פורום שורשים משפחתיים

שלום לחברי הפורום,רציתי לספר לכם אודות השגת מטרה באופן חלקי במשימה שביצעתי בבית העלמין העתיק בצפת:
זה היה ביום חמישי האחרון,אני ואבי יצאנו השכם בבוקר מרמת-גן לבני-ברק במטרה להשיג את האוטובוס הכי מוקדם לצפת.
כיוון שהאנשים במקום הטעו אותנו,פיספסנו את האוטובוס ונאלצנו לחכות כשעתיים עד להבא בתור.הגענו לצפת לאחר שלוש שעות מתישות של נסיעה במטרה אחת-לאתר שני מצבות מתחילת המאה הקודמת:
1.מצבתה של עלקי בת יוסף שהגיעה מסוליצה\בוטושאן לצפת לאחר שבעלה מת והחליטה להשאר בצפת עד למותה שהתרחש ב4.5.1908,כ-30 שנה לאחר שבעלה מת.יש לציין שאת מצבתה חיפשתי בעבר,אך לצערי לא מצאתי.
2.מצבתו של ליטמאן לייב פלר שהגיע מבוטושאן לאחר שאישתו השנייה נפטרה ב-1896.הגיע יחד עם בנו,יששכר פלר,ובנו הוא שניאור זלמן פלר,אישיות ידועה בתחום המשפטים,יחגוג השנה יום הולדת 100(!).
לפני שאגש למה שקרה בבית הקברות,אני רוצה לספר איך הצלחתי לאתר את מצבתו של ליטמן לייב מכיוון שזה סיפור די מעניין:
כאשר הייתי מחפש באינדקס שנמצא כיום באינטרנט,לא הייתי יכול למצוא אדם בשם זה שקבור בבית העלמין העתיק.חודשים(וייתכן אפילו שנה)הייתי בטוח שקברו לא ניתן לזיהוי ומשום כך אינו מופיע באינדקס.
לאחר זמן מה,בדקתי וראיתי שלקרובה שלי יש את שמו העברי שהיה נהוג בארץ ישראל-אליעזר(אלעזר)יהודה.ברגע שראיתי שם זה התחלתי לחפש בכל מיני וראיציות,ולצערי עדיין לא הייתי מסוגל לאתר את קברו.
בזמן התחלתי לעשות חיפושים שונים ומשונים באינדקס כאשר אני הופך את סדר השמות,אך גם זה לא עזר,עד שפתאוםמצאתי את התוצאה הבאה:אלעזר עקיבא מבוטושאן נפטר ב' סיוון וקבור בחלקה ח'.לפי סיפורים ידענו שהוא נפטר ב-1905,אך זה לא הגיוני מכיוון שנכדו שנולד בבוטושאן ב-1904 נקרא על שמו-ליטמאן לייב,כלומר הוא מת איפשהו בין עזיבתו מבוטושאן(1896)ועד להולדת הנכד(1904).לצערי לא היה שנה,אז לא יכולתי לדעת.בוא אסביר לכם איך תוצאה זו מתקשרת לאותו האיש:
אלעזר מגיע משמו העברי אליעזר יהודה,עקיבא מגיע משמו של אביו(לאביו קראו עקיבא)ורשום שהוא מבוטושאן.בנוסף,אנו ידועים שהקבר לא במצב טוב מכיוון שאי אפשר לראות תאריך הפטירה המלא ומשום כך ייתכן שהמילה ב"ר בין השם שלו לשם אביו נמחקה! יש לקחת בחשבון שישנם כמה בודדים מבוטושאן שקבורים שם ע"פ הידוע לי.החלטתי ששווה לבדוק את מצבתו.
בכל מקרה,הגענו לבית הקברות והתחלנו למקם את עצמנו ע"פ המפה המשוערת שיש בידינו.הגענו לחלקה יט' בה קבורה עלקי והתחלנו לחפש.לצערנו חלקה זו היא אחת המוזנחות מכל בית העלמין העתיק ונמצאת על קצה אחת הגבעות ובנוסף בעונה זו הקוצים והעשבים מגיעים עד לגובה שלי בחלקה זו(1.75).חיפשנו בכל מקום שיכולונו עד לאפיסת כוחות במשך שלוש שעות! לצערנו,גם כשהגענו למקום בשנית יותר מוכנים לא מצאנו אותה,דבר די מוזר מכיוון שאנו יודעים שמצבתה במצב טוב מאוד,ייתכן שקברה מסותר בידי שיח שלא שמנו לב לקיומו,או שייתכן שמצבתה שוכבת ולא עומדת וקשה לראות בצמחייה כזאת.
נחנו כחצי שעה והלכנו לחלקה ח'-החלקה בה ככל הנראה קבור ליטמאן לייב.חלקה זו נמצאת על יד ומול קבר הארי הקדוש.עלינו במדרגות מבית הקברות החדש עד שהגענו למקום שבו נראה לנו שהחלקה היא(שהרי אין סימונים,המקום מוזנח מלבד קברי הצדיקים)והתחלנו להכנס לחלקה.נכנסנו מהצד הימני למדרגות.
לאחר הליכה ראינו שזוהי חלקה ו' מכיוון שאחד השמות אותם לקחנו אותם איתנו כדי לזהות איפה אנחנו הופיעו על אחד הקברים.חזרנו למדרגות והתחלנו ללכת שמאלה.
אבי תכנן כבר להכנס עמוק לחלקה ובעוד שאני בודק מצבות במצב בינוני עד קשה,אני נתקל במצבה שדבוקה לאדמה(יציבה)ואני מתחיל לבדוק אותה.לפתע אני רואה את השמות אלעזר ועקיבא,ואני אומר לאבי לעצור ואומר לו בהתרגשות שזה הקבר שחיפשנו.עכשיו נותר לבדוק האם זה באמת הוא?
התחלנו לבדוק בעזרת האצבעות ובעזרת כל דבר אחר שאפשר.ראיתי באותה השורה של השם אלעזר סיומת של עוד "דה".ייתכן שזה שמו השני,כמו אצל אליעזר יהודה שלנו?!
אנו בודקים,ובשורה לאחר מכן רשום עקיבא(ככל הנראה ב"ר נמחק עם השנים)בשורה של עקיבא ישנה מילה מחוקה אותה אי אפשר לקרוא וחבל,אולי זה פרט חשוב... יש לי שתי תאוריות לגבי המילה:
1.אני רואה התחלה של מילה:"הגד"-יכול המילה זה הגדול? או שאולי הדגול?
2.בשורה שלאחר מכן רשום שמו בבוטושאן,אולי הכוונה ל"ידוע כ"? אף על פי שאין שום אותיות המראות על הרמז כזה.
בשורה לאחר מכן ראינו את הצירוף "טמאן ליב",כאשר אנו יודעים ששמו בבוטושאן היה ליטמאן ליב!
שורה לאחר מכן רשום "באטישא"-שיבוש של בוטושאן,הנון הסופית נמחקה.
שורה לאחר מכן נפטר ב' סיוון ?  אין אפשרות למצוא את שנת הפטירה,לא משנה מה ננסה....
ובסוף תנצב"ה.
דבר זה היה מאוד מרגש ומאוד מפתיע! אנו יודעים כעת בוודאות שזה הוא! באותם שנים לא היה בבוטושאן עוד אדם עם הצירוף ליטמאן לייב,וגם אם כן,לא ממשפת פלר.הוא קבור מול קברו של האר"י וממקום קבורתו נשקף נוף מדהים,אפר לראות למרחקים.סביר להניח שהמחיר היה בהתאם....
ידוע לנו שמשפחה זו הייתה עשירה.רק כדי לבוא לארץ-ישראל בתחילת המאה ה-20 היית צריך כסף.צילמנו שם מספר רב של תמונות,בפורום אשים שתיים בלבד-הכיתוב ומראה כללי של המצבה.לצערי אצטרך לשים תמונה באיכות נמוכה של הכיתוב מכיוון שהתמונה באיכות המאוד גבוהה(רואים מעולה)היא בגודל חורג ואני לא יכול לגזור משהו מהתמונה,כי הכל זה הכיתוב....
דרך אגב,תאריך פטירתו ב' בסיוון ואנו הגענו אליו ב-ז' בסיוון.
סך הכל,יצאנו ב7:50 וחזרנו ב23:00.
אני מקווה לחזור לשם שנה הבאה ולבקר את קברו ובנוסף לנסות למצוא את עלקי אחת ולתמיד.רשמתי לעצמי כמובן את הדרך להגיע למצבתו ע"פ סימני דרך.
לאילנה-תודה על העזרה שלך לגבי החיפוש במסמכי ארכיון בית המאירי בצפת,אף על פי שלא מצאת דבר,אני מעריך את עזרתך.דרך אגב עשית רק על עלקי,אבל עשית מספיק,אני כבר אצור קשר עם בית המאירי בבקשה למצוא על ליטמאן לייב\אליעזר יהודה מידע נוסף.
אשמח כמובן לשמוע רעיונות איך אני יכול למצוא את קברה של עלקי? האם מישהו מכיר את בית העלמין בצורה טובה ואף טובה מאוד? האם מישהו יודע מה המשמעות של המספרים ליד כל שם של נפטר באינדקס המופיע באינטרנט?
מקווה שעוררתי סקרנות וריגשתי

שלום,
עץ המשפחה שלי מנוהל ב- Geni. לאחרונה הופיעה הודעה על כך שנמצאה התאמה לזהויות שנמצאות ב- My Heritage.
מדובר בענף משפחה רחוק ומסקרן, שכן לאיש מבני משפחתי לא היה ידוע על המשכיות ענף זה לאחר מלחמת העולם השניה.

כדי לקבל פרטים נוספים אני נדרש לשדרג את המנוי, וכאן מצאתי את עצמי מבולבל. האתר מציע לי לשדרג את מנוי My Heritage.

מי כאן מנוסה ויכול להסביר לי : האם אני צריך לרכוש מנוי Pro לאתר Geni או לאתר  My Heritage (או לשניהם) כדי לקבל גישה למידע ולהביאו לעץ המשפחתי המתנהל ב- Geni ?

תודה רבה.

בס,ד,
מחפשת את לונה בת יצחק ויוכבד ברוכיאל תושבי ירושלים בתוך החומות שנישאה ליעקב מולכו

שלום רב,
אשמח לדעת היכון אוכל לקבל רשימה של מדריכים שהגיעו מקבוצת ברנר או בכלל מהקיבוצים והמושבים בארץ לסייע לשארית הפליטה במחנות העקורים באיטליה?
תודה ושבוע נעים
אביבית

לאחרונה מצאתי עובדה אשר מאתגרת קשר משפחתי הידוע לגבי משפחת חמי.
למעשה אני הייתי רוצה לדעת למצוא את שם עלומיה של סבתו של חמי.
האשה, שרה הניה גלמן, עלתה יחד עם בעלה וכל ילדיה ארצה מרובנו ונפטרה בסוף שנות השלושים בתל אביב.
מומחית לאיזור מסרה לי שאין כל מסמכי נישואין בנמצא מסוף המאה ה19 בעיר ובעוד מספר עיירות חשודות.
יש איזו דרך למצוא את המידע הרצוי?
תודה

סורין

סבתא שלי אומרת שהיא הייתה גרה יחד עם סבא שלי במקנס, במרוקו ברחוב דרבול אל תאמר או טאבור אל תאמר..אני רוצה לחפש אולי תמונה מהרחוב או מידע על הרחוב אבל הבעיה
שאני לא מוצאת כי אני כנראה לא כותבת את שם הרחוב כמו שצריך.
מישהו אולי יודע על מה אני מדברת? איך כותבים את זה בעברית? אנגלית<?צרפתית? היא הייתה גרה שם עד בערך שנות 50',60'.


תודה רבה!

שמות בני המשפחה

זהו שם משפחה של נין אחי סבי.
ה-GENI עשתה לי התאמה ומצאה לי ענף נוסף של המשפחה
בארצות הברית

באשר למלחמת העולם השניה - ויקיפדיה לא מי יודע מה תורמת . הענין הוא כזה - רציתי לבדוק   (( ברוח הימים האלה ..... כאשר  אשתו הראשונה של ביבי נתניהו מעורבת-חזק בממסד הגב הרן )) מי היתה רעייתו של ליאון-בלום וקיבלתי את השם    janot blum   . לגביה נזכר שהיא נכלאה מרצון בבוכנוואלד יחד עם בעלה. נזכר גם בעלה הראשון    henri torres  .   כאן דווקא מצאתי חומר מעניין על קורותיו של האיש במלחמת העולם השניה - נסיעות לדרום אמריקה וארה"ב .   בכל אופן - עדיין יש איפול-כלשהו -  אולי החומר האמיתי נמצא בצרפתית ולא באנגלית וזאת הסיבה - בכל אופן אם מדובר בפרשת-ריגול  מעניינת ביותר - אז כדאי להעלות אותה מן האוב .  מה היה שם הנעורים שלה ופרטים על פעילותה = האם היתה מרגלת כפי שניבט בין השורות? מרתק מרתק מרתק    = תנו המלצות למקורות נוספים. קצה קרחון?

כאמור, את אבות משפחת כהן-פרנק שלי זנחתי עקב שם המשפחה הנפוץ והטיולים שלהם ברחבי האימפריה האוסטרו הונגרית. מעבר לכך, הם המציאו כמה גרסאות לכל עובדה בחיים. למשל, סבת סבתי הייתה פרנק יוזפין. לפי מפקד 1848 היא נולדה בקיש דיבינה ואילו לפי רישום נישואיה היא נולדה בראדבאן שעל יד בנסקה ביסטריצה. כמובן שגם שנת הלידה של סבת סבתי השתנתה מדי פעם. אביה לא החליט אם הוא שמעון או שלמה, אמא שלה התברכה בשלושה שמות - דובריש, יודית וגם בטי ליתר ביטחון. סבא שלה התכנה פעם ווידר אדם ופעם וויל ראובן-רודולף ובסוף "התביית" על השם האחרון. בקיצור, בלגן! היום מצאתי באתר המאונדקס של העמותה ההונגרית-לחקר-ההיסטוריה-של-המשפחה רישום פטירה של אחות לא ידועה של סבת סבתי! שמה היה פאני פרנק, בת שמעון פרנק ובורבלה וויל, נולדה בראדבאן ב -1857 ונשואה לרוזנפלד ברנט, בעל פונדק. זה מעניין כי גם סבת-סבתי ובעלה היו בעלי פונדק.
ממליצה בכל לב לחוקרים בבודפשט להירשם כחברים בעמותה. המאגר שלהם הוא אוצר בלום, ניתן לחיפוש לפי כל מיני חיתוכים, אם כי אינו סובלני לשיבושי שמות. בין המאגרים: נולדים, נישאים, נפטרים (3 הנ"ל רק בבודפשט), שינויי שמות, בעלי טחנות קמח (שני האחרונים לא רק בבודפשט).
בהצלחה למחפשים.
http://www.macse.org/databases/hu/default.aspx

אשמח לקבל ממכם עזרה בכל אינפורמציה שהיא אודות 2 אחיות שהקשר עימם נותק,

הפרטים הידועים הם שהם עלו כנראה מוילנה אחרי המלחמה לארה"ב

אתן את הפרטים הידועים מכתובות ישנות שנמצאים

1) gurevich zina
104 vendome ave
margate city n.y. 08402
6098220334

הערה: יתכן כי יש שינוי בשם המשפחה, כי זה קטוע וזה מה שהצלחתי לזהות

2) ethel clauson
2215 drctic ave
atlantic city ny
6093458878

אשמח לקבל כל פרט שיש מרשות הגירה, שמות ההורים, מקום קבורה, משפחה נסעפת, כל מה שרק תוכלו לחדש ולהוסיף

הרשימה הזו נמצאה על גבה של תמונה ישנה.
אשמח לערה בהבנת הרשימה.

התרגום הגיע ולפי בקשתכם הנה החדשות והחידושים.
מבחינה גנאולוגית החדשות הן: לאירן היה אח גדול בשם ינו (היה ידוע כבר קודם) ואחות גדולה ששמה לא נרשם. הייתה לה אחות קטנה בשם ולריה, אשר נישאה למישהו ועברה לברטיסלבה שם נפטרה בגיל צעיר. ולריה הייתה צעירה מאירן ב - 8 שנים, אם כך, היא נולדה ב - 1908. במאגר יד ושם מצאתי את מארוש פאבל בן אלכסנדר, שם אמו ולריה הוכפלדר מזבולן אשר נספה בגיל 17. הוא היה אצלי בתיקיית ה"חשודים". עכשיו הנער שנספה בדמי ימיו עובר לעץ המשפחה.
מבחינת קורות חייה ותוכן הזיכרונות:
אירן סיפרה על נישואי הוריה (הנדוניה כללה פרה ומעט חסכונות). ילדות מאושרת עם אבא שהיה בעל חוש הומור וקיבץ סביבו חבורת ילדים שנהנו מסיפוריו, היא דיברה על כך שלא זכתה להשכלה משום שנאלצה לעבוד ולמדה לתפור, לרקום וגם הנהח"ש, הילדות המאושרת נקטעה עם מות אימה (למעשה אירן הייתה אז בת 19), דיברה על המנהלים שנגשו בה וזה גרם לה להצטרף לתנועה הקומוניסטית בסלובקיה ומה עשתה למען המפלגה (קיבלה דואר לכתובת שלה). היא סיפרה על אירוסין שלא התממשו בסופו של דבר בגלל היחס החומרני של משפחת המועמד, דבר שהסב עגמת נפש לאחותה, דיברה על המעבר לבריה"מ והתרוממות הרוח שחשה כבר במעבר הגבול. דיברה על הפעילות שלה במסגרת מועדון המהגרים ההונגרי, שנים של מחסור ורעב אבל גם הרבה להט אידאולוגי, גיוס כספים למען המפלגה, עבודה והתנדבות,  הפעילות ברדיו. היא דיברה על הרדיפות, כיצד עברה מדירת מסתור אחת לשנייה עד שנותני המקלט שלה נעצרו והיא הבינה שתורה יגיע במהרה וכך היה. לא ברור על איזה סעיף נעצרה כל הנושא די עמום. היא דיברה כבדרך אגב על נישואיה מבלי לומר מילה על היעלמותו של בעלה, למעשה שהותה בחווה בבטאיסק (אזור רוסטוב על הדון) הייתה חלק מריצוי עונשה. לא מובן כיצד למדה אז בקורס אחיות אולם התעודה לא נשמרה. מעניין שהיא לא הזכירה את תקופת מלחמת העולם השנייה, אז עבר שם קו החזית. היא דיברה על שהותה בפבלודר בקזחסטן שהייתה אף היא חלק מריצוי העונש, אז עבדה כמנקה בבית חולים. המלאכות שלמדה בנעוריה שימשו אותה כדי להשיג פה ושם קצת יותר מזון. היא סיפרה שהשתדלה להצטיין בעבודתה כאסירה, כי ההספק קבע את מנת המזון. היא שוחררה ב 1956 במצב גופני לא טוב, לאחר 16 שנים בהם שהתה במחנות שונים. היא הגישה בקשת מעבר למפלגה בהונגריה וב 1959 הגיעה לבודפשט ומצבה הגופני השתפר פלאים בגלל תחושת הבית. הזיכרונות מסתיימים בביקור שערכה בבריה"מ במלאת 30 שנים לשידורים. היא הוזמנה ע"י רדיו רוסיה שמימן את שהותה במלון מפואר במשך 3 שבועות מרגשים בהם הילכה ברחובות אשר הילכה בהם גם בעבר, לפעמים מאושרת ולפעמים אומללה, פגשה את חבריה משכבר הימים ששרדו את הרדיפות, זכתה לכבוד רב ("עשו לה כבוד"), רואיינה ואף אמרה את אות הפתיחה, שידרה שיחה בת 40 דקות עם מזכ"ל המפלגה (יאנוש קאדאר) שהודה כי האזין לה בעבר, ביקרה במקומות בהם "בילתה" כאסירה, נהנתה לראות את ההתקדמות בבריה"מ ולסיכום - אמרה שהיא מאושרת לזכות בהכרה בפועלה.  דבר אחד בכל זאת "התפלק" לה - היא תהתה האם הרוסים התרגלו לחיות בתורים...
צריך להבין שהיא סיפרה את זיכרונותיה בשנות ה 70 כאשר הונגריה הייתה נתונה תחת שלטון סובייטי מחמיר ולכן היא לא יכלה להתבטא בחופשיות וקשה לדעת מה היא חשבה באמת.
נותר לברר מי הייתה האחות הגדולה של אירן ומה עלה בגורלה וכנ"ל האח הגדול ינו אשר עבר לבריה"מ במלה"ע הראשונה, ומי היו קרוביה של אירן אשר מצאו את הדפים הללו ושלחו אותם לארכיון המפלגה, אולם אני מרגישה שהגעתי רחוק הרבה יותר משחשבתי, טחנתי מספיק את הנושא. צריכה הפסקה ואולי אפילו סיום.
תודה לכל מי שליווה אותי בסאגה הזו.

אחת  לתקופה אני נוהג "לייצא" מג'ני  קובץ  "בדקום" , ולשמור  הקובץ  אצלי  כגיבוי של כל  הפרטים .

הפעם אני רואה כי  ה"ייצוא" מוגבל  עד  5000  פרופילים , במקום  עד 100000 שהיה  בעבר .
( כאשר אני אישית הקלדתי אלפי שמות , ושותפי בעץ  לענפיו ,  הוסיפו אלפי שמות רבים ) .
זה כנראה מושפע  מרכישת  ג'ני  ע''י מיהריטג' .

למשתמשים  ב"יצוא"  הנ"ל :
* שמרו היטב , עם גיבוי נוסף ,של קובץ קודם שהורדתם .
* כדאי להוריד עכשיו  לגיבוי , קובץ עדכני של 5000 שמות , לפני שיוקטן ל  1000  או  100  בלבד ?
    ( 100  נחשב לרמה בה עברו את סף הפיתוי-החינמי , והמשתמש  ממשיך ונשאב לפרויקט ) .

מסלול הורדה/ייצוא :  משפחה=>שתף את אילן היוחסין=>ייצוא BEDCOM =>
                                  => FOREST יער עד 5000  פרופילים => EXPORT  .

בשם וולף, שהיה מעורב ברציחות באזור לבוב.
מניסיונכם, למי ניתן לפנות לבירור גורלו?
תודה