לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

מחזור לאחר הפסקת הנקה
31/08/14 13:21
229צפיות
הפסקתי להניק לפני כשלושה שבועות וטרם קיבלתי מחזור. האם זה נורמלי?
º
לגמרי נורמלי
31/08/14 13:36
17צפיות
º
לגמרי. לוקח זמן למחזור להסתדר.
31/08/14 17:18
16צפיות
נורמלי, אבל תזכרי שאת עדיין יכולה להכנס
31/08/14 18:41
202צפיות
להריון גם אם עוד לא קיבלת מחזור - הביוץ הראשון מגיע לפני המחזור.
º
31/08/14 19:56
13צפיות
אז.. איך היה השבוע שלכן?
91תגובות
28/08/14 15:15
1052צפיות
שבוע אחרון של חופש גדול.שבוע אחרון (?) של צוק איתן
איפה הייתן? מה עשיתן? רוצות להמליץ לנו על משהו? להזהיר ממשהו? סתם לשתף במשהו?
לכו על זה!

(המשך...)
שבוע אחרון של חופש גדול.שבוע אחרון (?) של צוק איתן
איפה הייתן? מה עשיתן? רוצות להמליץ לנו על משהו? להזהיר ממשהו? סתם לשתף במשהו?
לכו על זה!
º
שאלות קטנות חדשות
28/08/14 14:24
100צפיות
רעיון למתנה שווה לאישה חשובה
28/08/14 14:26
606צפיות
אני רוצה לתת מתנה למישהי שליוותה אותי למופת ברגע משמעותי בחיי.
העניין הוא שאני לא ממש מכירה אותה למעט זה שאני יודעת שיש לה קריירה, נשואה ואם ל2 בנות שעדיין בגיל הגן.
יכול להיות שאפילו תעדיף כסף... למרות שאני לא בטוחה עד כמה זה "יפה" לתת מעטפה עם כסף (אישית אני מעדיפה, אבל לא יודעת מה מקובל).
לא יכולה לקנות לה בגדים\מוצרי טיפוח - אין לי מושג מה טעמה בתחום.
ממש רוצה לשמח אותה, עזרה לי מאד.
בהתאמה - הסכום משמעותי - עד 1000 שקלים.
 
אשמח לרעיונות
מנסה לחשוב...
28/08/14 14:45
438צפיות
מנוי לתיאטרון?
גיפטקארד לחנות שווה שנראה לך שהיא תאהב?
אולי אפילו שובר לארוחה זוגית במסעדה ממש ממש שווה?
 
º
זה הכיוון שלי, תודה!
29/08/14 21:59
27צפיות
אני לפעמים תורמת בשם מקבל המתנה
28/08/14 15:23
301צפיות
לעמותה שמשמעותית בשבילי בתחום הרלוונטי לקשר או לכאלו שאין להם.
º
מסכימה, אבל נראה לי פחות מתאים בתנאים בהם "צריך" את הכסף
29/08/14 22:00
34צפיות
במידת האפשר הייתי מבררת קצת יותר פרטים
28/08/14 15:40
315צפיות
על האישה האמורה. 
 
אני חושבת שלעיתים עשויה להיות  איזו בעייתיות בכלל עם לתת מתנה למישהי שלא מכירים "תמורת" ליווי כלשהו שהיא עשתה. יש בזה משהו שמקטין את המעשה. 
אני מסכימה, אבל זה היה ליווי שיש לו מבחינתי ערך
29/08/14 22:01
225צפיות
גם רגשי וגם כספי. אפשר לקנות משהו כזה בכסף.
בכל מקרה אני אחשוב גם איך להעביר את המסר הזה, תודה
º
כלומר היא יכולה היתה למכור אותו ובחרה לתת?
29/08/14 23:38
35צפיות
º
תווי שי
28/08/14 18:52
39צפיות
º
זה יהיה אחד הכיוונים, תודה!
29/08/14 22:01
20צפיות
הייתי מנסה לאסוף עליה טיפה יותר מידע
28/08/14 19:40
189צפיות
(מי אמר פייסבוק... אולי יש לה פרופיל עם חלקים פומביים שיגלו עליה דבר או שניים?)
ואם אין מידע - משהו שניתן להחלפה בחנות מגוונת, שאפשר לקנות בה בתחומים שונים. פעם מתנה מהמשביר היתה תו תקן לדבר כזה . אולי גם היום... לאישה שאת חושבת שהיתה מעדיפה כסף, לא הייתי קונה משהו יקר וחד פעמי כמו ארוחה במסעדה יקרה, זה יכול לצרום (כבר שמעתי אומרים על מתנות יותר קטנות "במקום לשלוח לי פרחים ב-150 ש"ח שינבלו, שיתנו לי 100 ש"ח ואעשה איתם משהו יותר מועיל").
 
את צודקת בכיוון של המידע. אני ממש אנסה לפעול כדי לברר קצת
29/08/14 22:03
113צפיות
ואז לקלוע קצת יותר בכיוון שלה.
אני חושבת שיתר חשוב מהמתנה וערכה הכספי
28/08/14 20:02
333צפיות
חשובות המילים שתכתבי לה מן הלב למה היא היתה כה חשובה לך בזמן ההוא.לגבי כסף לדעתי לא מתאים ואף מביך, בטח בסכומים כאלו.לגבי מתנה למישהי שאת לא מכירה אישית - לדעתי, עם כל הרצון, סכום גדול לא מתאים כי זה לא נעים לקבל מתנה כל כך גדולה ממישהי שלא מכירים.אפשר לקנות תלוש לארוחת בוקר זוגית במסעדה שווה, נראה לי תמיד אפשרי ליישום ולא תלוי טעם אך עם זאת אישי במידה אך לא דורש הכרות קודמת ולא אישי מדי.עוד אפשרויות - סל מתנה כלשהי של חברה שמעסיקה אנשים מוגבלים, כך שזו גם תרומה.יש סלסילות שוקולדים בצורת פרחים ועוד בסגנון הזה.בהצלחה !אני שמחה שהיא היתה בעלת משמעות כה גדולה עבורך. הכי חשוב בעיני שפשוט תדע עד כמה היתה לך משמעותית.
אני מסכימה ואולי ארד בסכום.
29/08/14 22:10
143צפיות
את ההערכה הרבה שלי כבר הבעתי בפניה, אבל בכל מקרה למתנה יתלווה מכתב מושקע
אם לא יודעים מה - זר פרחים.
29/08/14 06:03
237צפיות
יצא לי כמה פעמים: רצון להודות למישהו שעזר לי מאוד, ללא בקשת תמורה כספית, ולא חשבתי פעמיים - שלחתי זר פרחים גדול ויפה. בעיניי זה אפילו יותר יפה ממתנה, כי מתנה זה גשמי מדי, וזר - בתפיסה שלי זה יותר ״רוחני״, פחות ״ספציפי״ (לא יודעת אם אני מובנת...).אם רוצים משהו יותר תכליתי - אז משלוח פירות מושקע, או משלוח מתוקים.בכל מקרה תזכרי שלא משנה מה תביאי, גם אם זה לא יקלע בול למטרה - זה ירגש את מקבלת המתנה שאת מעריכה את מה שהיא עשתה למענך. וזו בעצם המטרה האמיתית: להראות לה שאת לא לוקחת כמובן מאליו את מה שהיא עשתה ואת גומלת לה. וזה בעצם מה שחשוב, המסר הזה. איזו מתנה בדיוק - זה פחות חשוב (לדעתי).
יצאה תגובה עמוסה ללא פסקאות, מעתיקה מחדש:
29/08/14 06:10
194צפיות
(ולא מוצאת את האפשרות לערוך דרך האייפון!).יצא לי כמה פעמים: רצון להודות למישהו שעזר לי מאוד, ללא בקשת תמורה כספית, ולא חשבתי פעמיים - שלחתי זר פרחים גדול ויפה. בעיניי זה אפילו יותר יפה ממתנה, כי מתנה זה גשמי מדי, וזר - בתפיסה שלי זה יותר ״רוחני״, פחות ״ספציפי״ (לא יודעת אם אני מובנת...).אם רוצים משהו יותר תכליתי - אז משלוח פירות מושקע, או משלוח מתוקים.בכל מקרה תזכרי שלא משנה מה תביאי, גם אם זה לא יקלע בול למטרה - זה ירגש את מקבלת המתנה שאת מעריכה את מה שהיא עשתה למענך. וזו בעצם המטרה האמיתית: להראות לה שאת לא לוקחת כמובן מאליו את מה שהיא עשתה ואת גומלת לה. וזה בעצם מה שחשוב, המסר הזה. איזו מתנה בדיוק - זה פחות חשוב (לדעתי).
תודה!
29/08/14 22:12
86צפיות
אם אני לא אצליח לברר יותר עליה אני באמת אלך על מתוקים, או משהו יותר "חברתי" "רוחני" ומתוקים נראה לי תמיד מתאים.
º
למנהלי תפוז: הודעות דרך הטלפון יוצאות בלי פסקאות
31/08/14 13:08
19צפיות
זה ממש עניין של טעם. בעבורי, זר זה שיא הבאסה
31/08/14 08:46
225צפיות
כלומר, המחווה והברכה שבצידה מרגשות אותי, אבל הזר עצמו נראה לי כמו לזרוק כסף (ולרוב לא מעט) לפח על משהו שעצם הקמילה שלו עושה לי רע למדי במישור הנפשי. אני אוהבת צמחים מחוברים לקרקע ועבורי, אישית, זר זו אחת המתנות הכי "מפספסות" ובעליל מראה שאו שאכן לא מכירים אותי או שכן מכירים אותי אבל הלכו ל"ברירת מחדל" מקובלת אך, כאמור, מאוד לא קולעת.
º
אז עציץ, למשל, כן היה משמח אותך?
31/08/14 08:50
32צפיות
האמת שלא
31/08/14 11:49
179צפיות
כלומר, הוא לא היה מבאס אותי כמו פרחים, אבל לא מאוד משמח אותי, בעיקר כי הייתי משתתפת בצערו על כך שנגזר דינו למות מחוסר או עודף טיפול הולם (כלומר, טרם ברור לי מה אני עושה לא נכון עם עציצים, וזה מאוד מביך כי סבתי ז"ל וסבי אשפים בתחום, אבל איכשהו אפילו קקטוסים יכולים למות אצלי). אני מעדיפה צמחים מחוברים לקרקע הטבעית שלהם.
 
אישית (וזה מאוד אישי) הייתי מעדיפה ספרים עם פתקי החלפה או עיסוי במקום טוב (או שבוע חופשה לבד במקום לפי בחירתי, אם את ממש שואלת )
לגמרי מסכימה איתך
02/09/14 00:02
44צפיות
חבל לקטוף את הפרחים, לראות אותם קמלים ועוד להשאיר כמה שיותר כי לא נעים שנקטפו בשביל 3-4 ימים
ואז לזרוק לפח
כאב לב.
לא אוהבת שמביאים לי פרחים. פשוט לא....
עצוב יותר ממשמח
 
בשבילי זה משתנה...
02/09/14 23:32
20צפיות
כלומר רוב הזמן אני גם מעדיפה משהו אחר על פני פרחים (או בלי מתנות בכלל).
אבל לפעמים, כשאני מחפשת רק את ה"מחווה" אז פרחים יכולים להיות *עבורי* לגמרי במקום (וגם עציץ קטן, שהוא מבחינתי כמו פרחים אבל יכול להחזיק אצלי חודש-חודשיים).
 
בכל מקרה, נראה לי שהפעם אני לא אלך על פרחים בכל מקרה...
º
עיסוי זוגי מהילהל - בבית, ושובר לארוחה שווה.
29/08/14 23:21
45צפיות
רק לגבי עיסוי
30/08/14 17:17
308צפיות
יש אנשים שבשבילם זו מתנה לא מתאימה , כי הם לא אוהבים מגע של אדם זר.
º
הילהל לא תגיע למקום המגורים שלה... אבל הכיוון מתאים לי
31/08/14 14:21
30צפיות
º
הייתי נותנת גיפט-קארד שמתאים לכמה רשתות
02/09/14 06:22
12צפיות
מה עם...
02/09/14 19:13
63צפיות
צמיד של פנדורה?
אני לא יודעת אם את מכירה, אבל אלו צמידים (בסכום משמעותי) שבונים אותם בעצם לבד. יש המון המון מגוון של חרוזים (קוראים להם צ'ארמס), ואת יכולה להצמיד לצמיד חרוז עם משמעות ספציפית לה, או לתחום בו היא עזרה לך.
 
נשמע מגניב, אבל לצערי זה לא כ"כ "אני"
02/09/14 23:00
40צפיות
אבל הרעיון ממש מיוחד, תודה
חברה ילדה תאומות פגות - איך מקלים/עוזרים?
29/08/14 06:45
416צפיות
היי, חברה שלי ילדה שלשום תאומות פגות בתחילת חודש שישי. הילדות במשקל 520+600 גרם והרופאים נותנים להן סיכוי של 50-50. היא כמובן שבורה, בפרט שההריון הזה הגיע אחרי 5 שנות נסיון. לא יודעת כמה זה משנה מבחינת העזרה, אבל מדובר בחברה שהיא חרדית.
אני מאוד רוצה לעזור. להקל. לעשות כל דבר שיסייע לה הן רגשית והן בפן הפיזי, אבל לא יודעת מה היא צריכה או רוצה, והיא כמובן לא במצב של לבקש או לרצות משהו. אני גם לא רוצה להעיק או להפריע כמובן. רק לעזור.
מישהי יכולה לייעץ? להמליץ? להציע?
זה מאוד אינדיבידואלי
29/08/14 09:16
390צפיות
ואני יכולה להגיד לך שכל אחד מגיב אחרת.
אלה בנות ראשונות, או שיש עוד ילדים בבית?
אם מדובר בילדות ראשונות, סביר שהיא תהיה איתן בפגיה רוב הזמן. ובחלק הזה לא סביר שיהיה אפשר להחליף אותה (פגיות לא רוצות הרבה אנשים שיהיו מסביב, לפעמים נותנים לסבא/סבתא להיכנס, אבל זהו). מה שכן - אפשר לסייע לה "בחוץ". להביא לה בגדים מהבית, אוכל, להוציא אותה לפעמים לגיחת-מקלחת.
 
בכל מקרה - חודש שישי אומר תקופת פגיה ארוכה, וזה נכלל בחמישים אחוזים הטובים. ארוכה = נמדד בחודשים. ויש עליות וירידות כל הזמן. אלה שתיים, כך שיכול להיות שההתקדמות של כל אחת תהיה שונה. מה שאני רוצה לומר בזה, זה שעכשיו זו עוד התקופה הקלה, שבה יש תמיכה. יכול להיות שעוד חודשיים או שלושה עזרתך תידרש יותר. מה שאת צריכה עכשיו זה לשלוח לה מסר שאת איתה, אבל לזכור את זה גם בעוד כמה חודשים.
 
[הסיפור שלנו, שעוד נחשב הצד האופטימי: יותמי נולד בחודש שישי במשקל 700 גרם. כאן בפורום כולם עודדו אותי על זה ש"נולד פג והיום הוא חייל חזק ושרירי". רק אנשים בלה"ב נאנחו אנחה גדולה, ונתנו לי צפי ריאלי. לכן אני מספרת את זה כאן. הוא היה שמונה חודשים בפגיה, ושוחרר ממנה שכשהוא עדיין נעזר במכשירים כדי לנשום, ומוזן ישירות לקיבה. לאחר מכן הוא טופל במעון היום של בית החולים אלי"ן והתקדם בצעדים קטנטנים. הוא תיכף בן ארבע, נראה כמו ילד בן שנתיים, אבל חמוד, חכם, ו*נכנס לגן עירייה* שזו התקדמות שלא תיאמן עבורו. מנגד היה איתו בפגיה תינוק שנולד באותו שבוע הריון ובאותו משקל, שוחרר אחרי שלושה חודשים, ולא סוחב שום שאריות פגות. עכשיו תחשבי על תאומות שאחת מהן משתחררת אחרי 3 חודשים והיא ילדה רגילה, והשניה עוד ממשיכה להיות בפגיה ואחר כך נודדת בין רופאים, ניתוחים, ואשפוזים... אין ספק שזה מסע ארוך, ולא בטוח שהתמיכה נדרשת דווקא *עכשיו*]
º
א. הרבה תודה על התשובה המושקעת. ב. כן, זו לידה ראשונה.
29/08/14 11:40
81צפיות
אני הייתי מציעה עזרה בשאיבות ובחברה
29/08/14 21:27
285צפיות
אם היא שואבת חלב - אז לארגן לה חזיית שאיבות שמאפשרת לשאוב בלי ידיים, שכמית פונצו קלה שהיא יכולה לעטות מעליה כשהיא לובשת את חליפת החלל/שאיבות הזו - ככה שלא רואים כלום, ואז לארח לך לחברה ולהביא לה שתייה במהלך זמן השאיבות הארוך - כל זה במידה וזה מתאים
 
ולשמוע בסבלנות את הסיפור הטראומטי שלה שוב ושוב. זה עוזר....
פעמיים שלוש בשבוע אוכל גלאט ממקום מוכר
29/08/14 23:18
319צפיות
שיגיע אליה הביתה. גם פרקטי, גם מזכיר לה שחושבים עליה.
º
אימצתי ושלחתי. אמשיך לשלוח למשך עוד כמה שבועות
06/09/14 07:43
3צפיות
מה שלי עזר
05/09/14 23:54
7צפיות
וילדתי פגים גדולים יותר ללא סכנת חיים מוחשית
כרטיסיה לבית הקפה הקרוב, כרטיס כנ"ל לאוכל
לזכור את הקשיים שלה גם עוד חודש ועוד חודשיים כשהם עדיין תהיינה בפגיה (ובשבועות כאלה- הן תהיינה עוד לפחות 3-4 חודשים)
לסמס/ווטסאפ ולהביע התעניינות אבל להבין אם לא עונים
אנחנו בבעיה קשה מאוד. מקווה שמכאן תצמח הישועה
62תגובות
28/08/14 03:12
1709צפיות
אם יש ביניכן עורכות דין בארה"ב, או כאלה המבינות בדיני עבודה שם - פליז. עוצו עיצה. המצה קשה מאוד. והוא כזה: 
 
לפני כחצי שנה עברנו לרילוקיישן בארה"ב מטעם עבודת האיש. (חברה צרפתית-אמריקאית). בעקרון - החוזה מבוסס על שכר + אינספור הטבות נילוות, ששוויין...

(המשך...)
אם יש ביניכן עורכות דין בארה"ב, או כאלה המבינות בדיני עבודה שם - פליז. עוצו עיצה. המצה קשה מאוד. והוא כזה: 
 
לפני כחצי שנה עברנו לרילוקיישן בארה"ב מטעם עבודת האיש. (חברה צרפתית-אמריקאית). בעקרון - החוזה מבוסס על שכר + אינספור הטבות נילוות, ששוויין בכסף רב מאוד (מימון בתי ספר, מימון דיור, מימון טיסות, מימון ביטוח בריאות וכד'). אז השכר אולי לא אסטרונומי אבל בהחלט כמשולם בתחום ואך גבוה מעט, ועם כל ההטבות הנילוות - זה בהחלט משמעותי מאוד ומאפשר לנו להתקיים טוב. (מקפיץ את השכר בעוד כ-40K$, לפחות). 
 
החוזה: מיועד לשנתיים + אופציה להמשך. הויזה היא ויזת L. (קשורה למעביד ספציפי)
לפי תנאי החוזה ניתן להעביר את העובד לכל מקום אחר (כולל חזרה לישראל), אם קיימת הסכמה הדדית
 
לאחרונה, הפרויקט נפל. כל המעורבים בו נותרו בעצם... מובטלים, מעוגנים בחוזה רילוקיישן לא רע. 
אלא ש...אז החלה להגיע ההצעות "להתקפל ולחזור לישראל". אחרי חצי שנה בלבד !!. זה מציב אותנו בבעיה קשה ביותר (בית מושכר בארץ ואין ממש לאן לחזור, ילדים שהתחילו פה מערכת חינוך, ואי אפשר לשגע אותם שוב, עד שהתרגלו לכאן. אנחנו ממש לא יכולים לעשות להם את זה שוב. אני שעזבתי עבודה ושום דבר לא מחכה לי בארץ....עזבו כל המוצרים שמכרנו כי לא היה טעם להשאירם שנתיים ומעלה, ולא היה לנו גם איפה - מקרר, רכב, מכונת כביסה, מדיח...בקיצור, לא יכולים לחזור !! ייגרם לנו הפסד כספי אדיר, פגיעה אדירה בילדים, ובכלל - ולא רוצים שזה בכלל יהיה על הפרק...) 
ואז באה ההצעה השניה - להעביר את האיש למחלקה אחרת בחברה, אבל - תמורת ביטול הסכם הרילוקיישן (דהיינו - ביטול כל-כל-כל ההטבות, שבזכותם בעצם הצלחנו לחיות ברמת חיים טובה, ובלעדיהם - מדובר במצב אחר לחלוטין,) והעברתו לחוזה אמריקאי מקומי. מעבר לפגיעה הממשית בכל התנאים, הדבר שממנו אנו הכי חוששים - שאם כיום הוא כביכול "מוגן" באותו חוזה רילוקיישן, הרי שהעברה לחוזה מקומי - עשויה להעמידו בפני סכנת פיטורין. וכידוע - בארה"ב - אפשר לעשות זאת מעכשיו לעכשיו בלי כל תנאים. ולאור כל ההתנהלות עד עתה, איני בטוחה שבעוד חודשיים לא נעמוד שוב במצב כזה, רק הרבה יותר גרוע - פיטורין. ומה אז ?? אולי היה ניתן לשקול זאת (למרות ההרעה בתנאים) אילו היינו בטוחים שהוא לא יפוטר אחרי חודשיים... 
 
מה עושים ? אנא, עוצו עיצה ! 
אנחנו כבר לא ישנים כמה ימים . עצבנו מרוטים. ניסינו להפעיל קשרים מקומיים, אבל הויזה מהווה בעיה מאחר והיא תלויה בספונסר ספציפי. (מקום עבודדה נוכחי). 
בקיצור אנחנו במילכוד. אין לנו שמץ של מושג בתרבות המקומית (עם מי אפשר להתייעץ ??), האם בכזו קלות חברה יכולה להפר הסכם ? (לציין כי האיש עובד בחברה שנים רבות, כך שהוא הגיע לכאן כ"מומחה")
 
אנחנו בלחץ. לא יכולים לטלטל שוב את הילדים, אבל חרב מונחת על צווארנו, באיומי הפסקת ויזה... 
 
אנא עצה !
 
 
 
עוד שבוע מתחילה שנה״ל
147תגובות
25/08/14 16:15
808צפיות
תהיות, התלבטויות, מחשבות?

(המשך...)
תהיות, התלבטויות, מחשבות?
|מוצץ| אירוע בייביסטאר לנשים בהריון
27/08/14 17:37
208צפיות
|*|את בהריון ורוצה להגיע לאירוע מהנה ולקבל מתנות שוות בשווי 200 ש"ח |?|

|תפוז| אנשים מזמינה אתכן לאירוע מיוחד, בו תמצאו את כל המוצרים שאתן צריכות לבייבי שלכם, בהנחות מיוחדות!

אתן מוזמנות להירשם בלינק הבא:
http://tapuzbiz.activetrail.biz/BabyStar

נתראה ביום חמישי 4.9 בין השעות 10:00-20:00 (אפשר להגיע מתי שרוצים)

האירוע מיועד לנשים בכל שלב של ההריון - אתן מוזמנות להפיץ לחברות.
"את כל המוצרים שאתן צריכות לבייבי שלכן"
27/08/14 18:46
498צפיות
כי "תינוק" זו מילה מיושנת מדיי?
º
לגמרי!
27/08/14 21:25
33צפיות
לא סתם ״בייבי״, זה ״בייביסטאר״
28/08/14 00:19
347צפיות
(כי גם כוכב זו לא מילה מספיקה מגניבה, סליחה - קולית, או שהעברית פחות מגניבה).
כוכב תינוק? תינוק כוכב?
31/08/14 11:58
118צפיות
מה לעשות, זה באמת נשמע גרוע בעברית...
כשכותבים בעברית ולא באנגלית מעוברתת, זה מסתדר.
02/09/14 08:44
66צפיות
-כוכב זעיר- אירוע מיוחד להורים שבדרך
-אירוע מיוחד -רק לכם ולכוכב שלכם
-כוכבים זעירים.. אירוע ענק!
-התינוקיאדה הראשונה
-כ-ל המוצרים שהתינוקות שלכם יצטרכו (ולא "לתינוק שלכן" כי גם תינוקות בנות צריכות משחה לטוסיק וגם אבות צריכים מוצרים לתינוקות).
-אירוע הכוכב שבבטן (נשמע דוקר)
-
לא שאלה סלוגנים מוצלחים ביותר, אבל בעיני הם יותר מוצלחים מ"בייביסטאר".
 
אבל זה אירוע פרסומי של חנות בשם בייביסטאר
02/09/14 09:26
59צפיות
אולי אולי רק השם הראשון שנתת היה מתאים.
 
מה שבטוח, אין בינינו ויכוח אמיתי :)
º
03/09/14 08:17
1צפיות
איך להכין את אבא שלא נותר הרבה זמן?
22/08/14 18:57
1245צפיות
*לא לעמוד הראשי*
אבא שלי בן 55. אובחן כחולה מזותליומה (סוג סרטן ריאות) לפני חודשיים וחצי. מצבו מידרדר במהירות מפחידה- מאדם בריא ופעיל הפך לכמעט סיעודי (קם מהמיטה צעדים בודדים לשירותים ובחזרה במאמץ רב מאוד- וכל היום רק במיטה- זקוק לסיוע בכמעט כל הפעולות היומיומיות).
אדם גאה ומדהים שמעולם לא נזקק לשום עזרה פתאום תלוי כמעט לחלוטין בזולת..
קיבל 2 טיפולי כימו שלצערנו לא הועילו וככל הנראה רק החמירו את מצבו (לויקופניה, נויטרופניה, אנמיה ועוד כל מיני). ב CT השבוע נצפה שהגידול העיקרי גדל בקוטרו המקסימלי מ-12 ס"מ ל-14 ס"מ ועוד הרבה מאוד גושים בחלל הבטן. המצב הנפשי שלו גרוע ביותר- הוא בדיכאון עמוק (התחיל לקבל כדורי שינה ונוגדי דיכאון השבוע), בקושי מדבר, לא איכפת לו משום דבר, בקושי אוכל, בקושי שותה. הגידול דוחק את הוריד הנבוב התחתון וייתכן מאוד שזו הסיבה לחולשה ברגליים ולהתקפי קוצר הנשימה.
כרגע בבית. הוחלט להעבירו לבי"ח אחר הוא יאושפז במוצ"ש ויתחילו הקרנות ביום ראשון כדי לנסות ולהקל עליו. במידה וזה יעזור אולי יישקלו אפשרויות נוספות (ועדיין אמרו שלא מדובר בהארכה משמעותית).

אתמול והיום קיבלנו 2 חוות דעת, שהמצב קשה מאוד וייתכן ונותרו שבועות בלבד.
איננו יודעים כיצד לבשר לו זאת. סיפרנו לו רק שהכימו לא עזר ושננסה הקרנות (לא ציינתי שהגידול גדל).
אתמול עשיתי איתו שיחה קשה. בין היתר אמרתי לו שהמצב לא פשוט, ושהוא בהתחלה אמר לנו שלא נתאבל עליו כי הוא חי אז כואב לנו לראות שהוא מתאבל על עצמו ושאנחנו נלחמים עבורו ואיתו ורוצים שגם הוא יילחם. היום הוא תיקשר איתנו מעט יותר.
אנו צריכים לדבר איתו על לצאת לפנסיה רפואית (מה שנאמר לנו שחשוב שייעשה, בכל זאת יש עוד 5 ילדים בבית והקטנה רק בת 13), צריך להחתים אותו על צוואה ואנחנו לא יודעים איך נדבר איתו על נושאים אלו ואיך להכין אותו במצבו הנפשי הרעוע שאולי לא נשאר הרבה זמן ואם יש דברים שהוא רוצה לטפל בהם- "לסגור פינות"..

קשה לנו לראות אותו, אנחנו כאובים ועדיין לא מעכלים ובכל זאת אנחנו כל היום סביבו, חזקים ותומכים.

אשמח לעצות, תובנות וכל מה שתחשבו שיכול להועיל.
תודה
מיטל
 
קודם כל -
22/08/14 19:58
453צפיות
מי שיכול לעזור לכם בדיוק בדברים האלה היא פסיכואונקולוגית. אני לא יודעת איפה אתם מטופלים, אבל ברוב המחלקות האונקולוגיות יש אנשי מקצוע (בד״כ פסיכולוגים, יש בתי״ח שאצלם עו״ס מהווים את הפסיכואונקולוגיה) שעוסקים גם בהסבר המצב הנוכחי ובהכנה לשלבים הבאים.
אני חושבת שאין מנוס
22/08/14 20:02
481צפיות
מלומר לו את מה שהוא כבר מבין.
המצב לא פשוט ואתה צריך לעשות הכנות לעתיד מה אתה רוצה?
אישית גם הייתי מכינה כבר מקום בהוספיס (ממליצה על תל השומר למרות שנחסך מאיתנו).
אם ההקרנות יקלו ויתנו הארכת חיים זה רק לטובתכם אבל הוא צריך לדעת מה קורה וזה לא תפקידכם לומר לו את זה.
אני אמרתי לאמא שלי הכל , על החזרה של הסרטן,על הגרורות הדבר היחידי שלא הייתי מסוגלת לומר לה היה על ההוספיס וביקשתי מה אונקולוג שלה שיסביר לה.
תקופה לא קלה עוברת עליכם שולחת חיבוקים חמים ועוטפים ואם את צריכה עצה / אוזן קשבת כל דבר אני כאן.
כל כך קשה.
23/08/14 00:01
213צפיות
לא הייתי במצב דומה, כך שאין לי הרבה תובנות.
לא כל כך ברור לי המצב, איך זה שהרופאים המטפלים מעדכנים אתכם (המשפחה) במצב, ובאפשרות שנותרו רק שבועות אחדים, בלי לעדכן את האבא. הרי הוא המטופל כאן, והוא בגיר, איך זה שגורמי הרפואה לא מספרים לו?
אינטואיטיבית, אני חושבת שאם זה היה אבא שלי, הייתי אומרת לו שהמצב של הגידול לא משתפר, ושזה לא משאיר הרבה זמן. אם הוא לא רוצה לדעת בדיוק כמה זמן, זה גם בסדר, אבל חשוב שיידע שהזמן קצוב, כדי שיוכל לבצע את כל ההיערכויות הנדרשות.
רוצה גם להפנות את תשומת הלב לשירות של מד"א שנקרא אמבולנס המישאלות, שלוקח חולים (ללא תשלום) כמעט בכל מצב למקום שהם רוצים לבקר בו, כל מקום, מחוז ילדות, חוף הים... אם אני לא טועה, השירות הזה פעיל עדיין.
ושוב
מאד קשה ועצוב, אביך איש צעיר
23/08/14 00:35
388צפיות
קשה מאד לבשר בשורה קשה כזו. אבל חייבים.אלא אם כן הוא אומר שהוא לא רוצה לדעת.אני ממליצה להיעזר באונקולוג המטפל, רופא המשפחה המטפל - אם יש לכם ולאבא קשר טוב איתו, ועם פסיכואונקולוגית מהמחלקה האונקולוגית בה הוא מטופל.מנסיוני רוב המטופלים במצב הזה יודעים, בלי שיחה מפורשת. הייתי במקביל עושה שיחה משפחתית איתו ופשוט מדברת איתו על המצב ומתחילה ב״ מה אתה יודע על המצב?״ ולא פחות חשוב ״ מה אתה רוצה לדעת ?״יתכן ונוגדי הדיכאון יעזרו לו קצת לאסוף כוחות.לאחר כמה שיחות משותפות יש מקום לדבר על צוואה, על הוראות מקדימות של ״ חוק החולה הנוטה למות״- אם הוא מעונין לחתום עליהן ולומר מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא *לא* רוצה שיעשו.אשמח לעזור, במסר או בטלפון (כשנחזור לארץ).וחיבוק גדול. בשבילך.
כל כך מבינה אותך
23/08/14 00:35
688צפיות
רק לפני חודש וחצי עמדתי בפני אותו מצב.
ידענו שהמצב קשה מאוד וניסינו לדבר עם אבא,שידע הכל,בדיוק כמונו,על מה שעלול לקרות ואולי בקרוב.
למרות שהוא בטוח הבין את המצב,הוא לא רצה לדבר על כלום.לא עשה תוכניות,לא כתב צוואה,התרכז רק בכאן ועכשיו.
וזה נגמר תוך שבועיים וחצי.
היום,יומיים אחרי השלושים,אני מצטערת שלא מצאנו את הדרך לדבר איתו.
אני לא הספקתי להפרד ולהגיד לו מליון דברים שרציתי.ועדיין רוצה.
לצערי אין לי הצעות חכמות אבל אני מקוה שתמצאו את הדרך.בשבילו ובשבילכם.
משתתפת בצערך
23/08/14 00:38
269צפיות
למרות שלא הספקת (והרי אף פעם לא מספיקים את כל מה שרוצים להספיק) - אני בטוחה שהוא ידע חלק גדול מהדברים שרצית להגיד לו.לי עוזר בדברים האלו לכתוב את מה שרציתי להגיד.
º
23/08/14 09:57
21צפיות
º
משתתפת בצערך
24/08/14 09:41
17צפיות
º
לא ידעתי,משתתפת בצערך!
24/08/14 12:34
21צפיות
משתתפת מאד בצערך
24/08/14 16:19
68צפיות
ומזדהה עם מה שכתבת, זה באמת קשה מאד כשנשארים עם הדברים שלא נאמרו ואין וכבר לא תהיה דרך להגיד אותם
 
 
 
 
תנחומיי
25/08/14 08:02
65צפיות
אני בטוחה שהוא ידע את כל מה שרצית להגיד.
אולי תכתבי לו מכתב? זה אולי נשמע מטופש אבל בכתיבה יש משהו משחרר
אוי. מצטערת לקרוא על אביך
26/08/14 02:26
104צפיות
מאיצה באחים ובאחיות שלי לדבר עם אבא ולהגיד לו מה הם חושבים- שלא להישאר עם תחושת ההחמצה (ואני בטוחה שהיא עדיין תהיה)..
מבחינת העניינים הטכניים אני מקווה שתוך יום- יומיים נסגור אותם.
 
תודה.
מיטל
משתתפת בצערך
27/08/14 00:09
50צפיות
הידיעה שזה הולך להגיע לא מקלה על הרגע שבו זה קורה.שולחת לך חיבוקים.
27/08/14 08:47
50צפיות
משתתפת בצערכם.
23/08/14 01:55
163צפיות
לא יודעת. ובכל זאת ההודעה שלך צבטה לי את הלב ולא יכולה שלא לענות.
 
זה שאתם כל היום סביבו חזקים ותומכים זה מדהים - הוא "זכה".... הכי חשוב בעיני זה שהוא עטוף באהבה בתקופה הקשה הזו (ואגב, בגלל הקוים המשיקים בעיני בין לידה ומוות, זו אחרת מהרבה סיבות בעיני שחשוב להיות עטופה באהבה בלידה).  בעיני הכי חשוב זה שלא יהיה שם לבד - כי שהות בבית חולים לבד קשה מאוד אפילו לאדם בריא
 
מי האדם הכי קרוב לו במשפחה? זה בעיני האדם שצריך לדבר איתו. נדמה לי שהייתי מציגה את זה בשיחה כדרכים שבהם "אתה יכול לעזור לנו, המשפחה, עם ניירת ומנהלות בעתיד". הוא הרי יבין - לא?
 
 
º
23/08/14 10:52
27צפיות
אני חושבת שהעובדה שאתם חזקים סביבו...
23/08/14 11:43
239צפיות
מאפשרת לו להרפות קצת וזה טוב. הוא בוודאי מבין את חומרת מצבו הבריאותי והוא מתאבל על גורלו וזה גם מתאים לגמרי.
אפשר לנסות לדובב אותו .שיחות זה עכשיו אפילו אם יהיו הרבה מונולוגים (שלכם). השיחות צריכות להיות כנות: צריך לומר שיחד עם העובדה שאתם ממשיכים להלחם במחלה לשאול שאלות כמו מה הוא היה רוצה בתסריטים שונים . אם יש לו בקשות מיוחדות. וכמובן ללכת מהקל אל הכבד. לא צריך ואסור הכל ביום אחד. גם לכם מותר לפעמים להשבר איתו. אפשר אפילו לשאול אם הוא רוצה להכתיב משהו לבנו הצעיר. (ומהמקום של הבן הצעיר ,רציתי להוסיף בנימה אישית, שאימי נפטרה שהייתי בגיל 12 וגם לא נפרדתי ממנה כמו שצריך מכיון שהאחים הגדולים "הגנו " עלי  ורצו לחסוך לי את נמפגש עם מחלה קשה. בסופו של דבר נשאר לי חלל גדול שלעולם לא מתמלא.)
חשוב ביותר שהוא יהיה חופשי מכאב ככל האפשר. חוץ מחמצן ביתי , לדאוג לאיזון כאב. יש המון תרופות לכאבים ואפשר לעלות במינון ולשנות סוג וגם קנאביס אם צריך.
כאמור אני אחות אונקולוגית  שיצא לי ללוות  לא אחת משפחות אל מות יקירם .לשמחתי יש לנו מערך של פסיכואונקולוגיה . לצערי זה לא תמיד זמין לכולם תמיד בכל מקום עקב אילוצים שונים (ולעיתים מהסיבה הפשוטה שלא מתחברים). מה שקורה שבלב הזה של המחלה מטופלים באשפוז יום.ורק שהמצב מחמיר יותר מתאשפזים במחלקה ואז לרוב כבר אי אפשר לדבר. אני מקווה שבבי"ח שאתם נמצאים בו , יש לכם את הרשת תמיכה הזו גם באשפוז יום וגם במחלקה. כדאי  לבדוק גם על ההוספיס אך לא תמיד מגיעים לשם.
23/08/14 13:19
134צפיות
ההודעה שלך קשה כל כך והופכת את הבטן.
האם קיימת אפשרות לבקש מגורם חיצוני (שאינו מעורב רגשית) לדבר עם אביך? רופא?
נסי לקרוא גם ב'שירת השבט', http://www.shirathashevet.com/#!untitled/c15su, אולי תוכלי להעזר. וגם כאן: http://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.24....
אין לי עצות וממילא כבר כתבו לך
23/08/14 21:59
171צפיות
רק רוצה להגיד לך שאני חושבת עליך ועליכם מאז שפרסמת את ההודעה. זה כל כך כואב והמצבים הנובעים מהמצב הזה, בלתי אפשריים. הכל גם דחוף וגם עמוק וגם עצוב בעצב תהומי
מקווה בשבילכם להכי טוב שאפשר לקוות, לטווח הקצר וגם הרחוק.
מצטערת לשמוע על חומרת המצב
24/08/14 00:46
159צפיות
זוכרת את ההודעה הראשונה שלך עם גילוי המחלה.
מצטרפת לדר' T הרגישה ועצתה המקצועית, לסוכריה שהציעה פסיכואונקולוגית ולדונה שהציעה, מניסיונה הכואב - לא לפספס את השיחה ולומר את כל מה שצריך להיאמר לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני מניחה שהוא יודע עד כמה המצב קשה - נסו להקל עליו ככל הניתן, להיות איתו ככל הניתן ולהקיף אותו באהבה.
 
שולחת חיבוק מחזק ותומך.
ימים קשים.
 
(אני ש י ר ל י 32. לא יכולה להחליף ניקים)
º
24/08/14 04:35
19צפיות
יש "מלווים רוחניים" לחולים סופניים.
24/08/14 08:50
237צפיות
הייתי מתייעצת עם מישהו כזה. באופן אישי לא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר בנושא כזה לבד בלי להישען על מישהו. אתם צריכים משענת לא פחות ממנו... 
שולחת ומצטערת כל כך לשמוע
24/08/14 09:40
136צפיות
אין לי מה להוסיף ואני מצטרפת למה שכתבו מעלי.
חיבוקים חזקים
אין לי מילים חכמות
24/08/14 12:35
177צפיות
תהיו חזקים.
יקירתי האהובה
25/08/14 06:58
182צפיות
לא מצליחה עם ה"חופש הגדול" וצוק איתן להיות בקשר, מצטערת, יודעת שעוברים עליכם ימים לא קלים בכלל מכל הכיוונים וחושבת עלייך המון.
לדעתי נושא האוכל והשתיה קשור בהחלט גם לטיפולים ולמצב הבריאותי בכלל זה משפיע מאוד.
רואה שנתנו לך כאן עצות טובות, אין לי מילים רק שליבי אתכם, מקווה שתמצאו את הדרך לדבר איתו ולהפרד ממנו.
מקווה שנצליח להפגש בקרוב (לא מצליחה לארגן את המפגש שרצינו).
 
כל כך קשה
27/08/14 00:25
91צפיות
אימי אובחנה כחולת סרטן (״הרבה סרטן״ כמו שהרופאה שלה אמרה) לפני כארבעה חודשים.ומאז אין יום שאני לא הוגה בנושא זה או אחר של המחלה.אחת התובנות הראשונות שלי היו שאין לנו סודות מפניה.עד עכשיו היא היתה ״מבוגר אחראי״, ואם עכשיו אני מתחילה להסתיר מפניה דברים,אני ״בוגדת״ בה.לא בכל מה שעובר לי בראש אני משתפת אותה, אבל דברים שמתייחסים למצבה, זכותה לדעת.דבר נוסף שהבנתי הוא, שלמרות כל מה שאני יודעת (או מאמינה), הבחירות שלה הם הדבר הנכון.למשל, אני מאמינה בדיקור, אבל אמא שלי לא, ולכן הדיקור הוא לא כלי לריפוי בשבילה.אחרי שתדברו איתו, תאמינו שהבחירות שלו הם הדבר הנכון (במיוחד עבורו).אני מאמינה שהשלמה עם הדרך שהוא בוחר עוזרת למשפחה להשלים עם הדרך שנסללה בסופו של דבר.שולחת לך הרבה חיבוקים.ומקווה לימים יותר שקטים.
מצטערת מאוד לקרוא
27/08/14 08:46
140צפיות
כמה קשה .
 
אין מנוס אלא מלדאוג לדברים המעשיים ומהר ואז (ובמקביל) פשוט להקיף באהבה ולהגיד כל מה שחשוב ועוזר.
 
חיבוק גדול
פשוט חיבוק גדול וצר לי לשמוע
27/08/14 20:50
163צפיות
מחזקת את ידיכם ומאמינה שגם במקרים כאלה תמיד צריך להגיד את האמת, גם אם היא קשה וכמובן בליווי המקצועי שהוצע לכם, בזה אני לא מבינה.
אבל יצא לי ללוות שכנה קרובה ומבוגרת החל מרגע האבחון ועד הסוף והרגשתי שהדיבור הכנה ולפעמים השתיקה הכנה, עוזרים לה.
היא כעסה, היא ניסתה לטפל ובסוף היא החליטה לשמור על איכות החיים ולא על משכם.
אני לא משווה לליווי אבא צעיר יחסית בדרכו זו, אלא רק חולקת מנסיוני המועט שהייתה משמעות רבה לזמן שנשאר אחרי האבחון ובו היא באמת סגרה את כל המעגלים שרצתה והמבט האמיץ באמת מאוד סייע לה לתחושתי, לצאת מהעולם הזה, כמה שיותר שלמה עם עצמה.
אנחנו ליווינו אותה עד שלב ההוספיס, ממש עד הימים האחרונים וחשתי שהיא עזבה את העולם בצורה הכי טובה שאפשר.
ברוגע, בהשלמה, אחרי שניסתה את כל האפשרויות והתפייסה עם מי שמצאה לנכון.
מה שאני מנסה להגיד שהרגשתי מאוד חזק כמה שזה שידעה מה בדיוק ופחות או יותר כמה זמן יש לה, עזר לה.
תודה לכל העונות. קראתי את כל התגובות
31/08/14 13:17
224צפיות
והחיבוקים וההשתתפות הועילו להרגשה הכללית.
הוא דועך מיום ליום.
דיבתי איתו, אמרתי שהרופאים אמרו שנותרו "שבועות". בלב כבד הוא חתם על יציאה לפנסיה. על צוואה לא שוחחנו איתו.
 
תכל'ס, למרבה הכאב, אפילו הערכה של שבועות נראית אופטימית.
 
תודה.
מיטל
 
 
º
שולחת שוב חזק. עצב וכאב שאין לו סוף
31/08/14 22:53
20צפיות
נפתח פורום הורים לילדים מיוחדים|*|
24/08/14 13:06
130צפיות
|חיבוק|פתחנו בשבילכם את פורום הורים לילדים מיוחדים בו תוכלו לשתף בחוויה של ההורות לילדים המיוחדים שלכם, ולתמוך בהורים החדשים בתחילת דרכם.
אתם מוזמנים לשתף ברגשותיכם העמוקים, לפרוק ולחלוק בהתמודדות שלכם ההורים, עם גידול ילדים מיוחדים.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
אז.. איך היה השבוע שלכן?
57תגובות
21/08/14 15:22
631צפיות
בארץ או בחו"ל? בבית או בטיול? ואיך משפיע  עליכן ההמשכון הכי זריז בהיסטוריה "צוק איתן 2 - שובן של הרקטות"?
 

(המשך...)
בארץ או בחו"ל? בבית או בטיול? ואיך משפיע  עליכן ההמשכון הכי זריז בהיסטוריה "צוק איתן 2 - שובן של הרקטות"?
 
º
שאלות כלליות זה פה?
21/08/14 19:07
230צפיות
נניח שעשיתן פשלה...
21/08/14 19:11
889צפיות
מהזן שקשור בכספים, כלליים כאלה, של ועד גן.
פשלה שלא ברור איך קרתה, כי בדקתן את עצמכן כל הדרך.
והיה לכן כל כך ברור שעשיתן הכל בסדר, שהאשמתן את כל העולם ואחותו (כביכול בצדק) במה שקרה... בתפוצת נאט״ו בערך.
ועכשיו יש חוב שצריך לשלם, אבל אין ממה לשלם אותו... וכבר עברו חודשיים של חופש ולכו תמצאו את כולם עכשיו... ותסבירו שבעצם טעיתן בדרך...
מה הייתן עושות?
אני לא בטוחה שהבנתי.
21/08/14 19:48
495צפיות
איכשהו חסר כסף בחשבון של הועד ויש עוד חוב שהועד צריך לשלם? למי החוב? יש לך מושג לאן נעלם הכסף?
רגע אחד, קודם כל אני רוצה לברר משהו:
21/08/14 20:07
586צפיות
אם לא ברור איך הפשלה קרתה, האם זה ברור בכלל שהפשלה היא באת פשלה שלך ולא של מישהו אחר?
האם יש סיכוי שאת ממהרת מדי לקחת אחריות על עצמך?
המישהו האחר היחידי זה הבנק
21/08/14 20:33
622צפיות
לצערי האחריות היא לגמרי שלי ואני גם לוקחת את זה די קשה...
 
אני חושבת שזה תלוי בכמה דברים ...
21/08/14 20:50
579צפיות
א. באיזה סכום מדובר ... (אם קטן יחסית אז אולי כבר עדיף לשלם מהכיס האישי במקום להסתבך בהתעסקות בנושא)
ב. האם הילדים ממשיכים בגן לשנה הבאה או שהתפזרו למסגרות אחרות
אם הילדים ממשיכים באותה מסגרת ומדובר בסכום משמעותי, היית מנסחת מייל שמסביר את הטעות, מפרט את ההתנהלות שנעשתה ומכיל גם התנצלות אישית 
ואז לאסוף את הכסף בשנה הבאה או לקחת אותו מתשלומי הוועד של השנה הבאה
זה סכום לא קטן
21/08/14 20:58
741צפיות
לא 500 שקל שאני יכולה לכסות ונגמר ותאמיני לי שהייתי עושה את זה.
מחצית הילדים עולים לכתה א׳, כך שהגן לא ממשיך באותו הרכב.
ועכשיו וידאתי סופית שזו טעות שלי - שני ספחי צ׳קים קטנים שחמקו מעיני שלוש פעמים לפחות...
בא לי לקבור את עצמי.
ז״א שהוצאתם יותר כסף ממה שתוכנן
21/08/14 21:38
802צפיות
זו טעות בתכנון, זו לא רמאות, מעילה, או משהו כזה. אני חושבת שמצב כזה הייתי שולחת להורים את פירוט ההוצאות, ומסבירה שנוצר חור בתקציב שיש לחלוק בין כולם.
אחרי שיחה עם הגננת (שתבורך) זה מה שעשיתי
21/08/14 21:46
810צפיות
אוף, כמה שאני לוקחת את זה קשה
 
מחבקת אותך
21/08/14 22:18
431צפיות
זה הסיוט של כל גזבר
 
22/08/14 02:27
218צפיות
תזכרי שמי שלא עושה לא טועה...
ואת עושה, תורמת ומשתדלת
מקווה שייפתר במהירה ואת תנשמי לרווחה.
מצטרפת למרגיעות
22/08/14 11:48
295צפיות
אלה דברים שקורים
 
ומבחינה מעשית- זה הזמן לנצל את רשימת הווטסאפ שכולם כל כך מתלוננים עליה ולהעביר מסר/בקשה בנושא. תנסי לנסח בצורה ענינית, כזו שלוקחת אחריות אבל לא מתחננת לרחמים.. מנסה לחשוב אם הייתי מקבלת בקשה כזו- לא חושבת שהייתי כועסת על מישהו, אולי מתבאסת על ההוצאה הלא צפויה (אך מניחה שכשמחלקים לכלל הילדים בגן זה לא כזה גבוה), ובעיקר היה עוזר לי הנחיות לצורת תשלום נוחה.
אולי זה יעזור קצת להרגיע את התחושות
22/08/14 16:51
365צפיות
רוצה לספר שכשבכורי היה בגן טרום חובה, היה ועד של הורים די חדשים בעסק וגם גננת מחליפה (הקבועה היתה בשבתון) שלא התערבה ולא עזרה בענייני הכספים.
בערך באמצע יולי קיבלנו הודעה שהיתה חריגה מהתקציב, יש חוב במכולת וצריך לשלם עוד 50 ש"ח בערך. לא אני ולא אף אחד מההורים האחרים שהכרתי בגן הזה עשו עניין או התבאסו לשלם.
הבעיה העיקרית, נראה לי, היא טכנית לאסוף את הכסף ולוודא שכולם זוכרים. אבל טעויות קורות ומי שלא עושה- לא טועה (קלישאה אבל ממש נכונה בעיני)
קורה ולא הייתי מתרגשת בכלל אם הייתי מקבלת ווטסאפ לשלם.
22/08/14 21:43
437צפיות
כמו שאמרתי לבתי הבוקר כשהיתה פדיחה משפחתית לא נעימה והיא רצתה לקבור את עצמה בחדר- במילא תצטרכי לצאת בסוף אז בואי נצא ביחד, נרים ראש ונגמור עם זה
תודה מקסימות
23/08/14 20:55
354צפיות
והאמת שגם הגננת המקסימה מאד עודדה את רוחי.
האבא שתחקר אותי היום, קצת פחות... אבל זה כנראה חלק מהעניין.
 
בפעם היחידה שהייתי בועד הורים זה גם קרה!
25/08/14 15:03
214צפיות
אני רציתי למות.. כמובן... (למרות שהכסף עצמו לא היה אצלי.)
השתיים האחרות שהן ותיקות ממני ופעילות בועדים... לא לקחו את זה כל כך קשה. כנראה שזה קורה לפעמים.....
אני זוכרת שדברנו עם הגננת ואיך שהוא זה בסוף הסתדר....
תמיד יש את אלו עם שאלות התחקור.....
25/08/14 21:15
167צפיות
אבל הרוב הקובע .....
 
<בעלי היה בוועד הגן ובועד בית, אז תמיד יש את  " האבא המתחקר" , בדר"כ אחרי שמסבירים הם מבנים .....>
כל הכבוד לך שבכלל התנדבת לתפקיד.
26/08/14 11:23
155צפיות
אני מניחה שכל ההורים מודעים לעובדה שטעויות קורות. אל תלקי את עצמך, זה תפקיד שכשהוא הולך כמו שצריך אף אחד לא מודה לך, וכשיש טעויות את אוכלת את הלב. אז אל תאכלי את הלב.
מבאס
23/08/14 14:16
200צפיות
בשנות בית הספר (שלי) זה קרה לי ומאז אני אף פעם לא לוקחת על עצמי ענייני איסוף כספים.
 
אבל במקרו, צריך לקחת בחשבון שכשנושאים בתפקיד, גם ציבורי, עושים טעויות, וזה לא נורא. הרי לו היית הורה היית מקבלת בהבנה טעות כזאת שנעשתה בתום לב, על ידי מישהו שהתנדב כל השנה לדאוג לענייני הכלל, נכון?
מעבר להצטרפות להרגעות, יש לי הצעת ייעול
22/08/14 09:05
619צפיות
מעבר לתכנון התקציב השנתי בראשית השנה, סביב יום העצמאות- שבועות עושים ישיבת תקציב עם לפחות עוד בוגר אחראי אחד, ועושים בקרה על כל סכום שנכנס ושיצא ועובדים על הצפי לקראת מסיבות סוף שנה. חשוב שהבדיקה תהיה בלתי תלויה, כלומר, שלפחות שתי עיניים יעברו בקפדנות על המאזן.
 
גזברות היא תפקיד קשה וכפוי טובה, נסי לא לקחת קשה.
 
 
 
 
יש לי הרגשה שאני לא אהיה גזברית שוב בקרוב
22/08/14 11:15
435צפיות
אבל לוקחת לתשומת לבי אם זה יקרה שוב בטעות
המלצות
21/08/14 10:52
571צפיות
רוצה להמליץ על שומרי הגלקסיה, ועל הדיסק של החצר האחורית. בטח כולם כבר שמעו וראו. אבל לטובת אלה שכמוני לא מעודכנים - האזנה משובחת.
״תקופת מבחן״ ב-יס, של אביגיל שפרבר:
21/08/14 23:00
464צפיות
משפחה מופלאה, אמהות מדהימה של אמא שלה (וגם שלה). אחאות נדירה ומרגשת. יש מזדהות בקהל?
º
23/08/14 10:03
10צפיות
º
ראיתי את הפרק הראשון עכשיו ביוטיוב.
23/08/14 15:15
22צפיות
º
תודה על ההמלצה. "החצר האחורית"- אהבתי
22/08/14 10:40
69צפיות
נסי לתפוס הופעה של החצר האחורית
22/08/14 21:17
191צפיות
תענוג אמיתי.
 
ומוסיפה להמלצות את ״משפחתי וחיות אחרות״ שיצא בתרגום חדש (אם מישהי צריכה סיבה לקרוא אותו שוב).
וגם אומרת שאם אתן עוברות בספריה ליד מדף ברונטה ונזכרות שלא קראתן את אנקת גבהים מאז התיכון, אולי לא כדאי להחליט לקרוא אותו מחדש. או שאני השתניתי מאד או שהספר....
מי קראה את "בעלת הבית" של נעה ידלין?
23/08/14 13:53
304צפיות
סיימתי אותו השבוע ואני מחפשת מישהי לחלוק איתה מחשבות.
אני...אבל מזמן.יש לי תחושה שאני זוכרת בדיוק על מה הספר...
23/08/14 14:02
270צפיות
תזמיני אותי לכוס קפה ובכיף אחלוק איתךמחשבות (רק זכרי שאני לא ממש שותה קפה...זה יצטרך להיות משהו אחר...בקטנה ).
º
אני אגיש לך מגבת גוף ורדרדה במקום.
23/08/14 14:03
44צפיות
אני קוראת אותו עכשיו...
23/08/14 16:50
276צפיות
אוי תפתחי דיון בנושא הספר פה?
º
באיזה עמוד את?
23/08/14 17:03
39צפיות
לא זוכרת, די באמצע
23/08/14 17:09
208צפיות
(אני לא בבית עכשיו). מבטיחה לגמור אותו תוך יומיים.
º
אז נדבר אחרי שתסיימי אותו.
23/08/14 17:15
35צפיות
º
23/08/14 17:29
1צפיות
º
אני
23/08/14 22:23
22צפיות
º
אני
23/08/14 22:39
17צפיות
º
אני קראתי אותו לפני כחודש. אשמח לקחת חלק בדיון.
24/08/14 09:25
31צפיות
º
נפתח דיון בשבוע הבא!
24/08/14 16:18
18צפיות
ענבים מזן "סייבל"
23/08/14 19:18
350צפיות
יש להם טעם של טרופית
º
זה טוב או לא ??!!
25/08/14 21:10
24צפיות
תהיות בת מצווה
44תגובות
20/08/14 16:42
1195צפיות
ורגע לפני שמפרטת אני משתוממת מזה שהפורום הזה הגיע לגיל שבו זה ממש לא נושא רחוק ולא מוכר אלא כזה שאני משערת שמעסיק רבות מאיתנו. לא נתפס לי, זה עבר בצ'יק!
אז ככה - הגדולה חגגה 11 לפני חודשיים. 
הבית חילוני, אבל אנחנו כן מחוברים לחלקים של המסורת היהודית שקשורים...

(המשך...)
ורגע לפני שמפרטת אני משתוממת מזה שהפורום הזה הגיע לגיל שבו זה ממש לא נושא רחוק ולא מוכר אלא כזה שאני משערת שמעסיק רבות מאיתנו. לא נתפס לי, זה עבר בצ'יק!
אז ככה - הגדולה חגגה 11 לפני חודשיים. 
הבית חילוני, אבל אנחנו כן מחוברים לחלקים של המסורת היהודית שקשורים בבית, במשפחה, בחגים, בציון מאורעות חיים חשובים. אז כן, מרגישה שבת המצווה היא בהחלט מועד שחשוב לי לציין איתה. 
העניין הוא שמעבר לשאלת המסיבה/טיול לחו"ל וכו' (שהם חלק מהנורמה התרבותית בקרב מרבית יהודי הארץ), אני רוצה לייצר אמירה ערכית, עשייה שיש מאחוריה דבר. אבל זו צריכה להיעשות בקונטקסט אתיאיסטי - אני לא מתחברת בשום צורה שהיא לא לאמונה באל ולא לתפילות ולא לשום דבר שקשור בבית כנסת. אז שקלנו לרגע לחבור לקהילה הרפורמית פה בעיר, אבל גם אצל הרפורמים - הדת והתפילה לא מתחברים לי.
מצד שני, אנחנו גרים בעיר, לא יישוב קהילתי קטן או קיבוץ. כלומר - אנחנו די לעצמנו בעניין הזה ואני מתקשה לחשוב על עשייה שכזאת כשהיא מחוץ למסגרת שתנחה אותנו.
יש רעיונות? קצות חוט? מחשבות?
 
התקן תוך רחמי- נובה
22/08/14 00:37
302צפיות
היי,
 
יכול להיות שעקב ההתקן במידה ושלפוחית השתן מלאה ואני מתעטשת או קצת מתאמצת בורח קצת פיפי?
 
האם תקין?
לא נשמע לי שזה קשור להתקן
22/08/14 00:50
232צפיות
מה שאת מתארת בד״כ קשור לחולשת רצפת האגן, אך כדאי להתייעץ עם הגינקולוג המטפל ששם את ההתקן.
היי דר טי נוקי...אני 8 חודשים אחריי הלידה ולא היה לי את זה..
22/08/14 14:55
195צפיות
רק אחריי ההתקן זה קרה
º
אז אני ממליצה שוב להתייעץ עם רופא הנשים המטפל
23/08/14 00:39
34צפיות
ני מגעגעת ללבד שלי.
46תגובות
19/08/14 19:07
1132צפיות
עשר שנים אחרי המפץ הגדול, אני יושבת בחצר, ואחרי שניה הוא יוצא להגיד לי שאני צריכה חברה. והקטנה יוצאת מהבית אחריו ונדבקת לחיבוק. ואז הגדולה יוצאת ומבקשת שינקו לה את הרגליים מצבע בטרפנטין.
בית של 120 מטרים רבועים, וכולם תמיד באותו חדר איתי.
מכל הדברים כולם, הדבר אליו אני מתגעגעת הכי-הכי...

(המשך...)
עשר שנים אחרי המפץ הגדול, אני יושבת בחצר, ואחרי שניה הוא יוצא להגיד לי שאני צריכה חברה. והקטנה יוצאת מהבית אחריו ונדבקת לחיבוק. ואז הגדולה יוצאת ומבקשת שינקו לה את הרגליים מצבע בטרפנטין.
בית של 120 מטרים רבועים, וכולם תמיד באותו חדר איתי.
מכל הדברים כולם, הדבר אליו אני מתגעגעת הכי-הכי מלפני ההורות זה הרגע לבד, שבו את יכולה סתם לבהות, או לחטט באף.
המיאש הוא שתכף מסתיימת החופשה, ופה הכל ימשיך להיות באותה מתכונת, כל יום כשאחזור בצהרים מהעבודה.
כמה טוב שפה אפשר לפרוק.
רעיון לפינה חדשה בפורום
18/08/14 12:57
825צפיות
עלה במוחי (הלא-קודח, אם כי עם קצת חום) רעיון ל"פישינג" פסיבי ולא מתחייב של נושאים לדיון בפורום.
אנחנו רוצות לדבר על  נושאים שברומו של עולם, אבל איכשהו הדיונים לא עולים או שעולים ולא ממש תופסים נפח.
זה גורם לגולשות לא להתנדב לפתוח הודעות חדשות עם נושאים מאתגרים או עמוקים, כי יש חשש שלא תהיה הענות.
אני מציעה שנפתח פינה בשם "נושא השבוע שלי", שבה כל אחת תכתוב את הנושא שהעסיק אותה השבוע. 
אני חושבת שמטבע הדברים, נושאים שידברו  אל שאר המשתתפות יתפתחו לכדי דיון.
 זה גם מקום לשיתוף, גם מקום לסוג של קיטור/תהיה/התבטאות וגם במה לא מחייבת להצעת נושאים.
בואו נצביע?
אני - בעד.
18/08/14 13:12
133צפיות
גם אני בעד!
 
אני בעד כל רעיון שיפיח חיים בפורום...
18/08/14 13:28
267צפיות
רק תהייה בקשר לנושא הספציפי הזה: אין חשש שזה יהיה שרשור של ערב-רב של נושאים שאינם קשורים זה לזה? ואז נושאים חשובים עלולים ללכת בו לאיבוד? או שלא הבנתי את ההצעה כל כך...
הבנת בדיוק וגם דוגמא
18/08/14 13:39
235צפיות
זה ערב-רב של נושאים.
כל נושא שמספיק חשוב בשביל להעסיק גולשות אחרות הוא לגיטימי.
 
לדוגמא נושא השבוע שלי - חתונות. מעורבות (כמו החתונה של הזוג מיפו) ואזרחיות (כמו התביעה של אלי אקסלרוד, שעשו עליו כתבה בחדשות ערוץ 10). 
 
º
רעיון מעולה. אני בעד.
18/08/14 14:02
55צפיות
º
למה לא, אפשר לנסות
18/08/14 21:51
23צפיות
º
אפשר לנסות בכיף
18/08/14 23:47
18צפיות
גם אני בעד - נראה לי אחלה
19/08/14 00:18
99צפיות
האמת שרציתי מזה כבר לפתוח שרשור טבעונות ולשמוע מנסיונן של אלה שבחרו בדרך זו. אבל מישהי פה כנראה קראה את מחשבותי
º
19/08/14 09:35
6צפיות
אני מרימה להנחתה
19/08/14 10:07
689צפיות
מעלה משהו מאוד לא מגובש. מאוד. מתייחסת לשרשור של הירושלמית לגבי הקשר עם ההורים, מחילה על חטאי ילדות וצעידה קדימה. האני הרציונלי שלי מסכים עם כל מילה. אבל. מה קורה כאשר הקשר הסבי דורך ובגדול על אותם מקומות? גם בקשר עם הנכדים וגם בהתנהלות מול הילדה שלהם?ירושלמית כתבה שהמחילה מלאה ושלמה לאור הקשר הנפלא עם הנכדים. איך מתנהלים, זורמים, מדפדפים או מה שלא יהיה כאשר רואים אינטראקציות תקלתיות מול הילדים ( אמירות שהלב נחמץ מלשמוע אותן. והעוצמה מגיעה ממשקעי ילדות, אין ספק) כשהרצון לבלות איתם מגיע כסוג של דרשנות שמזינה חוסר שביעות רצון ( בתרגום רשי - הבנתי שאני מתבססת על עזרה בתשלום. גדלתם את שלכם, ילדי הם הבעיה שלי. אז למה את מה שהבהרתם לי אתם לא מבינים בעצמכם וממשיכים עם הלכאורה הזה שאתם לא רואים מספיק את הנכדים?)אין מקום פה לשיטת הפרד. בכלל. מקווה לקרוא אתכן ולמצוא איזו תובנה,איזה משפט חמקמק ומזכך. כבר הצליח לי פעם,אולי יצליח לי שוב.
לא הבנתי עד הסוף
19/08/14 10:37
309צפיות
נדמה לי שהעלית שני דברים.
 
הראשון היא מצב שבו את שומעת אמירות שלהם בהתנהלות מול הנכדים שגורמות לליבך להיחמץ (?). אני אישית, בכזה מצב, הייתי מעמידה אותם במקום ומיד. את כבר לא ילדה - את מבוגרת, והאחריות לשלמותם הנפשית של ילדיך היא שלך. הם לא צריכים לסבול כל מיני %$%# שאת סבלת בתור ילדה - את נמצאת שם כדי להגן עליהם. בעיני זו גם נקודה עוצמתית שיכולה לעזור לך להתגבר על הבאסה מהעבר. כי הנה - את פה ויכולה לחסוך מילדיך שלך את ה-%$%# הזה.
גם אם העוצמה מקורה במשקעי ילדות - זה עדיין בסדר לשים אותם במקום.
 
את השני לא הבנתי עד הסוף. זה מין קטע בפולנית צחה שכזה שבו הם לא רוצים שתפילי עליהם את הילדים יותר מדי ומצד שני מתלוננים שלא רואים אותם מספיק? שיחליטו מה הם רוצים. אם הם רוצים/מוכנים להתחייב ליום קבוע בשבוע - שיקחו (בהנחה שגם הילדים רוצים). אם הם לא מוכנים להתחייב וסתם מייבבים שלא רואים אותם מספיק תסבירי להם שאי אפשר לשחק לבייביסיטר עם החיים/משכורת - ולכן או שיקחו יום קבוע או שיפסיקו להתלונן. אין גמישות אינסופית - זו לא תכנית כבקשתם אלא זה החיים שלך ושל משפחתך שאת צריכה לארגן.  אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו...
 
מקווה שהצלחתי להבין נכון. את מוזמנת להתעלם אם לא קלעתי. אני, לכשעצמי, פתרתי חלקים רבים מהמשוואה על ידי מעבר ליבשת אחרת....
ובכן, לתחושתי זה באמת לא היה ממש משנה
19/08/14 12:37
223צפיות
אם היינו חיים ביבשת אחרת...וכן, זה קטע פולני. לבוא אלינו?.....פחחחח.  פעם בשבוע? בשבועיים? בחודש? קרעת אותי. אנחנו צריכים להגיע. כשנוח להם. ואז זה תלוי אם יש להם כוח - כי יכול להיות שנבוא ולא יהיה להם. או שתהיה מתוכננת פעילות ולילדים לא יתחשק. אז הם נעלבים.  והאמת, מותר להם להיות עייפים. ומותר להם שלא יהיה להם חשק. אבל אבוי אם זה ידובר - מייד הכחשה גורפת ומה פתאום והכל טוב, וזה בראש שלך וכו. ושוב התחושה המוכרת מילדות שהאוטנטיות שלי ובוחן המציאות  שלי מכובסים ונסחטים ואני מואשמת.  
היבשת האחרת עוזרת מאוד מבחינה פרקטית....
19/08/14 17:03
164צפיות
לא צריך להתלבט איך ומתי לבוא לבקר וכו'. למרות שאני מניחה שאנשים מניפולטיביים מנצלים טכנולוגיה מודרנית ומושכים בחוטים דרך סקייפ ודומיו.
 
על כל פנים - יש מצב שההורים שלך גורמים לך יותר מועקה מאשר נחת? כי בעיני החיים קצרים מדי מכדי לסבול (אין לך גנים "פולניים" משני הצדדים אני מניחה ).  לא צריך הפרדה לתמיד, אבל אפשר בהחלט לקבוע מחדש את כללי המשחק, ולהבהיר שאין גמישות בעניין הזה.  אם הם רוצים לראות את הנכדים שלהם - זה יכול להיות בתנאים *שלך*.  את ילדה גדולה, את לא גרה בבית שלהם, ואת לא צריכה להסכים שאף אחד יערער אותך בכל מיני מניפולציות רגשיות. 
 
לדעתי את תופתעי מכמה דברים יכולים להשתנות אם תציבי תנאים שאינם נתונים למו"מ. חבל שאת מציגה את עצמך כ"חלשה" בסיטואציה הזו. לדעתי יש לך הרבה יותר כוח ממה שנדמה לך
 
 
התשובה בעיניי היא גבולות והפרדה
19/08/14 11:08
177צפיות
והגבולות וההפרדה צריכים קודם כל להתחיל אצלך פנימית בתגובות שלך מול ההורים
וגם גבולות בינך ובין הילדים, במובן של להבין שהילדים שלך לא מגיבים אל ההורים שלך כמו שאת הגבת בתור ילדה
 
לאינטרקציות תקלתיות אפשר להגיב
מגיבים אל ההורים בצורה חד משמעית שמסבירה להם מה מתאים ומה לא מתאים עבורך ועבור הילדים שלך,ואם צריך גם נוקטים סנקציות כשאין היענות לגבולות שלך
ומגיבים אל הילדים בצורה מכילה שמאפשרת להם לדבר על מה שקורה ואיך הם מרגישים
 
ואת התגובות עושים בנפרד, כלומר, לא "מביישים" את סבא/סבתא מול הילדים
 
את החלק השני של השאלה לא הבנתי...
ומה זאת אומרת אין מקום לשיטת הפרד ?
מה שעוזר לי -הידיעה שהם רק סבים. וסבתא זה לא אמא.
19/08/14 12:08
249צפיות
להורי היתה השפעה עצומה על האדם שאני, וזה לא כך לגבי הסבים שלי, מלבד שכבה חשובה של אהבה וקבלה.
סבתא שלי מצד אבא היא מהממת. אבל היא ביקורתית ,תובענית ,עם ציפיות מאד גבוהות, לשון חדה וחוסר טקט וצורך עז לפאר את עצמה.
בתור נכדה חויתי (ועדיין חווה) אותה כאשה נורא מצחיקה. הצורך בקהל וחוסר הטקט שלה פשוט קורעים אותי, כי בתור נכדה אני לא חסינה משבט לשונה אבל פשוט לא אכפת לי (למרות שאם אמא היתה אומרת לי ככה הייתי נפגעת קשות).והציפיות הגבוהות שלה לא עניינו אותי מעולם.
לגבי הסבתא השניה, הנוקשה- החוקים שלה והיקיות היו נושא מספר אחד לבדיחות שלי יחד עם בני הדודים שלי, שהיו עושים הכל כדי להפר את החוקים. לו הייתי בתה המצב היה לגמרי אחר.
סבא שלי העדיף את בן דודי כי הוא בן- אהבתי לבקר ולשחק איתו לא פחות. כשבן דודי נכח, פשוט הצקנו לו, שידע מה זה, אבל זה לא דגדג לנו במיוחד. אין בכלל מה להשוות לרמות שהורה שמעדיף ילד אחד, פוגע באחיו.
כל הקשיים האלה עברו מעלי וכל מה שהבחנתי וקיבלתי היו החלקים הטובים, האהבה והנתינה במופעיה השונים(שש בש ומשחקי קלפים, ביקורים, תשומת לב, סיפורים, קובות, עוגות, סבלנות, מתנות..)
 
 
את צודקת
19/08/14 12:45
193צפיות
אבל לפעמים אני רואה את הבן שלי מתקפל תחת אמירה מסויימת וברור לי שהתגובה שלי מגיעה ממקום עמוק יותר. מאידך - גם בעלי מגיב באותה חריפות ואפילו יותר ( כי אני מכירה את המטריאה) ויכול להיות שהוא מלבה את העניין. בעצם, די בטוח. הבת מרחפת מעל. ואני יודעת שהם אוהבים בדרכם. אני זכיתי לצד אחד של סבים עם אהבה מכילה ללא תנאי וצד אחד שהעדיף בני דודים אחרים ואנחנו זכינו להתעלמות גורפת. ממרומי קשישותי אפילו לו צר לי על הזוג המרוחק ואמירות שהם היו אנשים מיוחדים עוברות לידי. גם אני והאחים שלי נפלאים והם לא זכו להכיר אותנו. והם היו המבוגרים בקשר - וזה לא צלח. לא רוצה כזה דבר בשביל הילדים שלי - וזה מאלץ אותי להיות המבוגר האחראי בקשר. וככה הקונפליקטים עם ההורים שלי, במקום לקבל פאזה בוגרת וחברית חווים ילדות שניה ומופרעת וחבל לי. ותודה לכולן על התגובות - נראה לי שאני רק הולכת ומסתבכת עם הנושא הזה ואולי עדיף להמשיך במוד שיוט....
כשבוחן המציאות והאותנטיות שלך נפסלות, את נדרסת.
19/08/14 15:25
177צפיות
אני מכירה מקרוב ,בהקשר פחות פוגע (זוגיות) את הנזק העצום כשמי שמולך פוסל בצורה עקבית את בוחן המציאות שלך, אז אני כבר מעריצה אותך ששרדת את זה.
אצלי מאד עזר כשמישהו נוסף- חברה, בן זוג, או אשת טיפול- אישרו לי את הרגשתי , נתנו תוקף שהיה לי חסר.
מקום שבו אחרי כל אינטראקציה רעה ניתן יהיה א, לשים לב שזה מה שקרה שם. שהוכרזת כלא מבינה/לא קולטת נכון/משוגעת/טיפשה/מגזימה/לא יודעת.
וב', לתקף את בוחן המציאות שלך, להזכיר לעצמך שאת מבינה את המצב היטב, שאת מנתחת את הסיטואציה נכון.
למרות מה שהם אמרו.
אולי את יכולה למצוא את המקום הזה. שלא מערער עליך אלא מחזק.
כשמציבים גבולות מולם ליד הילדים, לטעמי מותר וכדאי להעזר בבן הזוג, ואולי זה דוקא טוב שהוא מלבה. שהוא לוקח את הויכוח אליו.
ולצד זה, אמא שלי אומרת שקשר בין כל שני אנשים חייב להיות ישיר, כלומר ללא תיווך של אדם שלישי. גם אם זה סבא ונכד שרק נולד. וחמותי אומרת ש"הילדים מאד מפריעים לקשר עם הנכדים". ובאמת למדתי עם הזמן, שכשהילדים אצל חמותי -כדאי שאלך. זה לא שאם אהיה שם אז זה יגן על ילדי מהדיבורים שלה שהייתי רוצה לסנן (חמותי היא סהכ בסדר גמור ואני מאד מחבבת אותה, אבל יש לה הערות נגיד על משקל ועדינות שמחרפנות אותי ואת בתה). אז אם זה מעצבן אותי להיות שם, עדיף שאלך ואסמוך על ילדי שיסננו .כמובן -אם ההורים שלך מסכימים, גם אם יקטרו. כי אז הקשר זוכה להיות ישיר, עם פוטנציאל התפתחות. ההורים יכולים להנות מלקטר לחבריהם על איך הפלת עליהם את הילדים והלכת לסרט,  ואת מקבלת מעט אויר..
מדובר על הורייך או חמייך?
19/08/14 17:46
174צפיות
כי התגובות יהיו שונות בשני המקרים...
לא ממן סיימת לקרוא את "טירת הזכוכית" של ג'ואן וולס
19/08/14 20:44
304צפיות
כשאת קוראת אותו את מבינה שני דברים
שתמיד היו ותמיד יהיו הורים גרועים, כל אחד קון סו מזל
שאי אפשר לתלות בהם את האשמה לכל דבר, בוודאי שלא לגבי החיים שלך בהווה.
 
איך מתמודדים?
מנקים את כל מה שאנחנו סוחבים מהתחשבנויות או מפגיעות של אגו
ומסתכלים על החיים נכון לפה ועכשיו
האם ההורים היום שווים את הקשר איתם לטפח אם בהווה הם מזיקים והתרחק
עכשיו תקראי
19/08/14 21:22
291צפיות
את "סוסי בר", שזה סיפור הסבתא של ג'נט וואלאס, ותראי איך עוד יותר רלוונטי :D
רשמתי לי, הבנתי שהיא הוציאה משהו חדש
19/08/14 22:39
197צפיות
איזה סבתא העשירה או הענייה?
האמא של אמא שלה
20/08/14 08:36
199צפיות
האמא של אבא מוזכרת ב"טירת הזכוכית". אז השניה.
גם זאת מוזכרת אבל היא היתה הסבתא שהמחברת אהבה
20/08/14 18:55
116צפיות
אז הגיוני
והוא אצלי
תודה לעונות אני פורשת
19/08/14 23:28
353צפיות
לא יכולה להתעסק בדברים כאלה כשיורים מסביב, הכל מוכוון החוצה. ובכל מקרה - הורי יקרים לי מאוד ולכך התכוונתי כשכתבתי - הפרדת כוחות לא אפשרית....בתקווה לימים של שקט ואז אולי אפתח שרשור חופר חדש.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה