לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

מה קורה במצב הפוך ?
03/05/15 15:43
558צפיות
מה קורה במצב הפוך מלשון קשורה?שאין בכלל חיבור?
אז הלשון צפה בחלל הפה בלי עוגן בכלל
04/05/15 09:31
364צפיות
תוצאת לוואי אפשרית - שאז כותבים כל מיני שטויות בפורומים
04/05/15 11:15
277צפיות
רציתי לכתוב תגובה ואז התחלתי לדמיין את הבעיה הנשאלת והרחקתי דמיין.
(למה לשאול שאלה כזאת מופרכת מלכתחילה עדיין לא הבנתי)
יש לי הרושם שזו אותה דמות
04/05/15 11:22
292צפיות
שמתעניינת במצבי קצה רפואיים (ע"ע עוד בדף הזה על התקנים)
 
º
מה עושים שהרופא לא מצליח להוציא את התתקן ?
01/05/15 18:33
188צפיות
º
הולכים לרופא אחר?
01/05/15 20:59
66צפיות
תלוי בנסיבות.
02/05/15 11:14
277צפיות
אפשר לנסות שוב, אבל לפעמים אין מנוס אלא להוציאו בהרדמה מלאה.
קרה לי, ופניתי לרופא אחר, בהמלצת חברה בפורום כאן, שהצליח
02/05/15 21:11
307צפיות
כבר לא זוכרת את שמו, אבל אני יכולה לנסות לבדוק.
האם מישהי התנסתה
29/04/15 11:07
952צפיות
בתרופות נגד חרדה?
אני מרגישה כי אני זקוקה לטיפול תרופתי עקב התקפי חרדה שאני חווה.
אני חוששת מאוד מתופעות לוואי.
התקפי החרדה נגרמים כיוון שאני עם 2 ילדים קטנים בבית בבקרים ללא סיוע, עד שבעלי מגיע מהעבודה.
הילדים אמורים להירשם למעון לשנה הבאה ברגע שההרשמה תיפתח, כך שזהו מצב זמני.
אבל אני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת להתמודד עם התקפי החרדה בעצמי ואני זקוקה לטיפול.
אז אני אודה למישהי שיש לה ניסיון עם התרופות האלה שתוכל להסביר לי עליהן כאן או במסר.
תודה רבה!
 
הייתי קרובה , ולא
29/04/15 16:10
359צפיות
אני שמחה שאת לוקחת את הזמן לברר, ושוקלת ברצינות.
גם אני הייתי שם, כבר הפך בלתי נסבל.
יש שלוש בעיות:
התרופות עוברות בהנקה _אם רלוונטי)
התרופות ממכרות (ותיכף יגיעו המון דעות מנוגדות)
לתרופות תופעות לוואי חמורות, בלתי צפויות ושלא נחקרו מספיק לטווח ארוך.
אני אישית, נרתעתי הכי מההתמכרות, ומתופעות הלוואי. 
וודאי וודאי מההנקה, רק שלצערי רופא המשפחה (המחליף) נתן לי לאחר עשר דקות שיחה, כאילו היו סוכריות מנטוס, ללא התרעה על אף אחד מהסעיפים.
החלטתי לתת עוד כמה שבועות, ולהמנע מהתרופות.
זה שנותנים אותן בקלות, ממש לא מעודד אותי.
אלה הן תרופות פסיאיטריות לכל דבר.
 
יש תרופות הרגעה קלות בבית המרקחת, אולי תנסי?
בבקשה, קחי עזרה, בבקשה? גם אם זה אומר לקחת הלוואה מהבנק. 
אל
תהיי
לבד.
נסי כמה מישורים וראי אם יש שיפור.
אם, בהתייעצות עם בעל מקצוע טוב, את מבינה, שהיתרון עולה על החסרון, או יש סכנה חס וחלילה לך ו/או לילדייך - אז התרופה בשבילך.
אבל נסי עזרה, ייעוץ, תזונה, יציאות החוצה, ושיחות עם חברות וכל מה שאפשר קודם...
 
דעתי האישית, מנסיוני האישי.
 
 
תודה
29/04/15 18:13
202צפיות
אני לא מניקה.
ניסיתי מספר תרופות ללא מרשם ללא הועיל. ניסיתי גם דברים אחרים שלא עזרו לי.
תודה בכל מקרה.
אני עונה מנסיוני המקצועי, לא האישי
29/04/15 20:38
408צפיות
אני מתייחסת רק לענין התרופתי, יש גם טיפולים בחרדה שאינם תרופתיים שכדאי לשקול , כגון שיחות , טיפול פסיכולוגי, דמיון מודרך/היפנוזה ועוד. אפשר גם לשלב.
 
לגבי טיפול תרופתי לדיכאון או לחרדה- בד׳״כ מדובר בתרופות ממשפחת הSSRI )ממשפחת הפרוזאק).
זה נכון שהתרופות עוברות בהנקה אך הן לא אסורות לחלוטין בהנקה ויש מקרים שבהם ניתן לתת אותן עם מעקב צמוד אחרי היונק ובהתאם לגילו.
לגבי התמכרות לתרופות זו לא תופעה מוכרת במקרה של SSRI, כן יכול לקרות בשימוש בבנזודיאזפינים אך תרופות אלו (ואבן, וליום, לוריבאן) לא אמורות להנתן לתקופה ארוכה ועדיף לתת אותן SOS עד שהSSRI יתחילו לעבוד.
לגבי תופעות לוואי חמורות, זה לא נכון ברוב רובם של המקרים תופעות הלוואי, אם קורות, הן קלות וחולפות עם ההתרגלות לתרופה.
º
טוב לדעת. תודה
29/04/15 21:31
33צפיות
התנסיתי בתרופות נגד דכאון. טוב שאת לוקחת טיפול
29/04/15 16:15
365צפיות
ואולי גם יש אפשרות שאדם נוסף יהיה איתך לכמה שעות? זה לא לכל החיים, הילדים גדלים...
אני מקבלת עזרה מאנשים אחרים
29/04/15 18:14
268צפיות
אבל לא על בסיס יום יומי, כרגע אין אפשרות כזו.
אני לא בדיכאון, אבל אני סובלת מחרדות.
שמחה לשמוע. והרבה הצלחה. אני מכירה מקרוב
30/04/15 07:16
186צפיות
כמה אנשים שהתנסו נגד חרדה ואלה היו סיפורי הצלחה נהדרים אחרי כחודש של התאמה.  
חשוב שתרופה תתאים לך
29/04/15 21:10
259צפיות
מנסיון אני יודעת שלוקח זמן להתאים תרופה. לא תמיד התרופה הראשונה מתאימה ועוזרת. אולי שווה לך לבצע התאמה גנטית של תרופה, מהרופאה שלי אני יודעת שיש קיט גנטי חדש שמאפשר התאמה מדויקת. אם אני לא טועה השם שלו הוא נוירופמגן. בהצלחה ואל תשכחי שהילדים גדלים :)
תודה
29/04/15 21:30
122צפיות
ברור לי שזה זמני, אני בטוחה שבע"ה בשנה הבאה כשהם יהיו בגן יהיה הרבה יותר קל.
אני לוקחת תרופות נגד דכאון
30/04/15 08:00
408צפיות
לא כל הזמן.
יש נקודות לאורך השנים בהן שאני מרגישה את הדכדוך משתלט עלי,  אז אני נעזרת בנוגדי דכאון לתקופה. שכרווח לי אני מפסיקה. נעזרת בפסיכיאטר כל פעם שיש התמוטטות שכזו.
אחותי מטופלת בצורה דומה גם כנגד חרדות.
 
מנסיוני האישי (ושלי בלבד!!!), עדיף להעזר בתרופות לפני שמגיעה התמוטטות גדולה שמקשה על התפקוד השוטף של החיים.
ללכת לטיפול שיתאים לך - תמיד כדאי. זה לא תמיד בא במקום. לפעמים רמת החרדה/ הדכאון חזקה ויש לשלב גם טיפול תרופתי על מנת להגיע לאיזון ורוגע נפשי.
 
º
30/04/15 12:24
13צפיות
אמרת לטעמי את הדבר החשוב ביותר
01/05/15 00:03
200צפיות
" נעזרת בפסיכיאטר כל פעם שיש התמוטטות שכזו"
 
לי נתן אותם רופא המשפחה באותה קלות שנתן אקמול. 
º
לא מבינה בזה כלום, אבל שולחת
30/04/15 18:51
54צפיות
היה לי ניסיון חד פעמי עם חצי כדור ציפרלקס
30/04/15 21:36
281צפיות
האפקט היה מיידי ומרגיע (אולי קצת מטשטש), חוויה מוצלחת בסך הכל.
הסתובבתי עם הכדורים בתיק כמה שבועות אבל לא השתמשתי בהם שוב.
אני לא אמא אבל מטפלת בילדים במקצועי ומטופלת בכדורים
30/04/15 22:27
368צפיות
פסיכיאטריים נגד חרדות
מבחינתי הטיפול מציל
ושואלת, את יודעת מה מביא אותך להתקפי החרדה?
כן
30/04/15 22:31
263צפיות
כתבתי בהודעה הראשונה שלי שאני אמא לשני קטנים שאינם הולכים לגן, לא מבחירה, וכמה שאני שמחה ומאושרת שיש לי אותם ב"ה מאוד קשה לי להיות בבית כבר 3 שנים.
ואין עוד אמא במצבך שאת יכולה לפגוש
01/05/15 07:23
240צפיות
כמעט בכל בית שעבדתי מצאתי אמא או שתיים להפגש איתן לפחות פעמיים בשבוע במגרש משחקים ואחרכך עברנו לאחד הבתים להיות ביחד
יש
04/05/15 17:55
54צפיות
ונפגשתי עם כמה אמהות תקופה מסויימת.
זה נפסק מסיבות מסויימות שלא תלויות בי.
אני עדיין מחפשת בנות שאוכל להיפגש איתן.
לא יודעת עד כמה זה בכלל אפקטיבי אנחנו עוברים דירה בקיץ ככה שנראה לי שזה מאוחר מדי..
בדיוק עכשיו אני מפסיקה לקחת
04/05/15 11:20
183צפיות
וקשה לי להחליט אם אני ממליצה או לא...
מצד אחד, זה עזר לי להתגבר על תקופה קשה מאוד בחיים. (קחי בחשבון שלוקח זמן עד שמתחילים להרגיש הטבה. כשבועיים שלושה).
מצד שני, זה הרג כל אופציה לסקס.  מסתבר שזו תופעת לוואי נפוצה מאוד. זו תופעת הלוואי היחידה שחוויתי אבל מן הסתם זה משתנה מאחד לשני.
מצד שלישי... הגמילה לא פשוטה. טוענים שזה לא ממכר, וזה אולי נכון עקרונית, אבל יש תופעות פיזיות לא פשוטות, לפחות במקרה שלי, ולמרות שהפסקתי מאוד בהדרגה (למשל כאבי ראש וסחרחורות).
וגם, לפעמים כשמפסיקים, הנפילה קשה יותר ממה שהיה קודם. לפחות לתקופה. 
בקיצור, זה נורא תלוי. אישית החלטתי לקחת רק כשהרגשתי שממש אין לי ברירה. 
אם את חווה תקופה קשה שיש לה תאריך סיום ספציפי, אולי שווה למצוא פיתרון אחר, אפילו טכני (עזרה של בייביסיטר למשל).
תודה על התשובה
04/05/15 17:51
100צפיות
בהחלט גרמת לי לחשוב מחדש.
מצד אחד אני זקוקה להקלה אבל מצד שני נראה שיש לזה מחיר לא פשוט.
אני ממש מתלבטת.
מחר יש לי תור לרופאה שלי עליי להחליט עד אז..אם היא בכלל תיתן לי משהו, גם זה בכלל לא בטוח..
יהי רצון שאחליט נכון..
בהצלחה, תרגישי טוב
05/05/15 08:55
53צפיות
גם אם את מקבלת מרשם את לא חייבת להחליט מייד. תקני את הכדורים ותשימי בארון, את יכולה לחשוב על זה כמה זמן שאת רוצה. לא צריך להחליט בלחץ.
º
תודה על התשובה
04/05/15 17:51
18צפיות
לוקחת לדיכאון
07/05/15 20:44
37צפיות
אבל אלו תרופות שעוזרות גם לחרדה. יש תרופות שלא ממכרות ויכולות לעזור לך מאד. תופעות הלוואי שרשומות בעלון נשמעות מפחידות אבל בפועל לא חוויתי אף אחת מהן חוץ מירידה בחשק. את יכולה לנסות לראות איך משפיע עליך או לקחת לתקופה מסויימת. יש גם תרופות שנלקחות במקרי SOS והן כן ממכרות, אבל אולי שווה להחזיק בהישג יד. לפעמים מספיק לדעת שהן בהישג יד כדי להרגיע...  
יש תרופות שלא ממכרות?
22/05/15 13:11
4צפיות
אין דבר כזה. אלא אם כן הן עשויות מצמחים. 
ההגדרה של ממכרות
22/05/15 19:55
5צפיות
היא שעם הזמן הגוף מתרגל וצריך להעלות את המינון, ושיש קושי משמעותי להפסיק. לפי ההגדרה הזאת ציפרלקס ודומיו לא ממכרים.
יש קושי משמעותי להפסיק
24/05/15 20:55
5צפיות
 
אין לי נסיון בכך, אבל קראתי המון, ממש המון. יש קושי להפסיק ויש מספיק אנשים שמעידים כעל כך. פשוט למצוא ברשת בלוגים וכתבות. 
רוגל אלפר אחד מהם.
התקן בהנקה
29/04/15 12:54
171צפיות
הי, אני אחרי לידת תאומות מניקה ולא  מקבלת מחזור אם אני יעשה התקן האם אני יקבל?
שלום ומזל טוב! ברוכה הבאה לפורום!
30/04/15 17:20
128צפיות
חסרים הרבה פרטים - כמה זמן את אחרי לידה? מניקה מלא? משתמשת באמצעי מניעה הורמונלי או אחר?
ההנקה בפני עצמה יכולה לגרום לכך שלא תקבלי מחזור, אם את מניקה ההתקן לא יגרום לקבלת המחזור. צריך כמובן לשלול הריון כסיבה להעדר המחזור, אם אינך משתמשת באמצעי מניעה כלשהו.
אם את משתמשת בגלולות גם זו סיבה להעדר מחזור.
|*|פורומים מקצועיים חדשים|*|
30/04/15 10:58
14צפיות
|קדימה|האם אתה בעל עסק קטן או בינוני וצריך ייעוץ בהתנהלות הפיננסית מול הבנק?
האם אתה מעוניין בהכוונה בנושא גיוס הלוואות מהבנקים או מקרנות שונות לטובת העסק שלך?

|שמאל|היכנס עכשיו לפורום מימון עסקים ותקבל את כל המידע הנדרש!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|מטוס|חולמים על חופשה חלומית באוסטרליה?
מתכננים את מסלול הטיול לניו-זילנד ויש לכם שאלות?

|שמאל|היכנסו עכשיו לפורום טיולים באוסטליה ניו-זילנד ותארגנו לעצמכם את הטיול המושלם!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|שמש|אם תמיד חלמתם על חופשה בסקנדינביה ואתה מעוניינים לקבל מידע על היעד היפה בעולם,
פורום טיולים בסקנדינביה הוא בדיוק המקום בשבילכם!

|שמאל|היכנסו עכשיו לפורום טיולים בסקנדינביה ותתכננו את הטיול שלכם!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|מטוס|מתכננים חופשה חלומית לספרד וזקוקים להמלצות על היעדים החמים?
מתלבטים לגבי מלון או מסעדה בפורטוגל ומעוניינים בהכוונה?

|שמאל|היכנסו עכשיו לפורום טיולים בספרד פורטוגל ותקבלו מידע שיאפשר לכם לתכנן את מסלול הטיול האידיאלי ביותר עבורכם!
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה|אם אתם או בני משפחתכם סובלים מאלצהיימר, אין לכם צורך להרגיש לבד.
פורום אלצהיימר נפתח מחדש על מנת לספק לכם זירה נהדרת לשאול שאלות ולקבל את התשובות המקצועיות ביותר.

|שמאל|היכנסו עכשיו לפורום אלצהיימר ושתפו במה שעובר עליכם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
אויי כמה התבאסתי היום
46תגובות
27/04/15 15:45
1645צפיות
כשהפסיכולוגית שמלווה אותנו כבר שנתיים כמעט ומכירה היטב את משפחתינו על שלל האטרקציות שיש לה להציע,
אמרה שלדעתה הגיעה הזמן לעשות אבחון לקטן (וסיפקה גם את האבחון הלא פורמלי שלה - ADHD עם מרכיב נאה של היפראקטיביות).
כי, הוא נכנס לגן עיריה שנה הבאה.
כי, עולה תמונה של ילד מאוד לא מווסת.
...

(המשך...)
כשהפסיכולוגית שמלווה אותנו כבר שנתיים כמעט ומכירה היטב את משפחתינו על שלל האטרקציות שיש לה להציע,
אמרה שלדעתה הגיעה הזמן לעשות אבחון לקטן (וסיפקה גם את האבחון הלא פורמלי שלה - ADHD עם מרכיב נאה של היפראקטיביות).
כי, הוא נכנס לגן עיריה שנה הבאה.
כי, עולה תמונה של ילד מאוד לא מווסת.
כי, גם בגן הוא כבר לא יושב בשום פעילות.
כי, אנחנו לא רוצים שבפברואר הבא יגידו לנו שכדאי לעשות אבחון אחרי שהוא כבר מתוסכל בגן ולא הולך לו.
כי, כי, כי מלא סיבות נכונות.
אבל לא בא לי. לא בא לי. לא בא לי.
שאלון כזה, שאלון אחר, בדיקת אמא ובדיקת דוניה וכו' וכו'.
גם מחזיר זכרונות לא נעימים מהאבחון של האמצעי.
וגם פשוט מבאס.
3 ילדים וילד אחד לא יצא נורמלי. טוב שעצרנו בשלושה. הרביעי היה נולד כנראה עם שש עיניים וזנב.
סדרת וידאו חדשה על המחזור הנשי ופריון עם ד"ר חנה קטן.
28/04/15 13:13
136צפיות
נשים יקרות שימו לב!
בסדרה תגלי:
מהם אמצעי המניעה האולטמטביים? ומה הכי מתאים בשבילך?
כיצד ניתן לאחר את המחזור?
כיצד ניתן לשמר את הפריון?
לידה בגיל מתקדם - מהם הסיכונים והפתרונות?
ועוד ועוד...
לצפייה בסדרה המלאה:
http://editshalevwebinar.ravpage.co.il/hana_katan_Woman_Cycle
 
חדשה כאן:)
27/04/15 17:16
419צפיות
קוראת כאן הרבה אבל עכשיו אוזרת את האומץ גם לכתוב קצת
º
ברוכה הבאה
27/04/15 20:02
22צפיות
ברוכה הבאה
28/04/15 01:16
95צפיות
ספרי קצת על עצמך בקווים כלליים (ברמת החשיפה שמתאימה לך).  ברכות על האומץ!
º
ברוכה הבאה! מה העניינים?
28/04/15 08:03
30צפיות
שאלה קטנה
24/04/15 17:32
452צפיות

 
אבחון - המלצות והכוונות
24/04/15 17:34
535צפיות
שבת שלום
 
אני מעוניינת לעשות לאמצעית שלי אבחון פסיכודידאקטי, וזקוקה להמלצות ורעיונות... אנחנו גרים בנס ציונה, ונשמח להתחיל - ולסיים - בפחות משנה, כך שפנייה דרך קופ"ח פחות רלוונטית לדעתי.
אשמח להמלצות, טלפונים, שמות וכאלה..
 
תודה!
אני לא מכירה באיזור שלכם
24/04/15 19:06
215צפיות
אבל אבחון פסיכודידקטי זה לא דבר כ״כ ממושך, אם עושים פרטי אתם יכולים להיות אחרי תוך חודש...
 
בת כמה היא?
עונה
25/04/15 05:42
135צפיות
בפרטי זה בוודאי לא תהליך ארוך כל כך, לכן זה הכיוון. היא בת 7 וחצי.
 
גם דרך קופ"ח לדעתי לא אמור לקחת שנה
24/04/15 21:07
167צפיות
באיזה קופת חולים אתן, וגם - מה מטרת האיבחון ולאיזה גיל (אפשר גם במסר)
º
25/04/15 05:42
12צפיות
או שלא...
25/04/15 05:48
154צפיות
תפוז לא נותן לי לשלוח. אנסה שוב מאוחר יותר
º
קיבלתי ועניתי
25/04/15 22:04
21צפיות
אנחנו עברנו
26/04/15 20:27
110צפיות
אנחנו עשינו איבחון פסיכו דידקטי במכון ארז המנוף 8 רחובות,.כאשר היתה  בגיל 7.5
08-9465928
האיבחון מתבצע ב 3 פגישות . יש להם מספר פסיכולוגים . עלה לי 2000 שקלים בערך .הייתי מרוצה מהשירות .
אפשר לקבל החזר מהמושלם של הקופה במכונים מסויימים. כדאי לבדוק ראשית את התנאים שלהם. כבר שכחתי מהם. נדמה לי שצריך הפניה מרופא, אך לגמרי לא זוכרת.
בהצלחה!
º
תודה!
26/04/15 21:45
13צפיות
טיול ליער השחור עם ילדים
24/04/15 17:49
330צפיות
פעם ראשונה עם הילדים בחו"ל.מתוכננים לצאת בקיץ אשמח להמלצות לטיול עם ילדות בגיל 4 ו - 6. (יהיה רכב) שהסוכן שאל אם אנחנו רוצים לצאת משוויץ או מאוסטריה לא ידענו מה לענות לו. עד כדי כך קלולסים בטיולים...
תבדקו את האפשרות לצאת ממינכן -
24/04/15 19:04
253צפיות
למיטב ידיעתי מחירי השכרת הרכב שם זולים משמעותית, וזה גם יותר קרוב ליער השחור.
אנחנו גם נטייל שם הקיץ
24/04/15 19:51
216צפיות
אנחנו מגיעים מפרנקפורט (כי אנחנו טסים לא מישראל ולשם הכי נוח לנו להגיע) אבל נראה לי שסוכריה על מקל צודקת והכי טוב להגיע בטיסה למינכן. זו תהיה נקודת התחלה נוחה להגעה לאיזור היער השחור. תוכלו לנצל זאת גם לביקור בטירות הסמוכות (נויישוונשטיין והוהנשוואנגאו).
גם אנחנו מתכננים לטייל שם
25/04/15 07:06
203צפיות
טיסות ישירות מישראל לאיזור יש לציריך, באזל ובאדן באדן. שתי האחרונות הן בחברות לואו קוסט אז סוכן הנסיעות לא יציע לכם את זה (באזל - איזיג'ט, באדן באדן - גרמניה אייר). לציריך יש טיסות סדירות (אלעל/ סוויס) ואפילו לא מאוד יקרות, אבל אם אתם רוצים לשכור רכב בשדה בתעופה זה יהיה בשוויץ וזה אמור להיות משמעותית יותר יקר מאשר לשכור באוסטריה או גרמניה.
בגרמניה אפשר לטוס בטיסות סדירות למינכן או פרנקפורט, בשתיהן אפשר לשכור רכב יותר בזול. פרנקפורט נמצאת מרחק שעתיים נסיעה מהקצה הצפוני של האיזור, מינכן כשלוש שעות ממרכז האיזור. נשמע לי רחוק לטוס לאוסטריה.
מצד שני, אם למישהו יש המלצה על מקומות לינה, אשמח לשמוע.
לא משווייץ.
25/04/15 19:40
216צפיות
גם כי מחירי השכרת הרכב יהיו גבוהים יותר, וגם כי כדי לצאת משווייץ תצטרכו לרכוש מדבקה שמאפשרת נסיעה באוטוסטרדה ובשווייץ זה סיפור לא זול למיטב זכרוני.
(וגם כי אם בדרך חזרה תרצו לקנות משהו לאכול בשדה התעופה, תשלמו הון ).
אנחנו טסנו לבזל
27/04/15 15:56
109צפיות
שדה התעופה בבזל מחולק בין שוויץ לצרפת, שכרנו רכב מהצד הצרפתי ב- 1,000 ש"ח פחות מאשר באותה חברת השכרת רכב באותו שדה תעופה מרחק 2 דקות הליכה מהצד השוויצרי... 
קרוב ליער השחור, טיסה זולה, מומלץ.
חייבת להוסיף משהו לגבי הרכב-
27/04/15 17:11
172צפיות
אנחנו עשינו טעות איומה בטיול הראשון שלנו לאירופה (רק אני ובעלי) שהשכרנו מחברה אירופאית. שירות נורא והיום והמחיר קפץ פי 2 במפתיע ברגע התשלום. בטיול עם הקטנה לפני חצי שנה השכרנו דרך אלבר שהיא הזכיינית של טריפיטי ודולר בעולם ובאמת שלא היו תלונות. הכל התהל פיקס והמחיר היה סבבה לגמרי יחסית למה שבדקנו.
ואגב גם אני ממליצה לצאת ממינכן, היא מדהימה:)
הסרת שיער באמצעות קרן אור - שמעתן על זה?
26/04/15 14:40
248צפיות
ואם כן - מה אתן יודעות על זה? זה נגיש ופשוט אצל קוסמטיקאיות או לחפש רשת מוכרת? וממה להיזהר? 
 
בקיצור - הרבה סימני שאלה, ותודה מראש לעונות...
אני עושה אצל הקוסמטיקאית.
26/04/15 15:12
279צפיות
זה זמין ונוח.
עשיתי סדרה של 5 טיפולים בחורף שעבר, וכעת אני באמצע הסדרה השניה של 5 טיפולים נוספים.
בבית השחי זה עבד מצויין ממש. כמעט שאין לי שם שערות עכשיו, ואלו שיש, דקות ועדינות. לא גילחתי כבר כמה שבועות וממש לא מרגישה צורך.
השערות ברגליים, לעומת זאת, פחות מתרשמות מכל העניין הזה. יש קרחות, בהחלט יש דילול, אבל ממש לא ברמה שתפטור אותי מהסרת שיער ברגליים בקיץ הקרוב.
שוקלת מה לעשות כשתיגמר הסדרה הנוכחית. לעבור ללייזר?
אני עושה טיפולי אינפרא אדום
27/04/15 12:10
208צפיות
התחלתי לפני 6-7 שנים. מאז היו הרבה הפסקות.
בהתחלה הטיפולים היו אינטנסיביים, פעם בחודש.
בבית השחי אין כלום.
ברגליים דרוש טיפול "תחזוקה" פעם בשנה. באיזור הביקיני הבעייתי עושה טיפול פעמיים-שלוש בשנה.
 
אני מאוד מרוצה.
ד"א, אני עושה אצל קוסמטיקאית במודיעין.
º
אני חושבת לעשות במפשעה. האם זה כואב?
27/04/15 13:11
61צפיות
ממש לא כואב.
27/04/15 17:13
216צפיות
אם את מרגישה משהו, תבקשי להוריד עוצמה.
לעומת זאת שמעתי שטיפולי לייזר כן כואבים.
 
 
º
זה עם דובוני אכפת לי??
27/04/15 03:31
62צפיות
עובד רק על שיער כהה
27/04/15 10:22
260צפיות
אם השערות שלך בהירות, חבל על הזמן והכסף. זה לא יתפוס.
 
ולא עובד על אזור הפנים, כי זה אזור שמושפע מפעילות הורמונלית. אצלי זה רק הגביר את הצמיחה
 
ברגליים זה דווקא עבד לי מעולה, אבל בבית השחי לא הצלחתי להגיע לתוצאות - כנראה ששורש השערות שלי בהיר, ולכן לא עבד.
עזרה בבקשה ........
27/04/15 15:49
316צפיות
מחפשת עבור עמותה ללא כוונות רווח, מקום (אינטימי כמה שאפשר) לעריכת מפגש לכ-100 משפחות עם ילדים ביום שישי 19/6 או ב27/6 בצהריים 
הילדים בגילאי 3-5 סך הכל כ-350 אנשים .
העלות צריכה להיות כ-50 ש"ח למשפחה .
לארוע מוזמן קונסול ממדינה זרה.
חשבתי על לימפופו, (מי שלא מכיר בריכה וגימבורי בקיבוץ אייל) , הבעיה שלהם שמדובר על כמות גדולה של אנשים .
אשמח אם למישהי יש רעיון נחמד. .
תבורכו.
פרק ב' - איך מוצאים אותו?
25/04/15 10:05
814צפיות
(התלבטתי איזה אייקון לצרף לנושא, בסוף ויתרתי כדי להשאיר את העגמומיות בחוץ).
 
אז אני גרושה כבר שנתיים. יש ילד אחד מתוק בן 6. מאד רוצה זוגיות ומוכנה לעבוד קשה בשבילה.
לאחרונה ניסיתי להיכנס לגוב האריות שנקרא אתרי הכרויות, וכה רב היה מפח נפשי
מתברר שאני לא "עוברת" אתרי הכרויות. הטקסט נראה לי בסדר (אני כותבת וקוראת במדיות החברתיות כבר למעלה מ-15 שנים, ככה שאני די בטוחה בעצמי בקטע הזה), התמונה היא תמונה מקצועית שצולמה במיוחד למאורע וסחטה תגובות כנות משלל חבריי: וואו. לא דוגמנית העשור, אבל רחוקה מלהיות מבהילה. תמונות נעימות.
אז מה אני עושה לא בסדר?
אני פונה לגברים שנראים לי מעניינים ומתאימים - ולהפתעתי הרבה אחוז התגובות עומד על 0 עגול. לא 2%, לא 0.5%, 0% עגול וגדול. 
אפילו בדקתי אם חיבור האינטרנט שלי עובד
 
אנחנו כבר לא בשלב הצבא/אוניברסיטה שמהווה קרקע פורייה להיכרויות מסוג אלו, ואני גרה במושב משפחתי להחריד, ובכל זאת אני רואה אנשים סביבי מוצאים פרקי ב' וחיים איתם בשלווה ובשלום.
 
אז איך מוצאים אותו???
 
אשמח לכל אינפוט מהנשים החכמות שכאן.
גם אני במצבך ובגילך....
25/04/15 13:08
574צפיות
מנסיוני באתרי היכרויות לא מקובל שנשים יפנו לגברים.
אם מישהו מעניין אותך, את יכולה במקסימום להסתכל לו בפרופיל ולקוות שהוא יפנה אליך. 
גם אני פניתי לגברים בהתחלה, קיבלתי 0 תגובות ולאחר התייעצות עם ידיד טוב שלי קיבלתי "שטיפה" שזה לא מתפקידי לחזר, שזה פטתי וכו'. 
במשחק החיזור אישה אמורה להיות פסיבית. אני יודעת שזה קשה לפעמים, אבל אלה הם כללי המשחק
היי, אני מנסה לענות לך ספונטנית
25/04/15 13:56
555צפיות
אני חושבת שלא כדאי לך להסתמך על אתרי היכרויות. כלומר, זה בסדר גמור שנרשמת אליהם, אבל לא כדאי לבנות עליהם יותר מדי, ומכיוון שהחיפוש אחר בן זוג חשוב לך, כדאי לך לעשות כמו שאמר ראש ממשלתנו, ולא לשכוח את החיים עצמם  
 
ולמה אני מתכוונת? אני גם גרושה כמעט שנתיים, אני לא רשומה באתרי היכרויות, והתחילו איתי כמה וכמה גברים, בעיקר בשנה האחרונה. זה קורה. לא יצא מזה כלום עד כה כי לא הייתי מעוניינת בהם, אני מאוד בררנית ושלמה עם זה, ואני לא ממש מוכנה 'לעבוד קשה' בשביל זוגיות חדשה כפי שאת מוכנה (אין בזה שום ביקורת כלפייך או כלפיי, רק ציון עובדה). אבל מי הם אלה שהתחילו איתי, ולמה הם התחילו איתי? יש לומר שאני בשנות ה-40 לחיי, לא צעירונת, ולא נראה לי שאני האישה הכי מדהימה ביופיה בישראל (כלומר, אני חיה בסבבה עם המראה החיצוני שלי, אבל  לדעתי לא חסרות נשים נאות). מתחילים איתי כנראה כי יוצא לי, כחלק מאורח חיי ובעיקר עבודתי, להסתובב הרבה ולדבר עם אנשים שונים. כמעט כל שבוע אני מדברת - שיחה רצינית, לא דו שיח של למכור למישהו איזה מוצר - עם אנשים חדשים. אם אני מונה את אלה שהתחילו איתי (אני לא מתכוונת לכאלה שזורקים איזו הערה ברחוב, אלא על ניסיונות יותר רציניים להתחיל), אצל רובם זה באמת קרה כשהזדמן להם לדבר איתי בהקשר לעבודה. לפעמים אחרי כמה פעמים שיצא לי לדבר איתם, אז הם ניסו להתחיל איתי.
 
אם הייתי עובדת במקום עבודה שלא מאפשר את זה (נניח, במקום עבודה סגור, או על טהרת הנשים), וזה היה מאוד חשוב לי למצוא פרק ב', אני מניחה שהייתי מנסה ליצור סיטואציות כאל, ע"י השתתפות בפעילויות שונות. בהקשר הזה יש לציין כשאני נזכרת איך התחילו שלוש מערכות היחסים הרציניות שהיו לי בעבר, אז את הראשון הכרתי דרך תקשורת בין מחשבים בצבא (כלומר, בעצם, במסגרת העבודה שלי אז), את השני במהלך טיול קבוצתי, ואת השלישי דרך פורום ברשת שלא עסק בהיכרויות אלא בנושא אקטואלי שהיה על סדר היום. ובקיצור - שוב אנחנו מגיעים לאמרתו של ראש ממשלתנו על החיים עצמם...
 
בהמשך לתשובה של כרמיון - יעזור אולי אם תוסיפי פרטים
25/04/15 14:55
440צפיות
ספרי על מערכות היחסים הקודמות בחייך (או הפוטנציאלים למערכות יחסים קודמות שלא הבשילו לכלל שום דבר) - איך הן התחילו? 
עוד וגם: 
* המושב המשפחתי להחריד - יש בסביבתו גם אזורים עירוניים יותר שאת יכולה לעשות בהם דברים שיחשפו אותך לאנשים חדשים שאת לא מכירה? (חוגים, פעילויות וכו')
* אולי המושב המשפחתי הזה לא מתאים לך בשלב הזה של חייך?....
 
<עם השאר לא יכולה לעזור כי לא מבינה באתרי הכרויות. אבל כן מכירה איך זה עובד בעולם הלא וירטואלי >
לא מניסיון אבל נראה לי שעובד-
25/04/15 15:05
540צפיות
מטרטרים לכל סביבתך שתכיר לך.
מבהירים שאת בשלה להיכרות - בלי רמזים או ציפיות שמישהו יבין לבד. פשוט מיידעים - אם יש גבר סביר ופנוי מגיל x  - שיכירו בינכם ואת תחליטי משם והלאה.
ככל שתלאי אנשים בפרטים והסתייגויות תאלצי אותם לקחת אחריות על טיב האדם והם יזהרו וימנעו.
לגבי חוגים/ טיולים ועוד לפנויים פנויות - אני לא מתמצאת ונראה לי מביך נורא.
פעילויות יכולות להיות לאו דווקא מכוונות לפו"פ
25/04/15 15:20
379צפיות
 
 
º
25/04/15 21:38
13צפיות
בת כמה את בערך?
25/04/15 22:07
432צפיות
אם בתחילת השלושים פלוס מינוס, אולי יש לי מישהו להכיר לך
º
35, כמו שכתוב בכרטיס
25/04/15 22:20
83צפיות
º
שלחתי מסר
26/04/15 20:54
25צפיות
איך מוצאים..אכן זה לא פשוט.
25/04/15 22:11
553צפיות
נמצאת בנישואים שניים, פרק ב' כבר כשנה.
 
וזה לא היה קל למצוא, היו הרבה עליות ומורדות במהלך השנים האלו, בני זוג שונים, חברים..
גם אני נכוויתי מרשתות חברתיות ואתרי היכרויות למיניהם (אם כי לאחרונים הייתי רשומה רק בשנה האחרונה לגירושיי), והתמודדתי עם השאלה שאת שואלת: איך במקום הזה ובזמן הזה בחיים שלי אני מוצאת זוגיות?
 
את בן זוגי היכרתי דרך שילוב של שני דברים: גם יוזמת שידוך באמצעות חברה, וגם דרך אתר היכרויות.
חברה שלי פגשה אותו לדייט דרך אתר היכרויות, ועוד בדייט עצמו, היא החליטה שיותר מתאים לו להכיר אותי. היא ניסתה להכיר בינינו, אך גם אז עברה חצי שנה עד שנפגשנו בעצמנו. בזמן זה מדי פעם התכתבנו דרך האתר, אבל שום דבר לא ממש יצא מזה עד שבסוף נפגשנו.
אני לא חושבת שיש כללים ברורים לאיך באמת למצוא זוגיות, אבל אני מניחה שזה פשוט קצת כמו חיפוש עבודה: מנסים המון דברים, לא מהססים לנסות דברים חדשים, עד שבסוף מוצאים. והעיקר,ללכת עם האינטואיציה לך, ומה שמרגיש לך נכון וטוב בשבילך.
אני במהלך הגירושים הרביתי לצאת עם חברים חדשים, להכיר עוד אנשים, לצאת לטיולים כאלה ואחרים, פעילות התנדבותית (שם היכרתי את אותה חברה שיזמה ביני ובין בן זוגי את ההיכרות),ובעצם כל פעילות שהובילה אותי להכיר עוד ועוד אנשים. אז נכון שלא תמיד הייתי פעילה ונמצאת בחברה, אבל בגדול ניסיתי תמיד להיות "פעילה", ולא להישאר בבית.
ובעיקר, גם ברגעים הקשים של הבדידות (והיו לא מעט כאלה), תמיד הייתה לי התחושה שזה עוד יקרה, כי זה מה שאני מייחלת לו, ואלו החיים שמתאימים לי, זוגיות ומשפחה.
אז אי לא יודעת אם מה שכתבתי עזר, אבל אני מקווה שזה כן עזר להפיג במעט את התחושה שאת לבד בעניין.
ואני מאחלת לך למצוא אהבה וזוגיות.
º
תודה רבה
25/04/15 22:19
52צפיות
º
25/04/15 22:24
16צפיות
º
כתבת יפה ומועיל
27/04/15 15:35
30צפיות
אני חושבת שכדאי לבחון שוב את הטקסט והתמונה- בעיניים של גבר.
25/04/15 22:23
497צפיות
אני בפרק ב'. מצאנו אחד את השנייה באתר הכרויות ודרכו גם יצאתי עם כל מיני אחרים (הזויים יותר ופחות ).
שני ילדים מזוגיות פרק א' ועכשו אני בהריון שלישי.
לגבי השאלה:
צריך להתאים את הטקסט והתמונה כדי שזה יעבוד לך באתרים האלה.
ראשית, האם *פונים אלייך*? אפילו בחורים בני 20-30/בני מאה/גועליים/ערסים? זה יתן לך אינדיקציה לגבי היעילות של התמונה לפחות.
אם התמונה לא גוררת תגובות, תשקלי לשים דוקא תמונה לא-מקצועית שאת אוהבת, שאת נראית בה מושכת, אבל אנושית ונגישה.
 
גם הטקסט צריך להיות קצר וענייני ככל האפשר.
אני ממליצה לך בחום לשאול גבר באתר, או גבר במציאות (רצוי אחד גס רוח..) מה דעתו על הכרטיס שלך. להתכונן לחטוף ולשמוע דברים לא נעימים, אבל לעבוד עם מה ששמעת ממנו.
 
כי גברים ונשים מסתכלים אחרת, מה לעשות. ויתכן שהתמונה המקצועית נעימה אבל לא מושכת כמו עצמך הבשר ודם (במיוחד אם צולמה למטרות מקצועיות של עבודה.) בעיני, אגב, תמונה מקצועית זה פארש. אבל אני אשה אז זה פחות משנה.
לגבי טקסט- יתכן שהטקסט אינטילגנטי ורהוט אבל לא מזמין כי הוא מתנשא/נשמע רוחניקי/ארוך/רשימת מכולת של דרישות מהבחור.
 
אפשר וכדאי להכנס לכרטיסים של נשים אחרות ולראות מה השפה המקובלת באתרים האלה. אם הפער מאד גדול, אפשר לשנות את הדרך שאת כותבת. אם הפער בין איך שהן נשמעות למי שאת מאד גדול, אולי את לא באתר המתאים.  
 
התמונה הראשונה שלי שפורסמה באתר כזה היתה תמונה מטיול שבו רואים רק חתיכת רגל במכנסי קופיקו. זה היה כי חששתי עדיין לפרסם תמונה מלאה , אבל להפתעתי היו תגובות כי כנראה שזה היה מצחיק ומסקרן.
אני דוקא כן פניתי למי שעניין אותי, וקיבלתי לא מעט תגובות. מעניין לי ת'תחת מה שמקובל, אני לא אשה שמפחדת לפנות לגבר...הנחתי שמי שזה עושה לו את זה יתלהב. וצדקתי. אבל אולי זה תלוי אתר.
 
עוד פקטור- זה שיש לך "רק" ילד אחד זה יכול להיות יתרון עצום בעיני מועמדים מסויימים וחסרון מפחיד בעיני אחרים, שיפחדו שתרצי מהם ילד תוך חודשיים. אם את בגיל הרלבנטי (35-40 וקצת) כדאי להתייחס לנקודה הזאת בטקסט. כי גברים באתרי הכרויות- כולל בן זוגי שהיה רשום לכמה מהם כשלא היו לו ילדים ורצה מאד מאד- נרתעים מנשים שרוצות ילדים כאן ועכשו, (לחנוק אותם. אבל זה ככה) ואם יש לה רק ילד אחד אז היא בטח רוצה עוד, חושב לעצמו הגבר שרואה עוד 20 כרטיסים, עוד ילד כשאני משלם מזונות על שניים ונאבק עם גרושתי, למי יש כסף וכוחות, נעבור הלאה.. ברור שזה נראה אחרת כשהוא כבר מכיר אותך.   
 
במקביל- לעשות דברים. ללכת למפגשים של הכיתה של הילד, לטיולי משפחות ,לסדנאות שמעניינות גם גברים...זה עוזר. מישהו שאני מכירה הכיר את בת זוגו בטיול-מסע למשפחות שפתוח לכל (מעגל הדרך) שכולל הרבה שיתוף ולינה בשטח, וזה גורר התקרבות. אחרת הכירה בעבודה- היא מאמנת כושר והבחור היה מתאמן אצלה ורץ איתה שעות בשדות. אחרת באימוני אופניים שהחליטה להתחיל בהם אחרי גירושין ובגידה מכאיבים. ואחרת, בין מכריה. ולא להתייאש. להורי יש הרבה חברים גרושים ואלמנים וכולם בלי יוצא מהכלל בנו זוגיות שניה. אבל זה דורש זמן וסבלנות להתחיל (ורק אז יש מקום למאמץ אינסופי על הזוגיות עצמה...)
 
הרבה הצלחה.
 
 
 
 
חייבים בכלל לכתוב כמה ילדים יש?
26/04/15 07:40
357צפיות
לא מספיק לכתוב "גרושה +" (או נגיד - אם חייבים מספר - לשים מספר שברור שהוא מגוחך - נגיד "גרושה + 99"?
 
לגבי השאר אני מסכימה לגמרי עם הכיוון של "להרחיב את מעגל ההיכרויות ככל שניתן" בעולם האמיתי. נשים/גברים - ממש לא משנה. תעשי חברה חדשה - אולי היא תרצה להכיר לך את בן דוד שלה.... (אמרה זו ששידכה פעם את בן דודה החתיך לאיזו חברה ) או איזה קולגה גבר שלה מהעבודה וכו' וכו'
 
וגם ממליצה על תרגילי דמיון מודרך ואמונה שבסוף יסתדר (בחיי...)
למה לא? זה מידע סופר חשוב. הרבה יותר מהתארים ומידת הבגדים
27/04/15 01:54
317צפיות
ואני עוד בזוגיות עם בחור שהגיע גרוש פלוס אפס...
כי נראה לי שזה נתון שיפסול על הסף המון המון פעמים
04/05/15 17:00
28צפיות
בשעה שאילו הצדדים היו נותנים לזה צ'אנס ונפגשים או לפחות מתקשרים/מצ'וטטים - אולי כן היה שם קליק שהיה מתגבר על "נתון" מספרי שלכאורה פוסל לגמרי
 
אני לא בעד לשקר כמובן. אבל נראה לי שלהשאיר את זה עמום בדף הפותח (נגיד רק לכתוב "פלוס" אבל לא את המספר) יכול לשפר את המצב...
 
אבל מודה ומתוודה שאני לא מבינה גדולה בתחום....
יש לי רק שני ילדים ולא תשעה..
05/05/15 13:15
19צפיות
אולי אם מספר ילדי היה יוצא דופן יחסית לגרושות לא הכי צעירות בחברה שאני חיה בה, הייתי מספרת פנים אל פנים (כמו דברים אחרים שיגרמו למישהו לפסול סתם). מצד שני, זה נשמע לי מופרע לא לענות לשאלה ישירה(בצ'ט/בטלפון) בנושא זה.
גם הגיל של הילדים והמעורבות של ההורה השני בחייהם -ועוד יותר, בחיי המועמד/ת לשידוך -הם משמעותיים מבחינת הבן זוג הפוטנציאלי. לבנות קשר עם מישהי שילדיה אצלה 95% מהזמן, מציב קשיים אחרים מאשר קשר עם מישהי שילדיה מבלים חלק ניכר מזמנם אצל אבא ולכן יש יותר זמן נטול ילדים אבל נחוץ הרבה יותר תיאום איתו מבחינת ההורות והתכניות (ואז הוא יוצא להלחם לחודש בקיץ . שלא לדבר על לבנות קשר עם מועמד/ת שעדיין נמצא במאבקים עם הגרוש/ה..
אגב, גם העדר ילדים כמעט גרם לי לפסול את בן זוגי...אחרי זה כשפגשתי אותו היו לי סיבות יותר טובות לפסול אותו (דברים שניכרים בפגישה אבל לא בתמונה, כגון שהוא כבד שמיעה...) מזל של שנינו שלא פסלתי.
הוא הודה אחרי כן שלא שמע 80% ממה שאמרתי, אז מזלו שהצליח איכשהו לנהל שיחה נחמדה וחכמה בכל זאת...
 
תודה לכולכן, השיתוף פה קצת עזר לי.
25/04/15 22:23
498צפיות
כנראה שילוב של פרידה טרייה (מישהו שהכרתי בעולם אחר מזמן-מזמן) וההלם הזה של אתרי ההכרויות המצחינים שהותירו אותי המומה, מבואסת ומיואשת.
 
נו, מחר יום חדש.
אני אוסיף אני שני הגרוש שלי
26/04/15 07:49
521צפיות
אני בפרק ב' כבר 5 שנים.
 
בעיני הכי חשוב שתגדירי לעצמך בכנות מה את הכי רוצה, מה את מחפשת ובמה את לא מעוניינת בכלל.
נניח -
הכי הייתי רוצה בן זוג עם ילד משלו, שיהיה מעוניין בהקמת משפחה שתחיה באותו הבית וגם בילד משותף (או שלושה).
הייתי מחפשת גם בן זוג שלא מעוניין בילדים משותפים/שאין לו עדיין ילדים/סטוצים מזדמנים עד שאמצא משהו רציני.
אני לא מעוניינת בבן זוג שלא רואה חיים משותפים כעתיד זוגי.
 
אלה דוגמאות, שמטרתן לעורר בך חשיבה על רוחב היריעה כשמגיעים לפרק ב'.
בהרבה מקרים אנחנו מקובעים בתוך תפיסת זוגיות מסוימת, שהתאימה (אולי) לפרק א', ולפעמים היא מתאימה פחות לפרק ב'.
לפעמים בפרק ב' את מגלה שאת לא מעוניינת שאדם נוסף יחיה איתך, יהיה שותף שווה לגידול הילד שלך, או מגלה שאת לא מעוניינת לקחת אחריות על ילדים של איש אחר, עם כל הקשיים שהם מביאים איתם.
לפעמים קורה בדיוק ההיפך - נורא רוצים זוגיות משפחתית, של הכל מהכל והכי ביחד (לפעמים זה עובד. בכל מקרה זה דורש המון המון עבודה וויתורים והתפשרויות כדי שזה יעבוד).
 
חוץ מלהבין עם עצמך מה את מחפשת (ולזכור שזה לא אומר שאת לא יכולה למצוא משהו אחר ולגלות שזה נפלא ),
תחשבי מה את אוהבת לעשות ואיפה את הכי את.
אם את אוהבת טיולים - צאי לטייל עם קבוצות של מטיילים, משפחות ופו"פ.
אם יש לך תחומי עניין מסוימים (אוכל, קולנוע, מד"ב ופנטזיה, קיפולי נייר...) - חפשי הרצאות או חוגים שקשורים לנושא החביב עליך.
אם את מרגישה בנוח ברשתות חברתיות - הצטרפי לפורומים או לקבוצות בנושאים שמעניינים אותך.
 
לגבי אתרי ההיכרויות - רוב ההיכרויות שם לא מובילות לזוגיות (יש גם כאלה שכן).
כמו שכתבו לך - צריך ללמוד את השפה וצריך להכיר בעובדה שהדרך שבה גברים רואים את הכרטיס של אישה שונה לחלוטין מהדרך שבה נשים רואות אותו.
 
 
(ויסלח לי פורום הבתולות כאן - אם זה מתאים לך, תנצלי את הזמן להזדיין. זה מצוין נגד קמטים).
יש לי עוד שאלה אלייך, שאולי תוכל למקד אותך קצת:
26/04/15 14:52
386צפיות
האם את אדם שקושר שיחה?
חשבתי על זה כי נזכרתי במה שקרה לי ביום ו', ערב חג שני של פסח: גיליתי שלאחד החתולים שלי יש פצע גדול מאחורי האוזן, ומיהרתי איתו לווטרינר שהיה פתוח עד אחת בצהריים. בעודי מחכה עם החתול, כשהוא בכלוב נשיאה, התחיל לדבר איתי גבר שחיכה גם הוא במרפאה עם חתול משלו. התפתחה שיחה - על מצבם של החתולים ולמה הבאנו אותם, על מצבו של כלב מסכן שנפגע בתאונת דרכים ואדם אחר - בעליו - יצא איתו בדיוק מניתוח, ומשם זה המשיך למסע אופניים מיוחד שהאיש הגיע ממנו. אמרתי שאני עובדת בעיתון והצעתי שאכתוב על זה. מפה לשם החלפנו טלפונים ואכן יצאה מזה כתבה על מסע האופניים. ברור לי שהאיש היה מעוניין שייצא מזה גם יותר מכתבה (זה ברור מאיך שהוא דיבר, מהדברים שאמר על עצמו ומזה שניסה בעדינות אך בצורה ברורה להזמין אותי להיפגש אחר כך). לא הייתי בעניין, וכל היוזמה הזאת באה ממנו, אבל אם אני לא הייתי משתתפת בשיחה הראשונית בהמתנה לווטרינר וממשיכה בשיחה איתו באופן טבעי, לא נראה לי שהוא היה מגיע לזה. אז אולי שווה לחשוב אם את קושרת שיחה, ואם לא, אולי לנסות קצת יותר לקשקש...
מספקת לך מנסיון חברותיי
26/04/15 08:35
508צפיות
* לא להתייאש
קחי בחשבון שהסיכוי למצוא בן זוג מתאים באתר היכרויות לא גבוה בהרבה מהסיכוי למצוא אותו בשיטוט אקראי ברחוב
אמנם כבייכול זה מקום שיש בו אנשים שמחפשים אותו הדבר (אבל לא באמת, כי חלק משמעותי לא באמת מחפשים זוגיות)
 
* לא לקחת את הדברים אישי מדי
מתאים ? עוברים לשלב הבא
לא מתאים ? עוברים הלאה
 
* לא להישאר יותר מדי במדיום הוירטואלי
להחליף טלפונים ולשוחח בטלפון
וגם שם לא להישאר יותר מדי ולקבוע להיפגש לדייט קצר ולזמן מוגבל ומוגדר מראש - קפה ולא ארוחת ערב
יוצא הדופן של הכלל הזה הוא כאשר יש מרחק פיזי ביניכם ואז אולי כדאי לבלות קצת יותר זמן בטלפון
 
* יש המון אתרי היכרויות ולכל אחד מהם יש דינמיקה ואופי
 
* תבקשי מחברות וחברים להכיר לך אנשים
לא בהכרח לארגן דייטים, אבל אולי להזמין לארוחת ערב משותפת או אירוע חברתי כלשהוא
 
* אם את פעילה בפייסבוק יש הרבה קבוצות אזוריות של פנויים פנויות שמתארגנים לפעילויות משותפות
בדיקה התפתחותית חינם לתינוקכן!
26/04/15 16:09
91צפיות
הורים יקרים! מעוניינים בבדיקה התפתחותית חינם לתינוקכם?
למחקר חדשני ומרתק במעבדה לנוירופסיכולוגיה התפתחותית במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן- 
דרושים תינוקות בגילאים 6-9 חודשים.
 
אורך המפגש כשעה וחצי וכולל בדיקה התפתחותית קצרה ונעימה עליה ינתן דוח למעוניינים וכן חלק קצר אינטראקטיבי ונחמד מול מסך מחשב,בו התינוק יושב על ברכי אימו/אביו ומתפעל את המוצג על המסך באמצעות תנועות עיניו! 
תלוש שי צנוע ינתן לכל משתתף לחנות כפר צעצועים.
פגישה נוספת תערך בגיל שנה וחצי ובסיומה תינתן חוות דעת מקצועית על התפתחות התינוק למעוניינים.
 
התינוק אינו מחובר למיכשור כלשהו במהלך הניסוי ואינו חשוף לקרינה מסוכנת. המחקר קיבל אישור ועדת האתיקה של אוניברסיטת בר אילן.
 
המעוניינים מוזמנים לפנות למיכל במייל
eyetracking.barilan@gmail.com
קריירה קפואה
24/04/15 20:06
402צפיות
שלום,אני 35, 2 ילדים,עובדת חלקי,רוצה להחליף תחום בעוד כשנתיים,מפחדת שלא יקבלו אותי כבר לעבודה...
פחד מוצדק?תודה!
אולי פספסתי משהו, אבל הפרטים לא ברורים לי
24/04/15 20:13
275צפיות
אם ממילא את רוצה להחליף תחום, אז תעמדי בפני האתגר של כל מי שמשנה תחום - שהניסיון בתחום הנוכחי הוא לא יתרון כל כך גדול בתחום החדש. ואם זה כך, אז זה כבר לא כל כך משנה אם את אמא או לא, ואם תחכי עוד שנתיים כדי לעשות את המעבר או לא. האתגר הוא אותו אתגר, ומידת הסיכון מול הסיכוי להתגבר על האתגר הזה ולמצוא עבודה בכל זאת - היא תלויה בין השאר בתחום שאליו את עוברת.
תושבת חוזרת ותהיות מוסריות בסיוע להורה חולה - אולי יהיה קשה
21/04/15 08:06
907צפיות
לקריאה - מתנצלת מראש - מי שלא מעוניינת לקרוא - תשמור נפשה
הי,
הרבה הרבה זמן לא הייתי כאן, מוצאת את עצמי מתנתקת מהמחשב ומשתמשת רק בסלולרי - ופעם תפוז היה בלתי שמיש בסלולרי. האם המצב השתפר?
האמת לא יודעת למה אני כותבת כאן -  כי רק אני יכולה להתמודד עם הקושי שעומד לפניי, וגם אם לא תסכימו איתי כאן, כמו שאומרים עד שלא הולכים בנעליו של האחר .. לא ממש יכולים להבין אותו.
אמא שלי מתמודדת עם מחלת הסרטן כבר כמעט שני עשורים, המחלה התפרצה פעמיים בני סוגים שאין קשר בינם. הטיפולים השאירו אותה  עם פגיעות קשות במערכת העיכול, כאלה שגורמות לה כאבים יומיומיים קשים, תלות בחומרים טיפוליים שונים, היא כמעט ואינה יכולה לצאת מהבית - כל יציאה דורשת תכנון רב..אני לא מפרטת בכוונה כדי לשמור על כבודה. היא מתמודדת עם קשיים מזה שנים רבות - כאלה שאנשים אחרים כבר לא היו שורדים - לפעמים אני לא מבינה איך יש לה כוח - והמצב מחמיר ולרופאים אין פתרון ממשי - רק כאלה שיאריכו את הסבל הפיזי והנפשי ועשויים ליצור בעיות רפואיות נוספות (כדיאליזה ופגיעה בכבד) כאלה שתלותה במכשורים רפואיים יעלה. וזהו שהיא כבר אינה רוצה לסבול - אבל על זה רופאאים ואנשים לא אוהבים לדבר - על זה שכולנו נעמוד יום אחד מול תום החיים - זו המציאות - ומה כאשר לחיים אין כבר טעם?
מאלצת את עצמי לקרוא באתר דיגניטאס (למי שראתה את הסרט של אילנה דיין על חתנו של מנחם בגין)  - אני לא רוצה להתמודד עם דברים כאלה - אבל אמא שלי נואשת - הסתובבנו אצל כל כך הרבה מומחים, סכומי כסף אדירים בנסיון למצוא פתרון, אחי בירר אפשרויות לטיפול בארה"ב (חי שם) והפתרון הוא רק סבל נוסף  - מי אמר שקשה לחיות? גם למות זה לא משהו.
 
שולחת לפני שאתחרט
 
לבי איתך
21/04/15 08:20
437צפיות
זה מצב בלתי נסבל בעיני, לאמא שלך ובוודאי גם לכם. אבל אני חושבת שההחלטה הזו צריכה להיות של אמא שלך ולא שלך, ואת לא צריכה להתערב בה. כל שנשאר לך הוא לכבד את ההחלטה שלה, ולהחליט אם את מעוניינת ללוות אותה בהחלטה הזו או לשמור מרחק.
כנראה שלא הובנתי
21/04/15 08:25
530צפיות
בודאי שזו לא החלטתי - אמא שלי מבקשת שאעזור לה וזה קשה לי רגשית, למרות שבמהלך השנים האחרונות שוחחנו ארוכות על כך (ביוזמתה בלבד - לא רואה מצב שבו אני הייתי יוזמת שיחה על נושא כזה)
כדי להדגיש - אמא שלי מבקשת ממני שאסייע לה בתהליך - למה? בגלל שאני ביתה, בגלל שהאנגלית שלי יותר טובה, בגלל שהיא שבורה פיזית ורגשית מהסבל היומיומי. אני רוצה את אמא שלי חיה לידי והתמודדות עם תהליך כזה קשה לי רגשית.
אז אולי עזרה מקצועית?
21/04/15 08:43
339צפיות
מישהו מקצועי לדבר איתו על הדיסוננס בין הרצון לעזור לבין חוסר הסכמה על הדרך?
תודה, אני נעזרת המטפלת מעולה שמיישרת אותי
21/04/15 14:27
370צפיות
ובכ"ז כל כך קשה שלי, הלוואי וזה היה מוסדר ע"י המדינה ואז ההחלטה הזו לא היתה על המשפחה בלבד - אני תומכת ומבינה את אמא שלי, מבחינה מוסרית אני שלמה עם הזכות  למות בכבוד. אני בן אדם שקל לו " יחסית" לאחרים לעסוק באופן פתוח בנושאים קשים  וגם לטפל בקשים הפיזיים שלה - איכשהו הכל ביחד מצטמצם למקום שלא מתחבר לי למציאות הפזיזית של לעשות את זה - זו תחושה מטורפת "לרצות" במוות של אדם קרוב שאני רק רוצה יותר ויותר את נוכחות בחיי.
 
האם גם אמא שלך מקבלת תמיכה נפשית?
21/04/15 20:01
303צפיות
אולי סיוע כזה יכול להראות לה את הצדדים הטובים בחייה ולהעצים אותם אצלה.
 
לחולי סרטן יש היום תמיכה נפשית טובה ברוב המחלקות האונקולוגיות, בין אם ע״י עו״ס או ע״י פסיכולוג. מישהו כזה יכול לעזור לה להתמודד עם הקשיים הפיזיים והנפשיים ואולי לרדת מהמחשבה שמוטב לה לסיים את חייה.
באשפוז האחרון - אני לא יכולה לפרט את ההתרחשויות.
22/04/15 09:26
402צפיות
הצוות הרפואי חשב שהיאנוטה למות - תוך ארבעה ימים (היו שם חלקים קומיים טרגיים שאין לתאר)
ואז קיבלנו תמיכה של רופא מלווה לסיום חיים, עוסים ופסיכלוגים. אמא שלי אדם חזק והתאוששה.
 
להתמודד עם הכאבים - הרופאים מודים שיש להם תשובה חלקית מאוד לבעייתה.
קשיים פיזיים? הרשי לי לגחך במרירות, הם מודים שאין להם פתרון אמיתי - ומציעים פתרונות ביניים - שיגרמו לה לתלות גבוהה יותר במשפחה ובשהיה בבית ללא איכות חיים + אפשרויות די וודאיות להתפתחות בעיות רפואיות נלוות.. אמא שלי לא רוצה בזה, היא אדם שפוי שסובל מזה 18 שנה כאבים בלתי נסבלים, אוכלת רק מרק צח וסוג אחד של נוזל בפחית שימורים - וגם אלה גורמים לה עכשיו לכאבים קשים ואשפוזים תכופים - היא קצה בסבל - טיפול רגשי (ואני מטפלת רגשית ומאמינה בטיפול - וגם היא נעזרה) במקרה הזה לא ישנה את דעתה
עברנו כבר את השלב של לנסות לשנות את הרצון שלה
21/04/15 08:34
304צפיות
אני עובדת בבית חולים .כשרואים את הסובלים לומדים להעריך כמה לפעמים הארכת חיים היא מייסרת וגורמת לסבל קשה לאדם ולמשפחתו.
 
לפני שנתיים הלכתי לספר לסבתא שלי על מות אחיה האהוב, הקרוב אליה מכל אחיה, שעבר שבץ והתקשה ללכת ולדבר ונחלש מאד מאד. הוא מת בשנתו , בבית.
היא בכתה ואמרה, אני עצובה אבל אני שמחה, הוא לא רצה לחיות ככה כבר. הלוואי על כולנו למות ככה בשינה ובלי סבל . הלואי שגם אני אמות ככה. בבית.
בדיוק.
 
º
תודה
22/04/15 05:19
20צפיות
שולחת חיבוק גדול
21/04/15 18:51
201צפיות
ליבי איתך
אין לי ניסיון עם דיגניטאס
21/04/15 23:08
453צפיות
אני חושבת שמאד קשה ללכת בנתיב כזה - כאילו שהדברים הם בידינו ובשליטתנו.
לבי איתך.
זוכרת שראיתי תכנית על מדינה בארה"ב שבה מתאפשר הליך בדומה למה שעושים בדיגניטאס. אחרי שלגמה את השיקוי, מוקפת בבני משפחתה האוהבים, במיטת ביתה, אמרה האשה החולה: "זה כל כך קל. אם הייתם יודעים עד כמה זה קל". אני מניחה שהתהליך קורע את הלב והנשמה, אבל ביחס לסבל, ובהנחה שאדם בוחר לסיים את חייו בשלווה יחסית, לפני שהדברים נעשים קשים מנשוא, יש באופציה הזו היבט מנחם ואולי גם מעצים. נסי לאתר את הסרט, שודר בערוץ 8 ביס לפני כמה חודשים. אנסה גם לרחרח לך עליו.
תודה על האמפטיה
22/04/15 05:19
313צפיות
באורגון יש את האפשרות, אבל אחי שחי בארה"ב בדק וצריך לחיות לפחות חצי שנה במדינה ואז להתחיל את התהליך - זה לא אפשרי, אתמול היתה עוד הידרדרות במצבה - עוד זריקות שתצטרך להזריק לעצמה בגלל השפעות הקרינה שספגה בטיפול ההקרנות האחרון.
º
לבי איתך.
22/04/15 07:03
39צפיות
יש מצב לבחירת-ביניים?
22/04/15 12:11
288צפיות
כלומר כזו בה היא מסרבת לכל טיפול נוסף, ומבקשת רק טיפול להקלת כאבים/בחילות/אי-נוחות?
 
<סליחה אם זו שאלה מפגרת או לא רגישה...>
היא לא מסכימה לטיפולים הנוספים שהוצעו לה
22/04/15 12:32
337צפיות
שהם חודרניים (דורשים התקנה בניתתוח) אבל את הכאבים לא ניתן להפיג - שילוב של רגישויות שונות, ושל הסיבה לכאב - מצטערת מתוך כבוד לה לא אוכל לשתף. והסבל הוא לא רק הכאבים אלא הטיפול היומיומי שלה ושל אבי בה שגורם בעצמו לסבל, כאבים וחוסר יכולת לצאת מהבית. כל הבעייה היא שהמצב שלה לא סופני אלא הדרדרות שאורכת שנים, אין לדעת כמה זמן נותר לה לסבול ולאן תגיע ההדרדרות, ותוך כדי הסבל שלה ושלנו הוא קשה מנשוא (אעפ"י שהסבל שלנו לראות אותה בסבלה הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיא חווה)
אה - סליחה. לא הבנתי נכון קודם
23/04/15 02:13
202צפיות
חשבתי שזה עניין של הידרדרות מהירה מאוד.
וואו - נשמע נורא קשה. לא יודעת מה לומר
יש מצב אולי שטיפולים אלטרנטיביים יכולים להקל עליה את ההתמודדות עם הכאבים? נגיד מסאז' (אולי אפילו רק רפלקסולוגיה נגיד, או שיאצו), או דיקור, או דמיון מודרך (יש גם סתם DVDים או מהאינטרנט) - משהו שמישהו יכול/ לבוא אליה הביתה לצורך הזה. אני יודעת שזה לא ממש פתרון, ובכל זאת מנסה לחשוב על דברים שיכולים לעזור לכאבים וגוף מרוסק
אני יודעת שזה לא מה שהיא ביקשה ממך.  אין לי עצות מעשיות לגבי מה שהיא כן ביקשה. ובכלל, קטונתי.
לגבי טיפול בכאב...
23/04/15 11:27
201צפיות
אני מכירה את הנושא מהצד של המטפל ולאחרונה לצערי ליוויתי גם קרובת משפחה. אז שניהשקל שלי זה שבמסגרת הטיפול התומך (פליאטיבי), לעיתים נותנים טיפול כימי או הקרנות או שעושים ניתוח של צליאק בלוק כאשר המטרה היא אך ורק לטפל בסמפטומים ולא לרפא או לעצור את המחלה. צאליאק בלוק בבטן נגד הכאבים הוכיח את עצמו כיעיל בהרבה מקרים שראיתי . קאנביס גם וגם כל התרופות נגד כאבים ויש הרבה אפשרויות. רק על זה אני יכולה להמליץ : לנקוט בכל הפעולות למניעת כאב וסבל ומנסיון, אפילו שצריך לעיתים ניתוח לשם כך .  הרופאים שאצלנו לגמרי הולכים עם המטופל ועם רצונו.  יש את חוק "החולה הנוטה למות" אך מנסיוני,  בתחום האונקולוגי , החוק הזה קצת מיותר. לא זכור לי שראיתי שהרופאים מנסים לכפות או לשכנע לקבל טיפול באונקולוגיה. לצערי אין יותר מזה בארץ.
הכרתי פעם מטופלת שרצתה לנסוע לשוויץ למקום ההוא. ובעודה עושה סידורים למען זה היא נפטרה.
אצל קרובת המשפחה שלי , היא ומשפחתה החליטו בשלב מסויים שהם מפסיקים טיפולים ואז היא אושפזה בהוספיס למשך 6 חודשים עד שנפטרה מכיון שהיתה צעירה וליבה המשיך להלום גם אחרי ששאר האיברים נדמו. זה היה אכזרי ביותר לה ולמשפחתה.
מאחלת לכם רק טוב
"איך למות באורגון"
22/04/15 05:30
426צפיות
סרט אנושי מאד.
 
אינני יודעת מה לומר לך, פפרוני.
שאלתי את בן זוגי לפני איזה זמן, אם הוא אוהב אותי מספיק בשביל שבנסיבות המתאימות הוא יסייע לי למות. הוא שאל אותי אם אני אוהבת אותו די כדי לא לבקש ממנו את זה.
שתי הזויות קשות מנשוא, ולא ניתנות לשיפוט.
ולפפרוני - לתחושתי האישית, המוות, החדלון, ההפסקה-מהיות, הוא מעשה יומיום הוא הקץ המתחייב של כל חי ולא בו טמונה הדרמה (אלא בפרידה*. והפרידה בוא תבוא, והשאלה של איכות החיים לפניה קריטית לכבודו של אדם וקיומו. לא הייתי בנעלייך (אם כי עמדתי מול רופא כנגד פעולות מצילות חיים לסבי האהוב, אחרי שערך "צוואה בחיים" של עמותת לילך והורני מפורשות לעשות כך), ונראה לי שזה מסוג הדברים שאינם ניתנים לשיפוט חיצוני. אני מאחלת לך אומץ, כוחות והשלמה כאשר תפני, לבי איתך
º
22/04/15 10:02
25צפיות
וואו - קשה מאוד
22/04/15 10:09
224צפיות
אני לא מבינה בזה הרבה.
 
לפני איזה שנה שנתיים היתה על הנושא הזה (הזכות למות ו"איך למות" בכאלה נסיבות וכו') כתבה באיזו עיתון מוביל בארה"ב. נדמה לי שזה היה בניו יורק טיימס או בוושינגטון פוז.  ובקוים כלליים היה בה את הסיפור הבא.
 
דובר על מישהו שאובחן עם איזה סרטן מהיר וסופני (לא מאוד מאוד זקן - אבל לא ילד. נגיד בשנות ה50 או -60 לחייו). הרופאים נתנו לו חודשיים לחיות וכל מיני טיפולים איומים לחודשיים האלה שאולי יכפילו את הזמן. אותו אדם (איכשהו לא אוהבת את המונח "החולה" יש בו משהו מחפיץ-משייך-לא אישי) בחר לוותר על הטיפולים הקשים בחודשיים האלה. במקום זה, הוא עבר לגור עם בן דודו האהוב (נדמה לי ששניהם היו רווקים), כדי לשמוע כל היום את המוזיקה שהם אוהבים, לאכול אוכל הכי טעים שיש, ולהיעזר מאוד ברפואה הקונבציונלית רק למטרות שיכוך כאבים.
 
בלי טיפולים קשים, יצא ששארית חייו היתה 10 חודשים (פי 5 ממה שצפו לו הרופאים). בו דודו, שכתב את הכתבה עם פטירתו, כתב איזו זכות זו היתה לשניהם, ואיך הוא למד מבן דודו איך לחיות ואיך למות וכו'. למיטב זכרוני רק בסוף ממש ממש הם נעזרו באחות מקצועית - למטרות שיכוך כאבים, והוא נפטר בבית. מין הוספיס ביתי שכזה.
 
סתם חולקת את הסיפור כי הוא נחרט מאוד בזכרוני. אני מאמינה גדולה ש, ככל שרק ניתן, צריך להיולד וגם למות בפרטיות, בבית, בחברת האנשים שהכי אוהבים בעולם. 
וואו, פפרוני...
23/04/15 10:47
166צפיות
זה כל כך קשה. זה בין תופת הכאב העצום של אימך, לבין - לעזור לה למות? דבר שסותר כל נים בנפשנו, נפש שלא מתאימה בכלל במבנה שלה למציאות של מוות וודאי וקרב וכאב בלתי נסבל וממושך.
לא הבנתי אם את מתכננת לעזור לה אך מתקשה לעשות את הצעדים הנדרשים בעצמך - או מתלבטת. אם את מתכננת לעזור לה אך מתקשה, אולי אפשר למצוא מישהו חיצוני שיעזור, או שיעשה את זה ביחד איתך, יקח ממך את המידע וכו' אך ילחץ בעצמו על כפתורי הNEXT והפקס כשכל כפתור כזה הוא בלתי אפשרי בשבילך בגלל משמעותו האיומה?
 
תודה על התמיכה - מנסה להסביר יותר, בלי לפגוע בפרטיותה של אימ
23/04/15 11:49
431צפיות
היא לא נמצאת בטיפולים, המצב שבו היא נמצאת כרגע הוא כרוני ומתקדם. הכאבים שהיא חווה נובעים ממצבים אקוטיים שלא יכולים להמנע ומטופלים באופן אשפוזי (במהלך הפסח האחרון אושפזה 3 פעמים) אך הכאבים הסכימו איתי כל הרופאים ומנהלי המחלקות שבהן אושפזה - הם בלתי נמנעים, נובעים מהמצבים האקוטיים ולא יכולים שלא להתבטא עם כל הצער - לא מדובר כאן במשהו שקאנביס יפתור - אולי יעזור לסובבים - אני ואבי, אם נעשן אולי נהיה במצב רוח מעט יותר טוב, כשאנחנו צופים בה סובלת? סליחה על הציניות . הסבל שלה במצבים האקוטיים מתבטא לא רק בכאבים אלא בתופעות נוספות בלתי נמנעות שלא אוכל לפרט כאן.
 
בימים האחרונים החלטתי שלמרות הקושי שלי להתמודד והרצון שלי להשתבלל בעולם שלי, אני חייבת לאמא שלי, ילדת שואה, ולעזור לה במה שתבחר - כתבתי פה כי כל כך קשה להתמודד עם מה שהצוותים הרפואיים נמנעים להתמודד איתו ומשאירים את החולה ואת משפחתו בודדים וחסרי אונים.
למרות שאני רק מנחשת מהי כל התמונה
23/04/15 12:10
345צפיות
אני בכל זאת שואלת, האם אימך לא רוצה להתאשפז בהוספיס? ואם לא מצליחים לאזן אותה מבחינת הכאב, האם בזמן האישפוז בו, אני משערת, היא היתה מקבלת מורפיום לווריד, האם בזמן זה היא היתה חופשיה מכאב?   בכל מקרה אני ממליצה על ההוספיס אומנם שונה אך מבחינות אחרות דומה למה שאת מחפשת. ושולחת לך מסר.
אם הבנתי נכון זה מצב כרוני ארוך שנים
24/04/15 11:40
202צפיות
ולכן הוספיס לא רלוונטי לתקופת זמן כזו (היא כתבה שזה כבר נמשך שני עשורים) או למצב (הוספיס הוא בהגדרה לנוטים למות נדמה לי?)
וגם, נשמע שחלק מזה זה לא רק כאב אלא מגבלות שמוציאות את החשק לחיות כמו מגבלות חמורות מאוד במה ניתן לאכול. 
  
 
פפרוני יקרה, למעט חיבוק אני לא יודעת אפילו מה לומר
23/04/15 18:59
223צפיות
ליבי איתך, הקושי של כולכם ממש בלתי נתפס
אם זה מה שהיא רוצה אני איתה ואיתך
24/04/15 00:25
194צפיות
מכל הלב
מנסה בעדינות אבל בישירות
24/04/15 08:15
373צפיות
דוקא משום שלא חוויתי אישית, אלא רק יד שניה, בכמה מקרים לאחרונה, אני רוצה לומר לך כמה מילים די ישירות. היו לנו מקרים במשפחה של משהו דומה למה שאת מתארת, סבל יומיומי תפקודי של שנים ללא פתרון. האדם שסבל התלונן 15 שנה שעדיף לו למות, אבל ביום שהחליט למות, ידענו שזה משהו אחר, והפעם הכוונה אמיתית. כשאין יותר שמחת חיים בין לבין, כשהיום יום לא מצליח לתת מספיק כדי לגרום לאדם לרצות להשאר כאן. האדם היה במצב מאד מדורדר והיה ברור שלא יעשה שום דבר אקטיבי, אבל הצער של הקרובים ביותר היה רק על כך, שלא עשו מספיק כדי לסיים את זה לפני כן. בסופו של דבר היו חודשיים מלאים של סבל ובכי שמזעזעים אותנו (עם תחנונים של החולה שנעשה משהו...).
במקרה אחר, היה חולה סופני שסבל מאד, אבל רצה להלחם על כל פיפס, על כל רגע של זמן, והמשפחה הלכה איתו. בדיעבד, הם לא בטוחים שעשו נכון, כי הזמן שנקנה היה קשה מאד. הם לא היו בטוחים אם האדם נלחם בשביל עצמו, או בשביל המשפחה, שכל כך אהבה אותו. אולי היה נכון יותר לשחרר אותו (רגשית)? לתת לו אפשרות לבחור? זה היה מקרה של אדם שהיתה לו החלטה חד משמעית להלחם על כל רגע ולכן זה בכלל לא עלה, ובכל זאת למשפחה רגשות אשמה מסוימים.
 
נראה שאצלך יש לך כבר הבנה, מה עדיף לאמך. היא רוצה למות ורוצה עזרה, ולך קשה עם זה מאד. אולי יעזור לך לשמוע, שבמקרים שאני מכירה מקרוב (למרות שלא אישית, ואני יודעת שכל עוד לא עמדתי במקומך בלתי אפשרי ליעץ), הקרובים ביותר אומרים לי שמה שהכי קשה להם זה להזכר בתקופה האחרונה לפני המוות שבה אהובם סבל מאד ולמעשה איבד את צלמו שלו. רובם לא סלחו לעצמם על כך שהם מתקשים לזכור את האיש בתקופות הטובות, ואילו הדמות החולה צרובה להם. כאילו, בסופו של דבר האיש הסתכם רק לידי מחלתו. בדיעבד הם אומרים שעוד חודש, או חצי שנה, הם חסרי משמעות לאדם שחי עשרות שנים, ושהקושי שלהם להסתכל למצב בעיניים היה מיותר. אף אחד לא שמח על התקופה שנקנתה בסבל כה רב. לא שמעתי ולו פעם אחת מישהו שחשב שהתקופה האחרונה נתנה להם ולחולים משהו, ואילו שמעתי הרבה פעמים רגשות אשמה שלא פטרו את אהוביהם מהסבל, למרות שבזמן אמת, הם רצו להלחם עד הסוף ולטפל ולנסות ולא רצו לשמוע על מוות.
 
אני חושבת שכל עוד אמא שלך היא אמא שלך (מבחינה קוגניטיבית היא יודעת מי היא, מה היא רוצה, מה עדיף לה), בטווח הארוך תהיה לך הקלה גדולה הרבה יותר אם תעשי כרצונה. אני חושבת שהדילמה היא בגלל שאם היית יודעת שיש רק עוד כמה חודשים, אולי לא היית רואה בזה החלטה שלכן, ובגלל שיש לה אולי עוד שנים, את מרגישה שזה לא אמור להיות בידיך, אבל למעשה רק אמך יודעת כמה היא יכולה לשאת ומתי כדאי לעזוב. באמת חיבוק גדול, ליבי לך. אני רק יכולה לומר לך, שהלוואי עלי קשר חזק ואוהב עם הבת שלי כמו שאת מתארת, זה מה שיש לי לומר לך. אשריה של אמך שבמצב הזה היא איננה לבד, ואשריך שיש לך אמא כזו - זה באמת לא מובן מאליו.
º
דברי חכמה.
28/04/15 09:47
19צפיות
º
תודה אורית - מזכיר מאוד את מה שקורה אצלנו
29/04/15 07:36
18צפיות
אתמול בלילה חשבתי עלייך
24/04/15 08:34
401צפיות
ועל הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו, לך ולאמך.
אז קודם כל - חיבוק גדול.
ועכשיו אכתוב בזהירות:
כשחשבתי על זה אתמול פתאום קלטתי משהו: הרי אמא שלך לא נמצאת במצב של שיתוק, שוכבת במיטה וזקוקה למישהו שיגיש אוכל לפיה, נכון? ובכל זאת היא שולחת אותך לברר על שווייץ, בעוד יש פעולות שהיא יכולה לנקוט בעצמה, כאן, ללא עזרה, ויובילו לאותה תוצאה...
את מבינה שקשה לי אפילו לכתוב את המילים, אז בוודאי שאני לא ממליצה לה לעשות כן, או חס וחלילה לך להציע לה את זה (ב"ה לא נאלצתי, ומקווה שלא אאלץ, להתמודד עם שאלות כל כך קשות כאלה, וקטונתי מלומר מה לעשות).
אני כותבת את זה כי זה גרם לי לחשוב שאולי גם בה יש משהו אמביוולנטי, משהו שלא סגור על הצעד הזה, ורוצה שאת זו שתחליטי בשבילה, שתרשמי, שתבצעי... וזה באמת עול עצום שמותר לך (ואולי חובה עלייך, לא נכנסת לזה) להתנער ממנו.
אני באיזור או בכלל לא?
 
גם לי זה עלה בראש
25/04/15 01:02
263צפיות
שזה משהו שהיא יכולה לארגן לבד אם זה *באמת* מה שהיא רוצה, קל וחומר אם הגוף שלה תשוש מהמחלה הכרונית הזו.  אני בטוחה שיש הרבה אתרים עם הסברים איך וכו'.
 
אני דווקא לא חשבתי שהיא אמביוולנטית אלא רק שהיא רוצה עזרה איך להתארגן עם זה. אז אולי מנוע חיפוש הכי פשוט יתן את הפתרונות הטכניים למה שהיא רוצה.
 
נושא קשה מאוד . מה אבא שלך אומר על כל זה? וילדיה האחרים? (או שאת בת יחידה)
 
 
 
 
מעניין. קראתי שחלק ניכר מהאנשים שמגיעים לאחד האתרים של
26/04/15 21:56
179צפיות
דיגניטאס בסוף מחליטים שלא לעשות את התהליך. אני מניחה שזה חלק מההרגשה של "יש לי שליטה ואני מחליט" ולא רק פחד. אולי זה מה שאמא שלה רוצה? הרגשה של שליטה מסוימת בתהליך, לדעת שהיא יכולה להחליט בנוגע לגורלה. יתכן שבסופו של דבר היא בכלל לא תרצה ללכת בדרך הזו.
קראתי כשכתבת ואתן לא יוצאות לי מהראש
27/04/15 09:49
135צפיות
איזה מצב קשה, הלב יוצא אליכן.
 
אני חושבת שאם אימא שלי הייתה במצב כה קשה
27/04/15 21:26
147צפיות
והיתה מבקשת את עזרתי בשביל לא להמשיך, הייתי מוצאת עבורה את המידע (אם היא לא הייתה מסוגלת לזה. האם אימך באמת לא מסוגלת לזה?) ומלווה אותה בדרכה האחרונה בכל דרך שהייתה מבקשת ממני.
בעיני זה חסד של אמת.
אני מבינה שקשה לך רגשית - בטח שזה קשה מאוד.
לכן אולי *את* צריכה להעזר בליווי, אבל נראה לי נורא לסבול בלי אפשרות להפסיק את הסבל.
הייתי עושה את זה בשביל מישהו שאני אוהבת מאוד. אם אין אופק של שיפור אלא רק של הרעה.
תודה לכולכן על המילים התומכות
29/04/15 07:49
115צפיות
קראתי את כולכן - את התגובות כאן וגם הפרטיות - תודה!
מצטערת שלא מצליחה לענות, נפלתי והתרופות שניתנו לי בעקבות הנפילה גרמו לקיב קיבה..מותשת בעצמי עכשיו מה גם שבמהלך כל הדרמות שהו אצלי אורחים מחו"ל (חמי וחמותי) שהגיעו לליל הסדר ועזבו הלילה - מחכה כבר שיסתיים האפריל הזה - אולי הנאחס ילך איתו? מותשת ועדיין צריך לטפל בילדים ובעבודה ולעזור להורים... אז לא נשאר זמן וכוחות לכתוב כאן - מה גם שמנסה ללכת בין טיפות הפרטיות בגשם חוסר הפרטיות של הרשת.
יש במאזן ההסברים שלי למצב כל כך הרבה הסברים שלא יכולים להכתב כאן :)
אמא שלי מאוד נחושה, והיא כבר עשתה דברים בנידון ולא צלח (לפני שכתבתי כאן) זה שבר אותה עוד יותר. האפשרות השוויצרית דורשת התארגנות ותמיכה - אמא שלי דוברת אנגלית אבל במצבה קשה לה לכתוב את מה שנדרשים שם - ולכן היא מבקשת את עזרתנו, הילדים - אנחנו עוזרים לה כדי שלא תאלץ להרגיש שוב חסרת אונים. מבחנתי, אני מעדיפה כרגע שהאפשרות הזו תהיה פתוחה בעבורה - שהסידורים הבירוקרטיים ייעשו - ואז הבחירה בידה - בתקווה שתבחר בחיים, כל עוד תוכל.
מכירה משפחה שעברה את התהליך בדיגניטאס לפני כשנה
29/04/15 08:25
125צפיות
האם תרצי שאקשר בינכם?
(שולחת חיבוקים וכוחות להתמודדות הקשה..)
º
מחפשת פרוקטולוגית אישה רצוי ממ"כבי"
22/04/15 18:07
148צפיות
במה אפשר לעזור לחברה שאפילו לא חושדת שיש בעיות?
20/04/15 16:37
863צפיות
כותבת פה כי לא יודעת איפה עוד לכתוב וכי נראה לי שנשים אחרי לידה ידעו לייעץ הכי טוב.
 
יש לי חברה, אולי לא הכי טובה וקרובה, אבל חברה, ויש לי הרגשה שמשהו לא לעניין קורה במשפחה שלה.
אננחו לא ממש חברות טובות אבל אכפת לי ממנה. אנחנו גם לא בקשר יותר מידי הדוק וקרוב ככה שאני לא לגמרי בעניינים של מה קורה שם. אבל משהו קורה.
יש דברים שאני כן רואה שומעת ויודעת ומזה אני מסיקה שמשהו שם לא תקין. מאוד עצוב לי ממה אני רואה ושומעת.
 
כדי למנוע אי הבנה אני אציין כבר עכשיו שהמטרה שלי זה לא "לפקוח לה את העיניים" וכו'. ממש ממש לא בגלל זה אני כותבת פה.
היא כבר ילדה גדולה.
אני מאמינה שזאת הבחירה שלה מה ואיך לראות. מאמינה שאין טעם וצורך לפקוח לה את העיניים.
העניין הוא שנראה לי שהיא על סף תהום די גדולה. זה לפחות מה שאני רואה...
ולדעתי זה יהיה די אכזרי להשאיר אותה שם.
הכל התחיל בזה שהעסק של בעלה קרס. 
כביכול העסק התחיל להפסיד כספים. אומרת כביכול כי זה מה שהוא אומר ולה אין באמת מושג.
אומר שכיכול יש משבר בכל הענף הזה.
אני נשואה. ובעלי עובד בתור שכיר באותו ענף. אז נכון שהוא מתעסק בזווית קצת אחרת של אותו הענף ובכל זאת.
בעלי יודע היטב מה קורה בענף המדובר.
הוא אומר שאין שום משבר רציני בענף הזה. אולי קצת ירידה אבל בטח לא משבר.
אז ברור שאין לו מושג מה קורה אצל הבעל של החברה שלי אבל הוא אומר שהסיפור נשמע לו לא להגיוני. הוא אומר שמי שעובד ולא עושה שטויות אין מצב שלא ירוויח ובטח שאין מצב שיפסיד. הוא אומר שלדעתו אם בעלה של חברתי מפסיד זה כי או שהוא עושה שטויות או שהוא משקר לה. קשה לו להאמין שמישהו יכול להפסיד בתחום הזה. להרוויח פחות כן אבל לא להפסיד.
 
בהמשך בעלה של החברה שלי עשה כמה הוצאות מאוד מוזרות.
בעלה הוא גבר מאוד פרקטי ודי קמצן ובטח שלא בזבזן.
הוא מספר לה שהוא הוציא איקס כסף על דבר כזה או אחר. זה המון כסף להוציא על דברים כאלה וזה בטח לא משתלם ומתוך ההיכרות עם הפרקטיות והקמצנות שלו קשה לי להאמין שהוא שילם על דברים מסויימים פי 2 ופי 3 מהמחיר שלהם בשוק.
אני לא רוצה לתת פה דוגמה אמיתית להוצאות שלו כדי לא להסגיר חלילה את חברתי. אני אתן דוגמה להבנת המצב. זה לא דוגמה אמיתית של משהו שאכן קרה.  אבל זה דוגמה מאוד קרובה שתתן מושג על מה אני מדברת. למשל הוא בא וסיפר לה שהיה צריך להחליף גלגל ברכב. אמר שזה עלה לו 700 שקל וחברתי כמובן לא מבינה בזה כלום.
אני מאמינה שבהחלט שיש מצב שהוא היה צריך להחליף גלגל אבל לא 700 שקל. למיטב ידיעתי החלפת גלגל עולה כ 450 שקלים. והוא כל כך פרקטי וכזה קמצן שאין מצב שהיה משלם כאלה סכומים כי הוא יודע היטב מה עלה כמה. החברה שלי מאמינה לו.
 
בקיצור המצב הוא כזה שהוא עשה כמה הוצאות חריגות ומוזרות ושממש לא מתאימות לו. ובזה הוא חיסל את כל הכסף שהיה להם בצד למקרה חירום.
 
בנוסף לזה הוא גם יצא לא מעט חובות (בעיקר מינוסים והלוואות).
 
חוץ מזה הוא הפסיק להתנהג כמו גבר. היו כמה פעמים שאנשים כאלה ואחרים דיברו והתייחסו לאשתו בצורה מאוד מגעילה והוא שתק.
אמרו לה ועליה דברים מגעילים והוא לא עשה כלום. 
למרות שמדובר בגבר שבדרך כלל אל עובר על דברים בשתיקה.
היו פעמים שהוא והחברה שלי רבו ואפילו הרימו ידיים (שניהם אשמים). אז הוא ממש לא הטיפוס השותק והפחדן. והוא יודע יופי לעמוד על שלו ולהגן על שלו כשהוא רוצה.
מה שאני מנסה להגיד שהוא איש די ריבני שרב לא מעט עם אשתו ועם אחרים. אבל כשהוא רואה שמשפילים את אשתו ומתייחסים אליה רע הוא שותק ולא יוצא להגנתה.
 
הוא בעצמו מדבר אלי מאוד לא יפה ובצורה חוצפנית.
היא אחרי לידה ויש להם תינוק והיא הסכימה ללדת בתנאי שהיא לא תצטרך לעבוד (נכנסה להריון בתום הלימודים). עכשיו הוא כל הזמן צועק עליה שתצא לעבוד למרות שהבטיח לה שיתן לה לשבת לפחות שנה או שנה וחצי בבית עם הילד.
 
החברה שלי התלוננה בפניי על כך שהיא מרגישה שהוא מתרחק ממנה ושהוא כאילו הופך לזר.
היא מספרת שהא נכנס לשירותים עם הטלפון שלו ויושב שם לא מעט זמן. ואז כשהוא כבר יוצא משם הוא בקריזה ועצבני נורא ובלי טיפת מצב רוח. 
 
אין לי בכלל ספק שמשהו לגמרי לא לעניין קורה שם.
יש לי הרגשה מאוד חזקה שהוא הולך לעשות לחברה שלי איזשהו טריק נורא מלוכלך. אין לי ספק שמשהו הולך להתפוצץ לה בפרצוף.
 
אני רואה את המצב וזה פשוט מפחיד אותי, אני מפחדת על חברה שלי.
 
אני מאוד רוצה לעזור לה, מאוד. אבל השאלה היא איך?
 
הייתי מאוד שמחה לעשות בייבי סיטר לתינוק שלה שהיא תוכל לצאת קצת להתאוורר או להרוויח כמה גרושים לעצמה. לצערי זה לא אופציה כי אנחנו גרות נורא רחוק אחת מהשנייה.
במידת הצורך אני יכולה לעזור לה עם דיור לתקופה מסויימת (יש דירה ריקה שקיבלתי בירושה). אנירק לא בטוחה שזה יהיה לה נוח כי הדירה במצב מאוד מוזנח. מה גם שהדירה בקומה גבוהה בבניין ללא מעלית ויש לה תינוק ועגלה.
מה שאני כן יכולה לעשות עבורה זה להיות לה לאוזן קשבת. אבל זה מובן מאליו ואני רוצה לעשות יותר.
עוד דבר שאני יכולה לעשות אני יכולה לתת לה קצת כסף פה ושם תחת תירוצים שונים (חגים, התינוק בן כך וכך חודשים וכו').
חשבתי לברר לה לגבי אופציה לעבדה איפה שאני עובדת. בררתתי וכרגעמ אין משרות פנויות אז בזה אני לא יכולה לעזור.
 
אז מה עוד אני יכולה לעשות עבודה?
 
היא בחורה נורא רגישה ועדינה.  היא לא עבדה מזמן כי קודם למדה ואחר כך ילדה. כרגע היא כל כולה שקועה בתינוק וכל הזמן שלה והכוח שלה הולכים על לטפל בו.
אובייקטיבית התינוק שלה הוא לא קל ובעייתי אפילו. הוא חולה לעיתים קרובות מאוד ותמיד בצורה קשה. מאוחריה לידה קשה גם לה וגם לתינוק.
 
אני לא מפסיקה לשבור את הראש באיך לעזור לה. כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות עבורה.
º
* מדבר אלי מאוד לא יפה = מדבר אליה מאוד לא יפה
20/04/15 16:46
63צפיות
שיט. נשמע זוועת עולם
21/04/15 01:03
425צפיות
לא יודעת מה להגיד לך בכלל.  ממה שאת מתארת, נשמע שגם אם, נניח, עיניה היו נפקחות לרווחה, היא לא במצב שהיתה עושה כלום כי היא רק ילדה ורוצה להיות תלויה כלכלית באופן מוחלט במשכורתו (הבלתי קיימת) של בעלה (ששורף את חסכונתיהם המשותפים)
 
נשמע שהיחסים ביניהם היו "לא משהו" עוד קודם. וכמו שאת מתארת אותו, זה נשמע כמו מישהו שלא הייתי רוצה לגדל איתו ביחד חתול, קל וחומר ילד....
 
אם היא חברה קרובה, הייתי מוצאת זמן לדבר איתה כשהוא לא נמצא (אולי מגיעה אליה הביתה עם ארוחה חמה, ושומרת קודם על התינוק בזמן שהיא מתקלחת את המקלחת השבועית שלה, מסכנה..... ואז השיחה). אבל הייתי לוקחת בחשבון שהתוצאה יכולה להיות שהיא לא תאמין לך או - גרוע מזה - שהיא תאמת אותו עם מה שהסברת ואז גם הוא גם וגם היא לא ידברו איתך יותר אף פעם (וכמו שתיארת אותו - אולי הוא גם יגדיל לעשות ובאופן אישי ישרוט לך את האוטו....)
 
תחליטי אם מה יותר קשר לך לחיות - אם זה שלא סיפרת לה את הנ"ל, אם עם זה שהיא לא חברה שלך יותר. נדמה לי שאני הייתי מספרת ולוקחת בחשבון שאולי זו סוף החברות.
 
בהתחשב בזה שנשמע שיש לה אפס נסיון מקצועי ושהיא לא מעוניינת לעבוד כרגע - נראה לי שיהיה לך קשה למצוא לה עבודה
אנ ממש לא רוצה לפקוח לה את עיניים
21/04/15 02:52
277צפיות
שהם יפתרו את איזה בעיות שיש להם באיזו דרך שבא הם. 
 
מה שמפחיד אותי זה שכתוצאה מ"פתרון" הבעיו האלה אם טרייה והתינוק שלה יכולים להיפגע. הסצנריו הזה מאוד מעציב אותי לכל הפחות.
גם אני בעצמי הייתי אימא לתינוק. עכשיו הפשוש קצת גדל. אבל אני עדיין זוכרת היטב מה זה להיו אימא לתינוק קטן. זוכרת היטב את המצב הפגיע שאת נמצאת בו. את ההרגשה שעכשיו את פחות עצמאית ויותר תלוייה.
 
תאמיני לי שלא ממש אכפת לי ממה ואיך הולך להם בחיי הזוגיות. הם ילדים גדולים שיסתדרו. ואני בטח לא "מטפלת זוגית".
שהם יפתרו את הבעיותת שלהם לבד אני לא מתכוונת להתערב.
 
הסיבה שכתבתי פה היא אחרת.
אני חוששת שהמצב שם יתדרדר ויגיע לדברים מאוד לא נעימים. ולפי מה שאני רואה ושומעת זה בהחלט אופציה סבירה. במקרה כזה מה אני אוכל באמת לעשות בשבילה?
איך בדיוק אני אוכל לעזור לה מעשית?
כמו שכבר כתבתי בפוסט הראשוני אנחנו לא החברות הכי טובות ו/או הכי קרובות. אז לאור העובדה הזאת מה תהיה ההתנהגות הנכונה מציד אם יהיה שם משבר רציני. כי נראה לי שזה יקרה בקרוב!
אני אהיה פרקליטת השטן לרגע
21/04/15 01:44
595צפיות
ממה שאמרת לי אני לא יודעת אם בכלל יש בעיה. כלומר, אולי יש, אבל מהתיאור שלך אני לא בטוחה שהבעיה היא מה שאת חושבת.
יכול להיות שהוא לא טוב כעצמאי. להיות עצמאי זה מאוד קשה ומסובך ויש המון פרטים שצריך לדעת ולהתעסק בהם, וזה בלי שאני יודעת אפילו את המקצוע הספציפי שלו וכמה הוא מסובך. יכול להיות שהוא לא עושה את העסקאות הכי טובות, אבל אני לא יודעת אם ליחס את זה למשהו שלילי אצלו, מעבר לזה שאולי כדאי לו להיות שכיר ולא כל אחד מתאים להיות עצמאי. אבל מצד שני, מי שלא מנסה לא מצליח, וגם מכשלונות עסקיים אפשר ללמוד ולהתפתח.
עכשיו - לא ברור לי למה את קוראת ללהיות אגרסיבי ותקופני כלפי אחרים "להיות גבר". יכול להיות שאשתו לא אוהבת את התנהגות איש המערות הזאת והיא ביקשה ממנו להפסיק ולכן הוא כבר לא מתנהג ככה?
לא ברור לי גם מה זה כל העסק של הסכימה ללדת בתנאי שלא תצטרך לעבוד. זה 2015, למה שאישה לא תעבוד? אני לא מבינה את זה, אבל ניחא, כל אחת והעצלנות שלה. אז הוא הסכים בהתחלה שהיא תהיה עצלנית. כלומר, לטפל בילדים זאת עבודה מאוד קשה, אבל עצם זה שהם הסכימו על זה עוד לפני שהיא היתה בכלל בהריון מראה לי שהיא לא עושה את זה לטובת הילדים, אלא בשביל שהיא תוכל לשבת רגל על רגל כל היום. אבל עכשיו המצב הכלכלי שלהם השתנה, אני לא מבינה איזה פרימדונה לא תרצה לצאת לעבוד ולתרום לכלכלת המשפחה, מה הוא המשרת שלה? לא ברור לי כל העסק הזה, למה היא כל כך מתנגדת לתרום לפרנסת הילדים שלה?
מעבר לזה, הולדת ילדים והפיכה להורים זה שוק מאוד גדול. אומרים שלנשים רבות יש דכאון אחרי לידה, אבל לא מדברים מספיק על התופעה האמיתית של דכאון אחרי לידה של גברים. גם עבורם זה שוק גדול מאוד, שינוי מאוד גדול, ולוקח הרבה זמן להסתגל להורות. גם הם לא ישנים מספיק, ואצל גברים רבים, במיוחד כאלה שנשואים לפרימדונות, יש את הלחץ הנוסף של להיות המפרנס היחיד של הבית, זה שהכל תלוי בו, ואם הוא עושה משהו לא נכון אז שלושתם אוכלים אותה. זה לחץ מאוד מאוד גדול ואין פלא שזה מוביל לטעויות אצלו, למצבי רוח, לרצון להסתגר, ולרצון לא להיות היחיד עם המשא הכבד הזה על כתפיו. בתור אישתו היא אמורה לראות את זה ולרצות לתמוך ולעזור לו, ולא נשמע מהתיאור שלך שהיא מתנהגת כלפיו בכבוד ואהבה ותמיכה. לגבי האלימות הפיזית ההדדית זה לא ממש ברור, לא ברור מי האלים מהתיאור שלך.
 
עכשיו אל תתעצבני על כל מה שכתבתי, מאוד הגיוני שכל מה שכתבתי זה שטויות מוחלטות ולא רלוונטיות לזוג ההוא, שאני לא מכירה מן הסתם. אני רק נותנת לך מראה שונה של הדברים שכתבת, של הצורה שבה ניסחת את הדברים, שמראה משהו על איך את חושבת על המצב שלהם. יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים על מה שקורה מאחורי הקלעים וקל מאוד להכנס לשיפוטיות מהמקום הצר שבו אנחנו נמצאים, אבל אם לא מבינים את כל התמונה יכול להיות שאנחנו טועים לגמרי. ולא נשמע מאיך שהצגת את עצמך שאת במקום של להכיר את כל התמונה.
רואים שמאוד אכפת לך ממנה, וזה ממש יפה ומחמם את הלב. אני מציעה שאם כל כך אכפת לך ואת רוצה לעזור, שתתקרבי אליה. תהיה אוזן קשבת, אבל בלי שיפוטיות, רק להקשיב. אם אתן גרות רחוקות אז תתקשרי אליה ותדברי איתה, לא רק בהודעות טקסט. מקווה שעד שהתינוק שלהם יהיה בן שנה הם יתגברו על משבר התינוק הראשון ויצאו מחוזקים.
הוא עדיין מתנהג כמו איש המערות
21/04/15 03:03
371צפיות
ואשתו מאוד נפגעת שהוא אף פעם לא יוצא להגנתה.
 
היא בחורה מאוד עדינה ושברירית.
למדה לימודים שהיו לה לא קים.
הוא רצה ילד ישר אחרי הלימודים.
היא סרבה כי המקצוע שהיא למדה הוא קשה וזה עבודה במשמרות וזה בעיה עם ילד קטן.
היא גם אמרה לו שהיא תמיד חלמה להית אימא שתוכל לשבת שנה או שנה וחצי עם הילד בבית.
הציעה לו שתעבוד כמה שנים שיחסכו את הכסף ואז שתלד.
אמרה שלא תצליח לג'נגל בין עבודה לתינוק.
הוא אמר לה שהוא רוצהתינוק ושהטא ידאג להכול ושהיא לא תצטרך לעבוד.
 
היא לא מתגדת לתרום לפרנסה.
היא בכלל לא מדברת איתי על הנושא הזה.
אני פשוט מרגישה ממה שאני רואה ושומעת שהוא מסבן אותה.
שהעניין הכספי לא באמת מה שהוא אומר.
 
אגב הוא מתנגד שהיא תעבוד במקצע שלה כי הוא קשה ויש משמרות.
הוא רוצה שעם תואר ראשון היא תלך להיות מזכירה בחצי משרה.
היא  אומרת שלא בשביל זה היא למדה.
 
בכל אופן הזוגיות שלהם לא מעניינת אותי ולא בגלל זה כתבתי פה.
 
מה שמעניין אותי כרגע זה איך אני יכולה לעזור לה גם עכשיו אבל בעיקר אם המצב שם יחמיר ומשהו יתפומץ.
אין לי שום רעיון וזה מאוד מעציב אותי וקיוויתי שאולי למישהי פה יהיה רעיון לאיך אני יכולה לעזור לה חוץ מלהיות לה אוזן קשבת שזה אני עושה כבר היום.
תוכלי להיות קצת יותר ספציפית?
21/04/15 04:42
263צפיות
מאילו החמרה ופיצוץ את חוששת בדיוק, ועל סמך מה?
נשמע שיש תרחישים ספציפיים שעוברים לך בראש. מהם?
 
מנסה להרחיב על המצב
21/04/15 06:56
400צפיות
מראש כתבתי פה את ההודעה לא לגבי להתערב לה בזוגיות או לפקוח לה את העיניים. באתי לכאן לחפש עצות לאיך אני יכולה לעזור לה עכשיו ואיך אוכל לעזור לה אם וכאשר משהו יתפוצץ שם.
 
מדובר בחברת ילדות שלי. גדלנו ביחד. היינו קרובות.
כרגע אנחנו לא בקשר מאוד קרוב בעיקר כי יש לה תינוק ממש קטן שהיא כולה שקועה בטיפול בו. חוץ מזה לי יש עבודה וילדים ואין יותר מידי זמן פנוי.
עוד דבר שבגללו התרחקנו זה כי מבחינה גאוגרפית אנחנו לא גרות קרוב אחת לשניה.
אבל היא בחורה מקסימה. נדירים הם האנשים שיש להם כזה לב טוב. בכל מצב שהיה לי בחיים היא תמיד תמכה בי והייתה שם בשבילי. 
אני חוששת שמשהו הולך להתפוצץ לה בפרצוף והיא נורא עדינה ושברירית. אני לא רוצה שהיא תכאב ותסבול וכו'. אנירוצה לדעת מה לעשות במקרה שמשהו ישתבש כדי לעזור לה.
אני ניסיתי לדבר איתה על המצב בבית בעקיפין ואפילו ברמזים בלי להיכנס לה יותר מידי לפרטיות. הבעיה שהיא לא שומעת ולא רואה כלום ככה שכל נסיונות השיחה שלי נכשלו. אולי זה הבחירה שלה להתעלם?
בשלב מסויים הפסקתי לדבר. היא לא טיפשה והחלטתי שאם היא לא רואה ולא שומעת אז זה מבחירה שלה. החלטתי שאני בטח לא הולכת לפקוח לה את העיניים בכוח.
 
אחת החששות שלי אם כי לא העיקריות זה שאולי הוא מכה אותה. כרגע זה לא נראה ככה אבל לכי תדעי ובהחלט אני רואה מצב שהוא יכה אותה בעתיד.
דאגתי שיהיה לה את הנייד שלי והטלפון בבית ובעבודה ככה שאם משהו קורה היא תוכל להשיג אותי. לכי תדעי אם פתאום הוא יפוצץ אותה במכות.
הקטן שלי כבר בן יותר משנה והחלפנו כסא לרכב. הקודם במחסן. עכשיו בדיוק ביקשתי מבעלי שיוציא אוו היום ושיהיה לי אותו בבאגז' ככה שאם חלילה ורה משהו אני אוכל לבוא ולאסוף אותה מהר עם התינוק.
 
עוד עניין שמציק לי זה המצפון שלי. כאמור אני לא מתערבת לה בזוגיות ולא פוקחת לה עיניי אבל אם חלילה יקרה משהו רע אני לא אסלח לעצמי על כך שלא התעקשתי לדבר איתה שוב ושוב עד שהיא תבין.
 
בפעם האחרונה שניפגשנו אמרתי לה שאני רואה שיש לה איזשהם בעיות בחיים ושאלתי במה אני יכולה לעזור לה. 
אמרתי לה שאני תמיד מוכנה להקשיב ולייעץ לה, אמרתי שבמידת הצורך אני יכולה לעזור לה עם עניין הדיור וגם להלוות לה כסף,ואמרתי שלא תתבייש ושכל מה שהא צריכה שתפנה אלי.
הבעיה שאחרי שיצאתי ממנה אני בעצמי קצת התבלבלתי מהדברים שאמרתי לה. אפילו קצת נבהלתי.
כי בואי נגיד שהיא מתקשר אלי. ובואי נגיד שהיא מספרת שקרה משהו. משהו חמור. 
אם היא תרצה אני במיידי באה אליה. אם היא רצה אני עוזרת לה לאסוף כמה דברים ולוקח אותה עם התינוק אליי.
אבל השאלה היא מה הלאה?
איזה מעשים/דברים יידרשו ממני אחר כך?
מההיכרות שלי איתה אני יודעת שאם משהו יתפוצץ לה בפרצוף יהיו לה שתי תגובות מידייות כי כזאת היא. אחד זה הלם טוטאלי והשני זה חרדה מטורפת. ואז אני לא יודעת מה אני אצטרך לעשות.
היא טיפוס נורא לא עצמאי, נורא תלותי וקצת תלוש מהמציאות. בהחלט יש מצב שהיא תיכנס להלם וחרדות ופשוט תהיה משותקת. ואז בהחלט יש מב שאני ממש אצטרך לבנות עבורה חיים חדשים לה ולתינוק. היא בכוחות עצמנ בטח לא תצליח.
והאלה שלי היא איך אני עושה את זה אם יהיה צורך כזה. איך אני משקמת אותה ועוזרת לה עם התחלה חדשה?
 
היא כרגע במצב מאוד פגיע כי היא לא עובדת והיא עם תינוק קטן והיא די תלוייה בבעלה.
אני כל הזמן מנסה לברר ולבדוק לה לגבי עבודות, אפילו חצי משרה. אבל זה לא קל למצוא משהו שמתאים לה ולמה שהיא למדה וזה משהו שלוקח זמן.
אני חושבת שאם היא תתחיל להיות עצמאית פיננסית מצבה ישתפר אבל היא רוצה לעבוד רק בתחום אותו היא למדה וכרגע קשה למצוא עבודה בנישה הזאת.
 
עוד עניין זה שגם אין לה תמיכה כי מבחינת משפחה יש לה רק אימא.
לבעלה יש הורים החמים שלה. אבל זה לא משפחה. כל מה שהם עושים זה לקלל אותה גם ליד אנששים אחרים.
אימא שלה לא יכולה לתמוך בה לא נפשית ולא פיזית כי היא בעצמה זקוקה לתמיכה. האימא שם סובלת ממחלה כרונית.
לצערי אחרי שקופת החולים מאוד איכזבה האימא הולכת לרופאים פרטיים וקונה תרופות שלא בסל הבריאות ולכן גם כספית היא לא יכולה לעזור לה.
 
כמו שכבר כתבתי אני חוששת שהוא מכה/יכה אותה אבל זה נראה לי פחות ראלי. חושבת שאולי יש לו מישהי מהצד ובסוף הוא יזרוק את החברה שלי לכלבים אבל גם זה נראה לי פחות ראלי. יש לי שני חששות שמסיבות כאלה ואחרות הם נראים לי מאוד ראליים: אחד זה כל הנושא של פורקס והמסחר בזה יש לי תחושה שהוא הלך לשם ונכנס לצרות גדולות או שתיים ישלי הרגשה שהוא נכנס חזק לקטע של הימורים או הימורי ספורטמאו פוקר או לא יודעת מה והסתבך חזק מאוד שם.
הזוגיות שלהם ואיך הם חיים זה רק העניין שלהם ולא של אף אחד אחר. זה עניין פרטי שלהם שלא נוגע לאף אחד אחר גם לא לי. 
זה בכלל לא מה שמעניין אותי.
השאלה שלי היא איך חברה לא הכי קרובה ולא הכי טובה יכולה לעזור לאימה טרייה עם תינוק קטנטן במקרה שמשהו שם באמת לא בסדר?
כרגע זה הדבר היחיד שמעניין אותי.
 
נשמע לי שעשית את הדבר הנכון בדיוק. אמרת לה, תשמעי,אני לעזרתך
21/04/15 08:21
230צפיות
ויש לי כאן חבל הצלה מעשי ואמיתי במקרה חירום (=האפשרות לגור בדירה שלך ולהעזר בך). אם יהיה צורך והיא תסכים לקבל עזרה, זה המון ואז את כבר תראי לפי הצורך מה יידרש ממך (לדוגמא- להפנות אותה לייעוץ בויצ"ו או נעמת ,לעו"ד, לעזור לה למצוא עבודה באזור הדירה , למצוא אנשים שיתרמו לה רהיטים וכולי).  
 
הבנתי מההודעה הראשונה שלך שאת חוששת שהוא הסתבך כלכלית ולא מספר לה. את יכולה לספר לה סיפור פיקטיבי או אמיתי על מצב שמישהו הסתבך כלכלית, הוציא הוצאות משונות ולא סיפר לאשתו.
כך או כך לא נשמע שהיא מוכנה להתעמת על זה, ולא בטוח שאם היא תתעמת הוא ישנה משהו. ולאור זה שבכלל לא בטוח שהוא באמת מסובך כלכלית, הייתי עוזבת את זה והולכת בכיוון של לשכנע אותה לצאת לעבוד כמו שהוא רצה. לא בשבילו, בשבילה.
לצאת לעבודה בחצי משרה כמזכירה זה לא אידאלי אבל גם לא נורא. במקומך הייתי מעודדת אותה מאד מאד לכיוון הזה, משתי סיבות- אחת, קשה מאד להתרגל לג'נגל בין ילד לעבודה ועבודה כזאת יכולה לעזור לה להתרגל.
 
עצם זה שהיא חזרה לשוק העבודה, הרויחה משהו, קיבלה קצת בטחון, ויכולה להראות קצת נסיון תעסוקתי זה כבר מצב שממנו יותר קל ללכת לאן שהיא באמת רוצה גם אם זה במשמרות
 
ובעיקר, זה עוזר כי עבודה נותנת בסיס נוסף בחיים- גם משכורת (גם אם קטנה זה פחות תלות בבעל מאפס משכורת)
וגם -עבודה זו הכרות ומפגש יומיומי עם עוד אנשים.
 
אני הייתי בנישואין לא טובים עם בעיות ואני יכולה להגיד לך מנסיון שהעבודה הצילה אותי, כי היא גרמה לי לצאת כל יום, לפגוש אנשים
שמספרים דברים אחרים על הזוגיות שלהם (הערות כאלה, בדרך אגב שמראות לך שאצל אחרים זה לא ככה- זה מאד תורם ונותן מראה חשובה, כי לא תמיד חברות יכולות להגיד"המצב אצלך דפוק" ועם השנים את כבר מתרגלת וזה נראה לך נורמלי שמתייחסים אלייך מגעיל.)
עבודה זה בטחון נוסף, כי פידבק חיובי בעבודה- גם אם זה לא מה שלמדה- זה עדיף על מצב שאת עקרת בית וכל הפידבק שלך מגיע מבעלך.  
 
 
כרגע לפי דעתך האם אני צריכה לעשות עוד משהו?
21/04/15 09:36
167צפיות
חוץ ממה שכתבת?
איזו עזרה תכלסית להציע לה כרגע?
 
איך להציע לה אותה בצורה הכי נכונה ואיך בצורה הכי נכונה לדבר איתה על עניין העבודה?
 
אני כרגע יוצאת מנקודת הנחה ששום דבר נורא עדיין לא קרה ובמידה ויקרה אז אני פה בשבילה. הבעיה שאני לא יכולה להיות בטוחה שכלום לא קרה עדיין כי אולי משהו כבר קרה/קורה ואין לי מושג
 
 
הייתי אומרת לה שאשה צריכה עבודה,שהיא נשמעת מדוכדכת ושלהיות
22/04/15 07:11
154צפיות
בבית עם תינוק זה מדכדך. תשמעי אם הבעל מנסה לשכנע שתצאי לעבודה, למה שלא תצאי ותנסי. במקרה הכי גרוע אחרי חצי שנה תתפטרי.
אולי המצב הכלכלי קשה יותר ממה שהוא ציפה בשלב הזה, אולי הוא מרויח פחות ממה שהוא ציפה.בכל מקרה לחזור לעבודה זה לטובתך ולטובת התינוק שלך.
סליחה על הבוטות, אבל את נשמעת יותר כמו השטן, לא פרקליטתו
22/04/15 14:06
305צפיות
מצאת הרבה נקודות זכות אצל הבעל ושום דבר אצל האישה. שלא לדבר על קצת אמפתיה לפותחת השרשור העדינה והרגישה כל כך.
מה שאפשר לעשות
21/04/15 08:25
317צפיות
הוא לקחת חוקר פרטי שיברר מה קורה עם התכשיט הזה. את יכולה לעשות זאת על חשבונך, ולא לספר לה עד שאת יודעת מה קורה שם, או להציע לה לעשות זאת, אם היא באמת רוצה לדעת (ממש לא בטוח).
רק שאני חייבת לציין שלו אני את, אני חושבת שלא הייתי מכניסה את ראשי הבריא למיטה החולה הזו.
קודם כל תודה על רעיון החוקר הפרטי
21/04/15 09:45
269צפיות
טוב שזה יישב לי בראש, ולבד לא הייתי חושבת על זה.
את צודקת לגמרי כשאת כותבת שאת ממש לא בטוחה אם היא באמת רוצה לדעת!
 
כל מה שכתבתי פה זה רק מהמילים שלה וממה שהיא סיפרה לי ככה שיש דברים שהיא כן יודעת.
 
זאת אומר שהיא כן יודעת למשל על זה שהוא בזבז את כל הכסף שהיה להם בצד למקרה חירום.
אני יודעת בוודאות שהיא אין לה שום כסף משלה למקרה חירום. הכל היה שם משותף והוא גמר את זה. 
היא לא עובדת כבר תקופה די ארוכה. מקודם היא למדה ואחר כך ילדה ככה שאין לה שקל משלה ולמרות זאת היא לא עושה כלום אולי היא באמת לא רוצה לראות את המציאות
 
יש עוד שני דברים שאפשר להציע
21/04/15 13:19
228צפיות
את יכולה להציע לבעלה (אולי דרכה) לפנות למרכז לעסקים קטנים בינוניים (שזה גוף ארצי) או למט"י ביישוב שלהם, שניהם נותנים גישה לייעוץ מקצועי לעסקים קטנים, כולל ייעוץ פיננסי, במחירים סבירים מאוד. אולי הם יכולים לעזור לו לייצב את המצב הכלכלי של העסק שלו.
את יכולה גם להציע לה קורסים/ הדרכות/ ייעוץ פיננסי לנשים, שמטרתו העצמה כלכלית ופיננסית לנשים. המשמעות של זה הוא נתינת כלים לנשים להיות עצמאיות כלכלית מבחינת ניהול הכספים הפרטיים ברמת המשפחה (וגם ברמה האישית). אולי הם יכולים לעזור לה ללמוד איך לנהל את חשבון הבנק ולעקוב אחרי ההוצאות באופן עצמאי (כך שהיא לא תקבל ממנו אינפורמציה על "מה הוא קנה איפה ובכמה" אלא תגיע לאינפורמציה הזו בעצמה) וגם ללמוד איך להיות עצמאית כלכלית (כך שלא תהיה תלויה בו ותוכל לשים לעצמה כסף בצד, במקום בו אין לו גישה).
אבל, לדעתי, לפי מה שאת מספרת, הוא "יודע הכל ולא צריך ייעוץ" והיא "מעדיפה לסמוך עליו ולא צריכה שום העצמה כלכלית אישית". וזו עוד סיבה טובה להוציא ראש בריא ממיטה חולה כזו.
אני בהחלט אדבר איתה
22/04/15 06:33
123צפיות
לפחות לגביה כי לגביו זה נראה לי מיותר שכן אני לא מאמינה שיש באמת בעיות בעסק שלו.
 
הדוגמה שנתתי עם הגלגל הייתה לא מדוייקת. 
כי גלגל זה חפץ שאפשר לראות. ההוצאות כספים שלו היו על שירותים שאי אפשר לבדוק.
זה מה שעושה את זה לכל כך מחשיד. הוצאות כספיות שאי אפשר לראות. ועוד שילם עבורם פי שתיים יותר ממה שהם עולים בשוק. ובהתחשב בזה שהוא קמצן פרקטי נראה שהכל פשוט שקר.
 
כמובן שיש את האפשרות הפשוטה שיש לו מישהי מהצב שהוא מוציא כספים עליה. הלוואי וזה נכון כי זה הרע במיעוטו.  לצערי אני חושבת שהבעיה היא לא אישה אחרת אלא משהו כספי כמו הסתבכות בסחר בפורקס או התמכרות להימורים כאלה או אחרים. בכל אופן ברור שאין לי דרך לדעת מה הבעיה באמת.
 
בלת"ק
21/04/15 10:29
339צפיות
עשית פה איזה מישמש בין כמה נושאים ועניינים ואני לא בטוחה שבאמת הכל קשור להכל דווקא באופן שבו את מפרשת אותו. אבל כרגע, כל הסיפור כמו שהבאת אותו הוא תחרה מלאה חורים שרק אחרי המילוי שלהם אפשר יהיה להתוות דרך. ואני אומרת את זה כמי ששרדה לצד בעלה קריסה של עסק ובבית 3 ילדות שצריך לפרנס, לא תינוק יחיד.
נתחיל מההתחלה - לא פירטת באיזה תחום העסק של בעלה, אבל מהיכרות קרובה אם העסק הוא בתחום העסקים הקטנים והבינוניים - המצב שלהם קשה בשנים האחרונות. ממש אי אפשר להסיק ממה שבעלך מכיר כשכיר למה שחווה עצמאי. וכן, לפעמים בעלי עסקים גם עושים טעויות ובניסיון לתקן נקלעים למערבולת קשה עוד יותר, במיוחד אם הוא איש צעיר וחסר ניסיון בניהול משברים מהסוג הזה. חוויתי את זה על בשרי באופן הכי קרוב וזה קשה, מאוד. אני לגמרי מאמינה שיש שם משבר כלכלי קשה כנראה, אבל קשה להסיק מזה הרבה.
לאור המצב הכלכלי הקשה, כן, סביר להניח שההתנהגות של בעלה תשתנה. זה מייצר מעמסות רגשיות ואחרות שהן קשות מנשוא. זה מייצר לחצים איומים ונוראיים ואם הוא לא מספר, יש סיכוי שזה כי הוא לא רוצה להעמיס את זה עליה ולהעיק עליה עם הקושי הזה, רק שאי אפשר להסתיר את זה כנראה. וזה בא לידי ביטוי בזה שהוא פחות רואה למשל עניינים כמו הצורך שלה שהוא יגן עליה.
עכשיו, אם השינוי הכלכלי הוא כזה, ברור שהוא ירצה שהיא תצא לעבוד. הרי כשדובר על חופשת לידה ארוכה המצב הכלכלי היה אחר, הנסיבות משתנות ולכן היא צריכה לקחת בחשבון שעם כל הכבוד להבטחות, צריך לפרנס את התינוק הזה וכן, יכול להיות שהיא תצטרך לקום ולעזור גם בחלק הזה של החיים., קריאת השכמה - לשבת לגדל ילד בבית זו פריוולגיה.
מה שהכי חשוב זה להיות מעורבת ולדעת מה בדיוק קורה. למשל תיאור ההוצאות הבלתי מוסברות, הדוגמא שלך עם הגלגל? היא דוגמא לא טובה, כי באוטו שלי החלפת גלגל היא עניין יקר בהרבה מ- 450 ש"ח כי זה תלוי בסוג האוטו, סוג הגלגל, הגודל שלו וכו'. אז לפני הכל היא חייבת לדעת מה בדיוק קורה בחיים שלה ושלו מבחינה כלכלית, האם אכן ההוצאות לא מוסברות? האם הוא הסתבך? (לפעמים מצבים כלכליים מסבכים אותך עם האנשים הלא נכונים) ולראות מאיפה היא מגייסת את העזרה הנכונה להם. בין אם זה לצאת לעבוד בעצמה, לגייס ייעוץ ניהולי/כלכלי, לפנות להורים לבקש עזרה כספית או מה שלא יהיה.
אז קודם כל חשוב לי לציין
21/04/15 12:28
310צפיות
שחברה שלי לא מבקשת עזרה. היא פשוט מקטרת ומתבכיינת.
אני משתדלת לא להסיק כלום מהקיטורים שלה. זה בגלל שאני  אני לא יודעת מה ממה שהיא מתבכיינת עליו זה באמת בעיה. אולי יש פה עניין של עייפות מעצם היותה אימא לתינוק. אולי סתם צורך לפרוק.
לכן אני מתייחסת נטו לעובדות. לא לרגשות שלה כי ככה זה יותר אובייקטיבי.
 
והבעיה היא בדיוק בעובדות. אני מתייחסת רק לעובדות ולא לרגשות כי רגש זה סובייקטיבי. והעובדות שהיא מספרת לי הן מטרידות.
דווקא בגלל שכל כך אכפת לי אני כל כך מוטרדת. העובדות בשטח פשוט לא מסתדרות עם המציאות.
 
סיפור הגלגלים כמו שכתבתי הוא לא היה אמיתי. זאת הייתה רק מטאפורה ואולי לא ממש מוצלחת.
הגבר קנה לא גלגלים אלא משהו אחר.
הבעיה היא לא מה הוא קנה. הבעיה היא רמת הפיגור באותן הקניות שהיא פשוט מרקיעה שחקים.
הוא שילם על חלק מהדברים פי 2 מהערך שלהם על חלק פי 3 והיו גם כאלה שפי 4 ויותר.
כשזה נשמע לי חשוד דיברתי עם חברה שלי. שאלתי אותה אם היא בטוחה שהיא הבינה נכון מה הוא קנה (כי המחיר לא הגיוני).
היא ענתה שכן שהיא בטוחה שזה מה שהוא קנה.
ואז שאלתי אותה אם היא בטוחה במחיר (כי זה מוגזם פראית).
ושוב התשובה היא כן היא בטוחה שזה מה שהוא שילם.
ואז אני שואלת אותה למה הוא שילם כל כך יקר שזה לא המחיר הרגיל בשוק.
התשובה שלה זה שהמחירים עולים, יוקר המחיה עולה, המצב הכלכלי לא טוב וכו'.
היא אומרת שעכשיו הכל יקר בכל מקום!
 
אני לא יודעת אם החברה שלי באמת לא מודעת למחירים או סתם עושה את עצמה. אני בניגוד אליה יודעת מה הולך בתחום המדובר. אני יודעת מה עולה כמה בתחום הזה. ואין לי צל של ספק שהוא שילם מחיר כפול וזה עוד במקרה הטוב.
 
דרך אגב בכל ההודעות שלי לא רשמתי פעם אחת שבעלה הוא איש רע. גם לא רשמתי שהוא טיפש. הוא מאוד חכם ומחושב. הוא מאוד פרקטי ואולי קצת קמצן אפילו. 
ככה שאם מישהו פה בסיפור הוא אידיוט אז זה בטח לא הבעל ששילם כביכול פי 3 על דברים. אם כבר החברה שלי היא האידיוטית כי היא לא רואה את האבסורד שבקניות שלו.
 
 
 
תראי - יכולים להיות שם מיליון דברים
21/04/15 13:13
296צפיות
עלה בדעתך, נגיד, שהוא לא שילם כל כך הרבה אבל זה מה שהוא מספר לה כי, נניח, הוא שקוע בחובות, או צריך את הכסף למשהו אחר (מאהבת, סמים, אנא עארף? מיליון דברים)
 
נקרא ממה שאת כותבת שהחברה שלך לא לגמרי מחוברת להתנהלות הכלכלית שלהם. יש לה סיסמא לחשבון הבנק המשותף שלהם? היא יכולה לבדוק אם יש לו עוד חשבונות שהיא לא יודעת עליהם? נשמע שהיא קצת חיה בלה לה לנד. וקצת קשה לעזור למישהו כזה. 
 
מודה ומתוודה שאני הייתי מוצאת כזו חברה מתסכלת מדי מכדי לשמור איתה על קשר עמוק ארוך טווח. חברות היא עניין של תן וקח. חברה ש*רק* כל הזמן מתבכיינת ומקטרת - לא מתאים לי. גם אם פעם ביסודי היתה לנו חברות מוצלחת יותר. 
דבי, תקראי את השרשור
21/04/15 13:22
325צפיות
עלה על דעתה שהוא מסובך בחובות הימורים, והיא מנסה להציל את החברה מהברוך. זה לא תן וקח פה.
ממש מתסכל
21/04/15 18:53
225צפיות
לפעמים עם כל הקושי, אסור להתערב- רק להיות אוזן קשבת, לתמוך, לחבק, לגרום לצד השני להרגיש שיש מישהו לצידו- גם כשטוב וגם כשרע. לדעתי זה המצב.
גם להיות שם בשבילה זה הרבה
22/04/15 12:38
174צפיות
יש לי קרובה רחוקה שיש לנו חששות לא ברורים לגבי הקשר שלה עם בעלה. האמא שלה נהגה ללחוץ עליה בעניין, ולנסות להאיר את עיניה. זה נגמר בניתוק קשר, ברמה כזאת, שגם ללוויה של האם היא לא הגיעה. בעקבות החלטתה לא להגיע ללוויה, גם האחים ניתקו איתה קשר. האבא שלה (לא אב ביולוגי), החליט כן לשמור על קשר, למרות הכל, בלי להציע הצעות ובלי להכנס למצב (למרות שמהיכרות עם אופיו, זה מאד קשה לו). לדעתי הוא עושה את הדבר הנכון. משאיר לה ערוץ שאפשר לפנות אליו, אם וכאשר היא תתעורר ותבין שיש בעייה. 
אני מציעה לך אותו דבר. 
 
בלי קשר, אפשר לספר לה לפעמים סיפורים, על נשים שאת מכירה או נשים ששתיכן מכירות, ומה היו שם הסימנים, ומה קרה אח"כ, ומה הן עשו. דברים שישארו בגדר סיפור, אבל יוסיפו אינפורמציה. ניתן לספר לה מתוך שיתוף, איך את מתארגנת בנושאים כספיים, בנושא תימרון בין ילד לעבודה וכו'. 
 
כשהיא תרצה לעשות עם עצמה משהו. יש לנעמת ייעוץ משפטי 03-5254422 וגם ייעוץ בנושא התמודדות עם אלימות מסוגים שונים (פיזית, נפשית, כלכלית, מינית) 03-6492469/70. יש גם קורסי העצמה לנשים. ניתן לפנות גם לעובדת סוציאלית (במסגרת השירותים של העיריה או של קופת החולים) או לרופאת המשפחה והיא תפנה. 
 
מסכימה עם מי שאמרה, שכדאי לעודד אותה לצאת לעבוד, ולא משנה במה, על מנת שתפגש עם חברת מבוגרים, ותוכל לשמוע בשיחות המסדרון, שאולי המצב אצלה שונה מאשר המצב של אנשים אחרים. 
 
אני חושבת, שאת מרגישה אוסף של סימנים. כסף שהתרוקן. הוצאות שעל פניהן לא הגיוניות (בהתחשב בשוק ובהתחשב באופיו של הבעל). אני נוטה להניח שאין עשן בלי אש במקרים הללו. אני חושבת שכדאי שתצאי מתוך נקודת הנחה שיש אכן בעייה, ואז לא תצטרכי לנסות לאסוף סימנים, ולנסות לבחון את עצמך בנושא. 
 
לא הייתי הולכת בכיוון של נסיונות לאיתור הבעייה, על ידי תישאול ישיר שלה, התעמתות איתו או על ידי חוקר פרטי מסוג כלשהו, כי ממילא מציאת סוג הבעייה לא תעזור לך, אם החברה לא תרצה עזרה לצאת ממנה/להתמודד איתה. 
 
ודבר אחרון, התיאור "אני לא מפסיקה לשבור את הראש באיך לעזור לה. כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות עבורה", משדר לי שיש לך איזשהו אישיו עם הנושא. משהו לא פתור אצלך, שלא קשור בכלל לחברה. הייתי מפנה כוחות להבין אותו ולנסות להתמודד עם האישיו הזה. כי המצב של החברה שלך, יכול להיות כמו המצב של קרובת המשפחה הרחוקה שלי, עניין של עוד שנים עד שיקרה משהו/ישתנה משהו, אם בכלל (אצלנו כבר שנים ועדיין לא השתנה, היא עדיין לא מעוניינת בכלל בעזרה). לכן להיות עכשיו על פני שנים במצב של "לא מפסיקה לשבוא את הראש... כל הזמן חושבת..." לא נראה לי סביר.  זה משהו שקשור בך, וכאן יש הרבה מאד מה לעשות (להבדיל מהאפשרויות המוגבלות לעזרה לחברה שלך). 
ארכיון הודעות
רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון ולידה

בהריון?

רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון לפרטים נוספים לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה