פורום שורשים משפחתיים

שלום,
עץ המשפחה שלי מנוהל ב- Geni. לאחרונה הופיעה הודעה על כך שנמצאה התאמה לזהויות שנמצאות ב- My Heritage.
מדובר בענף משפחה רחוק ומסקרן, שכן לאיש מבני משפחתי לא היה ידוע על המשכיות ענף זה לאחר מלחמת העולם השניה.

כדי לקבל פרטים נוספים אני נדרש לשדרג את המנוי, וכאן מצאתי את עצמי מבולבל. האתר מציע לי לשדרג את מנוי My Heritage.

מי כאן מנוסה ויכול להסביר לי : האם אני צריך לרכוש מנוי Pro לאתר Geni או לאתר  My Heritage (או לשניהם) כדי לקבל גישה למידע ולהביאו לעץ המשפחתי המתנהל ב- Geni ?

תודה רבה.

לאחרונה מצאתי עובדה אשר מאתגרת קשר משפחתי הידוע לגבי משפחת חמי.
למעשה אני הייתי רוצה לדעת למצוא את שם עלומיה של סבתו של חמי.
האשה, שרה הניה גלמן, עלתה יחד עם בעלה וכל ילדיה ארצה מרובנו ונפטרה בסוף שנות השלושים בתל אביב.
מומחית לאיזור מסרה לי שאין כל מסמכי נישואין בנמצא מסוף המאה ה19 בעיר ובעוד מספר עיירות חשודות.
יש איזו דרך למצוא את המידע הרצוי?
תודה

סורין

שמות בני המשפחה

סבתא שלי אומרת שהיא הייתה גרה יחד עם סבא שלי במקנס, במרוקו ברחוב דרבול אל תאמר או טאבור אל תאמר..אני רוצה לחפש אולי תמונה מהרחוב או מידע על הרחוב אבל הבעיה
שאני לא מוצאת כי אני כנראה לא כותבת את שם הרחוב כמו שצריך.
מישהו אולי יודע על מה אני מדברת? איך כותבים את זה בעברית? אנגלית<?צרפתית? היא הייתה גרה שם עד בערך שנות 50',60'.


תודה רבה!

שלום רב,
אשמח לדעת היכון אוכל לקבל רשימה של מדריכים שהגיעו מקבוצת ברנר או בכלל מהקיבוצים והמושבים בארץ לסייע לשארית הפליטה במחנות העקורים באיטליה?
תודה ושבוע נעים
אביבית

זהו שם משפחה של נין אחי סבי.
ה-GENI עשתה לי התאמה ומצאה לי ענף נוסף של המשפחה
בארצות הברית

באשר למלחמת העולם השניה - ויקיפדיה לא מי יודע מה תורמת . הענין הוא כזה - רציתי לבדוק   (( ברוח הימים האלה ..... כאשר  אשתו הראשונה של ביבי נתניהו מעורבת-חזק בממסד הגב הרן )) מי היתה רעייתו של ליאון-בלום וקיבלתי את השם    janot blum   . לגביה נזכר שהיא נכלאה מרצון בבוכנוואלד יחד עם בעלה. נזכר גם בעלה הראשון    henri torres  .   כאן דווקא מצאתי חומר מעניין על קורותיו של האיש במלחמת העולם השניה - נסיעות לדרום אמריקה וארה"ב .   בכל אופן - עדיין יש איפול-כלשהו -  אולי החומר האמיתי נמצא בצרפתית ולא באנגלית וזאת הסיבה - בכל אופן אם מדובר בפרשת-ריגול  מעניינת ביותר - אז כדאי להעלות אותה מן האוב .  מה היה שם הנעורים שלה ופרטים על פעילותה = האם היתה מרגלת כפי שניבט בין השורות? מרתק מרתק מרתק    = תנו המלצות למקורות נוספים. קצה קרחון?

בס,ד,
מחפשת את לונה בת יצחק ויוכבד ברוכיאל תושבי ירושלים בתוך החומות שנישאה ליעקב מולכו

כאמור, את אבות משפחת כהן-פרנק שלי זנחתי עקב שם המשפחה הנפוץ והטיולים שלהם ברחבי האימפריה האוסטרו הונגרית. מעבר לכך, הם המציאו כמה גרסאות לכל עובדה בחיים. למשל, סבת סבתי הייתה פרנק יוזפין. לפי מפקד 1848 היא נולדה בקיש דיבינה ואילו לפי רישום נישואיה היא נולדה בראדבאן שעל יד בנסקה ביסטריצה. כמובן שגם שנת הלידה של סבת סבתי השתנתה מדי פעם. אביה לא החליט אם הוא שמעון או שלמה, אמא שלה התברכה בשלושה שמות - דובריש, יודית וגם בטי ליתר ביטחון. סבא שלה התכנה פעם ווידר אדם ופעם וויל ראובן-רודולף ובסוף "התביית" על השם האחרון. בקיצור, בלגן! היום מצאתי באתר המאונדקס של העמותה ההונגרית-לחקר-ההיסטוריה-של-המשפחה רישום פטירה של אחות לא ידועה של סבת סבתי! שמה היה פאני פרנק, בת שמעון פרנק ובורבלה וויל, נולדה בראדבאן ב -1857 ונשואה לרוזנפלד ברנט, בעל פונדק. זה מעניין כי גם סבת-סבתי ובעלה היו בעלי פונדק.
ממליצה בכל לב לחוקרים בבודפשט להירשם כחברים בעמותה. המאגר שלהם הוא אוצר בלום, ניתן לחיפוש לפי כל מיני חיתוכים, אם כי אינו סובלני לשיבושי שמות. בין המאגרים: נולדים, נישאים, נפטרים (3 הנ"ל רק בבודפשט), שינויי שמות, בעלי טחנות קמח (שני האחרונים לא רק בבודפשט).
בהצלחה למחפשים.
http://www.macse.org/databases/hu/default.aspx

אשמח לקבל ממכם עזרה בכל אינפורמציה שהיא אודות 2 אחיות שהקשר עימם נותק,

הפרטים הידועים הם שהם עלו כנראה מוילנה אחרי המלחמה לארה"ב

אתן את הפרטים הידועים מכתובות ישנות שנמצאים

1) gurevich zina
104 vendome ave
margate city n.y. 08402
6098220334

הערה: יתכן כי יש שינוי בשם המשפחה, כי זה קטוע וזה מה שהצלחתי לזהות

2) ethel clauson
2215 drctic ave
atlantic city ny
6093458878

אשמח לקבל כל פרט שיש מרשות הגירה, שמות ההורים, מקום קבורה, משפחה נסעפת, כל מה שרק תוכלו לחדש ולהוסיף

הרשימה הזו נמצאה על גבה של תמונה ישנה.
אשמח לערה בהבנת הרשימה.

התרגום הגיע ולפי בקשתכם הנה החדשות והחידושים.
מבחינה גנאולוגית החדשות הן: לאירן היה אח גדול בשם ינו (היה ידוע כבר קודם) ואחות גדולה ששמה לא נרשם. הייתה לה אחות קטנה בשם ולריה, אשר נישאה למישהו ועברה לברטיסלבה שם נפטרה בגיל צעיר. ולריה הייתה צעירה מאירן ב - 8 שנים, אם כך, היא נולדה ב - 1908. במאגר יד ושם מצאתי את מארוש פאבל בן אלכסנדר, שם אמו ולריה הוכפלדר מזבולן אשר נספה בגיל 17. הוא היה אצלי בתיקיית ה"חשודים". עכשיו הנער שנספה בדמי ימיו עובר לעץ המשפחה.
מבחינת קורות חייה ותוכן הזיכרונות:
אירן סיפרה על נישואי הוריה (הנדוניה כללה פרה ומעט חסכונות). ילדות מאושרת עם אבא שהיה בעל חוש הומור וקיבץ סביבו חבורת ילדים שנהנו מסיפוריו, היא דיברה על כך שלא זכתה להשכלה משום שנאלצה לעבוד ולמדה לתפור, לרקום וגם הנהח"ש, הילדות המאושרת נקטעה עם מות אימה (למעשה אירן הייתה אז בת 19), דיברה על המנהלים שנגשו בה וזה גרם לה להצטרף לתנועה הקומוניסטית בסלובקיה ומה עשתה למען המפלגה (קיבלה דואר לכתובת שלה). היא סיפרה על אירוסין שלא התממשו בסופו של דבר בגלל היחס החומרני של משפחת המועמד, דבר שהסב עגמת נפש לאחותה, דיברה על המעבר לבריה"מ והתרוממות הרוח שחשה כבר במעבר הגבול. דיברה על הפעילות שלה במסגרת מועדון המהגרים ההונגרי, שנים של מחסור ורעב אבל גם הרבה להט אידאולוגי, גיוס כספים למען המפלגה, עבודה והתנדבות,  הפעילות ברדיו. היא דיברה על הרדיפות, כיצד עברה מדירת מסתור אחת לשנייה עד שנותני המקלט שלה נעצרו והיא הבינה שתורה יגיע במהרה וכך היה. לא ברור על איזה סעיף נעצרה כל הנושא די עמום. היא דיברה כבדרך אגב על נישואיה מבלי לומר מילה על היעלמותו של בעלה, למעשה שהותה בחווה בבטאיסק (אזור רוסטוב על הדון) הייתה חלק מריצוי עונשה. לא מובן כיצד למדה אז בקורס אחיות אולם התעודה לא נשמרה. מעניין שהיא לא הזכירה את תקופת מלחמת העולם השנייה, אז עבר שם קו החזית. היא דיברה על שהותה בפבלודר בקזחסטן שהייתה אף היא חלק מריצוי העונש, אז עבדה כמנקה בבית חולים. המלאכות שלמדה בנעוריה שימשו אותה כדי להשיג פה ושם קצת יותר מזון. היא סיפרה שהשתדלה להצטיין בעבודתה כאסירה, כי ההספק קבע את מנת המזון. היא שוחררה ב 1956 במצב גופני לא טוב, לאחר 16 שנים בהם שהתה במחנות שונים. היא הגישה בקשת מעבר למפלגה בהונגריה וב 1959 הגיעה לבודפשט ומצבה הגופני השתפר פלאים בגלל תחושת הבית. הזיכרונות מסתיימים בביקור שערכה בבריה"מ במלאת 30 שנים לשידורים. היא הוזמנה ע"י רדיו רוסיה שמימן את שהותה במלון מפואר במשך 3 שבועות מרגשים בהם הילכה ברחובות אשר הילכה בהם גם בעבר, לפעמים מאושרת ולפעמים אומללה, פגשה את חבריה משכבר הימים ששרדו את הרדיפות, זכתה לכבוד רב ("עשו לה כבוד"), רואיינה ואף אמרה את אות הפתיחה, שידרה שיחה בת 40 דקות עם מזכ"ל המפלגה (יאנוש קאדאר) שהודה כי האזין לה בעבר, ביקרה במקומות בהם "בילתה" כאסירה, נהנתה לראות את ההתקדמות בבריה"מ ולסיכום - אמרה שהיא מאושרת לזכות בהכרה בפועלה.  דבר אחד בכל זאת "התפלק" לה - היא תהתה האם הרוסים התרגלו לחיות בתורים...
צריך להבין שהיא סיפרה את זיכרונותיה בשנות ה 70 כאשר הונגריה הייתה נתונה תחת שלטון סובייטי מחמיר ולכן היא לא יכלה להתבטא בחופשיות וקשה לדעת מה היא חשבה באמת.
נותר לברר מי הייתה האחות הגדולה של אירן ומה עלה בגורלה וכנ"ל האח הגדול ינו אשר עבר לבריה"מ במלה"ע הראשונה, ומי היו קרוביה של אירן אשר מצאו את הדפים הללו ושלחו אותם לארכיון המפלגה, אולם אני מרגישה שהגעתי רחוק הרבה יותר משחשבתי, טחנתי מספיק את הנושא. צריכה הפסקה ואולי אפילו סיום.
תודה לכל מי שליווה אותי בסאגה הזו.

אחת  לתקופה אני נוהג "לייצא" מג'ני  קובץ  "בדקום" , ולשמור  הקובץ  אצלי  כגיבוי של כל  הפרטים .

הפעם אני רואה כי  ה"ייצוא" מוגבל  עד  5000  פרופילים , במקום  עד 100000 שהיה  בעבר .
( כאשר אני אישית הקלדתי אלפי שמות , ושותפי בעץ  לענפיו ,  הוסיפו אלפי שמות רבים ) .
זה כנראה מושפע  מרכישת  ג'ני  ע''י מיהריטג' .

למשתמשים  ב"יצוא"  הנ"ל :
* שמרו היטב , עם גיבוי נוסף ,של קובץ קודם שהורדתם .
* כדאי להוריד עכשיו  לגיבוי , קובץ עדכני של 5000 שמות , לפני שיוקטן ל  1000  או  100  בלבד ?
    ( 100  נחשב לרמה בה עברו את סף הפיתוי-החינמי , והמשתמש  ממשיך ונשאב לפרויקט ) .

מסלול הורדה/ייצוא :  משפחה=>שתף את אילן היוחסין=>ייצוא BEDCOM =>
                                  => FOREST יער עד 5000  פרופילים => EXPORT  .

בשם וולף, שהיה מעורב ברציחות באזור לבוב.
מניסיונכם, למי ניתן לפנות לבירור גורלו?
תודה

שבוע טוב!
ברצוני לנסוע לברלין ולחפש עם חבר פרטים על משפחתו שנספתה בשואה ולעזור לו לסגור מעגל.
אלא שאין לנו מושג לאיזה מוסד/ארכיון פונים: לעיריה? משרד הפנים? הקהילה היהודית? ומה הכתובת ונהלים אחרים? בטח צריך לקבוע פגישה מראש...
בקצור: האם תוכלו לעזור בפרטים לגבי ארכיונים בברלין?

למעשה המטרה של החבר היא בעיקר לראות את הבית בברלין שבו חיה אמו לפני שעלתה לארץ כנערה ב-1938, (הוריה נשארו ונספו שם).
לשם כך חיפשתי את הסב שנספה, לאופולד מנדלסון בספר הכתובות http://adressbuch.zlb.de/
אבל יש כמה כתובות תחת השם הזה, ואין לנו אפשרות להיות בטוחים מי זה. שם אשתו ריטה מנדלסון  אינו מוזכר בספר הכתובת, ייתכן לפי מנהג הזמן, שרק הבעל מוזכר.
(ידוע לי גם שהיה להם עסק קונפקציה של בגדים, וייתכן שאת כתובת המפעל מצאנו, אבל הכתובת הזו פחות חשובה לחבר שלי).

תקוותנו למצוא בברלין תעודה שבה מצוינים גם הרעייה של לאופולד, ריטה, עם הכתובות שלהם. ברגע שנמצא תעודה שגם ריטה מוזכרת בה יחד עם בעלה, נוכל להניח שהגענו לכתובת הנכונה.
אבל שוב - לפני שניסע לברלין כדאי שנדע לאן לפנות.
ואולי נוכל למצוא גם פרטים על הוריהם, (הסבא וסבתא רבא של החבר, שהוא לא יודע את שמם)
תודה מראש!