לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

סקר בעקבות הדיונים האחרונים על פייסבוק
79תגובות
02/08/14 01:16
107צפיות
אני אתחיל מזה שאומר שגם לי עצוב על התרוקנות הפורום. מאוד מאוד אהבתי לקרוא ולכתוב בו כשהוא היה תוסס, ועצוב לי שהרבה מהכותבות הקבועות נעלמו.
בדיון למטה עלו שני דברים: האחד - הנדידה לפייסבוק. ושתיים - אובדן האנונימיות, שגרם לכך שרבות נמנעות מלכתוב כאן בגלל הקישור בין ניק ואישיות.
אז...

(המשך...)
אני אתחיל מזה שאומר שגם לי עצוב על התרוקנות הפורום. מאוד מאוד אהבתי לקרוא ולכתוב בו כשהוא היה תוסס, ועצוב לי שהרבה מהכותבות הקבועות נעלמו.
בדיון למטה עלו שני דברים: האחד - הנדידה לפייסבוק. ושתיים - אובדן האנונימיות, שגרם לכך שרבות נמנעות מלכתוב כאן בגלל הקישור בין ניק ואישיות.
אז רציתי לשאול אתכן (וזה כולל גם את הכותבות הקבועות שבתקווה הפכו לסמויות אבל עדיין קוראות) האם נוכל לחשוב על פתרון שבו אפשר לקיים את הפורום הזה,
גם אם זה במחיר של לעבור לפלטפורמת הפייסבוק.
כי הנה מה שאני חושבת: כמו שפלגיה אמרה, זה לא שכל הפוסטים הפייסבוקיים הם קצרים. מעצם זה שנוח לקרוא ולכתוב בו במובייל, אנשים ממשיכים את התקשורת הזו גם כשהם מול מסך שולחני.
אז זה לא שהלקוניות היא הכרח ואין יותר מקום בעולם לחפירות
אז רציתי לשאול לדעתכן לגבי האפשרות לפתוח קבוצה פייסבוקית סגורה-אך-די-רחבה, מספיק רחבה בשביל לקיים שם דיונים מהסוג שהיו מתקיימים שם.
איך שאני רואה את זה, מכאן יש שתי אופציות:
האחת, להתחבר לקבוצה בפרופילים האישיים הקיימים (עבור מי שיש לה כאלו. אני הייתי מאלו שעד לא מזמן לא היה להן פייסבוק בכלל...)
השניה, היא ליצור לצרכי הדיון כאן, את המקבילה של ניקים בפייסבוק - פשוט פרופיל חדש.
אני מודה, שנטיית הלב שלי היא לאופציה השניה, כי אני חושבת שאחרי הכל, עדיין ניתן לשמר כאן דרגה של אנונימיות עבור מי שמעוניינת.
נגיד, אני מודה שזיהיתי בפייסבוק נשים שאיני מכירה כי היו פרטים שקישרתי למה שהן כתבו, אבל בהן צדקי, זה לא הרבה מהן. על אף שאני כותבת וקוראת כאן זמן רב, אין לי מושג מי רובכן.
 
אשמח מאוד אם תחוו דיעה:
האם משהו כזה בכלל אטרקטיבי עבורכן, או שאתן לא רואות את עצמכן משתתפות בפורום בצורה כזו?
אתן מעדיפות את גישת הפרופיל ה"אמיתי" או גישת הפרופיל החדש?
 
º
השבוע שלי
03/08/14 08:52
17צפיות
לא עשיתי את זה בחן כמו הילה. פחח. מה שרציתי
03/08/14 08:54
74צפיות
להגיד בעצם זה -
גם אצלנו צו שמונה
עם חופש תשעה באב מהגן תקשורת, עם סיום הגן של הקטן, עם סיום הקייטנה של הגדולה. הכל מכל בכל.
אה, ושכחתי את עומס הפרוייקטים המטורף שהבנזוג היה אמור לתמוך בניהול הילדים, כי אצלו תקופה שקטה בעבודה...
ועכשיו ספרו גם אתן (אלה שפה, אלה שלא עברו לפייסבוק בלעדית, אלה שיש להן כוח).
אויש. בהצלחה רבה רבה!
03/08/14 09:14
8צפיות
נשמע קשה מנשוא
º
דווקא עכשיו?
03/08/14 09:32
6צפיות
נכון?!
03/08/14 09:36
12צפיות
אבל אולי יבטלו. אני
º
אמן ויתבטל!
03/08/14 11:25
4צפיות
אוי אוי אוףףףף
03/08/14 15:19
8צפיות
צר לי לשמוע על הבלאגן הזה.
הלוואי וזה יתבטל
אוף
03/08/14 19:59
5צפיות
יש החלפות של צוותים עכשיו. מאחלת לך כוחות. ומתנצלת שממליצה על פורמט אחר- אבל אם את בפייסבוק, אני משתתפת שם בקבוצה מאד תומכת של נשים שבני זוגן בצו 8. אז אם את רוצה תכתבי לי בפרטי. 
אני מרגישה כל כך חרדה. איך משקיטים את החרדה.
04/08/14 13:30
31צפיות
הודות לפורום ירושלמים של רחל עזריה (מבחינתי אני מוכנה לבחור אותה לנשיאת הגלקסיה כרגע),
ענייני הלוגיסטיקה קיבלו עזרה משמעותית - בייביסיטר ומקפלת כביסה(!) יבואו לעזור לי במהלך השבוע.
וגם כבר עשיתי קניות אוכל באינטרנט והכנתי פסטה, רוטב בולוניז וירקות בתנור (הילדים כמובן ירצו רק לחם בלי כלום).
אבל מסתבר שהלוגיסטיקה היתה כיסוי דקיק על פני החרדה...
ולא קרה כלום!
מה יש לי לחשוש?
איך אני יכולה לתת לזה לשתק אותי בשעות הספורות שנותרו לאיסוף הילדים ושכמובן הספקתי בהן חצי ממה שרציתי.
אבל אני כל כך לא רגועה ומתוחה.
אוףףףףף.
º
אחד כזה ואחד כזה
04/08/14 16:24
4צפיות
º
תודה!!!
05/08/14 09:15
3צפיות
סתיו מאפיל, ציפורים נדמו
03/08/14 09:40
15צפיות
סתם, סתם. אני רואה שניים וחצי עננים ומתחילה לשיר. אבל באמת, בד"כ אני מתחילה להרגיש באמצע-סוף אוגוסט את ה"חבילה" הזאת של תחילת התהליך של ריפיון ונסיגת הקיץ, פעמי שנה חדשה בפתח, יום הולדתי המתקרב, חשבון נפש, סגירת ופתיחת מעגל וכל זה. הפעם אני מתחילה להרגיש את זה כבר עכשיו, בתחילת אוגוסט. (אל תגידו לי שהטמפרטורות עדיין גבוהות ושאין פה סתיו. אני יודעת את זה. בשבוע האחרון יש משום מה עננות יותר רבה אצלנו, uיש לי דחף לנסות לאזור אנרגיה לפעילות שתתחיל אצלי איזה גל שידחף ויקדם אותי משמעותית לשנה הזאת. אנרגיה עוד אין, כלומר אני לא מבצעת עדיין דברים שכן מסתובבים לי בראש ומתנהלת בכבדות ובחוסר יעילות. אני מקווה שבשבועות הקרובים כן תבוא לי האנרגיה.
הייתי בסדנא מרתקת בשישבת
03/08/14 11:24
18צפיות
העזתי ונרשמתי בספונטניות. למזלי לא נשארו חדרים פנויים ללינה, אז חזרתי הביתה בלילה וזה הסיר לי המון מההתנגדויות והפחדים (אני עדיין מניקה, מה קורה עם יש אזעקה שכבעלי לבד ושני הקטנים ישנים - נו... מין דברים לא רציונאלים שכאלו  ).
למדתי, נחשפתי, קיבלתי, מצאתי, הבנתי שהתחום מאוד מעניין אותי ושהרצון שלי ללמוד אותו הוא אמיתי.
יש!
º
נשמע מעולה.
03/08/14 15:13
1צפיות
בשבוע שעבר נפשנו בצפון
03/08/14 15:22
16צפיות
היה יותר ממושלם. כל תכנית בוצעה בקלילות ובמקסימום הנאה.
קיבלנו סיור פרטי בגנים הבאהיים בעכו, מחבר ללימודים של בעלי שהוא מפקח שם. היה מרתק!
בילינו בים שעות כל ערב. היינו בנחל כזיב. אכלנו רק דברים טעימים. בחזור בעין אפק.
כל כך קשה לחזור לשגרה...
שבוע של השלמת פערים בגינון ובעיסוי ועוד התנדבות אחת בדרום, שאני מאחלת לי ולכולנו שתהיה האחרונה. שלא יהיה עוד צורך
"השמש תידום בין עזה לרפיח"
03/08/14 16:11
12צפיות
וליד רפיח בן של חברים שלנו נפצע קשה. זו הבשורה שקיבלתי ביום שישי, ואיתה הכנסתי שבת. אפילו הבת שלי, שהגיעה הביתה לשבת ראשונה בחודש וחצי, לא הצליחה להפיג את כאב הלב.
 
זה, והתחושה המטריפה שממשלת ישראל החליטה להפקיר לנפשם את תושבי עוטף עזה.
 
נטול ריכוז
03/08/14 19:42
11צפיות
רפרשתי אתרי חדשות ללא הרף, למרות שזה עשה לי בעיקר רע. רוב הזמן הסתובבתי עם תחושה של מועקה מאוד גדולה.
מתח סביב צווי 8 במשפחה, והקלה נקודתית עם החזרה שלהם הביתה, מהולה בצער על עוד חיילים מתים.
הרבה עצבים.
 
הרבה נסיון להתקדם עם העבודה, מעט מאוד הצלחה.
הפסקת אש. חזרה הביתה אחרי 3 שבועות.
06/08/14 19:25
44צפיות
ככה פשוט.
 
הסרת שיער בלייזר באזור הפנים
02/08/14 08:15
20צפיות
סליחה על האנונימיות, זה קצת מביך אותי
 
מישהי עשתה הסרת שיער בליזר באזור הפנים (צוואר וסנטר)
ויכולה לחוות דיעה לטובה או לשלילה ?
 
רוב תודות
º
אוף, היה אמור להיות משורשר לשאלות הקטנות
02/08/14 08:16
6צפיות
חברה שלי. היא סבלה משיעור יתר באיזור הפנים והצוואר בעקבות
02/08/14 12:59
30צפיות
טיפולים הורמונליים. היא היתה שעירה מאוד, ממש עם זיפים עבים ולא נשיים. זה הציל אותה.
אני ניסיתי. לא הלך.
02/08/14 22:49
40צפיות
לא בלייזר, אלא ב-ipl (אבל אני מבינה שאלו טכניקות דומות).
 
הובטח לי שתוך כ-10 טיפולים השיער ייעלם. זה לא קרה. אני חושבת שהגעתי ל-20 כשהתייאשתי.
 
הייאוש היה קשה במיוחד כשגיליתי שבעקבות הטיפול, השיער רק הלך והתרבה, והיום אם אני לא מורידה זמן מה, אני בקלות יכולה להשען על המרפסת בבאזל ולהצהיר: אם תרצו אין זו אגדה.
 
היום אני פשוט מורידה עם שעווה פעם בחודש, וזהו.
 
בדיעבד, נאמר לי שעור הפנים הוא הורמונלי מאוד, ולכן פחות מתאים לשיטת הטיפול.
 
בעבר, אגב, הסרתי שיער מהרגליים באותה שיטה, ושם זה עבד לא רע (לא חלק לגמרי, אבל מה שנשאר כמעט לא מורגש).
 
מוסיפה שיש לי עור בהיר ושיער בהיר, וזה כנראה שילוב לא אידיאלי לטכנולוגיה הזו.
 
 
הטכניקה אולי דומה
04/08/14 07:09
26צפיות
אבל עוצמת הטיפול שונה ו ipl  הרבה פחות יעיל מלייזר כי הוא הרבה יותר חלש.
רגע - אם יש לך עור בהיר ושיער בהיר אז זה
04/08/14 07:42
38צפיות
יותר לוק של ריצארד בראנסון (מייסד חברת התעופה ווירג'ין) מאשר הרצל - לא?
 
אל דאגה - אני צוחקת *איתך* לא עליך....
 
תגידי - לא היתה פעם איזו שיטה עם מחט חשמלית שהורגת שערות לצמיתות?
 
יאללה, ריצ'רד בנסון. לקחתי.
04/08/14 08:50
28צפיות
והשיטה עם המחט (אפילציה) אולי הורגת את השערה לצמיתות בסופו של דבר, אבל לי היתה הרגשה שהיא תהרוג אותי עוד לפני כן...
 
כי ניסיתי כמובן גם את זה, וגם זה לא הצליח להדביר את השיער העקשן שלי, למרות כמות נכבדה של טיפולים. אם כי, בשונה מה-ipl, בעקבות טיפולי אפילציה כן התחלתי לראות דילול בשיער. אבל זה היה כאבי תופת. ממש. אז התייאשתי.
אפילציה, לא לצמיתות
05/08/14 17:30
29צפיות
כלומר, אחרי כל הסבל ושנה של טיפול רצוף הכל נגמר ולא היה שיעור, אבל אחרי כמה שנים, הריונות ולידות- הכל חזר.
 
זה גם גורם לצלקות למי שיש לה עור פנים רגיש בנוסף למכת השער.
גם אני מתחבטת בעניין
03/08/14 19:18
31צפיות
השיעור המוגבר בפנים הגיע אחרי טיפולי הפוריות וההריון וזה הלך והחריף בכל סבב.
בינתיים קוסמטיקאיות אמרו לי שאם לא סיימתי עם הטיפולים ואחזור אליהם שוב בעתיד אין טעם לעשות משהו בנידון, בינתיים מסירה כל שבוע וחצי- שבועיים בשעווה.
תביעות קטנות
31/07/14 23:55
42צפיות
לפני כמעט שנתיים אמא שלי חידשה חוזה לביטוח מוצרי חשמל בביתה למשך 5 שנים וכבר במעמד חידוש הביטוח ביקשה שיבוא טכנאי למדיח. הטכנאי הגיע ואמר שאין לו חלקים למדיח שלה. אמא התקשרה לחברה המבטחת וביקשה לבטל את העיסקה, בשיחה בעל פה אישרו את ביטול העיסקה ונאמר שישלח אישור למיייל כשלא הגיע האישור היא יצרה קשר במיל המבקש את אישור ביטול העסקה, התגובה שהגייעה כעבור מספר ימים הציעה לבטל רק את החלק היחסי של ביטוח המדיח והנחה על מדיח ברכישה אצלם, לאחר בירור טלפוני נוסף אמא חזרה והודיעה שאינה מעונייינת בכך אלא בביטול העסקה. מפה לשם לקח זמן עד שהגיע אישור בכתב בתנאי שיקוזזו 400 ש"ח דמי טיפול, למרות שלא מובן למה אמא צריכה לשלם דמי טיפול אם הם לא יכולים לעמוד בהתחיבותם אמא הסכימה, לקח עוד זמן עד שהם שלחו את האישור לקבלת הסכמתה ולביטול העסקה אך הנה לפני שנה התבשרנו שיבטלו את העסקה בקיזוז 400 ש"ח. החברה סוף סוף שלחה פקס לויזה כדי לבטל את העסקה שנעשתה ב24 תשלומים אך ויזה מצידם לא הסכימו לבטל את העיסקה כי הכרטיס בו נעשתה העסקה לא חודש ולכן לטענתם למרות שחשבון הבנק מחוייב מדי חודש בגין הכרטיס האמור הוא אינו פעיל ולא ניתן להחזיר בו כסף בעת ביטול עסקה.  לאחר דין ודברים עם חברת ויזה נתבקשנו לבקש מהחברה שתשלח ביטול עסקה רק על יתרת התשלומים הנותרים כך שלא ימשיכו לחייב ויחזירו את הכסף ששולם כבר. בשיחה טלפונית עם החברה נתבקשנו לשלוח את בקשתנו בפקסואמא אכן עשתה כך בצירוף כל הפרטים. בכל פעם שהתקשרנו לבדוק אם הדבר נעשה ואם לפחות יתרת העסקה בוטלה ומתיי יוחזר לנו כספנו, נמסר לנו שהנושא בטיפול ועבר מידי שירות הלקוחות לידי הנהלת חשבונות וכו' אמא שלחה פקס למנכ"ל ובו שטחה את הסיפור בתקווה שאולי הוא יתערב אך לא נענתה. בעוד יומיים כבר אמור לרדת התשלום ה22 מתוך 24.
נראה שהדרך היחידה היא לתבוע בתביעה קטנה, אבל מאיפה מתחילים? את מי בכלל תובעים, רק את החברהאו גם את ויזה? ודאי שהעיקר בתביעה הוא לקבלת הכסף עבור העסקה בתוספת ריבית והצמדה, אך האם ניתן/צריך לתבוע על עגמת נפש? בקיצור כל טיפ יהיה לעזר!
פליייייז, אשמח לכל עצה או מידע
01/08/14 11:58
14צפיות
אולי בכל זאת מישהי יודעת משהו?
קשה לקרוא את ההודעה שלך - ארוכה מאוד, ללא פסקאות.
01/08/14 13:29
18צפיות
אולי בגלל זה אין תגובות?
כנראה שכן, אני סגרתי אותה מיד כשפתחתי
03/08/14 20:57
21צפיות
סליחה, מנסים. אולי תכתבי שוב עם חלוקה לפסקאות וקצת מרווחים?
זה בסדר, גם כשאני ראיתי בדיעבד איך יצא הזדעזעתי
06/08/14 14:39
24צפיות
אבל מתקשה לערוך לפסקאות.
בינתיים קיבלתי קצה חוט ומנסה לבדוק עוד כמה נקודות.
לפני תביעות קטנות
01/08/14 15:01
8צפיות
נסו לפנות לגורמים אחרים
למשל הרשות להגנת הצרכן
למשל תוכניות רדיו כמו "יהיה בסדר"
 
וכשאתם מכינים את התביעה להתייעץ עם מישהו משפטי שמבין בתביעות קטנות
יש מקומות שנותנים ייעוץ בחינם ויוכלו לעזור לכם לכתוב את התביעה
או לפחות לנסח אותה נכון
תבדקו בלשכת עורכי הדין, ויש גם את עמותת ידיד שיש לה מרכזי ייעוץ ברחבי הארץ
סביר להניח שויזה אינה כתובת לתביעה
 
וכשאתם מחליטים על סכום התסיעה קחו בחשבון ששופטים בתביעות קטנות אוהבים לדחוף לפשרות
ולכן נהוג "לנפח" את סכום התביעה
 
מציעה לכם לפנות לתוכנית הרדיו ״יהיה בסדר״ בגל״צ
01/08/14 15:04
9צפיות
מדהים איך טלפון אחד שלהם מסדר ה-כ-ל!יש להם פייסבוק, אתר אינטרנט וטלפון.גגלי ותראי.בהצלחה!
º
שאלה קטנה
01/08/14 23:45
2צפיות
הדרכת הורים באזור טבעון/חיפה
01/08/14 23:47
5צפיות
מבקשת המלצות להדרכת הורים, רצוי נסיון עם משפחות מורכבות
באורנים יש לך את ת.ל.מ שנותנת שירות כזה
02/08/14 06:35
2צפיות
אין לי המלצה ספציפית בתוך התחנה,
אבל מהיכרות עם העומדת בראשה, אני מניחה שאם תבקשי בקשה ספציפית למטפל\ת מומחית לנושא, תעני בצורה טובה
פרט לת.ל.ם באורנים
02/08/14 12:38
3צפיות
יש גם פרויקט חדש יחסי של הדרכה/טיפול משפחתי דרך הרווחה. בהחלט מתאים למשפחות מורכבות. האחראית על כך היא עו״ס טל אלפנדרי.
מנה מרוכזת מידי של סימילאק
03/08/14 14:22
21צפיות
שואלת בשם חברה לחוצה:
נתנו לילדה בת 10 ימים בטעות מנה מרוכזת מידי של סימילאק (2 כפיות מבמקום אחת ב60 סיסי). זה בעיתי? צריך לעשות משהו עם זה?
אם זה לא גרם לגזים/ עצירות
03/08/14 17:10
17צפיות
או כאבי בטן, זה כנראה לא יעשה שום דבר נוסף.
 
בתיה
º
03/08/14 17:26
לדעתי היה כדאי לשאול רופא/ה או אחות טיפת חלב
03/08/14 19:04
14צפיות
תינוקת בת 10 ימים לדעתי דורשת בדיקה מעבר לשאלה כללית באינטנרט. אני לא חשובת שצריך להלחץ אבל כן שצריך לבדוק את המשמעות של סימילאק מרוכז אצל איש/ת מקצוע
|*| נפתח פורום לרזות בראש אחר |*|
03/08/14 15:31
7צפיות
|שמאל|ניסיתם את כל הדיאטות האפשריות? דיאטת כרוב לא עזרה לכם?
אנחנו מזמינים אתכם לפורום לרזות בראש אחר, בו תוכלו להתייעץ, לשתף וללמוד איך משנים את התפיסה כלפי האוכל לא רק מהבטן, אלא גם מהראש!

היכנסו עכשיו |קדימה|
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
º
ילדים
02/08/14 07:39
3צפיות
רעיונות לפעילות לבת 6 בעמק חפר וצפונה וסרט מומלץ
02/08/14 07:41
7צפיות
אז ככה : לבכורה שלי יש יומולדת שבוע הבא , ודודה שלה רוצה לעשות איתה יום כיף , מה מומלץ?( מעמק חפר וצפונה) וגם סרט בשבילה לסבתא .
ים כרמל
02/08/14 08:50
7צפיות
ים כרמל - פארק חוויתי
הבת שלי הייתה בשבוע שעבר עם הקייטנה ומאוד נהנתה
 
 
מחקר עולמי על רגשות חברתיים - נשמח למשתתפים!
03/08/14 13:59
4צפיות
הי!
אנו זקוקים למשתתפים במחקר ממש מעניין...:
מדובר במחקר עולמי על רגשות חברתיים ומדיה מקוונת. מילוי השאלון יכול לקחת 10 דקות אבל גם יותר מכך (זה תלוי רק בך ובכמה סרטונים תבחר/י לצפות).
נשמח מאוד לכמה שיותר משתתפים!
קישור לשאלון המחקר
נהוג לציין מי מנהל את המחקר
03/08/14 14:32
מה המטרה וכו'
תודה על הנכונות! פרטים בפנים
03/08/14 14:42
2צפיות

המחקר הינו חלק ממחקר עולמי על רגשות חברתיים ומדיה מקוונת. אנו מעוניינים לראות כיצד אנשים חווים את עולמם החברתי, ואילו רגשות ותחושות מעורבים בכך. על אותן שאלות שעליהן תתבקש לענות, עונים אנשים ברחבי העולם.
 
בישראל המחקר מנוהל ע"י ד"ר רוית נוסינזון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

במחקר אנו מבקשים ממך לצפות בכמה סרטונים קצרים. לאחר שתצפה בכל סרט, תתבקש לענות על כמה שאלות. אנו מעוניינים לדעת כיצד חווית את הסרט, מה הרגשת ומה חשבת. לאחר שתצפה בסרטונים, נשאל אותך מספר שאלות כלליות על עצמך.

מילוי השאלון יכול לקחת 10 דקות ויכול לקחת גם יותר מכך (עד 40 דקות) - זה תלוי רק בך ובכמה סרטונים תבחר לצפות. ישנם 10 סרטונים בסך הכל.
 
המערכת אינה נתמכת היטב על ידי טלפונים סלולאריים ועל ידי טאבלטים, ולכן אנו מבקשים שתשתתף במילוי השאלון בעזרת המחשב בלבד.
 
תודה על ההשתפות!
º
תרבות - סרטים ומוזיקה וכאלה
48תגובות
31/07/14 08:27
1צפיות

(המשך...)
רכיבה טיפולית - אשמח לפרטים
29/07/14 20:36
9צפיות
המאבחנת שאליה הלכנו עם הבן (שאלתי על כך בכמה שרשורים קודמים) המליצה על רכיבה טיפולית עבורו, לטיפול בקשיי קשב והתארגנות.
מישהי שלחה לדבר כזה? איך מוצאים מקום? הבנתי שיש אפשרות דרך הקופה? 
אשמח לכל איפורמציה, תודה!
תתחילי בלברר במוקד של הקופה.
29/07/14 20:43
4צפיות
אתם במכבי, נכון? למיטב זכרוני יש להם רכיבה טיפולית בפארק ברמת גן.
(ואני יודעת שלא שאלת אבל אני לא מתאפקת מלדחוף את אפי: אישית, לקשיי התארגנות הייתי פונה למרפאה בעיסוק שזה תחום התמחותה ולא לרכיבה טיפולית. אבל לא אמרתי כלום.)
אנחנו התחלנו לפני חודש בערך
30/07/14 08:05
2צפיות
ואם אני לא טועה את מאזורי .
אנחנו עושים במושב מזור-ליד נחלים -דרך מכבי
יש גם בקיבוץ נחשונים
וגם בפארק הלאומי ברמת גן
אם יש לך שאלות - בשמחה
הצעירה שלי ברכיבה טיפולית
30/07/14 10:13
6צפיות
להגיד שזה ממש עוזר אני לא יכולה אבל כן מוסיף לבטחון העצמי שלה, לדעתי וזה נותן לה עוד חצי שעה של כייף ומשהו שמשמח אותה
 
דרך הקופה - פונים לרופא הילדים שמוסמך לאשר את זה ואז הולכים לחווה שקשורה לעבודה עם קופת החולים
 
º
תודה לעונות ואשמח לשמוע עוד!
31/07/14 14:20
3צפיות
הפרוצדורה פשוטה, כתבו לך הכל
01/08/14 12:25
4צפיות
תבררי בקופה שלך (באתר אינטרנט או טלפונית) עם אלו חוות היא עובדת, שימי לב שלכל קופה יש תכנית קצת שונה לגבי מימון הרכיבה, תבררי גם את התנאים הספציפיים. תרשמי ברשימת הממתינים בחווה המתאימה לך ובמקביל תקבעי פגישה אצל רופא/ת הילדים ותגיעי אליו עם המלצת המאבחנת כדי לקבל הפנייה.
אני וה"מצב". בערך
29/07/14 13:23
35צפיות
אולי בעקבות המלחמה, אולי הקרבה לגיל 40... מאז ומעולם הרגשתי, ולאחרונה זה מתעצם, שאני רוצה לעשות משהו אחר מבחינה מקצועית. משהו מהתחום הטיפולי. לעזור, לתרום, לתמוך, להקשיב, לא יודעת מה.
אני עובדת בתחום התקשורת, ולמעשה כל החיים הייתי מכוונת לתחום הזה - כתיבה, עריכה וכאלה. חשבתי שבזה אני טובה. אבל זה מרגיש לי כל כך ... סתמי, חסר משמעות. במיוחד למול כל מה שקורה מסביב בימים האלו.
מרגישה שאני עושה משהו לא נכון.
אפילו התחלתי לברר על הסבת אקדמאים לסיעוד, אולי להיות אחות.
זורקת חכה... אולי תעזרו לי קצת לסדר את המחשבות? 
 
 
כמה דברים שעולים לי בראש....
29/07/14 14:26
11צפיות
כתיבה יכולה להיות גם טיפולית.... ודווקא בעיניי יש לה המון ערך ובכלל לא סתמית. גם בימים אלו...
 
אני עדיין מבחינה היטב בין כאלו שיודעים לכתוב...לבין אחרים... בין כאלה שזה באמת הייעוד שלהם... ובין כאלה שלא. (למרות ההצפה של כותבים/עיתונאים/בלוגרים למיניהם..)
 
בקשר לתוכנית להסבת אקדמאים לסיעוד.. לדעתי היום זו בין התוכניות הטובות להסבה ואם את מרגישה שאת מסוגלת להיות אחות/ לעבוד במקצוע סיעודי, אז ממליצה לך מאוד ללכת על זה. זה אחד המקצועות שמתגמל מהרבה בחינות וגם אחד המקצועות שבו מובטחת עבודה (לאחר הלימודים), ואפילו בחירה די משמעותית במקומות/סוג העבודה. (ציבורי/פרטי ועוד.)
תודה
29/07/14 18:09
8צפיות
את מכירה את התוכנית להסבת אקדמאים לסיעוד?
ושאלה קצת טפשית אבל.... איך אדע אם אני מתאימה?
אני הבנתי שאני מתאימה אש , כי כנראה הייתי רופאה בגלגול הקודם
30/07/14 12:07
9צפיות
אבל בבדיקה מעמיקה יותר גם הבנתי שבחיים לא אוכל להיות אחות כי אינני מסוגלת בשום קונסטלציה שהיא להכניס מחטים של אינפוזיה או לעשות בדיקת דם למישהו. אין סיכוי. בא לי להתעלף רק מלחשוב על זה .הבנתי מול עצמי שאני מסוגלת להיות בניתוח שלאחר המוות או לנקות אדם מנוזלי גוןף לא סימפטיים (או כל דבר אחר) - אבל לא להכניס מחטים. אז ירדתי מזה כי הפרט הקטן כביכול הזה לא יאפשר לי להיות אחות ולא משנה מה.
נרשמתי ללימודים לתעודת הוראה ולעוד תואר שני (יש לי כבר אחד) - הפעם בייעוץ חינוכי. אני יועצת תעסוקתית בהכשרתי כך שאני *יודעת* או לכל הפחות מקווה ,שאני מתאימה
שיהיה בהצלחה. אחות זה מקצוע מקסים בעיני.
אני בדיוק הפוכה ממך
31/07/14 08:33
6צפיות
אני בדיוק הפוכה ממך - אין לי בעיה עם מחטים (שנים של טיפולי פוריות עשו את שלהן),
ומה שמפחיד אותי זה אלה דווקא העיסוק בהפרשות וכו' (שאולי גם זה לא מפריע למי שכבר התרגל).
דווקא הפרשות "גמרו" אותך?
31/07/14 21:03
4צפיות
כל אחד/ת שגידל/ה לפחות ילד אחד עושה בזה סטאז' מעשי אחושילינג... <ואל תגידו לי "אצל הילד/ה שלי זה לא מגעיל" כי .....>
זה לא שהתנסתי בזה אז אני יודעת בוודאות
01/08/14 07:57
5צפיות
קשה לי לדעת אם זה יהיה כמו הפרשות של הילדים שלי (שלא ממש מזיזות לי) או אחר לגמרי.
אני מניחה שלפני טיפולי הפוריות לא הייתי יכולה לדמיין את עצמי תוקעת מחטים אבל אחרי שעשיתי את זה כמה שנים זה ממש כלום מבחינתי.
הייתי כמוך (פחדנית מחטים איומה...)- עבר לי
31/07/14 18:48
4צפיות
כשהחלטתי ללמוד רפואה. מזל. אמא שלי עד היום לא מאמינה שהבת הפחדנית שלה הלכה ללמוד רפואה
איך אדע אם אני מתאימה
30/07/14 12:48
18צפיות
אחת השאלות הכי לא נכונות ,מכשילות, מיותרות ששאלתי את עצמי אי פעם.וכמוה גם אחותה, איזה עבודה תשתמש במקסימום של כישורי.
אני לא אחות, ולא מתאימה במיוחד לעבודה שלי, ואני לא achiever מי יודע מה. אבל אני אוהבת את עבודתי ולרוב טוב לי בה, ואני עושה אותה בסדר גמור.
השאלה היותר נכונה בעיני היא הפוכה- מה *אני צריכה* כדי שיהיה לי טוב בעבודה? שכר, טייטל, יכולת להתקדם- בתור התחלה. אבל מה יהיה הממשק,חיי היומיום. האיזון בין מינונים: מינון האחריות, לעומת חופש יחסי. ההררכיה, העבודה עם אנשים (באיזה אינטנסיביות, ואיזה אנשים אלו.., והאם אני קובעת מתי אגיע אליהם או להפך) לעומת העבודה עם מסמכים/מחשבים/דו"חות, עבודת ידיים ורגליים מול עבודת ראש, מינון העצמאות מול העבודה בצוות, הלחץ, האדרנלין.. מי הבוס/ית.
תשאלי את עצמך איך זה היה בכל אחת מהעבודות הקודמות שלך ואיך השפיע על שמחת החיים שלך.
התשובות שלי שמן הסתם אחרות משלך הן- טוב לי לעבוד כשסביבי צוות, אני זקוקה לחברה ולבד לגמרי הייתי מתחרפנת אך אני רוצה לעבוד עצמאית ולהכתיב במידה רבה את הלו"ז שלי לפי צרכי העבודה. אני צריכה שהבוס/ית שלי יסמכו עלי, אבל גם יתנו לי ניהול ברמת המיקרו- פגישות פעמיים שלוש בשבוע, לא כל חצי שעה, ולא פעם בחודש. כי הקיצונויות האלה מוציאות ממני עבודה גרועה וחרדה גבוהה.
עבודה עם אנשים אני רוצה, במינון נמוך, וכשאני יודעת מראש שהם מגיעים ויכולה להתכונן אליהם. אני כבר יודעת שאני עצמאית ועובדת בפיקים אז טוב לי שאני יכולה להכתיב את קצב העבודה שלי בעצמי, לעבוד חלק עד רוב הזמן לבד. שטוב לי שיש דדליינים מדי פעם, או פרצי אדרנלין שצריך לעשות משהו עכשו! מהר. אבל לא כשזה כל יום.
בקשר לסיעוד- זה מקצוע מאד מגוון. אחות במרפאת סוכרת בבית חולים מקבלת קהל של אנשים קבועים ומוכרים, עובדת במעין משרד עם פינת קפה ליד, והקהל עם תלונות דומות וקשיים די דומים. אחות במחלקה עובדת במקום הרבה יותר סוער, אבל גם שם יש הבדלים- אחות המטולוגית רואה אנשים במצבי קיצון של גוף ונפש. אחות במיון כירורגי רואה אותנו raw אחרי פציעה. אחות בפנימית/גריאטריה רואה אותנו בזקנתנו, ונדרשת ממנה סבלנות על לקשישים, לטיפול הפיזי ולהתמודדות הנפשית שלהם ואיתם ,עם משפחתם, עם הידיעה שהגוף עתיד לבגוד בנו, ובדרכים המשפילות ביותר. אחות בפסיכיאטריה לא רואה דם, בצקת, שתן וצואה, ורואה פחות כאב גופני. אבל היא נחשפת לרמות גבוהות של מצוקה וצער וייאוש. אחות בגריאטריה עובדת בקצב אחר מאחות טיפול נמרץ, ולשחיקה מסוג אחר.
יש אחיות שיושבות בבי"ח מטעם הקופה ומסנכרנות בין הגופים/עושות מעקב זיהומים או ניטור אחר של עבודת בית החולים- הרבה יותר ביורוקרטיה, מינימום עבודת סיעוד. יש אחיות שמדריכות חולים, מיילדות,  אחיות קיבוץ, טיפת חלב. כל תת-מקצוע כזה הוא מאד שונה.
בית חולים הוא מבנה הררכי מאד, שבו מעמד האחיות נמוך ומוגבל מראש ביחס לרופאות ולרופאים, וכולם נתונים במערכת נוקשה של נהלי עבודה. אבל גם בתוך המערכת הזאת יש דרגות חופש שונות.   
כולן נחשפות לכך שכשכואב לנו, כולנו ילדים קטנים שרוצים את אמא גם אם הכי קרוב לאמא זו האחות בת העשרים וחמש.
העבודה בבית חולים היא כמו לעבוד על מחפר שמוציא את כל מה שיש באדמה- יהלומים, אדמה סתם, אבנים, חול, ביוב..הכל. את רואה את כווווולם, אנשים שידעת בתיאוריה שהם חלק מהחברה אך בעצם, מעולם לא ראית אותם מקרוב. את העשירים והעניים, הערבים והיהודים והמליונרים הרוסים והעובדים הזרים ודרי הרחוב שבגיל 26 אין להם סיכוי ואנשים שהיה להם תמיד כסף ומזל וחיים נוחים. כוכבי טליוזיה ואסירים, אנשים שפעם ראשונה נזקקים לתרופה ואנשים שמתמודדים עם קשיים כל החיים. את נפגעי התקיפה ואת התוקפים. את אלה היפים והמצליחים שאנשים מקנאים בהם, ומסתבר שכל השנים מטפלים בילד פגוע, באחות פגועה. את אלה בעלי העצמה שמחכים כמו כולם, ואת אלה שמנצלים את עצמתם כדי להשיג הטבות על חשבון החלשים מהם.  את קוראת תיק של קבלה ובא לך למות מצער(בת 50, ניתחו לפני שנתיים, פספסו סרקומה, חזרה עכשו עם גרורות) או משמחה(הבת 37 אחרי לידה רביעית שהסתבכה בזיהום קשה עם חיידק עמיד, שביום שישי חשבת שהיא תמות, ומה יהיה עם הקטנים שלה, השתפרה נגד כל הסיכויים ושוחררה הביתה!) או מהערצה (אשה מצב משפחתי ג+7, מועמדת להשתלה בהמטולוגית, שקיבלה בלילה מלא משככי כאבים וכשבאת בבוקר אמרה לך ואללה אין לי כוח אלייך, לכי לזאת שלידי שבוכה, את לא רואה שהכל בסדר איתי...).
את מקבלת מבט לתוך משפחות, רואה את האנשים במצוקתם וגם בגדולתם. זו יכולה להיות ברכה לאשה שכותבת.
רואים שאני מעריצה את האחיות? אבל אני בטוחה שמי שכאן שהן אחיות במקצוען, ידעו לספר טוב יותר ממני...
 
º
וואו איזו תגובה!
31/07/14 12:49
3צפיות
באמת פוסט אליפות. להדפיס ולשמור...
31/07/14 19:55
3צפיות
לא הבנתי איך הצלחת לכתוב כזה פוסט מדויק ומפעים מבלי שאת עצמך אחות. את צריכה להיות סופרת (או שאולי את כבר סופרת במקצועך )
אני לא אחות אבל נכנסתי לעבודה בבית חולים
31/07/14 21:29
7צפיות
בגיל נוח להתרשמות ובלתי נפוץ. 32
ובגלל מקצועי אני כל השנים רואה את הצוות הרפואי במחלקות שונות אבל מבחוץ,במבט צד.
 
º
את מדהימה. בחיי.
01/08/14 01:27
1צפיות
º
את באמת מדהימה
03/08/14 22:12
2צפיות
º
תודה. ו..שימי לב לעצה הטובה של מאיה למטה!
03/08/14 23:48
מה עם ביביליותרפיה?
29/07/14 18:53
5צפיות
סמויה כאן, נעים מאוד
ביביליותרפיה היא סוג של טיפול באמנות שמתעסק בטקסטים. אפשר ללמוד בסמינר הקיבוצים או בבר אילן, אולי יש עוד מקומות.
אבל לפני הסבה/לימודים, גם בתחום התקשורת את יכולה לעזור, לתרום, לתמוך, להקשיב - אולי לא ישירות אבל דרך מחלקות וצוותי תקשורת בעמותות. את יכולה לעשות המון - מגיוס משאבים ועד שינוי מדיניות דרך advocacy בעזרת הכישורים והנסיון שלך.
º
הפורום הזה, כשהוא במיטבו, הוא ביבליותרפיה אם כך. לא הכרתי את
01/08/14 07:10
1צפיות
גם אני סמויה כאן :)
29/07/14 21:08
6צפיות
(בעיקר כי אין לי ילדים עדיין :P )
אני בעיצומה של הסבת אקדמאיים לסיעוד, כך שאם יש לך שאלות את יותר ממוזמנת לשאול :)
º
אמסרר אותך
29/07/14 21:14
2צפיות
אני חושבת שאם את נתקעת בעניין הסבת מקצוע -
30/07/14 14:13
6צפיות
וזה גדול עלייך כרגע (כי זה באמת גדול, צריך להביא בחשבון הרבה מרכיבים) - אפשר ללכת בקטן, על התנדבות למשל, בתור התחלה. ללכת ו"לטעום" מתחום ספציפי שמושך אותך, או תחום דומה.
 
באיזה בעלי מקצוע את "מקנאה", היית רוצה לעשות מה שהם עושים? אז לכי ותתנדבי - אם לא לעשות בדיוק מה שהם עושים, לעשות "ליד", קרוב
 
היתרון בזה לדעתי הוא שיש לך את החופש לבדוק, ואם זה לא מתאים - המחיר ממש לא גבוה. עוזבים וממשיכים הלאה לנסות, עד שמוצאים. ויתרון נוסף - את מחליטה כמה מתאים לך להתעסק בזה - יום בשבוע או כמה שעות אחר הצהריים, למשל. כך שגם ההחלטה  וגם הביצוע לא גורליים ולא משנים סדרי בראשית...
לעניות דעתי
02/08/14 20:51
5צפיות
בתור מי שעשתה את המסלול הזה של ללמוד הסבה - תזהרי מלכרוך החלטה מקצועית משמעותית עם "משבר גיל ה-40 / מלחמה..." (כהגדרתך)
תני למלחמה להיגמר
04/08/14 10:31
4צפיות
ולדברים קצת לדעוך - ואז תבדקי מה את מרגישה.
חוסר האונים והייאוש בתקופות כאלה עשויים לקחת אותנו לכיוונים אקזיסטנציאליסטיים (יש גם עוד כיוונים, הדחקה, הצטדקות, you name it). אמנם אני קוראת אותך שואלת את עצמך שאלות על העתיד כבר זמן רב. אבל חכי רגע שהמלחמה תרד מהלהבות ותבדקי אם הכיוונים שאת חשה עכשיו, רלוונטיים.
חוץ מזה - אם מה שחסר לך זה משמעות (באופן בו את מגדירה אותה עבורך, סביב עזרה לאחרים), אפשר למצוא משמעות גם בתוך תחום שאת כבר נמצאת בו. לפעמים נדרשת יצירתיות ותעוזה... אני זוכרת בעבודתי בהייטק שחשבתי שיש הרבה יותר משמעות עבורי לעבוד בפיתוח של מכשיר אולטרסאונד לגילוי מוקדם של מומים מאשר בפיתוח של אפליקציית הימורים, ועדיין שניהם זה פיתוח תוכנה.
בכל מקרה אם כששוככים קולות המלחמה וקולות משבר גיל ה-40, את עדיין בכיוון של סיעוד, הרי זה מקצוע שיש לו יתרונות רבים של וורסטיליות, והיותו מקצוע נדרש כמעט בכל מקום וזמן (מהקיבוצים דרך בתי החולים ועד ארצות אחרות ומיסיונים למיניהם), סטטוס מקצועי שכדאי לקחתו בחשבון, דרישות פיזיות ורגשיות שיכולות להיות לא פשוטות, ועוד.
 
ורעיון איך לעשות סדר במחשבות
04/08/14 10:42
3צפיות
(הקרדיט לספר "באושר ובאושר" של ד"ר טל בן שחר)
שבי עם עצמך, ותעשי שלוש רשימות, בכותרות הבאות:
דברים שיש להם משמעות בעיניי
(למשל: לעזור לילדים. לעזור לקשישים. לעשות המון כסף. להוסיף יופי ואסתטיקה לעולם. לעסוק בצדקה. לגלות תגליות מדעיות חדשות. להשפיע על אנשים רבים. להפוך את העולם לנאור יותר. וכו')
דברים שאני נהנית לעשות
(למשל: לבשל. לאכול. לשוחח עם אנשים לעומק. לעשות סמול טוק. לצייר. ללמד ב-1:1. ללמד קבוצות. לחקור נושאים לבדי. לנגן. להציע לאנשים איך לעצב את ביתם. לסדר פרחים. לכתוב בפייסבוק. לנאום בפני המון משולהב)
דברים שאני טובה בהם.
(למשל: ללמד ב-1:1. לכתוב. לתת פידבק על כתיבה של אחרים. לעצב דברים. חשיבה אנליטית. רגישות בינאישית. מניפולציות שיווקיות. וכו')
כשיש רשימות מלאות למדיי (אפשר להיעזר באחרים שמכירים אותך), לנסות למצוא עיסוקים שיש להם נוכחות בכל הרשימות. למשל אם את אוהבת שיחות עם אנשים, אוהבת לעצב לאנשים את הבית, ומשמעותי בעינייך להוסיף יופי ואסתטיקה לעולם - אולי תהיי מעצבת פנים. זו דוגמה שרלוונטית למישהי אחרת שאני מכירה). או לחליפין, אם את נהנית ממינגלינג, טובה במניפולציות, ורוצה לעשות הרבה כסף - לכי לעבוד במכירות.
גם בשביל החלק הזה אפשר וטוב להיעזר באחרים בשביל למצוא רעיונות יצירתיים.
מעניין אם זה מדבר אליך
 
כך סופר פארם עובדת עלינו בעיניים - הייתי חייבת לשתף
הודעה זו מכילה תמונות
01/08/14 07:05
40צפיות
בהפרש של ימים אחדים, אותו מוצר:פעם מחירו 99.90 ואחרי הנחה 79.90ופעם מחירו - לנשום עמוק - 141.50 ואחרי הנחה 29.90 (אפשר לנשום לרווחה).
º
והנה התמונה השניה הנכונה:
הודעה זו מכילה תמונות
01/08/14 07:08
26צפיות
אגב, באייפד ובסמרטפון אין אפשרות עריכת הודעה
01/08/14 07:21
12צפיות
תוך 15 דקות מפרסומה. או שלפחות אני לא מצאתי...
יש אפשרות עריכה בטאבלט עם אנדרואיד
01/08/14 07:40
9צפיות
אז אני מנחשת שגם באייפד.
זה בשורה הכחולה למטה.
מה תרצו שיהיה בדור הבא של הפורומים?
77תגובות
28/07/14 13:19
233צפיות
אנו מתחילים בימים אלו  תהליך אפיון ועיצוב מחדש של הפורומים בפרדס ומאוד מעוניינים שאתם תהיו שותפים לו.

  
כרגע אנחנו ממש בתחילת התהליך ונשמח לקבל מכם הצעות... מה פורום החלומות שלכם?

|שמש| איפה...

(המשך...)
אנו מתחילים בימים אלו  תהליך אפיון ועיצוב מחדש של הפורומים בפרדס ומאוד מעוניינים שאתם תהיו שותפים לו.

  
כרגע אנחנו ממש בתחילת התהליך ונשמח לקבל מכם הצעות... מה פורום החלומות שלכם?

|שמש| איפה בעיניכם החוזקות של הפורומים|?|  באילו דברים לדעתכם אסור לגעת|?|
|שמש| אילו פיצ'רים חסרים לכם|?| מה לדעתכם כדאי להוסיף|?|


אתם מוזמנים להגיב בפורום פורומים 2015

התווספות כפתור עריכה חדש ב|תפוז|
30/07/14 13:36
2צפיות
אנו שמחים להודיע שהחל מהיום נוספה לפורומים אפשרות חדשה- עריכת הודעה|!|

ניתן לערוך את ההודעה עד רבע שעה מפרסומה (גם אם נוספו לה תגובות),

ולאחר מכן יהיה כתוב על גבי ההודעה שהיא נערכה.



|*| איך עורכים את ההודעה?|*|

לאחר פרסומה, יש לפתוח את ההודעה בפורום.

בשורה הכחולה שבתחתית ההודעה, בסופה (צד שמאל שלה) יופיע: ">עריכה".

לחיצה על "עריכה" יכניס חזרה לתוכן ההודעה ויהיה ניתן לערוך ולשנות אותה לחלוטין!



בכל עניין (טכני או כללי) ניתן לפנות אלינו באחת מהדרכים הבאות:

?    בשרשור המיועד בפורום משוב:  http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

?     במסר ל"הנהלת הפורומים"

?    למייל: forums@tapuz.co.il.
וואללה? חייבת לבדוק אם זה עובד
30/07/14 16:20
1צפיות
הנה ההודעה שלי לפני עריכה.
 
---- והנה התוספת אחרי העריכה ....
º
עובד
30/07/14 16:22
1צפיות
פלייז עזרה דחופה
30/07/14 14:01
18צפיות
היי בנות אשמח לעזרה אני ממש בחרדות- יש לי תינוק בן חצי שנה ואני עם התקן לפני חודש גמלתי אותו מהנקה חלקית והמחזור עדיין באיחור של תשעה ימים(בהנקה קבלתי מחזור כל 31,32,35 יום . תמיד היה לי מחזור סדיר ולכן חשששתי להריון, ביצעתי פעמיים בדיקות ביתיות ויצאו שליליות, הרופא אומר שאם עוד שבוע לא אקבל מחזור אעשה בדיקות דם... מישהי עברה מצב דומה?
מה אכפת לו לחסוך לך את השבוע ולעשות לך
30/07/14 14:07
5צפיות
בדיקת דם עכשו.
אם את עם התקן, ומניקה, הסיכוי שאת בהריון נמוך מאד מאד. לעומת זאת שינויים במחזור בשנה הראשונה אחרי לידה זה מאד רגיל, גם אם קודם היה לך סדיר (ואוסיף- בתקופות מתוחות כמו עכשו, זה בכלל לא מפתיע).
 
נרשמתי לאתר אז השם הוחלף מנוגה להנ"ל...
30/07/14 14:20
5צפיות
כי הוא נתן לי את הבדיקות כדי "להרגיע" אותי ,זאת היתה התחושה שלי משום שלפני שלשה שבועות ביצענו אולטרסאונד מעקב וההתקן היה במקום, ומה גם שטוען שאין צורך למהר לבדיקות דם, אבל משהו בתוכי כ,"כ זועק הצילו אני בלחץ נוראי ... לא מכירה איחורים בווסת זה חדש לי, אני אחרי לידה ראשונה בכל זאת זה חדש לי כל השינויים
לנשום עמוק, ומצטרפת לגלים - לעשות בהקדם את בדיקות הדם -
30/07/14 14:16
5צפיות
כדי להחזיר לך את השקט הנפשי ולפזר את חוסר הוודאות. 
 
 
º
הרופא הפחיד אותי שייתכן ולא יראו הריון כרגע אז למה להדקר סתם
30/07/14 14:23
3צפיות
אני מניחה שהוא לא הפחיד אלא את פוחדת...
30/07/14 14:27
5צפיות
אז תמתיני בסבלנות לפי עצתו ובינתיים תנסי לעשות פעילות גופנית כמה שיותר. וזו לא עצה מטופשת, כי זה גם יפחית לך את המתח וגם ייתן לך מצברוח טוב ואופטימיות.
חח את צודקת
30/07/14 14:34
6צפיות
אקבל את עצתך, תודה :) 
עצם הרשמותי לאתר הלחץ קצת התפוגג, אני מודעת ללחץ שלי... 
אבל מחזק לשמוע את זה מעוגד אנשים מאובייקטיביים שלא מכירים אותי ואת פחדיי 
º
שרשורפואי
44תגובות
27/07/14 04:53
35צפיות

(המשך...)

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה