לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

"אני לא זז, אל תזוזי"
27/11/14 17:31
חשיפה
26/11/14 06:09
118צפיות
לאנשים עם "צרכים מיוחדים" יש את הנטייה לחשוב שהם מיותרים. 
השבוע העזתי, לראשונה בחיי, לענות בלי היסוס לשאלה המפחידה: "מה המקצוע שלך"?
אני פילוסופית. זה המקצוע שלי, התפקיד שלי, הייעוד שלי ומשמעות חיי. 
אז גם אם נדמה לכם שאני רק יושבת שעות כמו פסל ובוהה באוויר - זו העבודה שלי...
 
ועכשיו, כשיש לי סוף סוף אמפתיה לעצמי אני יכולה לגלות אמפתיה גם לצד השני - כי זו תמונת מראה.
"סודות" במרחב הגשמי הם "שקרים" במרחב התודעה והשקרים צועקים.
ה"סודות" לא נעלמים כי בגוף אנחנו נפרדים אבל המחשבות שלנו יוצרות רשת של מידע וכיום, עם גידול האוכלוסיה האנושית הרשת הזו כבר כל כך צפופה שהיא מתנהגת כמו אוקיינוס שעוטף את כדור הארץ - עוד שכבה של "אטמוספירה".....
וזה לא משנה אם נדמה לכם שאתם רק גוף והמחשבות שלכם כלואות במוח כמו דגים באקווריום - כי זו עובדה. 
 
משפחה שעוקרת מקירבה את אחד מחבריה נשארת עם חור בלב, שאלה שמנקרת במוח בלי הפסקה וצעקה בנשמה. 
ואני מקווה שעכשיו, כשסוף סוף מותר לדבר על זה גם בפורום ציבורי, ההורים שעשו את הטעות ושילמו את המחיר בחייהם ינסו לתקן אותה ולהשתמש בכל העוצמה הפוליטית שהם צברו עם השנים כדי לעזור למשפחות עם "צרכים מיוחדים" - במקום להפחיד את ההורים, לרדוף את האוטיסטים ולהקים עוד ועוד מכלאות שמרחיקות את הילד מטווח הראיה אבל לא מטווח הלב והמחשבה....
וזה לא רק ההורים והאוטיסטים לבדם...
הודעה זו מכילה תמונות
27/11/14 02:10
58צפיות
הדברים שרשמת בפסקה האחרונה מכאיבים כל כך... הזכירו לי את מילות השיר ששרה חוה אלברשטיין
"כולנו רקמה אנושית אחת חיה,
ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו,
משהו מת בנו – 
ומשהו, נשאר איתו ...."
 
זה כל כך כואב לי, אפילו רק לקרוא את הדברים...
 אני תוהה אם הורים ששולחים את ילדם המיוחד לגור במקום אחר ומנתקים ממנו את המשפחה, ואת המשפחה ממנו, האם הם חשבו על המסר שצעד כזה מעביר לאחיו, לילדים "הבריאים"?
 
האם ילד "בריא", שנוכח לראות איזה מחיר משלם מי שמקשה על ההורים כל כך, ומה עלה בגורל מי שזקוק לעזרה בתפקוד ובהתנהלות בחייו, האם ילד "בריא" ירשה לעצמו לסטות מהמצופה או מהנורמה?
ירשה לעצמו לאכזב קצת את ההורים?
לשתף את המשפחה ולהתלונן כשכואב, לבקש עזרה, לשתף במועקה?
לטעות? לחיות בחופשיות? להרגיש את כל טווח הרגשות?...

זה מסר מאד בעייתי לדעתי, שפוגע בסופו של דבר בכולם.
זה כאב עצום
27/11/14 05:33
37צפיות
שאני נושאת על גבי והוא מהדהד בי בכל מפגש עם משפחה כזו.
אני לא חושבת שאנשים חושבים עד הסוף, כי בדרך כלל כולם בוחרים בדרך הקלה ומחפשים תוצאות מיידיות במקום לחשוב לטווח הארוך. 
כואב לי להכאיב לאנשים כשאני חושפת את זה אבל אין ברירה - הדרך היחידה להתמודד עם הכאב הזה היא להסתכל לו בפנים....
נראה לי שצריך להזהר מהכללות בעניין זה
27/11/14 12:02
33צפיות
יש הורים שמגיעים למסקנה שייטב לילדם לגור במקום אחר,
והם לא מתנתקים ממנו.
הוא בודאי לא מת מבחינתם, כמו בשיר היפה שהבאת.
הם שומרים על קשר רציף, חם ואוהב איתו,
שאולי מתאפשר בצורה מיטבית יותר דוקא כשהילד גר במקום אחר.
המסר לאחים הוא שאנחנו משתדלים תמיד לעשות מה שטוב לילדינו,
גם אם זה מחייב בחירות שמכאיבות לנו.
27/11/14 14:26
25צפיות
ובהמשך לעניין ה"לא מת" בדברייך, אזהרת טריגר
אני הולכת להתייחס לנושא מאוד טעון שלוקח את הדברים לקצה, אך מאוד רלוונטי לדעתי.
 
 
 
לא מזמן עלה כאן לדיון מקרה מארה"ב של רצח ילד אוטיסט בן 6, ילד חמוד חכם ושמח אך לא וורבאלי ומאתגר, על ידי אמא שלו. מדובר באמא שהייתה עד אותו רגע מסורה לילד מאוד בכל מובן, נראתה תמיד סבלנית ומכילה ואוהבת, הוא היה כביכול כל עולמה, וכו'.
 
המקרה הזה, שמצטרף לצערנו לכמה מקרים נוספים דומים בארה"ב בתקופה האחרונה, עורר סערה גדולה בקהילות ההורים לאוטיסטים והאוטיסטים. מצד אחד היו הורים שניסו לגייס את המקרים האלה להמחשה כמה קשה להורים ולמאבק על שיפור השירותים. מצד שני, הורים אחרים וארגוני אוטיסטים טענו שכל חיבור בין מאבק לזכויות למקרים האלה, וכל הבעת חמלה לאמא, היא בגדר לגיטמציה לרצח, ובפרט של אנשים עם מוגבלויות, ושאין לה שום מקום. הרי גם אם השירותים לא אופטימאליים, אם האמא הייתה מגיעה לאיזושהי רשות ציבורית ואומרת - נוצר מצב שאני לא מסוגלת יותר להתמודד עם הילד הזה, אני חושבת ברצינות לזרוק אותו מהגשר - הרי ברור שהיו מוצאים לו מיד איזשהו מקום אחר להיות. מקום מוצלח יותר או פחות, אבל הילד היה מקבל את הזכות הכי בסיסית שיש - להמשיך לחיות.
 
ומישהי כתבה בתגובות משהו שנראה לי נכון מאוד: שאם יש איזשהו לקח שאנחנו צריכים להפיק מזה כחברה, זה לבדוק אם ואיך קורה שנוצר "נרטיב הורות טובה" שבו לרצוח את הילד עלול להיראות למישהו באיזשהו רגע כמו אפשרות טובה יותר מאשר להודות שלא מסוגלים להתמודד עם אותו ילד, לפחות לא לפי אידיאל ההורות המכילה והמושלמת שאותו הורה הציב לעצמו, או שהחברה עודדה אותו להציב.
 
אם אותה אמא הייתה אכן פונה לרשויות ומבקשת שייקחו את הילד ממנה, היא לא הייתה מקבלת הרבה סימפתיה מרוב האנשים, ובעיקר לא מעצמה. היא הייתה מרגישה כישלון, נחשבת לכישלון כאמא. לאמא נוטשת. אולי היא אף פעם לא הייתה סולחת לעצמה על ה"אנוכיות", ועל הבגידה בכל האידיאלים שהאמינה בהם והשקיעה בהם כלכך הרבה עד לאותו רגע. אולי גם הילד אף פעם לא היה סולח לה על הנטישה.
 
אבל לדעתי, האמת היא שבמצב כזה היא הייתה האמא הטובה ביותר בעולם, אם רק הייתה פועלת כך. אמא שברגע מבחן אמיתי, שמה את טובת הילד שלה לפני כל דבר אחר, לפני כל מחיר אישי, והצילה את חייו. גם אם לא הוא ולא אנחנו ולא אף אחד אחר יידע את זה אי-פעם, וגם אם לה עצמה יהיה קשה מאוד להחזיק בידיעה הזו.
 
אז ברור שזה מקרה קיצון שרוב האנשים כנראה לא יגיעו אליו, למרבה המזל...
אבל יש מספיק זוועות מינוריות יותר ושכיחות הרבה יותר שגלומות במצב של ילד שגר בבית שבו לא מסתדרים איתו. ואולי לא תמיד אפשר לתקן בדרך אחרת, או למנוע את הנזקים.
 
אני לא אומרת שכל מצב שילד יוצא מהבית באמת צריך לקרות, בפרט אם מעורבים שם לחצים חיצוניים לכיוון הזה. הדברים שענתנוי כותבת הם חשובים וצריכים להיאמר. אני מקבלת את הטיעון שלפעמים אנשים לא לוקחים בחשבון את מלוא המחיר של הקריעה הזו לכל המעורבים.
וברמת המדיניות, אני לחלוטין מסכימה שצריכה להיות מגמה והפניית משאבים לעזור יותר לאנשים לגדל ילדים בביתם במקום לשלוח אותם החוצה אלא אם באמת אין ברירה טובה יותר. וזה לא מה שקורה עכשיו, וחבל מאוד.
 
אבל אני גם טוענת שצריך להיזהר ממסרים שיפוטיים מדי נגד הורים על שהם "נוטשים" ברמה כזו או אחרת.
לא היינו ההורים האלה ולא גידלנו את הילדים שלהם. גם לא נהיה. אנחנו לא יודעים באילו מבחנים הם עמדו ומה היו האלטרנטיבות, ואם ה"נטישה" הזו לא הייתה זריקה של הילד אל סירת הצלה מתוך ספינה טובעת...
אני בעד להרחיק אוטיסטים מהוריהם
27/11/14 14:30
20צפיות
 
ברוב המקרים זה הפתרון הכי טוב לכל הצדדים
והוא ישאר כזה עד שההורים עצמם יהיו מסוגלים להבין ולהכיל אוטיזם כהלכה
 
גם זה כבר נוסה, אם אני לא טועה...
27/11/14 15:26
15צפיות
בתקופה שהאמינו ברעיונות ״האמא הקרה״ וכל זה. לא נרשמה הצלחה מסחררת.
 
אין מה לעשות, לרוב להורים, בלתי-מושלמים ככל שיהיו, יש עדיין יותר סיכוי להבין את הילדים שלהם מלרוב האנשים האחרים, וגם יותר אכפת להם.
 
אני חושבת שלפני שבורחים לפתרונות קיצוניים, רצוי קודם כל להכיר בכנות בכך שלגדל ילדים בכלל, ואוטיסטים בפרט, זה לרוב לא קל לאף אחד מהצדדים, גובה מחירים מכל הצדדים, ורחוק מכל אידיאל טהרני של שלמות.
זה לא נוסה וזה לא שייך ל"אם קרה"
27/11/14 16:29
4צפיות
אלא לעובדה שיש באוטיזם משהו שנוטה להתפוצץ חזק במיוחד בתנאי קירבה משפחתית,אם יחסי אם ילד,  הורים ילדים, הם דבר שאין מורכב ממנו אז במקרה של אוטיזם המורכבות הזאת עלולה מהר מאוד להפוך לקטלנית במיוחד,ולא באשמת צד זה או אחר,זה פשוט כך,צירוף בלתי אפשרי של יחסי קירבה מרחק שגם אם ודווקא בגלל שיש בו גם אפשרות ליופי בלתי מצוי הוא נפיץ בטירוף.אז לדעתי, לפחות בינתיים, עדיף לנסות לתפוש מרחק,יודע כמה שזה קשה, ויודע גם מה קורה לאוטיסטים שלא ברחו מהבית בזמן.
נכון, וכמו שכתבת-לא מדובר רק במקרים המאד קיצוניים האלה
27/11/14 14:56
10צפיות
אם הורים מגיעים בכאב למסקנה שהמשך מגורים של הילד בבית
לא ייטיב איתו,
למרות כל אהבתם, השקעתם ומאמציהם,
והם מוצאים מקום שהם מאמינים שבו יהיה לו טוב יותר,
תוך שהם שומרים איתו על קשר רציף וחם,
לא חושבת שיש למישהו זכות לבקר אותם.
 
אפשר ורצוי לבקר את המערכות הממסדיות והחברתיות שמסביב
שבהתנהלות אחרת היו יכולות לתמוך יותר בילד ובהוריו,
ואז פחות הורים היו נאלצים להגיע למסקנה הכואבת הנ"ל.
בוודאי שכשרות פוגעת במגוון המאכלים
27/11/14 08:33
35צפיות
תחשבי על מגוון החיות שדתי לא אוכל. יש כאלה שנמנעים מירקות מסוימים בשל בעיות כשרות, כמו כרוב, ברוקלי ועוד.
כשאדם דתי נוסע לחו"ל הוא הרבה פעמים מביא אתו אוכל, כי קשה למצוא בחו"ל לפעמים אוכל כשר, ובמיוחד אם הוא אוכל הכשר מסוים.
 
בגיל צעיר מאוד, רוב המקומות לילדים הם כשרים וההבדל הוא בחינוך ולמידה על חגים, שגם הוא לא תמיד בכלל קיים.
 
ככל שהילד גדל, כך חשוב יותר לאדם הדתי איפה הילד לומד.
 
לעומת זאת, אין הרבה מקומות טבעוניים.
אם חושב להורה מה הילד שלו מכניס לפה - זו בעיה ודילמה.
מה שאני מבקשת זה לא לזלזל בדילמה הזו ולא להחליט עבורו מה יותר חשוב לו מבין שני הערכים האלה: טיפול בילד או טבעונות.
לדעתי, הורים צריכים לשקול את שני הדברים בכובד ראש. זו לא החלטה קלה להורה טבעוני.
וגם: לא בטוח מה המקום הכי טוב לילד.
זה שהמומחים אמרו דבר אחד, לא מחייב את ההורה להסכים אתם.
כמו כן, יכול להיות שלהם יש איזה תמונה במוח מה זה אלוטף ואולי היא לא תמיד דומה למציאות.
 
אני חושבת שזו תקופה קשה להורים.
הם רק קבלו את האבחון.
אני חושבת שעדיף להם לקחת קצת זמן ולחשוב על הכל ולהתחיל לבדוק את המקומות ולא למהר יותר מדי בהחלטה הזו, שהיא חשובה.
לא גורלית, אבל חשובה, ולהחליט לפי הנתונים בשטח.
אם יקחו למשל שבוע להרגע ועוד שבוע - שבועיים לבדוק את המקומות ולהחליט לדעתי לא יקרה שום דבר רע. נהפוך הוא.
אופס, היה צריך להיות בשרשור על הטבעונות..
27/11/14 08:38
23צפיות
בתגובה למלאת תקוות...
טוב שזו הודעה נפרדת
27/11/14 08:49
24צפיות
השרשור ההוא כבר ארוך מדי.הנושא הוא מספיק כללי וחשוב  ומצדיק הודעה חדשה
לצמצם מגוון החיות בתפריט זה ממש לא אותו הדבר
27/11/14 08:42
27צפיות
כמו להוריד את כל החיות מהתפריט.
את מכירה משהו בריא וחשוב שיש בחזיר ואין בעוף או בקר?
נכון שיש בעיה עם כשרות בחו"ל. אבל אין אותה בגנים
כלומר בגנים קיימים תפריטים בריאים ששומרים על הכשרות. לכן שמירת הכשרות לא פוגעת בבריאות...
יש שחושבים שבשר עצמו
27/11/14 08:54
19צפיות
פוגע בבריאות . ויש שחושבים שחוסר הבשר פוגע בבריאות.ויש מחקרים לכאן ולכאן ( כנראה  לפי מה שהחוקרים עצמם רוצים להוכיח ).לכן לאנשים יש דעות כי אין משהו אחד ויחיד מוחלט
לגבי בשר זה עינין גם של גיל
27/11/14 09:50
18צפיות
 "הבשר עשיר בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי, בוויטמינים שונים דוגמת B12, ובמינרלים הנחוצים לבריאות האדם כמו אבץ." ( מכאן 
למי שיש לו בעית כולסטרול הבשר לא טוב. 
 
לילדים מצד אחד כמעט ואין בעית כולסטרול, מצד שני יש גדילה מאומצת..לכן צריך לעבוד קשה לטבעונים כדי לפצות את החוסר דרך אכילת תחליפים צמחוניים
זאת אמונתך, וזכותך לחזיק בה
27/11/14 12:05
14צפיות
אחרים מאמינים אחרת, וגם להם יש מחקרים שמאששים את אמונתם,
וגם עדויות חיות- אנשים בריאים שגדלו כתינוקות וילדים צמחוניים.
מה שכתבתי לאמא חמסה
27/11/14 12:33
11צפיות
על בריאות במעונות אפשר להתווכח...
27/11/14 08:55
24צפיות
והיום המחקרים אומרים, שתזונה טבעונית לילדים היא בסדר גמור ואפשר לגדל ילדים טבעונים.
 
 
את קראת את המאמרים האלו?
27/11/14 12:32
16צפיות
מסיכום של המאמר הראשון : 
"סיכום
תזונת ילדים ותינוקות היא תחום מורכב, ללא קשר לסוג התזונה. היות שלצערנו מספר התינוקות הטבעונים שחיים במערב עדיין קטן יחסית, כמות מקורות המידע והמחקרים המהימנים בנושא מוגבלת. ..."
 
וזה מאמר של "שמניניות באויר" שצריך לבצע כדי לאזן תפריט תבעוני http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=27...
אני לא טבעונית בעצמי,
27/11/14 12:41
12צפיות
אבל מבינה את השיקולים של מי שבחר בחיים כאלה, ואפילו מעריכה אותם.
כן, יותר קל להיות אוכל בשר מבחינת השלמת חסרי תזונה, זה ברור מאוד.
למרות שהיום כבר יותר קל כי יש תחליפים.
אבל מצד שני, לדעתי, זה העתיד ובעתיד יהיו יותר צמחונים מחוסר ברירה (גידול בעלי חיים דורש עתודות קרקע שלא בטוח שיהיו בעתיד). 
אני חושבת שאדם שזה חשוב לו, יעשה גם שמיניות באוויר, כלשונך, כדי להגיע לתזונה מאוזנת אצל ילדים. עובדה שזה אפשרי וילדים גדלים כך.
ילדים גדלים עם מזונות שונים מאוד ממה שאנחנו רגילים. בסין אוכלים כל מה שזז למשל, ולעיניים מערביות זה יכול להראות דוחה ממש, אבל זו התזונה שלהם...
ולדעתי, בביקורת על זה במערב יש קצת צביעות.
 
בואי נכבד תרבויות אחרות ובחירות תזונה או כאלה שנובעים מאידיאלים אחרים משלנו.
מה שאני מנסה להגיד
27/11/14 13:08
12צפיות
זה ממש לא ביקורת על אידיאלים ותרבויות!
אני דווקה מאוד מכבדת ומעריכה גישה טבעונית בתור גישה\אידיולוגיה  ו\או תזונה למבוגרים.
עם פעוטת ותינוקות זה אחרת. הם הרבה יותר רגישים לחוסר בתזונה. והפגיעה בהם כתוצאה מהחוסר יכולה להיות יותר קשה...
אני מסכימה עם "אדם שזה חשוב לו, יעשה גם שמיניות באוויר, כלשונך, כדי להגיע לתזונה מאוזנת אצל ילדים". אבל כאן יש בעיה נוספת. זה תלוי לא רק בהורים. זה תלוי גם ברצונו של ילד א''ס.
לרוב הילדים א''סיים  יש בעיה במגוון האוכל. וכאן יש התנגשות - ילד יכול פשוט לא להסכים לאכול את כל המאכלים הצמחיים הנדרשים...
 
אם לילד הזה ספציפי אין בעיה - אז שיהיה לו לבריאות! זה הכל. (כמובן עם מעקב צמוד של בדיקות דם כפי שממליצים בכל המאמרים על טבעונות, שזה עוד משהו לא נעים לילד קטן שבנוסף גם א''ס ויכול להיות (לא בהכרח) עם רגישות יתר.
 
אתם בוחרים איזה פורום יפתח ב|תפוז|!
27/11/14 11:21
1צפיות
|omg|הפורומים החדשים בידיים שלכם!, יש לכם את הכוח להשפיע ולהחליט איזה פורום יפתח ואיזה לא.
היכנסו לפורום רעיונות והצעות לפורומים והצביעו לפורומים שאתם רוצים לראות בפרדס - הפורומים שיקבלו את מירב הצבעות |כן| יפתחו.

מוזמנים להיכנס ולהשפיע:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
מגייסים סבב נוסף - מחקר חדשני אצלכם בבית .. לאוהבי המחשב
27/11/14 10:56
23צפיות
קחו חלק בהערכת הדור הבא של תכניות התערבות לילדים עם ASD/ PDD
היחידה לחקר תסמונות הספקטרום האוטיסטי, בראשות ד"ר עפר גולן, במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מבצעת הערכה של תכנית חדשנית לפיתוח מיומנויות תקשורת רגשית-חברתית באמצעות עולם וירטואלי שיפעל באינטרנט.
התכנית מיועדת לילדים עם ASD/PDD (ובכללם תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה) בני 6-9 (כולל 9). פגישות המחקר יערכו בבתי המשתתפים בתיאום מראש.
משפחות המעוניינות להשתתף בפרויקט מוזמנות לפנות 
בדואר אלקטרוני ל: biuautism@gmail.com 
או להתקשר או לשלוח הודעה אל מיכל: 052-6117404
גן תקשורת
26/11/14 23:06
53צפיות
הבן שלי התחיל השנה ללכת לגן תקשורת.
בשבוע האחרון ראינו שינוי חריג ובולט בהתנהגות שלו בגן. אנחנו רואים התנהגות דומה גם בבית, אבל בעצימות נמוכה בהרבה. נראה שבגן לא יודעים איך להתמודד איתו ועומדים מולו חסרי אונים.
בנוסף, היום קיבלנו את התל"א. כל ההתנהלות סביב הנושא הזה לא ברורה לי - למה המסמך עצמו לא נמסר להורים לפני או במהלך הישיבה? למה אני צריכה להגיע הביתה ולראות שם דברים עליהם לא דובר כלל בישיבה? כולל נקודות עליהן נשאלתי ושחד משמעית סירבתי שייעשו?
התחושה הערב קשה מאוד.
לא ברור לי, גם היום, מי אמורה להיות הדמות המובילה בגן ואל מי עלי לפנות עם התחושות שלי. יש לי הרגשה שהגננת לא מספיק מובילה ודומיננטית בחיי הגן ומול הצוות.
מה עושים? למי פונים? אני מתחילה לחשוש לשלוח אותו לגן מחר בבוקר....
 
כיצד הוא מתנהג ואיך זה היה לפני כן?
27/11/14 08:03
29צפיות
אין דבר כזה שהורים לא יעירו הערות ולא ירשמו אותם בתל"א. אתם אמורים לרשום ולהחזיר לגננת ולבקש הבהרות.הגננת היא כמובן הגורם הראשון לפנייה אבל רצוי שיהיה לכם גם את הטלפון של נציגת המתי"א ופסיכולוג/ית הגן.
אין לכם ליווי של הנחית הורים? זה גם כן מקום מתאים
27/11/14 10:31
23צפיות
להעלות את הענין.
ראשית הייתי עוברת על התל"א, שאינה כתובה בסלע, מוחקת ומתקנת ומעירה את הערותי.
שנית הייתי מבקשת לכנס ישיבה עם צוות הגן והפסיכולוגית כדי לברר את הדברים.
שלישית, במידה ואתם מלווים ע"י פסיכולוגית מנחת הורים שגם עושה תצפיות בגן (זה לפחות ככה אצלנו), אז הייתי מעלה את הדברים מולה.
רביעית - יש מפקחת שמרכזת את כל גני התקשורת בעיר. אפשר לפנות גם אליה, אבל הייתי עושה זאת רק אחרי שהשתכנעתי שהצוות ואני לא רואים עין בעין.
מנסיוני, בשיחה אפשר להבהיר את רוב הדברים.
 
המסמך לא נמסר במהלך הישיבה כי מטרת הישיבה היא לחדד דברים עם ההורים ולדון בכל הנושאים. בשלב הזה התל"א היא טיוטה.
בכל מקרה, אל תחששי ואל תפחדי. ההיררכיה מאוד ברורה בגנים ותמיד יש לך כתובת.
 
נראה לי שיש הרבה דברים שלא מובנים לך בהתנהלות - לכן הייתי ממליצה להתחיל בלברר את זה בשיחה נעימה עם הגננת -
לא ממש מובן לי א, ב וגם ג'. מתי נוכל להיפגש ולעבור על זה?
 
אני ממליצה, לא להיכנס למגננה ולא להתחיל במלחמה (רק כמפלט אחרון).
צאי מתוך נקודת הנחה שכולם רוצים להיטיב עם בנך ופועלים מתוך כוונות טובות, את יודעת הכי טוב ובמקרה הכי גרוע את פשוט צריכה להסביר (ולהסביר ולהתעקש ולהסביר) למה צריך לעשות או לא לעשות כך וכך.
נסי גם להבין למה הם רשמו כך וכך ומה נקודת המבט שלהם.
 
 
 
אור שחור
25/11/14 06:06
91צפיות
גם בחושך יש מידע וגם באי-ידיעה יש למידה והשנה יש כמה כנסים מעניינים שמציגים זויות חדשות בדיון בציבורי:
הורים: "סודות במשפחה" - כנס שעוסק בקושי של הורים להתמודד עם תדמיתם החברתית. לכנס לא מוזמנים ה"סודות" עצמם למרות שהנושא דווקא מאד מעניין אותם.
מטפלים: "ויסות חושי" - כנס שעוסק בפתרונות מעשיים בשיטת הניסוי והטעיה. מיועד גם להורים ואוטיסטים שמגדירים את עצמם כמטפלים ולא כבני אדם. 
חוקרים: "מדברים אוטיזם" (יפורסם בקרוב) - כנס שיתמקד השנה בסינגור עצמי אצל אוטיסטים כנושא למחקר אקדמי. בכנס תוצג גם נקודת מבטם של הנחקרים ואולי תהיה גם סדנה שתציג את נקודת המבט העצמית ולא את התדמית החברתית. 
 
אני מקווה שהכנסים האלו יפתחו סוף סוף אפשרות להידברות בין כל הצדדים, ואולי בשנה הבאה נזכה לכנס שיעסוק בבני אדם ובדרך שבה הנפש מנהלת, מעצבת ומווסת את המוח - ולא להיפך....
הגיוני שה'סודות' עצמם לא מוזמנים
25/11/14 10:42
37צפיות
לכנס הראשון. בגלל שהם סודות , וסוד אסור לגלות (נאמר בציניות)
על הגב הקטן שלו, האוטיסט סוחב את
27/11/14 02:31
29צפיות
כל המערכת הזו, שלמרות מה שהיא מצהירה שבכוונתה לעשות, היא נוצרה ובנויה לשמר את נזקקותו עד אין סוף.  זה כמו פירמידה הפוכה, שבבסיסה עומד האוטיסט, מעליו ההורים וכל שאר המערכת...
 
מה יעשו כל החוקרים והמטפלים ושאר העוסקים במלאכת חילול הקודש בלי "בעיה" לטפל בה?
 
 
 
 
הבעייה שהם לא זקוקים רק ל"בעייה"
27/11/14 05:14
22צפיות
אלא גם לדברים אחרים שרק אוטיסטים יודעים לספק בדיוק בגלל שהם שונים
ולכן שימורו במצב הבעייתי, החולני, התלותי הוא אינטרס רגשי ולא מוצהר שזורם כל הזמן מתחת לפני השטח
ואוטיסטים, כמו ילדים אחרים, מרגישים את המסר הכפול הזה יפה מאוד
אלא שמחמת טבעו והמצב שבו הם נמצאים אין אפשרות לבטאו
 
האמת שפסיכולוגים אמורים לגלות מעט התמצאות בזרמי מעמקים
אבל מי שמצפה מפסיכולוגים שבאמת יעשו את העבודה שלהם הוא משוגע
 
זו אכן פירמידה הפוכה
היטבת להגדיר זאת
זה גם הדימוי שעלה אצלי
ועורר בי גם השערה לגבי היחס הכל כך אופייני של אוטיסטים לסמכויות והיררכיה
שהפסיכולוגים מסבירים כחלק מלקותם כמובן
אבל מי שחווה על בשרו ורגישותו עד כמה ההיררכיה והסמכות חלולה
ועד כמה עצם טבעו ההדדי מנוצל ומבוזה על ידה בצורה שאין מילים לתאר את זוועתה
מן הנמנע שלא יחוס תיעוב ודחיה כלפי כל סממן של סמכות או היררכיה ויקלוט עד כמה אלה הדברים שמונעים ממנו להתפתח ולהיות
 
מה ההבדל בין גני נעמת וויצו לגנים פרטיים?
26/11/14 20:50
43צפיות
ולמה בגני נעמת וויצו וגנים מסויימים אחרים אפשר לקבל סיוע לילד אוטיסט ובגן פרטי אי אפשר?
יש כאן בילבול
26/11/14 21:16
36צפיות
גני ויצו/נעמת נמצאים בפיקוח התמ"ת. אלו רשתות של גופים פרטיים,ויצו ונעמת.יש בנפיטס מסוימים לנשים חד הוריות עובדות בגנים האלה ובזה זה מסתכם. למעשה מדובר בגנים פרטיים אחרי הכל. הם לא נותנים סיוע פרטני ולא כלום. מחיר השירות לא שונה בהרבה מקרים ממחיר גן פרטי רגיל.
 
הוא מתכוון לסייעת משלבת לילד בגיל מעון
26/11/14 22:19
31צפיות
למיטב זיכרוני היה שם איזה עניין כזה באמת, שהעיריה מוכנה לספק לפעוט אוטיסט (מתחת לגיל של משרד החינוך) משלבת במימונה (אולי רק בחלק מהעיריות?). אבל רק במעון מוכר על ידי התמת, ולא בפרטי. אם רוצים להביא משלבת לגנון פרטי, צריך לשלם לה לבד.
º
כן, העניין בפיקוח של תמ"ת
27/11/14 07:57
4צפיות
כנס אוטיזם ויסות חושי ומה שבינהם
24/11/14 16:33
202צפיות
ויסות חושי, אוטיזם (ASD) ומה שביניהם
חידושים לגבי ויסות חושי, והקשר להפרעות קשב, למידה ותקשורת
בית סוראסקי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
יום א' 28-12-14, ו' בטבת התשע"ה
מנחה – רמי כץ
14:00-15:00   התכנסות, הרשמה וכיבוד קל
ביקור בתערוכה ובחדר סנוזלן משולב עם מערכת Virtual Reality
15:00-15:10   ברכות והקדמה: רמי כץ
15:10-16:40  ליקוי בוויסות החושי - כמנגנון משנה התפתחות
כיצד משפיע ליקוי בוויסות החושי על התפתחות אוטיזם (ASD), הפרעות קשב (ADHD), ליקויי למידה, קשיים חברתיים ורגשיים ובעיות התהגות, וחשיבותה של הבנה זו לאבחון ולטיפול מוצלחים
מרצה –  רמי כץ, פסיכולוג התפתחותי בכיר, מפתח הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA), מנהל כישורי למידה - המרכז לקידום תפקודים
16:40-17:10   הפסקה, כיבוד קל וביקור בתערוכה
17:10-17:50   מהרחם אל הפגייה - השפעת הסביבה החושית
ההבדלים החושיים המשמעותיים בין סביבת הרחם של העובר וסביבת הפגייה של הפג, והשפעותיה של זו על ויסות חושי
מרצה  - גילה רבינוביץ, מרפאה בעיסוק, מרצה בחוג לריפוי-בעיסוק בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מרכזת תחום פדיאטריה, השירות הארצי לריפוי-בעיסוק, משרד הבריאות
17:50-18:30  ויסות חושי במעגל החיים והקשר לכאב
אספקטים שונים של התמונה הקלינית בילדים ובמבוגרים עם הפרעת ויסות חושי, והקשר לכאב
מרצה - ד"ר תמי בר-שליטא, מרפאה בעיסוק, חוקרת ומרצה בחוג לריפוי-בעיסוק בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
18:30-18:45  הפסקה וכיבוד קל
18:45-19:30    אוטיזם כבעיית ויסות - עדויות פיזיולוגיות מחקר המוח
ניתוח אוטיזם כבעיה כללית של ויסות עצבי במוח: הוויסות החושי והתפיסתי, ויסות העוררות והרגש, ויסות הקשב וויסות קוגנטיבי
מרצה – ד"ר יורם בונה, חוקר מוח ומרצה בכיר במחלקה לביולוגיה של האדם, אוניברסיטת חיפה
19:30-20:15  ילד רגיש בעולם רועש - אקוסטיקה והשפעותיה
רעש סביבתי והפרעות קשב: זיהוי בעיות אקוסטיקה נפוצות ומתן פתרונות פשוטים וקלים ליישום בבית, בקליניקה ובמוסדות
מרצה - מאור ביטון-בארי, מאמן, מטפל ומאבחן נוירו-התפתחותי-תפקודי (NDFA), עוסק באימון ייחודי לילדים בשילוב מוסיקה וקצב
להרשמה התקשרו:
אפרת - 050-7504210       ephrat@family-care.co.il
אמציה - 052-8087052      amazia@netvision.net.il  
בעוד רובנו נתקלים בקשיים נקודתיים בויסות המידע החושי ביום-יום, בשביל ילדים ומבוגרים עם SPD הקשיים האלה הם כרוניים, ומפריעים לתפקוד בכל רגע ורגע.
מחקרים אחרונים בארצות הברית קובעים שלאחד מתוך כל 20 אנשים יש SPD בדרגת חומרה כלשהי.
החל מגירוד על העור מתפר של בגד, ועד למגע אנושי פשוט, דרך הבזקים של אור, רעש וגירויים אחרים שאנחנו בקושי מודעים לקיומם - כל אלה הם בלתי נסבלים עבורם.
ההשלכות הן רבות מכדי לפרטן כאן: ויסות רגשי, הפרעות קשב, הפרעות התנהגות, הפרעות תקשורת, לקות חברתית, קשיי השתלבות במסגרות וכן הלאה.
מחקרים אחרונים מראים כי הקשר בין ויסות חושי ואוטיזם (ASD) חזק מכפי ששערנו. הקשר בין ויסות חושי וכאב מקבל אף הוא ביטוי דרמטי במחקרים ובגישות טיפוליות מתקדמות. גם קשרים אלו יידונו בהרחבה בכנס.
כמטפלים, אנו מחפשים כל העת דרכים נוספות ומתקדמות לעזור לאנשי ה-SPD, ובפרט לילדים, להתמודד בהצלחה כל יום מחדש.
בכנס כינסנו יחדיו אנשי מקצוע מהמובילים בתחום זה בארץ, כדי שיספקו לנו נקודות אור ומידע על גישות חדשניות ומבוססות הוכחות, בטיפול, באימון ובליווי אנשים בכל הגילים, שה-SPD מלווה אותם לכל מקום.
בנוסף, בנינו עבורכם מרכז סנוזלן לגרייה וויסות חושי משולב עם מערכת Virtual Reality של רצפת משחק אינטראקטיבית, כדי שתוכלו להתנסות, לראות, ללמוד ולחוות בעצמכם.
הכנס מיועד למגוון הרחב ביותר של מומחים ומטפלים בילדים, הורים ומבוגרים, כולל בין היתר: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים חינוכיים, עו"סים, מאמנים משפחתיים, מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, מטפלים באומנויות, רופאים, הורים ומתעניינים.
מספר המשתתפים מוגבל. 
הירשמו בזמן והבטיחו את מקומכם בכנס.
הרשמה מוקדמת עד  17-12-14  195 ₪*
הרשמה אחרי 18-12-2014         220 ₪* 
זוג הורים                                   375 ₪*
למידע נוסף, ולהרשמה התקשרו
אמציה 052-8087052   Amazia@netvision.net.il
אפרת 050-7504210    Ephrat@family-care.co.il
* החניה בתשלום בחניון של תל השומר
* שימו לב: החזר על ביטול הרשמה יינתן רק עד יום ה', 
   ה - 25 בדצמבר 2014
* ביטולים לאחר התאריך 24 בדצמבר 2014 
   לא יזכו בהחזר
* הרשמה בטלפון תקפה רק לאחר תשלום
* הרשמה במקום על בסיס מקום פנוי בלבד. 
  אין להגיע ללא תיאום מראש.
 
                       ט.ל.ח.
לא יודעים איפה הכנס?
כדי להגיע למפה האינטראקטיבית של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר יש ללחוץ על המפה מטה
בצילום מטה תוכלי לראות היכן מיקומו הכללי.  כשתגיעו למפה תלחצו "בית סוראסקי"
זה מצחיק אותי
24/11/14 17:34
120צפיות
איזו יומרה נפלאה!!!
אני חיה את הידיעה שלי. מוצפת באופן קבוע בזרם של מידע שאין שום דרך לווסת אותו או לשלוט בו. לנסות לווסת את זה כמו לנסות לווסת את קרינת השמש שמגיעה אלינו....
 
אז מה בדיוק אתם מציעים? איזה פתרונות יש לכם לאנשים שחיים בידיעה שלמה ומלאה, בלי שום מסכים? 
לא כולם כמוני אבל יש לא מעט אנשים על הספקטרום האוטיסטי שחיים בלי שום מחיצות בינם לבין העולם. 
"בני המאיה" קראו לאנשים כאלו "שערים" וזה הידע היחיד שבאמת נזקקתי לו בחיים: לדעת איך לפתוח ולסגור את השערים בהתאם לקצב המידע האינסופי. ולדאוג כל הזמן לנקות את המעברים, כי כל רצון אישי או כוונה או תשוקה או צורך אנוכי שמאט את קצב הזרימה פועל כמו חוט להט במנורה ושורף אותי. 
ושום טיפול או חדר סנוזלן לא מפחיתים ולא משפיעים ולא עוזרים לכלום.....
זה פשוט מטומטם
24/11/14 18:29
95צפיות
כי אנשים שמתחזים למומחים לא מבינים את הדבר הכי פשוט בעולם
שבעיות וויסות נוצרות כתוצאה ממפגש מאוד מסויים בין זהות כזאת לאחרת
מפגש שיש בו משהו משבש מסיבות הכי מעניינות בעולם
אלא שחלק מהסיבות האלה מבטיחות שבדיוק האנשים שמתפרנסים מלקשקש עליהם יעשו הכל על מנת לא לחשוף אותם לעולם
 
כן
26/11/14 09:57
49צפיות
יש איזו אי הבנה מאוד מהותית של העניין הזה, שעלתה גם במפגשים שלי עם מטפלים, שהציעו שימוש ב"הגנות" ומחיצות
אם ה"עודפות" באה ממקום זהותי-תקשורתי, כהתנגשויות עם הסביבה, שימוש במחיצה יחסום את יכולתי למצוא את דרכי להיות תקשורתית כקשר הדוק אני-סביבה, ותכלא אותי בתוך קופסא משככת.
אני מכוונת זהותית לסוג ארגון מידע שזורם דרכי, להתייחסות אליו,,,כשהוא זורם דרכי, הוא משפיע על הדרך שבה אתפתח להתייחס אליו.
 סביבה שתאפשר לי ללמוד את עצמי, ואת המבט שלי על עצמי, ואת חיבורו בתחושה והרגשה, תאפשר לי להיות במגע עם מידע, לא מתוך התגוננות או שיכוך, אלא מתוך ידיעה מה עושה בי אינטראקציה יצירתית
 
אני לא חיה בידיעה שלמה ומלאה, וחשה שיש כל מיני חסימות שמונעות ממני אינטראקציה, משום ריאקציה, והתנהלות שלפעמים היא מדי "פתוח" ולפעמים מדי "סגור", ומגיעה למצבים של עומס יתר.
בעומס יתר, או במקומות שאני צריכה להיות בהם והם מעמיסים מאוד ברעש-תקשורתי מכל מיני סוגים (ואז גם מתפתח תהליך של שאלה ובחירה מה זה ה"צריך להיות", ואיך),
יכולים להיות פתרונות מקומיים שיעזרו (אוזניות, משקפי שמש, בד קשור על היד), או שהייה במצב ובמקום ש"מווסתים" אותי, אבל בדיוק משום כך מדובר כאן בטיפול סימפטומטי-מקומי, לדרך שמחפשת להגיע ל"פתוח" שאינו מוצף, מפני שהוא מתקשר, וזה מתבטא בהידייקות לתקשורת
גם הפתרונות המקומיים, עדיפים לי כאשר אני מחליטה מה הזמן והמקום והאיך בדיוק לעשות, כדי שישיבו לי איזה רצף-תקשורתי עם עצמי, ולא בתוך "טיפול" מכוון בידי אדם או מקום.
משום עומקם, עומק מאוד מסויים, הדברים לא ניתנים לפתרון מיידי
26/11/14 10:14
25צפיות
אלא שדווקא משום כך ההתנהלות הממוסדת, האקדמית והאחרת, היא כל כך בעייתית
ברור שהדברים קשים מאוד לניתוח וניסוח
 
בדיוק בגלל שמושגים כמו "פתיחות" הם הכי מורכבים אלא שעצם הנסיון להבינם, גם דרך הבנת המשקל,המשתנה, שיש למימושם על כל היבטי הקיום, כולל הצורות,המשתנות, שבה החברה מתארגנת
אז כל כך מאכזב ומתיש ומחריד ומכעיס לשמוע שוב ושוב ושוב ושוב ושוב את חמורי האקדמיה מקשקשים את עצמם לדעת דרך גישה שמזהה את התפתחות צורת הפתיחות רק דרך המשקפיים הצרות של הביולוגיה והניורולוגיה
זה פשע
זה פשע שנאה
ואף אחד לא אשם בפשע הזה כי כל המרצים המכובדים שמופעים בכנסים האלה הם באמת מטומטמים לחלוטין
אלא מה
בינתיים הנשמות הכי זכות בעולם סובלות בטירוף
ולשווא
 
לכל תופעה, לכל תנועה, וכל תופעה היא גם תנועה, יש היבטים חולפים והיבטים קבועים, האקדמיה והמגזר הטיפולי מתעקשים בצורה שמעידה יותר מכל דבר אחר על טיבם, להנציח,כמובן שבכחנות מרוצה מעצמה, דווקא את החולף, רק את היחסי, זה אסון, וזה אסון כי לאנשים האלה יש תקציבים וגישה לתשתיות ויכולת השפעה וקולם נחשב.
וכיוון שהם מקדמים רק שקרים, שאין להם גם שום ביסוס מדעי ורפואי אמיתי, אז משקלו של קולם מבוסס  בעיקר על השתקה ורמיסה של קולות אחרים, שמטבעים להתבטא בשקט, ברצינות, במסירות
 
 
 
צודקת מאד
26/11/14 10:46
26צפיות
"טיפול חושי" זה אקמול לסרטן...
במקרים קיצוניים של הצפה ברור שעדיף להתרחק מעודף מידע חושי מכל סוג שהוא, אבל מעולם לא הבנתי איך חשיפה להלם חושי בחדר סגור יכולה לעזור למישהו בחיים האמיתיים. 
מה? מתרגלים לזה? מתעלמים מזה? לומדים לסבול בשקט?.....
בכל הברברת מצאתי דבר אחד מעשי
24/11/14 23:31
92צפיות
פתרונות לבעיות אקוסטיקה.
 
ומה שהצחיק אותי היה הביטוי 'השפעה על התפתחות האוטיזם'. איך בדיוק האוטיזם מתפתח ?  
לא צריך כנס חוגג כזה
26/11/14 10:51
54צפיות
על מנת למצוא פתרונות אקוסטיים!
הטפל והעיקר
26/11/14 12:08
41צפיות
הקושי בעיבוד מידע קשור לטיב המידע ולא לכמות - למשמעות ולא לעוצמה.
אפשר לחפש מקומות הרמוניים, נעימים מבחינה חושית, שלווים ורגועים אם רוצים לנוח קצת מהיום יום, אבל זה לא פתרון לחיים - בדיוק כמו שנופש לא עוזר לנו להתמודד עם קשיים בעבודה.
 
אם מחפשים פתרון לבעיה, ולא סתם מקום לבילוי ומנוחה זמנית, צריך להתמקד ביכולת למצוא משמעות, סדר או הרמוניה ב"רעש", באי-סדר, בכאוס חושי. 
זה תהליך ארוך מאד, הדרגתי, שדורש שיתוף פעולה מלא עם המטופל, כי רק הוא יודע מה מתחולל במוח שלו ואם הוא מסוגל להתמודד עם האתגר. 
תפקיד המטפל הוא להיות נוכח, קשוב ומגיב - מראה של תקשורת שמשקפת את התהליך ועוזרת למטופל לעשות סימולציה של סדר במוח, באמצעות הבניה של התקשורת החיצונית. 
התפתחות האוטיזם
26/11/14 13:20
40צפיות
הוא תהליך ידוע מראש שניתן לתעד אותו ולחקור אותו: החל מאבחון, דרך ההיסטריה והאבל של ההורים ועד לשפע של טיפולים מיותרים שהורסים לכל המשפחה את החיים....
זה התפתחות היחס לאוטיזם.
26/11/14 20:20
24צפיות
אוטיסט הוא אוטיסט כי נולד כזה.
º
27/11/14 02:19
1צפיות
לאמא מודאגת ההרצאה בשבע וחצי
25/11/14 21:54
73צפיות
עשויה לעניין אותך
לא זה ממש לא מעניין אותי!!
26/11/14 10:54
61צפיות
אני שחשבתי  מחוץ לקופסא מצאתי את הטיפולים הנכונים {מבחנתי} שלא ידברו עליהם בכינוס הזה!!
היי, מה נשמע? יש לנו תוצאות
84תגובות
23/11/14 13:33
318צפיות
אני חוזר אליכם אחרי שכתבתי כאן בפורום לפני כחודש וחצי. גל (בן שנתיים) עבר כמה בדיקות במרכז של קופת חולים לאומית בבני ברק, והיום הודיעו לנו שלגל יש בעיית תקשורת על הספקטרום האוטיסטי. כלומר האבחנה היא שגל אוטיסט. לכן אנחנו לא יכולים לשלוח אותו לגן ילדים טבעוני כמו שרצינו (אנחנו טבעוניים), אלא לגן...

(המשך...)
אני חוזר אליכם אחרי שכתבתי כאן בפורום לפני כחודש וחצי. גל (בן שנתיים) עבר כמה בדיקות במרכז של קופת חולים לאומית בבני ברק, והיום הודיעו לנו שלגל יש בעיית תקשורת על הספקטרום האוטיסטי. כלומר האבחנה היא שגל אוטיסט. לכן אנחנו לא יכולים לשלוח אותו לגן ילדים טבעוני כמו שרצינו (אנחנו טבעוניים), אלא לגן מיוחד, אולי משהו של אלוטף או בסגנון הזה, וגם זה רק אם יהיה מקום בהרצליה או בעיר קרובה (אנחנו מהרצליה). לי אישית מאוד מפריע אם נשלח את גל לגן שיש בו ילדים שאוכלים בשר, אני חושש שהוא ירצה גם ואולי אפילו יאכל בשר מצלחות של ילדים אחרים. מה אתם אומרים, מה אפשר לעשות?
בעקבות שרשורים על כנסים שהוצגו כאן לאחרונה
26/11/14 10:22
90צפיות
מעניין אותי לדעת אם למישהו יש מושג או נסיון או יכולת לנסח דרכי התגוננות בפני האלימות הפושעת של האקדמיה.
 
לדעתי מדובר באחד החזיתות הכי חשובות במאבק לשחרור האוטיסטים מעריצותו של הרוב
בשנים האחרונות אפשר לזהות מעט בקיעים באטימות האין סופית שהאקדמיה וחמוריה מגלים כלפי האפשרות של מגוון אנושי קצת יותר רחב מזה שהיה מקובל על הסבתא של הסבתא של הסבתא... של ה"חוקרים"
עדיין, למציאות חייו של האוטיסט אין שום מקום בתודעת הכלל, וגם לא יהיה לה, כל עוד לא נידע להתגונן מפני האנשים הנושאים את שם המדע והמקצועות הטיפוליים לשווא
 
אפשר וצריך לפעול דרך 2 גישות, הפוכות לכאורה, האחת היא להפנות להם לגמרי את הגב ( יותר נכון את התחת) והשניה זה לחשוף בצורה עניינית את הרמה הכל כך  עלובה של מה שמוצג כמחקר וגישה מדעית וטיפולית
מקווה שיום  אחד יהיה אפשר להתלונן עליהם גם במשטרה
 
 
26/11/14 10:49
32צפיות
כל הכבוד על האומץ שאתה מפגין בדברים שהבאת, אני בוחרת שלא להגיב  יותר כאן כי נעקצתי שכתבתי  את הדברים, יש כאן גולשים
סנגורי מערכת שלא מאפשרים לי לכתוב את האמת המאוד כואבת!!
הם צריכים להתפתח כדי להבין את השגיאות של עצמם
26/11/14 11:20
44צפיות
וזה תהליך...נכון שבנתיים המחיר שמשלמות המשפחות שנופלות לידיים שלהם הוא גדול מעין כמוהו (ועוד בעטיפות "יפות" ושיקריות של עזרה והקלה ותמיכה...) אבל מי שרואה ומבין את השגיאות והטמטום קשה לו מאד לסבול את זה. מבינה אותך לגמרי. זאת ממש קריאת הצילו...הצילו את הילדים...
º
27/11/14 02:18
7צפיות
º
27/11/14 07:11
5צפיות
פסיכיאטר שמבין באוטיזם?
24/11/14 09:26
127צפיות
רק אדם שחי בשקר יכול להאמין שהאמת רשומה בספרים ואפשר לרכוש את היכולת להבדיל בין דמיון למציאות באקדמיה ולא בחיים. 
פסיכאטרים לא מבינים באוטיזם, כי פסיכיאטריה זה אוסף שקרים מוסכמים.
 
"הפרעות התנהגות" הן תמיד תגובה למצב חברתי ואם יש לילד הפרעות כאלו תאבחנו את המצב ולא אותו. 
פסיכיאטר יכול רק להמליץ לכם להשאיר את הילד במצב שמכאיב לו ולצרף אותו למשחק האכזרי ביותר שקיים כיום: חיית מעבדה לתעשיית התרופות. 
 
"תרופות פסיכאטריות" זה עוד שקר מוסכם כי לא מדובר ב"תרופה" אלא סתם בסמים שיכולים להקל על סבל נפשי במצבים אקוטייים אבל לא לאורך זמן כי הם גורמים לתלות ונזקים מצטברים. תעשיית התרופות משקיעה המון משאבים בניסיון למתן את תופעות הלוואי, לטשטש את הנזקים ולהגביר את התלות בסם, ובצורה הזו להפוך אותו להרבה יותר מזיק ומסוכן .
הייתם מוכנים להזריק לילד שלכם הרואין כל בוקר, כדי שהוא יסכים להמשיך ללכת למקום שגורם לו סבל? כמובן שלא, אבל אם זה רק כדור קטן וצבעוני, אז למה לא?.....
 
אז מה עושים? אתם מסתכלים על המצב ולא רואים כלום - חושך, אין מוצא, אין אפשרות ואין לכם ברירה. זה השקר של ה"נורמליות".
במקום שבו כל האפשרויות נגמרות נפתחות דלתות חדשות. אם הגעתם לדרך ללא מוצא, תעקפו אותה - יש דרכים אחרות. ואם נפלתם לבור שחור ואתם בסחרור תפסיקו להיאבק ותחפשו את "עין הסערה" כי רק בתוכה תמצאו את השלווה ואת התשובה. 
אנחנו יוצרים את המציאות שלנו במחשבה.....
אנשים משקרים את עצמם עוד הרבה
24/11/14 12:48
76צפיות
לפני שמישהו המציא את הפסיכיאטריה. תרופות וגם סמים יש כבר אלפי שנים, וגם מומחים שיודעים מה טוב בשבילאחרים יש כבר אלפי שנים. גם רבנים, רופאי אליל, שמאניםועוד ,יש הרבה לפני שפסיכיאטר אחד קיבל רשיון. את תמידממליצה לחפש את הסיבה לבעיה, פסיכיאטרים הם לא הבעיה, גם לא תרופות וסמים. אני אישית בהחלט חושב שטוב יותר ללמוד להתמודד עם המציאות בלי פילטרים כימיים, אבל יש לא מעט שדווקא חושבים הפוך
פסיכיאטרים הם חלק, גדול מאוד, מהבעייה
24/11/14 17:05
55צפיות
והם גם אלה שדוחפים תרופות וסמים לילדים רק בגלל שאין שאינם מסוגלים להתמודד עם מורכבותה של ההתפתחות האנושית
 
אני קורא כאן למעלה ראשי פרקים של כנס שנועד להציג את טובי המומחים להתמודדות עם רגישות חושית
ואין ספק שאפשר לסמן כל סעיף שם כשטויות 
וזו בעייה שמישהו חייב לתת עליה את דעתה
כי לא יכול להיות שמספר גדל והולך של ילדים ואנשים יחוו מציאות השונה מהמקובל והצפוי ולא רק שהם לא יקבלו שום מענה והסבר סביר לכך אלא שיסמנו בדיוק את מה שמדהים בהם כפתולוגיה או לקות
זאת שערוריה, מדעית, קלינית, אתית ומוסרית ממדרגה ראשונה
ומי שנפגע ממנה נפגע ממנה קשה מאוד
 
אז ענת לפחות מנסה להתמודד עם המציאות הזאת
זה הרבה יותר ממה שכל המומחים והמטפלים עושים
 
הבעיה העיקרית היא התמודדות עם זמן
25/11/14 08:40
53צפיות
ועם כאב. כל יום יש באותם כבישים את אותם פקקים, אנשים לא יעקפו מכשולים אם הם יאריכו להם את הזמן, הם גם לא יחפשו את עין הסערה אם זה יקח להם עשרים שנה להגיע אליה. תרופות כמו מכוניות חוסכות זמן, אנשיםהולכים לטיפולים כדי לחסוך זמן ,גם פסיכיאטרים רושמים מרשמים שחוסכים זמן אנרגיה וכאב, מרפאות בעיסוק ואנשי מקצוע שעובדים בבתי ספר יותר בעיתיים מפסיכיאטרים. אלה האנשים שאמורים לייצר לילדים כליםלהתמודדות, במקום זה הם שולחים את הילדים לקחת כדורים אצל הפסיכיאטר. זה לא אומר כמובן שפסיכאטר עם מצפון חייב לתת מרשם, אבל לדעתי הם מספקים צורךחברתי, תמצא פתרונות אחרים….. אנשים לדעתי ילכו עליהם בלי היסוס.
הבעיה העיקרית היא הגישה שלך אל הזמן
25/11/14 09:58
51צפיות
ואל הכאב. לפעמים הדרך הארוכה ביותר היא הקצרה ביותר. אם משנים את נקודת המבט ואת הגישה גם אל זמן וגם אל כאב. 
זה בדיוק מה שאני אומר
25/11/14 10:08
36צפיות
אבל כנראה לא רק אצלי קיימת הבעיה הזאת, אם כי לגביעצמי תרשי לי לגחך קלות…
אז איך מתמודדים עם גישה בעייתית? מנציחים אותה?
25/11/14 10:24
41צפיות
או שמנסים להתפתח? 
בחייך תעשי טובה
25/11/14 11:02
41צפיות
הפורום הזה מלא במוכיחים בשער, שמתנשאים על אחריםתתעסקי בחיים שלך ואל תטיפי לי מוסר, בייחודכשאפשר להוכיח בקלות שגם אחת כמוך בחרה ולא פעםאחת בקיצורי דרכים.
הפורום הזה מלא באנשים טובים שרוצים לעשות טוב לך ולחברה כולה
25/11/14 11:21
38צפיות
חבל שאתה מפרש את זה כהתנשאות או הטפת מוסר
אני חושב שהדרך להבין מה בני אדם
25/11/14 11:39
45צפיות
אדם אחרים מתכוונים או חושבים, לא עוברת רק בללקק להם את התחת ולהגיד כן לכל מה שהם אומרים. מה שמפתיע כאן זה שאנשים מפותחים כמוך לא מבינים את זה.
אז אולי תעזור לי להבין מה שאולי עוד לא הצלתי להבין
25/11/14 11:46
38צפיות
מה הסיבה שלי לכל זה??? לדעתך?..
כמו כולנו… שטחיות
25/11/14 12:14
42צפיות
והסקת מסקנות קלוקלת.
º
שלך ...לא שלי..
25/11/14 13:10
20צפיות
אתה צודק
25/11/14 10:15
36צפיות
"זמן = כסף" במקום "זמן = חיים" זו בדיוק הבעיה שבגללה כולנו חולים. 
בגלל זה חשוב כל כך לקחת פסק זמן ולצאת מהשקר הזה.
 
לפני 3 שנים עזבתי את הבית ומכיוון שאין לי מקורות הכנסה וכנראה שלא יהיו לי, הלכתי למדבר, יצרתי קשר עם ההומלס המקומי וניסיתי ללמוד ממנו ומהבדואים איך חיים בלי כסף. 
הבנתי, אחרי חודש, שהבעיה היא לא כסף אלא משפחה אז חזרתי הביתה, תיקנתי את כל מערכות היחסים ועכשיו כולנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.....
 
מישהו חכם אמר פעם" כל העולם הא גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל" - אם תראה את הגשר בעיניים פקוחות תוכל ללכת עליו בביטחה במקום לרדוף אחרי הזמן שלך....
פקקים יש בגלל שאנשים עושים בדיוק אותו הדבר כל הזמן
25/11/14 12:27
34צפיות
ובניגוד לאוטיסטים מממשים את קיומם רק דרך המסגרות המקובלות ודרך אחדות צורה ותנועה
אם אנשים לא היו הולכים לעבודה וללימודים בדיוק באותה שעה אז לא היו פקקים
הפסיכולוגים והפסיכיאטרים מעצימים את הבעייה בדיוק בגלל שבמקום להתמודד באומץ ובכבוד עם בעיות הקיום והזהות הם מעדיפים לזהות את כל מה ששונה ממה שכולם עושים כבעייה או כמחלה
ואז
ילד אוטיסט שלא עושה בדיוק את אותן תנועות כמו כולם ובאותו הזמן מסומן מייד כאדם לא מפותח שלא מסוגל להבין איך פועלת קבוצה אנושית
כל עוד הפסיכולוגים והפסיכיאטרים יאמינו שפשיזם זו צורת הקיום החברתית היחידה שמעידה על בריאות נפשית והתפתחות תקינה אז אין שום סיבה להתפלא על שהעדר כל הזמן נתקע האחד ברגליים של השני
 
הצורך החברתי שהפסיכולוגים מספקים הוא הצורך הכי נחות, הכי אנטי התפתחותי
אתה מבקש ממני, ומאנשים הדומים לי להוליך את העדר
אני מבקש ממך להפסיק לחשוב בצורה עדרית ולהתחיל לחשוב בעצמך
 
מתי ביקשתי ממך להוביל אותי?
25/11/14 12:38
31צפיות
אין לך את היכולת הזאת… סליחה.
º
אני דרך אגב מסכים עם מה שאתה כותב
25/11/14 12:56
15צפיות
"תמצא פתרונות אחרים….. אנשים לדעתי ילכו עליהם בלי היסוס"
25/11/14 13:07
28צפיות
זה מה שכל הזמן אנשים כאן ובמקומות אחרים כותבים
מצפים שמישהו אחר ילעס להם את הבעיות ויקיא עליהם את הפתרונות מוכנים
אז די
אתם כבר לא גוזלים
יללא לעבוד
 
אין לך מושג איזה יכולות יש לי וזה לא משנה
גם אם היו לי יכולות להוביל אחרים לא הייתי עושה זאת
יצא לי כבר להוביל אחרים
גם בעבודה וגם בצבא
וגם במקומות אחרים כל פעם שאנשים המליכו אותי ביקשתי יפה שיניחו לי לנפשי כי וברור לי שזה אחד הדברים שאני הכי שונא
 
לדעתי כל המנהיגים הם פסיכופאטים חולי נפש חסרי כישורים
כל מי שמתיימר להוביל אחרים הוא חרא מושתן
נולדתי אנרכיסט בדם
כמו הרבה אוטיסטים אני שונא היררכיה ואין לי שום כוונה להעמיד את עצמי בראשה
 
לא הבנתי איפה אתה רואה
25/11/14 15:01
31צפיות
כאן בקשה, כתבתי את אותו הדבר שאתה כתבת, רק בצורה אחרת. אם הבנת שביקשתי שאתה או מישהו אחר יוביל אותי לאנשהו לא הבנת נכון. זה רעיון מופרך אפילו ברמת הדמיון הכי מופרע שיכול להיות לי.
פסיכיאטריה זה נסיון להבין
24/11/14 17:23
50צפיות
אני חושבת, שלא נכון לקרוא לזה אוסף של שקרים.
נכון, שתעשית תרופות שולטת ולא רק בפסיכיאטריה, נכון, שיש דרכים אחרות, הבעיה רק שלא כל אחד יכול ללכת בדרכים האלו, וגם לא כל אחד יכול למצוא אותם. וגם פוסטים כמו פוסט הזה ממש לא עוזר לאנשים למצוא "דרכים אחרות", לדעתי.
 
אנשים לא רואים דרך אחרת, לכן הולכים לפסיכיאטר.
להבין את מה?
24/11/14 17:27
48צפיות
פסיכיאטר צריך להחליט אם האדם שעומד מולו הוא שפוי או לא. לפי מה? יש לו הנחות יסוד שקובעות מה זו המציאות ואיך למדוד את כל מי שחורג ממנה - אבל אם הנחות היסוד שלו שגויות כל האבחונים שלו חסרי משמעות ולא מובילים להבנה אלא רק לתיוג והפרדה בין מי שחושב כמוהו לכל האחרים. 
צודקת,אבל כנות ואחריות אמורות להורות לנו שזה נסיון לא מוצלח
24/11/14 17:33
40צפיות
וביחוד בהקשר האוטיסטי הפספוס הפסיכיאטרי הוא קטלני במיוחד
 
|*|נפתח פורום תרבות סין|*|
25/11/14 14:33
4צפיות
|גלובוס| אוהבים אגרול, ג'קי צ'אן ודרקונים?
אנו מזמינים אתכם לבקר בפורום החדש בתפוז-תרבות סין!
בפורום תוכלו לדון בסין, בתרבות הסינית ובהשפעתה על העולם שלנו, על ביקור במדינה, ממשק עם תושביה, פעילות עסקית ומגע עם אנשי העסקים המקומיים, וכמובן בשפה הסינית ובלימוד שלה.

אתם מוזמנים להיכנס לפורום כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

גלישה מהנה! |תפוז|
תודה על העצות ועוד שאלות
24/11/14 22:36
88צפיות
לאחר עיון מעמיק  החלטתי לא להיות אורחת יותר באתר. שנה שלמה נמנעתי מלהיכנס לפורום כי סירבתי לקבל זאת .וכן אני שייכת להורים שעשו איבחון ועוד אבחון וניסיתי לעשות גם אבחון שלישי אך  נאמר לי כי אין טעם .עם זאת אני מודה שאני לא מאמינה שיש לו. יש סימנים אך עדיין הוא מטעה אותי (או שאני לא רוצה לראות זאת). כל מה שאתם כותבים נותן כוח ואני משתדלת לעקוב אחרי הכול. סליחה שאני כותבת בלי סוף אבל אני מרגישה שאתם היחידים שיכולים להבין אותי. רשמתי אותו לרכיבה על סוסים והוא מחכה לזה בקוצר רוח. הוא סופר ימים ופעם ראשונה מצאתי דרך להמשיג לו את תחושת הזמן. מלבד  הסוסים והטיפול הפסיכולוגי האם כדאי לתת לו קלינאית תקשורת חוץ ממה שהוא מקבל בבית הספר?
שאלה נוספת: ילדיי לא מודעים לבעיה של בני. הם חשים מוזרות אך עדיין לא מכילים זאת. אני רוצה שיכילו אותו  אך מצד שני אני לא רוצה להרוס להם ולו. אני רוצה שיהיה חלק מהם ולא האח שדואגים לו. אני גם לא רוצה להגביל אותם. אני ממש לא יודעת איך לספר להם או אם כדאי. יש עצות?
ברוכה הבאה
24/11/14 23:05
45צפיות
בן כמה הילד והאם הוא יודע על האבחנה ?
את תוכלי להכיל ברגע שלא תתייחסי אל העניין כ'בעיה'.
האיבחון נתן שם לקשיים (ובטוח לא רק לקשיים) , ובהתאם לזה הילד יקבל עזרה מתאימה.
את צודקת, רק כאן מבינים. כמעט בלתי אפשרי לקבל תמיכה והבנה בסביבה הקרובה שלא יודעת שום דבר על הספקטרום האוטיסטי.
את יכולה לכתוב כמה שיש לך צורך. אף אחד לא יבקר אותך כאן על 'כתיבה אין סופית' 
º
אילו טיפולים הוא מקבל בבית הספר?
25/11/14 08:02
13צפיות
כנראה שלא תאהבי את העצה שלי
25/11/14 12:39
61צפיות
אבל כאחות לאוטיסט העצה שלי היא לספר לאחים.
אני לא יודעת בני כמה הם, ואולי אפשר עוד לדחות את זה, אבל לפחות בגיל ההתבגרות, אם הם לא יבינו שיש לאח שלהם שונות נוירולוגית שגורמת לו להתנהג אחרת, ושזה לא סתם "אופי בלתי נסבל", הם יפתחו אנטגוניזם כלפיו.
 
אם תספרי להם על האבחון ובעתיד יתברר שהאבחון היה שגוי - אני בטוחה שלאחים לא תהיה בעיה לקבל את זה.
RDI: הרצאה באקדם מודיעין: ביום ראשון , 30.11
24/11/14 16:36
44צפיות

 מתנס מודיעין , עמק האלה 13. 
נושא ההרצאה: RDI® – Relationship Development Intervention
מרצה: דורון זוהר, מנחה תכניות טיפול ושילוב, מוסמך RDI
מועד: יום ה 30/11/14 בשעה 21:00.
מקום: מתנ"ס סחלבים, עמק האלה 13.
רקע:  RDI היא גישה לחיים המיועדת לפתח חשיבה גמישה עבור ילדים עם ASD, בכל רמה ובכל גיל. הגישה דוגלת בעבודה משותפת של הורים עם יועץ מוסמך, כדי לפתח מסוגלות לטיפול בילדם, בסביבות מובנות ובניצול הזדמנויות ביום-יום. ההורים לומדים כיצד להתאים את רמת הקושי וליצור הרגל לשינוי כך שבמקום איום וחשש מכל שינוי תיווצר מחדש סקרנות לגילוי וחוויה משותפת עם ההורים כגשר לסביבה. המטרה היא לספק להורים כלי טיפול יעילים בלקות כדי להביא את ילדיהם לחשיבה עצמאית ודינאמית שתאפשר שילוב אופטימאלי במסגרת המשפחה, במערכות יחסים משמעותיות ולעצמאות במסגרת הקהילה והתעסוקה.
במסגרת תכנית ההדרכה לומדים ההורים עקרונות הדרכה יסודיים כמו: דוגמא אישית, תקשורת ללא דרישה, התאמת פעילויות והתאמת רמת קושי בהן, התאמת קצב, הגשת עזרה, הדגשת הצלחות, הבניה, ניצול מצבי יום יום ושגרת הבית, שילוב במסגרת חינוך והכללה עם חברים וקהילה.
בהרצאה דורון יסביר על סגנונות חשיבה, על עקרונות הטיפול, יראה סרטוני הדגמה ויענה על שאלות.
פרטים נוספים על הגישה:
דורון זוהר- מנחה RDI מוסמך בישראל http://www.doronzohar.com/
אתר הבית האמריקאי של הגישה http://www.rdiconnect.com
לפרטים נוספים על השיטה ניתן ליצור קשר ישירות עם המרצה בטלפון: 050-5237224,
www.doronzohar.com

 
 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה