לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
"שיר בדרך אליך
נרקם בסבלנות אין קץ
הן תיקח ותאמץ אותו
אל לבבך"
רחל שפירא

פורום אימוץ הוא המקום שלנו - אנחנו שבנינו והרחבנו את משפחותינו בדרך של אימוץ - מאמצים ומאומצים. זהו הפורום של כל אלו שחייהם נגעו באימוץ ולאלו השוקלים ומתלבטים בכל הקשור לאימוץ.
זהו המקום שלנו לשאול, לשתף, להתלבט, להתווכח, לברר, למצוא כתף כדי לבכות עליה, לתמוך ולרוות נחת.
הצטרפו אלינו - החיים אימוץ - כדי לדבר אימוץ.

החלטתם לבדוק אפשרות של אימוץ בארץ או בחו"ל? ברוכים הבאים! בפורום מאגר מאמרים, קישורים ושאלות נפוצות שעשויים לעזור. שתפו אותנו בשאלות שלא נמצא להן מענה, כולנו היינו שם- בתחילת המסע הלא שגרתי אל הגשמת ההורות, ונשמח לעודד ולתמוך. גופים מסחריים ועיתונות, נא פנו אל הנהלת הפורומים לקבלת אישור פרסום.
המשך...
הודעה חדשה

חברים לבן 10 מאומץ מרוסיה
24/11/14 10:46
שלום רב, אנו מחפשים חברים מאומצים לבן שלנו בן 10 תלמיד כיתה ה  מאזור המרכז  אנחנו מתל אביב
כרטיסים להצגה מבצע סבא
24/11/14 10:33
קניתי 2 כרטיסים למבצע סבא בתאריך 21.12 בשעה 17:30 אולם מסתבר שאנחנו הולכים לאותה ההצגה גם עם הגן. אם מישהי מעוניינת לקנות (כל כרטיס עולה 45 ש"ח) אנא פנו אלי במסר.
 
תודה.
"שפה 'אבודה' ראשונה משאירה חותם על המח"
22/11/14 17:41
85צפיות
לפחות זה מה שמחקר חדש, עליו מסופר בגארדיין, טוען. המחקר בוצע באוניברסיטאת מק'ניל בקנדה, על קבוצת ילדים שאומצו מסין למשפחות דוברות צרפתית. המחקר השווה בין שלוש קבוצות:
- ילדים שנולדו למשפחתם והם דוברי צרפתית בלבד,
- ילדים מאומצים מסין בסביבות גיל שנה, שכיום דוברים צרפתית בלבד,
- ילדים דו-לשוניים, דוברי צרפתית וסינית.
המחקר הראה שבניגוד למחקר קודם, אפשר לראות שמחם של ילדים שאומצו, ובעקבות האימוץ "איבדו" את שפתם הראשונה, מגיב כמו מח של ילדים דו-לשוניים לצלילי פסאדו שפה.
 
אוריאל מצא את המאמרים המדעיים המקוריים (הגארדיין פירסם שמות עם טעוית כתיב). הוא טוען שלא היה לו זמן לקרוא לעומק, אך זה מעלה שאלות אחרות בעיניו, שהמאמר המקורי (אליו המחקר החדש מתייחס) דווקא כן התייחס אליו.
 
חברה בלשנית אמרה לי כבר לפני כחמש שנים שזיו לא תצטרך ללמוד רוסית באופן פורמלי אם תרצה בכך, אלא לעבור תהליך של זכירה. בעיני, זה מעלה את השאלה האם המאמר התייחס לשפה "האבודה", או לתופעת דו-לשוניות אצל מי שאיבד את שפתו הראשונה לאחר גיל שנה, וכיום נראה כאילו יודע שפה אחת בלבד.
 
המאמר:
מצ"ב לינק לכתבה על המחקר
23/11/14 05:35
43צפיות
האינטואיציה הראשונית שלי תומכת בממצאי המחקר.
ביתי אומצה בגיל שנתיים וקצת ועד אז שמעה רק סינית והיום היא תלת לשונית.
באופן דומה, ישנם המון מאפיינים בתזונה שלה ובהעדפות המזון שלה שאין לנו ספק שמקורם בגנטיקה רבת ימים ובדורות על גבי דורות שאכלו דברים מסויימים. למרות שהיא גדלה בבית מעורב ישראלי-אירופאי היא באופן ברור מעדיפה אוכל סיני.
כמו כן, השפה הסינית בשל מורכבותה וחוסר השימוש באותיות אלא במילים בלבד מפעילה/עובדת/מפתחת איזורים שונים במוח. בלי להיות מדענית מוח ממצאי המחקר מאד הגיוניים בעיני. ביתי אמנם מתקשה עדיין בקריאה וכתיבה בסינית,בעיקר מפני שלא בא לה להתמודד עם האתגר הזה, אבל היא מדברת סינית נהדרת.
תודה נוגה על  העלאת הנושא.
 
 
תודה על הלינק!
23/11/14 15:30
29צפיות
מעניין מאד הנושא של ההעדפות הקולינריות שאת מעלה, צ'יינה. הנושא של העברה בין דורית של העדפות מזון חקור ומוכח אצל בעלי חיים. למשל כבשים שמנעו מהן מזון אהוב כמו אספסת כל ימיהן, ילדיהן לא ירצו לאכול אספסת כשתוגש להם. אך לא ידעתי שזה עובר גם אצל בני אדם.
יש גם מחקרים על העדפות מזון בינדוריות של האם בזמן ההריון: כבשים שבזמן ההריון נתנו להם מזון חדש טעים ומזין אך בו זמנית קיבלו תרופה שגרמה להן בחילות - העדיפו לא לאכול את המזון הזה יותר, וגם הטלאים שלהם "זכרו" להמנע מהמזון במשך כל ימי חייהם.
אך כמובן שיתכן שזה קשור גם לשנתיים שהמתוקה שהתה בבית הילדים, לא? בטח שם היה אוכל סיני ואולי גם ההשפעה הסביבתית הזו קבעה את העדפותיה?
לגבי העדפות קולינריות ושפה
24/11/14 04:32
10צפיות
אני באמת ובתמים חושבת שהעדפות קולינריות, משיכה לטעמים מסויימים ומאכלים ספציפיים הוא משהו שמועבר גנטית. אמנם ביתי גדלה שנתיים בבית ילדים, אך שם קיבלה בהתחלה חלב כתינוקת ואח"כ תפריט די קבוע שאותו אני מכירה. יש לה תאווה עזה למרקים ולטעמים חמוצים, נטיות קולינריות שממש לא מגיעות מאתנו.
באופן לא מפתיע, היא גם מאד מוכשרת לשפות וקולטת אותן במהירות עצומה. בנוסף לשלוש השפות שהיא מדברת היא גם ממציאה לעצמה שפות נוספות שאותן היא מדברת בטלפון עם חברים מדומים בכל העולם
מעניין מאד, תודה על האינפורמציה
23/11/14 15:21
41צפיות
יש גם מחקרים אחרים שמראים שאצל ילדים דו לשוניים (לא מאומצים) שתי השפות מתפתחות תחבירית בשלבים מתקדמים קצת יותר לאט מאשר בקרב ילדים חד לשוניים. לכן, אם ילדים מאומצים, על אף ששכחו כבר רוסית, מגיבים לפי המחקר שהבאת כמו ילדים דו לשוניים, הרי שזה אולי מסביר חלק מהעיכוב השפתי אצל חלקם.
 
אצל זיו זה אולי אפילו יותר מורכב, במקרה ששמעה בבית הילדים גם רוסית וגם קזחית, ואחר כך נחשפה כמובן גם לפלמית וגם לעברית ואולי גם תלמד בהמשך צרפתית בבי"ס או דרך הטלוויזיה?
 
שפות זה נושא סבוך אצלנו
23/11/14 20:15
32צפיות
זיו נחשפה לרוסית וקזחית עד גיל שלוש. רוסית הרבה, קזחית מעט. מכיוון שגם בבית ילדים טוב ככל שבית ילדים יכול להיות, לא מעודדים לדבר באותה צורה בה משפחה עושה זאת, לזיו היה עיכוב שפתי.
היא השתלטה על עברית במהירות שיא, וגם על פלמית השתלטה בטווח הקצר של הנורמה.
קזחית היא לא זכרה מהר מאוד, ולקח לה כמה חודשים טובים לשכוח רוסית. 
אך כשנתיים אחרי האימוץ נכנסו לחנות בה המוכרים דיברו טורקית בינם לבין עצמם (מתברר שטורקית די דומה לקזחית בצליליה), ונראה היה שזיו זוקפת אוזניים בעניין.
בביקור האחרון שלנו בישראל, באוגוסט השנה, ניהלנו שיחה ידודותית עם זוג מבוגר דובר רוסית. השיחה התחילה כי זיו זקפה אוזניים, אנו זיהינו מילה, והם הגיבו בהפתעה איך אנו מבינים ללא ידע ברוסית, כפי שהיה ברור שאיננו יודעים. כשהגענו לנתב"ג, זיו כבר עברה על פני כל אוצר המילים שלה ברוסית, שלטענת הזוג החביב זה יותר ממה שילדיהם, השומעים רוסית פאסיבית, יודעים. (גם אם זו הגזמה מנומסת של אנשים נחמדים, עדין זה מראה על קיום אוצר מילים זה או אחר).
לחוגים לאנגלית ו/או צרפתית היא מסרבת ללכת, אבל יודעת כבר כמה מילים בכל אחת מהשפות האלו, ידיעה שהולכת ומתרחבת מבלי שאנו שמים לב מתי זה קורה.
 
למעשה הנסיון שלנו הוא זה שגרם לנו לתהות על המאמר, והאם הילדים הגיבו ספציפית לסינית, או פשוט הגיבו כמו דו-לשוניים (כמו שזיו הגיבה לטורקית, למרות שאין זו שפה ממאגר השפות שלה). ככל הנראה המידע הזה לא נבדק במחקר המדובר, אבל כנראה כן במאמר הקודם. יכול להיות שזהו שורש הטענה לסתירה בין המאמרים, כאשר המחקר הקודם טען שלא השפה הראשונה "האבודה" היא זו שגורמת לילדים להגיב, בעוד במחקר הזה לא מדקו משהו אחר מלבד השפה הראשונה, ולכן היא נראית כמשפיעה.
אני באופן איי לא מתייחס למחקרים שכל שני וחמישי יוצא
24/11/14 05:17
13צפיות
מחקר אחר שסותר את השני ומגדל את בני האהוב לפי איך שאני חושב
גם מהניסיון שלי המחקרים משום מה נכונים רק לגבי ילדים
24/11/14 08:25
14צפיות
של אחרים, אף פעם לא לגבי הילדים שלי.
|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:03
20צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



ערב אימוץ בהרצליה בתאריך 4.12.14
23/11/14 10:32
30צפיות
מרכז פסיפס שמח להזמינכם למפגש בנושא "האם הכל אימוץ"- שאלה שמעסיקה הורים מאמצים רבים לאורך הדרך ומאומצים בוגרים לאורך חייהם.
האם קושי של הילד שלי ליצור קשר עם בני גילו קשור לחווית הנטישה, האם בעיות התנהגות קשורות לאימוץ, האם בישנות או היעדר בטחון עצמי קשורים לאימוץ, האם בגיל ההתבגרות נושא הזהות גורם לנשירה מהלימודים ובעיות אחרות, האם אני כמבוגר מתקשה ליצור קשר קבוע עם בת\בן זוג בשל חווית הנטישה הראשונית? האם אני כמבוגר מתקשה למצוא עבודה בשל חווית דחייה ראשונית?
תאריך- 4.12.14 שעה 20.00  בבית הגימלאי בהרצליה. נארח מאומצים בוגרים והורים מאמצים שישתפו מהנסיון והחוויה שלהם.
 מיכל וייס עו"ס  בעלת נסיון רב בתחום האימוץ תרצה בנושא.
נשמח מאד לראותכם.
 
 
סוף סוף אחרי שנה וחצי של עמידה מהצד
הודעה זו מכילה תמונות
20/11/14 15:22
260צפיות
מצטרפים לפורום כמשתתפים מן המניין ,
חזרנו לארץ לפני כחודש וחצי, עם פעוטה בת שנתיים וחודש,  אלו הגילאים היום.......
ואלו היו ששת השבועות הכי אינטנסיבים שהיו לי ,
כל כך הרבה שאלות ותהיות היו , לא אחת רציתי ללחוץ על לחצן  מצוקה
כל כך הרבה פחדים וחששות, שמא עשינו טעות .......
ירידות ועליות , טנטרומים וביעותי לילה ....
רגעי קסם  ורגעי אין אונים .
לפני כחודש וחצי סיימנו א ת המסע שהחל לפני למעלה מ7 שנים
מסע אל הילד השלישי .
ולנסיעה לרוסיה לקחנו עימנו את שני הילדים הבוגרים
ואיזה מסע זה היה .
עדיין לא מצאתי את המילים (גם הזמן נעלם.....)
ומהמסע הזה  הבאנו עימנו מכשפה אחת
שמכשפת את הבית וממלאת אותו באור ובשמחה,
אני ממש רוצה לאמר תודה והודיה לנילי ותמי המדהימות, ממרכז פסיפס, שהתקשרו ויעצו וחיבקו וליוו
ומלוות הכל רק מאהבה ואכפתיות .
אמנם אני אמא ותיקה ולשני ילדים,
אבל אמא אימוצית חדשה והקשיים שונים, מורכבים ואחרים כל כך.  
והסיפוק, הוי הסיפוק פשוט אדיר,
עם כלמילה, כל חיבוק , כל ריקוד וחיוך,
אז קבלו אותנו בזרועות פתוחות
נתנאלה והמכשפה הקטנה.
 
 
מכשפה
º
וואהו כמה מרגש המון המון מזל טובבבבבבבבבבבבבבבב
20/11/14 15:57
39צפיות
והרי את מקוסמת לי
20/11/14 18:06
88צפיות
שהיא תמשיך לכשף אתכם בקסמיה.
איזה יופי. ובשעה טובה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/11/14 18:35
64צפיות
שתזכו ממנה להמון אושר ונחת ושההתאקלמות ההדדית תהיה קלה ונעימה.
 
מזל טוב למכשפה המתוקה ובני משפחתה
20/11/14 20:02
64צפיות

 
ואו, כמה זמן כבר לא הייתה הודעה כזו בפורום!
20/11/14 20:13
94צפיות
המון מזל טוב לכולכם והמון אושר עם המכשפה הקסומה!
ואת בטח יודעת, אך בכל זאת: קיבלת ילדה ב"גיל שנתיים הנורא", כך שמעבר לכל השינויים העצומים שהיא חווה בחייה היכולים להשפיע על התנהגות, זה הגיל שבו טנטרומים וביעותי לילה הם צפויים ונפוצים בקרב ילדים באשר הם.
מזל טוב! טוב לשמוע שיש מקרה אימוץ מרוסיה.
20/11/14 23:20
89צפיות
וכיף לראות ילדה חמודה שזוכה לאהבת הורים!!
מזל טוב!!
21/11/14 04:15
76צפיות
כמה טוב להיכנס לפורום ולראות הודעה כה משמחת!!
גם הבת שלנו הצטרפה למשפחתנו בגיל שנתיים וחודש. אני תמיד צוחקת ואומרת שעד אז אפילו לא ידענו מה ילד אוכל, אז תתנחמי בכך שאת אם ותיקה כי חלק מהדברים נחסכו ממך.
יש המון אתגרים, עליות ומורדות בנוסף לעובדה שכל ילד שונה ממשנהו.
מאחלת לכם שמחה ואושר ביחד ורק טוב.
שהקסם ימלא את ימיכם
הודעה זו מכילה תמונות
21/11/14 14:26
102צפיות
בכל שעות היום. ובלילה- לישון!
 
קסם
מזל טוב!
23/11/14 08:14
42צפיות
הפורום היה זקוק למכשפה החדשה!
תהנו מהמשפחה המורחבת!
מזל טובבבבבב!!!
23/11/14 08:37
41צפיות
איזה מרגש ונפלא.
היא נראית מתוקה כל כך. מכשפת לבבות.
הרבה אושר ונחת לכולכם.
את מוזמנת לפנות אלי במסר, לרגעים בהם תרצי כתף ואוזן קשבת.
 
 
 
יקירתי את כבר מזמן התקבלת כאן
23/11/14 15:38
33צפיות
וטינקרבל שלך בלב של כולם.
מאחלת שתפתח את המזל לכל הממתינים.
 
כל כך מרענן לקרוא את הבשורה שלכם.
23/11/14 17:26
34צפיות
אמן ויצמחו להן עוד פטריות מרוסיה אחרי הגשם ובעיקר אחרי הבצורת. אפשר לשאול דרך איזה עמותה אימצתם?
º
איזה יופי!!! המון
23/11/14 23:35
4צפיות
תודה לכולם/ן וכמה תשובות
24/11/14 09:27
6צפיות
תודה על המשך קבלת הפנים החמה,
האימוצים נמשכים, אבל הקצב יחסית איטי,  המלווה שלנו טוען שהוא מריח שזה דיי הטפטופים האחרונים, עצוב !
יחד עימנו בחודשיים שלושה האחרונים הגיעו עוד שישה ילדים וילדות מאומצים,
אנחנו אימצנו דרך עתיד הילדים .
 
שאלה טכנית ,אנחנו בבעיה
19/11/14 21:07
219צפיות
במסגרת איסוף המסמכים אנחנו צריכים להצטלם ולצלם את עצמנו גם בחדר ילדים, לא מכירים מישהו עם תינוק (מעוניינים בבן), מאחר ולא נהוג לקנות רהיטים לחדר לפני שהתינוק מגיע או בדרך הבייתה והרוסים רוצים תמונה של חדר מרוהט עם חלון ,חדר של תינוק ,בן כאשר אחד מאיתנו מצולם בו, יש לנו בעיה .
אין לנו בעיה לרמות ולהצטלם בחדר של מישהו שמתנדב אם אפשר (אל תציעו צילום בחנות ללא חלון ממוקם בשטח או פוטו מונטז על צילום מהאינטרנט)
נשמח לרעיונות או למתנדבים ממפרץ חיפה להצטלמות בחדר של בן או חדר נייטרלי בסביבות עד גיל 1.5
תודה מראש
אחת המשפחות שעשו עימנו קורס, הלכו לצלם
20/11/14 14:08
155צפיות
בחנות שמוכרת חדרי ילדים, כמו בייבי קלאב ודומיו
יש שם חדרים שלמים עם כל מה שאתם צריכים, אני לא שמעתי על צורך בחלון
אנחנו הלכנו לשכנים והצטלמנו, ואין ספק שזהו אחד הרגעים המגוחכים והאבסורדים שיש.
צריך חלון עם סורגים
20/11/14 14:41
124צפיות
ושקע חשמל המכוסה במכסה בטחון.
גם אנחנו הצטלמנו בחנות תינוקות ואחר כך העמותה החזירה לנו את הצילומים ובקשה צילומים חדשים כשיש ברקע חלון עם סורגים ושקע שבו יש מכסה בטחון.
אז הלכנו לחברים של חברים של חברים שהיה להם את כל הנ"ל...
לא הבנתי, אתם מאמצים מחו"ל?
20/11/14 17:39
119צפיות
כי כשאנחנו נרשמנו פשוט היה כתוב שהם רוצים תמונה עדכנית של המשפחה/זוג.
הצטלמנו בסלון, אין לנו שם סורגים, וגם לא ראו בכלל את השקע.
אני יכולה לבקש מחברים באיזור המרכז שתצטלמו אצלם
22/11/14 04:41
92צפיות
אם מתאים לכם כתבו לי מסר אישי.
יש להם בן בן שנה וחצי עם חדר שבו יש גם חלון עם סורג.
בהצלחה!
אח...הרוסים צבועיים...איזה שטויות מבקשים
22/11/14 18:54
69צפיות
מזה משנה עם חלון שקע בטחון...אפשר לחשוב שבאמת דואגים לילד שמוסרים...
º
נכון מאד באמת מצחיק
23/11/14 15:16
9צפיות
ראשית תודה למגיבים
23/11/14 18:30
29צפיות
אז ככה, אנחנו בשלב אימוץ מחו"ל (מרוסיה,איך לא...) יש דרישה לצילום גן שעשועים וגן ילדים וכל הבניין או בית והחדרים ואנחנו בחדרים מחייכים וחדר ילדים שאחד מאיתנו נמצא בו עם ריהוט לתינוק והכל בתמונות ממצלמת סטילס של פעם עם תמונות נייר ולא דיגיטלי....וכמובן סורגים בחלון וכיסוי לחשמל ....
דניאלה , תודה ,אנחנו מהצפון הרחוק אם אנחנו לא מסתדרים נקבל בחיבוק את הצעתך.
לא יכול להיות שבכל הצפון הרחוק לא תמצאו חדר תינוקות מסורג
24/11/14 08:33
5צפיות
אחד. ואני בטוחה שכמעט כל משפחה תסכים בשימחה לעשות את המצווה הזאת ולהכניס אתכם לביתה.
 
בהצלחה!
שלום, האם יש פה גם משפחות אומנה?
17/11/14 12:04
133צפיות
אנחנו מזה 3 חודשים משפחת אומנה לילד חמוד בן 8.
יש לי מספר שאלות שהייתי שמחה לשתף פה וללמוד מניסיונן של משפחות אחרות.
 
יום נפלא 
ברוכה הבאה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/11/14 14:38
113צפיות
הפורום וא פורום אימוץ ולכן רוב כותביו הם מאמצים. עם זאת יש בין חברי הפורום כמה משפחות שהן משפחות אומנה וכותבות בעיקר
על נושאים שיש להם נגיעה הן באימוץ ון באומנה..את בהחלט מוזמנת להישאר עמנו, לשתף, להתייעץ ולשאול.
 
חוץ מזה לא מזמן כותבת בשם פרי יה פירסמה פה הודעה על קומונה סגורה למשפחות אומנה.. הנה הקישור לקומונה:
תודה על התשובה
17/11/14 17:10
94צפיות
הנחתי שאולי יהיו פה גם משפחות אומנה, מאחר ולא מצאתי פורום בנושא בתפוז...
 
תודה על הקישור לקומונה
יש
18/11/14 17:51
121צפיות
מוזמנת לשאול כאן או במסר.
אנחנו משפחת אומנה כבר כמה ימים לילד מדהים! אני מצאתי ואני מוצאת בפורום הזה הרבה מידע משמעותי עבורי ועבור משפחי ולכן נשארת כאן כמו גם בקומונה.
º
כמה ימים?
18/11/14 22:08
41צפיות
º
:- D לשמחתי, כבר יכולים לספא שנים ולא רק ימים ושבועות
20/11/14 10:48
28צפיות
בעיות בגיור למאומצים בתוכנית רדיו כרגע בגל"צ
12/11/14 13:39
188צפיות
שלום לכולם,
אמא אמיצה אחת פתחה את הנושא הכואב והרע הזה בתוכנית רדיו בגל"צ.
כל הכבוד לה אם את כאן חיזקי ואמצי אני איתך ניסתי גם להתקשר למערכת בעקבותיך תפוס.
והשקרים של הרב שלא מחייבים אותנו לכל התהליך ואף אחד לא מחייב אותנו להכניס את הגוזלים שלנו ליהדות.
תתביישו לכם כל הממסד הזה.
איזה תוכנית?
13/11/14 12:20
85צפיות
מסטיק, את יכולה לכתוב או לתת קישור לתוכנית?
º
נשמח כולנו ליותר פרטים,ומה מטריד אותך
19/11/14 20:47
18צפיות
רצון בלתי פוסק לחיבה ותשומת לב
12/11/14 04:15
235צפיות
הבת המקסימה שלנו התחילה כיתה א' השנה בשעה טובה.
כשהייתה בת שנתיים פלוס, קרוב לזמן אימוצה תמיד חיפשה המון תשומת לב במבט ובחיוך מכל הסובבים אותה. היה רק מספיק שמישהו יחייך אליה ומיד הייתה כבר שם, מתרפקת ומתחנפת וגם מוכנה ללכת איתו/ה.
גם היום קל מאד לשבות אותה בדברי חיבה וחיוכים אבל היא יותר מבינה את הגבולות, כמו גם את הסכנות של דיבור או הליכה עם זרים.
אבל יש מצבים שאני עדיין לא כל כך בטוחה איך עליי להתנהג בהם. לדוגמא: אתמול הייתה בשיעור נסיון לחוג בלט. לאורך השיעור היא ניסתה שוב ושוב למשוך תשומת לב ע"י תנועות מוטעות ומוגזמות כדי למשוך את תשומת לב המורה ושיבוא לתקן. לקראת סוף השיעור גם נצמדה אליו וחיבקה אותו.
הסברנו לה כמה וכמה פעמים שחיבוקים זה למשפחה וגם לחברים, אבל לא למורים. זה קורה גם עם המורה שלה בביה"ס, מורים של חוגים וגם עם אמהות של ילדם אחרים.
זה גורם לי למבוכה ואני לא בטוחה שלאסור עליה לחבק את המורים/הורים אחרים זו בהכרח השיטה הנכונה.
האם מוכרת לכם ההתנהגות הזו מילדיכם? אשמח לשמוע על התמודדות מנסיון או איך לדעתכם כדאי לנהוג.
אני באופן אישי לא רואה חיבוק של אנשים שבתך מכירה
12/11/14 05:20
154צפיות
אותם היטב כדבר פסול ולא ראוי.אם היתה מחבקת כל זר שפוגשת הייתי מטפל בזה אבל חיבוק לאנשים קרובים כגון מורה אמא של חברה טובה אין שום בעיה וזה מראה על בטחון עצמי שלה טוב ליבה וחמימות שיש בה
מוכר
12/11/14 08:15
146צפיות
גם אצלנו אחת הבנות ממש מומחית בזה :)
עם המון חן וקסם יאמר לזכותה. מתי אסור היה קל להסביר (אנשים שלא מכירים), הבעיה באמת היא כאשר זה קורה עם מבוגרים שהם מורים, חברים מבוגרים שלנו, ושאר אנשים שמכירים הכרות שיטחית אבל לא נהוג לבוא לחבק...
אם השנים זה דעך, החמודה עסוקה יותר בענייניה למרות שעדיין לפעמים היא מפעילה את קסמיה על הסובבים אותה. 
אני כן מאמינה בלהסביר שזה לא נהוג/לא מנומס/לא נעים אבל גם להכיל את צורך שלה. כול עוד זה לא גובל במצבים שזה יכול לפגוע בה או ממש יוצר אי נעימות (רוב האנשים שמחו לתת את תשומת הלב) אז לשחרר.
לא מוכר לי מהבית
13/11/14 10:29
120צפיות
אצלי הגדול אמנם מאד אוהב תשומת לב ומסוגל לצאת מגידרו לפעמים כדי למצוא חן, אבל לא מגיע להתנהגויות שאת מתארת. ואני חושבת שההתנהגות הזאת שלו הולכת ופוחתת עם השנים. אף פעם לא הערנו לו כי זה לא הגיע למצבים מביכים (למיטב זכרוני). הוא בן עשר וחצי היום.
 
אני חושבת שכל עוד את לא חוששת שהילדה מסכנת את עצמה (עם זרים וכו'), לא הייתי עושה הרבה. מסתפקת בלהסביר לה. למשל, אחרי שיעור בלט, לשקף לה מה היא עשתה ולספר לה איך זה נראה מהצד ולמה זה לא לענין, כמובן בלי לתת לה להרגיש רע, רק שתבין. וגם הייתי מדברת איתה על הצורך הזה שלה בתשומת לב וחיבה מכולם. כדי שתדע שאת מבינה שיש בה צורך כזה, וגם כדי שתכיר זאת בעצמה.
 
תודה על התגובות
19/11/14 03:36
51צפיות
מעודד לקרוא שיש מגמת שיפור עם השנים. האמת היא שגם אצלנו זה פוחת עם הזמן אבל הבסיס עדיין שם. הצורך לאהבה  ותשומת לב הוא תמידי וכמעט הייתי אומרת קיומי.
נמשיך אם כך בהסברים לגבי בטיחות אישית ואני מקווה שבעוד שנה שנתיים יהיה שיפור בצורך לחבק מורים ואנשים שפגשה לפני שניה.
לבשורות הטובות שיבואו במהרה
06/11/14 13:28
371צפיות
לסדרה דוקומנטרית המלווה אנשים הממתינים לבשורה, כזו המשנה את חייהם, מחפשת אחר הורים לעתיד, זוג או יחיד/ה שהם במהלך המסע לאימוץ בין ארצי. מחפשת אחר מי מחפשת אחר מי שתיקח/ייקחו על עצמם שליחות חשובה זו ויסכימו לליווי ולתיעוד, תשתף אותנו בחווייתה, ותאפשר לנו לחשוף את הצופים לצדדים הרגשיים והבירוקרטים שמזמן והתהליך לאימוץ ואימוץ: התמודדות, הקשיים, הבירוקרטים והרגשיים, הקונפליקטים והסיטואציות שמזמן האימוץ.
הצילומים יערכו לאורך תקופה ארוכה יחסית תוך כוונה לרדת לעומקם של התהליכים ולתעד את המורכבות באופן מעמיק, פוקח עיניים וכמובן מרגש..

בתודה על שימת הלב ובברכת בשורות טובות...
רינה
052-4686988
rinashatil(@)gmail.com
 
º
לצערנו אין הרבה אימוץ בין ארצי בימים אלה.
08/11/14 19:52
100צפיות
אני יודעת ובכל זאת, מקרה אחד עשוי לשרת את המטרה
09/11/14 14:19
152צפיות
ולעלות את הסוגיה לשיחה
סרט דוקומנטרי על אימוץ מחו"ל
06/11/14 09:44
207צפיות
שלום לחברות/י הפורום
 
לאחר שפרסמתי את ההודעה על הסרט רציתי לפרט בכמה מילים על המפיקה והבימאית 
אסנת טרבלסי מפיקת הסרט אימצה את ביתה לפני שלוש שנים מרוסיה ובימאית הסרט אימצה את בנה גם היא לפני שלוש שנים מרוסיה
אני אמא לילד ביולוגי בן שש וחצי.
הסרט עוסק בתהליך האימוץ מחו״ל ובהורות לילדים מאומצים.
אנחנו רואות חשיבות גדולה בחשיפת היחודיות של הורות לילדים מאוצמים
התגשמות החלום, האתגרים והאהבה הגדולה שנכנסה לחיינו.
נשמח לשמוע מכן/ם על החוויותכם/ן...
כמו כן נשמח לשמוע את התחושות, החששות והרצונות של הורים אשר שוקלים או עומדים בפני אימוץ
אפשר לפנות אליי באימייל bosmat.zaid@gmail.com
תודה ולהתראות :)
בשמת זיידנבנד 
 
הגיגים של מאומצת בוגרת (2)
02/11/14 21:33
399צפיות

לא מאמינה שעברה כבר יותר משנה מאז שכתבתי את הפוסט הזה:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
שנה שלמה שבה הספקתי כל כך הרבה דברים וגם כל כך הרבה דברים בחיים שלי השתנו. סיימתי תואר ראשון, התחלתי לעבוד במקצוע, עזבתי את הבית של ההורים ועכשיו אני גרה לבד. מתחילה לבנות את ה"חיים האמיתיים", מתחילה להבין מה זה להיות אדם בוגר, מה זה להיות ברשות עצמי. והעצמי הזה מביא איתו הרבה שאלות, הרבה מחשבות וגם הרבה סיפוק.
פתאום אני חושבת לעצמי למה אני מרגישה שוב את הצורך לכתוב פה. ואז אני חוזרת לפוסט הקודם וקוראת אותו, וקוראת את התגובות והשאלות שעלו בעקבותיו, ומרגישה טוב. טוב לקרוא ולשמוע מה אנשים חושבים, מה אנשים עוברים, אנשים שהתמודדו או מתמודדים עם מצבים דומים. טוב גם לדעת שבאיזה שהוא מקום יש עוד מישהו שמרגיש דומה או אותו הדבר. וואלה טוב גם לדעת שהחוויות שלי יכולות לעזור ולהרגיע אנשים אחרים. הצורך הזה לכתוב פה הוא גם מתוך התחושה שפה לא שופטים אותי, ואני יכולה לכתוב מה שאני מרגישה וחושבת, וזה בסדר.
לפני כמה זמן גיליתי במקרה שמישהו שהכרתי בלימודים גם כן מאומץ והתחלנו להחליף חוויות מהילדות ומתקופת ההתבגרות. גיליתי שאנחנו קצת הפכים בצורה שבה גדלנו ובדעות שלנו, הרגשתי שאני מדברת למין "אימוץ מראה" שלי. ראיתי והבנתי כל מה שהוא אומר, רק שאצלי הכל הפוך. אני, כמו שכבר סיפרתי, מאומצת עם שלט (וואחד שלט J ), והוא מאומץ שדומה להוריו. אני עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני רוצה לפתוח את תיק האימו ממש ואולי אף ליצור קשר עם ההורים הביולוגיים, והוא לעומתי כבר נפגש עם האמא. משהו בשיחה הזו טלטל אותי קצת, טלטל אותי לגמרי. באיזה שהוא מובן השיחה הזו הייתה כמו קריאת השכמה אבל לא כזו שגרמה לי לעשות מעשה, אלא העירה בי מחשבות שהיו חדשות לי. אני! זו שלא דומה להורים וכביכול אמורה להרגיש לא שייכת מרגישה כל כך במקום שלי, עד לרמה שלא רוצה לפתוח את תיק האימוץ כדי לא (אולי) להרוס את הטוב הזה שיש לי. ואולי זו בעצם הנקודה שאני חותרת אליה. יכול להיות שאי שם יש איש / אישה / בחור / בחורה שמחפשים אותי? שמבקשים להודיע להם אם ארצה אי פעם לפתוח את התיק ולהפגש? יכול להיות שעבורם אני יכולה להיות סגירת מעגל? תשובה לשאלה כלשהי?
כבר כמה זמן שאני מתחבטת בדברים הללו. בתחושה הזו שטוב לי ואני שלמה עם המקום שלי בחיים, אבל שיש לי אחים ביולוגיים שלא אומצו ושככל הידוע לי גדלו במערכת. שכנראה (מדברי העו"ס) שהם נמצאים במקום פחות טוב בחיים, ושלא זכו להזדמנויות שאני זכיתי להן. בתחושה הזו של מצד אחד "אשמה" על כך שזכיתי להורים כאלו מקסימים ומצד שני הידיעה שגם אני נפלתי "קורבן" לאותם מעשים אלימים כמו אחי הביולוגיים. בתחושה הזו שאני מפחדת לפתוח את התיק  כי אני לא רוצה לפגוע בטוב הזה שיש לי, ובתחושה הזו שאולי, ורק אולי, זה מעשה קצת אנוכי?
 
º
וואהו כמה ריגשת אותי
03/11/14 05:21
59צפיות
תודה אבי
04/11/14 20:02
64צפיות
באמת שכיף לי לשתף כאן כי התגובות חזרה תמיד נעימות
שלום לך למהלא, טוב שחזרת!
03/11/14 12:50
121צפיות
מענין מאד לקרוא אותך, את המחשבות וההתחבטויות. אני חושבת שאלה מעידים על תהליך טבעי שעובר עלייך. אל תאיצי בעצמך. כשיגיע הזמן ותרגישי שלמה עם ההחלטה, לכי ופיתחי את התיק. אני אישית חושבת שאין שמץ אנוכיות בדחית הרגע הזה. את לא אמורה לפתוח את התיק למען מישהו אחר, אלא נטו למענך, וכנ"ל לגבי קשר עם המשפחה הביולוגית. בעיני זה צעד חשוב מאין כמותו למאומצים באשר הם, אבל חשוב גם לעשות אותו בזמן ובמקום שמתאימים לך, אחרי שהבשלת לרגע הזה.
 
תמשיכי לכתוב לנו בבקשה!
 
תודה רבה סביון1
04/11/14 20:05
53צפיות
אני בהחלט לא מאיצה בעצמי, וכמה שאני חושבת על זה אני מתחבטת בשאלה אם בכלל אקח את הצעד הזה. מה שבטוח הוא שהיום הלבטים האלו צצים יותר מבעבר ואני מניחה שזה בגלל הגיל והרצון להקים גם כן תא משפחתי יום אחד. אני גם עומדת מאחורי כל מה שכתבתי בעבר לגבי הקשר הנהדר שלי עם ההורים שלי, ומרגישה שדווקא החוזק של הקשר הזה הוא מה שמאפשר לי לשתף אותם בהתלבטויות האלו לשמוע את דעתם.
אני נהנית כ"כ לקרוא אותך
04/11/14 09:06
94צפיות
אינני יכולה להכנס לנעלייך, גם לא לנעלי הביולוגים.
אישית, אינני רואה בהחלטתך לא לפתוח את התיק - מעשה אנוכי.
זכותך להחליט מה שנכון לך, באותו רגע או בכלל. אני לא חושבת שאת צריכה לעשות צעד זה בשביל אף אחד אחר. רק בשבילך. ואם אינך מעוניינת בזה עכשיו, אם לא תהיי מעוניינת בזה לעולם - זה בסדר גמור. עניין שלך בלבד.
 
כאמא, מעניין אותי מאוד לקרוא את דברייך. אני מקווה שאזכה לשיתוף כמו שלך מבתי, לשמוע על חיבוטי הנפש וחוויות אישיות.
(כמובן לא מצפה לדין וחשבון בדיוק כמו שאני בוחרת במה לשתף את הוריי ובמה לא). 
ואת יודעת מה? אם בתי גם תחליט מתישהוא שלא מתאים לה "לפתוח את התיק",
(אומצה מחו"ל, לי יש את כל הפרטים אותם אספר לה בהמשך. עכשיו היא בת 2.9 וכבר יודעת שלא היתה לי בבטן, יודעת על בית הילדים ועל ארץ "אוסיה") - זה דווקא ישמח אותי מאוד.
מניחה שלא כולם יסכימו איתי אבל מביעה רק את דעתי.
ומצד שני, היה והיא תרצה, כולל לטוס לחפש ולהפגש, אני אתרגש מאוד אם היא תבקש ממני ללוות אותה במסע הזה.
 
תמשיכי לכתוב. את נהדרת והכתיבה שלך ככ יפה ומרתקת.
תודה רבה זואילי
04/11/14 20:15
60צפיות
אני מסכימה ויודעת שזו החלטה שלי, אבל לפעמים קשה שלא לחשוב על זה שאולי יש מישהו אי שם שמחכה שאקבל את ההחלטה הזו (ואולי גם לא... אולי זה גם "מתכון לאסון" הציפייה שמישהו יחכה לך וזה עלול לא לקרות).
מבחינת השיתוף, אצלי זה קורה בעיקר עם אמא, בפגישות עם העוס"ית היא גם התלוותה אלי. השיתוף הזה נובע מתחושת הבטחון שהורי העניקו לי תמיד, ואני חושבת שדווקא זה שתמיד נתנו לי את החופש שלי ואת הבחירה אם לשתף או לא, זה מה שגרם לי בסופו של דבר לרצות לשתף. בגיל ההתבגרות הייתי שואלת את ההורים שלי לפעמים אם היה מפריע להם אם הייתי מחפשת את המשפחה הביולוגית, והם תמיד אמרו שזו ההחלטה שלי והם יתמכו בכל דרך שבה אבחר. בגלל זה הרגשתי שאני יכולה לבקש מאמא שלי להתלוות אלי כשהתחלתי את התהליך (כפי שסיפרתי בעבר עצרתי אותו ממש בהתחלה). בכל מקרה אני תמיד יודעת שההורים המאמצים שלי הם ההורים שלי, וממשיכה לתקן אנשים שאומרים שיש הורים מאמצים והורים אמיתיים, כי מבחינתי הם ההורים האמיתיים. אני יכולה גם לספר לך שכשהעו"סית ישבה וסיפרה לי את נסיבות האימוץ הרגשתי כאילו היא מקריאה לי סיפור, לא הרגשתי שמדברים עלי בכלל, מכיוון ואיני זוכרת את האירועים שתיארה. אבל, באותו היום כשחזרתי הביתה הדמעות פשוט החלו לזרום והרגעים האלו שישבתי בחדר שלי ובכיתי ואמא שלי הצטרפה אלי ובכתה איתי, והרגישה את הכאב שלי, ושתינו בכינו ובכינו, הרגשתי כל כך קרובה אליה, היום אני זוכרת את הרגע הזה בפשוט סוג של הערצה כלפיה, כי רק פתיחות וכנות ואהבה אמיתית יכלה לגרום לנו לכאוב ביחד באותו הרגע. ורגעים כאלו עם ההורים שלי (והיו לא מעט), של ההבנה הזו ב- 100%, והקבלה הזו שלי כמו שאני, בגלל מי שאני, בזכות מי שאני - זה מה שאני יכולה לאחל לכל מאומץ (וכל ילד בכלל), ואת הקרדיט אני נותנת לגמרי להורים שלי (מקווה שכל מה שכתבתי מובן... אלו המחשבות שעולות בי ממה שכתבת)
ברוכה השבה
04/11/14 17:27
69צפיות
השאלות שלך כל כך מובנות ואם הייתי גם אני מאומצת אז קרוב לודאי שהיו עולים בי הרהורים דומים.
לפתוח את תיק האימוץ זו החלטה מאד אישית שעלייך לקחת לבדך. יכול להיות שמישהו מחפש אותך, זו אולי התקווה של כל מאומץ אבל יכול להיות גם שלא.
אחד מחבריי הקרובים אומץ בילדותו בישראל והיום בשנות ה-40 לחייו. כשחשבתי להתחיל בחיפוש קרובים עבור בתי שאומצה בחו"ל התייעצתי איתו בעניין והוא התנגד לרעיון בכל תוקף. לדעתו פגישה שכזו היא חסרת סיכוי מפני הנסיבות הקשות של המשפחות ברוב המקרים, השנים שעברו והמון בעיות נוספות. אותו למשל לא מעניין לפגוש את אימו הביולוגית.
כדאי להגדיר היטב לפני פגישה או רצון לפגישה מה המטרה, כדי אולי להתאכזב פחות. אין דרך מסויימת בה את אמורה להרגיש, כל אחד ורגשותיו הוא. מה שמתאים לבחור שלומד איתך לא בהכרח יתאים לך.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי!
תודה China8
04/11/14 20:54
48צפיות
בהחלט מסכימה שאם הולכים לכיוון הזה כדאי לעשות "תיאום ציפיות" או "הנמכת ציפיות". אחת מהמחשבות שעולות לי בראש היא באמת הנסיבות של האימוץ והעובדה שמתוך האחים הביולוגיים אני היחידה שאומצתי. ואני לא יכולה שלא לחשוב על הצורה שבה הם גדלו, על מה שאני קיבלתי והם לא, ואולי אפילו על זה שקיימת אפשרות שנוטרים לי טינה. ולכן אני מעלה פה את הדברים (חוץ מהתייעצות עם ההורים / חברים קרובים), כי זה דיון שנעים לי לפתוח בקבוצה כזו שחלק מחבריה מתמודדים עם אותן המחשבות (גם אם זה מכיוון ההורה וגם אם מכיוון המאומץ)
זה לא מעשה אנוכי , כי אם מעשה אנושי !
04/11/14 19:42
88צפיות
ואני תמיד אומרת, הכי חשוב להיות שלם עם עצמך,
לכל אחד יש את הקצב שלו  והבשלות שלו ,
נראה לי עם זאת שנפער סדק קטן בך.
טבעם של סדקים להתרחב, ושל האור להכנס ולהרחיבם עוד ועוד.
עם זאת , כדאי לתת להם להתרחב בקצב שלהם, מבלי להאיץ,
שהרי אם לא יווצר חור גדול......
חזקי ואימצי (מעניין מה פרויד היה אומר על כך ....)
תודה נתנאלה
04/11/14 20:59
48צפיות
אני חושבת שהסדק הזה תמיד היה קיים ותמיד יהיה. לפחות במקרה של אימוץ. הרחבתי כל כך הרבה על היחס שלי עם הורי ועל ההערכה שלי כלפיהם והאהבה, אבל אני כמובן לא מתכחשת ל"משקל" שאני סוחבת כמו כל ילד מאומץ (אני מניחה, אני מכלילה). אני גם חושבת שככל שעוברות השנים והרצון להקים משפחה גדל, הרגשות האלו נהיים טיפה יותר חזקים. ולכן אני לוקחת את הזמן ומנסה להכיר בהם וללמוד אותם. וכמובן לנסות ולהיות שלמה עם עצמי.
ברוכה השווה
04/11/14 20:18
69צפיות
ומצטרפת למה שכתבו לפניי: זה לא מעשה אנוכי, בטח לא יותר מאשר כל מעשה אחר שאנו עושים כדי להפוך את חיינו בעולם הזה לנסבלים, ולפרקים אף יפים, רחמנא לצלן. בסופו של דבר, עלינו לחיות את חיינו ולא את חיי אחרים. כמובן תמיד טוב לסייע לאחרים במסגרת האפשר, כל עוד זה לא כרוך בפגיעה עצמית. אך קודם כל את צריכה לדאוג לעצמך, במיוחד בסיטואציה שבה רב הנסתר על הנגלה. כדי לקחת צעד כזה את צריכה להיות מוכנה ובשלה לכך לגמרי, כי אין ממנו דרך חזרה. הרגשות שלך טבעיים ומעידים עלייך כעל אדם בעל לב רחב, שאינו מסוגל לחשוב רק על עצמו, אך אל תתני להם להאיץ בך. פתיחת התיק צריכה להיות בראש וראשונה עבורך ואת צריכה להיות משוכנעת שזה הדבר הנכון *עבורך אישית* לפני שאת מקבלת החלטה לעשות זאת. בהצלחה בכל אשר תחליטי.
תודה רבה KallaGLP
04/11/14 21:02
50צפיות
מילותייך בהחלט תומכות ומעודדות, ואני חושבת שנגעת בדיוק בנקודה: "כדי לקחת צעד כזה את צריכה להיות מוכנה ובשלה לכך לגמרי, כי אין ממנו דרך חזרה". אני מניחה שהאין דרך חזרה הזו היא בדיוק הסיבה שמונעת ממני כרגע לעשות את הצעד (וכמוני בטח גם רבים אחרים). תודה רבה לך על המילים הללו, ובהצלחה גם לך
ברוכה השווה
04/11/14 22:19
59צפיות
מאוד מרגש מה שכתבת בשתי ההודעות שלך! מאוד. שמחתי לקרוא על הקשר הנפלא עם הורייך, על הפתיחות, ההכלה, ההבנה, השיתוף ובעיקר על האהבה.
 
מצטרפת לכל מה שכתבו לך בנוגע לפתיחת התיק. גם אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה שלך עבור עצמך שבה את צריכה להתחשב בעצמך ובהשלכות האפשריות. את יכולה לבקש לפתוח את התיק בכל שלב בחייך. את לא חייבת להחליט עכשיו. עצם זה שיש לך התלבטויות וחששות וכו' וכו' מראה שכנראה זה עדיין לא מתאים לך ברגע זה. גם אני מסכימה שלא כדאי לך להאיץ בעצמך. מאוד טוב שיש לך עם מי לדבר על נושאים אלו, ובעיקר חשוב שאת יכולה לשוחח על כך עם הורייך. 
 
מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי, מאחלת לך הרבה אהבה ושלווה, וחושבת שלכאן (כמו להרבה מקרים בחיים) מאוד מתאימה תפילת השלווה:
אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות
את האומץ לשנות את מה שניתן
ואת החכמה להבחין ביניהם
תודה יסמין
13/11/14 20:42
27צפיות
אכן לוקחת את הזמן עם ההחלטה ואין לי ספק שזה לא משהו שיקרה בזמן הקרוב.
אומנה עם אופק אימוץ
04/11/14 11:10
179צפיות
משהו יכול להסביר לי מה זה איפה אני יכול לקבל פרטים על זה.
תודה מראש
אנסה להסביר
04/11/14 21:50
132צפיות
אמנה = סידור חוץ ביתי לילד שמשפחתו אינה מסוגלת לגדלו. היא מוגדרת לתקופה זמנית, עד שמשפחתו הבילוגית תשתקם ותוכל לקבלו חזרה לחזקתה. (ברב המקרים זה לא קורה)
אומנה עם אופק אימוץ = קבלת ילד לאומנה, כאשר ברקע ידוע לרשויות הרווחה כי הסיכוי לשיקום משפחתו הבילוגית שואף לאפס, אך הדבר טרם הוברר באופן מלא ומעמיק או שמבחינת לוחות הזמנים טרם הספיק הזמן להסדרת מעמדו של הילד כבר אימוץ.
מהכרותי עם מספר משפחות אומנה - חוסר הודאות גדול מאד, בעיקר בסמוך להוצאת הילד מחזקת משפחתו הבילוגית ומה שנראה כאופק אימוץ יכול בהחלט להשתנות ולהשאר אומנה רגילה (ובמקרים חריגים גם אומנה שתסתיים).
ככל שידוע לי, גם באומנה שמוגדרת עם אופק אימוץ יש מקרים בהם פוגש הילד את הוריו הביולגים. להבנתי, משמעות הדבר כי טרם התקבלה החלטה לנתקו ממשפחתו הביולוגית, מה ש"מרחיק" את אשרות האימוץ.
 
מדוע הנך שואל/ת? מה מאחורי השאלה?
אני אם אומנת ואשמח לענות ולסייע בהתלבטות, אם קימת.
בהצלחה!
סרט דוקומנטרי בנושא אימוץ
04/11/14 19:02
115צפיות
שלום לחברות/י הפורום 
קוראים לי בשמת אני שותפה לסרט דוקומנטרי עבור ערוץ 8. 
הסרט עוסק בתהליך האימוץ מחו״ל ובהורות לילדים מאומצים. 
חלק מיוצרות הסרט אימצו את ילדהן בחו"ל, אנחנו רואות חשיבות גדולה בחשיפת היחודיות של הורות לילדים מאוצמים 
התגשמות החלום, האתגרים והאהבה הגדולה שנכנסה לחיינו. 
נשמח לשמוע מכן/ם על החוויותכם/ן... 
כמו כן נשמח לשמוע את התחושות, החששות והרצונות של הורים אשר שוקלים או עומדים בפני אימוץ 
אפשר לפנות אליי באימייל bosmat.zaid@gmail.com 
תודה ולהתראות :) 
בשמת זיידנבנד

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה