בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

יש רופאה בקהל - פינת השאלה הרפואית
49תגובות
28/05/14 06:31
660צפיות
שמתן לב שלקחו לנו את תפוז רופאה?

(המשך...)
שמתן לב שלקחו לנו את תפוז רופאה?
מה עושים כשהמחנכת מתעקשת לגעת
74תגובות
28/05/14 19:03
2702צפיות
מאיה בת 15 ויש לה מחנכת שהיא מתעבת ולא בכדי.
לי כבר אין יכולת לתקשר איתה. אחרי מספר פעמים שהיא גילתה התנהגות נקמנית כלפי מאיה וחבריה לכיתה ולא היתה לה בעיה שלא להגיד את האמת בדיעבד.

בתחילת השנה, נקראנו לשיחה עם המחנכת ומנהלת החטיבה, שיחה שהביאה למבוי סתום. חשבתי שמה שהרווחנו מהשיחה היתה בקשה...

(המשך...)
מאיה בת 15 ויש לה מחנכת שהיא מתעבת ולא בכדי.
לי כבר אין יכולת לתקשר איתה. אחרי מספר פעמים שהיא גילתה התנהגות נקמנית כלפי מאיה וחבריה לכיתה ולא היתה לה בעיה שלא להגיד את האמת בדיעבד.

בתחילת השנה, נקראנו לשיחה עם המחנכת ומנהלת החטיבה, שיחה שהביאה למבוי סתום. חשבתי שמה שהרווחנו מהשיחה היתה בקשה מפורשת שנענתה בחיוב מצד המחנכת להניח למאיה לנפשה ולא לגעת בה.

לפני שבוע קרה מקרה טרגי בבית הספר שאינו נוגע ישירות לכיתה או למאיה שלא הכירה את הילד המדובר. אחרי ששוחחנו על הנושא ועל מה שנעשה בכיתה, מאיה סיפרה לי בכעס שהמחנכת ניצלה את המצב שבשיחה הכתתית על מה שקרה, היא התיישבה ליד המחנכת (רצתה לשבת ליד חברה והמקום בצד השני היה תפוס), והיא התחילה במילותיה של מאיה "לגפף אותי".

מסתבר שזו לא הפעם היחידה וההבטחה שלא לגעת בה לא החזיקה מים. זה קרה המון השנה. מאיה מרגישה מבועתת ונגעלת כשזה קורה ולא מסוגלת לבקש שתפסיק.

האיש שלי טוען שמאיה צריכה לבקש מהמחנכת שתפסיק כשזה קורה וחוץ מזה, שסוף השנה עכשיו ואין מה לעשות. בגדול, לא נשאר הרבה - יש חופש שבועות וגם טיול שנתי שאליו לא מאיה ולא יובל, אחיה התאום מתכוונים לצאת ולמחנכת יש חלק גדול בכך.

לשתוק? לתת לה להתמודד לבד בזמן הקצר שנשאר ולקחת סיכון שזה יחזור על עצמו עוד כמה פעמים עד סוף השנה? (ואולי גם בשנה הבאה במסדרון? היא לא תלמד אותה יותר לשמחתנו).

מציינת שמאיה נערה שמאד אוהבת חיבוקים ואף אין לה בעיה שמורות יחבקו אותה, מה שמקובל בבית הספר שלה, רק לא המחנכת.
סקר: שבוע מכונן בחיי ?
27/05/14 11:38
732צפיות
במסגרת משימה בעבודה שלי, התבקשתי לפני שבוע לדבר עם ארבעה אנשים שיתארו שבוע מכונן בחייהם (ולמה הוא מכונן, איך הוא שינה את מהלך חייהם / את גישתם לחיים, וכו'). זאת התגלתה כמשימה כיפית. אנשים סיפרו לי דברים מעניינים ומפתיעים. מעניין איך חוויה מסויימת הופכת לחוויה מכוננת. אני לא יודעת אם אני הייתי מוצאת 'שבוע מכונן' אילו הייתי מתבקשת לספר על אחד כזה, והם מצאו בלי קושי. אז עכשיו אני סקרנית, וזה נראה לי מעניין לשמוע עוד.

אז:

יש איזה חוויה (לא משנה אם היא עצמה ארכה שבוע, או שעה, או יום, או חודש, או שנה... את המשימה סיימתי ) שאתן יכולות לראות כחוויה מכוננת בחייכן?
מדוע ואיך?
ככה בשלוף
27/05/14 11:53
581צפיות
שבוע אחד בזמן שירותי הצבאי שבו נעשה לי משהו מאוד לא הוגן ולא הגון, ושלימד אותי שאני יכולה וצריכה לעמוד על שלי, שיש לי כח גם כשנדמה לי שאין לי - ושתמיד יש "מישהו מעל" שאפשר להגיע אליו. גם ברמה הטכנית למדתי מזה איך לנהל ולהתנהל במצבים כאלה.
ככל שחולפות השנים אני מגלה שכל מה שלמדתי באותו שבוע עדיין תקף ומדויק, ושימושי להחריד...
יש כמה ימים כאלה שאני יכולה לחשוב עליהם בקלות
27/05/14 12:54
514צפיות
ושככה אני חושבת עליהם בדרך כלל
המסגרת של שבוע מפתיעה אותי. מעניין לחשוב למה.
יש כמה ימים כאלה שאני יכולה לחשוב עליהם
28/05/14 09:45
426צפיות
ומדהים אותי עד כמה פרטיים ואישיים כולם.
3 מועדים חשובים ומכוננים
28/05/14 13:39
513צפיות
1.  10 בינואר 1993 - בתחילת השבוע עוד הייתי במרתונים לימודיים בביולוגיה של כיתה י"ב. בסופו ישבתי שבעה על אבא שלי. החיים לא נראו מאז אותו הדבר.
2. השבוע שהחל ב- 30 באוקטובר 1995 - בתחילתו סטודנטית מתחילה לתואר ראשון, בהמשכו הדייט הראשון עם מי שיהיה בלי ואבי ילדי ולמחרת - רבין נרצח.
3. 6.2.2003 - התקבלתי למעבדה לתואר שני וחזרו תוצאות מי השפיר התקינות של אדוה. כן. באותו יום שני דברים שאחריהם החיים לא יהיו אותו הדבר.
יכולה לחשוב על אחד כזה
28/05/14 14:55
416צפיות
יום שבו ראיתי את תמונת הבת שלי. מאוחר בלילה בירושלים ראיתי שתי תמונות באיכות גרועה. מאותו רגע כבר לא יכולתי לוותר עליה.
אחרי שבועיים טסנו רחוק כדי לפגוש אותה ושישה שבועות אחרי אותו ערב חזרנו הביתה כמשפחה.
הילדה הקטנה שינתה חיים של המון אנשים.
תקופה מכוננת בחיי...
28/05/14 17:44
471צפיות
היתה ללא ספק התקופה בה נכנסתי להריון. היות וההריון לא היה מתוכנן - אך רצוי ומרגש ומתאים, זה בהחלט שינה את חיי והפך דברים על פיהם.
שבוע מכונן בחיי...
30/05/14 11:23
211צפיות
יש כמה כאלה-
הראשון ביום בו נרצח רחבעם זאבי. עד אותו יום דעותיי הפוליטיות היום הפוכות ממה שהן היום. באותו יום הבנתי שאני בעצם חושבת אחרת ממה שחשבתי עד אותו יום. ואולי חשבתי אחרת ורק אז הבנתי את זה...
היום בו הפכתי לאמא. העוצמות והרגשות העצומות שנתנו לי להבין המון דברים לא רק על האמהות שלי אלא על הבת שאני ועל האמא שהיתה לי....
השבוע שלמדתי כמה ואיזה דרך עצומה עברתי השנה. השבוע הרגשתי את השינוי ובגדול ואיך שהשינוי הזה גורם ועוזר לי להיות אמא טובה יותר לילדים המקסימים שלי ואשה טובה יותר לבעל המדהים שלי.

תודה על האפשרות לעצור ולחשוב...
30/05/14 12:04
204צפיות
יום מכונן בנערותי היה יום בו חברה מאוד טובה וקרובה הודיעה לי באופן פסקני שאני לא מעניינת אותה יותר. זה גרם לי לעצור ולהתבונן בעצמי (אחרי תקופת האבל כמובן).

רצח רבין זיעזע אותי, הטריד אותי, הפחיד אותי ושינה אותי.

ההבנה שמצאתי את הנפש התאומה שלי, על כל הזהות והשוני.

האמהות, האמהות ליותר מאחד.

והשנה - התהליך החשוב שאני עוברת, האסימונים שנופלים, הביטוי, השיתוף. גם בתור עצמי וגם בעסק שלי.
שבועיים
30/05/14 14:17
264צפיות
שיחה עם ידיד היום הזכירה לי
את השבועיים ההם שברחתי מהבית ומהעולם לאשראם במדבר
והבנתי שאין לי דרך לברוח מעצמי
ומאז אני לא מפסיקה לחקור אותי ולטפל בי ולנסות למצוא את הדרך שלי. אז אם זה עשה כזה שינוי והמשכיות, אני מניחה שאלו היו מה שנקרא שבועיים מכוננים
צפוי וברור מאליו.
30/05/14 14:52
258צפיות

שתי הלידות שלי
במקרה בשני המקרים הייתי שבוע בבית חולים
כל אחת מהן הייתה מכוננת בפני עצמה, ללא ספק הראשונה משמעותית יותר בשל הלידה הקשה והניתוח הנוסף שהיה לי יומיים אח"כ.





יש לי כמה כאלו בהחלט, הכי קשה בהם ומה שעיצב א
31/05/14 19:53
197צפיות
אותי זה השבוע שבו דודה שלי נפטרה לי ביידים, זה השבוע שבו איבדתי את התמימות והכרתי את המוות לראשונה ואת הכאב שהוא מביא אותו, הוא בהחלט עשה לי משהו...........

אבל יש גם את השבוע של החתונה, של כל המסביב, של ההגשמה של כל מה שחלמתי בחיי................
אוהו, יש ועוד איך
01/06/14 14:46
119צפיות
השבוע של מבצע "עמוד ענן".
אנחנו גרים בעוטף עזה, בבית ללא מרחב מוגן. כשהתחיל הבלגאן יצאנו לצימר בצפון, שניתן לנו במחיר מצחיק "לרגל המצב". למחרת בעלי גויס בצו 8 *במטרה להיכנס לעזה* ואני מצאתי את עצמי לבד, עם יונקת בת 3 חודשים ושני ילדים בני 7 ו-4, נודדת ברחבי הארץ עם הרכב והמזוודות בין קרובי משפחה. פחדתי לחזור הביתה, דאגתי נואשות לבעלי והיתה לי תחושה מאוד אפוקליפטית. היו המון רגעי משבר ובכי שלא חסכתי מהילדים, גם כי לא יכולתי - אני לא יכולה "לבלוע" בכי בשום אופן - וגם כי רציתי שיראו שזה בסדר לדאוג ולהתגעגע לאבא ולבית שלנו, ושמשהו באמת קורה וזה לא סתם. המצחיק הוא, שהילדים ממש נהנו. הם הרגישו כמו בטיול, והיו המון צחוקים ובילויים, משחקים והשתוללויות ורגעים של כיף אדיר. הם היו נהדרים במשך השבוע הזה, וגם הקטנה היתה נוחה מאוד לתפעול וסיפקה לי רגעי אושר ונחמה יקרים . זה היה השבוע הכי קשה שהיה לי בחיים, ועם זאת מצאתי בעצמי המון כוחות, הצלחתי לעטוף את הילדים שלי ולהעביר להם תחושה שיש על מי לסמוך גם בתוך הכאוס הזה. היו געגועים ורגעי משבר שלהם אבל הצלחתי לטפל בזה ולהיות שם בשבילם, ולא התפרקתי.
(רק אחר כך. ורק אני נותרתי מצולקת)
הרבה פעמים הצטערתי שאין לי מצלמה כדי לתעד את כל זה.
המלצה לבי״ח
27/05/14 01:35
419צפיות
היי לכולן..
מקווה שזה הפורום הנכון להתייעץ בו..
אני שבוע 38 ומתלבטת באיזה בי״ח ללדת- גם מבחינת צוות המיילדות וזמינות המרדים בשביל האפידורל וגם מבחינת האפשרות ללכת למלונית, אם בכלל...
ההתלבטות שלי היא בין בי״ח בלינסון לבין בי״ח תל השומר..
בבלינסון אין מלונית. בתל השומר יש מלונית.
מישהי יודעת מחירים? מתי ניתן ללכת למלונית? ישר אחרי הלידה או רק לאחר מס׳ שעות? כמה ימים נשארים שם?
בנוסף, אם לא אלך על מלונית, מישהי יודעת איך מתנהל האשפוז לאחר הלידה (מס׳ בנות בחדר וכו׳..) ושעות הביקור במחלקות הרגילות ב2 בתי החולים הללו?

תודה מראש,
יכולה לענות לך לגבי תל השומר
28/05/14 22:22
264צפיות
מחירים משהו כמו 900 ש"ח לילה , 2400 ל 3 לילות (אבל תבדקי ). מבחינתי היה שווה כל שקל!
בלידה רגילה את יכולה ללכת למלונית אחרי 12 שעות. קיסרי מתוכנן 48. לא מתוכנן 72 (ושוב, תבדקי ). כל המידע קיים גם באתר שלהם. ואת יכולה להשאר במלונית כמה שאת רוצה. את הממת
לגבי המחלה יולדות ב' יש שתי בנות בחדר. בא' נראה לי יש גם .  3/4
שיהיה בשעה טובה!
תודה על התשובה!
29/05/14 23:24
162צפיות
בדקתי גם באתר שלהם והמחירים זה בערך כמו שציינת.. אגב, בלידה רגילה אפשר ללכת למלונית לאחר 8 שעות..
את יודעת לענות גם על צוות המיילדות ועל המרדימים בתל השומר? אני יודעת שזה מאוד תלוי במשמרת שעליה את נופלת, אבל האם שמעת על מקרים חריגים..?
אם תחפשי מקרים חריגים תמצאי בכל בי"ח
30/05/14 04:10
262צפיות
ילדתי בתה"ש פעמיים, בקיסרי בהרדמה מלאה. פעם אחת מצויינת. פעם אחת התעוררתי באמצע.
התעוררת באמצע הניתוח???
31/05/14 12:56
165צפיות
אוי לא, איך זה קרה?
כשהמרדים חושב שהוא יותר חכם מכולם
31/05/14 17:49
194צפיות
ומתווכח איתך על סוג ההרדמה לפני הניתוח, ואחר כך מרשה לעצמו לזלזל בעבודה שלו כי המנותחת אילצה אותו לעשות הרדמה מלאה למרות שהוא חשב שאפשר אפידורלית (והוא גם ננזף על הניסיון שלו לשנות את ההחלטה על אופי הניתוח רגע לפני הניתוח) - זה קורה.
חוויה שאני לא ממליצה לאף אחת או אחד לעבור.
ואוו מצטערת שעברת את זה
31/05/14 20:00
142צפיות
זה אחד הפחדים הכי גדולים של מי שעובר הרדמה. מקווה שהתאוששת
תודה
31/05/14 21:13
151צפיות
הלידה ההיא היתה לפני אחת עשרה וחצי שנים.
זה בהחלט מאחותיי
אין לי שום דבר טוב להגיד
30/05/14 05:27
219צפיות
על המרדימים בשיבא (שכמעט הרגו אותי). אבל הנסיון שלי די לא רלוונטי, כי ילדתי שם לפני 7 שנים. וכמו שוהלאה כתבה, סיפורי זוועות תמצאי בכל בית יולדות.
אם האפידורל חשוב לך- אל תלכי לתל השומר
30/05/14 08:21
277צפיות
בית חולים מאד עמוס, ומכירה הרבה מקרים שלא היה מרדים פנוי. או לפחות- כשמתחילים הצירים תרימי טלפון ותשאלי מה המצב שם מבחינת העומס. דרך אגב- את יכולה ללדת בבלינסון ולעבור למלונית. בעיקרון אם את יולדת עד עשר בבוקר את עוברת למלונית בערב. אם אחרי, רק בבוקר שלמחרת. נשארים שני לילות אם אני זוכרת נכון (אולי שלושה?)
יכולה לתרום את השנקל שלי...
01/06/14 08:27
119צפיות
ילדתי שם לידה רגילה שהפכה לקיסרי חירום - תוך 25 דקות הניתוח התחיל ונגמר;

יכולה להגיד רק דברים טובים על המחלקה (יולדות ב'),
הלכתי בגישה של "אם לא יהיה מספיק טוב במחלקה נעלה למלונית" ופשוט לא היה צורך,
הצוות שם מעולה (והייתי כמעט שבוע...), יש שם יועצות הנקה נדירות ובכלל כל הצוות סופר מקצועי.

זאת הייתה לידה ראשונה שלי והחוויה שלי משם הייתה מצויינת.
סבתוש להשכרה - מיזם חברתי
45תגובות
27/05/14 17:22
812צפיות
סבתוש להשכרה הינו מיזם חברתי חדשני ויוצא דופן, הנועד להחזיר סבתוש (נשים בנות 50+) לשוק העבודה ולפנק סבתוש בכל דרך שהיא.
הפורטל מקשר בין משפחות הזקוקות לשירותי סבתוש ובין הסבתוש עפ"י קריטריונים שהגדירו שני הצדדים מראש.
כל...

(המשך...)
סבתוש להשכרה הינו מיזם חברתי חדשני ויוצא דופן, הנועד להחזיר סבתוש (נשים בנות 50+) לשוק העבודה ולפנק סבתוש בכל דרך שהיא.
הפורטל מקשר בין משפחות הזקוקות לשירותי סבתוש ובין הסבתוש עפ"י קריטריונים שהגדירו שני הצדדים מראש.
כל סבתוש / משפחה שנרשמת מקבלת שירות מ"סבוש הסוכן החכם" ישירות לתיבת המייל המתריע שישנה פנייה חדשה שיכולה לעניין את מי מהצדדים.
מאות משפחות וסבתוש כבר נרשמו לאתר, ישנם חיבורים ושידוכים של סבתוש למשפחות וצהרונים.
כנסו לאתר והרשמו חינם.
כתובות אינטרנט מצורפות:
שיקום הגוף אחרי לידה
28/05/14 16:19
218צפיות
ניסיתי ללקט אינפורמציה באינטרנט לגבי פעילות גופנית ומצאתי שני סוגי פעילויות - פעילות אירובית ופילאטיס.
אני לא סובלת מכאבים כלשהם או קושי מוטורי,רק ששרירי הבטן רפויים והבטן עוד בולטת לאחר כמעט חודשיים מהלידה.
רציתי לשאול מה יותר אפקטיווי או לשלב את שניהם?
כשאני אומרת "אירובי" אני מתכוונת לחוג התעמלות נשים (סטנדרטי) במתנס המקומי ולא למשהו אקסלוסיבי "סטודיו C" או "הומלס ספייס".אולי תאמרנה החברות שחוגי המתנס זה ביטול זמן וכסף.

חג שבועות שמח
פילאטיס
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/05/14 23:34
154צפיות
פילאטיס ויוגה עובדים הרבה יותר על חיזוק שרירי ריצפת האגן.
כל פעילות גופנית שתבחרי בה תשפר את הרגשתך הכללילת ותוסיף לך מרץ, גם אם היא במתנ"ס
פורום הסרת שיער נפתח ב|תפוז|
28/05/14 12:14
16צפיות
|שמאל| טיפול הסרת שיער נהפך להיות חלק מהשגרה של חיינו, שפע המונחים והטכנולוגיות הקיימים בשוק יוצרים לא פעם בלבול. רבים מאיתנו חולמים על גוף חלק, נעים וסקסי. הסרת שיער בלייזר היא דרך נפלאה להשיג תוצאות מצויינות אך לעיתים התהליך לא פשוט ולפעמים אם נעשה בצורה לא נכונה הדבר יכול להוביל לנזק קוסמטי קשה. לפני שמגיעים לטיפול  חשוב לדעת את כל המידע על מנת שנוכל לקבל החלטה נכונה ולא נתאכזב מהתוצאות או מהתהליך!

לכן פתחנו בשבילכם את פורום הסרת שיער בו תוכלו לקבל מענה על כל שאלה שיש לכם בנושא, ללמוד ולהחכים.

אתם מומזנים להיכנס כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
בואו נדבר על
69תגובות
25/05/14 10:34
1661צפיות
ולפני שנכנסת לנושא (האמיתי, ולא סתם כותרת שאמורה לייצר רייטינג) רק מתנצלת על נוכחותי הממש דלה. גם עכשיו משאירה פה ועוזבת כדי לכתוב מסמך מקצועי שכדאי שאסיים
אז למה לדבר על סקס? כי במהלך סוף השבוע נתקלתי ברשומה הבאה:

(המשך...)
ולפני שנכנסת לנושא (האמיתי, ולא סתם כותרת שאמורה לייצר רייטינג) רק מתנצלת על נוכחותי הממש דלה. גם עכשיו משאירה פה ועוזבת כדי לכתוב מסמך מקצועי שכדאי שאסיים
אז למה לדבר על סקס? כי במהלך סוף השבוע נתקלתי ברשומה הבאה:
http://www.psmag.com/navigation/health-and-behavio...
אני מתנצלת בפני מי שאין להן חשק/יכולת לקרוא באנגלית, אני יודעת שזה לא פשוט וטריוויאלי, אבל בעיני זה נושא כל כך חשוב ומעניין ומצדיק את המאמץ, במיוחד לדרות הפורום שהולך ומתבגר ואיתו הילדים שלנו שנכנסים לגילאים הללו שאכן מתעניינים ועוסקים בסקס במידה כזאת או אחרת.
אז איך באמת מדברים על זה עם ילדים? איזה נושא קשה במובנים מסויימים אבל נהדר מבחינות אחרות, כי להבדיל ממלחמות, מוסר, אלימות וכו', סקס בין בני זוג אוהבים זה לגמרי אחת מהנאות החיים, העניין ה"מלוכלך" הזה יכול להיות כל כך "נקי" בהקשר הנכון (גם אם אתם לגמרי בעניין של מלוכלך ).
אז כן, אני יודעת שזה נושא נפי, ומורכב ובמיוחד משהו שקשה לדבר עליו כי יש פה עניין של איך מדברים על זה בפורום פומבי מבלי לחשוף את האישי והאינטימי, אבל איכשהו יש בי את התקווה, כי אני מכירה אתכן איזה יום או יומיים שאפשר לעשות את זה. אני צודקת?
º
פינת שאלה קטנה
84תגובות
25/05/14 15:21
363צפיות

(המשך...)
הצילו, כמו שאומרים
28/05/14 09:45
433צפיות
שלום לכולן, לאלה שמכירות ולאלה שלא. חשבתי שאולי פה אמצא מזור לשאלה האווילית שיש לי, כי פה תמיד יודעות מלא דברים.
אני מחפשת מפעיל ליום הולדת 9, די אינטימי ובבית. זו פעם ראשונה שמעורב בעניין מפעיל ואני רוצה משהו לא רועש אבל מגניב, שלא יעלה טונה כסף.
יש כזה או שאני חיה בסרט?
ותודה מראש לעונות!

ת
אוי מהבולה
28/05/14 09:48
343צפיות
התכוונתי להשתרשר לשאלה קטנה. מעיין, מחילה, אנא שרשריני.
מה דעתכן
26/05/14 19:58
883צפיות
מצ"ב לינק לכתבה שפורסמה באתר פרוגי, אתר ישראלי לצעירים וצעירות. הכותרת לכתבה היא: "פריטי הלבוש שיעשו אותך לוהטת בקיץ".

יצוין כי בסוף הכתבה נכתב: "בנות, הגוף שלכן הוא שלכן. חשוב לזכור כי אם מחשוף - אז לא בכל מחיר וכך גם פריטי הלבוש שבחרת ללבוש. אסור לתת לכל אחד לראות את גופכן. אל תקחו סיכונים ואל תעשו שטויות. דאגו לעצמכן ותאהבו את עצמכן. האייטם נכתב על ידי צעירה וכל כולו נעשה בהומור."

להלן ציטוט מדף הפייסבוק של "בואי אמא" בקשר לכתבה:
"נערות יקרות,
אתמול עלתה כתבה באתר פרוגי (אתר לבני נוער) על עשרה פריטי הלבוש שיעשו אותך (הנערה) לוהטת בקיץ.
הכתבה כללה פרטי לבוש כמו "השורט הבלתי נראה" ו"צמוד כראוי: טייץ", ו"גופיות ספגטי" אשר בין יתרונותיהן שהן גם יכולות להראות את המחשוף שלך וגם מבליטות וצמודות ומתאימות להכל.
להלן כמה ציטוטים מהכתבה:
"זכרי שכמה שיותר קצר יותר מושך"
"החלטתם להיפגש במקום יותר יוקרתי לפני שניגשים לעניינים, אז חצאיות מיני הן פה בשבילך"
"בנים תמיד מחפשים בנות על החוף וזו ההזדמנות שלך להראות כמה שהגוף שלך שווה".
ויש עוד מבחר פנינים בסגנון.

ברשותך נערה יקרה, להלן הרשימה שלי ל-10 פריטי הלבוש שיעשו אותך לוהטת בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב:
1. תבונה- תכונה מושכת מעין כמוה. זכרי שכמה שיותר תבונה ככה יותר מושך.
2. ביטחון עצמי- זה אולי פחות חשוף ממיני אבל זה לוהט כי אין הרבה כאלה.
3. אהבה- בעיקר אהבה עצמית. ככה את לוהטת כל הזמן בעיני עצמך. וזה מה שחשוב.
4. "לא אכפת לי מה יחשבו עלי" הוא פריט לבוש טוב שהולך בעיקר עם "נו, כולם עושים את זה".
5. דעה- כן, להיות נערה זה לא פשוט, לחץ חברתי בהחלט יכול ללחוץ. אבל רק אם תאפשרי לו. את יכולה לבחור שלא להילחץ. זה ככה פשוט.
6. תחומי עניין- כל גבר(אמיתי) יחשוב עלייך פי אלף יותר אם תגרמי לו לצחוק, מאשר אם תנופפי במחשוף שלך.
7. אישיות- אישיות הוא פריט לבוש מיוחד ומקורי. אם תלבשי אישיות תמשכי אלייך בני אדם מעניינים.
8. אושר- לא ניתן להשיג אותו בחנויות, אבל את יכולה להשיג אותו בחינם. מתי שתרצי.
9. גאווה- היי גאה בעצמך, אין יותר מושך מראש זקוף וגאווה בעיניים.
10. מחיר- לפי אתר פרוגי מה שמעניין אותך בחיים הוא איך להפוך לאובייקט מיני ברור ומפתה, על מנת למשוך אלייך גברים רבים ולהשוויץ בגופך השווה. אם תלכי לפי עצתם אין ספק שהרבה גברים ירצו את גופך. אם זה מה שאת מחפשת, תבדקי למה זה מה שאת מחפשת בגיל כזה. אבל כדאי שתדעי, זה לא מה שיגרום לך להרגיש אהובה, להפך. זה שגברים ירצו את גופך לא אומר שהם יאהבו אותך.
אל תורידי את ערכך בעיני עצמך, דעה של אחרים היא רק דעה של אחרים והיא לא חשובה יותר מדעתך.
תאהבי את עצמך כך תמיד תהיי אהובה."

מה דעתכן?
מה דעתי? שלא עונים על טמטום בעוד טמטום
26/05/14 21:14
494צפיות
סליחה על הבוטות, אבל תגובת הנגד, שמורכבת מאוסף קלישאות חלול, נראית לי אווילית בדיוק כמו הכתבה המקורית.
ומה שהכי מרגיז אותי תמיד בתגובות לכתבות האלה הוא שהן תמיד מכוונות למין הנשי. מספיק רע בעיניי שהפרסומות, הכתבות והעצות המדופלמות תמיד איכשהו רומזות לכך שהנשים הן בעלות הכח (המפוקפק ביותר) והגברים הם בסך הכל שקי הורמונים אוויליים ומסונוורים שהולכים אחרי כל מחשוף עם הלשון על הרצפה. אבל אם כבר מחליטים לכתוב כתבת נגד - אי אפשר לפחות לרמוז שגם למין הגברי יש איזו שליטה מינימלית על התנהגותו?
בעיניי תגובת הנגד היא ממש לא טמטום -
27/05/14 11:29
281צפיות
ממש לא קלישאות.בשבילנו, כמבוגרות ומודעות, הדברים נשמעים טריוויאליים, לעסנו אותם לעייפה. אבל בשביל ילדות/נערות שמוקפות כל הזמן במסרים הסקסיסטיים כאילו הן אובייקט מיני-גופני ותו לא - דברי התגובה אינטליגנטיים ביותר. הם פונים לראש, לשכל,  מכבדים את הילדה/נערה ומהווים לדעתי ניסיון מוצלח להעצים אותן.
להפך. זה לא טריוויאלי לאף אחד (ואחת)
27/05/14 11:34
248צפיות
ודווקא לכן התגובה חסרת תועלת (ולטעמי, כאמור, קלישאתית). אין שום טעם להגיד למישהי "תהיי נבונה" או "תאהבי את עצמך". אלה דברים שצריך ללמוד לעשות, אלה דברים שמצריכים הרבה זמן (ולעתים גם בגרות מסוימת) ובעיקר, ולפני הכל, אלה דברים שמצריכים הרבה דוגמה אישית. כל עוד הקלישאות האלה מוגשות כרשימת קניות - אין בהן שום ערך.  
נראה לי שזה הסגנון הקבוע של האתר
27/05/14 11:41
221צפיות
נכנסתי לאתר, וכל הטורים והכתבות שראיתי שם כתובים בשיטה הזאת: רשימה שזורקת 'נקודות', או סיסמאות, שאמורה לכסות משהו. כך נראית, למשל, גם רשימה על טבעונות שראיתי שם. טבעונות היא כביכול נושא 'כבד' עם מורכבויות והם רפרפו עליו כביכול דרך כמה 'משפטי-מפתח'.
º
פוסט מודרניזם אין אה נאטשל
27/05/14 11:42
29צפיות
מסכימה שתגובת הנגד ״נפוחה״ ומעוררת אנטגוניזם
27/05/14 16:30
152צפיות
אבל הכתבה הראשונה לגמרי מבחילה בעיני!
לא אהבתי את תגובת הקונטרה מהבלוג
27/05/14 17:19
286צפיות
ואני לא מכירה אף נערה שבאמת תשב ותקרא תגובה כזו ותתייחס אליה ברצינות.

ברור שגם הכתבה המקורית לא להיט, אבל גם כאן, אוי לנערה שמתלבשת בצורה מסוימת כי כך כתוב באיזה מגזין אינטרנטי סוג ז׳, ואוי למי שמחנך אותה.
כאן זה גם פורום נשים לפני לידה?
25/05/14 11:06
979צפיות
מצרפת כמה מחשבות שהתחברו לי לאחרונה בכמה נושאים, ואשמח לשמוע את דעותיכן עליהם.

אנחנו "מקדמים" לאחרונה את נושא הילד השני, כך שבאופן קבוע למדי אני בשלב של לקראת הריון\אולי היריון.
שמחתי לב, שזה גורם לי לדחות לזמן לא ידוע כל מיני דברים ש"אין סיבה לעשות, כי אני אולי בהיריון\אולי עוד מעט אהיה בהיריון" - ירידה במשקל, אימוני ספורט חדשים, שינויים מקצועיים וכיוצא בזה.

ופתאום חשבתי לעצמי - האם זה באמת דבר נכון לעשות? האם כדאי לעצור דברים שייעצרו ממילא כנראה במהלך ההיריון כבר עכשיו, או דווקא ללכת על הגישה ההפוכה - להמשיך בדברים כאילו אין היריון באופק, וככל שיהיה צורך לשנות את הדברים בהמשך?

העניין המרכזי שעל הפרק כרגע הוא עניין הירידה במשקל, בעקבות עליה משמעותית בזמן האחרון, ונזיפה של רופאת המשפחה, ששלחה אותי לחזור אתמול לשומרי משקל לפני שהמצב מחמיר עוד יותר (היא, אגב, לחלוטין לא התרגשה מדילמות ההיריון שלי, ואמרה לי - אם אין לך שבוע היריון לומר לי, את מבחינתי לא בהיריון...). מצד אחד - נראה לי מיותר לגייס את הכוחות כדי להיכנס לתהליך של ירידה במשקל אם ממילא אני אולי עוד מעט אהיה בהיריון. מצד שני - אף אחד לא מבטיח לי מתי זה יקרה, ואני יכולה למשוך את זה עכשיו ככה כמה חודשים שאפשר היה לנצל אותם לירידה טובה של כמה קילואים.

מה דעתכן?
איזה נושא גדול...
25/05/14 11:11
374צפיות
ספציפית לגבי ההתלבטות שלך- לדעתי זה להפך. כל קילו שתורידי עכשיו יקל עליך לסחוב הריון, וגם עשוי להשפיע על הכניסה להריון. אם את יכולה, בהחלט כדאי להשקיע מאמץ בלרזות.
אבל בגדול, זו שאלה גדולה וקשה ונוקבת.
אני יכולה להגיד לך שיש דברים שאני מאד מתחרטת שדחיתי בהנחה שאהיה בהריון (פיספסתי ככה את ההזדמנות לראות את סבא שלי לפני שנפטר, זה בהחלט טעון לי)
אבל יש דברים שכן חשוב לקחת בחשבון בהקשר הזה.

מנקודת מבטי היום- חשוב לעשות בהקדם מה שיותר טוב להספיק לפני הריון, וחשוב לא לסגור את האפשרות לעשות דברים או לתכנן לעשות דברים ומקסימום לבטל.

בהצלחה רבה לך!
דוקא בתחום של כושר ומשקל
25/05/14 11:25
335צפיות
אני חושבת שיש מקום לעבוד על זה גם אם את בתחילת/לקראת.

הייתי בפילאטיס לפני חמש שנים. אז עזבתי את העבודה (שם היה החוג) ונכנסתי להריון. מרגע אחרי הלידה הבטחתי לעצמי לחזור לזה ולא מצאתי את הכוחות. המניע היה בריאותי - בעיות גב וברכיים קשות וחולשה כללית של שרירי המרגרינה שלי. רק בתחילת השנה הזו, כשהשני שלי היה בן שנה נרשמתי. התחלתי להתאמן וכעבוד ארבעה חודשים, קצת פחות, גיליתי שאני בהריון מפתיע ביותר. ההריון קשה יותר סובייקטיבית - יותר מבוגרת, יש שני ילדים בבית ועבודה במשרה מלאה. אבל אם מסתכלים אובייקטיבית - החוזק שהאימון נתן לי משתקף בהמון פעולות יומיומיות שאני עושה ואני רואה את זה תורם לי גם בלידה עצמה. כרגע אני בשבוע 25 וממשיכה באימונים יחד עם קבוצה רגילה (לא ייעודית להריון).
חברה טובה היתה בתחילת תהליך ירידה במשקל (דיאטה נטולת סוכר וגלוטן) וכעבור חודשיים גילתה שהיא בהריון. רק בשליש השלישי התחילה להעלות טיפה במשקל ואחרי הלידה הרגישה ממש טוב פיזית ונפשית כי פשוט לא היתה "כבדה" כמו בעבר.

גם בהריון ניתן להתאים תפריט ופעילות גופנית שתסייע לך לשמור על הקיים ואף לרדת בצורה מבוקרת ונכונה. זה חשוב לבריאות השוטפת שלך כי מעגל הלפני הריון-בהריון-אחרי לידה נגמר  לרוב יותר מאוחר ממה שמתכננים וחזרה לתכנונים המקוריים אחרי לידה הם גם אתגר. אם יש לך החלטה לשינוי אורח החיים - לכי איתה. הגעת אליה כי את יודעת שזה חשוב וזה נכון לך. אל תיתני ל"תירוצים" להזיז אותך
זה נכון
26/05/14 11:28
66צפיות
ממש לפני ההריון הראשון שלי עשיתי סדרה של טיפולים אצל כירופרקט בגלל כאבי גב. במהלך ההריון (שהיה לא מתוכנן, אז כשהלכתי לכירופרקט לא ידעתי שאני עומדת להיות בהריון) סחבתי הרבה יותר טוב מבחינת הגב, היה לי הרבה יותר קל והיו הרבה פחות כאבי גב מאשר אילו לא הייתי מטפלת בגב חודשים ספורים לפני זה. ובנוסף, הכירופרקט לתת לי טיפול גב מלא בזמן ההריון הייתה יותר מוגבלת, אז בדיעבד זה מזל גדול. שווה להיכנס להריון בריאה יותר, אם זה אפשרי.
בהריון השני שלי שקלתי פחות מאשר בראשון.
25/05/14 11:27
295צפיות
לא הפרש ענק, אגב, משהו כמו 4-5 קילו.
אני יכולה להעיד שההבדל בתחושות היה עצום. בהפרש של ארבע שנים "לרעת" ההריון השני, הייתי קלילה יותר, הרגשתי טוב יותר, עשיתי ספורט בזמן ההריון, שיחקתי תופסת עם הבן שלי, נסעתי לחופשות, לא הייתי על סף סכרת הריונית... שאני אמשיך? . וזה, רק הפרש של 4-5 קילו.
מה?
25/05/14 11:32
252צפיות
למה לא לטפל במשקל לפני הריון/בתחילתו? זה בדיוק זמן טוב כן להתעכב על אכילה בריאה.
כנ"ל ספורט.
בנושא המשקל מצטרפת לתומכות בתחילת תהליך
25/05/14 11:43
211צפיות
לפני ההריון הראשון עשיתי דיאטה והתאמנתי סדיר והרשתי כמה זה הקל עלי ביחס לאלה שסביבי.
עכשיו אני מניחה שאני במצבך - עם תוכנית כללית עם עוד הריון באופק וזה ממש דחף אותי לחזור ולהוריד את מה שעלה מאז החזרה לעבודה. דווקא בסעיף הכושר אני פחות מקפידה.
יתר הדברים לעומת זאת, זוכים לדחיה בתירוץ הריון מתוכנן.
למרות שהניסיון אומר שחבל לדחות - היתה לי התלבטות לגבי מקום העבודה הקודם שלי כבר לקראת סוף ההריון לגבי הישארות בו, וגם החזרה לא היתה פשוטה, ואז אמרתי טוב נסחוב עד הילד הבא - חודש אחרי זה כבר לא היתי שם, מסיבות שלא היו תלויות בי ולמזלי - המקום הנוכחי הרבה יותר טוב.
קיצר - נראה לי שאני יותר לכיוון - לנהוג כאילו אין הריון ולעשות הת אמות, ולמרות זאת לא התחלתי טיפול הסרת שער והחלטתי לדחות עד אחרי ההריון הבא.
Gently, my dear, gently
25/05/14 11:50
249צפיות
בעיני, לא כדאי לעצור שום דבר שאת רוצה, אבל לעשות אותו ברכות.

זאת אומרת, לא יודעת אם הייתי נכנסת לשיפוץ גדול בבית, אבל אולי כן הייתי נערכת בקטנות לכניסתה של נפש נוספת הביתה, על כל הציוד המתחייב לכך.
לא הייתי מתחילה באימונים ליחידה מובחרת, אבל כן הייתי עולה על מסלול תזונתי ובריאותי שיביא אותך ואת הגוף במצב של כושר טוב יותר לשאת הריון.

בעיני הריון ולידה יכולים להיות גם תקופת שמיטה לכל מיני דברים אחרים, וכיף דווקא לשנות טמפרנטים בחיים. אבל אם את רוצה לרדת במשקל (ולא רק הרופאה חושבת שאת צריכה), לא הייתי לוקחת את החודשים הקרובים כפרק הזמן הרלוונטי, אלא את השנה וחצי הקרובות, ומנסה למצוא איזו מסגרת שנעימה לך, שתצליח להכיל אותך (או שתצליחי להכיל אותה) גם בהריון וגם אחרי הלידה.
בעיניי זה בדיוק הפוך:
25/05/14 12:21
378צפיות
משקל עודף הוא סיבה *לדחות* הריון.
גם כך ההריונות שלי קשים לי (פיזית וגם רגשית, אובייקטיבית וגם סובייקטיבית), ואין שום סיכוי שאני נכנסת להרפתקה הזו כשאני לא במשקל האידאלי עבורה.
נכון שבהריון עולים במשקל, ונכון שאת אוכלת בשביל שניים - אבל כפי שקראתי פעם באיזו כתבה, השניים האלה הם את ועוד עשירית בן אדם, לא לונדון וקירשנבאום.
כך שמי שמתחילה את ההריון במשקל תקין וגם שומרת במידה סבירה על עצמה (לא דיאטה כמובן, אבל גם לא מנוי למקרר של בן אנד ג'ריס בסופר) - מקלה על עצמה מאוד לדעתי.
לשמחתי לא מדובר במשקל עודף כל כך רציני
25/05/14 13:04
271צפיות
את ההריון הקודם התחלתי במשקל עודף רב הרבה יותר, והוא (טפו טפו טפו) עבר יופי. המשקל העודף כרגע הוא ביחס למשקל שאליו הצלחתי כבר לרדת, ועליתי שוב בערך חצי ממה שירדתי.

כך שאני לא רואה סיבה לדחות את ההיריון משיקולי משקל עודף. זה לא הכיוון. (יש לי מספיק סיבות אחרות טובות יותר לדחות את ההיריון שאני מתעלמת מהן כי כבר בוער לי )
הגישה שלי היא לעבוד במקביל על הכל -
25/05/14 12:24
224צפיות
ממש לא "פרה פרה". אין לנו שליטה על כלום, וכל ניסיון לשלוט, לסדר, לארגן תחומים שהם דינמיים, משתנים, גמישים - נדון לכישלון, וגרוע מכך - נדון לתסכול/כעס/ מתח/לחץ בגלל הכישלון.

אם אני זוכרת אותך מהודעות בעבר, את טיפוס ששליטה ולחץ הם השם השני שלך... (אל דאגה, גם אני כזאת, לכן אני מעיזה לומר את זה. ואם זה לא נכון וטעיתי בגדול - תמחקי את הפסקה הזאת מהפרוטוקול...). אם כך, "שיטת העבודה" שאת שוקלת אותה תכניס אותך ללחץ ומתח מה-זה מיותרים...

אז מנסיוני - תרפי מהניסיון לעשות סדר בבלגן ולתכנן "רשימת מכולת" של משימות עם סדר עדיפויות ולוח זמנים. תזרמי... עם ההריון, עם הירידה במשקל, עם השינויים מקצועיים. שום דבר לא סותר את השני ושום דבר גם לא יותר חשוב מהשני - הכל חשוב כי זו את, כי אלה החיים שלך. והכל יסתדר כפי שזה צריך להסתדר אם רק תהיי נינוחה ולא תעמדי עם שום סטופר.

ואני רק יכולה לומר לך שאת שני ההריונות שלי התחלתי עם כ-15-20 (!) ק"ג עודפים,  ואם הייתי מחכה שארד במשקל לעולם לא הייתי מגיעה לפורום הזה... הירידה במשקל לא צריכה להיות תנאי לכניסה להריון, למרות שמבחינת איכות החיים שלך היא כן מטרה ראויה.

בהצלחה!
ושכחתי לציין שההריונות שלי היו קלים ביותר -
25/05/14 12:34
177צפיות
לא בחילות, לא הקאות, בקושי כאבי גב ועליה של כ-10 ק"ג. מה כן היה לי? סכרת הריונית, שזה בוודאי קשור לעודף המשקל, אבל היא היתה מאוזנת בשני ההריונות. חוץ מזה - הקפדתי על הליכה 2-3 פעמים בשבוע  עד בערך סוף השמיני.

אז מה אני רוצה לומר? בוודאי שעדיף להיות בהריון ללא משקל עודף (וגם לא בהריון ללא משקל עודף...) אבל אפשר גם ככה. אם זה מה יש ואת מתקשה להפחית במשקל - אין מה לחכות.
האופציה של לדחות את ההיריון לא נמצאת על הפרק
25/05/14 13:09
227צפיות
מה שהיה על הפרק הוא לדחות את הירידה במשקל

וכן, אני כמובן גב' לחץ ושליטה (מי אמר לגלגל "סימנים לכניסה להיריון לפני איחור במחזור? ). ואת צודקת לגמרי.
תראי
25/05/14 12:53
285צפיות
לי אישית היה הרבה יותר קל לגייס כוחות לירידה במשקל אחרי הילדה השניה כי ידעתי שאני לא מתכננת ילד שלישי בקרוב (הו האירוניה  ). אחרי ילד ראשון פשוט לא היה לי כח לזה כי כל הריון דורש את ההתגייסות הזו מחדש
אבל....
כמו שאביגיל כתבה- עודף משקל כזה שהרופאה נוזפת בך הוא בהחלט סיבה לדחות הריון. בהריו השישי והלא מתוכנן שלי הייתי 8 קילו פחות מבהריון הראשון והשני- זה בהחלט הורגש. וזה ההריו היחידי אגב שלא היתה לי בו רעלת או ל"ד גבוה למרות שהטיפול התרותי שלי (לקרישיות יתר) היה פחות מיטבי מעצם גילוי ההריון באיחור....
לא לא לא - מתקנת את התיאור
25/05/14 13:12
280צפיות
לא מדובר ב"עודף משקל שהרופאה נוזפת בי בגללו", לשמחתי (גם שם כבר הייתי אחרי הלידה הראשונה, ולשמחתי אני כבר לא שם).
מדובר ב"ירדתי יופי במשקל, ועכשיו עליתי, והרופאה נוזפת בי על העלייה, וגם אני התבעסתי על עצמי עוד קודם על העלייה, אבל אני עדיין במצב סביר לגמרי מבחינתי וטוב שעצרתי את זה עכשיו".

ואם יהיה לי היריון שני כמו ההריון הראשון, שבו 10 קילו יותר בתחילתו,  ועוד יותר אם תהיה לי לידה שניה כמו הלידה הראשונה - אני לוקחת בשתי ידיים.
האמת שספציפית בנושא המשקל
25/05/14 13:11
162צפיות
אני לפחות פעמיים מתוך השלוש נכנסתי להריון קצת אחרי עלייה במשקל (10 ק"ג בילדה הראשונה, 5 ק"ג בשלישית - בשנייה לא ידוע לי אם כן או לא עליתי במשקל - אני כן יודעת שנאלצתי להפסיק להניק לפני שהצלחתי להיכנס להריון איתה, אבל לא יודעת מה היה עם המשקל). כך שאם את הולכת על הניסיון שלי, אני הייתי ממליצה לך דווקא לעלות במשקל .

לגבי דברים אחרים - הדבר היחיד שהעוד מעט הריון/אולי בהריון שלי השפיע עליו היה דברים כמו בדיקות שאסור לעשות בזמן הריון (רנטגן אצל רופאי שיניים) שסירבתי לעשות, וגם יידעתי את המטפלים הרפואיים שאני "אולי בהריון". אם יש גם אימוני ספורט שיכולים להיות בעייתיים לא הייתי מתחילה אותם. אבל כל דבר שלא יכול להשפיע בפועל על ההריון או על העובר לא הייתי מתייחסת אליו.
הריון זה אחלה תירוץ להתחבא מאחוריו
25/05/14 13:45
205צפיות
כאשר לא רוצים/מפחדים לעשות שינוי כלשהו. אז אומרים ״ממילא אני עוד מעט בהריון״.
העוד מעט הזה את לא באמת יודעת כמה זמן ייקח ומה יקרה בדרך, ובכל מקרה בהנחה שלא מדובר בתוכנית אימונים של טיסה לחלל - רוב הדברים הם ברי התמודדות גם תוך כדי הריון, אז ציפייה להריון היא לא סיבה בעיני לדחות שום דבר. אלא אם לא ממש רוצים, ומחפשים תירוץ, ואז הריון הוא כאמור אחלה תירוץ
don't leave before you leave
25/05/14 16:40
184צפיות
אמרה שריל סנדברג, וצדקה. אל תשימי שום דבר על הולד עד שבאמת אין ברירה, החיים בהולד הם בזבוז זמן גדול.
º
בדיוק אמרתי את זה לעצמי.
26/05/14 10:10
25צפיות
אין תשובה אחת לשאלה הזו כשהיא כללית
25/05/14 17:09
126צפיות
ספציפית לגבי ההורדה במשקל, אני מצטרפת לקונצנזוס. זה לא רק שהריון הוא קל יותר לסחיבה כשיש פחות משקל, זה גם האחרי.
הרי ההריון הוא לא המטרה, הלידה היא המטרה, ההריון הוא רק הדרך להגיע לשם.
אז בעיני תמיד השאלה עם הריון היא לא איך יראה ההריון (במקרה שלי, אני מעדיפה ממש לא לחשוב על זה ), אלא מה קורה בסופו: איך תראה ההתאוששות, איך תראה החזרה לשגרה, איזו מן שגרה זו תהיה.
נקודתית לעניין המשקל, אני חושבת - עם כמה משקל עודף אני אשאר.
מן הסתם, עדיף כמה שפחות, כי כמה שנראה לך מאתגר להתחיל עכשיו תהליך של הורדה, זה מן הסתם מעצבן יותר כשעייפים ומסתגלים לא רק לתינוק חדש, אלא למציאות של משפחה מתרחבת.
חוץ מזה, בהנתן שכתבת שההריון שהיה לך היה יחסית קל, באופן כללי ההמלצה היא ממילא לא להעלות במשקל בכלל עד שבוע 17 לפחות, כך שאפילו בהריון, בערך חצי ממנו עובר במצב שאמורים להמשיך "כרגיל".
ואם הכרגיל הזה הוא של אכילה מאוזנת ופעילות גופנית - זה רק ישפר את המצב אחר כך.

מה שכן, אני לא חושבת שעל כל דבר צריך לחשוב קדימה כאילו אין הריון ולידה באופק.
לפחות אצלי, בכל הנוגע לענייני קריירה, הייתי צריכה לעשות חושבים מאוד קרים לגבי מה המשמעויות של הריון ולידה לא רק על הקריירה שלי בשנים הקרובות, אלא גם יותר קדימה.
אם הייתי ממשיכה כאילו כלום, בסיכוי טוב הייתי מוצאת את עצמי במקום מאוד בעייתי.
ועם כל הקושי שהיה כרוך בעניין, את ההחלטות שקיבלתי בסופו של דבר, קיבלתי בדיוק בגלל שלקחתי בחשבון איך דברים יראו, ולא התעלמתי מהמציאות של מה זה אומר להכנס להריון ולגדל תינוק וילד קטן.
לגבי המשקל
25/05/14 17:48
103צפיות
ידוע שקל יותר להקלט במשקל שמתאים לנתונים של הגוף שלך ולא בעודף משקל. לא שאין בנות שנקלטות בעודף משקל, אבל בהחלט משקל תקין מקל על ההקלטות.

וחוץ מזה משקל תקין גם גורם לך להרגיש טוב יותר פיזית ויותר קל לעשות דברים, ועל הדרך את גם דואגת לבריאות שלך ומקפידה על תזונה נכונה ובריאה, ככה שמכל הכוונים את יוצאת מורווחת.
אני בעד לעבוד על זה תוך כדי
25/05/14 18:47
736צפיות
אני התחלתי לפני שנה וחצי תהליך ירידה במשקל,ירדתי למעלה מחמישים קג ממשקלי לפני ההריון,כעת,בשבוע 33 אני עומדת על 9 קג פחות מהמשקל בו התחלתי את ההריון הנוכחי.אני מרוצה מאד .
הרזיה זה תהליך בראש.
הריון לא מונע ממנו להתקדם בצורה מאוזנת וטובה.
º
25/05/14 21:11
23צפיות
º
ואוו. וגם בשעה טובה.
25/05/14 22:51
38צפיות
אוללה! בשעטו"מ
26/05/14 00:16
174צפיות
ככה בשקט? יפה לך.
שיעבור בטוב.
º
וואו
26/05/14 00:28
20צפיות
בשעה טובה!
26/05/14 05:49
118צפיות
איזו הפתעה משמחת!
º
בשעה טובה
26/05/14 10:37
17צפיות
הו! בשעה טובה!
27/05/14 16:11
40צפיות
שימשיך לעבור בקלות ובטוב.
º
בשעה טובה. ואיזו מלכה שאת
27/05/14 22:34
15צפיות
אחד השיעורים הגדולים שלמדתי בתקופת הטיפולים
25/05/14 19:35
434צפיות
היה ההחלטה שאני לא עוצרת את החיים שלי בגלל הצפי להריון, כי לא יכולתי לדעת מתי ההריון יגיע ואיך הוא יראה (ע"ע תאומים ).
התחלתי לנסות להיכנס להריון עוד לפני שהתחלתי את הדוקטורט וטוב שלא עצרתי, כי ההריון הגיע רק שנה וחצי אחרי שכבר הייתי בתוך הדוקטורט.
החלטתי שאני ממשיכה כמיטב יכולתי בחיי ואם וכאשר יגיע ההריון - נתמודד.
זה היה שיעור חשוב בשחרור שליטה ולמען האמת, זה גם היה טוב בתוך התהליך כי היו לי עוגנים של נורמליות בחיים (לא מאחלת לך בכלל את העניין הזה של טיפולים, אבל במקרה שלי זה היה קריטי בתהליך הסקת המסקנות).
אז כמו שאמרה הרופאה - כל עוד אין לך "שבוע הריון" תמשיכי בחייך.
אם לא בא לך להיכנס לתהליך ההרזיה - אל תזרקי את זה על ההריון שיש או כן, תסתכלי לאמת בעיניים וכן, זה בסדר להחליט שלא בא לך וזהו. אפילו אם הרופאה מעקמת את האף.
עונה - דווקא לא על נושא המשקל
25/05/14 20:50
257צפיות
כי על זה ראיתי שענו לך פה רבות.
יכולה לשתף: גם אני התלבטתי רבות לקראת "סיבוב שני". והפעם אני ניגשת לזה ממקום שונה לגמרי. בעוד שבפעם הראשונה ההריון היה בשלב בו הייתי הרבה בבית, ומתוכנן כך שחופשת הלידה תהיה "בין לבין", בתוך מין שלב של חיפוש עצמי שלי, הפעם, אולי מתוך אמהות אינטנסיבית, הרגשתי שאני רוצה קודם למצוא את עצמי.
החלטתי שהפעם הסיבוב השני יה להביא ילד אל מה שמצאתי בעצמי, מתוך תקווה שזה מה שיאסוף אותי גם מתוך ההורות חזרה לעשייה.

אז היה לי ברור שאני רוצה להתמקם במקום עבודה, ואפילו לעשות "מעבר" בתחומים שקשורים למחקר אקדמי, ולתוך זה להביא ילד. לתוך עשייה שלא מאפשרת לי ללכת לאיבוד.
ולכן חיפשתי עבודה ופרוייקטים, ורק אז החלטתי לנסות להרות.
בתחום שלי כן אפשר "בערך" לשלב אימהות, כלומר אני לא אחזור מייד מחופשת לידה עם תינוק יונק  לתוך שבוע עבודה של 8עד 17:00 או 20:00 אחרי שלושה חודשים.
 אבל אני יודעת ש*אני* מפסידה מזה שהחלטתי להרות שוב באמצע "פוש" בקריירה שלי.
האמת -  לא ראיתי דרך אחרת לאור הכמיהה שלי הן לזה והן לזה.

בקיצור, הגישה שלי הייתה להמשיך בדברים כאילו אין הריון באופק, ולהתמודד עם המסקנות או ההשלכות שיגיעו, כשההריון יושג וגם הצעדים המקצועיים יתממשו.

נכון לכרגע, זה בהחלט סביר.
החיסרונות היחידים שאני מרגישה הם כלכליים ואולי אקסטרה עבודה שאני לוקחת על עצמי (מה שאומר עוד סטרס סביב העניין), אבל מראש כשהחלטתי שאני רוצה *גם* קריירה ו*גם* הורות ידעתי שאני אצטרך לעבוד קשה במיוחד.
בכל זאת בנוגע למשקל וכושר - אני לגמרי מזדהה עם הדחייה של זה, אבל למען האמת, דחיתי את ה"להכנס לכושר" שנים רבות, כי זה לא בראש סדר העדיפויות שלי. ההריון לא באמת השפיע על העניין.
מזדהה מאוד לעניין ההבדלים בין ההריונות
26/05/14 10:15
143צפיות
בהריון הראשון הייתי במקום אחר לגמרי בחיים (ואפילו ביבשת אחרת), וההיריון והלידה שאחריו שינו את המסלול שלי בחיים כמעט ב-180 מעלות.

דווקא היום, נדמה לי, אני יותר בתחושה של היריון "רגיל" מהבחינה המקצועית-אישית. אני יודעת איפה אני, ויודעת שלכאן גם אחזור אחרי חופשת הלידה. מאוד שונה מהתחושה של "להפוך את כל החיים" וללכת אל הלא נודע של הילד הראשון. עכשיו אני יודעת בגדול לאן אני הולכת ומה זה אומר, גם משפחתית וגם מקצועית.

ולגבי הורדת הילוך בשלב היריון-לידה-תינוק-פעוטות - זה בעיני כבר דיון אחר. מכיוון שאני גם ככה עדיין בשלב הפעוטות עם הראשונה, עם ההשפעות של זה על העבודה, דווקא פה אני לא חושבת /שיהיה שינוי מרחיק לכת.  
אני ניסיתי ללכת עם המשפט של בן-גוריון
25/05/14 22:27
285צפיות
אני כל כך מבינה אותך. אותי כל פעם ביאסה המחשבה לעשות דיאטה ואז לא להישאר חתיכה כי ההריון מחרב הכל (ברור שנהנים מתוצאות אבל זה בכל זאת לא להישאר חתיכה).
אצלי, בגלל טיפולי הפוריות שדרשו זמן לא-ברור כל פעם, השתדלתי להלחם בבריטים כאילו אין גרמנים, ובגרמנים כאילו אין בריטים. זה קשה כשמדובר על גיוס כוחות נפש עילאיים (להתחיל דוקטורט? - קטן עליך) אבל בדברים קצת פחות ענקיים, זה סביר. נגיד - חיפוש עבודה, ארגון הבית, תחילת התעמלות.
כך או כך - שיבוא בתזמון טוב
מאוד מזדהה- אצלי זה קרה לקראת ההריון השלישי
26/05/14 13:15
173צפיות
בהריון השני פחות עסקתי בשאלת העיתוי ורוב המשאבים היו מרוכזים בלהשיג את ההריון עצמו.
ההריון השלישי הגיע בתקופה בה הרגשתי יותר מבוססת והתלבטתי יותר על עיתוי ההריון עצמו- מתי יהיה נוח מבחינת הילדים, העבודה, הלימודים- ולמעשה אף עיתוי הוא אף פעם לא נוח. ואותו הריון (שבעוד חודש התוצר שלו אמור להצטרף אלינו ) הגיע להפתעתנו מהר ממה שצפינו וכל ההתאמות קרו סביבו. (למשל- בדיוק התחלתי ללכת לחדר כושר, ידעתי שבגלל הלידה לא אשתתף בסיכום כמה פרויקטים גדולים בעבודה).  בשני ההריונות הקודמים נדרשתי לשמירת הריון לא קצרה וגם העובדה הזו הצטרפה למערכת השיקולים, אבל הפעם לשמחתי לא נזקקתי לשמירה (אלא רק להמון בדיקות ומעקבים) וגם זה מאודמקל על ההתנהלות ולא יכולתי לצפות זאת לפני הכניסה להריון.
לכן, מצטרפת לעצה של לעשות את הכל במקביל- כשיבוא ההריון כבר תדעי לעשות את ההתאמות שתדרשי להן.  
º
למה לחיות בהולד אם אפשר פשוט לחיות
26/05/14 13:46
60צפיות
גם לי היו תהיות כאלו
27/05/14 17:07
109צפיות
מבחינה מקצועית החלטתי לא לזוז, רציתי שתהיה יציבות של תעסוקה כדי להפחית דאגות במהלך ההריון
אבל מבחינת כושר ודיאטה? דווקא ממש נהייתי רצינית לגבי תזונה נכונה לפני ההריון כי רציתי להתחיל את ההריון מנקודת פתיחה בריאה כמה שאפשר. גם במהלך ההריון המשכתי לשמור באופן יחסי, כמובן שלא הגבלתי קלוריות אבל לא אכלתי אוכל מעובד וכו׳
מה שאפשר לעשות לפרצוף אחד נחמד
24/05/14 18:32
1301צפיות
דונטלה ורסצ׳ה
ראיתן את הכתבה ב״הארץ״? איך נשים יפות, שחרדות כל כך לשמור על יופין, עושות מעל ומעבר כדי לשמר אותו, ומגיעות לקיצון השני, של מראה אטום, נבוב ולפעמים גם קצת מפחיד.

אני לא נגד ניתוחים פלסטיים או טיפולים לשימור הנעורים (יש דבר כזה?), אבל עצוב לי לראות כמה רחוק נשים מוכנות להגיע כדי שיגידו עליהן כמה הן נראות צעירות.

בשלב מסוים ברור מאד
24/05/14 20:42
713צפיות
שמדובר בבעיה רפואית/הפרעה נפשית.
את באמת חושבת ככה?
24/05/14 20:43
530צפיות
זה לא יכול להיות פשוט רצון נאיבי להישאר צעירה לנצח?
ברור שיש השפעה חזקה מאד של החברה
24/05/14 20:50
428צפיות
וכלי התקשורת.
אבל מי שעושה עשרות ניתוחים פלסטיים ועדין לא מרוצה או שיש לה ציפיות לא ריאליות - יש כזו אבחנה.
אני חושבת שמדובר בתהליך הדרגתי
27/05/14 13:26
66צפיות
והתוצאות הקשות הן לאחר ניתוחים רבים ולאחר שנים רבות. בהתחלה עושים משהו עדין יחסית ואז הוא קצת נהרס וקצת מצטלק, או שנוצרות גבשושיות ומוסיפים עוד ועוד עד שנוצרות התוצאות הנוראות. בנוסף ההשוואה לאיך הן נראו לפני אינה הוגנת - כי ההשוואה צריכה להיות לאיך הן היו יכולות להיראות כעת.
אולי נאיבי
25/05/14 07:07
206צפיות
אבל צריך להיות מאד אבוד כדי לחשוב ש"ככה טוב".
אולי זה מצליח להן עד ניתוח אחד בלתי הפיך
24/05/14 22:35
387צפיות
ואז זה כבר ניסיונות לתקן?
לא הצלחתי לפתוח את הקישור, אבל כנראה שהרבה עשירות ומפורסמות הן מנותחות למשעי וכשמשהו מתחרבש מתחילים ניסיונות תיקון ו/ או הסתרה ( אוי, האף בזוית פסיכודלית, נגדיל שפתיים למשוך תשומת לב) וכו.
יש מצב שזה חלק מהתהליך שקרה למייקל ג'קסון
25/05/14 04:07
262צפיות
מה שאת מתארת.

ועם זאת, בעיניי, יש דברים שפשוט לא יכולים להיראות טבעיים משלב מסויים. למשל בוטוקס, מכמות מסוימת זה פשוט נראה כמו מסכה. נראה לי שיש אשליה שאפשר להפוך פנים מבוגרות לצעירות ממש, ובתכלס, אי אפשר. כנ"ל לגבי ניתוחים. אז אי אפשר לנתח בלי סוף, גם אם זה אצל טובי המנתחים. צריך לדעת מתי לעצור.

אבל נראה שעבור רבים זה קשה מאוד לעצור, כשיש את השילוב של טכנולוגיה שכביכול מבטיחה לשפץ ולהנדס הכל + תפיסה חברתית חסרת כבוד לגוף שנתן לך הטבע, שמשולבת עם תפיסה חברתית של הכחשת מוות חזקה + סכומי כסף עצומים שמאפשרים לאדם לממן את השימוש האינסופי בטכנולוגיה.
אותי קצת הטרידה הכתבה הזאת.
25/05/14 00:37
474צפיות
אני מתכוונת, הטריד אותי שהיא נכתבה ופורסמה.
עם כל הכבוד לנושא הניתוחים המיותרים, הוא נראה לי בעיקר מסווה דקיק לרצון להסתלבט על כל הסלבס האלה ועל איך שהן נראות היום. לא מכבד במיוחד ודי צהבהב.
º
25/05/14 06:03
6צפיות
עוד מחשבות בנושא
25/05/14 05:12
381צפיות
חשבתי על התחרותיות הקיצונית, ומה זה אומר.

שמעתן על המקרה הזה? מקרה שונה לגמרי, כמובן, ועם זאת גם הוא נקשר לי לנושא, ואסביר איך.

כל התפיסה של התחרויות העצומה, עידוד התחרותיות, שקיים חזק מאוד בתרבות, ובמיוחד בארה"ב לפי מה שאני שומעת, יש בה חוסר אהבת אדם. היא קשורה לאיזו הנחה שהאדם כפי שהוא, על המגוון של טיפוסי אנוש על כל ההבדלים והייחודיות והיכולות השונות שלהם - חיצוניים ופנימיים - זה לא מספיק טוב. צריך לשפר את זה, להשתלט על זה, לעמוד באיזושהי תחרות. לא מספיק מי שאתה. אתה חייב להיות יותר. בשם השאיפה "למעלה". אתה, כמו שאתה, לא יכול להסתכל בראי ולאהוב את עצמך, לחשוב על החיים שלך ועל הערך האנושי שלך ולהסתכל עליהם באהבה - ולמה? כי אתה לא יותר "מוצלח" מאחרים סביבך, כי אתה לא "מושלם", או כי אתה לא אחד מ"הכי מוצלחים". ואתה תעשה הכל כדי להיות... מישהו אחר.

הרוצח הזה, בן ה-22, הוא בחור נאה ביותר שבטוח היה מוצא אישה שהייתה יוצאת איתו. אבל לא. מלכות הכיתה לא רצו אותו, אז אי אפשר להמשיך כך. הוא צריך לצאת עם "הבלונדיניות המקובלות" או שימות העולם (תרתי משמע).

אפשר לומר שהוא פסיכופט, ואפשר לומר ש(א)נשים שמעוותים את פרצופם מרוב ניתוחים יש להם הפרעה נפשית. זה כנראה נכון, יש כאן הפרעה נפשית. ועם זאת, אני רואה פה איזה ערך חברתי שיש לו משמעויות הרסניות.
אני חושבת שהמקרה בארהב לא קשור
25/05/14 07:55
220צפיות
מדובר בבחור בעייתי. לא נראה לי שהוא העריך נשים, ונשים הגיבו בהתאם. לא משנה אם הן בלונדיניות או לא.
אני חושבת, שברגע שיש "מודל" איך צריך להראות, מודל אחד, שברור שרוב האנשים מן הסתם לא מתאימים לו, אז כולם צריכים שיפוץ. שיפוץ באמצעות דיאטות, שיפוץ באמצעות קניית הבגד/אביזר הנכון (מותגים), שיפוץ באמצעות ניתוחים פלסטיים, שיפוץ באמצעות מריטת שיער וצביעה, שיפוץ באמצעות ספורט אובססיבי שמטרתו לעצב את הגוף.
כל אחד מהדברים הללו במידה הוא טוב.
אבל כאשר המטרה היא להגיע ל"מודל" הנכון, אז הבסיס לשימוש בכל האמצעים הללו לא ראוי בעיני.
המגוון, הייחוד, השונות, הם הראויים בעיני.
אם כך, למה כל אחד מהדברים האלה במידה הוא טוב?
25/05/14 09:24
136צפיות
אם הם באים מתוך פתיסה של מודל אחד שיש להגיע אליו ושיפוץ שנדרש, אני לא רואה אפשרות של "מידה" ו"לא מידה".
כמובן שיש הבדל בין מי שמנסה לשפץ את עצמו בלי שזה יהיה כרוך בנזק בריאותי מאשר מישהו שעושה לעצמו נזק בריאותי במהלך השיפוץ. אבל גם כשזה "במידה" (תהיה אשר תהיה אותה מידה, זה בטח נתון לויכוחים) - בבסיס הוא אמור להרגיש עם עצמו (עם מראהו, עם הישגיו, עם כשרונותיו) לא בסדר באופן בסיסי, ותמיד לחשוב שמוטב והיה מישהו אחר, יותר יפה. כמו אותו תלמיד שהוריו נותנים לו על הראש על כך שהציון שלו הוא לא אחד משני הגבוהים בכיתה (ע"ע תחרותיות).
(ואני כמובן לא מדברת על שינויים באורח חיים מתוך סיבות בריאותיות).

החברה המערבית מתבססת מאוד על האנרגיה של "עץ": של צמיחה וריצה קדימה, בקו ישר, מירוץ, לחפש תמיד איך להשתכלל טכנית. אל תקפאו על שמריכם, אתם יכולים יותר טוב, עצירה פירושה נסיגה וגוויעה. אכן, היא הגיעה בדרך זו להישגים ולעוצמה. רק שזה זולג מאוד, וגובה מחיר.
יש נקודה לא פשוטה להבנה (עבורי לפחות),
26/05/14 07:47
98צפיות
לפיה אין קשר בין להיות מרוצה מהמצב הקיים לבין לשאוף למשהו אחר.
לפיה, דווקא ששואפים למשהו אחר מתוך חוסר מרוצות מהמצב הקיים, יותר קשה להגיע אליו.

לכן, אם אני גם מרוצה מהקיים וגם שואפת למשהו אחר,
אני יכולה להפחית כמויות אוכל במידה, לקנות בגדים יפים, לעשות תיסרוקות, למרוט שערות, לעשות ספורט לחיטוב הגוף, לעשות ניתוח קוסמטי וכו'.
ממקום של רצון לטפח ולתחזק את הגוף בצורה המיטבית.  
האם זה לא ההבדל בין מודל אחד למודלים שונים
26/05/14 08:07
68צפיות
שמתקיימים כאפשרות זה לצד זה, או בין מודל מוגדר בקשיחות לבין מודל מטושטש?

אם היה לי מודל אחד, למשל, הייתי מן הסתם כבר מתוסכלת מכך שמידת החזייה שלי היא  70-B ולא C-משהו, והייתי שואפת לעשות ניתוח הגדלת חזה. מכיוון שאין לי מודל אחד, או שיש לי מודל מטושטש, או שטווח האפשרויות "להיראות טוב" הוא הרבה יותר רחב מבחינתי - אני חיה בשלום עם מידת החזה שלי, עם העובדה שמאז ההריונות הבטן שלי לא שטוחה כמו פלטה כמו שהייתה לפניהם, וכן הלאה. התיחזוק 'במידה' שתיארת נעשה מתוך הנחה שיש אפשרות להיראות 'במיטבך' בהתאם לסוגי מראה שונים, לא רק לפי מודל אחד נוקשה של מראה מסוים. אז אין לי רגליים דקות וחטובות וחזה גדול, לא קרה שום דבר, אני עדיין יכולה להיראות טוב.

אגב, אני נזכרת בהקשרים כאלה איך כשהייתי ילדה בגיל החביון ועל סף תחילת גיל ההתבגרות, כל הנשים הבוגרות בקיבוץ נראו לי יפות. באמת. בכל אחת היה משהו יפה, איזו נוכחות חיצונית שהייתה יפה בעיניי.
במקרה הזה אני לא רואה את הקשר
25/05/14 08:46
164צפיות
הרוצח לא נהיה פסיכופת כי ה'בלונדיניות'/מלכות הכיתה/... לא נמשכו אליו ולא רצו את חברתו, הן כנראה לא רצו את חברתו בגלל שהוא פסיכופת (לא מספיק להיות נאה ביותר, צריך להיות גם לא פסיכופת).
הנקודה שלי היא התגובה שלו לזה
25/05/14 09:28
136צפיות
חוסר ההשלמה עם המצב הנתון (שבגיל 22 - אוי ואבוי - עוד אין לו מישהי, ומישהי מהסוג שהוא היה רוצה).

הוא פסיכופת. אבל חוסר השלמה עם זה שלא קיבלת (עדיין) את מה שהיית רוצה הוא משהו שהתרבות האמריקנית מעודדת בחום, כך נראה לי. היא לא מעודדת לרצוח כדי להשיג כל דבר, חלילה. מי שפסיכופת לוקח את זה לכיוון של רצח.
נכון, מי שפסיכופת לוקח את זה לרצח
25/05/14 10:00
116צפיות
אני רק חושבת שבמקרה הזה, היות ומדובר בפסיכופת, גם אם התרבות האמריקאית היום היתה כמו שהיא היתה נניח בשנות החמישים של המאה הקודמת, הוא היה לוקח את זה לכיוון של רצח. לולא היה מדובר בפסיכופת אפשר היה להניח שזה משהו תרבותי (כמו אצל שוחרי הניתוחים הפלסטיים).
הוא פסיכופט שירה באנשים , אבל הסוג הזה
27/05/14 01:51
75צפיות
של פסיכוזה (לירות באנשים ) מתקיים רק בארה"ב (למיטב ידיעתי) .
אז נכון שבארה"ב הנשק נגיש , אבל בארץ אחרת אפשר אולי לחשוב
על דרכים אחרות לרצוח כנקמה וזה פחות קורה .
אם אותו אדם היה נולד באפריקה או בחברה פחות הישגית ויותר "מקבלת" ,
שבה ההישגים פחות נמדדים - אין לי ספק שהוא לא היה מגיע למצב הזה .
בארה"ב למשל יש את נשף הסיום שאליו חייבים להגיע עם בני זוג .
ואם לא מצאת בן זוג אז המצוקה היא עצומה (בארץ יש הרבה פחות לחץ בנושא למשל) .
זה ממש מדידת הישגים מגיל אפס ואני יכולה להבין את התסכול שנובע מכך ,
ואז מחלקים לכל דורש נשק - וזה באמת לא מפתיע .
ככל שאני חושבת על זה יותר,
25/05/14 08:43
391צפיות
אני משכנעת שהן לא רואות את זה ככה. הן (בעצם הם. גם בילי קריסטל נראה ככה היום, והוא לא היחיד) מוקפים/ות בכל כך הרבה פרצופים כאלה שונחים על אנשים שהם מעריכים/ות, שזה מתחיל להראות הדבר הנורמלי/היפה.
גם אני חוששת כך.
25/05/14 09:26
198צפיות
לא רק בגלל שהם מוקפים בשכמותם.

אלא גם בגלל שיש לנו איזו קביעות אובייקט של עצמנו. נגיד, אני רואה את הקמטים החדשים שלי, אבל תכל'ס, כשאני מסתכלת על התמונה שלי בתעודת הזהות, אני משוכנעת שחוץ מהשביל בצד שהוא תוספת חיובית, כמובן, אני נראית די אותו דבר. חוץ מהקמטים, כמובן.

השינויים שחווים המתנתחים הסדרתיים הם בשליטתם, לכאורה, מה שהופך אותם עוד יותר לשלהם מאשר הקמטים שלי. ובכל אופן, הם מתווספים לתמונת עצמם יציבה לכאורה, שהם, מבחינתם, רק משמרים אותה.
º
25/05/14 09:36
3צפיות
אבל לא מדובר רק בנשים
25/05/14 08:53
234צפיות
בהול אוף פיים של הפריק שואו יש גם נציגות לבני המין השני. זה קצת כמו בעיקרון הפיטרי, אני מסכימה עם מה שכתבה פריזמה. הזוועות מגיעות בנסיונות התיקון של הניתוח שלא הצליח.
º
גם לי נראה כך
25/05/14 09:15
17צפיות
אולי כמו בקעקועים
25/05/14 09:37
217צפיות
גם זאת סוג של התמכרות?
למען האמת, אני חושבת שזה כך. רק עוד אחד ורק עוד אחד.
חצי בלת"ק - לא רק נשים בוגרות
25/05/14 10:12
512צפיות
אני לא זוכרת באיזו סדרת טראש אמריקאית ראיתי צעירה יפהפיה שבסוף אחת העונות התחילה לנח את עצמה ופשוט נראתה כמו הקריקטורה של עצמה. הרגשתי מפח נפש אמיתי וצער עמוק עליה, היא היתה כל כך יפה, צעירה ורעננה שבהחלטה מצערת ובאיזמל מנתחים היא הפכה ונראתה מבוגרת מעצמה בעשר שנים לפחות. הזוי.

זו לא בעיה של נשים בוגרות בלבד, זו בעיה גם של נשים מאוד מאוד צעירות.
אכן, קשה לראות שהניתוחים לא עזרו בכלל
25/05/14 10:31
360צפיות
כלומר זה לא שהמנותחת נראית צעירה משנותיה אך מוזרה למראה, אלא גם מוזרה למראה וגם לא צעירה יותר.
אבל מלכתחילה היא לא היתה צריכה ניתוח
25/05/14 10:46
343צפיות
בעין אובייקטיבית שלי היא היתה מושלמת
מדברת על אלו בכתבה, לא עליה(אין לי מושג
25/05/14 10:58
378צפיות
על מי את מדברת)
º
25/05/14 10:59
22צפיות
זו
25/05/14 11:04
731צפיות
זו
אישה צעירה בשנות העשרים המוקדמות.

º
אוי ואבוי
25/05/14 18:19
63צפיות
תני לי לנחש
25/05/14 10:45
553צפיות
היידי מthe hills (סדרת מופת!)
נכון! שכחתי את השם של הסדרה
25/05/14 10:48
298צפיות
ולחשוב ששתינו מכירות אותה. בושה!
אלה מקרי קיצון מצערים ועצובים
25/05/14 10:40
424צפיות
שבעיני משקפים משהו כל כך עצוב בתרבות המודרנית שלנו יחד עם הפוטושופ והרזון הקיצוני של דמויות שמופיעות בתקשורת.
אני עצובה בשבילנו שאנחנו לא יודעים לחיות בשלום עם הגיל שלנו, גיל שהוא גם פריווילגיה. יש קסם בהתבגרות, גם אם זה קשה. אני רואה את הקמטים ורואה יופי. הרגשתי את זה בתקופה שבה לא צבעתי שיער והתגובות מהסביבה היו מאוד מאוד לא מקבלות. מודה - נכנעתי ללחץ. אבל לי יש את המזל שאני ממש לא מתפרנסת מהמראה החיצוני שלי, כמה קשה זה לנשים שעל זה פרנסתן, הן "יפות מקצועיות" עד כדי כך שאין שום מקום לשום דבר אחר וזה מגיע למחוזות האבסורד ומפרנס בעלי מקצוע ומזין את עצמו ולצערי גם פולש לכלל התפיסות של כולנו. מקווה שהמטוטלת הזו תזוז מתישהו בחזרה לכיוון השני.
אני חושבת כמוך
25/05/14 10:54
212צפיות

אני חושבת על מישהי שכל חייה מתקתקת את כרטיס היופי - כולל קשרים רומנטיים שנבנים על סמך המראה בלבד, קשרים מקצועיים וכן הלאה. הכל נמדד באיך את נראית. איזו חרדה זה לאבד את זה. כנראה שבמקום להתמודד עם החרדה אותן נשים נאחזות בנסיונות להתכחש לה. יחד עם תעשיה שלמה שמוכרת פתרונות למצב הזה בדיוק בהחלט אפשר להגיע למצבים האלה.

חמותי
25/05/14 18:11
439צפיות
אישה רגילה, לא דוגמנית ולא במקצוע בתחום היופי, הועברה לתפקיד אחר (ופחות מתגמל) בגלל שסירבה לצבוע את השיער שלה. כך שזה לא רק אצל "יפות מקצועיות".
את רצינית??
25/05/14 18:21
330צפיות
זו עילה לתביעה!
לא הטיפוס שיתבע
25/05/14 18:33
365צפיות
מה גם שהמנהל הישיר שביקש את ההעברה הזאת קיבל את מה שאמא שלי היתה אוהבת לקרוא לו "עונש טבעי" - הוא מצא לו עובדת בובת ברבי בלונדינית, שלא הצליחה לעשות את העבודה כמו שצריך. אז הנקמה היתה שהוא ביקש שתעבור חזרה, וזה *ממש* לא עלה בדעתה.
אבל הסיפור קיים, וברור לי שהוא לא היחיד.
בלת"ק: זו תוצאה של הדרת הזקנים מהחברה.
25/05/14 10:47
276צפיות
בחברה שמקדשת את הנעורים ושהזיקנה היא כתם, בושה וכולם רוצים לברוח ממנה - אין פלא שאנו זוכים לראות "יצירות ויצורות" כאלה.

אפשר להעמיק ולומר שזו גם חברה שמקדשת את החומר על פני הרוח, את החיצוני על פני הפנימי, את הרדוד על פני העמוק. כי לזקנים הרי יש בשפע מהרוח, מהניסיון, מחוכמת החיים - אבל זה ממש לא נחשב: רק הקליפה החיצונית נחשבת, בתוכן הפנימי אין צורך לאף אחד.
אשה אריה
25/05/14 23:53
341צפיות
מאמר שראיתי לפני קרוב ל20 בעיתון צרפתי. על אשה שמכונה אשת האריה. להבנתי ברוב המקרים של עודף ניתוחים מדובר בהפרעת דימוי גוף. זה לא שהיא עושה מאמץ להראות יפה, בתפיסה שלה היא מעוותת ורק ניתוח פלסטי יתקן אותה, אבל שום ניתוח לא יצליח באמת לגרום לה להרגיש יפה וזה עצוב.

בתיה
כתובות אינטרנט מצורפות:
שימו לב מה מופיע בשער תפוז -
26/05/14 10:36
567צפיות
הפניה לבלוג של ספיר סבח, הילדה שהתלוננה על המורה אדם ורטה על שמאלניותו, ושבסופו של דבר הוא הועזב מבית הספר הזה. היום אגב קראתי שהוא פוטר מאורט, לגמרי.

אז הנה ההפניה http://www.tapuz.co.il/

ומי שלא שמעה על מעלליה, תוכל לקרוא עליהם כאן.

עכשיו אני מבינה איך המטרה מקדשת את האמצעים: ציד מכשפות? התבהמות? הפשפשה שעלתה למעלה? מה זה חשוב, העיקר להנשים את הרייטינג הגוסס (כנראה) של תפוז.
מנסה לצרף תמונת מסך -
26/05/14 10:43
486צפיות
לטובת אלה שיגיעו לכאן אחרי שההפניה כבר לא תופיע בשער.
אני לא בטוחה שאפשר לבוא בטענות לתפוז
26/05/14 11:14
419צפיות
מישהי שהפכה דמות ידועה בפרשה שעלתה לכותרות, הגיוני שאתר כזה יעלה לשער משהו שקשור בה ושכתבה במסגרתו.
לא קשה לנחש מה אני חושבת על התנהגותה ועל כל הפרשה. ולצד זה, בתפוז כבר העלו לשער 1,000,000 מתכוני אוכל משמימים שחוזרים על עצמם, 2,000,000 הפניות להגיגי בלוגים על הפרק האחרון של הפח הגדול / מעושרות / תוכניות ריאליטי ברמה הזאת, ועוד היד נטויה. זה לא יותר טוב מלשים בשער משהו אקטואלי ולעורר באמצעותו, לפחות, דיון כלשהו בנושא.
זאת בדיוק הבעיה - היא הפכה דמות ידועה
26/05/14 12:15
230צפיות
ודי בזה כדי לתת לה במה. לא חשוב מה היא אומרת, חשוב מי האומרת. היא הפכה לידוענית ותפוז יורד נמוך נמוך, כי אזלו לו כנראה הנושאים. נדליק את הנושא מחדש - בטח ישבו וחשבו שם, ונתנו לסלב לככב בשער.

לא מזמן היה מקרה דומה, שבשער היתה הפניה - נדמה לי, לא ממש זוכרת - למישהו שהציג דעות הומופביות מזעזעות.
הם לא הדליקו את הנושא שוב סתם ובלי עילה
26/05/14 12:27
206צפיות
החדשות האחרונות - והטריות - הן שהמורה אדם ורטה פוטר מרשת אורט. עניין חמור ביותר, וזו העילה להעלאת הנושא. (אם זה היה "ספיר סבח פתחה בלוג והיא אומרת שוב את מה שאמרה לפני חודשים", או "ספיר סבח לובשת שמלה חדשה ואופנתית", אז הייתי מסכימה איתך.)

ב"תפוז" בחרו להפנות את זה לא בהפניה להבעת דעה של בעל בלוג 'נייטרלי' כלשהו על הנושא, ולא על ידי הפניה לשירשור בפורום אקטואליה כלשהו העוסק בנושא, אלא בהפניה לדבריה של זו שאחראית למה שגרם בסוף לפיטוריו של המורה.

היא פרובוקטורית, זחוחה, מחפשת פרסום וכל מה שאת רוצה. ועם זאת, מהצד של פורטל התקשורת, עצם ההפניה לדבריה של דמות 'מעצבנת' היא לא פסולה. גם זה פתח לדיון ציבורי. אגב, בבלוג שלה נותנים לה עכשיו על הראש.
היא לא דמות מעצבנת - היא דמות מסוכנת.
26/05/14 13:02
192צפיות
כלומר המעשה שלה + התקפלות מערכת החינוך בפניה - הם המסוכנים.
בסדר. אי אפשר להתעלם מדמויות מסוכנות
26/05/14 13:08
167צפיות
הן קיימות, וכדאי להיות מודעים גם לקיומן ולדרך החשיבה שהן מבטאות. לכן אני לא מגנה את תפוז על שכן נתנו לזה במה (בלי להתעסק כרגע במניעים השיווקיים המשוערים שלהם. כל פורטל ועיתון רוצה רייטינג, זה ברור. מבחן התוצאה הוא שחשוב).
º
מדייקת: לא כדאי להתעלם מדמויות מסוכנות.
26/05/14 13:08
27צפיות
היא ילדה בת 17, למען השם
27/05/14 08:24
184צפיות
מסוכנת, עאלק.
ובראיון שקראתי איתה היא נראתה ילדה נחמדה מאוד. רצח האופי שהתקשורת עושה לה איום ונורא.
(וזה בלי קשר לבלוג בתפוז. תפוז נתנו במה לכל מיני. יפים, מכוערים, טובים, רעים, שפויים, משוגעים, מסוממים וכל מה שזז. די ברור לי שאם קצב היה מוכן - תפוז היו נותנים לו בלוג, ומפרסמים את שטויותיו ברמה)
כן, מסוכנת בגלל הכוח שנפל לידיה
27/05/14 10:54
110צפיות
וזה קשור כמובן לחולשות מערכת החינוך, ואולי גם גופים פוליטיים ש'רוכבים' עליה (בזה אני פחות מבינה לעומק).

לגבי מידת הנחמדות שלה - ברשומה בבלוג שלה אני קוראת שמחה לאיד ונקמנות נטו במסווה של מוסרנות, ואלה לא דברים שאני יכולה לראות כנחמדים. מכיוון ש(אני מניחה) את הבלוג היא עצמה כותבת, אני לא יכולה לראות את זה כמשהו שלא שייך לה אלא רצח אופי חיצוני. גם אם היא בת 17. (ייתכן כמובן שיש עוד לא מעט בני ובנות 17 שלוקים בזה, וייתכן כמובן שהיא תתבגר בעתיד).
בהחלט הגיוני שלילדה בת 17 יעלה משהו כזה לראש, כן.

אני לא יודעת איזה רצח אופי התקשורת עושה או לא עושה לה באופן אישי, כי לא עקבתי אחרי הפן הזה בכלל.
אבל אני כן מרגישה שמכל הפרשה עולה ריח של 'רדיפת השמאלן'. לא במקרה זה הפך לעניין כזה במקום שייגמר בחדר המורים (מה שאת קוראת שמערכת החינוך הפכה את זה לתקרית. זה לא רק מערכת החינוך, זה גם התלהבות של ציבור שלם).
תיקון, לא אותך ציטטתי לגבי מערכת החינוך
27/05/14 10:55
62צפיות
אלא את אביטלטל
לדעתי אפילו להפך
27/05/14 09:11
183צפיות
ואני אגב, בצד השני של המתרס מבחינה של דעות פוליטיות, וגם מבחינה של האג'נדה החינוכית בכלל ובטבעון בפרט

אבל, ספציפית לגבי המקרה, לפחות בעיניי מדובר בנערה שראתה משהו שבעיניה לא בסדר
והיא עשתה כל מה שיכלה כדי להציף את העניין
ועל החלק הזה לפחות היא ראויה אפילו לשבח

הבעייה היא מערכת החינוך שלא ידעה להתמודד עם המצב והפכה אותו למשבר
במקום לבחון את המקרה מבחינה מקצועית ולהציב את הגבולות היכן שצריך

הבעייה היא גם פוליטיקאים שקפצו עליה כמוצאי שלל וניצלו את המקרה והרעש התקשורתי כדי לקדם את האג'נדה שלהם
לגמרי מסכימה...המערכת לא ידעה להציב לה גבולות
27/05/14 09:27
108צפיות
וזה הדבר המסוכן. אבל לצערנו זה לא יוצא דופן: גישת הילד במרכז ירדה אצלנו מהפסים וריצוי ילדים (או בניסוח המכובס לפעמים "הכלה") הפך למכת מדינה. בחברה שלנו צומחים יותר ויותר ילדים שהם רודנים קטנים (גדולים?) - להוריהם, למוריהם.
אני הייתי אומרת שגישת ההצפה במערכת
27/05/14 11:14
79צפיות
היא שנלקחה כאן רחוק מדי, וקשה לי לשים על זה את האצבע ולקרוא לזה בשם (הצפה היא מילה לא מדויקת כאן), אבל משהו כזה: מישהו אמר משהו שמשתמע ממנו ביקורת, שמשתמע ממנו שמישהו רואה בעיה? כן-כן-כן, אנחנו "מטפלים בזה", בגדול! ובראש חוצות! אנחנו לא נשקוט ולא ננוח! וכו'. יש מקרים שזה במקום, אבל ביותר מדי מקרים כבר לא רואים אפשרות אחרת של פעולה.

אני לא חושבת שהמערכת עשתה את זה מתוך הגישה של ריצוי ילדים. לא נראה לי שכל זה נעשה מתוך רצון לרצות **אותה**, את הילדה עצמה. אולי כן מתוך הקו של ריצוי הורים. ציבור כלשהו של הורים שאולי קיים ואולי לא, הורים משוערים כלשהם. זה בעיניי הדבר שנוטה לרדת מהפסים במערכת החינוך וגורם לפעמים ל'טיפול' היסטרי ולא נכון בדברים.
מערכת החינוך כל כך לא בטוחה בעצמה -
27/05/14 11:39
57צפיות
וכך בדיוק נוהג מישהו שלא בטוח בעצמו: מאבד עשתונות ואץ לרַצות.

אבל מה לנו כי נלין? האם אנחנו ההורים תמיד בטוחים מול ילדינו? לא חוששים להציב גבולות כדי חלילה לא לתסכל את הילד? לא נבהלים מול ילד כועס, המתנגד (בצדק מבחינתו!) לגבולות, ומתרככים מולו במקום להתקשח? לא אכולים ספקות ורגשות אשמה על כל צעד ושעל שמא אנחנו גורמים נזק/טראומה לילד?

איבוד הסמכות הוא ערעור היסודות שעליהם מבוססת חברה, כל חברה.
º
- אחד לכל פסקה
27/05/14 09:44
20צפיות
היא דמות מנוצלת באופן ציני
27/05/14 10:56
109צפיות
בין במודע ובכוונה ובין שלא במודע על ידי כל מי שאמור להיות אחראי לה כקטינה (המשפחה, מערכת החינוך, פוליטיקאים). ומה שאנחנו רואים זה תוצר עגום ופגום של הניצול הזה.
התעלמתי מזה במפגיע
26/05/14 11:14
265צפיות
תפוז הפכו צהובים במיוחד.
קבלו טיפ
26/05/14 13:01
370צפיות
כניסה לפורום מהמועדפים, לעולם לא עוברת בדף הבית של תפוז, יש לי את כל מה שאני צריכה במועדפים.
פורום טיפול זוגי ומשפחתי ב|תפוז|
26/05/14 11:54
25צפיות
|לב|המועקה הזאת שנופלת על כל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר של השבוע, החודש או השנה יכולה להשפיע עלינו ולשבש כל אחד מההיבטים בחיינו.
הפתרון לא תמיד צריך להיות בפסיכולוג או כדורים, אלא בקיומו של מקום שבו אפשר לפרוק את מה שיושב לנו על הלב, בלי שיצקצקו וישפטו אותנו. מקום כזה שאפשר פשוט להוציא את מה שמציק לנו.

בפורום טיפול זוגי ומשפחתי, תוכלו להתייעץ בכל שאלה, בעיה, או התלבטות בנוגע לחייכם הפרטיים.

אל תשמרו את הדברים בלב, בואו להתייעץ כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
ד

לייעוץ אורולוג ילדים

לד"ר יובל בר יוסף אורולוג ילדים מוסמך לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה