לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...
סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.
להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.
היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות.
ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל?
פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.
הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
המשך...
הודעה חדשה

רק אותי זה מרגיז?
22/12/14 20:15
נכון שזה לא שייך לנושא הפורום אבל כל הפרומואים של איתי אנגל וצוות ״עובדה״ שמתרברבים באומץ של איתי אנגל שיצא לסוריה וראיין לוחמי דאעש - זה מרגיז ומרתיח אותי.
עם כל החשיבות לסיקור עיתונאי בכל זאת צריך להפעיל שיקול דעת.
זה חוסר אחריות שעיתונאי ישראלי מסתכן בנפילתו בשבי או רציחתו בידי דאעש (שכמו שכבר ראינו אזרחות זרה לא מזיזה להם כהוא זה).
למה מדינת ישראל תצטרך לשלם מחיר כבד במקרה של נפילתו בשבי או חלילה אם יהרג שם - על החזרת הגופה?
מאירועי עבר אנחנו הרי יודעים שנאלצנו לשלם מחיר יקר, אך בענין גלעד שליט לא היתה ברירה והחזרנו חייל שלנו הביתה.
למה מראש להכניס את המדינה שלך לתסבוכת כזו? באיזו זכות? בשביל איזו כתבה? למה זה טוב? ומי ישלם את מחיר חוסר האחריות?
שלא לדבר על כך שאני לא מבינה מדוע יש פה מקום להתרברבות כאילו שצריך לקבל איזו מדליה.
 
 
º
סרט מומלץ למחר בבוקר לבת 6 ובן 4 . יש המלצות?
22/12/14 18:09
º
הפינגווינים ממדגסקר?
22/12/14 20:15
º
22/12/14 22:01
|*| נפתח פורום קולות צפים |*|
22/12/14 16:56
|רמקול| בחירות 2015 מתקרבים בצעדי ענק, ואם אתם מתלבטים למי להצביע אז פורום קולות צפים הוא המקום בשבילכם!
אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום, ולשתף אותנו בלבטים שלכם לגבי הבחירות הקרובות.

לכו תדעו, אולי תגבשו דעה כבר עכשיו :-)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|שמאל|בנוסף, אנחנו מזמינים אתכם לפורומים הבאים:

פורום בחירות 2015
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום מפלגת הליכוד
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

פורום מפלגת העבודה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

ואם עוד לא הכרתם..
|*|בלוג בחירות 2015 הרשמי של תפוז|*|
בבלוג כותבים פוליטיקאים מהמעלה הראשונה, פעילים פוליטיים והוגי דעות.

מוזמנים להתעדכן בכל מה שחם!
http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?fold...
שואלת 87
22/12/14 14:52
שלום לך,
ניכר כי את מתמודד עם בעיה של דיכאון אשר סביר כי נגרם מחרדה מסויימת. טיפול בתרופות לאו דווקא רלוונטי במקרה זה.
אני ממליצה לך לקרוא בהרחבה על טיפול CBT זהו טיפול קוגנטיבי התנהגותי קצר מאוד ויכול לעזור מאוד במצבים כמו שלך.
צוות מכון חיבורים.
אני חושבת שאני בדיכאון
19/12/14 04:54
492צפיות
כתבתי כאן לפני כחודשיים לגבי עומס לא סביר שיש לי בעבודה (אני חושבת שהניק שלי היה מתייעצת נואשת או משהו דומה),
ובקצרה - אני חושבת שעכשיו אני כבר במצב של דיכאון. 
השאלה שלי היא איך להתמודד עם זה כשיש ילדים באזור. שני הילדים שלי (7,4) רואים אותי במצב הזה וממש קשה לי שהם רואים כך את אמא .
להסתגר בחדר כשממש רע לי? להסביר לילדים שלאמא עצוב עכשיו? לנסות לעשות הצגה מסוימת? להתאפק עם הבכי או לא? בקיצור, כל תובנה תעזור לי בשלב זה כי אני ממש אובדת עיצות.
תודה רבה מראש.
מניסיון שלי? לקחת טיפול תרופתי
19/12/14 10:42
357צפיות
ואם תלכי אחורה תראי שאני ממש ל אפריקית של טיפול תרופתי
אפילו הפוך
אבל במצב הזה, כשאת אמא לילדים וצריכה לתפקד והדכאון מטשטש לך את ראיית המציאות ואת יכולת ההתמודדות - לכי לרופא המשפחה, קבלי מרשם ותגיעי כמה שיותר במהירות ובפשטות למצב שמאפשר לך לחזור להתמודד עם החיים.
19/12/14 15:17
136צפיות
ועד שתגיעי לרופא ולקנות את התרופה: קלמנרבין, טיפות רסקיו, כל תכשיר מרגיע אחר שנמכר בלי מרשם. ויפה שעה אחת קודם.
, רופאי משפחה מחקים מרשמים כאלה די בקלות במחוזותינו
19/12/14 16:24
223צפיות
אני זוכרת שאת בחו"ל, ולפי מה שאני רואה סביבי, זה עניין מאוד מאוד נפוץ לבקש ולקבל כאן טיפול תרופתי לדיכאון.
תחזיקי מעמד!
21/12/14 08:45
52צפיות
רופאת משפחה תוכל לתת לך מרשם והנחיות (לפעמים צריך להתחיל בהדרגתיות). ואם זה לא יתן את ההקלה שאת צריכה, יש סוגים אחרים. לפעמים כדאי להגיע לפסיכיאטר כדי לבדוק מינונים וסוגים עד שמגיעים למצב שבו הדיכאון נשלט. זה מה שאני עשיתי והחיים שלי השתנו.
שיהיה לך בהצלחה. זו התמודדות קשה וחבל שלא להעזר בכל אמצעי שאפשר.
21/12/14 15:17
40צפיות
יש דברים שפשוט לא שוים את הסיכון, ולא-לקחת-טיפול בדכאון זה בעיני אחד מהם(אחרי שהייתי שם).
טיפול תרופתי+שילוב של שיחות עם פסיכולוג.
20/12/14 06:09
129צפיות
ויפה שעה אחת קודם. 
לבקש עזרה מגורם מקצועי
20/12/14 08:41
159צפיות
להסתתר או להתאפק עם הבכי זו לא הדרך לעזור לעצמך ולילדים שלך. הדבר שהילדים שלך צריכים זה לא "לא לראות את אמא עצובה" אלא שאמא לא תהיה עצובה וזה אומר לטפל בדיכאון. לדעתי המקום הפשוט ביותר להתחיל בו את הטיפול הוא רופא/ת המשפחה, משם אפשר לזרום גם עם בדיקות כלליות (לפעמים דיכאון הוא ביטוי גם למשהו פיזי כגון חסרים תזונתיים), גם עם האופציות התרופתיות (שאישית מצאתי כמצילות חיים כקו טיפול ראשון) וגם לברר לגבי טיפולים תומכים (פסיכולוג או כל איש מקצוע אחר) שיסייעו לך לפתור את הפלונטר שיצר את הדיכאון מלכתחילה (מקום לפרוק בו את הקשיים, אולי אפילו התייעצות לגבי איך עושים שינוי בהקשר של העבודה?)
רק בריאות
קראתי אותך גם במקום אחר
21/12/14 01:45
217צפיות
כששאלת לגבי העבודה. את במצב לא פשוט.. ולהיות בארץ אחרת ולהתמודד עם כל זה רק מגביר את הקושי.
אני לא חושבת שתרופות הן הפתרון כרגע, אלא לעשות החלטה שתוכלי לעמוד בה ושתפוגג את כל התחושה הזאת.
 
שולחת לך חיבוק.
 
גם אני בעד יעוץ מקצועי
22/12/14 09:04
בשביל שלא תצטרכי להחזיק פאסון ולעשות הצגות בשביל הילדים שהכל טוב כשבעצם לא...
הטיפול יכול לכלול טיפול תרופתי, שיחות או שניהם.
הייתי מתחילה עם רופא/ת המשפחה.
בהצלחה!
אפשר להגיד שקשה לי?
18/12/14 20:04
630צפיות
איך שהו אין ממש אנשים שמעוניינים לשמוע את זה או מוכנים להזדהות איתי. ולא, אני לא מחפשת אישורים (אולי רק קצת ) בעיקר מחפשת אוזן קשבת ואין בנמצא.הנס הפרטי שלנו בן 9.5 חודשים. ילד מהמם שאין כמוהו. ילד לא פשוט... עם קשיי הסתגלות בחודשים הראשונים, קשיים מוטוריים (בקטנה, אבל מעצבן) , מאוד חכם, יודע בדיוק מה הוא רוצה וגם יודע להסביר את זה מצוין, וגם קצת מתוסקל , כי כמו שאמרתי הוא חכם, הוא מבין שהוא רוצה, אבל לא יכול.
אני עייפה.... עייפה מלהיות מבוגר אחראי, עייפה מלדאוג, מלנסות לפתור את כל מה שצריך וגם את מה שלא צריך. עייפה כי פתאום באמצע(?) החיים במקום להיות עסוקה בהגשמה עצמית אני עסוקה בלטפל בתינוק קטן ומתוק ותובעני. אז אני לומדת לקבל את זה שקודם כל אחרי שאני דואגת לו (שזאת לא שאלה בכלל ) אני צריכה לדאוג לדברים הכי בסיסיים בשביל עצמי: שינה, אוכל, מקלחת. שאני לא יכולה להרשות לעצמי להיות מתוסכלת כי לא ההיה לי כוח להשקיע בתחביב אהוב. שזה בסדר לדאוג רק לשינה, אוכל ומקלחת. ואני עדיין קצת מתוסכלת. מתוסכלת בעבודה שאני לא יכולה לחלום על להחליף. כלוב של זהב שאני מתה בו  רוב שעות היום. מתוסכלת שאני לא חזקה מספיק להתמודד עם הכל. מתוסכלת כי זוגי חיי את החיים היפים, משחק וזוכה בכל הצחוקים של הקטנצ'יק, ולא דואג כי יש מי שמטפל בהכל. (ולא, אני לא מתכוונת שהוא לא עושה כלום, זה יותר עניין של גישה). מתוסכלת כי החברות (?) שהיו חסרות טקט והבנה בסיסית שעם אימא לתינוק אייפה מחוסר שינה לא מדברים על מסעדות יוקרה, צימרים וקניות בקניון.
אני יודעת שהכל זמני. אני גם יודעת שאני הרבה יותר חזקה ממה שאני מרגישה. אני יודעת שעברתי חתיכת חיים מורכבת הרבה יותר ממה שיש לי היום. ואומרת כל יום תודה. גם על העבודה הנוחה ומפרנסת ביותר,  גם על הקטן המהמם שמביא המון אושר, גם על זוגי שרק בזכותו נכנסתי להרפקאה הזאת שוב. וגם לעצמי שאני יכולה, עושה, צומחת, ומזיזה הרים.
ועדיין קשה כל כך....
[לא קוראת ושולחת, אז סליחה על שגיאות כתיב וגם אם אני לא ברורה]
מותר הכל:)
18/12/14 20:30
265צפיות
לא קל להיות הורה, ולא קל למצוא את השגרה.
לא לגמרי הבנתי את כוונתך שבן זוגך חי את החיים היפים? אולי את זה היה כדאי לברר, וללמוד איך לחיות את החיים היפים שלך?
טיפול בילד הוא סוג של הגשמה עצמית, להבנתי. אולי שינוי של נקודת המבט, מראית הדברים כויתור, לראית הדברים כשינוי יתן תחושה טובה יותר?
בהצלחה ומאחלת לך שסוף השבוע יביא רגיעה והנאה
קודם כל תודה
18/12/14 21:24
240צפיות
לגבי הנקודות שהעלית... זוגי מתעורר כל בוקר ליום חדש ומעולה. בוא לא מטריד את עצמו בכלים בכ יו ר, בית מבולגן, רשימת המשימות שהולכת וגדלה. זאת יכולת מדהימה. אני לא כזאת. אבל לומדת ממנו לפעמים. הוא גם לא דואג לכלום. הוא פותר את עצמו במשפט של " אני מעט מאוד זמן עם הילד*. אני במעט הזמן הזה צריכה לדאוג לכל מה שכרוך בטיפול בתינוק + פיזיוטרפיה, תרגילים בבית שיהיו בגדים נקיים וש ילד יעבור למוצרים( אני מקווה בכוונתי ברורה.) אני המבוגר האחראי. כלום לא השתנה . זה התפקיד "הרגיל" שלי. אז כאילו אין למ סיבה לקטר..
לגבי הגשמה עצמית ... זה ביטוי כזה. בשבילי הורות לא יכולה להיות הגשמה עצמית כמו שעבודה או תחביב לא יכולים להיות הגשמה עצמית. אני רוצה גם וגם וגם. חוץ מזה אני הורה 20 שנה... אז.. שוב  זה התפקיד הרגיל. רק אחרי זה מגדלים גדולים , תינוק חדש מביא איתו המון אושר והמון עייפות.
וכן , אני עובדת על שינוי המבט. כי גם להגיד בקול רם "קשה לי" זה שינוי מבט. אני מאלה שעשויות מברזל. אבל לפעמים מתפרקות מבפנים
אז שוב תודה שאפשר גם להתפרק
אפשר לשאול עוד שאלות? (אם לא, תתעלמי)
19/12/14 13:53
253צפיות
הדברים שאת כותבת נשמעים דואליים מאוד. מצד אחד בעלך עוזר, מצד שני, לא נשמע שהוא עושה משהו מעבר ללהיות עם התינוק? אני מבינה נכון?
להגיד שיש לו מעט זמן עם הילד ולכן לא לקחת אחריות על דברים שונים בבית לא נשמע לי חלוקה הגיונית.
גם אם מדובר בשגרה שאתם רגילים לה הרבה זמן, לא אומר שגם עכשיו היא רוונטית לחיים שלכם ושלך. שגרה היא לא דבר מקודש אלא דבר שמתשנה בהתאם לצורך.
אף אחד לא עשוי מברזל, כולם צריכים קצת חיבוק וקצת תמיכה וקצת תשומת לב. לא צריך להתפרק בשביל לקבל את זה. חבל להתפרק בשביל לקבל:)
שבת שלום והרבה שמחה
כמובן
19/12/14 16:47
221צפיות
השאלות שלך נכונות, וברור לי שיש הרבה מה לשפר בתפקוד הזוגי (לא בטוח שזה ברור גם לו). אבל ניסיתי (ואני עדיין מנסה ) לא להפוך את זה לפוסט קיטורים על הבעל (למרות שגם זה צריך). דיברתי בעיקר על הקושי שלי. גם לי קשה לקבל את המציאות. ועוד יותר קשה לי לקבל את זה שקשה לי. את מבינה? בתפיסה (מעוותת ) שלי אין מקום לחולשה. וגם אם אני יודעת את כל התשובות ההגיונימתוך הבטן ברגעי המשבר אלו בדיוק המקומות שאני נשברת סהם. למה אני לא יכולה ליותר? למה אני לא חזקה יותר? "למה אני לא טובה מספיק"?
חופרת...
לא רק שאת טובה מספיק, את מעולה
20/12/14 08:53
166צפיות
אני רק לא מבינה למה את חייבת לסחוב בכל העול הזה לבד,האם זה שאת מעולה נותן לאחרים פטור מלתמוך בך? האם זה שאת מעולה אומר שאת צריכה לעשות *הכל* לבד? להיות מעולה זה לא להיות סופרוומן. תחת הלחץ שבו את נמצאת איכשהו ברור לי שאפילו המעולה במעולות מוצאת את עצמה במשבר: גם ילד שיש לו קשיים, גם בית שנופל עלייך, גם עבודה שרע לך בה וגם לא להרשות לעצמך להיות מתוסכלת?
בשלב ראשון - בעיניים האובייקטיביות יחסית שלי ועל בסיס מה שכתבת - אם לא היה לך קשה הייתי חושבת שאת רובוט, אז לפני הכל תורידי ציפיות מעצמך ותפסיקי להאשים את עצמך, את לא צריכה גם את עול האשמה בנוסף לעול האחריות ולעול של הקשיים.
ברגע שתורידי ציפיות, אני מקווה שיהיה לך קל יותר להתפנות לבקש עזרה, כי בגיל 9.5 חודשים, גם אם לתינוק יש קשיים, לא ייתכן שאת עדיין לא מצליחה לדאוג לעצמך לדברים בסיסיים כמו שינה ומקלחת. אלו קשיים שמאפיינים בד"כ את השבועות-3 חודשים ראשונים אחרי רעידת האדמה שנקראת לידת תינוק ועד שהבית נכנס לאיזה שהוא סוג של התחלת שגרה חדשה.
הראשון שאת צריכה לפנות אליו הוא זוגך, כי גם אם על פניו הוא "עוזר", כל עוד את חיה בהרגשה שהוא חי את החיים היפים ואת נזרקת מהחיים שלך, נוצר פה פער בלתי אפשרי שמייצר לאורך זמן מתחים גם בזוגיות ומרירות ולפעמים גם התקבעות של דפוסים לאורך זמן שנעשה נורא קשה לשבור אותם. הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא זאת:
"זוגי מתעורר כל בוקר ליום חדש ומעולה. בוא לא מטריד את עצמו בכלים בכ יו ר, בית מבולגן, רשימת המשימות שהולכת וגדלה. זאת יכולת מדהימה. אני לא כזאת. אבל לומדת ממנו לפעמים. הוא גם לא דואג לכלום. הוא פותר את עצמו במשפט של " אני מעט מאוד זמן עם הילד".
 
הכל קצת יותר מורכב ממה שמילים יכולות לתאר (ועוד בהודעה )
20/12/14 13:35
147צפיות
אתחיל מהסוף. לגבי יכולת להתעורר ליום חדש ושמח, אני לא בעלת יכולת הזאת. שנים של עבודה עצמית מביאים אותי למקום שבכל הבליל של התסכול אני עדיין מסוגלת לראות את כל הטוב שיש (פעם הייתי רואה רק חצי כוס הריקה). ולגבי המשפט של של הזמן עם הילד, דווקא הייתה לי שיחה איתו על זה היום הקשר אחר ושוב, הפרשנות שלי היא רק הפרשנות שלי. אני חושבת שרוב חילוקי דעות ותסכולים שנובעים מכך , מבוססים בעיקר על הבדלי גברים נשים + הבדלים אישיותיים שהיו קיימים גם קודם.
קלטת בול, אני קשה עם עצמי. וגם זה לא חדש ולא קשור לתינוק. גם ההודעה בפורום היא אחת הדרכים להתמודד עם זה. סוג של לקבל אישור שהקשיים הם אובייקטיבים וגם אם לא, אז מותר לי.
ולגבי השינה, אוכל ומקלחת , את צודקת, הזכרת לי את ההתחלה. אבל מה שקורה בפועל, אנחנו עם מלא מחלות חורף= התינוק לא ישן= ההורים לא ישנים. אני חולה ולא ישנה בלילות= אין לי כוחות לדאוג לדברים הבסיסיים.  גומרים מחלות, כל ההרגלים משתבשים ואז מתחילים מחלה חדשה. רציתי להיכנס איתו לאזשהו תהליך של הרגלי שינה/ האכלה בלילה , אבל במסגרת אותן מחלות ועוד כל מני, אין לי פשוט כוח להיכנס לזה. ואני יודעת שזה לטובתי, אבל צריך כוח ומסוגלות לכל השיטות הקיימות. עצבים מרוטים ובכי של אימא הם תכונת טובה לשום שינוי.
ולהוריד ציפיות מעצמי, זה מה שאני מנסה (ללא הצלחה ) ללמוד כבר הרבה מאוד שנים.וזה מה שהכי מתסכל. שאני לא מסוגלת לעשות כל מה שאני חושבת שאני חייבת
תודה רבה על האוזן, ועל ההבנה. ככה זה הרבה יותר נסבל
 
מנסה להגיב
22/12/14 12:59
ואם יצליח אכתוב שוב כי היה פה בלגן טכני שמנע ממני.
לצערי התגובה שלי שראית היתה רק חלק ממה שכתבתי
22/12/14 13:07
כי ביום שבת השתגע לי התפוז ובאמצע התגובה שלי החליט לשלוח אותה אל המערכת בעצמו (לא לחצתי "שלח") ושלח את התגובה החלקית לא רק פעם אחת, אלא 200 פעמים ואז גם חסם אותי מכתיבה על רקע הצפה :-O.
 
ההמשך של ההודעה שלי (שלמזלי שמרתי) היה כזה:
הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא זאת:
     "זוגי מתעורר כל בוקר ליום חדש ומעולה. בוא לא מטריד את עצמו בכלים בכ יו ר, בית מבולגן, רשימת המשימות
     שהולכת וגדלה. זאת יכולת מדהימה. אני לא כזאת. אבל לומדת ממנו לפעמים. הוא גם לא דואג לכלום.
     הוא פותר את עצמו במשפט של " אני מעט מאוד זמן עם הילד".
אני מצטערת, אבל בעיני זו ממש לא איזו יכולת מדהימה, הוא יכול לא להטריד את עצמו עם הכלים בכיור כי יש מי שעושה את זה, והמישהו הזה שעושה את זה רשימת המטלות שלו אכן גדלה באופן לא פרופורציונלי, מעניין, מי זה המישהו הזה? אז כן, צריך לדעת לתעדף מחדש, להוריד אולי את הדרישות ואת סף הציפיות מעצמנו לכמה נקי יהיה הבית או באיזה קצב הכביסה תקופל, אבל אי אפשר להסיר מעלינו אחריות לחלוטין כי זה לא עובד ככה ובטח שאי אפשר שכל האחריות הזו תיפול רק על צד אחד במשוואה בעוד שהצד השני ימשיך בחייו כאילו כלום לא קרה. אז ככה, במקביל לניסיונות שלך להיות קצת יותר כמוהו, הוא חייב לעשות מאמץ להיות קצת יותר כמוך וזה לא קשור לשרשור קיטור על הבעל, זה קשור לזה שאני בטוחה שגם הוא לא רוצה שהאמא של ילדו תקרוס, זה לא יהיה טוב לאף אחד מכם.
מתוך המקום של שותפות אמיתית אני חושבת שיהיה לך, לכם, קל יותר להגיע לעוד פתרונות לעוד קשיים שעלו ממה שכתבת (תמיכה רגשית בנושאי הקשיים של התינוק, התמודדות עם שאלת העבודה שעושה לך רע על הנשמה וכו').
 
 
אני שמחה ששמרתי את המשך ההודעה שלי כי אני חושבת שלמרות ואולי בגלל מה שכתבת בהמשך חשוב היה להשמיע את זה כדי לעזור לפתוח עוד ערוצים של תקשורת ושל הבנה על השינוי הזה שקורה לכם בבית שייאפשר לך להתמודד עם החיים.
 
גדול.
תודה רבה על שלא וויתרת
22/12/14 14:38
וכתבת מחדש. אכן המשפט האחרון שלך לא היה לי ברור ממש. לגבי היכולת של לה עורר ליום חדש ולמה כתבתי שזאת יכולת מדהימה בעיניי.... זוגי אומר משהו בסגנון כזה : "בוקר חדש, יש לי משפחה אוהבת, אישה מדהימה שאני אוהב ואוהבת אותי, ילד מתוק שבא כנס גדול לחיינו. יש לי עבודה ומשכורת, גג מעל הראש - חיי נהדרים. " הפרדת העיקר מתפל? יכולת לראות חצי כוס מלאה? הכרת תודה עמוקה על כל השיניים שקרו בחייו? כל התשובות נכונות. ומצד שני יש גמדים בבית
את צודקת שיש הרבה אי הסכמות/ פערים בין הגישות= ביננו. וכנראה אני קצת טומנת ראש בחול ומחריפה את המצב, אבל אין לי יכולת לטפל גם בזה. אני עדיין מנסה לכסות על פערים של כמה אוכל או מתי לתת לתינוק. הפערים בגישה ענקיים.  שום צורה של לחץ או האשמות לא עובדים איתו ( וכל דבר הוא מפרש כי האשמות). תוסיפי לזה ששנינו לא ישנים בלילות... התמונה לא מזהירה
אני הכי בעד לראות את החלק המלא של הכוס
22/12/14 15:43
אפילו כתבו לי על זה פה בשבועות האחרונים, אני בהחלט בעד לראות ש"בתמונה הגדולה מצבנו לא רע". אבל זה לא הופך את קיומן של המטלות הקטנות של החיים לפחות נחוצות, כי מה לעשות, הילדות שלי לא לובשות לביה"ס את ה"יש פרנסה, יש בית ואני מאושרת" , הן לובשות חולצת בי"ס וזו צריכה להיות נקיה ומקופלת בארון .
אז עיקר ותפל? בעיני אי אפשר בכלל לשים את שני הדברים האלה על אותה סקאלה, אפשר להתעורר בבוקר שבעי רצון מהחיים ועדיין לזכור שוואלה כדי שזה ימשיך להיות ככה אנחנו חייבים להמשיך ולעבוד ולעשות המון פעולות קטנות, שגרתיות ומעצבנות ואין לנו את הזכות לשבת על זרי הדפנה...
אני מבינה לגמרי את הקושי שלו עם לחץ והאשמות, גם אני שונאת לחץ והאשמות, אז צריך למצוא את המפתח להגיע אליו בלי לחץ ואשמה (ואני לא אומרת שזה קל, אפילו אני הבוקר התקשרתי בעצבים על איזה משהו כזה קטן וטפשי ודווקא כשהוא באמת ניסה לעשות טוב).  כנראה שבסופו של דבר תצטרכו למצוא את הדרך שלכם, שהיא אגב לא בהכרח שפתאום הכל יתחלק 50-50, אבל אפילו השיפט מ- 90-10 ל- 80-20 יכול לעשות הבדל ענקי בתחושה שלך.
את צודקת
22/12/14 19:41
והדוגמא שלך מעולה.
אני צריכה ללמוד לדרוש/ לקחת/... הריון הזה והקטנצ'יק החזירו אותי ל20 שנה לאחור. גם בתחום הזה.
יחד עם זאת חשוב לי להגיד שוב , שתחושת התסכול שלי היא לא רק בגלל הנושאים האלו כמו חלוקת משימות. זה משהו שלי כרנאה. ולא בטוח שכמו המשימות שהוא יעשה ישנה את התחושה. הרי אדם אחר הוא לא יהיה (וכנראה טוב שכך )
כיוון למניעת נושא ההאשמות
22/12/14 18:22
אכן מאד קל להגיע למצב שתלונה או תיאור קושי נשמעים לצד השני כמו האשמה.
אני מציעה לנסות להיות מאד קונקרטים:  "אני צריכה שתשטוף כלים כל ערב."
או כל דבר אחר שיעזור לך. זה דורש ממך לחשוב קצת איך הוא באמת יכול
להקל עלייך באופן קונקרטי. גם אם הוא לא יסכים מייד לבקשתך, לפחות יש סיכוי
שתוכלו לנהל דיון יותר מעשי.
לא עובד
22/12/14 19:38
הלוואי והייתי יודעת מה עובד עליו. יש ימים שהוא שולח אותי לישון  ועושה כל מה שצריך ואפילו יותר ממה שאני הייתי עושה. יש ימים שמשפט של "יאללה עכשיו מסדרים" עובד. ויש ימים שמשפט "יאללה עכשיו מסדרים" לא משפיע על כלום. יש לנו דרך ארוכה לעבור כנראה. וכנראה כמה שאני דוחה לטפל בעניין יגיע הרגע שלא ניתן יהיה לדחות יותר
ועוד משהו בתגובה לשתיכן
22/12/14 19:48
מה שאני שומעת זה : "תחלקי איתו את המשימות יהיה לך קל יותר". (אני מפשטת כמובן). העניין הוא שלא. זה כמו לטפל במשימות ולא לטפל ברגשות. ד"א אני עושה את זה. משתדלת לא להעמיס עליו את מה שהוא במלא לא יודע להתמודד איתו ולבקש דברים פרקטיים. ואת החפירות שלי עושה כרגע בפורום או בכל מקום אחר שמתאפשר...מצד שני זאת ביצה ותרנגולת: אם אני אהיה מרוצה מההספק שלי אני גם ארגיש טוב יותר. אם אני ארגיש טוב יותר אני אוכל להספיק יותר. מצד שלישי זה גם מה שמביא אותי למשבר. מרוב דברים שאני עושה אני מרגישה לכודה ואז מחליטה שמותר לי להתפרק ולהכריז על שביתה וללכת לישון.
הביצה והתרנגולת
 
אני אחלק את מה שכתבת לכמה ענינים:
20/12/14 06:07
250צפיות
1.  אם אני מבינה נכון - את מתארת את בעלך כאבא לא מודע לקשיים של הילד. המון נשים חוות את זה, לצערי. כלומר ילד שאבא בהחלט מחליף לו חיתולים ורוחץ ומטפל ומשחק ומרדים - אבל לא קולט את המתח שהקשיים יוצרים אצלך. יש לי חברה שהבן שלה ילד מאוד מאתגר, והתתמודדות איתו לא פשוטה, ולאבא לקח שנים! להבין את זה. להבין שלשחק בשבת עם הילד או לטייל איתו זה נהדר, אבל חברה שלי הייתה זקוקה לשותף רגשי, למישהו שמבין את הפחדים שלה ואת ההתשה שהיא נמצאית בה (מנטלית, נפשית, פיזית). אני אגב מציעה מכל הלב ללכת יחד לכמה פגישות אצל מטפל כלשהו כדי להגיד את זה ולהגדיר את זה מולו. אני לא יודעת אם תביני - אבל דעי לך שמבחינת הילד יש לזה גם לפעמים צד חיובי. ילדים שיש להם קשיים (לך יש ילד בן 9.5 חודשים, ואולי הקשיים נגמרו אבל אולי הם רק רמז למשהו שעוד ימשיך) מייצרים המון מתח, בעיקר אצל האמהות, ולפעמים האבות הם גורם מאזן, ודווקא מעין מקום שבו הילד יכול להיות יותר נינוח (ולפעמים האבות רק מחריפים את הבעיה כשהם מגיבים לא נכון בגלל חוסר הבנה/קליטה של המצב). אני ממש בעד אוורור רגשות. את צריכה להגיד לו את זה, כי לי נשמע שאת בודדה רגשית.
2.  מה שאת מרגישה לגבי הילד שלך (ילד שהוא אוצר ונס אבל גם ילד עם קשיי הסתגלות וכזה שמעורר קושי ודאגה) זה איך להגיד - אחד לאחד מה שלי היה כשבני היה בגיל של הילד שלך (אצלינו הקשיים לא נעלמו או הסתיימו, ועברנו כל מיני תקופות). היום אני יודעת שהטעות הכי גדולה שעשיתי היא שלא טיפלתי בעצמי. משהו שהוא לנפש שלי, לחזק את עצמי, לקבל קצת פרספקטיבה וקצת רוגע. בעיני זו ההשקעה הכי נכונה בשלב הזה, ושווה להוציא על זה כסף ולפנות לזה זמן. ספורט/יוגה/מדיטציה/פסיכולוג טוב - כל דבר שאת יכולה לעשות למען עצמך ויחזק אותך. אני עד היום משלמת מחיר כבד על החרדות שהבן שלי עורר בי מגיל ינקות, חרדות שלא טיפלתי בהן נכון ובזמן.
3.  עבודה שאת מתה בה בכל יום זה פשוט נורא. אני לא אומרת להתפטר, אני כן אומרת שאת יכולה לסמן לך יעד (וממש לכתוב את זה ביומן) שבו תתחילי לעשות משהו בקשר לזה. יש אופציות של שינוי, רק שינוי צריך לתכנן בקפידה, ונראה לי שכרגע זה לא השלב הנכון, אבל אפשר להתחיל לחשוב ולגלגל רעיונות עם עצמך.
 
כרגע
20/12/14 13:47
162צפיות
הקשיים של הילד הם (אני מקווה) מאוד קטנים ביחס לכל מה שהיה יכול להשתבש. ואני כותבת את המשפט הזה כי איפשהו מהתגובה שלך הרגיש לי שאני נשמעת עם ילד עם קשיים הרבה יותר גדולים ממה שהוא. האבא מודע לקשיים של הילד, אבל פחות מודע לקשיים שלי. רמת הרגישות שלי ושלו שונה בתחלית. וזאת עובדה שלא קשורה לתינוק. יכול שלו להיות שותף רגשי היא יחסית. הוא משתדל (לא תמיד) כשאני מאשפרת לו (גם זה לא תמיד). איפשהו זה גם קצת לא פייר לדרוש ממנו תשומי 24 שעות ביממה.
לעשות משהו לנפש שלי , זה נפלא, אבל כרגע אני במצב של קשיים יותר בסיסיים. וניסיון שלי להכניס את המשהו הזה לתוך חיי מוסיף לי לחץ נוסף. מאז הלידה עשיתי המון דברים בדיוק מהמקום הזה של לא להיות רק בתוך תינוק/ בית /עבודה. ואז הבנתי שזה רק מוסיף לי תסכול. כי מגיע ערב ואני מתפרקת על הספה "במקום" לעסוק במשהו בשביל עצמי. אבל הבנתי ואני משתדלת להזכיר לעצמי, שאני אכן מתפרקת. כי קמתי ב 4-5. עבדתי מ6. לא ישנתי מספיק, אכלתי זבל (לרוב) . ומותר לי לא להיות מסוגלת לעשות עוד משהו. אז אני עושה. בקטנה בשלבד. וכשמרגישה שאני לא יכולה, אז לא. בעקבות ההודעה שלך חשבתי שכנראה היה מתאים לי גם פסיכולוג איזה פעם בשבוע, אבל עניינים כלכלים כרגע לא בכיוון
והעבודה? כמו אמרתי לך, זה כלוב של זהב. נוחות. משכורת. בוס תומך. אני יודעת שאני חייבת לחפש תפקיד יותר מאתגר, אבל זה אוטומטית אומר אחריות גדולה יותר, השקעה גדולה יותר וגם את זה אין לי כוחות כרגע.
 
בקיצור אפשר להחריז על איזו שביתה לשבוע ככה?
 
תודה רבה. לוקחת את העצות שלך בשתי ידיים (גם אם נשמע שאני מתווכחת ) בתקווה לימים קלים יותר
21/12/14 08:55
126צפיות
אבל את ממש לא בסדר. גם עושה המון כל הזמן, וגם מוצאת זמן להאשים את עצמך - על שאת לא מפזזת באושר בכל בוקר ומדיחה כלים בעודך מפזמת שירי דיסני וציפורים קטנות וצבעוניות מרחפות בחלל המטבח.
חבקי את עצמך קצת. תני לעצמך את הטפיחות על השכם במקומם של מי שכדאי היה שיעשו את זה (בעלך, חברות, משפחה). דאגי לעצמך לתחזוקה הבסיסית - כמו שכתבת, אוכל, שינה, מקלחת. בזמן שיש לך, גרשי את המחשבות של ההלקאה העצמית לטובת ספירת מעלותייך והתפעלות מכל מה שאת מספיקה. ומהכרות עם תינוק שקשה לו להסתגל - זה גובה מחיר עצום מהאמא. כמה שהשתדלתי לעזור לה, עדיין היא היתה שחוקה מאוד. תרשי לעצמך להכיר במחיר שזה גובה ממך. יהיה זמן להגשמה עצמית, כשהתינוק יסתגל טוב יותר, כשתשני מספיק.
נהדרת שכמותך את וכולכן
21/12/14 13:45
119צפיות
אתמול בעיקר בכיתי כשקראתי את התגובות. (זה לא אתן זאת אני). היום יחד עם הדמעות כבר הצלחתי לחייך. והיום אכן התחלתי עם יותר כוחות. גם זוגי לאור מצוקתי מובהקת היה מדהים אתמול ועשה כל מה צריך ויותר. ואמר(!!!) את כל המשפטים הנכונים. אז אולי הפתרון הוא להראות את המצוקה ברור ליותר (קריצה קלה). כנראה אני צריכה את ימי ההתפרקות האלה...
כן. בלי קריצה. ליידע את מי שקרוב לך שקשה לך.
21/12/14 14:31
87צפיות
יש שמבינים מעצמם ויש שצריכים שילוט מהבהב.
וגם להודות בפני עצמך.
וגם להיתמך במרחוק בזרות שיכולות להיות קרובות להפליא.
ולהתפרק מדי פעם, וגם בהתפרקות - לזכור שאלו רק כמה שעות גרועות ולאחריהן תחזרי לתפקוד הרגיל והעמוס שלך.
 
וגם, אולי, לבקש בטיפת חלב את השאלון לדיכאון אחרי לידה ואם התיאור מתאים לך, לפנות לטיפול מתאים.
תודה
22/12/14 07:24
האמת שאני כבר אחרי הכל...  "הזרות" הן באמת הרבה יותר קרובות ומבינות. הקרובים יודעים, רק התגובות סטייל "זה יעבור" לא עוזרות לי. מוסיפה לרשימה שלך גם שיחות עם אנשים לא בהכרח קרובים על הבטים אולי פחות רגשיים ויותר פרטיים. אימהות שהיו שם לא מזמן ומסוגלות להיות א משפטיות באמת וגם לתת איזו עצה פרקטית. והכי משמעותי שכתבת לי ואני צריכה ללמוד זה באמת לא לבזבז אנרגיות שגם ככה אין לי על הלקאה עצמית
כתבו כבר הכל, אז אני רק אוסיף
22/12/14 12:34
זו תקופה כל כך קשה, וכל כך חשוב להעזר בה כמה שיותר.
את נשמעת מאד מודעת לעצמך, וזה חשוב, כי ברור גם לך
שחלק מהקושי כאן נובע מהציפיות הלא ריאליות שלך מעצמך.
אני מקווה שתמצאי את הכוחות להעזר ואת האומץ לא להיות מושלמת.
ויום אחד, אחרי שייקל קצת בגזרת הבית, תמצאי שוב גם את עצמך
ואת ההגשמה המקצועית שלך.
תודה
22/12/14 14:40
הכי אהבתי "את האומץ לא להיות מושלמת"
אז.. איך היה השבוע שלכן?
18/12/14 15:29
93צפיות
עוד שבוע קצת מוזר 
חצי חם וחצי קר
חצי רגיל וחצי חגיגי
חצי בשבילכן וחצי בשבילי..
איך היה השבוע הזה?
 
משהו קטן וטוב
18/12/14 15:30
176צפיות
מסיבת חנוכה נהדרת? סופגניה שווה? לביבה טובה?
אולי בכלל משהו שלא קשור בשום צורה ודרך לחנוכה?
מה המתיק את ימיכן ושימח אתכן השבוע?
נו טוב - לי יש משהו
18/12/14 20:04
328צפיות
מצטטים את המאמר שלי! כלומר מצטטים עוד מאמרים שלי, אבל בזה ספציפית אני נורא גאה.
זה מאמר של שיטות מחקר, אז אין יותר מדהים מאשר לקרוא במאמרים של אנשים אחרים ממרכזי מחקר גדולים שעל מנת לבצע מחקר X יש לעשות A, B, C,  ולא לעשות D,E,F (רפרנס - טלטל52).
משהו קטן. וטוב.
º
סחתיין!
18/12/14 22:11
28צפיות
ל-ו-נ-ד-ו-ן
18/12/14 21:29
360צפיות
3.5 ימים, בלי ילדים/בעל, עם אחותי, ליום הולדת 40.
בקור לונדוני נטול גשם באופן מפתיע, ועיר מקושטת להפליא לחג המולד.
המחזמר אהוב עלינו - עלובי החיים, מושבים מעולים ואחלה זמרים.
מלון קטן ואינטימי.
והרבה זמן לעצמנו,
º
נשמע מעולה
18/12/14 21:51
21צפיות
º
איזה כיף
20/12/14 12:34
10צפיות
מוזיאון חיפה לאומנות
19/12/14 14:23
164צפיות
כך החליט האמצעי שלי לנצל את יום החופש המשותף שלנו
הוא היה שם כבר במספר הזדמנויות ובחר לחזור
בהתחלה היינו ממש לבד (ברמת המביך ) אח"כ כבר הגיעו עוד.
<היה שלב שהוא פתאום רצה גם סרט, אבל כבר היה מאוחר מידי...>
 
חוץ מזה כחובבת בסופגניות, לביבות , חנוכיות וחופשות של הילדים מיום שלישי אנחנו בחגיגות
º
מסיבת חנוכה מצויינת בעבודה. עם ריקודים והופעה.
19/12/14 17:02
57צפיות
º
וסוף סוף פיטרו את המזכירה המעצבנת שלנו.
19/12/14 17:03
56צפיות
בעיקר הזוגיות
20/12/14 09:06
249צפיות
לא שעשינו משהו מיוחד. לא שי שלנו זמן לבלות חלילה
אבל התמיכה שלו בי. הרצון שלו לשחרר אותי מהגינון, ההתעניינות במה שאני עושה, כולל מציאת פתרונות טכניים לקשיים שאני נתקלת בהם, מרחיבה את ליבי וגורמת לי להתאהב בו מחדש. לגלות כמ טוב לפעמים שיש לצידך "גבר ישן". כזה ויקינג עם זקן וטנדר ושפע כלי עבודה. נעים.
º
בסימן התגברות על מחלות והרבה סופגניות
19/12/14 17:07
64צפיות
ממשיך להיות עמוס.. אבל בטוב
20/12/14 09:02
280צפיות
אנחנו מתקרבות לרגע שבו 2 מתחמי טיפולים יוקמו ויתפקדו במקביל. השאיפה, כמובן, היא להגיע אליו ב 100% מוכנות
אז המון עבודה. תועפות של עבודת הכנה. לשמחתי, הגבר מעצמו הודיע שהוא מוותר לחלוטין גם על היום הבודד שעוד עבדתי בו בגינון ממש בשטח.
אתמול היסטריה קלה חזרה לטפס אל גרוני. מקווה שתעבוד בקרוב.
חוץ מעבודה אין לי ממש כלום בחיים כרגע
בן זוג תומך, ילדים נהדרים ועבודה יציבה
20/12/14 12:33
233צפיות
יש לך *הכל* בחיים
עבודה יציבה זה בתכנית
21/12/14 05:17
138צפיות
כרגע אנחנו רק בהתחלה לה לה
º
נו, אז הכל FINE
21/12/14 20:23
5צפיות
º
אצלי היה די חרא האמת.
21/12/14 10:13
51צפיות
º
21/12/14 14:45
9צפיות
º
הי, אפילו חיבוק וירטואלי עוזר! מעניין...
21/12/14 14:52
17צפיות
ועוד מדר' T !
21/12/14 20:23
52צפיות
יהיה בסדר..
יש גם ימים כאלה...
כוחה של המדיה
22/12/14 09:05
והידיעה שמאחורי כל חיבוק וירטואלי יש בן אדם שנתן את החיבוק הזה.
º
22/12/14 09:09
התפטרות מהעבודה בהיריון
19/12/14 04:09
472צפיות
היי לכן..
אני אחרי סיום לימודים במקצוע שאני מאוד אוהבת, אך לצערי אין לי שום אפשרות למצוא עבודה במקצוע, ויש תקופת המתנה של שנה-שלוש שנים. יש ברי מזל שהצליחו למצוא עבודה במקצוע, אך הם מעטים מאוד ולרוב מדובר בגברים. הם לא עבדו במשך תקופה, ניסו להתקבל לכל מקום אפשרי ובסוף הצליחו. רוב אלו שסיימו ללמוד איתי עובדים במשהו שדומה למה שלמדנו, אך הוא מאוד ליד. וגם אני עובדת כרגע במשהו שהוא ליד. התחלתי בעבודה זו לא מאוד מזמן, בנוסף, אני בהיריון (סוף חודש רביעי).
מבחינת עניין - סה"כ העבודה סבירה אך מבחינת עומס העבודה יש עליי עומס לא סביר בכלל, בהיקף מדובר בעבודה של שני אנשים (בודאות. בדקתי עם רוב הקולגות והם עושים בין חצי לשליש מהעבודה שלי..). פניתי למנהלת שלי בנוגע לעומס והיא הסכימה איתי שיש לי עומס מאוד מאוד רב אך לדבריה אין דרך לפתור זאת.
לאחר שיחה ארוכה בה הצגתי באופן מפורט את היקף העבודה היא אמרה שבאמת יצא שיש לי הרבה יותר עבודה מכולם אבל אין מה לעשות, איש לא יקח ממני את העבודה ועליי לעבוד בבית. (על חשבוני. ללא תשלום!)
כעסתי מאוד על הפתרון הזה, הן משום שיש לי שתי בנות ואני בהיריון והן משום שאין שום סיבה שאעבוד בבית, על חשבוני, בהיקף של משרה נוספת..
 
אני שוקלת להתפטר. אנחנו לא כל כך זקוקים לכסף ויש לי הרבה מאוד מה לעשות בבית, כמו גם לקדם קשרים למציאת עבודה בתחום אותו למדתי. קידום הקשרים הוא מאוד חשוב ואוכל לעשות זאת עד הלידה. אם כי גם לאחר קידום זה איש לא מבטיח לי שאמצא עבודה בתחום..
במידה ואני מתפטרת - זה יתפס מאוד מאוד מאוד לא מקצועי, אני אדפוק את הקולגות שלי (שיאלצו לקחת את העבודה שלי..), ולא אוכל לחזור למקום העבודה הזה אף פעם, ואולי גם לא לתחום זה, שהוא ליד מה שמעניין אותי.
 
אשמח לעצות, כי כרגע אני מאוד מתלבטת (באופן שמדיר שינה מעיני..)
 
ואני מרגישה שההודעה שלי
19/12/14 04:10
335צפיות
מעט תוקפנית וכועסת.
 
בדר"כ אני לא ככה, אני פשוט כל כך כועסת על הבוסית, שהפתרון שלה לעומס שלי הוא שאעבוד בבית, על חשבון השעות עם בנותי.. :(
הפיסקה השניה קצת לא מובנת לי
19/12/14 06:48
302צפיות
כל רגש האשמה לא מובן לי. אני מבינה שמנהל עשוי להתבאס מכך שעובד מפסיק לעבוד בשבילו, אבל למה לדעתך זה ייתפס ככל כך לא מקצועי אם תתפטרי? מה לא מקצועי בלהתפטר במצב שלך? האם זו לא זכותו הבסיסית של אדם להתפטר כשהוא מוצא את התנאים במקום העבודה בלתי נסבלים עבורו?
 
יש לי חברה שהגיעה לשחיקה קיצונית כמורה, והתפטרה 3 -4 חודשים אחרי תחילת שנת הלימודים. היא הסבירה לי שמבחינת משרד החינוך זה מעשה שלא ייעשה לעזוב שנת לימודים באמצע, ושסיכוייו של מורה שעושה דבר כזה למצוא עבודה בעתיד כמורה שואפים לאפס. (היא הביאה את זה בחשבון מראש אבל לא יכלה יותר, ויתרה על ההוראה ועשתה הסבה לעבודה כרכזת לימודים במכללה פרטית כלשהי, ושם היא עובדת מאז). אבל מהתיאור שלך, לא נשמע לי שאת מורה בבית ספר. אחרי שגם הבוסית שלך הודתה שיש עלייך עומס גדול יותר מאשר על כל האחרים, אם את "דופקת" את כל האחרים כשאת מתפטרת כי ייפול עליהם יותר עומס, אז זה אומר שעכשיו כל האחרים "דופקים" אותך באופן יומיומי, כי עלייך נופל יותר עומס. אם מקום העבודה ימצא עובד/ת אחר/ת במקומך כשתתפטרי, העבודה שלך לא תיפול על אלה שכבר עובדים שם. לפי התיאור שלך, היצע העובדים בתחום גדול על הביקוש, וזו לא צריכה להיות בעיה גדולה למקום העבודה למצוא מישהו אחר.
 
ולמה את מעריכה שלא תוכלי לחזור בכלל לתחום? מילא שלא תוכלי לחזור למקום העבודה הזה  (גם זה לא 100% בטוח, אגב, אני כבר מצאתי את עצמי חוזרת אחרי כמה שנים למקומות שהתפטרתי מהם, אחרי שחלק מההנהלה התחלף והתנאים השתנו. אבל אני מסכימה שכשמתפטרים אין מה לבנות על חזרה) אבל לא לחזור לתחום בכלל? איזה מן תחום זה, שאסור לעולם להתפטר בו?
יש להתפטר ויש לסיים יפה
19/12/14 07:24
249צפיות
בעיני בכל תחום שמבוסס על פרוייקטים, שהם יותר ארוכים מחודש (זמן ההודעה המוקדמת), או דורשים מבחינת מורכבות התפקיד תקופת חפיפה ארוכה יותר מחודש, רצוי וכדאי (אם רוצים לסיים יפה, ולהשאר בתחום) להתאים את מועד העזיבה לתפקיד. 
זה לא קשור לזכות הבסיסית להתפטר. היא כמובן קיימת. אבל אם עובדים עוזבים בצורה ש"דופקת" את מקום העבודה, אז או שיש בעיית מחוייבות של עובדים למקום העבודה (מסיבות שונות), או שלעובד עצמו יש בעיית מחוייבות ומקצועיות. 
והשאלה שלך, האם העובדים האחרים אינם "דופקים" אותה עכשיו, בכך שהעבודה נופלת עליה, היא נכונה. במקרה של עזיבה, מי יבצע את העבודה? האם חלק מהעבודה פשוט לא יתבצע? השאלות האלו יכולות לכוון למציאת הפתרון, איך לאזן את העבודה, הן מבחינת סדרי עדיפויות מה ניתן לא לבצע, והן מבחינת פיזור עבודה אחרת בין העובדים השונים כבר עכשיו. 
º
האם בטוח שמדובר בתחום מבוסס פרויקטים?
19/12/14 08:02
50צפיות
אני לא מורה בבית ספר. אבל הדוגמא שנתת לגבי החברה המורה
19/12/14 09:08
252צפיות
דומה מאוד לעבודה שלי.
 
בעבודה שאני נמצאת בה לעזוב באמצע השנה זה מעשה שלא יעשה, שלא יאפשר לחזור למקום העבודה בו עבדתי. אולי אוכל לחזור למקומות אחרים, אך המקום בו אני עובדת נחשב הכי טוב, הכי נוח והכי מקצועי באזור. (כולם עוזבים את שאר המקומות כדי לבוא למקום בו אני עובדת.. כך שלחפש מקום אחר יהיה הרעת תנאים בכל מקרה).
גבולות וסדר עדיפויות
19/12/14 07:12
212צפיות
אם הבנתי נכון, הנחת היסוד שלך היא "הכל או לא כלום". או לעשות את כל העבודה או להתפטר. 
הנחת יסוד נוספת היא, שאם נתנו לך X עבודה, כדי להיות מקצועית את אמורה לעשות X עבודה ולא חצי. 
ואני רוצה להציע אפשרות שלישית, 
תחליטי כמה את רוצה לעבוד מבחינת שעות, תחליטי מה יותר חשוב ממה, ותעשי לפי סדר עדיפויות, במקצועיות וברצינות גמורה, את הכי חשוב ודחוף, אח"כ את החשוב. כשיגמר הזמן, אל תגיעי ליתר. אם תישאלי עליהם תגידי "לא הספקתי". אם תהייה הרמת גבה, תנסי לברר אם הסיווג שלך לגבי החשוב/דחוף היה מוטעה בעיני הבוסית, או שתתני לה לדרג, כדי שתגיעו להסכמות על הסיווג. 
לדעתי אם עובדת עושה את המקסימום במסגרת השעות (הרישמיות, או השעות הנוספות שנראות לה סבירות בנסיבות), היא עובדת טובה מאד. היא לא אמורה לסיים את העבודה, בייחוד במקומות שכמות העבודה איננה מתאימה לכמות הצוות, ובייחוד אם יש בוסית/בוס שתמיד יתנו יותר, ולא יתאימו את כמות העבודה לכמות כוח האדם. 
 
אני מנסה למצוא את הדרך השלישית, אך לצערי בתחום שלי היא קצת
19/12/14 09:13
227צפיות
בלתי אפשרית.. (אם כי אני משתמשת בה ככל יכולתי..)
 
אני חושבת שמדובר במצב הדומה לעו"ד: יש לי X תיקים ובכולם עומד להיות משפט בחודשים הקרובים. אם לא אתכונן למשפט היטב - הלקוח פשוט יפסיד במשפט.. וגם אני.. 
לקולגות שלי יש X/2 תיקים. אבל זה לא באשמתם, הבוסים פשוט עשו טעות בחלוקת העבודה ולא מוכנים לשנות אותה בשום פנים ואופן..
והבוסית לא תפסיד במשפט?
19/12/14 16:58
161צפיות
היא לא תוכל להפיל את ההפסד עליך, אם רשמת לה במייל מראש,  שאין לך מספיק זמן להתכונן אליו.
אני חושבת שאת לוקחת על כתפיך יותר אחריות מאשר יש לך באמת. הבעיה האמיתית היא של הבוסית שלך, אם תעשי את כל העבודה לא תהיה לה בעיה, אם תעשי חצי תהיה לה בעיה ואם תתפטרי תהיה לה בעיה. למה צריך להתפטר כדי שתהיה לה בעיה?
זאת בדיוק הבעיה בעבודה הזו. זורקים את האחריות על העובד..
20/12/14 17:19
110צפיות
לבוס יש אחריות מעטה מאוד וכשלון (כמו גם הצלחה) מיוחסים לעובד.
 
 
אבל ככל שאני חושבת על זה - זה לא באמת מעניין אותי..
אל תתפטרי, אבל גם אל תעבדי מהבית
19/12/14 11:23
341צפיות
תעשי עבודה טובה בשעות העבודה שלך, ולא דקה מעבר. אם את לא מספיקה הכל, אז לא. שזו תהיה הבעיה של הבוסית, ולא שלך. תבהירי לה בצורה מנומסת ועניינית שהציפייה שלה לא הוגנת ולא מקובלת עלייך ושאת לא מתכוונת לעבוד בחינם על חשבון זמנך הפנוי. אם לא מוצא חן בעינייה - שתפטר אותך, סבבה, פטרה לך את הדילמה.
מסכימה עם פוסה - אבל מוסיפה
19/12/14 18:40
307צפיות
הייתי מגבה את זה במכתב - שיהיה רקורד כתוב. היייתי קובעת איתה פגישה, ואז מוציאה סיכום בכתב לבוסית:
 
תודה על הפגישה. אני מודה לך על שהבעת הבנה לעובדה שאני עושה יותר עבודה מיתר העובדים (לפרט בדיוק איך זה)
 
לצערי, מרגע זה והלאה בכוונתי לעבוד במשך השעות המוגדרות של המשרה המלאה
 
בברכה
 
XXX
 
ורק שאלה - אגוצנטרית - האם אני האדם היחיד בעולם שמצופה להביא תוצאות בלי קשר לשעון? האם הגדרות המשרות בישראל באופן כללי הן "שעות הסתדרותיות" להבדיל מ"לעשות מה שהתפקיד דורש."?
º
בכמה פרויקטים מקבילים את מצופה להביא תוצאות? 3?5?15? 20?
19/12/14 18:59
48צפיות
15-20 בכל רגע נתון
23/12/14 02:43
הם גם שלובים ביניהם כך שלא לגמרי נפרדים
לדעתי בדיוק להיפך
19/12/14 19:53
224צפיות
כולם נדרשים להביא תוצאות בלי קשר לשעות, לכן זה חשוב ללמוד לתחום את העבודה.
אה - סליחה. עכשיו ראיתי שכבר דיברת איתה
19/12/14 20:11
216צפיות
עוד יותר טוב. אז הייתי כותבת לה אי מייל שמסכמת את השיחה שבה היא הביעה הסכמה עם העובדה שאת עובדת יותר מכל אחד אחר ואז מוסיפה את נקודת המידע החדשה הזו (שמעכשיו והלאה את מתכוונת לעבוד את השעות שלך בלבד)
 
אה - ושאלה:
 
האם גם במקומות עבודה אחרים יצא שאת עבדת קשה יותר מכל אחד אחר? יכול להיות שחלק מזה קשור אליך? (נטייה לקחת על עצמך, עובדת מצוינת וכו')? יכול להיות שיש לך יד בזה? (אני לא מאשימה אותך חלילה. אני מכירה היטב את הז'אנר הזה....רק מציעה לך להתבונן אולי חלק מזה נובע ממך)
רק הייתי מורידה את המילה לצערי
19/12/14 20:54
213צפיות
יש מקומות עבודה שהם "לפי שעות" ויש מקומות רבים עם שכר גלובלי. אני מכירה (מאוד מקרוב) מצבים שבהם בוס דורש מעובד אחד עבודה של שניים או שלושה אנשים, ועד שלא שמים לזה גבול אסרטיבי זה לא יפסק, ההפך.
לגבות בכתב לא יזיק
20/12/14 15:31
141צפיות
לגבי השעון: ברוב המשרות במגזר הפרטי (הכוונה למשרות שאינן נחותות/שכר מינימום וכאלה): הסטייט אוף מיינד הכללי הוא כן לעשות את מה שהתפקיד דורש, ולא לפי שעון. אבל:
1) מצד שני לכל הצדדים ברור מהו פלוס מינוס עומס סביר למשרה מלאה: נניח שערוך דין מטפל במקביל ב-10 תיקים (סתם זרקתי מספר, אין לי מושג איך נראה המציאות של עבודת עורכי הדין..), או שרופא יש לו כך וכך מטופלים בשוטף. אז עם מעמיסים על העובד פי 2 מהסביר, עם כל הכבוד לצפייה לעבוד שלא לפי שעות אלא לפי מה שדרוש, במצב כזה מאוד לגיטימי שהעובד יצביע על כך שהעומס עליו הוא לא סביר למשרה מלאה.
2) יחד עם זאת, יחד עם הציפייה לעבודה לא לפי שעות אלא לפי מה שצריך: רוב המעסיקים בכל זאת מקפידים שהעובדים יעבירו כרטיס נוכחות וכן בודקים כמה שעות הוא עובד והאם הוא לא חסרות לו שיות באותו חודש. אז במצב כזה העובד לא יכול שלא להרגיש שבכל זאת כן מודדים אותו המידה מסויימת לפי שעות נוכחות, ולא לפי התפוקה שלו, ולהתנהג בהתאם.
אני חושבת שיכול להיות עוד שלב ביניים
20/12/14 15:23
143צפיות
בדרך למטרה שהיא - לא לעבוד בטירוף מעבר.
אני רגע חושבת עליך כעוסקת בפרוייקטים שיש להם התחלה, אמצע וסוף (ואולי זה מה שאת עושה?), ולא כ"פיון" שמבצע עבודות ככל שהן מגיעות לפתחו. אולי הבוסית שלך לא יכולה להעביר דברים ממך למישהו אחר, אבל מה אם היא תיתן לך כוח עזר, כשהאחריות עדיין שלך? נגיד שיהיה מישהו שתנהלי את העבודה שלו ותתני לו משימות, ועדיין את תהיי אחראית שהתוצרים שלך (=של שניכם, בחסותך ובדיווחך) יגיעו בזמן ובאיכות.
אז אני מציע שלב ביניים:
לכתוב מייל למנהלת שלך שדומה למה שניסחה דבי12.
 
"תודה על הפגישה. אני מודה לך על שהבעת הבנה לעובדה שאני עושה יותר עבודה מיתר העובדים (לפרט בדיוק איך זה)
חשוב לי שתוצריי יתבצעו על הצד הטוב ביותר. יחד עם זאת, אין אפשרות שהדבר יתבצע בזמן המוגדר למשרתי. אני מבקשת פגישה נוספת על מנת לדון באפשרויות אחרות.
בברכה  - X"
בפגישה הנוספת את יכולה להציע שמישהו יעבור לעבוד איתך או שישכרו מישהו חדש לשם כך. אגב, הרבה פעמים בזמן שמחכים עד שמישהו מגיע או מסיים לעבור חפיפה, עדיין יש עבודה רבה שלך...
 
אם מסרבים גם לזה - אז - מכתב נוסף שמסכם מה היה עד כה והודעה שלא תוכלי בלה בלה בלה. אם מבטיחים איזושהי הבטחה, כדאי גם אותה לתעד.
 
בהצלחה.
 
תשמעי
19/12/14 14:41
164צפיות
אל תתפטרי.
תעשי עבודה רצינית בזמן שאת נמצאת בעבודה ואל תעבדי מהבית. לא יפטרו אותך, כי את בהריון. כן יכולה להווצר סביבת עבודה שבה תקבלי יחס שלילי על זה שאת סוחבת עגלה וחצי ולא שתי עגלות, כשבעצם משלמים לך על לסחוב עגלה אחת. תנשמי עמוק ותהיה מוכנה לזה שזה אחד התסריטים האפשריים. 
כשאני אומרת "תהיה מוכנה", אני בשום פנים ואופן לא מתכוונת להתכונן לעימותים, אלא להיות רגועה ולא להתאכזב ולא להיות מופתעת ונעלבת אם תמצאי את עצמך במצב הזה.
כן - תמיד ירצו לסחוט ממך עוד עבודה, במיוחד אם את מסוגלת לכך מבחינת "יכולת הסחיבה" שלך. לא, זה לא תמיד הוגן.
תשנני לעצמך:"העומס ישנו, היה ויהיה. ארבע בערב - שלום ונתראה מחר".
זו העיצה לעניין העכשיוי.
 
ובאופן כללי - יש לי הרגשה שאת נמצאת באחד התחומים שבהם יש עודף היצע עובדים, מיעוט מקומות עבודה וזה יוצר נישות נצלניות מבחינת תנאי העסקה. כל מי שלא מרוצה מהמצב הלא הוגן במקום עבודה- מוחלף. כי יש במי להחליף. וכך מקום עבודה יכול להרשות לעצמו להיות לא הוגן כלפי עובדיו. זה קורה ואפילו נפוץ. כשאנחנו הולכים ללמוד מקצוע אין לנו מושג הרי באיזה קשיים מבחינת תנאי העסקה אנחנו נתקל בהמשך. כולם, כמובן, יודעים לדקלם שבהייטק "טוחנים שעות" ול"ביולוגים אין עבודה", אבל מי יכול לדמיין לעצמו שכשביולוג  כבר סוף-סוף מוצא עבודה, אז הוא כל כך חרד לא לאבד אותה שהוא גם מוכן לקבל משכורת בסיסית נמוכה, גם יעבוד מהבית, גם יעשה את זה בחינם וגם יספוג את הפשלות של הבוס שלו מול ההנהלה, כי אחרת - קל מאוד להחליף אותו. אין מה לעשות - תור של עובדים פוטנציאליים, שמתייצב במשאבי אנוש לראיון עבודה בתחומים שבהם יש עודף עובדים ומיעוט משרות, משחית את מקום העבודה. היחס אל האנשים הוא כאל משהו dispensable. 
איך אנשים בכל זאת עובדים במקומות האלה? כל אחד והפטנט שלו. רואים מההסבר שלך שאת תופסת את סיטואציה שאת מצאת בה, ומבינה את הבעייתיות שלה. תחשבי עם עצמך מה יכול להיות הפטנט שלך. 
ובסופו של דבר יש בשוק העבודה נישות שלא מרשות לעצמן להתנהל עם העובדים כמו עם כפפות חד-פעמיות. זו גם אופציה - לנסות להחליף נישה.
אל תתפטרי, תשני התנהלות
19/12/14 23:29
182צפיות
ראיתי שכבר כתבו לך רעיונות לגבי שינוי התנהלות - לעבוד הכי טוב שאת יכולה בשעות העבודה המוגדרות, ליידע את הבוסית במייל לגבי סיכום הפגישה ביניכן וגם בתיעדוף העבודה
ואם את חוששת אני מציעה שתשלחי לעצמך עותקים של התכתובות ביניכן
 
היות ואת בהריון, כל עוד את עובדת היטב לא ניתן לפטר אותך ואין צורך שתתפטרי
 
ויש לך מספיק זמן לחשוב מראש איך את רוצה להתנהל כשתרצי לחזור לעבוד
את יכולה לקחת חופשת לידה ארוכה, מה שיאלץ את מקום העבודה להתמודד בלעדייך
אם לא תחזרי למקום העבודה הזה לאחר הלידה, אף אחד לא יוכל להאשים אותך בחוסר מקצועיות
תודה לכולן. לקחתי את עצתכן.
20/12/14 17:26
211צפיות
כבר היום הוצאתי לזו שמעל המנהלת שלי מייל המפרט את היקף עבודתי כרגע, את מספר הפרויקטים הרב ואת תשובתה של המנהלת הישירה. אני הולכת להקטין ראש ולעשות את העבודה שלי ללא אקסטרות וללא שעות נוספות.
 
הכנסתן אותי לפרופורציה. תודה :)
האם להעיר תינוקת לאוכל ?
19/12/14 21:12
134צפיות
שלום לכולן ...
בשבח והודיה לבורא נולדה לי תינוקת היום היא בת חודש ...
אני מאכילה אותה סימילאק ... השאלה שלי היא אם זה בסר היא נרדמת בלילה עד הבוקר 
ללא אוכל ? כואב לי להעיר אותה ..
 
תודה מראש לעונות ..
מעירים תינוקות רק כשהם פחות משלוש קילו
19/12/14 23:45
124צפיות
אני מניחה שהתינוקת שלך שוקלת יותר, אז תהני מכך שיש לך תינוקת שישנה כל כך טוב. מזל טוב!
"בלי סודות" וחנן גולדבלט
59תגובות
16/12/14 13:23
1299צפיות
בן השלוש וחצי שלי צופה מדי ערב בפרק או שניים של בלי סודות. זה וקצת סרטונים בנייד זו הטלוויזיה היחידה שהוא חשוף לה, והוא מאוד נהנה מהצפייה היומית הזו.
אני נטולת בושה בקטע התועמלני: חשוב לי שהילד ילמד קרוא וכתוב בעברית, וכל עוד אני יכולה לדחוף את זה במסווה כיפי עבורו, זאת אעשה.
אבל...

(המשך...)
בן השלוש וחצי שלי צופה מדי ערב בפרק או שניים של בלי סודות. זה וקצת סרטונים בנייד זו הטלוויזיה היחידה שהוא חשוף לה, והוא מאוד נהנה מהצפייה היומית הזו.
אני נטולת בושה בקטע התועמלני: חשוב לי שהילד ילמד קרוא וכתוב בעברית, וכל עוד אני יכולה לדחוף את זה במסווה כיפי עבורו, זאת אעשה.
אבל כך יוצא שמדי ערב אני נכנסת לדילמה סביב העובדה שחנן גולדבלט הוא שם, והוא מאד כריזמטי שם, והילד מאד אוהב את גשש בלש. כלומר, אני נרתעת - והילד נהנה.
נראה לי לא נכון לוותר על התוכנית. היא תוצר של מאמץ של הרבה אנשים, ארבעת השחקנים בה הם אולי בחזית, אבל מאחוריהם יש גדול של כותבים ויועצים ואנשים חינוך, והתוצר הוא איכותי.
נשים בצד לרגע את זה שהיו בעיות מתודיות עם הנחלת הקריאה בשיטת השפה כמכלול. אני אומרת שבמסגרת ראיית העולם של השיטה הזו, הסדרה איכותית. ואז, מה - כל המאמץ הזה נזרק לפח כי השחקן בה הוא תפוח רקוב?
יותר מכך, בשורה התחתונה זה עובד עבור הילד שלי. הוא נהנה לנסות לקרוא, התכנים מצחיקים ומעניינים אותו, ועל הדרך הוא לומד כל מיני דברים אחרים ומרחיב את אוצר המלים שלו (בהיותנו משפחה דלת מסתורין, מלים כמו "סודות" ו"בלש" לא היו חלק משפת הבית קודם לכן).
 
מצד שני, יש כאן בעיה. לא נראה לי נכון שדמות חינוכית לילדים תהיה מישהו שהורשע באונס. בחיים האמיתיים הוא קודם היה דמות חינוכית ועובדת היותו אנס התבררה אחר כך, אבל הקלטות ושידורים חוזרים הופכים את סדר הזמנים.
גם בבריטניה בשנים האחרונות התברר שכמעט כל גבר ידוע בתכניות לילדים משנות השבעים היה בעצם אנס, כולל אחד שהנחה תכנית ילדים והיה בעצמו פדופיל. מן הסתם אף הורה לא יעלה בדעתו להראות לילד שלו את התכניות הללו כעת, אבל מצד שני, הן היו יותר תכניות שעשעועים ופחות חינוכיות פר-סה, אז בעצם אין באמת התלבטות.
 
האם התכנית עדיין משודרת בחינוכית? האם החליפו אותה בתכנית אחרת, מתודולוגית, ללימוד קרוא וכתוב?
אני מאוד לא רוצה לוותר על כלי הלימוד הזה (וזה נראה לי גם לא נכון ברמה העקרונית, להעניש את עבודתם של כל כך הרבה אנשים שלא היו קשורים בכלל לאונסים), אבל גם מוזר לי שחנן גולדבלט מפציע מדי ערב בביתנו כאילו כלום.
מחשבותיכן? מה אתן הייתן עושות אחרת במקומי, אם בכלל?
º
שרשור רפואי
17/12/14 09:59
19צפיות
המלצה לנוירולוג ילדים במכבי
17/12/14 10:02
193צפיות
תל אביב ודרומה (עדיף דרומה, אבל בלי להיסחף...).
הבעיה היא כפי הנראה לא נוירולוגית, אבל דוקא בגלל זה אני רוצה מישהו רציני, שלא ינפנף על הסף.
יש המלצות?
לנוירולוגים יש גם תתי-התמחויות
17/12/14 12:19
147צפיות
לפעמים כדאי למקד את התחום שאותו רוצים לבדוק ולחפש נוירולוג שמתמחה באותו נושא.
איזה התמחויות יש
17/12/14 12:34
142צפיות
מלבד ADHD?
רשימה חלקית מויקיפדיה
17/12/14 20:14
201צפיות
פגיעות מוח רפואי
נוירופיזיולוגיה
אפילפסיה קלינית
כאב ריסון רפואה (לחולים עם מחלות חשוכות מרפא )
הפרעות התפתחותיות
התוקפת רפואה
רפואת כאב
הפרעות שינה בילדים
 
ויש גם התמחות של הפרעות תנועה - אני יודעת שד"ר מיכאל רוטשטיין מתמחה בזה
אם את מחפשת משהי שמתמחה ב ESES (סוג של אפילפסיה) אז אני אוכל לבדוק לך מחר (אביבה משהו).
18/12/14 08:11
115צפיות
נראה לי שאנחנו צריכים את ד"ר רוטשטיין. עכשיו נראה מתי נקבל תור אליו...
אני יודעת שהוא עובד עם הכללית אבל לא יודעת לגבי מכבי
18/12/14 08:30
95צפיות
בכל אופן הוא עובד גם באיכילוב אז אולי אפשר לקבל טופס 17 לשם
הוא עובד עם מכבי
18/12/14 09:44
81צפיות
זה הדבר הראשון שבדקתי
ויתרתי. התור הקרוב הוא באוגוסט...
18/12/14 12:21
106צפיות
יש עוד המלצות?
º
יהודה ברק בכפר סבא
17/12/14 13:25
29צפיות
17/12/14 16:44
72צפיות
זה קצת צפונה מדי...
אתגר המוזיקה
17/12/14 13:38
150צפיות

צריכה רשימת שירי ריקודים
מכל הזמנים
לכל הגילאים
גם ישראלי
תודה
"לילה מוטרף במוזיאון"- הפעם הראשונה שלי בקולנוע
15/12/14 22:11
450צפיות

תפוז החליט לפרגן לי בזוג כרטיסים במתנה לסרט "לילה מוטרף במוזיאון"
החלטתי שזו הזדמנות טובה ללכת בפעם הראשונה עם הגדול שלי לקולנוע.
הילד היה מהופנט, מהמסך הגדול, קצת חשש בהתחלה אבל מהר מאוד התחבר לרעיון ומאוד נהנה מהסרט.
הסרט היה מאוד מצחיק ועם אפקטים מדהימים (הילד מאוד התלהב).מסופר על שומר לילה חביב במוזיאון שיוצא לחפש את הקסם
לפני שהוא נעלם לתמיד באור הבוקר, בדרך הוא לומד על מערכת היחסים עם בנו ולומד לשחרר..
סרט מצויין לילדים ממליצה בחום!
שחקנים: בן סטילר ורובין ווילאמס ז"ל.
 
&nbsp;
 
היי גם אנחנו היינו
17/12/14 09:42
209צפיות
ניצלתי את ההזדמנות שתפוז הציעו כרטיסים להקרנה, והלכתי עם בתי בת ה-10
 
יסמין  כבר ראתה את הסרטים הקודמים, לי לקח כמה דקות להבין במה מדובר.
חוות הדעת שלי- סרט נחמד מאוד עם שחקנים חביבים ביותר (בן סטילר שמחזיק את הסרט על כתפיו וכולל רובין ווליאמס , אני תוהה אם זה הסרט האחרון בו שיחק) . מתאים לילדים מגילאי עשר ומעלה, וגם קצת ידע עם היסטוריה ותרבות לא יזיקו (מי היו הפרעונים, מה קרה בפומפי, ומי הם אבירי השולחן העוגל). ואם לא מכירים- אולי ילמדו קצת מהצפיה בסרט. ילדים צעירים, מתחת לגילאי ד'-ה' יתקשו יותר לעקוב אחרי העלילה, ואחרי כל ההתיחסויות לדמויות השונות ולרקעים השונים שלהן. הדמויות מקסימות והאפקטים מרהיבים.
בכל מקרה זה סרט מתאים לצפיה משפחתית, עם ילדים גדולים יחסית, אין גסויות ובדיחות מתחת לחגורה וזה כשלעצמו משמח. די קשה למצוא סרטים כאלה. יש מצב  שגם בן ה-14  היה נהנה מהסרט.
 יסמין אמרה שהיה קצת משעמם וקצת איטי. מצד שני גם נצפתה מצחקקת מידי פעם.
גם את הפיצה שאחרי היא לא אהבה, אבל זה כבר סיפור אחר.  
תודה 
 
º
לפני שהולכים כדאי לראות לפני כן את 1 ו-2 בבית
17/12/14 09:43
51צפיות
לא הבנתי עד הסוף
19/12/14 20:48
69צפיות
אני מניחה ש-1 ו-2 הם שני סרטים קודמים באותה הטרילוגיה - אבל לא יודעת איך קוראים להם....
לידת ילד ומעבר לארה"ב
80תגובות
14/12/14 11:21
1259צפיות
שלום לכן נשים חכמות
אני קוראת סמויה בפורום כבר הרבה זמן, נהנית מהחוכמה וניסיון החיים שלכן.
לאחרונה מצאתי את עצמי קצת בפלונטר ואני מרגישה שכאן הוא המקום הנכון להתייעץ.
אני בהריון שני, חודש רביעי, והלידה צפויה בסוף מאי, כאשר הבת הגדולה שלי תהיה בת שנתיים וחצי בערך. בשבוע...

(המשך...)
שלום לכן נשים חכמות
אני קוראת סמויה בפורום כבר הרבה זמן, נהנית מהחוכמה וניסיון החיים שלכן.
לאחרונה מצאתי את עצמי קצת בפלונטר ואני מרגישה שכאן הוא המקום הנכון להתייעץ.
אני בהריון שני, חודש רביעי, והלידה צפויה בסוף מאי, כאשר הבת הגדולה שלי תהיה בת שנתיים וחצי בערך. בשבוע שעבר בעלי קיבל הצעה לרילוקיישן לקליפורניה - הצעה מבורכת שאני מחכים לה ומתכוונים לקפוץ עליה.
השאלה העיקרית היא מתי לעשות את המעבר, וכאן אני שוברת את הראש ולא מצליחה להחליט. האופציות: כחודשיים לפני הלידה (אפריל) או 2-3 חודשים אחרי (אוגוסט-ספטמבר).
השאלה החשובה ביותר, והיא זו שתקבע מה נחליט - היא טובת הבת הגדולה. הולכים לקרות שני שינויים משמעותיים שלא לומר טראומטיים בשבילה בטווח זמן קצר - לידת אח קטן ומעבר ארץ. קשה לי לחזות איך היא תגיב לשינויים, ואני פשוט לא מצליחה להחליט מה עדיף בשבילה שיקרה קודם. אציין שבארץ יש לנו סביבה תומכת מאד של סבים וסבתות שהילדה קשורה אליהם.
שאלה שניה שתשפיע היא שאלת הלוגיסטיקות. באופציה הראשונה אמנם הסידורים לקראת ואחרי המעבר קצת לחוצים בזמן, אבל הם ייעשו לפני הלידה. כלומר, בבוא העת ללדת כבר נהיה מאורגנים על עצמנו במקום החדש עם חשבון בנק, בית, אוטו, ציוד וכל שאר הדברים פחות או יותר מסודרים. אני לא יודעת אם זה ריאלי, והמתגוררות בחו"ל מוזמנות להגיב, להספיק להכניס את הילדה הגדולה למסגרת תוך חודש וחצי. אציין שהיא ביישנית מאד וההסתגלות בגן בארץ היתה לה קשה מאד...
באופציה השניה יש יותר זמן להתארגן, אבל הסידורים הקריטיים לקראת עזיבה כמו השכרת הדירה, אריזות, מכירת אוטו יצטרכו לקרות מיד אחרי הלידה. וכל ההתארגנות בארץ החדש תקרה עם תינוק בן חודשיים-שלושה פלוס ילדה גדולה שצריך להכניס למסגרת. נשמע לי יותר מסובך, אבל ייתכן ואני טועה? אציין שבעלי מאד עסוק בעבודה, ואני זאת שעושה את כל הלוגיסטיקות של הבית (ענייני דירה, טיפול באוטו, חשבונות וכו'). הוא יוכל להתגייס למשימה, אבל אני עדיין אצטרך להיות מאד מעורבת.
אנחנו צריכים להחזיר תשובה השבוע, ואני פשוט נקרעת בין 2 האופציות. אשמח לכל מחשבה ועצה בנושא!
º
שאלה קטנה לשבוע חדש
14/12/14 10:01
66צפיות
שאלת ילדים לפני גיוס
14/12/14 10:02
342צפיות
האמצעית שלי בתהליכי מיון לפני גיוס ואני זקוקה להסברים על בירוקרטיות וכללים ממי שמבינות במערכת הזו.
אשמח לעזרה בפרטי כדי לפרט את השאלה ואת הקושי שלי.
חזרתי לשמי האבוד . יש !
14/12/14 19:00
447צפיות
סוכריה - תודה על הטיפול המסור
רק היום זה הסתדר בשעה טובה מול כל הגורמים
ועכשיו אני שוב בת 32 (+10, אבל מי סופר ).
 
נשת100.
º
בשעה טובה ומוצלחת!
14/12/14 19:05
33צפיות
º
אכן כן
14/12/14 23:00
20צפיות
שאלת "יש מה לעשות בגבעת רם לילדים?"
15/12/14 10:35
217צפיות
אם אני בגבעת רם (בקמפוס העברית) ביום ראשון הקרוב, בשעות 10-15,
יש מה לעשות ולהינות באזור לבת 3.5 בחופשת חנוכה (מלווה במבוגר פנוי אליה, כמובן)?
º
זה צמוד למוזיאון ישראל ומוזיאון המדע
15/12/14 10:39
39צפיות
במוזיאון המדע היא הייתה לפני כמה חודשים אבל הבנתי שזה עוד לא
15/12/14 10:56
155צפיות
בדיוק לגילה.
היא בעיקר נהנתה מתערוכת החול שם.
מוזיאון ישראל יכול לעניין גילאי 3.5?
הבת שלי מאד נהנתה במוזיאון ישראל
15/12/14 11:24
169צפיות
כשהיתה בת 3.5. גם מהפעילויות שהיו אז באגף הילדים, ובאופן שהוא רק קצת מפתיע, ממש נהנתה מתערוכת הורדוס, שעדיין חקוקה בזכרונה, שנה וחצי אחרי.
º
יופי טוב לשמוע!
15/12/14 11:44
17צפיות
אם מזג האוויר טוב,
15/12/14 11:16
182צפיות
אפשר לטייל איתה בגן הורדים (וואהל).
º
אחלה, תודה רבה
15/12/14 11:45
12צפיות
אם מזג האוויר נעים
15/12/14 22:44
143צפיות
הקמפוס הוא מקום נהדר בפני עצמו, מלא דשאים וצמחיה. מוזיאון המדע כמובן מומלץ (ויש לבני 3-4 מה לעשות בו), אבל הוא בטוח יהיה עמוס אנשים. כך לדעתי גם מוזיאון ישראל.
º
מעולה תודה!
16/12/14 11:37
9צפיות
האמת שללא כל אטרקציות נוספות
16/12/14 09:45
248צפיות
אני הולכת עם החבר'ה שלי לגבעת רם בחופשות.
יש דשא עצום (ומתוחם!), מקומות לחקור, גינת תבלינים לפשפש בה.
ואני נהנית לשבת על הדשא, לשתות קפה, לקרוא ספר ולצפות בהם על הדשא. אפשר להביא בינבה ומשחקי חוץ.
אחרי פעילות על הדשא הגדול והסתובבות בכל השטח, כולם מוכנים לאטרקציה המרכזית -
לאכול בקפיטריה.
 
אבל מצד שני, המבוגר כנראה יהנה מהביקור במוזאון.
לדעתי - מוזאון המדע גם יהיה סופר צפוף וגם לא מתאים עדין.
יש גם את גן סאקר (עם גן משחקים ענק) וגן הוורדים מעליו, עמק המצלבה.
מעולה, תודה
16/12/14 11:36
93צפיות
המבוגר משרת במקרה הזה את הילדה
אני אתייעץ איתו
בדיוק מה שרציתי להגיד
16/12/14 13:01
139צפיות
שגם בתוך הקמפוס יש הרבה מה לעשות.
השדרה עם הציפורים
החלונות בספריה הלאומית
אקדמון
הקפיטריה (יש שתי חלביות ואחת בשרית. החלבית בבנין של מדעי המחשב חביבה)
 
ואם מספיק נעים לסיור, יש עוד רעיונות באתר של האוניברסיטה.
º
תודה!
16/12/14 17:59
9צפיות
16/12/14 13:26
89צפיות
ביום שהיינו זו גם היתה חופשת סמסטר אבל נערכו מבחנים באוניברסיטה, אז כיתות היו פתוחות, והילד מאוד נהנה להכנס פנימה לאודיטוריום, לעלות ולרדת במדרגות, לצייר עם גיר על לוח, להתפעל ממכונות הממכר לממתקים וכן הלאה.
º
תודה!
16/12/14 18:00
5צפיות
XBOX מול PS4 - מה עדיף ?
17/12/14 22:44
136צפיות
צמד חמד בני 11.5 + 12.5
מה עדיף מבין השניים ?
ל-מה לשים לב כשקונים ? 
כמה אמור לעלות ?
המלצות לחנויות שוות יתקבלו בברכה...
כל מידע נוסף יתקבל בתודה.
אני "לא בעניינים".
 
גם אני מתעניינת - נחכה יחד לתשובות
18/12/14 09:49
72צפיות
בחושך,כמו פולניות טובות
º
<בחושך בחג האורים ?>
19/12/14 23:10
8צפיות
קנינו אקס בוקס ונהנים ממנו מאוד
18/12/14 11:13
97צפיות
צריך שיהיה בגרסה עדכנית, עכשיו כולם קונים את הקינטיק(עם חיישן תנועה) ותוודאו שהוא מגיע עם כמות טובה של משחקים ויש לו/לכם את כל הכניסות הנכונות ושיש מספיק gb.
אני זוכרת בזמנו שכשביררנו המליצו לנו חד משמעית על xbox על פני פלייסטיישן מכמה סיבות ואני לא זוכרת אף אחת מהן...חוץ מזה שאקס בוקס אפשר לפרוץ ופלייסטיישן לא, מה שמגדיל על העלות של המשחקים והזמינות שלהם.
רק לעניין המחיר:
18/12/14 11:15
80צפיות
אני יודעת שגיסתי קנתה סוני פלייסטיישן 4,  לפני כמה חודשים, באיזו חנות ברמת אביב ג' בתל אביב. היה איזשהו מבצע וזה עלה 2000 במקום 2500, או משהו כזה.
אין לי מושג אם זה היה מבצע זמני או שבכללי זו חנות יותר זולה. אני חושבת שקראו לה VGS. נראה לי שווה בירור.
אנחנו קנינו לאחרונה XBOX
18/12/14 12:07
90צפיות
בעלי טיפל בזה אבל אמר שזה עדיף על פלייסטיישן כי יש חיישני תנועה 
שמאפשרים הרבה משחקים מגניבים
אנחנו ביררנו בהרבה חנויות בסוף קנינו ביד 2 XBOX מעולה ומגירסא חדשה
שעלה לנו 1200 במקום כפול.
שווה לבדוק לדעתי
Xbox Knet
18/12/14 12:41
116צפיות
מנסיון של מספר שנים כבר.
כדאי להשקיע גם במספר שלטים (בסיס בא עם אחד), לפעמים כדאי להזמין שלט נוסף באיביי.
שמעתי, שבחנות גיימסטיישן בהוד השרון (סוקולוב 11) המחירים הוגנים (חברים קנו שם לפני כשלושה חודשים).
המחירים שם מאוד הוגנים
18/12/14 14:40
73צפיות
אנחנו נסענו במיוחד כדי לקנות שם, וגם המשחקים שם זולים יותר
ראיתי בנט שיש להם סניף גם בראשל"צ מול חונים קונים
19/12/14 23:23
34צפיות
הרבה יותר נוח לי.
ובאמת נראה שיש אחלה מחירים, אגש לשם.
תודה על ההמלצה !
 
בני 12.5??? איך?
18/12/14 15:24
148צפיות
טוב, בענין הסוגיה הסבוכה הנ״ל:
לנו יש פלייסטיישן.
הרוב קונים Xbox מהסיבות הבאות:
- אפשרי לפרוץ את המשחקים , אי אפשר בפלייסטיישן
- זול יותר (המכשיר וגם המשחקים)
- מתאים יותר למשחקי תנועהוספורט למרות שגם לפלייסטיישן יש.
 
לטובת פלייסטיישן:
אנימציה מעולה
משמש גם להקרנת סרטי בלו ריי (אם זה משנה לכם).
 
והעיקר שתהנו!
תודה רבה לכולן על ההמלצות וההארות
19/12/14 23:09
76צפיות
מצטערת על העיכוב בתשובה, שבוע עמוס קלות.
 
דר T - ליאלון חוגג בר מצוה במרץ הקרוב.
אורי ביולי 2016.
הזמן טס...
 
<ונראה לי שנלך על הXBOX. מתנה מהדודה לכבוד פתיחת חגיגות בר המצוה... >
שבת שלום.
º
אח, איזו דודה שווה!!!
20/12/14 21:48
16צפיות
. בינתיים הייתי בגיימסטיישן
21/12/14 20:22
10צפיות
יצאתי מאוד מבולבלת.
 
XBOX 360 (רגיל) , 4GB 
עולה 1,290 ש"ח (מכשיר + שלט אחד).
 
המוכר אמר שחבל להוסיף את חיישני התנועה (KNECT או איך שלא מאייתים את זה ) כי זה גם מייקר ב 450 ש"ח (!) וגם - אחרי שבוע נגמרת ההתלהבות וזה "חסר תועלת".
 
עוד שלט למארז = 190 ש"ח
 
מכשיר פרוץ (מקורי שפורצים אותו בחברה) עם 60 משחקים כולל עבודה של הפורץ (..) = עוד 300-350 ש"ח
 
שנה אחריות (כי הוא נפרץ..)
 
מפה לשם יצא : 2,040 ש"ח.
עוד לא קניתי (זה גם לוקח 2-3 ימי עבודה).
 
ואחרי כל זה, חברה אמרה שקנתה בחנות, מכשיר פרוץ ב 1,800 ש"ח.
 
שווה ? כדאי ?
<אם אני אקנה זה מהחברה עצמה>
מה עושים כדאי שתבלינים במרקם קשה לא יתפזרו במרק?
21/12/14 21:56
4צפיות
(אם לדייק זרעי כוסברה במרק כתום )
הרה - ליווי אישי לאורך כל הדרך ללידה ואחריה

בהריון?

ליווי אישי לאורך כל תהליך הלידה ואחריו. לפרטים נוספים היכנסו >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה