לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

מחפשת רופא משפחה. טוב ממאוחדת איזור ר״ג גבעתיים מכירות?
18/10/14 15:01
49צפיות
יכולות להמליץ?
שאלה עבור חברה
16/10/14 20:38
400צפיות
אהלן -
מחפשת יועצת הנקה מצויינת באזור רעננה - כפר סבא.
רעיונות?
 
דברים מוזרים
15/10/14 19:26
219צפיות
שלום לכולן, יש לי שאלה קצת מוזרה. אחרי הלידה פשוט הפסיק לצמוח לי שיער בבית השחי.
�� כיף מצד אחד כי לא צריך להסיר שיער, אבל קצת מוזר מצד שני. למישהי פה זה קרה?
דילמת המגורים מכה שנית
13/10/14 14:49
869צפיות
ממשיכים לחשוב על דרכים להוזיל את יוקר המחיה שלנו.
עלה הרעיון שאולי שווה לעבור ליישוב יחסית מרוחק (עוטף ירושלים-בית שמש כלשהו) וזה יאפשר לרדת בתשלומי שכר הדירה והארנונה.
וכך באיזשהו שלב נוכל לחסוך סכום כסף שיאפשר לנו לקנות שטח אדמה (גם כן ביישוב מרוחק כלשהו) ושיהיה לנו מקום לגור בו.
לי נראה מצידי, שעדיף לעבור לדירה קטנה ואולי בשכונה יותר רחוקה (בשילוב נניח עם אופניים חשמליות), כי מעבר לחיסרון הברור של מגורים ביישוב מרוחק (שהוא: נורא לא מתחשק לי לעשות את זה).
הרי שלגור במקום מרוחק, ללא אוטו (כי אם קונים אוטו, זה כבר עולה בערך את כל מה שחסכנו) לא בהכרח חוסך כסף אם מביאים בחשבון את התמונה הכוללת של - תחבורה-טיפולים (גם לאמצעי וגם לגדולה)-קניות-וכדומה.
כרגע ממילא קניית כל שטח שהוא היא לא רלוונטית במצבנו הכלכלי, אז מדובר בשלב הנוכחי רק בלהוריד עלויות.
לא עשינו בדיקה עמוקה של המשמעות הכלכלית להחליט כך או כך, אבל חשבתי לזרוק את השאלה באוויר, בייחוד לטובת אילו שלא חיות בערים הגדולות.
אם המטרה היא *לא* הכיף בלגור ביישוב כזה, מה יותר חסכוני - לגור בעיר בדירה קטנה / שכונה לא פופלרית במיוחד או לגור ביישוב?
 
זה תלוי בסדרי החיים
13/10/14 15:21
439צפיות
באיזו תכיפות את חייבת לנסוע לעיר? וכו'.
אני עובדת בשנה וחצי האחרונות מהבית ומהשטח, ביישוב שבו אני גרה, ואני כמעט שלא צריכה לצאת ממנו בענייני עבודה. אולי פעם בשבועיים, וגם זה - לעיר הקרובה, שהיא מרחק 10 דקות נסיעה מכאן ויש אליה תחבור ציבורית טובה ותכופה, או לפעמים לאחת משתי המושבות הסמוכות, שגם הן בסביבות 10 דקות נסיעה ויש אליהן תחבורה ציבורית טובה. הבת שלי לומדת בבית ספר במרחק הליכה מהבית, הבן לומד בבית ספר מיוחד ביישוב אחר שהוא נוסע אליו הלוך חזור בהסעות חינם. הטיפולים לילד הם ביישוב שאנחנו גרים בו, ופעם בחודשיים בערך - פגישה במרפאה מיוחדת, באותה עיר סמוכה שנמצאת 10 דקות נסיעה. כשאני צריכה (פעם בכמה חודשים) להגיע למשרד ממשלתי כלשהו, כמו ביטוח לאומי, המשרדים נמצאים באותה עיר. ואני לא צריכה אותם הרבה. ובקיצור - אני מנהלת את רוב-רובם של חיי מהיישוב הזה, בלי להצטרך כמעט לצאת ממנו, וכשאני צריכה לצאת ממנו, זה גם לא סיפור. אז מבחינה כלכלית, די ברור שאני לא מפסידה מזה שאני גרה כאן, וגם זה שאין לי אוטו לא נורא מגביל אותי. (והיישוב הזה, עם כל היותו מחוץ למרכז, נמצא על הדרך בין מקומות שונים ולא מנותק לגמרי מתחבורה ציבורית).
 
אבל את יודעת מה אתם צריכים ואיך החיים שלכם מתנהלים. אם לפחות אחד מכם עובד בעיר, זה כבר משנה את כל התמונה. אם הילד צריך טיפולים מאוד תכופים וניתן לקבל אותם רק בעיר, גם זה שיקול. וכן הלאה.
ועלויות חייך ביישוב הזה הן נמוכות משמעותית מאשר אם היית חיה
13/10/14 16:46
357צפיות
בעיר?
זו הייתה המטרה מבחינתך, לרדת בעלויות בזה שאת גרה שם או פשוט לגור שם מסיבות ספציפיות?
אני עובדת מהבית והבן זוג עובד בעיר, אבל לא במקום ספציפי (תיקונים-שיפוצים בבתים לפי הזמנות). כך שמבחינת עבודה, לא זה הענין.
זה מאוד תורם לרווחה הפרטית שלי הידיעה שאני במרחק נסיעה קצרה מבית קפה, ספריה ומרכז העיר באופן כללי, אבל כמובן שזה לא השיקול העיקרי.
 
מרתיע אותי בגלל שהגדולה מאוקלמת היטב בבי"ס יסודי, מיוחד בדרכו ויש סביבו קהילת חברים שלה ושלנו שהיא מאוד נחמדה ותומכת ויש את הגן הטוב של האמצעי וכל מערכת התמיכה וסל הטיפולים שאנחנו מקבלים בלשכה הרלוונטית בעיר - לה, לנו ולו - בחינם.
כמובן שיכול להיות שהמסגרות והמגורים ביישוב הם באמת הרבה יותר זולים ואז אני כן צריכה להתגבר על החששות האלו.
מתלבטת וממשיכה להתלבט.
נמוכות יותר מבערים הגדולות ובמרכז הארץ - בלי ספק
13/10/14 17:40
328צפיות
נראה לי שזה בעיקר (או אולי אפילו - רק) בגלל סעיף הדיור. מה שאני משלמת כשכר דירה ביישוב הזה הוא הרבה פחות ממה שהייתי משלמת בתל אביב, בירושלים, ובכלל בערי גוש דן. (אני לא כל כך מתמצאת במה שקורה בערים מחוץ למרכז).
אם הייתי גרה בעיר הסמוכה, לא הייתי משלמת יותר על דיור מאשר כאן, אלא בערך אותו הדבר, ומבחינה כלכלית המחיה הייתה דומה שם. (וגם העיר ההיא לא עיר גדולה במיוחד).
 
יש לומר שאני גרה ביישוב לא נורא קטן ולא מאוד נידח, עם אוכלוסייה מגוונת, ויש בו בתי קפה, ספריה, סניף דואר, סניף של הבנק שלי, מרפאת מומחים, חנויות שונות. אני כמעט לא צריכה לצאת מהיישוב בכלל לקניות או לסידורים (חוץ ממשרדי ממשלה שאני נזקקת להם פעם בכמה זמן, לא על בסיס יומי או שבועי). בשביל חברה, בילויים ופעילויות אני די מסודרת כאן, חוץ מדבר אחד - כל הנושא של השכלה גבוהה, קורסים, אפשרויות לימודים למבוגרים. יש כאן אפשרויות כאלה, אבל אין מה להשוות להיצע ולרמה שיש בתחום הזה בערים גדולות. 
 
אני גרה כאן לא רק בגלל הדיור הזול. המקום הזה מתאים לי גם מסיבות אחרות. כי אני לא לגמרי עכברית כפר ולא לגמרי עכברית עיר. כשגרתי בלב גוש דן תמיד הרגשתי שזה גדול וסואן לי מדי.
 
בחישוב קר כמעט ואין הבדל
13/10/14 16:37
311צפיות
בדיוק מהסיבות שכתבת.
אבל - אם המטרה היא לחסוך לקנית נדל"ן - זו מטרה שקצת יותר קל להשיג ביישוב קטן, שיש בו פחות פיתויים. זה מצריך לעשות שינוי משמעותי בצורת החיים, לפעמים יותר קל לעשות שינוי כזה בצורת יישוב אחרת.
אם זו באמת המטרה שלכם - אני מציעה לכם להתייעץ עם "פעמונים" או ייעוץ כלכלי מקצועי אחר. אם המטרה היא להישאר באותה רמת וצורת חיים - עזבי, ההוצאות רק משנות צורה אבל לא את הסכום.
לדעתי זה מתקזז
13/10/14 17:02
235צפיות
(ממושב סמי-מרוחק, איפשהו בכיוון בית שמש אבל לא לגמרי).
אמנם אין כאן את פיתויי העיר, אז תדירות השופינג / קפה בבית קפה / צריכת תרבות היא משמעותית יותר נמוכה.
אבל להסתדר בלי שני רכבים זו משימה מאד לא פשוטה - אני עובדת חלקית מהבית (עד לא מזמן רק מהבית) ובכל זאת תמיד יש הקפצות, סופר, רופא וכו׳.
אני כן יודעת בודאות שעלות החינוך הפרטי והלא פורמלי כאן היא יותר זולה מאשר בערים הגדולות.
 
זו חייבת להיות השוואה על הנייר בין שני מקומות מסויימים.
13/10/14 18:11
321צפיות
אין שום כלל אצבע. גרתי בהרבה מקומות ואין חלוקה דיכוטומית כמו שאת מבקשת. יכולה להיות שכונה בעיר גדולה שהתחבורה הציבורית אליה בעייתית ויכולה להיות עיר קטנטונת שתגורי במרכזה ובגלל שהיא קטנה הכל יהיה נגיש במרחק הליכה....הילדים שלך גדלים ואיתם גם הצרכים - חוגים, טיפולים, חברים- ביישוב יש סיכוי שתצטרכי להסיע לכל אלה - ומרחקים ניכרים. האם המשמעות של לגור מחוץ לעיר זה יותר זמן נסיעה עבור בן הזוג שתגולם לפחות שעות נוכחות שלו בבית - שווה לך?מאידך - בית עם חצר יאפשר לך להוציא את הילדים למקום מוגדר ומגודר להוצאת אנרגיות בלי העלמויות. אבל חצר צריך לתחזק. יש לך כוח?בקיצור - ההשוואה היא פר הצעה ספציפית, לא פר רעיון
זהו, לי ברור שאין לי שום שאיפה לגור במקום רחוק, במקום עם חצר
13/10/14 18:28
330צפיות
במקום שבו בן הזוג יבלה שעתיים על הכביש בנוסף לימי העבודה הסופר ארוכים שלו, במקום שאני אצטרך להסיע לכל דבר (ועוד בלי אוטו, כי כל הקטע זה לחסוך כסף ורכב אחד כבר יש).
מצד שני, אני מנסה בכוח עצום לשמור על ראש פתוח לאפשרות שכך נחסוך כסף רב ולכן בודקת את הענין.
 
אני מניחה שנהיה צריכים להישאר באזור ירושלים פחות או יותר כי כבר יש לו קליינטורה מבוססת בעיר ואז זו רק שאלה של כמה זמן פחות או יותר הוא יסע לעבודתו ובחזרה.
ואז גם הדילמה - להוציא את הילדה מהמסגרת שלה, עכשיו בכיתה ג' כשכבר יש לה חברות שהיא נפגשת איתן באופן עצמאי?
או שלהסיע למסגרת מדי יום? ואז מה עושים עם החברים ואחרי הצהרים?
ומה בקשר לטיפולים שהיא מתחילה אוטוטו והאם להעביר את האמצעי מהגן המיוחד שלו לגן מיוחד אחר? וכמה קשה יהיה למצוא לו מסגרת ביישוב קטן ויחסית רחוק? כמובן שאין לי מידע עדין או כיוון איזה יישובים באזור ירושלים הם מספיק זולים כדי להצדיק את המעבר. אז אני די חושבת בקול רם.  
 
אצלי המיקום לא רלוונטי, מבחינת עבודה.
 
 
החלופות באיזור ירושלים הן די ברורות -
13/10/14 18:45
391צפיות
מבשרת יקרה. יש לך בגדול את מודיעין ובית שמש. או יישובים מעבר לקו הירוק שבהם אני ממש הרבה פחות מתמצאת. בטח ליישובים הללו יש פורומים, פייסבוק, אולי גם בנות מפה שימי את שם היישוב בכותרת - ותשאלי. אולי חלק מהאינפורמציה תעזור לך. במודיעין יש המון אופציות של חינוך לגווניו.  אין לי מושג איך התחבורה הציבורית שם.  אני יודעת שהרבה ממוסדות החינוך נמצאים בשולי העיר באשכולות חינוך. אבל מי שגר שם עכשיו יוכל לספק הרבה יותר אינפורמציה - גם לגבי שכר דירה, האם בכלל קיים מושג של ״ מרכז העיר״ איך שירותי הרווחה והייעוץ, ועוד. לגבי בית שמש - אני לא הייתי עוברת לעיר לא יציבה עם עיריה חרדית. בטח לא עם ילדים שמשתלבים במוסדות חינוך מחדש. מאידך - את מגיעה מירושלים והשכונה מעורבת כך שמטריה מוכרת לך.
יש עוד אפשרויות
13/10/14 21:39
369צפיות
הר-אדר, נטף, מעלה החמישה, מוצא, בית זית, נס הרים, בר גיורא, צור הדסה.
מבחינת "גן מיוחד", אנחנו מדברים על הספקטרום האוטיסטי, נכון? סביר שאפשרויות החינוך שלו תהיינה בכל מקרה בתוך ירושלים, בגן שבו הוא נמצא ממילא. אבל, וזה אבל גדול, תהיו תלויים בהסעות החינוך המיוחד, וזה סיפור מהסרטים. ההסעות קיימות, ודואגים שכל הילדים יגיעו בזמן ויחזרו הבית בשלום. רק שלפעמים ה"יגיעו בזמן" הזה כרוך בשעה וחצי או שעתיים של נסיעה (כי זה "קו", ויש בו כמה ילדים, והכל תלוי במסלול).
º
אילו מקומות עירוניים? לא כולם צמודי קרקע?
13/10/14 21:48
70צפיות
בכולם בתים צמודי קרקע
13/10/14 21:57
305צפיות
אבל לא ברמה של מושבים-שחייבים-לעסוק-בחקלאות-כדי-לגור-בהם. (יש בכלל עוד מקומות כאלה בארץ? זה נראה שכל המושבים והקיבוצים הקימו לידם "הרחבות" קהילתיות).
 
מנסיון,בכל הישובים שמנית...
13/10/14 23:14
392צפיות
שכר הדירה לבית שאינו יחידת דיור ,הינו 6000 שקלים וצפונה , הרבה צפונה. בלתי אפשרי להסתדר בישובים בלי 2 מכוניות. בזמנו שחיפשנו בישוב נטף רצו 12000 שקלים לחודש לבית.
קניית קרקע ובנייה גם אופציה יקרה. רק הקרקע 1300000 מינימום ואני מדברת על כל ישובי מטה יהודה ומועצת גזר.
אם את לא מעוניינת באופציה של בית שמש הייתי מנסה אולי שכונה אחרת בירושלים.
לדעתי את צריכה לבדוק תחילה היכן יש מסגרות חינוך שאת מעוניינת בהם ואז למצוא לידם בית או לפחות במרחק הסעה משם. לדעתי בעיר גדולה כמו בית שמש אפשר למצוא כל מיני סוגי מסגרות חינוכיות, וכנ"ל בצור הדסה אלא ששם מחירי הדיור שוב מטפסים אפילו בבתים משותפים. (אך יחסית יותר זול מהמושבים)
יש אופציה נוספת זה אם מתאים לך להצטרף לקיבוץ כמו צורעה צובה מעלה החמישה.
שיהיה בהצלחה
אין לי מושג
14/10/14 10:48
299צפיות
אני מכירה משפחה אחת, ביישוב אחד, במעבר מהרגע להרגע, ובשכ"ד שהוא בוודאות פחות מהסכומים שנקטת.
אפשר לשאול על איזה ישוב מדובר?
15/10/14 12:32
178צפיות
כאן, או במסרף מה שנוח. גם אני לא מצאתי שום דבר מתחת ל5500-6000. רוב הבתים ענקיים, מה שאומר ארנונה גבוהה. וכמעט שאין תחבורה ציבורית.
המיקום החשוב למגורים
13/10/14 21:23
533צפיות
הוא בסמוך למקום העבודה.
אם גרים ביישוב קטן, אין טעם לגור בו בתור "שכונת שינה", ומגורים מהסוג הזה מומלצים אם מוקד העיסוק העיקרי של אחד מבני הזוג (לפחות) הוא באותו היישוב. זה לא רק עלויות ההחזקה של הרכב הנוסף (כאלפיים שקלים בחודש). זה הזמן המתבזבז בנסיעה ובפקקים, והוא מהותי מאוד.
 
בטווח של שבע עשרה שנים ביישוב קטן (רובן, אגב, בלי רכב בכלל), הפרמטרים שהיו חסכוניים מבחינתי:
* עלויות חינוך: הגנים הפרטיים עלו מחצית מהמחיר בעיר. כך גם צהרונים. אבל זה לא קרה מעצמו. היישוב קבע "סכום גג" לתשלום. גם החוגים כאן זולים משמעותית מבירושלים, אבל כאן זה גולש גם לעמודת "הפסדים", כי חלק מהפרנסה שלנו נסמכת על חוגים כאלה. אז במקרה שלנו גם שילמנו פחות, אבל גם הרווחנו פחות. בנוסף כאשר הילדים מיצו את אפשרויות הלימודים במקום ובחרו תיכונים בירושלים, נוספו לנו עלויות הסעות.
 
* עלויות הדיור אכן נמוכות יותר מירושלים. מצד שני, יש כאן קטץ', כי היצע הבתים שונה. כלומר זה נכון שבית צמוד קרקע עולה (הן מבחינת שכירות והן מבחינת רכישה) כמו דירה בעיר, אבל מצד שני אם הייתי רוצה לחסוך באמת ולגור כאן במה שנקרא "בניה רוויה", ולשכור או לקנות דירה בבניין, ובכן האופציה לא קיימת.
 
* תרבות ופנאי: גם יותר זול. אבל לא בגלל המיקום (אם יש הופעות כאן אז הם של אמנים בסוף דרכם), אלא בגלל עבודה של המועצה שמאפשרת רכישות כרטיסים בזול. במובן הזה, כמו גם בעניינים כמו ביטוח, בריאות, וכדומה, מגורים ביישוב די דומים לחברות בוועד עובדים חזק. וכמובן אסור לשכוח שיש גם מיסים לוועד הזה. זה סעיף שצריך לבדוק פר יישוב.
 
* סחף צרכני: אני חושבת שזה הסעיף שהכי חוסך לי. אין כאן אינפלציית צריכה. לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים. הבניה אחידה מתוך אידיאולוגיה (זה סעיף חשוב מאוד, כי אנשים שבונים בית משלהם על קרקע משלהם נוטים לצאת מפרופורציות, ורואים את זה, וזה משפיע סביבתית), אין ריבוי רכבי שטח או רכבי פאר, אין ימי הולדת/בת מצווש מפוצצים, הטרנדים מגיעים באיחור אם בכלל, וה"אמא, אבל לכולם כבר יש" לא מאוד עובד. (ואם כבר יש - אז גם נוח להרים טלפון להורים הרלוונטיים ולקבוע מדיניות אחידה). גם זה דבר שצריך לבדוק פר יישוב. או פר שכונה עירונית, כי גם זה יש.
º
תודה על התשובה המקיפה והממצה. השתכנעתי להישאר בעיר הקודש
13/10/14 22:24
100צפיות
אמנם כבר השתכנעת לא לעזוב, ובכל זאת חייבת לציין שיקול נוסף
13/10/14 23:39
365צפיות
ירושלים מאוד מפותחת בכל מה שנוגע למסגרות לילדים על הספקטרום, הסיכוי למצוא מענה מתאים בישוב קטן ומרוחק - הרבה פחות טוב.
נראה לי שזה לא יחסוך בהרבה
14/10/14 13:52
276צפיות
ראשית אני חייבת לציין שכאשר חיים על סכום נמוך יחסית קשה מאוד לצמצם בהוצאות המחיה. זה כמו שלמי ששוקל 100 ק"ג יותר קל להוריד חמישה ק"ג מאשר למי ששוקל 60 ק"ג. כך שאם חייכם כבר מאורגנים בצורה יעילה יחסית, ואין איזה 'בור' מטורף של הוצאות בנוסח 5000 ש"ח בחודש על בתי קפה או בגדים.. אז קשה מאוד לבצע הוזלה משמעותית.
פעם כשעשיתי חישוב דומה לשלך, מתוך מחשבה על מעבר למקום כפרי יותר (הרחבה של קיבוץ) כדי להוזיל הוצאות אז גילינו די מהר שהתזוזה תחסוך בסעיפים מסוימים אך תעלה סעיפים אחרים. 
שנית, מעבר למושב מחייב שכן תרצי את זה, כי אחרת את תסבלי קשות. מגורים בבית ישן יחסית, מלחמות בכל מיני חיות קטנות וגדולות שנכנסות לבית, תחושת בדידות וניתוק החל משש בערב והלאה והוצאות שבחיים לא היו לך בדירה מתקזזות רק אם משאת נפשך היא לשבת בגינה ולשתות כוס קפה, ולגנן איזו ערוגת צנוניות. אם אין לך את התשוקה לכך, אז ממש קשה להבין כיצד תמצאו את התשוקה לעשות מעבר כזה.
 
אני לא יודעת איפה אתם גרים כרגע בירושלים (מן הסתם גם אם הייתי יודעת את שם השכונה אז זה לא היה אומר לי כלום), אבל אני הייתי מנסה לחשוב על פתרונות יצירתיים בתוך ירושלים עצמה. יש לעיתים שכונות שנחשבות 'שכונות לא טובות' על לא עוול בכפן והן בעצם מקומות שלא רע לגור בהן. ככה שיתכן ששינוי בתוך העיר עצמה יאפשר לכם לשמור על מקומות העבודה והגישה למוסדות חינוך, ולצד זה להפחית מעט בעלויות.
 
לגבי החסכון למקום מגורים בעתיד- הלוואי שתצליחו, אך אתם ממש לא חייבים להתגורר שם כעת. כלומר, אתם יכולים לחסוך בלי קשר בין מקום המגורים הנוכחי לזה שתרכשו בעתיד.
 
בחירות לא קלות.. שיהיה בהצלחה
לא כ"כ קיים בירושלים
16/10/14 20:56
128צפיות
כלומר: יש שכונות טובות פחות וטובות יותר, והן די מעורבות זו בזו. אבל את מקומות הגבול אנשים כבר גילו, והמחירים בהתאם: בשכונות שהן מצוקה למחצה התמחור הנדל"ני עובד על פי "הרחובות הטובים" (יקר!) והרחובות שלא. הארנונה אולי תהיה זולה באיזורים הטובים יותר, אבל עלויות הבתים כבר לא.
מה לגבי שכונות אחרות בעיר עצמה?
14/10/14 14:18
237צפיות
 
 
כן. המחשבה היא לעבור לשכונה צמודה אך פחות נחשבת
14/10/14 18:56
310צפיות
מהנוכחית ולרדת בערך ב-1000 עד 1500 ש"ח בשכ"ד.
זה יצריך להצטייד באופנים חשמליות עבורי כדי לאפשר פיזורים של הקטן וקפיצות באזור, אבל כמובן שיותר זול מרכב.
תודה לכולן על התובנות והמחשבות.
15/10/14 11:18
305צפיות
ובעיקר על זה שאוששתן את תחושת הבטן הראשונית שלי
בהמשך לדילמה שמועלית כאן רוצה
19/10/14 13:30
136צפיות
לשאול:
אנחנו חיים בעיר במרכז, וזהו נתון כמעט סופי. כלומר אנחנו זקוקים לאיזור המרכז - שם הפרנסה שלנו וזה נתון קשיח. בנוסף  -אנחנו עקרונית זקוקים לחיים בעיר, שוב מסיבות נפשיות, לוגיסטיות ועוד. 
בהנתן הנתונים האלה - האם נגזר עלינו לחיות כל הזמן במאבק מתמיד בתרבות הצריכה והראוותנות?
כלומר - אנחנו אמנם טיפוסים עירוניים, אבל לא נכון לי עם תרבות המותגים והצריכה מסביבי, שהיא גם חזק בתוך ביה"ס. לא נכון לי ערכית ואידאולוגית, מעבר לשאלת הכיס. אני די נחרדת מהמחשבה על "בת מיצווש" ולא מוכנה לזה. אני די מסרבת לערוך ימי הולדת בהרכב כיתתי+ שדורשים גם הפעלות ואוכל ושוב - הוצאות כלכליות שבעיני מיותרות לגמרי ולא נכונות למה שאני מנסה לשדר. עם זאת אני מתקשה ליישם את זה. מתקשה כי הילדים שלי רוצים את ימי ההולדת הסטנדרטיים האלה, כי יש כאן תרבות בילוי וצריכה מפותחת, כי ברור לי שלא תהיה בת אחת בכיתה שלא תחגוג בת מיצווש ועוד ועוד. האם "הלך עליי"? יש מישהי שחיה בעיר ומצליחה לחמוק מזה? 
לפעמים אפשר לחיות בבועה
19/10/14 14:43
109צפיות
יש מסגרות חינוכיות שיוצרות סביבן קהילה שהיא "בועתית" באופנים מסויימים.
עם ילדים קטנים (לא הגעתי לגילאים גדולים), המערכת האנתרופוסופית יוצרת חברת ילדים והורים פחות ראוותנית ופחות עסוקה בכל מיני מותגים וצריכה. לא שאין שם אופנות ותכתיבים, אבל מהניסיון שלי (כאמור, עם גילאים יחסית רכים) זה פחות לכיוון מנקר עיניים ויותר בכיוונים של השקעת זמן של ההורים בדברים שנתפסים כחשובים בעיניהם (בובות עבודת יד. אוכל אורגני. בילויים בחיק הטבע).
יגידו נשות הפורום האחרות אילו בועות הן מכירות.
אני מניחה שחוק הכלים השלובים אומר שאם את גרה במרחק שמאפשר לעבוד במרכז, זה יעלה לך במחירים כלכליים של מרכז ובסממנים תרבותיים של מרכז .
אהמ.. אהמ..
20/10/14 14:33
43צפיות
כמי שמכירה די מקרוב - האנתרופוסופים אומנם דוגלים בפשטות, אבל איכשהו הפשטות הזו תמיד עולה המון כסף. כל מיני בגדים צמרירים, כלי כתיבה ונגינה ייחודים, וכל מיני ג'אדגטים של 'חזרה לשבט המערות. בתכל'ס זה לא שונה הרבה מתרבות האייפונים. 
 
(לא קשור לדיון, אבל מזמן רציתי להגיד את זה )
º
שווה שרשור נפרד, זה כבר לא קופץ
19/10/14 14:44
28צפיות
º
גם אני חושבת ששוה שרשור חדש משל עצמו...
20/10/14 06:27
16צפיות
בתחילת נובמבר חוזרת לעבודה
13/10/14 10:12
656צפיות
אני מחכה בקוצר רוח לחזור לעבודה, זה ממש חסר לי.
התחלתי לחפש מסגרת לקטנה ואני כל כך מתלבטת בין מטפלת אצלי או אצלה בבית לבין משפחתון.
ביררתי גם זה וגם זה ומבחינת העלות משפחתון לוקח ובגדול כי מדובר במשפחתון עירייה שהתשלום הוא מדורג לפי ההכנסה.
אבל מצד שני למטפלת אני אשלם בסוף החודש ולמשפחתון צריך כבר בתחילת החודש הראשון.
עם מטפלת אני יכולה להשאיר את הקטנה כבר מהיום הראשון את כל השעות שאני צריכה ולא לחזור אחרי שעתיים-שלוש בכל הימים של השבוע הראשון כמו במשפחתון.
העבודה שלי רק פעמיים בשבוע ואני לא צריכה בעיקרון את כל השבוע, לפחות עד שהקטנה תהיה בת שמונה-תשעה חודשים או אפילו עד גיל שנה.
בגיל שנה ממילא אני רוצה להכניס אותה למסגרת של שבוע מלא.
עם מטפלת אני אוכל לשלם לפי שעה ולהיות גמישה בשעות אבל שוב יש כאן את עניין התשלום וחבל לי שכל המשכורת שלי תלך על מסגרת לילדה, במקרה כזה עדיף לי כבר להישאר בבית.

מה הייתן עושות במצב כזה?

זאת כבר בת חמישית שלי אבל הפשר של 14 שנה בין הקטנה לתינוקת גרם לזה שיש שינויים בהתנהלות המסגרות השונות, המטפלות היום קצת יותר דורשניות (יש מילה כזאת?) מבחינת תשלום ותנאי עבודה ואני מאוד חוששת להכניס הביתה מישהי לא אחראית ולא מנוסה.
בעיני השיקול של מתי משלמים פחות משנה
13/10/14 10:30
449צפיות
בתקווה שמצב תזרים המזומנים המשפחתי לא משברי עד כדי כך.
אם מצב התזרים כל כך במשבר שאי אפשר לשלם חודש מראש למשפחתון פעמיים בשבוע, אז א' כנראה שמטפלת זה פשוט לא רלבנטי כלכלית, וב' שצריך לעשות חשיבה כוללת לגבי כלכלת המשפחה שלך-שעות עבודה-עלויות.
*עניין אחר- להגיד ש"כל המשכורת שלי הולכת על מסגרת לילדה" זה לא מדויק .גם כי יש עלויות לאי עבודה- עלויות מיידיות (להשאר בבית זה ארוחות, חשמל , חימום..) עלויות לטווח קצר (פגיעה ביכולת שלך להשתכר בהמשך) וארוך (פגיעה קשה בפנסיה) של יציאה משוק העבודה.
ובעיני עדיף לחשוב על המסגרת לתינוקת כעל הוצאה משפחתית, כי בהנחה שאת לא חד  הורית, זה לא עומד מול המשכורת שלך. החזרה לעבודה היא השקעה בעתיד הכלכלי של המשפחה, גם אם כרגע  היא מכניסה רק סכום קטן, ולכן זה אינטרס של כל בני המשפחה.
הבעיה שלי שהמצב שלי מורכב גם כלכלית וגם משפחתית
13/10/14 10:40
434צפיות
אני כן נחשבת חד הורית לארבע הבנות הגדולות שלי ורק לאחרונה עברתי לגור עם אבא של התינוקת, אפשר להגיד שאחרי הלידה עברנו לגור יחד.
עיקר ההכנסה לבית/למשפחה נופל על בן זוגי אבל הוא משלם מזונות לילדיו מנישואיו הקודמים ולא נשאר הרבה עבור מסגרת לילדה המשותפת.
הרעיון היה שאני חוזרת לעבודה, בדיוק מאותם טעמים שמנית קודם לכן וגם בגלל שאני אוהבת את העבודה שלי וחייבת את שעות העבודה לגיוון, התרעננות והתאווררות.
לא נראה לי הגיוני לשלם למסגרת לילדה בדיוק את אותו הסכום שאני מקבלת כמשכורת.
מטפלת ליומיים יותר יקר ממשפחתון 5 ימים במבט הכולל אבל הגמישות בעבודה עם מטפלת עושה את כל ההבדל.
הפחד שמטפלת היא ללא כל פיקוח אל מול הפיקוח של המשפחתון מטעם העירייה.
השיקולים הם מגוונים ומורכבים.
אין לי אפשרות לשלם מראש כי אני חיה על כסף שיש ולא על צ'קים או כרטיס אשראי.
מאוד מוגבלת בהתנהלות הכלכלית שלי.
השיקול לעבוד יותר ימים קיים אבל הוא בעייתי בגלל מצב רפואי עוד קודם להריון שלא מאפשר לי משרה מלאה כמו שהייתי רוצה וכמו שהיה עדיף שאעבוד.
 
יש לי הרבה חשיבה לעשות ומעט זמן להחליט.
לא פשוט. הייתי עדיין הולכת על משפחתון.
13/10/14 11:18
298צפיות
הצטערתי לשמוע על המצב הבריאותי.
עד כמה נחוצה לך הגמישות עם המטפלת מעבר לשבוע הראשון להכנסה למעון (את יכולה לעשות את זה שבוע לפני שאת מתחילה לעבוד, או אולי לבקש מהבנות הגדולות שיעזרו בשבוע הראשון הזה) ?
עוד נקודה לגבי מטפלת- העלות שלה כוללת גם שהייה בבית שלך -חימום חשמל ארוחות וכו'.
אם יש סיכוי שבריאותית תוכלי לעבוד יותר בהמשך השנה(*וטיפול בתינוקת זו עבודה הרבה יותר קשה מהרבה עבודות בתשלום...) הייתי רושמת למשפחתון.
הכי טוב אם ניתן לשלם פחות עכשו ולהגדיל לשבוע מלא בהמשך כשתוכלי ותרצי להגדיל משרה. אבל גם אם זה בלתי אפשרי- כדאי לשמור את המקום כדי שתוכלי בהמשך להגדיל לחמישה ימים בעלות שאת יכולה להרשות לעצמך.
את יכולה גם לרשום כבר מעכשו לחמישה ימים ,אם לדעתך המנוחה מהטיפול בתינוקת יכולה לעזור לך להשתפר בריאותית. אחרי הכל זה משמעותי גם בשביל הבריאות שלך, וגם בשביל שתוכלי לעבוד יותר ולצאת מהמצב הכלכלי שאת נמצאת בו.
לשלם למסגרת את אותו הסכום שאת מרויחה (בהנחה שאת מחשבת גם הוצאות שיש סביב העבודה, כמו ביגוד מיוחד/נסיעות/קניית אוכל מוכן)זה בהחלט הגיוני, כי הרווח שלך מהעבודה זה לא רק השכר, אלא גם הפרשה קטנה לפנסיה ושמירת מקומך בשוק העבודה ,והתרעננתו על הדרך- שזה גם חשוב לבריאות.
במקביל, הייתי מחפשת כל עזרה וייעוץ לגבי איך להתאזן כלכלית.
תודה אני די נוטה למשפחתון...
13/10/14 19:55
189צפיות
הנסיון וההגיון מלמדים שזה עדיף.
במצב שאת מתארת לא הייתי מתלבטת בכלל
13/10/14 17:35
244צפיות
והייתי בוחרת במשפחתון.
 
 
הבעיה עם השרשור שלך מבחינתי -
13/10/14 16:01
529צפיות
זה שגלים גלים באה כבר בהתחלה ואמרה את כל מה שיש להגיד
אז אני רק מוסיפה שקראתי, חשבתי, הגעתי למסקנות דומות, ואני מאחלת לך הצלחה עם כל השינויים. עכשיו הכל נשמע מסובך, אני מקווה שעם העשיה והורדת חלק מהאלטרנטיבות מסדר היום (פשוט כי תחליטו כבר), ירד חלק מהעומס.
º
13/10/14 20:15
10צפיות
|*|נפתח פורום האבא החדש|*|
13/10/14 12:27
438צפיות
|*|העולם השתנה, ההורות השתנתה וכיום לאבא תפקיד חשוב ומרכזי בגידול ילדיו.
לכן פתחנו פורום במיוחד בשבילכם האבות (וגם אימהות) את פורום האבא החדש.

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולדבר, לשאול, להתייעץ וגם סתם לפרוק.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
נו ב'מת....
13/10/14 13:29
665צפיות
לא יכולתם לשרשר לשרשור הפורומים ההזויים במורד העמוד? הלא אין פורום מתאים מזה לשרשור ההוא.
º
13/10/14 19:44
13צפיות
º
13/10/14 20:14
4צפיות
º
מה רע בפורום ״להיות הורים״???
13/10/14 14:57
104צפיות
º
התשובה בגוף השאלה.
18/10/14 10:56
23צפיות
איך היה השבוע שלכן?
10/10/14 11:27
327צפיות
האייקון מלמעלה הוא כדי שזה יראה כמו הילהל
איך עבר סוכות? והגשמים? מה אתן לוקחות הלאה מהשבוע הזה?
משהו קטן וטוב
10/10/14 11:29
362צפיות
אושפיזין שווים? קרמבו?
מה העלה לכן חיוך על הפנים השבוע?
אחיין חדש דנדש
10/10/14 12:01
340צפיות
מהיום בבוקר, התחשב בדודים שלו ותכנן יציעה כך שנוכל גם לבקר אחרי הלידה וגם ניהיה בברית.  מקנא קצת בילדים שלי שיש להם בני דודים בני אותו גיל בדיוק, כיף לא נורמלי לגדול ככה
שאחרי החג אתמול יש יום שישי לנוח
10/10/14 14:42
283צפיות
היה לנו אתמול סוכות משפחתי , כייפי באופן לא רגיל.
וגם שוחחנו בטלפון עם בת דודה שלי- אמא גאה לחייל מצטיין. היה כייף לנהל שיחה כזאת
<זוכרת שהיא הגיעה עם בטן לבקר אותי בבסיס ...>
גיליתי אתר שמרתק אותי - אסק-פיפל.
11/10/14 14:14
399צפיות
אתר המגדיר עצמו ייעוץ לכל שלב בחיים. יש הרבה כאב שם, בייחוד של מתבגרים, אבל לא רק. אני נהנית לייעץ שם, מרגישה שתורמת משהו, ולו הקטן ביותר, כדי להקל על מצוקות של אנשים. http://www.askpeople.co.il
הספר האחרון בסדרת גיבורי האולימפוס
11/10/14 20:55
206צפיות
אצלי בקינדל
הצלחתי לשבת ולכתוב
12/10/14 00:26
328צפיות
עכשיו כשזה הסבב השני, אני ממש רואה איך הריונות אצלי זה יותר מרק התשעה חודשים.
זה כמו שחלק מהאוכל אני מצליחה לחזור לאכול רק כמה שבועות טובים אחרי הלידה, ככה גם עם הכתיבה.
בהתחלה זה מרגיש כאילו אני יותר לא ארצה לכתוב אף פעם, ואז זה עובר למין מצב של למי בכלל יש זמן, ואז למן מצב של תקיעות שכזו, שרעיונות מסתובבים בראש אבל כל שורה שאני כותבת נראית לי גרועה מקודמתה.
גם בפעם הקודמת, זה היה סביב גיל חצי שנה של הבכור כשסוף סוף הצלחתי להושיב את עצמי ולכתוב *משהו*.
אז זה לקח הרבה יותר זמן להגיע למן מצב שאני מצליחה לשלב את זה כחלק מהחיים. אני מקווה שהפעם זה יילך בקלות יותר.
 
בין היתר, שוב עולות בי מחשבות לגבי להעיף את הטלוויזיה מהבית. גם ככה היא כבויה רוב הזמן, וזה מדהים כמה זמן זה מפנה.
הרתיעה העיקרית שלי היא בגלל אותן תוכניות ספורות שאני כן רוצה לראות מעת לעת.
אלו מכן שהעיפו טלוויזיה מהבית - עד כמה אתן מוצאות את עצמכן יושבות מול "טלוויזיה" שהיא בעצם מסך המחשב?
לשאלת הטלויזיה
12/10/14 10:14
206צפיות
לנו אין טלויזיה בבית כבר כשלוש שנים, מאז שהחתול שבר את האחרונה. עוד לפני כן
לא היו לנו כבלים במשך כמה זמן. בדיעבד, זה באמת לא חסר לנו בכלל.
 
יש הבדל עצום בעיני בין לשבת מול טלויזיה, לבין לשבת מול מסך המחשב בתפקודו כמקרין תוכן.
ההבדל הוא בין פסיביות הזפזופ לאקטיביות בחירת התוכן. הבת שלי צופה לפעמים בסדרות
במחשב, אבל אנחנו יכולים לבחור אותן, וגם קל מאד להגביל את הכמות. גם אנחנו
צופים במה שאנחנו רוצים במעט זמן שיש לנו, ולא צופים בכל השאר. אני כבר בכלל לא מבינה
את הקונספט של להצטרך לצפות במה שבמקרה יש עכשיו בטלויזיה, כשאני יכולה לבחור
מתי לראות את מה שאני באמת רוצה. הרבה מהתכנים הם חופשיים באינטרנט, וגם מה שלא,
מסתדרים (בארץ) או משלמים (בחו"ל), בדרך כלל לא כל כך הרבה.
 
רק בהיבט הטכני של המסך עצמו, אנחנו כן מתכננים מתישהו לארגן מסך טלויזיה ולחבר אותו למחשב ישן
שישמש כמקרין תוכן. המטרה היא לאפשר צפיה במסך מעט יותר גדול ונוח.
אבל לא יהיו שם ערוצים, רק התוכן שאנחנו נבחר. יש גם פתרונות אחרים כמו טלויזיה חכמה או סטרימר.
אנחנו בדרך כלל צופים בדבר אחד או שניים בערב, והילדה לפעמים צופה בתוכנית אחת, וזהו.
 
 
פחות. אך אני ממלאת את הצורך בהסחה כאן+בפייסבוק+בקריאה..
12/10/14 10:29
210צפיות
היתרון- זה מפסיק את ההרגל שכשלא יודעים מה לעשות בזמן הפנוי אז מתיישבים מול הטלויזיה, ומרגיל להחליט מראש מה נראה ולא להתיישב ולפתוח. אבל כמובן, אפשר להתיישב גם מול מחשב/טבלט/סמרטפון.
היתרון והחסרון עם מחשב זה שיש צורך להחליט מראש מה את רוצה לראות.
אלא אם את עושה נטפליקס או משהו דומה ( יוצא כ14-15 דולר לחודש, תשלום לאתר נטפליקס+לאתר שעושה VPN) שמאפשר לבחור על המקום מתוך הרבה אפשרויות כמו VOD... והופ- כנראה חזרנו למשבצת 1 מבחינת האפשרות לבזבז זמן.
  
הייתי בקמפינג 4 ימים במקום מקסים שטרם היינו בו
13/10/14 08:35
279צפיות
היה כיף ונחמד.
תמיד אני שוכחת בין לבין כמה אני אוהבת פשוט להיות בטבע ולטייל ותמיד אני שוכחת לפני שנשבעתי לעצמי שלא אצא לקמפינג לפני שארכוש מזרנים נורמליים לשינה.
כמו תמיד, תענוג לראות את הילדים מתחברים ביניהם ומתפצלים ושוב מתחברים בכל מיני הרכבים ופשוט נמצאים בסביבה הכי טבעית והכי מהנה בשבילם. וכמה כל כך הרבה יותר להיות איתם כך.
שבמקום תפעולי בוקר הם פותחים את האוהל ויוצאים לעשות מדורה ואז לחקור ואף פעם לא מנג'סים שמשעמם להם...
תענוג.
תודה להילהל על ההמלצה על צימר ענן
13/10/14 11:16
675צפיות
שזה הדבר הקטן והטוב (אולי לא כל כך קטן) שהיה השבוע - התארחנו בצימר ענן בחורפיש, היה כיף גדול: מרווח, נעים, נוף מצוין, אירוח נפלא ומחיר הוגן ביותר. תודה רבה להילהל על ההמלצה ואיחולי חופש נעים תמיד לכולנו!
סתמי קצת
10/10/14 13:01
761צפיות
וגם גורם לי לשקול עזרים כימיים להתפטרות מהדכדוך המעיק שלא עוזב אותי מהקיץ.
מתה להתנער ממנו לבד, אבל אולי זה חזק ממני.
את יכולה לזהות אם היו טריגרים?
11/10/14 20:58
312צפיות
זה קשה דכדוך שלא עוזב
האמת שהמלחמה היתה טריגר משמעותי
11/10/14 22:56
332צפיות
לקחתי קשה את מה שהלך פה בקיץ האחרון וזה הצליח להוריד אותי מאד נמוך.
היום, אחרי שיחה לתוך הלילה עם האיש וצעדה ארוכה בחוץ, הרבה יותר טוב, אז אני אופטימית.
מקווה שישאר.
 
אני מאוד מבינה אותך (לפחות ככה נדמה לי)
12/10/14 00:17
278צפיות
על אף שאת רוב המלחמה לא העברנו בישראל, הקיץ הזה עבר עלי מאוד קשה. בין היתר כי כאן אולי לא היו את הטילים, אבל היה את כל המדיה הכל כך מוטה, וגילויי אנטישמיות של ממש.
זה השאיר אותי עם תחושה של ייאוש.
לא רק ייאוש של פתרון שלא נראה לעין בישראל כי אין ממש עם מי לדבר, ואין שום מדינה ערבית נורמטיבית שאפשר לשאוף לה בתור שכנה.
גם ייאוש לגבי זה שלא באמת השתנה שום דבר ביחס ליהודים (בן זוגי: "למה חשבת שישתנה משהו?", הוא תמיד מצטיין בראייה מפוכחת...)
 
מקווה מאוד שהערב הוא סמן טוב לעתיד לבוא! אולי שווה לראות אם אפשר להפוך את הצעדות בחוץ למשהו קבוע
13/10/14 17:03
57צפיות
ניסיתי... ואז נתפס לי הצוואר
בסימן ישורת אחרונה לקראת בר-המצווה של
10/10/14 21:28
429צפיות
שגיא שתתקיים מחר.
יומיים ראשונים עברו בעבודה מאומצת במשרד.
ליל יום שני עבר בנים-לא-נים כשהבנתי שנותרו לי בדיוק יומיים שלמים לסיים את כל שנותר לסיים, וכך בבוקר יום שלישי הודעתי לבוסית שלי שאני לוקחת יום חופש, אחרת לא תהייה בר-מצווה. ומאז יום שלישי - ההכנות נכנסו להילוך מאוד גבוה והסתימו ממש לפני דקות ספורות (נותר לי להדפיס את הברכה שכתבה עבורנו ענת איתן הנהדרת שלי - וזהו!).
מקווה שעבר בטוב ובשמחה
11/10/14 18:56
169צפיות
מזל טוב !
עמוס מכל טוב וגם מכל רע
11/10/14 20:54
515צפיות
שזה מעייף במיוחד...
בגזרת הרע - ענייני עבר ששבים להעיק ולהזכיר שיש דלתות שטרם נסגרו. וגם איש שתפס מחלה מבאסת שהקשתה עליו וגרמה לי לדאגה.
בגזרת הטוב -שגרה ברוכה בעבודה, מפגש נחמד של פורום פוסט-דוקטורנטיות של המכון, ערב חג נינוח בבית וחג נינוח עם חברים.
ועכשיו - עוד חצי שבוע כזה עם סופ"ש ארוך...
שואלת גם פה, כי בהתחשב במצב הנוכחי של תפוז, הורים לתינוקות
11/10/14 15:44
993צפיות
שהיה פעם שוקק חיים, די נטוש (או שסתם לא עונים לי ). 
עושה Copy Paste משם לפה - 
חשבתי לכתוב בכינוי אנונימי, ואז הבנתי שלי אין במה להתבייש.
מאת: Cafe Latte
11/10/14 13:48
התינוק שלי בן כמעט 7 חודשים, היה בבית חודש עם מטפלת (מאמצע ספטמבר בערך). מטפלת מומלצת מאוד (הגיעה לראיון אצלי עם רשימה של 10 ממליצים) ומדהימה על הנייר.
בטעות חזרתי מוקדם באיזה יום הביתה, וחשכו עיני (יש מצלמות בבית, משהו שמאוד התגאתי בו, גם פה בפורום... מסתבר שאם רוצים להרע, אפשר לעשות את זה גם מחוץ לטווח הצילום. אם ממש מתאמצים). 
עכשיו אני באמצע השנה (אמצע אוקטובר), חודש אחרי שחזרתי לעבודה - בלי שום מסגרת לתינוק שלי.
אני אובדת עיצות לגמרי.
לא יודעת מאיפה להתחיל... מרגישה כל כך נבגדת. איבדתי אמון גם כנראה במוסד המטפלות.
הנטייה עכשיו היא לכוון גן... אבל איזה גן? האם יש איזושהי השגחה על הגנים האלה? 
או שמא לסמוך שוב על מטפלת? ואיך הפעם לא אפול? אני כבר לא בוטחת באף אחת, וכנראה גם לא בעצמי, שכן אני בחרתי את הקודמת. 
ביליתי את כל הבוקר בבכי תמרורים, למרות שמה שקרה, קרה לפני כמה ימים.. כנראה שרק עכשיו זה מתחיל לשקוע חזק. ההבנה שקודם כל פגעו לי בדבר היקר מכל, אח"כ תחושת הבגידה הקשה, וההבנה שאני בברוך לא קטן, כי רק חזרתי לעבוד, ואני לא רוצה לעזוב את העבודה שלי 
מה עושים?
איך מוצאים את הרגליים/ידיים בסטואציה הזאת?
 
למה חשכו עיניך? מה גילית?
11/10/14 16:49
623צפיות
יכול להיות שקראת את הסיטואציה לא נכון? <מנסה להבין יותר טוב מה היתה ה"נפילה" כי לא תיארת אותה.  אולי זה לא כזה נורא כמו שנדמה לך? 
 
וגם - אמרת למטפלת מראש שהבית מלא מצלמות? כי אם לא, והיא גילתה את זה לבד - זה וודאי מצב מאוד מעליב וגם פוגע בצנעת הפרט שלה.
 
עוד בשלב הראיון, הסברתי (לא רק לה, אלא לכל מי שהגיעה)
11/10/14 16:58
884צפיות
שהבית מלא במצלמות. אז אין פה פגיעה בשום זכות. אני באמת מעסיקה טובה (ביקשתי ממנה לא לעשות שום דבר מעבר לטיפול בילד, שום דבר! רק תהיי איתו 100%. הקצתי לה חדר, למקרה שתרצה לנוח בזמן המועט שהוא ישן, הצעתי לה לאכול אצלינו, עיגלתי לה את השכר כלפיי מעלה, ונתתי לה מתנה מאוד נדיבה בראש השנה).
הסטואציה, לצערי הרב, היתה בדיוק כמו שהיא נראתה (שמעתי את הטונים, את הדברים שנאמרו, כולל השלכת חפץ בעצבים לתוך התיק שהיה תלוי על העגלה של התינוק שלי), כי למחרת, כשהתעמתתי איתה (ופיטרתי אותה) היא התנצלה, ביקשה הזדמנות נוספת, ותירצה את זה כרגע של אי שפיות זמנית (מעולה, נכון? בואי פשוט נחכה שתהיי ליד סכין, בפעם הבאה שתחווי עוד רגע כזה, ליד התינוק שלי).
קיצר - אין פה מקום לטעות, אני לא אמא טרייה והיסטרית. באמת שלא.
º
אני אמא טרייה, רק לא היסטרית (אולי קצת? רק לא הפעם).
11/10/14 17:18
161צפיות
גם לי תמיד היה החשש הזה
11/10/14 17:06
654צפיות
מלהשאיר אישה זרה לבד עם התינוק שלי מצטערת שזה התממש אצלך.
 
הילדים שלי הלכו למשפחתון עד גיל שנה (הם היו 7-8 תינוקות עם 3 מטפלות) ובגיל שנה עברו לויצ״ו. שם יש מספר יחסית גדול של מטפלות (נדמה לי שבזמנו הן היו 5 מטפלות על 20 פעוטות, או משהו כזה), ויש מנהלת מעון ויש פיקוח וכל הזמן נכנסים ויוצאים משם אנשים. היה לי שווה לוותר על איכות הקשר של אחד על אחד בשביל הבטחון שלי שלא עושים לתינוק שלי שום דבר רע.
האם גני ויצו פתוחים להרשמה במהלך כל השנה? זה דומה לגנים של
11/10/14 17:26
402צפיות
רשת אמונה? (אנחנו מאוד רחוקים מהדת, פשוט כרגע, זה לא רלוונטי מן הסתם).
 
בגני ויצו או נעמת
11/10/14 23:55
258צפיות
אין מקום במהלך השנה,  ההרשמה מתחילה אחרי פסח ונסגרת תוך כמה שבועות. אפשר לנסות לחפש מטפלת אחרת, או אולי משפחתון קטן של חמישה עד שישה תינוקות עם שתי מטפלות. הבן שלי היה בכזה בשנה שעברה, לא חסך לי מליון וירוסים, אבל הייתה שם אמא שבאופן שיטתי הייתה מביאה את הבן שלה חולה, שהיה מעלה חום אחרי כמה שעות. עד שבעלת המקום לא הוציא את הילד משם, האחרים, שלי ועוד שתיים לא הפסיקו להיות חולים בשרשרת, אל תכנסי לזה, היה לכם נסיון גרוע, אבל לא כל המטפלות הן כאלו, יש המון שבאמת עובדות בזה כי הן אוהבות את הילדים ונהנות איתם
אני הכנסתי פעמיים ילד לגן ויצ"ו / נעמ"ת במהלך השנה
12/10/14 06:18
246צפיות
פעם אחת את בתי, הכנסתי אותה באוקטובר לנעמ"ת. נמצא לה מקום מיידי ולא הייתה בעיה.
פעם אחרת הכנסתי את בני לגן של ויצ"ו במאי. הוא נכנס אז למצב מאוד בעייתי בגן הפרטי שבו היה, וחיפשתי דחוף גן אחר להעביר אותו אליו, ובויצ"ו הכניסו אותו בלי בעיות במאי, קרוב לסוף שנה (הוא נשאר שם כל השנה שאחריה). קיבל שם הרבה אהבה והתגבר על החוויות הלא-נעימות של הגן הקודם.
 
אז Caffe Latte - שווה לדעתי לנסות את ויצ"ו או נעמ"ת. הרבה פעמים תגלי שיש מקום ושהם כן יכולים להכניס ילד גם אחרי תחילת שנה. את עשויה לגלות גם שהשיטה של ויצ"ו / נעמ"ת מוצאת חן בעינייך, ולהיות מרוצה מהגן (כפי שקרה לי, בשתי הפעמים).
ויצ״ו ונעמת הן לא רשתות דתיות
12/10/14 11:05
246צפיות
כך שאין במעונות ובגנים שלהן תכנים דתיים מעבר לחגים וכאלה.
 
במעון שאנחנו היינו בו, שנחשב למאוד נחשב. ההרשמה התחילה תמיד במרץ, ומהר מאוד כבר לא היו מקומות, אבל כפי שכתבה פה כרמיון, לא בכולם זה כך, וכדאי לנסות. בכל מקרה, פרטים על ההרשמה תוכלי בודאי למצוא באתרים של הרשתות הללו.
אני מסכימה עם סוכריה שמבחינה סטטיסטית
11/10/14 18:38
427צפיות
במקום עם כמה מטפלות, הסיכוי שדבר כזה יקרה קטן יותר, כי הן שמות עין אחת על השניה (בהנחה ששלושתן לא מהזן המתעלל). האמת - זו גם נראית לי סביבה יותר נורמלית למטפלות עצמן - להיות עם עוד מבוגרים מסביבן במקום לבד עם תינוק כל היום (מצב שבעיני לפחות, בעל פוטנציאל גדול יותר לחירפון)
 
אבל בשום מקום אין 100%.
שאלה קשה
11/10/14 17:18
583צפיות
אני בגיל הזה שלחתי למשפחתון, ואז יש עוד עינים משגיחות. אבל האמת היא שגם במשפחתון וגם במעון אפשר ליפול. צריך מדי פעם להפתיע, ולסמוך על תחושת הבטן. מה הייתה תחושת הבטן של עם המטפלת האמורה מלבד שלל המלצותיה? האם התרשמת ממנה לחיוב או שהיו לך חשדות? אני שואלת כדי לברר האם אבד לך האמון בתחושת הבטן ואם כן, זה באמת מצב קשה. אני לא יודעת איזה כלי טוב יותר יש לנו.
תראי...
11/10/14 17:24
579צפיות
בבוקר של התקרית, היתה לי התפרצות קשה של בכי (אבל אני אישה, חצי שנה אחרי לידה, שעדיין מניקה, אז זה לא סממן אובייקטיבי, נאמר ככה כי ההורמונים לא ממש יציבים עדיין) לפני שאני ובעלי יצאנו לעבודה, ושאלתי אותו האם לדעתו יש סיכוי שהיא מתעללת בתינוק. לא יודעת מאיפה זה הגיע.
ויום לפני כן, גם.. משהו לא הרגיש לי לגמרי נכון. לא יודעת על מה לשים את האצבע.
בכל מקרה - האמון בתחושת הבטן אבד, או לפחות התערער מאוד, כן.. הרי בחרתי אותה (עוד יחד עם אמא שלי! שהגיעה לפה במיוחד כשראיינו אותה).
עזבי את התינוק לרגע
11/10/14 18:45
521צפיות
יש מצב שאת סובלת מדכאון של אחרי לידה? 6 חודשים אחרי לידה כבר אין הורמונים סובבי לידה עצמה. התפרצות קשה של בכי זה דבר שקרה לך גם לפני שילדת?
 
את לא חייבת לענות לי - משאירה לך לחשוב עם עצמך איך לדאוג לעצמך הכי טוב.
 
וגם - רק כדי לעודד אותך - אם היא היתה מתעוללת בו גופנית אני מניחה שהייתם רואים סימנים . אני לא אומרת שמה שראית היה בסדר.  רק אל תלקי את עצמך יותר מדי על הנזק לילד וכו'.  יש הרבה ילדים שהוריהם הביולוגיים מתפרצים עליהם לא  מעט - והם גדלים להיות מבוגרים נורמליים ומאושרים. זה לא אידאלי - אבל העולם איננו מקום מושלם.  
 
טוב שעלית על זה. טוב שהעפת את המטפלת.  אבל - לא קרה בהכרח משהו נורא/מזעזע - אל תאכלי את עצמך מרגשי אשמה (ווודאי וודאי שאל תעזבי את העבודה אם זה לא משהו שמתאים לך)
נראה לי שלכולן מדי פעם יש
12/10/14 05:49
467צפיות
התפרצויות של בכי, לא? וזה משהו לא כזה נדיר בהתחשב בעובדה שהלילות אצלינו די קשים. לא היה לי קל (בכלל) אחרי הלידה, אבל זה עבר והסתדרתי. כך שקשה לי להאמין שמדובר בדכאון אחרי לידה.
תודה על ההרגעה, זה גם מה שאני מנסה לומר לעצמי.
יש את מבדק אדינבורו
13/10/14 04:44
248צפיות
 
את יכולה לעשות אותו ולראות את התוצאות, ולהחליט אם את רוצה להמשיך או לא. כאן נותנים אותו לכל יולדת בביקורת אצל רופא/ת הילדים. זה נראה לי חשוב מאין כמותו.
 
נראה לי שאפשר ללמוד מזה
11/10/14 19:06
428צפיות
שיש לך אינסטינקטים די בריאים. עושים טעויות, צריך לקבל המלצות, להתרשם בעצמך, להפתיע. וגם להיעזר בתחושות הבטן וההתרשמות של בן הזוג.
בדיוק בגלל זה אני תמיד מעדיפה גנים
11/10/14 21:51
896צפיות
נכון שגם בגנים אפשר ליפול, אבל שם יש יותר עיניים משגיחות לטעמי.
 
כרגיל עזרת מאוד עם התגובה
12/10/14 02:38
747צפיות
המיותרת שלך. שכחת לספר רק איך בארהב זה לא ככה.. ;)
??? מה הסיבה לתגובה הלא נעימה הזאת?
12/10/14 02:53
596צפיות
כתבתי משהו בצורה לא נעימה? כתבתי משהו לא מנומס? מה מיותר בזה - היו פה בנות אחרות שאמרו לך ללכת על משפחתון, למה רק עלי את מוציאה את העצבים שלך?
אם יש לך בעיה איתי אני מצטערת, אני כמעט אף פעם לא מסתכלת על הניקים כשאני עונה תגובה ומנסה לעזור. אם את מעדיפה שאני לא אנסה לענות לך על שאלות בעתיד, בבקשה תגידי ואני אנסה לשים לב מתי את שואלת שאלה ולהתעלם ממך.
לא מבינה מה הסיפור שלך ולמה את מוציאה עלי את העצבים שלך, אבל זה לחלוטין לא במקום. אני לא המטפלת המתעללת ולא עשיתי לך כלום אז אנא הפני את עצביך למי שזה באמת מגיע לו.
º
פשוט לא שווה תגובה. בהצלחה ותרגישי טוב.
12/10/14 05:41
148צפיות
º
אין לי מושג מה הבעיה שלך איתי אבל שתהיי בריאה
12/10/14 05:50
128צפיות
אני חושבת שבשלב זה
12/10/14 02:10
657צפיות
אחרי החוויה שלך עם המטפלת עדיף  לחפש גן
שווה לפנות לויצו ונעמת כי הרבה פעמים יש עוזבים בתקופה הזו ילדים שחולים הרבה והורים שמשנים את דעתם וכו׳.
תסמכי על האינסטינקטים שלך את אמא שלו מה שתבחרי עבורו יהי טוב עבורו.
 
זהירות מלהמליץ לה על גן
12/10/14 02:55
799צפיות
מסתבר שזה יגרום לה להתפרץ עליך בצורה ערסית מאוד.
אני איתך. ממש התיישבתי לכתוב לה תגובה ארוכה
12/10/14 09:33
618צפיות
ומושקעת ואז ראיתי איך היא ענתה לך ואני עדיין בשוק. אין לי מושג מה היא רצתה ממך.
לא יודעת אם להיות מוחמאת או להרגיש קריפיות
12/10/14 19:22
463צפיות
שהיא זוכרת מי אני ואיפה אני גרה, אני חייבת לציין שאמנם נתקלתי בניק שלה אבל אני ממש לא זוכרת עליה כלום, יש כל כך הרבה ניקים בתפוז וממזמן ויתרתי על הניסיון לזכור מי זה מי ומה הסיפור של כל ניק. כנראה משהו בי יושב לה על נקודה רגישה, לא ברור לי למה.
אני לא מכירה אותך
12/10/14 14:46
609צפיות
אבל יש דברים שלא עושים וזה אחד מהם.
מה היתרונות של גני ויצו ונעמת? הפיקוח?
12/10/14 05:45
416צפיות
מודה שזה קוסם לי מאוד-מאוד.
הכל פתוח בחוהמ? אני חייבת ללכת לראות דברים כבר היום...
תראי
12/10/14 14:44
344צפיות
זה לא מושלם וין מקום מושלם אבל במקום שיש בו 4 מטפלות לכיתה ומנהלת גן הרבה יותר נכון עבורי לילד שלי וגם כשהיתה תקלה חמורה פניתי לפיקוח שביררו לעומק למה זה נעשה ויש כתובת לעניין.
אני לא הייתי מסוגלת לשים את הילד אצל מטפלת כי הייתי מתעסקת הרבה יותר בלבדוק אותה ולפקח מה היא עושה במקום להתעסק בעסק שלי או בטיפול באמא שלי.
אוחח... לא יודעת מה לעשות. כל כך הרבה התלבטויות.
12/10/14 15:53
311צפיות
היום בבוקר היתה אצלי המנקה, שממש התחננה שלא אקח את הילד לויצו, וטענה בתקיפות שיש הזנחה בגנים ״האלה״ (אין לי מושג על סמך מה היא אמרה את זה, כן? לא פיתחתי את השיחה יותר מדי).
בבוקר הלכתי לראשונה לראות גן פרטי מאוד מומלץ באיזור שלי... לא יודעת :/ הצוות היה ממש נחמד, ונראה על פניו בסדר. אבל אני לא באמת יודעת אם זה מה שיהיה לו טוב.
לא סגורה על עצמי, ולא באמת ברור לי איך אצליח להגיע לאיזשהו פתרון בזמן הקרוב.
עד שלא תראי במו עיניך לא תוכלי להחליט בעצמך
12/10/14 23:06
190צפיות
גם במשפחתונים חולים וגם בגינה חוטפים וירוסים וגם המטפלת יכולה להדביק אותו בשפעת שדוגרת. ילדים זה מחלות ומיקרובים. נכון זו תקופה לא נעימה בלשון המעטה אבל גם זה עובר וממשיכים הלאה. אני יכולה לומר לך שהוא כל כך נהנה מחברת הילדים ויש לו חברים עד היום מהתינוקיה בויצו. ונכון שהמטפלו לא היו ההיי אנד של החברה אבל הן נתנו חום ואהבו אותו ובגיל הזה הוא לא באמת צריך יותר.
להגיד שלא קיבלתי אותו עם קקי יבש אני לא אגיד אבל שוב אלה דברים שקורים כי הילד ישן ועשה קקי שניה לפני שנכנס למיטה ולא שמו לב וכן צריך קצת להיות קרציה ולהסביר את עצמך שוב ושוב אבל הן הקפידו עבור ילדים אלרגים שלא יכנס שומשום לגן וברגע שכל הילדים התאקלמו ראינו כמה הילד פורח והולך בשמחה לגן ובשבילנו זו האינדיקציה להאם הילד מאושר.
בין מטפלת לבין גן של וצ"ו יש טווח רחב של אפשרויות.
12/10/14 23:08
220צפיות
לא שאני יודעת להגיד מה הכי טוב, אבל זה לא שיש לך רק שתי אופציות (למשל: מטפלת משותפת עם עוד חברה ותינוק. למשל ב': משפחתון קטן של שתי מטפלות ושלושה ארבעה תינוקות).
לי יש רתיעה מגנים בגיל כזה
12/10/14 15:28
313צפיות
בין היתר, ככל שיש יותר ילדים במסגרת, עולה הסיכון למחלות, וגם נראה לי שקשה לתת יחס אישי בתינוקייה. אני בגיל הזה בחרתי במשפחתון. יש דיעות שונות ויש כאלה שמאד מאד מרוצות בגנים. יחד עם זאת, אני לא חושבת שיש פחות מקרי התעללות או פשוט התעלמות מצרכי הילד במקום כמו ויצו ונעמת. אם מטפלת יכולה לדעת להתעצבן רק מחוץ לטווח המצלמות, היא תדע גם לא לעשות את זה כשהמפקחת שם.
יש גם משפחתונים של התמ"ת שבהם יש
12/10/14 18:10
226צפיות
פיקוח. במקרה של בעיה , חלילה, ניתן לפנות לרשות המקומית. יש רשויות מקומיות שיש בהן מעונות של החברה למתנ"סים. שווה לבדוק. 
בכל מקרה, גם בגן פרטי, את יכולה לתשאל הורים מחוץ לגן סביב שעות הפיזור 16:00-17:00 ולהתרשם. 
אני פיטרתי מטפלת אחרי שלושה ימים
12/10/14 09:04
640צפיות
של חפיפה המטפלת של הבן האמצעי.
(חשוב לציין שלגדולה הייתה מטפלת מדהימה).
 
הייתי אמורה לחזור לעבודה , אספתי את עצמי והכנסתי אותו לתינוקיה של הגן של הגדולה. בדיעבד - צעד חכם מאוד. עם הקטנה כבר לא חישפתי מטפלת.
 
אני מעדיפה גנים כי שם יש יותר עיניים ויותר ידיים. יש לא מעט גנים טובים, תתחילי מקבוצות FB לאיזור מגורייך ותקבלי מיליון המלצות.
אם את מתל אביב
15/10/14 19:16
156צפיות
אז יש לי המלצה למטפלת לא זולה אך מזן .היתה מטפלת בביתנו שנתיים ואף בביתם של מכרים הגרים בקרבהצלחה שתי משפחות ביקורתיות להפליאהתוצאות מדברות בעד עצמן- עדיין באה באופן מזדמן לביבי סיטר בשני הבתים.אם מתאים את מוזמנת ליצור קשר. נדמה לי שהיא עדיין פנויה השנה.
גם אני יכולה להמליץ על מישהי מתל אביב (שטיפלה באחד מילדי)
16/10/14 20:13
84צפיות
היא גרה בנווה שרת.
 
אם את מעוניינת תכתבי לי מסר.
º
פינת השאלה הקטנה
11/10/14 12:10
56צפיות
חיסון שפעת - מה ההבדל בין הזריקה לטיפות?
11/10/14 12:11
152צפיות
החלטתי לראשונה להתחסן ולחסן את הילדים, משום מה חשבתי שהטיפות זה אותו החיסון רק בגרסא "ידידותית לילדים", אבל אני מבינה שטעיתי ולא מדובר באותו החיסון.
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון מהו ההבדל ומה עדיף לילדים ולי.
תודה רבה מראש וחג שמח.
אפרסקה
תרסיס - נגיף מוחלש; זריקה - נגיף מומת
11/10/14 23:15
188צפיות
הבנתי שיש כאלה שלא יכולים להתחסן בתרסיס (בעיות נשימה/ריאות?!), ובטח קיים גם מקרה הפוף (שאלו אותי אם אני אוכלת ביצים לפני החיסון, אז כנראה שמי שיש לו אלרגיה לביצים לא יכול לקבל בזריקה).
 
ספציפית בשנה שעברה (הראשונה בה התחסנו), המור והקינמון רק נולדו, ולכן התבקשנו להתחסן בזריקה, כדי שלא בטעות ידבקו (אסור לחסן מתחת לגיל חצי שנה).
 
אהה, וספרי זה מגיל שנתיים, ובתשלום.
להבנתי, בגלל שהתרסיס מוחלש ולא מומת
12/10/14 16:06
215צפיות
יש יותר מקרים של מחלה בעקבות החיסון.
לעצמי הסברתי שהיתרון שלו שאינו כואב או מרתיע ילדים, החסרון הוא הסיכון הנ"ל.
 
בנוסף מאותה סיבה יש יותר סיכון להדביק אחרים
12/10/14 16:51
166צפיות
זה משמעותי במיוחד אם יש במשפחה מאותגרים חיסונית.
כמו למשל פגים או תינוקות רכים
12/10/14 22:48
94צפיות
(הסיבה שעשינו חיסון בזריקה בשנה שעברה)
תודה, אז מנסה לסכם לעצמי: עדיף הזריקה?
12/10/14 20:44
146צפיות
אם נניח מתגברים על הבאסה הרגעית בחיסון הכואב מול התרסיס שלא, יש יותר סיכוי לפתח סימני שפעת קלים בתרסיס?
אנחנו מתחסנים בשנים האחרונות בשניהם -
12/10/14 20:57
232צפיות
הגדולים בזריקה, הצעירים בתרסיס. לא נרשמו שום תופעות לואי או הבדלים במדגם הבלתי מייצג שלנו.
 
(התחסנו ביום ראשון, לפני שבוע, לכולנו שלום ).
החיסון המוחלש נחשב יעיל יותר מהמומת בזריקה
13/10/14 00:03
233צפיות
מכיוון שדרך הפעולה שלו דומה לדרך הטבעית של ההדבקה (נזלת... דרך רירית האף) ולכן מתפתחים בתגובה לו גם נוגדנים מסוג IgA בריריות האף, בנוסף לנוגדנים בדם.עם זאת , החיסון מכיל את אותם וירוסים כמו החיסון המומת בזריקה.מבחינת פרופיל תופעות הלוואי אין הבדל משמעותי בין המומת למוחלש, תופעות הלוואי הן ענין אישי ומניסיוני רוב המחוסנים לא מפתחים תופעות לוואי בכלל או תופעות לוואי קלות.אם אין בעיה של דיכוי חיסוני או אסטמה או הריון או מצה של מחלה כרונית  אז אין יתרון לזריקה על פני התרסיס (פרט לעובדה שהזריקה חינם והתרסיס עולה כסף). התרסיס מוגבל מגיל שנתיים עד 49.אני אישית מחסנת את ילדי והאיש בתרסיס (פחדנים אין מצב לשכנעם לזריקה) ואת עצמי במומת (מסיבות בריאותיות).בכל מקרה מה שחשוב שתחסני ולא כל כך משנה באיזה סוג.בהצלחה ורק בריאות!
º
דלקת בשד בהנקה? מה עושים?
11/10/14 19:52
95צפיות
הולכים מחר בבוקר לרופא המשפחה לקבל טיפול
11/10/14 22:05
214צפיות
בד׳״כ יש צורך בטיפול אנטיביוטי.ובינתיים - לרוקן את השד, אם יש סתימות לעסות את הסתימה תחת מים חמימים במקלחת.אם אין סיבה רפואית לא לקחת - אפשר לקחת אדוויל/נורופן (אחרי אוכל) שיש להם אפקט נוגד דלקת מפחית כאבים ומוריד חום.החלמה מהירה!
רופא ובהקדם
12/10/14 12:05
135צפיות
אני קמתי עם דלקת כזו לפני שבוע עם חום גבוה. צצה משומקום. אדויל לא עזר ואפילו לא הוריד לי חום (אקמול כן). למחרת בבוקר התחלתי לקחת אנטיביוטיקה ותוך יממה הייתי בנאדם חדש. התאימו לי כמובן אנטי' שמותר להמשיך להניק איתה.
בינתיים עד הרופא/ה - לגבי מה "לא עושים"
12/10/14 16:48
224צפיות
אם אני זוכרת נכון, לא מפסיקים להניק (או לפחות לשאוב אם הנקה בלתי אפשרית) - כדי להמשיך לרוקן את השד כל הזמן. 
שרשור פורומים שאולי עוד אין בתפוז....
97תגובות
08/10/14 18:13
914צפיות
בהמשך להודעה למטה על "פורום תעלומות" תוהה איזה עוד פורומים הזויים טרם נוצרו והיה כדאי. דברים כמו.... (תרגישו חופשי להיות יצירתיות ולהוסיף)

(המשך...)
בהמשך להודעה למטה על "פורום תעלומות" תוהה איזה עוד פורומים הזויים טרם נוצרו והיה כדאי. דברים כמו.... (תרגישו חופשי להיות יצירתיות ולהוסיף)
פורום תוכנית לידה

הכיני עצמך ללידה

עכשיו בפורום תוכנית לידה בתפוז >>

ד

לייעוץ אורולוג ילדים

לד"ר יובל בר יוסף אורולוג ילדים מוסמך לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה