פורום ישראלים בקנדה

אתה לא צריך דרכון בכלל בכניסה לקנדה אם יש לך מעמד PR.
כרטיס ה-PR שלך יספיק בהחלט. נכון הוא שהם רוצים לראות דרכון כי זה מקל עליהם את הזיהוי, אבל בעיקרון זכותך להיכנס על סמך מעמדך כתושב.

זכותך לשבת בקנדה לא נובעת מזה שאתה מחזיק בדרכון בר תוקף (מה עוד שהדרכון שלך בהחלט בר תוקף), אלא מכוח היותך PR.

ויחד עם זאת לא הבנתי את נושא ההעדפה לכניסה בדרכון ישראלי דווקא ואשמח אם תסביר. שמא הדרכון השני שלך הוא גרינלנדי ואתה לא רוצה עניינים בגלל סכסוך הגבול המדמם עם גרינלנד?

הוא נושא דרכון אחד בלבד- ישראלי

הייתי צריך לסרוק את ה-PR במכונה עם קורא אלקטרוני, הדפיסה אישור, ביקשו את האישור ביציאה מהמתחם וזהו. הדרכון לא נשלף מהכיס כלל.

הסיבה שאני לא רוצה להיכנס בדרכון זר היא מכיוון שב PR רשום שה nationality היא ישראלית, ואני מעדיף להימנע משאלות לא רלוונטיות. לגבי הדרכון הישראלי, בררתי ואין איתו ממש בעיה בכניסה לקנדה. תודה על כל התשובות...

תחפש את זה בתפריטים של הטלפון.

יחד עם זאת, קח בחשבון שזו שחיטה בלי סכין הדבר הזה.
כל פעם שיתקשרו לך לטלפון בישראל ותענה בקנדה, אתה משלם כמו שיחה בינלאומית מהסלקום.

היא מהחברות החדשות בשוק...
עוד רעיון מישהו?

קנה מספר בגלובל012 ותספר עליו לחברים שלך ובמקביל תשאיר פתיח בתא הקולי שמודיע על האפשרות החדשה.

אתה יכול לדבר עם 012 שיתנו לך מספר קוי בארץ (072) וכל מי שיתקשר אליך לקוי הזה - יועבר אוטומטית ללא תשלום למספר הקנדי שלך.
זה עולה 5$ בחודש. יש מסלולים יותר יקרים שכוללים דקות שיחה לישראל מהנייד הקנדי.
תבדוק מול הספק הסלולרי בארץ  אם הם יכולים לעשות FOLLOW ME מ-052 שלך בארץ (סלקום)  למספר הקוי 072. זה לא צריך להיות יקר כי זה פנימי בארץ
זה מתאים אם אתה בכל מקרה רוצה לשמור על הקו הסלולרי בארץ

ובנוסף יש להם גם מאגר קווים ב-03.
בהתחלה היה לי 072 והחלפתי כי זה גרר יותר מדי שאלות מצד אנשים שנתתי להם את המספר.

תבדוק איזו תכנית שלהם מתאימה מבחינתך- משך וכמות השיחות שאתה אמור לקבל מישראל.
כעקרון יש להם חבילה שהיא "בנק דקות". מקבל מהם מספר ישראלי לכל דבר. מגדיר עבורו לאיזלו מספרים בקנדה השיחה תנותב.
אפשר לבחור כמה מספרי טלפון שאליהם תנותב השיחה - כולם ביחד או בהתאם לתפריט בחירה.
עלות השיחה מבחינתך היא 1.5 סנט לדקה. המתקשר משלם עלות חיוג בישראל.
אפשרות אחרת היא חבילה במחיר קבוע לחודש.
תחליט לכמה אנשים אתה נותן את מספר הזה - ובהתאם תחשב את העלויות.

בעקרון יש להם גם תעריף נמוך יחסית לחיוג מקנדה לישראל. הכל בהתאם לכמות ההתקשרויות שלך ואורכן.

לגבי סים קנדי - יש לכל המפעילים כרטיסי PREPAID. אאל"ט עולים בין 20-30 דולר (+HST)
מעבר זלה - חיוב לפי דקות שיחה (נכנסת יוצאת).
כל חברה עם השטיקים שלה.
לא מוגבל - זה או בהתחייבות למספר שנים או ב WIND ללא התחייבות אבל תבדוק את האותיות הקטנות שלהם בחוזים...  - השאלה היא אם אתה מגיע לכאן לחיות או שרק לביקור....
עלות תועלת

עולה 5 דולר לחודש ואתה יכול לנתב אותה למספר בקנדה כרצונך או לשני מספרים (ואז המתקשר שומע "לדן הקש 1, ללודמילה הקש 2").

אתה יכול להוסיף על זה סכום לשיחות יוצאות לישראל במחיר ממש טוב. למעשה מחייבים אותך לקנות בנק ראשוני של 10 דולר במעמד ההתחברות, אם לא תנצל לא תנצל. אם ניצלת אתה יכול מדי פעם לחדש את היתרה (אוטומטית או כרצונך).

לחילופין יש להם דיל של $15 לחודש, מספר ישראלי שמצלצל אצלך בקנדה (לא ניתן לנתב לשני מספרים שונים), וזה כולל שיחות ללא הגבלה למספרים נייחים בישראל.

היה לי את הדיל של ה$15 והחלפתי לדיל של החמש. למי בימינו יש נייחים? וממילא רוב השיחות היו מחברים שתקועים בפקקים בדרך לעבודה או ממנה.

ולא ברור למה אתה מתכוון באמרך "ללא הגבלה".
יש כל מיני חיובים, בהתאם למקום שאתה נמצא בו (גיאוגרפית) יחסית לעיר שלך, לשאלה אם השיחה נכנסת או יוצאת וכו'.

אם אתה רוצה שיחות נכנסות ללא הגבלה כשאתה בתוך האיזור שלך, לדעתי ב-$25 בחודש אתה יכול למצוא משהו במוביליסיטי או משהו כזה.

איפה יותר זול לקנות משקפי שמש, בארץ או בטורונטו?

אני לא אדם של מותגים, וקניתי בוולמרט השנה שני זוגות. אחד ב39$ והשני ב20$ (לא כולל מעמ)
בארץ קניתי לפני שנה 2 ב150 שח (כולל מעמ)

מותגים עולים פה הון, בטוח במאה אחוז שיותר מישראל.

אי לי מושג כמה עולה בארץ

http://www.sunglasshut.com/ca/mens-sunglasses?page...

ואיך אתה מתכוון להתנייע בסביבת הערים שציינת (אגב, למה דווקא שתי הערים הללו?).

בפעמים הראשונות שהייתי בשתי הערים שציינת, הספיקו לי 3-4 ימים בטורונטו (כולל ניאגרה) ויום בקלגרי. כשלוקחים רכב שכור (אפשר גם תחבורה ציבורית אבל זה כמובן פחות נוח) ומרחיבים את מושג הסביבה, אפשר להוסיף עוד שבוע עבור מונטריאול ואוטאווה, ועוד שבוע++ לרוקיז.

בין טורונטו לקלגרי, נסיעה באוטובוס תהיה הכי זולה.

יש כל כך הרבה אגמים ונופים זה באמת ממצא?
התוכנית היא :
2-3 התאקלמות בטורונטו פאבים+קנינונים+CN+גן חיות+ אולי קצת ים
2 יום למפלי הניאגרה כאשר נלון שם לילה אחד

כל השאר לא ודאי בכלל
חשבנו על קלגרי כדי לטעום קצת מהנופים של הרי הרוקיס...
הנסיעה לשם ברכב היא בעיקר כדי לראות נופים ולהיות עצמאים
הבעיה שזה סביבות 3500 קמ


מה יש לעשות במונטריאול ואוטאווה?
המטרות הן בעיקר:  נופים, טיולי ג'יפים, קצת קניונים, ובילויי לילה כמובן.

אשמח למענה
בן

ניאגרה זה יום אחד, אין מה לעשות שם יומיים.
מונטראול מדהימה, לדעתי יש שם הרבה יותר מה לעשות מבטורונטו.
היעד הסופי זה קלגרי ?
האם יש לכם ויזה לארה"ב ?
בין קלגרי לטורונטו יש 3500 ק"מ, כאשר ברובן הגדול אין שום דבר.
פשוט כלום.

השאלה היא איך עושים את ההתניידות הזאת
לי אין ויזה, לחבר שלי יש אבל הוא חותך לניויורק אחרי שבועיים. אז השאיפה היא לנצל את השבועיים האלו בקנדה.

בין טורונטו לקלגרי יש מרחק דומה לעפולה-פריז.
נראה לך הגיוני שמישהו שמגיע לפריז יגיד "אם אני כבר פה אני אקפוץ לעפולה, זה בסביבה"?
כנראה שלא.
קנדה גדולה וארוכה והערים מצטופפות ברצועה של 200-500 ק"מ צפונית לגבול האמריקאי.

עצתי לך שתשנה את המסלול, תעשה את הטיול כאילו הגעת לחוף המזרחי של צפון אמריקה, אחרי טורונטו תשקול את מונטריאול, ניו יורק, בוסטון. מקומות כאלה. יותר הגיוני מבחינת מרחקים.

מה יש בקלגרי בדיוק?
לא אומר שלא שווה להגיע לשם בשום מחיר, אבל זה באמת כמו לבקר בעפולה רק כי אתה כבר בפריז.

לנהוג בערבה זה פשוט מדכא.
ולגבי קלגרי - אתה יכול לשרוף פה חודש בכיף על הרוקיז, אבל קח בחשבון שיש שעה נסיעה מהעיר לרוקיז, כך שאם זו המטרה לא הייתי מתאכסנת בקלגרי בהכרח.
באיזו תקופה אתה מתכנן את הטיול?

אם לא מלון אז מה עוד אפשר? תאמת שלינה בשטח יכולה להיות זולה שזה יתרון. עד כמה צריך לתכנן מראש את המסלול בקלגרי?

אשמח להמלצות

יותר טבע, טיול תרמילאים, טיול רכב... תן קצת פרטים.
וד"א רכב מונקובר לקלגרי זה רעיון פי אלף יותר טוב מאשר מטורונטו, הדרך עוברת ברוקיז והיא יפיפיה.

היינו גם רוצים להיות קצת בשטח באיזה טיול ג'יפים נחמד

אני במקומך הייתי טס לונקובר, לוקח רכב לסביבה וממשיך (דרך הרוקיז) עד לקלגרי, ומשם בטיסה לטורונטו (ואז רכב שכור או אוטובוס למונטריאול וניאגרה).

מה שאתה מציע זה תל אביב - וונקובר - קלגרי - טורונטו / ניאגרה / מונטריאול...

נשמע יותר יעיל תאמת...

מה יש לעשות בוונקובר?

ברשת על העיר ולא תסתמך על חוות דעתי... רק אומר שהיא נחשבת לאחת הערים היפות בעולם (בוודאי העיר היפה בצפון אמריקה), שלא לדבר על כך שהקייץ כאן מדהים (לא לוהט ולא לח).

יש עצירה ללילה ? איפה ישנים ? מעניין איך זה עובד.

האוטובוס עוצר מדי כמה שעות לשם אפשרויות ארוחה/הצטיידות. בלילה עוצרים רק להחלפת נהגים, ע"מ לאפשר לנוסעים לישון באוטובוס ללא הפרעות מיותרות.

ההפרש בעלויות בין נסיעה באוטובוס לטיסה לא מצדיק לדעתי את הטלטול ואיבוד הזמן. אני הייתי הולך על טיסה (נסיון האוטובוסים שלי היה כשהייתי צעיר וחורני).

אפשר לעשות בזמן הארוחה/הצטיידות או שבודקים שניצלת את זה רק לארוחה/הצטיידות?

אתה יכול להסביר מה כולל "וכו"?

בחן את עצמך:
http://www.be-at.co.il/
(אחד האתרים הכי הזויים שנתקלתי בהם לאחרונה)

ומוסיף חסות של DUREX + לחצן חרום למשטרה.

הדרך הזולה ביותר להתנייד מקלגרי לטורונטו וחזרה, אינה בהכרח המהירה ביותר ומצריכה ויזה לארה"ב.
מטורונטו דרך ניאגרה תטייל דרומה מערבה לכיוון ווינדזור (טיול יפה כשלעצמו) ואז תחצה לדיטרויט.
מדיטרויט תוכל לקחת רכבות של AMTRACK דרך שיקאגו, לרדת ב WHITEFISH מונטנה ואז לקחת את שירות השאטל לקלגרי:
http://airportshuttleexpress.com/waterton.htm#moos...
זה אמור לצאת בסה"כ פחות מ-$600 אבל ארוך לאין ערוך.
בהקשר הזה אני נוטה לקבל את הצעת קודמי - תחשוב על זה כעל טיול ב'מרכז קנדה' (בהתחשב בכך שהמריטיימז הם החוף המזרחי 'האמיתי' ולא אונטריו או מניטובה) ואל תנסה לקשור את אלברטה או BC לעניין.

אם בכל זאת אתה בקטע...
הטיסות יקרות כי הן מטורונטו. פירסון אחד השדות הכי יקרים ביבשת. טיסת ווסטג'ט ממונטריאול או אוטווה לקלגרי או וונקובר תהיה זולה משמעותית. שקול זאת.

לגבי מה לעשות אם וכאשר הגעת למערב קנדה...
מהכיוון של וונקובר יש די הרבה רוקיז שאפשר לעשות בהם דברים נאים. בין אם תיקחו את כביש 1 דרך עמק אוקנגן ורוג'רס פאס או את כביש 3 דרך עמק הקוטנאיי וקרואזנסט פאס.

עם כביש 1 תוכלו לעבור דרך הפארקים הלאומיים והפרובינציאליים יוהו, באנף וקננסקיס.
עם כביש 3 תעברו דרך הפארקים הלאומיים והפרובינציאליים מאנינג, אוסויוס, אגם כריסטינה, קוקני (נלסון), פרני, וכד'.

בכולם יש פעילות מוסדרת של טרקטורוני שטח בקיץ, אם יש לכם רישיון מתאים ו/או ציוד. בכולם מסלולי יום ויותר מיום להליכה ומרכזי מבקרים.

יחד עם זאת, אם אין לכם רקע ו/או ניסיון בלינת שטח ברוקיז, הבנה בסיסית של התנהלות בסביבה מרובת טורפי-על (דובים שחורים או גריזלי, זאבים, קוגרים, וולברינים, קויוטיז וכד') לא מומלץ לכם לישון סתם כך בשטח אלא באתרי לינה מוסדרים. בפארקים הלאומיים יוהו ובאנף אסור לישון בשטח במאהל לא מוסדר בלי אישור מוקדם שספק אם תוכלו לקבל סתם כך. יש מקומות לינה מסודרים ולא יקרים במגוון עיירות ואתרי קמפינג לאורך שתי הדרכים.

קחו בחשבון ש BC יקרה יותר מאלברטה בכמעט כל היבט אפשרי של עלות לתיירים, ויש לכם הרבה יותר מרחק לחצות דרכה.

אם אתם רוצים לטוס או להגיע לקלגרי לא דרך וונקובר אלא ישירות ולהסתמך על הצד האלברטני כבסיס יציאה, הדבר החכם ככל הנראה יהיה ללון או במוטל/אתר קמפינג באזור קנמור או באחות המפורסמת והיקרה יותר שלה באנף (העיירה). משני המקומות האלו תוכלו להגיע בנסיעה קצרה 'יחסית' (עד שעתיים לכל כיוון) למגוון אדיר של מסלולי טיול פוטנציאלים בעמק ה-BOW או בקננסקיס.

אפשר גם ללון בעיירות לאורך כביש 3 ולעשות טיולי יום. פרני/ספארווד (בצד BC) מספקות יותר אופציות מאשר קולמן ובלוויו (בצד אלברטה) וביניהן פחות מ-50 דקות נסיעה. מסלולי היום יכולים לכלול פחות או יותר כל הר שנראה לכם נחמד לאורך ה ELK RIVER, ראפטינג, אופני שטח באתר הסקי של פרני, טיפוס לפסגת TURTLE MT וכד'.

חיפוש גוגל זריז על כל השמות שציינתי והמקומות שמניתי יניבו המוני דפי מידע. בהצלחה...

והייתי מעדיף טירה על קו המים, thank you very much

West Vancouver, Horseshoe Bay.

אני מעדיף את העיר עצמה, אז התשובה היא ונקובר, ללא ספק (וגם בונקובר עצמה תמצא אחוזות עם תג מחיר של 25-50 מליון דולר, אינסוף מדשאות וגנים ונופים מהממים).

פוינט גריי גם באה בחשבון...

בפרברים הייתי מוסיף גם את בלקרה (ואולי חלקים מאנמור) ואת הצד המקביל של north van (שכרגע ברח לי שמו).

אני גם מכיר אנשים שגרים (ומאוד מרוצים) בויסלר.

אני אישית לא הייתי טורח לגור מחוץ למטרו ונקובר, לא משנה כמה "יפה" או "פסטורלי" האישור.

ואישית אני גם מת על הווסט-אנד.

מי שגר בטירה יש לו גם סירה מהירה שמביאה אותו ב 15 דקות ל COAL HARBOUR
ראיתי במו עיני

וזו הסיבה ששמתי את המונח פרברים בין מרכאות כפולות.

אבל אישית, אני עדיין מעדיף את המגע המיידי והבלתי אמצעי עם העיר, על טירה מחוץ לה, מה גם שבונקובר גם במיקומים הטובים ביותר יש "צמודי קרקע" (המרכאות בגלל שזו הגדרה שמעליבה את האחוזות שיש כאן). יש כאן די והותר קו חוף, גבעות (עם נוף לים ו/או להרים)  ויערות תוך-עירוניים, שמאפשרים מיקומים אטרקטיביים בלי לצאת מהעיר.

but only the north side of the street

המפרץ הוא מדהים.

אם כסף זה לא בעייה, רק LIONS BAY. תוך 20 דקות אתה בדאון טאון ואין על הנוף משם.

Has no one tried it?

נותן הנחה מאשר השימוש באשראי, כנראה בגלל ההוצאות היותר נמוכות.

I don't find any advantage in using debit for online shopping.
I like to use credit card , where I can earn 2% cashback.

I believe that a debit card does not add anything to your credit history when you want to establish a credit rating, does it?

RBC has ordered me their new debit card just in case I decide to use it.

Personally, I don’t like credit cards either, and I haven’t yet activated the credit card that RBC talked me into accepting a few years ago, just in case of an emergency - I pay for everything either by cheque or cash. However, now I need to order something specific online that I cannot purchase any other way.

I must be the only person on the planet who has never used a personal credit card. I only used to use company credit cards for gas, etc.

לבוא לבד ולחכות לביטול של מישהו ואז יקראו לך
אתה יכול לבוא עם מכונית שכורה באם הרשיון הישראלי שלך תקף
אני למדתי אצל גולן

יש גם קורס נהיגה מונעת 416-410-4646

לקחת שיעור-שתיים להיות סגור על כל הסיפור הזה של הרמזורים כאן :)
אפשר טלפון של גולן? באיזה איזור הוא נמצא?

חטופים.! (גם אני ראיתי את זה)
אחלה סידרה. ממולצת.
למי שאין  חולו (שיבוש במקור בגלל הקטע שצופים מחו"ל לא  יכולים לצפות בתכנים בלי עקיפות חוק)
יכול לשלום שלושה ומשהו דולר וולצפות  באתר של מאקו. בלי פרסומות ובלי בטיח.
את המנוי במאקו אפשר להאריך. וניתן לצפות בו גם בטבלטים ובאיפון.וכמובן בITV
בהולו החינמי אין את האופציה.

מעולה לא ידעתי שהיא גם שם.

תודה.

ווהן. בדי וי די

סדרה טובה אבל עד פה ...

לספריה של ווהן, ואז היא תוכל להשאיל בשבילך......................................

שחברה של  תמר טורונטו שמנויה בספריה של וואן, תשאל את הסט בשביל תמר, בלי מתווכים כאילו?

גמרתי עונה ראשונה ואני בפרק 3 עונה שניה.

אכן עברתי למאקו אבל האיכות פחות טובה , אבל יש פחות פרסומות מ הולו.

אבל יש במאקו את הפרקים של קשת בענן.  רבותי ההסטוריה חוזרת

ושלום גם לך.

האם זה רעיון טוב ?
רק אתם יכולים לענות על זה.

אני חושב שאחרי שיקגו , העיר המעניינת היחידה בדרך , תמצו את חוית הערבות בצפון די מהר. אנחנו עשינו טיול של 20,000 ק"מ ברכב בארה"ב , וחזרנו מהמערב בצפון ארה"ב . זה היה החלק הכי פחות מעניין בטיול , ובאיזשהו שלב פשוט הרבצנו עד שהגענו לאיזור שיקגו.

מציעה לכם לשמור כל גרוש, אלא אם אתם יושבים על מיליון שקל ויותר.
תגיעו, תתארגנו, תמצאו עבודה, ואז תתחילו לטייל.

הגירה זה עסק מאוד יקר, שלנו עלתה בערך 100,000 ש"ח.
תבדקו טוב את המצב הכלכלי שלכם לפני שאתם יוצאים לטיול מקדים להגירה.

יצאתם ממש בזול, לנו רק שכירת בית לשנה הראשונה עלה 20000$ ואיפה כל השאר?
אולי רצית לומר 100,000$?

גם אם הייתם נשארים בישראל הייתים צריכים לשלם משהו על דיור.
אנחנו שכרנו בית בישראל ושכרנו בית בקנדה בערך באותו מחיר.
אני מדבר על עלות טהורה של הגירה - כרטיסי טיסה, שכירות של רכב עד שקונים אוטו,עלות של מכולה או ההפרש בין מכירה של ריהוט ישראלי וקנייה של ריהוט קנדי, זמן עבודה אבוד וכולי.

מה שכן אני חושבת שאם מחשבים פנימה זמן עבודה אבוד אולי כדאי באמת להעלות קצת את הסכום, לפעמים לוקח הרבה זמן עד שמוצאים עבודה, ובהרבה מקרים העבודה הראשונה משתלמת פחות מאשר הקודמת שהיתה בארץ.

בארץ לרוב האנשים יש הכנסה חודשית מובטחת ממנה משלמים עלות הדיור, בקנדה לעומת זאת, התשלום על הדיור בכמה חודשים הראשונים עד שמוצאים עבודה עם שכר הולם יוצא מהחיסכונות שהובאו מהארץ. לכן, נראה לי שיהיה נכון לכלול הוצאות דיור כמו גם הוצאות אחרות על אוכל, תחבורה, כרטיסי טיסה וכל משכתבת מעלה, לתוך עלות הכוללת של ההגירה.

כלומר, כמה חודשי "אוכל" זה נחשב ל"הגירה", לפני שזה הופך להוצאות של "חיים" ? חודש אחד ? חמש ? עשרים ושמונה ?

לאחד לוקח חודש למצוא הכנסה שתכסה את ההוצאות, לשני- שנה. אני מדברת כאן על התקופה הראשונה כאשר כל ההוצאות מכוסים עלידי החסכונות בלבד.

הכסף הזה חוזר אליך בסופו של דבר בצורה של חודש דיור.
הריבית שאתה מפסיד על הכסף הזה - את זה אתה יכול לספור כהוצאת הגירה.

רק אם אתה מוצא פרנסה שמכסה את ההוצאות החודשיות בצורה מלאה. בקיצור, ההמלצה לחסוך כל גרוש עד שמוציאים עבודה- היא נבונה, אתה אף פעם לא יודעה כמה זמן יקח למצוא עבודה עם שכר הולם ולכמה זמן ללא הכנסה חיצונית יספיקו ההסכונות, שהם דרך אגב גם הדאונפיימנט לרכישת בית ראשון, שהבאת מהארץ.
הגירה- זה דבר מאוד, מאוד לא זול.

אם תחפשי בארכיון, תראי שזה מה שהמליצו לך לפני שהגעתם ולא האמנת למייעצים

אני לא עשיתי טיול כשנחתתי פה.

אם יחסרו לכם הרפתקאות בוויניפג, תצאו לטייל בסביבה.

לטייל באיזור שלא מעניין אתכם רק בגלל שאתם כבר בדרך נראה לי מיותר.

ממילא התקופה הראשונה שלכם בוויניפג זה סוג של "חוצלארץ", אז תהנו מזה כאילו זה טיול ואתם גרים במלון דירות.

גם יהיה לכם מספיק זמן פנוי בשביל להיות תיירים בעיר הזו עד שתרגישו בבית. שמעתי שיש המון מה לראות שם.

(כלומר לא חורפי) שיש לוויניפג להציע. כשהחורף ינחת, התניידות והסידורים כבר יהיו הרבה יותר בעייתיים מבחינה לוגיסטית (במיוחד למהגרים חדשים).

מוטב להזדרז ולהגיע לויניפג על מנת לסיים התארגנות וסידורי היקלטות, בטרם יוכלו להתפנות להתמסרות מפנקת לשמש החורף הויניפגית המהוללת.

כיון שאנחנו עשינו טיול ארוך מאוד לפני המעבר שלנו מניו יורק לטורונטו. הסיבה לטיול? אין מחויבות . לקחנו לעצמנו חודשיים, בערך (אבל לא הגבלנו) , ונסענו. זה היה טיול שלא נשכח בחיים בדיוק בגלל שהוא היה ללא גבולות ובלי לחץ של זמן. האם זה היה הדבר הנכון "כלכלית" ?  ודאי שלא. הדבר הנכון "כלכלית" הוא אף פעם לא להוציא כסף.... האם זה היה הדבר הנכון לעשות? ודאי .

אז כל אחד והחשבון שלו. אבל בסוף היום - חיים רק פעם אחת , לא?  

(וזה אבל גדול, לדעתי)
אתם הייתם אחרי כמה שנים של מגורים בארה"ב
כלומר הלם ההסתגלות כבר היה ברובו מאחוריכם, והיו לכם יותר סיבות להאמין שתהיה לכם התאקלמות יותר מהירה ביעד

אני חושב שבמקרה כזה הסיכון שלקחתם על עצמכם היה משמעותית יותר קטן

החויה שלהם רק מעצימה את החויות שלנו. דיברו כאן על "סיכון". אז אם לדבר בעולם המושגים האלה , ולפשט , אז ה"סיכון" הוא שמתי עוד תהיה הזדמנות לכזה טיול?

כן , זה עולם ערכים שונה , אבל בדיוק בגלל זה הכותרת של ההודעה שלי אמרה "דיעה שונה"

כל "סיכון" הוא גם "הזדמנות" אם מסתכלים עליו מכיון אחר. (או אולי במקרה של להדיון שלנו , אם מסתכל עליו אדם אחר)

אם זה אפשרי. וכפי שציינו בהודעה מעלי הייתם במצב שונה לגמרי גרתם כמה שנים בארה"ב זה לא מעבר מישראל לקנדה וגם היתה לכם עבודה מובטחת בקנדה. למהגר שבא מישראל בלי עבודה מסודרת זה נראה שיקול שגוי אלא אם כן יש להם תקציב שמאפשר או שכבר יש להם עבודה שמבטיחה נחיתה רכה. הילדים במקרה הזה רק מגדילים את התקציב ואת הצורך בחסכונות יותר גדולים לתקופה ללא עבודה.

כי זה מה שעשיתי כשעברתי לכאן.

אני מדבר על התמונה הגדולה בכל מקרה , לא על הפרטים. אם אתה ראוה את זה כ"סיכון" אולי אכן כדאי לא לעשות את זה , אבל אם אותו המצב בעניך הוא "הזדמנות"...אולי כדאי? מה שאני אומר זה שזה לא המצב האישי  , אלא איך שמסתכלים על דברים. גם אנחנו באנו עם תקציב מאוד מוגבל , ועם הרבה הרבה מאוד לא ידוע (כלכלית) , ועדיין , חשבנו שעם כל הקשיים שמחכים , מי יודע מתי תיפול לנו עוד הזדמנות לטייל ככה בלי חשבון. זה הכל. כמו שאמרתי - דעה אחרת .

אבל אני חושב שבעבר כתבת שמקום העבודה בארה"ב סידר לכם ויזת עבודה בקנדה ולזה התכוונתי.
כל דבר אפשר להסתכל כסיכון והזדמנות אבל אני חושב שאם אין לך עבודה, ואתה עובר למדינה חדשה עם ילדים ואתה לא יודע כמה זמן תחייה על חסכונות אז זה יותר סיכון מהזדמנות וצריך קודם כל להבטיח את העתיד.
אתה לא היית במצב הזה ...

מאחר שמרבית האנשים לא ממש רוצים לטייל חודשיים בכיף, ואחרי זה להזדקק לכסף בצורה נואשת עד כדי חלוקת פיצה.
מניסיון של שנה פה, אני חושבת שהעצה הטובה ביותר היא להגיע ולחפש עבודה. אחרי שמסתדרים פה - השמיים הם הגבול.
אני מכירה אנשים שאחרי חודש הכל זרם, ויש אנשים שגם אחרי שנתיים לא מתבססים.

איך תעשה ביטוח  לרכב שאתה רוכש ?

ומגיש אותו באיחור. אם אתה חייב להם תשלם גם קנס . אם הם חייבים לך, תקבל מהם.

המועד האחרון להגשת דו"ח המס השנתי לשנת 2012 הוארך עד ל 17 יוני 2013..
הגשה לאחר מועד זה מחוייבת בקנסות.

כנס לאתר של ה CRA ותבדוק שם לגבי מצבך ואיך אתה יכול להגיש דו"ח כאשר אתה לא נמצא פיסית בקנדה.
אם כבר הגשת דוחות מס שנתיים בעבר ככל הנראה תוכל לבצע הגשה אלקטרונית (ONLINE).
לא יודע אם תוכל לבצע כזו הגשה עם כתובת IP שאינה קנדית..

אם בשנת המס 2012 לא היתה לך הכנסה המחוייסת במס בקנדה - ייתכן ולא תהיה בעיה להגיש גם באיחור - בעיקר אם אתה לא מבקש החזרי מס (HST ושאר).
מקודה זו תצטרך לבדוק מול רו"ח/יועץ מס קנדי ו/או מול CRA.

כשאתה חוזר לקנדה תכין לעצמך הסברים לקצין ההגירה בנקודת הכניסה - שעשוי לשאול למה נעדת כ"כ הרבה זמן וכו.
ייתכן והוא יחליט שאתה "לא רציני" ולא יאפשר לך לחזור כתושב (PR)....
תבדוק שכרטיס/מעמד התושב שלך לא פג תוקף.... במידה וזה המצב - תצטרך לבדוק מול השגרירות מה לעשות או אפילו להתייעץ עם עורך דין מנוסה (ולא איזה מעכער/יועץ) הגירה.

הגשת הדו"ח היא עד ה 30 באפריל. מי שיש לא עסק < לא חברה > יכול להגיש עד ה 15 ביוני... והשנה בגלל שה 15 ביוני נופל על שבת, ההגשה היא עד ה 17 ביוני. אבל שוב, זה לא לכל אחד אלא רק לכאלה שמצהירים על הכנסות\הפסדים מעסק.

עזבת בפברואר 2012.

כשעזבת אני מעריך שהמטרה הייתה לחזור לארץ לתמיד וניתקת את הקשרים עם קנדה < בית, חשבון בנק, וכדומה >

אם זה כך, היית צריך להגיש דו"ח ל 2012 לתקופה עד שעזבת.

אין בעיה להגיש באיחור את דו"ח המס ולא יהיו קנסות אם אתה לא חייב מס. אם היית שכיר, סביר להניח שהורידו לך מס במקור ובגלל שלא היית בקנדה שנה שלמה כנראה שגם תקבל החזר.

אם היית צריך להגיש את ה T1135 שזה על רכוש והשקעות מעל $100.000 שהיו לך מחוץ לקנדה.... הקנס על זה יכול להגיע ל $2,500

תיצור איתי קשר ואני אעזור לך

עופר

אדריכלים זה עם חרא.
בחיים לא יעזרו לך.

חחח אל תכליל :) אני הייתי עוזרת בכיף, מקווה שיש כמוני...

היו פה לאורך השנים בקשות כמו שלך, לא זכור לי שאיזה ארכיטקט ענה.
כאלה אתם, הפורום הזה שורץ בארכיטקטים, כל הזמן שואלים שאלות ונעזרים, אבל כשמישהו מבקש משהו - יוק. שוכחים הכל.
במיוחד הם רעים לבני אומנותם.

רק וטרינרים מפגינים פה יותר מיזנטרופיה מהארכיטקטים. אתם בחברה "טובה".

נראה אותך בעוד שנה אם תעזרי פה למישהו. הימור שלי - לא נשמע ממך עד שתצטרכי עוד משהו.

שבענו מארכיטקטים, תאמיני לי.

התשובות שלי נכונות לדבי אונטריו-
בעקרון התהליך הוא כזה- צריך לאשר את התואר שלך ב- CACB, זהו תהליך שעולה בסביבות 1800$ ולוקח כחודשיים (כך הם טוענים, אני בדיוק מתחילה אותו). לאחר מכן אפשר להרשם כחבר ב- OAA, שזו אגודת האדריכלים של אונטריו (דרך אגב, באתר שלהם יש הסבר מפורט על כל התהליך). אחרי האישור ניתן להחשב ל INTERN. אדריכל יכול להחשב רק מי שסיים מספר שעות של התמחות, שלוקח בערך 3 שנים, ולאחר מכן עובר מבחן.
מה שכן, גם לפני כל התהליך אתה יכול לחפש עבודה במשרד.
יש להכין קורות חיים, cover letter, תיק עבודות, וכדאי גם המלצות ממעסיקים

לגבי תהליך החיפוש, שאני בעיצומו כרגע: בעקרון, הדרך הכי טובה להגיע לראיון היא (ואני מצטטת אדריכל מקומי) "connections connections "connections. אז אם אתה מכיר מישהו- תעזר בו. מעבר לכך, רוב החברות מקבלות פניות רק במייל. תכנס לאתרים שלהן ןתבדוק

עוד לא מצאתי עבודה- אז הידע שלי עוצר כאן :)

בהצלחה!

המון המון תודה על המידע - וכן אני בחורה :)
ואונטריו זה מעולה לי - כי אני אחפש בטורונטו. אז כל מה שרשמת -  מידע מאוד שימושי. אני הבנתי שרוב הסיכוים שיהיה צורך להשלים כמה קורסים כמו (canadian constraction) ובטח כל מיני חוקים מקומיים - אז ההתלבטות שלי אם לעשות תואר שני (בדקתי בראיירסון, הדרישות קבלה סבירות ובמהלכו ניתן להשלים את הראשון) או להשלים את הראשון בנפרד. זה תלוי בכמה מכירים בתואר שלנו שם וכמה קורסים צריך להשלים בשביל לקבל אישור...אם לא קשה לך  - יש מצב לקבל ממך עדכון לאחר שתתקבל התשובה מCACB?
אני ממש ממש אודה!!!
beetlekr86@gmail.com

נ.ב. אני מנסה לברר מידע עכשיו ממישהי שסיימה הנדסאי בטכניון ועבדה בטורונטו כמה שנים, אשמח להתחלק איתך בכל מידע שהיא תעביר לי.

תואר שני זו אופציה מצוינת אם יש לך כוח וכסף (אני אחרי בערך 12 שנים של לימודים באוניברסיטה ואין סיכוי להכניס אותי לשם שוב )- תואר קנדי תמיד תמיד עדיף כאן על תואר ישראלי, זה יקפיץ את סיכוייך למצוא עבודה
טיפ נוסף- במיוחד אם את עדיין בארץ- תלמדי REVIT המשרדים כאן עוברים לתוכנה יותר ויותר- במיוחד מאז שאוטודסק קנו אותם, וזה עוד משהו שיקפיץ אותך בקורות חיים (בארץ עדיף כי עלות הקורסים יותר זולה)

היה כ"כ קשה?