לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

בנות, איך אתן עם מחלקת יולדות כרמל?....
30/03/15 16:09
211צפיות
אני שבוע 33...מתחילה לחשוב על הלידה ואיפה היא תתבצע...אנחנו עוברים דירה צפונה-עמק יזרעאל, כך שנראה שהאופציות הם או כרמל או העמק. איכשהו פחות התחברתי מקריאה ל"העמק". מישהי מפה ילדה בכרמל?
היתה לי לידה זוועתית, מלאה ברשלנות וסיכון לפני שנתיים וחצי בהלל יפה...אני מנסה למזער נזקים ואולי אולי אפילו לאפשר לעצמי חוויה מתקנת...
תודה לעונות!
בעיני ב זה הכי חוויה מתקנת ומיזעור נזקים שאפשר
30/03/15 17:46
212צפיות
בהנחה שמדובר בלידה בלא גורמי סיכון מיוחדים.
 
ואם אפשר להתחיל משם בלידה הראשונה ולדלג על הטראומה - הכי טוב. למרות שזה לא תמיד מתאפשר <ואת זה אני אומרת מנסיון אישי >
 
עוד בעיני - בית חולים הוא רולטה. המון תלוי על הצוות עליו נופלים.  ברולטה אפשר להרוויח, אבל אפשר גם להפסיד. זה שלמישהו היתה חוויה טובה, זה לא אומר שתפלי על הצוות שלה (וגם - למען ההגינות - אותו דבר נכון גם אם למישהי היתה חוויה גרועה).
המממ... גם בית הוא רולטה, לא?
30/03/15 19:00
170צפיות
מה קורה למי שנמצאת בלידה ביתית והעובר נקלע למצוקה וצריך קיסרי חירום?
שאלה מעולה
30/03/15 19:20
184צפיות
לידת בית איננה רולטה מבחינת אנשי הצוות עליהם תיפלי כי את קובעת אותה מראש עם מי ש*את רוצה*. האלמנט הזה של "לכי תדעי על מי תפלי" לא קיים בה [את גם יודעת מי תהיה המגבה במקרה שבו המיילדת בה בחרת לא תהיה זמינה]
 
מה שקורה ללידת בית שמסתבכת, זה שהיא מועברת לבית חולים (בין לצורך ניתוח קיסרי ובין לצורך הליך אחר שאין בבית - בד"כ מדובר באפידורל - אם כי את האחרון לא תמיד הייתי מגדירה "הסתבכות").  אני מניחה שאת יודעת את זה
 
לא אמרתי שלידת בית תמיד מסתיימת בדיוק כמו שרצית/דמיינת אותה. אבל היא לפחות מתחילה ככה.  כן - יכול להיות שתפלי לרולטה בהמשך.  אבל לא עדיף לנסות להימנע מהרולטה?
 
מבחינה סטטיסטית - בלידות שאינן בסיכון גבוה שהתחילו בבית, רמת הסיכונים זהה לבית חולים ורמת ההתערבויות נמוכה יותר (גם שיעור הניתוחים הקיסריים).  אני יכולה לצרף כמה קישורים למחקרים רציניים לביסוס המשפט הקודם - אבל הנסיון שלי הוא בד"כ שהנתונים האלה לא ממש משנים למי שזה לא מתאים לה, ואין ברצוני להיות מסיונרית.
 
זה לא מתאים לכל אחת.  אבל זו יכולה להיות בחירה מושכלת (כמו שללדת בבית חולים יכולה להיות בחירה מושכלת - להבדיל מברירת מחדל).
כן, הנחתי שהיא מועברת לבית חולים, אבל אני לא באמת הייתי רוצה
30/03/15 19:52
141צפיות
להימצא במצב שבו עריכת ניתוח חירום תידחה בעוד חצי שעה, או כמה זמן שלא ייקח עד להגעה לבית החולים.
מה שמתאים לך
30/03/15 20:51
127צפיות
אינטואיטיבית, וכמובן - סובייקטיבית - את כמובן צודקת (רק את יודעת מה הכי נכון/מתאים לך).
 
מבחינה אמפירית/סטיסטית, שיעורי תמותת יילודים זהים או גבוהים יותר בבתי חולים. ר' למשל:
 
 
 
זה נשמע מוטרף או בלתי נתפס - אבל אלה המספרים לגבי לידות שהתחילו כלידות בית מתוכננות עם מיילדת.
 
זה שרוב נשות העולם המערבי בוחרות ללדת בבית חולים גם בלידות בסיכון נמוך - זה בסדר גמור, ונובע מהמון סיבות לגיטימיות (כולל העובדה שזו ה"נורמה") אבל יותר בטוח, זה לא
ברור שכל אחת מה שמתאים לה
31/03/15 00:39
107צפיות
אבל את יודעת איך זה, על כל מחקר יש גם מחקר שקובע אחרת. ראי למשל כאן: http://www.npeu.ox.ac.uk/birthplace
מחקר מקיף מאוניברסיטת אוקספורד, על 64,000 לידות בסיכון נמוך, שקובע ששיעור התוצאות השליליות לילוד בלידה ראשונה גבוה בלידה ביתית ב-75% (!!).
אני באופן אישי "סגרתי את הבאסטה", אז כבר אין לי התלבטויות, אבל עדיין קשה לי המחשבה להעדיף מבחירה להיות הרחק מרופא במצב שעלול להסתבך. המממ.... כנראה שאין החלטות קלות בחיים...
 
ונ.ב. בלי שום קשר, אני מאושרת לראות את מה שחוללת לפורום לאחרונה, כיף, מרענן ומעניין פה, תודה!
אני הייתי מאוד מרוצה בכרמל
30/03/15 20:22
140צפיות
על איזו מחלקה בדיוק את רוצה לדעת?
יולדות זה האישפוז אחרי הלידה, אבל מהתיאור שלך של הטראומה בלידה הקודמת נראה לי שחדרי לידה יותר יעניינו אותך.
כן, התכוונתי לחדרי לידה עצמם
31/03/15 11:01
51צפיות
גם בית החולים האנגלי בנצרת נחשב טוב
31/03/15 07:41
86צפיות

 
מנצלשת לשמוע דעות לגבי מעייני הישועה, מאיר ולניאדו
31/03/15 10:45
151צפיות
לא מאמינה שהרחבתי את הבחירה בעוד אחד אחרי שילדתי ילדה אחת במאיר וילד אחד בלניאדו. מעייני הישועה הכי קרוב לי הביתה ואני יולדת מהר ובן זוגי לא נוהג, ככה שבנסיעה יהיה מעורב עוד מישהו...בתה"ש ואיכילוב אני לא רוצה.
לו היה לי בבית ג'קוזי עם אספקת מים חמים בלתי נגמרת כמו שיש בחדרי לידה, אולי הייתי שוקלת ללדת בבית במקום "שמחת" הנסיעה עם צירים (שזה מבחינתי החלק בלידה הראוי לשם "מוישה, מה עשית ליייי!!") אבל ככה לא בא לי על זה. אין אפילו אמבטיה.
 
בן זוגי לא נוהג, אז אצטרך לחשוב אם להזמין את אחותי הקטנה/שכנה אמיצה/מונית/ אמבולנס (חושבות שאם אבקש מנהג האמבולנס שיסע בלי סירנה הוא יסכים? נסעתי פעם אחת בחיי באמבולנס, וכאב הראש הנורא שגרמה לי הסירנה זכור לי היטב...)  
התכנית (התקווה) זה שכמו בלידות הקודמות ובמיוחד בלידה מס' 2- אעביר במקלחת בבית חלק נאה מן הצירים, אבוא לבי"ח עם פתיחה יפה, אשקע בג'קוזי מלא מים חמים להעביר בו את יתר הצירים עד שיתחילו צירי הלחץ ואז אלד מהר בלידה טובה ועם מיילדת מעולה ב"חדר  הטבעי" (נא להחזיק אצבעות שכך יקרה...)  
אם זה יהיה מהר יותר מלידה מס' 2, יש מצב שבאמת אצטרך להגיד לבן זוגי, חמוד, גש שניה להביא את השעוונית מהמיטה של הילד ותפרוש לי על מזרן בסלון
 
ג'קוזי בבית חולים???
31/03/15 11:36
123צפיות
תתעוררי, כאן זה לא הולנד...
 
אני ילדתי את אחד הילדים במעייני הישועה. היתה לידה מהירה ומצוינת.
המיילדות והרופאים היו מאד מקצועיים וקשובים למרות הלחץ בלידה מהירה וסוערת עם מים מקוניאליים ברמה חמורה ובלי מוניטור.
 
המחלקה היתה מצוינת. לא עשו לי בעיות בקשר לביות, אבל גם אין מי יודע מה תנאים בשביל זה. אין כורסת הנקה, אין שידת החתלה.
 
קחי בחשבון שזה בית חולים דתי, אז אולי בשבת יהיה לך פחות נעים שם (לדבר בסלולרי, לגלוש וכאלה). איתי בחדר היתה יולדת חילונית, שסיפרה שזו פעם ראשונה שהיא מוקפת בכל כך הרבה חרדיות, אבל לא היו לה תלונות.
 
אבל מה שברור, בית חולים הוא בית חולים, ורופאים ומיילדות עם בני אנוש אחרי הכל. ושמעתי גם סיפורים פחות נעימים משלי.
 
ילדתי בשני בתי חולים שונים ובשניהם היה גם היה (בחדר הטבעי
31/03/15 13:05
115צפיות
ביליתי בו את השלב בין הגעתי לחדר לידה ובין הפתיחה המלאה.
בלניאדו היתה גם מקלחת במיון יולדות שביליתי בה כמה דקות מלאת הודייה על ההקלה.
הגעתי למיון עם פתיחה 5, והצירים כבר היו "מורגשים ביותר" בלשון המעטה.
ובהולנד אף פעם לא הייתי אולי הגיע הזמן לבקר.
סירנה באמבולנס זה רק במקרה חירום
31/03/15 17:27
99צפיות
אם את שתי דקות לפני לידה, למשל (ובאמת מול לידה באמבולנס, או באוטו, או במגרש החנייה של בית החולים, אולי עדיף בבית בכל זאת). אבל אם המצב לא כזה היסטרי, לא רק שאפשר שלא להפעיל סירנה, אלא גם אסור להם.
 
תסריט אמבולנס צריך להביא בחשבון אזעקת שווא, כלומר אם הרגשת צירים, הגעת לבית חולים, אבל שם הלידה לא מתפתחת, ואת נשלחת אחר כבוד לחכות עוד בבית. במקרה כזה - עלויות האמבולנס עלייך. נכון שיותר נוח כשיש אפשרות לנסוע בשכיבה, וכשיודעים שהנהג מיומן ביילוד, אבל ברוב המקרים נראה לי שעדיף ופשוט יותר, וזול יותר, להזמין מונית.
(ותראי מה זה, אני רק מדברת על לידות, ומקבלת "צירים")
 
מרגיע. אני רגישה במיוחד לרעש לא רק בלידה. ולגבי מונית
31/03/15 21:19
74צפיות
לו אני נהגת מונית, לא הייתי מכניסה אשה בלידה לאוטו. אבל אני בטוחה שבבני ברק רבות הנשים שאינן מחזיקות רכב ומן הסתם נהגי המוניות שם רגילים להסיע יולדות..
לא דאגתי ממחיר האמבולנס כי בלידה הקודמת הגעתי בפתיחה חמש, ככה שהמחשבה להשלח הביתה רחוקה מהמוכר לי. אבל מי יודע?  
הכי חשוב- כתיבת ההודעה גרמה לי להזכר שאחותי הצעירה היגרה מהצפון למרכז ולכן יש לי נהגת פוטנציאלית במרחק חצי שעה
הוא לא חייב לדעת שאת בלידה
31/03/15 21:50
52צפיות
למרות שמומלץ שכן יידע. נהג מונית סיפר לי על מישהי בירושלים שהתעקשה לנסוע איתו לבית החולים הרחוק יותר בעיר. אילו הוא היה יודע שזו לידה, הוא לא היה שואל, ומסיע במהירות לבית החולים הקרוב ביותר.
 
כמחוסרת רכב, אני נסעתי פעם אחת במונית (אחרי רצח רבין, הנהג קרא לי רוצחת ) ארבע פעמים באמבולנס, ופעמיים עם שכנים שעשו טובה. החישוב הוא 7 נסיעות ללידות, למרות שילדתי 6 פעמים, כי אחת הנסיעות באמבולנס הייתה לשווא. חזרתי הביתה (באוטובוסים...) ושבתי לבית החולים למחרת כדי ללדת. את חשבון האמבולנס נאלצתי לשלם.
 
וכבעלת רכב יצא לי לנסוע לבית חולים לצורך הפלה. אלא שהייתי כואבת מדיי, והאיש שלי אינו נוהג. כך שמצאנו בעזרת המייל היישובי מישהו שהתנדב לנהוג באוטו שלנו ולהסיע אותי. זו היתה חוויה מפוקפקת, כי הוא היה נהג ברוטלי, וכך כאב לי פעמיים בכל בלימה, גם בשבילי וגם בשביל האוטו שלי.
אל תצחקי...
31/03/15 17:48
127צפיות
אם את מהירת לידה והתכנית שלך היא כמו שתיארת לדעתי כדאי שתהיה לך בבית איזו ערכה למקרה שיתפלק לך < קרה לי.... וזה לא היה לפי התכנית.  והערכה עזרה>
רעיון טוב. לא צוחקת, כשנעשה הכנה ללידה אצל מישהי שבאה הביתה
31/03/15 21:27
67צפיות
נברר מה צריך להיות בערכה...
 
אני יכולה לגלות לך - כדי שהמתח לא יגרום לך לצרצורים
31/03/15 23:23
64צפיות
נתבקשנו לקנות או לקחת בהשאלה מהשכנים כרית חשמלית (כזו שמתחממת - לכאבי בטן וכאלה. זה לא ממש כרית. יותר מין מלבן שטוח.  לעטוף אותה בשכבות שכבות של חיתולי פלנל נקיים, ואת כל החבילה להכניס לתוך ציפית נקיה.
 
ברגע שהצירים מתחילים, הונחינו לתקוע אותה בשטקר כדי שתתחמם ותחמם את כל שכבות חיתולי הפלנל שמסביבה.  ואז ההוראה היתה שאם היא מתפלקת לפני שהמיילדת באה,  להניח מעליה את כל החיתולים המחוממים האלה כדי שתהיה עטופה היטב מלמעלה ולא תאבד חום גוף, ומעליהם שמיכה (מתחתיה כמובן היה לה את משטח החזה הכבר-מחומם-של-אמאשלה)
 
היה לנו גם ארגז קטן שהזמנו עם ציוד ללידת בית. הדברים היחידים השימושיים בו היו סדיניות להגנה על הספה ובקבוק מי חמצן (שמנקה דם מעולה מאריגים).
 
בכל מקרה מאחלת לך שיילך לך כמו שאת הכי רוצה ומתרגשת על החשבון באופן שילוחי!! מתי התל"מ?
º
היא גרה בישראל ותלד בקיץ....
01/04/15 06:54
6צפיות
תודה רבה! התל"מ בסוף יולי (כרית חשמלית זה שוס כפול
01/04/15 10:48
8צפיות
א. אני בטוחה שבגלל לחץ המים החמים המעפן בביתנו זה ישמש אותי בצירים
ב. גם ביולי לפנות בוקר עלול להיות קריר קצת לתינוק חדשדוש.
ג. אני בטוחה שלסבתא שלי יש כרית כזאת איפשהו במחסניה והיא כל כך תהנה מהמחשבה שהיא נתנה לי את זה בשביל לידת הנין מס' 20 - שכבר שווה.
מה זה סדיניות להגנה על הספה? שעוונית של מיטה זוגית? רעיון מצוין.
 
כרמל אלופים!
31/03/15 16:24
75צפיות
צוות מדהים.
לפני 6 שנים  (וואו), לנל"ק מדהים ללא אפידורל, בלי טיפת לחץ לכיוון קיסרי או אלחוש.
וכל זה אחרי ואקום במאיר וקיסרי (שלא באשמתם) ברמבם.
הצוות בחדרי הלידה מעולה
31/03/15 19:30
57צפיות
אחיות, רופאים ומתמחים-מקצועיים, אנושיים ונהדרים
בחדרי יולדות-בקומה בה מאושפזים אחרי הלידה, יש אחיות יותר נחמדות ,יש פחות אבל אוירה קצת של פס ייצור...פחות נחמד
אני הייתי מרוצה מאד
31/03/15 20:52
50צפיות
קיסרי חירום אחרי אישפוז קצר במחלקת הריון בסיכון.
כל הצוות פשוט נפלא, בלי יוצאים מן הכלל.
ריחות וטעמים של פסח
30/03/15 20:54
152צפיות
מאחר שריחות קשורים מאוד לזכרונות..... איזה ריחות וטעמים מזכירים לכם במיוחד את פסח, להבדיל מאת שאר השנה?  (פסח של היום? פסח בילדותכן? וכו')
אקונומיקה?
31/03/15 11:30
106צפיות
 
ובאמת, יש איזה ריח מיוחד לאוויר, שהוא ריח של אביב. בדלים של הריח מתחילים להסתנן עוד מתקופת ט"ו בשבט, אבל הם רק מעוררים געגועים. בתקופת פסח מגיע הדבר האמיתי.
בדרך כלל בתקופת פסח אני לא ממש יכולה להריח משהו
31/03/15 11:41
112צפיות
כולי סתומה מאלרגיה...
 
דווקא השנה, מלבד כמה התקפי התעטשויות, אני בסדר ונהנית לי מריח הנקיון, האבק (מהשטיחים החבוטים של השכנה), ומהבלגן ברחובות (חופש, קניות, רהיטים שאנשים מוציאים).
 
אבל הריח שהכי מזכיר לי את פסח זה ריח הסלק המבושל. כל שנה אמא שלי מבשלת וטוחנת סלק בכמויות ענק לכל הפסח. זה בערך הסלט היחיד שאוכלים אצלנו עם הגפילטה פיש בחג.
קקאו עם מצות
31/03/15 12:35
85צפיות
הגרסה היהודית לקורנפלקס. מפוררים מצות בקערה, ושופכים עליהן כוס קקאו חם (ברור שקקאו ולא שוקולית; אצלנו בבית לא היתה שוקולית). כיף חיים. שנים שלא אכלתי את זה. נוסטלגיה...
אצלנו זה היה עם נס קפה
01/04/15 08:11
19צפיות
וואו הזכרת לי נשכחות כל הילדות שלי אכלנו נס קפה עם מצה שבורה בפנים וזה היה טעים.
 
גפילטע פיש
31/03/15 13:02
82צפיות
לצערי כבר שנים רבות לא אכלתי וכל שנה אומרת שאלך ללמוד להכין מדודתי ולא מצליחה להגיע לזה .
גפילטע פיש עם סלק ומצה הארוחה האהובה עלי בפסח של ילדותי.
אפילו בעלי הספרדי הצליח להתאהב במאכל השנוי במחלוקת הזה.
לגמרי - גם אני עם
31/03/15 17:46
52צפיות
כולל ריח שלו נאפה (בית סבתא), הטעם שלו כשהוא פושר עדיין, וריח שלו על האצבעות כשעוזרים להגיש לשולחן....
 
אין לי מושג איך עושים את זה (סבתא שלי עוד פה אבל היא כבר לא בקטע), ומן הסתם גם אם היה לי את המתכון שלה - הוא עתיר גלוטן ומצות אז זה לא משנה
 
אצלנו אפשר לקנות בצנצנת בחנות טבע שנקראת הול פודס (ויש להם גם גירסה ללא גלוטן, וגם גירסה לא-מתוקה)
 
אה - וגם ריח של חזרת
גם פה יש אפשרות לקנות בצנצנות
01/04/15 08:14
18צפיות
לפני מספר שנים מישהו מהמשפחה קנה כי אמר שבלי זה לא נחשב חג. 
לי זה לא נראה אכיל רציתי כזה שיראה כמו של אמא וזה לא היה דומה אפילו קצת אבל מי שאכלו ממנו אמרו שטעים מאוד.
אולי אחפש בחנויות שמוכרות אוכל מוכן לחג שם זה בטוח יראה אכיל יותר, אתגרת אותי עכשיו לקנות מוכן במקום להכין הרבה יותר פשוט זה בטוח.
 
º
מצברייט או הריח של עוגת המצות עם השוקולד
31/03/15 13:08
29צפיות
פריחת הדרים מכונה אצלי בשם "ריח של פסח"
31/03/15 16:27
88צפיות
בדיוק ניסיתי השבוע להסביר זאת לקטנתי.
º
בדיוק!
31/03/15 19:59
7צפיות
:) בשבילי פריחת הדרים זה ריח של בית
01/04/15 09:24
19צפיות
כשלמדתי בבאר שבע תמיד באביב הרגשתי שמשהו חסר, ולא הצלחתי לתפוס מה זה עד שהאוטובוס למרכז הגיע לאזור יבנה וריח ההדרים התפשט והמקום החסר התמלא מאליו.
 
 
שרשור גאווה (מסוג אחר)
44תגובות
29/03/15 04:14
476צפיות
במה אתן גאות?
זה יכול להיות משהו שעשיתן, או לא עשיתן (הבלגתן), הישג חומרי/מעשי או פנימי (רגשי, מנטלי)
אפשר כמובן לעמעם את התשובה ברמת הפרטיות שמתאימה לכן.  סקרנית לשמוע ומצטטת פרסומת אמריקנית ידועה...
 
You've come a long way baby....

(המשך...)
במה אתן גאות?
זה יכול להיות משהו שעשיתן, או לא עשיתן (הבלגתן), הישג חומרי/מעשי או פנימי (רגשי, מנטלי)
אפשר כמובן לעמעם את התשובה ברמת הפרטיות שמתאימה לכן.  סקרנית לשמוע ומצטטת פרסומת אמריקנית ידועה...
 
You've come a long way baby....
º
שאלה קטנה
41תגובות
26/03/15 17:33
46צפיות

(המשך...)
שרשור "חבל על הזמן/כסף"/דיס-המלצות
29/03/15 04:17
176צפיות
איזה סרט/הופעה/מסעדה/אתר/חנות/מקום דגמתן או פקדתן לאחרונה ולא הייתן עושות זאת שוב?
ספרו שנדע גם (שלא כמו השיר ההוא של חווה אלברשטיין על האוהל בקרקס בו כל מי שנכנס חטף סטירה איומה בפנים, ואז ברח מהר ולא סיפר דבר לאחרים)
Magic in the Moonlight
29/03/15 04:23
354צפיות
טרי מהיום. ראיתי בטיסה את הסרט Magic in the Moonlight בבימויו של וודי אלן
 
 
לצערי, אני רואה אולי 3 סרטים בשנה. ובזבזתי שליש מהמכסה השנתית על הסרט הזה שהיה ביינוני מינוס מינוס.  רדוד, שטחי, הדמויות שטוחות לגמרי, כולם מרגישים כאילו הם מדקלמים את הטקסט שלהם, העלילה לא ממש אמינה.
זאת ועוד - זה היה תחת ההגדרה "קומדיות" - אבל לדעתי לא היתה בכל הסרט ולו בדיחה אחת
 
לא נורא - מגיע לי בתור עונש חינוכי, כי את וודי אלן בעיני צריך להחרים מסיבות מצפון. 
 
נקודת האור היחידה בסרט היתה בעיני שהגיבורה אוכלת כל הזמן ומציינת גם כמה היא אוהבת לאכול. אז זה נראה לי מסר טוב. מצד שני גם ככה היא שוקלת אולי 48 ק"ג ביום טוב - אז זה לא מסתדר עם מה שרואים.
לגונה באילת כמלון מוצלח לילדים
29/03/15 13:55
311צפיות
בדרך כלל אנחנו הולכים לרויאל גרדן באילת, הפעם התקשרתי להזמין ובשירות הלקוחות של ישרוטל, אמרה לי הפקידה, שלילדים בגיל שלי 8 ו-10 הכי מתאים מלון לגונה הכל כלול. שמעתי את זה כבר הרבה פעמים (לא זוכרת בדיוק איפה). 
היינו והתאכזבנו קשות. 
הבריכה סתמית. מועדון הילדים קטן ומעופש ברמה שהבן לא הסכים להכנס על מנת לשחק בווי. יש חדרון עם מכונות משחק בתשלום של 5 שקלים, 3 מכונות בלבד ומכונת האסימונים התקלקלה, כך שהחדר לא היה בשימוש. מעבר לזה לא היה כלום. אמרו לי בקבלה, שבעונה הבוערת יש צוות הווי בבריכה במהלך היום. 
האוכל בינוני בעיני. הילדים שלי לא אהבו כלום, ואכלו שלושה ימים לחמניה עם שוקולד או לגיוון חמאה. הם גם ככה בעייתיים באוכל אבל לקלקל פתיתים/פסטה ואורז בלי כלום, צריך בהחלט כישרון. 
בקיצור לא מומלץ, בטח לא אם רגילים ליופי והעיצוב ברויאל גרדן. 
הספות של הילדים קשות, כך שלילדים לא היה נוח לישון. 
 
בעיני היתרון של המלון הוא המיקום והשתיה האלכוהולית החופשית. אלא שזה לא מתאים לילדים... 
 
האם מישהי שמעה על היצרות נרתיק אחרי לידה בשל טבעת פיברוטית?
26/03/15 15:01
356צפיות
שלום!
אני חודש ושבוע לאחר לידה, בביקורת אחרונה אצל רופא נשים בשל כאבים ולחציםב איזור הנרתיק נאמר לי שיש לי טבעת פיברוטית שנוצרה בשל קרע בין הנרתיק והפרינאום, מה שיצר מעין ״בור״ בין שתי הרקמות, ונסגר על ידי תפרים.  התוצאה היא טבעת פיברוטית, רקמה צלקתית עבה וקשיחה, שבעצם מצירה את הכניסה לנרתיק, כאשר כפי שהראה לי הרופא, הכניסה לנרתיק היא עכשיו בגודל של בערך שתי אצבעות, אפילו פחות… מקווה שזה מובן… הוא קרא לזה ״אינטרויטוס״, אך לא מצאתי את ההגדרה הזו לא באנגלית ולא בעברית..
כמובן שיש כאבים (מעים תחושה של מרקם קשיח/לוחץ בעיקר כשאני נשענת קדימה) אבל מה שיותר מטריד אותי הוא האפשרות שזה מן הסתם יקשה מאוד על קיום יחסים.
ניסיתי לחפש מידע ודרכים להקלה ולריכוך הטבעת, אך לא מצאתי כלל מידע כזה- כאילו זה לא קרה לאף אחד מעולם :)
 
אשמח מאוד לשמוע אם מישהי מכן מכירה את התופעה ואם כןן, האם יש משהו שאכן ניתן לעשות (למעט פיזיותרפיה, אליה הפנה אותי הרופא המטפל).
תודה מראש!
אפרת.
ראשית מזל טוב!
26/03/15 15:24
317צפיות
שנית - חפשי באנגלית introitus
זה למעשה הפתח של הנרתיק שם נוצרה ההצרות.
את עדין סמוך ללידה והכל מאד רגיש וכואב . פיזיותרפיה יכולה מאד לעזור. להתייעץ האם עיסוי יכול לעזור , האם טיפול במרחיבים (הכנסה הדרגתית של מרחיב בקוטר שגדל בהדרגה וכך מגמיש את הרקמה).
כדאי להתייעץ עם רופא/ה מומחים לתחום. למשל ד״ר אחינעם לב שגיא שנחשבת מומחית בתחום דלקות הנרתיק והפות וגם בתחום של כאבים בקיום יחסי מין. אני מניחה שיש עוד מומחים בתחום.
 
 
וגם לא להלחץ עם קיום יחסי המין דווקא בצורה שיכולה להכאיב לך, להתמקד בדברים שעושים לך טוב (תמיד!) , לא מלחיצים, אינטימיות וזוגיות וגם יחסי מין יכולים להתקיים גם ללא חדירה בזמן הקרוב וזה בסדר גמור!
בהצלחה!
תודה רבה!! :)
26/03/15 15:31
200צפיות
טוב לדעת קודם כל, שנית- תודה על ההפניה, את יודעת איך ניתן ליצור איתה קשר?
אני מניחה שפיזיותרפיה תיקח זמן, ומעריכה שזה בסדר, יכולה לסמוך על בן הזוג שלי וכו׳, אבל היה טוב לדעת אם הייתי שומעת קצת מבנות שחוו את זה- לכמה זמן לצפות? מה בערך כוללת הפיזיוטרפיה? האם באמת יש דרכים אחרות שניתן לנסוות להקל..?
 
שוב תודה! :)
לא שמעתי על זה ואני לא מומחית
26/03/15 16:06
232צפיות
אני רק יודעת שבתחום הזה של צלקות באזור בד"כ יש המלצות לרוב על יעל שוראקי דנן - אבל גם כותבים שהיא מאוד יקרה
 
לא מכירה אותה .אין לי נסיון אישי או קירבה משפחתית אליה - סתם חולקת. נדמה לי שיש לה אתר
 
תרגישי טוב!!
פלסטיקאי
26/03/15 21:11
209צפיות
לפעמים יש צורך ביעוץ של פלסטיקאי. עוברים חיתוך קל של החלק הפיברוטי כדי לאפשר הרחבה.
º
ממליצה גם על ד"ר ליאורה אברמוב
29/03/15 14:20
37צפיות
º
אכן גם מומלצת
29/03/15 22:44
17צפיות
שרשור חכמה רב-דורי | <חסר אייקון של אישה מבוגרת>
93תגובות
24/03/15 08:39
874צפיות
הבו פתגמים.משפטי חכמה משפחתיים מאמא/אבא/סבא/סבתא/דודים/אבות ואמהות קדמונים שלכם - והאם לדעתכם הם נכונים או, להבדיל, מטעים.  
 
מן הסתם אני מניחה שחלק מהם שייכים לתקופה אחרת ולכן כבר לא מתאימים

(המשך...)
הבו פתגמים.משפטי חכמה משפחתיים מאמא/אבא/סבא/סבתא/דודים/אבות ואמהות קדמונים שלכם - והאם לדעתכם הם נכונים או, להבדיל, מטעים.  
 
מן הסתם אני מניחה שחלק מהם שייכים לתקופה אחרת ולכן כבר לא מתאימים
ראיתן את הפרק של עובדה על המאבטח האנס ארז אפרתי?
24/03/15 14:39
501צפיות
אני מנסה לגבש לעצמי מחשבות. בינתיים בעיקר מזועזעת מהכתבה. מהמחשבה שאדם שהיה כה נורמטיבי יכול לפעול ככה, ומזה שאני לא מאמינה למילה שיוצאת לו מהפה.
אשמח לשמוע את הגיגיכן...
לא
24/03/15 15:10
437צפיות
לא ברור לי למה חלאת אדם כזה צריך לקבל במה כה מכובדת להציג בה את "הצד שלו". ומכיוון שאני מאוד מתנגדת לזה - לא צפיתי.
מסכימה עם כל מילה, ומוסיפה
24/03/15 15:27
335צפיות
שאני מזועזעת מזה שכל אחת שראתה את התוכנית טוענת שהוא "נרמטיבי". כאילו שכל אחד מהחתנים המיועדים שמשתכר במסיבת הרווקים שלו מתחיל לאנוס או לתקוף נשים זרות.
גורם לי לתהות מה בדיוק הראו בתוכנית, ואיך הצליחו ליצור אמפטיה למפלצת כזאת.
אני לא חושבת שהוא נורמטיבי היום. מאיך שמציגים בכתבה (זה לא נ
24/03/15 15:35
343צפיות
נכון?) הבחור לפני זה היה נורמטיבי לחלוטין. קצין בצבא. מאבטח ביחידת האישים. לא מישהו שהייתי דואגת אם הוא ליד הבת שלי
ומה שאת מציינת בסוף מעלה עוד שאלה
25/03/15 10:57
200צפיות
שגם היא צפה, איכשהו, מאחורי הדברים:
לאילו אנשים נותנים נשק בידיים?
אני לא ראיתי את התוכנית
26/03/15 10:51
150צפיות
אבל רציתי בכל מקרה להאיר מחשבה אחת שעולה לי- אני לא בטוחה שזה כל כך גרוע להגיד עליו שהוא נורמטיבי. אני חושבת שזה טוב שאנשים יחשבו שדבר כזה יכול לקרות לכל אחד. לא משנה מאין הוא הגיע וילמדו להיזהר, כי זה יכול לקרות לכל אדם.
 
זה הזכיר פעם שראיתי תוכנית על השואה (להבדיל, כמובן) ואחד הפרופסורים טען שם שחשוב שנבין שהנאציזם יכול להתרחש בכל עם. שהם היו נורמטיבים בתחילה ולבחון מה קורה ואיך מגיעים למצב שבו הם מפלצות. זה לא משהו מפלנטה אחרת, אלא בני אדם שעשו את המעשים האלו לבני אדם אחרים. שזה חשוב שנבין שכל אדם מסוגל להמון דברים שהוא עצמו אינו מוכן להודות בהם. שטוב שנבין את העניין הזה כדי שנוכל לעמוד על סימני האזהרה וההדרדרות.
 
ותהייה אחרונה, איך זה שרובנו נשים נורמטיביות ולרובנו עבר בראש שיש סיכוי  שנאנס / נוטרד מינית ורובנו גם עברנו סוג כלשהו של הטרדה חושבות שגבר שנחשב נורמטיבי אין סיכוי שהוא יאנוס או יטריד מינית. שזה קורה לגברים שהם שולי החברה.
 
כאמא לשלושה ילדים , כמה שקשה לי להודות בכך, הם עלולים לפגוע במישהי/במישהו , למרות שהם הילדים הכי מתוקים כרגע, מחונכים, ילדים טובים שמכבדים אנשים אחרים, הם יגדלו ויהפכו לבוגרים שעלולים לפגוע במישהי/במישהו. כמו שיש לכל אחת/אחד מאיתנו פוטנציאל להיפגע, כך לכל אחת/אחד יש פונטציאל לפגוע. לא משנה כמה "נורמטיבים" אנחנו.
 
האמת שאני קצת חוששת לשלוח את התגובה הזו, מקווה שלא פגעתי באף אחת/אחד
 
 
האמת היא שזה לא יכול לקרות לכל אחד
26/03/15 12:12
144צפיות
וזה באמת ממש לא קורה לכל אחד, שהוא הולך למסיבת רווקים במועדון חשפנות, שהוא משתכר, שהוא עוקב אחרי אשה, מכניס לה מכות רצח ומנסה לאנוס אותה, ועוד משקר עם המכנסיים למטה. בעיקר לא החלק האחרון. פשוט ממש לא קורה כמעט לאף גבר.
המקרה הספציפי הזה לא קורה לכל אחד
26/03/15 12:29
145צפיות
אבל הפוטנציאל לפגיעה כן קיים. זה שאנשים בהלם ממישהו שנקרא נורמטיבי פוגע, מזה צריך להיזהר, כי זה מה שמביא אותנו להזהיר ילדים מאנשים זרים, כשמרבית הפגיעות מגיעות ממישהו מוכר. ממישהו ש"הוא משלנו"
זה נכון
26/03/15 12:59
127צפיות
המקרה הזה מהווה מיעוט של מקרי האונס. ולכן להראות אותו לא משרת את המטרה, כי כשאנשים נורמטיביים רואים אותו, הם ישר חושבים שלהם *זה* לא יכול לקרות. והם צודקים. *זה* כנראה לא. ולכן הראיון הזה לא משרת שום מטרה טובה, לטעמי.
אני ממש לא הייתי בעד הראיון הזה
26/03/15 13:06
110צפיות
או שידורו, לכן גם לא ראיתי אותו. לדעתי לדבר רק על המקרה הספציפי הזה מהווה ההתעללות ממשית בקורבן ולכן לא היה צריך להיות משודר ואני מצרה על כך. ליבי איתה.
לא ראיתי
24/03/15 15:14
286צפיות
ולאחר הפארסה של "קשת" שהזמינו פרובקטור לאולפן רק על מנת לזרוק אותו החוצה, אני חייבת לומר שהשבוע אני מאוד מאוד שמחה שאין לי טלוויזיה בבית.
 
לא ראיתי. יש אולי קישור ברשת?
24/03/15 18:11
185צפיות
אני זוכרת את הסיפור המזעזע מאז. כולל שתפסו אותו "על חם" ובכל זאת בקושי הצליחו להוריד אותו מהקורבן.  נשמע מסוג האנשים שחבל שלא דרס אותם אוטובוס כשהיו קטנים (לא ברור לי איך מישהו יכול לחשוב עליו כ"נורמטיבי" אחרי הסיפור הנורא ההוא)
º
נורמטיבי הוא לא
24/03/15 18:53
71צפיות
ראיתי עכשיו (אפשר לצפות בזה ברשת)
24/03/15 19:52
422צפיות
ודעתי היא שזו תוכנית עשויה היטב, ואני חושבת שבסה"כ זה חיובי שעשו אותה.
 
1. המראיינת שאלה אותו כמעט את כל השאלות המדויקות והנוקבות שהיה צריך לשאול. היא לא חסה עליו, לא מרחה את העניין ולא כיוונה אותו לכיוונים שנוחים לו. חיכיתי לראות שהיא לא מוותרת על התייחסות לאספקטים בעייתיים שונים בהתנהגות שלו, והיא אכן לא ויתרה ולא פספסה. למשל, העובדה שהטענה שהוא היה שיכור ולכן לא שלט בעצמו סותרת את העובדה שניסה לתרץ את התנהגותו כלפי עד הראייה בצורה מתחכמת ושקולה., וכן את העובדה שניסה להכחיש ולתרץ לאחר מכן. את התשובות הציבור יכול לשפוט. יש דבר אחד שאני הייתי רוצה לשמוע ממנו ולא נשאל. אני לא יודעת איך בדיוק הייתי מנסחת את זה, אבל משהו על יחסו לנשים. לא משנה מה יענה (מן הסתם משהו שאמור להישמע טוב), הדבר הזה צריך לעלות. העובדה היא שהתוקפנות שלו כוונה ישר לאישה צעירה. אבל בסך הכול, כמו שאמרתי, השאלות היו טובות.
 
2. השאלה שמעלה התוכנית - האם ניתן לצפות מתי מישהו יתנהג בצורה כזו, ואיך ניתן לזהות זאת על אדם - היא בעיניי לגיטימית בהחלט, וכן גם השאלה האם ניתן להסיק מהסיפור שזה יכול לקרות "לכל אחד", ומה זה אומר. זוכרות את השירשורים שהיו כאן בנושא אחר להבדיל, על הורים ששוכחים את ילדיהם הקטנים במכונית בחום לוהט ומביאים למותם, היו שאמרו שזה יכול לקרות לכל אדם והיו שאמרו שלא, ובסיכומו של דבר נראה היה לי שזה עניין של הרגשה. עצם העלאת השאלה היא לגיטימית.
לעניין האונס, אני אומנם לא חושבת שזה יכול לקרות "לכל אחד" כאן ועכשיו. ועם זאת, יש דבר כזה "תרבות אונס" ויש מצבים שבהם נוצרים אווירה ציבורית כזאת ועידוד חברתי כזה שהרבה מאוד מאוד גברים אונסים, ואחר כך מכחישים / לא מודים שעשו משהו לא בסדר. להירתע מהשאלה הזאת זה בעיניי ליפול שוב למלכודת ה"אין בקרבנו, הנורמטיבים, חיה כזאת", וזה בעייתי מאוד.
 
4. להיות קצין בצה"ל ומאבטח בכיר זה לא תפקידים שסותרים התנהגות תוקפנית. במקרה הטוב, אלה תפקידים שאמורים לסתור תוקפנות פרועה ולא מבוקרת. לכן זה לא עושה עלי הרבה רושם שמציינים את זה כאילו העובדה שאפרתי היה קצין ומאבטח אמורה להעיד על כך שהוא אמור להיות מועד פחות להתנהגות תוקפנית ואלימה. גם זה שהוא היה "עושה דברים בהתנדבות" ו"עוזר לשכנה להעלות את הסלים למעלה" (או משהו כזה שהשכן שלו לשעבר סיפר שם) לא ממש סותר את זה. האמת העצובה היא שיש אנשים שיכולים לנהוג באלימות כלפי אנשים מסוימים ובנדיבות ודרך ארץ כלפי אחרים. יותר בקטנה, יצא לי כבר לראות מול עיניי, למשל, איך אדם מדבר אלי בכבוד ובנימוס (כי אני לא איימתי עליו פסיכולוגית, או כי היה לו אינטרס אחר לנהוג בי כך) ואז מאיים בצורה מפחידה על אדם אחר, או משפיל אותו באכזריות. אפרתי ראה אישה צעירה לבדה בחושך, זיהה בה שילוב של אובייקט מיני ודמות פגיעה, והגיב לשילוב הזה בניצול אכזרי של פגיעותה. זה משהו שמשמעותי בסיטואציה הזאת, בעיניי. (גם המראיינת חצי-שאלה אותו על כך, כששאלה אותו אם האירוע פשוט מוכיח שיש בו רוע ואכזריות טהורים).  
 
5. מעניין, נחרטו לי במיוחד בתכנית דבריו של ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג הראשי משב"ס: "עבריין כזה במיוחד, עברייני מין, שחיים כביכול חיים נורמטיביים, שכלפי חוץ הכול בסדר, הם מסתירים סוד מעצמם, בלי בעצם להוציא את זה לטיפול ובלי להכיר בזה ובלי לעבוד על זה, זה נשאר סוד וזה יקרה שוב." 
אני לא מסכימה איתך
25/03/15 08:38
274צפיות
אם רצו לבדוק את השאלה שאת מציינת בסעיף 2 היה מקום לראיין אנסים נוספים, קרימינולוגים, ועוד אנשי מקצוע, להתמקד בתופעה ולא באדם - ולא לפקס את התכנית על אנס אלים ופוגעני, שקרן ובכיין, ולתת לו במה ל"אכלו לי שתו לי הרסו לי את החיים תראו כמה אני מסכן".
מה שאת אומרת לא תואם את מה שהיה בתכנית
25/03/15 10:15
211צפיות
אפרתי בכלל לא הציג את עצמו שם בקטע של "אכלו לי שתו לי / הרסו לי את החיים". הוא לא האשים איש פרט לעצמו, הוא הודה בכל המעשים והודה גם בכך שניסה להכחיש אותם אחר כך (כלומר, שיקר בחודשים הראשונים של משפטו). הוא הציג את עצמו כמי שעשה מעשה נורא ונענש על כך בצדק. הוא לא אמר שהעונש שקיבל היה מוגזם. הוא אמר שהקורבן צודקת בכל דבריה ושמגיע לה פיצוי ממנו (אגב, היא כונתה "המתלוננת" בתכנית וישר קפצו על זה ברשתות החברתיות ופה כאילו יש בזה טענה שהמקרה מוטל בספק, אבל גם המראיינת וגם אפרתי עצמו הבהירו בדבריהם בעקביות שאין ספק שהוא עשה לה בדיוק את כל מה שהתלוננה עליו, ושמדובר במעשה אלים ונפשע שהרס לה את החיים. הובהר גם שסיכן את חייה באלימותו. אז אני לא הייתי מתרכזת יותר מדי בדקדקנות הסמנטית של "מה פתאום קוראים לה מתלוננת ולא נאנסת". לא זה העיקר כאן). 
 
נכון שאפרתי גם הציג את עצמו כמי שראוי לאפשרות לצאת מהכלא ולחזור לחייו, ושהוא גם נקט קו שלפיו הוא עדיין לא ממש יודע למה הוא עשה את זה". בכך יש ניסיון להציג את עצמו כמי שראוי להתחלה חדשה (דבר שיש שיחלקו עליו) ואדם טוב ביסודו. נכון גם שהכאה על חטא כמו שעשה בתכנית יכולה לבוא מכל מיני מניעים של תועלת אישית. אבל לא הייתה שום התנערות מהמעשה או המעטה בחומרתו, ולא היה שום ניסיון להציג את עצמו כקורבן של מישהו או משהו (כפי שניסית לתאר).
 
דיברו שם עם אנשי מקצוע (כמו הפסיכולוג שציטטתי בתגובה הקודמת), עם עורכת הדין של הקורבן, עם פסיכולוגים נוספים. היו יכולים להוסיף עוד, להזכיר עוד מקרים מקבילים ולהאריך את התכנית לשעה ולעשות אותה יותר מעמיקה. זה נכון. זה עדיין לא פוסל בעיניי את מה שנעשה.
ואני רוצה לדייק יותר את מה שאמרתי בפסקה השניה
25/03/15 10:23
157צפיות
כתבתי "אפרתי גם הציג את עצמו כמי שראוי לאפשרות לצאת מהכלא ולחזור לחייו". אז יש לומר שהוא לא *אמר* את זה במפורש, "מגיע לי לקבל הזדמנות שנייה" וכו'.. אבל הוא גם לא אמר אחרת, ומעשיו מדברים בעד עצמם (אם הוא כל כך היהרוצה להחמיר עם עצמו ולהיענש עד תום, הוא לא היה לוקח את קיצור העונש, לא היה הולך לוועדת שחרורים והיה נשאר מבחירה בכלא עוד שנתיים...) לכן עולה ממנו שהוא חושב שמגיעה לו האפשרות הזאת.
הבעיה שלי היא עם "הציג את עצמו"
25/03/15 10:25
179צפיות
אם הנושא היה עקרוני, מה מעניין האדם והעתיד הצפוי לו, ומה הוא חושב על העתיד הזה. בעיני, אין מקום לתת לו במה כזו. רק מה, זה סוחף רייטינג, אז מציגים את זה כ"ענין עקרוני" ועושים כתבה צהובה שתמשוך קהל, ולעזאזל העקרונות המוסריים ורגשות המתלוננת. אני בטוחה שלא היתה כאן שום עבירה על החוק, וגם לא על אתיקה מקצועית, העסק "כשר אבל מסריח". כל כך מסריח שלא בא לי לראות את התכנית הזו עוד.
אבל בכלל לא דיברו איתו על העתיד הצפוי לו.
25/03/15 10:30
165צפיות
שוב את מתארת משהו שלא היה בתכנית. ולא דיברו איתו על מה הוא חושב על עתידו האישי הזה. התייחסו רק לנקודה אחת שקשורה לעתיד: האם הוא עלול לחזור ולאנוס שוב. וזאת שאלה מהותית ביותר לנושא, טוב שהציגו אותה, והיא לא קיבלה תשובה שלילית ברורה בתכנית (זה לא הוצג כאילו בטוח שלא יעשה זאת שוב).
עצם העובדה שרוצים רייטינג לא מוכיחה שתכנית לא ראויה. אני בטוחה שגם בתכניות תחקיר רציניות ביותר שחשפו דברים חשובים לציבור וזכו לתהודה נרחבת, ההפקה חשבה על הרייטינג שזה יביא לה (ובגדול ובסיסי, רייטינג = עניין ציבורי). אני לא חושבת שזו כתבה צהובה, והסברתי למה. היא כן היתה יכולה להיות עוד יותר טובה אם היו מרחיבים ומעמיקים עוד קצת (לא שזה היה עוצר את הביקורת של "למה בכלל נותנים לזה במה" וכו'. אבל זה היה עושה אותה ליותר טובה בעיניי.)
 
הוא לא היה נורמטיבי ואינו נורמטיבי עכשיו
24/03/15 19:55
465צפיות
היה לי דיון עם בעלי על הענין.
הוא: אבל הוא היה שיכור
אני: ואם אתה היית משתכר אתה מעלה בדעתך שתעשה דבר נורא שכזה? בחיים לא.
הוא שאמרתי. לא נורמטיבי. רק נראה כזה.
לצערי רוב רובם של האנסים, הפדופילים ושאר עברייני המין נראים נורמטיביים . והם לא.
דוגמאות לא חסרות גם בציבוריות הישראלית - נשיא. סגן מפכ״ל משטרה, שחקן , מוזיקאי.
 
ולגבי ארז אפרתי עצמו - אני לא מסוגלת להסתכל עליו בלי לחשוב איך מרגישה הקורבן שלו , שנאלצת לראות אותו בטלוויזיה , וכמה זה לא הוגן לעשות לה את זה בעבור רייטינג
לא מספיק שהוא הרס לה את החיים?
ואני לא מבינה איך החברה שלו התחתנה איתו?
24/03/15 20:53
514צפיות
 שהיא יודעת שביצע כזה מעשה מתועב ומוכנה לחיות את חייה איתו. בעיני אונס הוא לא פחות מרצח.
זאת אמירה מאוד קשה
24/03/15 21:07
462צפיות
ולא הוגנת כלפי ניצולות האונס שממשיכות לחיות, ומצליחות אפילו להשתקם ולבנות את עצמן.
כן, אונס הוא פשע ברוטלי וקשה.
לא, הוא שונה מרצח.
חוץ מזה האיש שיקר פעמים רבות בעדותו
24/03/15 20:59
361צפיות
ושינה אותה פעמים רבות ובסוף הודה רק כשהבינו שהוא משקר.
 
כתבה את זה הכי טוב כאן
http://mekomit.co.il/ארז-אפרתי-עובדה/
 
מצורף הפוסט של הנאנסת (שבאופן מרגיז ותמוה אילנה דין קוראת לה ״המתלוננת״?! ??? האיש הורשע באונס ולכן היא הנאנסת או הקורבן).
אין מילים, רק לקרוא ולבכות.
באופן כללי עברייני מין
24/03/15 21:09
336צפיות
נוטים לסובב את המציאות כך שהם בתוך הנורמה (והקורבנות גם הזמינו עליהם את התקיפה).
לא מבינה מה עוזר לראיין אנס ולתת לו במה נורמטיבית. חוץ מרייטינג. זה באמת נותן רייטינג.
ברור שהוא *לא* נורמטיבי. מה שהתכוונתי הוא שעד לאונס הנוראי
25/03/15 08:02
358צפיות
הוא התנהל בצורה נורמטיבית. אחד מהחבר'ה. לא היה שם (לפחות לפי מה שמציגים בכתבה) שום סימן למה שהולך לקרות. למרות שאם אני חושבת על זה עכשיו כל אדם הוא נורמטיבי עד שהוא מבצע משהו לא נורמטיבי. אז מה זה בעצ נורמטיבי...
אני קוראת אותך וחושבת
25/03/15 10:24
347צפיות
שאין לנו מושג אם זו היתה הפעם הראשונה שהוא עשה משהו כזה או לא. וכנראה לעולם לא נדע.
לגמרי
25/03/15 10:40
203צפיות
כל פעם שאומרים בהקשר לסיפור הזה שזו הפעם הראשונה שזה קרה, ואיזה "חיה" קפצה מתוך הבחור ההגון הזה באופן לא צפוי, אני חושבת לעצמי - שזה ממש לא בטוח. אני לא חושבת שהחשד הזה צריך לשמש איכשהו את הקייס נגד אפרתי, כמובן. אבל אצלי המחשבה הזו מתעוררת כל פעם שאני שומעת עליו "נורמטיבי" ו"מעד" ו"מעולם לא קרה לו בעבר".
בדיוק
25/03/15 16:17
188צפיות
אנחנו נדע אם תהיינה עוד נשים שתחלטנה שהן מוכנות לעבור את מסלול היסורים של הגשת התלונה . על כל אחת שמוכנה לעשות את זה, יש הרבה שלא.
 
אני במקרה כזה תמיד שואלת את השאלה
25/03/15 10:45
268צפיות
האם הכלים שלנו לשיפוט אופי הם נכונים.
אנימנסה לחדד מה יש באדם כזה או אחר שגורם לאנשים לתייג אותו כ"נורמטיבי" או כ"מי שלא מסוגל למעשי פשע פוגעניים", או בעצם כל הנחה. מה זה? זה ששפת הגוף של מישהו היא מופנמת? שהוא מדבר בשקט, נניח? זה שמישהו מתלבש בצורה מסוימת? עוסק במקצוע מסוים? האם יש קשר בין כל הדברים האלה לבין מה שמצריכה התנהגות כמו זו שהוא גילה?
יש מקרים של אנשים שנחשבים "טיפוסים חיוביים" מכל מיני סיבות שקשורות לסמלי סטטוס ולקישורים לא-רלוונטיים שעושים בחברה (בחברה הישראלית, ובחברה בכלל). למשל, קחי את איציק מרדכי, החברה הישראלית מאוהבת בצבא ובאנשי צבא ולכן העובדה שהוא בא מתפקיד בכיר בצבא כבר העניקה לו הילה חיובית ביותר בעיני הציבור. ורק כשהוא נאשם בעבירות מין כל החרא יצא החוצה ואנשים שונים התחילו לספר שלמעשה הוא היה ידוע לשמצה כבר שנים לפני כן בהטרדות בלתי פוסקות של כל יצור ממין נקבה בסביבתו, אם כך בדיעבד זה דווקא נראה לגמרי צפוי. 
לא ראיתי ולא מתכוונת לראות
25/03/15 10:46
186צפיות
חושבת על הנאנסת וליבי צורח מכאב, אחרי כל מה שעשה לה איך נותנים לו במה להופיע ככה?
לא חושבת שהוא היה נורמטיבי.
לעניין הנורמטיביות
26/03/15 13:12
268צפיות
מבחינתי, לצורך העניין, נורמטיבי הוא אדם שמתנהג בהתאם לנורמות המקובלות בחברה שבה הוא חי.
 
אז אין לי מושג אם ארז אפרתי היה אדם נורמטיבי או לא עד למעשה האונס, וזה פחות מעניין. מה שבאמת נורא בעיני, והוא הנושא שהייתי רוצה שיהיה מדובר יותר, הוא העובדה ש״בילוי״ במועדון חשפניות נחשב מעשה נורמטיבי.
נכון, רוב הגברים ה״נורמטיביים״ שאנחנו מכירות, כנראה לא יגיעו למצב שבו יאנסו אישה בצורה אלימה וברוטלית כפי שעשה זאת ארז אפרתי. אבל לא מעט מהגברים הנורמטיביים שאנחנו מכירות, בהחלט ילכו למועדון חשפנות אם יזדמן להם, ורק מיעוטם יחשבו שיש בכך משהו בעייתי (גם אם לא ילכו בעצמם).
וכאשר היחס לנשים כאל מוצר עובר לסוחר (שזה מה שקורה במועדון חשפנות) הוא דבר נורמטיבי, הסיכוי שגבר שיש לו יסודות אלימים כלשהם (כפי שמן הסתם יש לארז אפרתי) יגיע למצב של אונס ברוטלי, הוא גדול יותר. ובהחלט גדל גם הסיכוי שגברים יגיעו למצב של אונס פחות ברוטלי - כלומר, לא יגררו אישה זרה לשיחים ויאנסו אותה תוך שימוש בכוח פיזי, אבל כן יגיעו למצב של אונס (שהוא הרבה יותר נפוץ) שבו אישה נאלצת לקיים יחסי מין שלא מבחירתה, רק כי הגבר שהיא איתו החליט שזה מה שיקרה עכשיו, ולא עצר לבדוק מה היא חושבת בעניין.
 
יש סביבי הרבה גברים שלא ילכו למועדון חשפנות
26/03/15 13:52
247צפיות
פעם הכרתי מישהו שחבר שלו עשה מסיבת רווקים במועדון חשפנות
(כי ראה את זה בטלויזיה כמובן, זה לא באמת חלק מהתרבות הישראלית
שאני מכירה). הוא לא ממש רצה ללכת, כי זה נראה לו לא לעניין, אבל
בגלל שזה היה חבר והכל, הלך. הוא חזר משם בהרגשת גועל ואמר
שלעולם לא יעשה זאת שוב.
 
אני מתארת לעצמי שנערים מתבגרים עשויים לחשוב שללכת למועדון חשפנות
זה מגניב, אבל לפחות מההיכרות שלי, זה משהו שלהרבה מהם עובר כשהם
קצת מתבגרים ומפתחים את היכולת לחשוב איך אחרים מרגישים
(יכולת שחסרה להרבה מתבגרים, בלי קשר דוקא ליחס לנשים).
 
אני מסכימה איתך לגבי העובדה שאונס פחות אלים הוא בתחום שנחשב אפור
עבור הרבה גברים, ושיש כאן בעיה רצינית עם המושג "נורמטיביות".
לא ראיתי אבל כנושא אני לא חושבת שצריך להתעלם
27/03/15 17:16
160צפיות
ממנו ואני חושבת שמותר לראין אותו ולעשות תוכנית על מה שעשה. אני חושבת שהרבה אנשים, במיוחד גברים, חושבים שאנסים זה אנשים מצורעים שנראים אחרת, אנשים עם רקע בעייתי (מה שזה לא אומר), אנשים שבטח יש אצלהם משהו שאמור לגרום לנשים להבין שהם מסוכנים. אני חושבת שלהראות שהוא אדם שנראה בדיוק כמוהם, עם רקע שאני מניחה שדומה להרבה אנשים, ועדיין עשה מעשה כזה - אולי זה יפתח להם את העיניים להבין איך נשים מרגישות ולמה הן חוששות יותר.
אני גם לא יודעת איך עשו את התוכנית אבל באופן עקרוני אני לא נגד לראיין פושעים, כל עוד הראיון מגיע בקונטקסט הנכון, במיוחד כשמדובר בפושעים מורשעים. להסביר את הפשע, להסביר מה קרה, לשאול שאלות קשות ולא מלטפות ונעימות ותומכות. באופן עקרוני אין לי בעיה עם זה, אבל כאמור לא ראיתי את התוכנית ואני עדיין לא הבנתי מהדיון כאן איך הראיון נעשה ואיך התוכנית נבנתה.
שאלות לגבי מקלוני ביוץ
25/03/15 20:01
235צפיות
הי,
בחודשיים האחרונים אני משתמשת במקלוני ביוץ על מנת לנסות לזהות מתי אני מבייצת. הבעיה היא שהם לא מזהים אצלי ביוץ, ובכל זאת הוסת הגיעה. בדקתי לפי הכללים.
עוד פרטים- אני בת 43, שנתיים אחרי לידה, עדיין מניקה פעם ביום-יומיים.
האם יכול להיות שאני לא מבייצת (ואם כך- למה יש וסת?), או שפשוט המקלונים דפוקים?
והאם יש משמעות למידת החוזק של הפס, אם הוא יותר חלש מפס הביקורת? כלומר, למשל, האם יש הבדל בין מצב של פס ביקורת בלי בכלל פס בדיקה, ובין מצב של פס ביקורת חזק ופס בדיקה חלש?
הי, פס זה פס
25/03/15 20:43
199צפיות
גם אם הוא חלש, זה חיובי.
אולי את מבייצת בימים מוקדמים או מאוחרים מהצפוי.
את יכולה לעשות בדיקת דם של LH בימים החשודים לביוץ. אם לא - לכי לרופא נשים שיעשה אולטרסאונד ופרופיל הורמונלי ויראה אם את מביצת בצורה יעילה מספיק להשגת הריון תקין.
בטוחה? זה לא מה שכתוב בעלון המצורף
25/03/15 22:16
121צפיות
בעלון כתוב שרק אם פס הבדיקה זהה או חזק מפס הביקורת זה ביוץ.
האם יכול להיות שהביוץ הוא לא 14 יום לפני הוסת? את זה 14 יום לפני, אז בדקתי בימים הרלוונטיים ומהקלון לא יצא חיובי
כן , יש מקרים של ביוץ מוקדם
25/03/15 22:35
106צפיות
שקרוב יותר למועד סיום הווסת ועוברים יותר מ 14 יום בינו לבין הווסת הבאה
הייתי ממליצה לך להתחיל לבדוק כ 6 ימים מסוף הווסת
את עשויה להיות מופתעת ..
º
התחלתי לבדוק בערך שלושה ימים אחרי סיום הוסת
25/03/15 22:53
15צפיות
º
יש גם מצב הפוך, ביוץ מאוחר. חפשי בגוגל: "שלב לוטאלי קצר"
26/03/15 00:21
11צפיות
אני לא מומחית גדולה....
26/03/15 02:43
115צפיות
אבל אם אני לא טועה (ולמיטב זכרוני....) ביוץ זה לא בהכרח מספיק. עוד גורמים רלוונטיים יכולים להיות דברים כמו עובי רירית הרחם (חשוב כדי שייקלט הריון, רואים את זה באולטרא סאונד), ואיכות הביציות - שיורדת עם עליית הגיל.  את זה רואים "ממש" רק ב- IVG עם שאיבת ביציות, אבל בדיקת דם ל FSH עשויה לתת לך מידע נוסף על רזרבה שחלתית
 
העונה איננה רופאה
חוזק הפס אכן חשוב
26/03/15 10:07
106צפיות
להבדיל מבדיקות הריון שבהן פס הוא פס, בבדיקות ביוץ את רוצה לראות את הקפיצה הגדולה של ה LH, לא רק את ההתחלה המתונה של העליה. כך שבהחלט בבדיקות האלה יש משמעות לחוזק פס הבדיקה לעומת פס הביקורת, בדיוק כמו שכתוב בהוראות.
כמו שהמליצו לך, אני בעד להרחיב את החלון שבו את בודקת, אולי יש לך שלב לוטאלי קצר (מה שיכול להסביר קשיים בכניסה להריון למשל)
בהצלחה
הכל יכול להיות
26/03/15 10:13
107צפיות
יכול להיות שהיה דימום בלי שהיה ביוץ, ויכול להיות שהמקלונים לא זיהו את הביוץ, או שלא בדקת בימים הנכונים.
 
הביוץ לא בהכרח מגיע 14 ימים לפני הווסת. אורך נורמלי של השלב הלוטאלי (זה החלק השני של המחזור, מהביוץ ועד הדימום הווסתי) הוא בין 12-16 ימים. בדרך כלל אורך הזמן הזה קבוע אצל אותה אישה ממחזור למחזור, אבל במקרים מסויימים עשוי אף הוא להשתנות. מה שבהחלט משתנה ממחזור למחזור אצל אותה אשה הוא אורך השלב הפוליקולרי (זה החלק הראשון של המחזור, מהדימום הווסתי ועד הביוץ). לכן לא מומלץ להסתמך על מחזורים קודמים כדי לחשב מתי אמור להיות הביוץ במחזור הנוכחי, אלא לבדוק מה המצב כרגע.
 
אני, מן הסתם (ראי גילוי נאות), חושבת שהשיטה הטובה ביותר למעקב כזה, שייתן לך מידע בכל רגע באיזה שלב של המחזור החודשי את נמצאת, היא שיטת המודעות לפוריות. אבל מפאת גילך, ומכיוון שלוקח כמה מחזורים של תרגול עד שלומדים את השיטה, ייתכן שהייתי משלבת גם מעקב זקיקים (בדיקות אולטרסאונד) ובדיקות דם כדי לדעת בצורה מדוייקת יותר.
 
האם להריון האחרון נכנסת באופן טבעי?
 
גילוי נאות: הכותבת איננה רופאה. אבל ערכה והוציאה לאור את המהדורה העברית של הספר שיטת המודעות לפוריות (פרטים בחתימה).
גילוי נאות על הגילוי הנאות: הסיבה שהכותבת הוציאה לאור את הספר שיטת המודעות לפוריות היא שהיא גילתה את השיטה כשניסתה להכנס להריון, התאהבה בה, והחליטה שהיא חייבת להפיץ את הבשורה.
מוסיפה
26/03/15 12:35
88צפיות
ישנן נשים שהביוץ מתרחש אצלן ברמת LH נמוכה יותר מהרמה הנמדדת במקלון ביוץ ולכן הבדיקה פחות מתאימה. אפשרות נוספת שבגלל ההנקה, הגיל או סיבות אחרות מתרחש נסיון ביוץ לא מוצלח, עובדה אשר אינה שוללת וסת כיוון שהרירית שנבנתה מתפרקת גם אם אין נסיון ביוץ מוצלח. אני רוצה להמליץ לך מידע מקצועי ונסיון אישי, להתעקש לקבל הפניה למעקב זקיקים(בדיקת אולטראסאונד פשוטה) כדי לבדוק אם התהליך תקין. חשוב גם לבקש בדיקת פרופיל הורמונלי רצוי לא אחרי היום השני למחזור למרות שרשמית אפשר עד היום הרביעי. וסמוך למועד הביוץ בדיקת דם נוספת בעיקר LH, כשבוע אחרי הביוץ). אם רופא קופ"ח מעכב את הנושא הייתי הולכת לקבל הפניות מרופא פרטי ואת המעקב עושה בקופה. חבל על הזמן היקר כי בגילך כל חודש חשוב. במקביל אפשר להשתמש במקלון ביוץ.אם תרצי תוך כדי התהליך להתייעץ את יכולה לכתוב לי בפרטי. בהצלחה!!!
נמחקה חלק מהשורה אז תיקון קטן:
26/03/15 13:41
64צפיות
בדיקת LH לקראת הביוץ, בדיקת פרוגסטרון ואסטרודיול כשבוע אחרי.
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
26/03/15 11:38
3צפיות
|*|האם אתם בעלי עסק קטן או בינוני וצריכים הכוונה בכל הנוגע להתנהלות הפיננסית מול הבנק? האם אתם מכירים את קרנות הסיוע שעומדות לרשות העסק שלכם?
פורום מימון עסקים בהנהלה חדשה ואתם מוזמנים להיכנס לפורום ולהתייעץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|יש לכם שאלות לגבי החזרי מיסים? אתם מעוניינים לקבל יותר מידע בנוגע למס רכישה?
היכנסו עכשיו לפורום דיני מיסים וקבלו את כל התשובות לשאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|את סובלת מצניחת רחם? יש לך שאלות לגבי חיזוק שרירי רצפת האגן?
היכנסי עכשיו לפורום רצפת האגן והעלי את שאלותיך בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
ספורט ואני
25/03/15 06:10
466צפיות
יש הסכמה גורפת שספורט טוב לבריאות, אבל... (תמיד יש אבל). אז בואו נפתח את הנושא, ואולי נחכים מאחרות ונקבל מוטיבציה. 
 
 עושות ספורט? 
 מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? 
 למה כן? למה לא? 
 מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה? 
 והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? 
 איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? 
 ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? 
 מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? 
 מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? 
 יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? 
אענה אחר כך - בינתיים מקפיצה
25/03/15 13:00
137צפיות
למעלה העמוד - קפיץ קפוץ
מנסה לענות ואשמח לקרוא תגובות כשיהיו
25/03/15 13:38
204צפיות
עושות ספורט? בשנה וחצי האחרונות אני עושה יוגה פעם בשבוע.
מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? ב"סטודיו" שנמצא אצל המורה בבית
למה כן? למה לא? התחלתי את זה כשקלטתי שמצב גופי מידרדר. בפרט, הזדעזעתי מכמה קשה לי להניף זוג אופניים למנשא אופניים על האוטו שלי. (עוד עזר לי לקבל תובנה - שדלת הבגאז' עם האופניים הכבדים עליה, ירדה לי על הראש). אני מרגישה שינוי ויותר גמישות בכל מיני אזורים בגוף שקצת כבר נהיו נוקשים, קל לי יותר ליישר את האגן כשאני קמה מישיבה ממושכת, למשל.
מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה? עוזר - המדריכה נחמדה וגם התלמידות, התשלום נעשה מראש וחבל לי לבזבז אותו. השקעתי בלמצוא שעה בשבוע שפחות מפתה אותי להבריז בה. מקשה - לא פעם יש לי אפשרות לקבוע פגישת עבודה בזמן הזה ואני שומרת עליו מכל משמר. ועוד משהו: החלטתי שאני לא פורשת מהיוגה עד שאני לא מתחילה פעילות ספורטיבית אחרת.
והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? רק בתי הקופצנית רוקדת בלט בחוג. כל השאר בטטות מנוונות.
איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? כל ספורט שדורש קואורדינציה בסגנון ריקודי, לא אעשה כי אני גרועה באופן שפוגע בהנאה שלי. אלמלא מצב ברכיי הכאוב, אני חושבת שהייתי רצה. אולי זה עוד יקרה.
ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? לא משהו מדהים במיוחד אבל כשעליתי בפעם הראשונה לעמידת ראש ביוגה, הייתי גאה בעצמי מאוד . וכנערה זוכרת בסיפוק רב את צליחת הכינרת מדי סתיו.
מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? הייתי רוצה להיות בכושר אירובי טוב ולכן אני בכל זאת שוקלת להתחיל לרוץ או לצעוד. צריכה למצוא שילוב של מדרסים, נעליים, ומסגרת שתעזור לי מבחינת מוטיבציה.
מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? נראה לי שזו התקופה הכי ספורטיבית שלי בעשרים השנה האחרונות
יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? אני מכירה תודה למורה שבכיתה ט' חשבה שאני סתם מתלוננת, וכשהסתבר ששברתי אצלה יד בשיעור, היא נתנה לי יחס חם ווותרני כל שנות התיכון.
 
עושה copy paste
29/03/15 11:47
31צפיות
לכל התשובות שמעלי, גם כי אנחנו עושות יוגה באותו מקום וגם כי אני מזדהה כמעט עם כל תשובה.
 
אז מכיוון שגוליגל ענתה בשבילי נשאר לי מקום להכביר בשבחי היוגה- אני מרגישה שיותר מכל פעילות גופנית אחרת (לא ספורטאית גדולה, בעברי: טאי צ'י, סטודיו סי, פילאטיס, הליכות) היוגה מחברת אותך אל הגוף וגם אל הנפש שלך.
אצלי לפחות היא החזירה משהו מתחושת החופש והקלילות של הגוף שהרגשתי לאחרונה אולי רק בגילאי העשרה. לא אמנה כאן את כל הבנפיטס הבריאותיים אבל אציין שזה ממש ממש כייף. 
השאיפה שלי כעת היא לעבור ללפחות פעמיים בשבוע. 
 
זה רק ספורט
25/03/15 14:32
221צפיות
עושות ספורט? משתדלת
מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? אצלי זה בתקופות בגלל טיפולי הפוריות, קיבלתי הנחייה שאחרי הזרעה צריכה להיות כמה שיותר באיזי ולא להתאמץ אז כמובן לקחתי את האופציה ב-2 ידיים בד"כ אם אני בקטע-אני יכולה ללכת לחדר כושר 3-4 פעמים בשבוע. לרוב פשוט משתדלת לעשות הכל בהליכות ותודה לאל בניו יורק לא חסר איפה ללכת
 
למה כן? למה לא? אני מוגבלת מבחינת פעילות פיזית אחרי כל הזרעה מאחר והמצב מאוד רגיש, אבל כן ממשיכה בהליכות. פשוט לא עושה אימוני כוח.
 
מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה?  הכי עוזר לי זה שיש לי מוטיבציה שמגיעה ממני ולא מאחרים. עוזר לי לא להכניס הבייתה אויבים ולראות בשעון צעדים שלי כמה אני מצליחה לעבור את המטרה היומית. המעקב הזה ממש נוח.
 
והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? אין ילדים אבל בן הזוג ממש לא פעיל, אלא אם מהספה למטבח נחשב
אמא שלי פעם הייתה הולכת לחד"כ באופן קבוע, עכשיו לדעתי הורידה את זה ואבא שלי שוחה ועושה הליכות.
 
איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר?  הממ... לא חושבת שאשחה אי פעם, גרועה בשחייה.
 
ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? ספורט זה משהו שעושה כי צריך לעשות , אף פעם לא הייתה לי חוויה מדהימה. אולי רק כשהפתעתי את מאמן הכושר שהיה לי בארץ כשאמרתי לו במבט נוגה שחייבים לעבוד יותר קשה באימונים, והוא נבהל ולא הבין למה ואז אמרתי לו "כי אני מתחתנת!" התגובה שלו הייתה כל כך מצחיקה
 
מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? להתמיד ולהקפיד על הליכה מסודרת לחד"כ, למצוא משהו שאני באמת אוהבת לעשות ואוכל להתמיד בו.
 
מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? הממ... מתגעגעת לאימונים עם המאמן בארץ. פה האימונים עם מאמן אישי מאוד יקרים. מתגעגעת לימים שהייתי בכושר...
 
יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו?  לא ממש, שנאתי שיעורי התעמלות. תמיד בחרו אותי אחרונה בגלל שהייתי קטנה ורזה
אני עושה ספורט תיאורטי
25/03/15 16:16
265צפיות
- אני הולכת ברגל לעבודה, 15-20 דקות כל צעד, לפחות 3 פעמים בשבוע. זה הספורט היחיד שלי, הוא אמנם קיים אבל זה לא מה שהגוף שלי צריך.
- שואפת לעשות פילאטיס שהתגלה כפעילות הגופנית שהכי מטיבה איתי. בפועל לא מתפנה ותמיד עייפה מידי בשביל זה.
- שום דבר לא עוזר לי להתמיד מלבד פנאי. כל פעם שהיה לי שפע זמן נמצא הזמן הטוב לספורט. ללכת קל לי כי החלופה (אוטובוס) לא תמיד זמינה וכי זה זמן שקט עם אזניות ומוזיקה מעולה.
- הבכור מאוד ספורטיבי, האיש לא ממש. לפעמים מתרגל יוגה.
- אין לי חוויות ספורט מדהימות, להיפך. תמיד הייתי חלשה בתחום.
- אין לי חלומות על ספורט אבל באידיאל להגיע למצב של שני אימוני פילאטיס בשבוע נשמע לי מעולה.
-המורה המיתולוגית שלי לספורט הייתה גם הדודה שלי. אישה מקסימה ומצחיקה שנאלצה לתת לי נכשל בגלל חוסר שיתוף פעולה. בושה.
º
15-20 דקות לכל צעד נשמע באמת באיזי...
26/03/15 09:19
30צפיות
º
לגמרי
27/03/15 08:14
11צפיות
עונה לעצמי
25/03/15 18:54
189צפיות
@ עושה פילטיס. וגם הליכות מ- ועד הרכבת.
@ יש לנו בעבודה פילטיס פעמיים בשבוע והוספתי עוד פעם בערב בשכונה. ההליכות הן באיזור תחנת הרכבת.
@ למה כן? כי התחלתי להיות כפופה והרגשתי קצת סבתאית בגלל זה. התחילו לי כאבים ברגליים מכל הליכה קצרה. למה לא? כי למי יש כח במירוץ החיים להוסיף ספורט?
@ הכי עוזר שהפילטיס בעבודה. לא צריך ללכת במיוחד . מקשה: המחיר השערורייתי של שיעורי פילטיס והצורך להחזיר את השעות (להגיע מאוחר יותר הביתה).
@ האחים שלי ספורטיביים בצורה מעוררת השתאות, במיוחד שהם לא היו כאלה בילדות. ההורים שלי עסוקים במירוץ החיים. הילדים כל אחד בחוג ספורט לבחירתם (אני מחייבת אותם). בןהזוג עושה ספורט באצבעות המקלדת בלבד.
@ פעם הייתי אומרת שלעולם אני לא ארוץ. הייתי מאז ומכולם גרועה בזה. אחרי שראיתי כמה בטטות מדופלמות מתוך חברותי שהתחילו לרוץ אני כבר לא מתחייבת. הכי הייתי רוצה מאמן/ת כושר פרטיים שיבואו אלי הביתה כל יום בבוקר. זה לא מתאפשר בגלל המחיר, בגלל הטירוף בבקרים אצלנו ובגלל שזה בטח היה עושה רעש לכל אוהבי השינה כאן.
@ אין לי חווית ספורט מדהימה. אבל הרגע הזה בפילטיס שפתאום משתחרר איזה שריר תפוס באיזור הגב עליון כתפיים הוא כייפי.
@ החלום שלי הוא שפעם אחת לפחות אני ארגיש את מה שמספרים על ריצה, שיז איזה שהוא שלב שנכנסים לזה, המוח מתרוקן ממחשבות והגוף כאילו רץ מעצמו. חלום נוסף זה גוף גמיש, שרירי עם גב ישר וכושר טוב. החלום הוא להצליח לעשות כל יום ספורט ולעשות ספורט בבוקר עם הטלוויזיה.
@ היתה תקופה בזמן האוניברסיטה שיחסית הייתי בכושר והייתי עושה גלעד מול הטלוויזיה כל בוקר. מתגעגעת מאד לתקופה הזאת.
@ האמת ששתי המורות לפילטיס שיש לי עכשיו. זאת שבעבודה היא מרכז ידע רפואי מהלך. כל מי שיש לה כאב כלשהו, היא מסבירה מאיזה שריר זה, ומה האפשרויות שיכולות לגרום לזה, לאיזה רופאים כדאי ללכת כדי לברר, איזה בדיקות כדאי לבקש, ויש לה גם המלצות. המורה ליד הבית, יש לה עיני נץ. לא ראיתי דבר כזה. היא מבקשת לעשות תנועה שלא נראית קשה או מסובכת. בקלילות מנסים, ואז היא מגיעה, מתקנת את התנועה ומבקשת רק להזיז קצת את היד, הרגל או להטות קצת, עד שהיא פתאום צועקת "יש". ואז מרגישים בדיוק את התנועה ואיך היא עובדת על שריר שאפילו לא ידענו שקיים עד לאותו רגע.  
אח, גלעד, הזכרת לי נשכחות
26/03/15 10:03
91צפיות
שהקלטתי לי קלטות וידאו (!) של גלעד והייתי חוזרת עליהן, תכל'ס זה היה מוצלח כי לקח לי כמה פעמים להפנים את רוטינות הצעדים שאנשים נורמליים מבינים אחרי הדגמה אחת
גם אני בספורט
25/03/15 20:03
82צפיות
עושות ספורט? עשיתי, עד לפני שבועיים עת חטפתי דלקת מהגיהנום בזרוע.
 מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? במכון כושר, בבקרים, בד"כ שיעורי סטודיו כמו קור, טבטה, אימונים וכאלה. משהו כמו 4-5 פעמים בשבוע.
 למה כן? למה לא? כן כי זה שינה את חיי והפך אותי מבטטת כורסה שהספורט היחידי שלה הוא תנועת קירוב הסיגריה אל הפה לג'נקית של אנדורפינים, אדרנלינים וכאלה.
 מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה? אז זהו, שהיה לי מאוד קל להתמיד, והדבר היחידי שמונע ממני לעשות ספורט הוא פציעות.
 והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? הילדים ממש לא בעניין (אם כי פוקדים איזה חוג ספורט לא בהתלהבות רבה מידי), בן הזוג גם משקיע (קונג-פו וריצות), אימא מתמידה כבר שנים, אחים ואחיות ספורטיביים למדי און-אנד-אוף.
 איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? שחייה. ניסיתי. מבאס אותי מידי. הייתי נורא רוצה כל מה שקשור לקואורדינציה (ריקוד, קיקבוקס), אבל לצערי חסרה את הכישורים.
 ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? אני, כאמור, התאהבתי בספורט באבחה ובמפתיע, בלי שבכלל ציפיתי לכך. כך שזו כשלעצמה חוויית ספורט מדהימה.
 מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? הייתי רוצה פשוט להימנע מפציעות. זה קורה מידי פעם, משבית ומבאס אותי מאוד!
 מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? לא הייתה לי תקופה ספורטיבית קודמת. מאז שיעורי ספורט בתיכון (שגם שם לא הייתי כוכבת) ועד שהתחלתי לעשות ספורט לפני ארבע שנים, במשך 25 שנה בערך, לא עשיתי כלום!
 יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? 
 
אצלי: עושה ספורט. גם פילטיס וגם ריצה/הליכה.
25/03/15 22:03
97צפיות
פילטיס רק פעם בשבוע לצערי, בסטודיו מצוין ואינטימי. ריצה - משתדלת פעם בשבוע לעשות אימון עם עצמי בסופשבוע ועוד ערב אחד הולכת עם חברה ומנסות לשלב גם ריצה. 
הסיבה היחידה לא לעשות ספורט היא עצלנות ועייפות...  ולא שזה לא קורה. יש תירוצים למכביר. בכל זאת משתדלת להתמיד, גם כדי לחא להשמין עוד יותר, וגם בגלל הבריאות. 
אמא שלי גם עושה פילטיס וזהו. אחי משחק כדורסל. אבא שלי לא ממש במצב בריאותי שמאפשר ספורט. בן זוגי רץ, אבל לא מתמיד מספיק. הילדים בחוג סייף ומזיעים שם שחבל"ז. 
ספורט שאני לא אעשה - סקי ומשחקי כדור. זה לא מתאים לחוסר הקואורדינציה המוחלט שלי, למרות שמאוד הייתי רוצה. 
חווית ספורט מדהימה - לא חוויה חד פעמית, אלא בעיקר התהליך שבמסגרתו הבנתי שאני מצליחה לעבור מהליכה לריצה. הייתי רוצה להגיע למצב של ריצה רצופה ליותר מ-3-4 ק"מ. 
 
 
עונה בשמחה.
25/03/15 22:05
89צפיות

עושות ספורט? אכן, עושה ונהנית.
 מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? 3-4 פעמים בשבוע. בקיץ יותר. חדר כושר, פילאטיס, שחיה, ריצה.השעה משתנה בהתאם לעונה. הריצה בחוץ.
 למה כן? למה לא? התענוג שבדבר. אני לא מוצאת סיבה שלא.
 מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה? מה שעוזר לי להתמיד הוא חברות אותן אני פוגשת באימונים.  מה שמקשה על ההתמדה הוא מחסור בזמן.
 והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? הבן הבכור משתתף בחוג ספורטיבי אחד. בן זוגי רוכב על אופניים. אמי ז"ל הייתה אשה אתלטית מאוד.
 איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? לא הייתי מנסה ספורט אתגרי, אבל אין כמעט סוג ספורט שהייתי פוסלת על הסף. מעבר לזה, אני אוהבת מאוד משחקי כדור.
 ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? אין חוויה מסוימת, אך קראתי שנים בפורום "נשים בספורט" האיכותי והמשובח, שעבר לא מזמן באופן קבוצתי לפייסבוק. 
 מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? שחייה במים פתוחים מאוד מאוד קורצת לי.
 מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? 
 יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? המורה לספורט מבית הספר היסודי, שעודדה אותי מאוד להשתתף בתחרויות אתלטיקה. לימדה אותי מושגי יסוד בסיסיים בספורט. זיהתה את חיבתי לטיפוס לגובה וזרמה עם זה. אפשרה לי לטפס על חבל לגובה רציני.  לא מזמן , בחג פורים  טיילתי עם ילדי ופגשתי אותה. היא עדיין מורה ותצא לגמלאות בקיץ הקרוב. התרגשתי מאוד וסיפרתי לה שהיא לימדה אותי לעשות צעד וחצי ולקפוץ לרוחק. היא חיבקה אותי ואמרה שהיא זוכרת שהייתה לי צמה ארוכה. 
 
אז ככה
26/03/15 01:39
103צפיות
פילטיס
פעם בשבוע בימי שלישי בבוקר, בסטודיו ליד הבית, עם מדריכה ישראלית
כן כי אני זוכרת כמה זה טוב ונחוץ, גם מנטלית.
עוזר שזה קרוב, בעברית, עם קבוצת בנות נחמדה ושילמתי מראש. מה שמקשה זו העובדה שזה בשעות העבודה ולכן מוותרת על הפסקת צהריים לשם כך
הבנים בכדורגל  ובסקי. בן הזוג נהג לרכב על אופניים
נראה לי שלעולם לא ארים משקולות או אשחק גולף
מאד רוצה לחזור לריצה... אין לי פנאי לזה כרגע
הרבע מרתון הראשון שלי, חוויה שלעולם לא אשכח
החלום הוא להתמיד, לא משנה במה
מתגעגעת לתקופת הריצה, בה יכולתי לרוץ שעה רצופה, גם כשיורד עלי שלג
אין כזאת. המורות שלי לספורט היו נוראיות.
שמחה לענות
26/03/15 02:39
123צפיות
* עושות ספורט? כן. פילטס מכשירים
* מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)?  בסטודיו ייעודי.  בממוצע פעם  וחצי בשבוע (לפעמים פעם, לפעמים פעמיים).  הזמנים משתנים כתלות בנסיעות בעבודה. באופן כללי בערב או בשני ימי הסופשבוע. מצאתי מקום שבו נרשמים נקודתית כל פעם לשיעור - מה שעוזר לי כי אחרת נסיעות והתחייבויות עבודה היו גורמות לי לפספס כל הזמן.
יש לי בבית מיטת פילאטס משומשת במצב טוב שקניתי פעם - למותר לציין שאני לא נוגעת בה . אם למישהי יש המלצה לשיעורים טובים ביו-טיוב או DVD (מוכנה לקנות - לא חייב להיות בחינם) - אשמח.

* למה כן? למה לא? בריא, עוזר להרגיש יותר טוב, תקוה לצורת גוף מוצלחת יותר, עליית מסת שריר, עצמות חזקות יותר, איכות חיים טובה יותר ליותר שנים
* מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה?  הכי מקשה העייפות - וגם לפעמים סבל ממשי (כואב בשרירים).  גם זה שאני בד"כ הכי גרועה בקבוצה לא ממש עוזר.... 
* והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? שתי ילדות רוקדות בלט, ואחת מתאמנת אדוקה בטאי קוואן דו וגם חוג התעמלות בבי"ס בבוקר יומיים בשבוע (לפני שבי"ס מתחיל, בתשלום נוסף).  אב הבית מתאמן אדוק בטאי קוואן דו (מוציא אגרסיות בלהרביץ לנשים וגברים אחרים ). הילדות גם אוהבות לרכב על אופניים אם זה נחשב....
אבא שלי הוא דוגמא ומופת - עושה התעמלות כל יום איזה 45 דקות - כל מיני דברים: אופניים למרחקים ארוכים, הפלגת מפרשית, חדר כושר, יוגה ועוד (וגם מתמחה בלאכול כמעט טבעוני).

* איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? לא הייתי עושה היאבקות, וגם ספינינג אני לא אוהבת (רעש באזניים, מורות שצועקות, מרגיש לי תחרותי).  גם משחקי כדור לא מלהיבים אותי  (חוץ מטניס אולי. פינג פונג לא נחשב ספורט, נכון?)
הייתי מאוד רוצה לעשות עוד ספורט - הכי הייתי רוצה ריצה אבל אני כישלון מהדהד אז לא משנה מה. העיקר יותר .שוקלת לחפש מאמנת כושר
* ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? בעבר, לפני שהפסקתי לשנתיים כמו מפגרת, הייתי ממש טובה בפילטס מכשירים והרגשתי ממש חזקה
* מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא?  לרוץ מרחקים. הייתי שמחה להיות רזה וחטובה יותר (כאילו דהההההה).  על להיות גמישה ויתרתי מזמן.

יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? בבי"ס? לא. תמיד הייתי גרועה בספורט. והמורות לספורט התאכזבו כי הייתי רזה אז הן איכשהו בראש ציפו אולי שאהיה יותר מוצלחת בזה.

 
עונה בתור בטטת כורסא (לשעבר)
26/03/15 08:44
212צפיות
 
 עושות ספורט? כן כן כן
 מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? הולכת בכל בוקר (6 בבוקר אני כבר בחוץ) צועדת לאורך חוף הים ועוד 3 פעמים בשבוע הולכת גם אחרי הצהרים.
 למה כן? למה לא? כי זה נותן לי אנרגיות חיוביות ואחלה גוף...
 מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה?  התוצאות בשטח גורמות לי להתמיד
 והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? הבן שלי עושה ספורט באופן קבוע,שאר המשפחה ממשיכה לשבת על הכורסא.
 איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? הייתי רוצה מאמן אישי וכל שפורט שקשור באוויר הוא לא בשבילי
 ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? החתיכים בשדרך גם נחשבים?
 מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא?אין חלומות רק כושר
 מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? אף פעם לא עשיתי ספורט לפני
 יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו יש אחת כזאת,היא כבר זקנה אבל עברה להיות שכנה שלי בשנה האחרונה
מעולה, הזדמנות להתבכיין
26/03/15 09:56
139צפיות

עושות ספורט? בשאיפה כן. בתכלס (הנה ההתבכיינות...), לפני שנה וחצי הייתי בשיא - רצתי 5-6 ק"מ שלוש פעמים בשבוע על בסיס קבוע. ואז חליתי במחלת עור מגעילה ובמשך מעל לחצי שנה לא הייתי מסוגלת לשאת את העור של עצמי, שלא לדבר על חיכוך של בגדים וזיעה. ואז הבראתי, ולפני כמה חודשים חזרתי לרכיבת אופניים פעם בשבוע והתחלתי כדורשת, ואז חזרתי לריצהליכה, ושבוע אח"כ נפלתי למחלת הנשיקה. כשהבראתי, אחרי חודשיים וחצי, התחלתי שוב כדורשת וריצהליכה. כבר נרשמתי למירוץ של 5 ק"מ. נדפק לי משהו ברגל, ואני לא יכולה אפילו ללכת יותר מעשר דקות רצוף בלי לסבול כאבים קשים. אין ספק שהיקום מנסה לרמוז לי משהו, אבל אני מסרבת לקבל את זה שהוא רומש לי שאני לא אמורה לעשות ספורט, ואני לא מצליחה להבין מה כן.

 מתי ביום? כמה בשבוע? איזה? איפה (בבית, בפארק, בסטודיו)? בשאיפה: פעם בשבוע כדורשת, שלוש פעמים בשבוע ריצה, בבוקר או בערב, בשכונה. בשאיפה, לפני טריאתלון נשים מורידה ריצה אחת מוסיפה רכיבת אופניים ארוכה (יחסית) בשישי או שבת.
 למה כן? למה לא? כי זה בריא. כי זה עושה לי טוב על הלב. כי זה טוב לי לתחושת המסוגלות.
 מה הכי עוזר לכן להתמיד? מה הכי מקשה על ההתמדה? מקשה על ההתמדה בעיקר העייפות. הקטנצ'יק גדל, אני ישנה יותר טוב, לא צפויים עוד תינוקות, צפויה להמשיך להתמיד, אם היקום לא יפריע.
 והילדים? בן הזוג? וההורים שלכן? האחים שלכן? בן הזוג מקפיד על פעילות. כזה שרץ למרחקים ארוכים ועושה טריאתלונים. גם בתקופות של עומס גדול, כמו עכשיו, הוא מקפיד על ריצה פעם בשבוע. הגדולה רוקדת, אוהבת לרוץ ומדי פעם מבקשת מאיתנו למצוא לה איזה מירוץ. היא גם רוכבת על אופניים כשאנחנו יוצאים ביחד. הקטנה תהיה כמו הגדולה כשתגדל קצת. הקטן קטן מדי. ההורים והאחים שלי לא בספורט בשוטף.
 איזה ספורט לעולם לא תעשו? איזה הייתן הכי רוצות ולא מתאפשר? ספורט מוטורי? רכיבת שוורים? אין איזה משהו שאני נורא רוצה ולא מתאפשר. כשארצה זה יתאפשר.
 ספרו על חווית ספורט מדהימה שהייתה לכן? טריאתלון נשים. מירוץ 8 ק"מ. הראשון בגלל האווירה והביחד (עושה בשלשה). השני בגלל תחושת ההישג.
 מה החלום שלכן לגבי ספורט? מה המצב הכי טוב שהייתן רוצות להגיע אליו בנושא? אין לי שאיפות מי יודע מה. להיות מסוגלת לעשות 5-10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע, כשגרה.
 מתגעגעות לתקופה ספורטיבית קודמת שלכן? מה היה שם? לא
 יש/היו לכן מורה מיתולוגי/ת לספורט? מה הפך אותם לכאלו? לא
 
º
תשובה זריזה: הלוואי.
26/03/15 14:36
39צפיות
º
לא עושה ספורט
27/03/15 09:49
41צפיות
אוהבת ספורט
28/03/15 13:17
77צפיות
לפעמים מספיק לראות שידור ישיר בטלבזיה כדי לשמח אותי ולא חשוב של מה : כדורסל, סנוקר, סקי - העיקר שידור ישיר!
ותשובות לשאלות :
 גרה קומה רביעית בלי מעלית  וגם  משחקת כדורשת בקבוצה לא תחרותי  .
כל יום לפחות פעם אחת                פעם בשבוע 
אין ברירה                                    זה כיף וגם חברתי
הכי עוזר להתמדה- בעלי (בשני המקרים) מזכיר לי כמה זה כיף. הכי מקשה - העייפות והחורף.   
הבעל- רץ להנאתו. הגדול בחוג ספורט. הקטנים אוהבים ומסתפקים בספורט ב WII. אמא שלי מתמידה בפלדנקייז כבר יותר מעשרים שנים (הולכת גם כשהיא חולה)
כל ספורט אני מוכנה לנסות.
חווית ספורט : התיאור יעשה לי אאוטינג אפילו שאני לא ספורטאית מפורסמת 
החלום:לרוץ 10K
מתגעגעת: לספורט שפעם הייתי עושה. כשהילדים יגדלו קצת - נחזור.
מורים מיטולוגיים:
  דוד שלי היה מאמן אתלטיקה (סוג של מורה), לפעמים בדרך לוינגייט הוא היה עוצר אצלנו בבית עם עם הספורטאים למנוחה. כילדה- זה היה מרשים  
פעם בשיעור ספורט בהדגמה של תרגיל, נפלתי ושברתי את היד. אני בטוחה זהמורה עוד זוכרת איך קוראים לי

 
 
שאלה לנשים עם מירנה
25/03/15 09:39
220צפיות
אני יודעת שהיו כאן כמה וכמה דיונים בנושא התקנים, ולכן אנסה למקד את השאלה- אני פונה בעיקר למי שהתקינה את ההתקן וסבלה מתופעות לוואי - חולפות או לא.
התקנתי לראשונה את ההתקן לפני מספר שבועות. נאמר לי שיתכנו דימומים בחודש הראשון (לא זוכרת איזו תקופה בדיוק) וקצת כאבים/אי נוחות בימים הראשונים.
באותו יום היו לי ממש התכווצויות כואבות (כמו צירים קטנים) אך הן חלפו עד למחרת.
מה שכן, יש לי מדי פעם דימום (זה לא משהו קבוע, בא והולך) ומעין תחושה לא נוחה כאילו שמגיעה מאותו מקום של הרחם - אולי אפילו פסיכולוגית. אני לא מצליחה לשים על זה את האצבע.
בנוסף, במהלך כל התקופה הזאת כל יום כמעט היה שלב שלא הרגשתי טוב, הכוונה להרגשה כללית רעה עם קצת כאב ראש - לא כאבים, לא משהו מוגדר, כמו לפני מחלה. לא נתקלתי בתיאור של תופעת לוואי כזאת אני אני לא מצליחה לקשור את זה לשום דבר אחר (אני גם לא יכולה בוודאות להגיד שזה התחיל מאותו יום) חשוב לציין שאין לי חום או משהו אבל אני גם לא מעלה חום כמעט אף פעם. רק במקרים ממש אקוטיים (הפעם האחרונה שזכור לי שהיה לי חום היתה בשנת 2007). למה אני מציינת את זה? למקרה שאולי יכולה להיות דלקת שלא ארגיש אותה יותר מדי בגלל הנטיה הזאת לא לעלות חום.
כמו כן ולמרות שמדובר בהורמון המשתחרר בצורה מקומית לרחם, הרגשתי ממש הורמונלית בתקופה הזאת. לקח לי זמן אפילו להבין את זה. כמו בתחילת הריון, חסרת סבלנות, מתעצבנת בקלות (אני בד"כ לא סובלת מתופעות כאלה בזמן הוסת) נראה לי שיש שיפור מסויים.
תופעה נוספת היא נפיחות בבטן - אמנם יש לי בטן מאז שילדתי (ילדתי לפני 10 חודשים) ומדי פעם היא נפוחה יותר אבל בשבועות האחרונים זו נראית נפיחות קבועה, ממש כמו הריון קטן.
מעניין אותי לדעת האם יש כאן נשים שחוו תופעות דומות ואם כן - האם זה השתפר? או שנשאר עד להוצאת ההתקן? הכל ספקולציות כמובן יכול להיות שכל מה שאני מרגישה לא קשור (אולי יש לציין שיש לי גם תינוק שמעיר אותי בלילה ועוד שני ילדים) ובכל אופן יש לי אינטואיציה שכן.
חוויתי את כל מה שאת מתארת.
25/03/15 18:05
162צפיות
הרופאה שלי אמרה לי לצפות לחצי שנה של הסתגלות, ובאמת התופעות ליוו אותי והפסיקו בהדרגה אחת אחרי השניה במשך כ5 חודשים. הכל עבר חוץ מהנפיחות. הלכתי ותפחתי, גדלתי במידה וחצי. זה מה ששבר אותי, והוצאתי את ההתקן. פחות מחודש אחרי הוצאת ההתקן חזרתי למידה המקורית שלי בלי שום דיאטה.
אוי זה ממש מדכא...
26/03/15 09:29
124צפיות
העניין הוא שאצלי זה מורגש בעיקר בבטן, עם עודף משקל באופן כללי אני עוד יכולה להתמודד אבל להסתובב עם כרס קטנה זה ממש לא לעניין. אתמול לבשתי מחטב פעם ראשונה בחיים ובלשון המעטה היה מאד לא נוח.
ספרים רבותי ספרים- המלצות על ספרי ילדים
22/03/15 21:54
197צפיות
well אנחנו זקוקים לרענון דחוף של ספרי הילדים שלנו....
מחפשת ספרים לזאטוט בן ה 4.5 ולאחותו בת הכמעט 6.5
אשמח לספרים שמתאימים לכל אחד מהם ולספרים שאפשר להקריא לשניהם ביחד...גם ספרים קצרים וכם כאלו שכל ערב מספרים קצת....
המלצות שלי מהזמן האחרון..
* רב החובל פלין ספר מתוק במיוחד שניהם נהנו אבל סה"כ יותר מתאים לבן ה
4.5
* הילד הזה הוא אני- בת ה 6.5 נהנית ממנו הנאה רבה
* סיפורים שענת אוהבת במיוחד של יהונתן גפן מסב לה ענג גדול
* צרלי והשוקולדה- נהדר קצת יותר לגדולה
* דוקטוא כדור עגל ותרופת הצחוק- שניהם נהנים מאד 
תודה
 
טרופותי הבת
22/03/15 22:28
188צפיות
אני מאוד מחבבת אותו בין היתר כי הגיבורה היא בת, הציורים מלבבים, ובקטע עם הצל המפחיד של העכבר כשהיא קופצת בפחד כל הקוראים יכולים להתחבא מתחת לשמיכה תוך צהלות פחד [טיפ: ברגע שהופכים את הדף לשני העמודים האלה, העמוד הזה הוא השני (= משמאל) אז צריך לכסות אותו עם כף היד, ולגלות אותו רק כשמגיעים לקטע הרלוונטי, ולצרף צווחת פחד
 
מאותו הסיבה גם "טרמפ על מטאטא" מאוד נחמד והוא גם מלמד עבודת צוות ואיך להתחלק במשאבים.
 
גם "הגמד סיפורון" נחמד. אלה סיפורים קצת יותר ארוכים.
לבת ה-6.5
22/03/15 22:33
193צפיות
הקטנה שלי נהנתה מאוד ממתילדה/ רואל דאל (ההוא של צ'רלי בממלכת השוקולד)
הגדולה שלי נהנתה בזמנו מכל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט לקרשינדו ולי/ דבורה עומר. הקטנה דווקא לא מאוד נדלקה, אז זה כנראה תלוי ילדה.
כמה שנהנתי לקרוא את מתילדה כשהייתי קטנה, ככה היה
23/03/15 09:38
187צפיות
לי קשה לקרוא אותה כשנתתי אותה לבן השבע שלי.
כל כך כאב לי על גיבורת הספר, שקצת רווח לי כשבני דילג לצ'ארל בממלכת השוקולד ולדני אלוף העולם.
אין ספק - חלק גדול מסוד הקסם של רואלד דאל ומאיך שהוא פונה לקהל הצעיר זה לקחת סיטואציות מבוגרות קשות ולשחרר כל רסן מהילדים שנאלצים להתמודד עם הסיטואציות האלה. בגיל צעיר הטריק הזה כובש ומושך אותך, בין היתר כי הוא אחד המחברים הבודדים שמרשים לעצמם את החופש הפרוע הזה. בגיל מבוגר זה בעיקר מלחיץ אותך.
מזדהה. מצד שני גם את בילבי קשה לי לקרוא...
24/03/15 09:18
141צפיות
ועוד ספרים שקראתי כילדה והיום היו שוברים את לבי.
קשה לי לנחש מה יגרום לתגובה קשה אצל הילדים ומה יעבור בלי הנד עפעף. האמא המתה של בילבי הדאיגה את בני אבל לא את בתי. הבבה יאגה לא מפחידה אותה. אבל כשהיא קראה עכשו -גיל 9- את שרה גיבורת ניל"י כשלא מצאה מה לקרוא- זה נגמר בבכי זעם וצעקות.
שמתי לב מה היא קוראת רק כשהיתה ברבע הספר והיא לא הסכימה להפסיק. אמרתי לה שיש לספר סוף מאד מאד עצוב,שלדעתי הספר לא מתאים לגילה בגלל זה והתעקשה..ויתרתי.
כשהתקרבה לסוף שאלה אותי מהו בדיוק הסוף העצוב ואמרתי לה. זה לא עזר. אני חושבת שהיא לא האמינה  שספר ילדים יכול להגמר ככה. כשבתי הגיעה לחלק ששרה אהרונסון יורה בעצמה- זרקה את הספר על הרצפה בבכי ובזעם ורצה לחדר שלה בבכי . צעקה איך כשהיא תגדל ותהיה שרת ממשלה היא תתקיף את תורכיה. תהרוג...
הלכתי לעזור לה להרגע, חיבקתי אותה וזה, והיא המשיכה לבכות ולאיים. אחרי כן הלכה- עדיין בזעם ועם דמעות בעיניים, וקראה עד הסוף. זרקה את הספר על הרצפה שוב, ואמרה לי בבכי עז שזה לא יכול להיות שזה סיפור אמיתי, ושמי כותב כזה סיפור לילדים, מה זה, שלא צריכים לכתוב כאלה דברים, מה פתאום קניתי את הספר...וביררה אם אנחנו עוד במלחמה עם התורכים. אם זה נכון שאבשלום פיינברג מת במדבר.
 
לעומת זה השבוע קראה "מנהרת הזמן" שבו הגיבור מבקר בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק ומתייחס כמה פעמים לכך שהילדים שפגש עומדים להרצח ע"י הנאצים. מזה - היא לא הזדעזעה בכלל. אולי כי הילדים שם מתוארים בצורה נעימה אבל בתפקיד זעיר, שלא מעורר הזדהות גדולה.
 
שרה גיבורת נילי קשה מאד לילדים רגישים
24/03/15 09:59
120צפיות
לבכורי בן ה10 יש סיוטים בלילה כתוצאה מהביקור בבית אהרונסון בזכרון בתחילת השבוע.
(אני יודעת שהוא רגיש יחסית, אפילו את בהארי פוטר הוא לא יכל לסיים את הספר החמישי מהאימה (חברים שלו בכלל לא הושפעו).
נכון. אני עוד זוכרת איך הגבתי לספר הזה
24/03/15 11:29
102צפיות
לא זוכרת בבירור בת כמה הייתי, אבל כן זכור לי שעוד הרבה לפני הסוף העצוב, הספר הזה כבר זעזע אותי מאוד: התיאורים קורעי הלב של המראות משואת הארמנים, ששרה רואה בדרכה הביתה מתורכיה, ברכבת, נשארו אתי הרבה זמן אחר כך. ואכן, הייתי ילדה רגישה.
אני קוראת רגישה, וגם אצלי שואת הארמנים
24/03/15 21:51
73צפיות
נשארה בזיכרון שנים לאחר קריאת הספר.
אני חושבת שזה בגלל שזאת היתה פעם ראשונה שקראתי על שואת הארמנים (המושתקת)
 
 
זה מתחבר לי לנושא ספרות המסרים שעלה כאן
24/03/15 10:09
158צפיות
בקטנה לא מזמן.
מצד אחד - ספרים טובים (בכל גיל) הם כאלה שגורמים לקורה להרגיש את הדמות, לראות את העולם דרך עיניה, לחוות את חוויותיה. ספר טוב חייב להזיז משהו בתוך קורה, לגרום לו להרגיש, להשפיע עליו. אחרת זה פשוט טקסט, גם אם הוא כתוב טוב ויש לו עלילה.
מצד שני - אני כאמא מפחדת ממש מספרים שתואמים את הדרישה שרשמתי למעלה. וכמו שאת כותבת, זה לא רק אני, זה אמהות בכלל. אנחנו חיים בתקופה של רגישות גבוהה לחוויות של הילדים, של רצון לנתח כל רגש שלהם לעומק, לנחש את השלכותיו, וכן, בהחלט, גם לגונן יותר על הילדים שלנו ממה שהיה נהוג בעבר. נדמה לי שהשילוב  הזה מביא להחלפת ספרי הילדים והמתבגרים, שנקראו לפני ~20 שנה, ב"ספרות מסרים". כשאני כותבת "ספרות מסרים" אני מתכוונת לספרים שמראש לא בוחרים לעסוק בדילמות קשות ולא פטירות, שרוב הפוקוס של הספר הוא בלהעביר איזשהו מסר (חיובי אין ספק) מעצים ולהביא אותו בצורה מאוד מונגשת, לעוסה קצת אפילו.
בעיני זה טרנד שקיים בעשור- שניים האחרונים ואני לא אוהבת את הטרנד הזה.
º
אוף - להחליף את כל ה"קורות" ב"קורא"....
24/03/15 10:11
31צפיות
º
אוי -וה"פטירות"....אבל יש סיבה טובה - אני אחרי טיסת לילה!!!
24/03/15 10:13
23צפיות
אוי ויי - מסכנה הילדה
24/03/15 10:40
153צפיות
הגיבור לבית אב"י לא הפריע לה כל כך? כי גם שם ילדי המשפחה מתים כמו זבובים מכל מיני מחלות ילדות
 
לגבי תורכיה ומלחמה עם התורכים - תגידי לה שזה לא ברור כרגע....
אותו היא עוד לא קראה...גם לא את לאהוב עד מוות
24/03/15 20:30
92צפיות
טלטל את מאד צודקת. אבל בשביל זה יש ספריות...
אני חושבת שכדאי לנסות את הקוסם מארץ עוז,
23/03/15 09:48
123צפיות
אם לבן ה-4.5 זה יתאים.
 
בגן של הבת שלי (בני 4-5) הקריאו השנה את דוד אריה. היא מאוד אהבה.
חייבת להגיד שאני מתעבת את דוד אריה, כי המחבר של הסדרה ניסה לעשות יצירה אבסורדיסטית ונכשל בזה בגדול.
אבל הילדים אוהבים אותו.
חייבת לשתף ששלפתי מנבכי הספרייה שלי (של ילדותי)
23/03/15 11:20
223צפיות
את הספר "סבתא מספרת"
והוא התקבל באהבה גדולה מצד בת הכמעט 4 שלי.
כל יום סיפור אחר לפני השינה
אפילו חלפה בי מחשבה לאתר יד שנייה את שאר הספרים בסדרה.
העברית קצת ארכאית אבל אני אוהבת את זה, יש תחושה שזה מעשיר את אוצר המילים.
ספרים
23/03/15 12:06
159צפיות
ארץ יצורי הפרא.
סדרת דובי דוב.
תהיה בריא מוריס מגי.
כלבים לא רוקדים בלט.
סדרת המיתולוגיה היוונית של רקפת זוהר.
אמיל השובב, מי כמונו ילדי כפר המהומה, סיאה הילדה מאפריקה של אסטריד לינדגרן.
גורילה/אנתוני בראון.
אל תדאגי רותי, איתמר מכתב/דוד גרוסמן.
אוליביה.
גומות החםן של זוהר, ו"מבול נחש ושתי תיבות" (עיבוד לסיפורי התנ"כ) -של מאיר שלו.
נמר נמר (הביאה לדפוס אורה אייל)
נמר בפיג'מה של זהב של נורית זרחי.
בתי בגיל הזה מאד אהבה סיפורי אגדות. לקחתי עבורה ספרים של אגדות רוסיות וצנזרתי חלק לפני שהקראתי. אבל היא נהנתה מאד (זה נורא מפחיד)
חתול תעלול, המלחמה האיומה על החמאה, הורטון הפיל דוגר על ביצה וכו' של ד"ר סוס.
התנין הענקי ,אצבע הקסם של רואלד דאל.
ספרי האגדות המקסימים של שלומית כהן אסיף. המלך ממדו, ארמון אלף הדלתות ועוד ועוד.
 
החתול דלעת/יונתן יבין
24/03/15 15:03
113צפיות
נמרת/ אורנה לנדאו
אם אמא שלי לא/ נורית זרחי
עד היום אנו מצטטים מהם.
לגילאי 4 , אני כבר לא זוכרת
המלצות נהדרות תודה ועוד קצת משלי...
24/03/15 15:17
87צפיות
בילבי בתרגום החש עבר פה נהדר
כמובן כל ספרי דוד אריה שעשעו את האווירה
הקוסם נערץ עוז ריתק אותה
גור חתול אדם ארוך שיער שימח את שניהם
קרנפים לא אוכליפ פנקייק חמוד
פיצפונת ואנטון הלך מעולה אצלה
ההמלצות שלי
25/03/15 06:40
73צפיות
חנן הגנן של רינת הופר אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלה,כתיבה קלילה ובחרוזים. 
הענק הכי גנדרן בעולם
שתי ג'ירפות בליל ירח מלא
אבא עושה בושות
מעשה במלך אחד והרבה צבעים, זבוב זבוב מה אתה יכול? ככה זה בעברית, ספר השטוזים, אותיות מצחיקות  והלו מי מדבר של דתיה בן דור. אנחנו אוהבים מאוד את הכתיבה שלה.
אצלנו מאוד אוהבים את הסדרה של דוד אריה ואת צפרדי וקרפד זו גם סדרת ספרים חמודה שתתאים לגדולה להתחלת הקריאה.
 
ממליצה על
25/03/15 14:43
75צפיות
לקטן:
הנסיכה שלבשה שקית נייר
מי אכל את לואיס (פשוט נפלא)
אוליביה
ספרי צפרדי וקרפד (יש 4) - מתאימים גם לגיל 6.5
לגדולה יותר: ובגיל זה נהנו אצלי לאחרונה מבילבי גרב ברך, מומינים, פדינגטון, פו הדוב, ספרי רמונה קווימבי המוקדמים (רמונה הולכת לכיתה א', למשל, מצויין). גם ספרי דוד אריה חביבים על הילדים מאוד.
תמונת השבוע - סיפור של יום חולין
22/03/15 14:27
325צפיות
<מעתיקה את הטקסט מהפינה הקודמת>
 
הבו תמונה מייצגת של משהו שעשיתן/ראיתן/קראתן/הייתן מעורבות בו השבוע +סיפור רקע קצר
 
זה לא צריך להיות תמונה מזהה שלכן או של בני משפחה. יכול להיות כל דבר: מקום שביקרתן בו, מניקור מוצלח במיוחד, חיית הבית ברגע אופייני, צלחת ארוחת הצהריים שלכן, פרוייקט יצירה, חדר שסידרתן, חדר שאף אחד לא סידר, האפשרויות הן אינסופיות..... משהו מהימים האחרונים - "מצב האומה"
 
השלג נמס.
הודעה זו מכילה תמונות
22/03/15 14:37
530צפיות
לא שלא ירד עוד שלג ביום שישי (= היום הראשון של האביב)... אבל בקושי תפס, ועד אתמול בבוקר הכל נמס.
 
לא שחם בחוץ, אבל בסוף יהיה טוב...חייב להיות
º
הדשא למעלה כבר התחיל להוריק (ירוק)
24/03/15 07:43
35צפיות
כן. ולמטה פיזרנו קש על מה שהיה פעם דשא
24/03/15 08:29
86צפיות
השיפוצים האינטנסיביים בבית (בשילוב עם החורף כמובן) כיסחו לגמרי את הגינה. במשך 7 חודשים הדשא מאחור היה מכוסה ציוד בניה ....
 
לאחרונה נכשלנו בפיקוח הסופי של סיום הפרויקט כי "אין לכם דשא" והטענה היא שכל גשם שירד יסחוף אדמה לרחוב (יש שיפוע).  מאחר שהכשלון נרשם ביום שבו שכבת קרח נאה כיסתה את הכל, ובעלי הבית (= אנחנו) ייללו ש: מאיפה נביא לכם דשא כשהכל קפוא?, סגרנו על פשרה שבה פיזרנו זרעי דשא ומעליהם הרבה קש.  למותר לציין שהקש הזה עף לכל עבר הרבה יותר מסתם אדמה. וגם הציפורים שמחות מאוד לקחת אותו כדי לבנות קנים, וכדי לחשוף זרעים טעימים של דשא)
 
שוין. לא-משנה. כפרה. רק שנעבור כבר את בחינת הפיקוח הזו....
האם הבנתי נכון, חלק מאישור הבניה הפרטית שלכם
28/03/15 14:41
17צפיות
כולל את הפיתוח של הגינה?
ז"א אם תכננתם לנטוע עץ, הוא היה אמור להופיע בתוכניות?
אה - רק עכשיו שמתי לב לשאלה
30/03/15 23:52
5צפיות
לא, אישור הבניה לא כלל את הגינה, ולא נעשו בה שום שינויים. לכל העצים שלום - הם לא השתנו
 
הדבר היחיד שקשור לגינה הוא העובדה שאם בעקבות שיפוץ מכסים פה אדמה בשטח שגדול יותר מ-400 רגל רבועים (כלומר - אדמה שלפני כן היתה חשופה/פתוחה - לא מכוסה בבית/בטון וללא גגון מעליה) אז צריך להכניס שינויים רציניים שנוגעים לספיגה של מים. הרעיון הוא לנסות לשמור על מים שייכנסו לאדמה. וככל שיש יותר בטון - המים בורחים לצינורות ניקוז וכו'. אז אם מכסים יותר מהשטח הזה - צריך להכניס כל מיני חביות ספיגה מתחת למרזבים ועוד.  הצלחנו להימלט מזה בעור שינינו (הוספנו 395 רגל רבועים... )
 
אבל חוץ מזה - הגינה לא היתה חלק מאישור הבניה כלל. הבעיה היא שבעיניהם הקבלן השאיר את האתר "לא גמור" אם אין דשא. החשש העיקרי הוא שבשל ריבוי המשקעים, אדמה ובוץ יזרמו במורד הרחוב (זה רחוב משופע).  אבל גם - באופן כללי - הם דורשים שהמצב יחזור לקדמותו - והגינה באמת אומללה למדי בימים אלה (חודשים ארוכים של שלג וכפור יחד עם אתר בניה).
והכנתי פאי תפוחים עם גמדות הבית
הודעה זו מכילה תמונות
22/03/15 15:08
517צפיות
אחרי שהבטחתי להן "פרויקט שנעשה ביחד". 
 
הקלתית הגיעה מוכנה/קפואה/קנויה (בתוך תבנית) <להגנתי ייאמר שזו קלתית נטולת גלוטן - אז זה בצק שקשה יותר לעבוד איתו....>
 
אבל המלית מעשה ידינו. לדעתי השתמשנו בחמישית מכמות הסוכר שהמתכון קרא לו, ועדיין יצא מצוין. הכנו שניים כמובן (עד שכבר עושים פה משהו כזה - אז אחד למקפיא>
 
ועכשיו צריכה לצאת - טקס חלוקת מדליות ל"אם השנה"  - קטפתי מדליית כסף
בחיי שניסיתי, אי אפשר להעלות תמונות מהאייפד
22/03/15 17:33
221צפיות
ויצאתי לצלם במיוחד..
 
בכל מקרה, הימים האחרונים מתאפיינים בהתפרצות צבי ופריחה נפלאה בגגי הקט.
הכי משמח אותי עכשיו הלבלוב של הויסטריה, שהוגדרה כמקרה אבוד והנה היא מלבלבת,
אבל גם הקערות שתליתי עם הפרזיות הריחניות, התפוצצות האוכלוסין בעציצי לוע הארי, הכלנייות והנוריותהצבעוניות והנמזיות, שהן כל כך צמח של פעם, ובעל המשתלה צוחק עלי שרק בשבילי הוא לוקח כמה כאלה כל שנה...
 
ולמי שכל העיל היה בסינית בשבילה אוסיף שקטן הבית רצה אתמול להכין לזניה, והסביר לי את המתכון הסודי שלו: ״אמא, פשוט כשאני מכין את הלזניה אני תמיד מוסיף לה חלק מהחמידות שלי, בגלל זה היא הכי טעימה״
 
שלולית.
טוב - אז הבי תמונות/קישורים מהרשת של הפרחים שתיארת
24/03/15 08:30
48צפיות
כי רק הלוע ארי, כלניות ונוריות היו מובנות עבורי...
 
<מעריצה אותך על כישורי הגננות>
בגלל השירשור ההוא
הודעה זו מכילה תמונות
22/03/15 21:05
551צפיות
ובעקבות ביטויים מפלגים שנאמרו במערכת הבחירות האחרונה, רציתי להעלות תמונה אחת מרבות ששולחת לנו המורה של הבת שלומדת בבי"ס דו לשוני, אך מכיון שלא הצלחתי לטשטש את הדמויות אז אני מעלה תמונה בלי דמויות אבל יש בה מן האיחוד. מדובר בתחרות של פתרון תרגילים על הלוח של זוגות ילדים.
 
תמונה מקסימה
22/03/15 22:35
309צפיות
זה אומר שהבת שלך דוברת וקוראת ערבית רהוטה?
אל תגזימי.. היא רק בכיתה ב'
23/03/15 19:45
219צפיות
אבל היא בהחלט מפתיעה. הם לומדים  כ 8 שעות שבועיות ערבית. התגלגלנו לביה"ס הזה די במקרה ולא מאידיאולוגיה ולאט לאט גיליתי את קיסמו. ביה"ס גורם לי להאמין שאולי חיים בדו קיום הם אפשריים....
אה שכמוני - נקודה טובה
24/03/15 08:32
129צפיות
8 שעות שבועיות זה יפה
 
נדמה לי שכתבתי פה פעם שגדלתי חלקית בשכונה ערבית של ירושלים (הורים גרושים. אבא שלי גר שם - מבחירה אידיאולוגית של דו-קיום). בהחלט יש תקוה.
º
גרפיטי שאהבתי
הודעה זו מכילה תמונות
22/03/15 23:20
457צפיות
חמוד. זה באמת לא פשוט....
23/03/15 17:50
115צפיות
צריך לעבוד על זה
º
חמוד ונכון.
24/03/15 07:58
10צפיות
לא תמונה שלי, אבל תמונה שמבטאת יצירתיות
הודעה זו מכילה תמונות
23/03/15 02:19
510צפיות
אני אדם מאוד מאוד מאוד יצירתי, פחות מעשית אבל שכלית- יש לי מלא רעיונות אך לצערי שום יכולת לצייר או לגזור בצורה ישרה.
עם השנים למדתי לכפר על זה וככל שאיפשרו לי לבטא את היצירתיות- הפתעתי את עצמי ואת כולם (ולחשוב שכמעט ועזבתי את לימודי התואר שלי בגלל זה ) והנה מצאתי את עצמי השבוע מכינה שיעור יצירתי לשיעור העברית שאני מלמדת ועושה פעילות יצירתית עם הילדים בבית הכנסת שבו אני מתנדבת. התבוננתי עליהם וראיתי איך הם נהנים ומתלהבים ממה שהכנו- וזה כל כך ריגש אותי שאני חלק מהדבר הנפלא הזה וכל כך המחיש לי כמה אני חייבת לעצמי לעבוד עם ילדים ולבטא כמה שיותר את היצירתיות הזו ולא לוותר לעצמי כי זה פחות ממושלם.
 
השבוע הזה היה לגמרי שבוע של יצירתיות והלוואי ותמיד יהיה כך.
יפה. גם אני התחברתי לצד היצירתי
24/03/15 07:56
83צפיות
שלי רק בשנים האחרונות. הייתי רוצה לפתח יותר את התחום של ציור חופשי למשל ולא רק לפי הוראות שזה מה שאני עושה עכשיו .
 
לכי על זה
24/03/15 13:33
73צפיות
תתפרעי, זה כל כך כיף.
אני למשל גרועה בציור אבל כשמציירת סתם ככה בלי לחשוב יוצאים דברים מדליקים.
הבעיה שלי שאני לא שומרת אותם כי אני ביקורתית מידי ובשלב מסוים פשוט מעיפה מהבית. פרפקטציוניסטית
קופסת העוגיות
הודעה זו מכילה תמונות
23/03/15 14:11
527צפיות
שנאפו במיוחד עבור חברתי הטובה שעברה דירה לפני שבוע. 
עד סוף הביקור אצלה נותרו כמעט רק פירורים
º
נראה טעים. אולי תצרפי מתכון?
24/03/15 07:45
20צפיות
º
התמונה היא כמו הגדרה של "חברות". אהבתי
24/03/15 08:35
37צפיות
אפשר תמונה משבוע שעבר? (לא היתה פינה בשבוע שעבר)
הודעה זו מכילה תמונות
23/03/15 23:19
481צפיות
בתמונה רואים את הצמיד של הבן המולטי-אלרגי שלי, ועליו חלק מרשימת המזונות האסורים לו (חלב, ביצים, שומשום, סויה, אגוזים, בוטנים).
התחלנו עכשיו תהליך של נסיון להחזיר לתפריט חלק מהמזונות האסורים, והראשון בניסוי הוא סויה (שבפני עצמו הוא לא להיט כזה גדול, אבל נמצא כמעט בכל מזון שקונים בסופר, ולכן ההמנעות ממנו מקשה מאוד על החיים), אז הורדנו ברוב טקס את התגית של הסויה מהצמיד.
 
השבוע הראשון לניסוי עבר בהצלחה, ועכשיו צריכים לחכות שלושה חודשים ולראות איך ההשפעה על הגוף.
שילוב טורדני של רגשות. הקלה ותקווה מצד אחד, חשש מצד שני. ובעיקר חוסר וודאות האם זו דרך הטיפול הנכונה בשבילו (שאלה שאף אחד, כולל כל רופאי הילדים מכל המחלקות הרלוונטיות, לא יודע את התשובה עליה... )
בינתיים בוחרת להתרכז ברגש ההקלה הנוכחי. את כל שאר הרגשות דוחה לעוד שלושה חודשים
 
ושאפו לדבי על הפינה המשובחת, ובכלל על פועלה להחייאת הפורום!
 
שיהיה בהצלחה! וחמוד הצמיד הזה. אראה את תמונה ל
24/03/15 07:53
240צפיות
רופאת הילדים אצלינו. אני מכירה ילד עם אפיפן .
º
(ללא נושא)
24/03/15 14:57
71צפיות
עזרה דחופה
23/03/15 18:00
238צפיות
שלום לכולן, אשמח לעזרתכן הדחופה.
שמי שירי ואני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, בימים אלו אני עובדת על התזה שלי בנושא: איך טיפולי הפריות משפיעות על היבטים שונים בחיי האישה. אני צריכה נשים נשואות או במערכת יחסים שילדו בשנה האחרונה ונכנסו להריון דרך IVF. חסרות לי הרבה נשים. אני מאוד יעריך אם תוכלי להקדיש 20 דקות למילוי השאלון הבא (כמובן שהוא אנונימי).
תודה רבה לכן(אפשר להעביר את הלינק) ושיהיה יום טוב(: כל עזרה תתקבל בברכה!!!
http://idc.az1.qualtrics.com/SE/?SID=SV_50ebWyOmUX...
רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון ולידה

בהריון?

רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון לפרטים נוספים לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה