לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

אסיפת ההורים שלי, האגרוף שחטפתי בבטן...
16/09/14 09:29
273צפיות

טוב, ברור שאף אחד לא באמת מרביץ לנשים בנות 43 שהולכות לאסיפת הורים... זה היה ערב רגיל, עוד ערב של אסיפת הורים, שלישי ברצף... (בעלי שיחק אותה, כל בי"ס לקח יום אחר, ואני הלכתי לכולם). אבל זו היתה אסיפת ההורים שלו, לא של האחיות...

את האגרוף האמיתי הראשון שקיבלתי בחיים, ככה, עמוק לתוך הנשמה... קיבלתי לפני קצת יותר מ-13 שנה... במעלית בבית לוינשטיין. היו שם אני, החצי השני, הפעוט המקסים שלנו (סוכריה שלא ראתה אותנו ממטר...) ועוד אמא וילדה קטנה. הילדה עשתה לאמא קונצים, וזו אמרה לה: "למה שלא תשתקי קצת, כמו הילד הזה...". והוא שתק... אוי כמה שהוא שתק... זה כבר היה חודשיים של שתיקה, חודשיים בהן גם את ההברות הבודדות שכבר היו לו – הוא שכח. אין אורות אדומים יותר מזה, אבל את הצוות של המכון להתפתחות הילד בבית לוינשטיין, העובדות לא בלבלו, המדיניות היתה שלא מאבחנים בגיל שנה ושמונה, והם דבקו בה.

זה לקח בדיוק עוד כמה ימים עד שהבנו ש"זה לא שהוא לא כזה", אבל בגיל הזה – אנחנו לבד במערכה. הבנו, ויצאנו אליה. תוכנית ABA  התחלנו יום לפני האיבחון אצל ד"ר דיצה צחור. כבר לא באמת היינו צריכים אותו, כבר אי אפשר היה לא "להבין לבד"...

13 שנים עברו מאד, לפני שבועיים הקטן, שכבר לא כל כך קטן... עלה לכיתה ט'. אפילו סיים את כיתה ח' עם תעודת הצטיינות (הכל הקבצות א'), אבל כמעט לבד... אאוט סיידר מוחלט לבית הספר שלו. אפילו לטיולים אנחנו כבר כמעט לא יוצאים... ביסודי היה חם ועוטף, וכמה חברים שאת חלקם טיפחנו עוד מגן הילדים (בשקיפות מלאה מול ההורים). אבל אז הגיעה החטיבה – וריסקה הכל. הכיתה התפצלה בין שתי חטיבות ביניים, אנחנו הלכנו לשלישית... עם חבר אחד, ושני המתעללים... בחצי שנה הראשונה הוא היה כל כך לבד... לקח לנו כמה חודשים להבין למה החבר שהיה לו כבר לא מדבר איתו. יום אחד אחותו הלכה הביתה מאחורי אותו ילד, ואחד המתעללים, ושמעה את שיחת "המוטיבציה" שהאחרון עשה לחבר: "כל הכבוד לך שאתה לא חבר של הלוזר החכם. לילדים ממעמד חברתי נמוך, אף פעם לא יהיו חברים ממעמד חברתי גבוה..." ה"חבר" נאלץ להתנצל שהוא בכלל דיבר אי פעם עם הבן שלי, הסביר שזה לא באמת שהוא רצה לדבר איתו...

למזלנו אחרי חצי שנה החבר חזר לדבר עם בננו, וגם לבוא אלינו מדי פעם, והקשר עדיין שורד, עם הקשיים שלו...
אם נחזור לכותרת, התחילה אסיפת ההורים, מנהלת מתלהבת (דווקא ותיקה, יפה שהיא עדיין חדורת מוטיבציה) ונאום תחילת שנה. סתם נאום תחילת שנה... וכמה השנה הזו, האחרונה בחטיבה – כל כך חשובה... ואז זה היכה בי, לא שלא ידעתי מזמן... שבשנה הבאה הוא כבר יהיה לבד (החבר ילך ככל הנראה למסלול אחר) והקטן (הכבר ממש לא קטן) שלנו - יישאר לגמרי לבד. והוא הרי לא יודע, וגם לא ממש רוצה, ליצור קשרים חדשים. אז הדמעות התחילו לרדת, למזלי החושך מסביב (מנהלת נרגשת וחמושה במצגת) די עטף אותן. הצטערתי על הרגע בו הגעתי לאסיפה על אופניים, בלי תיק, רק עם סלולרי ואוזניות... לאמא שישבה לפני היה תיק גדול, שאלתי אותה אם יש לה טישו, היא אמרה שלא, אבל כשהבחינה שאני כבר מתחילה להפוך לנהר – מצאה למזלי (והמון תודה) אריזת טישו, עד סוף הערב הותרתי בה רק אחד...

עוד כמה דקות ניסיון לאסוף את עצמי, אבל הנחל שהתחיל לרדת – סירב לגווע. קמתי והלכתי אחורה, מצאתי לי מדרגות נסתרות למדי מאחורי במה בגב האסיפה, ובכיתי... בכיתי עליו, בכיתי עלינו... די קל עם הקטנים, וכמה הכל מסתבך כשגדלים... חשבתי על הפעם ההיא, בכיתה ב', אחרי סצנה יפה שהקטן דפק באמצע טקס יום הזיכרון, ובהמשכה בילינו שנינו את יתרת הטקס חבויים בכניסה נסתרת לאיזה בניין... מאז הוא היה פטור מטקסים מחוץ לשעות הלימודים... וחשבתי על המעגלים... על הבמה הזו, שלפני 28 שנים הופעתי עליה במסיבת הסיום שלי, ואיפה אני של אז, ואיפה אני של היום... איפה אני הייתי בחטיבה הזו, ואיפה הוא...

בכיתי, שטפתי פנים וחזרתי לשבת עם כל ההורים. בהמשך-  הרצאה על הקשיים שגיל ההתבגרות טומן בחובו. אז לא, לא מרצה יקרה שלי, הבן שלי לעולם לא יחזור עם הרעלת אלכוהול אחרי בילוי עם חברים בפארק בלילה, לא כי החינוך שלנו היה כזה מושלם, אלא כי הוא פשוט לא מבלה עם חברים... אפילו לחגוג לו יומולדת עם חברים אני לא יכולה, פשוט אין... יש את החבר מהכיתה, קשר לא פשוט, אבל אנחנו מתפללים שישרוד עד סוף השנה, ויש עוד ילד "משלנו", שאנחנו מנסים לשדך ביניהם כבר כמה שנים, כן – הקשרים של הילדים שלנו דורשים הרבה "תחזוק הורי"...

לסיום, שיחה עם המחנכת. מורה מדהימה, רגישה, מגויסת, איתנו כבר שנה שלישית, מפעל הפיס – ללא ספק. ואז הגיע הבוקס השני, רק שהפעם ישבתי באור, בכיתה, ואי אפשר להרשות אפילו לדמעה אחת – לברוח... היא דיברה על הוואטס אפ הכיתתי, ושיש אחד איתה, ואחד בלעדיה... לפני תחילת השנה שלחתי לה מייל, לשאול מה להביא ביום הראשון. היה ברור לי שיש וואטס אפ, יש לו אחות תאומה, אני יודעת איך דברים עובדים... היא הבטיחה לצרף אותו כבר בשנה שעברה, זה לא קרה, ואני לא לחצתי – פחדתי שיכתוב דברים לא לעניין, פאדיחות... אז עכשיו הוא צורף, אבל רק לוואטס אפ של ההודעות. נכון, זה מה שביקשתי, אבל זה כל כך חותם את השונות. אומרים ש"אם אתה לא שם – אתה לא קיים", זה עולם כזה, דיגיטלי... והוא לא שם, הוא כל כך לא שם...

הוא ילד מקסים, סוכריה, ממושמע פי כמה מהאחיות שלו (13 שנים של תוכנית פרטית), תלמיד טוב (אחרי שאבא שלו ואני שוחים בחומר), מלא חוש הומור (לכל מי שאומר שלילדים שלנו "אין את זה"), רגיש... כל כך מתוק, וכל כך לא שייך...
 
 
16/09/14 10:05
105צפיות
כתבת כ"כ אמיתי ונוגע, ומה שכתבת כ"כ מוכר...
נכון, בחט"ב זה אחרת.
זה אולי השלב הקשה ביותר, כי הילדים כבר לא ילדים,
למורה פחות קל לנתב אותם להכיל את הילד השונה,
ומצד שני עדיין לא הבשילה בהם הבגרות שתכוון אותם מבפנים להכיל
ותראה להם שיש בברנש המוזר כמה דברים מעניינים ויפים
אז מסר קטן של תקוה- יש סיכוי שזה ישתפר בתיכון.
אולי עוד מסר אופטימי: גם אני שומעת את המנהלות שמזהירות באסיפות הורים
מפני פגיעתם הרעה של סמים ואלכוהול,
ואני מחייכת לעצמי בהקלה-
לי אין מה לפחד, הבנים הגדולים שלי לא מסתובבים בלילות בפארקים ובמועדונים
הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר, אבל הוא לא בהכרח כזה...
ממקצועי לשעבר אני יודעת כמה רעה ואיומה פגיעתם של סמים ואלכוהול,
ואיך משפחות עלולות לההרס ממש כשנער/ה נופל בבורות האלה,
אז אם יש לנו משהו לשמוח עליו, למה לא?
 
לגבי "לא שייך":
כשה היה בן 7 (לפני יומיים מלאו לו 15) הוא נהג להסתובב בהפסקות,
למלמל, לעשות תנועות "מוזרות".
פעם הסביר:"אני משחק עם הילדים- הם רק לא יודעים את זה".
הוא היה ממציא סיפור-משחק, מלהק לתוכו ילדים, ומשחק "איתם" וסביבם.
נכון שהוא לא שייך כמו אחרים.
יש לו שייכות לוויינית, והיא מתאימה וטובה לו.
אם וכאשר הוא מוצא אנשים שיש לו חיבור אמיתי איתם, הוא שמח מאד.
בד"כ השותפים לחיבורים האלה הם כלבים
מדי פעם יש גם אנשים.
וזה מזכיר לי קטע מטקסט של סינקלייר:
"אני לא מעוניין ביחסים-באופן-כללי, או באנשים-כקבוצות.
אני יכול להיות מאוד מעוניין באנשים אחרי שכבר פגשתי אותם,
אבל אין לי צורך ביחסים בהעדר אנשים מסוימים להתייחס אליהם.
במשך חופשות מבית הספר אני יכול להסתובב במשך ימים או שבועות בלי שום מגע אישי עם עוד אדם, ואולי אהיה משועמם,
אבל לא ארגיש בודד. אין לי צורך בקשר חברתי.
ומפני שאני לא זקוק לו, אין לי סיבה הכרחית להתחבר למישהו שאיננו מעניין אותי כאדם.
אפילו כאשר מישהו מושך את תשומת לבי, וכאשר אני כן נקשר רגשית ורוצה ביחסים עם אותו אדם,
אני לא מפתח תלות ביחסים או באדם. אין לי צורך בהם.
אבל - חכו ! מפני שאני לא צריך אנשים אחרים בחיי, אני חופשי, כמו שאף אדם לא אוטיסט לא יכול להיות חופשי,
לרצות אנשים בחיי.
מפני שאין לי צורך ביחסים עם אדם כלשהו , אני חופשי לבחור יחסים עם מישהו - לא מפני שאני זקוק ליחסים,
אלא מפני שאני מחבב את האדם. כאשר אני יוצר קשר עם מישהו, הוא מיוחד - ולא רק בגלל הזמן והמאמץ הרב שהושקעו
כדי להפיק תגובה שהיא חיקוי חיוור של תגובה חברתית נורמאלית.
חיקוי חיוור של נורמאליות אינו שווה כלל את הזמן והמאמץ שלי.
כאשר אני יוצר קשר זה מיוחד, מפני שאני לא חייב לעשות זאת, אבל אני בוחר לעשות זאת.
זה מיוחד מפני שאני לא מכליל היטב מאדם אחד למשנהו, כך שכל דבר שאני עושה ממוקד רק באדם זה.
זה מיוחד מפני, שבהעדר מושג על מה נורמאלי ועם כישרון חיקוי מינימאלי, יצרתי משהו שהוא חדש לחלוטין
למען אדם זה ונסיבות אלה. "
מתוך
 
כשאת מסתכלת על בנך- נראה לך שטוב לו בכתה או הוא חלילה סובל שם?
הזכרת מתעללים- מה קורה בחזית הזאת?
תודה...
16/09/14 11:09
91צפיות
ותודה לאל - אף אחד לא מתעלל בו. הנער שניהל את אותו "שיחה" עם החבר - עבר חטיבה בסיום כיתה ז', והשני - כבר מזמן עסוק בעצמו, אחרי שלפני שנה באמת הרביץ לבן שלנו, בדרך חזרה מבי"ס, ולמרות שזה קרה בדרך - בית הספר טיפל בחומרה.
כל השאר, הבינו מההתחלה שלבן שלנו יש "מטריית הגנה" (=סייעות), ולא מסתבכים.
בסה"כ יש לו כיתה מאד נחמדה, רק שהם עסוקים בשלהם ו"לא סופרים אותו". יודעים להיות נחמדים, לעזור אם צריך - אבל לא מעבר.
בגלל שלושה ילדים בכיתה הזו, אי אפשר לנהל איתם שיחה ו"לפתוח קלפים". ובסה"כ טוב לו בקונכיה שלו. כמו שכתבת... כנראה שזו רק אני שזה כל כך מציק לה...
טוב שטוב לו
16/09/14 11:24
71צפיות
אצלנו היתה גם התעללות, זה היה באמת נורא...
זה שטוב לו כמובן לא סיבה להתעלם מהכאב שלך- גם את בנאדם
 
אולי אם תזכירי לעצמך שטוב לו, זה ינחם אותך?
יצמצם במשהו את הכאב?
רגעים של כאב, בוקסים כאלה בבטן, הם חלק מחיינו, כמו שכולנו יודעים...
כל עוד זה לא משתלט על החיים, חשוב למצוא את הדרך לבטא את זה-
מי שניחן בכשרון כתיבה כמוך, יכול לכתוב,
מי שלא, כדאי שימצא כתף כלשהי, וירטואלית או פיזית, עליה יוכל לשפוך את לבו.
אם הכאב הזה צובע לנו הכל שחור, חשוב לטפל בעניין לעומק.
 
טוב שכתבת- אני מקוה שזה שיחרר אצלך משהו,
אני בטוחה שזה שיחרר אצל רבים מהקוראים, אז
לדעתי אחרי גיל 18 כשייגמר הלחץ הנוראי
16/09/14 14:05
75צפיות
'להיות כמו כולם' הוא פשוט יפרח. הרי כתבת שהוא חכם ורגיש.
ורוב הסיכויים שלא הוא יהיה הלוזר אלא אותו אחד שלא אוהב 'לוזרים חכמים'. בעולם של מבוגרים החוכמה מאוד עוזרת לא להיות לוזר.
גם בגלל זה אין סיכוי שאפקיר את ילדתי לבית הספר, או לגן
16/09/14 11:14
120צפיות
ילדים נורמטיבים נוטים להיות מגעילים בטירוף
מה שהבריון הקטן אמר מייצג לא רק את חברת הילדים אלא גם את חברת המבוגרים
שהיא היררכית 
מעמדית
ולכן לא יכולה אפילו להתחיל להבין בכלל את הקסם והיופי והאור באוטיזם שבוקע מהם בדיוק בגלל, שלפחות כל עוד לא אילפו אותם למוות, הם הכי לא היררכים, ומסיבות מאוד מעניינות וטובות, שכמובן אין לצפות שמישהו בכלל יתעניין בהן או יחקור אותן.
 
משער שהרבה אוטיסטים מתחילים לדבר אבל מבינים מהר מאוד שאין אם מי ולכן הם סותמים
זה לא קל
 
מה שאמור להקל על העניין
למי שמוכן לקבל שיש מציאות גם מעבר למה שהוא מכיר
זה שאוטיסטים רבים באמת לא צריכים הרבה חברים
הם צריכים קשר משמעותי
וקשר כזה יכול להיות אחד או אפילו פחות מזה לפעמים
גם כאן, העניין של מעמד ופופולריות ולהיות מקובל זה משהו שמאוד מעסיק את האדם הנורמטיבי
לאוטיסט זה יכול להיות הרבה פחות רלוונטי
הבעייה שהסביבה לא מוכנה לקבל אפילו את זה ולכן גם רודפים ומתעללים ומקשים את החיים על מי שבסך הכל מבקש להתקיים בצורה מעט פחות שחצנית ואלימה וכחנית ממה שמקובל ככישורים חברתיים שאין בלתם
 
לי נהדר בלי חברים
אני מחפש וזקוק לקשר משמעותי
קשר כזה לא יכול לקרות בין ועם הרבה אנשים
מי שחושב אחרת מעולם לא התנסה בקשר אמיתי עם בן אדם
אפילו לא במשהו שדומה לקשר כזה
 
והוא יגדל עוד
16/09/14 12:57
104צפיות
וימצא עבודה שלא צריך להיות בה "אחד מהחברה"
ואישה מתוקה ונחמדה ועדינה ומקסימה שמה שחשוב לה זה לא החברמניות,
אלה שיודעת להעריך טוב ויושר אמיתי...
לא מבטיחה אבל אולי.
אהבתי את המשפט "לא מבטיחה אבל אולי"...
16/09/14 17:23
89צפיות
כבר כל כך הרבה שנים אנחנו חיים את ה"אולי" הזה. הוא לא אספרגר קלאסי שאובחן בבי"ס... הוא ילד שבגיל שנה ועשר הלך ליום הראשון בגן עם סייעת... ועשה דרך מאד ארוכה...
אבל אמן... תמיד טוב להאמין...
מה זה אספרגר קלאסי ?
16/09/14 19:42
75צפיות
אני לא רואה חשיבות בגיל בו מאובחנים. העיקר שמאובחנים.
כאלו שמאובחנים בגיל בי"ס, כשהמיומנויות החברתיות מסתבכות...
16/09/14 20:39
83צפיות
אנחנו התחלנו את דרכנו בגיל שנה ושמונה, אי אפשר היה להתעלם יותר, והוא לא היה ילד מבלבל... הוא לגמרי לא היה איתנו...
זה לא סימן מובהק
16/09/14 21:58
57צפיות
יש הרבה ילדים שהיו צריכים להיות מאובחנים קודם רק שהם קיבלו כל מני אבחנות אחרות ומשכו את ההורים במשך שנים.
ובמקרה שלי - הבן שלי כבר בן 25. הוא לא אובחן בגיל 14 כי המיומנויות שלו הסתבכו. בדיעבד הוא גם היה צריך סייעת בגן (ובדיעבד הסתבר שהוא לא יחיד במשפחה ). אבל אז לא הייתה מודעות והוא היה 'ילד טוב ושקט' ולא הפריע לאף אחד. רק בחטיבת ביניים שמו לב שהוא שקט מדי. והוא הגיע לטיפול בגיל 12 כי נכנס לחרדות ודיכאון ועדיין האיבחון היה רק בגיל 14. העניין שחשבתי שבימינו לא אמורים להיות מקרים כאלה. ולצערי עדיין יש.
את לא לבד
16/09/14 13:26
127צפיות
לי מאוד עזרו ועוזרות קבוצות תמיכה להורים שבהן השתתפתי ואני עדיין משתתפת - בבית לורן, באירגון קשר, באפ"י.
 
 
 
הלכתי, שש שנים...
16/09/14 17:27
104צפיות
עד שבשנתיים האחרונות זה הרגיש לא הגון כלפי שאר הקבוצה, ועדיין היה קשה לי לעזוב.
אבל הוא הלך לשילוב, והשאר לא, וכבר לא התאים, ולא היה הוגן שאני בכלל אדבר...
יש לי שתי חברות מקסימות, אמהות... ובדר"כ ממש בסדר, עד שלא...  לרגע, וזה עובר... וממשיכים...
תודה לכולן
למה לא הגון ?
16/09/14 19:41
71צפיות
הרי לכולם יש בוקס בבטן או לפחות צביטה בלב
לי היה בוקס כזה כשהילדים שלי
16/09/14 15:02
112צפיות
היו קטנים (בני 5 ו 6), הרבה לפני שהבן שלי אובחן (הוא אובחן בגיל 14).
היינו במשרד של חברת מטבחים כי תכננו מטבח לדירה חדשה. והמוכרת מאוד התרשמה מזה שהילדים שקטים. היא אמרה 'איזה יופי, איזה מחונכים הם, איזה שקטים ולא מפריעים'. ואני ידעתי שהם מאוד שקטים (ולא ידעתי למה, בטוח שלא בגלל החינוך שלי שנחשב מאוד גרוע ) ומה שהכי רציתי שירעישו ויפריעו כמו ילדים רגילים 'לא מחונכים'.
האיבחון נתן לי הסבר למצב ואת ההיתר לא להיות 'חיה חברתית'. למעשה כל משפחת המקור שלי כזאת (כולל אני עצמי) ורק  אחרי האיבחון הבנתי את כל זה.
מזכיר לכל מי שמחפש אלטרנטיבה, שיש את הקומונה שלנו.
46תגובות
14/09/14 20:00
227צפיות
הציבור מוזמן:

(המשך...)
אנשים חוששים להעסיק בעלי מוגבלויות, חבל!
14/09/14 14:20
131צפיות
ההפסד הוא גם שלהם, לא רק של בני המהמם(בעתיד כמובן).
קריאה לשר הכלכלה נפתלי בנט לא לפחד מהמתנגדים לחוק החדש בנושא
 
שאלת האפליה המתקנת...
14/09/14 19:12
65צפיות
לכאורה- אכן חוק חיובי, וזה מכעיס ולא מפתיע שיש לו מתנגדים.
מצד שני, לא יודעת...
לא בטוחה שזה שמישהו ייאלץ מתוקף חוק
להעסיק מישהו שמוגדר בעל מוגבלות,
ישפר באמת את היחס לבעלי צרכים מיוחדים.
אני אישית לא אוהבת צירוף של 'אפליה'
15/09/14 18:14
34צפיות
ו'מתקנת'. שום אפליה לא יכולה לתקן שום דבר.
צריכות להיות זכויות , אבל לא אפליות.
זה הקטע...
16/09/14 10:59
23צפיות
ברור שיש לאדם זכות להיות מועסק בהתאם לכישוריו ונטיות לבו,
ולא להפסל בראיונות עבודה בגלל דברים לא רלונטיים לעבודה,
כגון סטריאוטיפים ורתיעה של המראיין ממאפיינים חריגים (שלא מפריעים לעבודה).
אבל כולנו יודעים שבפועל, הזכות הזאת לא ממומשת.
איך לשמור עליה?
מה שהמחוקק יודע לעשות, זה לחוקק
אז זה מה שניסו לעשות כאן.
לאלץ את המעסיקים להעסיק למרות הסטריאוטיפים והרתיעה.
אם החוק יעבור, יהיו כמה בעלי צרכים מיוחדים שסוף-סוף ימצאו עבודה,
וזה טוב כמובן.
השאלה היא מה יהיו ההשלכות, להם ולבעלי צרכים מיוחדים אחרים, בטווח הארוך.
החשש שלי הוא שההשלכות יהיו בעייתיות.
אבל אולי אני טועה- אולי מתוך שלא לשמו יבוא לשמו,
אולי המעסיקים ושאר העובדים ייאלצו לקבל אותם, ואז ילמדו להכיר ולהוקיר אותם
אני מפחדת מההשלכות לגבי אנשים שיש להם קשיים
16/09/14 13:58
26צפיות
אבל לא מוגדרים רשמית כבעלי צרכים מיוחדים (כמו הבת שלי).
המעסיקים יקחו מישהו 'רגיל' (כי זו העדיפות העליונה שלהם) או מישהו עם מוגבלות (כי החוק יחייב אותם) ומישהו כמוה יפול בין הכיסאות. כי מצד אחד היא לא יכולה להתחרות ב'רגיל' ומצד שני אין לה שום הגדרה שמזכה בהגנה.
º
16/09/14 14:34
4צפיות
אני מסכימה עם מיכל, ולשלומית-
16/09/14 10:05
37צפיות
זה לא שבעזרת החוק הזה יוכלו להכריח מעסיקים פרטיים (כמו כלפי הציבוריים כעת) להעסיק מישהו מסויים,
אלא שאם יהיה חוק כזה גם לגבי הפרטיים, אז כשהם יפגשו/יראיינו אנשים שיתברר כי הם בעלי צ. מיוחדים-
הם ישקלו זאת היטב ויבחרו להעסיק את מי שמתאים להם ביותר מבחינת כישוריו ויכולותיו.
אולי לא הבנתי נכון, אבל לפי מה שהבנתי החוק יחייב את המעסיק
16/09/14 10:24
29צפיות
באחוז מסוים, לפי מספר מועסקיו, של מועסקים המוגדרים בעלי מוגבלויות.
כלומר הוא יעסיק אותם לא כי התרשם מהם אישית- במקרה כזה אין צורך בחוק,
הוא היה מעסיק אותם בכל מקרה,
אלא כי עליו למלא את התקן של X מועסקים מוגבלים.
כך יראו אותם במקום העבודה- מוישה המוגבל...
הבנאדם נכנס על תקן "מוגבל".
ולכן יש כאן גם עניין של אפליה (מתקנת)- המעסיק צריך עוד 5 עובדים.
אין לו ברירה, הוא חייב להכניס נגיד 3 "מוגבלים",
לכן גם אם מישהו אחר נראה לו מתאים יותר, ידחה אותו ויקבל את מוישה הנ"ל.
ההגיון שלי אומר אחרת, שלומית.
16/09/14 23:23
18צפיות
החוק לא יחייב לקבל כל בעל מוגבלות באופן שרירותי כמו שלא מחייב החוק המתוכנן לגבי מקומות עבודה ממשלתיים וציבוריים.
החיוב יהיה לגבי העסקת אחוז מסויים של בעלי מוגבלות, והעסק יוכל לבחור את המתאים לו ביותר מבין המועמדים שיבקשו להתקבל.
אז אם העסק הוא חברת הייטק למשל, היא תקלוט דווקא את החזקים בתחום המחשב, גם אם יש להם מגבלות וקשיים.
היא בוודאי לא תקבל בעל מוגבלות שהוא צייר מחונן למשל, כי לא זה מה שנחוץ לה.
מצד שני ברור כי בכל חברה צריכים אנשים בתחומים שונים לצורך תפעול המקום.
 
וזה נותן להם פרצה נוחה
17/09/14 00:52
15צפיות
(כמו בכל החוקים שנועדו להגן על עובד). הם יגידו שבין המועמדים עם מוגבלות
לא היה אחד שמתאים מבחינה מקצועית. ומי בכלל יבדוק את המעסיקים או ישאל אותם את השאלות האלה ? כך מפטרים אנשים מעל גיל 40 (כמו שאמרתי מנסיון אישי), כך מקבלים אישור משר העבודה (או איך שקוראים לזה בימינו) לפטר נשין בהריון. הרי ברגע שאומרים 'לא מתאים מבחינה מקצועית' אי אפשר להוכיח שזה פיטורין או חוסר קבלה לעבודה מכל סיבה אחרת.
דינה, אולי צריך לקבוע זמנים בחוק...
17/09/14 07:49
10צפיות
כלומר, למצוא איזה דרך לקבוע כי בכל קליטת עובדים יהיה אחוז מסויים של עובדים עם מגבלות, בציון זמנים.
לניסוח צריך מומחה שימצא את הדרך, אבל ברור שמקום עבודה פרטי צריך עובדים מתאימים לתחומו.
אלו ש"נופלים בין הכיסאות" הם באמת הקשים יותר למציאת דרך לעזור לקליטתם בעבודה.
שמתי לב שבכל החוקים שנועדו
17/09/14 22:31
7צפיות
'להגן על עובדים' (בכלל , ולא רק צרכים מיוחדים) הניסוח תמיד  די מעורפל ודורש פרשנות  ותמיד יש פירצה נוחה לטובת המעסיק .
 מילות קסם שמעסיקים משתמשים בהן :  בפיטורים זה 'צמצומים'  ובאי קליטה  לעבודה זה 'אין כישורים מתאימים' .  הם אף פעם לא יגידו שזה בגלל גיל או מיגדר או מוגבלות - כי הרי מעסיקים יודעים בדיוק מה לא חוקי 
לכן אין לי אמון גדול בחוקים האלה.
לא כל בעל מוגבלות, אבל
17/09/14 16:55
13צפיות
אם המעסיק מחוייב  ב2 אחוז בעלי מוגבלויות ,
אז הוא חייב למלא משרות בבעלי מוגבלויות,
ואם יגיעו לראיון אחרים- הוא לא יוכל לקבלם
וייאלץ לבחור מבין המוגבלים את המתאימים לו ביותר.
 
זה בדיוק מה שניסיתי לומר, שלומית.
18/09/14 08:44
6צפיות
כאשר יש חוק שמחייב העסקת אנשים עם מוגבלות,
אז כל מקום יוכל להעסיק את המתאימים לו ביותר מתוך אותם אחוזים.
וכמובן שעדיף יותר מהאחוז המחייב.
הלוואי ויגיעו ימות המשיח בהם המעסיקים יבינו שיש להם ערך מוסף רב מהעסקתם.
15/09/14 16:30
12צפיות
קודם כל לדעתי מוקדם להיות מוטרד במה יהיה
16/09/14 15:23
20צפיות
בעוד 15-20 שנה. הסביבה משתנה והחוקים משתנים . רוב הסיכויים שמה שתקף היום לא יהי תקף אז.
ובהווה לגבי מוגבלים עצמם - הם צריכים להיות מוגבלים באופן רשמי.
אני בעצמי מכירה לפחות שני מקרים של פיטורים של מתכנתים א"סים כי הם היו 'מוזרים' ו'לא חברתיים' (למקצוע מתכנת בכלל לא מפריע להיות 'מוזר' ו'לא חברותי' ) - אבל מאחר א"סים מעל גיל 40 בדרך כלל לא מאובחנים, אף אחד לא הגדיר אותם כ'מוגבלים שצריכים הגנה'.
 
יש גם חוק שאוסר להפלות מטעמי גיל. וזה לא מעניין אף אחד. כשרוצים לפטר או לא לקבל לעבודה טוענים ש'אדם לא מתאים מקצועית' (עבדתי במקון כזה שבטענה הזו הם פיטרו את כל בני 40+ כולל אותי והשאירו את הצעירים למרות שה'זקנים' היו יותר מנוסים).
 
דווקא עניין אחוזים יכול לעבוד אבל הייתי מרחיבה אותו.
שבכל מקום היו לפחות  10 אחוזים בני 50+,(הרי חייבים לעבוד עד גיל 67), לפחות 20 אחוז בני 40+,לפחות 15 אחוזים בני 30- (כי לא רוצים לקבל מבוגרים בגלל עודף נסיון ו'חוסר גמישות מחשבתית', אבל לא רוצים לקבל צעירים כי אין להם נסיון), וגם שבכל מקום יהיו 50 אחוז גברים ו50 אחוז נשים כי זה היחס באוכלוסיה בכלל ובאוכלוסיה בגיל העבודה בפרט).
אז אול מה שכתבתי מגוחכך, ואולי משהו מכל זה יקרה בעתיד הרחוק, ולכן זו עוד סיבה לא לחשוב כרגע על העתיד הרחוק  
הי חברים, משתף אתכם בקבוצות בפייס, מוזמנים : )
17/09/14 01:34
53צפיות
https://www.facebook.com/groups/657073757683892/     אספרגר במיטבו
 
https://www.facebook.com/groups/730244110345425/     המאבק לקידום האוטיסטים בחברה-מפגשים ואירועים
 
בהצלחה : )
 
 
º
מצויין. מי שרוצה רק לקחת בלי לתת, מוזמן להיכנס לאחת מאלה
16/09/14 11:05
21צפיות
16/09/14 14:16
17צפיות
נניח ובסוף שנת 2014 אמא מקבלת לבנה בן ה-3 אבחון "אוטיסט".
15/09/14 12:05
170צפיות
מה אנשי-המקצוע אומרים לה לעשות אחר-כך?
ונניח ובסוף שנת 2014 הורים מקבלים לבנם בן ה-13 איבחון "אוטיסט", מה אנשי-המקצוע אומרים להם לעשות?
ואם בסוף 2014 איזה פסיכיאטר מוסר להורים של בחור בן 18 שלדעתו הבן שלהם אוטיסט, מה הוא אומר להם לעשות איתו אח"כ?
 
אני שואלת את זה כדי לדעת מה התועלת כרגע באיבחון, חוץ מלתת "שם" ל"אי-התקינות" של הילד.
למרות שלא התכוונתי לדון במקרה ספיציפי, אספר
15/09/14 12:16
84צפיות
שלגבי אותו בחור שאני מכירה שפסיכיאטר הודיע לאביו בגיל 18 שהוא אוטיסט בתיפקוד גבוה, אותו פסיכיאטר אמר לאבא שלו ש"הם לא יודעים כללים חברתיים אבל הם יכולים ללמוד."
והתוצאה הטרגית?
ההורים "לימדו" את הבן שלהם איך להתנהג ללא הסכמתו בשיטת אילוף של "השפלה ממושכת על כל מה שהוא לדעתנו סטייה" (כשהם מגדירים 'סטייה' ככל דבר שהוא עושה כי הוא הרי אוטיסט ולכן מעצם הגדרתו התנהגותו חריגה) תוך כדי ביטול שיקול הדעת שלו על כל צעד ושעל שלו וכל תנועה וכל פעולה פשוטה שלו עד שהוא איבד לחלוטין את יכולת התיפקוד מרוב התייסרות בהשפלתו, וכעת מייחל למות הוריו.
 
ככה אנשי מקצוע מנחים "ללמד" אוטיסטים ידע חברתי שלדבריהם כל נ"ט נולד איתו וכל אוטיסט לא?
וגם אילו ה"לימוד" הכפוי היה מופקד בידי נ"טים שפויים
15/09/14 12:23
41צפיות
(עד כמה שנ"ט יכול להיות שפוי) לא ברור עד כמה הם היו יכולים ללמד אותו, כי הרבה מההתנהגות הנ"טית היא תת-מודעת.
למרות שכולם כאן ממהרים לומר שזה בכלל לא קשור לאוטיזם זה הכי
15/09/14 12:45
70צפיות
והגישה של הפסיכי, שאוטיסטים פשוט לא מבינים כללים חברתיים אבל אפשר וצריך ללמדם,  היא גם זאת שמקובלת על רוב האנשים כאן ועל כל המימסד הרפואי והטיפולי
כנראה שבדיוק לכן כולם כאן ממהרים להתנער מהביטויים והתיאורים הכל כך מחרידים שנגזרים ממנה
ולהרחיק את עצמם מהמקרה
למרות שרוב האנשים כאן עושים בדיוק אותו הדבר
אלא מה
בצורה אחרת
ובמקרים אחרים
וכלפי דברים שונים
אז אנשים חושבים שאם הם לא מתקנים בדיוק את הקטע של הארוחה אלא דברים אחרים זה הופך אותם לסובלנים
שיחשבו
 
 
 
 
 
יתכן שרק כאשר אנו רואים התנהגות כזאת מול בוגר
15/09/14 15:59
53צפיות
 פתאום זה נראה לנו ברור יותר מה כאן לא בסדר. הרעיון שאתה מעלה כאן מאוד מדאיג ומעורר מחשבה. ואם במקום לאכול כמו שאכל, דבר שנחשב דווקא נורמלי ולא מושך תשומת לב, הוא היה מתנהג בצורה אוטיסטית? נניח משהו כמו מזיז את האצבעות מול עיניו (או עושה משהו אחר שנראה כמו התנהגות אוטיסטית) האם אז כן כדאי להוריו לנסות לתקן את זה? האם באמת יש הבדל משמעותי, בין הרעיון שהורים שמודאגים נורא ומנסים לתקן ככה אצל בן 18 התנהגות שהם חושבים שהיא מוזרה, לבין התנהגות של הורה שמנסה לתקן התנהגות שנחשבת לא תקינה לדעתו או לדעתם של מבוגרים אחרים אצל ילד בן 3, 8, או 13. האם כשהילד בן 3 או 13 זה טוב להתערב ככה בהתנהגות שלדעתנו לא נורמלית ואילו מעל גיל 18 זה לא בסדר רק כי הוא כבר לא קטין? כמו שאמרו לילדים פעם שאסור להם לשחק עם האוכל, וחשוב להרבה מבוגרים עד היום שילדים ישבו ליד השולחן אבל כשאתה מעל גיל 18 מותר לך לאכול גם בסלון או בחדר שלך. אחי הנ"ט, כשהיה בגיל של הבן שלי, אכל איך מה ואיפה שמתחשק לו. אבל כשמדובר בילד בספקטרום חשוב לכולם שהוא יאכל רק ליד השולחן ורק איך שתקין ואם לא אז צריך לעבוד איתו על זה ככה יעצו מאבחנים, כי זו נחשבת התנהגות חברתית נכונה. השאלה מה נכון והאם יש גיל שזה כן בסדר להתערב ולתקן התנהגויות שאנחנו חושבים שהן "לא נורמליות" כמו סביב האוכל, או שבעצם רירוקס שמה כאן מראה משקפת או דוגמא שממחישה איך זה נראה מהצד השני ומעלה את השאלה האם יש קשר בין המקרה הזה לבין מה שמתרחש עם ילדים צעירים יותר.
(לא מתייחסת  בשאלה להתנהגות הרסנית ומזיקה אלא רק להתנהגות לא הרסנית אבל כזו שנחשבת לא נורמלית).
לזה בדיוק אני מתכוון, חושב שגם היא
15/09/14 16:16
34צפיות
וחושב שמה שנחוץ כאן ובמקומות אחרים,
מוסמכים וחשובים מהתולעים חסרי החשיבות שכותבים כאן,
זה קצת יותר מאמץ מחשבתי לגבי מה שעומד מאחורי הקיטריונים להתנהלות חברתית תקינה,
אלא שמחשבה כזאת נוגעת בדברים שמפחידים מאוד את הסמכויות,
וכל עוד זה כך אז כל מה שנחשב למחקר ולטיפול ימשיך להיות מאוד בעייתי ומזיק.
 
אגב, זה לא מקרי שכלפי אוטיסטים זה קטלני במיוחד
15/09/14 16:20
29צפיות
כי מראש מה שמחריג אוטיסטים מהקוד החברתי המקובל זה נטייתם לממש הכללות אתיות וחברתיות רחבות ועמוקות דווקא מול ועם פרטי השיגרה הכי קטנים
שזו נטייה מדהימה ביופיה ובעלת ערך עצום לחברה
זה בעצם היסוד של התנועה לקיום שיש בו יותר יושרה ואמת ויופי
אלא שבדיוק על זה ומשום כך נכנסים בהם בכל הכח
כי זה דבר אחד להיות מוזר ודפוק ומכוער
אבל להיות גם מוזר וגם יפה וישר זה כבר איום שהחברה הנורמטיבית לא מסוגלת להכיל
ועובדה זו מייצרת כמויות אין סופיות של עוול וכאב ומצוקה בלתי נסבלת 
לא רק לקורבנות
אלא גם לתליינים
 
עד גיל 18 מבחינה חוקית
15/09/14 18:08
35צפיות
לכל ההורים מותר להתערב בהתנהגות הילדים. זה נקרא חינוך (כרגע לא מביעה דעתי אם זה טוב או רע, אלא רק מציינת עובדה חוקית). מגיל 18 האדם נחשב בגיר , להורים כבר אין זכות חוקית לחנך (ז"א להתערב בהתנהגות)  אבל אף אחד לא יכול למנוע מהם לדבר ולהעיר .
זה לא מדוייק, גם להתערבות של הורים יש מגבלות חוקיות
15/09/14 18:11
23צפיות
הבעייה שהחוק תומך רק בתפישות נורמטיביות
ורירוקס כבר עמדה על כך
ולכן לילד האוטיסט אין תקווה לשום הגנה מאף אחד
להפך
הרשויות תמיד יפסקו נגדו
 
נכון, לא נכנסתי לדקויות
15/09/14 18:16
25צפיות
אני ציינתי מצב מתי להורים אין זכויות , וזה במצב מעל גיל 18.
הדקויות זה הדבר היחיד שמציל אוטיסטים
15/09/14 18:20
19צפיות
הרבה אנשים מכירים אותי כאדם שהתמחה לחיות בין הקווים
לדעתי זה שימוש נכון ביכולות ובכישורים שלי
שהוא זה שגם מאפשר לי לשרוד את החברה הנורמטיבית
שמצד אחד אטימותה מהווה את הבסיס לפגיעה והזנחה של אנשים כמוני
אבל מצד שני בדיוק אותה אטימות גסה היא גם זאת שמאפשרת לי לחמוק מאלימותה ורוע ליבה
"אחי הנ"ט, כשהיה בגיל של הבן שלי, אכל איך מה ואיפה שמתחשק לו
16/09/14 11:37
50צפיות
אבל כשמדובר בילד בספקטרום חשוב לכולם שהוא יאכל רק ליד השולחן ורק איך שתקין ואם לא אז צריך לעבוד איתו על זה"
 
סליחה?!!!
מה זאת האפליה הזאת?!!!
למה לתת לילדים נ"טים יותר זכויות מלילדים אוטיסטים?!!!
אז עכשיו אפילו לא מנסים להפוך אוטיסטים לנ"טים (כי עובדה שלנ"טים מרשים דברים שלהם לא) אלא לעבדים?!
ילד שגדל על חובה לקבל אישור על כל צעד ושעל שלו מבעל סמכות ולא מאפשרים לו להפעיל שיקול דעת לא יוכל להיות עצמאי גם בבגרותו, כי הוא לא יפתח את היכולת "לזרום"!
 
שקוף שהמטרה של הפסיכיאטרים היא לא להפוך אוטיסטים לעצמאיים, אלא לכוח עבודה בשכר של 800 שקל לחודש במפעלים "מוגנים".
כי אם היו רוצים שהם יהיו עצמאיים, היו מחנכים אותם בדיוק לזה: לעצמאות!
º
תיקון: לא 800 שקל, אלא 400.
16/09/14 11:41
13צפיות
אנשים בתפקוד של הבחור הזה לא מופנים
16/09/14 12:40
23צפיות
למקומות כאלה.
חלקם מסתדרים לבד בשוק החופשי,
ומי שלא יש קורסים כמו למשל של אסתר צבר,
שלאחריו אני מניחה עובדים בשכר נורמלי.
יש גם כמה מסלולי התנדבות חדשים בצבא שמקנים מקצוע ראוי לשמו.
ודווקא אולי עם אבחון יוכל להשתלב בלימודי תואר במכללה באריאל?
יש שם תמיכה  לאספים.
המטרה של הפסיכיאטרים והפסיכולגים אינה לשעבד אוטיסטים
16/09/14 11:42
33צפיות
הם פועלים כשם שהם פועלים לא מתוך זדון אלא מבורות, מטמטום, מחוסר נגישות לידע הכי בסיסי על בנושא הזהות האנושית ודרכי התפתחותה
 
נכון, שבעקיפין, וגם ישירות, ההחלטות שלהם משרתות תמיד את השחיתות הציבורית ואת החזירות של בעלי הכח והממון
אבל גם זה לא נעשה במודע אלא כתוצאה מהבנה וישום מאוד צר ורדוד של צרכים הישרדותיים
º
לדעתי זה במודע.
16/09/14 11:43
11צפיות
את נותנת יותר מדי קרדיט לפסיכולוגים, הלוואי שהם היו ראוים לו
16/09/14 11:49
20צפיות
אם הייתה להם מודעות עצמית, אפילו קצת, כולנו היינו נמצאים במקום הרבה יותר טוב
 
גברים ששיעבדו נשים, לבנים ששיעבדו שחורים
16/09/14 11:51
22צפיות
ולא-יהודים שרצחו יהודים ידעו טוב מאוד מה הם עושים.
 
אז גם פסיכיאטרים יכולים לדעת.
לא,בדיוק הם,כמו הפסיכי' היו בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון
16/09/14 11:56
20צפיות
לבן ששיעבד שחור וגבר ששיעבד אשה ונאצי שרצח יהודים כולם היו בטוחים שהם עושים את מה שנכון ומקובל ואפילו נחוץ לקיומה של החברה שבה הם חיים
 
מודעות זה יכולת לחשוב גם במונחים של מוסר אוניברסלי, אובייקטיבי, מעבר לתפישות החברה בזמן שבו אתה חי
ופסיכולוגים ופסיכיאטרים לא רק שאינם מסוגלים לעשות כך אלא שהם מקדשים את הנורמה כמשאת נפש ואינדקציה יחידה לבריאות נפשית תקינה
ולכן לא הוגן לתאר אותם כאנשים בעלי מודעות ואחריות למעשיהם
 
לא מסכימה איתך
16/09/14 12:09
36צפיות
מכירה אישית פסיכולוגים שהם אנשים מוסריים ומודעים,
ועושים עבודה חשובה לטובת מטופליהם.
מכירה גם כאלה שמתאימים לתיאורים שלך ושל רירוקס-
כמו בכל קבוצת בני-אדם, כולל קבוצת הא"סים אגב,
יש כלמיני.
יותר מזה, אילו המוסריים היו מיעוט זניח, יכולתי לקבל את דבריך כהכללה
שמטבעה נותנת תיאור סביר של המציאות, למעט יוצאי הדופן.
מנסיוני לא מדובר במיעוט זניח.
ומה דעתם של אותם פסיכיאטרים על "ללמד אוטיסטים איך להתנהג"
16/09/14 12:21
25צפיות
בכפייה גם אחרי שהם בוגרים עד לרמה של להשפיל אותם ולהסתכל עליהם במבט טרגי למשך ימים על שהם אכלו את התוספות לפני המנה העיקרית במסעדה או עשו איזו תנועה בזמן שההורים שלהם חשבו על האוטיזם שלהם?
 
כי כשאותם הורים מתעללים "מתקנים" פעולות של הבן שלהם וצורחים עליו בכל פעם שהוא מראה להם שלא בא לו לשתף איתם פעולה ולהילחם על "להתנרמל", הם מתרצים את זה ב"הפסיכיאטר אמר שאוטיסטים לא נולדים עם הידע הזה אבל הם יכולים ללמוד." והבן מוצא עצמו חסר תשובה. כי זה הרי פסיכיאטר שאמר את זה. ופסיכיאטר הוא הרי בעיני הוריו סמכות!
מובן מאליו שכל אדם מוסרי, איש טיפול או לא,
16/09/14 12:27
26צפיות
יתנגד להשפלה ולאלימות מילולית או אחרת.
 
אגב, האם הפסיכיאטר המצוטט יודע ותומך בהתנהלות שתיארת?
להגיד שיש דברים שאוטיסטים אולי לא יודעים אבל יכולים ללמוד,
זה לא אותו דבר כמו להגיד שצריך להשפיל ולנהוג באלימות כלפי אוטיסט
כדי שיאכל מנה במסעדה או מכל סיבה אחרת.
זה אפילו לא אותו דבר כמו לתמוך בנירמול.
 
במקרה כזה יש אפשרות שהבן יפנה בעצמו לפסיכולוג
16/09/14 13:31
23צפיות
איש מקצוע אחר, לא אותו אחד שיעץ להורים שלו, והבן יספר לפסיכולוג שלו על ההתנהגות של המשפחה שלו ויקבל ממנו עצות מה לעשות, וכאשר ההורים שלו יתרצו בפעם הבאה את ההתנהגות שלהם ב"ככה הפסיכולוג אמר פעם", תהיה לבן התשובה "מה הפסיכולוג שמכיר אותו אומר עכשיו".
כן זה אולי נשמע מוזר ולא הגיוני אבל יש וזה לפעמים המצב, שכאשר הורים פונים לפסיכולוג כדי להתייעץ בקשר לבן שלהם, התמונה והיעוץ מקבל תפנית כאשר הבן הבוגר פונה להתייעצות בנפרד, עד כמה שידוע לי, איש מקצוע מחוייב קודם כל לעזור מטופל שלו, כלומר אם הבן יהיה המטופל הוא מחוייב קודם כל לעזור לו, כולל לשמור את דבריו בסודיות.
מוזר
16/09/14 12:49
32צפיות
כי המון שנים אני קורא חומרים שנחשבים כחלק ממערך ההכשרה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים
קורא מאמרים ומחקרים שהם מפרסמים
פגשתי ואובחנתי וטופלתי על ידי לא מעט מהם וחלקם אף היו נחשבים להכי בכירים
ולא יצא לי להיתקל במשהו שמזכיר את המציאות שאת מתארת
 
משער אנחנו חווים ומכירים מציאות שונה
גם בגלל שאנחנו אנשים שונים
אני מתאר איך הדברים נראים ונחווים מצידי
 
º
בשביל זה אנחנו פה
16/09/14 13:12
10צפיות
"מה זאת האפליה הזאת?"
16/09/14 12:57
39צפיות
לפי מה שהבנתי, זה בגלל שאוטיסט אם הוא אינו בתפקוד גבוה, מאבחנים ממליצים שיתרגל מגיל צעיר להתנהגות כמו לשבת ליד שולחן כדי שיוכל להסתגל לחיים בעתיד במסגרת כמו הוסטל. זה מה ששמעתי המסלול שנקבע מראש המיועד עבור תפקודים שאינם גבוהים.
ואם הוא בתפקוד גבוה, הסיפור שהבאת על המסעדה וגם ההסברים של גור מספקים את התשובה.
התועלת זה לא מתן לאי-תקינות.
15/09/14 14:41
35צפיות
התועלת היא במתן שם (הסבר) גם לקשיים וגם לדברים החזקים של הבן אדם.
רעש מהתרוצצות רבה
14/09/14 12:08
155צפיות
השכן בקומה מתחתינו מתלונן על רעש בלתי סביר הנגרם מהתרוצצות של בננו. ההתרוצצות היא לפרקי זמן ארוכים וכשהוא יחף. האם מישהו נתקבל בבעיה דומה? האם למישהו רעיון לפתרון אקוסטי (לא שטיח)?
יש שכנים שמתלוננים ויש שכנים
14/09/14 12:35
109צפיות
שמסתכלים בעין עקומה בלי להתלונן
בעיות עם שכנים מוכרות בהחלט...
 
לא מתמצאת בצד הטכני,
למה לא שטיח?
 
בן כמה הילד ובאיזה מסגרת
14/09/14 12:59
80צפיות
חינוכית הוא נמצא ? אני שואלת כדי לברר מה זה 'פרק זמן ארוך'.
והאם יש סיבה מסויימת שבגללה שטיח זו לא אפשרות ?
רעש מהתרוצצות רבה
14/09/14 13:38
95צפיות
לומד בבית ספר חינוך מיוחד. יכול להתרוצץ גם שעתיים. שטיח לא אפשרי בגלל גמילה.
º
אז אולי שטיח PVC ?
14/09/14 14:40
124צפיות
רעש מהתרוצצות
14/09/14 18:15
71צפיות
 אנחנו מכירים PVC מפלסטיק אשר אינו נותן בידוד אקוסטי מספיק. מה זה שטיח PVC?
לא יודעת כמה בידוד אתם צריכים
14/09/14 19:03
88צפיות
בעקרון, מדובר בשטיח שעשוי מהחומר PVC.
זה ימתן את מעבר הקול, לא ימנע לגמרי.
אתה יכול למצוא תמונות ומידע בגוגל- שטיח PVC.
אם זה לא מספיק, ואתה מוכן להשקעה כספית גדולה יותר
(אולי השכן יואיל להשתתף בעלות? אחרי הכל זה למענו...)
תוכל למצוא שלל אפשרויות אם תקליד 'פתרונות אקוסטיים' בגוגל.
אין לי נסיון בזה, אז לא יכולה להמליץ.
רעש מהתרוצצות
14/09/14 19:50
62צפיות
תודה
º
14/09/14 23:29
23צפיות
מצאתי את האתרים האלה
15/09/14 21:56
53צפיות
16/09/14 11:46
8צפיות
דחוף המלצה על בית ספר רגיל עם כיתה תקשורתית בראשון לציון !!
57תגובות
13/09/14 16:23
182צפיות
שלום לכולם!
לצערנו בננו (מאובחן PDD) לא הצליח בשילוב יחדני בבית ספר רגיל, ועכשיו אנו נעלצים לעבור לכיתה תקשורתית.בן שלנו ילד מקסים בתיפקוד מאד גבוע , בן 10,לכן כל הזמן חשבנו שיכול להתמודד בכיתה רגילה, אך זה כבד מדי עבורו.
יש פה מישהו שהיה בסיטואציה דומה? מישהו שיכול להמליץ על...

(המשך...)
שלום לכולם!
לצערנו בננו (מאובחן PDD) לא הצליח בשילוב יחדני בבית ספר רגיל, ועכשיו אנו נעלצים לעבור לכיתה תקשורתית.בן שלנו ילד מקסים בתיפקוד מאד גבוע , בן 10,לכן כל הזמן חשבנו שיכול להתמודד בכיתה רגילה, אך זה כבד מדי עבורו.
יש פה מישהו שהיה בסיטואציה דומה? מישהו שיכול להמליץ על כיתה עם ילדים בתיפקוד גבוע בראשון לציון או רחובות? עם מחנכת טובה שתקבל אותו באהבה?
תודה מראש לכולם!!!
הייתי השבוע בסיור סליחות בירושלים
42תגובות
13/09/14 21:18
144צפיות
יום לפני זה הכנתי פתק לכותל
ניכשתם נכון
ביקשתי מאלהים שיסיר מעלי את הקללה של האוטיזם ממני ויהפוך אותי לאדם רגיל מן השורה 
לו היתה לי מנורה עם ג'יני בפנים שנותן שלוש משאלות...............................

(המשך...)
יום לפני זה הכנתי פתק לכותל
ניכשתם נכון
ביקשתי מאלהים שיסיר מעלי את הקללה של האוטיזם ממני ויהפוך אותי לאדם רגיל מן השורה 
לו היתה לי מנורה עם ג'יני בפנים שנותן שלוש משאלות...............................
º
מלבד לאוטיסטים לאיזה עוד חיה חמודה יש יותר מדי קשרים במח ?
הודעה זו מכילה תמונות
15/09/14 18:32
83צפיות
קראתי במדריך כלשהו, שהם היצורים הכי חכמים
15/09/14 18:44
95צפיות
על פני כדור הארץ. למרות ש"בני האדם חושבים שהם יותר חכמים מדולפינים בגלל שהם בונים מכוניות ובניינים, מתחילים מלחמות וכן הלאה... וכל מה שהדולפינים עושים זה לשחות במים, לאכול דגים ולשחק. דולפינים חושבים שהם חכמים יותר בדיוק מאותן סיבות"
(ציטוט)
זה מדריך שמאוד מקובל על חלק מהאנשים כאן
15/09/14 18:48
66צפיות
לפחות אלה שחשים את מקומם ומשקלם יחסית לגלקסיה,גם
 
אבל אולי הכי טוב זה להיות גם דולפין וגם בן אדם
אוטיסט
15/09/14 18:55
43צפיות
ציטוט חמוד מאד
והדולפנים הם באמת יצורים נפלאים ורגישים
 
אולי זה לא מקרי שלפעמים נוצר קשר בלתי אמצעי בין דולפין לילד אוטיסט
º
הם בהחלט יותר חכמים
15/09/14 19:41
14צפיות
º
ותודה על ה
15/09/14 22:59
11צפיות
קשיים ואתגרים
16/09/14 08:57
29צפיות
מוח עם יותר קשרים הוא אתגר ולכן, פעם, לפני שהאלימות המדעית השתלטה על השפה, קראו להם "ילדי הקריסטל" - וקריסטל, כידוע, זה חומר שביר.
אז אחרי השחוקרים הצליחו לעשות שטיפת מוח להורים ולשכנע אותם לשבור את הילדים שלהם בכל דרך אפשרית, הם יוצאים עכשיו בקריאה נואשת לתת להם ילדים צעירים ככל האפשר לניסויים בהכחדת ה"קריסטליות" שלהם והתירוץ הפעם - עודף הסינפסות הוא תוצאה של חלקי עצבים פגומים שהמוח לא מסוגל להיפטר מהם.....
 
כי דולפינים חכמים יותר מבני אדם ואוטיסטים חכמים יותר מהמדענים שחוקרים אותם - ואת זה הם לא מוכנים לקבל בשום אופן!!!!
º
15/09/14 18:53
13צפיות
חיסונים ואוטיזם, הרהורים ומחקרים
13/09/14 13:55
130צפיות
איזה בולשיט
13/09/14 21:16
92צפיות
אף אחד לא יודע בדיוק ממה נובע אוטיזם ברור שזו בעיה שנובעת מנוירולוגיה כי אוטיזם יושב בראש. (בעיה מוחית) 
יש כל כך הרבה ילדים שחוסנו ולא קרה להם כלום לא מחיסון נגד פוליו לא מחיסון נגד אדמת ושלא יבלבלו לכם בשכל שאוטיזם נגרם מחיסונים זו אמונה טפלה וטיפשות להאמין בכך.
עד שיגלו את הבעיה שגורמת לאוטיזם לקרות תשבו בשקט ותלמדו לחיות עם זה ולהתנהל בצורה טובה יותר עם זה.
היום יש כל כך הרבה תוכניות שאפשר לעזור לאוטיסטים ולבני משפחותיהם להתמודד עם זה וכל הזמן משתכללים ומשתפרים כל הזמן לומדים דברים חדשים על אוטיזם.
יאללה קחו כדור הרגעה ותורידו את מינון החרדה שום סיבה בעולם לא שווה את העונש שאתם מענישים את עצמכם מרוב דאגות 
זה מה יש תתמודדו!!!!!!
º
חלק מההתמודדות זה לא לחסן אוטיסטים
13/09/14 21:30
43צפיות
אני מחוסנת
14/09/14 00:00
63צפיות
חיסנו אותי באדמת באבבועות רוח בכל מיני ואני אספי מלידה אין קשר לחיסונים ואספי 
אמרתי זה בולשיט.
מנסים להלביש את הסימפטום של אספי על חיסונים בלבד
אי אפשר לדעת דווקא בגלל שאת מחוסנת.
14/09/14 00:16
51צפיות
אם לא היית מחוסנת והיית א"סית בכל מקרה , זה יכול היה להצביע על חוסר קשר.
בולשיט
14/09/14 09:15
36צפיות
לא מאמינה בזה
עובדה שאני מחוסנת אספית ואני כן מתקשרת ודי טוב אני וורבלית טוטאלית. (אה יצא לי חרוז ).
בכל מקרה שלא ימכרו לך חתול בשק.
זה לא עניין של להאמין
15/09/14 19:48
18צפיות
כנראה שלאוטיזם יש גורמים גנטיים וסביבתיים. חיסון זה אחד הגורמים הסביבתיים.
גורמים סביבתיים נוספים זה זיהום אוויר, זיהום מים, צבעי מאכל, חומרים משמרים ואין ספק שעוד הרבה דברים של 'עולמינו המודרני'. בכמה עשרות שנים אחרונים עלה מספר של  הרבה תופעות נוירולוגיות ולא רק אוטיזם.
אבל ספציפית לגבי חיסונים אפשר לבדוק רק אם אדם לא חוסן ובכל מקרה אובחן כאוטיסט. ולא חייבים לא לחסן בכלל. אפשר לדחות ולפצל חיסונים (נניח מגיל שנה לגיל 3). אם הילד יאובחן כאוטיסט בזמן הזה סימן שזה לא קשור לחיסון.
לא זה מה שאומרים
14/09/14 05:01
52צפיות
אומרים שבגלל הרגישות הידועה של אוטיסטים לחומרים הם הרבה יותר פגיעים לתופעות הלוואי שיכולות להיות מאוד קשות של החיסונים
 
בישראל נפציצים תינוקות ופעוטות
שמערכת החיסון שלהם עוד בשלב ההתהוות
בעשרות סוגים של חומרים ובצורה מרוכזת
חלק גדול מהחומרים האלה זה חומרים שנועדו לייצב את מרכיבי החיסון
ואלה רעלים די קטלניים
לפוצץ תינוקת או פעוטה בחומרים כאלה ישר לדם זה פשוט טירוף
 
אוטיסט הוא אוטיסט מלידה
התגובה של אוטיסט לחומרים היא שונה מזו של אדם נורמטיבי
אין בכלל שום ספק בכך
 
סבמבם......
14/09/14 09:17
38צפיות
אוטיסטים בכלל רגישים לכל מיני דברים הם מרגישים יותר מאשר אנשים רגילים.
אוטיסטים רגישים מבחינה רוחנית גם.
 
רגישות יתר
15/09/14 09:46
41צפיות
זו תכונה שנורא קשה לחיות איתה, ולכן כל חיסון או תרופה או סתם מצב חברתי מסוים יכולים לגרום להפרעות ונזקים. 
אבל לנסות לחפש ולבודד את האשם זו טעות - כי לדעתי החיסונים מפרים את האיזון האקלוגי וגורמים בסופו של דבר נזק לכולם - אבל מצד שני - זה הפתרון היחיד שעומד כרגע לרשותנו בהתמודדות עם מגיפות מסוימות. 
ולכן אין תשובות פשוטות, לא לשאלה אם לחסן או לא (ואז מה? ...) ולא לשאלה אם כדאי ורצוי להיות אוטיסט או לא, כל עוד נקודת המבט שלנו היא רק מעשית, או "רוחנית" בלי המשמעות האמיתית.....
הבעיה שמחסנים תינוקות קטנים
15/09/14 10:20
43צפיות
שעדיין לא יודעים האם הם יאובחנו בעתיד או לא.
רוב האיבחונים מתרחשים אחרי גיל 2.
ורוב החיסונים לפני גיל 1.
נכון, אבל אני יודע שאני אוטיסט וגם אמא של הילדה שלי אוטיסטית
15/09/14 10:27
51צפיות
ומבחינתי זה מספיק
בנוסף
יש לי גם אינטואצייות שלמדתי שהם שוות בערך פי איןסוף מכל הקשקושים של המומחים
 
אני לא אומר שזו בעייה פשוטה
אני חושב
שכמו בכל נושא אחר
בעבר היה מקום וסיבה להתקיף פעוטות בכל החומרים האלה
היום
כשיש יותר מודעות לסביבה ולנקיונה ואנשים יודעים יותר על עצמם אז אפשר שצריך ללמוד גם להרפות ולשנות דברים
התפתחות זה לא להתנהג כל הזמן בדיוק אותו הדבר
התפתחות זה ללמוד איך ומתי וכמה אפשר וצריך לשנות
 
 
ההחלטה גם מאוד תלויה בילד ובסביבתו
מי שהחליט לגדל את הילד שלו כמו נ"ט מוטב שיחסן
אולי
כי סביבה וחברה נ"ט בנויה על ההנחה שכולם צריכים לחיות כל הזמן בתחת של השני
וזה מצב שיש לו גם משמעויות בריאותיות לא מבוטלות בכלל
 
וזו כמות מוגזמת של חיסונים.
15/09/14 19:54
20צפיות
בישראל מחסנים הכי הרבה בעולם המערבי. ובשאר מדינות עולם מערבי אין מגיפות .
וגם ילדים שלי שקיבלו את המנה המלאה של חיסונים לפני יותר מ 20 שנה , קיבלו חצי מהחיסונים המקובלים היום. 
הילדים שלי קיבלו את המכסימום
16/09/14 07:12
21צפיות
שנותנים היום...
לפי מידע שיש לי היום
16/09/14 14:14
6צפיות
הייתי דוחה כמה שיותר ומפצלת כמה שיותר. לא בגלל אוטיזם  (כי שום דבר לא ידוע) , אלא בגלל העומס על המערכת החיסונית. לדעתי העומס עצמו זה לא דבר טוב
אוטיסט בוגר ולא מאובחן מגיע בחוסר רצון למסעדה עם משפחתו
60תגובות
13/09/14 16:54
234צפיות
כי זו סעודה לכבוד משהו והוא חושש שאם יסרב אמא שלו "תשגע לו את התחת" בטלפון.
במסעדה הוא מזמין מנה, והמלצר אומר שיש לו תוספות לבחור. והוא בוחר.
התוספות מגיעות יחד עם המנה העיקרית באותה צלחת.
הוא מעדיף לאכול את המנה העיקרית על הצלחת לבד, אז הוא מתחיל לאכול רק...

(המשך...)
כי זו סעודה לכבוד משהו והוא חושש שאם יסרב אמא שלו "תשגע לו את התחת" בטלפון.
במסעדה הוא מזמין מנה, והמלצר אומר שיש לו תוספות לבחור. והוא בוחר.
התוספות מגיעות יחד עם המנה העיקרית באותה צלחת.
הוא מעדיף לאכול את המנה העיקרית על הצלחת לבד, אז הוא מתחיל לאכול רק את התוספות.
הוא לא מספיק לגמור את התוספות, והנה - כל משפחתו גמרה לאכול (אחרי בערך 10 דקות). אפשר אמנם לארוז את המנה שלא נאכלה (וזה אכן נעשה), אבל עצם הישארותה ללא ביס אחד בסיום הארוחה, זו כבר התנהגות חריגה.
הוא רואה בעיניים את האבל של אמו, על כך ששוב התרחש אירוע שהזכיר לה שהוא אוטיסט, והיא לא מפסיקה לדבר על העניין עד שאבא שלו מחזיר אותו לדירתו (אין לו רשיון נהיגה ובשבת אין אוטובוסים).
והיא אומרת: "מה יהיה אם פעם תאכל עם בחורה?"
 
לאחר שהוא חוזר לביתו, אומרת לו אמו בטלפון אף-פעם לא להזמין אוכל עם בחורה כדי לא להסגיר את עצמו.
והוא יודע שהוא הרס לכל המשפחה את היום המיוחד. כלומר, האובססיביות של משפחתו לגביו הרסה, אבל המשפחה שלו לא עושה הבדל.
יש לו תחושה מחליאה בבטנו, והוא מת "להתגרש" מהוריו (גם במחיר חיי עני מרוד), אבל מפחד מהם. בדומה לאישה מוכה שפוחדת פחד מוות מבעלה ולכן לא מעיזה ליזום גירושין.
הודעה קשה בפורום "הורים לילדים מיוחדים":
42תגובות
13/09/14 10:15
327צפיות
ציטוט,...

(המשך...)
ציטוט, אחרי שהאמא כתבה שה"בעיה" של הבן שלה מסתכמת בזה שהוא לא חבר של נ"טים:
"התיעצנו עם פסיכיאטרית שאכן אבחנה אותו ברמה מאוד נמוכה וחושבת שכדורים נגד חרדה יעזרו (ככה חושבת גם המטפלת באומנות שהוא הולך אליה שנים), אבל בגיל כזה ועם אופי כזה קשה להכריח, בטח לאור העובדה שהוא חושב שהוא בסדר גמור (מבחינתו הלך לפסיכיאטרית כדי להתלונן עלינו) ונמצא בהכחשה מוחלטת שמשהו לא תקין אצלו והוא זקוק לעזרה."
 
אם נ"טים לא רוצים להיות חברים שלו והוא לא שלהם, למה להפוך אותו ל"דפוק" בגלל זה?! ומה יעזור אם הוא יפסיק "להכחיש" שהוא "דפוק" (גם אם לא משתמשים במילה)? זה רק יחמיר את המצב! ומניסיון של אוטיסטים רבים והוריהם - זה גם לא יגרום לנ"טים לרצות להיות חברים שלו - בפועל המצב החברתי של אוטיסטים בקרב נ"טים לא משתפר גם אם "מטפלים" בהם כמו שאנשי-מקצוע בימינו יודעים. תיוג זה הדבר היחיד שזה עושה.
 
וקרעה אותי ההערה בסוגריים "מבחינתו הלך לפסיכיאטרית כדי להתלונן עלינו":
יש לו על מה להתלונן. לא שזה יעזור, כי הפסיכיאטרית שייכת לממסד ששונא אוטיסטים.
 
לתייג ילד שלא פוגע באף-אחד רק כי נ"טים לא רוצים להיות חברים שלו (ולא ירצו גם אחרי מה ש"ילמדו" אותו, מניסיון של ילדים אוטיסטים אחרים) זה ממש... ממש... לא יודעת מה לומר. זה רצח הנשמה.
וגם אם זה הוא שלא רוצה להיות חבר של נ"טים - אם זה לא מעניין אותו למה להכריח? מבחינתו זה יהיה סתם ביזבוז אנרגיה ואפילו סבל.
 
שילוב
123תגובות
12/09/14 08:22
655צפיות
היי הרבה זמן לא כתבתי אבל מבקרת מידי פעם..
הבן שלי מתחיל שנה שלישית בגן תקשורת אוטוטו בן 5
במהלך חופשת הקיץ נתן קפיצה... מעניין דווקא כשהיה לו חופש מכל הגן והטיפולים הפרטיים האינטנסיביים
התחיל לדבר מילים בודדות ואפילו 2 מילים יחד
חוזר אחרי מילים שאומרים לו
השאלה...

(המשך...)
היי הרבה זמן לא כתבתי אבל מבקרת מידי פעם..
הבן שלי מתחיל שנה שלישית בגן תקשורת אוטוטו בן 5
במהלך חופשת הקיץ נתן קפיצה... מעניין דווקא כשהיה לו חופש מכל הגן והטיפולים הפרטיים האינטנסיביים
התחיל לדבר מילים בודדות ואפילו 2 מילים יחד
חוזר אחרי מילים שאומרים לו
השאלה היא כבר זמן רב שאני רוצה להתחיל ולשלב אותו במסגרת רגילה ומה הכוונה? לא באופן מלא אלא למשל פעם בשבוע שיילך לגן רגיל על מנת להתחיל ולחשוף אותו גם לילדים "רגילים" וזה כי תמיד בעיניי הייתה הדעה של אוקיי כל שנות הגן יהיה במסגרת קטנה ואינטימית ומסיבית והחל מגיל בית ספר יהיה במסגרת רגילה 
בבקשה מכן על פי ניסיונכם איך אוכל להתחיל מהלך כזה? אפילו בקרוב..
שולחים מכתב לעירייה ומבקשיםשילוב של יום אחד? או אפילו חצי יום?
דרך הגן אמרו לי...אחרי החגים נתחיל לשלוח אותו לגן סמוך פעם בשבוע לחוג של 3/4 שעה
אבל לי זה לא נראה מספיק בכלל...
איך זה מתנהל האם אוכל לבצע את מה שאני רוצה או זקוקה לאישור העירייה על כך מהן זכויותיי בעניין
ולגבי משלבת האם זה על חשבון העירייה או על חשבוני? מוכנה לשלם על כך גם פרטי יש דבר כזה? משלבת שתהיה רק פעם בשבוע?
 
אבחון חדש
12/09/14 08:24
109צפיות
ערכנו לקטנצ'יק שאוטוטו בן 5 אבחון בגיל שנתיים בדיוק
מתי והאם צריך לעשות אבחון מחודש ?
מתי והאם
12/09/14 09:33
84צפיות
לפני הכניסה לכיתה א, הילד צריך לעבור ועדת השמה או ועדת שילוב, ולצורך זה הוא צריך להביא איבחון מחודש בסביבות פברואר.
אנחנו הסתפקנו באיבחון-מעקב בהתפתחות הילד. פגישה אחת עם הרופא ההתפתחותי, ושתיים שלוש פגישות עם הפסיכולוגית ההתפתחותית. 
º
תודה
12/09/14 13:03
10צפיות
º
יש לכם הכרה לצמיתות מבטוח לאומי?
12/09/14 21:17
20צפיות
לצמיתות??? מממ הוא בן 5 איך בודקת אם זה לצמיתות?? מה..
15/09/14 00:26
41צפיות
PDD NOS נעלם מתישהוא?
הוא לא נעלם
15/09/14 14:59
18צפיות
אבל מוסדות בירוקרטיים צריכים להתפרנס ממשהו
בעקרון, מבחינת הרשויות איבחון תקף לשלוש שנים
15/09/14 16:05
14צפיות
למרות שאת צודקת- שום דבר לא מתאדה באורח פלא
א"ס נשאר א"ס.
בכ"ז בטל"א מזמין לועדה חוזרת מפעם לפעם, ואם האיבחון בן יותר מ3 שנים,
יש לחזור עליו.
גם לפני מעברים במערכת החינוך, צריך להציג ניירות עדכניים.
בשני המקרים, לא בהכרח חייבים איבחון מקיף חוזר,
גם מכתב מרופא  (במקרה של מסגרת חינוכית- דו"ח של פסיכולוג) יכול לעשות את העבודה.
לגבי בטל"א, כשהילד גדל, יש סניפים הגיוניים יותר
שנותנים הכרה ללא הגבלת זמן.
כמובן שבכ"ז בגיל 18 עוברים למחלקת נכות כללית, ושם זו ועדה חדשה עם קריטריונים שונים.

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה