לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני

פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.

 

החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 

 זה המקום לשתף ולהשתתף.

אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.

הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.

 

הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.

אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)

 

אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.

הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,

הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.

גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!

 

אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.

כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.

השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,

גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.

זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.

 

הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל

יתקבלו בברכה במסרים.

 

לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.

אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.

 יש לשמור על זכויות יוצרים.

 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.

 

לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.

כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.

הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.

 

בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
המשך...
הודעה חדשה

רוצים לראות את הדור הבא? הנה
22/10/14 12:35
46צפיות
|*| נפתח פורום קצת אחרת |*|
22/10/14 11:20
13צפיות
מי מאיתנו לא מרגיש שונה לפעמים? או מוזר? שקשה לנו להשתלב בחברה.
פורום קצת אחרת נועד לאנשים שמרגישים קצת שונים וחריגים בחברה ורוצים להכיר אנשים שמרגישים כמוהם.

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולייעץ ולהתייעץ, לחבק ולנחם, לשתף בחוויות טובות ובחוויות לא טובות, לחלוק רגשות ופשוט לדבר.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
איך להסתדר עם החמות?
20/10/14 16:54
478צפיות
בואו נקבע כללים שיעזרו לנו להתמודד עם החמות
אני אתחיל
20/10/14 16:55
232צפיות
לדבר בנימוס, אפילו אם היא עולה לנו על העצבים
להשתדל לזכור
20/10/14 17:29
284צפיות
שהיא זו שגידלה את הבעל האהוב והנפלא ומגיעה לה לפחות תודה קטנה על זה.
(ומי שבעלה לא נפלא אז החמות היא הבעיה האחרונה שלה)
20/10/14 17:59
141צפיות
במיוחד אהבתי את הסוגריים
אני חמות...
20/10/14 18:57
261צפיות
אני מפנקת ומפרגנת ללא הפסק לכלתי ולחתני...
ראשית - הם הביאו לעולם את הנכדים שלי
שנית: אני רוצה שיאהבו את ילדי  ויעשו אותם מאושרים
שלישית: כשיש אהבה המשפחה שמחה ומאושרת.
רביעית: אף פעם בכל מהלך חייהם המשותפים לא התערבתי בויכוח בינהם
אף פעם לא הערתי להם בענין טיפול בילדים...
חמישית: אם יש לי הערות כלשהם אפנה אותם בשאלה... אולי...אם כך... או כך...
אקבל את התשובה גם אם היא לא לשביעות רצוני אבל לא אתווכח ...
 
אז יש כאלה שיקראו לזה כניעה... או התקפלות ... או סתימת פה...
אבל האלטרנטיבה יכולה להביא למלחמת עולם במשפחה - ומי מפסיד מזה???
 
º
כל הכבוד לך. זה סימן שאת אוהבת את ילדייך
21/10/14 14:14
41צפיות
לא יודעת אם כללים, אבל מה שעובד אצלי
20/10/14 19:04
236צפיות
לתת כבוד לחמות בתור בנאדם- לכל בנאדם יש מגרעות ותכונות שליליות, צריך להיות אופטימיים, להסתכל על חצי הכוס המלאה ולתת לה כבוד כאדם.
 
לבלות ביחד- גם אם זה נראה כסיוט, לפעמים זה יכול להיות דווקא נחמד- אני וחמותי בילינו המון ביחד ולמדנו להכיר אחת את השנייה בצורה אחרת. אם חשבתי בהתחלה שאין לנו הרבה משותף- דרך חוויה משותפת למדנו אחת על השנייה המון ומצאנו דברים שמעניינים את שתינו.
 
לא כיף ולא נעים בביקורים- לא חייבים לבקר כל יום/שבוע. אפשר להפחית מפגשים ואורך המפגשים, אפשר להיפגש בחוץ, א]פשר לפעמים שרק הבן/ת של החמות (כלומר בן/ת הזוג) ילכו לבד לפעמים.
 
כל אחד מדבר על דברים שמפריעים עם הצד שלו - כל אחד מכיר את ההורים והמשפחה שלו הכי טוב ויודע איך לגשת וכשמדברים רק אתה וההורים שלך זה שונה לעומת שיחה זוגית עם ההורים.
לא בטוחה שיש כללים,
20/10/14 19:34
198צפיות
נראה לי, להסתדר אפשר אם יש רצון טוב לשני הצדדים.
 
מה שחשוב שכל אחד מהצדדים, יבין שהם אינם תאומים סיאמיים,
בתפיסות עולם, בגישה לכל ענין אלא כל אחת היא אישיות עצמאית,
--אבל יש להם מישהו שחשוב לכל אחד,והוא אותו אדם,
ורק כל אחת מצידה תרצה קצת לותר, ולהקשיב--ואפשר לחיות בטוב.
 
º
21/10/14 09:13
14צפיות
למצוא את המכנה המשותף
20/10/14 23:25
132צפיות
ולא משהו שקשור לבן הזוג/ילדים וכו'- אלא משהו שקשור אליה ואליך. עם חמותי לא היו לי כמעט בעיות- אבל חמי היה נראה לי תמיד סוג של אנטיפת. לא מתַקשר, לא מדבר עושה טובה שנמצא איתנו- בקיצור- לא נעים.
פתאום גיליתי שהאיש אוהב לבשל, וחריף- ובמשפחה הלבנבנה שלנו (אנחנו מעורבים ללא הכר אבל מבחינת חריפות האוכל כולם פולניים נורא)- התחלתי להחמיא לו על האוכל והאיש נפתח- כל פעם שאנחנו באים להתארח לארוחה הוא מקפיד להכין משהו חריף- רק לי ולו, לספר בפירוט איך הכין והתחיל להיפתח גם בנושאים אחרים...
משהו טריוויאלי כמו חריפות באוכל. לך תבין :)
לנהל מערכת יחסים בין שני אנשים בוגרים
21/10/14 00:34
150צפיות
אמיתית, כנה ומכבדת וללא תיווך חיצוני של הבן/הבת. כל בעייה שלנו תיפטר בינינו תשאירי את הבן שלך/בעלך  מחוץ לעניין.

לקבוע מעט מאוד קווים מוגדרים של דברים שהם יהרג לבל יעבור ולהתעקש עליהם. בשאר הדברים להתגמש ולבוא לקראתם - לא יקרה לכם כלום.
(אצלנו למשל זה היה מתקשרים לפני שבאים, ואנחנו לא כל סופ"ש או חג בארוחה אצל ההורים - אותם כללים בדיוק חלו על ההורים משני הצדדים.)

לא להתרגש מדרמות - הרבה פעמים זאת הדרך שהם יודעים להתמודד עם הקושי ולפעמים מאוד קשה להם - תנו להם.
 
להקשיב להם - הם באמת יודעים משהו ההורים האלה - תקשיבו להם, וגם אם זה נשמע לכם מטומטם באותו הרגע תחשבו עוד שנייה על מה שהם אומרים - לפעמים תגלו פנינים.
 
זמן איכות - פעם בכמה זמן צאו יחד ארבעתכם/שלושתיכם אם אפשר רק שתיכן גם טוב. כאשר נפגשים באיזור נטראלי בלי חובות אירוח או אפשרויות בריחה (טלוויזיה) - באמת אפשר לדבר ולהכיר.
 
בסופו של דבר מדובר באנשים, עם חיים משלהם, טעם משלהם וצרכים משלהם - חייבים לקחת את זה בחשבון בהתנהלות מולם ולא להתבאס כל פעם שהתוכניות שלהם לא תואמות לשלכם.
 
לכולנו יש בני אדם שאתם יש לנו כימיה וכאלה שלא. אם יש מזל ויש כימיה וכבונוס מתפתחח קשר אוהב בין  הצדדים זה נפלא. אם זה לא הולך - אותם כללים שלימדו את הדור שלי להתייחס אל מבוגרים מהם: נימוס, חיוך, רצון אמיתי לסייע  -
 
אני יודעת שלא הרבה יאהבו את זה אבל לדעתי קצת אסירות תודה לא תזיק -  על הטובות הקטנות והגדולות שהם עושים למענכם. בשורה תחתונה אלה זוג אנשים שהפסיקו על פי חוק להיות אחראים לבן שלהם בגיל 18. הם באמת לא חייבים לכם כלום וכן גם אם הם נותנים ליילד אחד המון ולשני הרבה פחות הם עדיין לא חייבים לתת לכם גם את המעט הזה.
 
 
 
זווית שונה
21/10/14 09:18
149צפיות
הנושא הכאוב בהמון משפחות יוצר טריגר לקונפליקטים ולדעתי
לפירוד וגירושים רבים.
הבעיות שעולות לרוב אכן מתבססות על ציפיות שנגוזו..
על אי קבלה/הכלה.
חוסר כבוד..
וכמובן תקשורת או אי תקשורת.
העתקה/זליגה של אתגרים זוגיים למשפחת המוצא..
שוני תרבותי/ערכי/התפתחותי..
 
איך להסתדר עם החמות קשור לעיתים קרובות גם ביחסים קודמים שנצפו בבית משפחת המוצא-
איך אמא/אבא שלי הסתדרו עם החמים ..
כדי לכונן מערכת יחסים זוגית - הזוג אמור לצור בעצמם תקשורת אפקטיבית והבנה משותפת על גבולות שוני..
רצונות/צרכים/ערכים...
כלומר העבודה המשותפת לעיתים רבות מחילה לאחר היום עם ההכנות הרבות.. יום הנישואים.
כאשר משפחת המוצא לא "מניחה" לזוג להתמודד ולהקים את ביתם- הקשיים זולגים..
ולעיתים מתוך רצון טוב לסייע - נוצר פילוג .
 
בבתים רבים האתגר הוא החם ולא החמות לכן אתמקד בחמים.
אני חושבת שהתמודדות עם מערכות יחסים קשורים לאופן הפרשנות שלנו/גישה/ציפייה
וממנה פועל יוצא התנהגות.
לדוגמא
השאלות הראשונות קשורות בנו - אם הסיטואציה שקרתה/הקונפליקט היה קורה בעבודה-
איך היינו מגיבים?
כלומר לנסות להעביר את הסיטואציה למקום ראציונלי ולא רגשי.
להבין במבחן התוצאה מה רוצים להשיג/להגיע.
לשאול האם זה התפקיד שלי.
לדוגמא- לגונן/לענות /לתקשר..מול משפחת המוצא של הבעל.
 
יום נעים ומוצלח
 
º
כל הכבוד שושנה - כבר הגעת לראשי!!
21/10/14 18:04
32צפיות
º
תודה
22/10/14 07:50
11צפיות
תלוי מי חמות
21/10/14 21:45
112צפיות
חמותי היא אשה מהדור הישן, די פשוטה, לא משכילה, תלותית בבעלה (כלכלית, להסעות, התנהלות מול רשויות וכדומה) עם בעיות נפשית וריגשיות ובנוסף גם פוסט טראומטית (גם ילדות קשה וגם בחייה הבוגרים) ולא בריאה. אני די ההיפך ממנה (משכילה, עצמאית, חזקה, בעלת ביטחון עצמי ורקע משפחתי תומך). בעלי פעם אמר לי שהיא גם מעריצה אותי וגם מתעבת אותי... כי מה לעשות, עם כל התיק שלה היא מרגישה לידי רגשי נחיתות ובכלל לא חשוב איך אני מתנהגת...
בכל אופן אני יודעת מה חשוב לה ודואגת לספק את הסחורה: תמיד מחמיאה על האוכל שהיא מבשלת (אם צריך גם 10 פעמים בארוחה) ומדגישה כמה הילדים אוהבים את האוכל שלה, מתעניינת איך היא הכינה אותו ומתלוננת איך לי לעולם לא יוצא כל כך טעים. אני גם מביאה לה מתנות קטנות לקישוט הבית שאני יודעת שהיא אוהבת (סבונים ריחניים וכדומה) או שוקולד, מתקשרת להגיד שבת שלום ולשמוע את הצרות שלה ומתנדבת להביא או להחזיר אם צריך (היא אוהבת את הנהיגה שלי ומעדיפה שאני אסיע אותה).
עוד דבר חשוב מאוד זה שאני תמיד מקבלת ממנה בשמחה כל מה שהיא נותנת, גם אם אני לא זקוקה לזה, זה לא שימושי לי או שאין לי בכלל מקום במקרר ותמיד אומרת "איזה יופי, זה בדיוק מה שאני צריכה" (כולל חליפות מכוערות וירודות לתינוקות מ-100% פוליאסטר מייד אין צ'יינה).
כשהיא נותנת לי עיצה (כמו למשל שמפות שולחן צריך לכבס ביד...) אני מהנהנת בעניין (ודוחפת את מפת השולחן למכונת הכביסה בזמני הפנוי).
אשתמש בכותרת שלך,
22/10/14 10:59
67צפיות
ואשנה רק מילה,
תלוי מי הכלה.
באותה מידה שאת ניתחת את המצב, והבנת, שזה לא נגדך,
ושזה לא נעשה ברע, אלא זו מציאות, וזרמת עם הענין, והצלחת לעקוף את הענינים,
שהיו יכולים להיות לרועץ, זה מפני שאת כלה נבונה ואחראית.
ובמקרים אחרים--חמות שהיא כן מסוגלת אמורה ל'קרא' את המפה, ולזרום.
 
מכאן אני חוזרת לדברי למעלה--
כשיש רצון טוב, היחסים יכולים להיות בהחלט טובים או לפחות סבירים.
 
על מה לדבר איתה?
21/10/14 16:00
165צפיות
אני והוא יוצאים כבר 4 שנים.
 
הוא עלה לישראל כשהיה בתיכון, יחד עם ההורים והאחים שלו.
הוא והאחים השתלבו יפה בארץ, יודעים עברית מעולה... הכל טוב ויפה.
 
ההורים שלו, השתלבו פחות טוב מבחינת שפה. אבא שלו היה באולפן, והוא בכללי אדם שמעודד השכלה. אמא שלו לא הייתה באולפן והיא גם לא אוהבת ללמוד.
הם בארץ כבר עשור.
 
היום, הבנתי מאח שלו, שאמא שלו מאוד נפגעת ממני שאני אף פעם לא מדברת איתה. שאני מדברת רק עם האבא והאחים. שאני מדברת איתה רק כשאני צריכה משהו. (אני מדברת איתה על דברים מאוד בסיסיים, כי היא לא יודעת עברית כמו שצריך).
כמובן שבאתי בהצהרה שזה לא באשמתי, שאין לי בעיה לדבר איתה.. אבל יש את הקצר בשפה.. ואפילו אנגלית היא לא יודעת, כדי שנגשר על הפערים...
אני יודעת כמה מילים בשפה שלו (די טוב למען האמת), ומנסה להמשיך ללמוד, אבל לא מספיק כדי ליצור שיחה.
מה עושים? איך אפשר לפתור את זה?
לא נעים לי שהיא מסתובבת בתחושה הזו... שהיא לא באמת מכירה אותי...
שאנחנו לא מסוגלות לתקשר אחת עם השניה...
 
אני מנסה, בחיי שאני מנסה...
לשבת לפעמים בסלון, ולנסות לדבר איתה, ושחבר שלי יתרגם...
אבל זה לא כל כך עובד חלק...
 
איך אפשר לגרום לה להפסיק להרגיש ככה???
בעיני,
21/10/14 17:18
119צפיות
את 'טריגר'  ולא הגורם האמיתי.
לפי דבריך--היא לא אוהבת/רוצה ללמוד את השפה המדוברת כאן,
הרי אם היא כאן עשור--גם באופן טבעי כבר יכולה היתה לדבר את השפה,
גם אם לא מדויק, גם אם לא בעושר לשוני גדול. אבל בהחלט כדי שתהיה תקשורת עם הסביבה.
ומשום מה זה לא חשוב לה ואין לה ענין וצורך. ולכן זה לא נעשה.
את לא אחראית לא על חוסר הידע שלה, וגם לא על התחושה הלא נעימה שלה.
השאלה האמיתית היא--אם היא גם מאוכזבת שאת לא 'שייכת' לארץ המוצא
וזה הבדלים נוספים, שמציקים לה. (אולי).
אני הייתי שואלת את האח המתוך בענין--מה היא מציעה כדי לשפר תקשורת?
שאת מוכנה ללמד אותה עברית--אם היא מוכנה?
ואם את רוצה ל'הוכיח' מאמץ, תנסי לספר לה קצת על מה את עושה,
ותראי איך היא משתפת פעולה עם זה.
 
דברי איתה על בישולים, תראי אך שהדיבור ישטוף
21/10/14 17:26
115צפיות
אתכם.
 
תבקש י שתספר לך איך בובינקה שלה היה בתור ילד.
מוכר, ויש לי כמה הצעות
21/10/14 17:36
124צפיות
תלוי באישה ובדברים שמעניינים אותה - 
 
את יכולה לבקש ממנה לבשל ביחד, שהיא תלמד אותך מאכלים מהרפרטואר שלה.
 
לבקש לשבת יחד ולהסתכל על תמונות באלבום שלהם
 
להתעניין בדברים שהיא הביאה "משם", אם יש משהו מעניין. מזכרות, כלי קישוט מיוחדים,...
 
 
קשה לי להבין איך פורום יכול להתנהל
55תגובות
17/10/14 08:47
751צפיות
כאשר אין ביקור או השתתפות קבועה של הנהלת הפורום,  צריך מוביל לכל דרך חדשה,  אחר איך זה יצלח ומתקדם?  סליחה על הביקורת אך יש לה בהחלט מקום..…

(המשך...)
כאשר אין ביקור או השתתפות קבועה של הנהלת הפורום,  צריך מוביל לכל דרך חדשה,  אחר איך זה יצלח ומתקדם?  סליחה על הביקורת אך יש לה בהחלט מקום..…
איזה מין סבתות אתם? האם אתם סבתות שמבטלות את עצמן
19/10/14 14:07
329צפיות
למען היללדים והנכדים, האם אתן חמיות שנותנות עיצות לכלות או לחתנים?
האם אתם סבתות פעילות חברתית או עדיין עובדות?
 
ושאלה לכלות, האם יש לכם ציפיות מהסבים סבתות?
 
האם הציפיות הם כלכליות?
 
האם הציפיות הם לארוח בערבי שבת ובחגים או שאתן חושבות שצריך להיות
איזה מין סבב וגם אתם תארחו?
 
למשל אחת מבנותי שלחה לי אתמול אימייל לפנות בחודש דצמבר תאריך מסויים כי היא מזמינה
להדלקת נרות חנוכה.
 
יפה
19/10/14 14:58
197צפיות
איזה תכנון מוקדם. בהתחשב בכך שחנוכה עוד חודש  וחצי
 
לגבי הציפיות, הן תואמות את המציאות. חוסך לי המון עוגמת נפש
 
כמו שנאמר, סוף מעשה במחשבה תחילה.
19/10/14 16:23
172צפיות
מי שרוצה לחגוג עם כל האורחים החשובים לו צריך להקדים ולהזמין.
את משחזרת את עצמך??
19/10/14 19:34
160צפיות
כבר העלית את הנושא לדיון - וגם ביקשת צל"ש על מירב התגובות שקיבלת
אז ממש משעמם לך? שאתה מעלה את הנושא שוב???
או שיש לך נקיפות מצפון שאת לא סבתא חרוצה מספיק???
ממש התעלות.
20/10/14 07:21
197צפיות
זה אמיתי? קיבלת הזמנה לאירוע ואפילו צרפו לזה תאריך!!!! אכן התנהלות מדהימה! 
קטונתי מלהבין מה הסיפור פה. ועוד יותר קטונתי מלהבין ממה אתן מתלהבות כל כך. משום מה זה נראה לי התנהגות סטנדרטית לגמרי. ממה בדיוק את מתפעלת?
º
20/10/14 15:20
26צפיות
אני סבתא זפתה חה חה חה.
20/10/14 22:04
105צפיות
איך כותבים סבתא זפתה
 
או סבתא זפטה?
|*|נפתח פורום תוכנית לידה|*|
19/10/14 11:53
9צפיות
|@|לקראת לידה? כנראה שחששות ומחשבות לא מפסיקות ללוות אותך. בואי להתייעץ עם מיילדת מקצועית בעלת ניסיון רב בתחום שתשמח לענות לך על כל שאלה.
הפורום ילווה אותך ברגעי השיא ? לקראת הלידה, במהלכה ובימים הלא פשוטים שאחריה.
זה הזמן והמקום לחלוק עם אחרות את השאלות הקשות שעולות בך ? האם הבעל צריך להיות נוכח בחדר הלידה? מה עושים אם לא מתחברים למיילדת? איך מתמודדים ביום שאחרי? ועוד...

מחכים לך עכשיו עם כל התשובות, בפורום תוכנית לידה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
בוקר אור לשישי בבוקר שיהיה סופ"ש
17/10/14 08:22
29צפיות
נהדר לכולם...
|*|נפתח פורום האבא החדש|*|
13/10/14 12:26
29צפיות
|*|העולם השתנה, ההורות השתנתה וכיום לאבא תפקיד חשוב ומרכזי בגידול ילדיו.
לכן פתחנו פורום במיוחד בשבילכם האבות (וגם אימהות) את פורום האבא החדש.

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולדבר, לשאול, להתייעץ וגם סתם לפרוק.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
לפורום המקסים, חייבת לשפוך את הלב
67תגובות
10/10/14 09:25
1279צפיות
אני קוראת סמוייה כבר זמן מה ומוצאת הרבה ענין ונחמה בפורום הזה ואשמח להתיעצת כי אני עוד מעט מתפוצצת.
 
אני בחודש תשיעי דקה לפני הלידה. יש לי חמות מקסימה בד"כ שאני מאד אוהבת, היא דעתנית ולא מפחדת מכלום, וגם אני כזאת והקפדתי עד היום לשמור איתה על יחסים טובים, לא להתקרב...

(המשך...)
אני קוראת סמוייה כבר זמן מה ומוצאת הרבה ענין ונחמה בפורום הזה ואשמח להתיעצת כי אני עוד מעט מתפוצצת.
 
אני בחודש תשיעי דקה לפני הלידה. יש לי חמות מקסימה בד"כ שאני מאד אוהבת, היא דעתנית ולא מפחדת מכלום, וגם אני כזאת והקפדתי עד היום לשמור איתה על יחסים טובים, לא להתקרב יותר מידי, לא להכנס לסכסוכים וכו'. אנו גרים כחצי שעה ממנה, ואי אפשר להגיע אלנו באוטובוס, וכך נשמר דיסטנס טבעי (בחירה של בעלי עוד מלפני שהכרנו, אגב) שאי אפשר לקפוץ אלינו אבל אנחנו מתראים מספיק. בעלי מאד קשור לאמא שלו וגם לאחותו הגדולה שקרובה אליו בגיל. יש לו עוד אחות קטנה ב-12 שנה שגרה באיטליה כבר כמה שנים, והוריו נוסעים אליה לא מעט לבקר. 
 
אחותו הגדולה ואני בערך באותו גיל, עברנו את אמצע השלושים. יש מן תחרות סמויה ואני מאד משתדלת לא ליפול למלכודות הקנאה שלה, ולא להכנס איתה לפינת אחרי שהיא התפרצה עליי כמה פעמים ללא סיבה, במיוחד כי היא התחתנה כמה שנים אחרינו ותמיד הרגישה מאחור. אנחנו עברנו לא מעט טיפולי פוריות (עשרה!) עד שהצלחנו להכנס להריון, והסתרנו זאת מכל העולם. מי שחכם מספיק ניחש שאנו עוברים תקופה לא קלה. הרבה עצב וייאוש היה בתקופה הזו, שנתיים שלמות. גיסתי התחתנה בינתיים ומיד נכנסה להריון ורצה הגורל ואני נכנסתי להריון כשלושה חודשים אחריה. בתקופה לפני ששמעה שאני בהריון היא גם טרחה לנסות ולהפיל עליי כל מיני דברים שלא אמרתי באזני חמותי, כאילו לפתע הרגישה שיש לה כח, וממש חיכתה לי בסיבוב, למרות שלא עשיתי לה דבר. חמותי לא קנתה את זה למזלי, ולאחר זמן מה גיסתי חזרה להתנהג כאילו לא קרה דבר. אני רוצה לשמור על שלום בית לכן שיתפתי פעולה אבל משתדלת לשמור על מרחק אף יותר. הפגיעה הייתה נוראית, גם הרגשתי מושפלת שאני לא נכנסת להריון, גם הרגשתי כאילו חיכו לי בסיבוב שנים, וגם לפתע נוצר סדק בכל מה שחשבתי על משפחתו של בעלי. 
 
ועתה קרה אותו הדבר עם חמותי. היא תמיד שמחה לראות אותי, תמיד מפרגנת, תמיד קלילה איתי, ובעיקר - קשורה מאד לבעלי. ואז לפני כארבעה ימים היא זרקה לו כדרך אגב שהיא וחמי נוסעים לשלושה שבועות לבת הקטנה באיטליה עוד מספר ימים. כלומר, הם קנו כרטיסים כבר ובכלל לא סיפרו. הם כל כמה חודשים אצל הבת הקטנה באיטליה ואני לא מצליחה להבין מה כל כך דחוף להם. לטענתם הם צריכים חופש, ועוד כמה תירוצים. אחותו הקטנה הייתה בארץ עד לפני שבוע ומגיעה לארץ עוד חודשיים, כך שלא ברורה הדחיפות, מעבר לכך שהיא בת זקונים והם מאוהבים בה מעל הראש. הם לא מתכוונים להיות בלידה בכלל, ומסתבר שגם אחותו הגדולה ידעה מכך ושתקה, וזאת לאחר שכל פיפס קטן היא הולכת ומספרת לבעלי, על כל ריב עם אמא שלהם (ויש לה הרבה!) היא בוכה לו, על כל שטות עם בעלה היא מדווחת לו, כל מלפפון שהיא קונה במכולת היא מספרת לו. והיא לא סיפרה לו שההורים שלהם בכלל לא מתכננים להיות בלידה של הבן שלו.
 
הייתי בלידות של האחים שלי, לידות זה דבר שמח, ומיד כשמספרים הכי כיף שהמשפחה הקרובה מתייצבת ומפרגנת. אתה רוצה לשתף את כל העולם ובמיוחד את הקרובים לך, להשוויץ, לשמוח. אנחנו מחכים ללידה הזו ואני עם דמעות בעיניים בזמן שאני כותבת את זה. אני גם יודעת כמה לידה משנה אותך ואת סדרי העדיפויות שלך וכמה זה רגע גדול וחשוב בחיים של כל אחד. כשרואים שאני בהריון גם נשים אבל המון גברים מתחילים מיד לספר לי על הלידה אצלהם, עם הומור ועצב ומה לא. לכולם החוויה הזו צרובה בזכרון יותר מכל אירוע אחר.
 
בעלי כמובן נפגע מאד, ובלי ריבים וצעקות לא מדבר עם ההורים שלו, ולדעתי בגלל היותו מתון ולא מתלהם הם גם לא מגיבים ולא אומרים כלום. אחותו, לאחר שכבר התברר לנו שידעה על כל הסיפור, לא מעלה את הנושא ולשמחתי הוא לא נופל בפח וגם הוא לא אומר כלום, אבל אני רואה כמה זה כואב לו וזה אוכל אותי. שערו לעצמיכם, שכל המשפחה שלי תגיע לבקר אותי בבית החולים, ומהמשפחה שלו כמעט ואף אחד לא יבוא. אף אחד לא יבוא לשמוח איתו, ועוד אחרי כל מה שעברנו. ועוד אחרי שהם מתייעצים איתו בכל, קשורים אליו, מדברים איתו כל יום. ומסתבר עתה שהסתירו ממנו דבר כזה כמה שבועות. ד"א הוא גילה את זה במקרה לאחר שפגש חברה של אמא שלו ברחוב.
 
אני לא מבינה למה הם מתנהגים ככה. זו תחושה נוראית. כאילו ביום אחד סובבו לנו את הגב. כל מי שילדה בפעם הראשונה בודאי זוכרת כמה הכל משתנה פתאום, כמה אתה רוצה שיאהבו את הילדים שלך הכי בעולם, כמה חשובה לך המשפחה. התחושה שלפתע אנחנו לבד בעולם ושהכל היה עד עכשיו היה מזוייף היא נוראית ופוגעת. 
 
לתחושתי, גיסתי לא אמרה כלום כי נוח לה שהבת שלה כן תקבל תשומת לב, והבן שלי לא. למרות שהיא לא מודה בזה בינה לבין עצמה אפילו, אני בטוחה שהיא שמחה שאמא שלה הייתה שם בשבילה, ובשביל האח שלה לא. תחרותית וקנאית, כבר אמרתי?
 
וחמותי - אין לי איך להסביר את זה. היא וחמי שותקים שתיקה רועמת. כלומר, הם יודעים כמה זה מכוער ופוגע, ומחכים כנראה שבעלי יעשה צעד ואז הדברים יחזרו בשקט לקדמותם. לשיטתי, יש רגעים בחיים לא מפספסים. ניחא אם באמת לא הייתה ברירה, או שזה תוכנן זמן רב מראש, אבל בשביל לסוע לאותו מקום שאתם נוסעים כל כמה חודשים, ועוד בתאריכים הללו במיוחד, ועוד לא לספר, לזרוק את זה כדרך אגב ואז לגלות שהם גם סיפרו לכל העולם ורק לנו לא? ועוד אפילו לא להתנצל? לשתוק?
 
בעלי אדם חכם, הוא יודע איך לנהוג עם אנשים, ואיך "ליישר" את מי שצריך והוא נתן לי המון בטחון בתחום הזה לגבי החיים שלי, וחיזק אותי מאז שהתחתנו. עכשיו אני רואה כמה קשה לו. ברור שהוא רב עם ההורים שלו בעבר, אבל זה לא היה כך. קודם כל הוא במקרה הזה בכלל לא רב עם אף אחד, פשוט אמר שלום וסיים את השיחה. דבר שני, זו כמו בועה שמתפוצצת לך בפרצוף - לפתע אתה רואה שהקרובים אליך ביותר דואגים רק לעצמם ולנוחות ולכיף שלהם. 
 
ואני פשוט לא יודעת מה להגיד לו. אני מאד כועסת אבל לא מתכוונת להתערב. אבל אני גם פגועה מאד. בעלי הוא זה שאומר לי תמיד שהכל אינטרסים, אבל אני יודעת שלגבי המשפחה שלו הוא לא ראה את הדברים כך. הוא לא מתכוון לעשות צעד כלשהו ולתת להם את ההזדמנות להרגיש שהם בסדר, אבל אני רואה כמה זה אוכל אותו וכמה לפתע מעל הלידה מרחפת לה עננה של כעס ועצב במקום שמחה גדולה. אני לא חושבת שהפעם זה יחליק לו והוא לגמרי צודק.
 
אין לי עם מי לשתף את הדברים הללו. למשפחתי לא אספר, כי אני לא רוצה שהם "יתייגו" את המשפחה שלו. אין לי עם מי לדבר ואני כועסת נורא על כך שהם מן הסתם מבינים כמה הם לא בסדר ובכל זאת ממשיכים בדרכם. הם גם לא היו צריכים לעשות כלום, אלא פשוט להיות שם.
 
אשמח לשמוע שאני מגזימה, או לא, וליעוץ - כיצד לנהוג, מה לעשות. זהו קו פרשת המים מבחינתי אפילו שזה נשמע טפשי. אולי יגידו לי פה שאני סתם מנפחת את הסיפור, אבל אני מרגישה ממש רע. ממש ממש רע. ואני יודעת שגם בעלי.
קרה לפני כמה דקות, חייבת לשתף.
10/10/14 12:23
764צפיות
כזה דבר עוד לא קרה לי בחיים !!!
צלצלו לי בדלת, אני גרה בקומה  5 בבניין רב קומות,
פתחתי את הדלת ועמדה בחורה בערך בת 30  מטופחת עם עגלת טיול
ובתוכה תינוק בערך בן שנה וחצי , הבחורה בוכה בכי תמרורים, אומרת לי האם את יכולה לתת לי תרומה,  עמדתי באלם, לא ידעתי מה להגיד, ניגשתי לארנק ונתתי לה את כל מה שהיה לי שם, האמת.... לא יודעת כמה היה לי,
היו לי שטרות וכסף במטבעות, נתתי לה הכל, שאלתי אותה אם היא רוצה כוס מים, אמרה שלא והלכה לדרכה.
מה זה הדבר הזה? אני עכשיו יושבת ושוברת את הראש מה מביא בחורה נאה ומסודרת לבוא לבקש עזרה.
º
תבדקי שהתכשיטים שלך עדיין בבית.
10/10/14 15:08
162צפיות
את אישה טובה אבל אני חושבת שהיית צריכה להציע לה אוכל ומים
10/10/14 15:31
437צפיות
ולא כסף....
האם ראית תינוק בעגלה?..
 
אולי אני פסימית אבל קה ל להאמין שהכסף ילך למזון או לילד....
 
אני לא יודעת מה הייתי עושה...
קרה לי מקרה דוןמה עם בחורה צעירה רזה מאוד, לא הסכימה שאקנה לה אוכל ובסוף נשברתי ונתתי לה כסף...
עד היום אני  מצטערת על כך....
אני בכאלה דברים לא פותחת לגמרי את הדלת, בכל זאת זה מפחיד קצת
11/10/14 16:05
340צפיות
מבקשת שיחכו בחוץ ומביאה-קצת מפחיד אותי להכניס אנשים זרים הבייתה במיוחד אם אני לבד.
 
 
כל הכבוד לך ומזל שיש אנשים טובים כמוך
את צודקת שלא צריך לפתוח את הדלת, האמת
12/10/14 09:26
283צפיות
שדרך העינית ראיתי אשה וילדה בעגלה, חשבתי אולי אחת השכנות.
שנזכה תמיד להיות בצד הנותן אבל לא על חשבון בטחוננו האישי
12/10/14 10:57
249צפיות
לא הייתי משאירה דלת פתוחה ונכנסת להביא עבורה .... 
באותו רגע מסויים כאשר הבחורה עמדה ובכתה
12/10/14 11:03
324צפיות
ממש לא חשבתי על עצמי, חשבתי איך אני עוזרת לה.
º
יפה, במקביל לשמור על עירנות.
12/10/14 11:14
60צפיות
מודה שכשאני לבד בבית, אני לא פותחת.
12/10/14 19:22
203צפיות
חושבת קודם על ילדיי ועליי. לא יודעת מי נמצא מאחורי אותה בחורה שבכתה...
והיו מקרים כבר. 
העולם (וההורות) הפך אותי לחשדנית יותר.
ראשית הייתי מציעה לך אוכל ושתיה , ושנית שומעת אותה
12/10/14 21:08
201צפיות
לא הייתי נותנת לה כסף ואם כן מעט רק לצרכי אוטובוס  ואוכל סכום מנימילי , מכיון שבמידה ואין מכירין לא הופכים  טובה להרגל . בעבר עזרתי כך לחברה טובה שלי  והבנתי לאחר שנים שאולי הייתי צריכה לעזור אולי פחות ויותר להנחות אותה לכיוון עבודה ,  אבל הזמנים עברו , והיום לא יכולה לעזור אלא רק למשפחה הקטנה שלי .
כך הכבוד לך
13/10/14 06:05
184צפיות
אני הייתי עושה אותו דבר
הייתי שואלת בדיוק שתסביר לי מה קרה ולמה היא צריכה תרומה
13/10/14 17:35
191צפיות
אולי רבה עם בעלה והוא זרק אותה מהבית. הייתי חושבת איך נכנסה לאינטרקום אם היא לא גרה בבנין - שנכנסה כאשר מישהו יצא. 
 
עצבנית (וחדשה)
59תגובות
09/10/14 02:40
968צפיות
היי בנות, אני קוראת סמויה פה, עד עכשיו לא היה לי מה לשתף אבל היום קרה הקש ששבר גם את הגב של הגמל וגם את גבי.
נתחיל ברקע:אני והחבר,3 שנים יחד, בני 25, קשר טוב ורציני. אמא שלו..סה"כ אישה טובה אבל אין לה שום גבולות ושום כבוד או התייחסות לפרטיות את אחרים או לנורמות חברתיות של מה מנומס...

(המשך...)
היי בנות, אני קוראת סמויה פה, עד עכשיו לא היה לי מה לשתף אבל היום קרה הקש ששבר גם את הגב של הגמל וגם את גבי.
נתחיל ברקע:אני והחבר,3 שנים יחד, בני 25, קשר טוב ורציני. אמא שלו..סה"כ אישה טובה אבל אין לה שום גבולות ושום כבוד או התייחסות לפרטיות את אחרים או לנורמות חברתיות של מה מנומס ומה לא, ואני ההיפך, מאוד פרטית, לא אוהבת שנכנסים לי לחיים ולא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. אני סהכ אדם מאוד סובלני וקרה ב3 שנים שהרגשתי שהיא הגזימה אבל אני מבליגה בכיף ולא נכנסת לקטנות כי חשוב לי שהכל יזרום על מי מנוחות.
לחבר שלי יש אחות בת 17. חמותי ובעלה טסים לחו"ל ביום שישי לשבוע. אני וחבר שלי גרים באותו רחוב באותה עיר, ההורים שלי כבר בחו"ל ואנחנו עזבנו את הדירה שלנו בעיר אחרת כדי להיות בחג בבית של ההורים שלי. אני סטודנטית ועובדת, ואחרי כל מאורעות מבצע צוק איתן בקיץ, קבעו לנו מועדי ג..ובקיצור יצא שיש לי רק שבוע אחד חופש לפני שנת הלימודים הבאה. שבוע אחד ואז מתחיל שוב טירוף העבודה-לימודים-מבחנים.זה השבוע בו גם יש לי את האוטו של ההורים כי הם בחו"ל אז אני חופשיה לנסוע לבקר משפחה וחברים ובכללי לעשות מה שבא לי.
הערב בארוחת חג חמותי שאלה אם אנחנו יכולים בזמן שהם בחו"ל לישון בבית שלה כדי לשמור על אחותו (בת 17!!!), אמרתי שלא. כי אני אוהבת לישון בבית שלי וגם כי כל הפואנטה הייתה שאני אשמור על הבית של ההורים שלי. בסוף ארוחת החג האורחים עזבו והיא ביקשה שאני אשאר בשולחן, ואז היא, ואבא שלה (הסבא) התיישבו והתחילו לתחקר אותי למה אני לא יכולה לעשות עם הסבא תורנויות יום כן יום לא לישון בבית שלהם!. סירבתי שוב (כי לא בא לי!! זכותי שלא יבוא לי, לא אני ילדתי את אחותו ואני לא אחות שלה, ולסבא פשוט לא בא לישון שם כל יום אז מנסים להפיל את זה עליי). הסבא גם גר בעיר הזאת והוא נייד עם רכב, פשוט לא בא לו!! וחמותי התחילה לתחקר אותי, אמרתי שיש לי תוכניות, אז היא שואלת איזה תוכניות ומתי אני חוזרת, ואמרה שאפשר גם שהאחות תישן אצלי בבית! בחיים לא קרה לי שהזמנתי את עצמי לבית של אחרים להתארח! למה שאני ארצה לטפל בה ולהאכיל אותה בבית שלי?? אני בקושי מאכילה את עצמי.זה שבר אותי לגמריי,אני בדכ דיפלומטית מאוד אבל ההרגשה הזו שלחמותי יש בעיה והיא מפילה אותה עליי וגורמת לזה להיראות כאילו אני חייבת לה משהו ממש מעצבנת אותי, אני אף פעם לא ביקשתי ממנה שום טובה בשום נושא, בעיקר כי אני לא רוצה להיות חייבת לה בחיים. אני לא מבינה איך אני הגעתי לרשימת הבייביסיטר לבחורה שעוד שנה תתגייס אבל לא יכולה לישון לבד בבית, בעיר שלנו גר סבא, חברה של הסבא, ושתי משפחות שמוגדרות כ"קרובי משפחה", באיזו חוצפה היא מפילה את הבת שלה עליי?. ובתור אישה שלא יכולה לקבל "לא" בתור תשובה וחסרת כל גבולות אני יודעת שמחר הטלפון שלי יצלצל בלי הפסקה כדי שאני אכנע למה שהיא רוצה, ואני מסרבת, כי מבחינתי זו מלחמה על הפרטיות שלי, והפרטיות שלי חשובה לי מאוד. בסוף חבר שלי בא לשולחן וראה שמשהו מתרחש אז הוא הצטרף לשיחה ונפנף את כולם, אמר "טוב נראה נראה אנחנו הולכים ביי".
ועכשיו 2 בלילה..הוא ישן כמו תינוק..אני עצבנית ולא יכולה להירדם...מה אתן אומרות? אני מגזימה? הייתן נכנעות? מישהי גרה בצפון ויש לה רגיעון? 
 
º
|שבת שבת שלום וחול המועד שמח
10/10/14 09:05
56צפיות
שבת שלום וחג שמח ,אני רוצה גם לברך את שושנה
10/10/14 11:21
145צפיות
ולחזק את שושנה שמנסה לעשות את המקום הזה שיכול להיות נחמד לנעים יותר.
º
כל הכבוד לשושנה שמנסה.
10/10/14 12:21
41צפיות
º
תודה
10/10/14 17:11
21צפיות
אני מאוד מקווה שלא תנסה יותר מידי
13/10/14 11:14
113צפיות
אין לי מושג למה כל מנהל חדש "עולה השתן לראש" והוא צריך להפוך לדיקטטור קטן
אם לא היה נעים לנו,  לא הינו כאן
הפורום הזה סבבה ואנשים מבוגרים יכולים לעמוד גם במילים יותר קשות - לא תמיד חייבים לעטוף מילים בצמר-גפן
 
לא היתה שום סיבה למחיקות האחרונות ואני ממש מקווה שזאת לא תהיה המגמה בעתיד כי הלך לי על עוד פורום שממש אהבתי פעם
 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
14/10/14 08:50
85צפיות
השתן ממש לא עלה לי לראש, ואין לי כל שאיפה להפוך לדיקטטור קטן וגם לא גדול .
יש הבדל בין לכתוב במילים לא מחמיאות, כי כמו שאת אומרת כולנו מבוגרים ויכולים לעמוד בזה. גם בביקורת.
לבין להיות נבזי ובוטה ולא לשמור על כבוד הגולשים.
מקווה מאוד שהפורום לא יילך לך לאיבוד, וכן תוכלי לחזור ולאהוב אותו. אני מאוד רוצה שהוא יהיה נעים לכל מי שגולש בו.
 
בכל מקרה, אני חושבת שיש צורך בתקנון מקיף, שאותו אעלה אחרי תקופת החגים
מועדים לשמחה והמון הנאה עם המשפחות בטיולים ובפקניקים.
תשמעי זה הפורום שלך עכשיו
14/10/14 21:21
70צפיות
אבל אני מקווה שתזכרו שאת משרתת ציבור ולא בעלת הבית
זה מה שקורה בדרך כלל
אני מסכימה שמדובר באישה מאוד חדה וחריפה בלשונה אבל אף פעם היא לא קיללה, לא השתמשה בשפה נמוכה
ולא הבנתי גם אז למה מחקת את ההודעות
 
אישית אני שונאת ממש התנהלות כזאת, זאת הסיבה שהתרחקתי מכמה פורומים בעבר
אבל כמו שאמרתי זה תפקיד לכוון את הפורום
אני מחכה בסבלנות לראות מה יוליד יום
אהה וחג שמח - זה מחר
º
שבת שלום ומבורכת
10/10/14 15:24
26צפיות
שאלה שעלתה לי מתוך הקישקעס שלי.
66תגובות
07/10/14 08:49
1237צפיות
האם הייתם מוכנות שאמא שלכם או חמותכם
תצפה בלידה שלכם? כלומר כאשר אתן יולדות?
 
אני אישית מאוד שומרת על האינטמיות שלי ועל אברי הצנועים ממש לא הייתי רוצה שיראו
איך שאני יולדת, זה לא היה מקל עלי או מנחם אותי.
 
כמו כן לא הייתי רוצה...

(המשך...)
האם הייתם מוכנות שאמא שלכם או חמותכם
תצפה בלידה שלכם? כלומר כאשר אתן יולדות?
 
אני אישית מאוד שומרת על האינטמיות שלי ועל אברי הצנועים ממש לא הייתי רוצה שיראו
איך שאני יולדת, זה לא היה מקל עלי או מנחם אותי.
 
כמו כן לא הייתי רוצה לראות את בנותיי יולדות ולא את כלתי.
 
איך אתם הייתם מרגישות עם זה?
כמה יפה שהגיעו לפה כמה גילויי חיבה לחמיות
08/10/14 16:35
210צפיות
תוך כדי השאלה שנשאלה.
 
חג סוכות שמח לכל הנוכחים פה.
Bizzrael - ביזראל נשים

בעלת עסק משלך?

Bizzrael - פורטל נשים בעסקים שיעזור לך למנף את ההצלחה שלך >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה