לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.

החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.

יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.

האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!

נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.

במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.

להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,
ארנון

איתור יצירות אומנות
הודעה זו מכילה תמונות
26/11/14 07:39
65צפיות
שלום,
 
סבא רבא שלי היה צייר, ויש סיפור במשפחה שלי שפרנץ יוזף קיסר אוסטרו הונגריה קנה ציורים שלו (זה כתוב גם בספר זכרון של פיוטרקוב) .
מעולם לא ראיתי ציור שלו והחלטתי לחפש יצירות שלו.
לשמחתי מצאתי ציור אחד שלו שמוצע למכירה באיביי (התמונה מצורפת).
האם יש מאגרים שבהם אני יכול לחפש יצירות אומנות שלו? איפה כדאי להתחיל?
אני מניח שהרוב המכריע של היצירות הקיימות היום נמצא אסל אספנים פרטיים.
 
תודה
אושרי
 
º
למה שלא תכתוב כאן את שם הסבא-רבא (ורצוי באותיות לטיניות) ?
26/11/14 07:58
37צפיות
השם הוא אשר פסח נפרסטק
הודעה זו מכילה תמונות
26/11/14 14:36
46צפיות
בפולנית: Uszer Naparstek
בחתימות על ציורים פשוט U. Naparstek
נולד ב 1885 בערך בעיירה סטרצוב ליד פיוטרקוב טריבונלסקי.
עבד תקופה בסטודיו של קרימולובסקי ברחוב szawska 8 בפיוטרקוב.
נפטר ב 1933 וקבור בבית הקבאות בוורשה.
אני מצרף תמונה שלו מפיוטרקוב בערך מ 1918, הוא יושב מימין. 
 
 
 
כאן יש בקטן,
26/11/14 23:35
14צפיות
כדאי לשלוח מייל ולבקש בהגדלה
 
 
וכמובן לחפש עוד באתר הזה.
זקוקה לעזרה בפענוח כתב היד
26/11/14 10:54
75צפיות
כתב היד מיוחס לסבא רבא של בעלי. . ניסיתי לפענח את חלקו. אני מצרפת את הכתב ואת ניסיון הפענוח שלי. אודה מאוד לכל עזרה. פרידה
אנא, צרפי את תמונת המקור ברזולוציה גבוהה
26/11/14 12:03
32צפיות
וכן אין צורך ב"תיווך" של WORD. קובץ JPG כפי שיצא מהסורק הוא מספיק בהחלט.
נסיון שלי לתמלול
26/11/14 12:55
44צפיות
אני מצטרף לyagury הרזולוציה לא מספיק טובה, ובכל זאת אני מצרף את הנסיון שלי לתמלול, סובבתי את הדף כך שכל שורה מתאימה לשורות במקור. אם תשלחי סריקה נוספת אנסה להשלים.
 
הערה: לדעתי בכל מקום שסימנת י' הכותב מציין סוף ציטוט של פסוק (או פסוק בשינוי מסויים של המילים).
אגב,
למה צינזרת את שם הכותב? אם זה עקרוני, אשמח לקבל את השם במסר פרטי.
 
 
אני חושב שהתאריך הוא תרמ"ז ולא תרמ"ד
26/11/14 13:09
31צפיות
שכחתי לתקן את זה בקובץ
לא שמתי לב שבסריקה לא מופיע שם הכותב.
26/11/14 13:58
30צפיות
אלעזר שלמה נכד הה"ג מחמעלניק זיע"א אווערבאך. כך חתם הכותב.
הסריקה הנוספת שהעלית היא באותה איכות.
26/11/14 14:07
26צפיות
אם יש לך אפשרות תסרקי את הדף שוב עם DPI גבוה יותר.
º
הכי טוב שאני יכולה. גם המקור לא ברור יותר.
26/11/14 14:14
18צפיות
שיפורים נוספים
26/11/14 15:54
28צפיות
כעת חסרות רק שש מילים.
האם את יכולה בעזרת הידע שיש לך הכותב לנחש מה שם העיר שמופיעה בסמוך לתאריך? את פענחת /לדרי"א/  האם זה הגיוני?

 
º
אולי טבריא?
26/11/14 16:17
20צפיות
בקישור המצורף, נראה שמדובר בטבריה
26/11/14 19:03
26צפיות
אכן, טבריה. ניסיון נוסף לפענוח
26/11/14 20:32
16צפיות
ניסיון לפענוח. השתדלתי לפתוח ראשי תבות שידעתי. שימי לב שבראש הדף ישנו תאריך אחד ושורה מתחתיו תאריך אחר. איך שאני מפענחת זה - למעלה א' אב תרמ"ד, ושורה למטה ל' תמוז תרמ"ד שזה יום לפני (ראש חודש של יומים) מעניין לבדוק אם אותה שנה חל ראש חדש אב יומיים. בהתחלה זה היה נראה לי ט"ו אב למעלה, וא' תמוז למטה, אבל במבט שני יותר נראה א' אב ול' תמוז. 
תאריך שגוי, לא ל' תמוז.
26/11/14 20:56
18צפיות
חוזרת בי מתיאוריית ראש החודש, בדקתי בכל העשור ההוא ואין ל' בתמוז באף שנה. (אולי אין אף פעם). ניחוש נוסף, אולי מדובר בכ"ב בתמוז - כ' מסולסלת שנראית יותר כמו ך סופית או ל', ולמעלה, או א' אב או ט"ו אב, שזה התאריך שבסופו של דבר נשלח בו המכתב.השנה מכל מקום נראית לי תרמ"ד. מתאים לידיעות שלך על שנות חיי הסב?
הערה והשלמות
26/11/14 21:22
19צפיות
התאריך העליון, ט"ו אב, הוא התאריך שבו המכתב נתקבל באמסטרדם, ונרשם על ידי הפקידים שם.
 
מכאן אני משלים את החיסורים בפיענוחים הקודמים.
 
חובבי ציון העומדים על הפקודים
 
לא ניסיתי באלה לדפוק על פתחי
 
בלבם הטהורי' ואל ישיבו דך נכלם
 
אשר אך אל זה נפש ביתו נשואות! [ביתו זו אשתו].
 
 
תודה לכל העוזרים.בשנת תרמ"ד היה אלעזר שלמה בן 17.
26/11/14 21:35
16צפיות
בפענוח כתבתם
עד כי יבא שילה וארמון  על משפטו ישב...
איך מתקשרות מילים אלה לנאמר?
º
רק עוד את השורה הזאת...
26/11/14 21:48
9צפיות
עד כי יבוא שילה וארמון על משפטו ישב
26/11/14 21:57
14צפיות
זהו עירוב של שני פסוקים, "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים", זה פסוק מברכות יעקב אבינו ליהודה - שלפי הפרשנים מדבר על מלך המשיח. ארמון על משפטו ישב זה ציטוט מירמיהו ל' י"ח שהמשכו "ונבנתה עיר על תילה", כלומר, נבואה על בניין ירושלים. ולעניין המכתב, הוא מאחל לנדיבים שה' יגמול להם כגמולם הטוב וירים קרנם עד שיזכו לגאולה ואולי רמז לכך שיזכו לעלות ארצה.
 
המון תודות לכולם. והשנה כנראה תרמ"ז-
26/11/14 22:10
11צפיות
האות ז' כמו בחודש תמוז.
השנה היא תרמ"ז
26/11/14 23:00
8צפיות
כתוב בקישור שצרפתי- 
מכתב בידי ר' אלעזר שלמה אווערבאך מטבריא משנת תרמ"ז באוסף פקו"א:
º
שם משפחה בן בסט- מאיפה השורשים
26/11/14 15:15
28צפיות
|*| דואגים לילדכם ב|תפוז| אנשים
26/11/14 14:03
4צפיות
|*| מתלבטים האם לחסן את ילדיכם? חוששים מתופעות לוואי? מבולבלים ורוצים לעשות סדר בבלאגן?
היום בין השעות 20:30-22:30 נארח בפורום הורים ועוד מזכ"ל איגוד רופאי הילדים, ד"ר צחי גרוסמן, שיענה על כל שאלותיכם בנושא חיסונים לילדים, תסמינים ועוד.

מוזמנים לשרשר את שאלותיכם כבר עכשיו:  
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|*|היום בין השעות 21:00-22:30 נארח בפורום הפרעות קשב ADHD את רותי זמיר דייויס, פסיכולוגית קלינית בכירה ומומחית באבחון קשיי קשב.
רותי תשמח לענות על שאלותיכם בנושא בנושאי קשיים בלמידה.

מוזמנים לשרשר את שאלותיכם כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|*|יש לכם בלוג מושקע? אתם גולשים פעילים בפורום? שמחים לשתף בדעתכם בכל הזדמנות? הוכיחו זאת והצטרפו היום לקהילת המשפיענים של תפוז. אם תזדרזו, אולי אפילו תוכלו לזכות שם בכרטיס זוגי לפסטיגל. הצטרפו עכשיו:    
https://www.facebook.com/groups/613058758781259/
º
מנסה שוב לשלוח את הסריקה
הודעה זו מכילה תמונות
26/11/14 13:43
26צפיות
º
סליחה טעיתי
26/11/14 10:56
32צפיות
º
והחלק הנוסף
26/11/14 10:55
25צפיות
שחזור כתב יד
23/11/14 12:26
127צפיות
שלום,
לסבתי יש יומן שכתב אביה בעת ששהה במחנה הריכוז. היומנים כתובים בעיפרון על פנקסים או משהו בסגנון, וכעת לאחר כל כך הרבה זמן הכתב דהוי וקשה מאוד לקריאה. רציתי לשאול האם אולי ידוע לכם על איזשהו שירות שמאפשר אולי סריקת הכתוב ושיפור היכולת לקרוא אותו, על מנת שיהיה ניתן לשמר את היומן הזה באיזושהי צורה.
אשמח גם לשמוע על רעיונות אחרים כדי להציל את הזיכרון.
מקווה להסתייע בניסיונכם.
 
תודה רבה
לאסוף את השברים
23/11/14 20:40
108צפיות
אין לי כל נסיון עם יד ושם אבל אני חושב שיש להם את האמצעים ואת הרצון לסייע בשימור של יומן כזה.
מעולה!
23/11/14 22:39
72צפיות
לא הכרתי את הפרוייקט הזה. תודה רבה!
עשיתי בדיוק דבר כזה
25/11/14 19:03
60צפיות
אבי כתב יומן במשך כעשר שנים. לא קשור לשואה.
לאחר פטירתו החלטתי להעביר את היומן (ועוד הרבה דברים אחרים) לאתר אינטרנט שלי.
 
הבעיות אותן בעיות והתמודדתי איתן.
אני מוכן לעזור ביעוץ, בסריקה ושיקום. יש לי כלים / מחשב / סורק / תוכנות מתאימות.
º
25/11/14 19:07
9צפיות
וואו זה מדהים
25/11/14 19:40
54צפיות
אני לא באמת יודע כרגע מה מצב הדפים והכתב, אבל רק יכול לקוות שזה עדיין אפשרי להציל. יש לך מייל שאפשר לפנות אליו?
דואל
26/11/14 10:29
34צפיות
ilan.szekely&gmail.com
 
הכתובת משובשת בכוונה...
רק תחליף את הסמל באמצע הכתובת לשבלול.
"המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" כבר בן 10
23/11/14 15:33
166צפיות
שלום לכולם,
 
לפני עשר שנים וכמה ימים, התפרצה לכאן ידידתנו, לאה טייכר, ועדכנה בהתרגשות על העלאתו לאוויר-הרשת של מאגר "דפי העד" מבית "יד ושם". ידיעות בנושא נדונו בפורום כבר בשבועיים שקדמו לפתיחת המאגר, ובאותו היום רעשו ורגשו חברי הפורום. המדפדף בדפי הארכיון מן הימים שלאחר פתיחת המאגר, יחשוב בוודאי כי כולנו היינו עסוקים יומם ולילה בחיפוש ב"דפי העד" - ובאמת, רבים מאתנו כך עשו...
 
והנה עשר שנים חלפו, והמאגר החשוב הזה הפך להיות אחת מאבני היסוד של מחקרם של רבים מאתנו. מאז, הפך שמו, והוא כעת "המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה". רוצה לומר, לא רק דפי עד, אלא גם חומרים נוספים. ולא רק ניספים, אלא גם קורבנות אחרים, כולל כאלו ששרדו את תופת השואה. לא ייפלא, אם כן, כי בימים אלו שוקלים ב"יד ושם" להוסיף למאגר החשוב גם את רשימות ניצולי השואה (הנאספים במסגרת פרוייקט ממשלתי), שכן גם הם קורבנות השואה.
 
בחודשים האחרונים חלו שינויים ניכרים במאגר. עיקריהם:
הוספת מקורות מידע רבים. כיום, מאונדקסים במאגר למעלה מ - 7.3 מיליון רשומות המספרות סיפוריהם של כ - 4.3 מיליון איש;
הוספת עמודת "הגורל" בתוצאות החיפוש (נרצח/ה, קרוב לוודאי שנרצח/ה, נהרג/ה בשירות צבאי, או ריק), ובדף תמצית הפרטים מופיע הסבר לגבי הגדרת הגורל;
 
ב"יד ושם" פועלים אקטיבית להגדלה ניכרת של אוסף המסמכים שלהם, ומכאן שבשנים הקרובות צפוי המאגר לגדול עוד ועוד.
 
לא נותר אלא להודות לאנשי "יד ושם" על העבודה הרבה שהם מקדישים לנושא ולקוות שהמאגר החשוב הזה יסייע לרבים לאתר מידע על משפחותיהם.
 
ארנון
הנסיון הראשון שהיה לי עם המאגר
23/11/14 18:07
124צפיות
אני זוכרת שלמדתי על קיומו מכתבה באתר חדשות כלשהו. נכנסתי מתוך סקרנות. במשפחה הקרובה שלי אין ניצולי שואה, אז לא ידעתי מה בדיוק לחפש. הקלדתי סתם את שמות המשפחה של הסבים והסבתות שלי והערים מהן הם באו. להפתעתי קיבלתי שם שלא הכרתי מהעיר של סבא שלי. התקשרתי לסבי ז"ל לשאול מי היה האדם. סבי לא התלהב לספר לי. מתברר שהוא לא נספה אלא שרד (זו הייתה רשימת גרוש שהכניסו בלי לבדוק מי נספה ומי לא). מדובר היה בבן-דוד של סבי, שאפילו עסק במקצוע של סבי - שען-תכשיטן. הוא גורש למחנה השמדה ושם גילו את הכישרון שלו לתקן שעונים ולמיין תכשיטים ועשו אותו ממיין תכשיטי הנרצחים עבור הנאצים
על האחים שלו, שחיו בארץ, דווקא שמעתי ולא הבנתי איך לא שמעתי מעולם עליו. מתברר שהוא נשאר באירופה והתחתן עם גויה וזו, כפי הנראה, הסיבה, שסבא שלי לא התלהב לדבר עליו.
אבל המפגש עם הסיפור הזה הכניס אותי חזק לנושא ובכלל לחקר שורשים, שעד אז לא עניין אותי. התברר שנכתב על בן-הדוד הזה ספר בגרמנית ואני הזמנתי אותו מגרמניה (העזתי רק אחרי שסבא שלי נפטר) ואפילו למדתי גרמנית בזכות הספר הזה (שאני עדיין מתאמצת לגמור לקרוא מדי פעם. בקרוב אני חושבת שאעמוד במשימה).
וחוץ מזה החשיפה הזו הובילה אותי גם להתנדב בפרויקט איסוף שמות הנספים ו"לאסוף את השברים" למשך כמה שנים.
חבל שהרמת לי להנחתה...
23/11/14 21:30
121צפיות
כי המאגר הזה נבנה מתחילתו בצורה עקומה, וכל מי שוותיק כאן יודע על ההסטוריה שלי איתו.
 
אני לא יודע מי החליט ומתי שהמאגר יוגדר כ"לא רק ניספים". אולי לאחרונה מישהו ביד ושם הבין שהבלגן ברישומים בלתי נסבל והחליט "להעלים" את הבעיה ע"י כך שהגדיר בדיעבד שגם הניצולים אמורים להופיע ברישומי המאגר.
לי נראה שאופי המאגר הבהיר מהרגע הראשון שהמאגר נועד במפורש לתעד את ניספי השואה ואותם בלבד.
 
אני אחזור בקצרה על הסאגה האישית שהיתה לי עם הנהלת המאגר...
אמי (שעדיין בחיים) תועדה במאגר בגלל רשימות שאינן דפי עד. (המצחיק הוא שהיא עצמה מסרה בשנות ה- 50 דפי עד ליד ושם וגם הם מופיעים במאגר). במשך שנים ניסיתי לפנות במייל (בד"כ לאחר יום השואה) ליד ושם בבקשה להסיר את אמי מרשימת הניספים, ואף אחד לא טרח אפילו לענות. לפני כמה שנים בוצעו שינויים במאגר שאיפשרו השארת הודעות ישירות דרכו, ואז סוף סוף יד ושם הואילו לענות לי במייל. החוצפנים האלה הסכימו להסיר את אמי מהרשימה (... מה שמוכיח כאלף עדים שהמאגר נועד לתעד רק ניספים!!), אבל רק בתנאי שהיא תמלא טופס שלהם שמתעד ניצולים ותשלח אותו בדואר בצירוף צילום תעודת זהות (וכי מה? יש כאן חשד למעשי מרמה שצריך להוכיח שהיא זו היא?). תמהני האם היא חייבת להם משהו שיש להם זכות להתנות את תיקון הטעות שלהם במילוי טופס על ידה. קיצורו של עניין... מילאתי איתה את הטופס והחומר נשלח ליד ושם, ואחרי כמה חודשים הרישום שלה נמחק ממאגר הקורבנות. אין לי קצה ירוק של מושג מה הם עשו עם טופס הניצול שהיא מילאה. מבחינתי יתכן שהם השתמשו בו בתור נייר טואלט. אני בכל אופן לא מצאתי שום תיעוד שלו באתר של יד ושם.
אז באמת סליחה שבהתחשב בסיפור הנ"ל אני לא מאוד מתפעל מאיכות המאגר וממי שמפעיל אותו.
 
נ.ב.
בראייה "לאומית" ולא אישית, הבעיה העיקרית של המאגר היא העירבוב הבלתי נסבל בין ניספים לניצולים והכפילויות ברישומים.
(יפה מצידם שעכשיו הם הוסיפו עמודה שאומרת האם האדם נרצח או אולי לא. לפחות אין יותר מצג שווא שכל מי שרשום שם ניספה.)
כל מכחיש שואה שרוצה להוכיח שהטענות של היהודים על מספרי הקורבנות מצוצות מהאצבע צריך רק לשלוף רישומים מהמאגר הזה ולהראות שהברדק חוגג ושכל סטטיסטיקה שמבוססת על המאגר (שהוא התיעוד הרשמי של השואה ע"י מדינת היהודים) היא חסרת ערך.
כמובן שכל חוקר שואה שינסה להסתמך על המאגר יאכל קש תבן וגבבה בניסיון לסנן ולמיין את הנתונים, ויסתכן בכך שמחקרו יתברר כדיעבד כבלתי אמין.
 
כמה הערות
23/11/14 22:27
112צפיות
ראוי מאוד בעיניי שאנשי "יד ושם" אוספים רשומות רבות ככל האפשר על קורבנות השואה. ברור שהדבר יוצר כפילויות, אך אלו צריכות להיות מטופלות ברמת המשתמש-המחפש ולא ברמת המאגר. יש שם גם דיבורים על איחוד רשומות; כיוון שמדובר בתהליך מורכב כל כך, אני מוכן בהחלט לוותר עליו ולהישאר עם הכפילויות. כפילויות אינן דבר רע בעיניי, הן בסך הכל מייצגות את עושר המידע הקיים.
 
לגבי ערבוב בין נספים וניצולים - אישית, אני בדעה שה"ערבוב" ראוי (בפרט, עם העמודה החדשה שהתווספה כעת ועם האפשרות לסנן תוצאות על פי ה"גורל", ראה בחיפוש המורכב).
 
אל תבין אותי לא נכון, אני לא מסנגר עליהם. גם אני זוכר את התקופה הארוכה הלא-מרנינה (ואף ביקרתי אותם פומבית), אך ניכר שבשנים האחרונות הספינה הגדולה הזו הצליחה, סופסוף, לשנות כיוון, ועל כך צריך לברך.
תגובה...
24/11/14 00:33
97צפיות
אין לי בעיה עם זה שאנשי "יד ושם" אוספים כל סוג אפשרי של רשומה. נהפוך הוא.
הבעיה שלי היא שהם שופכים את הכול לסיר אחד ומערבבים טוב טוב.
אדרבא, שתהיה רשימת ניספים מבוססת על דפי עד ורישומי מחנות השמדה וכיו"ב, ובנוסף יתקיימו רשומות נפרדות לגמרי של מסמכים שמתעדים אנשים שעברו את הכיבוש הגרמני (רשימות אסירים, טרנספורטים וכו') ושאין ודאות גבוהה שניספו.
 
הכפילויות צריכות להיות מטופלות ברמת המשתמש-המחפש?
איך בדיוק?
אני מזכיר לך שני דברים:
1. בחלק בלתי מבוטל מהמקרים הושמדו משפחות שלמות ולא נשאר מהן שום אדם שיוכל לחבר בין הרשומות המתייחסות לאותה משפחה.
2. המשתמשים-מחפשים היום אינם הניצולים אלא בני הדור השני והשלישי. לרובם יש מידע חלקי ביותר על הגנאולוגיה המשפחתית מעבר למשפחה הגרעינית, כך שברור שאינם יכולים לזהות רשומות שונות המתייחסות לאותם בני משפחה. הרי כל הפואנטה בחיפוש שלהם הוא שממנו הם לומדים על תולדות והרכב משפחתם.
היחידים שיכולים לבצע את ההצלבות בצורה מסודרת הם אנשי "יד ושם" תוך הסתייעות במיטב התוכנות הקיימות.
 
כפי שהבהרתי כבר, בניגוד לך אני בדעה שהערבוב בין ניצולים לניספים אינו ראוי.
רישום של תוצאות השואה ברמה לאומית צריך לתת תמונה ברורה כמה ניספו וכמה ניצלו (כמובן, עד כמה שהנתונים מאפשרים).
אכן, העמודה החדשה שנוספה מתקנת את העיוות באופן חלקי.
 
אם אכן יש התקדמות בכיוון הנכון, אני מוכן לברך עליה.
אבל מההודעה שפתחה את השירשור השתמעה קריאת הידד לפרויקט כאילו הוא הצלחה כבירה מרגע תחילתו.
וזה כאמור אינו נכון לדעתי.
 
מבלי להכנס לוויכוח, אספר משהו אישי
24/11/14 22:34
77צפיות
מצאתי במאגר בין דפי העד טפסים מספר על ההורים של סבתי, האחיות והאחים שלה שניספו בשואה. הטפסים מולאו בידי בנים ונכדים שלה ורק מכל הטפסים כולם (כפולים וגם משולשים) הצלחתי להרכיב את עץ המשפחה עם פרטים רבים שהופיעו בטפסים השונים.
 
לכן אני מסכים אם ארנון שהכפילויות בטפסים (אפילו טפסים שמולאו בידי אותו אדם בזמנים שונים) עוזרת יותר מאשר גורעת ואנו אלו שיכולים לנסות ולעשות סדר במידע ובפרטים. נכון שלפעמים הכפילויות סותרות ואז אנחנו בבעייה, גם לי יש כאלה והם שמורים אצלי בלי יכולת לפתור אותן, אך זה חלק מהעיסוק במחקר שורשים.
 
למזלי בהרבה מקרים הסתירות נפתרו בעזרת רישומי החיים (לידה, נישואין, פטירה) במהארכיונים בפולין.
 
במקרה אחד גיליתי נתונים סותרים ברישומי החיים הפולניים ורק דפי העד משני צאצאים פתרו את הסתירה, קרובת משפחה היתה נשואה פעמיים, אחרי שבלעה הראשון נפטר, היא ובעלה השני נהרגו בשואה, אך שני צאצים מכל אחד מהבעלים שרדו ומילאו דפי עד, באחד נרשם שהאשה הייתה נשואה בשנית.
 
אריה
הכול טוב ויפה וגם נכון, אבל לא לקחת בחשבון נקודה אחת קטנה..
24/11/14 23:25
86צפיות
רוב המשתמשים במאגר אינם חוקרי גינאולוגיה מיומנים כמוך.
עבורם השיטוט במבוך המסמכים הכפולים גורם לסחרחורת ולאיבוד הכיוון.
 
הבעיה בכפילויות אינה שיש בנמצא כמה עדויות על אותו אדם, אלא שהכול מושלך על המחפש בערימה אקראית מתוך הנחה שהוא כבר יסתדר.
היות וכל הנתונים מפוענחים ומועלים לרשימות ממוחשבות, אני לא מבין מה הבעיה להשתמש בתוכנות מיון כדי לסדר את הנתונים.
אין שום בעיה להגדיר מספר שדות כמו שם פרטי, שם משפחה, מקום לידה, שנת לידה, שם בן/בת הזוג, וכו', ואז לקבוע ששתי רשומות שזהות ב- 5 נתונים מהנ"ל הן של אותו אדם בדרגת ודאות א', אלה שזהות ב- 4 נתונים שייכות לאותו אדם בדרגת ודאות פחותה ב', וכך הלאה.
(אפשר בלי בעיה לשקלל לתוך דרגת ההתאמה גם צורות כתיב שונות של אותו שם, דיאלקטים בשמות מקומות, וכו'.)
מי שמקליד שם שאותו הוא מחפש יקבל אוטומטית את כל הרשימות המקושרות לשם זה לפי דרגת הוודאות שיגדיר.
ברור שגם היום ניתן להגדיר סדרת חיפושים שבסופו של דבר תניב את המידע המבוקש, אבל רוב הסיכויים שהמחפש יחמיץ משהו.
חוץ מזה, למערכת סינון ומיון כזו יש יתרון חשוב לחקר השואה.
נניח שחוקר שואה רוצה להעריך כמה יהודים ניספו בשואה בעיר שדה מסוימת על פי נתוני "יד ושם". אתה באמת מצפה שהוא יעבור על אלפי דפי עדות ושאר מסמכים מאותה עיר, ויקבע עבור כל קורבן כמה מסמכים כפולים מתייחסים אליו? או שאולי עדיף שהחוקר ינפח את הנתונים פי 3 או פי 5 כי יש כמה מסמכים לגבי כל אדם?
במערכת ממוחשבת כזו ניתן לקבל מיידית הערכה סבירה למספר הקורבנות האמיתי.
 
והפואנטה שלי בכל הדיון הוא שהנהלת "יד ושם" לא משקיעה משאבים בהקמת מערכת כזו שמבחינה טכנולוגית היא שום-כלום וקלה לביצוע.
הרבה יותר חשוב להשקיע בארכיטקטורה ראוותנית של המוזיאון החדש, כדי להראות למוזיאון השואה האמריקאי מי הוא כאן המלך.
 
 
אני חולק עליך בנקודה חשובה
24/11/14 23:45
74צפיות
פיתוח אלגוריתם שיזהה אשכולות של מסמכים הקשורים לאותו אדם הוא נושא מורכב ורגיש. אם האלגוריתם יהיה "הדוק" מדי - הוא לא יצליח באיתור אשכולות רבים, כלומר ידחה מסמכים הקשורים לאותו אדם מחמת הספק (טעות מסוג II); אם יהיה "ליברלי" מדי - הוא "ינפח" אשכולות במסמכים שאינם שייכים לאותו אדם (טעות מסוג I). כל פתרון ביניים דורש הרבה מאוד הנחות שאני לא בטוח שאנחנו רוצים להניח אותם.
 
לטובת האדם ההדיוט המחפש במאגר, אני מעדיף את המצב הקיים (אין יצירת אשכולות) מאשר מצב בו יש יצירת אשכולות לא-אופטימלית שהמשתמש ה"פשוט" יקבלה כ"כזה ראה וקדש". ושוב: יצירת אשכולות אופטימליים היא משימה סבוכה ביותר (שנשקלת בימים אלו ב"יד ושם").
 
אני באמת ובתמים מעדיף שב"יד ושם" יתרכזו בהיסטוריה, מוזיאולוגיה, ארכיונאות, איסוף מסמכים, דיגיטציה וכו' - ולא באלגוריתמיקה.
 
ארנון
 
נ.ב. אחרי הרבה שנים, סופסוף משתפים פעולה ב"יד ושם" עם מוזיאון השואה בוושינגטון, וגם על זה צריך לברך.
בדיוק בגלל הנקודה שציינת דיברתי על כמה דרגות ודאות...
25/11/14 00:07
67צפיות
ברור לי שאלגוריתם לזיהוי אשכולות של מסמכים על אותו אדם עלול להיות שמרני מידי או ליברלי מידי, ולכן אני לא מציע לקבוע נוסחה שרירותית שאין בלתה. אני דווקא מדבר על כמה אלגוריתמים במקביל, כשהמשתמש יחליט האם הוא מעדיף לאבד מידע או לקבל עודף מידע.
 
לגבי האלגוריתמיקה... מי שיתעסק בזה היא חברת התוכנה שישכרו אנשי "יד ושם" ולא אנשי האירגון.
כיום התחום של כריית מידע מפותח מאוד, וזה ממש טיפשי לא לאפשר כריית מידע מסודרת ממאגר ענק כמו המאגר של "יד ושם".
הזמנים בהם הספרנית חיטטה בכרטיסיות מצהיבות כדי לאסוף את המידע הנדרש חלפו עברו להם.
 
אם "יד ושם" אכן משתפים פעולה עם מוזיאון השואה בוושינגטון במקום לבזבז אנרגיות על תחרות נגדו - באמת צריך לברך על כך.
 
 
הערה קטנה את החיפוש הראשוני בדפי העד
25/11/14 22:18
64צפיות
במאגר יד ושם שבו קיבלתי את המידע הרב ביותר היה כאשר עדיין לא הייתי "חוקר גנאולגיה מיומן" (גם כיום אני לא) ועדיין לא ידעתי שאשאב למחקר הגנאולוגי בכלל. הבדיקה נעשת מסקרנות מקצועית גרידא, אני ארכיונאי, למי שלא יודע, ורציתי לדעת וללמוד מהו המאגר הדיגטאלי של דפי העד ומבחינת נוחות בדקתי את שמות המשפחה שלי ושל הורי.
 
אריה
GIGO - זבל נכנס זבל יוצא
26/11/14 09:20
41צפיות
ציטוט - "והפואנטה שלי בכל הדיון הוא שהנהלת "יד ושם" לא משקיעה משאבים בהקמת מערכת כזו שמבחינה טכנולוגית היא שום-כלום וקלה לביצוע."
 
שכחת פרט מהותי.
אולי המערכת קלה לביצוע (למי?) אבל בלי נתונים איכותיים היא לא שווה כלום!
 
הבעיה המרכזית במאגר נתונים כזה הוא העברת המידע/מסמכים מהכתב למחשב.
OCR לא יכול לפתור את הבעייה, בוודאי לא לגבי כתב יד ועשרות שפות שונות.
לכן יושבים מאות או אלפי מתנדבים ביד ושם בכדי לעשות בדיוק את זה - להעביר נתונים ממסמכים למחשב.
יש בלי סוף בעיות עם זה. כתב יד לא ברור, שימוש בקיצורים, עירבוב של שפות, שמות שונים לאותו מקום / אדם.
תאריכים נכתבים בצורה שונה במדינות שונות. וכמובן איכות העבודה תלוייה באותם מתנדבים. וזה רק על קצה המזלג.
 
ברגע שהנתונים רשומים במערכת אפשר להשתמש בהם במערכת הקיימת.
ואפשר גם לשפר את האלגוריתמים ולשפר את השימוש באותם נתונים בדיוק.
 
 
myheritage - הסרה מחברות באתר ללא הסרה מעץ היוחסין כיצד?
26/11/14 07:17
39צפיות
בפתיחת רשימת החברים באתר מבצעים איזו פעולה
הסר מהאתר
תקן קשר
הסר קשר
ללא הסרה מאילן היוחסין
בתודה מראש
º
אפשר עזרה
26/11/14 15:26
14צפיות
בית עלמין בטבריה
23/11/14 15:44
85צפיות
שלום,
בספר של אחד מחכמי אזמיר, ר' יעקב חאביף (1797-1881), הוא מספיד קרוב משפחתו שלדבריו נפטר בטבריה.
שם הנפטר הוא רבינו חננאל חאביף ("רבינו" כאן אינו תואר רבני אלא כינויו של האדם).
שנת הפטירה לא צוינה אך אני משער שהיה זה סביב לשנת 1850.
הוא לא מוזכר במפקד מונטיפיורי של 1839.
האם למי מן החברים בפורום יש ניסיון בחיפוש בבית עלמין הישן בטבריה, האם יש תיעוד לגבי הקבורים בו וכדומה?
תודה,
דב הכהן 
לפני כמה שנים נדון כאן בית העלמין
23/11/14 17:07
85צפיות
ואז נמסר פה כי המצבות בבית העלמין בטבריה צולמו וכי הן זמינות אצל ח"ק. מכאן אני מסיק שטלפון לח"ק טבריה עשוי לקדם אותך משמעותית.
 
ארנון
תודה
23/11/14 17:25
53צפיות
מחר אנסה להתקשר.
דב
מאז חלו התפתחויות
23/11/14 18:39
103צפיות
בבית-העלמין הישן בטבריה נעשה נסיון למפות את בית-העלמין תוך צילום-המצבות וחיפוש-המידע בספרים של בית-העלמין (מה שנותר, כי בשטפון הגדול של שנות ה-30 חלק מהספרים לא שרדו). 
 
דב, אני שולחת לך מסר בנושא.
בית העלמין בטבריה
25/11/14 17:31
37צפיות
שרי, סליחה שאני מתייחס למסר הנפרד שאת שלחת, אבל מעבר למה שכתבת לעיל יש לך מידע נוסף על בית קברות זה?
לא, המסר התייחס לפרטים אישיים של מנהל-הפרויקט
25/11/14 18:59
34צפיות
הטלפון שקיבל דב הכהן אכן רלוונטי, אך ברשותי גם מספר טלפון נייד וכתובת דוא"ל, ולא רציתי לחשוף אותם כאן ללא שקיבלתי רשותו של האיש. 
 
ממסרים שקיבלתי לצד ההודעה של בני בלי דגש כאן בשרשור אני מבינה שהתיעוד של מצבות של אשכנזים החל בשלב הרבה יותר מוקדם, ולכן נקודת-הפתיחה ביחס לקהילה הספרדית מן הסתם בעייתית יותר, כי כל יום שעובר לא עושה טוב למצבות. 
 
כך או כך, אני עסקתי בכך לפני זמן רב, כך שאיני מעודכנת היכן עומדים הדברים כעת מבחינת הפרויקט, ובכל מקרה אני מצטרפת לדעתו של דב הכהן: לנסות ולברר תמיד כדאי. 
תודה רבה. יש לי את כתובתו של האדם הטבריה.
25/11/14 19:43
28צפיות
החלקה הספרדית בבעיה
24/11/14 10:01
75צפיות
למיטב ידיעתי, בבית העלמין בטבריה, אין שום רישום של החלקות הספרדיות הישנות. לעומת החלקות האשכנזיות, שנעשה בהם תיעוד בעבר, וניתן לאתר בהם מצבות.
תודה
24/11/14 10:13
54צפיות
אנסה בכל זאת ואעדכן.
דב
האם מישהו מתמצא באוסף דיגיטלי גרמני הבא?
25/11/14 13:18
87צפיות
מדובר באוסף של Central and Regional Library Berlin (ZLB).
 ספציפית, זקוקה לעזרה ותרגום, אם אפשר, בדף הבא: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
הבנתי את החלק שמציג ספר טלפונים לפי שם משפחה, אבל אינני מצליחה להבין איך לראות שמות משפחה לפי שם רחוב.
לפי השם של העמוד הבא, הוא אמור להציג שמות חברות ותושבים לפי שמות רחובות: http://digital.zlb.de/viewer/image/10089470_1932/4...
אבל כשאני מגיעה לרחוב שאני מחפשת (Schönhauserallee), בעמוד הבא: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
אני מקבלת את המידע שמצורף בקובץ וורד.
מישהו מבין מהו ה - directory הזה ומה פירוש המידע?
וכן - האוסף הדיגיטלי מציג גם מידע לפי מחוז, אבל אינני יודעת לאיזה מחוז שייך הרחוב שונהאוזר. יש מקום לבדוק באוסף הזה לאיזה מחוז שייך הרחוב?
 
תודה,
מרים
 
מצאתי שם מחוז אבל שאלה לגבי זה
25/11/14 13:27
46צפיות
שם המחוז שרשום במסמכים שלי הוא Prenzlauer Berg
אבל הוא לא מופיע ברשימת המחוזות בעמוד הבא: http://digital.zlb.de/viewer/image/10089470_1931/1...
 
מישהו יודע למה?
תודה.
למיטב הבנתי
25/11/14 15:11
39צפיות
במקרה גם משפחתה של אשתי גרה ברחוב הזה. מה שמופיע בספר זה שמות המשפחות והעסקים מסודרים לפי מספרי הבתים ברחוב.
Schönhauserallee הוא רחוב ארוך כך שאם את לא יודעת מה מספר הבית יהיה קצת קשה למצוא את המידע.
לא הכרתי את הספר הזה אבל הצלחתי לאתר את בית המגורים של המשפחה וגם את העסק שהיו שניהם ברחוב זה (ידעתי את הכתובות המדויקות).
אם אין לך את המידע לגבי מספר הבית אני יכול להציע לך לחפש באותו אתר את האינדקס של יהודי ברלין מאותה שנה. אינדקס זה מסודר בסדר אלפ-ביתי לפי שמות המשפחה כך תוכלי למצוא את הכתובת המדויקת ואז לחזור ולמצוא את הבית באינדקס הכללי ששלחת.
לגבי המחוז, לא הצלחתי למצוא את הדף שהתכוונת אליו, הלינק נפתח בדף הראשון של ספר הכתובות. אני חושב שיותר מדויק לקרוא לזה רובע ולא מחוז. משפחתה של אשתי התגוררה ברובע Mitte אבל כאמור הרחוב ארוך והוא מתפרש גם אל רובע Prenzlauer Berg.
 
תודה ומידע
25/11/14 15:46
36צפיות
כתובת הבית היא 33.
אכן שייך לרובע Prenzlauer Berg ומצאתי את הדף הבא, אבל לא ברור מה הוא מציג: שמות רחובות? עסקים? אשמח אם תוכל להסתכל: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
 
ומה משמעות הסימנים שמופיעים אחרי המילה Schönhausser Allee בקובץ המצורף (במיוחד בתצלום האחרון בקובץ אבל גם הראשון)?
תודה שוב.
דיירים ועסקים לפי מספרי הבית
הודעה זו מכילה תמונות
25/11/14 16:24
43צפיות
צרפתי תמונה, בית 33 מסומן.
לפי מה שראיתי עבור בני המשפחה שלי הרשימה כוללת את כל הדיירים בבנין בין אם זה בתי עסק (הופיע שם בעל העסק ותחום העיסוק) ובין אם זה דירת מגורים (הופיע שם משפחה ושם פרטי)
לא ציינת מהו שם המשפחה אותו את מחפשת, אמנם הכתב לא ברור אבל אם תצייני מהו שם המשפחה אולי נצליח לאתר אותו ברשימה.
לגבי הסימנים אחרי שם הרחוב אני מעתיק אותם כאן אולי מישהו יוכל לפענח. נראה כמו ציון גבולות של הרחוב, אולי מיקום במפה (היה אינדקס כזה גם בספרי טלפון ישראלים של שנות התשעים לפני waze ) או אולי מיקוד לחלקים השונים של הרחוב N54 לבית מספר 1-18 ולבתים ממספר 178 עד סוף הרחוב וכו'

Schönhauser Allee:
1-18, 178
bis Ende N 54, 19-75, u. 117-172a, N58, 76-116 N113. D E F 13
 
 
Schönhauser allee 33
תודה רבה!
25/11/14 16:49
38צפיות
שם המשפחה הוא Färber
אתה יודע במקרה אם יש אפשרות לעשות חיפוש הפוך: כתובות על פי שם משפחה?
תודה.
מרים, צורת-החיפוש הזו מסורבלת ולא יעילה
25/11/14 19:06
42צפיות
האתר הרבה יותר פשוט לחיפוש. נברתי ומצאתי בו רבות.
 
אנסה בהמשך להסביר איך לחפש חיפוש פשוט ויעיל יותר וגם להסביר את הממצאים שהגעת אליהם לטובת כל מי שמחפש במדריכים הללו. אשתדל מחר. 
º
תודה שרי
25/11/14 19:19
17צפיות
משפחת לוי
25/11/14 16:55
50צפיות
שלום
סבא רבא, רחמים נחמה, שלי היה נשוי לגברת בשם חנה ממשפחת לוי. לאביה קראו אברהם לוי שעבד בחברה קדישא בירושלים, ולאמה קראו יפה. אני מחפש מידע על אותו אברהם לוי ועל קרובי משפחה שלהם.
ידוע לי שהיה אדם ממשפחת לוי הקשור למשפחת הסבתא רבא שלי.  אדם זה היה, בערך ב- 1940, נהג של אוטו הלחם של אנג'ל שהיה מחלק באיזור השכונות הצפוניות של ירושלים ולו הייתה בת בשם יהודית.
האם יש מישהו שיכול לעזור לי להגיע אל אותה גברת בשם יהודית, או למשפחתה?
הקללה של הינדה
25/11/14 14:43
60צפיות

"הקללה של הינדה"
הפחד מפני הגיוס לצבא האוסטרו הונגרי לפני מלחמת העולם הראשונה, מניע יהודי נשוי מצ'רנוביץ שבמזרח אירופה , שאינו יודע שאשתו בהריון, להגר לארצות הברית. בני הזוג הסכימו ביניהם כי לאחר שבן הזוג ימצא עבודה ומגורים הוא ישלח את דמי התשלום לנסיעה לאמריקה.
פורצת מלחמת העולם הראשונה והתקשורת  והקשרים בין הבעל לאשתו ניתקים. בסוף המלחמה במקום דמי נסיעה שולח היהודי מאמריקה, שאינו יודע שנולד לו בן, תעודת גירושים לאשתו. אשתו מקללת אותו והקללה נופלת על המשפחה כולה.
השארים ששרדו את השואה מקימים בית בארץ ישראל, ואחד הבנים מנסה לאחד את שרידי המשפחה משני עברי הים, בתקווה להסיר את הקללה.
סיפור המשפחה הוא סיפורו של העם היהודי כולו במאה העשרים. רבים ימצאו בו גלגולים רבים שעברה משפחתם. ובכל זאת, זה סיפור ייחודי שנולד מתוך תחקיר מקיף ומעמיק – סאגה משפחתית שנמתחת  על פני דורות ומתרחשת בשבילים נפרדים ההולכים ומתחברים זה לזה כמו פאזל.
מנחם משגב, נכדו של הסבא , יספר את סיפורו המרתק במפגש החודשי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בשיתוף מוזאון ראשון לציון. ביום שני ה-15/12/14 בשעה 18:30               באודיטוריום של המוזאון רחוב אחד העם 2 ראשון לציון. הקהל מוזמן.
לפרטים נוספים על החברות בעמותה ניתן לפנות  ליושבת ראש הסניף, הגב' חנה שטרנשוס, במייל  hana.st14@gmail.com או בטלפון 054-6728678
 
 

העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה סניף ראשון לציון
מוזיאון ראשון לציון                     
בתוכנית:
"הקללה של הינדה"
מרצה-מנחם משגב
סיפור משפחתי מרתק
 
על ההרצאה של מנחם משגב
סאגה יחודית הנמתחת על פני דורות ובשבילים המתחברים זה לזה כמו פאזל. דרמה שהחלה לפני כמאה שנה, המעלה על הכתב פרשייה משפחתית מרתקת ומרגשת הקשורה לאביו של המרצה.
על המרצה מנחם משגב
.
יליד יפו, 1950. בן לניצולי שואה, ,בעל תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בתקשורת מקצועית. משגב פרש פרישה מוקדמת מהתעשייה האווירית, והתמסר לכתיבה. ספרו הראשון  "הקללה של הינדה"" .הספר תורגם גם לאנגלית והופיע ברשימת רבי-המכר של ספרות יהודית באמזון. "
למנחם משגב יש שישה נכדים משתי בנותיו. מלידת נכדו הראשון אימץ לו מנהג, להכין לכל נכד ספר אישי המכיל סיפורים על שנת חייו הראשונה. בספר משובצים צילומים וגם שירים שכתב לאותו נכד. ביום הולדתו הראשון, הספר מוענק לנכד, להוריו ולבני המשפחה הקרובים. כך נולדו כבר שישה ספרים, שהיוו את ההשראה לכתיבת הספר "מחברת הסיפורים של סבא".
לוח זמנים
                          18:30 התכנסות, רישום והרשמה לסניף, כיבוד קל 
                      
19:00 ההרצאה: "הקללה של "הינדה"
דמי כניסה לאורחים (שאינם חברים בעמותה) 25 ₪
דמי חבר 180 ₪ לנרשמים לשנת 2015 
ניתן להתקשר בענייני הסניף, הרשמה לעמותה וסדרי המפגש
 לחנה שטרנשוס, 054-6728678  hana.st14@gmail.com
סניף ראשון לציון והסביבה במוזיאון ראשון לציון, משמש מקום מפגש לתושבי ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, מזכרת בתיה, גדרה, מודיעין ויישובי האזור שמבקשים לחקור שורשי משפחה ולבנות עץ משפחה ורוצים להכיר שיטות וכלים למחקר ותוכנות לבניית עץ משפחה, להשתתף בהדרכות, בטיולי שורשים, בימי עיון, ובסדנאות, ולשמוע הרצאות בגנאלוגיה, ביהדות, בבלשנות, בהיסטוריה, בתולדות ארץ ישראל ובגיאוגרפיה.

 
 
|*|נפתח פורום תרבות סין|*|
25/11/14 14:32
10צפיות
|גלובוס| אוהבים אגרול, ג'קי צ'אן ודרקונים?
אנו מזמינים אתכם לבקר בפורום החדש בתפוז-תרבות סין!
בפורום תוכלו לדון בסין, בתרבות הסינית ובהשפעתה על העולם שלנו, על ביקור במדינה, ממשק עם תושביה, פעילות עסקית ומגע עם אנשי העסקים המקומיים, וכמובן בשפה הסינית ובלימוד שלה.

אתם מוזמנים להיכנס לפורום כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

גלישה מהנה! |תפוז|
פרסום נדל

בעלי עסק בתחום הנדל"ן?

הגיע הזמן שתפרסם בתפוז לפרטים נוספים >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה