לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

תופעה מוזרה, מעצבנת ומעניינת
09/04/15 04:21
175צפיות
לפרוטוקול אני יכול להתאבד עכשיו. לפרוטוקול.
בפועל אני רוצה להצליח להוכיח לעצמי שקודם עשיתי כמיטב יכולתי, שניסיתי - שמתתי עומד.
אני תמיד אומר לעצמי 'אחרי שהצעד הנוכחי שאני מתכנן עכשיו יכשל: אני נכנע'. בפועל *תמיד* צץ פיתרון נוסף שלא חשבתי עליו קודם בכלל; ואני מייד מקדיש משאבים כדי לנסותו, וכך חוזר לנקודת ההתחלה.
 
מדוע אני חייב "איום ברצח עצמי" ע"מ לפעול?
האם אני לא יודע שאני תקוע באיזור הנוחות, או סתם מוצא לעצמי תעסוקה?
 
מצד אחד מפריע לי שאני חייב לתקן את העבר בשביל הווה לטובתי, ומצד שני מעצבן אותי שאני מתקשה בבניית העתיד המתאים לי אישית: אני תלוי בלוחות זמנים של אחרים ואני מתקשה להאמין שאהיה מוכן עד אז.
אולי אפשר לראות את זה גם כהתקדמות ולא חזרה להתחלה
10/04/15 11:41
44צפיות
גם מנסיונות שלא צלחו אפשר להפיק למידה,
להבין למה זה לא צלח ועל סמך זה לבנות קצת יותר טוב את הנסיון הבא.
גם לאחים רייט לקח לא מעט שנים ונפילות עד שהצליחו לעוף
להקה או מסגרת מוסיקלית לילד בן 14
08/04/15 23:26
71צפיות
שלום רב
 
בני מאובחן על הקשת האוטיסטית, הוא בן 14, אנחנו מאזור כפר-סבא
 
הוא ילד מאוד מוסיקלי, לומד פסנטר כבר 4 שנים וחולם על כלים נוספים. אולי מישהו מכיר או שמע על להקה או מועדון מוסיקלי לילדים מיוחדים?
 
תודה מראש
כן, שמעתי
09/04/15 18:27
56צפיות
בבית של רונית יש הרכב קולי וגם קבוצת לימוד גיטרה. 
 
הבן שלי בן 9 ומאובחן כאוטיזם בתפקוד גבוה
07/04/15 20:50
233צפיות
האם יכולה להיות לו רגרסיה?
מה את/ה מגדיר/ה כרגרסיה?
08/04/15 11:28
81צפיות
בעקרון, הכל יכול להיות.
גם ילד או מבוגר נ"טים ("רגילים") אם יחושו מצוקה מתמשכת, יהיה לזה ביטוי התנהגותי.
בחופשות מבית ספר אנחנו תמיד חווים ריגרסיה זמנית
08/04/15 20:35
96צפיות
אין שינה מסודרת, אין ארוחות מסודרות, יש המון פעילויות שמציפות אותו מידי פעם.
אצל הגדול חוינו בגיל ההתבגרות ריגרסיה רצינית. אבל זה גיל קשה גם לילדים שאינם בספקטרום. 
º
רק אם גדל ללא אבא תומך
09/04/15 04:05
45צפיות
או כילד מוכה
09/04/15 08:54
65צפיות
נפשית- פיזית בלי קשר להורים גם סתם דפקו אותך עד העצם, ואמרו תגיד- תודה שאנחנו בכלל מתייחסים עליך.
ואז אתה אולי להבין- למה יש לך-התקפי זעם/רגריסה/דכיאון ואז אתה מנסה להתאבד -ולא מצליח ומבין כמה אתה לוזר(שאפילו בזה אתה לא מצליח זה כזה פשוט וכל כך הרבה פעמים זה היה כמעת הסוף - ואתה מתאים בול -להכנוי הלוזר -בהקשר פולטי והמבין יבין) או שאתה סתם - נהיית-חרא של בן אדם ומאשים את עצמך, כי זה קרה בגללך כי אתה לא טוב, אלו הם החיים לא פקניק כאמרת המשורר.
לא תמיד מה שמוגדר ומורגש כרגרסיה הוא באמת כזה
09/04/15 13:10
61צפיות
אחד הקשיים הכי מהותיים להבנה שמאפשרת תמיכה ועזרה נובעים מזה שהצורך בכיוון התפתחות שונה נחווה כנסיגה
קשה לתפקד רגיל זה דרש מאמץ
09/04/15 14:20
63צפיות
יכול להיות שמדי פעם לוקחים הפסקה ממרוץ החיים וחוזרים לקונכייה.
לא יודע אם זאת רגרסיה. אבל ככה זה בטח נראה מבחוץ
לפעמים נגנבים ממני שלא אכפת לי מכלום. האמת שאכפת לי, מאוד, את המלחמות אני שומר למה שחשוב לי.
שם אסור להפסיד. . גם שם אני מפסיד. בכול זאת לפעמים צריך להקריב רץ בשביל לזכות במלכה.
אבל זה לא עובד מנסיון מפסידים הכול.
חלק מהעניין שאכפת מהכל ומאוד
09/04/15 15:13
41צפיות
והרי גם את זה לקח לחוקרים המון שנים לגלות כי בהתחלה הם היו בטוחים שלאוטיסטים פשוט לא אכפת מכלום
 
אבל לדעתי אוטיסטים צריכים להסתגר ולהתנתק גם כי מה שנחשב שילוב אינו שילוב כלל אלא בדיוק ההפך
וזה הכי קשור לעובדה שנ"ט חווים את הדברים כמירוץ, כתחרות, ומה שנחשב ככישורי חברה וחיים ותקשורת נכונה זה לא יותר מרשת שלמה של מוסכמות שמבטאות בסך הכל כמה עקרונות מאוד פשוטים
שלכל אחד יש את החובה והזכות לרמוס את כל מה ומי שמסביבו על מנת להגיע למקום ראשון,, הכי מרכזי והכי גבוה והכי חשוב
בגלל זה החברה מוציאה מיליארדים על אצטדיוני ספורט בזמן שהיא מזניחה את ילדיה ומשלמת לספורטאי ביום יותר ממה שהיא משלמת לאיש מדע במשך שנה
ובגלל זה אוטיסטים לא מסוגלים להתחבר למציאות שבה כולם מחייכים אליך בזמן שהם תוקעים לך סכין בגב
ואז הפסיכולוגים אומרים שהם פשוט מילוליים מדי, מתייחסים למילים כמו אהבה וחברות כאילו היו אמיתיות ולא סתם הסכמה מודעת ולא מודעת של הצורך לזייף ולשקר ולרמות על מנת "להתקדם" כי זה בעצם מה שהכי חשוב
כסף ומעמד ועוד כל מיני דברים שהזבלנים הנורמטיבים יהרסו את החיים שלהם ושל כל סביבתם על מנת לזכות בם
 
כמו שאני רואה את זה אז את האוטיסטים מחריגים מהחברה ושופטים כמפגרים וכחסרי כישורים חברתיים ותקשורתיים רק בגלל שהם מאמינים ומרגישים ומסוגלים לשילוב אמיתי וצריכים לתקשורת אמיתית שבה רבים מה גם מוכשרים
אבל אז ה"מומחים" אומרים שהם מאוד מבלבלים כי למרות שהם בעלי כישורים יוצאים מהכלל העובדה שהם לא מצליחים להבין איך ולמה כולם חייבים להיות מנוולים חסרי רגשות וזייפנים צבועים כמו כולם מוכיחה שהם פגומים ולקויים
הם הרי לא יקשרו את הכישורים והרגישות האוטיסטית לצורך שלהם בשילוב חברתי אמיתי
כי ברגע שהם יעשו זאת מה זה בעצם אומר על עצמם, על החיים שלהם, על הזהות שלהם, על האמונה העיוורת והגאווה המיותרת בכל מה שהכי רע ונפסד בחברה ?
 
כמו שאני רואה את זה אז בזמן שנ"ט מתקדמים כל הזמן בזמן שכולם מדמים כקוו ישר
זאת אומרת כל הזמן למעלה ולמרכז ובלי להסתכל לצדדים ובלי לשים לב למי שנופל בדרך כי הוא לא יכול לסבול את האכזריות והאטימות והטמטום הבלתי נסבל של מה שנחשב ככישורי חברה
אז אוטיסטים הם אנשים שמוכשרים לאינטגרציה מהותית בין המרכז לשוליים, בין הגבוה לנמוך, בין הרחוק לקרוב
ולכן כיוון התנועה שלהם שונה
הדגש הוא הוא על האמת ששמה את האדם במרכז
ולא את הרכוש והכסף והמעמד
הדגש הוא לא על התנועה למעלה או למרכז אלא על התנועה שמיישבת בין השוליים למרכז, בין הגבוה לנמוך לכאורה
ולכן אוטיסטים לא מתחברים להיררכיה וסמכות ובניגוד לנ"ט לא מקדשים קיום של עבד עלוב ונרצע כאילו היה השיקוף היחיד של המציאות
 
ההתפתחות של אוטיסטים שונה
09/04/15 14:28
98צפיות
זה יכול להעצר מתי שהואא או להאיץ.
אל תצפה למשהו רגיל..
גם אם היה מבוגר לדעתי יכולה להיות רגרסיה.
פשוט אוטיסטים לא בנויים למרוץ החיים.
אבא אמר ללי שאני צריך 200 שנים להספיק מה שלוקח לבן אדם רגיל 100.
אני לא מסוגל לעמוד בקצב. זה מעייףף
 
קשור מי יש כאלו שמצליחים יפה מאוד
09/04/15 15:19
49צפיות
ועושים הרבה דברים יפים, כל אחד והקצב שלו ובדרך שמתאימה לו ונכונה לו .
אדם פתוח באמת יודע שקצב שונה זה פשוט כיוון שונה
09/04/15 15:19
53צפיות
שבגלל שאוטיסטים הולכים לכיוון שונה והכוונה שלהם שונה כל הזמן מזאת של האדם הממוצע אז נראה כאילו הם איטיים בזמן שניכר לחלוטין שבהרבה תחומים הם מהירים הרבה יותר מאנשים נורמטיבים
אלא שהכיוון שלהם בכלל לא נחשב ונתפש ככיוון כי חלק מחוסר האכפתיות המוחלטת של הסביבה הנורמטיבית כלפי החיים מתבטא כחוסר יכולת לזהות כיוון שונה  מהממוצע ככיוון
נ"טים מסוגלים לראות רק את עצמם ואת עצמם בלבד
האפשרות שיש אנשים נוספים מלבדם בעולם לעולם לא עלתה על דעתם וכנראה גם לא תעלה
 
אתה יכול להספיק בשניה מה שבן אדם רגיל לא יספיק באלף שנה ומצד שני מה שאדם רגיל עושה במשך שנה אתה לא תעשה לעולם
אבל נ"ט מעצם טבעם לא מסוגלים לתפוש קיום מגוון, יחודי, ושונה כי כל הרעיון של נורמטיביות היא שיש רק דרך אחד נכונה לחוות את הקיום
 
אם היה מתאפשר לאוטיסטים לחיות בקצב שלהם אז זה לא היה מעייף אותם בכלל
הם לא היו צריכים להסתגר ולהתנתק בשביל לפצות על קיום שהוא לגמרי חסר משמעות בשבילם ולא רק שהכי לא מזין אותם אלא פשוט סוחט מהם את הנשמה והורס להם את הגוף ואת הרצון לחיות
 
 
האם צריך לאבחן?
07/04/15 01:51
244צפיות
שלום לכולם, אני יודעת שאני די חרדה אבל אשמח לשמוע את דעתכם. אני אמא צעירה לתינוק מדהים בן בדיוק שמונה חודשים. אני במקצועי מטפלת עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועכשיו מסיימת תואר שני. אני מניחה שבגלל זה אני ככ חרדה (וגם אומרים שהסנדלר הולך יחף) לקח לי הרבה שנים עד שהוא נולד ומאז שאני צעירה תמיד היה לי פחד כזה שיהיה לי בן עם אוטיזים. אני אמא צעירה לתינוק בן שמונה חודשים ושבוע. תינוק מדהים.
בתינוק בטח הכי חייכן שיש מחייך לכולם (אובקטייבית גם הגננות בגן אומרות שאף פעם לא היה כזה תינוק חייכן), אני מניחה שיש לו קשר עין טוב למרות שהוא מאוד אוהב גירוים, מסתכל עלי שאני מחתילה אותו מסתכל על כל בן אדם שנכנס לחדר. לפעמים הוא מסתכל עלי הולכת בחדר ולא מוריד את העיניים. אבל עמים הקשר עין שלו קצר מאוד שיש גירויים סביבו (אנשים או חפצים) הוא מושיט ידיים לחפצים, ושאני מושיטה לו ידיים ואומרת בוא אלי הוא מושיט ידיים (גם אם אני לא אומרת והוא מושיט ידיים שהוא רוצה שירימו אותו). מאוד מתרגש לראות אותי (עושה תנועות אווירון על הבטן שהוא מתרגש הוא עוד לא זוחל). הוא מתהפך לשני הצדדים למרות שדי נדיר מהבטן לגב (הוא מאוד אוהב להיות על הבטן) עוד לא זוחל כמו שכתבתי אבל זוחל אחורה ועושה 360 מעלות ציר.
הוא ממלמל אבל לא הרבה הוא עושה הרבה גירגורים של שמחה. עושה אה פה בה אבל לא מא. (אני לא יודעת אם זה קשור שמדברים איתו 2 שפות).
אני חושבת שהוא מגיב לשם שלו לפעמים מסתובב ולפעמים לא (יותר יסתובב שמישהו אחר יקרא לו ולא אני) הגננות בגן אומרת שהוא מסתובב לשם שלו. אני גרה בארהב אז קוראים לו בשני שמות אריאל בעברית ואריאל באנגלית וספרדית (זה נשמע שונה עם מבטא שונה).  הוא צוחק בקול רם שמדגדגים אותו.
זה לא שיש לי הרגשה שמשהו לא בסדר אני פשוט טיפוס כזה חרדתי שאני לא מצליחה לישון מרוב לחץ אני מעדיפה לדעת עם משהו לא בסדר.
כמו שרשמתי אני גרה בארהב ככה שאין פה טיפת חלב ואין שום מעקב חוץ משלי מב שדי מלחיץ, מה אתם אומרים לקחת אותו לאבחון?
המון המון תודה מראש.
אני ממש לא רואה סיבה ללכת לאיבחון כרגע
07/04/15 08:02
85צפיות
תמיד טוב להיות עם היד על הדופק, ויש ילדים שלא יהיה קל לאבחן אותם לפני גיל 5, אבל כרגע אני לא רואה סיבה אמיתית לדאגה.
 
ורק לגבי תגובה לשם: הבן שלי שבספקטרום הגיב לשמו כבר בגיל חצי שנה. הילד שלא בספקטרום גם בגיל שנה עוד לא ממש הסתובב לשמו.
גם אני לא רואה כאן סיבה לפנות לאיבחון
07/04/15 09:06
91צפיות
מותר לשאול ממה נובע הפחד שלך מאוטיזם עוד מלפני שבנך נולד?
תודה רבה על התשובה
07/04/15 15:23
94צפיות
לשאלתך זה קצת מורכב מבחינה פסיכולוגית. כמו שאמרתי עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, בתואר היה לנו קורס שלם על אוטיזים ואני מנילה שפשוט הפחד שירשר גם עכשיו בתואר השני ובתור מטפלת אני נתקלת בזה לא מעט. עוד לקח לי ארבע שנים עד שהוא נולד (הרבה טיפולים ונס אחד טבעי :) ככה שוב שמבחינה פסיכולוגית קשה לי עוד להאמין שאני אמא ועוד לילד כזה מדהים אני מניחה שאני פשוט אומרת שמשהוא צריך להתפקשש. אין לי או לבעלי שופ אוטיזים במשפחה (למרות שאני יודעת שזה לא גנטי). בקיצור די מורכב.
אבל שום תודה על התגובה
מבינה את החשש "שמשהו יתפקשש"
07/04/15 16:25
103צפיות
כאם לשני אוטיסטים (עם סימן שאלה לגבי עוד אחד)- שום דבר לא התפקשש עם ילדיי
מכלמיני סיבות יש לאוטיזם תדמית מפחידה, אינך היחידה שתופסת אותו כאסון נורא,
אבל נראה לי חשוב שאנשים יבינו נכון יותר אוטיזם, ויפסיקו לפחד מאוטיסטים
במיוחד מי שגם מטפל בילדים, נראה לי שכדאי שיידע שהתפיסה המקובלת שגויה.
 
בתור "מתאבן", הנה סרטון שהכינה נערה אחת-
 
ודברים שנשאה ב TED
 
אגב, אוטיזם אמנם אינו לגמרי גנטי, אבל יש בהחלט מרכיב כזה בסיפור.
אם אין אוטיסט במשפחה זה לא אומר שלא יוולד אחד,
אבל אם יש, הסבירות עולה.
אני מצטערת
07/04/15 16:59
92צפיות
לא התכוונתי חס וחלילה לפגוע או להגיד משהוא לא במקום. מתנצלת מעומק ליבי.
אין מה להתנצל, זה בסדר גמור
07/04/15 17:48
68צפיות
לפחות מבחינתי, אני לא נפגעתי.
ברור לי כאמור, שאת פשוט מבטאת את התפיסה הנפוצה,
זה מה ששמעת, זה מה שנחשפת אליו גם בלימודייך,
מעולם לא הזדמן לך להחשף לקולות אותנטיים של אנשים שחיים אוטיזם.
אז הנה, עכשיו מזדמן לך
אלו בני האדם מה כבר יש לצפות?
08/04/15 19:13
42צפיות
טובים יותר טובים - פחות צריך ללמוד להסתדר, לצפות מבני אדם להבנה על אוטיסטים או בכלל אני מזמן לא מצפה.
לא נעלבתי, בסדר אז אני פקשוש זה עדיף על " פגום" -" חולה", ועוד ועוד בסדר אלו בני האדם מה לי ומה להם?, נולדתי
 רק, למין קצת שונה לא אוסיף מילים כדאי לא לפגוע בתדמיתי בפורום כאוהב אדם ואוהב הבריות, ולא אוציא עצמי כהרגלי
 
כשונא אדם , וכמו ציטוט מפורסם שקיבלתי " וימחה את זרע עמלק ואת נתנאל" ,או " מה הבדל בין נתנאל להיטלר?,לנתנאל
אין כוח  - להיטלר כן" ועוד ועוד פנינים יפות- וטהורות, אני לא צדיק לעולם לא טענתי ככה אז מקובל עלי כל פניניה שתבוא כל
סכין שתתקע, רגיל אני וטוב לי להיות אני למרות הקשים הרבים  כאשר אתה נתנאל  וציטוט ידוע "ימך שמו וזכרו" כדברי ידידי לשעבר
 
 ואחרון ציטוט מסבתי היקרה" דע לך אתה צריך להזהר -בסוף יעשו עליך לניץ אם תדבר חופשי כמו שאתה מדבר איתי בחופשיות",איזה נשמה היא דואגת לי לפחות אותה אני אוהב " עדיף חבר קרוב מאח רחוק" אחד מכונה באמת לקבל את המפלצת אז בסדר למפלצת יש חבר אחד באמת, מה יפי חיי מה טובים הם אין כמו חיי - חיי בנעמים חיי מאושרים לא לרחם עלי, טוב לי כמה שאני אומלל
אל תדאגי אין לך ילד- אוטיסט
08/04/15 19:31
101צפיות
אלה ילד בריא- יפה תואר חכם- בטח גם היה לו חוש הומר יכיר בחורה בגיל צעיר- יתחתן ילמד כל מקצוע שירצה
ואולי אפילו אם תנו לו חינוך טוב ( ואני מאמין שכן) הוא ילך בדרכי אמו הנפלאה ולא יביא ילדים אוטיסטים לעולם,
למה את שואלת?, לא  רק בגלל החינוך המשובח לקבלת האחר, אלה כי אז יעשו בדיקות מיוחדות ואז כל הזבל יזרק
 לפח לא היו אוטיסטים, אשרי הרופאים אשרי הורים יאלה נזורק גם אותך לפח אפילו שנולדת, פוי אוטיסט רע אתה חולה
לא צריך אותך, היה טוב.
 
המשך יום טוב ובהצלחה, ואגב שאני הייתי בן 8 חודשים אני דברתי יפה תקשרתי אם הורי בעזרת שפה וגם הייתי הולך
ורץ קצת יותר מאוחר וגם ידעתי לצייר שהייתי פעוט לא ממש -פיקאסו אבל לשרבט, אחר הייתי טוב  במספרים ידעתי לוח כפל יותר טוב מהורי ומבוגרים אחרים ,בגיל ארבע ובגיל 5-6 הייתי כמו מחשבון כולל לחשב  דברים אחרים יפים, הרבה מחברות- היו לי,
 
ועשיתי הרבה דברים יפים  אחר כך, אבל שוב אני אוטיסט בתפקוד גבוהה הבן שלך אולי לא, ואני דווקא לא מופתע שפסיכולוגית תחשוב ככה - ככה זה לא זר לי לא מאשים אותך ככה רוב בני האדם חושבים כגם הורים עצמם וגם האוטיסטים עצמם בלא מעט מקרים, מאחל לך רק בהצלחה ,ולא נעלבתי ממך מזמן אני לא נעלב או מרגיש, אז כנראה בגלל זה אני - אין לי טקט ואני נראה תוקפני.
אני מצטערת נתאנל
09/04/15 01:31
66צפיות
הדבר האחרון שרציתי זה לפגוע. מתנצלת מעומק ליבי. זו הייתה טעות מידי לרשום ככה.
אני מקווה שתבין שחס וחלילה לא התכוונתי בשום צורה לפגוע.
לא נפגעתי- ממתי אני נפגע?
09/04/15 02:23
43צפיות
תייחסי עלי כשוטה הכפר, כעל חולה רוח -אובדני- פסיכוטי למה בכלל לטרוח ולכתוב שאת מצטערת, אין על מה.
הכל  בסדר לא היית צריכה לטרוח ולהסביר.
יש לך תינוק חמוד וחברותי.
09/04/15 00:49
61צפיות
תהני ממנו. 
כל התינקות חומדים
09/04/15 00:53
50צפיות
ואני הייתי -מאוד מאוד חמוד אמרו שאני מעלף, עצרו את אמי ברחוב הסתכלו על העגלה ואמרו זה מלאך( עד היום יש כאלו
שאומרים שאני נראה כמו מלאך בפנים), אבל אז גדלתי ויש לו גם אישיות אז אמרו לא חמוד אלה  בו נגיד " הוא נראה חמוד  מאוד
אבל בפנים יש משהוא רקוב מאוד" סתם אני נותן דוגמה מחיי ,ואני בטוח שהוא חמוד תינוקות הם חמודים זה ברור כמו גור כלבים
חתולים הם-יפים הרבה יותר,( בטח שלי אין עליהם נשמות כאלו) ,אבל סתם הרגשתי צורך להגיב, אולי כי אני רוצה צומי? מי יודע
.....
כל התינוקות חמודים
10/04/15 23:27
20צפיות
לכן צריך להינות מהם ולא לחכות עם סטופר 'מה יתפקשש'.
בחיים הכל בלתי צפוי ואי אפשר לחיות בפחד אין סופי. פשוט צריך לחיות.
וגם אין שום בן אדם שרקוב בפנים. החיים של אנשים יכולים להיות קשים אבל זה לא עושה את האנשים עצמם רקובים.
תגידי את זה למי שאמר את זה לי לא לי
10/04/15 23:46
17צפיות
ככה אנשים חושבים לא אני, ואגב דינה אני מאוד מאוד אוהב ,את הגישה שלך לילדים, היא נדירה, לא ראיתי הרבה דברים
כאלו, באמת על הכבוד
º
תודה רבה
11/04/15 13:06
7צפיות
º
אין בעד מה.
11/04/15 13:22
4צפיות
º
תודה דינה על התגובה
09/04/15 01:32
29צפיות
הוא מותק איזה תינוק הוא לא חמוד?
09/04/15 02:07
47צפיות
הם נפלאים ,עד שהם נחשפים לכל הזעומה שיש בעולם, ויכולים להפוך להיות אני(חרא שאף הורה לא מאחל לעצמי בן,
נבלה כמוני ,אבל אני מקרה נדיר), רוב האנשים לא כמוני אוטיסטיים- או לא, הם די-בסדר אז הכל טוב.
 
אני מאחל לך בהצלחה לך, ולבנך המותק,ורק טוב בברכה נתנאל.
 
 
º
מאחל לך שהוא יהיה מאושר ויגשים את החלומות שלו, כמוני
11/04/15 23:09
16צפיות
ופן ירבו כמוך שמגשמים את חלומם למרות כל הקשים
11/04/15 23:20
16צפיות
ישר כוח.
עידכון
07/04/15 12:45
190צפיות
1. התוכנית הראשית שלי נכשלה שוב. מכיוון שהפעם אני יודע בסבירות של 90% את הסיבה: אני יכול לפעול לפיתרון!
 
2. שלחתי הודעה לייעוץ המקצועי שאמר לי להמתין. בפעם הקודמת ענה לי באותו יום ואני מקווה שעדיין נוהג כך.
אם לא אקבל תשובה, אתקשר: אני מקווה *מאוד* שלפחות זה יצליח (השירות שלו ממש לא-זול).
בגדול עד סוף השבוע הזה אדע בסבירות גבוהה את המשך צעדיי.
º
07/04/15 13:51
16צפיות
רק הצעה פרקטית
08/04/15 10:50
74צפיות
מזכירה לך שעכשיו חול המועד פסח וחלק גדול של אנשים לא עובדים (גם פרטיים).
º
נחשי מתי גיליתי את זה
09/04/15 04:03
17צפיות
עידכון לעידכון
12/04/15 19:32
18צפיות
1. הפיתרון כבר בדרכו אליי. חייב לעבוד: לא יתכן שהבעיה *כזאת* מסובכת.
 
2. הפגישה עם הייעוץ המקצועי נקבעה לשבוע זה. הפעם אני לא מקבל ממנו דחיה נוספת.
 
3. יש לי רעיון לפרנסה. במידה והייעוץ המקצועי יאשר: הסיכויים שלי להרוויח ממנו גבוהים מאוד. אבל קודם הסעיף הקודם.
º
13/04/15 07:56
2צפיות
חוששת שיש לי אספרגר צריכה עזרה ,בת 17
04/04/15 19:02
248צפיות
שלום לכולם,אני חדשה באתר. נרשמתי אליו כדי שאנשים שמבינים בנושא יוכלו לעזור לי בדעתם האישית מההתבוננות שלהם.
אז ככה,אציג את עצמי .
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ילדה שקטה מופנמת וסגורה בחברה,תמיד העדפתי קשרים אחד על אחד ולא אהבתי להשתייך לקבוצות,אני זוכרת בחטיבה ובתיכון שכשהיו טיולים של שינה תמיד הייתי עם מעט בנות בחדר ובנות אחרות היו בקבוצות,לפעמים זה הפריע לי לפעמים זה הטיב לי כי עדיף חברה טובה אחת מאשר כמה שלא באמת נקראות חברות,החיסרון בזה היה שהיה לי קשה לקבל את זה שהחברה שלי תתחבר לעוד בנות,אני יודעת שזה נשמע מגוחך,תמיד היה לי קשה לשמור על קשרים לטווח ארוך,ביסודי ובגן זה היה אחרת. בחטיבה ובתיכון זה השתנה,עברתי הרבה משברים ואכזבות שהשפיעו עלי ושינו אותי והעצימו את הקשיים שלי,אני מאובחנת כבעלת קשב וריכוז,יש לי חרדה חברתית ואני רגישה מידי. אחתור לנושא,לפני כמה זמן קראתי על תסמונת אספרגר. אני יודעת שבאינטרנט זה כללי מידי ושאנשים מחפשים לקטלג עצמם לכל מיני מחלות נפש ובין היתר,כדי להרגיש יחידים ומיוחדים. דיברתי על זה עם אמא עם היועצת והמטפלת באומנות מיפה ושם קבענו שיחה ביחד, אמא אמרה שאין לי אספרגר וגם היועצת והמטפלת,אבל הן לא באמת מבינות בנושא. עשיתי כמה מבחנים אצל המטפלת באומנות..אני לא יודעת אם כדאי לי ללכת לאיבחון,מה אתם חושבים ? תודה לעונים,שאו ברכה ומזל
שלום לך
04/04/15 19:23
107צפיות
ראשית, אספרגר, ספקטרום אוטיסטי בכלל, אינו מחלת נפש.
זו שונות נוירולוגית שנובעים ממנה קשיים ויופי.
אם השאלה האמנם את על הספקטרום מעסיקה אותך
יתכן ששווה לברר אותה, ולו רק כדי שתקבלי תשובה.
את צודקת כנראה- יועצות ומטפלות באמנות וגם רוב האמהות
לא בקיאות בתחום בד"כ.
כשמדובר באיבחון בנות, אפילו מאבחנים מוסמכים מפספסים לא אחת.
את יכולה לקרוא טקסטים של אספיות (נשים עם אספרגר)
ולהרגיש האם את מתחברת,
או לפנות לאיבחון מסודר (אם תרצי המלצות- תוכלי לקבל כאן).
 
כמה קישורים שאולי יעניינו אותך:
 
 
 
 
 
º
באיזו מסגרת את נמצאת כרגע? אילו טיפולים את מקבלת?
04/04/15 21:43
33צפיות
היי
04/04/15 23:10
106צפיות
אני בביתספר רגיל,יש לי טיפול באומנות. למה?
º
למה דווקא טיפול באמנות? אני חושבת שפסיכולוג/ית יוכלו לעזור..
05/04/15 11:33
28צפיות
בגלל ש
05/04/15 12:25
84צפיות
טיפול באומנות זה מטעם בית הספר וזה שילוב של פסיכולוגיה עם אומנות ואני חובבת אומנות,הייתי בעבר אצל פסיכולוגית טיפול cbt
º
ואת מרגישה שהטיפול באמנות עוזר לך באותה מידה שעזר הפסיכולוג?
05/04/15 12:41
20צפיות
º
כן,כי זה שילוב
05/04/15 13:44
35צפיות
טיפול ואספרגר לא בהכרח אמורים להיות
05/04/15 14:52
62צפיות
קשורים ביחד. אם את מרגישה טוב עם הטיפול ובמיוחד אם את מרגישה שהוא עוזר לך, לא חשוב מה האבחנה.
אם יש לך אספרגר זה משהו שנולדת איתו. ז"א טוב לדעת מה האבחנה אבל זה לא משהו ש'יוצאים מזה בטיפולים'. אבחנה נכונה חשובה כדי להבין את המצב . כן טיפול או לא טיפול ואיזה טיפול זו כבר ההחלטה שלך.
מה זה קשור. לא הבנת אותי
05/04/15 16:26
73צפיות
התכוונתי שטיפול באומנות זה שילוב של אומנות ופסיכולוגיה. עם אספרגר לא בהכרח נולדים,עדיין לא יודעים ממה זה נובע
עם אספרגר נולדים בהכרח
05/04/15 16:39
62צפיות
והוא לא נובע בדיוק מאותו מקום שממנו נובעת הזהות של כל אדם
 
º
אני לא רוצה להתווכח אבל עם אספרגר לא נולדים,תבדקי בעצמך
05/04/15 17:04
46צפיות
בדקתי, ובכל מקום אפשרי כתוב שעם אספרגר נולדים, וזה הגיוני
05/04/15 17:06
54צפיות
זה גם תואם את נסיוני
אגב גם אני מאובחן בא"ס
 
º
עם אספרגר נולדים, מי שאמר לך אחרת הטעה אותך
05/04/15 18:50
29צפיות
בדיוק מה שאמרתי - לא קשור
05/04/15 23:54
42צפיות
טיפול פסיכולוגי או אחר הם דברים טובים אם הם עוזרים. אבל הם עוזרים בקשיים ספציפיים שיכולים להיות קשורים או לא קשורים לאספרגר. אם הם עוזרים זה מצויין.
לגבי אספרגר כן נולדים איתו. לא נדבקים בו ולא תופסים אותו ממקום כל שהוא.
לכן טיפול יכול לעזור בקושי ספציפי אבל אף טיפול לא מונע בבן אדם להיות אספרגר (אם הוא באמת אספרגר) ולא 'מוציא אותו מזה'. אספרגר זה מצב נוירולוגי מסויים של בן אדם שהוא נולד איתו. וכדי להיות בטוח אם אדם אספי או לא ,רצוי לעשות איבחון מקצועי.
הצלחת להשיג קשרים של 1X1?
05/04/15 00:51
113צפיות
קיבלת הזמנה לבקו"ם?
האם את קבורה בעבר?
את *מרגישה* שאת מישתנה פנימית, או שגיל ההתבגרות עבורך הוא חיצוני בלבד?
האם את יכולה להגדיר בשביל עצמך את ההבדלים הריגשיים בין יסודי / חטיבה / תיכון?
אם את רוצה זוגיות ברמה כלשהי ולמטרה כלשהי: את מצליחה להשיג אותה?
יש לך קשרים חברתיים ללא קשר לטיולים וללא קשר לבי"ס? נגיד את נפגשת בקביעות עם חברות אח"הצ?
היי
05/04/15 01:58
112צפיות
מה זה בדיוק בקום? צבא? קיבלתי אבל אני עושה שנת שירות, אני קבורה בעבר אבל משתדלת להסתכל על ההווה ולראות את העתיד הטוב שמחכה לי, אני מרגישה שאני משתנה פנימית וגם חיצוניות אבל יותר פנימית,אני מבינה יותר דברים ומתעמקת יותר,המוח יותר פעיל מגיד כך.. ועם זאת גם מאוד מתבאסת מגילי,אני מרגישה הרבה יותר צעירה מגילי כיוון שהקושי חוויתי דברים ואני מרגישה שהזמן עף ושאנשים מתיחסים אלי שונה ושופטים אותי בגלל הגיל.אני לא רוצה ולא חושבת על זוגיות כרגע,זה לא מעסיק אותי . למרות שאני בקשר עם מישהו כבר שנתיים קשר וירטואלי..רצינו להיפגש אבל בגלל הקשיים שלי הוא סבל מיזה אני משערת..לצערי הרב. עברתי ביתספר השנה כך שאין לי קשרים חברתיים מחוץ לבית הספר,קשה לי להסתגל לשינויים למקומות חדשים ולאנשים.. בביתהספר הקודם היתה לי חברה טובה אנחנו עכשיו בקשר וירטואלי במחשב מידי פעם ומתכננות אולי להיפגש..בעבר כן היתי יוצאת מי שהציעה לי.. אבל לא ממש אוהבת את  
05/04/15 02:02
61צפיות
יש מצב שאת לפחות אשת-אמצע.
האם את עושה שירות לאומי או שנת שירות לפני הצבא ?
05/04/15 14:54
37צפיות
האם את מעוניינת בפטור מהצבא ?
º
לא. אני עושה כנראה שנתיים שירות לאומי במקום צבא,אבל ישלי זמן
05/04/15 16:28
33צפיות
אם זה לא סוד , על סמך מה
05/04/15 23:57
50צפיות
קיבלת פטור ?
º
למה שאקבל פטור? אני הולכת לשירות לאומי במקום צבא,יש בחירה
06/04/15 01:25
31צפיות
אין בחירה.לפי החוק כולם חייבים להתגייס לצבא
06/04/15 16:00
54צפיות
אלא אם כן שלהם פטור. ולשירות לאומי יכול להתנדב רק מי שיש לו פטור רשמי מהצבא.
אם אמרת שיש לך בחירה ייתכן שאת בחורה דתיה ולהן יש פטור די גורף. לבת שלי היה פרופיל 45 והצבא עדיין החליט שהוא נותן פטור (בלי שהיא ביקשה). לכן אם את מועמדת לשירות לאומי זה אומר שיש לך ביד פטור מהצבא (אם אין פטור לא יקבלו יקבלו אותך לשירות לאומי ופשוט יגייסו)
תיכנסי להודעה
06/04/15 23:46
55צפיות
לכולם יש בחירה בין צבא לבין שירות לאומי,אני הלכתי להצהיר ברבנות שאני דתיה ואני עושה שירות לאומי.בנתיים אני יעשה שנת שירות ואז אראה מה הלאה אולי צבא או אולי שאמשיך בשירות.. אבל יש לי עוד הרבה זמן.
מאז שאת היית בצבא הזמנים השתנו
אני מאמינה
יש דברים שמשתנים ויש שלא
07/04/15 08:51
68צפיות
חוק שירות בטחון חל על כל אזרח מלבד מי שפטור ממנו מסיבה מסויימת,
היום בדיוק כמו כשזקנות כמו דינה וכמוני היו בצבא
אם הצהרת שאת דתיה וזה נכון, סבבה.
זו סיבה לקבלת פטור.
47 זה זקנה?
09/04/15 01:20
28צפיות
מתי תגיד אימי שנושקת למי יודע כמה?,היא דווקא מרגישה צעירה ומתנהגת כמו צעירה וזה די מביך למען האמת - אפילו מאוד.
זקנה לא  קשור לגיל אלה לאופי, סבתא שלי בת 84 והיא מתנהגת כמו בחורה זה די מדהים כמה כוח יש לה ומרץ ושמחת חיים
היא אומרת  את- המשפט הידוע" אני כבר ינוח בקבר", אישה מיוחדת ונדירה כל כך טוב לב כזה לכל יצור חיי, לא ראיתי- וכנראה גם לא אראה, עברה 7 מדורי גהנום - מי שנולדה- עד היום, ועדין מלאת חמלה זה מרגש אותי גם עכשיו.
מה זה אומר לפחות אשת אמצע?
05/04/15 02:22
78צפיות
..
זה מושג שהמציאו כאן בפורום
05/04/15 08:27
101צפיות
איש אמצע זה מישהו שקרוב לספקטרום אוטיסטי אבל לא שם
 
את יודעת התיאור שלך מאוד דומה לשלי
 
תמיד היו לי חברות בודדות. אבל תמיד פחדתי מקבוצות. לא אהבתי פגישות קבוצתיות
 
אף פעם לא עברתי אף איבחון כי כשהיתי ילדה לא היו איבחונים.
 
אבל לפי איבחון עצמי גם חושבת שיש לי חרדה חברתית ובעית קשב וריכוז
גם אני...
05/04/15 14:10
75צפיות
הבעיה שעם הגיל זה מחמיר: הקושי לשמור על הקשרים הישנים, הקושי למצוא קשרים חדשים...
אובחנתי בגיל 40, אחרי אבחון של בני. זה, בעצם, לא נותן לי כלום, חוץ מהבנה עצמית וקבלה עצמית שכל מיני "שטיקים" שלי זה לא סתם, ולא מגוחך, ולא שאני חייבת להתאמץ יותר. זאת אומרת, אני כן מתאמצת, מניחה שיותר מאדם רגיל, אבל כשזה לא מצליח לי - אני יותר סלחנית לעצמי, יותר מחבקת...
אבל לזה מספיק להגיע להבנה עצמית, לא צריך חותמת של שום רופא.
אולי הדבר הכי חשוב למה כדאי לך לעשות אבחון *אצל מומחים* - זה לקראת צבא. ואולי יש סל שיקום ברווחה. אבל זה אם תגיעי לקשיים שלא תוכלי לפתור בכוחות עצמך ובעזרת משפחה.
אני הגעתי לסלחנות
05/04/15 15:23
59צפיות
בלי שום איבחון.
בילדיות ידעתי שאני פחות חברותית מרוב הילדים וסבלתי מזה.
בערך בגיל 20, הרבה לפני שנולדו לי ילדיי ולפני שבכלל הכרתי מושג אוטיזם, הכרתי וסיכמתי לעצמי אלו סיטואציות חברתיות קשות יותר עבורי. ואלו סיטואציות לא .
ואז ניסיתי למנוע סיטואציות "קשות". ואילו שפחות קשות להתאים לעצמי או את עצמי לסיטואציות
וגם למדתי לקבל את עצמי כמו שאני.
כלומר למדתי בעיקר 2 דברים - לפצות קשיים מסויימים דרך דברים אחרים שפחות קשים.
ואיפה שאני לא מצליחה אז לקבל את עצמי כמו שאני
אצלי המצב דווקא משתפר עם הגיל. אולי כי אינני מפחד להיות עצמי
05/04/15 15:58
56צפיות
לא מחפש להיות "נורמלי" ולא מחפש להיות "כמו כולם" ולא מודד את עצמי לפי הסטנדרטים של "מה שמקובל" (בין השאר, משום שאני יודע שהרבה מהדברים שנחשבים "מקובלים" הם הרגלים רעים ומזיקים, ואין לי שום רצון להתחיל לאמץ לעצמי הרגלים רעים רק בגלל ש-95% מהאנשים בעולם מקיימים אותם).
 
ושיהיה ברור: אני לא מחפש לעצמי חיים קלים, ולא מסתפק במועט. יש לי חלומות גדולים ושאיפות גדולות, ואני משקיע 110% כדי להגשים אותם. אבל אני לא "קונה" את הטענה שהדרך היחידה להצליח בחיים היא "להיות כמו כולם", ואין לי שום כוונה לבזבז כמויות אדירות של אנרגיה על עמידה ב"סטנדרטים חברתיים" שרירותיים שלא מקדמים אותי לשום מקום.
 
 
 
אני מדברת לא מה ש*אני* רוצה ומסתבכת
06/04/15 14:07
38צפיות
לא חושבת שבגלל שאני רוצה "כמו כולם" או "מה שמקובל", מזמן ויתרתי על ניסיון לעשות את זה... למרות ש... עכשיו, כשיש לי ילדים (ובמיוחד אחד שאני כאמא צריכה לעזור לו מבחוץ) אני יותר שמה לב ודגש על "איך האחרים".
אבל סטיתי מהמסלול: דיברתי שאני מנסה לעשות דברים שאני בוחרת לעשות (או מבינה שצריך לעשות), אבל לא מצליחה. חלק מדברים אובייקטיבי, חלק - כי אני *רוצה* בצורה מסויימת, אבל לא מצליח לי...
גם לנ"טים לא הכל תמיד מצליח, רק שהם מומחים בלהעמיד פנים שכן.
06/04/15 22:35
32צפיות
לא סתם קיים הפתגם המפורסם שאומר שהחיים הם לא פיקניק. וזה לא א"ס שהמציא את הפתגם הזה
 
וזה נכון. החיים באמת לא פיקניק. רק שזה לא רק דבר שלילי. זה גם דבר חיובי, כי רק בזכות הקטע הזה של "לא פיקניק", אנחנו יכולים לצמוח ולהתפתח כבני-אדם.
 
 
 
אני קיבלתי את עצמי בדרך מעט שונה אבל דומה
05/04/15 16:48
49צפיות
שהפסקתי להתאמץ על מנת לעשות מה שרע לי רק בגלל שהסביבה מזהה את המידה והצורה שבה איני מתאים לשגור ולמוסכם כקושי
 
מבחינתי אני בוודאי לא פחות חברתי מהנ"ט
במובנים מסויימים,כמו הרבה אוטיסטים, אני אפילו יותר חברתי מהאדם הנורמטיבי, בדיוק בגלל שאני חברתי בצורה אחרת מהם
וזה שהמומחים והמאבחנים אפילו לא מתאמצים או מנסים ללמוד את זה או לברר את הסיבות לכך מהווה בשבילי סיבה מספקת לא להקשיב לשום דבר שהם אומרים ולא להאמין לשום הכללה או תפישה שלהם את האוטיזם
 
מבחינתי, הדרך שבה המומחים והמאבחנים "רואים" אותי מעידה רק על הקשיים שלהם וככזאת אינה רלוונטית בשבילי בכלל
עיוורון כלפי האחר והאחרות זה מאפיין נורמטיבי מובהק שלכן גם אין הרבה טעם להאבק בו וכל מה שצריך לעשות זה לנסות לשרוד אותו
 
צבא זה לא מומלץ
אם אפשר להשיג קצבה מביטוח לאומי אז זה יכול מאוד לעזור
לי זה עזר להתפתח מנווד חסר בית לאדם שמפרנס את עצמו יפה מאוד
ולו רק בגלל שזה איפשר לי קיום נטול נ"ט ככל האפשר
 
בגיל 40 במה?ספקטרום???
09/04/15 01:07
42צפיות
איפה?
º
פרטי
09/04/15 11:03
9צפיות
לדעתי כדאי לעשות איבחון מקצועי.
05/04/15 14:46
52צפיות
כך יש סיכוי יותר גבוה לקבל תשובה מוסמכת.
ואת לא מחפשת 'לתייג עצמך באינטרנט'.
אם מצאת משהו שמדבר אלייך סימן שיש שם משהו.
הילד שלי בן 7 יש לו נסיגה
05/04/15 07:16
234צפיות
ילד בן 7 אוטיסט, נסיגה בכמה מובנים , בריחת שתן והתנהגיות והתקפי זעם קשים, המלצה על תרופה שעוזרת להרגיע אותו באופן קבוע שיהיה קשוב. רטלין ווינס לא עזר,
ניסינו את הריספרל אומנם רק כמה ימים והתופעות לוואי היו קשות.
הלכנו לד"ר מיכל רפפורט שאנחנו בקשר איתה.
רוצה לשמוע מהורים על טיפול בילדים שהם מתפרעים וצועקים, במיוחד שלא נותנים לו מה שהוא רוצה
אשמח אם תגיבו ותעזרו.
חג שמח
יש לך אפשרות לתקשר איתו?
05/04/15 11:18
83צפיות
לשאול אותו אם יש משהו שמפריע לו לאחרונה?
אולי הוא נמצא במסגרת שעושה לו רע?
בודקים מה גרם לילד לכעס או לנסיגה
05/04/15 12:07
86צפיות
עושים חושבים ומנסים לשנות את הדברים, ללמוד איך למנוע את הפעם הבאה בניסיון להבין מה הפריע לו ולמה הוא התפרץ, עושים מאמץ להרגיע באותו הרגע. אנחנו לא משתמשים בתרופות כדי להרגיע, רוב הזמן הילד רגוע ואם קשה לו מנסים לעזור לו ספציפית לאותו המקרה.
מה קורה כשכן נותנים לו מה שהוא רוצה ?
05/04/15 12:26
52צפיות
זו לא ביקורת אלא רצון לדעת איך הוא מתנהג במצבים שונים
º
באיזו מסגרת חינוכית הוא נמצא? כמה זמן המצב הזה נמשך?
05/04/15 12:43
33צפיות
בטח כבר חשבתם, אבל מה השתנה לאחרונה?
05/04/15 14:00
63צפיות
מבחינת סדר יום? האם זה קשור לחופשת פסח?
עצבני בלי סיבה וגם כך קורה בבית הספר התפרצויות
06/04/15 08:27
97צפיות
לדוגמא הלכתי איתו לגן שעשועים רצה להתגלש הפוך ולא הסכמתי וגם ולא היתה אפשרות, צעק צרח הרביץ לילדים וממש היה לי קשה לקחת אותו לצערי היה ממש סרט רע לכל הנהנים
אין כזה דבר "עצבני בלי סיבה". תמיד יש סיבה, גם כשאינה ידועה
06/04/15 08:41
67צפיות
זה יכול להיות איזו מחשבה שמטרידה אותו, או איזה אירוע שהוא ראה, או כל דבר אחר. לא חסרות סיבות אפשרות לילד אוטיסט בן 7 להיכנס למצב כזה, ותרופות לא יוציאו אותו ממנו.
 
כלומר כן, תרופות יכולות "להרגיע" אותו במובן של לדכא את התגובות שלו כך שיהיה לסביבה היותר נוח, אבל זה לא באמת ישפר את ההרגשה שלו וגם עלול ליצור אינספור בעיות אחרות. חוץ מזה, את באמת רוצה להכניס חומרים שונים ומשונים לגוף של ילד בן שבע? אני מניח שלא היית חולמת לתת לו לשתות וויסקי או אפילו קפה, ותרופות הרגעה מכילות חומרים הרבה יותר חזקים ומסכונים מאלכוהול.
להתגלש הפוך בגני שעשועים מה אפשר לעשות
06/04/15 11:16
91צפיות
היתה לבן שלי תקופה שרצה להתגלש הפוך או לשחק בצורה 'לא מקובלת', בגלל שלסובבים בגני השעשועים אין פתיחות לצורת משחק שונה (בלשון המעטה) והתגובות של הילדים וההורים יכולות להיות קשות כאשר רואים ילד משחק אחרת, לקחתי אותו לגנים ריקים יחסית שאין שם לחץ של הרבה ילדים והורים מסביב ועזרתי לו להתגלש איך שהוא רוצה בביטחה, החזקתי אותו ושמתי עליו עין כל הזמן. ובגלל שלא היו הרבה אנשים מסביב, ככה אף אחד לא צעק ולא איים עליו או עליי בזמן שהוא שיחק בצורה משונה.
יש ילדים שכאשר יש הרבה ילדים ואנשים ורעש מסביב כמו שקורה בגני שעשועים בשעות מסוימות הם נלחצים ומאוד סובלים. האם הבן שלך רגיש לרעשים או לצפיפות? אם כן עדיף לקחת נתון כזה בחשבון כאשר בוחרים לאן לצאת איתו, יתכן שיותר מידי רעש או צפיפות יכולים להוציא אותו מהכלים אחרי מינון מסוים או  להעמיס עליו יותר בתקופה כזו של שינויים כמו האביב/ פסח.
מוסיפה גם: העומס מצטבר
06/04/15 14:15
56צפיות
לפעמים בני "בסדר" עם משהו, למרות שאני יודעת שבאופן כללי הוא לא אוהב את זה. וה"בסדר" הזה נמשך שעה, שעתיים, יום... ואז, בום, בבת אחת הוא מתפרץ! אני שואלת: למה? בגלל "הדבר הזה והזה". שואלת: אבל אתה פה כבר כך וכך זמן, למה לא אמרת קודם? כי רציתי, אבל כבר לא יכול יותר!
יש סיבה. הסיבה רצה להתגלש הפוך.
06/04/15 19:39
56צפיות
זה לא משנה אם הסיבה מבחינתך מוצדקת או לא. הוא רצה משהו, את סירבת(זכותך המלאה) והתוצאה היא התקף זעם. לדעתי עדיף למנוע את כל העניין מראש. לא להתקרב למגלשה הספציפית או אפילו לגן המשחקים בכלל.
נראה לי שהיא התכוונה למשהו קצת יותר כללי...
06/04/15 22:44
50צפיות
אבל זה נכון שעימותים חוזרים ונשנים כמו סיפור המגלשה, יכולים גרום לילד לתחושה כללית רעה. הרי אוטיסטים לא שוכחים שום דבר, ואצל ילד בן שבע קטע כזה יכול בקלות להתפרש כ"סוף העולם". הוא לא מבין עניינים כמו בטיחות, או מהם הצרכים של אמא. כל מה שמעניין אותו זה שהוא לא קיבל את מה שהוא רוצה באותו הרגע.
 
ואני חושב שזה נכון עבור כל ילד שבע. רק שילד נ"ט היה שוכח את העניין אחרי חמש שניות, בזמן שאצל ילד א"ס האירוע מקוטלג כ"אירוע מס' 27 שבו המבוגרים הרעים רעים לא נותנים לי לכייף כמו שצריך".
 
 
 
 
נכון. אין ספק שהיא התכוונה כללי. לכן רציתי לפרק
09/04/15 01:02
21צפיות
את העניין להרבה מקרים פרטיים. כדי להדגים כי לכל המקרים הפרטיים האפשריים תמיד יש סיבה. לכן הדגשתי שלא משנה לי אם הסיבה היא `מוצדקת` או לא. לכל סיבה תוצאה גם אם הסיבה `לא מוצדקת`. לכן ההמלצה שלי זה להתמודד עם הסיבות ללא קשר אם `הצדקה` שלהן.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת. 
אבל נראה לי שהגישה הכללית של מטפלים (מכל סוג) שהא"ס `צריך ללמוד להתמודד אם מצבים שקשים לו` ולא `למנוע ממנו את המצבים שמוציאים מתגובה קשה`.
לי עזר דבר אחד
08/04/15 19:57
41צפיות
שני מכות, אם חגורה בקצב לא מהיר מדי ולא איטי-מידי,או מכות עם נעלים,( אח אני זוכר את הנעל- הייתה טובה במשקל הנכון).
או ,לנועל אותי כדאי להירגע (שיטה מבית סבתי מסכן דוד) ולא ימשך למען-טובת הגולשים, האמת שום פסיכלוג לא עזר לי ושום
טיפול,זה עזר לי לזמן מסיום, לא שזה תרופת קסם ולא שאני ממליץ על זה,אלה מציין מה עזר לי, הורי זיכו לחיים ארוכים הם נשמות טהורות.
 
אף פעם לא אמרתי כלום אהבתי אותם, אנשים יקרים וטובים באים משפחה טובה מאוד( לא תגידו משפחת עוני ) קוראים  
חינוך-רוסי נוקשה סבתא אמרה ככה אבי חינך אותי זה הצליח לו, סבתא היא אחרת לא דוגלת באלימות גם הורי לא,אבל ילד כמוני צריך לחטוף מתי שהוא, כמו שאמרו " הוא משדר את מה אתה מצפה"( שאמי התלוננה על מה שעשו לי), אני רגיל.
 
ולעניין המותי: תאהבו אותו, תדברו איתו כובו אותכם כדורים וטיפולים, קח אותו פשוט שב איתו ושאל אותו מה קרה.
בעני זאת הדרך הנכונה ,לי לא היה את זה זה לא אומא שלבן שלך לא מגיע, רק טו אני מאחל לכם ובהצלחה.
באלוהים אני מפלצת
08/04/15 23:04
53צפיות
שום דבר לא מזיז לי, קצת רגש בן אדם באמת איזה דפוק- זה להיות עצוב כי אתה כבר לא מרגיש
זה גם רגש לא?,עד כמה אני יכול להיות אטום ולא לכתוב כמו רובט?, רק דברים רעים  -אני יודע לכתוב
מתוך רגש,באמת נמאס לי.אני בכיין
אחותי היקרה
41תגובות
02/04/15 20:55
352צפיות
את בת 41 ורק לא מזמן החלטת לקרוא לילד בשמו  "אני אספרגר"!!
התחלנו איתך את תהליך הכרתך בביטוח הלאומי,התחלת לקבל קצבה מי ייתן ותמצאי סוף סוף עבודה.
החיים בבית כבר בלתי נסבלים,ההורים שלנו כבר מתפללים שייקרה נס או כל דבר משמיים שתרצי לקבל עזרה מאיתנו או מיידים מקצועיות...

(המשך...)
את בת 41 ורק לא מזמן החלטת לקרוא לילד בשמו  "אני אספרגר"!!
התחלנו איתך את תהליך הכרתך בביטוח הלאומי,התחלת לקבל קצבה מי ייתן ותמצאי סוף סוף עבודה.
החיים בבית כבר בלתי נסבלים,ההורים שלנו כבר מתפללים שייקרה נס או כל דבר משמיים שתרצי לקבל עזרה מאיתנו או מיידים מקצועיות אחרות וטובות.
את בשלך את חיה בעולם שאת מקשיבה ושומעת רק את עצמך ורק לעצמך...מאותתים לך מתחננים לפניך קומי עשי צעד או שניים.
החיים שלנו כבר לא אותם חיים שלווים כמו לפני כמה שנים שהיית עוד במצב טוב..עבדת,היו לך כמה חברות טובות,היה לך סדר יום קבוע,היית עוד תקשורתית ונחמדה יותר..
הרביצה בבית שיגעה אותך והורידה אותך מהפסים לגמריי,סיגלת לעצמך אורך חיים לא בריא,אובססיות שלא היו לך לפני,שפה מוזרה ותסמונת קולות ומילים משונות שאת מוציאה מהפה..אומרים לך כמה את מוכשרת וחכמה ואת בוחרת להפגין את הצד החולה והלא בריא שלך...את מודעת לזה שאת מניפולטיבית כמו שהפסיכיאטרית קבעה וכולנו יודעים זאת,אבל אנחנו המשפחה המצומצמת שלך רק אנחנו יודעים כמה את מראה לנו שאת "נהנת" להיות כזאת,כי מול אחרים שזרים לך מעט את מראה כמה את חברותית ונעימה.
מדברים אלייך,מתחננים אלייך תשתני,תקלי עלינו...תעזרי לנו לעזור לך,נעשה כל שביכוליתנו לעזור לך,אבל את שקועה בעצמך ולא מוכנה לשמוע עיצות של אחרים.
המצב שלך לא טוב מבחינה נפשית...את מעיקה עלינו,את מכבידה עלינו,אנחנו נעשים שקופים מולך לפעמים אנחנו אוטיסטים ולא את...אין עם מי לדבר,כואב לנו לראות אותך ככה..בחורה מוכשרת,יפה,עם פוטנציאל רב,אבל חייך הם ללא הווה וללא עתיד..זה הכי הכי מדאיג.מה יהיה איתך?לאן עוד תובילי את עצמך בריק שאת חיה..מי יישמע אותך ומי יעזור לך...את מתבגרת,הזמן לא מטיב איתנו לצערינו ואף אחד לא נעשה צעיר בחיים..היינו רוצים אחרת אבל כזהו העולם.
תתעוררי אחות יקרה לפני שיהיה מאוחר,תתעוררי ותגישי יד לעזרה ונעזור לך,רק תבקשי ונעשה הכל שיהיה לך עתיד טוב והמשפחה תהיה מאושרת עד כמה שניתן....לאמא ואבא קשה....בעיקר לאמא..לאמא אין יום ואין לילה,היא לא מפסיקה להיות טרודה מה יהיה גורלך ולאן תגיעי.אבא מתפס על קירות,הם מדברים אלייך ואת דוחה אותם כאילו הם רוצים את רעתך.
היום כבר קשה לדבר אלייך אם כי אין שום דרך לפנות אלייך.את מכישה כמו נחש,תוקפנית כמו אריה חושבת שכולם נגדך.
נמאס כבר לראות אותך חמוצת פנים,נמאס כבר לראות אותך יושבת באפס מעשה ולא עוזרת לעצמך....הלכת לטיפול פסיכולוגי עד לא מזמן חשבנו שמשם תגיע הישועה,ככ שמחנו ככ קיווינו שפנית לדרך הנכונה,אבל עם זה באה האכזבה...שוב לא עזרת לעצמך עד למצב שהפסיכולוגית אמרה לנו שאין דרך לעזור לה "היא בשלה"..ככ צדקה.
לא יודע אם לכעוס עלייך או לרחם עלייך כי את חולה...אמא אומרת תמיד לנו לסלוח לך כי את חולה וצריך לעזור לך...ככ קשה הרגשות מעורבים שלצערי הכעס משתלט עלינו שאת מתחילה להיות איומה וחמת מזג שלילית עד למצב של התקפי זעם ומוציאה אותנו כאשמים.
לפעמים אני מוצא את עצמי כועס על אלוהים למה זה מגיע לנו...הוא רואה את הסבל שלנו האחים את הסבל של ההורים את הסבל שלך שבחורה בת 41 סהכ רוצה לעבוד,רוצה למצוא את ייעודה בחיים לצאת לאויר העולם החופשי אבל הוא ממשיך לתת לך להיות אסירת עולם של עצמך ואנחנו צופים בך וסובלים לא פחות.האם לכעוס?האם להשלים עם המציאות הרעה שקוראת לנו?
קומי,עזרי לעצמך את יכולה את מסוגלת רק תבקשי ונעזור לך....
מקדיש לך את השורות הבאות שתביני מה עובר עלינו ומי ייתן וייקרה כבר נס בבואו של האביב.
 
"מי אתה,מדוע יד מושטת..
לא פוגשת יד אחות..
ועיניים אך תמתנה רגע..
והינה שפלו כבר נבוכות
גן נעול,לא שביל אליו לא דרך
גן נעול אדם גן נעול
האלך לי או הכה בסלע
עד זב דם".
 
ממני שדואג לך 24/7!
 
 
 
שאלה חשובה
43תגובות
03/04/15 03:18
238צפיות
אם תמיד כולם מנצחים אותי כל הזמן,
אם אני תמיד לכל היותר השעשוע שלהם כדי שיהיה להם על מי לפרוק תסכול מולד,
אם כולם כל הזמן תמיד מרוויחים על חשבוני ואני רק מפסיד כל הזמן,
אם כולם כל הזמן רק צודקים ורק אני תמיד טועה:
  בשביל מה אני בכלל קיים? למה אני...

(המשך...)
אם תמיד כולם מנצחים אותי כל הזמן,
אם אני תמיד לכל היותר השעשוע שלהם כדי שיהיה להם על מי לפרוק תסכול מולד,
אם כולם כל הזמן תמיד מרוויחים על חשבוני ואני רק מפסיד כל הזמן,
אם כולם כל הזמן רק צודקים ורק אני תמיד טועה:
  בשביל מה אני בכלל קיים? למה אני מבזבז להם את החמצן? איפה כתוב שנולדתי כדי להיות שק איגרוף פאסיבי?
 
 
למה כולם חיים בשבר מדומה כל חייהם (מרמים עבורם) ולי יש *לכל היותר* פנטזיות על איך אני מרוויח? (אני מקופח *קשות* לעומתם)
למה תמיד נגזר עליי לראות את כולם הופכים למבוגרים, ורק אני במקרה הכי טוב: נזכר מאוחר מידיי באיך לחיות'?
למה אם אני מנסה אז אני נכשל? למה תמיד הכל יקר לי מידיי?
 
הפחד שלי הוא שגם ניסיון ההתאבדות שאני מתכנן יכשל, כרגיל, ואני אשאר עם הראיות סביבי ללא יכולת להפטר מהן, ויגזר עליי להמשיך לחיות, וכך ליהווה הפסיכופת יהיה על מה לאונן.
 
כל הזמן כולם תמיד רק לוקחים ממני. כל הזמן כולם שודדים ממני. כל הזמן כולם קודם כל מוודאים שהם לא יכולים להפסיד גם אם הם רוצים, ורק אח"כ הם מרשים לי לנשום (בחושך, מכווץ בתנוחת העובר, עם עיניים עצומות, וגם אז עומד להם מלהפריע לי: כשאני מעז לשפר עמדה זה מייד עונש רציני)
אם כשבני משפחה מהמעגל הראשון שודדים ממני כסף והבנק מגבה אותם,
ואם כשבכל מסגרת חברתית כולם מגנים על עצמם מפני העבריין התורן, אבל כשאני מגן על עצמי רק אני נענש,
ואם כשאני רוצה ייעוץ מקצועי אבל לא מסוגל להבין שכבר נדחתי ממנו,
תמיד תמיד תמיד כולם חיים ורק אני זומבי!!!!!!!!
 
כל הזמן אני רק חושב על איך אני רוצח את כולם: בפטיש גדול, באונס, בקולרי נפץ שאני מחבר להם. כל הזמן יש לי קו מחשבה על איך אני נשאר האזרח היחיד בישראל; כי כשאני נפגע זה מצחיק, אבל כשאני פוגע מייד כל המשפחה שלו, והחברים שלו, והחברים שלהם, ובני המשפחה שלהם: כולם נואשים ללרצות להתאבד עליי, כי רק בשביל זה אימא שלהם המליטה אותם.
תמיד כולם רק כן ורק אני תמיד לא. זה תמיד על חשבוני ולעולם לא על חשבונם. תמיד כולם בונים את עצמם ורק לי רומזים להרוס את עצמי עד שאני מסכים להבין.
 
אף אחד אף פעם לא נענש חוץ ממני.
תמיד כולם צודקים ונכונים חוץ ממני.
תמיד כולם משתלבים ומצליחים ובונים את עצמם וממשיכים הלאה ורק אני לא.
מרגיש לי נכון להיות רוצח סידרתי, אבל ברור מאליו שאענש עוד לפני המקרה הראשון.
דיון: גרוי אינטלקטאולי לא מסופק אצל ילדים מה הייתם עושים?
02/04/15 12:42
105צפיות

הערה: קדם -כל ,כתבתי את זה בפורום הורים למחוננים, ואני לא יודע עד כמה זה קשור לפה, אבל בטח גם אתם נתקלתם בילד שמתשעמם בלימודים, ורוצה ללמוד עוד אז כנראה שזה מתאים גם לפה,אז אני הניח את זה מקווה שזה יתפתח לדיון.
 
 הערה: קדם -כל ,כתבתי את זה בפורום הורים למחוננים, ואני לא יודע עד כמה זה קשור לפה, אבל בטח גם אתם נתקלתם בילד שמתשעמם בלימודים, ורוצה ללמוד עוד אז כנראה שזה מתאים גם לפה,אז אני הניח את זה מקווה שזה יתפתח לדיון.
 
הדיון עצמו:"
נראה, לי הכותרת מדברת בעד עצמה, והיא בטח מדברת על מחוננים ,שלא מרוצים מהלימודים ורוצים עוד
ועוד,השאלה שלי, האם צריך לתת להם? חייבים שהילד היה מוספק אניטלקטאולית?, איך להתמודד אם ילד
מבריק שכל מה שלומד בשבילו זה קלי קלות?, אני מכיר לא מעט אנשים חכמים אבל לפעמים יש גובל לכמה
 
שהם רוצים לדעת או יכולים,אבל נתקלתי בחברה אלו, לא כל מחונן  הוא צמא ידע באותו רמה,או כל מחונן או מבריק,צריך להבדיל בין השניהם, אני בעצם שואל מה צריך לעשות אם הילד צמא הידע- המבריק, שרוצה רק לדעת  
 עוד ועוד- ולא יכול לבוא לסיפוק אניטלקטאולי, מה שמוביל אותו לכעסים ( מדבר על עצמי/ ובטח יש עוד), מה על
 
הורים לעשות?, בעני זאת סוגיה מעניינת, אני ידבר על עצמי אני כועס לפעמים על הורי, בעצם הרבה פעמים בגלל שאין לי איתם שפה מושתפת ( אימי איש משכילה  מלאת ספרים בראשה אבל לא מעוננית לדבר אבי ההפך) מה.
שגורם לי לא רוצה לומר דבר קשה, לא לעריך אותם  כמו שהייתי רוצה, אני לא יודע אם מי לדבר על תחומי העניין
 
 הרבים שלי, אני לא יודע לנהל שיחה על דברים רגילים, כמו שיחת חולים אני לא אוהב את זה,זה משעמם אותי אני אוהב שיחות עמקות ,ואת זה אין לי וזה גרום לי לתסכול  וכעס, ועוד דבר והוא הגרוי האניטלקטאולי אני לא יודע שובע, אותי זה מרגיז כבר, ניתן דוגמה אני לומד פיזיקה ברמת תואר ראשון ( מטענים-חשמלים ועוד שאר נושאים) ואני מרגיש שזה קל, שזה חוזר על עצמו, אני די מתעצבן יותר נכון לא נוח לי שהמרצה שלי פרופ  מריו ליבוי ( והוא בעצמו מבריק בעל שם עולמי)חוזר על עצמו כמה
 
וכמה  פעמים, כואב לי הראש - כי הוא פותר מלא תרגילים שאני אחרי הראשון- שני הבנתי את הפאונטה,או שהוא חוזרע על הטענה המרכזית הרבה פעמים, ואני יודע שזה מובן לשאר הסטודנטים, לא יודע למה הוא עושה את זה.
וגם הם שואלים כזה הרבה שאלות ( לפחות על התחלה) והם נראות לי כאלו מובנות מאליו, וזה בעצם בהרבה מאוד
 
תחומים וזה משעמם אותי!, אז בעצם למה אני אומר את זה?, כי מה בעצם אתם הייתם עושים בתור הורים לילד כזה?,אני לא יודע כי אני לא הורה,אני מדבר בתור ילד שהורים שלו סובלים בגלל זה, כי אני כועס עליהם ואני יודע שאני טועה אבל אני לא יודע מה לעשות, שלישית: אלו פתרונות יש לכם לילד סקרן? שרוצה ללמוד? האם אתם בעד לתת לו כמה שיותר ללמוד ולהרחיב ידעותיו?, או שאתם בעד שהיו לו גם חיי חברה- ופחות יתעסק בלימודים?,כי אני לא מדבר כיום אם אנשים.
 
אין לי אם מי, כי אין לי מכנה משותף איתם,שהייתי ילד אז הזזתי את זה הצידה ולא הראיתי יכולת,אבל עכשיו אני לא יכול, יש לכם עצות?, אני רוצה חברים אבל לא יודע על לדבר איתם, לא רוצה לדבר רק על מה שהם אוהבים על גם מה שאני ואת זה לא היה לי אם החברים שלי ( והיו לי מלא), והחלטתי שלא מתאים לא ולא להם אז היום אני בודד לגמרי.
 
לסיכום: אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הסוגיה הזאת, מה תם הייתם עושים, ומה לפי דעתכם טוב או רע,שנית אני נתתי דוגמה מחיי לא כדאי להשוויץ  ביכולות שלי כי למען האמת אני בן אדם עם ביטחון עצמי נמוך
מאוד ,ולא רק חושב שאני חכם/ טוב יותר אלה ההפך הגמור,אז זאת סתם הערה כדאי שלא "יכנסו" בי כי השווצתי, זה הכל 
מה שאתה לא מסוגל להבין,
02/04/15 15:40
101צפיות
זה שעלייך לשת"פ עם אחרים.
מה שחסר לך היא המסוגלות להבין רעיונות חדשים מאנשים שהם לא אתה.
לא ממש
02/04/15 15:58
79צפיות
אני רוצה לדבר איתם גם על נושאים שהם אוהבים אבל הם לא רוצים וגם לשמוע רעיונות, או שלי יש בעיה שלהם יש בעיה,מי שצופה יבע את דעתו, לדעתי לא רק אני אשם.
 
º
היכן נמצאים שכמותך?
03/04/15 02:09
21צפיות
הם ישנם
03/04/15 02:26
39צפיות
רק צריך עין- חדה ולב גדול כדאי לראות אותם זה הכל, ולתת להם להיכנס על ליבך, ולהנות מחברות
אמתית,הכרתי אחד כזה כזה,והתענוג גדול האמן לי.
º
איפה מצאת אותו?
03/04/15 02:32
18צפיות
השאלה היא לא איפה מצאתי
03/04/15 02:35
35צפיות
אותו אלה אם הוא בליבי, ואני בליבו ואני מאמין שכן,זאת השאלה האמתית, ולא במקום בו נפגשנו,כי
זה לא משנה כלל את מה שאני מרגיש עליו, אתה מבין זאת?
אין לי כוח לפילוסופיה עכשיו
03/04/15 02:38
44צפיות
שלישי הזה צפוי להיות יומי האחרון פה.
אין בעיה החלטה בידך
03/04/15 02:43
38צפיות
לא אנסה לשנות אותה, כמו שאמרתי אני לא האדם הנכון לפנות עליו, לכן אין לך מה לספר
ל י על התאבדות כזאת או אחרת, או על כל מיני תוכניות, כי אני לא יכול לעזור לך, רק מאחל
לך שהיה לך טוב איפה שתהיה, אם בחיים או במוות, היה שלום חבר נפגש במקום טוב יותר
( אני על סף הדיכאון הקליני- אובדני שאני מדבר איתך, אולי דברי יכעסו אבל לאדם הנוטה לאבדנות
אין מה לייעץ לאדם אובדני אחר או שנראה כזה.).
º
. . .
03/04/15 02:52
21צפיות
בגלל שהלימודים היו קלים בשבילי פיתחתי הרגלי למידה רעים
04/04/15 13:35
69צפיות
כמו למשל לא לעשות ש"ב, לעשות עבודות בצורה חפיפניקית ולא להתכונן למבחנים.
זה היה נוח לי (לא לעבוד קשה), נוח להורים שלי (לא צריך להתעקש איתי על לשבת וללמוד), נוח למורים, אז אף אחד לא התעקש שאני אתאמץ ואעבוד קשה. המסגרת למחוננים בה למדתי לא דרשה ממני כמעט כלום והייתה יותר חוג להפגת השעמום ששמו בית הספר.
ואוהו, כמה שזה מתנקם בי עכשיו, כשאני מתחיל את החיים האקדמיים שלי. אני צריך לפתח את ההרגלים הללו בעצמי, די מאפס, כשההורים שלי לא ממש יכולים לעזור לי.
אני לא מאשים אותם, חס וחלילה. הם עשו את הטוב ביותר שהם יכלו עבורי ואני מעריך אותם מאוד מאוד מאוד.
מכיר את הבעיה
04/04/15 18:52
49צפיות
לי אאפילו לא היו מחברות של ממש עד לסוף התיכון
לפחות אתה מודע לזה.
אז איך למדת?
08/04/15 23:30
12צפיות
איך קראת את מה שהיה במבחן?, ואיך לא עשו לך בעיות?, לא היית בשעורים?( או שהיית ומשם למדת מספיק טוב?*)
אני למשל לא למדתי במשך שנה + לשון/ היסטוריה אז לא רצו להגיש אותי לבגרות אז אמרתי שיתנו לי לשבת בכיתה,היה
מבחן לפני מגן בהיסטוריה הייתי באותו שעור לקחתי את החומר למדתי אותו 40 דקות באתי למחרת וקיבלתי 100 אותו
דבר בלשון ובשאר המקצועות, כולל מתמטיקה שהברזתי הרבה והייתי בתכנית לבגרות מאוצת במתמטי'ה תוך 3 חודשים
 
מסיימים מה שאני יודע שלא מקובל זאת תכנית " למחוננים-במתמטיקה" הייתי שם המורה אמרה הכל ילך טוב אתה מבריק
בזה( אני מטיל ספק)\למדתי חודא- וחומר ברמת תואר כל הציונים  סביבות-85-100 וגם לא ממש השקעתי רק באתי לשעורים
וכמעת אף פעם לא תריגלתי,בן דוד שלי זה מקרה מיוחד מאוד ונדיר מאוד( ואני לא אפרט עליו כי זה לא מתאים וזה לא אני
אבל זה מדהים יש לו מוח מדהים), אשמח באמת שתחדד את מה שאמרת מזאת אומרת לא היו לך מחברות בתיכון? מה למדת מהראש? נשמע קצת מוזר...
בקשר לאיך קראת את המבחן( טעות הקלדה)
09/04/15 01:13
9צפיות
אני מתכוון* שאם לא היו- לך מחברות איך יכלת להצליח? כי איך ידעת מה היו השאלות?,כי יש שם חזרה
נושאים שצריך ללמוד אפילו רפרוף קל, כאלו זכרת הכל בראש?,או שפשוט לא היה לך כוח ללמוד ונכשלת?
כי לא ממש הבנתי אם הצלחת בלימודים למרות שלא למדת או לא, אשמח לתשובה.
גם אני מכירה את זה ומגדירה את הבעיה שלי בדיוק ככה...
08/04/15 14:08
35צפיות
רק שלא היה לי כח (או אומץ) לפתח את המיומנות הזו בעצמי.
ודי נכשלתי בחיים האקדמאיים...
איפה אתה לומד?
08/04/15 23:23
12צפיות
 
 
י לפי מה שאני זוכר אתה לא במסלול לתואר ראשון בשום תחום אלה יש לך העשרות נכון? לך בגרות מלאה כיום?,אילו מקצועות הרחבת?  וכמה זמן למדת למבחנים במקצועות הומנים כמו היסטוריה/ ספרות *תנך והאם יש לך זיכרון צילומי ולן היה קל לך  
להצליח? (שואל כי לי יש ואני מאמין שבגלל זה הצלחתי )ולמה קשה לך היום בלימודים האקדמים מה הבדל הגדול? כי אצלי
זה-שונה היה - לי היה בדרך כלל קל גם שלמדתי חומר  ברמה של תואר במסגרת הלימודית שלי ( לכן אין לי כל כך מושג על
על מה אתה מדבר אבל-יכול להיות שבעתיד היה חומרים שהיה לי קשה איתם ואפילו מאוד אבל אני בטוח שאני יהנה יותר כי  
(מגרה- את המוח),סליחה אם העמסתי בשאלות אני, גם רואה אתה בן 15 כלומר בכיתה- י יא- ( הזמן שיכלתי לעשות את התואר
 
במתמטיקה היום הייתי אמור להיות בסוף כמעת בסוף התואר השני בסוף פרשתי והחלטתי שלא).ובאמת שאשמח שתחדד את מה שאמרת על לימודים אקדמים כי אני זוכר שאמרת שזה מין העשרה ולא תואר זה אקדמי אמנם אבל בטח שיש פחות לחץ, מה שאומר שתואר רגיל שהוא עמוס תצתרך הרבה יותר להתאמץ, אם עכשיו אתה אומר שזה התנקם בך.
 
 
ובכן, כנראה לא דייקתי
10/04/15 13:58
12צפיות
אני לא לומד לתואר ספציפי ואין לי מערכת של תואר.
אני לומד השנה רק קורס אחד שנחשב לנק"ז-שיטות מתמטיות בפיזיקה. בנוסף אני לומד מבוא לאנליזה ופיסיקה בסיסית. יש מבחנים, יש עבודות ויש לחץ. הרבה פחות מתואר רגיל, אבל יש.
בשנה הבאה אלמד את הקורסים פיזיקה 1 ואלגברה 1 (קורסים מאתגרים במיוחד).
עדיין לא עשיתי בגרויות, עקב הרפורמה החדשה שלא מאפשרת לי לעשות בגרויות בכיתה י'.
זה מתנקם בי כי אלו קורסים שדורשים הרבה תרגול ועבודה עצמית. זה לאאומר שאני לא נהנה מזה-פשוט אני צריך עכשיו לפתח הרגלי עבודה חדשים.
למבחנים בבית הספר אני כמעט לא מתכונן, רק עובר כמה דקות על החומר. חוץ במתמטיקה, שם אני מתרגל יותר
הבנתי תודה על המענה
10/04/15 14:10
116צפיות
אני כמו שחשבתי -יש לך בעצם העשרה -שבסופו של דבר ,תזכה אותך - בנקודות?, אין לך אפשרות להתחיל תואר?
כי אני מכיר בחורים ,שהתחילו בגיל שלך, והם לא מחוננים-אפילו ,אלה מצטיינים, יש כל מיני תוכניות- ,אולי זה יתאם לך.
אני בזמנו, לא אובחנתי כמחונן ( עכשיו כן), אבל יכלתי להתחיל תואר, בכיתה יא, ( מסלול רגיל) ,ואני מכיר בחור שהוא
 
כיום בבסוף תואר-שני - ומתחיל דוקטורט, הוא בן 18 בתכנית, "מדעני וממציא העתיד",( בן דודי התחיל בכיתה ז
אבל הוא מקרה מיוחד מאוד), אבל אני רואה שאתה אוהב- מתמטיקה- ,ולא קשה לך ,למה לא להתחיל תואר? או לפחות
חצי ואחר כך-תשלים ,בשירות צבאי,( יש אפשרות אני מכיר בר- אילינים שככה עושים), לפי דעתי ,זה מתאים לך, אני מבין
שאתה בחור חכם ,ובעל יכולות לימודיות טובות ,אז למה לא?,מה אתה חושב?, תחשוב על זה
 
 ובהצלחה
 
 
זה מסובך.
10/04/15 19:13
14צפיות
אני לומד ב"מדעני וממציאי העתיד" באב"ג.
אנילא יכול לקחת כמות נרחבת של קורסים כי אני עדיין מחויב לנכוח בתיכון. גם אם זה קל ומשעמם, זה עדיין חצי מהיממה, 4 ימים בשבוע (אני מבלה יום שלם באוניברסיטה) ואין לי ממש אפשרויות לוותר על שיעורים.
אני גם לא יכול לעזוב באמצע היום ולנסוע לאוניברסיטה כי אני לומד בבית ספר שאינו בעיר.
בכלל, האופציות שלי די מצומצמות מפני שאני גר בדרום. במרכז יש תכניות כמו התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה בבר אילן, שמטבע הדברים לא היו נגישות לי.
הבנתי
11/04/15 00:14
5צפיות
שמע, אני מאחל לך הרבה בהצלחה, אני מכיר אנשים מהרכז ,( אותו בחור התחיל את התואר בכיתה ט והוא מאזור המרכז
לומד בתל אביב),אני לא ידעתי, שאין אפשרות בן -גורין, למה בחרת ללמוד מתמטיקה- פיזיקה?( מקצועות שכיום לא ממש בטופ
של הטופ וקשה למצוא עבודה אלה אם יש לך כמה תאים ואתה מדען מוכשר וכולי, מה שלא לכל אחד קל או אפשרי) למה לא
בחר במדעי מחשב/תוכנה/חשמל?( בן -דודי התיל בתארים במתמטיקה- פיזיקה כי הוא אהב את זה אבל אחר- כך הבין שזה
 
לא משתלם ולמד מחשבים- וגרפיקה,( אחרי הצבא), את שאר התארים סיים  לפני- הצבא), אתה חושב על לעבוד בהיי טיק?
מה בעצם אתה מתכנן לעסוק בעתיד?,ב. מתי התחלת להתעניין במתמטיקה? מה היו כישורים המיוחדים שלך בתור ילד?
זה התפתח מגיל צעיר הכישרון ,( למשל אצלי כן).ג. האם אתה מתכנן לשרת בצבא ביחידה טכנולוגית/ מודיענית( כי אני זוכר שאתה לא מעוניין) ואם כן-למה לא?, ד. אני הבנתי שאתה לומד 4 פעמים בשבוע בן גוריון אז למה אתה לוקח רק קורס אחד? לא יכולתה  למשל לנסות לקחת שני קורסים? או שזה- עמוס מידי? אשמח לתשובות לשאלותי-- שהיה לילה טוב והמון בהצלחה - חבר.
הפוך גוטה הפוך
11/04/15 15:43
12צפיות
אני לומד יום בשבוע באונ' וארבעה ימים בתיכון. מדובר ביום דחוס למדי שמכיל 8 שעות אקדמיות.
אני לומד מתמטיקה-פיזיקה ממספר סיבות:
1. הנק"ז שאצבור שם מועיל לכל תואר כמעט במדעים.
2. זה מאוד מאוד מעניין.
3. המסלול של מדעי המחשב במדעני וממציאי העתיד נפתח שנה אחריי שנכנסתי ורק לתלמידי המחזור שאחריי.
אני מתעסק במחשבים בזמני הפנוי ואף התחלתי לעבוד בתחום בחופשות מבית הספר.
אני מקווה שאוכל להיכנס ליחידה בתחום המחשבים בצה"ל, למרות האבחון שלי. רוב חבריי  הם מרקע צבאי.
 
אהבתי את הכותרת
11/04/15 16:35
9צפיות
יש לך חוש הומר זה טוב, עכשיו הכל ברור לי הרבה יותר,כתבת הודעה באמת ברורה בהרבה.
בקשר ל2 ברור שזה מעניין את לא צריך לומר לי את זה, אני זה שכמו איזה משוגע לומד כל הלילה
ולא יושן דקה, ולי אין מחויבות- כמוך, אני פשוט אוהב ללמוד מתמטיקה ובעיקר כיון פיזיקה בכבר הייתי
באמת מומחה למסכים דקים גם היו יש לי ידע לא מבוטל,ברמה מקצועית ( כולל קראת מאמרים-ביקרות
וידע טכני- הנדסי וגם כל מה שמסביב וגם הציעו לי לכתוב ביקרות באתר  -בהונג קונג ולשלם לי אבל אין לי
שליטה באנגלית טובה, לכן  ויתרתי וגם הייתי צריך ללמוד יותר).
קראתי עוד פעם
11/04/15 17:54
63צפיות
וה]עם הייתי מרכוז והבנתי- כנראה בגלל העיפות לא הצלחתי.
חג פסח שמח לכולם
03/04/15 14:02
44צפיות
שהיה לכולם חג פסח שמח,מקווה שתעבירו- את החג בנחת- ושתהנו מהחג הזה, אני אוהב אותו, ומקווה
שאתם  גם תהנו, אז לכל חברי הפורום היקר ובכלל לכולם חג פסח שמח- ממני בברכה נתנאל.
חג חרות פורח ושמח גם לך ולכולם
הודעה זו מכילה סרטונים
03/04/15 17:06
59צפיות
º
גם לך, שלומית. ורגישות להבין שחופש הוא לא אנרכיה...
04/04/15 13:00
37צפיות
הערות על התנהלות הפורום מקומן במסרים
04/04/15 17:22
45צפיות
או בקישור שמיועד לכך, בראש העמוד.
º
לא נראה לי שזו היתה הערה על הפורום (ובוודאי שלא על הניהול)
05/04/15 09:56
19צפיות
º
חופש הוא אנרכיה
04/04/15 18:16
28צפיות
º
חג פסח שמח!
05/04/15 13:58
14צפיות
ריגשותי כעת.
03/04/15 06:40
114צפיות

אני  
 אני חושב למה לא רצחו אותי כבר?, למה מגיע לאדם כמוני לחיות?, שיעשו לי טובה ויתקעו לי כדור
כבר בראש,חושב על דברים נוראים,חולים על דברים מזעזעים,והכי גרוע לא סובל את עצמי באופן
טבעי לחלוטין, כלומר ללא שום טריגר, חשוב שמה שעשו לי (  כל אותם פגעיות) היו מגעיות לי כי
אני רע ולאנשים רעים ,מגיע לסבול על אותם חטאים ודברים רעים שהם עשו לאחרים, אני לפעמים
אומר לעצמי " למה היית צריך לבוא לעולם?,לשם מה? ,במה אתה מועיל, הראי אתה איש נורא- ואיום
 
למה עד עכשיו זה לא קרה?,למה- לא לסיים את הסבל שלך ושלהם?,תגמור אם זה תוריד את הזבל ויאלה
גמרנו" זה דברים שאני מרגיש כמעת כל יום, אז לגמרי- מבין אותם /אובדנים/,זה קשה אבל אתה לפחות לא חושב באמת.

דברים כאלו רעים על עצמך, אלה אלו תחושות בשעת משבר, אני באופן כללי חושב שאני כישלון ואני אפס לא משנה
 כמה חותמות היו לי שאני ההפך הגמור,מבחינה עובדתית כלומר ( מבחני מנת משכל/ מה שכתבו עליך וכולי),שום דבר לא עוזר אתה עדין מרגיש לוזר, לפעמים אני רואה בראש שלי את מותי, ואני אומר מתי הם ישכחו אותי? תוך שנה? שנתיים?
 
אז בסדר,יבכו שנה גם את אחותי הם שכחו אז עוד זבל אחד  הגיע לפח האשפה, מה יקרה? אולי אלו מחשבות  
 קציניות -אבל הצלקות בגוף שלי מעידות על כך שכנראה בער לי באותו רגע לקחת סכין ולהתחיל לחתוך לעצמי קצת את היידים,סך הכל זה תענוג, אבל אבא שלי לא מרשה לי,הוא אמר שהוא יאשפז אותי שוב כמובן, אז אני מפחד, מה  
 

 מוג- לב -אני אחרת, חיי היו משתנים מקצה -לקצה בכייון חיובי או בכייון שנחשב לשלילי בעני החברה,ובעני הוא טוב  
 לא פחות,סיכום: אל תיתחסו- למסכנות ואומללות שלי  לך - ותזכורו כולם- לעולם אל תיהו אני,זה כלל לחיים אני מייעץ את זה לכולם,חרא להיות נתנאל, באמת,אבל תמיד יש גרוע יותר אז אולי זאת חצי נחמה.
 
תגידו לי את האמת פעם אחת בפנים, למה אתם מסתובבים? תגידו לי את מה שאני רוצה,באמת לשמוע,שעדיף שאני ימות,שהמוות הוא מה שירפא אותי מהסבל הזה שנקרא חיים,שאני לעולם לא ישתהב לא כי אין סיכוי לאוטיסטים, אלה כי לי באופן אישי אין שום סיכוי,אני זן נחות, וכמו שאמר דרווין " מי שלא מתאים את עצמו לסביבה בסוף נכחד וגזע
 
אחר מתפתח",זה כזה פשוט לא?,תקעו בי את הסכין, את המילה ,אל תלחשו לי שאני בסדר,שאני חכם בזמן,שאני ההפך, תומרו לי את אשר על ליבכם, לא את מה שאתם מוכרים לי או יותר גרוע לעצמכם, תקעו בי הלהב,להב שאני לא יכול לעמוד בהש,יגרום לי להשתנות, שיגרום לי לאמין בעצמי, שיגרום לי להבין שאין לי יכולת כמו שאני מדמיין, למות זה לא קרע ( לא פיזית ולא נפשית) כי כבר אין נפש,נשמה אין אז תנו לי כמה קגעים של אושר, אם הבדדיות\\
 
הזאת, אם הכאב המתוק שיכול רק הוא לגרום לי להפתח לאדם אמתי,לאדם שלם תנו לי להרגיש את הפטיש על חזי,את הקרבות אני נלחםפ יום יום לא רוצה לנוח, רוצה חבר אחד שידע מזה להיות לוחם ללא מטרה, חוץ מהרס עצמי,ובניה של נגכשולים עוד עוד פעם לא עשיתי כלום,זה מספםיק להתבכיין ,זה ה שאני מרגיש, או יותר נכון מה שאני חושב שאני מרגיש.
 
יש רק נתנאל אחד. בדיוק כמו כל אדם אחר, אין לך תחליף.
03/04/15 11:16
47צפיות
וזה בכלל לא קשור לכמה שכל יש לך או איזה כשרונות יש לך. לא שחסר לך שכל, כן? אבל הנקודה הזו לא רלוונטית לשאלה האם מגיע לך לחיות, או האם יש טעם בחיים שלך. כל אדם הוא עולם מלואו, ואין כזה דבר אדם מיותר.
 
מאחל לך שבכל זאת תמצא את הדרך שלך בחיים (תהיה אשר תהיה) ותצליח בה.
 
 
 
 
תודה אני מקווה
03/04/15 12:38
19צפיות
מאוד להיות מאוד-ושלם עם עצמי.
כמה נקודות:
03/04/15 12:59
30צפיות
1. עניין, השכל הוא לא המרכיב החשוב והמשמעותי ביותר,שבגינו אני מרגיש שלא מגיע -לי לחיות זה ממש לא.
מה שגורם לי להרגיש ככה,אלה זה תחושה לא נעימה, שאני לא מצליח בתחום מסיום, ומרגיש ריקנות, למשל
לא מעט פעמים אמרו שאני מאוד חכם,היו כאלו שאמרו שאני מבריק וגאון וכל שאר הדברים,גם כאלו ללא היכרות
מעמיקה אם "השיגי" על סך מה שאני כתבתי להם כאשר התכתבתי איתם,למשל אני מקבל מכתבים בנוסח" אתה כזה
מבריק ממש אתה נותן לי השראה, הלוואי שהיו עוד אנשים כמוך" גם מחברים קרובים וגם מסתם אנשים, כמובן שאני
 
לא לוקח את זה ברצינות, כי ככל שיש שימוש במחמאות ככה רמת השפעה שלהם יורדת לפי דעתי, אותו דבר
האבחונים של הפסיכיאטרים, שכתבו שחור על גבי לבן את מה שתיארתי למעלה,ואפילו החמיאו יותר, זה עניין
פנימי לחלוטין, ולא קשור למה בחוץ חושבים,אני עצמי צריך לחשוב שיש לי יכולות ולא משנה אם אני יחשב מחנון
או גם מחנון על, אם אתה מבין את  כוונתי,זה מה שיש לי להגיב בנוגע לסעיף הזה.
 
ב. הרגשות שבאת גורמות לי להרגיש מיותר,הם רגשות האשמה, על מה שאני עשיתי, או על מה שלא עשיתי.
באופן כללי אנשים בעלי דיכאון קליני,לא חושבים באופן הגיוני, לכן זה שזה גם כולל תנודות במצבי רוח אז זה בכלל
סיפור, כי אתה יכול להיות הכי שמח, ומילה אחת שיר אחד שמעת, כל דבר קטן הופך אותך ממאושר ביותר לעצוב
ביותר,ועד לרמה שאתה רוצה לסים קץ לחייך, או לחלופין לפגוע בעצמך- פיזית כדאי לה'ל על הכאב, כי כאב פיזי
 
זה לא באמת כאב אמיתי כמו שברון- לב, ככה לפחות אני חושב,זה אמנם כאב אבל לי כואה שוברים את ליבי מאשר
אני ישבור לעצמי עצם, או יכאב לעצמי מבחינה פיזית, אבל אני כבר לא עושה את זה בגלל אבי, שאיים עלי שפעם הבא
אני יתאשפז, לזמן ממושך, ושזה לא יכול לקרות יותר, אני לא יודע זה טוב או רע, אבל אני כבר לא עשיתי את למעלה משנה
חצי, אז כנראה שני יכול גם בלי.
 
לסיכום:אני לא יודע בדיוק לפרט למה אני מרגיש ככה,לכן אולי דברי לא נראים ברורים, לצערי אני לא ניחן ביכולת ביטוי
רגשי ברמה גבוהה, אז אולי היה קשה להזדהות-איתי, ולהבין על מה אני מדבר- אבל מקווה שדברי היו ברורים פחות
או יותר, אלו שני נקודות שרציתי לציין.
 
המשך,יום טוב וחג פסח- שמח.
º
אף אחד לא אוהב אותך בעולם? אתה לא אוהב אף אחד?
03/04/15 13:52
20צפיות
אני אוהב הרבה אבל לא מחזירים לי אהבה
03/04/15 13:55
46צפיות
כפי שהייתי רוצה, לכן אני אומר שאהבה אמתית והדדית היא דבר זר לי, לפחות כרגע,נקווה לטוב.
חסר ישע
02/04/15 21:45
131צפיות
מה זה אומר בקשר לאוטיסטים. נדמה לי שככה כתבה העובדת סוציאלית.
לא כל האוטיסטים חסרי ישע
02/04/15 23:10
68צפיות
תפרט יותר.
ואז נוכל לעזור לך.
º
חוסר מסוגלות לעצמאות ביומיום
03/04/15 02:03
37צפיות
האם אתה יכול לפרט יותר לגבי המקרה ?
03/04/15 10:16
43צפיות
בן כמה האוטיסט, מה הקשר אליך, באיזה מסגרת חינוכית או טיפולית נמצא ובאיזה הקשר העובדת הסוציאלית כתבה את זה ?
לקח לי הרבה זמן להרשם
09/04/15 01:21
25צפיות
בכול מקרה הסוציאלית אמרה אספרגר אחרי ועדה וגם אמרה חסר ישע בפתקק שהיתי אמור להעביר והעברתי לאאזה מכון.
אז היה ככתוב חסר ישע. מזמן עברתי 18..
שלום רציתי לשאול לגבי הזכויות והחובות שלי בדירה בקהילה
02/04/15 13:10
87צפיות
שלום
רציתי לשאול , אני גר במערך של בית אקשטיין בחיפה בדירה בקהילה ורציתי לשאול
, באיזה מקרים המנהלת של המערך יכולה להעיף אותי לצמיתות מהדירה,
האם יש לה סמכות לכך, או שאנשים מעליה מחליטים על העניין
לפי הבנתי, רק במקרים של השחתת רכוש או פגיעה פיזית במדריכים ואו בדיירים ,
היא מתייעצת עם ההנהלה שמעליה ואז הם משעים לשבוע או יותר, היא בטח לא יכולה לעשות משהו על דעת עצמה
מלבד להשעות אותי ליום יומיים.
איך האם זה באמת נכון מה שהבנתי , או שיש לה סמכות בניגוד להשערות שלי?
האם כשנכנסת לדירה חתמת על חוזה כלשהו?
02/04/15 17:50
54צפיות
מניחה שאמור להיות חוזה בין דייר לגוף המשכן,
ובו, בין היתר, אמור להיות סעיף שמתייחס לשאלתך.
 
מה גורם לך לחשוב שמנהלת מערך הדיור חושבת על סילוקך מהדירה?
הוא קיים
03/04/15 02:08
50צפיות
זאת הוכחה מספקת לאיומים עליו.
 
וודאי כשהאחראית עושה כרצונה זה בסדר,
אבל כשהוא לא עובד אצלה זה מייד גירוש.
זה משהו שצריכים לענות לך עליו
03/04/15 02:26
56צפיות
צריך שיסבירו לך בפירוט מה הכללים, וגם שיתנו לך דף, ויסבירו לך לגבי כל מה שלא תבין, חבל מאוד שלא עושים את זה. וגם שיסבירו מה הכי חשוב ואיזה עבירה גורמת להרחקה בסבירות גבוהה יותר. זכותך לדעת.
אני חושבת שכל אחד מהכללים של ההוסטל הוא חשוב, וגם אם תעבור על כללים קטנים יותר אם זה יהיה עקבי או יותר מידי פעמים אתה יכול להיות מגורש, אבל יכול להיות שאני טועה. על אלימות לדעתי צריך להעיף, במיוחד אם זה חמור או קרה כמה פעמים, אחרת מסכנים את הדיירים האחרים.
בטח שזה ברמה גבוה של סכנת חיים
03/04/15 03:16
50צפיות
כמו במקרה שלי או כמה מקרים?, מי יודע, מי כבר סופר?שהיה רק טוב.
יש לי בעיה |לא ללחוץ||אזהרה|
01/04/15 00:47
200צפיות
כל הזמן אני חולם שאני רוצח את מי שפגע בי כשהייתי ילד וכשהייתי נער.
החלומות חזקים, משמעותיים ומפורטים כ"כ שאני חושב עליהם גם כשאני ער: מספיק טריגר קטן ומייד אני חושב איך אני תופס את הראש שלו ומנפצו אל הקיר; כך שאני מתמלא בדם, גולגלתו נשברת ואני רואה את פיתולי המוח שלו.
איך אני לוקח את הראש שלו ודופק אותו שוב ושוב בשולחן עד שצווארו נשבר.
אני מפנטז על לקחת את כל הגוף שלו ולזרוק אותו חזק אל הקיר, מספר פעמים;
וכשהוא נופל אני בועט בו בצלעותיו עד שמת תוך כדי הקאת דם.
אני חושב על עצמי מכוסה בדם, ומה שבאמת מפריע לי זה שמתוסכלים שאימא שלהם המליטה אותם כדי שימותו בכלא יוצאים בלי כלום,
אבל כשאני לא עוצר את האגרופים שלהם עם הפנים שלי, או את העלבונות שלהם עם השתיקה שלי או לא עוצר את הברכיות שלהם עם המפשעה שלי: אז רק אני זה שנענש.
 
כואב לי להתעורר עכשיו, חמש עשרה ועשרים שנים אחרי שזה מה שהגיע להם.
לצערי אני לא יכול להכנס בהם היום, בין השאר כי אני לא יודע איפה להתחיל למצוא אותם.
מעצבן אותי שמעולם לא קיבלתי כל תמיכה או עידוד אלא רק שפת גוף של 'ככה זה'; כאילו שצריך לכסות את כל כדו"א כדי להמנע מזריחת השמש.
 
בתחילת שבוע הבא צפוי לי ייעוץ לא-פסיכולוגי. מהיכרותי עם המציאות אני לא מסוגל להבין שכבר נדחתי ממנו; מה שיהווה את השלב האחרון אל התאבדותי: את גיל 32 אראה רק מלמטה.
01/04/15 09:25
58צפיות
נראה לי שהעבר הוא מעיין מורעל עבורך-
הוא ממלא אותך בכאב, כעס ויאוש ולא משאיר מקום לשום-דבר אחר.
לכן הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות למען עצמך
זה להתנתק ממנו.
נכון, קל להגיד קשה לעשות, אבל קשה אינו בלתי אפשרי.
למחוק אותו מתודעתך, לחשוב עליו בתור סרט רע שראית פעם או סיפור של מישהו אחר-
לא יודעת איך, אבל איכשהו להתנתק ממנו, הוא עושה לך רק רע.
במקום זה, להתמקד בלחשוב על מה אתה צריך לעשות בהווה כדי שעתידך יהיה טוב יותר.
ואולי לא לחשוב לבד, אולי להתייעץ עם מישהו/מישהם.
 
איזה יעוץ צפוי לך בשבוע הבא? משפטי?
מקוה ש"תתאכזב" לטובה וכן תקבל שם מענה חיובי
 
העבר ממשיך לקרות לי גם אתמול, גם היום, גם עכשיו
01/04/15 10:22
62צפיות
אני אף פעם לא מצליח להגיע אל עתיד שיצרתי בעצמי.
אם אני חושב על זה קורה בדיוק ההפך.
אם אני רוצה: זה נמנע ממני.
איני יכול עוד.
ודאי שהוא ממשיך לקרות לך, כי לא התנתקת ממנו
01/04/15 10:41
45צפיות
אתה חי בצילו, בהשראתו.
הוא מעצב את התנהלותך, תגובותיך, מחשבותיך
וכל אלה יוצרות את ההווה והעתיד.
לזה התכוונתי בביטוי מעיין מורעל.
מאד לא פשוט להתנתק מהעבר.
אולי כדאי להעזר במישהו בשביל זה-
בפסיכולוגיה קוגניטיבית עוסקים במחשבות ובהתנהלות,
אולי כדאי לך לנסות.
פסיכולוגיה לא עוזרת
01/04/15 10:54
58צפיות
הדבר היחיד שפסיכולוגים יודעים לעשות זה לאסוף מידע למחקריהם,
ולרשום כדורים.
 
איך אני יכול להתנתק ממנו? אני עדיין מפגר.
פסיכולוגים לא רושמים כדורים
01/04/15 11:13
48צפיות
הם אינם רופאים, פסיכיאטרים יכולים לרשום כדורים.
 
ככל הנראה אינך מצליח להתנתק מהעבר בכוחות עצמך,
לכן נראה לי שיש שתי אפשרויות:
או שתעזר במישהו
או שלא תתנתק ממנו ותאפשר לו להמשיך לשלוט בך.
 
אם תבחר להעזר במישהו, נותרת השאלה במי.
לדעתי, פסיכולוג קוגנטיבי, בשונה מקליני,
עשוי להועיל לך.
אתה מכיר CBT ? ניסית פעם?
 
אם אני מנסה אז אני נכשל
01/04/15 16:16
46צפיות
הייתה לי תוכנית **מושלמת** שעבדתי עליה חודשים רבים, ועד היום אני יכול רק לשער מדוע השלב האחרון נכשל בכל מקרה.
 
אין לי מושג מה זה CBT .
CBT
01/04/15 19:26
55צפיות
 
ההתמקדות היא על המחשבות, התפיסות, האמונות שעובדות בתוכנו נגדנו.
הקטע ההתנהגותי הוא פשוט תרגולים של טכניקות
כגון נשימות או חשיפה הדרגתית לגורמי חרדה וכו'.
את היעדים מגדיר המטופל עצמו בשיתוף המטפל
(לא במקרה בקישור המצורף מדובר על "לקוח" ולא על "מטופל").
 
והנה אירוח שהיה לנו בנושא (קישרתי לתגובה אחת, אבל שווה לקרוא יותר)
º
אתה לא היחיד ואנשים חיים עם זה. אתה לא חולם כל היום, נכון?
01/04/15 11:08
39צפיות
º
אין לי על מה לחשוב חוץ מזה
01/04/15 16:16
29צפיות
אצל אוטיסטים זה יותר מסובך מהרגיל
01/04/15 16:44
63צפיות
כי בגלל תחושת הזמן היחודית להם אז לא רק שאינם שוכחים כלום אלא הם חווים את כל מה שאירע להם בעבר כאילו הוא קורה ממש עכשיו
מבחינה רגשית, פיזית, נפשית, האוטיסט חווה מה שקרה מזמן כאילו הוא קורה ברגע זה
יש לדבר גם היבטים מאוד חיוביים ובוודאי שהוא התשתית לכל הדברים שאוטיסטים מצטיינים בהם
אבל בגלל שאוטיסטים אוכלים כמויות אין סופיות של חרא אז מה שהיה יכול להיות הכי חיובי והכי מקדם אצלם הופך לדבר הכי מעיק והכי מכשיל
 
יש דרכים להתמודד עם זה אני משער
לדעתי דברים כמו CBT וכל מיני שיטות דומות לזה, שגם לי הציעו את זה המון, זו ממש לא הדרך
נדרש איזה שהוא שינוי עמדה פנימי
עמוק
פילוסופי
יכולת לגייס תובנות מספיק עמוקות על מנת להכיל את הרגש
זאת אומרת
בדיוק ההפך משיטות התנהגותיות
 
 
היו לי -גם חלומות כאלו
01/04/15 17:21
47צפיות
שאני רוצח אנשים אבל לא שעשו לי כלום, אמרו לי שבגלל זה יש לי מאפיינים פסיכופתים, כי אדם רגיל
לא יחלום על דברים מזעזעים כמו שאני חולם אז אני מבין אותך.
כי ההתנהגות שאתה ספגת היא לא 'מזעזעת'
02/04/15 15:33
41צפיות
בעולם משלנו עלינו לוודא שקודם *אנחנו* לא יכולים להפסיד גם אם אנחנו רוצים,
ורק אח"כ להרשות ללוקים בהפרעת איבחון לנשום בו.
אני יספר על החלומות שלי כדאי שתבין
02/04/15 16:03
45צפיות
א. אני עברתי דברים שלא הייתי יכול לחיות מבלי לרצות להתאבד,אבל שוב אני אומר את זה רק כדאי שתדע שיש  
 אנשים שעברו דברים קשים מאוד ועדיין חיים, בקשר לחלומות אני חולם שחתוכים אותי לחתיכות/  מתעללים בי, וזה  
 משולב בקטעים אם הילדות, קם בליליות מסיוטים על שהורגים שוב את אחותי, על התעללות מינית ועל המעשים
שלי, לכן מה שאתה מתאר מוכר לי, מה שאני חלמתי הוא בלתי אפשרי לעיכול אתה תקיא, סרט אימה זה
קיטנה ואני לא עושה תחרות איתך, אני פשוט קם בבוקר וחיי את החיים שלי וכדאי שגם אתה כי זה רק' "חלום"
אני כבר בדרך החוצה
02/04/15 16:26
48צפיות
סוף שבוע הזה אני שולח הודעה,
קרוב לוודאי שבתחילת השבוע הבא אני עושה טלפון,
ואחרי שידחו אותי: אוציא לפועל את התוכנית עליה אני מפנטז מזה מספר חודשים.
החלטה בידך
02/04/15 18:01
40צפיות
אני לא אנסה לשכנע אותך אחרת על-כל תכנית שהיא גם  אם זה אומר שלא נראה אותך.
תחליט מה לעשות אני לא אומר לך מה לעשות היות ואני כל חודש במצב דומה אז אני לא
יכול לתת דוגמה.
אתה מוכיח כוונה?
03/04/15 02:06
27צפיות
כבר אירגנת לעצמך פיזית את כל הדרוש לכך,
עם ניצרה פתוחה,
כשכל מה שנשאר זה רק טריגר?
שמע אני עשיתי יותר מזה
03/04/15 02:20
33צפיות
באחד הפעמים חסתכתי לעצמי את הצוואר עד שירד דם במזל לא פגעתי בעורק ראשי, פעם שניה לקחתי זכוכית
וחתכחתי-לעצמי את היידים ( חתיכחים מאוד עמוקים ממעל כף היד עד למעלה וזה היה כדי להתענג אני לא צחוק).
פעם אחרת התחבטי את ראשי בקיר כל כך חזק עד שמעתי צליל, נפליתי על הריצפה במשך חמש דקות כמעת בלי יכולת לזוז, וזה קרה כמה פעמים, ובעוד פעם שרפתי לעצמי את היידים ועשיתי לעצמי כוויות, פעם אחרת בלעתי כדורים במכוון והגעתי לאישפוז במחלקה לטיפול נמרץ, פעם אחרת דפקתי לעצמי את הראש בזכוכית נתקע לי הזכוכית בראש ( מאוד עמוק)
.
ירדתי למטה וניסתי לקפוץ למכוניות ( נסיון התאבדות ראשון), אחר כך באחת הםפעמים סכניתי את חיי בשביל אחרים והם רבים, ירדתי למטה אם שני סכנים ( בגלל שמעתי חברות נערים( 15-20 לערך*) עושים רעש ומציקים  לכלב, ירדתי למטה ואיימתי עליהם, הם ברחו, וכמובן שהם לא היו חברה נחמדים, היו לי לא מעט מקרים כאלו עוד מהילדות שבו רבתי אם
 
חבורות ילדים, עוד מקרה היה שלקחתי פטיש והכיתי את עצמי  ביידים ירד לי דם העצמות די השתקממו אבל לא הפסקתי עד שלא יכלתי יותר לספוג את הכאב, אותו דבר אם מים רותחים שפכתי על עצמי שהתעצבניתי ונכוותי, ויש עוד מקרים זה מספיק לך?, וזה קורה שאני בידכאון/ כועס/ עצוב, לא יודע אני פגעתי לעצמי בדוף יותר מכל אחק שמעתי -עליו, לכן לרות לעצמי בראש -זה קלי -קלות עבודה קלה בלי יותר מידי כאב, לכן הלוואי שאני ימוות ככה ולא בדרכים שסחרתי לעצמי, קרא
 
לי מזכוסיט קרא לי משוגע אלו הם חיי בן 21 שחווה דברים ועשה דברים שאנשים כפולים ומשלושים לא חוו או יותר נכון עשו,לעצמם ולאחרים, אז הנה שפכתי לך מה אני עשיתי לעצמי, אם אלו החיים שאת רוצה בשמחה, בגלל זה אני לא יכול לייעץ לך אםך להשאר בחיים  או למוות, זה כמו שתיעץ אם רוצח על חוקי האתיקה, או אם גנב על איך לא לגנוב שזה מה שהוא עשה כל חייו ולמה זה רע?, לי זה לא נראה רע,הכאב בנשמה שלי שלפחות חשבתי שיש לי כאבה לי יותר מכל דבר אחר, לא להרגיש אהבה, לא לאמןי- בעצמך לשנוא את עצמך זה מה שהרג אותי, לא הסכין על הגרון, ולא השבר ביד, אלה השבר בלב, מקווה שתבין את זה.
לא הבנת אותי
03/04/15 02:36
28צפיות
האם אי-פעם הייתה קרוב להתאבדות *וודאית* - לא 'סתם' התעללות עצמית?
שמהרגע שאתה מתחיל לבצע אין לך שום כפתור ביטול שהוא?
בניינים גבוהים עם גישה חופשית לגג יש בכל מקום...
כן מספףר פעמים
03/04/15 02:40
28צפיות
עניתי על זה פה בלעתי ( למעלה מ40 כדורים)  ידעתי שאני ימוות הם היו בטוחים שאני ימות,משמע הייתי בטוח
שאני ימוות וזה היה מתכונן, אז כן אבל משום מה נילצתי,מוות בטוח במאה אחוז כמו קפיצה מעזראלי לא הייתה לי
אבל לא אומר שלא היה,שנית אני אמרתי את מה שאמרתי באופן כללי,על מנת לספר מה עשיתי לעצמי שלא קשור למוות
 
באופן ישר, בעני זה לא פחות גרוע, אבל זה דעתי.
ארכיון הודעות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה