוב הרבה פעמים, ולי היתה תחושה שזו יותר מפעם שנייה...
את מוכנה לספר קצת יותר? כי בהחלט יש לזה משמעות. האם עברת גם הריונות תקינים? איזה מספר הריון זה עבורך?
בכל מקרה, התחושות שלך של ה"שוב" מובנות מאוד ומוכרות לי היטב  ואני מחזקת אותך ומחבקת ומאחלת לך שתעברי את ההליך הפיזי בקלות יחסית.
 
בשבוע הזה האפשרות היא גרידה בלבד. וזה לא אמור בכלל בכלל לפגוע בסיכויים להרות בעתיד. ממש לא. לגבי זה- הסירי דאגה מעל ליבך. ראינו יותר מדי סרטים וסדרות טלויזיה בהם אישה שעוברת הפלה- קורה לה משהו קטסטרופלי. זה ממש לא נכון. זה שטויות במיץ עגבניות.
 
נשים עברו, עוברות, ותעברונה לצערי הרב הפרוצדורה הזו, ולשמחתי- גם נכנסו, נכנסות ותיכנסנה להריון חדש.
 
 
מצטערת לשמוע
22/08/2015 | 09:45
32
עצוב מאד!
לגביי חששותייך אין סיבה.
עם הרפואה של היום, לא תהיה לך בעיה להיכנס שוב להריון.
הלוואי ויעבור בשלום ומהר ותתאוששי ותתחזקי ותיכנסי שוב להריון
שייגמר בידיים מלאות!!
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז )
22/08/2015 | 11:40
41
צר לי כל כך בשבילך,
כמה קשה לעבור שוב את הרגעים האלו בהם יודעים ומבינים שזה שוב קורה אבל קשה לעכל את זה.
בשלב הזה אין הרבה ברירה אלא לעבור גרידה .
לגבי העתיד והסיכוי להרות, אין סיבה שזה יפגע בפעם הבאה.ואם תהיה בעיה ניתן לטפל בה.
מאחלת שיעבור בטוב ושיהיה בהצלחה בהמשך
חיבק גדול 
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
תמר דגן - פסיכולוגית
תמר דגן-פסיכולוגית בכירה
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
14:20 | 01.09.15 דניאל5000
22:04 | 30.08.15 spirtoality
08:25 | 30.08.15 ציפורת80
10:32 | 29.08.15 lilo02
09:47 | 29.08.15 אני 2013
23:42 | 27.08.15 אורחת פורחת16
23:35 | 26.08.15 אוהד761
14:31 | 26.08.15 מחכה לנס6
19:38 | 25.08.15 גב פלפלת1
23:37 | 24.08.15 אחת העם1001
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ