לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

אמהות - החלטה או רצון?
02/08/15 22:49
216צפיות
אני יודעת שאני רוצה להיות אימא, זה לא נתון לשאלה. כיף לי עם ילדים (מסויימים), אני מרגישה שיש לי המון מה לתת ובעיניי או עבורי, משעמם לחיות חיים שלמים עם עצמי, בלי להרגיש שהלב שלי הולך מחוץ לגוף שלי (ציטוט שאני אוהבת וברח לי הניסוח המדוייק, עזרה?). 

אבל אני לא חושבת שארצה להיות אמא בחמש שנים הקרובות, אני לא קרובה יותר ממה שהייתי לפני עשור. אני גם מאוד מודעת לקשיים להכנס להיריון, שאין לי את הזמן לדחות את זה עד אין קץ. 
בטח תגידו לי שאי אפשר לדעת, אבל אני באמת לא מרגישה ש*ארצה* ילדים לפחות עוד עשור ואז יהיה מאוחר מדי (39). 
ואני חושבת לעצמי עוד 2-3-4 שנים להביא ילדים, אפילו בכח. לא מתוך רצון או בשלות. 
אני לא רוצה להביא ילדים בקרוב, אני לא רוצה לראות את הגוף שלי מתעוותת, אני מפחדת מהמחוייבות, מהידעה שיש חיים שלמים שתלויים בי. מפחדת לאבד את החופש. ואני לא רוצה ילדים והריון בסיכון גבוה, אני לא רוצה חרדות ופחדים, אני לא רוצה טיפולים הורמונליים והמון הפלות. גם לנשים צעירות קשה, אז בגילאים מבוגרים? ושני ילדים? 
 
אני מפחדת שאני כמו אבוקדו גרוע, לא בשלה לא בשלה ואז רקובה. 
 
איך אתן הייתן? 
 
המממ
03/08/15 05:28
146צפיות
 
באופן כללי כשהייתי צעירה ממך (אבל עדיין בשנות ה-30 לחיי, ולפני שהיו לי ילדים או רצון מדויק בהם) אמרה לי חברה-מכרה משהו כמו: "אם את עדיין מחכה לאינסטינקט האמהי שיגיע עם הרצון המטורף לילד/ים, והוא עוד לא הגיע עד היום, אז...הוא כבר לא יגיע. את יכולה להפסיק לחכות"
 
האמירה הזו הפילה לי אסימון קטן, והנפילה שלו בשילוב עם בן זוג שמאוד רצה ילדים, הזיזה אותנו לשלב המעשי.
 
החששות שלי התמקדו בעיקר בכיוון פגיעה פוטנצאלית בהתפתחות מקצועית/קריירה. וטפו טפו
תודה
03/08/15 11:37
102צפיות
כן, אני מרגישה ככה גם או אני חושבת שהאינסטינקט האימהי יגיע, או בעצם כשהוא יגיע עוד 15 שנה יהיה מאוחר מדי. יש לי תחושה שככ המון דברים שאני רוצה לעשות והחיים יכולים להמשך עם ילדים, אבל לא ככה. ויש דברים שאולי קצת אנוכיים, אבל אני מפחדת לאבד את הגוף שלי - סבלתי מעודף משקל כל חיי, רק לאחרונה ממש התחלתי להראות טוב ובקרוב מאוד זה יגמר (אפשר להראות טוב, אבל גם לא צעירים) ולהכנס להריון זה לאבד את זה. 

אני חושבת אפילו שהחלק הפיזי של הריון מפחיד אותי יותר מהילד עצמו. 
בלי קשר לילדים
03/08/15 17:09
66צפיות
נשמע שיש לך איזושהי בעיה עם דימוי הגוף שלך. את מאוד מאוד מוטרדת מסוגיות של משקל והזדקנות הגוף.  הקטע האחרון מגיע - עם או בלי ילדים - זה מובטח. כדאי לנסות לחיות עם זה יותר בשלום - בין שיהיו לך ילדים ובין שלא - פשוט למען איכות החיים של עצמך.
 
אישית, אני מסכימה עם זו שאמרה לי אי אז שאם הוא לא הגיע אליך עד גיל 39 (שזה סוף העשור הרביעי לחיים כמו שכתבו לך), אז זה כבר לא יגיע.
 
לא מוכרחים ילדים אם לא רוצים... החיים טובים (אפילו מאוד ולפעמים יותר) ללא ילדים.
 
 
אני הייתי
03/08/15 11:21
140צפיות
לא בשלה לא בשלה
הריון לידה בגיל 36, 
מצטערת שלא קודם, מצטערת שלא קודם. 
 
מנקודת מבטי, נכון יותר, אם יציבים מבחינה נפשית, ללדת בעשור השלישי לחיים. 
העשור השלישי כבר כאן
03/08/15 11:39
127צפיות
למה מצטערת שלא קודם? את יכולה לפרט בבקשה? ובדיעבד, מתי כן? 
בדיעבד - כן כמה שיותר מוקדם
03/08/15 12:05
118צפיות
להערכתי מתישהו בעשור השלישי, בהתאם ליציבות נפשית - בגרות - ולא בהתאם לרצון עז וכיוב'. 
 
אני מצטערת, כי אני רואה סביבי בני גילי ובנות גילי, שמגלים שהם חולים בכל מיני מחלות, חלקן כרוניות.
 
נכון, שמחלות קשות ותאונות עלולות לתקוף אותנו בכל גיל, אבל עם השנים קיימת הצטברות של הסכנה, וככל שאנו מבוגרים יותר כך אנו פגיעים יותר. 
 
כי אני מבינה שאנחנו לא צעירים, ושיש הבדל בין הורות לילד בן 15 בגיל 40 לבין הורות לילד כזה בגיל 50.
 
אני מצטערת גם, כי לא פשוט לעיתים בגיל כזה פלוס שנתיים/פלוס 4 שנים   לעשות את הילד השני או השלישי. 
 
בקיצור, לדעתי - אם את חושבת שאת מעוניינת להיות אם, ושאת יכולה לעשות את זה - תעשי. אין טעם לדחות. 
º
העשור השלישי - בין גיל 21 ל 30
03/08/15 12:06
26צפיות
º
שרשור שאלה קטנה
01/08/15 17:28
16צפיות
מי יכול להמליץ לי על סיור מודרך בשרונה?
01/08/15 17:31
185צפיות
אשמח להמלצה על סיור מודרך בשרונה, שכולל את המנהרה.
לא תיאטרלי.
ראיתי כמה סיורים באינטרנט, אני לא יודעת אם הם מוצלחים, ומכיוון שיש לאישי ולי מעט מאוד הזדמנויות לסייר בלי גדוד הילדים שלנו, אני רוצה משהו מוצלח...
תודה!
אבי משה סגל
03/08/15 13:40
41צפיות
יחיד סגולה.
חפשי אותובפייסבוק
º
תודה, אני אבדוק.
03/08/15 21:34
רכב עם לוחית רישוי כמו שלי
02/08/15 12:21
240צפיות
הרכב המשפחתי שבבעלותנו רשום זה כמה שנים לשירותי סלופארק ופנגו.
יש להם שירות כזה, שאם אתה נכנס לחניון של אחוזות החוף ומזוהה שם על ידי המצלמות בכניסה (על פי מספר הרכב), אתה מקבל SMS לנייד הרשום אצלם במערכת ויכול להסדיר את התשלום ב SMS חוזר במקום לגשת למכונת התשלום שעומדת בחניון. השתמשתי כמה פעמים - נחמד.
 
בשבוע שעבר קרה לי פעמיים שקיבלתי SMS על כך שהרכב שלי נכנס לחניון בתל אביב (פעם בצפון תל אביב ופעם בדרומה).
זה מאד הפתיע אותי, כי הרכב שלי חנה באותם המועדים בבטחה ובשלווה בחניון הסגור של העבודה שלי. הלכתי לבדוק.
 
צלצלתי לפנגו, הם אמרו שהם מקבלים רק את המידע על מספר הרכב (ללא תמונה, למשל) וכנראה זה מה שהמצלמה זיהתה. טעות חד פעמית - אולי ? (למרות שהטכנולוגיה של זיהוי מספרי רכב כלל לא חדשה או בעייתית, למיטב ידיעתי). אבל פעמיים באותו שבוע? התחלתי לחשוש שיש רכב נוסף שנושא לוחית כמו שלי.
 
יש עצות חכמות? כדאי לפנות לאנשהו (משרד הרישוי? משטרה?)?
קורה לכן כל הזמן ובכלל לא מטריד כי כנראה המצלמות האלה פחות משוכללות משנדמה לי?
(אין כאן עניין של כסף כי כל עוד אני לא עונה ל SMS החשבון שלי לא מחויב).
לא יודעת אבל יכול להיות גם ש
02/08/15 15:43
148צפיות
זו הונאה ולא סתם טעות של המצלמות (?).  וגם - זה מטריד כי מעבר לשימוש בחניון, מה אם הרכב ה"הוא" יעשה עבירות תנועה בשמך?
 
º
תודה - כן, בהחלט מטריד.
03/08/15 08:31
8צפיות
כדאי לבדוק האם מדובר בהונאה, תבדקי את הסמס
02/08/15 17:23
123צפיות
האם המספר שולח הסמס הוא באמת מדובר באותו מספר של פנגו ?
כמו כן, האם בפנגו באמת יש רישומים שהרכב שלך נכנס לאותם מקומות בזמנים שציין הסמס ?
זה לא נראה כמו הונאה דרך הסלולר
03/08/15 08:29
71צפיות
כי קיבלתי SMS מאותו מספר קבוע של פנגו וכשהתקשרתי אליהם למוקד אכן היה רישום אצלם של הכניסה לחניונים.
טוב, יש כאן עניין של כסף כמובן
02/08/15 22:34
146צפיות
כי זו לא בהכרח בעיה במצלמות המסוימות בחניות המסוים. כך שיכול להיות שפתאום תקבלי חשבון גדול של כביש שש, למשל, או דו"ח של מצלמת מהירות.
הייתי מבררת את זה לעומק, וגם פונה למשטרה ולרשות הרישוי.
 
נכון, חשבתי על זה רק מאוחר יותר
03/08/15 08:30
80צפיות
ויש גם אפשרות גרועה יותר - תאונה שיגרום הרכב הזה עם נזק לצד ג'...
 
מלבד לפנות למשטרה שאני מניחה שינפנפו אותי, עוד רעיונות איך לברר?
אני מניחה שזה לא זיוף של הלוחית שלך
03/08/15 14:12
60צפיות
אלא קריאה לא מוצלחת של מצלמה שמזהה מספר של לוחית אחרת בצורה שגויה. כלומר כל נזק לצד ג', דוחות משטרה, חנייה וכו' נראות לי פחות בעיה, כי שם יש קריאה אנושית של מספרים ולא סריקה דיגיטלית.
אינטואיטיבית הייתי מרימה טלפון למשרד הרישוי לשאול אם יש מה לעשות בנוגע לזה.
התגובה שלך עזרה לי להבין שאולי באמת אפשר
03/08/15 16:23
47צפיות
ליצור קשר עם משרד הרישוי (חשבתי שאצטרך לכתת רגלי פיסית...).
לצערי המענה האנושי היה מאד לא מועיל. הציעה לי לפנות למשטרת התנועה ונתנה לי מספר אבל גם הוא לא עזר.
 
פניתי במייל למשרד הרישוי, מקוה שיגיע למישהו שיוכל לתת תשובה מוסמכת או לפחות עצה טובה.
 
תודה
מציעה לך לבדוק שוב עם פנגו
03/08/15 10:36
63צפיות
לנו קרה מקרה כזה עם כביש 6 ובבדיקה שעשו במערכת גילו באמת שלא הקלידו נכון את מספר המכונית כשכתבו את החשבונית.
לא יודעת איך עובדת המערכת של פנגו ולא איך עובדת המערכת של כביש 6 ועד כמה הן אמינות.
אם בכל זאת תגלי שצולם רכב עם המספר שלך כדאי לך לפנות למשטרה אבל זה באמת רק אחרי בירור מעמיק וידיעה שיש רכב נוסף על הכביש עם המספר שלך.
 
בהצלחה, מקוה שזו טעות בזיהוי.
את מקבלת מפנגו גם התראות נכונות/אמיתיות?
03/08/15 16:54
34צפיות
כלומר התראות כשאת עצמך באמת חונה בחניונים האלה? אני שואלת כי פתאום עלה בדעתי שאולי הם הקלידו את פרטי החשבון שלך לא נכון איכשהו? לחילופין (בהפוך) אולי כשהם פתחו חשבון למישהו אחר הם הקלידו לא נכון את מספר הרכב שלו/ה  [כלומר - אולי זו לא טעות של המצלמה אלא טעות אנוש/הקלדה של מי שהזין בהתחלה את החשבון השני]
מי יודע מי מכיר? מחפשת מישהי עם לב רחב עבור משפחה בישוב
02/08/15 23:58
156צפיות
תעזרו לי, נשים יקרות, לחשוב איך אפשר לעזור למשפחה כאן אצלי בישוב.
מדובר באבא וילדים בגיל בית ספר, האמא נפטרה לא מאוד מזמן. אחת מהילדות במשפחה היא החברה הכי טובה של הבת שלי, ובת בית אצלינו מזה שנים, שמור לה אצלי מקום חם בלב, ואני מאוד רוצה בטובתה.
מטבע הדברים, נוכח הנסיבות, מאז הפטירה של האמא הייתה להם מטפלת, שהייתה אוספת מבי"ס, מבשלת, מארגנת את הבית, מכבסת, מסיעה לחוגים, עוזרת בשיעורי בית וכו'.
המטפלת עזבה, והאבא סיכם עם מטפלת אחרת, כבר מזמן, והנה, שבוע לפני עזיבת המטפלת שעבדה אצלם, המטפלת החדשה הבריזה להם, והם נשארו בלי אלטרנטיבות. עכשיו אוגוסט, וניסיונות למצוא מישהי אחרת עד עכשיו העלו חרס.
הם זקוקים למטפלת/ אם בית, עזבו את הכותרת, מישהי חמה, נעימה, טובה. אני ממש רוצה בשבילם מרי פופינס שכזו, אבל אמיתית, לגמרי מגיע להם!
היה ניסיון לחפש המלצות בקבוצת אימהות של הישוב בפייסבוק, ופורסמה מודעה בישוב. פניתי לחברות, ולקבוצות ווטסאפ שיכולות להתאים והצעתי לאבא עזרה בהפצת מודעות בישובים סמוכים.
איך מוצאים אישה טובה כזו? ואולי מישהי מכירה מועמדת שזה יכול לעניין אותה? האזור הוא מזרחית לגוש דן, אזורים רלוונטיים יהיו ראש העין, אלעד, מודיעין, לוד/ רמלה, בית אריה. אם מישהי מכירה מועמדת אפשרית, אמסור פרטים במסר. זאת עבודה מהצהריים ועד 17:00, עדיף עם גמישות מסוימת, נדרש רכב.
אשמח לכל רעיון ועצה.
תודה על ההקשבה
 
 
נשירת שיער
30/07/15 21:19
82צפיות
אני חצי שנה לאחר לידה ילד שלישי לא היה לי כזה נשירת שיער חברות שלי אומרות שזה כבר לא תקין זה באמת מפחיד ואני בלחץ עוד יותר, לא מספיק הלחץ שייש לי מסביב וממני גם עכשיו מקבלת הערות יוי כמה השיער שלך נושר וזה..וזה..
לוקחת ברזל וויטמין HR של אלטמן ועדיין הנשירה לא מפסיקה..
מישהי מכירה רופא עור שעובד עם כללית שאוכל להגיע אליו בפרטי באזור השרון?
רעינות משהו?
כמה דברים
02/08/15 20:19
53צפיות
קודם כל, זה טבעי שיש נשירת שיער אחרי לידה. מעבר לזה - סטרס עוזר לזה המון! אז עצם העובדה שמלחיצים אותך (מתוך כוונות טובות, כן?) לא מסייע לשיער שלך להשאר על הראש. לגבי רופא באיזור השרון אני לא יכולה לעזור, אבל יש רופא נהדר בת"א. תגידי לי אם זה רלוונטי עבורך. ממליצה לך לנסות לקחת סיליציאה. הוא מבוסס על מינרל .(צורן) שמשפיע על מראה השיער והעור מבפנים. עוזר למראה שיער בריא ומונע נשירה. 
"חמודה"
45תגובות
29/07/15 08:37
570צפיות
יש לנו ויכוח עם חברת המים המספקת לנו שירותים, שטוענת בתוקף שמילאנו בומיים בחודש מרץ השתא איזה שלוש בריכות שחיה (לו רק היתה לנו אחת...).
אנחנו מסרבים לשלם את החשבון הפגום, הם מסרבים למחול על החוב השנוי במחלוקת, והדיונים הטלפונים עם בן זוגי נגררים לטונים רמים ביותר (אף שכבר הוסכם ללכת לבוררות...

(המשך...)
יש לנו ויכוח עם חברת המים המספקת לנו שירותים, שטוענת בתוקף שמילאנו בומיים בחודש מרץ השתא איזה שלוש בריכות שחיה (לו רק היתה לנו אחת...).
אנחנו מסרבים לשלם את החשבון הפגום, הם מסרבים למחול על החוב השנוי במחלוקת, והדיונים הטלפונים עם בן זוגי נגררים לטונים רמים ביותר (אף שכבר הוסכם ללכת לבוררות ולבדוק את השעון).
מפה לשם, בנסיון לעקוף את הדיאלוג המתנהל מול בן זוגי המטפל בשכאלה (כי אני ביאושי, כבר הייתי משלמת וזהו), מתקשר איש המים אלי, לדבר על ליבי. "תקשיבי, חמודה" הוא אומר לי.
"אני נשמעת לך חמודה?! דבר אלי יפה, אני לא הבת שלך ולא חברה שלך" עניתי.
"אבל דיברתי בכבוד" ענה הוא "רק קראתי לך חמודה". "גבירתי" אם את רוצה."
"כן, "גבירתי", וגם "נקודות" מקובל, אבל חמודה תקרא לקרובות לך ולא ללקוחות".
 
עצבנותי. אולי זה רק טמפרטורה של יולי שגורמת לי להגיב ככה
 
עם מה אתן לא משלימות?
|*|הפורומים מתחדשים|!|
30/07/15 15:47
33צפיות
גולשות וגולשים יקרים,
תפוז עובר תהליך התחדשות של שיפור חוויית המשתמש באתר.
אנו גאים ושמחים לבשר כי ביום שלישי הקרוב 4.8, החל משעות הצהריים אנו צפויים לעלות עם מערכת פורומים חדשה.
למעשה, הפיתוח נמצא בשלביו הסופיים ואנו עמלים כעת על בדיקות מקדימות.

לאחר ההשקה נמשיך לייצר שיפור מתמיד של האתר וגרסת הפורומים, כאשר אנו נשמח להמשיך ולקבל מכם פידבקים בשוטף בפורום משוב, מסרים אישים ומיילים.
ברצוננו לעדכן כי אנו עובדים בימים אלו גם על גרסה חדשה לאתר המותאם בסלולר ולבלוגים.

בין החידושים שצפויים לעלות ביום שלישי:
- מראה חדיש ועדכני
- אפשרות לכתוב הודעות בצורה מהירה יותר
- אפשרות לעקוב אחרי פורומים אהובים
- אייקונים חדשים ומשודרגים
- ממשק עבודה נוח ויעיל
ועוד...


שימו |לב| במערכת החדשה שצפויה לעלות ביום שלישי החתימות יוסרו באופן גורף עד לעליית מערכת חתימה משודרגת יותר (עליה עובדים בימים אלה).
לידיעתכם, במידה ותרצו לשמור את מה שכתוב בחתימה שלכם, אתם מוזמנים לעשות זאת עד יום שלישי בבוקר.

סופ"ש נעים |הלוואי|
צוות תפוז
איפה להתקין התקן (לא הורמונלי)?
30/07/15 09:50
67צפיות
הרופאה באיזור שלי היא די חדשה, ואני מעדיפה שמי שתשים לי את ההתקן תהיה מנוסה יותר.
מחפשת המלצות  לרופאה (אשה) רלוונטית באיזור המרכז. עדיף מכבי אבל אפשר גם פרטי.
 
מנצלשת לשרשור
02/08/15 15:19
34צפיות
 
מחפשת להחליף רופא נשים זקוקה להמלצה על מישהו ממכבי
נינוח קשוב וסימפטי שאפשר להתיעץ איתו על כל נושא ונושא..
אפשר גם רופאה....
 
הנקה בציבור
27/07/15 11:06
507צפיות
מקווה שזה בסדר לפתוח דיון בסוגיה, אני לא ממש פעילה כאן אבל בעבר הייתי, ונכנסתי בניק שמעיד על הקשר שלי לנושא...
בעקבות התמונה שצירפתי של חברת הפרלמנט המניקה.
תוהה אם זו רק אני שחושבת שתמונות כאלה משיגות את המטרה ההפוכה, סוג של זילות הנושא. במקום עידד הנקה בציבור.
 
הנקתי 3 ילדים, כל אחד כשנתיים, כך שלא ניתן להגיד שאני לא מבינה את חשיבות ההנקה ואת הצורך גם לצאת החוצה ומשום כך לעיתים להניק בציבור. הנקתי את ילדים גם בחוץ בלי בעיה, ועדיין עשיתי זאת בצורה (בעיני לפחות) מכובדת יותר וצנועה יותר.
דווקא כמניקה שמודעת היטב לנושא, אני חושבת שיש משהו מאד מוגזם ומרתיע ברצון הזה לשלוף ציץ ושכולם יקפצו.
מודה שאפילו אני עם הקילומטרז' שלי בנושא, לא מרגישה בנוח עד היום כשמישהי מניקה לידי בצורה שמגלה את כל השד. אולי זו בעיה שלי, אבל יש בזה סוג של אינטימיות כפויה, בעיקר אם מדובר בנשים שאני לא מכירה. ואני יכולה להבין גבר שלא מרגיש בנוח בסיטואציה, ואפילו לא יכול להביע את דעתו או חוסר הנוחות כי מיד קופצים עליו כאילו הוא איזה סוטה שרק סקס יש לו בראש. זה באמת עשוי להיות מצב מביך ולא נעים.
 
 אני לא מציעה לחנוק את התינוק בסינרים מי כמוני מבינה שזה יפה רק בתיאוריה, אבל ישנן חזיות הנקה, ישנן חולצות עם פתח, ישנם פתרונות. ונכון תגידו לי שאם אני הולכת לים אני רואים הרבה יותר ציץ גלוי, אבל לים אני בוחרת אם ללכת או לא. וזה ההבדל.  כשמישהי מניקה במרחב הציבורי בצורה שחושפת את השד, אין לי בחירה.
 
אשמח לשמוע דעות בנושא.
לא תמיד יש ברירה
27/07/15 11:29
249צפיות
המבנה הפיזיולוגי של החזה שלי לא מאפשר לי להניק בצורה צנועה.
אין לי שום אפשרות להניק בלי לחשוף את כל השד, וניסיתי המון פעמים.
אז את הבכורה שלי הנקתי במשך חודשים בחדרי הנקה קלאסטרופוביים ואפילו בשרותים, עד שיום אחד נחתה עלי ההבנה שכל מי שמפריע לו שאני מניקה ככה יכול פשוט להסתכל בכיוון אחר.
לאט לאט הרשתי לעצמי יותר ויותר חופשיות בהנקה, והיום עם הילדה השלישית ואחרי שהנקתי יותר משלוש שנים במצטבר אני מניקה בכל מקום.
בבתים של אנשים אני קודם כל אשאל ואוודא שזה לא מפריע לאף אחד, וכבר קרה שאמרו לי שכן מפריע ועברתי לחדר אחר.
בלידה הנוכחית כשסבא ודוד של התינוק של שותפתי לחדר הגיעו בלבוש של אנשים דתיים מאוד (לא משנה מאיזו דת) אז הלכתי לחדר ההנקה, אבל ליד האבא של התינוק שהיה לבוש בבגדים רגילים הנקתי חופשי והוא לא הניד עפעף ואפילו שוחח איתי תוך כדי הנקה.
ודרך אגב, לא צריך ללכת לים כדי לראות שדיים חשופים כמעט באותה מידה שאני חושפת כדי להניק, מספיק ללכת ברחוב ראשי של כל עיר בערך בקיץ.
אני חושבת שקל מאד להסתכל לכיוון האחר
27/07/15 12:08
231צפיות
בניגוד לחוף הים, שבו האנשים החשופים גם מהלכים מצד לצד, המניקות בד"כ יושבות בנקודה מסויימת אחת. כמו שאני לא נועצת מבטים בנכה עם עיוות גופני כלשהו (למרות הסקרנות הטבעית), כך אני לא נועצת מבטים בשדיים חשופים. ראיתי להרף עין, הסטתי את המבט. זהו. 
אגב, בנשים שמתלבשות בגופיות חושפניות, שדרכן ניתן לראות שדיים כמעט בשלמותם, אני דווקא כן נועצת מבטים, וגם מפנה את תשומת ליבו של בן זוגי. הן שם בשביל שנראה. 
 
אני הנקתי עד גיל שנתיים וחצי, בכל מקום ואתר. לצערי מבנה הגוף שלי גרם לכך, שהדבר היחיד שנחשף עם קצה השד היה צמיג הבטן. אף אחד לא נעץ מבט...
מעולם לא העליתי בדעתי לכסות את פני היונקת שלי בבד מכל סוג. 
אני הנקתי את הבכורה שנה וחצי ועכשיו מניקה את הצעיר שנה
27/07/15 12:44
215צפיות
(בינתיים, היד עוד נטויה).
 
והאמת היא שלא הנקתי בציבור בכלל. אם הייתי צריכה להניק הלכתי לחדר הנקה/נכנסתי לאוטו והנקתי שם. פשוט כי אני לא אוהבת להניק בציבור. האמת היא שזה לא היה נורא בכלל. אבל זו היתה בחירה שלי בלבד.
 
אחרי שאמרתי את זה..
 
לדעתי אין בעיה עם אישה שמניקה באופן "חשוף". למען האמת ראיתי מעט מאוד נשים שמניקות באופן חושפני. ואני מסתובבת המון בקניונים.. :) אם פתאום ראיתי ציצי מול עיני פוט הסטתי את המבט.
אני בכלל לא מבינה מה האישיו עם שדיים ולמה צריך להסתיר אותם. הרי חזה של גברים אינו מוסתר, למה של נשים כן?
 
אני מאוד לא אוהבת את המושג צניעות כשמשתמשים בו ככה
27/07/15 17:35
273צפיות
יש צניעות אופי, שזה משהו אחד שאני כן מעריכה, אבל צניעות בצורה שאת (והרבה מאוד אנשים אחרים כמובן) משתמשת בה - היא בעיני פשוט חוסר כבוד לנשים, ניסיון להסתיר אותן, להחביא אותן, להתביש בהן, לשלוט בהן.
אין שום דבר רע בגוף הנשי, אין סיבה להסתיר ולהתחבא. צניעות היא לא ערך ולא מטרה, לא צניעות כזאת. צניעות כזאת הומצאה על ידי הממסד הדתי כדרך לשלוט בנשים ולהקטין אותן ולהרחיק אותן מהמרחב הציבורי, ואני מאוד מתנגדת לזה.
כל אחת צריכה לעשות מה שמתחשק לה. היא לא רוצה להניק/לא יכולה? אחלה, מיליארדי תינוקות גדלו לתפארת בלי הנקה. רוצה להניק? מעולה, זה בריא ונוח וזול וקל. רוצה להניק עם סינר והתינוק משתף פעולה? אחלה. לא רוצה עם סינר/התינוק לא משתף פעולה? גם אחלה. רוצה ללבוש מה שנוח לך ולא מה שכופים עליך מבחוץ? אחלה. בין אם מסיבות של אופנתיות, נוחות, פרקטיקה, או שזה הדבר היחיד שנשאר כי כל השאר בכביסה - למי שיש בעיה עם זה הבעיה היא שלו ולא של מי שמאכילה את הילד/תינוק שלה.
מפריע לך? אל תסתכלי. קל ופשוט. אין סיבה שנשים יתקעו בבית או יפסיקו להניק בגלל זה, או ילבשו בגדים שלהן לא נוחים או לא מתאימים מכל סיבה שהן רוצות, רק בגלל שאת לא רוצה להסתכל לכיוון אחר.
אני באותה המידה לא מרגישה בנוח עם גברים למשל שרצים בלי חולצה
27/07/15 22:21
205צפיות
וזה לא עניין של הדרת הגוף הגברי מהמרחב הציבורי.
ישנם איברים שישנה מוסכמה לגביהם שהם איברים שנועדו להסתרה במרחב הציבורי (האיברים האלה שמלמדים את הילדים "איברים פרטיים")
וישנן בכ"ז מוסכמות לגבי מתי מקובל ומה לא במרחב ציבורי (דוגמא שונה אני יודעת, לא נלך עם תחתונים ברחוב)
ואני בוודאי לא נגד הנקה בציבור, אני בעד
אני חושבת שזה צריך כן לעשות תוך התחשבות באנשים אחרים ולא בגישה של "מפריע לך? אל תסתכל/י"
כמו שמישהי אמרה באחת התגובות, אני גם לא אחליף חיתול לתינוק באמצע מסעדה או ספריה או וואטאבר מתו התחשבות באחרים.
ולדעתי תמונות כאלה עושות נזק תדמיתי עצום לנושא, לחשיבות כן לקבל ולהכיל הנקה בציבור משלל הסיבות המוצדקות, כי ברגע שאישה מצפה שיתחשבו בה ולא מתחשבת באחר, אז גם התגובות בהתאם.
ואגב נוסף גם אני בעלת חזה גדול ובוודאי שיש דרכים להניק בלי לחשוף שד לגמרי בציבור, ללא ספק אלו דרכים פחות נוחות לאם ולעיתים מאלצות אותו כן לקום באמצע הארוחה בבית קפה לפינה מוצנעת יותר אם אין דרך להניק בצורה פחות בולטת. וגם את זה עשיתי כי אני מאמינה שאם אני רוצה שיתחשבו בי,אני לא יכולה לבטל את הרגשות של האחרים בנידון בזלזול של "הם סוטים/בעיה שלהם" וכו. כי הנה עובדה גם אני אישה, מניקה, הנקתי כ-6 שנים במצטבר, מפרגנת לגמרי למניקות בציבור ועדיין לא נוח לי כשאשה מניקה לידי בצורה שמגלה את כל השד. אז אני ילדה גדולה ומתגברת אבל אני לא חושבת שהפתרון הוא אוטומאטית לעלות על בריקדות אם גבר (או אישה רחמנא למלן) מעיזים להעיר שזה מביך אותם.
אז את משווה החלפת חיתול להאכלה?
28/07/15 00:59
164צפיות
זאת הבעיה שלי. אכילה זה לא החלפת חיתול. אמנם יש אנשים שאוכלים טונה ולדעתי זה הרבה יותר מסריח מקקי ומי שאוכל טונה הוא זה שצריך ללכת לחדר מרוחק ולפינה נסתרת ולהתרחק מאנשים, אבל חלב אם לא מהווה סכנה לבריאות הציבור כמו קקי, לא מלוכלך, לא מלכלך, לא מזהם, לא עלול להעביר מחלות כמו קקי. אז אין פה שום מקום להשוואה.
אישה לא צריכה להתרחק מהאנושות וממקום העבודה/ההנאה שלה כשהילד רוצה לאכול, בדיוק כמו שמבוגר לא עושה את זה, או אישה שנותנת בקבוק. אז לך מפריע אלו שמניקות בלי חזיות הנקה, לאחר מפריע מי שהולכת עם מכנסיים ולא חצאיות, ואדם אחר יגיד שפחות מהתלבושות נינג'ה האלה שרואים בהן רק את העינים זה לא צנוע ואסור. ברגע שנתחיל לקבוע לאחרות (ואחרים) כללים כאלה, זה מדרון חלקלק שיגמר בצורה רעה.
תינוק שצריך לאכול צריך את האוכל באותו רגע. הוא לא יכול ולא צריך לחכות. אני מכירה המון נשים שהניקו, אני הנקתי בעברי, אני רואה נשים מניקות כשאני הולכת למקומות. בחיים זה לא הפריע לי. אני פשוט לא מסתכלת, לא אם הן מכוסות ולא אם הן לא. פשוט נותנת להן פרטיות. אין סיבה להסתכל על רגע פרטי כזה גם אם לובשים חזית הנקה או חולצות מיוחדות. זה כמו חלק מהחרדים שיש להם בעיות לשלוט ביצר המיני שלהם אז במקום שהם יעשו משהו עם בעיות השליטה שלהם, הם דורשים שכל הנשים והילדות יכסו את עצמן, כי הרי אם הם יראו קרסול של ילדה בת 3 הם נורא יתחרמנו כנראה. הבעיה לא עם הילדות בנות ה- 3 שלובשות מכנסיים ולא חצאית ארוכה, נכון? אלא עם מי שמתחרמן מהמראה הזה. אותו דבר גם כאן.
אני לא משווה בין הנקה להחלפת חיתול במובן שאת מתכוונת
28/07/15 21:53
103צפיות
אני משווה בין שני דברים שהם מצרכיו של התינוק ועשויים לגרום לאי נוחות לסביבה. גם חיתול עם חיתול רטוב (גם פיפי שלא מסריח יחסית) זה לא נעים ודורש מענה מידי וגם את זה לא הייתי עושה בסביבה ש(נראה לי) לא מתאים.
אני מבינה מאיפה מגיעה ההשוואה שלך לחרדים וילדות בנות 3 אבל ממש לא מסכימה איתה ולא חושבת שיש שום קשר.
ראשית לא מדובר בילדה בת 3 מדובר באישה מבוגרת ואני לא חושבת שאם לגבר בוגר (לא קשור לדתי או לא) מביך לראות אישה מניקה מולו - זה מעיד שהוא סוטה או לא יכול לשלוט ביצר שלו.
(לא תמיד אפשר להסיט מבט, אם זה באמצע ארוחה או כמו בתמונה בפרלמנט. שמן הסתם זו תמונה לא מייצגת)
ואני חוזרת שוב שאני בעד היכולת להניק בציבור ועשיתי זאת בעצמי, עדיין אינני חושבת שתמונה כזו משרתת את האינטרס הזה. לא הכל זה שחור ולבן. גם בדרך לשיוון זכויות לנשים ואפילו ברמת אפליה מתקנת, זה לא אומר שצריך לדרוס ולהתעלם מחוסר נעימות של הצד השני - בשם האידאל.
לא מסכימה איתך,
29/07/15 18:23
115צפיות
נכון, יש צרכים פיזיולוגיים אבל גם להשתין זה צורך כזה אבל אישה וגבר בוגרים בד"כ ישתדלו לא לעשות זאת בפומבי,
ילכו לצד וישתדלו להסתיר את עצמם באיזשהו אופן ( למרות שאחרים יכולים פשוט להסיט מבט ) . 
חזה של אישה ואיברי מין הם איברים שלא אמורים להיות חשופים 
(גם בגד ים מסתיר חלק מהחזה ומדובר בחוף הים וזה שונה מישיבה בעבודה (לדעתי בכלל לא הייתה צריכה להיות תינוקת בעבודה 
ואני סבורה שתינוקת לא הייתה מופיעה בעבודה עם אביה ) . 
אני חושבת שהמינימום הנדרש מאישה היא לא לחשוף את החזה שלה בפומבי ולהשתדל לכסות עד כמה שניתן (סינר או חזיית הנקה ) 
לפחות כל עוד יש סיכוי שגברים יעברו במקום (להבדיל נניח מנשים ) כמו שאישה לא הייתה רוצה לראות גבר משתין מול הפרצוף שלה 
(אפילו לא מנסה ללכת לצד או קצת להסתיר) . 
 
 
 
שוב השוואה בין עשית צרכים לאכילה?
29/07/15 18:53
83צפיות
אז אני מניחה שאת אוכלת גם בשירותים, כן? כי זה מה שאני מבינה מההשוואה הזאת.
ואם היה מדובר בבקבוק, מותר היה להאכיל ברבים? כלומר מי שמניקה צריכה להסתתר בבית, לא לצאת, או לצאת רק אם 1. הטבע חנן אותה בחזה בגודל כזה שאפשר להסתיר. יש לך חזה גדול? תשארי בבית. או 2. התינוק מסכים שיסתירו אותו. התינוק לא אוהב לאכול מתחת לכיסוי (את אוכל מתחת לכיסוי בד"כ אגב?), אז תשארי בבית ואל תצאי.
זה ממש לא קשור לאכילה - ההשוואה היא בין צורך פיזי שלצורך
29/07/15 20:05
79צפיות
סיפוקו נדרש לחשוף איבר צנוע . 
זה לא כל כך מסובך למצוא קונסטלציה של הסתרה (חור קטן בחזייה /ללכת הצידה מספיק ) רק לא חזה חשוף לחלוטין באמצע ישיבת פרלמנט.
אין צורך להסתיר תינוק שאוכל מבקבוק אלא אם האמא מתערטלת לצורך זה . 
אני חושבת שהתמונה המדוברת לא מכבדת במיוחד 
אם היא נשואה או נניח אבא שלה רואה את התמונה - זה לא ממש מכבד בעיניי (במיוחד במשרות ציבוריות והיכן שיש צלמים).
 
 
גם נשימה זה צורך פיזי שאת עושה בכל מקום
29/07/15 21:54
73צפיות
למה את בוחרת להשוות את זה דווקא לעשיית צרכים? ושימי לב שאת לא היחידה, איכשהו זה הפך להיות השוואה מאוד פופולרית...
אני חושבת שאם היא אישה מכובדת, חברת פרלמנט, יש לה מספיק כבוד ואם לך אין כבוד בשבילה על זה - כנראה שהיא חיה עם זה בשלום. היא לא צריכה לברוח ולהסתתר ולהרחיק את עצמה מהחברה על זה שהיא בחרה להניק, וכל שאר האפציות שיש מתאימות לחלק מהנשים ולחלק מהתינוקות, אבל לא לכולם. ואין שום סיבה לתת לתינוק להיות רעב, או להרחיק נשים מהחיים ולתקוע אותן בבית או בשירותים או בבגדים שהן לא רוצות ללבוש.
נשימה לא מצריכה חשיפת איבר להבדיל מעשיית צרכים-
29/07/15 22:28
79צפיות
ובד"כ לא חושפים איברים צנועים בציבור . 
אני ממש לא חושבת שהנקה שות ערך לעשיית צרכים או משהו בסגנון אבל כן חושבת שעדיף להסוות (ולו במעט) לפחות במקומות מסויימים 
כי כך נהוג . 
ואם לא היה מדובר בהנקה, זה נראה לך מכבד לשבת כך באמצע העבודה ? 
התינוק צריך לינוק אבל עדיין היא נמצאת באמצע העבודה ויש כללים מסויימים . 
אפשר להגיד גם שלנשים יותר נח בלי חזייה (ובד"כ בבית מורידים חזייה) אבל זה לא מקובל לא ללבוש חזייה בפהרסיה, 
אז נכון שהרבה יותר נח להניק בבית, בלי חולצה אבל במקום ציבורי חלים כללים אחרים . 
 
כן דורשת חשיפה. כולנו מסתובבים עם אף חשוף
02/08/15 21:54
31צפיות
(וגם פה).
 
גם לי יש בעיה עם תמונה כזו
27/07/15 20:55
345צפיות
2 ילדי ינקו, הצעירה בת שנתיים ועדיין יונקת (אם כי מגיל שנה, אולי קצת קודם, ההנקה רק בבית)
בעיני יש בזה משהו מתריס
בדיוק כפי שלא אחליף טיטול לילד באמצע הקניון אלא אחפש פינה מוצנעת (לא בשירותים מסריחים אבל כן באיזה מסדרון שקט יותר), גם לא אניק בצורה כזו. גם גברים לא מסתובבים חשופי חזה בקניון או בפרלמנט
גברים אוכלים בקניון ובפרלמנט, זאת ההקבלה
27/07/15 21:26
264צפיות
הנכונה יותר. ואגב בעוד את מסתתרת בצד הגברים נועצים מבט בכל הפרסומות החשופות הרבה יותר שיש בכל פינה בקניון... יש תמונה מצחיקה כזאת של גברים צדקניים שמוטרדים מאישה מניקה בעודם נועצים מבט בתמונה ענקית של דוגמנית שמדגמנת חזיות בחלון הראווה של החנות וויקטוריה סיקרטס או משהו כזה.
היא מאכילה את הילד שלה. אם היא היתה נותנת לו בקבוק היית מרגישה יותר טוב עם זה?
היא לא צריכה להפסיד עבודה בגלל זה, לצאת מדיון בעוד הגברים חופשיים להשאר שם. אני בטוחה שהקולגות שלה למשל יכלו לאכול אוכל בעצמם תוך כדי הדיונים, מה ההבדל? מי שמפריע לו, יכול להסתכל לכל שאר הכיוונים ולא לנעוץ מבטים.
º
הנקתי 3.5 שנים, גם בציבור, וגם לי התמונה צורמת.
28/07/15 00:31
75צפיות
הייתי מפרידה בין הסוגיה לבין התמונה
28/07/15 02:09
228צפיות
התמונה הזו מאוד לא מוצלחת בעיני, ואני תוהה אם היא הסכימה או ידעה שמצלמים אותה לפני שההתמונה נלקחה או הסכימה שתועלה לרשת בכלל
 
היא לא מוצלחת כי המצולמת עוטה מין חיוך זימתי שכזה של אקסטאזה וכי נראה בתמונה כאילו כל זה נעשה בשביל ה"דווקא" כלפי הסביבה - מה שאיננו מוצלח בעיני.
 
לגבי הסוגיה - אני עדיין חושבת עליה.
אני חושבת שיש הבדלים בגיל
30/07/15 18:49
156צפיות
יונק זעיר - רוצה לאכול, צריך לאכול, ושכולם יקפצו, באמת. בהתאם לכך אישה לאחר לידה, עם תינוק ששעות ההאכלה שלו אינן בהכרח קבועות, ושהן בהכרח קרובות זו לזו, לא צריכה להסתגר בבית רק בגלל רגישויות כאלה ואחרות. אבל מגיע גיל שבו כבר אין צורך לאכול כל שעתיים-שלוש, אין קפיצות גדילה, והתזונה מתבססת על עוד דברים מלבד חלב אם. בגילים המבוגרים יותר (נניח, 6 חודשים ומעלה), יש כבר צורך לשקול זמן, מקום וכו.
וכמובן - אני מדברת רק על הנקה שבה באמת רואים משהו גלוי. לא על המקרה של "אנשים יודעים שאת מניקה עכשיו, אז זה לא ראוי", כי זה קשקוש.
"נשים, גם אנחנו יודעים לטפל בילד שלנו"
28/07/15 02:18
418צפיות
הראיתן את הכתבה-בגרוש הזו בטמקא?  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4684438,00.html
 
למרות שהיא לא מעמיקה במיוחד, היא דווקא דיברה אל ליבי, משתי סיבות:
 
1. אני רואה הרבה קולגות נשים שנראה שיש להן גישה דומה - הן לא סומכות בשיט על היכולת או שיקול הדעת של בן זוגם בכל הנוגע לבטיחותם של ילדיהם והטיפול בהם בכלל. לא רק תינוקות - אבל כמובן יותר כשמדובר בתינוקות ופעוטות
 
2. הכתבה מאוד מוטה מגדרית - זו תופעה הרווחת אצל ההורה-היותר-חרדתי/פחות-סומך -- זו לא חייבת להיות דווקא האמא (ע"ע חתולונבלה - "אפשר גם חתולה-בן")
 
3. מאוד הסכמתי עם הקביעה: "זו פשוט התנהלות שונה"
 
מה אתן אומרות? יש מכן המזדהות עם האמא-מהכתבה-שלא-זכתה שעמדתה תישמע?
לא קראתי את הכתבה אבל הסוגיה מעניינת
29/07/15 14:48
179צפיות
אחרי שבתי הבכורה נולדה, הרגשתי איזשהו דחף קמאי בטיפול בה, וחשבתי - לא במוצהר חלילה - שאני מבינה יותר איך לטפל בה. אחרי כמה ריבים עם בעלי הפמינסט (לא סתם בחרתי בו ), הבנתי שטוב לי, לו ולכלל המשפחה שאני אשחרר. חלקות התפקידים בינינו מאז היא שווה, עם תחומי התמחות שונים. אני חושבת שמי שמתקשה לשחרר כשהילד תינוק, תתקשה לדרוש חלוקה שוויונית בטיפול הילדים בהמשך. זה מאד חשוב, גם אם לא תמיד קל.
לדעתי צדקת "בול" עם הצפי לעתיד
29/07/15 16:45
146צפיות
זה בדיוק מה שאני רואה אצל המכרות מהקטיגוריה הראשונה שלי - מצד אחד הן מתלוננות שכל נטל הטיפול בילדים נופל עליהן, ומצד שני הן ממילא לא מוכנות לשחרר כמעט כלום מהנטל הזה כי הן לא סומכות עליו
אותי הוא הרגיז !
31/07/15 09:08
141צפיות
בעיקר בגלל המשפט: "לעומתה, אני החלטתי ללכת על סגנון חופשי, בחרתי לפעול על פי האינטואיציה"
ראיתי בעל אינטואיציה כזאת נותן לילדים קטנים בשר עם עצמות קטנות ואומר הם כבר יוציאו...
דרך "הטיפול" האינטואיטיבית הזאת מתקשרת (אצלי) לסוג החינוך של אבא מרשה אמא לא, אצל אבא מותר אמא השוטר הרע, ואח"כ לא פלא שעדיף לאמא לא תסמוך על האבא.....
עצם זה שהוא חושב על מה האמא תגיד על מקום הבחירה בבית הקפה, אומר שאין לו את זה  
 
מצד שני מכירה גם את המשפחות שבהתנהלות שלהן רק האמא קובעת. זה נורא לראות את זה מהצד.
 
 
 
 
 
 
 
בעיני עצם זה שהוא חושב על מה האמא תגיד על המקום בבית הקפה
03/08/15 06:44
31צפיות
מעיד על הטראומה מזה שבערך כל מה שהוא בוחר/עושה עם הינוקא, נוזפים בו שהוא לא מטפל בו כיאות או לא שומר על בטחונו כיאות.  הוא אשקרה חי בטרור ביתי מתמיד בעניין הזה.
לא עליו ספציפית
01/08/15 10:07
82צפיות
 
בעיני זה עוד סוג של מלכוד שתהליכי חיברות מפנים אליו נשים/גברים. לא תאומן כמות ההערות שבעלי קיבל (בעיקר מקולגות) על זה שהוא צריך לעודד את אשתו להניק כי זה ת"ש לגבר, ועל זה שהוא עושה טעות כשהוא קם בלילות וחוזר מוקדם הביתה חלק מהשבוע כי "אתה מרגיל אותה לטוב" - אותה=אותי, כן? פשוט גועל נפש. יש איזה הלך רוח שכזה שקובע שהאישה יודעת יותר טוב, ש"אין כמו אמא", וכחברה זה מאוד משמר את המצב שבו נשים הן המטפל העיקרי, הגברים במקרה הטוב "עוזרים", ומכאן הדרך קצרה לשיפוטיות שמופנית כלפי נשים על למה את כן/לא מניקה, כן/לא חוזרת לעבוד, כן/לא מגיעה הביתה בשעה X, כן/לא מכינה לו אוכל כזה או אחר, כן/לא פעוטון או מעון או אלוהים יודע מה...  
אני מכירה את זה מסביבתי הקרובה, אמא שלי וחמותי שתהיינה בריאות לגמרי שקועות בתפיסה הזו ש"אין כמו אמא" ו"אמא יודעת הכי טוב" - אז לא. גם אבא יודע. ולי אין שום כוונה להיות ההורה העיקרי. יש לילד שני הורים, ושניהם הורים באותה מידה בדיוק. לא כי אני "בעד" בעלי - כי אני בעד עצמי.
מסכימה איתך לגבי דעות קדומות חיצוניות
03/08/15 04:52
34צפיות
אבל בלי קשר לגברים סקסיסטיים, יוצא לי לראות נשים שבאופן פנימי חושבות שבן זוגן לא-מבין-כלום-בטיפול-בילדים או שלא ניתן לסמוך עליו בקטע של שלומו/ה הפיזי של הצאצא/ית המשותף שלהן. וזה מתסכל לראות מהצד.
זקוקה מאוד להמלצה של פסיכוליג ילדים
29/07/15 10:37
116צפיות
זקוקה מאוד להמלצה של פסיכוליג ילדים לבעיות קשר וריכוז באיזור פתח תקווה
זקוקה לסיפורים מעודדים על קיסריות.. :)
26/07/15 23:20
349צפיות
היי.
עברתי ניתוח קיסרי לפני שלושה חודשים. לצערי אזדקק לקיסרי גם בלידות הבאות (והלוואי ואפשר היה אחרת.. :( פשוט אין לי ברירה..)
 
תיכננו ארבעה ילדים, עכשיו זה נשמע כמו חלום רחוק.. :(
 
האם נוכל לעשות שלושה?
 
יש כאן מישהי שילדה בקיסרי שלישי ויכולה לשתף?
 
אני מבואסת נורא... ואסור לי בתכלית האיסור ללדת רגיל.
באתי לעודד
27/07/15 09:30
191צפיות
קודם כל מזל טוב! מקווה שהכל בסדר מבחינה בריאותית אצלך ואצל התינוק/ת ולמרות הקשיים את גם נהנית מהאימהות החדשה
ילדתי לפני כמעט חצי שנה בקיסרי שלישי. אצלי זה היה קצת שונה- אחרי הקיסרי הראשון שהיה חירום עוד פנטזתי על ויב"ק. בלידה השניה זה לא קרה והייתי צריכה להתאבל ולוותר על החלום (לא היה לי הרבה זמן לזה, משהו כמו חצי שעה ). לא היה לי ברור שיהיה בכלל הריון שלישי אבל כשהוא קרה היה ידוע מלכתחילה שזה הולך לקיסרי וכולם מסביבי אמרו לי כמה קיסרי אלקטיבי הרבה יותר קל (הראשון היה חירום והשני "דחוף"). אני לא כ"כ יודעת איזה עידוד את צריכה, חוץ מלדעת שזה אפשרי ואף די נפוץ, אז תשאלי ואשמח לענות.
ביום שהתנתחתי היו לפניי מישהי שזה היה הקיסרי הרביעי שלה ואחריי מישהי כמוני שזה הקיסרי השלישי.
מבחינה פיזית אני כבר לא זוכרת בכלל שעברתי ניתוח לפני כחצי שנה. ההתאוששות היתה מהירה וחלקה בסך הכל.
 
לא אישי אצלי
27/07/15 11:32
203צפיות
אבל בסביבתי הקרובה יש נשים שעברו גם ארבעה וגם חמישה ניתוחים קיסריים. זה משהו שאי אפשר לדעת ולתכנן מראש, ותלוי באופן ההחלמה של הרחם אחרי כל ניתוח, אבל הוא אפשרי.
בטח
27/07/15 12:55
120צפיות
3 קיסריים בלי שום בעיה. השניים האחרונים היו לי הרבה יותר קלים מהראשון.
יש לי חברה שילדה 4 קיסריים גם בלי שום בעיה.
שיהיה לך בהצלחה
3 הגיגים נפרדים <אין לי נסיון אישי>
27/07/15 14:49
315צפיות
1. אולי שווה לנסות לקבל חוות דעת מקצועית שניה לגבי ה"אין ברירה" (יכול להיות שהיא תהיה זהה - אבל לא מזיק לנסות...)
 
2. אם אחרי שניים עדיין תרגישי שמאוד חשוב לך 4 - אולי אפשר יהיה לבדוק מה מצב הרחם ואם זה זה גבולי אולי אפשר לנסות לכוון להריון תאומים בעזרת טיפולי פוריות?
 
3. אל תתבאסי "על החשבון". אולי גם הרצון/תכניות ישתנו, ואולי זו לא תהיה בעייה בכלל. 
לא מכוונים להריון תאומים
27/07/15 20:45
190צפיות
הריון תאומים הוא הריון בסיכון. זה לא משהו לשאוף אליו, ובוודאי לא אחרי שני קיסריים.
רופא שינסה לכוון להריון תאומים במצב כזה (ולדעתי בכל מצב, אגב) יחטא לתפקידו.
1אוף איך אני שונאת שאומרים את זה.. אין לי ברירה. לצערי. לידה
28/07/15 01:40
270צפיות
רגילה תהיה מסוכנת עבורי מאוד
º
או קיי. תודה גם לך
28/07/15 02:03
42צפיות
אני עכשיו אחרי קיסרי שלישי
28/07/15 16:08
167צפיות
עבר חלק בלי שום בעיה
גם אף אחד מהרופאים לא מתרגש מקיסרי שלישי, זה די רגיל
אחרי ניתוח קיסרי
28/07/15 11:35
155צפיות
היי,
אני שלושה שבועות לאחר ניתוח קיסרי ועדיין יש לי קצת כאבים באזור הניתוח.
האם זה נורמלי? 
כשאני ממששת את הבטן באזור אני מרגישה שיש שם משהו קשה בפנים וכל האזור מאוד רגיש לי חיצונית. 
נבדקתי במיון לפני שבוע וחשבו שאולי יש לי דלקת, ועכשיו סיימתי טיפול אנטיביוטי. 
 
אשמח לעזרתכן :)
מזל טוב!
28/07/15 15:32
100צפיות
ראשית יש לוודא שהזיהום או הדלקת חלפו, ומעקב אצל רופא הנשים המטפל.
אם אין זיהום צריך לחכות בסבלנות. האיזור של הניתוח יכול להיות נוקשה נפוח ורגיש, עקב הניתוח, לאט לאט זה יורד ומשתפר, אבל יכול לקחת שבועות עד חודשים. לפעמים התחושה באיזור ירודה, זה יכול להשאר שנים או בכלל לא לחזור.
שאלת נדלן
25/07/15 23:12
429צפיות
- אם לא מתאים אפשר למחוק- לא לראשי
 
אני ואחי צריכים למכור בית מגורים.
גרים שם עכשיו וזה מאוד לא נוח להראות לקונים וכו בפורמט הזה ממגוון סיבות.
יש לנו אפשרות להראות את הנכס תוך מספר חודשים - ריק.  ( לא הכרח המציאות.  צריך לטרוח לשם כך)
השאלה היא האם זו בעיה להראות נכס ריק למגורים בישראל.  
איכשהו בבתים ודירות בחול המתווך מגיע לדירה ריקה עם הקונים.  בישראל זה לא שכיח.
האם משדר לחץ?
האם יפגע לנו במחיר?
תודה
עד כמה שאני יודעת קל יותר למכור דירה נאה
25/07/15 23:35
333צפיות
שגרים בה. 
אני לא חושבת שזה משדר לחץ, אלא שדירה שגרים בה משדרת "בית" וחמימות. (אם תאפו עוגות שמרים אז בכלל..)
דווקא ממה שאני מכירה בארה"ב - לא כל כך נהוג
26/07/15 01:42
314צפיות
להראות דירות ריקות לגמרי.
 
אם הבית/דירה ריקים אז המתווך/ת עושים להם מה שנקרא staging  - שזה לשים בהם כמה רהיטים, כמה תמונות על הקירות, ואזה עם פרחים יפים מפלסטיק / עציץ פלסטיק וכו'. גגלי Home staging  ותראי דוגמאות
 
המחשבה הרווחת היא שזה מעלה את הערך שמצליחים לקבל על הנכס יותר מאשר נכס ריק - כי קונים אוהבים לדמיין את עצמם גרים בבית, מה שקשה יותר עם בית ריק לגמרי.  מתווכים/ות מתמחים בזה - יש להם באחסון ריהוט ואביזרי קישוט קבועים לסטייג'ינג
 
אם זה בית שכן גרים בו - גם אז מקובל לעשות סטייגי'נג שעיקרו להעיף מהבית 80% מהחפצים/בגדים ולשים באכסון (לפעמים אשקרה במכולה לפני הבית) כדי שהבית ייראה פחות עמוס/מקושקש לקונים. לפעמים גם צובעים קצת או מוסיפים כל מיני וואזות ודברים כאלה.
 
בקיצור - אם הוא יהיה ריק לגמרי אני ממליצה להכניס פנימה כמה תמונות ורהיטים יפים
בית ריק נראה קטן יותר ופחות "מזמין"
26/07/15 09:49
215צפיות
אז זו שגיאה שיווקית. מצד שני, אם כרגע הוא נראה רע, יכול להיות שצריך לבחור את הרע במיעוטו.
אני דווקא חושבת ההיפך
26/07/15 12:28
318צפיות
כשהבית ריק קל יותר לדמיין את הדברים שלנו בתוכו, והוא גם נראה גדול יותר.
דווקא למיטב ידיעתי, תמיד ממליצים להסיר אלמנטים אישיים מדי מהקירות כשרוצים למכור. ככל שיש פחות תמונות משפחתיות, חפצי אומנות וכו', קל לאנשים זרים להתחבר לבית. 
וזה לא משדר לחץ - להיפך - מי שלחוץ לא משאיר את הבית ריק לדקה.
 
גם אני
26/07/15 12:55
187צפיות
הרבה, אבל *הרבה* יותר קל לי להתחבר לבית ריק.
יש לי מחסום מאוד גדול כשאני צריכה לדמיין כמה טוב יהיה לי בדירה כלשהי, כשהיא כולה משדרת "זה מקום אינטימי של משפחה אחרת".
כך הרגשתי גם כשחיפשנו לשכור וגם כשחיפשנו לקנות דירה.
הרעיון הוא לא לייצר אינטימיות
26/07/15 15:31
220צפיות
להיפך, כאשר משפחה גרה במקום מומלץ להכניס את כל הפריטים האישיים ולהחביא אותם ככל היותר. הרעיון הוא לייצר תחושה של אפשרות מגורים. בגלל זה קבלנים מייצרים "דירה לדוגמה", כלומר דוגמה לריהוט אבל לא משהו אישי. רוב האנשים מתקשים לדמיין "על ריק". לעומת זאת להחליף ספה בספה או מזנון במזנון - קל יותר.
אין דבר כזה (בעיני) דירה שאנשים חיים בה ולא מרגישה כחלל
26/07/15 19:56
187צפיות
אינטימי.
העקרון שתיארת ברור לי. אבל מכל ההסתובבויות שלי בין דירות מאוכלסות, מעולם לא ראיתי את העקרון הזה ממומש.
 
כי לא עושים אותו
27/07/15 11:27
160צפיות
בעיקר כי שוק הנדל"ן לא ממש צריך דחיפות.
אבל אם היה לחץ, זה מה שהיה צריך לעשות - לסדר בצורה כזאת שכל הדברים האישיים (בגדים, תיקים, ניירת, מגנטים על המקרר, תמונות אישיות וכו) לא גלויים לעין. כמו ש"מרהטים" דירה לקראת צילומים למגזים מעצבים.
מסכימה לגמרי. ובארה"ב כן עושים את זה
28/07/15 03:45
110צפיות
באמת כי בד"כ זה דחוף שם - באותו סופשבוע או שבוע-שבועיים אנשים מוכרים את הבית הקיים וקונים חדש - אז יש לחץ. לעתים קרובות מאוד קודם חותמים על החדש ואז בכלל הלחץ בטירוף....
 
אז אם הבית מאוכלס - מעלימים תמונות אישיות וכל מיני פריטים אישיים (וכמו שתיארתי - מעיפים מהבית לאכסון 80% מהחפצים באופן כללי. גם דברים פחות אישיים - בכל ארון משאירים תלוי נגיד חליפה אחת יפה רק ל"דוגמא").  ואם הוא ריק אז מסדרים אותו כמין "דירה לדוגמא" של קבלן - עם כמה רהיטים כלליים ותמונות גנריות לקירות.
תודה לעונות.
26/07/15 18:47
153צפיות
אני כנראה משני עברי הספקטרום -  
מצד אחד די נרתעת מחפצים אישיים ( אלא אם מדובר על אנשים עם טעם סופר משובח)
ומאידך חדלת אישים ברעיון איך לארגן חדר ומה בדיוק יכול להכנס בו....
מבינה שיש כל מיני דעות ונמשיך משם הלאה.  
תודה!
בית ריק נראה הרבה יותר קטן
27/07/15 10:33
184צפיות
כבר יצא לי לשכור דירה שנראתה סבבה ולהגיע אליה כשהיא ריקה (במעבר עצמו) ולהשתומם מהרעיון שכל חפציי יכנסו לשם. כמובן שנכנסו ואז היא נראתה יותר גדולה.
אם את לא יודעת איך לעשות לבית STAGING אני בטוחה שניתן למצוא אנשי מקצוע מתחום עיצוב הפנים (ואולי התיווך) שישמחו לעזור עם זה.
בהצלחה!
ויטמינים אחרי לידה
27/07/15 19:13
62צפיות
בזמן ההריון הרופאים והאחיות בקופ"ח המליצו (דחפו?) לי על ויטמינים שאני צריכה לקחת לאורך ההריון: ברזל, חומצה פולית (2 כדורי פולקס ביום), אומגה 3 ופרנטל.
היום אני חודשיים אחרי לידה, האם אני צריכה להמשיך לקחת את כל הכדורים? בטיפת חלב אמרו להמשיך עם ברזל וחומצה פולית, אבל מה עם השאר?
אחרי 6 שבועות מהלידה
27/07/15 21:39
79צפיות
עושים ספירת דם, אם אין אנמיה אין צורך לקחת ברזל (אלא אם כן יש מחלות או חסרים ברקע כגון אנמיה כרונית , חסר ויטמין B12 ועוד).
את מניקה?
27/07/15 21:48
58צפיות
נשים מניקות למיטב ידיעתי אמורות להמשיך לקחת ויטמינים פרינטל, אבל אני לא בטוחה לגבי השאר.
הייתי "הריונית משלכן"
25/07/15 11:28
635צפיות
זו עם הבחילות וכו'. אז הבחילות עדיין שם אחרי שניסיתי אינספור דברים, אבל זו לא מטרת הפוסט הפעם.
מישהי נתקלה בדיכאון לפני לידה? אני חוששת שיש לי דבר כזה.
 
זהו הריון שלישי, שני ילדים (7, 5) בבית, ועד עכשיו קיומם של שניים הרגיש לי מושלם. לא הרגשתי צורך בילד/ה שלישי/ת ולא מצאתי סיבה לזה. אז למה נכנסתי להריון? כי בן זוגי והילדים מאד רצו. אני התלבטתי, ובשלב מסוים הבנתי שבגיל 37 אין לי עוד יותר מידי זמן להתלבט וכדאי כבר לעשות את זה (אני יודעת שאפשר גם בגיל 40, אבל ידוע שכמה שהגיל יותר מתקדם, כך גם קטנים סיכויי כניסה להריון ויש סיכונים) וכנראה שאף פעם אין "זמן מתאים".

כדי שהתמונה תהיה מלאה אוסיף שהיתה לי הפלה בין שני הילדים, מה שחשף אותי לעולם ההפלות/לידה שקטה וכו. הפכתי מאז להיות חרדה מאד. שנית, אני בעלת עסק חדש יחסית וברור לי שהבאת ילד/ה פשוט תעכב אותי, והנה מאז שנכנסתי להריון אני פשוט אדם אחר, בקושי מתפקדת ונורא קשה לי עם זה. אפילו לשבת מול המחשב ולכתוב תוכנית עבודה קשה לי. שלישית, הגוף. מדכא אותי חוסר השליטה על הגוף שלי, שכבר שינה את צורתו, ולא מאפשר לי להסתיר את היותי הריונית עוד קצת, שום דבר כבר לא עולה עליי. כבעלת עסק אני מתלבשת אחרת כעת מאשר התלבשתי בהריונות הקודמים, מה שאומר שאני צריכה מלתחה של בגדים חדשים, ולצערי כשבן זוגי אינו עובד כעת, זה קשה.
 
אמנם לא נכנסתי להריון כ"כ מהר, ובכל זאת אני מרגישה "למה עשיתי את זה לעצמי?", אני מתגעגעת לחיים הקודמים שלי. הילדים כבר החלו להיות עצמאיים, אני עצמאית יותר תרתי משמע, ובא לי להשקיע בי ובעסק שלי. אבל לא. שוב בחילות, בדיקות פולשניות, חרדות, לידה, לילות ללא שינה, תינוק שתלוי בי במאה אחוז, וכל יציאה מהבית כבדה מאין כמוהה. מעולם לא הייתי מאלה שיושבות בבית קפה עם התינוק. גם כי הנקתי ולא היה לי נוח וגם כי הם היו נורא בכייניים. שלא לדבר על הדיכאון אחרי לידה שהיה לי כל פעם.
 
אין לי את השמחה הזו שיש לנשים בהריון. אני אמורה להיות שמחה, מוקירת תודה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולהסתכל על החיובי, אבל לא מצליחה.
 
מישהי מזדהה? מישהי חוותה? מילים מנחמות יתקבלו בברכה.
תודה רבה.
 
הציפיות שלך מעצמך קצת מבהילות..גם להראות יפה, גם להיות שמחה
25/07/15 16:21
507צפיות
ואסירת תודה על כל דבר.
אפשר לשמוח בהריון וגם לצד זה לפחד, לדעת שיהיה קשה, ולהתבאס על זה.
 
אני ילדתי עכשו ילד שלישי, מאד רצוי, ובכל זאת היו זמנים במהלך ההריון שלא היה לי כוח לזה, שחשבתי מה עשיתי לעצמי מבחינת השנים הקרובות ,מה אני צריכה את זה. ומה אם יהיה שוב דכאון.
הנסיון עושה את שלו, ואת ואני יודעות ממה לחשוש. אז מובן שקשה.
מצד שני, אפשר לנסות לנצל את הנסיון ואת גיל הילדים לטובת הקלה עלייך. ככה אני עשיתי.
יש לך נסיון= את יודעת מתי תצטרכי עזרה, תארגני אותה כבר עכשו.
 
הילדים גדולים= יכולים לעזור יותר, ובאמת סינג'רתי אותם כשהצטרכתי (והצטרכתי). זה גם משמעותי לגבי הסרבול של יציאה מהבית, כי אם יש לך ילד/ה בן 7 הם עוזרים בסחיבת התיק, בלהביא מוצץ שנשכח בבית, מבינים מה שמבקשים, זה מאד שונה מלצאת מהבית אחרי הלידה הקודמת  עם ילדה בת שנתיים ותינוק...
בן הזוג פנוי, זה נורא קשה ומתסכל אבל את יכולה להעזר בו יותר.
 
הצד החיובי העיקרי מבחינתי הוא שעכשו אני הרבה יותר בקלות יודעת לקחת ולקבל עזרה. זה היתרון של הגיל ושל הנסיון. אני גם יותר יודעת לשמור על עצמי (לדאוג לא להגיע למצבי קיצון מבחינת תשישות, חוסר שינה ודכאון) ואני מקוה שזה יעזור לי הפעם.
תשמעי, עד הלידה ממש הייתי מרוכזת בכמה עבודה זה תינוק , וכמה קשה יהיה, ועכשו אחרי הלידה (ילדתי לפני 4 ימים) הבנתי ששכחתי...כמה שמחה והתרגשות הפרעוש הקטן מביא איתו. את החלק הזה לגמרי הדחקתי...
מזל טוב
25/07/15 18:17
169צפיות
את ממש בשבוע הראשון, תיהני מהקטנציק
º
ואו. מזל טוב!!!!!!!!!
25/07/15 18:49
17צפיות
מזל טוב! וכל הכבוד על התשובה המפורטת והאיכפתית
25/07/15 20:31
108צפיות
בימים שבטח יש לך בהם דברים אחרים על הראש.
º
מזל טוב!
25/07/15 20:34
13צפיות
מזל טוב!
25/07/15 21:58
56צפיות
הרבה אושר ונחת 
º
מזל טוב שיהיה לכם רק נחת מהילדון
26/07/15 02:02
14צפיות
וואו - מזל טוב!
26/07/15 03:14
143צפיות
בדיוק חשבתי עליך היום ותהיתי אם ילדת כבר.   ספרי עוד - תני קוים לדמותו של של הפרעוש החדשדש וגם - איפה ילדת בסוף? היית מרוצה?
 
º
תודה לכולכן..אפתח הודעה לחוד
26/07/15 08:49
39צפיות
º
מזל טוב!
26/07/15 09:09
5צפיות
ככה מגניבים הודעת לידה?
26/07/15 10:16
102צפיות
מזל טוב! המון נחת והנאה מהפרעוש החדש.
º
מזל טוב
27/07/15 09:25
6צפיות
מזדהה עם חלק מהדברים
25/07/15 20:12
191צפיות
ההריון האחרון שלי היה סיוטי. זה היה הריון רצוי, אבל לאורך כל ההריון הרגשתי זוועת עולם וממש לא נהניתי כמו שנהניתי בהריון הראשון. היה נוראי, זה עשה לי כל מיני תופעות לוואי לגוף שעדיין לא נעלמו לי וכנראה ישארו איתי כל החיים. ממש סבלתי. אבל הטוב בהריון זה שהוא לא לנצח - ואחרי הלידה תקבלי את הגוף בחזרה לאט לאט. אם בעלך עדין לא יעבוד הוא יוכל לשמור על התינוק ולהיות איתו, וזה יאפשר לך לחזור יותר מהר לעסק שלך ולעצמך.
ילדים גדולים ועצמאיים זה מצוין עם תינוקות לדעתי. הגדול שלי ממש עוזר עם התינוק, ומאוד קל שהוא עצמאי, שהוא יכול להבין שלפעמים צריך לחכות כי אמא ואבא חייבים לטפל בתינוק, שיכול לעזור בהמון דברים.
ואני מציעה לנסות איכשהו ולהכניס קצת התעמלות לסדר היום שלך, כבר מעכשיו, ובטח אחרי הלידה (כשהרופאה תאשר לך, לא לפני 6/8 שבועות והבדיקה הרפואית!). התעמלות לא בשביל צורת הגוף, אלא בשביל מצב הרוח וניקוי הראש. אני רואה נשים בחדר הכושר שהן בהריון מתקדם ורצות יותר מהר ממני, אבל לא כולן חייבות לעשות בקיצוניות (ובטח מי שלא היתה רגילה לזה לפני ההריון). אפשר לעשות הרבה דברים - הליכה, יוגה, כל מיני דברים בהתיעצות עם רופאה ועם ליווי של מדריכים שיודעים מה נשים בהריון יכולות לעשות (אם עושים חוג).
בגדים זה בעייתי, אין ספק. אמנם אני בהריון האחרון ירדתי הרבה במשקל (וזה לא היה כיף כמו שזה נשמע) ועד סוף ההריון התאימו לי הג'ינסים הרגילים שלי, אבל עדין חייבים חולצות ארוכות בבטן, ובטח אם את צריכה להלבש בצורה מסוימת לעבודה. בנושא הזה אני לא כל כך מתמצאת באפשרויות בישראל, אבל מה עם לקנות בגדים יד שניה? או באינטרנט? או לנסות לראות אם יש חברות שכבר לא צריכות ויכולות להשאיל/למסור לך את הבגדים? או למצוא חנויות זולות יותר, הרי סה"כ הבגדים הם לתקופה קצרה ולדעתי לא קריטי ממש האיכות שלהם - אם הם לא יחזיקו מעמד מעבר לחצי שנה של כביסות ולבישה זה בסדר, כי גם ככה לא תצטרכי אותם מעבר לזה.
ומסכימה עם זאת שאמרה שיש לך ציפיות נורא גבוהות מעצמך, וכנראה לא ריאליות. גם להנות מההריון, גם להראות אותו דבר, גם להצליח לעבוד אותו דבר, גם שזה לא ישפיע על החיים, ונשמע שמתלוות לזה דאגות כלכליות ודאגות ממה יהיה אחרי הלידה. זה נשמע ממש לא פשוט, וזה עוד לפני ההורמונים שלפחות אצלי גרמו לכל מיני בעיות להראות הרבה יותר רציניות ממה שהן היו באופן אובייקטיבי (אם כי אני לא יודעת אם זה המקרה אצלך).
הריון יכול להיות כיף וקליל ונחמד ומלא שמחה ורומנטיקה והנאה, אבל בד"כ זה לא. בד"כ זה מעצבן, מרגישים רע, הגוף שלנו הופך להיות חייזר שאנחנו לא שולטים בו, אנחנו לא שולטים בצורה שלנו, לא כיף, עייפות, אין סבלנות, חם מידי... לא כל כך דברים שאפשר להנות מהם, אם תשאלי אותי.
שלום לך
25/07/15 20:33
147צפיות
אני אופטימית לגבייך כי את נקראת אישה מאוד מחוברת לעצמה וגם אינטיליגנטית כבונוס....
אני חושבת שעיקר הבעיה שלך היא לא המחשבות אלא ההכאה על חטא בגללן.
אילו מחשבות לגיטימיות, לא סביב כולן מתעופפים פרפרים ולבבות בהריון.  
אין דבר כזה ״ צריך ״ ״ חייב״ ו״ אמור״.  זה מה שאת מרגישה והכל הולך.
לא יודעת מה עוצמת המחשבות ואם כמה שיחות עשויות לעזור לך אבל אין שום כפירה במחשבותיך, את מרגישה פיזית רע מה שמחבר אותך יותר לחרדה, ואני מקווה שעם התקדמות ההריון הכל ישתפר.
דווקא קניית שניים שלושה פריטים חדשים יכולה להוות השלמה ואפילו התרגשות של התחדשות מההריון  
מזל טוב!
הי, שלום לך
26/07/15 14:31
199צפיות
היו לי 6 הריונות תקינים ועוד שננים שלא, ומעולם לא הייתי "הריונית שמחה". אין לי מושג מה הדבר הזה בכלל. שליש מכל הריון ריחמתי על עצמי, שליש נוסף שנאתי את עצמי, ובשליש האחרון פשוט חיכיתי שזה ייגמר כבר.
הריון זו מן תקופה כזאת, מעורבבת. הגוף עובד נורא קשה, הוא גם מלא הורמונים, מצבי הרוח הם חלק מהעניין. זה לא אומר שאת לא מוקירה תודה. זה אומר שקשה לך, ואת מבולבלת, וזה מובן מאוד.
אפרופו הדיון על פנטזיית לידה
26/07/15 20:02
172צפיות
יש גם פנטזיית הריון.
וזה נפלא כשהריון ולידה הם תהליכים שגורמים לאישה להרגיש יפה וחזקה. אבל לפעמים זה סתם שני מצבים רפואיים שצריך לצלוח בשלום כדי לקבל ילד.
יכול להיות
27/07/15 12:03
103צפיות
אני יודעת שהפנטזיות האלה רווחות פחות בציבור הדתי. אולי בגלל הגיל הצעיר (בממוצע) של ההריונות. אולי בגלל הריבוי שלהם, ואולי בגלל הפנמת הכתובים "הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים". כך או כך, יותר בריא כשאין פנטזיית "הריון מושלם". מצד שני, מי שהיתה לה פנטזיה כזאת ונכזבה על קרקע המציאות, זה דבר שצריך לעבד ולטפל.
תגובה מרוכזת + מעלה סוגיה נוספת
26/07/15 17:59
245צפיות
קודם כל, גלים גלים, הרבה מזל טוב! 
שנית, קוראת אתכן מאתמול ומרגישה מבולבלת. מסכימה עם הדברים שאתן כותבות, ואיכשהו כשאני עוברת ללחשוב על עצמי, אני שוב חוזרת להחמיר.
כשאני חושבת על זה, זו כבר התקדמות, כי לפני כן לא חשבתי שאני בכלל מחמירה עם עצמי.
תודה רבה לכל אחת שקראה והגיבה 
 
 אשמח לשמוע את דעתכן בקשר לסוגיה קשורה להריון ומטרידה אותי:
השנה אני מתחילה ללמד בשתי מכללות. באחת מכירים אותי משנה שעברה, אך קבלתי קורס חדש, ובשניה לא מכירים אותי כלל.
כשהתראיינתי וסגרתי עם המנהלות שם את הפרטים לא ידעתי שאני בהריון. 
 
כעת אני בשבוע 10, כשאתחיל ללמד אהיה בשבוע 20 בערך. בטוח יראו עליי שלא לדבר על זה שמבחינה חוקית עליי יהיה לומר כבר בשלב הזה.
השאלה אם לומר מעכשיו או קצת לפני או לחכות ליום הראשון בכלל? 
 
שתי הערות: האחת, אני נוהגת בדרך כלל ללכת עם האמת, מה שמקנה לי תחושת רוגע ושלמוּת עם עצמי.
השניה, בעבר כשהתראיינתי בהריון, לא התקבלתי לשום משרה, כשהיה לי רזומה יפה, ואף מנכ"ל חברה אחת אמר לי בפירוש לא לומר שאני בהריון (כן, במהלך הראיון), ובחב' כ"א מסוימת גם ויתרו על הצעת תפקיד מסוים כשנודע על הריוני. בקיצור, אני לא תמימה בקטעים האלה ולא חושבת שכל אחת צריכה להודיע על הריון לפני שהיא חייבת. שוק העבודה לא בעד נשים הריוניות, ולא מבין שנשים בהריון זה חלק מהטבע. 
 
מצד שני אני מבינה כמעסיקה בעצמי שאני רוצה להתכונן מראש ואם יש לי הריונית, הייתי רוצה לדעת על כך - לא על מנת לפטרה או לא לקבלה, אלא על מנת להיערך למחליפה. אין לי מושג לגבי אופיין של המנהלות שקיבלו אותי בעניין הזה. השאלה מה אני עושה כעת. רוצה לצאת בסדר ולא לצאת "דופקת אותם", ובוודאי שבכוונתי לחזור למשרה לאחר חופשת לידה, אך גם לא רוצה ששתי המשרות הללו תיגזלנה ממני עוד לפני שהתרשמו מהיכולות שלי במקום.
אשמ לשמוע את מחשבותיכן. תודה.
 
מדובר בקורסים סמיסטריאליים או שנתיים?
26/07/15 23:53
141צפיות
אם סמיסטריאלים אז אין בעיה.. אל תתחילי את סמסטר ב (זה מה שאני עשיתי למרות שהיו לי עוד חודשיים לסמסטר.. העדפתי לא להתחיל ולעזוב באמצע וזה מאוד מאוד הוערך).
 
תודה לתגובה
27/07/15 13:46
121צפיות
מדובר בקורס שנתי . אולי אציע שאלמד רק את הסמסטר הראשון? לא יודעת.
השאלה גם מתי לומר שאני בהריון, זו הדילמה הגדולה.
שוב, תודה לך.
טחורים אחרי לידה..
26/07/15 23:08
140צפיות
היי.
 
אני חודשיים אחרי לידה שניה. אחרי הראשונה היו לי טחורים, שאובחנו ע"י פרוקטולוג ועברו.
אחרי הלידה התחילו טחורים. בהתחלה כואבים ואח"כ מדממים. הדימום כבר נפסק לפני כשבועיים.. וגם הטחורים כבר בסדר גמור. :)
 
צריך קולונוסקופיה לדעתכן? באמת שאין לי כוח לפרוקטולוג או לבדיקה הזו.. :(
ואין לנו סיפור כזה במשפחה..
אני חושבת שכן. עם כל הטרחה, ועם כל הכאב ראש, ואפילו שנראה
27/07/15 10:13
132צפיות
שזה הסתדר כבר מעצמו - תלכי לרופא מומחה שיבדוק. לא יודעת אם אוטומתית יבצע קולונוסקופיה, אבל תלכי להתייעצות מומחה.
דברים בריאותיים שבוודאות לא היינו מזניחים בכל רגע אחר בחיים, אנחנו נוטות להדחיק כשאנחנו אחרי הלידה, במיוחד אם יש עוד ילדים שצריך לדאוג להם. זה לא אמור להיות ככה.
תדאגי לעצמך ורק בריאות!
ארכיון הודעות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה