לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
כמה פעמים את, השמנה והיפה, הלכת לך ברחוב, ומבטים חודרים ננעצו בך, משדרים, צועקים – "יו איזו שמנה, איזו ענקית, איך היא מעיזה להסתובב ככה?". או כמה פעמים, אתה צעדת לתומך עם בת זוגתך הגדולה, ואנשים לחששו מסביב "איך הוא מסתובב עם השמנה הזו??". 

אבל את ממשיכה לאהוב עצמך גדולה, מלאה - ולא רק במקומות הנכונים - ונשית כמו כל אשה ואף יותר, ואתה ממשיך לצעוד עם זוגתך השמנה והיפה בראש מורם וגאה, דווקא בגלל שהיא – היא. הפורום הזה הוא בשבילכם, בשבילנו - נשים גדולות והאוהבים אותן - נשים שמנות מכל מקום וגיל, שאוהבות את עצמן, גאות במי שהן ויודעות ששמן זה יפה, גדול זה סקסי ושאשה היא אשה בכל משקל, בכל מידה. 

"שמנות ויפות" הוא הבית לכל אותן אלו שהחליטו שנמאס להן להתחבא, להתבייש בגופן, להסתיר את עצמן, ולכל הגברים שרוצים להראות לכולן שהם אוהבים אותן בכל גודל ומשקל, וגם כמובן, לכל אלו שרוצים "לצאת מארון החיבה לשמנות".

 

 ברוכים הבאים לפורום הכי עגול ברשת  

פורום 'שמנות ויפות' עוסק בחיים במידות גדולות, באהבה ובקבלה עצמית בכל מידה ומשקל, ובמאבק באפליה האנטי-שמנית בחברה. הפורום אינו פורום דיאטות, וניתן להפנות את הדיונים בעניין לפורומים הרלוונטיים. כללי הכתיבה בפורום בהרחבה - כאן
המשך...
הודעה חדשה

מה דעתכם? האם הייתם משתתפים?
25/01/15 16:28
האם שמנות/מלאות מתפשרות יותר בבני זוג ?? מה ד
25/01/15 06:51
האם לדעתכן כשמנות/מלאות אנחנו מתפשרות

יותר בנושא של בני זוג ??  

אני מרגישה שכן
למה את מרגישה כך?
25/01/15 09:34
מה לדעתך הסיבות לזה?
 
אני חושבת שבגלל המשקל
25/01/15 15:00
לכן אני שואלת כאן האם זה נכון ??
האם דוגמניות במידות גדולות באמת מייצגות אותנו?
25/01/15 05:18
דיוק חשבתי על זה שדוגמניות במידות גדולות הן בעייתיות בדיוק כמו דוגמניות במידות "רגילות":
  1. טווח המידות שלהן מוגבל - רובן לובשות לכל היותר מידה 42 - 44, ואם לוקחים בחשבון שרות מהן גבוהות (ונשים גבוהות לובשות באופן טבעי מידות גדולות יותר) - בעצם מסתבר שמדובר על נשים לא ממש שמנות...
  2. אם כל הזמן מדברים על כך שלדוגמניות "רגילות" יש מבנה גוף מאוד מסוים (הן לא רק רזות אלא גם עם חזה קטן ואגן צר, ממש מבנה גוף של נער) - אז גם לדוגמניות במידות גדולות יש מבנה גוף נדרש: מעבר לעובדה שהוא לא "שמן מידי" (ע"ע הסעיף הקודם), אלא גם צריך להיות להן מבנה גוף מאוד סקסי עם חזה שופע ומותניים צרות (מה שנקרא "מבנה שעון חול").
מה דעתכן?
אני די נואשת אז כותבת גם פה...
24/01/15 22:03
עקב בעיה רפואית מחפשת ספרית בבאר שבע  שמגיעה עד הבית.
מצטערת אם זה לא כ"כ קשור לפורום...
בהצלחה
25/01/15 05:10
לצערי אני לא מכירה, אבל אולי שווה לכתוב גם בפורום "אופנה מלאה" - יכול להיות ששם הן גם יכירו ספריות...
º
תודה.אולי מישהי בפורום בכל זאת מכירה?
25/01/15 06:45
|*| מעבר שרתים והשבתה של האתר |*|
19/01/15 12:01
2צפיות
היום בלילה אתר תפוז יעבור לשרתים חדשים. השרתים החדשים שרתים חזקים ומודרניים יותר שאמורים לתמוך בצורה טובה יותר באתר, למנוע נפילות משמעותיות ולאפשר גלישה מהירה ומהנה יותר.

החל מחצות ועד 7 בבוקר האתר יושבת לשם העברת השרתים.


ייתכן שחלק מכם יחווה בעיות או שגיאות בעת המעבר ואחריו. נשמח לקבל מכם דיווחים בצורה מסודרת על כך בפורום משוב או בפנייה אישית forums@tapuz.co.il.


שיהיה לנו בהצלחה |@|

סקר- ממה אנחנו באמת חושבות על רשתות האופנה
16/01/15 16:59
54צפיות
היי
במסגרת הבלוג שלי חיברתי סקר קצרצר, כדי להבין מה נשים חושבות על רשתות האופנה- האם אנחנו מרוצות מהמחירים, ההיצע, המידות? האם באמת אין ביקוש לבגדים במידות גדולות? 
כדי שהסקר יהיה משמעותי, אני חייבת כמה שיותר נשים שיסכימו לענות עליו. כרגע חסרות לי בערך 300 נשים, ואני אשמח מאוד אם תוכלו להקדיש לי 2-3 דק' ולענות על הסקר [ואם יהיה לכן כוח לשלוח לחברות שיענו גם- זה יהיה נפלא]
º
אשמח לשוחח איתך שלחי אלי הודעה
25/01/15 16:29
טוב... בא לי לקטר...
15/01/15 21:20
82צפיות
אני נכנסת לפה וקוראת לפעמים, לעיתים נדירות גם כותבת, אבל הפעם החלטתי להוציא,
מה לעשות כמו רובכן נולדתי עגלגלה, המשקל עולה יורד כמו נדנדה,  בואו נאמר שאני מרופדת טוב, אבל לא תמיד אפשר לחיות עם זה.
אבל יש לי בעיה וכמו רובכן (אני מאמינה אוהבת לאכול ולאכול טוב), יש לי חולשה נוראית לשוקולדים, מכירים את התופעה?? קוביה זה ממש לא מדגדג לי, אין לי בעיה לרדת על חפיסה שלמה של שוקולד פרה מריר או חלב עם תוספות או בלי.
מכירות?? 
ואח"כ מה????????? ממררת על מר גורלי, על מצבי, על זה שלא מצליחה להגיע למידת 42 כמו אחרי הלידה.
מוכר??
 
googit
למה "מר גורלך"?
23/01/15 08:46
תסתכלי על זה מנקודת מבט אחרת: יש לך משפחה וילד שאת אוהבת, זה גורל מר? ויש המון נשים בכל מידה (רזות ושמנות וכל מה שבאמצע) שהיו מאוד שמחות להיות במצבך...
 
ולמה לראות הנאה משוקולד כפשע?
|*|נפתחו פורומים: הכוכב הבא ויומני הערפד|*|
08/01/15 14:54
3צפיות
|מיקרופון|העונה החדשה של הכוכב הבא יצאה לדרך, וזה המקום להרים את המסך ולדבר על כל מה שחם!
אז איזה ביצוע המיס לכם את הלב? איזה ביצוע פחות אהבתם? ומיהו המתמודד שיהיה לדעתכם הכוכב הבא?

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום  הכוכב הבא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי|העונה השישית של יומני הערפד כבר כאן!
דרמת המסתורין העל-טבעית שכבשה את העולם חוזרת וזה המקום לדבר ולשתף!

מוזמנים להיכנס לפורום יומני הערפד ולהתעדכן בפרקים החדשים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
|*|פורומים עסקיים חדשים בתפוז!|*|
18/01/15 14:33
בעלי עסקים קטנים ובינוניים? שוחים לבד בין הכרישים הגדולים? הצטרפו לפורומים העסקיים של תפוז!

|סביון|פורום נשים בעסקים
אם את מנהלת עסק וחיי משפחה במקביל, הצטרפי עכשיו לקהילת הוונדר-וומנז הישראליות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום מימון עסקים
אם העסק שלכם נתקע בבעיית תזרים ומשקיעים סוררים, בואו למצוא פתרונות קסם:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום יעוץ עסקי
גם אם אתם כבר לא חדשים בעסק ומכירים איזו שיטה או שתיים, אולי תחסכו פה כמה שקלים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


נפתחו פורומים פוסט טראומה וגמילה מעישון
14/01/15 13:45
4צפיות
|חיבוק| מעכשיו אתם לא לבד!
מציאות החיים בכלל והמציאות הישראלית בפרט עלולות להעמיד אותנו בפני אירועים המהווים איום על חיינו, גופנו או על אלו של האנשים הקרובים לנו, כמו תאונות דרכים, פיגועים, תאונות עבודה, תקיפות מיניות ועוד.
לכן פתחנו במיוחד בשבילכם את פורום פוסט טראומה.

פורום זה מיועד לאנשים אשר הם עצמם או יקיריהם חוו אירועים טראומטיים, ומכוון לתת מענה לשאלות הנוגעות להתמודדות, מניעת התפתחותה של הפרעה פוסט טראומטית, ליווי בן משפחה אשר עבר טראומה ועוד.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


|סיגריה| ידוע שהרבה מעשנים רוצים להפסיק לעשן אך לא סומכים על עצמם שאכן יצליחו. יש מעשנים שהפסיקו וחזרו לעשן ויש מעשנים לשעבר שמידי פעם רוצים לעשן סיגריה אבל יודעים שזה עלול להסתיים בעישון החפיסה כולה ולכן פשוט לא מעשנים.
אתם רוצים להפסיק לעשן, אך קשה לעשות זאת לבד?

מוזמנים להיכנס לפורום גמילה מעישון וננסה לתת לכם עצות, רעיונות, סיוע ומידע בכל הקשור לעישון ולהפסקת עישון.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
פורומים משפטיים חדשים ב|תפוז|
11/01/15 16:10
2צפיות
עורכי הדין המובילים בתחומם הגיעו לתפוז! יש לכם שאלה משפטית? רוצים להכיר לעומק את הזכויות שלכם? היכנסו עכשיו!

|*| נעשה לכם עוול? החלטתם להרים את הכפפה ואתם לא בטוחים איך? בואו לדבר על זה בפורום תביעות ייצוגיות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


|*| למי מותר להאזין לכם? עד כמה הנייד שלכם יכול להסגיר אתכם? היכנסו עכשיו לפורום חקירות פרטיות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|*| חשבון המים שוב הוכפל? רוצים לדעת מה הזכויות שלכם מול העירייה? בואו לבדוק בפורום מיסוי עירוני
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


|*| נגרם לכם או לרכושכם נזק? רוצים לברר מי חייב לפצות אתכם? בואו להתייעץ בפורום נזיקין
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
|*|פורומים תיירותיים חדשים בתפוז|*|
01/01/15 11:00
5צפיות
|מטוס|מתכננים חופשה בישראל או בחו"ל? מחפשים מסלול מיוחד שיתאים גם לילדים? רוצים להתעדכן בדילים החמים ביותר בבתי המלון בארץ ובחו"ל?
היכנסו כבר עכשיו לפורומים התיירותיים החדשים של תפוז!

פורום חופשה באילת:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום חופשות סקי:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום טיולים בארה"ב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום טיולים בגרמניה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום מלונות בישראל:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום תאילנד:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
אמנית בעלת משקל עודף תיעדה את מבטי הבוז שהיא מקבלת ברחוב
07/01/15 11:37
131צפיות
אתם חייבים לראות את הפרויקט הזה...
 
החלק היפה בראיון, לדעתי
08/01/15 05:14
110צפיות
ש לך עצה טובה למי שבכל זאת נבוכה כשזרים מעירים לה או מסתכלים עליה ככה?
"להתמקד בלאהוב את עצמך ולקבל את גופך כמו שהוא. זאת התרופה היחידה. זה לקח לי הרבה שנים, אבל בסופו של דבר למדתי לחיות עם עצמי בשלום ובאהבה. אם את מחליטה לרזות או להשתנות, תקפידי לעשות את זה רק כי זה מה שאת רוצה, ולא בגלל שמישהו אחר תובע את זה ממך".
אזהרה על שקיות סוכר?
05/01/15 22:25
130צפיות
אז קראתי את הכתבה הזו ב-Ynet בריאות. לשם שינוי הבעיה שלי לא עם הכותבים במדור אלא מה שמדווחים שם. מסתבר שעמותה כלשהי החליטה שתפקידה לספר לנו מה הנזק שבצריכה מוגזמת של סוכר, על גבי שקיות הסוכר בבתי-קפה, כביכול כדי להילחם בסוכרת. 
אין לי מושג מי אמר לעצמו שבטח מה שגורם לכל שותי הקפה האלה להשמין זה חוסר מודעות למה שנמצא בשקית שהם מוסיפים לקפה שלהם, אבל אם יש מסר שאני חושבת שהציבור שומע מספיק זה שצריכת סוכר והשמנה מובילות לסוכרת. לא שאלה לא גורמי סיכון אמיתיים וממשיים, ולא שאין עלייה מדהימה בתחלואה בסוכרת בעולם המערבי, אבל לפחות בפעם האחרונה שבדקתי המידע הזה מקבל שטחי פרסום נרחבים ואולי הוא לא חייב להגיע דווקא עד לשקית הסוכר הקטנה שמישהו בוחר להוסיף לקפה שלו (במיוחד כשזה כנראה לא ממש ההרגל שגורם למגיפת ההשמנה והסוכרת בעולם). זה בוטה במיוחד לאור העובדה שאנשים רבים מסתייגים משימוש בממתיקים מלאכותיים (בצדק או שלא בצדק - בפועל הם בטוחים לחלוטין לפי כל הידע המחקרי הקיים, אך לא תפקידי להתערב בשיקולים של אחרים על מה לסמוך), ובאופן מודע משתמשים בסוכר במידה מאוד מתונה. 
בקיצור, לי העניין נשמע ממש מיותר, כנראה עולה למישהו כסף Better spent elsewhere וסתם עוד שלב בדחיפת האף לצלחות (או לכוסות) של אנשים. 
לא היה מחקר לאחרונה שקישר סוכרת עם ממתירים מלאכותיים?
06/01/15 17:13
60צפיות
ההגיון היה משהו בסגנון של הטעם המתוק של הממתיקים גורם להפרשת אינסולין ממש כמו סוכר, ולכן ממתיקים מסוימים גורמים לסוכרתמ ממש כמו סוכר אמיתי...
תסתכלי בתגובה מתחתייך
07/01/15 22:03
39צפיות
יש שם הסבר למנגנון המוצע לגבי האפקט של ממתיקים מלאכותיים שמצאו בכמה מחקרים.
המידע שכן קיים עוד מאוד ראשוני אבל הוא רחוק מאוד ממה שאת כותבת. ממתיק מלאכותי לא יכול לחקות סוכר ולגרום להפרשת אינסולין כי הגוף שלנו לא מזהה סוכר ומפריש אינסולין על סמך זה שהוא מתוק אלא על סמך קישור של המולקולה לקולטן ייעודי בלבלב. הקישור הזה תלוי בהתאמה במבנה, וזה אומר שממתיק מלאכותי (שהמבנה שלו לא זהה לזה של סוכר אפילו שהוא מתוק) לא יכול לגרום לאפקט הזה.
יש מספר מחקרים מעניינים שיצאו לאחרונה בנושא
06/01/15 19:38
69צפיות
העיקרי שבהם הוא של ערן אלעינב ממכון ויצמן שמקשרת שימוש ארוך טווח בממתיקים מלאכותיים להעלאת התינגודת לאינסולין ורמות הגלוקוז בדם לאורך זמן, עיקר המחקר שלו מדבר על כך שכנראה השימוש בממתיקים משפיע על הפלורה הטיבעית של חיידקים במעי וגורם לעוד המון דברים מלבד השמנה- שמעתי הרצאה ממש מרתקת שלו בנושא.
הכי קל לקשר סכרת לסוכר ( זה אפילו שם דומה) אבל רוב המנגנון לא תמיד ברור או הגורמים אליו אז עושים את הקישר הפשטני ביותר.....
את צודקת
07/01/15 22:05
49צפיות
וברור שסוכר הוא לא הגורם היחיד לסוכרת. יש עוד הרבה דברים ששווה לדבר עליהם מעבר להימנעות מצריכה מוגזמת של סוכר וחבל שלא מדברים יותר (למשל - הקשר בין פעילות גופנית להפחתה בתנגודת לאינסולין ומניעת סוכרת). גם בלי קשר לזה, הבחירה להתחיל לסמן שקיות סוכר בבתי-קפה נראית לי תמוהה.
º
זה המעד הפופוליסטי הכי קל פשוט...
08/01/15 09:19
14צפיות
מישהו שם לב לכך ש"לרדת בגדול" נעלמה לנו מהמסכים?
03/01/15 08:42
181צפיות
אי שם בשנת 2006 עלתה בקול תרועה רמה תוכנית ריאליטי חדשה בישראל: "לרדת בגדול" היתה חיקוי של התוכנית "יורדים בגדול" האמריקנית, שבה אנשים שמנים מתחרים על מי יורד הכי הרבה והכי מהר במשקל.
 
קשה לי למצוא מאיפה להתחיל ברשימת הבעיות עם התוכנית: הסטיגמות הפופולריות שאנשים שמנים הם זללנים ועצלנים שחייבים שמאמני כושר סדיסטיים יצרחו עליהם כדי לרזות. קצב הירידה המהיר שלא ממש תואם את ההמלצות לדיאטה בריאה, כשמראים בפרק שבועי (שאמור לייצג שבוע בסדרה) ירידות של כמה ק"ג, מה שלא משקף מה שקורה במציאות. והיו לא מעט סיפורים על מניפולציות בשקילות - כמו למשל משתתפים שהיו מייבשים ומרעיבים את עצמם לפני השקילות כדי לקבל תוצאות כמה שיותר טובות. וכמובן העובדה שרוב המשתתפים העלו בסופו של דבר חזרה במשקל, מלבד כמה בודדים שהפכו את הדיאטה והספורט לעיסוק המרכזי בחיים שלהם וכך הצליחו לשמור על ההישג. אחד הסיפורים הבולטים שמייצגים את התופעה היה מוטי חטואשווילי: מוטי הגיע לתוכנית במשקל של למעלה מ 180 ק"ג עם בעיות רפואיות שנגרמו או החריפו בעקבות ההשמנה (כמו עצירת נשמיה בלילה), הצליח לרדת לבערך חצי ממשקלו בגמר - ואז שנה לאחר מכן מתברר שהוא במשקל גבוה מתמיד של למעלה מ 210 ק"ג, ונאלץ לעבור ניתוח קיצור קיבה כדי לרזות שוב.
 
העונה האחרונה של התוכנית שודרה אי שם ב 2010, ופתאום שמתי לב לכך שכבר עברו לפחות 4 או 5 שנים ולא שמענו שוב על התוכנית, למרות שלפי מיטב הבנתי בארה"ב למשל התוכנית עדיין פורחת. ואני תוהה: האם זה בגלל שלערוץ 10 נגמרו התקציבים - או שהרייטינג ו / או הביקוש להשתתף בתוכנית הפכו לכ"כ נמוכים שכבר לא השתלם להפיק עוד עונה של הזוועתון? האם הקהל הישראלי פשוט חכם מספיק כדי להבין את השקר שמכרה התוכנית אחרי מספר זעום של עונות בכך שהם ראו כמה מהמשתתפים (ואפילו מהזוכים) שמנו חזרה? האם השמנים הישראלים הבינו שבעצם התוכנית היא לא פתרון ולכן לא מעוניינים להשתתף בה?
כמה דברים בנוגע ללרדת בגדול והדיאטה שלהם
04/01/15 16:29
153צפיות
מבינים שאת מתנגדת לפורמט, אבל יש הרבה דיוקים בדברים שכתבת.
בתור דיאטנית שמבינה בנושא יכולה לומר לך כמה דברים בנוגע לתכנית.
 
ראשית שיטת ההרזיה של התכנית דוגלת בלהביא את המתמודדים שלה לקצה,
להביא אותם לפיק ממנו יבינו שהם לא חוזרים אחורה.
אפשר להסכים או לא להסכים לגבי התפיסה הזאת כמו הרבה שיטות דיאטה אחרות.
בכל מקרה תכנית הירידה במשקל מפוקחת ע"י אנשי מקצוע, תזונאים, מאמני כושר ודיאטנים,
המתמודדים צרכו תפריט דיאטה הגיוני למשקלם והתאמנו כמה פעמים ביום, כך שאי אפשר לומר שהתרחש שם משהו לא בריא.

ירידות של כמה ק"ג מגיעות בתכנית לרוב בשבועות הראשונים של דיאטה כזו,
מה שהגיוני לאדם השוקל 180 ק"ג שעובר לתפריט דיאטה ריאלי ומתחיל להתאמן. לאחר מכן הירידה במשקל יורדת בהתאם.
 
בנוגע למוטי ושאר מתחרים שהשמינו בחזרה-
כמו בכל תכנית דיאטה קיימת, אין על הרזיה ביטוח.
תכניות הדיאטה עוזרות לאדם לרדת במשקל, נותנות לו כלים לשמור על כך בהמשך, אבל לאחר הירידה במשקל זה תלוי רק בו.
אם בחורה שירדה בחלי ממן, השמינה בחזרה לאחר סיום הדיאטה, זו תהיה בעיה של חלי?

בנוגע למדוע לא משודרת התכנית קצת קשה לומר.
אנחנו עדיין לא מדינת אוביזם כמו בארה"ב אז אין כאן השוואה אמיתית לתכנית האמריקאית.
אני חושבת שתכניות דיאטה זה דבר שפשוט פחות מעניין את רוב הצופים בארץ... מעדיפים לראות דוגמנים ודוגמניות...
 
נ.ב.
דווקא רבים מהמשתתפים בתכנית כן שמרו על הירידה במשקל לאורך זמן,
(בדיוק קראתי כתבה על שלושת הפיינליסטיות של העונה האחרונה שהיום עדיין רזות לגמרי)
ולפחות לדעתי אם התכנית הצליחה לשנות את חייהם של אנשים בודדים, ולעשות אותם מאושרים, לי זה מספיק.
רוצה להגיב על המשפט האחרון שכתבת
05/01/15 05:23
99צפיות
שינוי בא בכל מיני צורות.
יש כאלה שההרזיה היא ששינתה את חיהם , ועשתה אותם מאושרים.
אולי יש כאלה שהשמינו בחזרה, הבינו שמשקל זה לא מה שמגדיר אותם והפכו למאושרים?
 
התוכנית הזאת, מראה הצלחה בתחום הדיאטה, ומציגה את כל מי ששמן ו/או נכשל בירידה במשקל כ-מפסידן.
לא היה מפריע לי שיש קונספט כזה כל עוד היו עוד כמה קונספטים זהים בתחומים אחרים - נגיד : מי שמפסיק לעשן. מי שמצליח בקריירה.
דברים שבאמת משנים בחיים.
 
אם היו יותר תוכניות כאלה, נראה לי שגם איכות האנשים היתה משתפרת, במקום להתעסק ב"מה אכלתי" היו מתחילים להתעסק ב"מה עשיתי עם עצמי"
 
 
יצא לי בסוף די מבולגן, והגבתי בכללי על התוכנית ולא רק על המשפט האחרון שכתבת, עימכם הסליחה :)
מסכימה איתך לחלוטין
05/01/15 10:28
56צפיות
אני חושבת שזאת גם התפיסה שלב המתמודדים שמגיעים לתכניות האלה
תוכנית ההרזיה שקיבלו בתוכנית לא מתאימה לחיי היומיום
05/01/15 06:31
64צפיות
בתוכנית הם היו סגורים במקום מסויים 24/7 . התעמלו, התאמנו ועוד. שיצאו מה תוכנית וחזרו לחיים האמיתיים הם חזרו לעבודה, אז התאמנו קצת לפני או אחרי העבודה. הם לא התעסקו 24/7 בפעילות גופנית, והיו צריכים לדאוג להכנת האוכל בעצמם. מילא היו עושים תוכנית שבה מראים איך לשלב תזונה נכונה עם פעילות גופנית לאנשים עובדים במשרה מלאה, עם ילדים ועוד. נכון שאחר כך קיבלו טיפים אבל זה לגמרי שונה  ממה שהיה בתוכנית.
מעניין שאת כותבת שהתוכנית מוצלחת מנקודת מבט של דיאטנית...
05/01/15 11:44
82צפיות
כי דווקא אולגה רז כתבה עליה לא מעט דברים גרועים שאפשר לסכם בכמה נקדות עקרוניות:
עובדתית ירידה מהירה מקילו בשבוע גורמת לפגיעה בחילוף החומרים ברמה שהופכת את השמירה על המשקל לקשה עד בלתי אפשרית - במיוחד לאור העובדה שבמהלך ההרזיה היה להם את כל הזמן שבעולם להתעמל, ואילו בחיים הנורמליים שלהם אין להם זמן לזה.
עיקר ההרזיה נובע מהרגלי אכילה נכונים ופחות מספורט - ואילו בתוכנית בשל אופיה של התחרות הם פשוט למדו להרעיב את עצמם ולא למדו על אכילה בריאה שאפשר לחיות איתה לאורך זמן - כלומר הם לא רכשו הרגלים טובים לחיים אלא רק תחרותיים שלא יעיפו אותם מהתחרות.
ירידה כזו דרסטית ומהירה במשקל גורמת (לא יכולה לגרום - גורמת!!!) לבעיות רפואיות כמו בעיות בלב ודיכאון קליני.
 
אולגה בסוף הכתבה מסכמת שמה שחשוב לשינוי לאורך זמן זה שינוי של הסביבה פלוס הבנה מה שהוביל להשמנה מלכתחילה ולאיזה בורות האנשים נופלים - תהליכים שהתוכנית לא מאפשרת או נותנת, ולכן רבים מה"בוגרים" מגיעים לטיפולה או לטיפול של גורמים מקצוענים אחרים.
 
דווקא כדאי לציין
05/01/15 22:08
68צפיות
קודם כל, שירידה של יותר מק"ג בשבוע היא תקינה לחלוטין ואף צפויה במשקלים גבוהים. אין דבר כזה "עובדתית ירידה מהירה מק"ג בשבוע גורמת לפגיעה בחילוף החומרים" - א' כי כל דיאטה גורמת לפגיעה בחילוף החומרים מעצם טיבה (מה שעושה את האמירה הזו לא ממש רלוונטית) ו-ב' כי זה משפט שמניח שכולנו מושפעים באותה צורה ללא קשר לנתונים שלנו וזה לא נכון.
שנית, הכתיבה הנחרצת של אולגה רז לא ממש מדויקת גם לגבי הסיכון שבירידה דרסטית במשקל. במשקלים גבוהים מוכרות כבר שנים תוכניות דיאטה דלה מאוד בקלוריות (מעבר למה שאני מבינה שמוצג בתוכנית), ויש סוג של הסכמה שאלה תוכניות בטוחות. אגב, כדאי לציין גם שמחקרים לא ממש מוצאים הבדלים בשיעורי החזרה למשקל המקורי בדיאטות מהירות לעומת דיאטות מתונות יותר.
 
אין שום קשר בין מה שכתבתי לדעתי על התוכנית. אני חושבת שתוכנית שלוקחת את הלחץ שמופעל על שמנים בחברה שלנו לרדת במשקל והופכת את זה לאיזשהו בידור סדיסטי ומציגה את זה כעזרה למישהו היא זבל מזוקק ומעולם לא טרחתי לצפות בה.
 
אני חושבת שזה משהו שמורכב מכמה דברים...
06/01/15 05:59
55צפיות
ממה שהבנתי כמשהי שהיא לא אשת מקצוע - כנראה שדיאטות מאוד דלות בקלוריות משפיעות בצורה יותר דרסטית על חילוף החומרים מאשר דיאטות מתונות. אני מניחה שישנם מצבים שבגלל סכנה רפואית בגלל עודף המשקל מעדיפים לקחת סיכונים מסוימים שכרוכים בניתוח קיצור קיבה או דיאטה מאוד דלת קלוריות כדי לעודד ירידה מהירה. מעבר לזה, השאלה עד כמה התוכניות המאוד דלות בקלוריות נעשות לאורך זמן או רק להוביל לירידה של בואי נגיד 10% - 15% מהמשקל המקורי, ערכים שלפי מה ששמעתי כבר משמעותיים מבחינה בריאותית.
 
לגבי ירידה מהירה של אנשים שמנים: זה קורה ממש בהתחלה שבה אפשר באמת לראות ירידות מרשימות, אבל תוך מספר שבועות עד חודשים זה מתמתן, לפחות ברמת המשקלים שמדובר עליה עבור המתמודדים םה בישראל (למיטב הבנתי היו עד כה רק שני מתמודדים במשקלים גבוהים דרסטית ששרלו מעל 180 ק"ג בתחילת התוכנית - מוטי חטואשווילי ויונתן גווילי, ורוב המתמודדים והמתמודדות התחילו במשקלים של 100 - 130 ק"ג, כשלעיתים היו אפילו מתמודדים במשקל של פחות מ 100 ק"ג). בנוסף, לזה - בשלב מסוים לא רק שהמתמודדים כבר הרבה פחות שמנים בצורה קיצונית, אלא שגם הגוף "התרגל" לדיאטה, ולכן הירידות הופכות לקטנות בהרבה.
 
קחי לדוגמא את הזוכה של העונה האחרונה קרו גלסנק, שירדה 72 ק"ג ב 9 חודשים, שזו ירידה של 8 ק"ג בחודש בממוצע. עכשיו נשמע סביר שבמהלך החודשים הספורים הראשונים, היא תרד בואי נגיד 8 - 10 ק"ג בחודש. שלושה חודשים אח"כ - היא תהיה כבר 25 - 30 ק"ג פחות (כלומר הרבה פחות כבדה), והגוף כבר יתחיל להתרגל לדיאטה ויגיב עליה הרבה פחות טוב, מה שאומר שתוך 3, 54 או 5 חודשים לכל היותר - קצב הירידה שלה כבר יואט דרסטית, והיא לא תוכל להחזיק בקצב ירידה כזה גבוה.
 
מעבר לזה, ממה שהבנתי מדיאטניות, בירידה במשקל יש שני מרכיבים בעצם: ירידה בכמות השומן בגוף, וירידה במסת השריר - כי כחלק מתגובת ההתגוננות של הגוף מפני מה שהוא תופס כ"רעב", הוא מנסה לשמר גם את השומן שרגור בו ולכן גם מנצל את רקמת השריר כמקור אנרגיה. עד כמה שהבנתי, במקרה של ירידה מאוד מהירה במשקל - אחוז השריר שמשתתף בירידה גבוה יותר, כי יש גבול לכמה שומן הגוף מסוגל או "מוכן" לשחרר. לכן במובן מסוים המתמודדים אולי שוקלים פחות, אבל לא בהכרח מאוד "רזים" מבחינת אחוזי שומן בגוף. אני זוכרת שבזמנו הופקה תוכנית אינטרנטית עם קרן גלסנר שבמסגרתה היא נבדקה לגבי אחוזי שומן, והתוצאה היתה לא מרנינה למרות שהיא במשקל של מישהי "רזה", והומלץ לה בין השאר להתחיל להרים יותר משקולות כדי להעלות את מסת השריר שלה שהיתה אחת הסיבות לאחוזי השומן הגבוהים...
 
ואני שמעתי לא פעם שגם בארץ, לךק מהמניפולציות שעושים כדי להראות ירידה במשקל היא התייבשות, ומניסיוני זה בהחלט יכול להתבטא בכמה ק"ג טובים גם כשלא מתייבשים בכוונה - ואז אחרי הגמר אנשים חוזרים לשתות (וגם לאכול - ולאוכל בגוף יש גם משקל), ועולים לט מעט ק"ג חזרה...
נשים שנייה בצד את התוכנית
06/01/15 10:30
48צפיות
כי כמו שכתבתי, לא ראיתי אותה בחיים ואין לי טיפת כבוד לתוכנית הזו או לדומות לה.
מה שהרבה מחקרים עדכניים אומרים הוא שבמצב של השמנת יתר אפשר לעשות דיאטות דלות מאוד בקלוריות ולא לאבד מסת שריר משמעותית מעבר למה שאובד בדיאטה רגילה בכל מקרה. זה נכון כל עוד עדיין נמצאים בהגדרה של השמנת יתר ונעשה פחות ופחות נכון בהמשך (כלומר, אם יורדים במשקל עוד ועוד בשלב מסוים לא מומלץ להמשיך בדיאטה הזו כי כן יהיה איבוד משמעותי יותר של מסת שריר).
 
מבחינת קצב הירידה - כמו שאמרתי, מחקרים מראים שאין ממש קשר בין הדרך שבה ירדת במשקל לסיכוי לשמור עליו, בהשוואה בין דיאטה מתונה לקיצונית. הממצא הזה כולל בתוכו גם התייחסות לחילוף החומרים כי הטענה הרווחת היא מה שאת כתבת - שבדיאטה קיצונית חילוף החומרים ייפגע כל-כך שאי-אפשר יהיה לשמור על המשקל (ואגב, זה קצת קשור גם למה שכתבתי למעלה כי עיקר הפגיעה בשריפת הקלוריות של הגוף במנוחה נובעת מהידלדלות של מסת השריר). כמו שכתבתי, בכל דיאטה חילוף החומרים ייפגע במידה מסוימת אבל אין הוכחה אמיתית שבמצב כזה הנזק יהיה כ״כ חמור.
אגב, מבחינת המספרים שציינת בדוגמה, אפשר בהחלט להגיע לירידה כזו במשקל גם בדיאטה שלא נחשבת קיצונית (זה לא אומר שהיא קלה, במיוחד למי שנמצא/ת במשקל גבוה). ירידה של 8 ק״ג בממוצע בחודש אולי נשמעת הרבה, אבל אם מתחשבים בזה שבשבועות הראשונים אדם במשקל גבוה יכול לרדת 3-4 קילו בשבוע זה בהחלט אפשרי. וכבר מנרמל את הירידה הממוצעת בהמשך לאזור ה-1.5 ק״ג בשבוע (קצב סביר). שוב - זה לא מסביר מבחינתי למה ללכת לתוכנית כזאת ולא אומר שמשתתפים לא עשו דברים מטופשים במיוחד כדי לרדת עוד קצת ולזכות, אבל באופן כללי זה אפשרי לגמרי.
מניסיון שלי ומהרבה סיפורים ששמעתי...
06/01/15 17:08
52צפיות
המיתוס הזה של "יכול לרדת 3 - 4 ק"ג בשבוע" הוא משהו שקורה בשבועיים שלושה הראשונים, ולא משהו שנמשך במשך חודשים על גבי חודשים. זה נובע משני דברים: עצם העובדה שהגוף מוציא הרבה יותר קלוריות כשהוא שמן על פעולות יומיומיות (החל מממאמץ של מערכת הלב ריאה וכלה בפעולות יומיומיות כמו הליכה ממקום למקום, קימה וישיבה וכו') - ועצם העובדה שבמקרים מסוימים ההפרש הקלורי בין מה שאנשים אכלו לפני הדיאטה לבין מה שהם אוכלים במהלכה יכול להיות משמעותי מאוד ולכן הגוף מאבד יותר משקל.
 
אבל מצד שני, בקצב ירידה כזה אנשים הופכים יחסית מהר ל"כבר לא כ"כ שמנים", והגוף כבר מתרגל לצרוך הרבה פחות קלוריות, כך שעם הזמן קצב ההרזיה יורד דרסטית.
 
ולגבי השמירה על התוצאה: מי קבע שהדבר היחידי (או אפילו העיקרי) שמשפיע על היכולת לשמור על המשקל הוא ההשפעה של הדיאטה על חילוף החומרים? מה קרה לגורם הפסיכולוגי, ולהשפעה של תרבות השפע על הבחירות שלנו?
 
ומי אמר שגם הסיבות לכשלון דיאטות שונות הן זהות? אפשר למשל להגיד שבדיאטת הרעבה - הרעב גורם לכך שאנשים לא מצליחים להתמיד לאורך זמן, ואילו בדיאטה שבה אפשר לאכול מהכל רק קצת אפשר להגיד שדווקא הקרבה הזו לפינוקים גורמת להם להפוך בסופו של דבר לפיתוי הרבה יותר גדול ומשורה שוקולד ליום אנשים מתחילים לזלוג לחצי חבילה לארוחה.
זה עניין אינדיווידואלי
07/01/15 22:13
38צפיות
כלומר, יכול להיות שאת ירדת במשקל בקצב מוגבר במשך 2-3 שבועות ומישהו אחר חווה את האפקט הזה 3-4 שבועות ואחרים לא חוו אותו אפילו לרגע אחד. הגורמים לירידה המואצת הם רק באופן חלקי מאוד מה שאת כתבת, אבל לא נראה לי שיש טעם להיכנס לזה. בכל מקרה, כל מה שאמרתי הוא ביחס לדוגמה שאת בעצמך נתת, שזה קצב ירידה שיכול להיות הגיוני גם בלי דיאטה קיצונית בכלל. לא אמרתי שירידה של 4 ק"ג בשבוע היא משהו שנמשך חודשים אלא שמספיקים 3-4 שבועות כאלה כדי ששאר הירידה במשקל תהיה בקצב שהוא כן הגיוני (כשכל הזמן הקצב הממוצע הולך ודועך).
 
לגבי השמירה על התוצאה: ברור שהיכולת לשמור על המשקל לא מושפעת רק מחילוף החומרים, אבל זה חלק מהעניין. כשעושים מחקר ונותנים לחלק מהאנשים לעשות דיאטה קיצונית ולחלקם לעשות דיאטה מתונה יותר ובודקים מה קורה אחרי שהם סיימו לרדת במשקל, את תראי תוצאות שמערבות את כל הגורמים יחד. ההנחה היא שאם לא נמצא הבדל בחזרה למשקל המקורי זה לא כי חילוף החומרים של מי שעשו דיאטה קיצונית ירד לרצפה אבל האפקט הפסיכולוגי התאדה וההפך קרה לקבוצה שעשתה דיאטה מתונה, אלא כי עצם העובדה שאנשים עשו סוגים שונים של דיאטה לא שינה את הגורמים האלה בכללותם. אין ממש טעם לנסות להמציא סיבות למה אנשים עולים במשקל בכל סוג של דיאטה - רוב האנשים מחזירים את המשקל שהורידו כי זה הטבע האנושי, ולא משנה מה ההסבר שניתן לכישלון של כל סוג דיאטה. האפקט הזה מופיע בכל סוג של דיאטה בערך באותה מידה וזה מה שמשמעותי - שאין גורם ייחודי לאחת הדיאטות שגורם לה לאחוזי הצלחה או כישלון שונים מאחרות.
כמה דברים
08/01/15 05:34
32צפיות
קודם כל, שימי לב שגם את מתארת את האפקט של ירידה של הרבה ק"ג בשבוע למספר בודד של שבועות - כלומר בהתחלה הירידה מהירה, ואז הופכת לאיטית יותר. אם נניח תקחי מישהי שיש לה 70 ק"ג לרדת והיא תספר לך שהיא התבססה על אורח חיים בריא ובהתחלה היא ירדה הרבה והגיעה לירידה של 50 ק"ג בשנה הראשונה, ואז לקח לה עוד משהו בסביבות החצי שנה עד שנה לרדת את 20 הק"ג הנותרים - זה יישמע אמין. אבל ירידה של כל 70 הק"ג בשנה אחת - זה כבר לא מתאים לאוןרח חיים בריא.
 
ומדוע להבין למה אנשים לא מצליחים לשמור על המשקל זה לא חשוב אלא "הטבע האנושי"? אולי חברות הדיאטה אוהבות את זה (כי כך הן מבטיחות לעצמן הכנסות), אבל דווקא הממסד הרפואי אמור כן לרצות לגרום לכך שאנשים ישמרו על ההישג (לפחות עד כמה שניתן), ואיך אפשר להגיע לדרך יותר בריאה ומציאותית לשמירה על המשקל בלי להבין מדוע דיאטות נכשלות מלכתחילה?
 
מעבר לזה, הגורמים האלו יכולים להיות משמעותיים כשבאים לבחור דיאטה. יש גישה שאומרת למשל שירידה מהירה כביכול אמורה לתת יותר מוטיבציה לאנשים לרזות, אבל זה לא בהכרח גלובאלי, כלומר יש כאלו זה באמת ישפיע עליהם, ויש כאלו שזה לא יכפר על העובדה שהם רעבים ומתוסכלים מזה שהם אוכלים כ"כ מעט. יש כאלו למשל שבטווח הארוך יגיעו למסקנה שהפגיעה הנוספת בחילוף החומרים לא היתה שווה את הירידה ההתחלתית המהירה כי קל להם לשמור על תפריט מצומצם לאורך זמן.
 
וזה אולי בעצם מייצג את הבעיה ביחס של הממסד הרפואי להרזיה באופן כללי: חוסר כבוד לעובדה שאנשים שמנים אוכלים מתוך רעב (או אולי גורמים אחרים במקרים מסוימים) ולא רק מתוך עצלנות וגרגרנות, ולכן אם רוצים לעזור למי שרוצה לרזות - צריך למצוא פתרון אמיתי לצרכים הפיזיולוגיים והנפשיים שעומדים מאחורי האכילה, ולא רק לחתוך את מערכת העיכול כדי להוריד זמנית את נפח הקיבה או לגרום לאי ספיגה של האוכל...
קודם כל
08/01/15 07:58
36צפיות
מה שכתבת בדוגמה שלך דווקא משקף בדיוק מצב שהוא אפשרי: 70 ק״ג בשנה הם ירידה ממוצעת של פחות מ-1.5 ק״ג בשבוע. אם את לוקחת בחשבון שבשבועות הראשונים הירידה היא מהירה יותר (וברור שזה רק בשבועות הראשונים, אבל זה משנה את הממוצע), זה הופך להיות קצב תקין לגמרי ואפילו אפשר לעבור אותו. לא אמרתי שכל מי שירד 70 ק״ג ב-9-12 חודשים עשה את זה בצורה בריאה אלא שהדוגמה הזו לא משקפת דיאטה קיצונית כי היא אפשרית, *עבור חלק מהאנשים*, בדיאטה מתונה יותר. זה שאפשר לרדת במשקל בקצב הזה אומר שחייבים לרדת במשקל בקצב הזה? ברור שלא. אפשר לבחור גם בדרכים אחרות, או לא לרדת במשקל בכלל אם לא רוצים, וזה מתחיל להתקרב לבעיה שלי עם תוכניות שמביאות דיאטה ומספרים לפריים טיים.
 
וזה קצת מתקשר לנושא השני: מעבר לזה שעבור רוב האנשים דיאטה לא יעילה, גם עבור מי שכן לא מתאים כל סוג של דיאטה. זה החלק שאמור להיות מובן מאליו. כשאני כותבת שעלייה בחזרה במשקל היא הטבע האנושי אני משקפת את מה שהמחקרים שנעשים במטרה להבין מה לא עובד מוצאים שוב ושוב: הדיאטה לא עובדת. את כותבת שזה כי הממסד הרפואי רואה בשמנים עצלנים וגרגרנים אבל בכל מה שנוגע למחקר רפואי זה מאוד לא נכון. זו אולי הייתה נקודת המוצא לפני שנים, אבל מחקר אחרי מחקר מוצא שאנשים בזמן ואחרי דיאטה הם פשוט רעבים, וזה לא ש״מתרגלים״ לאכילה מצומצמת יותר עם הזמן כמו שאומרים. מובן לחלוטין למה אדם שעשה דיאטה בגיל 30 למשל לא יוכל להישאר רעב למשך 50 השנים הקרובות רק כדי לשמור על המשקל, וכיווני המחקר הולכים לאן שהם הולכים דווקא מתוך ההנחה הזאת, וממש לא מתוך זלזול.
באופן ספציפי לעניין חילןף החומרים מול יכולת התמדה: אני לא רוצה להיכנס פה למתולוגיה מחקרית, אבל כשעושים מחקר שבו ממיינים אנשים לסוגים שונים של דיאטה באופן רנדומלי ומבוקר, זה פחות או יותר מוציא מהמשוואה את האפשרות שאם לא מצאנו הבדל בין הקבוצות זה נובע מהשפעות מנוגדות שסתרו את עצמן (ובכל מקרה, זה משהו שאמור להתברר בניתוח הנתונים ולהיות מוצג במחקר). אם היו לוקחים קבוצה של אנשים שרוצים לעשות דיאטה ומסתכלים מה קורה, ללא הנחיות, מה שאת מתארת היה יותר מציאותי (כי אנשים שונים ייטו לבחור גישות שונות לפי הנטייה הטבעית שלהם והקבוצות לא יהיו אקראיות). במחקרים שאני ראיתי האנשים חולקו לקבוצות באופן אקראי וזה אומר שהנטייה הפסיכולוגית של אנשים לא ממש משחקת תפקיד. הרעיון הוא לא לומר שדיאטה קיצונית מתאימה לכל אחד שדיאטה סטנדרטית מתאימה לו, אלא שאין לאף-אחת מהדיאטות האלה יתרון בפרמטר מסוים שגורם לכך שיותר אנשים מצליחים לשמור על המשקל בזכותה (במילים אחרות, יותר מדויק לומר שהדיאטות שתיהן לא יעילות באותה מידה).
הבעיה עם ה"ממוצע" שלך...
09/01/15 17:26
40צפיות
הוא שהגוף האנושי לא ממש פועל כך.
 
קודם כל נתחיל מעובדה בסיסי: דיאטה שמבוססת על אורח חיים בריא לא אומרת בהכרח פשוט "להוריד את כמות האוכל" - חלק גדול ממנה מדבר על אכילה יותר נכונה. למשל דוגמא בסיסית: הבה אנשים כשהם מתחילים לבשל משהו כמו אורז למשל - מתחילים בכך שהם שופכים המון שמן לסיר. בדיאטה לפי אורח חיים בריא מלמדים להפחית משמעותית את כמויות השמן הללו - וכך להפחית את כמות הקלוריות שאוכלים במנה של אורז. באותה מידה, בשנים האחרונות למשל די דוחפים לכיוון השימוש בספריי שמן למה ששימש פעם טיגון, כדי לחסוך בקלוריות של השמן. ויש כמובן טריקים אחרים, כמו למשל ללמד אנשים שירקות הם אוכל "חינמי", וכך לעוד אותם "לנפח" כל ארוחה בעזרת אכילת סלט, מרק וכו' שהם יחסית דלים בקלוריות.
 
באותה מידה - מלמדים למשל לאכול דגנים מלאים כי הפחמימות המורכבות והסיבים שיש בהם נותנים תחושת שובע לאורך זמן. או למשל שומרי משקל (דיאטה שמתבססת על אורח חיים בריא) בשנים האחרונות נותנת פוש לאנשים לאכול יותר חלבונים ופחות פחמימות בדיוק כדי לקבל את תחושת השובע. בשני המקרים לדעתי המנגנונים שמעניקים את תחושת השובע גם עוזרים לגוף לרזות בגלל נושא הפרשת האינסולין המופחתת...
 
וכמובן שעולה השאלה האם אכילה נובעת אך ורק מרעב - או שקיימת "רכילה ריגשית" (אכילה למען נחמה של מצב ריגשי), שלא קשורה בכלל לרעב פיזי.
 
תראי, אני לא מכחישה שישנם אנשים שמסוגלים להשאר רעבים לאורך הרבה מאוד שנים - אבל אני שואלת את עצמי האם קיימים אצלם מנגנונים נפשיים ופיזיים שדומים לאלו של אנורקטיות שמסוגלות להרעיב את עצמן עד מוות. וכמובן עולה השאלה מה הגבול שמתחתיו אכילה דלת לוריות נחשבת לאנורקסיה - ומה הגבול התזונתי שמתחתיו התזונה הדלה גורמת נזקים שעלולים להיות אפילו יותר גרועים מאלו של השמנה (או בואי נגיד של השמנה שהיתה נגרמת אם אנשים היו אוכלים עוד 400 - 500 קלוריות של אוכל מזין ביום כדי לא להגיע למצב של נזקים כאלו מאכילה דלה).
המשך...
09/01/15 17:38
19צפיות
לגבי הממוצע של קצב הירידה: בשלב מסוים, במיוחד כשמדובר על דיאטת ארוכת טווח, בגוף מתחיל להתרגל לרעב ומסתגל אליו בכך שהוא הופך ליותר יעיל. זה קורה גם ד"א בדיאטות שמבוססות על מעט מאוד קלוריות - הגוף בשלב מסוים פשוט יתחיל לרדת יותר ויותר לאט ובתקופות מסוימות אפילו יפסיק.
 
נכון, הורדה של עוד ועוד קלוריות מהתפריט יכולה להתגבר על המכשול הזה, אבל זה גורר כמה בעיות: למשל הורדה דרסטית מידי תכשיל את אלו שבעזרת אורח חיים בריא יוכלו להמשיך לשמור על משקל נמוך יותר מהמקורי, גם אם הוא עדיין לא אידאלי - ואם נתחיל ,להרעיב" אותם, הם יחזרו להרגלים (ולמשקל) המקורי שלהם. גם הורדה של כמועות אוכל אומרת הורדה של ויטמינים, מינרלים ושאר חומרים שהגוף זקוק להם כדי להתקיים, וגם עלול להפעיל מנגנונים שבהם הגוף מזיק לעצמו (הבנתי למשל שאנורקטיות רבות מתות מדום לב כי ההרעבה פוגעת להן בלב). כלומר קידוש של הרזיה בכל מחיר יכול לגרום לנזקים גופניים אחרים...
 
אז מה שקורה עם דיאטה בטווח קלוריות מסוים הוא שהירידות יתחילו להיות קטנות יותר עם הזמן - אדם שמן אולי יכול להתחיל עם ירידה של 3 - 4 ק"ג בשבוע, אבל יגיע די מהר לירידה של קילו לשבוע, ואז יאטכמצה מאות גרמים בשבוע, ולעיתים גם יגיע לירידה של כמה מאות גרמים בכל כמה שבועות... כלומר אי אפשר לבנות דה ממוצעת מאוד גבוהה לאורך זמן.
אני לא מבינה
09/01/15 18:11
25צפיות
איך משהו מזה קשור למה שאני כתבתי.
 
קודם כל, הדבר הכי בסיסי שצריך לכתוב - רוב מוחלט של האנשים לא אוכלים רק כי הם רעבים. אוכל מסוגים שונים גורם בגוף שלנו לתופעות שהן הרבה מעבר ליצירת תחושת השובע. יש במזון שלנו מולקולות משפרות מצב-רוח, מעוררות, ועוד מולקולות שגורמות להמון אפקטים שונים. באופן הבסיסי ביותר, אכילה מעוררת אצלנו מרכז תגמול במוח, אותו אחד שמעורב בהתמכרויות, כי אכילה היא אחת הפעולות שאנחנו צריכים לאהוב ולרצות כדי לשרוד. זה מה שמכונה ״אכילה רגשית״, והיא תופסת מקום שונה אצל אנשים שונים (בדיוק כמו שיש מי שמכורים לאלכוהול ומי ששותים מדי פעם או אף-פעם לא וטווח שלם באמצע). אפשר להתמודד איתה אבל זה לא פשוט ודורש הרבה יותר מתפריט מוגדר או חינוך לאורח חיים בריא.
 
ובכל זאת, אוכל נועד להזין אותנו ויש חשיבות לא פחות גדולה לשאלה האם זה קורה. כי אם אנחנו רעבים, מופעלים בגוף שלנו מנגנונים שמאוד קשה להתגבר עליהם. לכן, אם מחקר אחרי מחקר אנחנו מגלים שבכל שיטת דיאטה שהיא אנשים נשארים רעבים (ומה שכתבת על המנגנונים והאינסולין וכו׳ קשור קשר רופף ביותר לשאלה אם אנחנו רעבים) - ולא רק במהלך הירידה במשקל אלא גם בשנים שלאחר מכן, אם הם מנסים לשמור על המשקל, זה אומר שכל עוד לא ישתנה משהו אפשר לומר שבמספרים גדולים דיאטות מועדות להיכשל. יש כמות קטנה יחסית של אנשים שיצליחו להתמודד עם רעב לאורך זמן, או שימצאו שיטות שבהן ירגישו פחות רעבים למרות הצמצום בכמות האנרגיה הנכנסת, אבל הרוב לא. פעם האמינו שתחושת הרעב הזו היא משהו שחולף והגוף מסתגל אליו עם הירידה במשקל והיום רואים ששנה אחרי שאנשים כבר לא אוכלים במטרה לרזות אלא כדי לשמור על משקל קיים הם עדיין רעבים באותה מידה. לכן, ההבנה של המחקר הרפואי היום היא שבלי פיתרון לנושא הזה רוב האנשים לא יצליחו לשמור על הירידה במשקל. זה נושא מורכב מאוד, וצריך לאזן אותו עם מטרות אחרות, וכרגע המצב הוא שאין לזה מענה.
אז איך מסבירים את העובדה שישנם אנשים שמצליחים לרזות ולשמור?
09/01/15 19:38
22צפיות
קודם כל - לדעתי אחת הסיבות שהממסד הרפואי דוחף החל מ BMI מסוים לניתוחי קיצור קיבה נוסע מהרצון הזה להתגבר על מנגנון הרעב. בין אם מדובר על ניתוח טבעת (שמונעת פה מהירה של אוכל לקיבה), ניתוח שרוול (בו מוקטנת הקיבה ומוסר החלק שמייצר את הורמון הגרלין שמעורר תיאבון) וניתוחי מעקף הקיבה ומעקף התריסריון (שבהם במקביל להקטנת הקיבה גם עוקפים כמות כזו או אחרת של המעי כדי להקטין את ספיגת האוכל בגוף) - בכל הניתוחים יש ניסיון להוריד את כמות התיאבון ו / או לזרז את תחושת השובע.
 
ואפרופו התמכרות - ישנן קבוצות בשם "אכלני יתר אנונימיים" וכל מיני נגזרות שלה שמטפלות באכילה כמו בהתמכרות - ושם צריך להמנע מסוכר וקמח לבן (שמוגדרים כחומרים ממכרים), וחברים מסוימים צריכים להמנע אכלים ספציפיים שמהווים עבורם אישית טריגרים לאכילת יתר.
 
אבל עובדתית, ישנם אנשים שמצליחים לרזות גם בלי ניתוחים, וממשקלים גבוהים מאוד. איך זה מסתדר עם התיאוריה שהעלית לגבי התיאבון שלא מאפשר כביכול לשמור על משקל נמוך יותר?
זה לא סותר
10/01/15 00:33
24צפיות
את שואלת את זה כאילו העובדה שיש אנשים ששומרים על המשקל שלהם אחרי דיאטה סותרת את העובדה שרוב האנשים *לא* שומרים על המשקל שלהם לאחר דיאטה. יש אנשים שמצליחים להתגבר על הדחפים האלה, באותה מידה שיש אנשים שיכולים לעבור טיפול שיניים בלי הרדמה מקומית אבל רוב האנשים לא יוכלו לעשות את זה. יש גם אנשים אחרי פציעות גב קשות שמצליחים לחזור ללכת, אבל בפציעות הקשות ביותר מדובר בעד 5% מהאנשים ולא הייתי ממליצה על זה לאף-אחד על סמך האחוזים האלה.
 
כן - יש אנשים שמסוגלים להתמודד עם תחושת רעב לאורך זמן, או אנשים שמסוגלים להתמיד בתזונה מחמירה שבה הם שבעים יותר (למשל - תזונה דלת פחמימות שבה קל יותר לשמור על שובע באופן יחסי). יש גם המון אנשים שלא מסוגלים לזה, והם מהווים את הרוב המוחלט. זה נכון שבניתוחים (אגב, רק שרוול ומעקף - ניתוח טבעת נחשב לא מוצלח מבחינת ההשפעה שלו על תיאבון) כנראה שחלק מהמנגנון שגורם לכך שאחוזי ההצלחה בשמירה על הירידה במשקל גבוהים יותר הוא ההשפעה על מנגנוני רעב ושובע (ובתוך זה גם על מנגנון שמשותף לוויסות רעב ולהפרשת אינסולין והרגישות אליו). זה נכון וזה עדיין לא אומר שאפשר לצפות מכל מי שלא מצליח בדיאטה לעבור ניתוח, וכרגע אין עדיין פיתרון אחר (מה גם שהמנגנונים שמדברים עליהם בהקשר של ניתוח הם משוערים בלבד - את חלקם יחסית קשה להסביר).
אני חייבת להודות שאני לא כ"כ מבינה מה קורה בדיון הזה. את מתנגדת לטענה שרוב האנשים לא מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל שלהם בהמשך? לא ברור לי על מה את מתווכחת איתי.
ומה אם ההנחה הבסיסית שלך שגויה?
10/01/15 13:45
21צפיות
כלומר שאותם 5% מהאנשים מצליחים לשמור בלי תחושת רעב?
 
ה"אכילה האינטואיטיבית" שאומרת שלכל גוף יש את המשקל שאיתו הוא מרגיש נוח, באכילה סבירה - כלומר הם עוברים לאכול בריא יותר, ומקשיבים לתחושות של הגוף לגבי רעב ושובע. התנאי האחרון נובע מכך שבדיאטות ובתקופות של "התאוששות" מדיאטות, איבדנו את הקשר בין אכילה לשובע - כלומר בחרנו בדיאטות שבהן היינו רעבים, ובתקופות שבהן "נשבר" לנו מדיאטות אנחנו אוכלים בבולמוסים גם אחרי שאנחנו כבר לא רעבים, ויוצאים מהארוחה מפוצצים מידי. לכן כביכול אין אוכל אסור, אבל יש עידוד לאכילה בריאה יותר - ובכל מקרה מותר לאכול עד שמרגישים שובע, אבל שובע לא מעיק אלא נעים.
 
למשל זה יכול להיות מצב שבו אני אוהבת נניח פסטה - אז הדיאטה אני אמנע כי "פסטה זה משמין", ואז כשאני כבר לא אוכל יותר, אני אשבר מהדיאטה, אעשה לעצמי קערה ענקית של רביולי בטטות ברוטב שמנת ואקרים אותה בגבינה עם 30% - 40% שומן, ואוכל עד שאני ארגיש שאני מתפוצצת. לעומת זאת, באכילה אינטואיטיבית אני ארשה לעצמי פסטה, אבל נניח פסטה רגילה במקום רביולי וגם מקמח מלא. אני אשתמש בכוס אחת של פסטה, ואשים אותה ברוטב שמבוסס על הרבה ירקות, כך שיהיה לי עדיין נפח גדול אבל בפחות קלוריות - ועם גורמים שיגרמו לי להרגיש שבעה יותר אחרי הארוחה (הרבה ירקות, פסטה מקמח מלא), ואם ארצה להקרים אותה אשתמש בפרוסה אחת של גבינה צהובה של 9% או 5%. עדיין תצא לי ארוחה גדולה ומשביעה כך שלא אהיה רעבה (ומנה כזו בצהרים יכולה להשביע אותי עד הערב, מניסיון, גם במהלך דיאטות), ועדיין אחסוך בהרבה קלוריות. יש לי כמובן עוד דוגמאות שאני יכולה להביא מניסיוני האישי (למשל שאותי משביעהדייסה שמבוססת על שיבולת שועל יותר מאשר דגני בוקר למשל). בנוסף, במקביל ל"חסכון" הזה אני יכולה להתחיל לבצע פעילות גופנית כדי להגדיל את הפער הקלורי בלי לגרוע יותר אוכל מהתפריט - ואם הפעילות תעשה אותי רעבה אני יכולה לתכנן אותה בדיוק לפני ארוחה גדולה.
 
דרך החיים הזו לא מובילה כמובן להרזיה בלי הגבלה. בהרבה מקרים, למשל עבור מישהו שהתחיל את ההרזיה ב BMI של 545 - 50 למשל, היא יכולה להסתיים ב BMI של  30 - 32 ולא בכזה של 18.5 - 19 (הטוח התחתון של ה BMI הבריא), אבל ירידה כזו מוכחת כמשפרת מחלות שקשורות באורח חיים לא בריא.
 
ואם מותר להיות כנה איתך, הנקודה של הדיון הזה היא בך שיש לי רושם שהידע שלך על דיאטות לא נובע מניסיון אישי, אלא רק ידע תיאורטי ממה שאת לומדת בביה"ס לרפואה, ולכן לא ממש מדייקת במה הסיבות לכשלון או הצלחה של דיאטות.
אני חייבת לומר
10/01/15 18:12
33צפיות
שזה נראה לי ויכוח לשם הוויכוח.
 
אני מכירה את הקונספט של מה שקראת לו ״אכילה אינטואיטיבית״, יש לו הרבה שמות שונים בהתאם לאדם שהרגיש שעלה על השיטה שבה פשוט לא נגרום לחסכים פסיכולוגיים ואז הכל יהיה בסדר, ואז מיתג אותו לפי ראות עיניו. יותר מזה, אני זוכרת שגם בפעמים שבהן הקונספט הזה עלה לדיון (בדרך-כלל במסגרת דיונים על איילת קלטר) מיהרת להביע הרבה הסתייגויות כלפי השיטה והתמיכה בה, בדר״כ באופן שסותר את מה שאת כותבת עכשיו. יכול להיות שזו תוצאה של שינוי שעבר עלייך באופן אישי, אבל אם לא, אני לא יכולה שלא להרגיש שהדיון הוא לא בשם עמדה מגובשת שיש לך אלא הרצון להתווכח עם מישהו.
 
בכל מקרה, זו גישה שאמנם יש לה בסיס עבור חלק מהאנשים אבל יש לה גם הרבה מגבלות והיא לא יכולה להסביר הכל. היא מזכירה לי לפעמים שיטות שונות לגמילה שטוענות ש״הכל בראש״, כשמוכח באופן די מוחלט שמה שנקרא ״התמכרות פסיכולוגית״ הוא עניין ביולוגי לכל דבר וההפרדה ביניהם לא רלוונטית. כן - עבור חלק מהאנשים (אבל לא כולם) יש לעצם ההימנעות ממאכלים אהובים אפקט פסיכולוגי חזק שיגרום להם לפיצוי עם התרה של המגבלות שהדיאטה הציבה. אבל להפריד בין ההסבר הזה לבין מה שקורה בגוף ןבמוח מבחינה ביולוגית זה בלתי-אפשרי ואולי גם די מיותר.
הגישה שאומרת שמה שמכשיל דיאטה הוא אי-ההקשבה למנגנוני רעב ושובע אולי צודקת בכך שהרבה דיאטות מחנכות להתנהגות שונה מאוד מהביולוגיה, אבל גם מתעלמת מהעובדה שההשמנה בעצמה נובעת בחלקה מכך שהמנגנונים שלנו מפגרים הרבה מאחורי ההתקדמות של החברה כי אבולוציה זה משהו שקורה לאורך אלפי ומיליוני שנים ותרבות שפע יש רק בחלק מהעולם ורק 100 שנה בערך.
בסופו של דבר, גם הגישה שאת מציגה יוצאת מנקודת הנחה שאדם שמן (או שמן מעבר לנקודה מסוימת) רק כי הוא אוכל מעבר לנקודת השובע שלו, או כי יש לו Setpoint של שובע מעבר למה שרצוי, ויוצאת מנקודת הנחה שאפשר ללמוד לאכול רק עד שאנחנו שבעים או ליצור Setpoint חדש. מעבר לשיפוטיות שיש גם כאן, בשני המקרים יש בעיה (האחת - מחקרים מוצאים שאכילה מעבר לשובע מסוים היא לא עיוות של הביולוגיה אלא מה שרובנו מתוכנתים לעשות בשם ההישרדות; השנייה - כמו שאמרתי, המחקר מראה שעבור רוב האנשים אין באמת יכולת לשנות את ה-Setpoint של רעב ושובע).
 
לגבי אותם 5% שכן, אני אגיד את זה שוב: 5% זה מספר שאין טעם לפרק אותו אם רוצים להבין מה נכון באופן כללי לגבי הנטיות ההתנהגותיות-ביולוגיות שלנו. זה לא אומר שכל אחד מתוך ה-5% האלה לא מביא סיפור אישי משלו, אבל אם אני רוצה לומר משהו על הסיכוי שלך או שלי או של מישהו אחר לעשות מה שהוא עשה אני לא יכולה להסתמך על זה. גם במחקרים שאני מתארת לך לא הגיעו כל האנשים וכאיש אחד נתנו את אותה תשובה (כי אז לא היה שום צורך במחקר). גם שם, היה אחוז קטן שהיה יותר רעב מאחרים ואחוז קטן שהיה פחות רעב מאחרים. אם אני רוצה, אני יכולה לקחת את האחוז הזה ולעשות עליו מחקר המשך בתקווה למצוא את ההבדל בינם לבין הממוצע (זו אחת הדרכים שבה נמצאו כמה מוטציות גנטיות שגורמות להשמנה, אגב); אבל אני לא יכולה להסתכל על ה-5% האלה ולומר ׳הא, כולם טועים ודווקא אין בעיה של תחושת רעב בעקבות דיאטה ופשוט צריך להיות כמו האנשים האלה׳ כי זה יהיה מגוחך. בעולם שבו מבינים יותר ויותר שההבדלים בינינו כמעט תמיד מושפעים גם מהגנטיקה השונה, כשמוצאים קבוצת אוכלוסייה ששונה ממה שהרוב עושים ההנחה הסבירה ביותר היא שמשהו בהם מאפשר להם להיות שונים ולא שכל השאר פשוט עשו משהו לא נכון (במיוחד כשמדובר במחקר קליני שבו יש הפרדה לקבוצות שבתוכן כולם עושים אותו דבר).
 
לגבי הניסיון האישי שלי עם דיאטה: כמו שכבר כתבתי פה, נכון להיום אני רזה ולא צריכה או רוצה לרדת במשקל. זה לא אומר שאני לא מכירה את הנושא באופן אישי, מהרבה זוויות שאולי זה לא המקום לפרט לגביהן כי הן נוגעות גם לאחרים שלא נמצאים פה. בלי קשר לזה, ניסיון אישי הוא רלוונטי לדברים מסוימים ומאוד לא רלוונטי לאחרים. דיאטות נופלות בקטגוריה השנייה כי היכולת לקבוע מה סיכויי ההצלחה או שיעור הסיכון של דיאטה או הליך על סמך ניסיון אישי היא מאוד מוגבלת. לדוגמה: המחקר מראה שהדיאטה שבה הכי קל לשמור על התוצאה היא דיאטה עשירה בחלבונים ודלה בפחמימות. נניח שאני רופאה שדווקא שומרת על משקל נמוך בעזרת דיאטה עתירת פחמימות ודלה בשומן; האם כשמטופל ישאל אותי מה הדיאטה שבה הכי סביר שיצליח להתמיד אני צריכה לענות לו על סמך ניסיון אישי או על סמך מה שאני יודעת שנכון לרוב האנשים? תמיד חשוב אמנם לומר ש״מתאים לרוב האנשים״ זה לא ״מתאים ל*כל* האנשים״, אבל אין שום ערך לעובדה שתחום ספציפי הוא זה שבו אני אישית לא נמצאת בנורמה - זה לא הופך את הנורמה לפחות נכונה עבור הכלל או את החריגה הספציפית שלי ליותר נכונה עבור הכלל.
לדעתי זה טוב שהיא נעלמה
16/01/15 22:47
8צפיות

גן לא צפיתי בה כאשר היא שודרה כי לדעתי

היא משעממת כמו כל תוכניות הריאלטי ובנוסף

אכן לועגת לשמנים .בנוסף לכל מה שציינתן מה

שהפריע לי בקטעים שראיתי זה למה הם נשקלים

ללא חולצה ?? האם זה כדי שאנשים בבית יגידו

וואו איזה שמן ?? חשתי שזה מעליב  .

ובנוגע לשיטות הרזייה אני לא יודעת האם זה נכון

אבל בעבר כאשר הייתי בשומרי משקל הדיאטנית

שם סיפרה שגם נתנו להם משלשלים אבל

כאמור אני לא יודעת האם זה נכון .

טוב שהתכנית לא חזרה.
מיכל שם טוב - מקדמת שמנות או חולת פרסום שמנצלת את המשקל שלה?
02/01/15 10:08
191צפיות
אני מניחה שרובנו שמענו על מיכל שם טוב - הסטדאפיסטית ושדרנית הרדיו שהיא במקרה גם שמנה. לפני בערך שנה פלוס מינוס היא התחילה לכתוב מעין בלוג או טור במאקו שהאג'נדה שלו היא כביכול קידום שמנים ומלחמה באנטי שמניות. ולמה אני כותבת כביכול?
  1. קודם כל - התכנים, שבעצם כביכול "מאדירים" את מיכל עצמה כזו שעומדת ב"ראש הקמפיין" לקידום שמנים, וזו שנלחמת שכולנו לא נסבול מדיכאון קליני, אנורקסיה או שניהם כתוצאה מההצקות של הסביבה. אבל מעבר לאובר הדרמטיות (הדיכאון הקליני והפרעות האכילה לקוחים ישירות ממה שמיכל עצמה כותבת), הרי הפורום הזה נלחם באמטי שמניות הרבה לפני שמיכל בכלל שמעה על המושג, ויש הרבה גורמים אחרים בתחום שפועלים בנושא בלי שום קשר למיכל. תכנים אחרים הם דברים בסגנון של "בזכותי גבר מפורסם הודה בזה שהוא נמשך לשמנות" או "כשאמא ירדה על הבת השמנה שלה שתעשה דיאטה אני אמרתי לבת שהיא יפה ושלא תקשיב לאמא שלה".
  2. בשנה האחרונה, מיכל לוהקה לשתי פרסומות: אחת לקרולינה למקה, בתור האופציה השמנה והמזעזעת לבר רפאלי, ובפרסומת אחרת לרשת So simple, שמנסה למתג את עצמה כרשת אלטרנטיבית למתאים לי ודומותיה - אבל רק למידות הביניים, כלומר לכל היותר מידה 48. בשני המקרים מיכל טענה שעצם הופעתה בפרסומות היוותה קידום של שמנות, כי ראו מישהי שמנה "חיובית" בפרסומת. אבל בפרסומת של קרולינה למקה, היא בעצם הדמות של השמנה שעושה את עצמה סקסית אבל היא בעצם הסיוט של הגבר שחושק בבר רפאלי, ובמקרה של So Simple היא מפרסמת רשת שבה מידה 40 כבר מוגדרת כ"מידות גדולות" (המידה הממוצעת בישראל היא מידה 42), ושמפחדת להציג בגדים במידה מעל 48 כדי לא חלילה להרתיע לקוחות שמדובר על חנות של "שמנות". האם זה באמת ייצוג ראוי שלנו כשמנות?
מצד אחד, ומצד שני
03/01/15 00:25
97צפיות
לגבי החלק הראשון, אין לי בעיה באופן אישי עם אנשים שמאדירים את עצמם. זה נראה לי שהם לא שמעו על "יהללוך זרים ולא פיך", אבל ניחא. זה באמת זוטות. כל זמן שיש מאבק בכמה חזיתות נגד אנטי-שמניות, בעיניי זה מבורך.
 
הבעיה באמת צצה בחלק השני: בפרסומת של חברת משקפי השמש הנבזית לא היה שום ערך חיובי לקידום קבלת השמנים. גם ב-כה פשוט, זה אולי לא כמו בפרסומת הראשונה, אבל באמת היה עדיף שתיקשר בחוזה עם חברה שלא מתביישת בשמנותיה.
 
מצד אחד, אפשר להבין אותה לרגע, כי במצב שבו נשים שמנות בקושי מקבלות עבודות בתקשורת ובפרסומות, גם פרסומות כאלו עדיפות על כלום. מצד שני, אני מודה שזה מאוד מאכזב. אם נוסיף לזה את העובדה שבסופ"ש הפלאס סייז היא סיפרה לא מעט בדיחות על שמנות (כאילו חסרות לנו כאלו בחיים היום-יום), נקבל ייצוג די בינוני במידות גדולות, וחבל.
 
אני באה מאותו מקום שאתה בא...
03/01/15 08:20
76צפיות
חשוב לי לראות נשים שמנות מצליחות בתקשורת ובתעשיית הבידור (וגם במקומות אחרים). ומיכל היא מישהי שבאמת מנסה להצליח בלי לנצל איזושהי דיאטה או משהו דומה להצלחה שלה (שמעתי ממישהי שהיא רזתה קצת, אבל לא משתמשת בזה בתור משהו פרסומי).
 
מצד שני, מה שהתכוונתי עם ה"האדרה העצמית" היא שמבחינתה, מיכל משתמשת בנושא המשקל והמלחמה באנטי שמניות בתור ה"שטיק" שיוביל לפרסום שהיא רוצה, אבל ברגע שהיא קיבלה את התשומי שהיא רצתה וזכתה בכמה פרסומות - האג'נדה הפרו שמנית שלה לא עלתה יותר, עד שרמת הפרסום ירדה שוב והיא חשה צורך למקם את עצמה שוב כדמות מיוחדת ולכן פנתה לאג'נדה של "לוחמת בעד זכויות השמנים".
 
ולגבי הופעות של שמנים בתקשורת - בשנים האחרונות לא חסרים שמנים שמופיעים באופן סדיר בכל מיני מקומות, גם אם באופן סטריאוטיפי מידי פעם. קח לדוגמא את דביר בנדק שהשתתף בכמה סרטים ובסדרות והפך לפרזנטור של בנק מזרחי עוד לפני שהוא רזה, או את עירית קפלן  שראיתי אותה לא מעט על המסך. עצם ההופעה של שחקנ/ית שמנה זה כבר לא משהו חדש על המסך - מה שאפשר לחדש פה זו הופעה שלא "יורדת" או משפילה את השמנים אלא מתיחסת אליהם כעוד דמות נורמלית וסטנדרטית...
הצקות לילדים בגן
31/12/14 17:46
184צפיות
הי,
לצורך כתבה שאני עורכת - האם הילדים שלכם בגיל 4-5 שומעים הערות אודות המשקל שלהם...?
הייתה על זה כתבה היום ב24 שעות של ידיעות.
יצא לי לי להיתקל בילדות...
31/12/14 23:57
126צפיות
בנות 6-7 שחושבות שהן שמנות. זה נחשב?
כן, זה מתאים מאד.
01/01/15 14:52
92צפיות
שלחתי לך מסר אישי.
וילד בן 6 שמקבל מכתב הפניה לרופא משפחה?!
04/01/15 12:52
91צפיות
על BMI גבוה כשהוא לכל הדעות ילד רזה?! ילד עם בטן שקועה שאין עליו טיפת גרם שומן?!?!?!?
ילד שבורר מה הוא אוכל כי בגן לא הפסיקו לדבר על אוכל בריא עד כדי כך שהוא היה אוכל 4 חתיכות עלי חסה 4 חתיכות מלפפון ו4 עגבניות שרי ללא פחממות לארוחת ערב?
 
כן אני עצבנית. כן צפו לפוסט בקרוב
 
עדייין המומה מהאחות בית הספר שהתקשרה אלי להודיע לי שהיא מפנה אותנו לרופא משפחה 
 
אחרי זה מתפלאים שיש אנורקסיה!!!!!
 
 
רמת הידע של אנשי הצוות הרפואי בתזונה מזעזע...
05/01/15 11:48
62צפיות
כבר שמעתי רופאים ואחיות אומרים שטויות במיץ עגבניות בכל מה שקשור להרזיה בפרט ותזונה בריאה בכלל.
לא קשור לידע. קשור לטבלת BMI שאני לא יודעת מתי עדכנו
05/01/15 12:44
65צפיות
אותה ובכל מקרה צריך למצוא דרך אחרת לבדוק את זה.
 
לראיה, שאלתי את רון מה היה אתמול לצהריים הוא אמר :פתיתים, קציצות ואפונה
שאלתי מה הוא אכל? הוא ענה : מלא ירקות, מלפפון עגבניות ופלפל עם פרוסת לחם אחת
 
זו התוצאה של שקילה ומדידת גובה בכיתה א בייחוד כשאומרים שהBMI שלו גבוה!!!!!!
 
דיברתי אתמול עם מחכנת הכיתה היא אמרה שהיא תבדוק לי מתי עודכנה הטבלה ואמרתי לה שאני רוצה תשובות כי לו במקרה הייתי אמא אחרת הייתי משנה את התזונה של הילד ולוקחת לרופא כי אם אחות אומרת שהילד שמן אז כנראה שהוא שמן!
 
 
בדיקת ילד על סמך BMI?...
05/01/15 22:29
48צפיות
נשמע תמוה (בהתחשב בעובדה שהמדד הזה לא אמור לשמש בכלל להערכת משקל של ילדים). עד גיל מסוים אמורות להיות טבלאות מעקב שיש בהן קצת יותר היגיון אבל גם זה די בעייתי.
אני לא חושבת שיש משהו רע בלקחת ילד לבדיקה אצל רופא, אפילו אם היא תתגלה כבזבוז זמן, אבל בלי קשר לזה היה ראוי יותר שאחות ביה"ס תתעסק בשאלה מה התזונה של הילד ולא בנקודה שבה הוא מסומן בטבלה כשהיא מעריכה את הבריאות שלו.
כן...גם קיבלנו דף הסבר על מה זה BMI....אגב
06/01/15 09:44
43צפיות
אני כן לוקחת כי הם מבקשים שם את תגובת הרופא....אני כבר יודעת שהוא מאוד "יאהב" את זה
ואז אנסח יחד עם תגובת הרופא מכתב מאוד "חביב" בייחוד בהקשר של מערכת החינוך כתורמת לאנורקסיה אצל ילדים
 
טלי.
זה פשוט נשמע מופרך
06/01/15 10:12
38צפיות
ורק שתביני - אני כותבת את זה דווקא כמי שלמדה לא מעט על ההשלכות הבריאותיות של השמנה בילדות. נכון שכדאי להיות מודעים לנושא אבל להתעלם ממה שרואים או מהמציאות כי הטבלה אומרת אחרת זה אבסורד ובאמת מתחיל להשיק לקווים של הפרעות אכילה (כי זה מלמד שלא משנה מה את/ה רואה בעיניים, זה צריך גם להסתדר בטבלה).
בוקר טוב, אני צריכה לקנות כמה כותנות
01/01/15 07:12
80צפיות
סמידות EEL לחורף, היכן ניתן
לקנות במחירים שהם לא בשמיים.
שאלה על תאילנד
29/12/14 19:53
158צפיות
מתכננים נסיעה לתאילנד ביולי אוגוסט. איך מזג האויר שם לגוף השמן? האם יש בגדים לקנות או אין במידות גדולות,האם בתקופה הזאת יש לחות קשה או בסדר. מי היה או היתה?
לא זוכרת הכל...
31/12/14 08:40
99צפיות
הייתי שם לדעתי לפני 8-9 שנים....ממש לא זוכרת את התאריכים...
רק בקניון הענקי הזה בבנגקוק (MBK? ) מצאתי חנות אחת שהכילה מידות גדולות וגם שם לא היה מבחר.
מה שכן, כל כך זול להכין שם בגדים בהתאמה אישית....ששילמתי לתופר להכין לי 2 זוגות מכנסיים...אם כי הייתי קצת תמימה ולא ביקשתי עם גומי אז הם בארון...כמעט לא לבשתי...
לחות יש תמיד והרבה, כמעט כמו פקקים...אבל לא זכור לי שסבלתי במיוחד....ואני סובלת מחום!
על העונות ומזג האויר...תוכלי למצוא מידע בחיפושים קצרים....
ממליצה על האיים...בנגקוק אומנם מדהימה...אבל אני לא אוהבת ערים. האיים היו נהדרים, הייתה לי שם את חוויית הצלילה הראשונה שלי שהפכה כל צלילה אחרת לכמעט חסרת טעם...היו שם כל כך הרבה דגים מדהימים ושוניות...ו..וואוווו 100-מם! דגתי דגים, בישלו לי את מה שדגתי, אכלתי אותו..- רגישים- לא לקרוא את הסוגריים!!  (והחזרתי אותו לים...מה לעשות...מחלת ים).
טיילנו ברחובות עמוסי החנויות...עשינו מו"מ עם חישוביות...קנינו פסלי עץ מדהימים...עשינו פוט מסאז' אחרי כל ההליכות האלו - היה בדיוק מה שהייתי צריכה...ואפילו עשיתי פסים בשיער (שירדו אחרי יומיים- אבל בעיית שפה U KNOW). פגשנו ליידיבוייס, ראינו קרב איגרוף היינו במסעדות וטעמנו דברים חדשים .....רק היה קשה לראות ברחוב- זונות שלא ניתן להעריך את גילן.....
 
אה....והחלב קוקוס בכל דבר...אפילו במיץ של הבוקר במלון....למה מכניסים חלב קוקוס למיץ תפוזים????
 
היה טוב וטוב שהיה...לי היה קשה בטיסות הארוכות....לא מסתדרת עם דברים כאלו...לא נוח..ולא נעים....
 
לא הייתי בצפון, אבל גם סיפרו לי שמדהים שם. זה רק סגנון אחר של תיירות....לא מתאים לכל אחד.
 
וקחי הרבה (הרבה!!!) קל-בטן וסטופ-איט וכל דבר שיעזור לך עם הבטן- כל מי שדיברתי איתו שם היה לו קושי כזה או אחר....
 
תהני המון המון....
 
רוזי! שמתכננת בעוד שנתיים (שהקטנצ'יק גם יוכל להנות) טיול קרוואנים ארוך בארה"ב אבל כבר מתבאסת מזה שצריך לטוס לשם...
העונה הכי טובה שם היא דצמבר ינואר,
01/01/15 07:07
64צפיות
חם שם מאוד ולח שם מאוד.
 
לגבי בגדים, כמעט ואין בגדים לנשים גדולות כי התאים עצמם אנשים קטנים נמוכים
ורזים.
 
מנסיון שלי , ביקרתי שם.
היתה לי חוויה דומה בגואטמלה
08/01/15 05:15
32צפיות
אלו פשוט מדינות עם אנשים קטנים מכל הבחינות, מישהו שנחשב גבוה ו/או שמן אצלם, זה אדם רגיל לחלוטין אצלינו....
 
עתליה, אופנה שנשים אוהבות

עתליה-בגדים שנשים אוהבות

חנות מקסימה שחושבת על נשים לפרטים הכנסו עכשיו >

פורום עסקים

פורום עסקים החדש

המקום החדש שלך להתחבר לעסקים כנסו ושתפו בכל נושא >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה