פורום צילום סטילס-ציוד וסיוע

חשיפת חסר עם פלאש מוקפץ היא בעיה נפוצה. קבעי פיצוי חשיפה חיובי של סטופ בהגדרות הפלאש וזה יסתדר.

משום מה נראה לי שזה לא מספיק. אבל אבדוק את זה יותר לעומק.
עם כמה אסא כדאי להשתמש?(למרות שאין חוקים אני יודעת), אבל פחות או יותר לארוע?וגם המהירות ברגיל כשמצלמים אנשים, לא בריקודים.

ISO לפי הצורך. אני משתמש ב-ISO אוטומטי.

1/80 נגיד תעזור שיכנס יותר אור...

יש ארבע אפשרויות לשליטה בבהירות התמונה:
1. שינוי מפתח הצמצם
2. שינוי הרגישות
3. שינוי עוצמת ההבזקה
4. שינוי מהירות התריס

לדעתי בצילום של אנשים האפשרות הרביעית צריכה להיות המפלט האחרון. הרי את לא רוצה לקבל מריחת תנועה.

יתכן שהפלאש שבו את משתמשת איננו חזק מספיק כדי להאיר חלל גדול. במקרה זה אין לך ברירה אלא לכוון אותו קדימה במקום להקפיץ אותו מהתקרה.

הוא נראה לי הפלאש החיצוני הכי חזק. אבל משום מה הבעיה הזאת כל הזמן קיימת. כאילו הוא מזהה את  החוסר כמה שצריך להיות ואז כל הזמן מכוון את הפלאש להבזיק מעט אור. אולי בפלאש יש צורך להגדיר משהוא אחר?

קבעי פיצוי חשיפה חיובי בהגדרות הפלאש. אם הפלאש חזק מספיק זה יפתור את הבעיה. אם לא - הגבירי את ה-ISO. אם גם זה לא פותר את הבעיה, מסרי את המצלמה לתיקון.

עוד אנשים אמרו לי באמת שלקנון במיוחד יש בעיה בקטע הזה יותר מניקון

הייתי ממליץ להתרחק מהפוג׳י.
זאת לא מצלמה שבוחנים על הנייר. זאת מצלמה שעובדת חזק על הרגש ומשפיעה על הלך הרוח תוך כדי צילום.
נכון שהפלט שלה מאד איכותי אבל זה רק בונוס על מצלמה שגורמת לך לחשוב אחרת.

רשמתי שהפוג׳י היא ״יותר מצלמה״. ושאני מעריך את האיכויוית שלה (לא רק על הנייר כי הן לא). ורשמתי גם שהנקס הרגישה לי קצת צעצוע.
אז איך הגעת למסקנה הזו?

עכשיו, את הקטע של לחשוב אחרת אני לא מבין. שום פוג׳י לא תגרום לי לחשוב כמו אחד הצלמים הגדולים. רק שילוב של יכולות מנטליות והרבה למידה ונסיון יכולים.

חשיבה וגישה לצילום לבין ראיה צילומית.
שום מצלמה לא תתן לך את הראיה הצילומית של הגדולים.
אבל מדובר בחיה אחרת ממה שאתה רגיל. פוג'י בחרו ללכת בדרך דומה ללייקה, מעט פיצ'רים, תפעול בסיסי ופלט איכותי. זאת גישה שמצריכה חשיבה אחרת.
אם אתה עורך טבלאות השוואה, למי יש יותר פיצ'רים, מי יותר מהירה וכיו"ב אז הפוג'י נמצאת מאחורי סוני.
אני גם מציע לך להחזיק את ה XE1 ביד לפני שאתה קונה, היא נראית הרבה יותר מוצקה ממה שהיא מרגישה כשמחזיקים אותה. היא מאד קלה מה שגם גורם לה להרגיש קצת "צעצוע".

בנימה אישית, אני חושב שיש סיבה טובה מאד מדוע פוג'י צאו עם מערכת ה X ללא עדשת זום ורק עם עדשות פריים. למרות שמדובר בעדשות זום טובות, אני מרגיש שהן גורמות לפספוס של המערכת הזאת, הניסיון לעבוד עם מצלמות כאלו כאילו היו DSLR רק מובילה לאכזבה...

כפי ששגיא כתב, אל תתפתה ל-X-E1. זאת מצלמה למתקדמים שמקשה על הצלם. מערכת המיקוד שלה פחות יעילה מזו שאתה מכיר מה-D5100 ויהיה עליך להשתמש בשיטות מיקוד מתקדמות (zone focusing וכו'). היא אולי נראית מוצקה, אבל היא לא כזאת. למעשה היא קלה מדי. עדשת הקיט, לעומת זאת, די כבדה יחסית למצלמה. החיישן איננו הכל.

ה-NEX 6 משוכללת יותר ודומה יותר למה שאתה מכיר. עקב האכילס במערכת המירורלס של סוני הוא האופטיקה (ודאי יחסית לפוג'י), אבל אני חושב שהיצע העדשות הקיים יספק את צרכיך לשנים רבות כל עוד תסגור מעט את הצמצם.

באותה הזדמנות כדאי להזכיר את ה-OM-D. אמנם החיישן שלה קצת יותר קטן, אבל העובדה הזאת לא ניכרת בתוצאות (יחסית ל-NEX 6). היא דומה ל-DSLR יותר מכל מצלמת מירורלס קטנה אחרת, היצע העדשות האיכותיות רחב ועמוק, היא "צפופה" יחסית לגודלה ואפילו אטומה לפגעי מזג האוויר.

אחרי שצילמתי עם כמה וכמה עדשות (ניקון 18-200, 18-55, 55-200, 50/1.8) הבחירה האישית שלי היא שעבור חיישן DX אני הכי אוהב עדשת זום עם צמצם 2.8  ואני מוכן לשלם על כך בזום המוגבל. אני אוהב שיש לי אפשרות לעומק שדה רדוד (כשאני רוצה). אני אוהב את האופטיקה הטובה יותר.
בפוגי עדשת הקיט היא מהירה יחסית ואיכותית. זה כמובן קסם לי. כמו כפפה ליד.
Zone focusing ? עד כדי כך? אני מניח שלאוביקטים נעים?

ממה שאתה מתאר, מהקומבינציה שלי שהיא D5100 עם הטמרון 17-50 - כל אחת מהשתיים שציינתי תהיה צעידה אחורה. אם באופטיקה (יש כאלה שמפצים על זה עם שקית של פריימים...), אם במערכת הפוקוס. והרווח רק במשקל. אתה מסכים עם זה? או שאני טועה? אשמח לעוד דעות.

המערכות חסרות המראה מותאמות יותר לעדשות פריים מאשר לזומים, בעיקר בגלל שיקולי גודל. אם אינך יכול לוותר על הגמישות של זום מהיר - הישאר עם מערכת הרפלקס שלך.
אמנם יש בנמצא זומים של f/2.8 למירורלס (שתי עדשות מתוצרת פאנסוניק), אבל הם די גדולים ומאד יקרים. ה-18-55 של פוג'י היא עדשה מצוינת שעולה על הטמרון שלך מכל בחינה למעט מפתח הצמצם המירבי בצד הארוך. הבעיה של המערכת נמצאת בגופים ולא בעדשות.
מערכת המיקוד ב-X-E1 סובלת מ-hunting גם בתאורה סבירה וננעלת על מרחק מיקוד שגוי לעתים קרובות מדי. הבעיות האלה מתרחשות כשהנושא סטאטי (אין מה לדבר על פוקוס עוקב). בתאורה קלושה קשה למקד ידנית מפני שהעינית חשוכה, כך שלמרות איכות התמונה הגבוהה ב-ISO גבוה המערכת איננה שימושית במיוחד בחושך.
אם שגיא ממליץ לך להתרחק - תתרחק. הוא מחזיק במצלמה כזאת ומעיד מנסיונו.

הוא דיבר גבוה גבוה. על חשיבה. על גישה לחיים.
לא דיבר על מערכת פוקוס בעייתית. ולא המליץ להתרחק...

תודה. אני ארד מהפוג'י בינתיים.

כנראה יש הרבה רצון ומעט צורך... (שמתבטא כנראה רק ב 600 גרם). אשתי נמצאת בארה"ב שבוע הבא. ובדיוק יש Memorial day עכשיו. זה הזמן להזמין... נראה אם נמצא SALE על ה NEX6.

אכן טמון בדרך העבודה עם המצלמה. היא גורמת לצלם להאיט, לחשוב ובסופו של דבר לחשוף פחות אבל "נכון" יותר. באופן אישי אני אוהב את הגישה הזאת לצילום, אבל צלמים רבים שקפצו על מערכת X חשים מתוסכלים.

אני קורא עכשיו את CHASING THE LIGHT והוא מדבר בדיוק על זה. על להאט, לבחות את האור, הצבעים, הקונטרסט ורק בסוף לצלם.
ואפשר ליישם עם כל SLR. אפילו עם אייפון אם רוצים.

אז מה שם גורם לך להאט?
כנראה שלא אבין עד שלא אנסה. שיעור של 1400$.

דווקא הייתי חושב שגישה אנלוגית, מיידית, לתריס, צמצם ופיצוי חשיפה, עם טווח ISO שימושי מעולה, מאיצות את המהירות בא אפשר להגיע לחשיפה רצויה, לא ההפך...

אפשר הסבר?

קביעת הפרמטרים של החשיפה בממשק הזה איננה מהירה יותר (שינוי מהירות החשיפה נעשה ביד ימין ושינוי מפתח הצמצם ביד שמאל), רק פשוטה ואינטואיטיבית יותר. למשל, במעבר בין מצבי החשיפה אין צורך להתעסק עם חוגת מצבים. יתרון נוסף של הממשק הזה הוא באפשרות לראות ואף לשנות את הפרמטרים של החשיפה כשהמצלמה כבויה.

הבעיה מתחילה כשאתה רוצה למקד את העדשה. בתנאי תאורה טובים המיקוד האוטומטי מגיב היטב, אבל הוא נוטה להינעל במרחק הלא נכון כשהרקע קונטרסטי או בהיר. כשהתאורה קלושה המיקוד מסרב לעתים להינעל וכשהוא כבר מועיל בטובו מרבית הסיכויים שמרחק המיקוד יהיה שגוי. המיקוד הידני מחייב שימוש בעינית גם במפתחי צמצם סגורים, בגלל היעדר שנתות מרחקים על טבעת הפוקוס. זה תהליך שאורך זמן מה ושעושה את המערכת איטית מדי לצילום ריאקטיבי מהיר במרבית המקרים. לשם ההשוואה, ה-OM-D ממקדת את העדשה במהירות רבה ובדיוק נמרץ במגוון רחב של תנאי תאורה. עדשות הפריים הרחבות של אולימפוס מצויידות בסקאלות מרחקים ועומק שדה, מה שעושה את ה-zone focusing לעניין של מה בכך. בנוסף לכך המצלמה מצוידת במנגנון זיהוי פנים מהיר שמאפשר חשיפה מיידית במקרה של צילום אנשים. העדשה מתמקדת על הפנים מבלי להתחשב באזור המיקוד הפעיל, מדידת האור עוברת ל-spot והחשיפה מתרחשת תוך כמה עשיריות השניה.

יוצא שהיא מתאימה לצילום סיטואציות סטטיות בלבד.
המיקוד האוטומטי איטי ולא מדויק.
אין פוקוס-פיקינג.
אין סקלת מרחקים.

זו נכות גדולה מאוד !

במיוחד כשרוב העולם מצלם קודם כל את המשפחה שלו, שזה כולל ילדים שלא ממש עומדים במקום.
שלא לדבר על ז'אנרים רבים אחרים.

התקרב קצת...

עוד קצת...





(המלך ערום)

זאת מצלמה ממוקדת מאד סיגנון וגישה לצילום, לכן אני ממליץ לרוב להתרחק ממנה.
צלם מנוסה יסתדר איתה יופי.

מיקוד ידני הרבה יותר קל בצמצם פתוח אשר מאפשר הבדלה ברורה יותר מה מפוקוס ומה לא. כמובן שזה גם תלוי באורך המוקד, אבל עם עדשה כמו ה 35mm f/1.4 זה ממש לא אמור להיות בעייתי, גם עם ה 28מ"מ אין ממש בעיה. הכל עניין של תרגול...

כאמור, אני רואה יתרון מסויים לזה שיש 3 חוגות לטיפול בחשיפה ולא שתיים (כמו ב-OMD, אם כי ל-OMD יש פתרונות אחרים לנושאי חשיפה נכונה), וזה שתפקוד החוגות קבוע (לא תלוי בחוגת המצבים) הופך את לימוד התפעול למהיר יותר.
כלומר, ותקן אותי אם אני טועה, "פשוט ואינטואיטיבי" גם מתרגם למהיר יותר, לפחות עד שמתרגלים לממשקים מורכבים יותר.

מה שאני לא מבין זה מה מאט בפוג'י את הצלם ומכריח אותו לחשוב?

זה שבתנאי תאורה לא משהו הפוקוס לא תופס?

היתה לי פנטקס, שהפוקוס זה הצד החלש שלה, אבל זה לא עזר לי לצלם. זה לא שבזמן שהיא חיפשה פוקוס אני חזרתי לעסוק בתכנון הסצינה. הייתי יותר עסוק בלחכות לזה שיפסיק להיות מטושטש...

אני בהחלט מבין את היתרונות (וההנאה) שבלקיחת הזמן  לחשוב לפני הצילום. אני משתדל (ולא מצליח לעיתים) להכין את הצילום בראש לפני שאני מרים את המצלמה בכלל, ולא להתכוונן על הסצינה (ועל עצמי) דרך העינית/מסך.

אבל... אני לא מבין מה מייחד מבחינה זו את הפוג'י.

אני חושב שההאטה קשורה לשימוש בעדשות פריים ובעיקר ברחבות שבהן. מובן שהמערכת של פוג'י איננה היחידה שמאפשרת שימוש בעדשות כאלה, אבל היא שמה עליהן דגש יותר ממערכות אחרות.
כשאתה מרכיב על המצלמה עדשת פריים רחבה או נורמלית אתה מוגבל באפשרויות שלך לבודד את הנושא מסביבתו ונאלץ *להשתמש* באלמנטים אחרים בסצנה על מנת להפנות אליו את תשומת לבו של המתבונן. זו משימה לא פשוטה שמחייבת השקעת מחשבה ו"ראיה" משוכללת.

פשוט DSLR היום הפכה את ה SLR ל P&S מתקדמת ומהירה, כל דבר אחר ירגיש איטי לעומתה...
הפוג'י לא מיועדת לצילום אקשן (למרות שאפשר כמו שאפשר עם כל מצלמה אחרת), מי שרגיל לכוון וללחוץ ולקבל פוקוס על המקום, יתאכזב. לעומת זאת, מי שלוקח את הזמן לחוש את הסצנה, לכוון, לקמפז, לפקס, ולתכנן חשיפה - יקבל תוצאות מעולות.
רוב משתמשי ה DSLR מדלגים כבר על חלק מהפעולות כי המצלמה עושה כבר הכל בשבילהם...

עדשות ה 2.8 של פנסוניק על חיישן M43 נותנות עומק שדה רדוד כמו f/4 על DSLR קרופ, זה לא ממש יתן את הרדידות שהשואל מחפש...

לגבי ה XE1, לדעתי אתה קצת מגזים. היא לא מושלמת אבל השד לא עד כדי כך נורא...
העינית לא כזאת חשוכה בתאורה חלשה. בתאורה קלושה מאד היא דיי חשוכה בשימוש עם עדשת הקיט אבל עם הפריים היא בהירה מספיק על מנת לבצע פוקוס ידני.
ההמלצה שלי להתרחק מה XE1 איננה מבוססת על בעיות טכניות של המצלמה אלא בגלל שאני רואה בשאלות והדרישות שעולות כאן את הפוטנציאל לאכזבה...

אין לא לפוג'י ולא לסוני עדשה כמו שאתה רוצה.
בשביל לקבל עומק שדה מאד רדוד אין לך ברירה אלא להשתמש בעדשות פריים.
גם עם ה 18-55 של פוג'י תתקשה לקבל עומק שדה מאד רדוד כי ב 18מ"מ צמצם של 2.8 לא נותן עומק שדה רדוד כל כך וב 55מ"מ, צמצם 4 גם דורש ריחוק גדול מהרקע.

ושוב, על פי התיאורים והדרישות שלך, כנראה שלא רק פוג'י איננה מתאימה לך אלא מירורלס בכלל זה כנראה לא הכיוון הנכון....

אני ארד מהמירורלס בשלב זה. כבר הייתי על סף הזמנה, אבל ממה שכולם פה אומרים, עושה רושם שבינתיים הכל זה צעידה אחורה ממה שאני רגיל אליו.
למעט המשקל. המצלמה שלי עם העדשה שוקלת 1100 גרם. אסתובב איתה בלי שום אביזר נוסף ואחשוב שיש לי בתיק מצלמת מירורלס ובקבוק מים של חצי ליטר.
ואעבוד במצב MANUAL (בד"כ אני במצב A) כאילו יש לי לייקה.

זו צעידה הצידה. מערכות המירורלס מותאמות לשימושים ספציפיים יותר מה-DSLR. יש דברים שהן עושות פחות טוב ויש דברים שהן עושות יותר טוב. אם אתה עדיין לא ממוקד בנושאים ובסגנון כדאי שתישאר לעת עתה עם מה שיש לך.

בתחושה שלי אתה בוחן את הדברים על פי מה שאתה מכיר. זה טבעי.
המצלמה שהכי קרובה לזה היא דווקא ה- OMD.
זה בולט בצורת התכנון שלה, מהירות התגובה והפוקוס, מגוון העדשות. הכי קרובה ל- DSLR.
הבאה אחריה - NEX6. זו כבר חיה קצת אחרת אבל מאוד טכנולוגית, גם די זריזה. החיישן לגמרי לקוח מעולם ה- DSLR. מגוון העדשות מצומצם יותר, והחוסר העיקרי מבחינתך - אין תחליף לטמרון 17-50 שלך.
את ה- XE-1 לא ניסיתי כך שאני לא יכול לחוות דעה.

הפוג'י והסוני יגרמו לך לשנות את צורת הצילום שלך, במיוחד ברגע שתנטוש את עדשת הקיט.
אם אתה לא מעוניין בזה חבל להכנס לזה.
אני מדבר מניסיון כי היתה לי D90 עם 17-50 ועוד כמה עדשות.
כיום אני מצלם עם עדשות פריים, רובן ידניות. בחיים לא הייתי מנחש את זה מראש.

המסקנה:
זה יישמע כמו מתוך אופרת סבון, אבל אתה צריך ללכת עם הלב שלך.
תחשוב איזה תפיסת עולם הכי מעוררת אצלך את החשק לצאת ולצלם.
גישת ה- DSLR (אולימפוס), גישת הטכנולוגיה שמשלבת עדשות הישנות (סוני), או הגישה של צילום "בסיסי" אבל מאוד איכותי (פוג'י).
מרגע שתבחר תישאר עם ראש פתוח ותתאים את עצמך למערכת. אל תנסה לשחזר את מה שיש לך עכשיו.
מקווה שעזרתי יותר ממה שבלבלתי  

ה-X-E1 לא מאפשרת צילום "בסיסי" מאחר שהעדשות שלה (למעט ה-14 מ"מ) אינן מצוידות בסקאלת מרחקים. אפילו העדשות החדשות של צייס נכשלות בזה. אמנם אפשר לראות בעינית סימולציה של סקאלת מרחקים ועומק שדה, אבל זה לא אותו דבר. בהיעדר פוקוס אוטומטי מהיר ומדויק חיווי של מרחק המיקוד על גבי העדשה יכול לסייע מאד.
לא לחינם מערכת M של לייקה היתה המועדפת על פוטוג'ורנליסטים במשך עשרות רבות של שנים. צחוק הגורל שדווקא המערכת של פוג'י, שקיבלה השראה מה-M, היא האיטית ביותר בשוק (מלבד מערכת המירורלס הקיקיונית של קנון).
למען ההגינות עלי לציין שה-X100S מרמזת על שיפור ניכר של מערכת המיקוד בדגמים הבאים.

אתן לך את שני הסנט שלי, נתחיל בייתרונות, ברשותך.
אני חושב שמדובר במצלמה מאד מאוזנת. היא קטנה מספיק בשביל שלא תחשוב פעמיים אם לקחת אותה, אבל בנויה בצורה טובה מאד, עם משקל נכון, ארגונומיה טובה (אם כי דורשת תרגול) וסט פיצ'רים שלא מבייש מוצר טכנולוגי מתקדם שכזה.
מאז שיש לי את המצלמה הזאת, המצלמה הראשית שלי, הניקון D7000 שביומיום צמודה אליה עדשת ניקון 17-55 f2.8 לא רואה אור יום. יש לי את המצלמה מחג המולד האחרון (אז רכשתי אותה במחיר נמוך מאד - סיפור אחר לגמרי של מזל צרוף) ולמעט סשן אחד של צילום בלילה לא הרגשתי צורך לצלם עם הניקון.

החסרון העיקרי בעיני הוא שעדשת הקיט מעוותת את התמונה באורכי המוקד הארוכים יותר (מעל 28-35). אין עם זה בכלל בעיה אם אתה משתמש ב JPEG כי  המצלמה מתקנת את התמונות לבד, בצורה מעולה. אם אתה מצלם ב RAW זה הופך להיות כאב ראש גדול. בארכי המוקד הקצרים אין בעיה כזאת.

אתה מוזמן לראות ולחוש את המצלמה אצלי אם אתה רוצה. אני חושב שאתה יכול מאד להנות ממנה עם עדשת הקיט ולוותר על צילום ב RAW (אגב, תוצאות ה JPEG מצויינות).

בקיצור, אני ממליץ על המצלמה. אם אתה מחפש מצלמה להתלבט לגביה הייתי מציע לך לבדוק את האולימפוס OMD כפי שכבר הציעו לך, על ייתרונותיה (בעיקר עדשות) וחסרונותיה (מחיר).

בהצלחה

איך התוכנות המצויות מתמודדות בתיקון העיוותים שנמצאים ב raw ? כמו המצלמה או פחות טוב?
חבל לוותר על ה RAW לגמרי. אני תמיד מצלם RAW+JPG ולפעמים צריך להשתמש ב RAW.

צריך לבדוק בmodules או במפרט אם יש לה נתוני עדשה וגוף הנ"ל.

אבל אני מוצא שברוב המקרים אין לי כח להתמודד עם תיקוני העיוותים. אם יש לך כוח לזה, יש Plugin שמתאים לתוכנות הטיפול בתמונות (אני משתמש ב Aperture על מק).

לטרה שלם בחינם.
http://www.flickr.com/new/
היום או אתמול שינו את זה.
ונראה כמו פתרון גם לטיולים.

מסורבל מדי כל נושא הגלריות והסטים.

מרגיש לי כמו תוכנה של מייקרוסופט האתר הזה.

חיפשתי פעם אתר שיהיה פשוט, פשוט דף עם גלריות אבל משום מה כולם בחרו לסבך את הכל כמו חלוקה לסטים וסטרים בפליקר.

כמה מקום איחסון מקבלים על כל חבילה?

אני מחפש אתר איחסון ושיתוף תמונות שאפשר לנהל בו גלריות במקום FB, לא חייב להיות חינמי אבל חייב להיות מספיק מהיר.
1. ישמור את ה EXIF
2. יציג גלריה בצורה נוחה
3. לא יאפשר להוריד תמונות או שלפחות יוסיף סימן מים על התמונות שמורידים ממנו.

עברתי בין הגלריות של פליקר והוא נראה לי איטי,
יש אתר מומלץ?

אתה מקבל נפח בלתי מוגבל.
בחבילת הPOWER אתה יכול להגביל את הקליק הימני, להסתיר גלריות מפומבי ולאפשר צפיה רק למי שמקבל קישור.
אתה יכול להציג EXIF, GPS וכו'.

תצוגת הגלריות של SmugMug מעולה, הגודל משתנה בהתאם לגודל החלון של הדפדפן ויש לך אפשרויות שונות לסידור. אתה גם יכול לעצב ממש את הדף שלך.

אני מעלה דרך פלאגין ללייטרום שלשם שינוי עובד ממש מהר (בניגוד לפלאגין של ADOBE REVEL שהוא סיוט) דרך הלייטרום אני גם מצרף
WATERMARK שהכנתי מבעוד מועד. (אבל האתר מאפשר לך ליצור דרכו)

בקיצור, מומלץ בחום.
אתה מוזמן להכנס לגלריה שלי (קישור בחתימה) ע"מ לבחון את התצוגה של הגלריות והקליק הימני וכו'

לגבי עדשה, עדשת קיט סטנדרטית 18-55 לא תתן לך יותר מדי גיוון בצילום, היא תתאים לך לתמונות נוף, רחוב, ופורטרטים כאלה ואחרות.
עם זאת, יש עדשות קיט שהן מתקדמות יותר, כמו קאנון 18-135 או ניקון 18-105 שיש להם טווח פוקאלי גדול יותר ולכן היא גם יכולה לשמש כעדשת זום בינוני.

יש עוד לא מעט סוגים של עדשות, מאקרו, טלפוטו, רחבות, פיש איי וכו' וכו', אבל אתה מתחיל, אין מה להיכנס לאחד מהעדשות האלה (שכל אחת יקרה בפני עצמה) שאתה עדיין לא יודע מה אתה רוצה.

אז ממה שאני מבין מדבריך, אין דבר כזה עדשה "אוניברסלית", ועדשת קיט "מתקדמת" היא הדבר הכי קרוב למה שאני מחפש?

קנה D90 משומשת (אפשר גם D5000) ועדשה קצת יותר טובה מאלה שנמכרות ב"קיט". האיכות הטכנית שציוד כזה יפיק תהיה גבוהה יותר מזו של D3100 ו-18-55 או אפילו 18-105.
עדשות שאפשר לשקול: סיגמה 17-55, סיגמה 17-70 או צמד העדשות ניקון 35 f/1.8 וניקון 50 f/1.8.

את נושא העדשות קשה להסביר על רגל אחת. תוכל להתחיל מכאן.

גם אני מתחיל את צעדיי בתחום הצילום.
קודם כל אני ממליץ לך ללמוד, ולקרוא. מה ללמוד?להבין קודם כל לאן אתה נכנס. עולם הצילום הוא עולם מרתק, אך עם זאת, על מנת להיות חלק מה"עולם הזה" עליך להשקיע סכום לא מועט של כסף.
אני מניח שרוטשילד הוא לא שם המשפחה שלך, ולכן הייתי מציע לך קודם כל לקרוא מאמרים המסבירים כיצד יש לבחור מצלמת Dslr ראשונה, כך שיהיה איזון מושלם בין הכסף אותו אתה משקיע לבין התמורה שתקבל.
תלמד, תשכיל, תבין מה הכיוון שלך, וכך תבחר לך גם מצלמה העונה על הדרישות שלך.
אני אישית יכול להמליץ לך על מספר מצלמות שאני התחבטתי ביניהן ממש עד לפני שבוע.
החברות המובילות בשוק הן Canon וNikon, אך יש גם חברות נוספות כמו Sony וPentax. אני אתייחס למספר מצלמות של החברות קנון וניקון, כי רק את המצלמות של היצרניות הללו בחנתי:
Canon eos 550d
Canon eos 600d
Canon eos 650d
Nikon 5100d
Nikon 3200d
אני לא אפרט את השיקולים שלי, אך הבחירה שאני עשיתי הייתה הNikon 5100d, אך גם שאר דגמי המצלמות יכולות להפיק תמונות מצויינות!
לגבי עניין העדשות.. פשוט תריץ חיפוש בגוגל.. יש עשרות אם לא מאות מאמרים גם בעברית וגם באנגלית המסבירות כיצד לבחור עדשת מצלמה..
אישית, אני נמנעתי מלבחור עדשת KIT. למה? כי העדשות הללו הינן עדשות בסיסיות, אשר עלותן זולה משום שהן מגיעות יחד עם המצלמה. העדפתי ביצועים אופטיים מעט טובים יותר, וקניתי גוף ניקון בנפרד, ועדשת Tamron 17-50 מיוצבת. בתקציב שלך, אני מאמין שהבחירה הנכונה עבורך תהיה להתחיל עם גוף זול יחסית+עדשת קיט..

בעולם ה- DSLR יש דגמים רבים.
הזולים ביניהם מכונים "דגמי כניסה".
זה לא אומר שמבחינת איכות תמונה הם נחותים מדגמים מתקדמים יותר, אבל הם פשוטים יותר לתפעול וזולים יותר.
דוגמאות בולטות:
ניקון D3200
ניקון D5100
ניקון D5200
קנון 600D
קנון 650D

אתה יכול לחפור שעות על ההבדלים ביניהן, הם לא כאלה דרמטיים.
לגופים של קנון ולגופים של ניקון שמתחילים ב- 5 יש מסך מפרקי.
ל- D3200, D5200 ול- 650D יש יתרונות בתחום הוידיאו.

עכשיו זה עניין של מחיר.
מציע לך להשקיע כמה שפחות בגוף כי בלאו הכי ההבדלים קטנים, ולהשאיר כמה שיותר לעדשה.

עדשות רלבנטיות לצרכים שלך:
ניקון 18-105 - אם אתה קונה גוף של ניקון
קנון 18-135 (יש כמה דגמים, רצוי STM) - אם אתה קונה גוף של קנון
סיגמה 17-70 - אמנם עם פחות זום, אבל יש לה יתרונות אחרים

החבילה כולה לא נכנסת ב- 3000 ש"ח.
תצטרך לחסוך עוד 500 ש"ח בערך כדי לדחוס את זה בקושי, כולל כרטיס זכרון ותיק קטן.

אופציה אחרת זה לקנות ביד2, אבל אני ממליץ לעשות זאת רק עם מישהו שמתמצא בתחום.

בעזרתכם אני קצת יותר ממוקד על מה שאני רוצה,
אעשה בדיקה מה מבין הדגמים השונים שהוצעו מתאים לי ולתקציב (3000 לא היה תקרת התקציב, אלא אומדן) ואקנה בהתאם...
אשתדל גם לעדכן אתכם, כמובן

קנון - 22-67
ניקון/סוני/פנטקס/סמסונג/פוג'י - 21-63
פאנסוניק/אולימפוס - 28-84
ניקון 1 - 38-113
חיישן מלא - 14-42

הסתכלתי על התמונות שצולמו ב- V1 (קבבים וכו'). בסך הכל נראות בסדר גמור.
חסר בהן קצת עומק. זה יכול להיות עניין של חשיפה ועיבוד, או אולי השפעה של החיישן הקטן יותר.
מצד שני, גם עם עדשות קיט ב- DSLR לא כל כך קל ליצור עומק שדה רדוד.

לא יודע איך עשית את ההשוואה לתמונה שצולמה בקנון.
אלה תמונות ממקומות שונים שעברו עיבודים שונים. זה לא באמת רלבנטי.

בכל מקרה, מי שמחפש DSLR שיקנה DSLR !
לדעתי עוד מוכרים כאלה
ממש לא חייבים מירורלס וגם לא ניקון V1.

אגב, במחיר שה- V1 נמכרת כיום אתה צריך להשוות אותה לקנון G15 למשל. אותו סכום בדיוק. מה היית בוחר מביניהן ?
הרי הניקון אוכלת את ה- G15 בלי מלח בכל הפרמטרים למעט מאקרו.

וחברותיה פתאום חסר לי משהו.

אני לא מבחין במשהו מיוחד. במלוא הכנות, אינני מבין מה חסר לך בתצלומים שהופקו ב-V1. קח בחשבון שלא כל העדשות טובות באותה מידה ושהתצלומים באתר הרקעים עברו ברובם הגברת רוויה וחידוד מופרזים. בהתחשב בעובדה שאתה משווה מערכת חיישן מלא למערכת בעלת קרופ פקטור של X2.7 ההבדלים קטנים מכפי שהייתי מצפה.

יש קטע כזה של חברות המצלמות להוציא ביחד שני דגמים - אחד טוב יותר ואחד טוב פחות,
שיהיה ללקוחות מה לבחור, להרגיש טוב שהוציאו פחות על הדגם הזול או להרגיש טוב שקיבלו
יותר על הדגם היקר. לפוג'י יש שתי מצלמות דומות בקטגוריה הזו - ה-HS35 וה-HS50.
ה-HS35 היא מצלמה טובה, ללא ספק, אבל מסורסת מעט יחסית למצלמה החזקה יותר.
קנון, לעומת זאת, לא נוקטת בגישה הזו, ויש לה רק את ה-SX50. מול ה-HS50 היא
מתמודדת בגבורה, טובה ממנה בחלק מהפרמטרים ונופלת ממנה מעט באחרים.
מול ה-HS35, ה-SX50 יוצאת מנצחת - לדעתי ללא ספק בכלל. אני ממליץ עליה.
הדבר היחיד שהיא חלשה בו הוא חיי הסוללה שלה - על הנייר היא תצלם 300 ומשהו
תמונות לעומת ה-500 של ה-HS50 או ה-600 של ה-HS35 (כאן ה-HS35 טובה יותר).

אותה קטגוריה או מצלמה טובה יותר?

ה-G15 היא מקטגורית הקומפקטיות העיליות.
יש לה חיישן גדול יותר וצמצמם מקסימלי גדול יותר
שביחד נותנים איכות תמונה טובה יותר ואפשרויות צילום
במצבי תאורה קשים יותר. האם זה הופך אותה למצלמה
טובה יותר? ברוב המובנים, כן, אבל הן לא עומדות אחת
מול השניה. המצלמות שהוזכרו הן מצלמות סופרזום,
או כפי שהן נקראות - דמויות DSLR. היתרון הגדול
שלהן הוא בזום הענק שהן מספקות ובנוחות תפעול
גבוהה יחסית לקמפקטיות קטנות. מצד שני, המחיר
הוא הגודל שלהן והפאין להן יתרון מבחינת איכות תמונה.
ה-G15 היא נצר למשפחת ה-G, הידועה בארגונומיה
המושבחת שלה. היא לא מיועדת למי שמחפש מצלמה
קטנטנה, או למי שמחפש מצלמה עם זום גדול במיוחד.
למי שלא, זו אכן אחת הקומפקטיות הטובות שקיימות.

מאפשר להגדיל אוביקטים רחוקים כך שימלאו חלק משמעותי יותר בתמונה.
לצורך ההמחשה - ה-G15 מאפשרת לצלם פנים שלמות ממרחק, נניח, של
שניים שלושה מטר. ה-SX50 מאפשרת לעשות את זה ממרחק גדול מאוד.
מצד שני, לזום גדול יש מגבלות, גם באיכות האופטית של העדשה, וגם
ביכולת של המצלמה לצלם בתאורה שאינה חזקה מספיק - קרוב לודאי
שתמונות בערב או בתוך הבית עם שימוש בזום מלא יצאו מטושטשות.

שהבדלי המחירים בין המצלמות הוא כבר לא משמעותי, עניין של כמה מאות שקלים
הייתי מצפה שההבדל בין פנסוניק LX7 ו-G15 של קנון יהיה גדול מאד, אבל בפועל זה בערך 200-250 שקל בסך הכל

ה-G15 וה-LX7 הן מצלמות מאוד דומות.
למה ציפית שההפרש במחירים שלהן יהיה גדול?

רגע, זה פנסוניק?

זה מופיע באותו המקום גם בתמונות אחרות?

יהיה ברור יותר ככל שתצלם בצמצם סגור יותר. כאשר אתה מצלם בצמצם פתוח זה נבלע ולא נראה.

יתכן גם שזה לכלוך בעדשה, אבל מרבית הסיכויים שאם זה בעדשה לא תראה את זה בתמונה.

הפתרון -ניקוי חישן.

רחוב הסוללים 3 תל אביב
יש גם אימייל לבירור פרטים: repair@erlich.co.il

לנקות חיישן זה לפתוח אותה. אני לא חושב שבית הצילום יעזרו פה

ניקוי שם מעט מסובך יותר מבDSLR או מירורלס.

מצד שני, עומק השדה שם הוא כזה, שכן רואים את הלכלוך על העדשה.

נסה גם לנשוף עם מפוח קטן על כל אזור העדשה, אולי תצליח להזיז אותו גם בלי לראות את הלכלוך.

בסופו של דבר המצלמות האלו לא אטומות, ולפעמים נכנס לכלוך, אבל זה נדיר.
אגב, מה שאמרו כאן לגבי הצמצם והשפעתו על חדות הלכלוך נכונה לדעתי בעדשה, לא על החיישן - לכלוך על החיישן לא אמור להיות מושפע מהצמצם - כי הוא מאחוריו.

בזום הכתם נעשה רחב ועמום או צר יותר וברור יותר.

ככל שתסגור יותר את הצמצם כך תראה את הלכלוך שעל החיישן בצורה ברורה יותר.
כדי לבדוק את ניקיון החיישן מצלמים רקע אחיד מואר בF22.

יודע שהוא שם? מה אני אמור לעשות איתו אם הוא פנימי?

1. לקחת לתיקון.
2. להחליף למצלמה חדשה.
3. לזהות מתי הוא מופיע בתמונות ולהימנע מהפרמטרים הללו (אם אפשרי בכלל) וללמוד לחיות עם הליכלוך.

הנוכחית נכנסה לחיי בתי רק לפני שנה וחצי.
לתקן מצלמה ששווייה כשווי התיקון נראה לי משונה. רוב הזמן ממש לא מבחינים בכתם, אם כי מספיק שאני יודע שהוא שם.

הרי הלכלוך יסתיר בדיוק את אותו מספר של פיקסלים בלי קשר לכיוון ומיקוד האור שמגיע מהעדשה. לא?

כשהצמצם סגור נוצר חריר קטן שדרכו נכנס האור. ולכן הקרניים שנכנסות פנימה לא ממסכות את הצל שמטיל הליכלוך על החיישן.

אותו עיקרון של הצללה של מקור אור גדול וקטן על אובייקט.

ככל שהגורם המצל קרוב יותר למשטח הצל, ההשפעה תהיה קטנה יותר. לכן לכלוך על העדשה אמור להיות תלוי יותר בצמצם מאשר לכלוך על החיישן, לא?

התקרבות הזום?

זה נפוץ יותר במצלמות קומפקטיות, בהן העדשה זזה קדימה ואחורה בכל פעם שמדליקים ומכבים או סתם משנים את הזום. לכלוך נכנס לרווחים בין חלקי העדשה ומשם הדרך פנימה כבר קצרה.

ועל החיישן נראה ככל שהצמצם סגור יותר.
אין לי כוונה להיכנס לתיאוריות על אופטיקה.

התכשיטים שלך הם בכסף או זהב. שני החומרים האלו מצטלמים הרבה יותר טוב ברקע שחור ולא ברקע לבן. אני שם לך כאן כמה צילומי תכשיטים שהם במקור הרבה יותר קטנים מצמידים או טבעות. אלו תליונים קטנטנים לצוואר. החומר שממנו הם עשויים זה סוג של כסף, עם שיבוץ של איזה אבן. תראי ותחליטי האם רקע שחור טוב או לא.

עדיף לדעתי. רקע שחור היה הופך את כל האתר לפחות "זוהר", ופוגע ברושם הכללי.

השאלה הגדולה היא איזה תמונות את רוצה לקבל.
האם מדובר בצילום משפחתי סטנדרטי? לאלבום ולמצגת הבת מצווה, וכד'?
אם כן, אין צורך לעלות הרבה מעל 1000 שקל. אפשר לקנות מצלמה טובה
כמו הניקון P310, למשל. היא עשויה לשרת אותך נאמנה לשימושים כאלה.
למרות שלדעתי היא מספיקה, את יכולה לעלות במעלה האיכות ולקנות
מצלמה טובה יותר ממנה, כמו הקנון S110, או הפנסוניק LX7 המעולה.
שתיהן קטנות יחסית ונוחות לשימוש (ה-LX7 לא נכנסת לכיס, ה-S110
וה-P310 כן). השיקול היחיד, כאמור, צריך להיות מה הן הציפיות שלך.
בשימוש יומיומי תרגישי הבדל מסוים באיכות התמונות. אם זה שווה
להשקיע פי שניים במצלמה - זו כבר החלטה בלעדית שלך כמובן.

מצוידות במראה פנימית שתפקידה להסיט את התמונה המתקבלת באמצעות העדשה, אל העינית. ה-D ב-DSLR מציינת שזו מצלמה דיגיטלית (בשונה ממצלמת פילם).

נסה לנקות מגעים עם אלכוהול. גם בגוף וגם בעדשה. בזהירות עם מקלון צמר גפן טבול באלכוהול נקי.

אנסה על העדשה

יובל מסד 08-9456004 054-4575201

יעקב מצלמת הזהב אלנבי 7      035171729

זה בטח לוקח איזה שעה,
אבל גם אם פחות וגם אם יותר -
תטען אותה עד שהמטען מסמן שהיא טעונה לגמרי.

הכלל בסוללות נטענות ליטיום אומר שסוף הטעינה מוסיף להם הרבה אנרגיה. אבל-
אסור להטעין ליטיום בטיפטוף הרבה זמן לאחר שהיא טעונה כבר. המטענים שלהם מכילים את משטר ההטענה הזה, וההטענה מופסקת.
גם אסור לפרוק אותם מידי, שגם לכך יש מנגנוני הגנה גם בסוללה וגם במטען.
גם לבדוק שלא מתחממת מידי ובטח שלא מתנפחת.

ויש מנשאי כתפיים ויש חגורות עם מחברים מיוחדים.

אבל לפני שאתה יוצא במסע רכישות, נסה לשים את הצוארון של החולצה בין הרצועה לצוואר. לפעמים התחושה המעיקה נובעת דווקא מהחיכוך של הרצועה (ואולי גם תגובה אלרגית של העור) ולא מהמשקל.

ניסיתי ולא עזר שוטטתי קצת באינטרנט וזה מה שמצאתי
CARRY SPEED FS-PRO
ניראה אחלה יש ניסיון ברצועה הזאת

לדעתי ה carry speed נוחה יותר ויותר מרופדת. וקל יותר להדק את המצלמה לגוף ולשחרר כשאתה לא מצלם.

ומה המחיר?

קנייתי רצועה לפי ההמלצה.
קניתי את הדגם הפשוט שמגיע בלי פלטה,המצלמה שלי קלה לכן לא היה צורך ברצועות יותר יקרות,גדולות ועבות יותר

מאוד אהבתי אותה.

מרגישה קצת אוברקיל, כולה מצלמה... הרגשה כאילו יוצאים לקרב...

DSLR לא בנויה לשים על הצוואר, אלו לא מצלמות הפילם הקלילות של פעם... רוצה לשים מצלמה על הצוואר - קנה מירורלס, אפשר אפילו לשים שתיים ולא להרגיש אותן...

מכל הרצועות שהיו לי, תמיד חזרתי לרצועה המקורית של המצלמה ותליתי אותה על הכתף.
יש אומרים שהרצועה של קנון נוחה יותר, לא יודע... אולי שווה לנסות.

ה- RS-4 קולעת בול. היא לא מעיקה על הצוואר.
ברור שהכתף זו אופציה, אבל היא מחייבת אותך כל הזמן לשים יד על המצלמה כי הכתף זה לא מקום בטוח.
גם כשאתה מרים את היד לצלם זה לפעמים מסתבך.
מסכים איתך שה- RS-4 קצת מסורבלת, אבל אחיותיה הגדולות (RS-5 והלאה) יותר מסורבלות.
לכן ה- RS-4 זו פשרה טובה בעיני.

כמו פותח השרשור, גם לי יש בעיה עם הרצועה שהגיעה עם ה-OM-D.
היא צרה יחסית (2 ס"מ) ולמרות ריפוד סטייל זמש על החלק שאמור להיות פנימי היא חותכת לי את הצוואר (גם מתחת לצווארון זה לא להיט).

הרצועות שהצגתם פה נראות נפלאות אבל כמו שאמר שגיא, זה קצת אוברקיל בשביל מירורלס לא גדולה שלרוב נושאת עדשת 20 מ"מ. העדשה הכי כבדה שיש לי זו עדשת קיט 40-150 שנותרה לי מהאולימפוס E-400 (והשתמשתי בה על ה-OM-D בדיוק פעמיים..).
בעצם, גם עדשות ה-OM האנלוגיות שיש לי כבדות יחסית לאחרות אבל למרות זאת, נראה לי קצת מוגזם לצאת עם רצועה שנראית כמו מנשא למקלע וולקן..

עוד דבר שקצת מפריע לי ברצועות האלו הוא החיבור לנקודת החצובה. אצלי מורכבת קבוע חצובת מיני קטנה מתקפלת של מנפרוטו ואני לא מכיר אפשרות לחבר שני חיבורים לאותה תושבת.

כבר חשבתי לקנות רצועת צוואר רחבה סטייל שנות ה-70-80 כמו שיש על הגרמניה העתיקה שירשתי מאבא.
משהו כזה: http://www.ebay.com/itm/New-Camera-strap-for-Canon...

האם יש רצועה נוחה ולא יקרה מדי שיכולה להתאים?

לחברת OP/TECH USA יש רצועות טובות ולא יקרות.
הם משתמשים בחומרים טובים ועמידים.
יש כאן דוגמה לרצועה קצת יותר רחבה, אבל יש גם אחרות.
אתה יכול לראות באתר.
לי יש רצועה שלהם שקניתי פעם לניקון D60.
אני משתמש בה היום עם ה- NEX7. היא קצת רחבה מדי. אבל הקישור שנתתי מוביל לרצועות יותר צרות. אולי הן יותר מתאימות.

שמה שיש לי זו הרצועה הזו (העליונה מביניהן).
היא קצת רחבה מדי לטעמי אבל עדיין נוחה יותר מהרצועה הדקה שבאה עם המצלמה.

מה מטרת השחרור המהיר והאם הוא יעיל/שימושי?

לא מצאתי שימוש לדבר הזה ואין לי מושג בשביל מה עשו אותו.
בהתחלה חששתי שהוא ייפתח לבד, אבל זה לא קורה.

שיש תיק על הגב,צינור מים ורצועות אחרות מחוברות לפעמים בטעות הרצועה נתפסת איפשהו וכדי להוריד אותה צריך לפרק את הכל.
אז שתרצה שמישהו יצלם אותך תוכל לפרק בקלות :)

הרוחב לא ממש מפריע לי והיא נוחה להפליא.

http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&...

אני מסתדר עם הרצועה המקורית.

עליה להיות חזקה, קלה, נעימה למגע ומותאמת לאופן בו אתה נושא את המצלמה. באופן אישי אני מעדיף רצועות העשויות חומרים טבעיים שגורמות פחות גירוי לעור הצוואר. הרצועה הנוחה ביותר שהיתה לי היתה עשויה כותנה, כמו זו שאתה חושב עליה. כיום אני משתמש ברצועות של tamrac (שכחתי את שם הדגם) בעלות ריפוד זמש שמונע החלקה מהכתף.

ראיתי שחלק מהרצועות שהוצעו פה נמכרות ב'פוטו המהיר'.
אני אנסה להגיע אליהם מתישהו להתרשם מהרצועות באופן בלתי אמצעי.

כן, קצת מזכירה יציאה לקרב והיו פעמים שחשבתי בטעות שזה m4 שמקפץ עלי תוך כדי הליכה ולא מצלמה (), אבל הרצועה עצמה מאוד נוחה והופכת את הנשיאה של המצלמה למשהו שפחות מורגש ומציק.

גופית טריקו מכותנה לבנה כמו T שירט או T שירט מכותנה ועליה מונחת הרצועה. גם מונע זיעה וגם "מרפדת" את העור מחיכוך.

http://www.kata-bags.com/camera-strap-dl-camera-st...

יש גם רצועות מרופדות של lowepro ושל OP/TECH USA וגם של Crumpler

וגם המחיר נראה טוב.
תודה.

ידוע לך בכמה הן נמכרות בארץ אם בכלל?

של חברת LowePro

זה הדגם של הרצועה שיש לי. מעולה.

זאת הרצועה החדשה שמתהדרת באותו השם אבל יש שם קליפס לחיבור/ניתוק מהיר, ועוד איזה פאוצ'ון לכרטיסי זכרון (בטריה קטנה?)
נראה לי קצת אובר קיל לרצועה אבל יכול להיות שהיא נוחה באותה המידה.

כמו ה- OPTECH שלי.
לדעתי עדיף משהו קצת יותר צר ומרופד.

מה מומלץ ומה לא

1. רצועה כמו זו ששגיא הציע וכמו ה- OPTECH. הן רחבות יותר מהרצועה המקורית, מרופדות, והחומרים טובים ולא מציקים.
2. רצועת סלינג שיושבת על הגוף באלכסון (נקרא "הצלב" בשפה הצה"לית) ומאפשרת הרמה של המצלמה ללא קושי.

אני בעד האפשרות השניה. בעיני היא פחות מעייפת.
מצד שני היא יקרה יותר.

איזו חברה אתה ממליץ מניסיונך
ואם אפשר אשמח גם לדגם מסויים
תודה

http://camera.co.il/p23437/carry%20speed%20ds-2
שאני מטייל המצלמה לא יורדת מהגוף שלי. פעם אחרונה המצלמה הייתה 5 ימים עליי וירדה רק שהלכתי לישון.

מאז יצאו עוד דגמים ויש גם חברות מתחרות.
הבלאק רפיד נחשבים מצויינים אבל יקרים.

carry Speed FS-PRO
מכיר את החברה .

המצלמה שלך קטנה וקלה,אין צורך לקנות את הרצועות העבות והגדולות זה רק יכביד.

אמנם ממש לא עבור DSLR, אבל סתם להשוויץ

עד לא מזמן הייתי עם הרצועה הזו ב2 המצלמות (X100s ו OM-D)
http://www.ebay.com/itm/Handmade-Genuine-Leather-C...

לא מזמן קניתי מGordy's את זו שבתמונה