בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

אז.. איך היה השבוע שלכן?
18/09/14 15:16
86צפיות
שבוע סתוי, בין רוח ערב נעימה ליום חמסין פתאומי
שבוע של שגרה
שבוע של עבודה
איזה מין שבוע הוא היה?
משהו קטן וטוב
18/09/14 15:18
152צפיות
שיחה טובה? חיבוק אוהב? הצלחה בעבודה? בילוי זוגי?
מה עזה את השבוע שלכן טוב יותר, נעים יותר, שמח יותר, קל יותר - גלו לנו ואולי תתנו לנו רעיונות לעתיד טוב יותר
מפגש ספונטני עם חברה
18/09/14 18:31
271צפיות
הכי טוב בספונטני
בלי מאמץ
ככה בקטנה
שעה של אוויר לנשימה
תמשיכי לסמס לי כשאת באזור שלי גברת! זה עובד טוב1
(והכוסות הן לזכר הפאפיה המרירה והשייקים הדוחים לפיצוי)
19/09/14 14:42
75צפיות
אין כמו פגישות ספונטניות עם חברה
מפגש לא ספונטני אבל נהדר
18/09/14 20:38
252צפיות
ללאנצ' עם חבר טוב. איזה כיף כאלה מפגשים!
וגם המדפסת החדשה שהזמנתי והגיעה עם שליח הביתה תוך יום. אני ממש זקוקה למדפסת כמו אויר לנשימה, כמה שבועות בלי הבהירו לי עד כמה.
וגם כוסות חדשות וצבעוניות מאיקאה שיעשו לנו עליז בארון.
קיבלתי החלטה על איך להניע את העסק שלי
19/09/14 00:15
234צפיות
יש לי דד ליין
יש תוכנית
עכשיו אני צריכה לעשות את זה
מחר נוסעים לצימר , במוצ״ש הופעה של מוש בן ארי ואברהם טל בבית גוברין.
מקווה שהגמד ישרוד.
אמש, בוואדי
19/09/14 06:27
309צפיות
אירוע אקולוגי. היו שם (כמעט) כולם, או כמו שאמרתי, "פגשתי כמעט את כל מי שאפשר לפגוש". היה מוצלח מאוד, וכל אחד היה מי שהוא, כלומר, בן אדם. למשל,
היו כל תנועות הנוער, כולן, וכולן עשו פעילויות מגניבות ביותר לילדים, כל אחת בדרכה, והכל בצורה נעימה ובסבלנות וברוחב לב.
והיו הפעילים נגד המפחמות, שהתרוצצו והכינו את ההפגנה המתוכננת היום, בעוד 4 שעות, וניסו להסביר לאנשים שזה לא רק מטרד ריח אסתטי אלא סכנה בריאותית של ממש. ואכן, את העשן של המפחמות אני מרגישה ממש ברגע זה.
והיה האמן האוונגרדי הרב-תחומי, זה עם הקריצה השובבה הנצחית, שנכנס והוביל לפניו רובוט ענק - בגובה 4 מטר בערך - שעשוי כולו ממיכלים וכלי פלסטיק משומשים, והרובוט הזה הלך והניע את ידיו ואפילו לחץ ידיים לאנשים!
והיה מתקן עצום בצורת כוכב מצינורות, עם המון מחבתות וסירים תלויים עליו, שילדי היישוב תופפו וניגנו עליהם בהתלהבות.
והיו האתיופיות שמכרו אוכל וקלעו צמות כדי לממן לעצמן טיול שורשים באתיופיה.
והיו הופעות כל הזמן, של כשרונות מקומיים מרשימים ביותר, ולקינוח, הופעה של דני רובס.
והיה החקלאי המבוגר והמחוספס, שהביא תולעי הומוס אדומות עם אדמה והסביר עליהן בחיבה ממש כאילו הן חיות המחמד האהובות שלו, והילדים נגעו בהן והחזיקו אותן בלי פחד ובלי גועל. והיה דוכן שבו נתנו לילדים לשתול צמח בחצי קנקל באדמה יבשה עם חתיכת נייר עיתון שנספגת מלמטה בצורה מבוקרת במים. ועוד כל מיני דברים כאלה.
והיה ראש המועצה, שעבר כמו טווס. והייתה האישה ההיא, שגורלה המר לה ויש לה טענות קשות והאשמות לגורמים שונים, ורבים כאן ניסו בשנים האחרונות לעזור לה אבל למרבה הצער היא אדם שקשה מאוד לעזור לו, ואתמול היא שוב סיפרה לי דברים מהשבועות האחרונים שברור לי שחלקם לא קשורים למציאות. גם היא חלק מכאן.
והייתה האישה שהסתובבה עם כלבה קטנה, רועדת ומבוהלת שמצאה והצילה מאנשים שהחזיקו אותה בכלוב המון זמן, והחזיקה אותה כל הערב עטופה בחיקה, כמו במנשא.
והיה האיש שהשתתף בקיץ בהפגנה אלימה ושבועיים לאחר מכן ארגן מעגלי שיח, איחל לי מזל טוב ליום ההולדת.
והייתה הבלונאית המקסימה שיש לה ילד בכיתה של הבן שלי, ואת האנרגיה החיובית שלה אי אפשר שלא להרגיש כל רגע, והיום יש לבן שלה יום הולדת.
והייתה השכנה, שהבת שלי והבן שלה הם בלתי נפרדים בשבועות האחרונים, והיא שוב הזמינה את הבת שלי לסופ"ש אצלם.
והיה מפקד נקודת המשטרה החדשה כאן, שתוך פחות משנה הצליח להעלות פה את הדימוי של המשטרה בכמה רמות.
והיה האיש שארגן את כל זה, ששמעתי עליו כבר טענות כאלה ואחרות, אבל היו לי כמה הזדמנויות לראות את העשייה החיובית שלו בחודשים האחרונים בכמה תחומים.
והייתה גם פגישה מפתיעה לגמרי עם מישהי שהייתה חברה שלי לפני שנים כשגרתי במרכז. לא ראיתי אותה לפחות 7 שנים, ולפני שנה וחצי ניסיתי לחפש אותה דרך הרשת והעליתי חרס והתייאשתי. לא ידעתי אם היא בכלל בארץ, ואתמול פתאום היא צצה מולי עם תינוק במנשא והסתבר שהיא גרה כבר שנה ביישוב הזה.
וואו כרמיון, איזה תאור מקסים!
19/09/14 08:59
132צפיות
הרגשתי שאני ממש שם, בארוע האקולוגי מאד מאד אוהבת לקרוא איך את מתארת אנשים ומצבים שבת שלום
תודה רבה. שבת שלום
19/09/14 11:39
96צפיות
האמת שקצת נבהלתי אחרי ששלחתי את זה, חשבתי שאולי חשפתי יותר מדי, וחשבתי גם למחוק את זה.
אבל מצד שני אמרתי, וואט דה האק. ובכלל, גם נזכרתי בעוד טיפוסים, כמו ההוא שתמיד מצטרף למאבקים חברתיים ברגע האחרון ולוקח לעצמו את כל התהילה. אז הנה, אם כבר, גם עכשיו לא אקפח אותו 
גם אני נהניתי לקרוא
19/09/14 23:07
55צפיות
בעיקר דיברה אלי השורה על הכלבה הקטנה והרועדת העטופה כמו במנשא. מקווה שהמאמצת המקסימה תצליח להבריח מתוך הכלבה את השדים הרעים
 
מהן המפחמות המדוברות? (סליחה אם זו שאלה מפגרת - אני גרה ביבשת אחרת)
מפחמות - הסבר קצר
19/09/14 23:46
75צפיות
עד כמה שלמדתי את הנושא, הנה הוא:
 
מפחמות הן מתקנים לייצור פחם שבהם שורפים גזם עצים בבעירה איטית בכוונה, במשך שבועות, ועם המון עשן שנפלט. שיטה שמקובלת ביישובים ערביים. בשומרון יש תעשייה שלמה של מאות מפחמות. יצאו דו"חות בריאותיים שלפיהם העשן שיוצא מזהם ומסוכן ביותר - יוצר מקרי אסטמה רבים בעיקר אצל ילדים, ופיץ חומרים מסרטנים מאוד - סרטן ריאות, סרטן הלוע.
בעבר היו קימות מפחמות רבות בשטחי C (שטחים ביו"ש שלישראל יש עליהם שליטה), ואז המדינה סגרה אותן בגלל הזיהום, והן פשוט הוקמו מחדש בשטחי A ו-B, ששם לישראל אין סמכות להתערב ולאכוף מה שנעשה בהם, אלא רק באישור קבינט מיוחד ותחת ההגדרה של טרור. מאז פועלות מאות מפחמות שמזהמות - עקב הרוח - יישובים בשרון הצפוני שהרוח מגיעה אליהם, וזה הכי חמור בחודשי הסתיו, מדי לילה יש ריח כבד של עשן וזיהום אוויר חמור. ביישובים כמו מצפה אילן או מצר שממש קרובים הבעיה חמורה במיוחד ואחוז גבוה מאוד של הילדים שם (הם אומרים ש**רוב** הילדים) סובלים מאסטמה. גם ליישובים כמו פרדס חנה כרכור, חדרה, בנימינה, זכרון יעקב וסביבתם העשן מגיע, וזה מורגש בשעות הלילה כשהרוחות מזרחיות, אז יש מחנק וריח כבד של עשן באוויר ואת הנזק הבריאותי המצטבר אפשר רק לשער. גם מי שלא מריח את העשן ניזוק ממנו.
 
לכאורה אין למדינת ישראל הרבה מה לעשות בנושא, אבל בעצם יש הרבה מה לעשות: כ-95% מהגזם שמגיע למפחמות בא מחקלאים בארץ, שכשהם צריכים לשנטע פרדס או מטע אבוקדו (כלומר, לחסל פרדס קיים ולנטוע חדש, וזה דבר שצריך לעשות מדי פעם כשהפרדס מסיים את חייו והעצים כבר לא מניבים פרי), הם משלמים סכום סמלי לקבלן שעוקר בשבילם את העצים ומפנה את הגזם ומעביר אותו לשטחי הרשות הפלסטינית, שם הוא נכנס לשימוש במפחמות. מכיוון שבתחומי יו"ש אין כמעט בכלל פרדסים, טוענים שבלי הגזם הזה שבא מחקלאים ישראלים לא יהיה חומר גלם רציני למפחמות, והתעשיה תדעך. לפני כשנתיים המשרד להגנת הסביבה בראשות עמיר פרץ התחיל באכיפה בנושא והתחיל לתפוס משאיות שמובילוןת גזם לשטחים, אבל האכיפה רחוקה מלהספיק והפקחים לא עובדים 24 שעות ביממה והקבלנים יודעים מתי ואיך להעביר את הגזם בדרכים-לא-דרכים לשטחים. עכשיו הביקורת היא בעיקר נגד משרד החקלאות, כי כבר מהקדנציה של הממשלה הקודמת (כשאורית נוקד הייתה שרת החקלאות) גובשה תוכנית שיכולה לפתור את זה ע"י מציאת פתרונות לחקלאים להיפטר מהגזם בדרכים ידידותיות לסביבה מצד אחד ואכיפה שתמנע באמת למכור את הגזם לתעשיית המפחמות מצד שני (כל עקירה ונטיעה של פרדס טעונה אישור משרד החקלאות בכל מקרה, אז הנתונים עוברים דרכו ובידיו הכוח לשלוט ולפקח על כך), ואעפ"י כן התוכנית לא מיושמת ולא מקודמת, ושר החקלאות הנוכחי כנראה לא רואה זאת בראש מעייניו. לפני כמה חודשים הוגש בג"צ נגד משרד החקלאות ע"י כמה מועצות אזוריות ומקומיות בטענה שהסחבת שהוא נוקט מונעת את יישום הפתרונות ומסכנת את בריאות התושבים. הבג"צ צפוי להידון כנראה בדצמבר.
 
(אני לא אתחיל להרחיב את הדיבור על מקורות זיהום האוויר האחרים שהאזור הזה סובל ממנו. תקצר היריעה. כרגע נראה שהמפחמות הן מקור הזיהום החמור ביותר, וגם זה שניתן הכי בקלות למנוע - אם רק יהיה רצון).
 
מעניין - תודה!!
20/09/14 03:50
22צפיות
החכמת אותי רבות. מקווה שהבג"צ ישיג את יעדו - נשמע מצב לא נעים .
º
עושה חשק לגור לידך
20/09/14 07:55
4צפיות
חדשות
19/09/14 07:51
232צפיות
והכל התערבב באותו שבוע שהיה קצת הזוי ומטורף.
* לראשונה בחיי הבוגרים יש לי סלון חדש, כזה שנבחר ונקנה והוזמן, ולא יד שלישית מהדודה או מציאות מהרחוב
* לא רגע אחד מוקדם מדי, אני נפרדת מאלברטו הוותיק שהיה אצלי שלוש וחצי שנים ונסע 95,000 קילומטרים שזה פעמיים היקך כדור הארץ (אצלי, על פני האדמה הוא נסע הרבה הרבה יותר). והיום, למעשהו עוד כשעה, עושה העברת בעלות על אחד חדש (שוב, חדש אצלי. לא חדש באופן כללי, אבל זה מספיק בשבילי). את אלברטו קיבלתי במתנה, כך שזו פעם ראשונה בחיי שאני קונה רכב, ועושה את זה לבד. זה היה וואחד יציאה מתחום הנוחות שלי, אבל אני שמחה שעשיתי.
 
* והכי חשוב - גיסה חדשה. חתונה צפויה מראש ועם זאת מפתיעה בעיתוי שלה ביום שלישי הבא. כן, ערב ערב החג....
תתחדשי! (על הכל )
19/09/14 09:04
128צפיות
כיף לקרוא על קניית הרכב ועל הקילומטראז׳ שעשית. אי  אפשר להאמין שעד לפני לא הרבה זמן עולם הרכב היה כל כך רחוק ממך..גם אני את הרכב האחרון קניתי לבד, וממש הרגשתי שהרחבתי את יכולותי וכישורי בצעד הזה !שבת שלום ומזל טוב
ליל המדענים
19/09/14 08:20
197צפיות
פעם ראשונה שהיינו בארוע.
הופתעתי לטובה מהתאמת הדוכנים וההרצאות כך שיתאימו גם לילדים וגם למבוגרים
היה מעניין. נשארנו עד אחרונת ההרצאות שהיתה מרתקת! (השפעת חיידקים בים על אקלים כדור הארץ)
שוב הוא כאן ושוב הכל מאבד צורה
19/09/14 14:44
174צפיות
ארבעה ימים קצרים. חודשיים וחצי בלעדיו מאחורי. זמן לא ידוע בלעדיו לפני. עדיין אוהבים. עדין נמשכים בטירוף. חברים יותר ויותר טובים ככל שהזמן עובר.
ומחר הוא יחזור לשם.
קטן וטוב? יותר לכיוון קצר ומדהים וקצת עצוב.
תסמונת וונדרוומן קשה
18/09/14 18:29
418צפיות
עשיתי כל כך הרבה שאני כבר חוטפת סחרחורת
כולל התמודדות עם גיהנום ביורקרטי קטן
כולל שילוב לא סביר בכלל בין גינון לעיסוי
כולל להשאר שלווה ויציבה כשהנוחר לצידי מתחרפן
כולל לדעת שבשבוע הבא זה יימשך
כולל לא לאבד שפיות מהחתונה של אחי מחר
כולל.. כולל הכל!
אם תקראו בקרוב על אישה שאושפזה, אחרי שהלכה ברחוב בגלימה וטענה שהיא גיבורת על, בואו נא לבקרני במחלקה הסגורה.
19/09/14 06:21
93צפיות
רק מלקרוא תהודעה הבנתי שגם אני צריכה לעצור לפעמים ולא לנסות לעשות הכל כולל הכל....
תסמונת מוכרת ודו-פרצופית: מאוד מפתה אותי לעשות ולהספיק הכל (עבודה תובענית, בית מבריק, להניק מלא, לתחזק זוגיות וכולי) אבל כשמגיעים ממוטטים למיטה ב20:30... אני מבינה שמשהו יצטרך לחכות
את טועה בגדול!
19/09/14 09:07
208צפיות
מאשפזים את אלה שמתחזים למה שהם לאאבל אתבחיי שאת וונדרוומן אמיתיתאותך אף אחד לא יחשוב לאשפז שיהיה בכל זאת שבוע רגוע יותרשבת שלום
º
מה יהיה עם הרווחים ????
19/09/14 09:08
24צפיות
º
19/09/14 19:02
3צפיות
º
:) אני יכולה להעיד שאת וונדרוומן! תודה
19/09/14 14:33
26צפיות
º
העונג היה כולו שלי
19/09/14 19:02
13צפיות
הצופים נחלו הצלחה כבירה אצלנו
18/09/14 18:50
326צפיות

בשעט"מ בילבי וגילגי הצטרפו לשבט צופי השבוע ובאופן מפתיע נהנו עד מאוד.
אמנם בקבוצה של בילבי דווח שיש קצת בנים שמתפרעים.... הקבוצה היתה אמורה לבחור לעצמה שם, והרוב שם שהיה בנים דגל בבחירה בשם ה"פוקערים" (שורוק בו' - כמו המילה ביידיש לפלוץ). אבל המדריכה - ששמה באופן מצוין זהה לזה של בילבי - הטילה וטו על הבחירה, אז בסוף זה נפל. במקום זה הם ה"הוריקאנים".
הקבוצה שלי גילגי זה רק בנות אז היא מאושרת עד מאוד.
על כל פנים - שתיהן נהנו מאוד ואני חזרתי אחורה בזמן לשנותי הרבות כצופה גאה (קומפלט עם מפקד בשלשות - עמידה חופשית, הקשב ושלל שירים מטופשים אך עתירי אנרגיה ושמחה)
בברכת היה נכון,
 
פה בגילאים האלה עוד מפרידים את הבנים והבנות בצופים
18/09/14 23:00
199צפיות
ואני חושבת שההפרדה הזו טובה בשלב הזה.
משוגע...
18/09/14 20:28
354צפיות
למעט אתמול, שלא יצאתי , לא נכנסתי הביתה אף יום לפני 19:00... כולל ביום שלישי להיכנס ולצאת אחרי פחות משעה לישיבה של הנהגת הורים (כן, אני שוב יו"ר). אני מחוקה ומחר כל המשפחה אצלינו לארוחת ערב אז אני אשטוף את כל הבית ובשבת אמא שלי באה לפרוייקט סידור ארונות לילדות. הילה - יש מצב שאת שומרת לי מקום בחדר ליד?
רק חדר?
19/09/14 06:42
220צפיות
שומרת לך כיסא לידי בקפיטריה
שומרת לך את התור של השוקים החשמליים
מה שתרצי.. יהיה שמח
לא צריך, באמת שלא
19/09/14 07:00
183צפיות
מספיקה פינה בחדר המרופד, מקום להניח את הראש ולישון!!!
אה, אפשר לחלוק גם איזה ספסל בחדר הדיירים באיזה חוג ציור או משהו
איזה מן שבוע
19/09/14 05:30
227צפיות
יום ההולדת שלי  חל ביום א'. חגגתי באסיפת הורים בבית הספר של הבת הקטנה. אבל בערב שלפני זה, במוצ"ש, הלכתי להופעה של מספר סיפורים שבונה את עצמו בכישרון שיווקי כגיבור מקומי כאן. אם התייחסויות יזומות של הסביבה ליום ההולדת (איחולי יום הולדת שמח יזומים בטלפון או בפייסבוק, מחוות של מתנות קטנות, עוגה וכו') הן מדד כלשהו למשהו, אז השנה בלט לי שהיו הרבה-הרבה יותר כאלה מבשנים קודמות, בערך פי 10, כולל מאנשים שלא ציפיתי מהם בכלל.

בכללי, קשה לי לומר אם זה היה שבוע טוב או לא. גם וגם, דבר והיפוכו. 
מצד אחד, הגדול התחיל ברגל ימין את השנה בבית הספר, והקו הזה נמשך עד כה. זה שיפור מדהים ביחס לתחילת השנה שעברה. כבר שלושה שבועות, ועוד לא הייתה לו אף תקרית אלימה שם, הוא עוד לא בא בוכה הביתה, לא קראו לי לקחת אותו באמצע היום כי לא משתלטים עליו, הוא מדבר באופן חיובי על הצוות החינוכי ועל הילדים האחרים, והוא אפילו ממש לומד (!) מצד שני, מבחינה פיזית הוויסות שלו די מידרדר, הוא נהיה נורא תזזיתי ובלתי נשלט ומלא טיקים, ולא ברור לי לאן זה הולך. 
מצד אחד, נכנסו השבוע כמה אופציות להשלמות הכנסה, ואני יותר רגועה בקשר לעמידה הכלכלית שלי בחודשים הקרובים. מצד שני, עוד לא לגמרי ברור לי איך אעמוד בכל עומס העבודה הזה.
מצד אחד, קיבלתי מדמות בלתי צפויה מראה חיובית על משהו בסיסי שהוא טוב בהורות שלי, חשבתי ואמרתי, ואללה צודקת  . ומצד שני, הבית מטונף ומוזנח בצורה שגורמת לי ממש לתעב את עצמי כאמא ובכלל, ובקצב הזה של עומס, זה ימשיך להיות ככה.
מעולה
20/09/14 00:58
85צפיות
טון  וחצי של עבודה (שזה מעולה בהתחשב בזה שהעסק נפתח רק לאחרונה)
עוד טון וחצי של פגישות לעבודות נוספות
מאוד עמוס לי. אבל בעיקר כי הקטן עדיין איתי בבית. מקווה שאם ימשיך ככה (טפו) ייכנס לגן אחרי החגים
(טוב נו- אני לא מקווה כי קשה לי לשחרר בשנית אחרי שזכיתי בעוד קצת זמן איתו. אבל יודעת שזה לטובתו)
שבוע במיטה ובמקביל ארועים רבים
20/09/14 13:08
ממה שקשור בילדים בחרתי לא להתחמק ובקושי רב הלכתי, על השאר ויתרתי.
לסיום אתמול יום עמוס ביותר בארועים משפחתיים שנגמר עם ילד חולה .
אוף, חייבת לחזור לשגרה ושתהיה כבר שגרה ומבינה שרק אחרי סוכות אוכל לומר זאת לצערי....
מתכוננת לשבוע קצר עמוס ביותר שכולל מלא בישולים כשאיני יודעת עוד איזה תפקידים נותנים לי בארוחה (לא מארחת אבל עוזרת למארחים), כולל עבודה בפול טיים אחרי שהחסרתי כמעט כל שבוע שעבר ועם ילד חולה לא רואה איך זה בדיוק קורה...
אשמח להמלצה על ספר
20/09/14 12:47
העוסק בתהפוכות הנפש לאחר לידה: דכאון, רגשות אשם, איבוד הזהות העצמית וכו'.
תודה
º
שרשור שאלות קטנות
19/09/14 14:39
6צפיות
חזיות הנקה עם ברזלים במידות גדולות - יש דבר כזה?
19/09/14 14:40
88צפיות
איפה ניתן לקנות? מעדיפה ברחבי הנט. שימו לב - עם ברזלים!
אני הזמנתי חזיות של אניטה
19/09/14 15:42
85צפיות
אפשר מפיגליבס:
ויש גם באיביי
 
היתה לי מאוד נוחה, ושמשה אותי היטב כשהנקתי
º
תודה רבה
19/09/14 18:25
7צפיות
º
אניטה מושלמות.
20/09/14 10:03
1צפיות
בעבר הרחוק קניתי במירל בצפון תל אביב
19/09/14 17:03
96צפיות
שקניתי בפעם אחרונה לפני שנתיים וחצי עלתה לי 260 ש״ח אחר כך הזמנתי מאתר הזה http://m.figleaves.com/uk/ranges/dd/bras/19699/208...אותה חזיה כולל משלוח עלתה לי 260 ש״ח  
º
תודה רבה
19/09/14 18:25
9צפיות
סליחה
20/09/14 07:50
34צפיות
במירל על ה 420.  באינטרנט 260.  
בעבר הרחוק קניתי במירל בצפון תל אביב
19/09/14 17:03
46צפיות
שקניתי בפעם אחרונה לפני שנתיים וחצי עלתה לי 260 ש״ח אחר כך הזמנתי מאתר הזה http://m.figleaves.com/uk/ranges/dd/bras/19699/208...אותה חזיה כולל משלוח עלתה לי 260 ש״ח  
פרטיות בעידן האינטרנט
17/09/14 21:52
620צפיות
השרשור הזה מדגדג לי בקצות האצבעות כבר כמה שבועות טובים והגיע הזמן להוציא אותו, אחרי 3 אירועים שונים זה מזה שבעיני בכולם החוט מהקשר הוא שאלת הפרטיות:
1. סערת אפליקציית "סיקרט":
אצלינו בעיר זה גרר דיון משמעותי ומעניין של גורמי חינוך, הורים ונוער, שדן בשאלת האנונימיות ומה עושים בנוער שמגלה את חדוות הכתיבה האנונימית ומנצל אותה לרעה (בתפוז הרי התחלנו בתקופה שבה האנונימיות היתה חלק אינטגרלי מהמרשתת שלפני הפייס).
2. שאלה של מישהי על האם אנחנו מגגלים את שמות המורים של ילדינו.
3. השמחה של מישהי אחרת על מערכות השיתוף המקוונות של בתי הספר בהן ההורים יכולים ללמוד כמעט בזמן אמת על אירועי משמעת, אירועים טובים וגם מהם שיעורי הבית של הילדים הרבה לפני יום ההורים המסורתי.
 
האם לדעתכן ניתן לשמור על פרטיות ועדיין להיות פעילים באינטרנט?
האם פרטיות היא אכן ערך מקודש?
איך מחנכים ילדים שנולדו לתוך העידן המקוון ורגילים לשתף את העולם בכל פיפס שקורה להם? משתתפים איתם בחגיגה? אוסרים? על מה אוסרים (בהנחה שאיסור מוחלט לא אפשרי בחברה החילונית המתירנית)?
מה התפקיד המבוגרי שלנו בכל הסיפור?
מה מקום מערכת החינוך בסיפור הזה?
 
יש סיכוי שנצליח לראות פה דיון כמו בימי הפורום ההם?
 
וואו, זה כבד...
17/09/14 22:52
284צפיות
בדיוק העתקתי קודם סטטוס שאפילו לא ממש הבנתי אותו, מתוך ידיעה שאולי אני מעתיקה שטויות - משהו על זה שבעצם אני מתנגדת להפרת הפרטיות וזכויות היוצרים שלי ע"י פייסבוק. זה כנראה איזה spam אווילי.
אנחנו נלחמות בזה. נראה לי שהילדים שלנו אפילו לא מצויידים להבין על מה אנחנו מדברות. ואולי אני טועה: דור מאוד מודע, מבקש לבקר כל תמונה או סרטון שלו שאני מעוניינת להעלות ולפעמים הוא לא מרשה. או שמרשה רק בוואטסאפ המשפחתי. לסיון אין שום מחסומים שכאלה. 
אני, אגב, מעולם לא גיגלתי את שמות המורות של הילדים. לא העליתי על דעתי, למען האמת... (גיגלתי מנהלת לשעבר, אבל מסיבות רלוונטיות).
 
אני חושבת שיש מקום גם לנו כהורים וגם למערכת החינוך בענין. הם גדלים לעולם שבו הכל חשוף, הכל מדווח וכל דבר הוא אייטם. הם רוצים להתפרסם, להיות סלב. הם רואים שאותם ידוענים מפרסמים כל צעד שלהם וכל הגיג דבילי (או לא) שלהם) ונראה להם שזו הדרך, וכך נהוג.
אני חושבת שמתפקידנו להסביר מהי מהות ומשמעות החיים (כבד, כן? פשוט להסביר שהפרסום והקיום במדיה הוא לא חזות הכל). תפקיד בית הספר הוא להסביר באופן מובנה מהי פרטיות ברשת, מה ההשלכות של חשיפה מוגזמת וחוסר זהירות. אני לא בטוחה שלנו כהורים יש את כל הכלים לעשות את זה.
 
מהיותי משתפת קצת אובססיבית לעתים, אין לי ספק שלא אוכל למנוע מהילדים לשתף (כרגע הם לא עושים את זה), אבל אני מקווה שאוכל להעביר להם מה נכון ומה לא נכון לשתף.
 
 
העלית פה כמה נקודות מעניינות
18/09/14 20:43
102צפיות
גם החיבור לתרבות הסלבז, גם עניין הנבדלות בין הילדים שברור שמצריכה מאיתנו לרכוש סט כלים רחב מספיק כדי להתאים את עצמינו לכל ילד וגם שאלת המקום שבו מערכת החינוך ואנחנו משתלבים יחד לכדי עשייה שתקדם את הילדים ותחנך אותם גם בתחום הוירטואלי. איזה כלים את מרגישה שחסרים לך? דווקא כי אנחנו דור החלוץ של האינטרנט, היינו שם די מההתחלה, נראה לי שלילדים שלנו יש יחסית מזל, לא? אנחנו חיות רשת ותיקות שמכירות אותה על הטוב הנהדר שבה ועל סכנותיה לפני ולפנים, אז מה אם אין לנו כלים "רשמיים", גם לדברים אחרים לא הוכשרנו בבי"ס להורים.
בקצרה
18/09/14 07:52
294צפיות
פרטיות הוא לא מושג קדוש. גם לא מושג אוניברסלי. הוא קיים בתרבות המערבית במאתיים השנים האחרונות, אבל לא בכל תרבות ולא בכל זמן.
 
באופן כללי, לאדם, ובעיקר לחברה, טוב שלא תהיה סודיות מוחלטת. תחת מעטה סודיות מוחלטת אנשים עושים הרבה דברים רעים. לכן טוב שיש "עין רואה ואוזן שומעת". מצד שני, השאלה הגדולה היא האם כולם צריכים לדעת הכל, תמיד. וכן, "כולם" כולל גם הורים למתבגרים. אני אתן דוגמה קיצונית: כשבאתי למיון עם הבת שלי מתפתלת מכאבים, הצוות הרפואי הוציא אותי מהחדר ושאל אותה שאלות. מעליב, בהחלט, אבל גם כורח המציאות במקרים מסוימים.
 
 
וזה מה שמפריע לי בתוכנות כמו המשוב. ברור שבית הספר צריך לדעת על כמות איחורים והברזות. ברור שההורים צריכים להיות מודעים מתישהו למצב האיחורים וההברזות של הילד שלהם. השאלה היא האם המודעות הזו צריכה להיות ברמת כל רגע. אני מאמינה שכמו שמותר שלנער או נערה תהיה מגרה בחדר שההורים לא פותחים, כך מותר גם שמידע על איחור מסוים ביום מסוים יהיה מגרה כזאת. (כמובן, עד מצבי קיצון. ברגע שאמון בסיסי מופר, יכול להיות שצריך לשנות את הכללים. אבל אני מדברת במצב נורמטיבי. מצד שני, אחרי שראיתי כמה הורים "נורמטיבים" שכמעט הורגים ילדה על המחשבה לעבור מ-5 יחידות מתמטיקה להקבצה אחרת, אני כבר לא בטוחה מהו נורמטיבי, ודי בטוחה שלא כל מידע של בית הספר צריך להגיע לידי ההורים)
אני מלכתחילה מקצצת במעקב דרך משו"ב
18/09/14 09:17
189צפיות
חוץ מזה שהוא לא ידידותי, נראה לי מיותר (אולי בגלל שהיא ילדה אחראית). אם אני שמה לב שם למשהו חריג, אני שואלת אותה ומזכירה לה לטפל (העדרויות שצריכות הצדקה)
 
בפייס אני מידי פעם מסתכלת על הקיר שלה.
 
מה שקורה בקבוצות שהיא משתתפת והוואטצ אפ - זה כבר סיפור אחר וזה בלתי ניתן לעיקוב ובדיקה ורק נשאר לי לקוות שהכל תקין
 
אצל הצעירה, עדיין יש לי יכולות מעקב ובדיקה. הפייסבוק שלה פתוח לרשותי, אני נכנסת לשלה עם הסיסמה שלה. יש לה קבוצת וואטצ אפ אחת של מעריצים של איזה זמר ומידי פעם אני מתעדכנת ממנה מה קורה שם ולה עם זה
 
פרטיות היא יחסית ובעידן המקוון, בעיקר פייסבוק וקבוצות וואטצ אפ, זה מושג ארטילאי
ההכרות והחברויות הן וירטואליות עד שממשים. וכל זמן שלא מוסרים כתובת מגורים מלאה (לפעמים ניתן לגלות אותה דרך הטלפון, אבל אי אפשר לדאוג כל הזמן) ויותר מידי פרטים עסיסיים ותמונות לא מהוגנות, נראה לי שצריך לסמוך על הנוער ולקוות לטוב.
צריך להדריך, לתווך בגילאים שעוד ניתן ולשחרר קצת יותר בגילאים שכבר פחות ניתן לעקוב ולהגיד משהו שיקשיבו לו
וואלה, גם שאלת הילדים הקטנים מול הגדולים מעניינת
19/09/14 10:16
54צפיות
את כבר יותר קדימה, אבל אני מניחה שעם התבגרות הפורום יש פה לרבות מאיתנו ילדים על סף גיל ההתבגרות שהדברים פתאום נהיים רלוונטיים להם, כולל המחשבה על היום שבו הילד כבר באמת יהיה גדול ועסוק בענייניו והמעקב יהיה קשה פשוט מסיבות טכניות לוגיסטיות, עוד לפני שנכנסים לשאלות מערכת היחסים ומערך הכוחות בבית שהן גדולות וכבדות.
מסכימה מאוד עם מה שכתבת על פרטיות
19/09/14 10:12
50צפיות
לגבי המעקב בזמן אמת, כנראה שזה גם תלוי הורה - כי אני פשוט שוכחת להיכנס ולהתעדכן .
אני דווקא רוצה להתעכב על הדבר האחרון שכתבת - הרי אותם הורים "נורמטיביים" יכולים לעשות את זה גם בלי שום מערכת משוב, הרי מספיק להיות הורה שמעורה בחיי הילד כדי לדעת שהוא עובר הקבצה, זה מידע שביה"ס העביר להורים גם בדרכים אחרות. השאלה היא האם התגובה שלו קשורה לפרטיות או להורות, ואיך מתרגמים את זה בעידן המקוון?
הו, כמה שזה מעסיק אותי לאחרונה...
18/09/14 09:17
219צפיות
המציאות נתנה לי ניעור רציני לפני כמה שבועות, בהקשר הזה בדיוק, ומאז אני מתבחבשת בזה עם עצמי (וגם קצת עם עוד כמה אנשים).
אני בדיוק "מחשבת מסלול מחדש" בענין הזה, כך שאשמח לקרוא את הדיון, אשר לצערי בנקודת הזמן הנוכחית אני לא ממש יכולה לתרום לו, מחמת בלבול ורגשות מעורבים.
דווקא הבלבול והרגשות המעורבים
19/09/14 10:14
54צפיות
הם בעיני אחד הדברים שהכי חשוב לתרום לדיון הזה. ברור שלא חייבים לחשוף פרטים (אפרופו פרטיות ) אבל אם תצליחי לנסח מכל זה שאלה כללית יותר, בעיני עצם ניסוח השאלה יקל עלייך אבל גם העלאתה יכולה להביא לפחות אותי לעוד מחשבות (ואולי על הדרך אפילו תקבלי תשובות שיקדמו אותך לכדי פתרון ).
אני כמו מעין, אשמח לשמוע בקוים כלללים
19/09/14 17:08
36צפיות
כי סיפורי מקרה הם חשובים לדרך ההתנהלות.
כל הזמן יהיו עוד דברים. על מה אוסרים-על מה שמזיק. *טריגר*
18/09/14 09:56
286צפיות
עוד אין לי נוער, אבל אני לא רואה ברירה אלא לחנך אותם, ולדעת +- מה הדברים שיש סביבם (עכשו זה סיקרט וווטסאפ, מחרתיים יהיה משהו אחר).
ולהבין היטב, ולספר גם להם מה הסיכונים.
יותר מזה- לספר על מקרים שילדים אחרים נפגעו, וגם לספר מה אפשר לעשות אם הם יחטפו פגיעה קשה.
כי חלק מהפגיעות של ילדים הוא חוסר היכולת לראות שהחיים ממשיכים-ופה התפקיד שלנו כהורים.
להראות שיש דרך, שממשיכים, שגם אחרי שבר גדול יש שמחה ותקוה ויש סיבה להמשיך.
פרטיות בעיני היא לא מקודשת, אבל היא חלק ממשהו שהוא הכרחי בעיני וזה כבוד בסיסי לאחרים, גם ילדים. נזכרת בסיפורים של חברות שהוריהן קראו ביומן, במחברת שירים, חיטטו- ומסיקה שהורה שלא מסוגל להתייחס כך לאחרים, מזיק גם בלי האפשרויות הדיגיטליות. אני לא תמיד מסוגלת להתייחס לילדי ככה, ועובדת על עצמי בנקודה הזאת.
אבל הפרטיות תלויה בילד; אם הוא או היא ינצלו את אמוני לרעה, או יהיו להערכתי בסכנה ולא יהיו מוכנים לספר מה קורה כדי לעזור לעצמם (לא בהכרח לספר לי; לספר לאיזשהו מבוגר שיכול לתת זוית ראייה ועזרה של מבוגר; אבא, יועצת, אמא של חברה, סב/תא, לדוד/ה, רופאה), אז הפרטיות שהיתה להם תסדק.
 
º
סליחה, בסוף מחקתי את הטריגר, קראו בשלום
18/09/14 09:56
37צפיות
לאור סיפור סיקרט
19/09/14 10:22
117צפיות
אחד הדברים שהכי טורדים את מנוחתי זה דווקא איך נזהה את המוקש הבא? איך עושים את זה? איפה מתעדכנים? אני בעצמי לעצמי פחות מתעניינת בכל אפליקציה חדשה שיוצאת, את הילדים ברור שזה מעסיק יותר, איך אני מגשרת על הפער ונמצאת שם בזמן אמת?
נראה לי שהמוקשים הם דומים ורק המניפסטיציה שלהם שונה
19/09/14 12:20
60צפיות
המוקשים הם רעב לתשומת לב והכרה ,רשעות, לחץ חברתי, חוסר מחשבה והתחשבות משולבים עם מיניות בוסר, ומה שאנחנו נהיים כשאנחנו חלק מאספסוף.
אז נכון שהכרות עם המוקש הבא עוזרת (למשל הקטע של המהירות של צילום) נראה לי שאין ברירה אלא להיות בקשר עם הורי מתבגרים נוספים וגדולים יותר ולהיות עם יד על הדופק.
אני משתפת אובססיבית, ולכן שומרת על הפייסבוק שלי אינטימי
18/09/14 10:05
326צפיות
יחסית.
הילדים שלי כרגע עוד בכלל לא בקטע.
באופן כללי, אני לא אדם שקנאי לפרטיותו, גם בימים שכתבתי יותר בתפוז, מעולם לא הסתרתי את זהותי.
כשמגגלים את שמי, הדבר היחידי כמעט שעולה הוא יום בחיי שתיעדתי לבלוג 365 של סיון קלינגבייל, שם אין אף תמונה מפורשת, אבל יש מידע עלי.
באנגלית יש בעיקר פוסטים ציבוריים שפרסמתי בפייסבוק על דפים של רשתות.
מאוד מאוד אוהבת את העולם הוירטואלי, הטכנולוגי, שמפשט הכל, לדוגמא "תוכנת המשוב", שהפוסט שלי עליה היה אחד הטריגרים של מעין.
לגבי הילדים, אני עוקבת בזהירות אחרי מהלכיהם, ומשתדלת להסביר ולהזהיר מהסכנות.
איך מגדירים פייסבוק אינטימי?
19/09/14 10:19
145צפיות
גם אני שייכת לצד המשתף, כולל זה שהניק שלי הוא באמת שמי, ועדיין - בפייסבוק שלי יש לי למעלה מ- 200 "חברים", בעיניים שלי אינטימי זה לא. מצד שני חברה השבוע שיתפה שהגיעה ל- 5000 "חברים - זה ביחס לזה 200 זה בהחלט אינטימי
אגב, בגיגול שמי עולים לדעתי בעיקר עניינים שקשורים בעבודה שלי (כי לפעמים מחקרים הופכים להודעות לעיתונות של מחלקות הדוברות של האוניברסיטאות ).
יוצרים רשימות חברים
19/09/14 11:19
161צפיות
כאלו שרק את רואה ואז כשאת מפרסמת משהו את בוחרת אילו קבוצות את רוצה שיחשפו אליו. 
º
אפשר הסבר טכני לרשימות חברים?
19/09/14 17:07
22צפיות
תעמדי על חבר כלשהו שלך
הודעה זו מכילה תמונות
20/09/14 01:11
79צפיות
תלחצי על חץ ואז "הוסף לררשימה אחרת"
תגללי עד הסוף ואז יש "+רשימה חדשה"
זה יהפוך למלבן ריק- תני לה שם
אחר כך תצרפי בצורה הזו כל חבר שאת רוצה לרשימה (את לא צריכה ליצור כל פעם חדשה- זה כבר יופיע לך כרשימה קיימת)
כשאת מאשרת חבר אחרי שאישרת את יכולה להכניס אותו לרשימה
כשאת מפרסת פוסט- לוחצים על החץ הקטן והופכים את הפוסט מציבורי (=כל מי שבפייסבוק גם אם לא חבר שלך רואה) ל"מותאם אישית" ושם את מגדירה מי יראה (נגיד "רק חברים" או "גם חברים של חברים" וניתן למטה באותו חלון להגדיר "למעט" ואז לרשום את שם הרשימה
יש לי 165 חברים
19/09/14 17:06
139צפיות
אין שם אנשים שלא פגשתי מעולם, למעט בודדים יוצאים מהכלל, וכולם כאלה שאין לי בעיה שיראו את מה שאני כותבת ומפרסמת. כל הפרסומים שלי פתוחים לחברים בלבד. ואת הגוגל עשיתי עבורך, לראות שזה באמת לא מקפיץ דברים שפרסמתי.
להיות אם חד הורית נשואה
16/09/14 20:44
835צפיות
יש כאן אמהות שנשואות לאיש קבע? לבן זוג שעובד המון המון או בחו״ל לתקופות ממושכות? איך ההרגשה?לי זה גורם להמון מחשבות. מצד אחד אני רגילה כבר לנהל את הכל בעצמי, לפעמים זה אפילו קל יותר. מצד שני מרגישה שאנחנו מתנהלים ביקום מקביל, אבא מקבל את הכיף עם הילדים לתקופות קצרות ומרוכזות , הם מתגעגעים אליו, הוא זה שעושה את הכיף, שובר גבולות, קונה מתנות. אני האמא העייפה, המותשת... קצת מובנת מאליה. הוא נמצא איתם לזמן מוגבל וגם בזמן הזה  לא פשוט לו. אני חיה את היומיום- בית ספר/ גן/ חוגים/ חברים/ הסעות/ תיאומים/ רופאים...לארגן אותם...מרגישה מתוסכלת . אבל העבודה שלו היא זו המאפשרת חיים נוחים יותר מהעבודה שלי... עיקר הפרנסה... אוף, תסכול. אני נשואה לאבא של סופשבוע ולפעמים גם זה לא.עוד מישהי פה במצבי?
גדלתי בבית כזה
16/09/14 21:51
560צפיות
אבא שלי מתוקף תפקידו הייחודי והבכיר מאד היה המון בחו"ל מטעם העבודה. לפעמים נסיעות של כמה חודשים ברצף. כשהייתי בכתה ז הוא היה סך הכל שלשה שבועות בארץ במצטבר כל אותה שנה. אמא שלי היתה פה, ולמרות הקריירה שלה הצליחה לגדל די לבד לתפארת שבעה ילדים. גם כשהוא היה בארץ היו המון פרויקטים וניסויים והוא חזר מהעבודה הרבה אחרי שהלכנו לישון לא פעם ( אם כי השתדל לחזור גם מוקדם יותר כדי לבלות איתנו ).
אמא שלי היתה המעצבנת, זו ששמה גבולות, זו שרבתי איתה וכו'
אבל תכלס היום- היא הכתובת שלנו, של כל הילדים ופחות הוא. אני כל כך התרגלתי לחוסר הנוכחות שלו כילדה שאני אוהבת אותו היום מאד, אבל הוא לא הכתובת שלנו להתייעצויות וכו'.
º
איך אמא שלך הצליחה?
17/09/14 16:34
62צפיות
היא סופרוומן
18/09/14 16:47
180צפיות
והיא החזיקה מטפלת בבית 21 שנים.עד שאחותי הקטנה היתה בת 9.
7-4
אני לא חושבת שהעיקר זה הפרנסה
16/09/14 22:38
450צפיות
עוד 20 שנה כשהילדים יהיו גדולים והוא יגלה שהוא הפסיד את כל הילדות שלהם בגלל שהוא עבד, הכסף לא יעזור לו להחזיר את הגלגל אחורה.
אני חושבת שהעיקר זה המשפחה, וכמובן שחשובה הפרנסה ואני לא מאלה שחושבים שכסף יצנח מהשמיים רק כי מאוד רוצים אותו, אבל אני חושבת שצריך למצוא איזון. להיות נשואה לכספומט, למכונת כסף שלא עושה שום תפקיד אחר בבית, לא היה מתאים לי.
אני יודעת שיש הרבה משפחות כאלה ואני יודעת שלא תמיד יש ברירה, ברור לי את זה. אבל אני חושבת שיש פעמים שכן יש ברירה, שכן אפשר לעשות שינויים ושלילדים מגיע לגדול עם אבא ואמא, ולאמא מגיע לא להיות חד הורית נשואה, כמו שניסחת כל כך יפה.
יש הרבה פתרונות שאפשר לעשות - בעלי נניח מגיע הביתה בארבע וחצי או חמש כל יום, נמצא איתנו כל הערב, מחזיר את הילד מהגן הרבה פעמים, ואם צריך הוא ממשיך לעבוד אחרי שהילד הולך לישון. הוא עובד לפעמים בסופ"ש אבל לא על חשבון הילד, אלא לעיתים מאוד נדירות. הוא עובד בצהריים כשהילד ישן, בערב, או שמשתדל פשוט לנוח ולהנות מהסופ"ש. ויש לו קריירה, הפרנסה לא רעה בכלל, והוא עדיין זה שמקלח את הילד כל ערב, מכין ארוחת ערב וארוחת בוקר, והולך איתנו לגינת המשחקים בערב ובסופ"ש.
אני מעריצה נשים שמסתדרות לבד וצריכות לעשות את הכל לבד כשהבעל עובד כל כך קשה, אני לא חושבת שהייתי מצליחה להסתדר לבד, ואני שמחה שאני לא צריכה לנסות. לא יכולה לדמיין איך זה לתפעל ילד כשנמצאים בהריון לדוגמה, והכל קשה וכואב ולא נוח. אני יודעת שכל כך הרבה נשים עושות את זה, ועצוב לי שזה נורמה בכל כך הרבה מקומות עבודה. לאבא מגיע גם להיות עם המשפחה שלו, לראות את הילדים גדלים, ואפילו אם מדובר בגבר בלי משפחה, רווק - מגיע לו זמן חופשי מהעבודה ואיזון בין עבודה לזמן פרטי. זה אחד מהאוולות הגדולות שנעשות לגברים לטעמי, ואני מחכה ליום שבו המרמור של הגברים יגרום לשינוי חברתי ואיזון יותר גדול.
כן יש
16/09/14 22:55
365צפיות
כמה תובנות לגבי מה שכתבת
א. לא מאפשרים לאבא לשבור גבולות, לקנות מתנות לבד וכד'. מה פתאום לשבור גבולות?? ומתנות שיהיו משניכם.
ב. לנו יש מטפלת כדי לאפשר גם לי לעבוד יותר מאוחר או להתאוורר. אין שום סיבה שכל העול יפול עלי. מגיע לי גם לישון ולהנות ולנוח ולהגשים את עצמי.
ג. כשהוא בבית הוא עושה הכל וגם משתתף בטיפול בילדים כמובן (ולא רק כיף גם גבולות כאמור). פשוט, לא פשוט...אלו החיים
ד. מגיע לו גם קצת זמן לבד למרות ההיעדרות. עדיין מגיע לו זמן עם חברים או זמן לתחביב. אני מאפשרת את זה למרות שהוא מעט בבית. אני חושבת שזה חשוב. כאמור, גם לי יש את הזמן שלי לעצמי הודות לעזרה מבחוץ.
נשמע מוכר
17/09/14 00:25
355צפיות
ואני לא מצליחה להתמודד עם הלבד. התחתנתי לזוגיות ובסוף נשארתי לבד.
רק רציתי להזכיר שאנשים משתנים ויש תקופות שונות
17/09/14 00:53
338צפיות

איש קבע יוצא לפנסיה בגיל מוקדם מאד יחסית (שנות הארבעים) ולעיתים אפילו פורש הרבה לפני. אנשים שעובדים עד 4-5 יכולים לעבור להייטק למשרה תובענית ולהיפך אפילו להפוך למורים שמגיעים בצהריים. לעיתים יש תקופות של אבטלה בין עבודות. 
בקשיי היום יום לעיתים שוכחים את זה. אז רציתי להזכיר.
המקרה היחיד כמעט לדעתי, שאין מה לבנות על שינוי, הוא במקרה של וורקוהוליק. אז זה לא תלוי עבודה אלא תלוי בן אדם. אפילו בהתנדבות שבפנסייה ניתן להיות וורקוהוליק ובקושי להיות בבית.  
 
חיינו ככה במשך 4 שנים, אבל זה היה לזמן קצוב
17/09/14 04:46
394צפיות
ובשביל מטרה מיוחדת - רילוקיישן.
התפקיד שקיבלנו על עצמנו (ואני בכוונה אומרת את זה ברבים, כי שנינו קיבלנו על עצמנו את התנאים והסכמנו עליהם) כלל טיסות של בעלי כמעט מידי שבוע כך שהוא הפך להיות בעיקר בעל-אבא של סופ״ש. זה מחיר שהסכמנו לשלם תמורת ההזדמנות לחיות בחו״ל, להרוויח ולחסוך, לראות עולם וכל היתרונות האחרים שיש ברילוקיישן...
מבחינה פרקטית, אני לא עבדתי ובנוסף היתה לי עובדת משק בית שעשתה את כל עבודות הבית ועזרה עם הילדים כך שפיסית היה קל להסתדר. הקושי היה רגשי כמובן כשכל ההתאקלמות בארץ זרה והצורך להסתדר פלוס סדר היום וכל ענייני הילדים היו בעיקר על הכתפיים שלי.
אחרי קצת יותר מ-3 שנים הבנו שלא מתאים לנו להמשיך ככה כי אבא היה חסר לכולנו יותר מידי והחלטנו בסוף השנה לסיים את התפקיד. לשמחתינו נמצא לו תפקיד אחר שלא כלל נסיעות כמעט בכלל
לא הייתי מוכנה לחיות ככה חיים שלמים, אבל לפעמים למען פרנסה או צורך בהגשמה עצמית אנשים מוכנים לעשות ויתורים קשים... קטונתי.
הייתי כזו לשנתיים
17/09/14 09:21
388צפיות
אשת קבע, עם בן זוג שחוזר הביתה לסופי שבוע + אפטר, ועושה שבת אחת לארבעה שבועות.
כיף זה לא. מצד שני, כשהוא היה בבית, הטיפול היה עליו. גם הכיף וגם הפחות כיף. בנוסף, זו היתה האחריות שלו לדאוג לשיחות טלפון יומיות עם הילדה, וכמובן איתי.
מתסכל, אבל נדמה לי שהשגרה מקלה על זה קצת, לא? היא הקלה עלי. היה לי הרבה יותר קשה בחודשים הראשונים של ההסתגלות.
וגם, נסי ליצור מערכת תמיכה. פעם בשבוע סבתא או בייביסיטר בתשלום שמאפשרות לך לעשות משהו אחר זו כבר הקלה. אם זו מישהי שגם יכולה לקחת לחוגים באותו היום, בכלל נפלא.
היתרון העיקרי: את לא צריכה להתחשב באף אחד בבחירות הצפיה שלך בטלוויזיה
תחזיקי מעמד.
אצלי הנסיבות אחרות, אבל עדיין רוצה לשאול אותך
17/09/14 13:33
588צפיות
- האם אפשר לדבר איתו שבזמן שהוא בבית, יעשה דברים הוריים ולא רק כיף? הרי הוא לא דוד, הוא הורה בבית. כמובן שזה קם ונופל על הנכונות שלו, ויכולתך להשפיע מוגבלת, אבל שווה גם לדבר על כך, ובמקביל- גם  לחפש דרך ליצור מקומות ודברים קבועים שהוא יעשה. למשל- התפקידים הגבריים הקלאסיים של הכנת ארוחת בוקר בשבת עם הילדים, בזמן שאמא נחה. או רחצת כלים ביום שישי. דרך אחרת היא פשוט להעדר חלק מהזמן שהוא נמצא, נגיד לקבוע עם חברה שצריכה אוורור דומה בשבת בבוקר ולהתאוורר קצת בשיחה, בספורט,  בכל דבר שלא כולל ילדים...
 
-מעבר ל"משחק סכום אפס"- שהוא יעשה יותר ואת תנוחי יותר- הייתי לוקחת עזרה בתשלום.אני תמיד אמרתי לעצמי שאין כסף לזה, שאני מרויחה גרושים, שהילדים זקוקים לי כי גם ככה הם בלי אבא רוב הזמן, ש(...מלאי את התירוצים האהובים עלייך) אבל מנסיוני, כשמשקיעים משאבים ב*אמא* זה משפיע מהר ולטובה על כל המשפחה. וכשאני מותשת, זה משפיע לרעה על כולם.
כשאני לא מותשת, לא *לגמרי* מובנת מאליה, ומספיק מאווררת -אז גם איתי די כיף ולא כל שיחה איתי (רק 90 אחוז ) היא מבחינת הילד "שיחת עבודה" ("הכנת שיעורים? תוריד את המים. למיטה! צחצחת? עשית מערכת? תסדר את הלגו. נו! אז אל תשחקי איתו. לא מעניין אותי מי התחיל. אוכל! הצלחת שלך. ידיים! תמזוג גם לאחותך. תתלי את המגבת. וכו')
-ואגב ה"הוא זה שעושה את הכיף". כשיש לי אויר, יותר כיף איתי.
יותר קל לי לשתף את הילדים במה שכיף *לי* ולהלהיב אותם לזה ולהתלהב איתם מחדש . וקצת יותר סבלנות להשתתף במה שכיף להם ולהתלהב מזה איתם (שירי פסטיגל, תחרות הפרצוף המפורצף)
וחלק זה עניין של החלטה, מתישהו החלטתי לעשות איתם דברים פיזיים, כי ילדים זקוקים לזה. לרוב אבא עושה אבל אבא לא היה בבית. וגיליתי שנכון- יותר כיף עם אבא אבל גם איתי זה נורא כיף להם, וזה כיף לי כי הפיזיות גם מאווררת כשלעצמה.
אז אני מחקה את ההשתוללויות שאבא שלי עשה איתי וממציאה חדשות. להרים אותם, להניף אותם, לסובב אותם...
אני חייבת להראות את מה שכתבת לבעלי!
17/09/14 20:19
310צפיות
מאוד נכון וחכם.
º
תודה.
18/09/14 10:04
22צפיות
רק בנוגע לטרמינולוגיה
17/09/14 17:16
554צפיות
את לא "חד הורית". נכון שהרבה נופל עלייך, אבל הפרנסה (שאינה הכל) היא פרמטר משמעותי שהופך את התמונה, ומשנה אותה מהמצב של גרושה, אלמנה או יחידנית.
 
ובקשר אלייך - השאלה היא אם זה תלוי עבודה, או תלוי אדם. היה לי שכן שהיה נשאר במשרד על 2 בלילה ל"דברים חשובים". אשתו היתה בוכה על העומס של העבודה שלו. ואז הוא עבר עבודה. וראה זה פלא - גם בעבודה החדשה שלו היו "דברים חשובים" עד 2 בלילה. המחליף שלו בעבודה הקודמת, לעומת זאת, היה מגיע הביתה מדי יום בשעות סבירות.... וכן. יש הרבה אנשים שנוח להם להיות "אבא של סופשבוע". איכשהו הרבה מתוכם מתנקזים לצבא הקבע.
מסכימה מאוד לגבי התיאור של השכן
17/09/14 17:43
470צפיות
מכירה מישהו כזה בסביבתי הקרובה (היום כבר בפנסיה), שכל חיי העבודה שלו יצא מהבית בסביבות 7 בבוקר וחזר אחרי 10 בלילה - וזה היה בשלל מקומות עבודה. יש אנשים כאלה.
מעניין אותי
17/09/14 18:37
423צפיות
איך אדם כזה מסתדר עם הפנסיה שלו.
פנסיה מכניסה אנשים כאלה לסכנת חיים חמורה.
17/09/14 19:06
370צפיות
אז או שעובד ככה כמתנדב, או שמת מהר.
 
 
לקח לו המון זמן להתרגל...
17/09/14 19:07
332צפיות
הרבה יותר מלאדם ממוצע. והאמת היא שהסיבה היחידה בגינה הוא יצא לפנסיה היתה אילוץ חיצוני (המערכת דחפה אותו החוצה).
 
בהתחלה הוא לקח על עצמו עיסוק מלא מאוד אחר (שילוב של ניהול וועד בית תובעני עם תביעה וכו' גם קורס מורי דרך)
 
אחר כך הוא הפך לחולה לב אז זה כבר סידר את את הקושי  (הוא עדיין איתנו. טפו טפו חמסה. אבל היכולת שלו לעבוד 20 שעות ביממה נפגעה).
 
מה שמעניין הוא שלדעתי אין לו חרטות במבט לאחור. ושהבן שלו ממשיך חלקית בדרכו, אם כי בפחות קיצוניות. 
º
פותח עסק עצמאי?
18/09/14 09:06
39צפיות
רק לי זה מזכיר את הפרק ב"רמזור"?
17/09/14 22:12
311צפיות
בו האבות במתכוון נשארים במשרד עד אחרי שעת ההשכבה?
כמובן בלי צל של  אשמה, רק שהפרק הזה היה ממש מצחיק
הייתי במצבך
17/09/14 18:48
334צפיות
וזה היה איום ונורא.
הרגשתי בדיוק כמוך : הסוכנת האפורה של השגרה, לעומת האבא הלא נוכח, שכשהוא נוכח- זאת חגיגה.
אצלנו זה לא עבד. זה הסתיים בגירושים.
ונחשי מה? אני עדיין הסוכנת האפורה של השגרה, והוא עדיין לא נוכח, וכשהוא כן - זאת חגיגה.
 
אני חושבת שזאת הרעה החולה הגדולה ביותר של ימינו. ואני לא אופטימית.
 
חיה כך כבר 7 שנים
18/09/14 02:32
344צפיות
בעלי נמצא בחול שבועיים כל חודש כלומר שבוע בארץ , שבוע בחו"ל. יש לנו שלושה בנים.קודם כל כשבעלי כן בארץ הוא אבא במשרה מלאה , הוא עובד רק בשעות שהילדים במסגרות  ובשאר הזמן הוא לגמרי איתם: חוגים , שיעורי בית, יומי הולדת ...עדיין יש עליי הרבה משימות אבל הוא עושה המון ואני נרגעת קצתשנית , כשהוא בחול הוא לגמרי מחובר עם מה שקורה פה כלומר הוא מתכתב עם המורות במייל או אפילו מדבר בטלפון, מדבר עם הילדים בסקייפ כל יום , מקבל דיווחים ממני . נוסך על כך , העבודה של בעלי מאפשרת לנו גם טיולים משפחתיים בחול שאנחנו עושים פעמיים בשנה ופעמיים בשנה אני מצטרפת לבדי לבעלי לחול ואנחנו מבלים קצת לבד..אני חושבת שאת צריכה לדבר עם בעלך ואתם צריכים לנהל דו שיח אמיתי ופתוח על מצבכם. את לא צריכה להרגיש מתוסכלת בחייך.
אני אני אני!!
18/09/14 07:45
304צפיות
מבינה אותך לגמרי!!
לפני שנתיים בעלי גר ועבד בחו"ל אז בכלל היינו רואים אותו רק אחת לשלושה חודשים ליומיים שלושה כל פעם.
שנה שעברה גר ועבד בירושלים היינו רואים אותו רק משישי אחה"צ עד שבת בצהריים!!!
השנה גר בבית אבל חוזר כל יום בשעות הלילה כך שאני עדיין "חד הורית" רוב הזמן :(
קשה קשה אין מה להגיד...!!!
מזדהה לגמרי!
בעלי לא איש קבע אבל המוןשעות מחוץ לבית
18/09/14 15:05
292צפיות
יוצא לפני שהילדים במסגרות, חוזר ברב המקרים אחרי שהם ישנים
אבל- חולק בהרבה דברים- בכל מה שניתן מרחוק, מה שיש ליד העבודהשלו (למשל מרשמים לא דחופים- אני נותנת לווהוא יורד מהמשרד לבית מרקחת של הקופה שנמצא מטר ממנו), ביום החופשי שלו עושה קניות, סידורים וכו'. כשצריך- יגיע מוקדם אם יש אסיפות הורים וכו'
הוא שותף ביום יום שלנו- כל יום הילדים מדברים איתו בטלפון לפחות פעמים, מספרים לו מה קורה איתם ועוד.
נכון- זה לא אופטימלי. אבל גם אצלנו הפרנסה הזו ממנת את רוב חיינו וזה מחיר שאנחנו משלמים
אבל מכיוון שהוא לגמרי שותף, גםאם מרחוק- לא מרגישהיותר מדי מקופחת
מצטרפת להפרדה בין העדרות פיזית לשותפות בגידול/ניהול
18/09/14 15:48
278צפיות
שציינו מעלי Yulilor  ועינב.
 
באופן לא מסורתי, אני (= האם במשפחה) מצויה לפרקים במיקום הפיזי של בן זוגך = בחו"ל/נסיעות עבודה מחוץ לבית. זה בד"כ לתקופה של לא יותר משבוע - אבל כבר קרה שגלש ל-10 ימים.  זה לא כל הזמן. אבל זה לא מעט
 
אבל זה לא אומר שזה פוטר אותי מעול היומיום. לא משנה איפה אני, אני עדיין מרימה את המשא היומיומי בדברים כמו תיאומי תורים לרופאים, הזמנת תרופות מרשם (אצלנו זה בטלפון), תיאום פגישות עם חברים של הילדים ושלנו, תיזכור שוטף של האו-פר שלנו לוודא שהיא זוכרת ויודעת איפה צריך להיות ומתי (חלק מזה זה להעביר לה מיילים שהיא לא מכותבת עליהם), לנג'ס לילדות בטלפון שיכינו שיעורים וכו'.  אה - וההסכם הביתי שלנו  הוא שאני גם לא מביאה מתנות מה"חו"ל" בד"כ.
 
נשמע שאת נמצאת בסידור שלא מתאים לך - וכדאי אולי לפתוח אותו ביניכם (אגב - זה לא רק הקטע של ה"הורות" - לא? הוא גם בן הזוג *שלך* וגם לך מגיע לדבר איתו ולראות אותו - לא? לא ציינת את הנקודה הזו)
 
שתי הנקודות ששוות דיון בעיני הן:
 
1. לשלב אותו כך שהוא ייקח מעליך את חלק מהיום יום השוחק הזה (יש הרבה דברים שאפשר לעשות מרחוק. מנסיון.  גם את את חלק גדול מהתיאומים עושה במיילים/טקסטים/טלפונים - נכון?). אלה גם הילדים שלו - לא רק שלך.
 
2. לקחת עזרה חיצונית. לנו יש או-פר (מהסוג האמריקאי - בחורה צעירה בת עשרים וטיפה שגרה איתנו ועוזרת עם הילדות.  לא מהסוג הישראלי של עובדת זרה שגם מתקתקת את הבית ומבשלת והכל - הלוואי...........).
ומוסיפה שלי היה בן זוג שחי איתי בבית ולא היה שותף
19/09/14 12:26
203צפיות
כמו שדבי ועינב מספרות, המרחק הוא רק חלק מהעניין, ואפשר לחיות בשותפות.
 
אגב, אתן מכירות את ההצגה של ענת גוב "עקר בית" על הבעל שמשתחרר מקבע אחרי שלא היה בבית עשרים שנה , מעצבן את אשתו ובנותיו כי הוא והן צריכות להתרגל למצב החדש? הצגה קורעת, ומאד מדוייקת.
º
שרשור שאלה קטנה
18/09/14 22:26
25צפיות
דחוף - צהרונים בשיכון דן / שכונת רביבים / רמת החייל
18/09/14 22:27
94צפיות
זקוקה בדחיפות למידע על צהרונים בשכונות הנ"ל (מלבד הצהרון של לבנה והצהרון של שרית).
תודה!7797
תפוז
16/09/14 17:15
490צפיות
זה נהיה בלתי נסבל, באמת.
מעבר לעובדה שבכל פעם שאני רוצה לכתוב פה הודעה זה אורך זמן רב מידי (עד שהעמוד עולה אני יכולה אשכרה לשטוף את הבית), עכשיו הממשק עצבן אותי סופית. זה אולי נראה כמו הניק שלי, אבל נאלצתי להחליף ניק מכיוון ששכחתי את הססמא. המשימה להחליף סיסמא התבררה כמורכבת מידי (לאתר את המייל איתו נרשמתי הנה לפני טריליון שנים) ואחרי מספר ניסיונות החלטתי להחליף ניק. אז הנה אני עם שינוי מזערי בניק ועכישו מסתבר שכדי להגיב או לפתוח הודעה אני צריכה להקליד קוד. אממה הן דרך הספארי והן דרך הכרום זה בלתי אפשרי להקליד את הספרות. עושה הרושם כי באינטנט אקספלורר אני עשויה להצליח (אם ההודעה נשלחה סימן שהצלחתי). אעפס מרגיש לי קצת יותר מידי מאמצים. ממני חברתכן,  גולשת ותיקה ומתוסכלת.
את בטוחה שהבעיה היא עם תפוז?
16/09/14 17:46
207צפיות
אני יודעת שהממשק שלהם לא להיט, אבל האתר עולה לי מהר כרגיל, באותה מהירות שכל אתר אחר עולה לי, ולא היו לי אף פעם בעיות להקליד את הספרות. אולי יש לך בעיה אחרת במחשב?
האתר עצמו עולה כרגיל
16/09/14 21:51
147צפיות
אבל לכל הודעה שאני כותבת לוקח יחסית הרבה זמן להיטען. זה רק אצלי? כי זה לא קורה לי באתרים אחרים.
לגבי הקלדת הספרות- בכרום ובספארי פשוט לא הצלחתי להקליד ובאקספלורר כן. שלחתי מסר להנהלת הפורומים, מקווה שפשוט ישחזרו לי את הניק הקודם. 25
אני חושבת שזה רק אצלך, לי זה לוקח זמן
16/09/14 22:41
93צפיות
רגיל, ואני משתמשת בכרום. מקווה שהתקלה תפתר במהרה!
גם אצלי האתר עולה לאט להחריד -
17/09/14 11:08
60צפיות
גם בטלפון וגם במחשב רגיל. הוספת תגובה איטית רק בטלפון.
היי
16/09/14 19:58
290צפיות
אם את צריכה סיוע בשחזור הסיסמא של הכינוי הקודם - פני אלינו במסר אישי.
 
בעניין הקוד - זה מופיע לכינויים חדשים על מנת לוודא שלא מדובר ברובוט - זה מונע הצפות. אם תבחרי להישאר בכינוי הזה, מחרתיים זה כבר ירד.
 
ואיך בדיוק היא תפנה אליכם במסר אישי, דרך המערכת התפוזית,
17/09/14 11:27
186צפיות
אם היא לא מצליחה להכנס לניק שלה?
 
גם לי קרה אותו דבר בדיוק (שכחתי סיסמה והמייל שאיתו נרשמתי לתפוז לפני איזה 12 שנה לא קיים מזמן), ובסוף זה הסתדר אחרי ששלחתי לכם מייל.
אבל עד שמצאתי לאן לשלוח מייל - יצאה נשמתי.
לזכותכם ייאמר שאחרי ששלחתי את המייל זה נפתר ביעילות ובמהירות, אבל עד אז... באמת שאפשר להשתגע.
º
כשיש הודעת שגיאה על הססמא, מופיע מייל להתקשרות
17/09/14 12:28
25צפיות
לי זה לא עבד...
17/09/14 16:59
77צפיות
ניסיתי שוב ושוב לשלוח להם הודעת שגיאה למייל הזה והסברתי את הבעיה אך לשווא.
אז התחדשתי לי בניק אחר...
במידה ותפוז עוקבים אחרי השרשור
18/09/14 18:30
74צפיות
גם מאוד מעצבן לענות על שרשור שכבר לא קופץ ואז להזרק חזרה לעמוד הראשי. מה שאומר שכל פעם צריך להשתמש בכלי ניווט כלשהו כדי לחזור אליו חזרה. אם מישהו מסתכל על שרשור ספציפי סביר להניח שזה השרשור שהוא מעוניין להשאר בו ולא העמוד הראשון של הפורום.
º
18/09/14 19:03
1צפיות
מסכימה איתך לגמרי
16/09/14 22:08
181צפיות
הממשק זר לי לחלוטין (האשמה בטח גם בי כי אני נכנסת לכאן פחות ופחות)
אני יכולה לכתוב רק מהמחשב בבית כי כאן אני עדיין מחוברת, ובכל האחרים כולל הטלפון אני מתבקשת להחליף סיסמא וכמוך, המייל שאיתו נרשמתי כבר מזמן אינו פעיל והקישור שנשלח אלי לשחזור סיסמא אובד באי שם.
כבר פניתי להנהלה לצורך עזרה אז אמרתם לי, ששלחתם לי מייל ... יופי נחמה.
 
וזה עוד לפני שדיברנו על אפליקציה נוחה (NOT)
 
 
º
חפשי את המייל שלהם בספאם או ב"רשתות חברתיות"
17/09/14 12:29
20צפיות
אני נאלצתי לבקש החלפת אימייל כי האימייל המקורי בו נרשמתי
17/09/14 16:01
130צפיות
כבר כל כך לא קיים שזה עצוב :)
גם אצלי ככה
17/09/14 18:54
76צפיות
אני החלטתי שאני לא מותרת על השם שלי
כתבתי להם כל יוםם מייל
עד שזה הסתדר..
 
גם אצלי
18/09/14 17:39
30צפיות
במקרה במחשב הביתי אני עוד מחוברת בשם שלי, אבל מהנייד לא יכולה לגלוש כי אין לי מושג לאיזה אימייל נשלחת הסיסמא שלי. משהו עתיק שכבר לא רלוונטי. ממש מעצבן.
ונראה אותך גולשת מהנייד....
16/09/14 22:16
150צפיות
חצי מהזמן של הגלישה- פרסומות. פותחים הודעה לקרוא- עולה פרסומת. סוגרים הודעה עולה פרסומת....
חצי מההודעות בעמוד- פרסומות.
<הפכתי לגולשת סמויה כי לכתוב מהנייד אני אפילו לא מנסה...>
לא כיף.
סמתוכה שלמה
16/09/14 23:08
170צפיות
עם הסיסמאות. הועפתי, חזרתי, נדרשתי לסיסמא חדשה, שיחזרתי, שכחתי את הסיסמא שאליה שיחזרתי, וכו'. המצב כרגע הוא שיש מחשב אחד שעדיין זוכר אותי ולא מבקש ממני סיסמא ורק ממנו אני יכולה לכתוב.. יום אחד גם הוא לא יסכים להכניס אותי, ואז אנא אני באה..
אוף ואויש גם לי זה קרה
17/09/14 00:00
227צפיות
שלחתי מייל עצבני ועזרו לי להכנס עם הסיסמא הקודמת. אצלי הסיסמא נשלחה, כמה משעשע, למייל איתו נרשמתי לתפוז. להזכירכן, זה היה לפני כ-12 שנים... המייל הזה מזמן לא בשימוש אבלבל האפשרויות נחסמות כשאין סיסמא וזה מין מעגל קסמים כזה.פשוט ביקשתי שישלחו לי שחזור סיסמא למייל העדכני וזה מה שנעשה.מצד שני, מהמחשב הנייח אני עדין לא מצליחה לגלוש בגלל בעיות סיסמא...
מסכימה איתך
17/09/14 19:22
74צפיות
אצלי לוקח שעה עד שמתאפשר להגיב על משהו! וזו לא בעיה אצלי, זה לא קורה לי באף אתר אחר.
חזרתי
18/09/14 14:02
158צפיות
סייעו לי במייל דרך שם המשתמש החדש. אז לפחות יש לי אפשרות להגיב עם כל ההסטוריה שלי שוב (ולהיכנס  לקומונה). 
 
עדיין, לא חוזרת בי מכך שאני פחות ופחות נכנסת הנה כי אין לי סבלנות להמתין עד שכל הודעה עולה (והנה התחלתי את הגלישה הפעם דרך האינטרנט אקספלורר וכל רגע המחשב הודיע לי שיש תקלה והוא סגר את החלון. אני גולשת דרך האקספלורר בפייס ושם זה לא קורה) + נכנסתי עכשיו דרך הכרום ולקח לעמוד הרבה זמן להיטען (שוב , לא קורה עם אתרים אחרים). 
º
אני גולשת רק עם הכרום, ואין לי שום בעיה עם תפוז
18/09/14 18:40
14צפיות
או! יפה לך יותר בלי הנקודה למעלה מעל הו'
18/09/14 18:54
57צפיות
<סתם... לא שמתי לב עד שלא כתבת>
 
מסכימה איתך שזה מקשה ומעצבן (והאמת היא שזה מוזר - פעם זה עבד חלק, אז מה קרה? הטכנולוגיה הלכה אחורה?).  הנסיון שלי הוא שזה עובד חלק ומצוין ממחשב רגיל עם משתמשים רק בכרום, וגם וגם (חשוב!) מקפידים שהאקסלפורר יהיה סגור.  נראה לי שהיריבות/שנאה בין גוגל למייקרוסופט גורמת לכך שכל אחד מהדפדפנים האלה גורם צרות אם השני פתוח בו זמנית.
אני משתמשת בספארי (apple) אבל לפעמים גם בכרום
18/09/14 19:05
51צפיות
כרגע עובד בסדר גמור. קישטה מרפי
|*|נפתח פורום חוכמת ההמונים|*|
18/09/14 14:28
27צפיות
|נורה|פורום חוכמת ההמונים הוקם בשבילכם, הגולשים והגולשות שמעוניינים להשתמש בחוכמת ההמונים כדי לקבל עצות, תשובות, רעיונות וכל דבר אחר שיעניין אתכם.
חוכמת ההמונים יכולה לעזור ולהועיל בכל מקרה שבו אתם רוצים מגוון של דעות, מאנשים שונים אשר עוסקים בתחומים שונים, כדי לסייע לכם להגיע למסקנה מסויימת, רעיון או אפילו החלטה, בכל נושא שעולה על רוחכם.

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו... ואל תשכחו להיות יצירתיים :-)

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
דימום 3 חודשים אחרי לידה
17/09/14 17:39
93צפיות
אני 3 חודשים אחרי לידה. שואבת חלב 3-4 פעמים ביממה. לפני יומיים הרגשתי התכווצויות בבטן תחתונה כמו לפני מחזור והיום בבוקר החל דימום שהכתים את כל התחתונית והייתי בטוחה שזו הוסת. פתאום עכשיו, כמה שעות אחר כך - הדימום פסק לגמריי... מה קורה שם??? 
יכול להיות וסת ראשונה
17/09/14 21:45
57צפיות
המחזורים הראשונים אחרי לידה יכולים להיות משוגעים. גם מבחינת תדירות הופעת הוסת וגם מבחינת האורך שלה.
בלי לחץ
18/09/14 10:27
53צפיות
לא הבנתי אם מעבר לשאיבות את נותנת תמ"ל  או מניקה. ברמת העיקרון אם מעבר לשאיבות אין הנקה אז יכול להיות שמדובר בוסת הראשונה שלאחר הלידה. אבל זה ממש לא וודאי. יכול להיות משהו חד פעמי ויכול להיות דימומים שהולכים וחוזרים בשני המקרים לרוב מדובר בפעילות הורמונלית לא סדירה. במקרה שזה לא מקרה חד פעמי או שאת מזהה שלא מדובר במחזור (לא יחזור בחודש הבא על עצמו) אז שווה ללכת לרופא וגם אם רק כדי שלא תהי בלחץ 
º
זה לא משנה, גם אם היא מניקה זו יכולה להיות וסת ראשונה.
18/09/14 19:43
8צפיות
אירוח לראש השנה - הצילו
57תגובות
15/09/14 08:02
734צפיות
בוקר טוב!
לראשונה בחיי אני הולכת לארח בראש השנה. יהיו ככל הנראה 17 איש . למרות שאין לי שום כוונה להכין הכל לבד ואני בהחלט מתכננת להאציל סמכויות אני אשמח לעזרה עם התפריט והכמויות. אם יש לכן טיפים אני גם אשמח לשמוע.
תודה רבה וחג שמח

(המשך...)
בוקר טוב!
לראשונה בחיי אני הולכת לארח בראש השנה. יהיו ככל הנראה 17 איש . למרות שאין לי שום כוונה להכין הכל לבד ואני בהחלט מתכננת להאציל סמכויות אני אשמח לעזרה עם התפריט והכמויות. אם יש לכן טיפים אני גם אשמח לשמוע.
תודה רבה וחג שמח
º
שאלות פה
14/09/14 16:54
120צפיות
פיזיותרפיסט רפואי - נועה?
14/09/14 16:57
364צפיות
לא בטוח שהכותרת קשורה למשהו - אבל זכור לי דיון על מישהו מעולה בעל יכולות נדירות בתחום הפיזיו׳ ויש מצב שמישהי בשם נועה השתתפה בדיון. הבטחתי לדלות את השם. מישהי זוכרת כזה דבר?
אני מניחה שזו היתה "עוד נועה"
14/09/14 19:15
307צפיות
ראי הודעה שלה למטה - את יכולה לשלוח לה מסר. היא רצינית ביותר בעניין הריצה (אייקון של משתחווה אפיים ארצה, עפר לרגליה) אז נדמה לי שלכן גם מקושרת לפיזיותרפיסטית
דארלינג, אין סיבה להשתחוות. כל אחת יכולה לרוץ
15/09/14 09:55
338צפיות
כלומר, אם יש לה רגליים מתפקדות. גם חלקית.... (בטריאתלון נשים השתתפה וסיימה כמה פעמים אולה מלמד המדהימה שרצה עם שיתוק מוחין למרות שבחיים היא מתנהלת על קביים. לרגליה, אני עפר...).
חברתנו המשותפת שרצה מרתון כשגרה בסביבתך, שלחה לי המוני תמונות של ריצה במחוזותייך היפיפיים. רקומרת...
 
אני הכי שמחה לעזור לאחרות להתקדם. עוד חברה חצתה השבוע את קו ה10K לראשונה. בתור מי שהיתה בטטה אמיתית, הכי כיף זה לתמוך בנשים כמוני שלומדות שכל אחת יכולה!
הסרט בו אולה מלמד השתתפה היה מרתק!
16/09/14 22:18
107צפיות
אין ספק שהיא ספורטאית ענקית.
 
אם את מתכוונת לסרט על טרינשים. האיש שלי
17/09/14 16:32
85צפיות
עשה אותו (הפיק, ביים, השיג כסף, צילם, ערך וכו').
הכל בהתנדבות כמובן.
 
היה גם סרט שהיא השתתפה בו בערוץ 2 אבל הוא יותר מאוחר ונעשה עם תקציב. האיש שלי מגדיר את הסרט שלו כ No budget?..
זה הסרט
17/09/14 16:33
68צפיות
 
מתחיל עם סוזי דבוסקין המדהימה, אמא של טרינשים.
הסרט שלכם
19/09/14 08:29
16צפיות
מרתק ומרגש! בא לי לחבק כל אחת מהמשתתפות תודה על הקישור!
 
<זה לא הסרט שראיתי, הסרט ההוא היה אם אני זוכרת טוב על קבוצת אתגרים ועל אולה שלומדת ללכת ללא תמיכה>
 
אני המלצתי על יובל דוד, פיזיותרפיסט ספורט מעולה
15/09/14 09:48
195צפיות
מקבל ברמת חן. מקסים, מקצוען על אבל לא זול... עובד עם כולם ובעיקר ספורטאים ורקדנים.
מכין מדרסים מעולים במקום אבל רק אם יש צורך. המדרסים שלו עולים כמו אלו שקופת חולים מסבסדת. הם רק הרבה יותר טובים ונעימים....
 
טלפון בקליניקה: 03-6760402
 
תרגישי טוב!
 
º
תודה לשתיכן
15/09/14 12:39
21צפיות
מחפשת אתר לקניית דברים לבית -
15/09/14 08:47
317צפיות
במקרה שלי שקיות מיוחדות לפחי אשפה (של סימפליומן). אה, ושלא יגבה מחיר מופקע של 35 ש"ח למשלוח, כי את זה כבר יש לי...
מחפשת סירטון
15/09/14 23:03
150צפיות
מחפשת סירטון נוגע ללב עם מוסר השכל שילמד ילדים על יכולת בחירה בין טוב לרע.
אולי סירטון שמראה על ילד/ה שיכל/ה לבחור בדרך השלילית ובסוף בחר/ה בדרך הטובה וכמה זה חיובי..
אמנם קהל היעד הוא ילדים (א-ו), אבל לא בהכרח חייבים להיות מוצגים ילדים.
פליז, הלפ, שעתיים כבר חורשת את יו טיוב, ולא מוצאת משהו, כנראה לא מגגלת נכון..
תודה רבה 

מה לגבי זה? מתאים?
17/09/14 16:52
28צפיות
זקוקה לעזרתכן, למרות שלא קשור לפורום - דיקור מי שפיר
17/09/14 05:48
229צפיות
 
בת 40 כמעט, הריון רביעי.
 
בהריונות קודמים לא עשיתי דיקור מי שפיר והפעם כן אעשה. אני מבינה שיש דיקור מי שפיר על חשבון המדינה? כיצד קובעים אליו תור?
 
האם זה משנה באיזה קופה אני ובאיזה בית חולים? אני בקופ"ח מאוחדת. מסתבר שלקבוע תור ע"ח משרד הבריאות זה בכלל לא פשוט. כל הטובים עושים באסותא והעלויות הן מעל 4500 ש"ח רק עבור הבדיקה (+2500 צ'יפ גנטי שאותו אני רוצה לעשות).  לא אכפת לי ברמה העקרונית לעשות בבי"ח ציבורי, רק מדאיג אותו שאין שום מידע מראש לגבי מי יבצע את הבדיקה.
 
מישהי יכולה קצת לשפוך אור על הנושא או סתם להרגיע בנוגע לבי"ח ציבורי?
 
 
אומנם לא במאוחדת אלא בכללית, אבל עונה
17/09/14 06:13
155צפיות
עשיתי בדיקת מי שפיר לפני 7 וחצי שנים, גם עקב גיל. למיטב זכרוני, קביעת התור לבדיקה הייתה מאוד פשוטה - ביררתי באילו מקומות ניתן לעשות את הבדיקה, בחרתי מביניהם, הרמתי טלפון וקבעתי תור. לא שילמתי על הבדיקה, עקב העובדה שעברתי את גיל 35. עשיתי את הבדיקה בהרצליה מדיקל סנטר, אצל רופא שעוסק (או עסק) בזה הרבה ומבצע הרבה דיקורים, ושכחתי מאז את שמו (משהו שנגמר ב"מן"). קיבלתי עליו המלצות מקודם. יש לומר שלמרות שהרצליה מדיקל סנטר הוא בית חולים פרטי, לא שילמתי עבור הבדיקה, כי הוא נמצא ברשימה שעובדת עם משרד הבריאות, או משהו כזה. הבדיקה עברה בשלום והכל היה טוב.
 
אני כן זוכרת עוד משהו: שהרופא שעשה לי מעקב הריון ניסה להפנות אותי לרופא חבר שלו כדי שיעשה לי את אותה בדיקה, באותו מקום (הרצליה מדיקל סנטר) - אבל תמורת כמה אלפי שקלים. לא ביקשתי מרופא המעקב הפניה או המלצה כזאת, הוא עשה את זה מיוזמתו, והוא גם יצר רושם מטעה בשיחה כאילו אין לי אופציה אחרת ואני חייבת לשלם על הבדיקה, אז למה שלא שאשלם כבר לחבר המוצלח שלו. אז כדאי לשים לב.
אז זהו, זה מה שעשיתי אתמול ומסתבר שבקופ"ח מאוחדת
17/09/14 06:15
148צפיות
הכל יותר מסובך. אין להם הסדר עם אף בית חולים פרטי. כל מי שצלצלתי אליו שהפנו אותי מקופת החולים, אמר שאינו עובד בהסדרים של משרד הבריאות ועלי לשלם כאמור סדרי גודל של 4500 ש"ח.....אוףףףףףף
º
לכל מי שצלצלתי אליו אגב יש הסדר עם כללית/מכבי. רק לא מאוחדת
17/09/14 06:16
22צפיות
בזמנו שמעתי שבתל השומר
17/09/14 07:29
120צפיות
בימי שני ורביעי מבצעים את הבדיקה שני רופאים מנוסים מאוד. לאחד קוראים פלדמן ולשני לא זוכרת.
לא יודעת אם זה עדיין רלוונטי, תבררי.
 
אני במאוחדת
17/09/14 10:55
102צפיות
ועשיתי במדיקל ראשון לציון כשידעתי מראש מי יהיה הרופא.זה היה לפני כארבע שנים.
לפי מיטב זכרוני פשוט אמרו לי היכן ניתן לעשות את הבדיקה ופשוט התקשרתי וקבעתי.
לא זכורות לי בעיות כשלהן
תבררי טוב במזכירות הרפואית.אולי פספסת משהו.
שיהיה בהצלחה
פעמיים בשנתיים אחרונים עשיתי
17/09/14 15:54
76צפיות
בתל השומר, יש להם סהכ שני רופאים שעושים דיקור. ברחו לי השמות אבל זה אותם רופאים שעובדים באסותא פרטי. את צריכה טופס 17 ואז זה לא עולה לך. בהצלחה
אני עישתי 3 פעמים בבית חולים ציבורי (איכילוב)
17/09/14 09:47
153צפיות
כל הרופאים שם מומחים, ומאוד מאוד מיומנים. בנוסף, בניגוד למשל לסקירת מערכות, דיקור מי שפיר היא תכל'ס לא בדיקה מורכבת שדורשת מהרופא רמת מיומנות מיוחדת (מקרי ההפלות הבודדים שישנם מקורם בתגובה אישית ייחודית של הגוף, לא במיומנות הרופא המבצע. בהנחה שמדובר בעולם המערבי, עם רופא מסמך ותנאי הגיינה וציוד - את זה יש לך בכל בית חולים ציבורי).
בקיצור, מנסיוני את יכולה בלב שקט לעשות את הבדיקה הזאת בבית חולים ציבורי.
אני עשיתי בבי"ח ציבורי
17/09/14 11:03
109צפיות
המדקר היה אחד הטובים והמנוסים, אפילו שלא ידעתי מראש מי זה יהיה.
עשיתי בבי"ח ציבורי
18/09/14 10:18
49צפיות
ולא ממש עניין אותי מי ידקר כי הסיכון להפלה לא תלוי במדקר אלא בגוף האשה. עשיתי 3 פעמים והייתיאחרי 3 הפלות ככה שלא ניתן להגיד שאני שנטי....
את יכולה לעשות בציבורי באסותא ולבחור מתוך רשימה מצומצמת של מדקרים ללא עלות (אולי גם במדיקל)
 
בקשה מהעבודה (לעבוד) בזמן חל"ד - דעתכן?
17/09/14 22:05
237צפיות
רציתי לשמוע מה דעתכן.
אני, כאמור, בחופשת לידה.
כבר כמה זמן ש"מציקים" לי לעשות איזה משהו בשביל העבודה.
משהו שביקשו גם מהסניף שבו אני עובדת בהפתעה (סוג של מסמך).
מחויבות שלי לעשות זאת, רק שאני בחופשת לידה.
אני מוכנה עקרונית לעשות את זה מהבית.
 
בשביל לעשות את זה, אני צריכה חומר שנמצא אצלם. הוא לא אמור להיות אצלי בבית.
 
מבקשים ממני *לבוא לקחת*. כשאני אומרת שאני עוד לא נוסעת לסידורים עם הקטן (מה שלחלוטין נכון), הגדילו ואמרו לי שהמנהלת שואלת אם *בעלי יכול לעבור פה לקחת את זה*?
 
רק לי זה נשמע הזוי עד מכעיס?
או שזה תלוי ביחסי העבודה שלי עם המקום?
(מן הסתם לא ישלמו לי. תנאי העבודה כשלעצמם שערורייתיים. אבל מרחק הנסיעה הוא כ20 דקות לכיוון).
לדעתי התשובה החד משמעית צריכה להיות - לא!
17/09/14 22:52
172צפיות
זה לא חוקי מבחינת ביטוח לאומי.אין לך ביטוח (אם יש תאונה חלילה אל ומהעבודה) וגם לתינוק לא (לא נחשב כתאונת עבודה)לא הוגן, לא אתי ולא מוסרי ללחוץ עליך בזמן חופשת לידה לעשות עבודה ועוד ללא תשלום והנסיעה על חשבונך...ועוד שאת תבואי לקחת???!!!סליחה שאני בוטה שלא כהרגלי אבל ממש מעצבן אותי לקרוא את זה.בעיני זו חוצפה ממדרגה ראשונה וזו דרישה לא חוקית, לא הגונה, נצלנית ולא נעימה.בקיצור - סרבי באסרטיביות והבהירי כי זו חוצפה ולא מקובל כלל.
בלי להתבחבש בתירוצים
18/09/14 00:22
149צפיות
של "לא נוסעת עם התינוק" ועוד לפני שעולה שאלת הבעל:    "תוציאו לי שליח" פשוט. וגם על זה הם צריכים להגיד תודה.          
עצם העבודה שמדברים איתך שליחים של המנהלת ולא היא עצמה
18/09/14 07:27
132צפיות
זה מגעיל. מהזה ״ היא רומזת, היא שואלת״- זו בדיוק הדרך שאחר כך לא תקבלי שום קרדיט על ההתנדבות. תגידי לכל השליחים באופן אגבי -״ ששולה תצור איתי קשר״ ולאותה שולה תגידי באופן ברור שאת תשמחי לעזור *לה* ושתדאג להעביר את החומר אלייך
בעלך לא יכול אבל שליח בטח יעשה זאת בשמחה
18/09/14 10:18
128צפיות
אני בטוחה שהם יכולים להרשות לעצמם לשלוח שליח או שמישהו מהעבודה יקפיץ את החומר.
מן הראוי שגם תקבלי ימי חופש במקום זמן שעבדי בזמן חופשת הלידה.
איזה חצופים
18/09/14 10:40
113צפיות
הזדמנות טובה לתרגל אסרטיביות.
 
לגמרי חצופים
19/09/14 18:45
26צפיות
לרגע חשבתי שהיתה לך התחייבות שלא הספקת למלא, אבל משהו שצץ בהפתעה בזמן שאת בחל״ד, זה ממש ״לא״.גם אם זו היתה התחייבות שלא הספקת, זה עדיין לא מספק כדי שתעני כן, אבל משימה שהופיעה כשאת כבר בחל״ד, זה שיא החוצפה.אם את צריכה תירוצים, תמיד אפשר להגיד שהוא כל הזמן על הידים, שהוא לא נותן לך לישון בלילה, שהטפשת הריון הגיעה במלוא הדרה אחרי הלידה וכו וכו.
שרשור - מה נקרא בחגים?
65תגובות
14/09/14 10:05
623צפיות
הו, וואו, לא פתחתי הודעה זה יובלות.
המלצות ודיס-המלצות על ספרים גם לילדים גם לגדולים, מתאים לנו?

(המשך...)
הו, וואו, לא פתחתי הודעה זה יובלות.
המלצות ודיס-המלצות על ספרים גם לילדים גם לגדולים, מתאים לנו?
הלואי יש פה מישהי שמוכנה לעזור
14/09/14 00:49
802צפיות
אז ילדתי לפני שלשה חודשים, חופשת הלידה עוברת ואני עדיין תקועה בעבודת מחקר בשביל לסיים את התואר, מאד צריכה את עזרתכן.
אז אם את נשואה וילדת את ילדך הראשון בשנה האחרונה אשמח מאד מאד (אני כבר על סף ייאוש) אם את ובעלך תקדישו 10 דקות (באמת לא יותר) למלא את השאלון שבקישור הבא:
https://docs.google.com/forms/d/1kyYilbjnKU74dpUj2...
תודה רבה רבה
הי טלאל
14/09/14 14:28
386צפיות
תוכלי להציג קצת יותר? מאיפה את? מהי מהות העבודה? במסגרת איזה תואר? זה גם מקובל מבחינה אתית וגם מסייע לגייס משיבות לשאלונים.
ברוכה הבאה
הי מעין
14/09/14 15:04
408צפיות
אציג בשמחה, כמובן שגם בתחילת השאלון זה מוצג באופן יותר מפורט ולכן ויתרתי על הצגה בגוף ההודעה.
אני מירושלים, מסיימת תואר שני בהתמחות בגיל הרך בעברית וכל מה שנותר לי הוא להגיש את המחקר, לכן זקוקה לעזרה.
המחקר בודק האם ישנו קשר בין אופן הזנת התינוק לתחושת המסוגלות ההורית של האם ושל האב באותה משפחה.
כמובן שהשאלון אנונימי ואין לי שום דרך לדעת מי ענה עליו
תודה רבה (מקווה כבר לחבו את הכובע...)
מעניין
14/09/14 16:20
264צפיות
פתאום אני קצת מצטערת שלא ילדתי את ילדי הראשון לאחרונה.
בלי קשר למחקר והתקדמותו, סתם כי מעניין לשמוע על זה פה בפורום - בא לך לספר קצת על המחקר, הרקע, ההשערות ומה הוביל אותך לחקור את הנושא הזה?
המון בהצלחה
15/09/14 09:41
152צפיות
האמת שלא נראה לי שתצליחי לגייס בפורום הזה מספיק משתתפות.   ממליצה לפרסם בהורים לתינוקות. וגם הרבה מאוד אמאות גולשות עדיין בפורום הריון ולידה אז אולי גם שם יוכלו לעזור,  רוב המשתתפות הפעילות בפורום הזה ילדו את ילדם הראשון לפני אי אלו שנים וחלקם כבר מסיימים את היסודי.    אבל נשמע מחקר מעניין
בנות, לידה רביעית לאומת הקודמות
14/09/14 13:05
529צפיות
מכיוון שיש כאן כמה וכמה בנות עם ארבע ויותר אשמח לשמוע  מנסינכן.  לידה רביעית לאומת השניה ושלישית, איך הייתה? ארוכה יותר? קצרה יותר? קלה? קשה?  הדימומים? התפרים? האישפוז?  אשמח לכל בדל אינפורמציה.  בשיחה עם דולה נאמר לי שיש מחקרים וסטטיסטיקות לגבי לידה ראשונה שניה ושלישית, לאומת זאת לגבי רביעית יש הרבה פחות אינפורמציה. התאריך מתקרב והמפלס החרדות הולך ועולה,  בלידה הזאת אני עדיין לא אהיה מוגדרת כולדנית ולכן הסיבוכים שיכולים להיות לאישה ולדנית מצד אחד לא חלים עלי מצד שני היה לי סיבוך בפעם השלישית שמאוד אופייני לאישה בלידה שישית ומלה ולא בלידה שלישית ולהן החששות, לא חייב שזה יחזור גם הפעם אבל יש סיכוי.  בקיצור אשמח לקבל כל אינפורמציה מנשים שילדו יותר משלוש פעמים איך היה להן בפעם הרביעית, הלידות הקודמות שלי היו לידות רגילות אז אני מכווה שגם הפעם זאת תיהיה לידה רגילה
קצרה, מהירה, בדלפק הכניסה
14/09/14 15:40
393צפיות
מעצימה, נהדרת, בעמידה, עם חיבור מדהים לעצמי.
היה מקסים... כבר כתבתי?
 
בהצלחה!
תודה
14/09/14 19:13
214צפיות
איך זה היה בהשוואה ללידה שלישית ושניה?
אז ככה...
14/09/14 21:48
218צפיות
ראשונה - עם אפידורל וזירוז. ארוך ומייגע, בתנוחת חיפושית מתה.
שנייה - הגעתי לאחר ירידת מים, ניסיתי בלי אפידורל, לא נתנו לי לרדת מהמיטה או לזוז, בסופו של דבר ניסו לתת לי אפידורל ולא הצליחו. אין לי מושג מה היה בלידה, לדעתי הייתי מעולפת. אם יום אחד אעשה עיבוד לידה, זה יהיה על הלידה הזו... בלקאאוט מוחלט.
שלישית - עם סמפליוסיזיס ובעיה רצינית בברך (לא יכולתי להיות על 6), ללא אפידורל, מהירה, תנועתית ככל האפשר, בשכיבה על הצד.
רביעית - הו רביעית... כאמור, בלי אפידורל, בעמידה, מדהימה.
תודה על התשובה
14/09/14 22:23
117צפיות
אצלי הלידה השלישית ומה שהגיע אחריה היה הכי טראומטי ולכן החשש ממה שיבוא הפעם. הסיפור ותיאור שלך על הלידה הרביעית מדהימים מכווה גם אצלי חוויה מתקנת
לאור הלידה הראשונה שלי
14/09/14 16:35
453צפיות
(5 שעות מהתחלת צירים, שעה מכניסה לחדר לידה) קצת קשה שיהיה יותר קל. לאור הלידה השלישית שלי (מצג עורף לאחור, חמישה ימים של צירים, ובסוף מיילדת שטיפסה עלי ודחפה את התינוק למטה) קצת קשה שיהיה יותר קשה.
הלידה הרביעית היתה משהו באמצע. יחסית מהירה, אבל לא מדי, לא מאוד כואבת.
לא היו תפרים (גם בשלישית לא היו), הדימומים היו רגילים אצלי, האישפוז היה די היסטרי, אבל רק בגלל שלקחנו משכנתא באותו זמן (לא התכוונו, אבל כשהייתי בתשיעי היתה שביתה מסיבית בבנקים, והיא הסתיימה ביום הלידה. לא יקרה אצלך...)
º
תודה על השיתוף
14/09/14 19:50
28צפיות
קשה לי להאמין שאפשר ללמוד מזה משהו
14/09/14 22:23
305צפיות
בכל מקרה, הלידה הרביעית שלי היתה שונה מאד משלושת הקודמות לה, היא התפתחה הרבה יותר בהדרגה, ועד שלב די מתקדם לא היתי בטוחה אם אני יולדת או סתם משלה את עצמי.
מרוב שהתלבטתי בסוף ילדתי בחדר קבלה 5 דקות אחרי שהגעתי לבית החולים. רק משהו כמו שעה שעה וחצי קודם השתכנעתי שזו באמת לידה ולא סתם צירים שיעלמו כמו שבאו...
מבחינתי זו היתה אחלה לידה (גם הקודמות היו אחלה, אבל זו היתה יותר שלווה)
אני מאחלת
15/09/14 08:46
180צפיות
לעצמי לידה כזאת. תודה. מאחלת גם לך לוויה חוזרת.  נשמע אחלה של לידה.
º
תודה. גם אני מאחלת לעצמי
15/09/14 16:47
21צפיות
הלידות שלי היו די דומות
14/09/14 22:51
250צפיות
אז קשה לי להגיד משהו על הרביעית לעומת האחרות.
כולן התחילו בירידת מים, ובכולן הלידה עצמה מצירי הלחץ היתה מהירה, ההבדל היה בזמן בין ירידת המים לתחילת הצירים הרציניים.
בהקשר הזה, הרביעית דווקא היתה ארוכה יחסית, ולקח כמעט חצי יום מירידת המים עד הלידה, כשהשלישית היתה הכי קצרה, בערך 4 שעות.
 
לא נראה לי שעזרתי.
 
מאחלת שתהיה לידה רגילה וקלה.
 
 
º
תודה על השיתוף
15/09/14 08:48
24צפיות
מהירה יותר מהקודמות
17/09/14 19:28
39צפיות
הייתה חוויה חיובית.
פעם ראשונה שסיימתי לידה והייתי מוכנה מייד ללדת שוב (אם אפשר היה ללדת בלי לעבור עוד הריון )  
ככה היה לי בפעם השניה
20/09/14 11:38
1צפיות
תודה על השיתוף
מסובכת יותר.
17/09/14 22:00
56צפיות
לידה ראשונה- לידה טבעית, יומיים אחרי תל"מ, שעה ורבע.
לידה שניה- לידה טבעית, שבוע 42+1, 20 דקות.
לידה שלישית- זירוז ולידה טבעית בגלל שהגעתי ל42 שבועות. 6 שעות כואבות במיוחד.
לידה רביעית- רעלת הריון, זירוז באינפוזיה, 48 שעות של סיוט, לידה טבעית בנס של רגע אחרון לפני קיסרי, ופגית. 
º
תודה על השיתוף
20/09/14 11:48
אולי מפה תבוא הישועה?
14/09/14 18:19
513צפיות
אני מחר כל היום באונ׳ בן גוריון, ואהיה חייבת לשאוב באמצע לפחות פעם אחת.קראתי על קיומם של חדרי הנקה בקמפוס, אבל איפה הם בפועל - אין לי שמץ.מישהי יודעת אולי?תודה מראש לעונות!
º
מנסה לברר לך
14/09/14 19:13
50צפיות
יש אחד בבית הסטודנט
14/09/14 19:34
274צפיות
אבל אין לי מושג איפה. בכניסה לבית הסטודנט יש משרד קבלה בצד שמאל, תבררי שם
ד

לייעוץ אורולוג ילדים

לד"ר יובל בר יוסף אורולוג ילדים מוסמך לחצי כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה