לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:05
296צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



איזה רטרו!
23/11/14 16:31
483צפיות
זה מגיע עם ההטרדות המיניות?
כן, אבל הודעה על "פורום תלונות
23/11/14 17:21
420צפיות
על הטרדה מינית בפורום קשר משפחתי" תבוא בעוד שבוע.
 
אז - ששששששש!!!! לא לעשות ספויילר לתוכנית השיווקית המתוחכמת
אנשים עבדו כדי לפתח אותה...
23/11/14 22:11
303צפיות
מאחר שלא הבנתי על מה את מדברת, חיפשתי ומצאתי:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3031288,00...;
 
שיט - מזעזע 
למה הקישור לא עובד?
24/11/14 09:55
167צפיות
דבי - תגלילי כי גם אני לא הבנתי
הנה קישור שעובד
24/11/14 11:04
187צפיות
בקצרה- אחי יותם ויוסף זיידר, שניים מהמנחים/מטפלים בתכנית "קשר משפחתי" הורשעו בביצוע מעשים מגונים במטופלים שלהם. אחי יותם הואשם שאנס במשך 12 שנים קטין שהיה בטיפולו.
לפי הכותרת חשבתי שהיה לזה קשר לתפוז
24/11/14 11:26
174צפיות
אבל לא.
רק הכותרת.
לחובבות רטרו ללא הטרדות
24/11/14 16:46
312צפיות
אתמול בעלי גילה את "מצב משפחתי" ביוטיוב ו-א. הוצפנו בנוסטלגיה ב. נבהלנו עד כמה אנחנו מזדהים עם ההורים..
 
סבתא שלי ז"ל האהובה הייתה יועצת של התכנית
24/11/14 17:28
315צפיות
כאשת חינוך. היו לה בבית תסריטים של הפרקים 
º
ואיך היא הגיבה על האונס?
26/11/14 08:13
4צפיות
לא פוליאנה אבל הבנתי שסבתה היתה מעורבת בתוכנית "מצב משפחתי"
26/11/14 11:17
ולא "קשר משפחתי"
 
יחי ההבדל
º
25/11/14 18:30
6צפיות
פיטורים במהלך תקופת ההריון
24/11/14 15:30
392צפיות
שלום רב,
כעורכת דין וכמאמינה גדולה בזכויות נשים, נחשפתי לאחרונה למספר לא מבוטל של מקרים בהם, משרד הכלכלה נותן היתר לפיטורי עובדות בהריון. בשנים האחרונות מתן ההיתר הולך וגדל הן מפאת "השתכללותם" של המעסיקים  באיסוף ראיות , המגבשות היתר לפיטורים והן מטעמים אחרים. במידה ומישהי נתקלהו/או נחשפה למקרים מאין איל, אשמח , אם תיידעו אותי בנושא זה.אני ועוד צוות של עורכי דין עומלים רבות כדי להוקיע את התופעה העגומה הזאת ולמנוע את המקרים הבאים. למי שמעוניננת , ניתן לפנות אליי במסר אישי. תודה שירה.
º
עמלים, לא ״עומלים״. מעין אלה, לא ״מאין אלה״
24/11/14 20:28
61צפיות
כמעסיקה
24/11/14 21:22
333צפיות
העובדת תחת מחלקת משאבי אנוש פחדנית עלובה.
אם ובעלת משפחה,
אישה בעצמה,
אני אומרת שהחוק הזה מגן במקרים רבים על פרזיטיות המסתתרות תחת מטרית החוק הנ"ל
"כי אני בהריון ולא תוכלי לפגוע בתנאי העסקתי"
אני מעולם לא פיטרתי אישה בהריון למרות ההצדקה שבצעד זה,
אבל כן חושבת שחייבת להיות התראה שכזו שתדענה שאין להן חסינות פיטורין,
 
º
25/11/14 12:46
8צפיות
כעובדת שפוטרה בחודש התשיעי
26/11/14 08:08
78צפיות
והוחזרה לעבודה לאותו תפקיד בדיוק, לאחר חמישה חודשים, הופתעתי עד כמה השימוע בתמ"ת הוא בדיחה. חותמת גומי על החלטת המעסיק. מי שסומכת על כך שלא ניתן לפטר אותה בגלל ההריון, לא מכירה את הנתונים ומאמינה באיזו אגדה.
הילד שלי בן 3 חודשים יש לו יובש בעור בראש ובמצח ואדמומית
25/11/14 08:42
114צפיות
מה זה הדבר  הזה יובש בעור קשקשת צהוב כזה בשיער שנידבק ומגרד לו נורא מישהיא מכירה תרופה
חוץ מבלנאום  השתמשתי אולי ברגיל ולכן לא  פותר את הבעיה אולי צריך פורטה   לעור יבש
וגם בצוואר אדום לו  מה זה ???
אני ממליצה לך לגשת לרופא ילדים
25/11/14 14:20
71צפיות
יש תכשירים מצוינים של חברת קמדיס שמטפלים בתופעות של יובש ואדמומיות, אבל מתחת לגיל חצי שנה או שנה צריך שרופא יאשר לתת אותם.
אם בצוואר יש אדמומיות בין הקפלים המתוקים
25/11/14 23:12
42צפיות
שלא נחשפים כל כך לאוויר (כי הוא עדיין לא מרים גבוהה את הראש)
אז חוץ מרחצה טובה וייבוש האזור, אפשר למרוח משחת החתלה מדי פעם.
|*|נפתח פורום תרבות סין|*|
25/11/14 14:34
9צפיות
|גלובוס| אוהבים אגרול, ג'קי צ'אן ודרקונים?
אנו מזמינים אתכם לבקר בפורום החדש בתפוז-תרבות סין!
בפורום תוכלו לדון בסין, בתרבות הסינית ובהשפעתה על העולם שלנו, על ביקור במדינה, ממשק עם תושביה, פעילות עסקית ומגע עם אנשי העסקים המקומיים, וכמובן בשפה הסינית ובלימוד שלה.

אתם מוזמנים להיכנס לפורום כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

גלישה מהנה! |תפוז|
º
האם מעסיק יכול לא לאשר חזרה לחצי מישרה אחרי 3 חודשים
25/11/14 08:43
93צפיות
לא הבנתי
25/11/14 12:06
123צפיות
עבדת קודם במשרה מלאה ואת מעוניינת לחזור לעבודה לחצי משרה? או שעבדת בחצי משרה, את רוצה להמשיך ככה והמעסיק לא מעוניין?
º
האם הכוונה היא לקיצור חופשת הלידה בשבועיים?
26/11/14 09:56
2צפיות
º
יש כאן בנות בחופשת לידה מאזור המרכז (ראשלצ והסביבה)??
24/11/14 17:15
32צפיות
º
כמה זמן אחרי הפסקת הנקה מגיע מחזור?
24/11/14 15:12
21צפיות
º
אין חוקים, כל אשה היא אחרת.
24/11/14 20:54
5צפיות
התקן תוך רחמי
24/11/14 10:26
89צפיות
שלום,
אני אשמח לדעת אם מישהי התקינה התקן (רגיל או מירנה) בזמן הנקה כשעדיין לא חזר לה המחזור
ותוכל לספר לי איך היה אצלה מבחינת הדימומים.
אני מתלבטת בין שני ההתקנים וחשוב לי בשל הנידה שיהיו מינימום דימומים,
הבנתי שעם התקן מירנה יכולים להיות הרבה דימומים בחודשים הראשונים, אך מאחר ועדיין לא חזר לי המחזור - אני לא יודעת איך זה אמור להיות אצלי.
ברור שזה אינדיווידואלי, אבל עדיין אשמח לשמוע ממישהי שהיתה במצב הזה.
תודה! 
º
יש כאן אימהות אחרי לידה מראשון לציון?
23/11/14 21:01
44צפיות
איך היה השבוע שלכן?
20/11/14 15:02
129צפיות
שבוע סתוי. כמה ימים של קור והופ השמש מתפרצת.
איך הוא עבר עליכן? שמשי ומחוייך? סגרירי ומדוכדך?
ספרו, שתפו, זה מעניין!
משהו קטן וטוב
20/11/14 15:04
235צפיות
מה היה טוב השבוע? נעים, שמח, מוצלח, אולי רגוע ואולי פרוע.. מה עושה לכן טוב על הלב, אולי נלמד ונעשה גם!
בסימן לקראת חזרה לעבודה
20/11/14 16:05
372צפיות
זה קורה - פחות או יותר ביוזמתי ופחות או יותר בקצב שלי (ובתקווה מרובה לכמה שיותר עבודה מהבית שתאפשר לי להניק ולעבוד כשמישהו אחר יטפל בתינוק).
הייתה לי כבר פגישת עבודה אחת, ושיחה לקראת חזרה איטית לעבודה במקום אחר, ואני מרגישה בכיוון הנכון.
מעודד מאד שהקטנצ'יק מוכן לשתות מבקבוק - זה בהחלט דבר ענק  וטוב
º
למדתי לשחות
21/11/14 14:01
87צפיות
º
וואו! כל הכבוד!
21/11/14 16:16
27צפיות
º
כל הכבוד! תתחדשי ותהני מהכישור החדש:)
21/11/14 19:02
25צפיות
קטן קטנטן.. יגדל להיות אחיין
22/11/14 03:16
427צפיות
קיבלתי תמונת ראשונה של האחיין של
US של 12 שבועות
בגיל 40 אני סופסוף אהיה דודה!
טפו טפו וחמסה שום בצל
בעוד שבועיים מתחילה עיסויי הריון לגיסתי המהממת
º
22/11/14 12:32
8צפיות
º
מרגש בשעה טובה!
22/11/14 20:39
11צפיות
השבוע הסתובב אצלנו סביב בניה בלגו
22/11/14 19:09
239צפיות
שעות של חיפוש אחרי חלקים קטנים בין מאות החלקים. תעסוקה לשעות אחרי הצהריים החשוכות....
<מאחר וגם אני אוהבת את הבניה בלגו הייתי שותפה פעילה
 
עבר עם צל כבד
21/11/14 06:08
614צפיות
אצלי הכל בסדר. אפילו טוב
אבל כשחברה אהובה עוברת תקופה איומה, מסתבר שזה משפיע
ואני גם כועסת על עצמי שאני מקטרת, כי זה קצת לנכס לעצמי טרגדיה של אישה אחרת
אצלי הכל בסדר..
º
21/11/14 20:43
29צפיות
כמו לרכב על אופניים
21/11/14 09:17
596צפיות
(ככה אומרים, לא יודעת לרכב על אופניים)
כמה טוב להיות אמא לפיצפונת כשיש לך מושג מה את עושה
וכמה מהר הכל חוזר. הידיים שיודעות איך נוח להחזיק, השקע הנכון בגוף שמחזיק אותה, תנועות מיומנות בהחלפת בגדים
נחת.
(וגם כאוס של משפחה שצריכה להתאזן מחדש אבל יחסית אנחנו לגמרי בפוקוס)
מזל טוב לך! לא ידעתי שילדת...
21/11/14 13:32
303צפיות
נשמע כיף ורגוע.
º
תודה! כתבתי בשבוע שעבר
21/11/14 13:34
73צפיות
º
פספסתי כנראה...בשורה משמחת
21/11/14 16:15
48צפיות
אתמול ביקרתי חברה שילדה לא מזמן
22/11/14 11:35
447צפיות
הפתעתי את עצמי שזכרתי איך להחזיק:)
בדיוק ככה, כל כך הרבה פחות סטרס
23/11/14 08:02
360צפיות
ובהקשר הזה אני אף פעם לא מבינה את האמירה שעם הילד השני יותר קשה מאשר עם הראשון. השני קל יותר מהראשון, והשלישי קל יותר מהשני, והרביעי מהשלישי (טוב, לחמישי לא הגעתי וגם לא אגיע, אבל מזדהה). תהני!
אני לא חשובת שהכוונה היא שקשה יותר עם הילד,
23/11/14 08:07
326צפיות
אותה חברה ספרה שהמעבר מאחד לשניים היה לה יותר קשה. ואילו משניים לשלוש כבר זרם. הטיפל בילד הוא חלק אחד מהקושי, זה כנראה יותר קל בכל פעם. אבל החלוקה של המשאבים מורכבת יותר במובנים שונים.
איך שלא יהיה, לדעתי תריגה היא מהסופר וומניות שמתקתקת את היום בדיוק כמוש היא מתכננת אותו:)
לי הרביעית היתה יותר קשה מהשניה והשלישי גם יחד
23/11/14 22:05
245צפיות
הג'ינגול הפך להיות בלתי אפשרי.
אני הרגשתי הפוך
23/11/14 11:57
363צפיות
דוקא בגלל הזמן שעבר מהלידה הקודמת לקח לי הפעם יותר זמן "להיזכר" מה ואיך
(בחיים לא הייתי מאמינה על עצמי שלא זכרתי איך החגורה בסלקל צריכה לעבור...)
 
 
לי אין שלישי אבל כל כך שמחתי לשכוח מהסלקלים השנואים
24/11/14 05:31
233צפיות
שבטוח שלו הייתי יולדת ילד נוסף הייתי מטילה על הילדים ה"גדולים" ללמוד איך קושרים.
שבוע נפלא בניו יורק
24/11/14 18:15
246צפיות
חתונה משפחתית ״אילצה: אותנו לצאת למסע ליבשת הרחוקה... ככה, לפחות, תמרה תיארה את הנסיעה שלנו באזני כל מי שהיה מוכן לשמוע.
התגברנו על האילוץ בכבוד, שרדנו את החתונה, ונשאר לנו רק הדובדבן שבקצפת - עוד כמעט שבוע בתפוח הגדול. לילדים זה היה ביקור ראשון ומופלא שאין כמותו. אנחנו ״סתם״ נהננו מאוד. באופן מפתיע כמעט לא קנינו כלום, אבל טיילנו המון המון, וגל הקור שתקף את העיר הגדולה לא הפריע לנו להסתובב גם במינוס 5 מעלות וליהנות מכל מה שהקיף אותנו.
ההילייטס היו האנגלית של הילדים, שהשתפרה מאוד (עצם זה שהעיזו לדבר אנגלית, ולאט לאט יזמו בעצמם שיחות גם עם אנשים זרים לחלוטין), הכשרון החדש והרווחי מאוד של תמרה, שכל כמה דקות התכופפה והרימה מהמדרכה *עוד* מטבע (בסה״כ היא מצאה בשבוע כמעט 400 מטבעות... אמנם רובם מטבעות של סנט בודד, אבל ״הי, צריך להתחיל איפשהו!״, כמו שהיא אמרה
 
היה כיף
יום שלישי..
25/11/14 10:38
147צפיות
במיטה. חולה.
יש זמן לעבור את הפורום...
אח שלי במצב בריאותי רע ועכשיו אני אפילו לא יכולה ללכת לבקר כי אין לו מערכת חיסונית
ובגלל שבחיים תמיד הכל מעורבב אז גם נולדה לי אחיינית השבוע.
הנכדה ה22
 
מחכה לחזור לשיגרה...
אתחיל מהסוף: מזל טוב!
25/11/14 19:44
71צפיות
איזה כיף שיש הרבה בני דודים ומשפחה גדולה!
איחולי בריאות לאח שלך ! מקווה שלפחות טלפונית /הודעות SMS אתם שומרים על קשר ואופטימיות ! 
 
ואיחולי בריאות לך! תרגישיי טוב וחזרה מהירה לשגרה
וועדה להפסקת היריון יזומה
20/11/14 13:08
609צפיות
שלום לכולם. אני נמצאת בשבוע 8.5, ואני רוצה לעשות הפסקת היריון. נקבעה לי וועדה לשבוע הבא. מכיוון שאני רווקה נאמר לי שאני אקבל אישור ללא בעיות, אבל אני תוהה מה יהיה ומה מצפה לי בוודעה. אני מאוד אשמח אם מישהי תוכל לומר לי מה מצפה לי. לא שמעתי דברים טובים על הוועדה ואני די לחוצה. מעבר לזה - אני רוצה שהחבר שלי ילווה אותי, אבל תוהה האם זה כדאי והאים זה עלול לגרום לוועדה שלא לאשר לי הליך הפסקת היריון. 
בנוסף - נאמר לי שאני אצטרך לעבור גרידה. מישהי עברה גרידה ותוכל להסביר לי על כך? אני קצת חוששת מנזק שעלול להיגרם לי. 
אשמח לכל תשובה עיניינית. תומכות "אפרת" ודומיהן - מכיוון שמעולם לא חיבבתי אתכן או את הבריונות שלכן אשמח אם תדירו את רגליכן ולא תלאו אותי בהודעות שלכן.
הייתי פעם אחת
20/11/14 16:19
398צפיות
אני לא יכולה להגיד לך מה יהיה אצלך כי בוועדה יושבים אנשים וכל אדם הוא אחר...
אבל בכל אופן כיוון שאת זכאית להפלה לא תהיה לך שום בעיה. זה רק הליך בירוקרטי, וגם הגרידה עצמה היא תהליך פשוט, בהרדמה מלאה אבל לא כזאת שלא נושמים באופן עצמוני (כלומר לא הרדמה עם סיכון גבוה). לגבי נזק שעלול להגרם מבחינת הצטלקויות ברחם - אין לי מושג. אני עשיתי את הגרידה כשכבר היה לי ברור שההריונות מאחורי... אני מניחה שלא מדובר בסיכון גבוה אבל לא יכולה להגיד בוודאות.
 
 
הייתי רק פעם אחת ב"וועדה" כזו
24/11/14 08:26
93צפיות
בגלל הריון שהתפתח לא תקין (מום בעובר) והחלטנו להפסיק את את ההריון.
גם אני נלחצתי למשמע השם "וועדה" אבל בסה"כ היה מדובר בעובדת סוציאלית אחת!!! זהו.
אני לא עברתי את הוועדה,
20/11/14 18:29
435צפיות
בגלל שהעובר כבר היה מת ברחם.
הגרידה לא קשה. ההרדמה מאוד קלילה, ומתעוררים תוך רבע שעה. הדימום קצת יותר חזק וארוך ממחזור רגיל
אני גיליתי אח"כ שהגרידה גרמה לי להדבקויות, שקצת הקשו עלי להכנס להריון אח"כ. בסופו של דבר הצלחתי, אבל זה לא היה מיידי ופשוט כמו לפני הגרידה.
גם עברתי משבר נפשי שליווה אותי תקופה, אבל גם זה אישי ושונה אצל כל אחת.
הייתי בועדה וגם עברתי גרידה...לגבי הועדה
20/11/14 20:44
378צפיות
יש כאלה שמראש יודעים שתאושר להם הפלה, עובר חולה למשל, אישה מעל גיל 40, נערות, רווקות ועוד, בשבילן הועדה היא תהליך פורמלי. יש עוד סיבות שונות שבוועדה דנים הבם: כמו מצב כלכלי, עובר ממין מסויים שההורים רוצים אחרת. לגביהם כנראה המצב שונה. גרידה עברתי שלוש פעמים, התהליך עצמו לא כל כך קשה, התעוררתי והתאוששתי דיי מהר. אח״כ עברתי תהליכים של רכבת הרים רגשית, כנראה שההורמונים השתוללו. אבל אצל כל אחת זה אחרת. אחרי כל גרידה הצלחתי להיכנס דיי מהר להריון. ההריונות לא החזיקו, אבל זה כבר סיפור אחר.
אם אינך נשואה חייבים לאשר לך הפסקת הריון
21/11/14 03:31
405צפיות
בלי קשר אם בן הזוג מגיע או לא.בועדה יושבים רופא נשים, עו״סית ואנשי מקצוע נוספים. ההליך לא ארוך במיוחד.הגרידה עצמה נעשית בהרדמה, כבר כתבו לך על התהליך.כאשר הוא מבוצע בצורה טובה ואחראית על ידי רופא מקצועי הסיכון לנזק קטן מאד, אך תמיד יש סיכון מסוים מכיוון שבכל זאת מדובר בהליך פולשני כירורגי.אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שתרגישי הקלה בסוף התהליך .
אני מעלה שאלה שרק את יכולה לענות לעצמך עליה
21/11/14 14:22
431צפיות
באיזה מהמצבים יהיה לך יותר קשה להתמודד בעתיד
אם ההריון הזה יהפוך לילד עם כל הקושי של לגדל ילד או עם סיכוי של קושי עתידי להכנס להריון?
אצלי למשל יש לקות עם נטייה גנטית ככה שאני לא הייתי לוקחת סיכון בלהביא ילד כמוני לעולם אז הייתי הולכת לגרידה בלב שלם
º
התרופה של התולעים רוצה לדעת מינון
20/11/14 23:22
77צפיות
ורמוקס?
21/11/14 03:27
291צפיות
קודם כל, לא כדאי להתייעץ לגבי טיפול תרופתי או מינונים של תרופות אצל גורם לא מקצועי באינטרנט...ספציפית לורמוקס - המינון זהה לילדים ומבוגרים מכיוון שהתרופה כמעט ולא נספגת במעיים אלא עוברת בהם ומחסלת את התולעים.מינון ורמוקס הוא 100 מ״ג למנה בודדת - למבוגרים זה כדור של 100 מ״ג, לילדים 5 מ״ל של סירופ מכילים בדיוק 100 מ"ג.בד׳״כ לוקחים מנה אחת ואחרי 10 ימים מנה נוספת.עם זאת, כל הנאמר פה. הוא כללי ולכן מומלץ להתייעץ ים אפוא המשפחה המכיר אותך לגבי התרופה והמינון.
º
בריאות זה כאן
19/11/14 19:03
34צפיות
דלקת בדרכי השתן - תזכירו לי מה עושים?
19/11/14 19:06
320צפיות
היתה לי פעם אחת, לפני שנות דור, ועכשיו... זוכרת חמוציות, זוכרת אנטיביוטיקה, הכל מעורפל לי. לרוץ לרופאה או יש חלופות אחרות?
הכי חשוב לרוץ רופאה
19/11/14 19:18
276צפיות
דלקת כזאת יכולה להתסבך ולפגוע בכליות.
במקביל לשתות הרבה, תרופת הפלא שלי היא חליטת זעתר. כף עלי זעתר מיובשים (לא זעתר מתובל עם שומשום אלא עלים יבשים מחנות התבלינים) בתוך כוס עד שתים של מים. מרתיחים ומבשלים על אש קטנה לפחות עשר דקות. מוזגים לכוס 2-3 ס"מ ומוסיפים מים רותחים. אם זה לא טעים אפשר להוסיף כפית סוכר. לשתות כמה שיותר כוסות כאלה.
 
תהיי בריאה
בתיה
לרוץ לרופאה ומהר
19/11/14 19:21
244צפיות
ולשתות המון
לשתות
19/11/14 19:54
221צפיות
והרבה. להקפיד לשתות אחרי כל ריצה לשירותים, וכמה שיותר.
חמוציות עוזרות, עדיף בכדורים מרוכזים. לכאורה גם חליטה של פטרוזיליה עוזרת, אבל זה באמת מגעיל.
אם צורב, תכוף ודחוף - לרוץ לרופאה
20/11/14 06:21
257צפיות
ובינתיים - להרבות מאד בשתייה, חליטת פטרוזיליה מועילה מאד (אבל זה הארד-קור תרופת סבתא), חמוציות בצורה מרוכזת (בגלולות ו/או במיץ).
פעם היה סדורל - שהיה מצויין להשקטת הסימפטומים, נדמה לי שיצא מן השוק ואינני יודעת אם יש לו תחליף. בכל אופן אם זו דלקת חיידקית (וחשוב לקחת תרבית) - זה לא מחליף טיפול.
לרחם על עצמך זה לגמרי חוקי, כי זה איכס רבתי.
תרגישי טוב!
תודה מרוכזת לכולכן!
20/11/14 10:14
250צפיות
עוד אתמול בערב, בעקבות הוראותיכן החד-משמעיות לרוץ לרופאה, התקשרתי ל"מכבי ללא הפסקה" כי הרופאה שלי בחופש, וקיבלתי הנחיה ללכת מייד לטרם. למרות ההמתנה הארוכה  (והשקלים הרבים) - היה שווה: מיד קיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, רצתי לקנות והלילה עבר מצוין. רק בריאות לכולנו!
סדורל קיים גם היום
20/11/14 20:28
136צפיות
לפני כחודשיים היתה לי דלקת נוראית וקיבלתי במוקד סדורל.
מאוד מקל (כמובן שלא מחליף טיפול אנטיביוטי )
שאלת צלקות + תאור דוחה
20/11/14 09:00
519צפיות
לילדים שלי היו בזמנו את היבלות עור הויראליות האלו שנראות כמו פצעונים, אם מישהי יודעת למה אני מתכוונת.
כבר מזמן, לפני שנים.
לצערי לא עמדתי בפני הפיתוי השטני של לסחוט אותן כמו פצעון, אבל בגלל שה"ראש" שלהן כנראה צומח ממש עמוק, ההוצאה שלהן דיממה ובסופו של דבר נשארו צלקות.
היום יש אצל הבת צלקות קטנות על צד הגוף, כמו הרבה דקירות מחט.
זה לא מאוד בולט, אבל אני תוהה אם יש משהו לעשות עם זה, חוץ מלהרגיש נאחס עם דחפי הבלתי נשלטים (אבל זה כבר בעבודה. כלומר מרגישה נאחס).
 
אחיה שגם כן סבל מהיבלות האלו הרים כאלו קולות צווחה כשרק חשבתי לגעת בו, שויתרתי, והיום באמת הכל עבר ואין לו צלקות.
 
בקיצור, שורה תחתונה - האם זה יעבור בסופו של דבר או שיש משהו לעשות עם זה?
מדובר בצלקות בנות מספר שנים.
הייתי מנסה "חלב" של עלי תאנה
20/11/14 15:21
295צפיות
בעונה מסוימת של השנה (לא יודעת אם עכשיו. נדמה לי באביב?) כשקוטפים עלה תאנה נאסף מין חלב לבן בקצה שלו. זה נוזל שגורם לעור "לעבוד" ואצל בני משפחה שונים שלי עשה פלאים על כתמי גיל/זקנה וצלקות ישנות.  מה שכן - לפחות על הצלקת בהתחלה זה נראה כאילו זה החריף (היא האדימה קצת, כאילו חזרה "לעבוד"/להיות פעילה), אבל בסופו של יום היא נעלמה.  אגב - שפן הנסיונות היה אחי (טוב נו - חצי אח), זה היה כשהוא היה ילד. וההורה ההרפתקן לא היה אני - אז את העגבניות לא עלי.
 
קראתי שיש כאלה שזה מגרה להם את העור וגורם לתגובה לא נעימה.  אז הייתי מנסה קודם כל רק בנקודת אחת ויחידה (דורש לעמוד בפיתוי....), ואם אחרי 24 שעות רואה שזה לא גרם לגירוי חמור או משהו כזה, הייתי מנסה לשים על כל הצלקות האלה מדי יום לאיזה שבוע - ורואה אם יש שינוי/שיפור/תזוזה.
 
חסרונות השיטה: צריך למצוא עץ תאנה, בעונה שבה יש "חלב" (בשאר העונות מצבר סתם נוזל ירוק בקצה - לא חלב לבן*, וסביבתך הקרובה תחשוב שיצאת מדעתך.
 
אה וכמובן - הייתי עושה את זה רק אם הילדה מסכימה....
 
 
º
עצי תאנה יש. תודה על הטיפ. משוגעת? נו, מה חדש.
20/11/14 15:35
51צפיות
לא הייתי מנסה חלב תאנים
20/11/14 21:43
308צפיות
הוא גורם לסוג של כווייה כימית ויש כאלו שמפתחים תגובה אלרגית מקומית של גרוד ועוד.
רק לעניין הרגשת ה"נאחס" - תנוח דעתך.
20/11/14 17:38
401צפיות
אנחנו הלכנו עם הילדה לרופא עור-ילדים, מאד ידוע, שגבה הרבה כסף, וטיפל ביבלות הויראליות באמצעות חומר כלשהו שמופק מחיפושיות או משהו כזה (רופא קונבנציונאלי לחלוטין, מנהל מחלקה, לא איזה גורו תמהוני...). ונותרו צלקות. בדיוק כפי שאת מתארת, כמו דקירות מחט.
אצלה זה בפנים, לא בגוף, ויש לה המון כאלה. וגם אצלנו זה כבר שנים.
רופא עור (אחר) שהתייעצתי איתו אמר שאין מה לעשות. כשתגדל, תוכל לעשות איזשהו פילינג כימי קל, שיעלים אותן.
בקיצור, את לפחות עשית את זה בחינם...
º
הו, אני חשה הקלה מידית וכמובן לא על חשבונכן!
20/11/14 20:59
55צפיות
הבן שלי סבל מהיבלות האלו
24/11/14 08:24
86צפיות
בצורה קלה אמנם ("היבלות של בתי הילדים") כמובן שהרופאת ילדים אמרה שאין לגעת בזה ושתוך שנה שנתיים זה יעבור לבד והגוף יחסן את עצמו ואני הייתי ממושמעת. לגבי הצלקות שנשארו כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין קצת יותר, חלב תאנה נראה לי קצת בעייתי באמת כי הוא יכול לגרום לכווייה. נסי להעלות פה את השאלה מעניין באמת: http://www.ask-supherb.co.il/
יש מה לעשות עם ה"תיק" של בדיקות ההריון?
24/11/14 16:00
104צפיות
כל התוצאות של השקיפות עורפית, אולטראסאונדים, מי שפיר ומעקב הריון - יש מה לשמור את זה כשהתינוק או הילד כאן?
או שלפח?
(הגדולה בת 3 ועדיין זה מסתובב כאן)...
אם מתכננים עוד ילדים זה אולי רלבנטי
24/11/14 17:35
100צפיות
בעיקר אם התשובות לא היו תקינות.בדיקות גנטיות כדאי לשמור כי זה לא משתנה בין הריונות.
º
צודקת, תודה!
24/11/14 18:13
9צפיות
שאלת משכנתא
20/11/14 08:36
230צפיות
אני קוראת די סמויה פה , ומאד אוהבת לקרוא אתכן ,לכן אתן המקום הראשון איתו חשבתי להתייעץ.....
אני רוצה לבדוק מחזור משכנתא , למה חשוב לשים לב?
והאם יש לכן בנק מומלץ?
אין בנק מומלץ
20/11/14 09:29
170צפיות
בנקים זה שוק.
למה חשוב לשים לב? לריבית, לעמלות פתיחת תיק, לנקודות היציאה, למסלולים השונים והמשמעויות שלהם. כדאי לשים לב שהיום הריבית במשק נמוכה במיוחד. הבנשים לא נוטים להציע משכנתאות בריבית קבועה כי היא יחסית גבוהה לריביות של המשכנתאות בריבית משתנה, אבל קיבוע הריבית על רמה נמוכה דווקא עכשיו, יכול להגן עליכם מפני שינויי ריבית עתידיים, למשל אם תהיה פתאום אינפלציה משמעותית שגוררת העלאות ריבית.
לבנקים למשכנתאות יש היום אתרים שמסבירים על משכנתאות מסוגים שונים (מקובל היום לקחת מסלולי משכנתא מעורבים) אז פשוט להתחיל מלקרוא. אני מכירה את האתר של "לאומי למשכנתאות" והם עושים עבודה לא רעה, כולל מחשבונים.
אבל הכי חשוב לא להישאר בבנק אחד, לעשות סדר שוק ולשמוע איזה ריביות מציעים לכם. במשכנתא, כשמדובר על סכומים גבוהים בטירוף, כל רבע וחצי אחוז הם בעלי משמעות של אלפי שקלים ואפילו עשרות אלפים לאורך שנים. לחזור לבנק ולומר שקיבלתם הצעה אחרת טובה יותר בבנק אחר וללחוץ עליהם. הם ינסו לספר לכם שאי אפשר וכל מיני עניינים אחרים - זה לא נכון. לא לפחד לנהל מו"מ קשוח או לגייס מישהו שיכול לעזור לכם בזה (יועץ משכנתא בעבור שכ"ט או בן משפחה שיודע לעשות את זה).
אנחנו עשינו את זה בעזרת חברת יעוץ
20/11/14 09:56
171צפיות
האמת שיש היום כל כך הרבה מוצרי משכנתא שאין לי מושג איך מתחילים בכלל לעשות את זה לבד.
גם אחרי שכר הטרחה שלהם (שגם עליו אפשר ורצוי להתמקח) חסכו לנו המון כסף.
º
ממליצה לך על פורום יעוץ משכנתאות
23/11/14 12:01
17צפיות
האם מישהי מצליחה "לנצח את השיטה"?
16/11/14 22:40
1019צפיות
שלום,
חדשה פה. עד עכשיו קוראת סמויה בלבד ונהנת תמיד מחוכמת השותפות בפורום.
בהמשך לדיון שהיה פה לפני כמה ימים על "אין לי אוויר"
מזדהה מאוד עם התחושה. אני עובדת במשרה מלאה ואם ל 3 (בנות/בני 7.5,5.5,1.8)
נשואה לבעל שמאוד חולק במטלות ובטיפול בילדים, אבל עדיין התחושה שכל הפרטים הקטנים עליי והעומס גדול מאוד.
ראיתי עכשיו בפרק הראשון של מחוברים +  את ליאור דיין שרושם על פתקי ממוס צהובים מטלות וחשבתי שאם אני אכתוב את כל עשרות המשימות היומיות שלי 
(בעבודה ובבית) על פתקים, אצטרך קיר מלא...
 אני כל הזמן מרגישה שהילדים לא מקבלים את מה שהם צריכים ממני כאימא בהיבט של סבלנות, זמן פנוי אליהם, לשבת על שיעורים עם הגדולה וכו'. מעבר לכל העצות של לקחת עזרה בתשלום (מה שאני ממש לא עושה מספיק וחייבת להתחיל בכך),נראה לי שבעולם אידאלי היתי עובדת משהו כמו 60% משרה  וזה היה פותר  חלק גדול מהתיסכול וחוסר האושר שלי מהמצב הנוכחי אבל וזה אבל גדול, אני עובדת במשרה שדי מביאה לידי ביטוי את כישוריי והשכלתי (תואר שני) ,מתוגמלת (כ 12,00 נטו בחודש) ורוב הזמן הולכת לעבודה בשמחה (למרות שאני לא עושה משהו "משמעותי" מבחינה ערכית בעיניי או עוסקת באיזה עבודה ששיש לי "תשוקה " אליה).
כמבחינה כלכלית אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותרמשפחה המשכורת שלי משמעותית ואי אפשר לוותר עליה.
נניח שאני מוכנה לשלם מחיר כלכלי ולרדת באחוז המשרה , זה לא אפשרי במקום עבודתי וממה שאני יודעת משרות חלקיות יש מעט וכמעט  תמיד רק במזכירות או שירות לקוחות  ואז הירידה הכלכלית חדה מידי וגם כנראה שלאורך זמן אשתעמם.
מעניין אותי לדעת האם יש מישהי שניצחה את השיטה? שיש לה עבודה מעניינת ומתגמלת באופן יחסי לשעות העבודה שלה ושהיא במשרה חלקית?
האם יש מקצועות כאלו שיש בהם עבודה זמינה במשרות חלקיות? 
 
אני יכולה רק להזדהות
17/11/14 08:55
432צפיות
היום כבר עם ארבעה אבל גם שהיו שלושה, הרגשתי חנוכה. בן זוג מאוד שותף, ישנה עזרה בבית, עובדת 90% משרה.  ההחלטה שלי זה לאחר חופשת לידה לרדת באחוזי משרה, מכווה שזה יהיה אפשרי מבחינת המעסיקים שלי. למרות שזה ויתור על חלק מההכנסה. להבדיל ממך העבודה שלי זאת לא פסגת השאיפות שלי, נחמד לי מבחינה מקצועית ואישית אבל לא מעבר לזה. ועוד דבר, מצאתי שעזרה נוספת בתשלום לפיטורים של הילדה לחוגים מאוד מקל עלי ועל הבן זוג, אז הגדולה הולכת לבד לחוגים והשניה מקבלת לווי ע״י תיכוניסטית/סטודנטית ואני רק אוספת אותן הביתה. ובגדול אני מאוד מזדהה כל עוד הילדים קטנים עד גיל 5 בערך זה חונק.
אני חושבת שיותר משתלם וקל
17/11/14 09:37
428צפיות
לשלם לעזרה בתשלום, בנושאים שאינם בנפשך. כלומר, להשאיר לעצמך
את מה שחשוב לך (נניח, עזרה בשיעורי בית וזמן עם הילדים)
ולשלם על דברים אחרים, כמו כביסה, נקיון הבית או בישול.
מבחינה כלכלית זה יוצא הרבה הרבה יותר משתלם במשכורות כמו שלך.
ברוב המקצועות אכן לא קל למצוא עבודה במשרה חלקית, וגם אם מוצאים
זה עלול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה במסלול המקצועי בהמשך.
אני לגמרי מזדהה עם הרצון לעבוד 60% משרה (כמעט כולם היו רוצים לעבוד
פחות, לא?), אבל אני חושבת שצריך להיות ריאליים, ואם המשכורת
הזאת חשובה למשפחה ואת גם נהנית מהעבודה, עדיף להוריד מזמן העבודה
שלך בבית ולא מזמן העבודה שלך בעבודה.
לכאורה אני ניצחתי ועדיין אין לי אוויר
17/11/14 09:43
659צפיות
כך שאני לא בטוחה כלל שניצחתי במשהו 
אני עובדת ב-3/4 משרה גמישה למדי, בעבודה שמתאימה לי מאוד ומעניינת אותי ובמידה רבה גם משמעותית בעיני. התגמול יחסית להקף השעות הוא הוגן (אך רחוק מה-12 נטו שלך...). כל חברותיי העובדות טוענות שפיצחתי את השיטה
ועדיין אני מגיעה כל יום לשעות הערב עם הלשון בחוץ, ועדיין אחהצ אני קורסת מול שלל המשימות הקטנות והמטלות האינסופיות ומתקשה למצוא זמן לדברים שלי ולצרכי הילדים. אני מניחה שזה לא קשור להקף ואופי המשרה שלי אלא לדרך ההתמודדות שלי עם העולם. 
נסי במשך חודש לעבוד משרה מלאה (45 שעות שבועיות)
17/11/14 12:58
530צפיות
ואז תחזרי ל-3/4. תאמיני לי - לא רק אוויר, רוח במפרסים את תרגישי.
ואחרי עוד חודשיים במשרה מצומצמת תחזרי להרגיש חנוקה ולא תאמיני שמתישהו דחסת 45 שעות עבודה+בית+ילדים בשבוע.
הייתי שם
17/11/14 13:29
484צפיות
אמנם לא 45 שעות שבועיות אלא 42.5. וכשעברתי לסוג המשרה הזה בהחלט הורגש שהתפנה לי זמן, ועדיין אני חשה כך. תחושת הלו"ז המרווח לא התעמעמה. אני חיה יחסית לחברותיי ברווחה מבחינת זמנים. את מלאכות הבית אני מסיימת לפני ההשכבה (מה שאומר שאחרי ההשכבה אין לי כביסות או כלים, או מחברות לעטוף או כל שטות מיותרת דומה), יש לי כל יום חצי שעה לעצמי לפני איסוף הילדים שאני מעבירה עם קפה וספר במרפסת. אני יודעת שיש לי חברות שמוכנות להרוג אותי בשביל לזכות בחצי שעה עם ספר לפני איסופי האחהצ. אבל למרות איכות החיים שלי ולמרות שהעבודה שלי מעניינת ונחשבת ומהנה, אני עדיין בתחושת חוסר אוויר -לכן כתבתי שזו כנראה הדרך בה אני חווה את העולם או שנחכה שהקטן יחצה את סף הפעוטות והדברים יראו לי אחרת.
 
אני כמוך.
17/11/14 15:08
390צפיות
ללא ספק ניצחתי את השיטה. עובדת בגמישות מלאה + ילדים גדולים (ו' ו-ג'). עדיין, בחלק מהימים אין לי אוויר, אבל זה רק בגלל אופי המטלות שיש לי באותם ימים פלוס העובדה שכנראה יש לי הפרעת קשב.
יש תכונת "התנפחות"
18/11/14 11:16
327צפיות
היתה לפני כמה שנים תקופה שבה הייתי מובטלת. ויומי, למרבה הפלא, היה מלא וגדוש בשלל עיסוקים וסידורים. הרגשתי עסוקה מאוד, ולא הבנתי איך עבודה יכולה להיכנס בכל זה.
אני מבחינתי ניצחתי את השיטה
17/11/14 10:40
515צפיות
יש לי עסק נחמד שמעסיק אותי מספיק גם אם לא מאוד מאתגר אותי, ובעיקר מאפשר לי להיות זמינה ופנויה לילדים בצהריים.
נכון שאני כל הזמן במוד עבודה - כלומר, אחרי שהם הולכים לישון אני יושבת עוד שעתיים שלוש לעבודת מחשב, ואם יש טלפון באמצע הצהריים אני מתפנה והילדים שלי משתתקים, ואם יש קרייסיס באחת הדירות אני הולכת לטפל בזה גם בשבת או באמצע הלילה.  מצד שני, אני מאוד משתדלת להיות כמה שיותר מרוכזת ובתוך מה שאנחנו עושים.  ולחוות את הזמן ב 100% גם אין לנו 100% מהזמן ביחד.
חייבת להודות שהשנים הראשונות של הגירושין היו קשות - לקח לי הרבה זמן להשתלט על הלוגיסטיקה של שני ילדים קטנים-עסק בצמיחה-בית-יציאות לדייטים-וחיים בכלל.  ריפדתי את עצמי בהרבה עזרה בתשלום כי אני לא טובה בלבקש עזרה ולא רציתי להיות "חייבת".  
היום, הרבה יותר קל לי, כי הילדים יכולים ללכת ולבוא לבד ויש להם פלאפונים ואם אני נתקעת אני יכולה להתקשר אליהם ולהגיד להם ללכת לבד הביתה ולחמם לעצמם משהו עד שאני חוזרת.  זה לא קורה הרבה, אבל הידיעה שאני יכולה לעשות את זה שחררה לי הרבה מאוד לחץ ותחושה של "לשון בחוץ".  אני חושבת שגם באופן יחסי יש לנו פחות חוגים ומשימות כך ששאחרי הצהריים שלנו לא מלווים בהרבה ריצות (ישחוג אחד בבית, חוג אחג בביה"ס מיד אחרי שעות הלימוד, וחוג אחד שאליו נוסעים פעם בשבוע).
בסופו של דבר תחושת ה"ניצחון" בעיני, היא שילוב של הלוגיסטיקה, עם ההוויה בתוך החוויה.   
אין כאן שיטה שצריך לנצח
17/11/14 12:51
645צפיות
יש כמה שנים קשות שצריך לעבור, ואחר כך הילדים גדלים קצת ומפסיקים להרגיש חנוקים.
אם תעזבי את העבודה המעניינת והמתגמלת ותחפשי עבודה במשרה חלקית, רוב הסיכויים שתוך 5 שנים, כשהעומס בבית ירד, תמצאי את עצמך במשרה לא מתגמלת ולא מעניינת ועם קושי גדול למצוא עבודה חדשה טובה יותר.
 
וגם - לא כל הפרטים הקטנים צריכים להיות עלייך. את צריכה לעבור שינוי מחשבתי. תבחרי חלק מהמטלות, תעבירי אחריות מלאה לבעלך שחולק במטלות, ותשכחי מהן. את לא צריכה להיות אחראית למטלות שבאחריות בעלך.
ילדים גדולים - הרבה פחות עומס וגם הרבה פחות אשמה...
17/11/14 13:15
378צפיות
פחות אשמה = יותר אוויר... לא להאמין כמה אוויר האשמה הזאת לוקחת... (או שאולי רק אצלי זה ככה?)
º
17/11/14 13:58
27צפיות
º
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/11/14 20:38
25צפיות
º
העולם נראה אחרת לגמרי עם כשהילדים גדולים
17/11/14 20:40
79צפיות
גם לדעתי זה גילאי הילדים שלך יותר מכל דבר אחר
17/11/14 14:08
454צפיות
ולאור הענין שלך בעבודה + רמת הרווחיות שלה נשמע לי ממש טעות לוותר עליה.
אני ניצחתי את השיטה במידה רבה, אבל זה לא יעזור לך בכלל, זה לא סיפור שאפשר ללמוד ממנו הרבה. אבל ילדים גדולים זה עולם אחר. אני מסתכלת עכשיו על נשים שהגדולים שלהם קטנים ולא מבינה איך שרדתי...
(הדבר שהכי מחיש את ההבדל הוא שלפני פחות משבועיים באמצע הלילה האיש השאיר פתק לילדים ונסענו לחדר לידה... כשאפשר לעשות דברים כאלה יש אויר... אז יקח כמה שנשנגיע לזה שוב, אבל כבר טעמנו מזה, ואנחנו יודעים שזה יהיה. אז זה גם סוג של אויר)
במקרה שלך
17/11/14 16:18
332צפיות
וכנראה גם אצלי זה עניין יותר קצר, כי ברגע שיש אחים יותר גדולים יותר קל ההתנהלות עם הקטנים, לצורך הדוגמא, הייתי במקלחת והקטנה התחילה לבכות, לפני 9 שנים עם בכורתי או עם השניה כנראה שהייתי מזדרזת לסיים/יוצאת לפני המקח, הפעם הגדולה פשוט הרימה אותה והייתה איתה ואני סיימתי להתקלח בלי לחץ התלבשתי ואז לקחתי את הקטנה להנקה.  אבל זה באמת פרו ולגינה שיש לי שתי ילדות שמוכנות ורוצות לשמור על האחים הקטנים, אני בונה על זה שבעוד שנה כבר נוכל לצאת בערב בלי צורך הבייבי סיטר מבחוץ.
אני ניצחתי את השיטה
17/11/14 14:47
631צפיות
התגרשתי.
 
עכשיו יש לי יומיים בשבוע שבהם אני יכולה לעבוד עד שעות מאוחרות (ואחר כך עוד לצאת לבלות). וכל סופשבוע שני שבו יש לי זמן לעצמי (או להשלים עבודה).
 
לא עומס הזמן וחוסר האוויר היו סיבות לגירושים, אבל ההקלה בעומס הזה היתה אחת התוצאות המבורכות של הגירושים. הרבה יותר קל להיות סבלניים לילדים כשיש יותר אוויר.
 
אז אני לא מייעצת להתגרש, אבל אולי כן לחשוב האם אפשר להכניס ללו"ז השבועי ימים קבועים שבהם את משוחררת עד הערב, ויכולה לעבוד שעות ארוכות/להשלים מטלות/לעשות משהו שעושה לך כיף, ובימים אחרים להגיע מוקדם יותר להיות עם הילדים, ולבלות איתם זמן נטו, בלי שיש לך מטלות על הראש.
 
 
º
באותה נימה:לא התחתנתי
18/11/14 08:28
116צפיות
If you can't beat them, join them
17/11/14 16:04
407צפיות
אני לא מנסה לנצח את השיטה, אני פשוט מורידה ציפיות.
ההכנסה שאת מספרת עליה נשמעת לי אחלה, אבל קשה מנתון יחיד לומר מה המשמעות שלה ואין לי שום עניין להיכנס לך לכיס ולהבין מה עם הכנסת בן הזוג וההוצאות וכו'. נניח שתישארי על אותה רמת שכר עקרונית, הרי ש- 60% משרה משמעם הכנסה של 7200 ש"ח, האם זה מתאים למערך ההכנסות הכללי של הבית למול ההוצאות הקבועות? האם מעבר שלך למשרה חלקית יביא לחסכון בהוצאות המשתנות? האם זה יתאזן?
עדיין, אני לא רואה את עצמי רצה דווקא להוריד אחוזי משרה כדי לשפר את המצב. האם זו באמת הדרך היחידה להכניס אוויר לריאות?
הייתי יושבת ועושה שתי רשימות:
1. סדרי עדיפויות - מה הכי חשוב לי? וכן, אני יודעת שבגדול תמיד הילדים בראש, אבל איך דואגים לילדים הללו יכול לקבל צורות שונות.
2. כן - לגמרי פורטת פעם אחת את כל המטלות והמשימות שיש לכם בחיים לכדי רשימה ומפרקת אותן למשימות שהן עבודה/בית/ילדים ובוחנת איך באמת החלוקה מתקיימת? האם בלי שהרגשתם אחד מכם בכל זאת נושא יותר בנטל? איזה מהמשימות זה עקרוני שאת תעשי ואיזה משימות עקרוני שהוא יעשה ומה אפשר להעביר מאחד לשני ובקלילות לייצר הקלה? אנחנו למשל במגמה כרגע להעביר אלי משימות מסויימות שהמון שנים היו שלו, כי אני המשתמשת העיקרית במכונית היחידה. ומה בכל זאת אפשר להעביר למיקור חוץ? אם נניח יותר חשוב לך לעזור לילדים והתקציב מאפשר, מה לגבי לקבוע יום קבוע שבו מזמינים אוכל ממבשלת? או לקחת מנקה לפעמיים בשבוע למן קצר במקום פעם אחת לזמן ארוך כדי לייצר סוג אחר של דינמיקה של הסדר?
3. הגדירי ציפיות - איפה לא אכפת לך שלא יהיה מושלם? לאיזה רמה של הישגים את מצפה מעצמך? מה יקרה אם לא תשיגי את זה? איך זה ישפיע עלייך? יש אנשים למשל שבית מבולגן גומר להם את האוויר, הם לא יכולים לוותר בגזרה הזאת, ויש כמוני שבית מסודר זה נחמד להם אבל לא יהרג ובל יעבור, כך בעוד תחומים. אני אפילו ויתרתי על להיות אם השנה, יש דברים שקשורים בחינוך הילדות שלא באים לי טוב, אז אני משאירה אותם לאנשים אחרים (למשל גינות שעשועים ). במקום אני משקיעה בתחומים אחרים.
ניצחתי את השיטה בדרך הקשה
17/11/14 20:22
487צפיות
בעקבות חופשת מחלה ארוכה וטיפול שעברתי.
כשחזרתי לעבוד הורדתי משרה אבל לא ל-60% כמו שאת כותבת, הייתי חייבת להיות פיירית כלפי מקום העבודה שלי.היום אני כבר במשרה מלאה שוב. חלוקת בוקר תמיד היתה שלו ונשארה שלו, למדתי שלצאת מוקדם לעבודה ולחזור מוקדם יכול לתת לי המון אויר, וזה בהחלט עוזר. את כל הסידורים ועבודות הבית שאני צריכה אני עושה לפני האיסופים.
אחה"צים שלי כמעט תמיד לבד וגם כשהאיש נמצא האחריות על שיעורי בית, חוגים וחברים היא עלי בלבד. אם אנחנו ביום בית הוא כמובן עוזר.
נוח לי עם התפקיד הזה, יודעת שאוטוטו יפטרו אותי (הילדים כמובן) ואז יהיה בטוח יותר קל, כמה שנים קצת יותר קשות אבל שוות את זה. מעדיפה שזה באחריותי.
גם לי היתה תקופה שחשבתי על משרה חלקית אבל עם המשכורת שלי וגם עם התפקיד שלי לא רואה איך אני יכולה להרשות לעצמי את זה אז ויתרתי.
לומר שאני לא מרגישה לפעמים שאין לי אויר ושאין לי זמן לכלום ברור, אבל הרבה פחות מפעם.
יודעת לוותר לעצמי, לא לדרוש יותר מימה שאני מסוגלת לעשות, הבית לא מתוקתק כמו שהייתי רוצה שיהיה, לא צריך שהכל יהיה מושלם, צריך להיות מאושרים.
ולסיום רשימת משימות- כשיש לי הרבה משימות אני באמת כותבת אותן בפנקס וכל יום רושמת איזה מטלות אני אעשה היום. משתדלת לעמוד ביעדים שקבעתי, לא תמיד מצליח אבל כשמחלקים מטלות על כמה ימים זה בהחלט עוזר.
הנושא הקריטי באמת, גם לדעתי, הוא גיל הילדים. יש לי ילדים
17/11/14 21:13
361צפיות
בגיל די דומה לשלך (10, 7 ו-1.8). אין אפס, ילד בן 1.8 זה חתיכת גוזל זמן ואוויר, ומרדף בלתי פוסק. לדעתי כשהילדים מגיעים לגיל 3-4, מתחילים להיות יותר וורבאליים, עצמאיים וגם ללכת לחברים פה ושם, האוויר חוזר. עוד שנה שנתיים תראי שגם תוכלי לשחרר קצת את הילדים היותר גדולים - אצלי בן ה-10 לוקח את בן ה-7 לחוגים ולחברים, כשזה פה בשכונה וזה די מקל. 
אני מבינה מאוד את התחושה שלך, של לרצות לעבוד פחות שעות גם אם להרוויח פחות, אני גם נמצאת באותו מצב - עובדת שעות רבות, מתוגמלת יפה, ואין לי שום סיכוי למשרה חלקית. ואני גם משוועת לזמן פנוי, אבל יודעת שיהיה יותר קל כשהקטנצ'יק יגדל (כבר הייתי שם עם הגדולים יותר). בנוסף לזה, ראיתי מה קרה לחברה שעבדה תיאורטית חצי משרה, אך בפועל תמיד השעות התמשכו, תמיד היא הרגישה שלא מעריכים אותה מספיק, שהיא הולכת כשהכל עוד קורה... בקיצור זה לא כל כך פשוט. 
אני כן יכולה להציע לך לבדוק עד כמה אפשר להוציא מטלות מעצבנות החוצה. למשל אצלנו, יש ים מטלות גם עם עזרה חיצונית, אבל עדיין יש מטפלת פעמיים בשבוע שמורידה לנו מהראש קניות קטנות, בישול וקיפול כביסה (בנוסף לאיסוף הילד מהגן והשגחה גם על הגדולים יותר), יש מנקה, עושים מה שאפשר כדי להקל על עצמנו ולא להרגיש שכל הזמן רק רודפים אחרי מטלות הבית (ושוב - גם עם כל זה, התחושה היא שהעבודה בבית אף פעם לא נגמרת... כמו שהגדירו כאן, שלסדר בית עם ילדים זה לתלות כביסה בגשם). 
תודה לכולכן על התגובות
17/11/14 22:19
322צפיות
ברור לי שאני לא באמת הולכת לעזוב את העבודה אבל שאני צריכה לשנות משהו במצב הקים.
אז תודה על העצות. אתחיל באמת לקחת עזרה בתחומים שונים ולחשוב מחדש על סדר העדיפויות וחלוקת המטלות כדי לנשום יותר.
 
טוב, למעשה אני
17/11/14 22:38
801צפיות
אבל זה סיפור אחר, תחום אחר, ולא יודעת כמה אפשר ללמוד מזה על אחרים.
עבדתי עד השנה בשני חצאי משרה, שניהם בתחום החינוך. ואז פוטרתי ממחצית אחת (מסיבות מנהלתיות, לא משהו שאומר שאני עובדת גרוע או משהו), ונשארתי עם החצי השני, הנישתי יותר, שהוא במפתיע גם רווחי מאוד (ההפתעה היא ביחס לזה שמדובר בתחום החינוך, וביחס לחצי משרה). החלטתי לא לחפש משהו תחליפי למחצית האחרת, אלא פשוט לנשום אוויר בבית. אין ספק שדברים "עובדים" יותר טוב בצורה הזאת בבית.
 
מצד שני, יש גם מחירים. וזה מה שצריך להבין - שלא מדובר על "לנצח את השיטה", אלא על מחירים לבחירות. דוגמה: מי שנוכח במשרד חצי מהימים, באמת נוכח פחות. מי שמגיע כל יום, אבל לפחות שעות, מבזבז הרבה זמן על נסיעות. זה בנוגע ל"נראות" בעבודה. והיא חלה גם על מי שמצליח להמיר יום או יומיים במשרד בעבודה מהבית. גם בהנחה שמכירים ומוקירים את עבודתך, עבודה בהיקף משרה קטן יותר יכולה להגביל את הקידום שלך, את מספר הפרוייקטים שתקבלי תחת חסותך, או לחלופין - לגרום לכך שתעשי אותה כמות עבודה, באותה כמות שעות למעשה, אבל במשכורת נמוכה יותר. קורה הרבה.
 
בנוגע לנושא גיל הילדים, אני חייבת לסייג שזה לא בהכרח ככה. כלומר אל תעצרי את עצמך ותחכי בכיליון עיניים לזה שיגדלו. יש דברים שיותר קלים כשהילדים גדלים, אבל יש דברים שלא. עכשיו למשל הקטנה שלי בת תשע וחצי, והגדולים מאוד עסוקים לאורך כל היום. מה שיוצא זה שאני די צמודה ללו"זים שלה. היא נמצאת בהרבה יותר חוגים, זקוקה להרבה יותר הסעות. ואני צריכה להיות יותר פעמים מוקדם בבית, כי היא עוד לא ממש יכולה להיות לבד, אבל כבר גדולה בשביל בייביסיטר. וזה בלי להביא בחשבון תיזוזים בחסות בית הספר התיכון וצבא ההגנה לישראל, הסעות מתבגרים, אפיית עוגיות ומימון חיילים.
 
ועצות מעשיות - כמו שאמרו קודם. אם את מוכנה להוריד 40% מהמשכורת שלך, קחי את ה-40% הזה לאאוט-סורסינג של עבודות הבית וסידורים טכניים. לא הייתי ממירה מקצוע מספק שיש לך בו השכלה גבוהה, ניסיון, שמחה ומשכורת מכובדת, בהרפתקה אחרת (לחפש תחום עבודה, לעשות את ההסבה הנדרשת, לחפש עבודה, למצב את עצמך בעבודה) רק בשביל אופציית המשרה החלקית. וכן ללמוד לתחום את תחומי האחריות - לא לערבב עבודה ובית יחד, אלא לדאוג לכל חזית בנפרד. בנוגע לילדים - להוריד כמה שיותר דברים מעיקים. גם אם אלה דברים שנראים חובה כמו חוגים. אפשר לתחום בחוג אחד לילד, ולמצוא את זה שאינו דורש הסעות מיוחדות. כנל עם ביקורים אצל חברים, וכל דבר אחר שמכביד
º
ודבל |כן לפסקה האחרונה
18/11/14 10:06
71צפיות
מסכימה ביותר עם הפיסקה האחרונה
18/11/14 23:44
380צפיות
בינתיים הטלתי השנה וטו על חוגים (חבל לטלטל תינוק קטן בכל הנסיעות) וזה בינתיים גורם להרבה פחות לחץ בלו"ז של אחה"צ.
אם פעם *אני* הייתי לחוצה שיסיימו שיעורים כי תיכף יש חוג (שאני משלמת עליו ולכן לא רוצה שיאחרו) - השנה אין את הלחץ.
לא פוסלת שבמחצית השניה כן ארשום מי מהם לחוג אבל גם לא סוף העולם אם שנה אחת לא הולכים.
 
פלגיה, מה את עושה בזמן הפנוי..?
אה, זו לא שאלה בכלל. חסר מה לעשות?
19/11/14 14:05
384צפיות
סידורים
מסיעה להמון חוגים
עושה עם הקטנה תרגילי עיניים (חצי שעה ביום. כל יום)
מסדרת את הבית
צובעת רהיטים
קוראת ספרים. אבל בעצם את זה תמיד עשיתי.
אופה עוגות לחיילים
עושה המו---ן כביסה.
 
אבל בכל פעם שאני חושבת "אוי, לא הכנתי שיעורים למחר" ואז קולטת שבעצם אין שיעורים ללמד מחר, אני נרגעת מחדש.
19/11/14 14:48
277צפיות
באיזו חצי משרה נשארת?
 
ומה זה תרגילי העיניים? להוריד משקפיים?
לא קשור
19/11/14 14:57
345צפיות
כלומר יש לה משקפיים, אבל רק כדי להרגיע את הלחץ של מאמץ העיניים. היא רואה מצוין. המטרה של התרגילים היא גם, ללמד אותה למקד אותן נכון, ובכך להפחית מאמץ. המטרה היא להרגיע כאבי ראש. אני לא יודעת מה הייתי עושה עם תרגילים כאלה אילו היו לי עוד 2-3 קטנים בסביבה בזמן הזה. אני מניחה שהייתי משלמת למישהו שיעשה אותם איתה. או לוקחת בייביסיטר לזמן הזה.
זה עוזר?
19/11/14 18:15
249צפיות
לי יש בעיות מיקוד ראיה, במשך תקופה לא ארוכה עשיתי תרגילים בעזרת תוכנת מחשב שהאורטופטיסטית נתנה לי. זה היה סבל גדול, וכשנכנסתי להריון (לפני כמעט 3 שנים) והייתי בתוך הבחילות והכאבים, הרגשתי שזה טו-מאץ' והפסקתי...
אני עוד לא יודעת
19/11/14 19:52
238צפיות
זה אמור לקחת עוד כמה חודשים עד שנוכל להסיק מסקנות.
או שהיה לוקח לכם זמן להיכנס לזה...
19/11/14 20:33
243צפיות
זה מה שקורה כאן עכשיו
אחרי לידה + חודש אירגון, אני מחכה. אצלנו המשקפיים העלימו את כאבי הראש, אז אין דחיפות.
גם אצלכם התרגילים הם מאורתופטיסטית?
21/11/14 15:15
104צפיות
מרגע לרגע נראה יותר ויותר ברור שאני צריכה למצוא לעצמי זמן להגרר לאחת כזאת.
כאבי ראש בלתי פוסקים זה כאן.
º
עשית לי חשק לצבוע רהיטים
23/11/14 04:59
13צפיות
הדרך שלי היתה לנסות לשבור את המעגל
18/11/14 12:43
439צפיות
ילדתי לראשונה בגיל 32, ובשלב הזה כבר היתי במקום יחסית מבוסס בקריירה. לא הרגשתי ככה, אבל זה פאק שלי:
לקח לי עוד כשנה אחרי הלידה להכיר בכך שאין מה לעשות, אני תמיד ארגיש כאילו לא משנה מה אני אעשה, אני לא ארגיש שיש לי קריירה "בטוחה", שיש לי "מקצוע".
בכל אופן, עבדתי בעבודה מאוד תובענית מבחינת השעות (עבדתי תשע עד חמש וחצי, ומשמונה בערב אל תוך הלילה), ובחברה שעיקמה מאוד את האף שאני לא עובדת את השעות הללו במשרד. היה שם מאוד מקובל לטחון אל תוך הלילה, ולי זה כמובן לא התאים.
הרגשתי גם שאני לא רואה מספיק את הילד שלי, ועוד הייתי באמצע לימודים, ככה שהשמיכה הרגישה קצרה מדי מכל כיוון.
עזבתי את העבודה כדי לסיים את הלימודים, סיימתי אותם, התחלתי לחפש עבודה אחרת, והיה ברור שזה הולך להיות דומה גם בחברות אחרות.
אולי לא עד כדי כך תובעני (אולי, תמיד בראיונות מבטיחים יותר איזון. זו ההבטחה הראשונה להתעופף מהחלון), אבל במינימום תשע עד שש, ועוד לפחות שעה וחצי במצטבר בנסיעות.
ומכיוון שידעתי שאני רוצה עוד ילד בעתיד הקרוב, היה גם ברור שאין מה לדבר על להתקדם בתפקיד החדש, מה שאומר למצוא את עצמי שלוש שנים קדימה בדיוק באותו מצב - רק שלוש שנים מבוגרת יותר.
 
אז הלכתי להקים עסק.
מצד אחד, זה לא פתרון גורף, כי למשך זמן ארוך מאוד זה דורש הרבה השקעה (בעיקר בכך שאני לא מכניסה משכורת), ואין וודאות שזה יצליח.
מצד שני, אני רואה את הילדים שלי, ואנחנו כזוג מאפשרים נוכחות הורית בבית לא רק החל מהשעה שבע בערב.
אני *רוצה* להיות עם הילדים שלי כשהם קטנים. אני לא רוצה לחכות שהם יגדלו. אני לא רוצה לחכות שזמן יעבור. כדי שאני אוכל לפתח את העסק יש לנו עזרה, וזה כולל הרבה תמרונים סביב הילדים, וזה לא אידאלי וכו' כו'.
והחשבון שלי אומר ככה:
אם העסק מגיע לשלב שהוא מצליח מספיק בשביל להחליף עבודה במשרה מלאה - אחלה.
אם העסק מגיע לשלב שהוא מצליח מספיק בשביל להחליף עבוה בחצי משרה - גם אחלה, אבל אז עוצרים ובוחנים מה עושים מפה.
אם העסק לא מגיע לשלב שהוא מספיק רווחי (אחרי שבאמת ניסיתי כל מה שרק אפשר) - אז לפחות מה שקרה בזמן הזה הוא שצברתי ידע, יכולות, נסיון וכ'ו כו' - ואני לפחות אוכל למצוא את מקומי מחדש בשוק התעסוקה.
 
החסרון בפתרון הזה, הוא שגם ככה, אל באמת מרגישים שיש אוויר, כי אין תחימה טובה וגבולות.
ובנוסף, זה אומר שבמקום להסתמך בשנים האלו על ידע וכישורים שצברתי עד אותו שלב בקריירה, אני בעצם דרך קבע נאלצת לחדד וליצור כישורים חדשים. זה טוב, אבל אני מוצאת את זה גם לא פשוט.
 
"לנצח את השיטה" זה לא אותו הדבר כמו "לקבל אוויר"
18/11/14 18:43
433צפיות
לדעתי ה-"אין לי אוויר" הוא יותר מצב פנימי. כמו ראית, גם נשים שמעידות על עצמן שהן ניצחו את השיטה, לפעמים מרגישות שאין להן אוויר. לי אישית לא היה אוויר כל עוד היו לי ילדים בני מתחת ל 4-5  ואני חושבת שהרבה נשים עם ילדים קטנים מרגישות כך, אפילו אם הן לא עובדות מחוץ לבית בכלל. זה קשור לנטל האחריות המאוד גדולה שנלווית לילדים קטנים, שהיא באמת 24/7 נונן סטופ, והיא מרוקנת מאוויר. עם ילדים בוגרים יותר יש פרקי זמן הולכים וגדלים שהחיים שלהם מתנהלים בנפרד לגמרי ממך, וזה משחרר לחזור לנשום אוויר.
 
"לנצח את השיטה" לעומת זאת, או "לצאת מהמטריקס" כמו לפעמים אומרים - אם אני מבינה נכון, זה לשבור את המעגל האופייני והשוחק של העובד השכיר בימינו, שכבול לשעות נוכחות קשיחות במקום עבודתו במשך רוב שעות היום, בתוספת מלבבת של שעת פקקים הלוך וחזור. מרגישים את זה באופן חריף במיוחד עם בוא הילדים, שגוזלים ממך גם את מעט האדונות על הזמן שלך שנשארת אחרי שעות העבודה , אבל לאנשים שהם free spirit באופיים זה מציק גם בלי קשר לילדים לדעתי. 
 
לאורך השנים הגעתי למסקנה שלנצח את השיטה תמיד יהיה כרוך בנכונות לנטילת סיכונים. אפשר להפוך משכיר לעצמאי (עשיתי את זה תקופה מסויימת, ואני עדיין עושה). אפשר לעבור לנישה יותר גמישה שקיימת במקצוע שלך: למשל אני, שעוסקת בפיתוח תוכנה למובייל, עברתי מלעבוד בחברות גדולות-מבוססות-מרובעות לעבודה בעיקר בסטארטאפים, שם קיימת הרבה יותר גמישות לדרישות כמו לעבוד מהבית 2-3 ימים בשבוע או כל מיני צורות העסקה יצירתיות כאלה ואחרות. אבל כך או כך זה כרוך בסיכונים. להיות עצמאי זה הרבה סיכונים, אין צורך להסביר יותר מדי. לעבוד בסטארטאפים זה גם סיכון גדול יותר, כי הם נוטים לא להצליח לגייס את סיבוב ההשקעה הבא ולהסגר . לבוא לדרוש לעצמך את אותה צורת עבודה "יצירתית" זה סיכון בפני עצמו: ייתכן ולא יסכימו ותצטרכי לממש את האיום וללכת. חוץ מזה, בדרך כלל כאשר את באה בדרישה יוצאת דופן שכזאת, זה מבוסס על בטחון מסויים בזה שאת מספיק טובה כדי שיהיה שווה להם בכל זאת להשאיר אותך אפילו שהם לא מתלהבים מהרעיון. לקחת את הסיכון שתיעני בשלילה, ואת לא כזאת שווה כמו שחשבת, זה גם דורש אומץ...
 
אני לא יודעת האם ניצחתי את השיטה או לא, כי איכשהו אני לא חושבת שמונחים הללו, אבל נכון להיום אני 50% משרה שכירה (מגיעה למשרד פעמיים בשבוע) ו50% עצמאית (עובדת על פרוייקטים בפרילנס כשיש, או עובדת על דברים שלי בזמנים המתים שאין פרוייקטים). בעקרון גם בתחום העיסוק שלי, ברמת הנסיון וההשכלה שלי אין ממש חצאי משרות (יש משרות חלקיות לסטודנטים, אבל לא משרות של מפתח בכיר). אני לא "מצאתי" עבודה בחצי משרה, אם הייתי מחפשת אז כמובן שלא הייתי מוצאת. אלא פשוט אחרי כמה חודשי עבודה במשרה מלאה (כדי שתהיה להם הזדמנות להווכח כמה אני תותחית על ) הצבתי את זה כתנאי להשארותי. בקיצור, לנצח את השיטה מבחינתי זה ללמוד לא לפחד לקרוא תיגר על השיטה.
מה שחשוב אבל להבין שהסיכונים לפעמים מתממשים, ואין הבטחות להצלחה. לפעמים מסרבים לדרישות החצופות שלך, לפעמים סטארטאפים נסגרים, לפעמים אין פרוייקטים תקופוה מסויימת, לפעמים האפליקצות שלי שאני מוציאה לא מצליחות. אז אם לא נהנים מהדרך אין טעם לעשות את זה. אם היה חשוב לי דווקא הבטחון, המסגרת הקבועה - הייתי ממשיכה לעבוד בחברות הייטק גדולות ומשעממות , וממירה חלק מהשכר בהרבה עזרה חיצונית כמו שיעצו לך כאן. אם לא הייתי אוהבת להיות עצמאית (עם כל האתגרים שזה כרוך בהם) לא הייתי עושה את זה. אם לא הייתי נהנהית תיצור את האפליקציות העצמאיות שלי - לא הייתי עושה את זה. אם לא הייתי אוהבת לעבוד בסטארטפים, עם האווירה הייחודית של יצירה ראשונית: לא הייתי עושה את זה. כאמור, זה כרוך בהרבה מדי סיכונים, ואם לא נהנים מהדרך עצמה, אז זה באמת מיותר.  
 
 
מענין איך ניסוח השאלה משפיע
23/11/14 04:55
136צפיות
נשמע שכולן ניצחו את השיטה ולכולן אין אויר?
"האם הצלחת לנצח את השיטה?" - שאלה שמעודדת הסתכלות חיובית של הקונסטלציה שהשגת (/ הרכבת / בחרת) וטפיחה עצמית על השכם.
"איך מוצאים אויר?" - שאלה שמזמינה הזדהות וקיטורים.
 
אז מצאתי דרך שאני מצליחה (בינתיים) להתמיד בה, יש תקופות נאחס שבהן ההתמדה הזו היא יותר השרדות בעינויים, ותקופות בהן אני מסופקת. אני במקצוע שמאפשר טכנית עבודה מכל מקום בכל שעה, וכרגע ממוזלת לעבוד בחברה שגם מרשה את זה. הקטנה שלי מתחת לגיל שהוזכר כאן ככזה שבו מתחילים לנשום. היא כמעט בוודאות תמשיך לספק לנו התמודדויות גם כשתעבור את הגיל הזה, אבל רוב הזמן יש לי אויר. השיטה שלי היא לעצור לפני שמספר הילדים עובר את מספר ההורים, כי אז זה לא כוחות.
 
ד

לייעוץ אורולוג ילדים

לד"ר יובל בר יוסף אורולוג ילדים מוסמך לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה