לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:05
120צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



איזה רטרו!
23/11/14 16:31
177צפיות
זה מגיע עם ההטרדות המיניות?
כן, אבל הודעה על "פורום תלונות
23/11/14 17:21
159צפיות
על הטרדה מינית בפורום קשר משפחתי" תבוא בעוד שבוע.
 
אז - ששששששש!!!! לא לעשות ספויילר לתוכנית השיווקית המתוחכמת
אנשים עבדו כדי לפתח אותה...
23/11/14 22:11
47צפיות
מאחר שלא הבנתי על מה את מדברת, חיפשתי ומצאתי:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3031288,00...;
 
שיט - מזעזע 
º
יש כאן אימהות אחרי לידה מראשון לציון?
23/11/14 21:01
7צפיות
איך היה השבוע שלכן?
20/11/14 15:02
101צפיות
שבוע סתוי. כמה ימים של קור והופ השמש מתפרצת.
איך הוא עבר עליכן? שמשי ומחוייך? סגרירי ומדוכדך?
ספרו, שתפו, זה מעניין!
משהו קטן וטוב
20/11/14 15:04
204צפיות
מה היה טוב השבוע? נעים, שמח, מוצלח, אולי רגוע ואולי פרוע.. מה עושה לכן טוב על הלב, אולי נלמד ונעשה גם!
בסימן לקראת חזרה לעבודה
20/11/14 16:05
341צפיות
זה קורה - פחות או יותר ביוזמתי ופחות או יותר בקצב שלי (ובתקווה מרובה לכמה שיותר עבודה מהבית שתאפשר לי להניק ולעבוד כשמישהו אחר יטפל בתינוק).
הייתה לי כבר פגישת עבודה אחת, ושיחה לקראת חזרה איטית לעבודה במקום אחר, ואני מרגישה בכיוון הנכון.
מעודד מאד שהקטנצ'יק מוכן לשתות מבקבוק - זה בהחלט דבר ענק  וטוב
º
למדתי לשחות
21/11/14 14:01
72צפיות
º
וואו! כל הכבוד!
21/11/14 16:16
25צפיות
º
כל הכבוד! תתחדשי ותהני מהכישור החדש:)
21/11/14 19:02
24צפיות
קטן קטנטן.. יגדל להיות אחיין
22/11/14 03:16
357צפיות
קיבלתי תמונת ראשונה של האחיין של
US של 12 שבועות
בגיל 40 אני סופסוף אהיה דודה!
טפו טפו וחמסה שום בצל
בעוד שבועיים מתחילה עיסויי הריון לגיסתי המהממת
º
22/11/14 12:32
7צפיות
º
מרגש בשעה טובה!
22/11/14 20:39
9צפיות
השבוע הסתובב אצלנו סביב בניה בלגו
22/11/14 19:09
200צפיות
שעות של חיפוש אחרי חלקים קטנים בין מאות החלקים. תעסוקה לשעות אחרי הצהריים החשוכות....
<מאחר וגם אני אוהבת את הבניה בלגו הייתי שותפה פעילה
 
עבר עם צל כבד
21/11/14 06:08
515צפיות
אצלי הכל בסדר. אפילו טוב
אבל כשחברה אהובה עוברת תקופה איומה, מסתבר שזה משפיע
ואני גם כועסת על עצמי שאני מקטרת, כי זה קצת לנכס לעצמי טרגדיה של אישה אחרת
אצלי הכל בסדר..
º
21/11/14 20:43
24צפיות
כמו לרכב על אופניים
21/11/14 09:17
500צפיות
(ככה אומרים, לא יודעת לרכב על אופניים)
כמה טוב להיות אמא לפיצפונת כשיש לך מושג מה את עושה
וכמה מהר הכל חוזר. הידיים שיודעות איך נוח להחזיק, השקע הנכון בגוף שמחזיק אותה, תנועות מיומנות בהחלפת בגדים
נחת.
(וגם כאוס של משפחה שצריכה להתאזן מחדש אבל יחסית אנחנו לגמרי בפוקוס)
מזל טוב לך! לא ידעתי שילדת...
21/11/14 13:32
263צפיות
נשמע כיף ורגוע.
º
תודה! כתבתי בשבוע שעבר
21/11/14 13:34
64צפיות
º
פספסתי כנראה...בשורה משמחת
21/11/14 16:15
40צפיות
אתמול ביקרתי חברה שילדה לא מזמן
22/11/14 11:35
361צפיות
הפתעתי את עצמי שזכרתי איך להחזיק:)
בדיוק ככה, כל כך הרבה פחות סטרס
23/11/14 08:02
247צפיות
ובהקשר הזה אני אף פעם לא מבינה את האמירה שעם הילד השני יותר קשה מאשר עם הראשון. השני קל יותר מהראשון, והשלישי קל יותר מהשני, והרביעי מהשלישי (טוב, לחמישי לא הגעתי וגם לא אגיע, אבל מזדהה). תהני!
אני לא חשובת שהכוונה היא שקשה יותר עם הילד,
23/11/14 08:07
234צפיות
אותה חברה ספרה שהמעבר מאחד לשניים היה לה יותר קשה. ואילו משניים לשלוש כבר זרם. הטיפל בילד הוא חלק אחד מהקושי, זה כנראה יותר קל בכל פעם. אבל החלוקה של המשאבים מורכבת יותר במובנים שונים.
איך שלא יהיה, לדעתי תריגה היא מהסופר וומניות שמתקתקת את היום בדיוק כמוש היא מתכננת אותו:)
לי הרביעית היתה יותר קשה מהשניה והשלישי גם יחד
23/11/14 22:05
41צפיות
הג'ינגול הפך להיות בלתי אפשרי.
אני הרגשתי הפוך
23/11/14 11:57
201צפיות
דוקא בגלל הזמן שעבר מהלידה הקודמת לקח לי הפעם יותר זמן "להיזכר" מה ואיך
(בחיים לא הייתי מאמינה על עצמי שלא זכרתי איך החגורה בסלקל צריכה לעבור...)
 
 
לי אין שלישי אבל כל כך שמחתי לשכוח מהסלקלים השנואים
24/11/14 05:31
שבטוח שלו הייתי יולדת ילד נוסף הייתי מטילה על הילדים ה"גדולים" ללמוד איך קושרים.
וועדה להפסקת היריון יזומה
20/11/14 13:08
525צפיות
שלום לכולם. אני נמצאת בשבוע 8.5, ואני רוצה לעשות הפסקת היריון. נקבעה לי וועדה לשבוע הבא. מכיוון שאני רווקה נאמר לי שאני אקבל אישור ללא בעיות, אבל אני תוהה מה יהיה ומה מצפה לי בוודעה. אני מאוד אשמח אם מישהי תוכל לומר לי מה מצפה לי. לא שמעתי דברים טובים על הוועדה ואני די לחוצה. מעבר לזה - אני רוצה שהחבר שלי ילווה אותי, אבל תוהה האם זה כדאי והאים זה עלול לגרום לוועדה שלא לאשר לי הליך הפסקת היריון. 
בנוסף - נאמר לי שאני אצטרך לעבור גרידה. מישהי עברה גרידה ותוכל להסביר לי על כך? אני קצת חוששת מנזק שעלול להיגרם לי. 
אשמח לכל תשובה עיניינית. תומכות "אפרת" ודומיהן - מכיוון שמעולם לא חיבבתי אתכן או את הבריונות שלכן אשמח אם תדירו את רגליכן ולא תלאו אותי בהודעות שלכן.
הייתי פעם אחת
20/11/14 16:19
348צפיות
אני לא יכולה להגיד לך מה יהיה אצלך כי בוועדה יושבים אנשים וכל אדם הוא אחר...
אבל בכל אופן כיוון שאת זכאית להפלה לא תהיה לך שום בעיה. זה רק הליך בירוקרטי, וגם הגרידה עצמה היא תהליך פשוט, בהרדמה מלאה אבל לא כזאת שלא נושמים באופן עצמוני (כלומר לא הרדמה עם סיכון גבוה). לגבי נזק שעלול להגרם מבחינת הצטלקויות ברחם - אין לי מושג. אני עשיתי את הגרידה כשכבר היה לי ברור שההריונות מאחורי... אני מניחה שלא מדובר בסיכון גבוה אבל לא יכולה להגיד בוודאות.
 
 
אני לא עברתי את הוועדה,
20/11/14 18:29
383צפיות
בגלל שהעובר כבר היה מת ברחם.
הגרידה לא קשה. ההרדמה מאוד קלילה, ומתעוררים תוך רבע שעה. הדימום קצת יותר חזק וארוך ממחזור רגיל
אני גיליתי אח"כ שהגרידה גרמה לי להדבקויות, שקצת הקשו עלי להכנס להריון אח"כ. בסופו של דבר הצלחתי, אבל זה לא היה מיידי ופשוט כמו לפני הגרידה.
גם עברתי משבר נפשי שליווה אותי תקופה, אבל גם זה אישי ושונה אצל כל אחת.
הייתי בועדה וגם עברתי גרידה...לגבי הועדה
20/11/14 20:44
328צפיות
יש כאלה שמראש יודעים שתאושר להם הפלה, עובר חולה למשל, אישה מעל גיל 40, נערות, רווקות ועוד, בשבילן הועדה היא תהליך פורמלי. יש עוד סיבות שונות שבוועדה דנים הבם: כמו מצב כלכלי, עובר ממין מסויים שההורים רוצים אחרת. לגביהם כנראה המצב שונה. גרידה עברתי שלוש פעמים, התהליך עצמו לא כל כך קשה, התעוררתי והתאוששתי דיי מהר. אח״כ עברתי תהליכים של רכבת הרים רגשית, כנראה שההורמונים השתוללו. אבל אצל כל אחת זה אחרת. אחרי כל גרידה הצלחתי להיכנס דיי מהר להריון. ההריונות לא החזיקו, אבל זה כבר סיפור אחר.
אם אינך נשואה חייבים לאשר לך הפסקת הריון
21/11/14 03:31
344צפיות
בלי קשר אם בן הזוג מגיע או לא.בועדה יושבים רופא נשים, עו״סית ואנשי מקצוע נוספים. ההליך לא ארוך במיוחד.הגרידה עצמה נעשית בהרדמה, כבר כתבו לך על התהליך.כאשר הוא מבוצע בצורה טובה ואחראית על ידי רופא מקצועי הסיכון לנזק קטן מאד, אך תמיד יש סיכון מסוים מכיוון שבכל זאת מדובר בהליך פולשני כירורגי.אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שתרגישי הקלה בסוף התהליך .
אני מעלה שאלה שרק את יכולה לענות לעצמך עליה
21/11/14 14:22
344צפיות
באיזה מהמצבים יהיה לך יותר קשה להתמודד בעתיד
אם ההריון הזה יהפוך לילד עם כל הקושי של לגדל ילד או עם סיכוי של קושי עתידי להכנס להריון?
אצלי למשל יש לקות עם נטייה גנטית ככה שאני לא הייתי לוקחת סיכון בלהביא ילד כמוני לעולם אז הייתי הולכת לגרידה בלב שלם
º
התרופה של התולעים רוצה לדעת מינון
20/11/14 23:22
60צפיות
ורמוקס?
21/11/14 03:27
237צפיות
קודם כל, לא כדאי להתייעץ לגבי טיפול תרופתי או מינונים של תרופות אצל גורם לא מקצועי באינטרנט...ספציפית לורמוקס - המינון זהה לילדים ומבוגרים מכיוון שהתרופה כמעט ולא נספגת במעיים אלא עוברת בהם ומחסלת את התולעים.מינון ורמוקס הוא 100 מ״ג למנה בודדת - למבוגרים זה כדור של 100 מ״ג, לילדים 5 מ״ל של סירופ מכילים בדיוק 100 מ"ג.בד׳״כ לוקחים מנה אחת ואחרי 10 ימים מנה נוספת.עם זאת, כל הנאמר פה. הוא כללי ולכן מומלץ להתייעץ ים אפוא המשפחה המכיר אותך לגבי התרופה והמינון.
º
בריאות זה כאן
19/11/14 19:03
29צפיות
דלקת בדרכי השתן - תזכירו לי מה עושים?
19/11/14 19:06
291צפיות
היתה לי פעם אחת, לפני שנות דור, ועכשיו... זוכרת חמוציות, זוכרת אנטיביוטיקה, הכל מעורפל לי. לרוץ לרופאה או יש חלופות אחרות?
הכי חשוב לרוץ רופאה
19/11/14 19:18
255צפיות
דלקת כזאת יכולה להתסבך ולפגוע בכליות.
במקביל לשתות הרבה, תרופת הפלא שלי היא חליטת זעתר. כף עלי זעתר מיובשים (לא זעתר מתובל עם שומשום אלא עלים יבשים מחנות התבלינים) בתוך כוס עד שתים של מים. מרתיחים ומבשלים על אש קטנה לפחות עשר דקות. מוזגים לכוס 2-3 ס"מ ומוסיפים מים רותחים. אם זה לא טעים אפשר להוסיף כפית סוכר. לשתות כמה שיותר כוסות כאלה.
 
תהיי בריאה
בתיה
לרוץ לרופאה ומהר
19/11/14 19:21
227צפיות
ולשתות המון
לשתות
19/11/14 19:54
199צפיות
והרבה. להקפיד לשתות אחרי כל ריצה לשירותים, וכמה שיותר.
חמוציות עוזרות, עדיף בכדורים מרוכזים. לכאורה גם חליטה של פטרוזיליה עוזרת, אבל זה באמת מגעיל.
אם צורב, תכוף ודחוף - לרוץ לרופאה
20/11/14 06:21
228צפיות
ובינתיים - להרבות מאד בשתייה, חליטת פטרוזיליה מועילה מאד (אבל זה הארד-קור תרופת סבתא), חמוציות בצורה מרוכזת (בגלולות ו/או במיץ).
פעם היה סדורל - שהיה מצויין להשקטת הסימפטומים, נדמה לי שיצא מן השוק ואינני יודעת אם יש לו תחליף. בכל אופן אם זו דלקת חיידקית (וחשוב לקחת תרבית) - זה לא מחליף טיפול.
לרחם על עצמך זה לגמרי חוקי, כי זה איכס רבתי.
תרגישי טוב!
תודה מרוכזת לכולכן!
20/11/14 10:14
222צפיות
עוד אתמול בערב, בעקבות הוראותיכן החד-משמעיות לרוץ לרופאה, התקשרתי ל"מכבי ללא הפסקה" כי הרופאה שלי בחופש, וקיבלתי הנחיה ללכת מייד לטרם. למרות ההמתנה הארוכה  (והשקלים הרבים) - היה שווה: מיד קיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, רצתי לקנות והלילה עבר מצוין. רק בריאות לכולנו!
סדורל קיים גם היום
20/11/14 20:28
115צפיות
לפני כחודשיים היתה לי דלקת נוראית וקיבלתי במוקד סדורל.
מאוד מקל (כמובן שלא מחליף טיפול אנטיביוטי )
שאלת צלקות + תאור דוחה
20/11/14 09:00
454צפיות
לילדים שלי היו בזמנו את היבלות עור הויראליות האלו שנראות כמו פצעונים, אם מישהי יודעת למה אני מתכוונת.
כבר מזמן, לפני שנים.
לצערי לא עמדתי בפני הפיתוי השטני של לסחוט אותן כמו פצעון, אבל בגלל שה"ראש" שלהן כנראה צומח ממש עמוק, ההוצאה שלהן דיממה ובסופו של דבר נשארו צלקות.
היום יש אצל הבת צלקות קטנות על צד הגוף, כמו הרבה דקירות מחט.
זה לא מאוד בולט, אבל אני תוהה אם יש משהו לעשות עם זה, חוץ מלהרגיש נאחס עם דחפי הבלתי נשלטים (אבל זה כבר בעבודה. כלומר מרגישה נאחס).
 
אחיה שגם כן סבל מהיבלות האלו הרים כאלו קולות צווחה כשרק חשבתי לגעת בו, שויתרתי, והיום באמת הכל עבר ואין לו צלקות.
 
בקיצור, שורה תחתונה - האם זה יעבור בסופו של דבר או שיש משהו לעשות עם זה?
מדובר בצלקות בנות מספר שנים.
הייתי מנסה "חלב" של עלי תאנה
20/11/14 15:21
262צפיות
בעונה מסוימת של השנה (לא יודעת אם עכשיו. נדמה לי באביב?) כשקוטפים עלה תאנה נאסף מין חלב לבן בקצה שלו. זה נוזל שגורם לעור "לעבוד" ואצל בני משפחה שונים שלי עשה פלאים על כתמי גיל/זקנה וצלקות ישנות.  מה שכן - לפחות על הצלקת בהתחלה זה נראה כאילו זה החריף (היא האדימה קצת, כאילו חזרה "לעבוד"/להיות פעילה), אבל בסופו של יום היא נעלמה.  אגב - שפן הנסיונות היה אחי (טוב נו - חצי אח), זה היה כשהוא היה ילד. וההורה ההרפתקן לא היה אני - אז את העגבניות לא עלי.
 
קראתי שיש כאלה שזה מגרה להם את העור וגורם לתגובה לא נעימה.  אז הייתי מנסה קודם כל רק בנקודת אחת ויחידה (דורש לעמוד בפיתוי....), ואם אחרי 24 שעות רואה שזה לא גרם לגירוי חמור או משהו כזה, הייתי מנסה לשים על כל הצלקות האלה מדי יום לאיזה שבוע - ורואה אם יש שינוי/שיפור/תזוזה.
 
חסרונות השיטה: צריך למצוא עץ תאנה, בעונה שבה יש "חלב" (בשאר העונות מצבר סתם נוזל ירוק בקצה - לא חלב לבן*, וסביבתך הקרובה תחשוב שיצאת מדעתך.
 
אה וכמובן - הייתי עושה את זה רק אם הילדה מסכימה....
 
 
º
עצי תאנה יש. תודה על הטיפ. משוגעת? נו, מה חדש.
20/11/14 15:35
41צפיות
לא הייתי מנסה חלב תאנים
20/11/14 21:43
254צפיות
הוא גורם לסוג של כווייה כימית ויש כאלו שמפתחים תגובה אלרגית מקומית של גרוד ועוד.
רק לעניין הרגשת ה"נאחס" - תנוח דעתך.
20/11/14 17:38
347צפיות
אנחנו הלכנו עם הילדה לרופא עור-ילדים, מאד ידוע, שגבה הרבה כסף, וטיפל ביבלות הויראליות באמצעות חומר כלשהו שמופק מחיפושיות או משהו כזה (רופא קונבנציונאלי לחלוטין, מנהל מחלקה, לא איזה גורו תמהוני...). ונותרו צלקות. בדיוק כפי שאת מתארת, כמו דקירות מחט.
אצלה זה בפנים, לא בגוף, ויש לה המון כאלה. וגם אצלנו זה כבר שנים.
רופא עור (אחר) שהתייעצתי איתו אמר שאין מה לעשות. כשתגדל, תוכל לעשות איזשהו פילינג כימי קל, שיעלים אותן.
בקיצור, את לפחות עשית את זה בחינם...
º
הו, אני חשה הקלה מידית וכמובן לא על חשבונכן!
20/11/14 20:59
48צפיות
שאלת משכנתא
20/11/14 08:36
208צפיות
אני קוראת די סמויה פה , ומאד אוהבת לקרוא אתכן ,לכן אתן המקום הראשון איתו חשבתי להתייעץ.....
אני רוצה לבדוק מחזור משכנתא , למה חשוב לשים לב?
והאם יש לכן בנק מומלץ?
אין בנק מומלץ
20/11/14 09:29
159צפיות
בנקים זה שוק.
למה חשוב לשים לב? לריבית, לעמלות פתיחת תיק, לנקודות היציאה, למסלולים השונים והמשמעויות שלהם. כדאי לשים לב שהיום הריבית במשק נמוכה במיוחד. הבנשים לא נוטים להציע משכנתאות בריבית קבועה כי היא יחסית גבוהה לריביות של המשכנתאות בריבית משתנה, אבל קיבוע הריבית על רמה נמוכה דווקא עכשיו, יכול להגן עליכם מפני שינויי ריבית עתידיים, למשל אם תהיה פתאום אינפלציה משמעותית שגוררת העלאות ריבית.
לבנקים למשכנתאות יש היום אתרים שמסבירים על משכנתאות מסוגים שונים (מקובל היום לקחת מסלולי משכנתא מעורבים) אז פשוט להתחיל מלקרוא. אני מכירה את האתר של "לאומי למשכנתאות" והם עושים עבודה לא רעה, כולל מחשבונים.
אבל הכי חשוב לא להישאר בבנק אחד, לעשות סדר שוק ולשמוע איזה ריביות מציעים לכם. במשכנתא, כשמדובר על סכומים גבוהים בטירוף, כל רבע וחצי אחוז הם בעלי משמעות של אלפי שקלים ואפילו עשרות אלפים לאורך שנים. לחזור לבנק ולומר שקיבלתם הצעה אחרת טובה יותר בבנק אחר וללחוץ עליהם. הם ינסו לספר לכם שאי אפשר וכל מיני עניינים אחרים - זה לא נכון. לא לפחד לנהל מו"מ קשוח או לגייס מישהו שיכול לעזור לכם בזה (יועץ משכנתא בעבור שכ"ט או בן משפחה שיודע לעשות את זה).
אנחנו עשינו את זה בעזרת חברת יעוץ
20/11/14 09:56
156צפיות
האמת שיש היום כל כך הרבה מוצרי משכנתא שאין לי מושג איך מתחילים בכלל לעשות את זה לבד.
גם אחרי שכר הטרחה שלהם (שגם עליו אפשר ורצוי להתמקח) חסכו לנו המון כסף.
º
ממליצה לך על פורום יעוץ משכנתאות
23/11/14 12:01
12צפיות
האם מישהי מצליחה "לנצח את השיטה"?
16/11/14 22:40
966צפיות
שלום,
חדשה פה. עד עכשיו קוראת סמויה בלבד ונהנת תמיד מחוכמת השותפות בפורום.
בהמשך לדיון שהיה פה לפני כמה ימים על "אין לי אוויר"
מזדהה מאוד עם התחושה. אני עובדת במשרה מלאה ואם ל 3 (בנות/בני 7.5,5.5,1.8)
נשואה לבעל שמאוד חולק במטלות ובטיפול בילדים, אבל עדיין התחושה שכל הפרטים הקטנים עליי והעומס גדול מאוד.
ראיתי עכשיו בפרק הראשון של מחוברים +  את ליאור דיין שרושם על פתקי ממוס צהובים מטלות וחשבתי שאם אני אכתוב את כל עשרות המשימות היומיות שלי 
(בעבודה ובבית) על פתקים, אצטרך קיר מלא...
 אני כל הזמן מרגישה שהילדים לא מקבלים את מה שהם צריכים ממני כאימא בהיבט של סבלנות, זמן פנוי אליהם, לשבת על שיעורים עם הגדולה וכו'. מעבר לכל העצות של לקחת עזרה בתשלום (מה שאני ממש לא עושה מספיק וחייבת להתחיל בכך),נראה לי שבעולם אידאלי היתי עובדת משהו כמו 60% משרה  וזה היה פותר  חלק גדול מהתיסכול וחוסר האושר שלי מהמצב הנוכחי אבל וזה אבל גדול, אני עובדת במשרה שדי מביאה לידי ביטוי את כישוריי והשכלתי (תואר שני) ,מתוגמלת (כ 12,00 נטו בחודש) ורוב הזמן הולכת לעבודה בשמחה (למרות שאני לא עושה משהו "משמעותי" מבחינה ערכית בעיניי או עוסקת באיזה עבודה ששיש לי "תשוקה " אליה).
כמבחינה כלכלית אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותרמשפחה המשכורת שלי משמעותית ואי אפשר לוותר עליה.
נניח שאני מוכנה לשלם מחיר כלכלי ולרדת באחוז המשרה , זה לא אפשרי במקום עבודתי וממה שאני יודעת משרות חלקיות יש מעט וכמעט  תמיד רק במזכירות או שירות לקוחות  ואז הירידה הכלכלית חדה מידי וגם כנראה שלאורך זמן אשתעמם.
מעניין אותי לדעת האם יש מישהי שניצחה את השיטה? שיש לה עבודה מעניינת ומתגמלת באופן יחסי לשעות העבודה שלה ושהיא במשרה חלקית?
האם יש מקצועות כאלו שיש בהם עבודה זמינה במשרות חלקיות? 
 
אני יכולה רק להזדהות
17/11/14 08:55
416צפיות
היום כבר עם ארבעה אבל גם שהיו שלושה, הרגשתי חנוכה. בן זוג מאוד שותף, ישנה עזרה בבית, עובדת 90% משרה.  ההחלטה שלי זה לאחר חופשת לידה לרדת באחוזי משרה, מכווה שזה יהיה אפשרי מבחינת המעסיקים שלי. למרות שזה ויתור על חלק מההכנסה. להבדיל ממך העבודה שלי זאת לא פסגת השאיפות שלי, נחמד לי מבחינה מקצועית ואישית אבל לא מעבר לזה. ועוד דבר, מצאתי שעזרה נוספת בתשלום לפיטורים של הילדה לחוגים מאוד מקל עלי ועל הבן זוג, אז הגדולה הולכת לבד לחוגים והשניה מקבלת לווי ע״י תיכוניסטית/סטודנטית ואני רק אוספת אותן הביתה. ובגדול אני מאוד מזדהה כל עוד הילדים קטנים עד גיל 5 בערך זה חונק.
אני חושבת שיותר משתלם וקל
17/11/14 09:37
416צפיות
לשלם לעזרה בתשלום, בנושאים שאינם בנפשך. כלומר, להשאיר לעצמך
את מה שחשוב לך (נניח, עזרה בשיעורי בית וזמן עם הילדים)
ולשלם על דברים אחרים, כמו כביסה, נקיון הבית או בישול.
מבחינה כלכלית זה יוצא הרבה הרבה יותר משתלם במשכורות כמו שלך.
ברוב המקצועות אכן לא קל למצוא עבודה במשרה חלקית, וגם אם מוצאים
זה עלול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה במסלול המקצועי בהמשך.
אני לגמרי מזדהה עם הרצון לעבוד 60% משרה (כמעט כולם היו רוצים לעבוד
פחות, לא?), אבל אני חושבת שצריך להיות ריאליים, ואם המשכורת
הזאת חשובה למשפחה ואת גם נהנית מהעבודה, עדיף להוריד מזמן העבודה
שלך בבית ולא מזמן העבודה שלך בעבודה.
לכאורה אני ניצחתי ועדיין אין לי אוויר
17/11/14 09:43
632צפיות
כך שאני לא בטוחה כלל שניצחתי במשהו 
אני עובדת ב-3/4 משרה גמישה למדי, בעבודה שמתאימה לי מאוד ומעניינת אותי ובמידה רבה גם משמעותית בעיני. התגמול יחסית להקף השעות הוא הוגן (אך רחוק מה-12 נטו שלך...). כל חברותיי העובדות טוענות שפיצחתי את השיטה
ועדיין אני מגיעה כל יום לשעות הערב עם הלשון בחוץ, ועדיין אחהצ אני קורסת מול שלל המשימות הקטנות והמטלות האינסופיות ומתקשה למצוא זמן לדברים שלי ולצרכי הילדים. אני מניחה שזה לא קשור להקף ואופי המשרה שלי אלא לדרך ההתמודדות שלי עם העולם. 
נסי במשך חודש לעבוד משרה מלאה (45 שעות שבועיות)
17/11/14 12:58
505צפיות
ואז תחזרי ל-3/4. תאמיני לי - לא רק אוויר, רוח במפרסים את תרגישי.
ואחרי עוד חודשיים במשרה מצומצמת תחזרי להרגיש חנוקה ולא תאמיני שמתישהו דחסת 45 שעות עבודה+בית+ילדים בשבוע.
הייתי שם
17/11/14 13:29
462צפיות
אמנם לא 45 שעות שבועיות אלא 42.5. וכשעברתי לסוג המשרה הזה בהחלט הורגש שהתפנה לי זמן, ועדיין אני חשה כך. תחושת הלו"ז המרווח לא התעמעמה. אני חיה יחסית לחברותיי ברווחה מבחינת זמנים. את מלאכות הבית אני מסיימת לפני ההשכבה (מה שאומר שאחרי ההשכבה אין לי כביסות או כלים, או מחברות לעטוף או כל שטות מיותרת דומה), יש לי כל יום חצי שעה לעצמי לפני איסוף הילדים שאני מעבירה עם קפה וספר במרפסת. אני יודעת שיש לי חברות שמוכנות להרוג אותי בשביל לזכות בחצי שעה עם ספר לפני איסופי האחהצ. אבל למרות איכות החיים שלי ולמרות שהעבודה שלי מעניינת ונחשבת ומהנה, אני עדיין בתחושת חוסר אוויר -לכן כתבתי שזו כנראה הדרך בה אני חווה את העולם או שנחכה שהקטן יחצה את סף הפעוטות והדברים יראו לי אחרת.
 
אני כמוך.
17/11/14 15:08
373צפיות
ללא ספק ניצחתי את השיטה. עובדת בגמישות מלאה + ילדים גדולים (ו' ו-ג'). עדיין, בחלק מהימים אין לי אוויר, אבל זה רק בגלל אופי המטלות שיש לי באותם ימים פלוס העובדה שכנראה יש לי הפרעת קשב.
יש תכונת "התנפחות"
18/11/14 11:16
310צפיות
היתה לפני כמה שנים תקופה שבה הייתי מובטלת. ויומי, למרבה הפלא, היה מלא וגדוש בשלל עיסוקים וסידורים. הרגשתי עסוקה מאוד, ולא הבנתי איך עבודה יכולה להיכנס בכל זה.
אני מבחינתי ניצחתי את השיטה
17/11/14 10:40
499צפיות
יש לי עסק נחמד שמעסיק אותי מספיק גם אם לא מאוד מאתגר אותי, ובעיקר מאפשר לי להיות זמינה ופנויה לילדים בצהריים.
נכון שאני כל הזמן במוד עבודה - כלומר, אחרי שהם הולכים לישון אני יושבת עוד שעתיים שלוש לעבודת מחשב, ואם יש טלפון באמצע הצהריים אני מתפנה והילדים שלי משתתקים, ואם יש קרייסיס באחת הדירות אני הולכת לטפל בזה גם בשבת או באמצע הלילה.  מצד שני, אני מאוד משתדלת להיות כמה שיותר מרוכזת ובתוך מה שאנחנו עושים.  ולחוות את הזמן ב 100% גם אין לנו 100% מהזמן ביחד.
חייבת להודות שהשנים הראשונות של הגירושין היו קשות - לקח לי הרבה זמן להשתלט על הלוגיסטיקה של שני ילדים קטנים-עסק בצמיחה-בית-יציאות לדייטים-וחיים בכלל.  ריפדתי את עצמי בהרבה עזרה בתשלום כי אני לא טובה בלבקש עזרה ולא רציתי להיות "חייבת".  
היום, הרבה יותר קל לי, כי הילדים יכולים ללכת ולבוא לבד ויש להם פלאפונים ואם אני נתקעת אני יכולה להתקשר אליהם ולהגיד להם ללכת לבד הביתה ולחמם לעצמם משהו עד שאני חוזרת.  זה לא קורה הרבה, אבל הידיעה שאני יכולה לעשות את זה שחררה לי הרבה מאוד לחץ ותחושה של "לשון בחוץ".  אני חושבת שגם באופן יחסי יש לנו פחות חוגים ומשימות כך ששאחרי הצהריים שלנו לא מלווים בהרבה ריצות (ישחוג אחד בבית, חוג אחג בביה"ס מיד אחרי שעות הלימוד, וחוג אחד שאליו נוסעים פעם בשבוע).
בסופו של דבר תחושת ה"ניצחון" בעיני, היא שילוב של הלוגיסטיקה, עם ההוויה בתוך החוויה.   
אין כאן שיטה שצריך לנצח
17/11/14 12:51
612צפיות
יש כמה שנים קשות שצריך לעבור, ואחר כך הילדים גדלים קצת ומפסיקים להרגיש חנוקים.
אם תעזבי את העבודה המעניינת והמתגמלת ותחפשי עבודה במשרה חלקית, רוב הסיכויים שתוך 5 שנים, כשהעומס בבית ירד, תמצאי את עצמך במשרה לא מתגמלת ולא מעניינת ועם קושי גדול למצוא עבודה חדשה טובה יותר.
 
וגם - לא כל הפרטים הקטנים צריכים להיות עלייך. את צריכה לעבור שינוי מחשבתי. תבחרי חלק מהמטלות, תעבירי אחריות מלאה לבעלך שחולק במטלות, ותשכחי מהן. את לא צריכה להיות אחראית למטלות שבאחריות בעלך.
ילדים גדולים - הרבה פחות עומס וגם הרבה פחות אשמה...
17/11/14 13:15
364צפיות
פחות אשמה = יותר אוויר... לא להאמין כמה אוויר האשמה הזאת לוקחת... (או שאולי רק אצלי זה ככה?)
º
17/11/14 13:58
26צפיות
º
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/11/14 20:38
23צפיות
º
העולם נראה אחרת לגמרי עם כשהילדים גדולים
17/11/14 20:40
75צפיות
גם לדעתי זה גילאי הילדים שלך יותר מכל דבר אחר
17/11/14 14:08
440צפיות
ולאור הענין שלך בעבודה + רמת הרווחיות שלה נשמע לי ממש טעות לוותר עליה.
אני ניצחתי את השיטה במידה רבה, אבל זה לא יעזור לך בכלל, זה לא סיפור שאפשר ללמוד ממנו הרבה. אבל ילדים גדולים זה עולם אחר. אני מסתכלת עכשיו על נשים שהגדולים שלהם קטנים ולא מבינה איך שרדתי...
(הדבר שהכי מחיש את ההבדל הוא שלפני פחות משבועיים באמצע הלילה האיש השאיר פתק לילדים ונסענו לחדר לידה... כשאפשר לעשות דברים כאלה יש אויר... אז יקח כמה שנשנגיע לזה שוב, אבל כבר טעמנו מזה, ואנחנו יודעים שזה יהיה. אז זה גם סוג של אויר)
במקרה שלך
17/11/14 16:18
325צפיות
וכנראה גם אצלי זה עניין יותר קצר, כי ברגע שיש אחים יותר גדולים יותר קל ההתנהלות עם הקטנים, לצורך הדוגמא, הייתי במקלחת והקטנה התחילה לבכות, לפני 9 שנים עם בכורתי או עם השניה כנראה שהייתי מזדרזת לסיים/יוצאת לפני המקח, הפעם הגדולה פשוט הרימה אותה והייתה איתה ואני סיימתי להתקלח בלי לחץ התלבשתי ואז לקחתי את הקטנה להנקה.  אבל זה באמת פרו ולגינה שיש לי שתי ילדות שמוכנות ורוצות לשמור על האחים הקטנים, אני בונה על זה שבעוד שנה כבר נוכל לצאת בערב בלי צורך הבייבי סיטר מבחוץ.
אני ניצחתי את השיטה
17/11/14 14:47
597צפיות
התגרשתי.
 
עכשיו יש לי יומיים בשבוע שבהם אני יכולה לעבוד עד שעות מאוחרות (ואחר כך עוד לצאת לבלות). וכל סופשבוע שני שבו יש לי זמן לעצמי (או להשלים עבודה).
 
לא עומס הזמן וחוסר האוויר היו סיבות לגירושים, אבל ההקלה בעומס הזה היתה אחת התוצאות המבורכות של הגירושים. הרבה יותר קל להיות סבלניים לילדים כשיש יותר אוויר.
 
אז אני לא מייעצת להתגרש, אבל אולי כן לחשוב האם אפשר להכניס ללו"ז השבועי ימים קבועים שבהם את משוחררת עד הערב, ויכולה לעבוד שעות ארוכות/להשלים מטלות/לעשות משהו שעושה לך כיף, ובימים אחרים להגיע מוקדם יותר להיות עם הילדים, ולבלות איתם זמן נטו, בלי שיש לך מטלות על הראש.
 
 
º
באותה נימה:לא התחתנתי
18/11/14 08:28
110צפיות
If you can't beat them, join them
17/11/14 16:04
391צפיות
אני לא מנסה לנצח את השיטה, אני פשוט מורידה ציפיות.
ההכנסה שאת מספרת עליה נשמעת לי אחלה, אבל קשה מנתון יחיד לומר מה המשמעות שלה ואין לי שום עניין להיכנס לך לכיס ולהבין מה עם הכנסת בן הזוג וההוצאות וכו'. נניח שתישארי על אותה רמת שכר עקרונית, הרי ש- 60% משרה משמעם הכנסה של 7200 ש"ח, האם זה מתאים למערך ההכנסות הכללי של הבית למול ההוצאות הקבועות? האם מעבר שלך למשרה חלקית יביא לחסכון בהוצאות המשתנות? האם זה יתאזן?
עדיין, אני לא רואה את עצמי רצה דווקא להוריד אחוזי משרה כדי לשפר את המצב. האם זו באמת הדרך היחידה להכניס אוויר לריאות?
הייתי יושבת ועושה שתי רשימות:
1. סדרי עדיפויות - מה הכי חשוב לי? וכן, אני יודעת שבגדול תמיד הילדים בראש, אבל איך דואגים לילדים הללו יכול לקבל צורות שונות.
2. כן - לגמרי פורטת פעם אחת את כל המטלות והמשימות שיש לכם בחיים לכדי רשימה ומפרקת אותן למשימות שהן עבודה/בית/ילדים ובוחנת איך באמת החלוקה מתקיימת? האם בלי שהרגשתם אחד מכם בכל זאת נושא יותר בנטל? איזה מהמשימות זה עקרוני שאת תעשי ואיזה משימות עקרוני שהוא יעשה ומה אפשר להעביר מאחד לשני ובקלילות לייצר הקלה? אנחנו למשל במגמה כרגע להעביר אלי משימות מסויימות שהמון שנים היו שלו, כי אני המשתמשת העיקרית במכונית היחידה. ומה בכל זאת אפשר להעביר למיקור חוץ? אם נניח יותר חשוב לך לעזור לילדים והתקציב מאפשר, מה לגבי לקבוע יום קבוע שבו מזמינים אוכל ממבשלת? או לקחת מנקה לפעמיים בשבוע למן קצר במקום פעם אחת לזמן ארוך כדי לייצר סוג אחר של דינמיקה של הסדר?
3. הגדירי ציפיות - איפה לא אכפת לך שלא יהיה מושלם? לאיזה רמה של הישגים את מצפה מעצמך? מה יקרה אם לא תשיגי את זה? איך זה ישפיע עלייך? יש אנשים למשל שבית מבולגן גומר להם את האוויר, הם לא יכולים לוותר בגזרה הזאת, ויש כמוני שבית מסודר זה נחמד להם אבל לא יהרג ובל יעבור, כך בעוד תחומים. אני אפילו ויתרתי על להיות אם השנה, יש דברים שקשורים בחינוך הילדות שלא באים לי טוב, אז אני משאירה אותם לאנשים אחרים (למשל גינות שעשועים ). במקום אני משקיעה בתחומים אחרים.
ניצחתי את השיטה בדרך הקשה
17/11/14 20:22
461צפיות
בעקבות חופשת מחלה ארוכה וטיפול שעברתי.
כשחזרתי לעבוד הורדתי משרה אבל לא ל-60% כמו שאת כותבת, הייתי חייבת להיות פיירית כלפי מקום העבודה שלי.היום אני כבר במשרה מלאה שוב. חלוקת בוקר תמיד היתה שלו ונשארה שלו, למדתי שלצאת מוקדם לעבודה ולחזור מוקדם יכול לתת לי המון אויר, וזה בהחלט עוזר. את כל הסידורים ועבודות הבית שאני צריכה אני עושה לפני האיסופים.
אחה"צים שלי כמעט תמיד לבד וגם כשהאיש נמצא האחריות על שיעורי בית, חוגים וחברים היא עלי בלבד. אם אנחנו ביום בית הוא כמובן עוזר.
נוח לי עם התפקיד הזה, יודעת שאוטוטו יפטרו אותי (הילדים כמובן) ואז יהיה בטוח יותר קל, כמה שנים קצת יותר קשות אבל שוות את זה. מעדיפה שזה באחריותי.
גם לי היתה תקופה שחשבתי על משרה חלקית אבל עם המשכורת שלי וגם עם התפקיד שלי לא רואה איך אני יכולה להרשות לעצמי את זה אז ויתרתי.
לומר שאני לא מרגישה לפעמים שאין לי אויר ושאין לי זמן לכלום ברור, אבל הרבה פחות מפעם.
יודעת לוותר לעצמי, לא לדרוש יותר מימה שאני מסוגלת לעשות, הבית לא מתוקתק כמו שהייתי רוצה שיהיה, לא צריך שהכל יהיה מושלם, צריך להיות מאושרים.
ולסיום רשימת משימות- כשיש לי הרבה משימות אני באמת כותבת אותן בפנקס וכל יום רושמת איזה מטלות אני אעשה היום. משתדלת לעמוד ביעדים שקבעתי, לא תמיד מצליח אבל כשמחלקים מטלות על כמה ימים זה בהחלט עוזר.
הנושא הקריטי באמת, גם לדעתי, הוא גיל הילדים. יש לי ילדים
17/11/14 21:13
348צפיות
בגיל די דומה לשלך (10, 7 ו-1.8). אין אפס, ילד בן 1.8 זה חתיכת גוזל זמן ואוויר, ומרדף בלתי פוסק. לדעתי כשהילדים מגיעים לגיל 3-4, מתחילים להיות יותר וורבאליים, עצמאיים וגם ללכת לחברים פה ושם, האוויר חוזר. עוד שנה שנתיים תראי שגם תוכלי לשחרר קצת את הילדים היותר גדולים - אצלי בן ה-10 לוקח את בן ה-7 לחוגים ולחברים, כשזה פה בשכונה וזה די מקל. 
אני מבינה מאוד את התחושה שלך, של לרצות לעבוד פחות שעות גם אם להרוויח פחות, אני גם נמצאת באותו מצב - עובדת שעות רבות, מתוגמלת יפה, ואין לי שום סיכוי למשרה חלקית. ואני גם משוועת לזמן פנוי, אבל יודעת שיהיה יותר קל כשהקטנצ'יק יגדל (כבר הייתי שם עם הגדולים יותר). בנוסף לזה, ראיתי מה קרה לחברה שעבדה תיאורטית חצי משרה, אך בפועל תמיד השעות התמשכו, תמיד היא הרגישה שלא מעריכים אותה מספיק, שהיא הולכת כשהכל עוד קורה... בקיצור זה לא כל כך פשוט. 
אני כן יכולה להציע לך לבדוק עד כמה אפשר להוציא מטלות מעצבנות החוצה. למשל אצלנו, יש ים מטלות גם עם עזרה חיצונית, אבל עדיין יש מטפלת פעמיים בשבוע שמורידה לנו מהראש קניות קטנות, בישול וקיפול כביסה (בנוסף לאיסוף הילד מהגן והשגחה גם על הגדולים יותר), יש מנקה, עושים מה שאפשר כדי להקל על עצמנו ולא להרגיש שכל הזמן רק רודפים אחרי מטלות הבית (ושוב - גם עם כל זה, התחושה היא שהעבודה בבית אף פעם לא נגמרת... כמו שהגדירו כאן, שלסדר בית עם ילדים זה לתלות כביסה בגשם). 
תודה לכולכן על התגובות
17/11/14 22:19
311צפיות
ברור לי שאני לא באמת הולכת לעזוב את העבודה אבל שאני צריכה לשנות משהו במצב הקים.
אז תודה על העצות. אתחיל באמת לקחת עזרה בתחומים שונים ולחשוב מחדש על סדר העדיפויות וחלוקת המטלות כדי לנשום יותר.
 
טוב, למעשה אני
17/11/14 22:38
744צפיות
אבל זה סיפור אחר, תחום אחר, ולא יודעת כמה אפשר ללמוד מזה על אחרים.
עבדתי עד השנה בשני חצאי משרה, שניהם בתחום החינוך. ואז פוטרתי ממחצית אחת (מסיבות מנהלתיות, לא משהו שאומר שאני עובדת גרוע או משהו), ונשארתי עם החצי השני, הנישתי יותר, שהוא במפתיע גם רווחי מאוד (ההפתעה היא ביחס לזה שמדובר בתחום החינוך, וביחס לחצי משרה). החלטתי לא לחפש משהו תחליפי למחצית האחרת, אלא פשוט לנשום אוויר בבית. אין ספק שדברים "עובדים" יותר טוב בצורה הזאת בבית.
 
מצד שני, יש גם מחירים. וזה מה שצריך להבין - שלא מדובר על "לנצח את השיטה", אלא על מחירים לבחירות. דוגמה: מי שנוכח במשרד חצי מהימים, באמת נוכח פחות. מי שמגיע כל יום, אבל לפחות שעות, מבזבז הרבה זמן על נסיעות. זה בנוגע ל"נראות" בעבודה. והיא חלה גם על מי שמצליח להמיר יום או יומיים במשרד בעבודה מהבית. גם בהנחה שמכירים ומוקירים את עבודתך, עבודה בהיקף משרה קטן יותר יכולה להגביל את הקידום שלך, את מספר הפרוייקטים שתקבלי תחת חסותך, או לחלופין - לגרום לכך שתעשי אותה כמות עבודה, באותה כמות שעות למעשה, אבל במשכורת נמוכה יותר. קורה הרבה.
 
בנוגע לנושא גיל הילדים, אני חייבת לסייג שזה לא בהכרח ככה. כלומר אל תעצרי את עצמך ותחכי בכיליון עיניים לזה שיגדלו. יש דברים שיותר קלים כשהילדים גדלים, אבל יש דברים שלא. עכשיו למשל הקטנה שלי בת תשע וחצי, והגדולים מאוד עסוקים לאורך כל היום. מה שיוצא זה שאני די צמודה ללו"זים שלה. היא נמצאת בהרבה יותר חוגים, זקוקה להרבה יותר הסעות. ואני צריכה להיות יותר פעמים מוקדם בבית, כי היא עוד לא ממש יכולה להיות לבד, אבל כבר גדולה בשביל בייביסיטר. וזה בלי להביא בחשבון תיזוזים בחסות בית הספר התיכון וצבא ההגנה לישראל, הסעות מתבגרים, אפיית עוגיות ומימון חיילים.
 
ועצות מעשיות - כמו שאמרו קודם. אם את מוכנה להוריד 40% מהמשכורת שלך, קחי את ה-40% הזה לאאוט-סורסינג של עבודות הבית וסידורים טכניים. לא הייתי ממירה מקצוע מספק שיש לך בו השכלה גבוהה, ניסיון, שמחה ומשכורת מכובדת, בהרפתקה אחרת (לחפש תחום עבודה, לעשות את ההסבה הנדרשת, לחפש עבודה, למצב את עצמך בעבודה) רק בשביל אופציית המשרה החלקית. וכן ללמוד לתחום את תחומי האחריות - לא לערבב עבודה ובית יחד, אלא לדאוג לכל חזית בנפרד. בנוגע לילדים - להוריד כמה שיותר דברים מעיקים. גם אם אלה דברים שנראים חובה כמו חוגים. אפשר לתחום בחוג אחד לילד, ולמצוא את זה שאינו דורש הסעות מיוחדות. כנל עם ביקורים אצל חברים, וכל דבר אחר שמכביד
º
ודבל |כן לפסקה האחרונה
18/11/14 10:06
70צפיות
מסכימה ביותר עם הפיסקה האחרונה
18/11/14 23:44
356צפיות
בינתיים הטלתי השנה וטו על חוגים (חבל לטלטל תינוק קטן בכל הנסיעות) וזה בינתיים גורם להרבה פחות לחץ בלו"ז של אחה"צ.
אם פעם *אני* הייתי לחוצה שיסיימו שיעורים כי תיכף יש חוג (שאני משלמת עליו ולכן לא רוצה שיאחרו) - השנה אין את הלחץ.
לא פוסלת שבמחצית השניה כן ארשום מי מהם לחוג אבל גם לא סוף העולם אם שנה אחת לא הולכים.
 
פלגיה, מה את עושה בזמן הפנוי..?
אה, זו לא שאלה בכלל. חסר מה לעשות?
19/11/14 14:05
357צפיות
סידורים
מסיעה להמון חוגים
עושה עם הקטנה תרגילי עיניים (חצי שעה ביום. כל יום)
מסדרת את הבית
צובעת רהיטים
קוראת ספרים. אבל בעצם את זה תמיד עשיתי.
אופה עוגות לחיילים
עושה המו---ן כביסה.
 
אבל בכל פעם שאני חושבת "אוי, לא הכנתי שיעורים למחר" ואז קולטת שבעצם אין שיעורים ללמד מחר, אני נרגעת מחדש.
19/11/14 14:48
260צפיות
באיזו חצי משרה נשארת?
 
ומה זה תרגילי העיניים? להוריד משקפיים?
לא קשור
19/11/14 14:57
324צפיות
כלומר יש לה משקפיים, אבל רק כדי להרגיע את הלחץ של מאמץ העיניים. היא רואה מצוין. המטרה של התרגילים היא גם, ללמד אותה למקד אותן נכון, ובכך להפחית מאמץ. המטרה היא להרגיע כאבי ראש. אני לא יודעת מה הייתי עושה עם תרגילים כאלה אילו היו לי עוד 2-3 קטנים בסביבה בזמן הזה. אני מניחה שהייתי משלמת למישהו שיעשה אותם איתה. או לוקחת בייביסיטר לזמן הזה.
זה עוזר?
19/11/14 18:15
230צפיות
לי יש בעיות מיקוד ראיה, במשך תקופה לא ארוכה עשיתי תרגילים בעזרת תוכנת מחשב שהאורטופטיסטית נתנה לי. זה היה סבל גדול, וכשנכנסתי להריון (לפני כמעט 3 שנים) והייתי בתוך הבחילות והכאבים, הרגשתי שזה טו-מאץ' והפסקתי...
אני עוד לא יודעת
19/11/14 19:52
223צפיות
זה אמור לקחת עוד כמה חודשים עד שנוכל להסיק מסקנות.
או שהיה לוקח לכם זמן להיכנס לזה...
19/11/14 20:33
225צפיות
זה מה שקורה כאן עכשיו
אחרי לידה + חודש אירגון, אני מחכה. אצלנו המשקפיים העלימו את כאבי הראש, אז אין דחיפות.
גם אצלכם התרגילים הם מאורתופטיסטית?
21/11/14 15:15
83צפיות
מרגע לרגע נראה יותר ויותר ברור שאני צריכה למצוא לעצמי זמן להגרר לאחת כזאת.
כאבי ראש בלתי פוסקים זה כאן.
º
עשית לי חשק לצבוע רהיטים
23/11/14 04:59
9צפיות
הדרך שלי היתה לנסות לשבור את המעגל
18/11/14 12:43
419צפיות
ילדתי לראשונה בגיל 32, ובשלב הזה כבר היתי במקום יחסית מבוסס בקריירה. לא הרגשתי ככה, אבל זה פאק שלי:
לקח לי עוד כשנה אחרי הלידה להכיר בכך שאין מה לעשות, אני תמיד ארגיש כאילו לא משנה מה אני אעשה, אני לא ארגיש שיש לי קריירה "בטוחה", שיש לי "מקצוע".
בכל אופן, עבדתי בעבודה מאוד תובענית מבחינת השעות (עבדתי תשע עד חמש וחצי, ומשמונה בערב אל תוך הלילה), ובחברה שעיקמה מאוד את האף שאני לא עובדת את השעות הללו במשרד. היה שם מאוד מקובל לטחון אל תוך הלילה, ולי זה כמובן לא התאים.
הרגשתי גם שאני לא רואה מספיק את הילד שלי, ועוד הייתי באמצע לימודים, ככה שהשמיכה הרגישה קצרה מדי מכל כיוון.
עזבתי את העבודה כדי לסיים את הלימודים, סיימתי אותם, התחלתי לחפש עבודה אחרת, והיה ברור שזה הולך להיות דומה גם בחברות אחרות.
אולי לא עד כדי כך תובעני (אולי, תמיד בראיונות מבטיחים יותר איזון. זו ההבטחה הראשונה להתעופף מהחלון), אבל במינימום תשע עד שש, ועוד לפחות שעה וחצי במצטבר בנסיעות.
ומכיוון שידעתי שאני רוצה עוד ילד בעתיד הקרוב, היה גם ברור שאין מה לדבר על להתקדם בתפקיד החדש, מה שאומר למצוא את עצמי שלוש שנים קדימה בדיוק באותו מצב - רק שלוש שנים מבוגרת יותר.
 
אז הלכתי להקים עסק.
מצד אחד, זה לא פתרון גורף, כי למשך זמן ארוך מאוד זה דורש הרבה השקעה (בעיקר בכך שאני לא מכניסה משכורת), ואין וודאות שזה יצליח.
מצד שני, אני רואה את הילדים שלי, ואנחנו כזוג מאפשרים נוכחות הורית בבית לא רק החל מהשעה שבע בערב.
אני *רוצה* להיות עם הילדים שלי כשהם קטנים. אני לא רוצה לחכות שהם יגדלו. אני לא רוצה לחכות שזמן יעבור. כדי שאני אוכל לפתח את העסק יש לנו עזרה, וזה כולל הרבה תמרונים סביב הילדים, וזה לא אידאלי וכו' כו'.
והחשבון שלי אומר ככה:
אם העסק מגיע לשלב שהוא מצליח מספיק בשביל להחליף עבודה במשרה מלאה - אחלה.
אם העסק מגיע לשלב שהוא מצליח מספיק בשביל להחליף עבוה בחצי משרה - גם אחלה, אבל אז עוצרים ובוחנים מה עושים מפה.
אם העסק לא מגיע לשלב שהוא מספיק רווחי (אחרי שבאמת ניסיתי כל מה שרק אפשר) - אז לפחות מה שקרה בזמן הזה הוא שצברתי ידע, יכולות, נסיון וכ'ו כו' - ואני לפחות אוכל למצוא את מקומי מחדש בשוק התעסוקה.
 
החסרון בפתרון הזה, הוא שגם ככה, אל באמת מרגישים שיש אוויר, כי אין תחימה טובה וגבולות.
ובנוסף, זה אומר שבמקום להסתמך בשנים האלו על ידע וכישורים שצברתי עד אותו שלב בקריירה, אני בעצם דרך קבע נאלצת לחדד וליצור כישורים חדשים. זה טוב, אבל אני מוצאת את זה גם לא פשוט.
 
"לנצח את השיטה" זה לא אותו הדבר כמו "לקבל אוויר"
18/11/14 18:43
413צפיות
לדעתי ה-"אין לי אוויר" הוא יותר מצב פנימי. כמו ראית, גם נשים שמעידות על עצמן שהן ניצחו את השיטה, לפעמים מרגישות שאין להן אוויר. לי אישית לא היה אוויר כל עוד היו לי ילדים בני מתחת ל 4-5  ואני חושבת שהרבה נשים עם ילדים קטנים מרגישות כך, אפילו אם הן לא עובדות מחוץ לבית בכלל. זה קשור לנטל האחריות המאוד גדולה שנלווית לילדים קטנים, שהיא באמת 24/7 נונן סטופ, והיא מרוקנת מאוויר. עם ילדים בוגרים יותר יש פרקי זמן הולכים וגדלים שהחיים שלהם מתנהלים בנפרד לגמרי ממך, וזה משחרר לחזור לנשום אוויר.
 
"לנצח את השיטה" לעומת זאת, או "לצאת מהמטריקס" כמו לפעמים אומרים - אם אני מבינה נכון, זה לשבור את המעגל האופייני והשוחק של העובד השכיר בימינו, שכבול לשעות נוכחות קשיחות במקום עבודתו במשך רוב שעות היום, בתוספת מלבבת של שעת פקקים הלוך וחזור. מרגישים את זה באופן חריף במיוחד עם בוא הילדים, שגוזלים ממך גם את מעט האדונות על הזמן שלך שנשארת אחרי שעות העבודה , אבל לאנשים שהם free spirit באופיים זה מציק גם בלי קשר לילדים לדעתי. 
 
לאורך השנים הגעתי למסקנה שלנצח את השיטה תמיד יהיה כרוך בנכונות לנטילת סיכונים. אפשר להפוך משכיר לעצמאי (עשיתי את זה תקופה מסויימת, ואני עדיין עושה). אפשר לעבור לנישה יותר גמישה שקיימת במקצוע שלך: למשל אני, שעוסקת בפיתוח תוכנה למובייל, עברתי מלעבוד בחברות גדולות-מבוססות-מרובעות לעבודה בעיקר בסטארטאפים, שם קיימת הרבה יותר גמישות לדרישות כמו לעבוד מהבית 2-3 ימים בשבוע או כל מיני צורות העסקה יצירתיות כאלה ואחרות. אבל כך או כך זה כרוך בסיכונים. להיות עצמאי זה הרבה סיכונים, אין צורך להסביר יותר מדי. לעבוד בסטארטאפים זה גם סיכון גדול יותר, כי הם נוטים לא להצליח לגייס את סיבוב ההשקעה הבא ולהסגר . לבוא לדרוש לעצמך את אותה צורת עבודה "יצירתית" זה סיכון בפני עצמו: ייתכן ולא יסכימו ותצטרכי לממש את האיום וללכת. חוץ מזה, בדרך כלל כאשר את באה בדרישה יוצאת דופן שכזאת, זה מבוסס על בטחון מסויים בזה שאת מספיק טובה כדי שיהיה שווה להם בכל זאת להשאיר אותך אפילו שהם לא מתלהבים מהרעיון. לקחת את הסיכון שתיעני בשלילה, ואת לא כזאת שווה כמו שחשבת, זה גם דורש אומץ...
 
אני לא יודעת האם ניצחתי את השיטה או לא, כי איכשהו אני לא חושבת שמונחים הללו, אבל נכון להיום אני 50% משרה שכירה (מגיעה למשרד פעמיים בשבוע) ו50% עצמאית (עובדת על פרוייקטים בפרילנס כשיש, או עובדת על דברים שלי בזמנים המתים שאין פרוייקטים). בעקרון גם בתחום העיסוק שלי, ברמת הנסיון וההשכלה שלי אין ממש חצאי משרות (יש משרות חלקיות לסטודנטים, אבל לא משרות של מפתח בכיר). אני לא "מצאתי" עבודה בחצי משרה, אם הייתי מחפשת אז כמובן שלא הייתי מוצאת. אלא פשוט אחרי כמה חודשי עבודה במשרה מלאה (כדי שתהיה להם הזדמנות להווכח כמה אני תותחית על ) הצבתי את זה כתנאי להשארותי. בקיצור, לנצח את השיטה מבחינתי זה ללמוד לא לפחד לקרוא תיגר על השיטה.
מה שחשוב אבל להבין שהסיכונים לפעמים מתממשים, ואין הבטחות להצלחה. לפעמים מסרבים לדרישות החצופות שלך, לפעמים סטארטאפים נסגרים, לפעמים אין פרוייקטים תקופוה מסויימת, לפעמים האפליקצות שלי שאני מוציאה לא מצליחות. אז אם לא נהנים מהדרך אין טעם לעשות את זה. אם היה חשוב לי דווקא הבטחון, המסגרת הקבועה - הייתי ממשיכה לעבוד בחברות הייטק גדולות ומשעממות , וממירה חלק מהשכר בהרבה עזרה חיצונית כמו שיעצו לך כאן. אם לא הייתי אוהבת להיות עצמאית (עם כל האתגרים שזה כרוך בהם) לא הייתי עושה את זה. אם לא הייתי נהנהית תיצור את האפליקציות העצמאיות שלי - לא הייתי עושה את זה. אם לא הייתי אוהבת לעבוד בסטארטפים, עם האווירה הייחודית של יצירה ראשונית: לא הייתי עושה את זה. כאמור, זה כרוך בהרבה מדי סיכונים, ואם לא נהנים מהדרך עצמה, אז זה באמת מיותר.  
 
 
מענין איך ניסוח השאלה משפיע
23/11/14 04:55
77צפיות
נשמע שכולן ניצחו את השיטה ולכולן אין אויר?
"האם הצלחת לנצח את השיטה?" - שאלה שמעודדת הסתכלות חיובית של הקונסטלציה שהשגת (/ הרכבת / בחרת) וטפיחה עצמית על השכם.
"איך מוצאים אויר?" - שאלה שמזמינה הזדהות וקיטורים.
 
אז מצאתי דרך שאני מצליחה (בינתיים) להתמיד בה, יש תקופות נאחס שבהן ההתמדה הזו היא יותר השרדות בעינויים, ותקופות בהן אני מסופקת. אני במקצוע שמאפשר טכנית עבודה מכל מקום בכל שעה, וכרגע ממוזלת לעבוד בחברה שגם מרשה את זה. הקטנה שלי מתחת לגיל שהוזכר כאן ככזה שבו מתחילים לנשום. היא כמעט בוודאות תמשיך לספק לנו התמודדויות גם כשתעבור את הגיל הזה, אבל רוב הזמן יש לי אויר. השיטה שלי היא לעצור לפני שמספר הילדים עובר את מספר ההורים, כי אז זה לא כוחות.
 
שאלת הורמונים ומצב רוח
17/11/14 22:51
572צפיות
אני קוראת לפעמים נשים שמספרות על גלולות שהפסיקו לקחת כי הן השפיעו על מצב הרוח שלהן, ותוהה: איך הן יודעות? אולי אשה שבכללי היא מופת לרוגע וחיה בהרמוניה עם עצמה ועם משפחתה והסביבה, יכולה לזהות שהשינוי הוא בגלל הגלולה. אבל מי שמתעצבנת על דברים בשוטף, שהחיים שלה לחוצים לפעמים, שהבעל/הילדים עולים על העצבים לפעמים, איך היא מזהה שהפעם זה לא הרגיל אלא הגלולות?
בשבוע שלא
18/11/14 07:52
285צפיות
לוקחים, מרגישים אחרת:) אני לא הייתי עצבנית, אבל כן היו תופעות שונות של הגלולות וההחלטה להפסיק עם גלולות היתה מצוינת!
בפעם היחידה שהלכתי לכירורג שד הוא נזף בי ארוכות על כך שלקחתי יותר מחמש שנים ברצף גלולות. כשאמרתי לו שאני לא נוהגת לקרוא בירחוני רפואה, וזה היה מתפקידו של הרופא שרשם לי גלולות כל שלושה חודשים. קבלתי את תשובת המחץ שזאת אחריותי. לרופא הזה לא חזרתי, בגדול מקבלת את הנקודה שבריאותי היא אחריותי, רק תוהה איפה האחריות הזאת מתחילה בדיוק.
אז עם השפעה הורמונלית, או בלעדיה, כנראה שגלולות לא מיועדות לצריכה ארוכת טווח.
זה לא אמור להיות כל כך מידי
18/11/14 09:20
216צפיות
ומחקר שראיתי את התוצאות שלו טען שעד שנה אחרי הפסקת גלולות הן עוד עשויות להשפיע
יכול להיות, אצלי
18/11/14 20:21
106צפיות
היה מיידי. כאמור לא עצבנות וכו'. לגלולות יש הרבה סוגים של השפעות.
אני חושבת שזה לוקח כמה חודשים אחרי ההפסקה,
18/11/14 08:20
252צפיות
עד שהגוף מגיע מחדש לאיזשהו איזון הורמונלי (נטול התערבויות חיצוניות), ואז אפשר לבחון לעומק את התחושות, את מפלס העצבים ואת מידתם ותדירותם, ורק אז להחליט.
לא בטוחה שהבנתי
18/11/14 09:22
203צפיות
הרי צריך טריגר בשביל להפסיק, ובהנחה שאת לא מדברת על רצון להריון (שאז יש סיכוי לא רע שלא יהיו מספר חודשים על מנת ליצור השוואה), אז למה להפסיק?
אז לא הבנתי אותך, כנראה.
18/11/14 09:25
177צפיות
בהודעה הראשית שלך סיפרת על נשים שדיווחו על שינוי עם הפסקת הגלולות. חשבתי שגם את שוקלת להפסיק, מאותן סיבות.
השאלה היא על השלב שלפני ההפסקה
18/11/14 09:29
181צפיות
קראתי נשים שכתבו "התחלתי גלולות והן עשו  אותי עצבנית /כועסת/בוכה/נטולת חשק/וכו" ולכן הפסקתי.
ותהיתי איך הן הצליחו לבודד את משתנה הגלולות מכל שאר הדברים בחיים שעושים אותנו לפעמים עצבנית/כועסת/בוכה/נטולת חשק/וכו.
 
להפסיק את האמצעי ההורמונלי זה לא כזה פשוט, כי אין הרבה אופציות אחרות, ולכן נראה לי שלא מספיק לחשוב שאולי, ובא ננסה בלי הורמונים חצי שנה ואז נראה
תראי
18/11/14 09:52
159צפיות
יש רמות. יש נשים שהרגישן שפתאום יש להן PMS לא בשבוע שלפני הווסת, אלא כל הזמן. אז ברור שמפסיקים. לפעמים זה פחות דרמטי, ואז לא תמיד אישה יכולה להרגיש את עצמה. מצד שני, הסביבה יכולה לתת לה משוב, נוסח "מה את עצבנית כל כך" ודברים מהסוג הזה.
ולא תמיד זו עצבנות, לפעמים זה דכדוך, והוא מורגש.
אני יכולה לספר על עצמי, שאמרו לי מסביב, ולא האמנתי. אבל אחרי חודשיים נטולים ההבדל כבר היה ברור מאוד. (כן, גם לי הרופא אמר שהרבה שנים רצופות זה לא תקין. לא נזף, אבל אמר. ולא כל אמצעי הורמונלי "אשם" באותה מידה. בהתקן הורמונלי ההשפעה היא מקומית ופחותה מבגלולות).
º
בהרבה מקרים קשה מאד לדעת אם זה נכון
18/11/14 10:04
32צפיות
גלולות לא מבטלות לחלוטין את המחזוריות הטבעית של הגוף
18/11/14 10:39
160צפיות
הן מעצבות ומשנות ומשפיעות עליה. אז מרגישים את ההבדל ממה שהיה קודם לעכשיו.
לגבי ריבוי אופציות - לא צריך המון, צריך רק עוד אחת אבל כזאת שלא תמרר את חייך, ויש. בעיני הסבל של הגלולות לא שווה את התועלת ואני שמחה שמצאתי את הדרך שלי.
אני הפסקתי בגלל השינוי שזה יצר בי
19/11/14 05:21
139צפיות
לא השינוי שתיארת. אלא זה הופך אותי לממש פריג'ידית. אנחנו צוחקים שזו מניעת הריון ע"י הינזרות.
זה נורא ברמות שאני פשוט לא רוצה שייגעו בי בכלל.
זה קורה 3-4 חודשים אחרי שאני מתחילה. לא משנה אם גלולה, מיני גלולה או מדבקה  שניסיתי. זה הורס לי את הזוגיות.
אז הנה דוגמא להפסקה לא למען הריון
כי לא כל החיים את על גלולות
18/11/14 09:32
216צפיות
אני חוויתי דיכאון של ממש בגלל הגלולות - מן חוסר חשק כללי להכל.
המדד להשוואה שלי היה ההריונות - נכון שבהריון את על הורמונים מסוג אחר, אבל הפער נראה לי מופרך.
 
אני לא נוטלת גלולות כבר למעלה מעשור
18/11/14 10:34
443צפיות
אבל אני כן מאוד מודעת להשפעת ההורמונים על מצב הרוח שלי.
למשל, אם בבוקר מסויים הכל די רגיל ושגרתי, אותם עצבונים קטנים רגילים (ההיא עוד לא נעלה נעליים, הזאת עוד לא ארגנה שיער) גורמים לי להגיב בשאגות אימים, אני יודעת שכדאי לי לבדוק אם יש לי מספיק תחבושות וטמפונים בתיק
כשאני מרגישה שהתגובה שלי לא פרופורציונלית, שאני משמעותית יותר על הקצה מכל פיפס קטן למרות שבגדול יש לי יום שגרתי - אני יודעת שעוד משהו משחק פה תפקיד. היות שאני מאוד מודעת למחזור ההורמונלי שלי, אני גם יודעת לשייך את זה...
ככה בדיוק
18/11/14 12:56
162צפיות
אני נעשית חרדתית בהשפעה הורמונלית. לקח לי זמן להבין את זה אבל חד משמעית, כל לחץ בר שליטה בימים כתיקונם יכול להפוך לחרדה משתקת ומשתלטת על המחשבות לפני מחזור.
הרבה יותר קל לי מאז שהבנתי את זה.
º
אותו דבר אצלי
20/11/14 11:52
11צפיות
אני אישית הופכת לזומבי על גלולות
18/11/14 12:54
236צפיות
מאדם נורמטיבי, אני מפסיקה לרצות אוכל, לא מעוניינת באינראקציה עם אנשים, חוסר חשק לזוז. אז כשאני מפסיקה אותן  הכל חוזר לעצמו. השינוי הוא משמעותי מאוד. מצד שני אני מאוד מרזה כשאני על גלולות כי אני לא רעבה או מתעניינת באוכל.
אני לא טובה בלדעת דברים כאלה על עצמי
18/11/14 22:43
198צפיות
יש אנשים שהמודעות שלהם לקשרים בין הגוף לנפש שלהם טובה יותר, ויש שטובה פחות. אני לרוב שייכת לאלה שפחות, אבל משתפרת. לפני עשור+, לא קלטתי שטיפולי הפוריות עושים אותי עצבנית. וזה הכי קלאסיקה! אפילו התפעלתי מעצמי בקול רם על זה ששרדתי בלי נזקים, ובעלי העיד אחרת .
עם השנים אני משתפרת בזה, אני חושבת שזה שילוב של מודעות עצמית, מתן יותר מקום לגוף (ולנפש), וגם - חיים שהלחצים בהם פחות או יותר מוכרים לי ולכן התגובה (הרגשית והמוחצנת) שלי אליהם מוכרת לי גם. אם קורה שאני הופכת לאדם שלא מפריעים לו פקקי התנועה, נהנה בהשכבות הילדים ומוכן לחייך לפני כוס הקפה הראשונה - אז אני רוצה להמשיך לקחת את הדבר שעושה לי את זה!
אגב, כל זה נוגע לא רק לדברים הנוגעים לנפש. גם הקשר בין מיני מזונות לתגובות גופניות, הוא לא טריביאלי. למשל, לקח לי שנים לפענח את התגלית הגדולה, שגרעיני חמניות עושים לי פצעונים! (אזהרותיה של אחות בית ספר מהשילוש השטני גרעינים-גבנ"צ-שוקולד, לא גרמו לי לחשוד . עכשיו שאני חושבת על זה, ראוי לבדוק על עצמי את השפעות הגבנ"צ ).
 
תשמעי כמי שהצטרפה לחוג המניפות
19/11/14 01:16
408צפיות
וההורמונים שלה בהיי שחבל על הזמן
אי אפשר לפספס
º
חוג המניפות?
19/11/14 15:19
44צפיות
אהה חכי חכי עוד עשור וגם את תהיי שם
19/11/14 19:21
275צפיות
השם המכובס שלי לאימת גיל המעבר - על שם המניפות שנשלפות בכל פעם שההורמונים מחליטים שאת חיה - בארץ טרופית יפה
º
21/11/14 11:56
4צפיות
º
שאלה קטנה לשבוע חדש
16/11/14 17:39
73צפיות
מכשיר הסרת שיער בלייזר - ביתי - יש השגות?
16/11/14 17:41
197צפיות
שוקלים לקנות כזה במתנה למישהי (אנחנו יודעים שהיא רוצה).
באמת שווה את זה?
באמת מסיר שיער כמו סדרות של טיפול ממושך במכונים?
אם כן זה נשמע too good to be true
(אישית אין לי שום הבנה או התנסות של ממש בתחום. אבל נשמע לי כמו תענוג לוותר על שיער לצמיתות במספר איזורים ממוקדים, ולעשות את זה מהבית בזמנך הפנוי)
אשמח גם תל לשמוע
17/11/14 08:18
135צפיות
רותם אחד לעצמי
שואלת כנ"ל לגבי מכשיר sholl להורדת עור יבש ברגליים
17/11/14 08:19
203צפיות
האם זה מומלץ?
º
קניתי אותו לא מזמן ואני מאד מרוצה
17/11/14 12:01
81צפיות
º
תודה
18/11/14 07:53
15צפיות
שאלת סמארקפון
16/11/14 20:28
359צפיות
הרבה זמן עמדתי בפרץ, ונשאתי באון בכסילופון הקטן, היעיל והנוח שלי. הסמארטפונים למיניהם לא מוצאים חן בעיני בכלל. לא קונספטואלית (לא רוצה להיות מחוברת למייל, אינני חברה ברשתות חברתיות, ואינני אוהבת את הרישות שמגיע עם זה) ולא תחישתית (מסכי המגע קצת געילים בעיני, המעבר עם האצבע על המסך החלק מצמרר בעיני, וכשאני רואה בזווית העין מסך משומן מטביעות אצבעות אני מוצאת שזה איכס). יחד עם זאת, אני מפספסת כמה מוצרים שהיו יכולים להועיל לי ובראשם וואטסאפ לשמירת הקשר המשפחתי (המשפחה שלי מאד פעילה בזירה הזאת, אני מפספסת על בסיס קבוע תמונות של האחיינים היינוקים הטריים , הברקות של האחיינים בשלל גילאיהם, ובעיקר - קשר מאד זמין עם אחי האהוב שחי בחו"ל ואני שומעת הכל באיחור, ולעתים בכלל לא - כי אני לא שם), ווייז לשעת הצורך, ואולי מפה או מגדיר צמחים היו משמחים אותי.
 
אחרי התבחבשות ממושכת בנושא הלא מעניין הזה, בעיתוי מתואם, הכסילופון האהוב החל להראות סימני זיקנה (ואף מת ושב לתחייה אחרי טיפול מעבדתי, בלי כל המוני אנשי הקשר שלי) והעבודה הודיעה על מעבר למסארקפונים - עם חופש בחירה לנו (ומימון עד תקרה מצד העבודה).
 
אם כך נשאלת השאלה: מה יתאים לי?
שאיכות השמע תהיה טובה, שהפונטים יהיו נוחים לקריאה גם בלי משקפיים (הזדקנתי, וזה עוד משהו שמקשה עלי עם הטלפון הזקן), שיהיה זריז, שהממשק יהיה נוח גם להדיוט המושלם, שהגיבוי שלו יהיה טוב וקל לשיקום במקרה איבוד/נזק, שלא תהיה לו נטייה מובנית לפולשנות בעל כורחי (חיבור אנשי קשר מפה ומשם, הצפות פרסומות לפי פילוח או כפייה של רישות כזה או אחר).
גודל לא יותר מ-4''.
 
המלצות?
מקרב
לאמא שלי אקספריה E
17/11/14 10:05
203צפיות
הוא משמש לה פחות או יותר למה שאת רוצה - ווטסאפ, פה ושם אינטרנט בכף ידה, ווייז.
אין לה רשתות חברתיות, אז הוא לא מחבר לה אנשי קשר (לי יש, ופשוט ביטלתי את האפשרות לחבר).
קטן.
º
ייבדק
17/11/14 12:40
12צפיות
לצורכי גיבוי
17/11/14 12:44
231צפיות
כדאי לרכוש טלפון שהוא אנדרואיד ולגבות את כל אנשי הקשר לחשבון ג'מייל שאיתו את מפעילה את הטלפון.
תמיד אפשר לפתוח חשבון ג'ימייל רק לצורכי הטלפון ואליו יבוצעו כל הגיבויים.
היתרון הוא שברגע שאת עוברת למכשיר חדש ומתחברת שוב לאותו חשבון, כל המידע שלך עולה באופן אוטומטי אל המכשיר החדש.
אם את רוצה שיהיה קל לקרוא, חפשי טלפון יותר גדול מאשר "4. המסך שלהם זעיר וקשה לקריאה לטעמי.
גם לך
17/11/14 12:51
154צפיות
המכשירים המגודלים מאד לא נוחים לי בכף היד הדי קטנה שלי. כן כדאי לי לוודא אפשרות להגדיל פונט - כל עוד בפריסה נורמלית על המסך כמובן.
אשר לגיבוי - אחי טוען בלהט שלאייפון מערכת גיבוי מעולה, שלא רק יכולה למחוק מרחוק את הטלפון במקרה גניבה (מה שאכן אירע לו) אלא לשחזר אותו במלואו עם קניית מכשיר חדש.
לפתוח חשבון ג'ימייל נפרד לנייד - רעיון טוב.
יש לנו נסיון משפחתי גרוע
17/11/14 12:57
218צפיות
עם מכשיר ממשפחת אייפון שאיבד את כל המידע עליו תוך כדי שדרוג אוטומטי של המערכת, ולא הייתה שום אפשרות לשחזר אותו, וואני מכירה עוד סיפורים כאלה מחברים.
 
שלא לדבר על הצורך להעביר את כל הקבצים דרך i-tunes, במקום לחבר את המכשיר למחשב ולהעביר קבצים כמו שמעבירים לדיסק און קי.
ושכחתי המלצה
18/11/14 09:18
118צפיות
לנו במשפחה יש סמארטפונים של נקסוס ואנחנו מאד מרוצים.
 
אם מישהו יכול לקנות לך בארה"ב ולהביא לך, זה אפילו לא יוצא יקר.
º
דווקא יש בלדר בדרך
18/11/14 19:56
24צפיות
אני אשת אנדרואיד
17/11/14 22:39
266צפיות
לא היה לי מעולם אייפון אז לא יכולה להשוות בין השניים.
שני הגרוש שלי - לפני שאת פוסלת מסך שגדול מ-4 אינטש, נסי לשחק איזה זמן (לא דקה. נסי לגלוש גלישה משמעותית, למשל) עם טלפון של מישהו אחר. יכול להיות שתגלי שאת צודקת, ויכול להיות שתגלי שאם לתוכן של המסך יש "ערך" מבחינתך, הגודל פחות מפריע לך. (אני לא הייתי רוצה טלפון שגדול מכיס אחורי של ג'ינס, למשל).
מבחינת מכשיר, לי יש HTC, יש בכל מיני גדלים ותכונות, זה מותג לא מאוד מוכר אך מוצלח ולא יקר מאוד.
17/11/14 22:46
116צפיות
גם אבדוק את המותג שהמלצת עליו  וגם... מחר בכורי נוסע לטיול שנתי המדברה, ולפיכך משאיר את מכשירו החכם מאחור (סמסונג איזשהוא). אולי אשים את הסים שלי ואנסה לשחק עם זה קצת, לראות איך זה מרגיש.
לי יש מכשיר gsmart. חמוד ויעיל ובעיקר נכנס בנוחות בכיס.
18/11/14 10:01
123צפיות
לא יודעת לגבי הגדלת פונטים.
º
תודה
18/11/14 19:59
6צפיות
מצטרפת להמלצה על HTC
18/11/14 14:44
111צפיות
הוא אינטואיטיבי מאוד (לא ישבתי לקרוא את חוברת ההוראות שלו, כי ממש אין לי צורך).
עד לפני שלושה שבועות גם אני הסתובבתי עם מכשיר מתקופת האבן (הייתי בטוחה שאני האחרונה. מה, לא?), ואני מאוד מבסוטה ממנו. קניתי HTC בעקבות המלצה של קרוב משפחה שלי שמתמצא בסמארטפונים. גם אני רציתי מכשיר קטן. קניתי 4.3''. ברור שהוא לא קומפקטי כמו ה-מ.ק. שהיה לי, אבל הוא קומפקטי דיו.
HTC
18/11/14 19:33
167צפיות
אחרי שנים עם אייפון עברתי ל HTC (ממש לא כי יקר, עלה סביב 1100 או 1200) ואני פשוט מאוהבת בו: מהיר, אינטואיטיבי (טוב, אחרי 2-3 דברם שהילדים גילו לי ) נח ובעיני אפילו יפה.
º
נו הבנתן, מכשיר להדיוטות (שלא לומר אדיוטות )
18/11/14 19:57
25צפיות
הייתי במקומך בדיוק
18/11/14 12:58
392צפיות
עד הקיץ האחרון שבו בכורתי נעלמה למספר חודשים והעדפתי לוותר על הכסילופון לטובת תקשורת ותמונות ממנה.
נקסוס 5. אין לי מושג למדוד אותו. כל היתר מתאים לסבתות שאנחנו.
 
 
(אז תפתחי גם פייסבוק ובא לציונה גואל)
º
Don't push it
18/11/14 19:58
39צפיות
º
18/11/14 22:28
2צפיות
גם אני עם נקסוס 5
18/11/14 20:39
172צפיות
ומאוד מרוצה. בכל מקרה, ממליצה על מכשיר עם מסך גדול על פני מסך קטן יותר.  ההבדל במימדים זניח לעומת הנוחות בצפייה, במקלדת, ובגלישה בכלל.
מעבר למה שכבר כתבו מציעה לך לחשוב על ענייני הגודל
19/11/14 08:55
141צפיות
טלפון עם מסך קטן קונים בעיניי משתי סיבות עיקריות:
1 - להכניס לכיס, או שימוש בתיק עם מימדים קטנים
2 - ההתאמה בכף היד
 
שני השיקולים האלה אישיים ומתאמים אישית
והתאמה בכף היד היא משהו שצריך לבדוק (תבדקי פיזית בעזרת אנשים עם טלפונים שונים)
 
אני משתמשת ב samsung galaxy note 2
גודל המסך הוא 5.5 ואני מאוד מרוצה ממנו
מבחינתי הוא מצויין מבחינה תפעולית וגם מחליף את השימוש בטאבלט (שאין אצלנו בבית וגם לא יהיה בקרוב)
לעניין הגודל
19/11/14 09:44
158צפיות
עשיתי בעבר את הטעות של לקחת מכשיר קטן עם מסך מגע. היה נורא. בגלל שהשימושיות של המכשיר מאוד אחרת, היה לי מאוד מאוד לא נח. זה היה מכשיר מחורבן מעוד המון בחינות (נוקיה עם סימביאן), אבל את הלקח ההוא למדתי והעברתי גם למכשירים שאחרי (גם אני באנדרואיד).
היום - מעדיפה מכשיר מעט יותר גדול ולעבוד עם שתי הידיים (אחת אוחזת ואחת עובדת על המסך). המכשיר מוחזק בנרתיק שמתפקד גם על תקן ארנק לכרטיסים וכך למעשה הפונקציונליות עולה כשאני רוצה לצאת מהבית עם מינימום ציוד (לוקחת טלפון ומפתחות ויוצאת).
האמת שסמרטפון ראשון
20/11/14 08:47
95צפיות
זה קצת הימור כי את עוד לא יודעת מה תאהבי ומה תצטרכי.
 
ליש יש נקסוס- פרקטי, יעיל, אך לא כייפי במיוחד. נקסוס גם לא יהיה לך טוב בנושא הפולשנות- מאחר שהוא מבית היוצר של גוגל אז ה-כל בו מכוון לכך שתנסכרני את חייך עם חשבון הג'ימייל שלך..
 
כשאני לוקחת את האיפון של זוגתי התחושה שלו הרבה יותר כייפית - פונטים ואיקונים גדולים, כל חווית המשתמש היא הרבה יותר נעימה.
אני במקומך הייתי רוכשת איפון5 c (אחד הדגמים הקצת יותר חדשים של איפון אך לא הכי הכי חדשים , מה שעושה את המחיר סביר).
יהיה לך נהדר לכל הפונקציות שתיארת.
 
תודה לכולן
20/11/14 19:20
64צפיות
הסתובבתי עכשיו שלושה ימים עם הסמסונג מיני של בכורי. לא שמחה גדולה מבחינת נוחות השימוש וגם לא כ"כ אהבתי את הקישוריות שהוא עושה לגמרי מעצמו בין רשימות הקשר. מצד שני, ראיתי גרף הסתגלות די מהיר, והיום היה לי קל יותר להקליד סמסים, והייתי סופר טכנולוגית ואפילו השתמשתי בווייז! (על דרך שאני מכירה ממילא ).
 
סיכומו של דבר - אחי המגיע לביקור, כנראה יביא לי עימו את האייפון הישן שלו (4S) ובזה יפתור את כל התלבטויותי. מההמלצות פה ומקריאת ביקורות ברשת - אם זה לא יראה לי או לא יעלה יפה מכל סיבה שהיא, העדיפות הבאה תהיה HTC DESIRE, שהוא כנראה מכשיר דרג ביניים מצויין ומעל ומעבר לכל צרכי.
 
תודה!
יופי! תתחדשי!
22/11/14 15:06
20צפיות
ואז תפתחי פייסבוק?
 
 
 
(כי את קרטגו יש להחריב!)
לי יש אייפון4s
22/11/14 20:43
35צפיות
ישן? נראה כאילו רק אתמול קניתי אותו.... אבל לפני 3 שנים .הוא מספיק מעל ומעבר וברוב הדברים אני לא משתמשת. קשישה שכמונימשתמשת המון במיילים, וייז, ווטסאפ.וגלישה באינטרנט לפי הצורך.לא משתמשת בSiri המעצבנת.אבל נחמד.תהני וwelcome למאה ה21 וקצת.
גם אני עם שאלה
19/11/14 19:02
159צפיות
שאלה בישביל אמא שלי.  הם היו בקיץ בחוץ לארץ והשכירו רכב מיורוקאר לא דרך הארץ.  קיבלו רכב עם מכה ולא ראו את הנזק לפני שקיבלו את הרכב ולכן חודש לאחר שחזרו לארץ קיבלו דרישה לשלם את הנזק בסך 500 אירו, מכיוון שאין כאן מה לעשות הם שילמו את הנזק והגישו את את הסכם לחברת ביטוח, כדי שהביטוח ישלמו הם מבקשים לראות קבלות של המוסך כהוכחה לתיקון הנזק.  חברת השכרה לא תיקנו את הנזק אלה דרשו תשלום על סמך הערכת שמאי, אמא פנתה לחברה בבקשה להציג קבלות כדי שהביטוח יחזיר להם את הנזק, הם לא מוכנים לתקן בטענתם שהם לא חייבים, מכיוון שההשכרה לא נעשת דרך ישראל אז כל ההתכתבות היא מול הסוכנות בחוץ לארץ.    בקיצור השאלה מה עושים כדי לחייב את החברה להשכרת רכב לתקן ולהציג קבלות או לחלופין חברת ביטוח שישלמו את הנזקים. למי לפנות, האם יש טעם להגיש תביעות קטנות בארץ נגד חברת השכרה הסניף הישראלי, למרות של סניף הישראלי אין יד בדבר גם לא השכירו דרכם בזמנו.  בקיצור האם יש כאן תובנות למישו, פנו לסניף המרכזי בצרפת, פיזית השכירו את הרכב בגרמניה, בקיצור אשמח לקבל כל עצה, בכל זאת מדובר על 2500 שח
º
איך היה השבוע שלכן?
51תגובות
14/11/14 07:13
207צפיות

(המשך...)
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
16/11/14 13:15
102צפיות
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
º
שרשור ילדים
44תגובות
13/11/14 08:13
175צפיות

(המשך...)
שאלת אויר?
64תגובות
12/11/14 09:27
1920צפיות
איך אתן מוצאות אותו?
עם עסק עצמאי, בן זוג הייטקיסט שפיתח עיוורון בית ומשיכת כתפיים כרונית, 3 ילדים, תקציב קצת לחוץ וסבתות בנוכחות מינימלית - מאיפה מגייסים אוויר?
(וזה בלי אף מילה על עניינים מדיניים...).
 

(המשך...)
איך אתן מוצאות אותו?
עם עסק עצמאי, בן זוג הייטקיסט שפיתח עיוורון בית ומשיכת כתפיים כרונית, 3 ילדים, תקציב קצת לחוץ וסבתות בנוכחות מינימלית - מאיפה מגייסים אוויר?
(וזה בלי אף מילה על עניינים מדיניים...).
 
אפשר להתייעץ עמכן כלכלית לרגע ?
12/11/14 21:23
727צפיות
אז ככה: 
אנו כרגע נמצאים ברילוקיישן בחו"ל. אחת הסיבות היא כמובן סיבה כלכלית. למרות שבארץ הרווחנו בסדר, ומעל הממוצע - עדיין, היה לנו מאוד קשה לשרוד שם את יוקר המחיה. 
 
השאלה היא כזו: 
בזמן שהותנו בארץ פתחנו לילדים תוכנית חסכון מכספי הביטוח הלאומי (קצבאות הילדים). זה המעט שיכולנו לעשות. הצטבר שם סכום של בערך 20,000 ש"ח. 
מאחר ואנחנו בחו"ל, וקיצבאות הילדים הופסקו - הפסקנו גם את הוראת הקבע לחסכון הזה. קצת מגוחך להמשיך להפריש כשלא נכנסת משכורת או כסף לחשבון הזה בארץ. הכל מתנהל בחו"ל. 
הריבית על הפקדון הנ"ל היא אפסית כמובן. 
במקביל, יש לנו הלוואות שנאמדות בכ- 40,000 ש"ח. ריביות כמובן גבוהות (פריים + 3 או 4). ותשלום חודשי שכמובן יוצר גם חוב בחשבון השוטף. 
 
חשבנו לקחת את כספי הפקדון הזה כדי לכסות חלק מההלוואות. 
מצד אחד, כלכלית זה בטח צעד נכון. לא הגיוני להשאיר פקדון ללא ריבית ובמקביל לכזות הלוואות בריביות גבוהות. 
מצד שני, זה החסכון היחיד של הילדים. ומרגיש לנו קצת כמו "לגזול מהם" את חלקת העתיד שרצינו להבטיח להם... 
 
אשמח לקבל קצת תובנות. 
 
º
לכזות = לכסות
12/11/14 21:26
41צפיות
מה החוב בתזרים השוטף שלכם עכשיו?
12/11/14 21:51
346צפיות
אם הבנתי נכון יש לכם יותר הוצאות מהכנסה כל חודש בגלל החזר הההלואה הזה?  מה גובה ההפרש השלילי הזה כל חודש? ומהו התשלום החודשי שלכם להחזר ההלוואה כל חודש?
 
ועוד שאלה - החוב הזה הוא מהתקופה בה חייתם בארץ? או שהוא חדש יותר?
 
וגם - לא הבנתי למה כתבת "כמובן" - כתבת "כמובן" יוצר גם חוב בחשבון השוטף - אבל עכשיו אתם ברילוקיישן והמצב התזרימי טוב יותר כל חודש אני מניחה? יש מצב עבורכם להצטמצם עכשיו כדי שבתזרים השוטף כרגע לא תהיו בתזרים שלילי?
 
סליחה אם הצקתי - אבל היו חסרים פרטים
 
באופן פסיכולוגי אני מזהה עם הסיפא שלך - לא הייתי נוגעת בחסכון לילדים, בייחוד כשמה שנקרא מהפוסט שלך באופן כללי זה שאתם לא כל כך טובים בלחסוך (את זה אני למדה מזה שגם עכשיו שאתם ברילוקיישן, נראה שאתם לא מצליחים לחסוך כל חודש)
 
מפרטת (בכלל לא הצקת. שאלות טובות )
14/11/14 17:38
266צפיות
בעקרון, החוב הוא בערך 40,000 ש"ח, מחולק ל-2 הלוואות. אחת בריבית טובה יותר (ריבית פריים בלבד). החזר חודשי גבוה יותר (סביב 700 ש"ח), אבל הריבית טובה יותר. מסתיימת בערך בעוד שנתיים. 
והשניה בריבית גבוהה יותר (פריים +3 או 4, לא זוכרת). החזר חודשי נמוך יותר (בערך 400 ש"ח) אבל הריבית גבוהה ממש. מסתיימת בעוד 4 שנים בערך. 
 
אכן מדובר בהלוואות מתקופת בחיים בישראל. (עד לפני כשנה בערך). 
 
מעבר להלוואות הללו - יש משכנתא (בערך 400K), החזר חודשי של 3000 ש"ח. מכוסה באמצעות השכרת הבית. 
 
וחוץ מזה, יורדים לנו כל מיני ביטוחים, לביטוחי בריאות, פנסיה וכאלה. כך שההוצאות החודשיות שלנו בארץ הן בערך 5000 ש"ח בחודש. אבל ההכנסות הן בערך 3300 ש"ח בחודש. (שגר דירה וזהו). 
 
מבחינת חסכונות - אין לנו כלום חוץ מפנסיה. ויש לי גם קרן השתלמות שאמורה להיפתח ב-2016. 
 
ברילוקיישן, אנחנו אכן מצליחים לחסוך. לא הרבה. אבל חוסכים, וכמגיעים לארץ - מביאים קצת כסף לכיסוי  האוברדראפט שנוצר. 
 
אבל מאחר ועל החסכון לילדים אנחנו לא מקבלים הרבה, או לא מקבלים כלום, ומאידך כן מחזיקים 2 הלוואות (שעולות לנו כל חודש כ-1200 ש"ח) - זה נראה די בזבוז להחזיק חסכון ולהוציא כסך על הלוואות. 
מקריאה חטופה
15/11/14 06:50
186צפיות
נראה לי שאולי כדאי לכם לבדוק אם אתם לא משלמים יותר מדי ביטוחים בארץ
 
עוד רעיון, הוא לקחת הלוואה עכשיו בארה"ב (יש לכם כבר היסטוריית אשראי כלשהי אני מניחה) אולי בתנאים טובים יותר - ובעזרתה לסגור, לפחות את ההלוואה בריבית הגבוהה יותר מבין השתיים.  ככה תהיה פחות ריבית.  יש לכם תחושה/מושג מה אורך הרילוקיישן? זה גם משפיע על תכנונים
 
בנוסף - יש מצב שייעוץ מס טוב יוכל אולי לעזור לכם להצהיר על ההפסדים בתזרים בישראל כרגע (ה-1700 החסרים) כהפסדים לעומת ההכנסה שלכם בטפסי המס שלכם בארה"ב?
 
שניכם עובדים כרגע? אם לא - יש מצב שזה מכם שלא עובד יכול לעבוד קצת כדי לסגור את הפינה החסרה הזו?  1200 ש"ח בחודש זה 400 דולר - זה לא המון כסף במשכורות אמריקאיות בד"כ.
 
על כל פנים - אני צריכה לשאול את הישן לצידי (אבל הוא כבר ישן עכשיו ). הוא האלוף האמיתי בדברים האלה.  אחזור עם תשובות....
תודה (על ההשקעה )
15/11/14 21:39
165צפיות
רעיון מענין שלא חשבנו עליו (לקחת הלוואה בארה"ב לכיסוי החוב בארץ, וגם הצהרה על ההפסד... לא ידעתי שיש בכלל אפשרות כזו)
 
יהיה מענין לשמוע את עיצות הישן לצידך, לכשיקום. 
 
לשאלותיך, הרילוקיישן מיועד לשנתיים. אם תהיה אפשרות נרצה להאריכו. (אנחנו פה כבר שנה). 
 
רק בעלי עובד כרגע. הפינה החסרה שלנו היא יותר לכיוון ה-500$. זה בטח היה עוזר, אבל אני כל כך זרה פה בשוק האמריקאי, אין לי בכלל מושג מהיכן מתחילים. איפה מחפשים. איך מחפשים. איך זה עובד (אני לא יכולה לעבוד במקצוע שלי, תחומי הרפואה, כי זה דורש פה בחינות והתהליך ארוך). 
 
 
 
לשחרר רק אם ברור לכם למה זה הולך
12/11/14 22:22
282צפיות
כלומר אם יש תכנית מסודרת אך תוך זמן קצוב אתם מצליחים להפטר מהחובות.
אם זה לפתוח רק בשביל להמשיך ולהגדיל את ה'בור' בתקציב אז עדיף באמת להמשיך לחסוך.
לגבי הפן הפסיכולוגי- אני יכולה להבין אותו, אך לא חושבת שצריך להסתמך עליו , או רק עליו בניהול התקציב. לעיתים יש הזדמנויות לעשות מהלך כלכלי בהווה שבעתיד יניב רווחים, ואז הכסף הזה ילך לחסכון לילדים. זה לא שעל הכסף הספציפי הזה רשום השם שלהם. 
 
בעיני מה שאתם עושים עכשיו לא מועיל לכם
12/11/14 22:30
313צפיות
לחסוך לילדים זו מטרה ראויה, אבל נראה לי לא הגיוני לדרדר את המצב
הכלכלי הנוכחי של המשפחה בשם חסכון עתידי שהוא בעצם הפסד שוטף.
גם הילדים יסבלו מכך בסופו של דבר אם לכם יהיה פחות.
 
אם אתם לא מסוגלים לשמור על איזון בין ההכנסות להוצאות, ולא מסוגלים
לחסוך בלי שאתם נכנסים לחוב, אז אחת מהשתיים - או שבאמת אתם לא מרוויחים
מספיק בשביל לחסוך, ואתם בתזרים שלילי בלתי נמנע - במצב כזה אין טעם לחסוך לילדים
כי כל מה שיוצא מזה הוא הפסד על ריביות, וחוב גדול יותר שסביר
שבעתיד ממילא יכוסה על ידי החיסכון הזה.
 
האפשרות השניה, שאני מקווה שהיא הנכונה עבורכם - היא שאתם כן יכולים להסתדר
ממה שאתם מרוויחים אבל לא יודעים איך להתנהל בתוך ההכנסות שלכם.
אני הייתי ממליצה לכם לחשוב היטב על ההוצאות שלכם ולמצוא איך אתם משתלטים
עליהן במסגרת ההכנסות (או מגדילים את ההכנסות, למרות שזה יכול להיות בעייתי ברילוקיישן).
לכסות את החוב (רק חלקית!) באמצעות החסכון זה אולי הגיוני בטווח הקצר
אבל זה לא יעזור אם בטווח הארוך אתם לא יודעים להתנהל בתוך ההכנסות.
º
אולי להשקיע את חלק מהכסף בייעוץ כלכלי?
13/11/14 12:00
59צפיות
אני לא כל כך יודעת איך עושים את זה מפה
14/11/14 17:49
179צפיות
יועץ אמריקאי לא רלבנטי. 
 
יועץ ישראלי זה קצת בעייתי ייעוץ מרחוק. לא ? 
 
 
when there is a will there is a way
14/11/14 20:38
171צפיות
(אם יש רצון תמצא הדרך)
 
מניחה שיועץ ישראלי יותר רלוונטי, ולו רק מפערי שפה ומנטליות
 
בטוחה שאפשר למצוא מישהו ישראלי שיעשה את זה און ליין באמצעות סקייפ וכו'
ובטוחה שאם תפרסמי בפורום ישראלים בחו"ל תמצאי כיוון
17/11/14 14:01
67צפיות
ליועצ/ת שמכירה גם את המערכת בארץ מגוריכם.
אני לא מאמינה בחסכון לילדים
14/11/14 18:44
363צפיות
אני חושבת שאתם צריכים להתנהל כלכלית בצורה החכמה ביותר עבורכם כמשפחה שלמה, וכך בעתיד כשהילדים יגדלו ויצטרכו כסף תוכלו לתת להם מתוך החסכון שלכם ומהכסף שלכם. אני לא רואה שום יתרון בלפתוח חסכון לילדים. לי היה חסכון והשתמשתי בו ללימודים, ואני בטוחה שאם ההורים שלי לא היו פותחים לי חסכון אלא משלמים לי את אותו סכום בשביל הלימודים שלי זה לא היה משנה לי בשום דבר. אם הכסף  עוזר לכם יותר עכשיו, אז תשתמשו בו.
ומוסיפה במאמר מוסגר שכדאי לכם לבדוק עם רואה חשבון מה המשמעות של השארת חשבון בנק פתוח בישראל, והאם זה יכול להשפיע על אפשרות ניתוק התושבות שלכם מישראל (לא האזרחות, רק התושבות). אם אתם בארה"ב כרגע מדינת ישראל תרצה לקבל ממכם 15 אחוזים מההכנסות שלכם לביטוח לאומי, ועוד ההפרש בין מה שאתם משלמים למס ההכנסה בארה"ב לבין מה שמס ההכנסה בישראל דורש (הרבה יותר), כלומר תשלמו הרבה מיסים גם בארה"ב וגם בישראל. למדינות אחרות יש הסכמי מיסים אחרים וזה יכול להיות שונה, אבל בעקרון מי שלא מנתק תושבות יהיה חייב לשלם  הרבה מיסים לישראל אפילו שהוא עבד וגר בחו"ל. אז תתיעצו עם רואה חשבון להבין מה המשמעות של השארת חשבון בנק פתוח, אם יש כזאת, ותראו מה תוכלו לעשות על מנת לנתק תושבות מישראל בזמן שאתם לא גרים בה.
בלת"ק
17/11/14 11:12
123צפיות
ברור שלכסות..
אם התקציב השוטף שלכם אינו מאוזן, אין שום היגיון לשלם ריביות גבוהות כשיש כסף ששוכב בצד ולא רק שאינו נושא תשואה, סביר להניח שגם איננו צמוד למדד.
אחד הדברים שלמדתי בשנה האחרונה - בנקים הם שוק, אתם חייבים לבחון את האפשרות להמיר הלוואות יקרות בזולות ולא לפחד להתמקח, 0.5% ריבית יכול להיות הבדל של אלפי שקלים על פני שנים, גם אם בהחזר החודשי זה לא נראה המון.
אז אם תקתינו את ההלוואה וההחזרים שלה בחצי, ישאר לכם ביד הכסף שיאפשר לכם לסגור את החוב שנוצר בחשבון השוטף וגם הוא עולה ריבית (הריביות על המינוס מטורפות, סביב 10-12% לשנה).
במקביל - לעבוד על התקציב שלכם ולראות איך אתם מאזנים אותו ומייצרים חסכון באופן שאינו מייצר גירעון. הגירעון תמיד גדל בקצב גדול יותר משמעותית מהחיסכון בגלל פערי הריבית.
התנהלות כלכלית נבונה עכשיו, תאפשר לכם לייצר חשבון חסכון משמעותית טוב יותר עבור הילדים, וגם תאפשר לכם ללמד אותם איך להתנהל נכון כלכלית
הפקות וצילום סטודיו אלירון

מחפשים צלם?

אלירון הפקות וצילום-תופסים את הרגע לפרטים והזמנות לחצו כאן >>

רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון ולידה

בהריון?

רוית לוין - תומכת ומלווה בהריון לפרטים נוספים לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה