לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכות הבאות למועדון החתירה

``בן לו היה לי, ילד קטן...``
כמה כאב יכול להיכנס במשפט אחד קצר? כמה כמיהה השתוקקות ויאוש?
רק אנחנו יודעות כמה. רק אנחנו מכירות את הכרסום היומיומי הזה. את החיים סביב ימי החודש. ואת הכאב שמתפרץ לו בסוף.

אבל אנחנו, בניגוד למשוררת, מכירות את התקווה. התחרות שלנו נגד המציאות כיום, היא קצת יותר הוגנת. לרפואה של היום יש אפשרות לגלות ברוב המקרים ממה נובעת בעיית הפוריות, וכיצד אפשר לטפל בה.

וכך אנחנו חותרות לנו מול זרם עצום, ימים שבועות וחודשים. מתחמקות (לא ממש בהצלחה) מהשאלות חסרות הטקט שמתחילות ב``מתי`` או ``למה``. מרגישות את דקירת הקנאה האיומה בכל פעם ששומעות על מישהי שנכנסה להריון. ועוד מתייסרות על כך שאנחנו מקנאות. וסופרות...וסופרות... וסופרות.

אפשר היה לחבר ``אחד מי יודע`` מיוחד לפורום.

כמה ימי מחזור?
כמה ימים לביוץ?
כמה בטא אסטרדיול?
כמה זרעים בתנועה?
כמה עובי רירית?
כמה זקיקים?
כמה סמ``ק פרגונל?
ושאלת המחץ - כמה פסים? (:

אז זה המקום לשאול את כל השאלות, ולהעלות את כל הספקות. כאן תוכלו לקבל תשובות, הצעות רעיונות וטיפים. אבל בעיקר תמיכה, הבנה וחיבוק. כאן מותר להיות היסטרית, לבכות, לפחד ולהתבלבל. והכי חשוב - לצרוח עד הגג משמחה. כי כולנו באותה סירה.

(שאלות מקצועיות, מומלץ להפנות לפורום לבריאות האישה)

כמו שנאמר בעבר:

Give me your tired, your poor, your huddled masses

I lift my lamp beside the golden gate


כאן כולנו ממשיכות לחתור, עד שנגיע לחוף מבטחים.


התנצלות - המכתב נכתב בלשון נקבה, פשוט משום שהוא נכתב ישירות מתוך הבטן (או אם תרצו - מהרחם). אבל ללא ספק הוא מופנה במידה שווה - אליכם הגברים, שותפינו למסע התלאות הזה.



הפורום הינו פורום תמיכה.  הייעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ומקצועי.
אנא קראו את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום.
המשך...
הודעה חדשה

תוצאות בטא
25/02/15 12:20
שואלת עבור חברה-
שאיבה ב9/2, החזרה ב12/2
והיום בטא 84.
נמוך מידי? תקין?
היא קצת בהסטריה אחרי שבסבב קודם קיבלת בטא 64
שצנחה אחרי יומיים...
זה בעצם היום ה- 13 להחזרה, נכון?
25/02/15 13:20
נראה תקין אבל אין וודאות הרי לשום דבר... לצערי, אף אחד לא יכול לתת לה "גרנטי" איך זה ימשיך...
מקווה בשבילה שהפעם אכן יתפתח תקין. שתבדוק עוד יומיים הכפלה כמובן...
 
בדיוק המספר שהיה אצלי והיא הכפילה את עצמה
25/02/15 15:58
יפה מאוד
יום עצוב, סוף עצוב
23/02/15 12:43
זהו נגמרו הנסיונות שלי. כתמים היום, עשרה ימים אחרי ביוץ. בת 40+חמישה חודשים. הצלחתי לשכנע את הבעל לעוד כמה חודשים אחרי גיל 40, אבל עכשיו זה סופי הוא לא מוכן לסבול יותר, לא מוכן שנהיה שקועים בזה יותר.  
אני כל כך כועסת, כל כך שונאת הרבה אנשים, כל כך נמאס לי מנשים עם בטן מתעגלת, כל כך רע לי.
איך יכול להיות שיש כל כך הרבה בנות 40 בהריון עכשיו? איך יכול להיות שבגיל 40 הגוף שלי מתנהג כמו של בת 50?
למה זה מגיע לי????????!!!!! 
 
23/02/15 18:05
יקירה, 
זה לא מגיע לך. זה לא מגיע לאף אחת.
אני מניחה שההחלטה שלכם להפסיק התקבלה אחרי התייעצויות עם מומחים ואתם שלמים איתה.
מאחלת לך שתמצאו את האושר שלכם בכל דרך שבה תבחרו!
שולחת חיבוק חזק חזק!
º
23/02/15 19:21
חיבוק חם וגדול
23/02/15 20:11
מצטערת לשמוע על מה שאת עוברת...
לפני שאתם מרימים ידיים - רוצה לנסות לכתוב לנו מה הבעיה, מה ניסיתם, קצת היסטוריה וננסה לעזור?
שוב חיבוק ענק
מספרת כדי לשפוך...
24/02/15 08:59
כבר סיפרתי פה בעבר. למזלי אני כבר אמא. אני בת 40+ בעלי בן 44. ההריון בעבר היה קל ומהיר. לא חלמנו שיהיו בעיות. מגיל 38 מנסים- לפי רופא הפוריות הכל מתקתק. הורמונים עולים יורדים כמו שעון, תגובות כמו שצריך, ביוץ בזמן, רק אין הריון. 
בעלי לא מוכן שנשתעבד לזה, הוא רוצה שנגיד תודה על מה שיש. הסכמנו שעד גיל 40 מנסים. זה עבר. התחננתי להמשיך עוד. עכשיו הוא נשבר. 
אני תקועה בין באמת להגיד תודה (וזה לא מעט מה שיש) לבין הסכין הזאת בלב שלא מרפה. זה בדיוק גם מה שגומר את בעלי, העצב הזה כל הזמן. הוא טוען שאם נעזוב אולי יהיה קל יותר. אני לא חושבת. אבל מסכנים נישואים בשביל זה? 
קשה קשה קשה. 
הבדלים בתפיסה בין בני זוג
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
24/02/15 09:14
לפי מה שאת מתארת, בן זוגך ביקש שתפסיקו עם הטיפולים ותשארו משפחה בת 3 נפשות, אבל את לא שם.
מבחינתך, היית ממשיכה עוד עם הטיפולים וקשה לך להשלים ולקבל את המצב.
הטיפולים, עשויים באמת לפגוע בכל תחומי החיים ואפשר להבין את בעלך שכנראה החליט שעדיף להסתפק במה שיש ולהמשיך מכאן והלאה בלי הטיפולים וההשלכות שלהם. 
אבל את מעדיפה להמשיך את הטיפולים, עם המחירים מתוך אמונה שהם יצליחו וזה שווה את זה וגם אותך אפשר להבין.
ההבדל בגישות הוא רב ומאוד משפיע בעיקר עלייך (שהחלטתם להפסיק ולמעשה ויתרת לו, אבל לא בלב שלם).
מכיוון שזה כל כך קשה לך, אני מציעה לכם לחשוב איך אפשר להגיע לפשרה שתשביע את רצון שניכם, כי כרגע את לא שלמה עם ההחלטה וזה יכול להשפיע על היחסים ביניכם.
בהצלחה 
עוד רעיונות...
24/02/15 11:21
היי מתוקה,
המצב באמת לא פשוט... אין לי עצה חכמה לתת. אולי באמת כמו שכתבו, צריך איזשהו טיפול זוגי, ייעוץ, משהו שיעזור לכם בהמשך הדרך.
אני מנסה לחשוב על עוד דברים שאולי כדאי לנסות לפני שסופית סוגרים את הבאסטה:
צילום רחם, היסטרוסקופיה, קרישיות יתר - בדקת? קריוטיפ לשניכם?
ניסיתם מיון זרע? זו שיטה שבוררת בהגדלה של פי 6000 את הזרעונים המצטיינים (שיטה שיעילותה עוד נמצאת במחלוקות, אבל יש בנות שמספרות שזה מה שעשה את ההבדל).
פיפל, סבב עם סטרואידים, קלקסן....
יש עוד מה לנסות ולעשות, אם יש את הכוחות...
 
שולחת חיבוק ענק
אני הייתי עושה הכל
24/02/15 11:35
אבל בעלי לא. ולבד אי אפשר. 
טיפול זוגי- אתן מתכוונות כדי לשכנע אותו? זה בדיוק מה שיגרום למשבר. מבחינתו הוא כבר בא לקראתי, כבר ניסינו ועשינו ועכשיו תורי לעמוד בהסכם ולהניח לזה. 
אני לא כל כך מצליחה להבין את העצה שלכן, האמת...בין אם אציע טיפול זוגי ובין אם אמשיך ללחוץ התוצאה היא פיצוץ ביננו. בקיצור מה שאני שואלת זה, כל כך ברור לכן שהייתן "מתעלמות" מהרצון של בן הזוג או מקריבות זוגיות? (הוא לא התעלם מהרצון שלי, הוא שיתף פעולה שנתיים, למרות שלא רצה, וסבל, שזה מה שסיכמנו, ועשיו הוא לא מוכן לסבול יותר). 
הרושם שלי הוא שאתן חושבות שהרצון שלו לא לגיטימי- גם אני חושבת ככה לפעמים וגם כועסת, אבל כמו שהוא ויתר למעני (לצערי זה לא הועיל כי מלמעלה הוחלט אחרת) גם אני צריכה להבין אותו, לא? ואם אני חושבת ככה, אז מגיע לי, נכון?....לא עשיתי הכל כדי להצליח. 
 
מנסה לענות...
24/02/15 12:40
לא התכוונתי טיפול זוגי שישכנע אותו, ממש לא... אלא טיפול שיעזור לשניכם להבין ולקבל את המציאות של השני, עם כל הקושי.
לכן בעצם הצעתי לך טיפול - כדי שמי מכם ש"יתפשר", יעשה זאת בלב שלם ולא בתחושה של פספוס או חרטה. אותו יועץ/מטפל יוכל גם להציע איזו דרך ביניים, נניח החלפת רופא וטיפול אחרון ודי. משהו כזה.
קשה לי לתת עצה חכמה כי אני לא בנעליים שלך.... לא יודעת איך הייתי מתנהגת אם כבר היה לי ילד בבית. אולי האמהות כאן בפורום יוכלו לתת עצה מועילה יותר.
אגב, אני ממש לא חושבת שדעתו "לא לגיטימית". קשה לומר, אבל זכותו זה באמת מסע מאוד קשה ואני מבינה לגמרי את אלה שאומרים "חאלס, נגיד תודה על מה שיש וזהו".
בכל אשר יהיה, בהצלחה רבה וחיבוק מכל הלב
לדעתי לא לפרק את הזוגיות
24/02/15 12:44
גם כי העמדה שלו נשמעת לי סבירה והגיונית, למרות שכמובן מבינה גם את הרצון שלך בעוד ילד. וגם כי אני לא רואה איך זה יעזור, אלא אם את מתכוונת לעזוב אותו ולהמשיך לנסות להביא ילד נוסף בעצמך. אני גם חושבת שכדאי ללכת לטיפול, לא כדי לשכנע את אחד הצדדים לוותר על עמדתו אלא כדי לתת לכם כלים להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה ועדיין לשמור על הזוגיות. מה לגבי נתיבים אחרים כמו אימוץ?
טיפול/ייעוץ זוגי
24/02/15 15:05
טיפול זוגי כדי לקבל החלטה משותפת ששניכם תהיו שלמים איתה וגם שכל אחד יוכל להביע את דעתו בתיווך אובייקטיבי של מטפל/יועץ.
החשש הוא שאם המצב ישאר כך, את תכעסי עליו ותרגישי שעשית וויתור גדול. וזה ישפיע על הזוגיות.
חשוב, כמו שכתבתי, שתהיו שלמים שניכם עם כל החלטה ותוכלו להמשיך את חיי הזוגיות שלכם ללא כעסים ותחושות קשות
לדעתי כל מה שבעלך רוצה כרגע - זה אותך
24/02/15 19:24
אם אני מנסה להיכנס לראש של בעלך אז נראה לי שהייתם ככ שקועים בלנסות להרות (שזה מובן כמובן), שבאיזה שהוא מקום בעלך מרגיש (וזה כמובן רק השערה שלי) שהוא קצת בצד, וההריון המיוחל חשוב לך יותר ממנו (ככה עובד הראש של הגברים). אני חושבת שאת צריכה להראות לו, לפחות כלפי חוץ שאת בינתיים עוזבת את הנושא, הרבה אהבה, לתת לו הרבה תשומת לב, להחזיר לו את הבטחון בזוגיות שלכם, "להשכיח" ממנו את הנסיון להרות, וכשתראי שהוא נרגע וכבר לא מרגיש "מאויים", וכי הזוגיות פורחת ויציבה, תנסי שוב לפנות אליו, בחוכמה. אני מאמינה שזה יעבוד. מנסיון אישי, ומלימוד רב שלמדתי. ואם המצב אצלכם לא כפי שתיארתי, אז צריך לחשוב על פתרון אחר. ברור שויתור כמו שאת נמצאת בו עכשיו לא בריא לזוגיות שלכם וגם יכול להשפיע לא טוב על הילדה. כי ילדים קולטים הכל..את צריכה הרבה סבלנות. אני מאמינה שהוא עוד ירצה מעצמו.
בהצלחה.
אני אנסה להסביר
25/02/15 10:27
בעלי חושב שצריך להגיד תודה וליהנות ממה שיש. 
הוא אומר- אני אוהב אותך, את אותי, יש ילד, יש בית. זה לא עולם ומלואו? במקום להתעסק כל היום במה שאין, בואי נטייל, ניהנה, נבלה עם הילד. כל השנים שלנו עוברות ואנחנו בתוך העצב הזה של מה שאין, כשבעצם יש לנו.... זה אפילו לא חצי כוס מלאה. זה כוס מלאה. 
אני כל כך רוצה להרגיש כמוהו. להיות מסוגלת להגיד, באמת יש, ולא לחשוב מה יכול להיות. 
הרי מי כמוכן יודעת כמה זה שואב ועצוב כל הזמן כשלא הולך. הימים היחידים הטובים בחודש הם היומיים שבהם מצליחים לחיות עם האשליה שנצליח. היתר זה מתח וחרדה, ואצלי בעיקר עצב.  
ואם הצדק איתי, למה לא הצלחנו עד עכשיו?! למה העונש הזה? והמחשבה על "יום אחד זה יבוא ממנו" זו החרדה הכי גדולה- מתי הוא ירצה להילחם, כשאהיה בת 43? גם ככה שעון החול שלי נגמר. 
 
מנסה להורות יקרה - ממש מבינה אותך
25/02/15 10:43
למרות שאני הייתי בצד השני - כמו של בעלך. לא רציתי לשמוע על ילדים... יש לי ב"ה תאומים בני 15.5 ושנים לא הייתי מוכנה לשמוע על ילדים נוספים. למרות שלא שמרתי ולא מנעתי (אנחנו דתיים) לא נקלטתי להריון. לפני כשנתיים חברה לחצה עליי ועשתה לי שטיפות מח שעוד מעד יגמר לי הזמן (אני היום בת 44.5) ואז התחלתי את מסע הטיפולים. בעלי כל השנים רצה אבל חיכה לי בסבלנות. אין ספק שזה הרבה יותר כיף ששניים רוצים ביחד, ולא רק אחד מבני הזוג. כל מה שכתבת על מה שבעלך חושב רק מחזק את כל מה שאני כתבתי לך. תהיי איתו. תאהבי אותו. תעניקי לי. תני לו להרגיש שהוא הכי חשוב בשבילך ותראי שמתוך האהבה יבוא גם הרצון לילד נוסף. כרגע, תהני מהילד שיש לך - זה לא מובן מאליו שיש לך כבר ילד אחד. אני ממש מבינה אותך, אך אני מבינה גם את בעלך. ועדיין חושבת שהדרך שהצעתי לך היא הדרך שתוביל אתכם יחד לממש את הרצון לילד נוסף. מאחלת לך הצלחה ביכולת להירגע ולשדר רוגע בבית. מאחלת לך שלא יקח הרבה זמן עד שבעלך ירצה שוב. ולגבי הגיל - את יודעת ישנם המון מקרים. וישנן הרבה בנות שכן מצליחות. בתור אישה מאמינה אני יכולה רק להגיד לך כשזה צריך להגיע זה מגיע ולא חשוב הגיל. ויחד עם זאת יגיעו גם הכוחות. המון הצלחה - מכל הלב.
כל כך מובן...
25/02/15 10:46
כמו שכבר כתבתי: שניכם צודקים, כל אחד מכם חושב שדרכו ( שהיא הפוכה מהדרך השניה) היא הכי טובה להמשך החיים המשותפים שלכם.
אבל.. מכיוון שאת לא יכולה להשלים עם דרכו , לעזוב את הטיפולים ולהשלים עם המשפחה שלכם והוא לא מוכן להמשיך בטיפולים ואת אפילו חושבת לפרק את הזוגיות ולהמשיך בטיפולים, בלעדיו. אני אומרת שלא כדאי להשאיר את המצב ככה: זה לא שחור או לבן, אפשר למצוא פשרה ( למשל, להמשיך בטיפולים, אבל לחשוב איך עוברים אותם אחרת שלא ישפיעו כ״כ ורואים איך הם משתלבים בחיים שלכם ופחות פוגעים בהם). אפשר לנסות לחשוב איתו על כך ואפשר לייעץ עם איש/אשת מקצוע. בכל מקרה, אם זה לא מניח לך, מצאי פתרון, הזמן לא פועל לטובתכם וגם עתיד הזוגיות לא ברור ככה.
כל כך מובן...
25/02/15 10:46
כמו שכבר כתבתי: שניכם צודקים, כל אחד מכם חושב שדרכו ( שהיא הפוכה מהדרך השניה) היא הכי טובה להמשך החיים המשותפים שלכם.
אבל.. מכיוון שאת לא יכולה להשלים עם דרכו , לעזוב את הטיפולים ולהשלים עם המשפחה שלכם והוא לא מוכן להמשיך בטיפולים ואת אפילו חושבת לפרק את הזוגיות ולהמשיך בטיפולים, בלעדיו. אני אומרת שלא כדאי להשאיר את המצב ככה: זה לא שחור או לבן, אפשר למצוא פשרה ( למשל, להמשיך בטיפולים, אבל לחשוב איך עוברים אותם אחרת שלא ישפיעו כ״כ ורואים איך הם משתלבים בחיים שלכם ופחות פוגעים בהם). אפשר לנסות לחשוב איתו על כך ואפשר לייעץ עם איש/אשת מקצוע. בכל מקרה, אם זה לא מניח לך, מצאי פתרון, הזמן לא פועל לטובתכם וגם עתיד הזוגיות לא ברור ככה.
היי
25/02/15 11:12
בעלך צודק וגם את צודקת. יש לכם ילד וזה באמת כוס מלאה. אם את רוצה את יכולה לעשות טיפולים לשימור הפוריות.
להקפיא ביציות ולהחזיר בשלב מאוחר יותר אם בעלך ירצה.
אם תמשיכו לא לשמור יש סיכוי שתכנסי להריון טבעי כי כבר היית בהריון בעבר.
אולי תעשי הפסקה של 3 חודשים ואז תראי איך את מרגישה?
אני מצטערת שכך נגמרו הדברים
24/02/15 09:03
אני לא יודעת מה עושים עם התשוקה הלא ממומשת.
אולי יעזור טיפול זוגי או טיפול עבורך כדי שתוכלו להיות שלמים עם ההחלטה שתקבלו.
מקווה שאולי בינתיים יקרה הנס ותגלי הריון ספונטני.
סימנים אדומים מסביב לטבור
24/02/15 13:27
שלום בנות,
אתמול בלילה הבחנתי בסימן אדום צמוד לפופיק ולא התייחסתי לזה.
מקודם הסתכלתי על הבטן וראיתי שיש לי כמה סימנים כאלה, ממש מסביב לעיגול של הפופיק.
הם נראים כמו סימני צריבה אדומים.
לא מדובר בסימני הזרקות: אין לי סימנים כאלה + הזרקות עושים לפחות שתי אצבעות מהפופיק ואני מדברת על סימנים ממש בפופיק, מסביבו.
האם מישהי מכירה את התופעה הזאת? אף פעם לא היו לי סימנים כאלה.
אני יומיים לפני הבטא.
º
נראה כמו שריטות,?
24/02/15 13:39
לא.
24/02/15 13:56
זה יותר כמו צריבה או כמו סימן שיש אחרי בדיקת דם (אך בצבע אדום בהיר, לא כחול/סגלגל).
אוליי את רגישה לאחת התרופות שאת נוטלת
25/02/15 10:29
דווחי לרופא שלך.
נשמח לעדכון, אם בא לך.
º
תרופות ותופעות
23/02/15 12:11
º
23/02/15 12:15
נרות אנדומטרין
22/02/15 22:49
יש המלצות מתי ואיך ממה להימנע או כל מידע
אמרו לי 3 פעמים ביום (אחרי שאיבה)
ממליצה
23/02/15 00:36
לתזמן את הנרות עם רווחי זמן אחידים פחות או יותר בין נר לנר.
תמיד (!!!) להיות עם תחתונית, ואפילו כדאי עוד כמה ספייר בתיק. זה נוזל לפעמים, אין ממה להילחץ.
בנר של הבוקר ושל הלילה השתדלתי לשכב אחרי ההכנסה. גם נמנעתי אם יכולתי מלהתקלח כשעה אחרי, אבל 
זו סתם נראה לי הרגשה שלי כדי לוודא שבכל באמת בפנים. 
וזהו נראה לי..
אל תלחצי שהחומר קצת ינזל החוצה, אין איך להימנע מזה לגמריי.
אל תפסיקי גם אם יש לך דימום
ושיהיה בהצלחה!!! 
אנדומטרין
23/02/15 09:01
יש מלא הפרשות במהלך היום אז הטיפ של התחתונית זה הטיפ הכי חשוב. אני שמה פעמיים ביום נרות.
משתדלת שיהיו 12 שעות בין נר לנר
בהצלחה
 
 
º
תודה לכולם
24/02/15 23:23
לגבי גסטון
24/02/15 23:30
הבנתי שזריקה בטוסיק...
1.ע"י אחות בלבד?
2.חייב אותן שעות כל הזמן? (צריכה 3 פעמים)
3.לאחר החזרת עוברים הבנתי שהדעות חלוקות לגבי מנוחה מה בטוח מותר או אסור לעשות?
לגבי תזונה,יחסי מין,עבודה?
בתודה מראש
אין בעייה להזריק גסטון לבד לאחר הדרכה.
25/02/15 09:57
אפשר לחרוג בשעתיים לכאן או לכאן.
לא מאמינה במנוחה אחרי ההחזרה, אלא אם סוחבים כאבים מהשאיבה.
אני מקפידה שלא שלא לאכול אוכל נא (סושי וביצים) לאחר ההחזרה. כל השאר כרגיל, כך מאמין הרופא שלי.
º
23/02/15 12:15
היי, שאלה למשתשמות בזריקות פרוגרסטרון
23/02/15 11:27
בטיפול האחרון השתשמשתי בפרוגרסטרון ריטארד בזריקות לישבן.
הבטא היתה שלילית, וכמובן שהפסקתי את התמיכה הנ"ל
כשבוע לאחר הפסקת השימוש בזריקות, הופיע לי גרד מזעזע במקום ההזרקות (בשני הישבנים !)
האם תקין, האם זו אלריגיה לחומר, יש סיבה לעדכן את הרופא?
אצלי זה היה תקין
23/02/15 12:05
לי הופיע הגרד חודש אחרי שסיימתי עם בזריקות (הזרקתי חודש רצוף כל יום)
יאפ, גרד מעזעז
23/02/15 16:22
הופיע אצלי בסבב הקודם בערך שבוע אחרי שהפסקתי עם הזריקות.
אצלי גם נשארו בלוטות מרגיזות שכאבו בזמן ריצה... הכל עבר אחרי חודש בערך.
º
23/02/15 12:17
קיום יחסי מין עם תמיכה...
23/02/15 15:04
סליחה על השאלה הקצת מגעילה ואישית ואני מודה מראש למי שתענה
 
עוד כמה ימים אמורים להחזיר לי מוקפאים על בסיס טבעי. מייד אחרי אני אמורה להתחיל בתמיכה
הדוחה והמוכרת לרבות שהיא אנדומטרין
מפעמים קודמות הרופא שלי אמר שאפשר לקיים יחסים אחרי 3 ימים אבל השאלה היא אם יצא לכן
לעשות משהו כשנמצאים עם התמיכה הזו...   
אשמח לשמוע קצת תובנות או המלצות לתפעול.. 
 
 
שמים אותה אחרי
23/02/15 16:49
בהנחה שאת לוקחת פעמיים ביום
מתקלחים לפני ושוטפים את העסק והנזילות
ואת הנר השני שמים אחרי
והאנדומטרין באמת
אבל העיקר שיהיו לזה תוצאות טובות!
עונה
23/02/15 16:53
לשמחתי, בסבב מוקפאים שלי נקלטתי, אבל זה אמר שהייתי עם נרות מגעילים עד שבוע 12. זה הרבה מאוד זמן לא לקיים יחסי מין, מה גם שהחצי לא שייך לסוג הנגעל. מה שכן, תמיד דאגתי שזה יהיה בערב (אחרי שהנרות של הבוקר כבר נספגו/הופרשו), אחרי מקלחת יסודית ולפני ההחדרה של מנת הערב...
גם ככה קשה לתחזק אינטימיות תקינה עם הטיפולים, אז לדעתי אם יש לך חשק (שזה הישג אדיר ), אז לכו על זה ותהנו 
 
º
23/02/15 15:46
קלקסן - תופעות לוואי
24/02/15 13:28
אחרי החזרת מוקפא ומאחר ולא עשיתי עדיין בדיקת קרישיות יתר (אני אחרי הפלה טבעית והריון כימי בעבר הקרוב)
הרופא הורה לי להזריק קלקסן אחד ליום (מזרק של 40) עד לבטא בשלב זה.
מישהי יודעת לומר אם אמורות להיות תופעות לוואי?
והאם להזריק פעם בימין ופעם בשמאל כמו בשאר הזריקות? 
 
תודה מראש עבור התשובות 
כן
24/02/15 14:33
גרד, אדמומיות, עקצוצים, צריבה בהזרקה.
זריקה נוראית.
מה? עד כדי כך??
24/02/15 14:46
עד כדי כך??  
וצריך להזריק פעם בצד ימין בבטן ופעם בצד שמאל? 
השד לא כל כך נורא
24/02/15 15:40
גם אני התחלתי להזריק קלקסן בסבב הנוכחי, החל מהשאיבה.
חששתי מזה מאוד, כי שמעתי תיאורים קשים, אבל בתום שבוע ההזרקות הראשון שלי, אני יכולה לומר שזה פחות גרוע משחשבתי.
כן, זו לא זריקה נעימה במיוחד, החומר צורב קצת והמחשבה על כמות הדקירות הצפויות (אם נקלטתי - הלוואי והלוואי) מדכאת אותי קצת, אבל התוצאה הפוטציאלית משככת כל כאב וכל דיכאון. 
 
ממליצה להזריק את החומר באיטיות רבה ובזהירות, ולהתמקד במטרה.
ההזרקה פעם מימין ופעם משמאל, נועדה פשוט לפזר את העומס, כדי לא לדקור שוב ושוב באותו המקום. 
הזריקה עלולה להשאיר סימנים.
תודה ועוד תהייה
24/02/15 15:48
זה קריטי היכן להזריק? 
הרופא אמר לי בבטן אבל אני קוראת לא מעט שממליצים במותן
ואפילו בירך...? זה משמעותי? 
מנסיוני עם קלקסן
24/02/15 18:12
הזרקתי אותו במשך שבועיים. זה קצת שורף אבל לא כזה נורא... מזכיר את הדקאפפטיל בהרגשת הצריבה לא יותר מזה... לי נאמר להזריק במותן, פעם בימין ופעם בשמאל.
ועוד דבר, קראתי שבנות כאן ממליצות לקרר בקרח את המקום ורק אז להזריק ושזה פחות כואב. לא ניסיתי...
גרד זו תופעה שצריך לפנות בעקבות הופעתה
24/02/15 20:55
לרופא.
לא חוויתי שום תופעה מאלה שהוזכרו,
24/02/15 20:47
על אף שנוטלת מינון כפול משלך.
במינון של 40 בקושי הרגשתי כאב, במינון של 80 כאב בערך דקה לאחר ההזרקה, ואז מצאתי פטנט מעולה: לתכנן פעילות שאותה אני עושה במיידי לאחר ההזרקה, משהו שיסיח את דעתי מהכאב.זה יכול להיות קיפול בגדים, הכנת מאכל כלשהו, שיחת טלפון וכיוצ"ב.
אגב, ביצעת בדיקות לקרישיות יתר?
לא
24/02/15 20:54
אחרי הפלה טבעי לפני חצי שנה בערך וכימי לפני חודשיים הרופא שלי היפנה אותי בין השאר להמטולוג לבדיקה הזו אבל אחרי תשאול יסודי
של ההמטולוג והסקת מסקנה ראשונית שהסיכוי אצלי נמוך לבעיה, קיבלתי אמנם את ההפניה אבל הוא הדגיש שיש להמתין 3 חודשים מההריון הכימי שהיה לי כי אחרת הבדיקה לא תהיה אפקטיבית.. וזה למעשה שיקול שלי אם אני רוצה להמתין מפאת הגיל או לקחת סיכון מחושב כמובן בהתייעצות עם הרופא.
 
הרופא שלי שהבין את הבעייתיות אבל שמה שהוא עושה במקרים כאלה זה להתנהג איתי כאילו יש לי בעיה וייתן לי את הזריקה הזו וכך הגענו עד הלום :)
 
בכל אופן הזרקתי הערב ופרט לצריבה קלה דקה שתיים אחרי אין שום כאבים. אמן שימשיך ככה
לצערי, ההמטולוג טועה,
24/02/15 21:12
הרי בהריון רמת הקרישיות עולה, ואם את מתחילה עם בעיית קרישה הבעייה רק מחמירה. לא רלוונטי להמתין.
אני בעד לבצע את הסט המלא בפרטי, במידה והקופה לא מאשרת את הכול, כדי לוודא שהמינון מספיק לך.
ברגע שקיבלתי ממנו הפניה אז יש לי אישור
24/02/15 21:20
בקופה שלי אין צורך באישור נוסף אבל הוא בפירוש הסביר שפחות משלושה
חודשים המדדים לא יהיו מדוייקים וכדי לדייק רצוי מאד להמתין 3 חודשים מההריון
הכימי. אני מעריכה את דעתך, גם רופא הפריון שלי אמר שממה שהוא יודע מספיק
חודש וחצי אבל החלטנו בכל זאת לקחת סיכון כי ההריון הרגיל שנפל אצלי היה בכלל
בגלל חיידק בדם ולא בלתי מוסבר.
תודה!
בזכות ההמלצה שלך בעבר, לא מרגישה את הזריקה!
24/02/15 21:37
אני באמת חושבת שזה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. דקפפטיל הרבה יותר כואב ומציק
º
אני שמחה
24/02/15 22:00
24/02/15 14:40
מה נבשל היום, מרק גונאל טעים ועוד אולי נוסיף מנופור משמין
שאיבה לאחר מתן דקפפטיל
23/02/15 13:08
אני לאחר שאיבה שבוצעה אתמול לאחר מתן 2 דקפפטיל 0.1 וללא מתן אוביטרל. נשאבו 6 ביציות , אך היום הודיעו שלא היתה שום הפרייה. מישהי נתקלה בתופעה של שאיבה ללא מתן אוביטרל. לאחר השאיבה נתנו 1/4 אוביטרל.
היי תמר,
23/02/15 17:23
כן, בשאיבה הראשונה שלי (גם בשניה..) הגעתי לרמות
אסטרדיול מטורפות לקראת הפרוצדורה עצמה, לכן הרופא
הינחה אותי להזריק 2 דקפפטיל במקום האוביטרל.
אם לא כן, הייתי מגיעה למצב וודאי של גירוי יתר.
גם לי עשו שאיבה לאחר דקפפטיל
23/02/15 17:26
גם בגלל שהיה E2 בשמיים והיו הפריות.
דקא פפטיל
23/02/15 22:50
הי תמר,
דקא פפטיל ניתן בחשש לגירוי יתר - בדכ אם הE2 עובר 10,000. אצלי היה סיפור של תגובת יתר  עם E2 של 13,000 קיבלתי גם 2 דקא פפטיל 0.1 ועשו שאיבת חירום (המטרה היתה בכלל לגרום לזקיק אחד כי אני לא מבייצת אבל כל הזקיקים תפחו), שאבו 16 ביציות וכמעט כולן הופרו, היתה החזרה לאחר יומיים וגם הריון שנפל לצערי. אני לא קיבלתי אוביטרל לאחר השאיבה. דווקא הרופא שלי אמר שיש ביציות איכותיות יותר עם דקא פפטיל כי הוא גורם להפרשת LH אנדוגני (בניגוד לאוביטרל שזה LH מבחוץ). הבעיה בדקאפפטיל שהוא הורג את הגופיפים הצהובים (וכך מונע לחלוטין גירוי יתר) ואז צריך תמיכה מאסיבית ולכן יש סיכוי קצת יותר נמוך להיקלט באותו הסבב. 
מקווה שעזרתי....
שאיבה לאחר דקפפטיל ללא אוביטרל
24/02/15 20:27
היום הודיעו שיש 2 הפריות לאחר שאתמול לא היה עדיין. החזירו את 2 ההפריות. נתנה תמיכה של קרינון בלבד. אמנם לפני יומיים לאחר השאיבה ניתן 1/4 אוביטרל. האם התמיכה מספיקה?3
º
24/02/15 14:42
זהירות שימו מצופים, הצפה של
24/02/15 11:01
שאלות...
אז אפשרי להגיד שעברתי מקום ב"כיתה"
ויש לי שאלות לכן יקרותיי...
מתחילה מחר יומ 3 גונל 75
ביומ 8 בדיקת דם ו us
1.מחר אני צריכה לשאת איתי את העט, האם שקית קירור תספיק מהבוקר עד אחהצ?
2.למה לצפות~  ת. לוואי, תוצאות צפויות... יש לי פחד מאז איקקלומין שהכל ייתקע ולא יקרה כלום.. או שיקרה יותר מדי...
3. האם בטוח לקיים יחסים עד הus הראשון?
4.קיבלתי אוביטרל לביוץ ואנדומטרין (כי תמיכה של אוביטרל בעבר לא ככ הספיקה ) 3 נרות ביום..! זה לא הרבה מדי בשביל מי שרמות הפרוג שלה בדכ גבוהות ??
5.אפשרי לקיים יחסים בזמן אנדומטרין?
6. ואחרון חביב... האם כדאי לחזק את עצמי עם פרוביוטיקה פמינה בזמן אנדומטרין כי יכול לשבש פלוארה בריאה של נרתיק, לא?
תודה חמדמדות
הצלחה וחיבוק
ג
בריכה
24/02/15 14:48
1. אין בעיה. מרגע הפתיחה הגונאל/פיוריגון יכול להיות בטמפ' חדר עד 28 יום. עכשיו לא חם כל כך אז אין סיבה לדאגה.
2. עלולות להופיע קצת בחילות, נפיחות וכו'. לרוב לא מופיע כלום. חשוב לעקוב ולוודא שלא גידלת פתאום לול.
3. אין בעיה עם יחסים בשלב הזה.
4. לדעתי אנדומטרין תמיד נותנים 3 ליום, ככה זה מחולק.
5. כן, לא נעים אך אפשרי. בדרך כלל מנקים היטב שאריות במקלחת ונהנים לפני ששמים חדש.
6. לא ניסיתי.
º
לא ידעתי שאפשר להשאיר בחוץ! ואני מסתובבת בין מקרר אחד לשני..
24/02/15 18:20
º
24/02/15 14:49
מישהי ניסתה שאיבה של הזקיק הטבעי במחזור טבעי?
24/02/15 16:49
איך זה מתבצע בדיוק? סיכויי הצלחה? איך יודעים מתי לשאוב?

אשמח לשמוע ממי שניסתה...
כן..
24/02/15 19:23
אני ניסיתי נסיון 1 שלא הצליח.
ולא היה לי עצבים לעבור שוב שאיבה עם זקיק אחד אז עברתי להורמונים..
בוודאי
24/02/15 21:07
יתרונות רבים לטיפול הללא טיפול הזה:
1. אין הורמונים
2. הרירית יותר טובה
3. לרוב איכות הביצית יותר גבוהה
עוקבים באופן צפוף אחר דם ו-US, לרוב החל מיום 9, ברגע שהזקיק מגיע לגודל הרצוי או לחילופין מתחילה עלייה של ה-LH  מקבלים אוביטרל ושואבים. אם העלייה של ה-LH מובהקת, לא נוטלים אוביטרל, ושואבים בתוך 24 שעות.
בכל מקרה, לפני הגשת טופס 17 יש לבצע US  כדי לוודא שלא התרחש ביוץ.
לסיכום:
צריך עצבים מברזל כדי לעבור טיפול כזה,
יש סכנה לפספס ביוץ,
יש סכנה להיעדר החזרה בגלל היעדר הפריה,
המעקבים צפופים,
המתח רב,
אבל אם צולחים את כל אלה בהצלחה - הסיכויים יפים ממש,
וכל זה - בלי הורמונים.
הרופא שלך אלוף בטיפולים מהסוג הזה.
25/02/15 08:19
אין עלייך...
היי
28/02/15 19:59
גם אני מעוניינת לנסות סבב טבעי...
בעקבות 2 רופאים שהמליצו ולאור איכות ביציות נמוכה וחוסר תגובה להורמנים (2 סבבי ivf)
מי הרופא האלוף לזה?
איתי בר חווה
28/02/15 21:33
ואני באמת חושבת שהוא אלוף... רואה הבדל לעומת הרופאים הקודמים שלי.
º
תודה :)
28/02/15 23:28
טוליתי..בנות..אתן יושבות מחיצה 50% ברחם
61תגובות
22/02/15 21:05
אני בהלם ...
בהמלצת טוליתי קבעתי תור להסטרו אצל גולדשמיט ( מלאך )..
מסתכל על צילום הרחם ואומר זו תמונה ששווה מליון מילים..
מסתכל על ההסטרו שעשה לי פרופ ברמב"ם ונדהם איך בשבילו הרחם תקין.
הוא בקש אולטרסואנד תלת מימד כדי לשלול שזה רחם דו קרני ..אבל בטוח שזו...

(המשך...)
אני בהלם ...
בהמלצת טוליתי קבעתי תור להסטרו אצל גולדשמיט ( מלאך )..
מסתכל על צילום הרחם ואומר זו תמונה ששווה מליון מילים..
מסתכל על ההסטרו שעשה לי פרופ ברמב"ם ונדהם איך בשבילו הרחם תקין.
הוא בקש אולטרסואנד תלת מימד כדי לשלול שזה רחם דו קרני ..אבל בטוח שזו מחיצה .וממליץ על ניתוח ..
אני הורגת מישהו ..הרופא הקודם ישמע ממני והזה שעשה הסטרו ובטח ובטח את מבצע הצילום שקבע שהרחם במבנה תקין ..
הם הרגו אותי עכשיו ..
זיהום ברחם לאחר היסטרוסקופיה אבחנתית
23/02/15 02:46
הי 
עכשיו אני עם זיהום ברחם, לאחר שעברתי בדיקת היסטרו' אבחנתית לפני 11-12 יום... 
כל הרופאים אמרו לי שזה כנראה לא קשור, ובכל זאת, ניגשתי להיבדק למוקד, ואישרו שזה כנראה כן.
שלחו אותי הביתה לקחת אנטיביוטיקה דרך הפה, ואם לא יהיה שיפור תוך 24 ש' להתאשפז לקבל בווריד.
אני קצת מבולבלת... האם אחרי כ"כ הרבה ימים לא צריך להזדרז? הם אמרו שזה בגלל שהחום עלה רק לפני 2-3 ימים...
אני כרגע פגועה מרופאת IVF כי היא דיברה איתי מגעיל בטלפון אחרי שהודעתי לה שבמוקד אמרו שזה כן זיהום... (בהתחלה היא אמרה לי ללכת למוקד ואח"כ לרופא מסוים, ומכיון שקר מאוד, ואני עם חום וכאבים וללא רכב, פשוט הרבה יותר קל ונגיש לי בתחבורה ציבורית, להגיע למוקד, "אז למה את מתייעצת איתי אם את עושה ממילא מה שאת רוצה??) אני חושבת להחליף רופא פוריות בשביל העתיד, אבל מתלבטת בשלב מסוים.
 
לעוד מישהי היה זיהום ברחם? מה הטיפול הנכון ביותר?
אשמח לדבר או להתכתב עם מישהי שעברה דבר כזה. וכן עם מישהי שמטופלת בהדסה הר הצופים ומכירה את הצוות.
תודה  
º
שולחת לך מסר
23/02/15 10:09
מה שלומך?
23/02/15 12:27
לפי מה קבעו במוקד שהזהום מקורו ברחם?
זה יחסית הרבה זמן מהתהליך עד החל החום.
בכל מקרה איך את מרגישה? החום ירד עם האנטיביוטיקה?
אולי כדאי להבדק אצל רופא נשים מומחה שלא במוקד כדי שיבדוק מה המצב ברחם.
מקווה שזה יסתדר במהרה.
אם הבנתי נכון ...
23/02/15 13:12
קבעו שהזיהום ברחם ע"פ בדיקת גינוקולוגית, שבה הוא גם שאל אותי כמה כואב לי (כואב)
בדו"ח הוא כתב גם רחם מוגדל .
 
חום עולה ויורד לפעמים מעצמו, עלה מהמדידה האחרונה היה 37.6 ועלה ל 37.9 אתמול בלילה היה 38.9 ואחרי אקמול ירד ל 35.1 ... כלןמר אני באמת בדר"כ בתת חום... דיברתי עכשיו עם המרפאה והם קבעו לי תור לרופא נשים שיעשה הערכה מחודשת. 
תודה
מניסיון אישי אי אפשר באמת לדעת ממה זה קרה
23/02/15 14:28
לי היה זיהום ברחם / חיידק בדם (!) שבעקבותיו הפלתי בשבוע 10+ 
זה עניין רציני ואני מציעה לך להתרכז בהחלמה עד הסוף ולא בסיבה שזה קרה.
אותי אישפזו ישר בלי לשאול אותי, שבוע עם אינפוזיה לוריד 3 פעמים ביום!! שנייה אחרי ההפלה הרגשתי
מעולה ועדיין התעקשו כי לטענתם זיהום ברחם הוא משהו שצריך לבדוק לאורך מספר ימים (לקחו לי דם כל בוקר)
אז אם את רואה שינוי כלשהו בחום או כאבים בגוף או רעידות או כל דבר לא נורמלי אצלך אל תסתכני יקירה, זה רציני
וזה יכול להסתבך תהיי חזקה !!
אני בכלל לא מתמקדת בסיבות, אלא במה לעשות
23/02/15 16:01
(אני מבינה כעת שהניסוח שלי היה מטעה; כל הרופאים אמרו לי בהתחלה שזה כנראה רק שפעת, כששאלתי אם יכול להיות שזה זיהום ברחם, לא ששאלתי אם זה יכול להיות בגלל ההיסטו'  אם לא ברור פשוט להתעלם)....
 
מוזר ששלחו אותי הביתה עם אנטיביוטיקה בפה, ולא אשפוז עם אנטיביוטיקה לווריד.
מצד שני אם הערב יהיה חום, אז כן צריך להגיע למיון...
אין לי רעידות, יש לי כאבים וחום, כעת 37.9
אצלי זה התגלה בעקבות בדיקות דם
23/02/15 16:22
התחיל בכאבי תופת בכל הגוף ורעידות לא סבירות בכלל מקור (באמצע יולי!) 
דופק 115! מה שגרם להם במוקד להטיס אותי לבדיקות דם ושתן והכדוריות הלבנות
שלי עמדו על 23 (התחום הוא בין 4 ל- 11....) ומשם הדרך למיון הייתה קצרה
אז אם לא עשו לך בדיקות דם ובדיקה של שקיעת דם (אולי אני טועה בניסוח) זו בדיקה
שלוקחים במקביל משתי הידיים וישר לתוך 4 בקבוקונים ולא מבחנות ולזה נותנים 4 ימים
של 'עבודה'.
יכול להיות ואני מאחלת לך שהמצב שלך שונה לחלוטין אבל רק תהיי עם היד על הדופק
ואל תתביישי לשאול ולבדוק תרגישי טוב! 
לא עשו לי בדיקות דם...
23/02/15 16:30
הכאבים היו ממוקדים בגב תחתון ואח"כ בטן תחתונה... אך יש גם הפרשות לפעמים דמיות לפעמים צהובות, ומסריחות... (סליחה)
נראה לי אסע הערב למיון, אבל גם שם לא קל ודי מורחים אותך...
אני לא יודעת באיזו קופה את
23/02/15 16:38
אבל אם את יכולה לחסוך מעצמך, אל תסעי 'סתם' למיון, לא תענוג גדול בייחוד
כשאת לא מקרה SOS. אם יש לך מוקד חירום של הקופה, תיגשי לשם. אצלי עשו
לי בדיקות כאלה מקיפות שיהיו בריאות שהוציאו לי ת'נשמה  
כן, הייתי אתמול במוקד, אמרו לי להגיע למיון
23/02/15 16:39
אם אין שיפור תוך 24 ש'
הבנתי אז כמובן מה שהם אומרים קובע והעיקר שתהיי תחת מעקב
23/02/15 17:02
תרגישי טוב ותעדכני
הבדיקה של 2 בקבוקונים מ-2 מקומות זו תרבית דם
23/02/15 21:02
בדיקה שמטרתה לאתר אם יש חיידק שהגיע למחזור הדם. 
יש גם בדיקה של שקיעת דם (בד"כ במבחנה שחורה)- היא מדד למצב הדלקתי בגוף, תשובה לה מקבלים תוך שעה.
לא שזה משנה עכשיו, סתם כדי שתהיה תשובה מדויקת למי שמחפשת, ואת צודקת במיליון אחוז שחשוב להיות מאוד עירניים במצבים הללו! 
 
 
 
היו שם 4 בקבוקונים האמת אבל מי סופר..?
23/02/15 21:13
ונכון, זה נקרא תרבית דם!   התשובות הראשונות הגיעו אחרי משהו כמו 6 שעות
אבל תשובות סופיות תוך 4 ימים.
 
רק בריאות!!
 
 
ראשית כל החלמה מהירה
23/02/15 21:39
שנית, ממליצה לך מאוד שגם עם בע"ה נראה שהאנטיביוטיקה עוזרת ואת מחלימה להתקשר לשאול א"כ (בהנחה שזה לא מופיע אצלך באתר) האם החיידק שגרם לזיהום מגיב לאנטיביוטיקה שרשמו לך.
אצלי אחרי שאיבה הייתה תגובת יתר שחליתית ונהיה גם זיהום, הגעתי לבית החולים עם כמעט 40 מעלות חום, נתנו מלללאאא אנטיביוטיקה לווריד וא"כ שלחו אותי הביתה גם עם מלא אנטיביוטיקה. אבל האנטיביוטיקה גרמה לי להקאות (לא הייתי בטוחה אם זה ממנה או מהזיהום...) אז חזרתי אחרי 3 ימים לבית החולים, שם פתאום נזכרו להגיד לי שהאנטיביוטיקה שנתנו לי ושהמשכתי לקחת עד אותו רגע (ושאליה אני מגיבה לא טוב) כלל לא כזו שהחיידק מגיב אליה! כלומר סתם גרמו לי להמשיך לקחת למרות שכבר היו אצלם מעל ליומים התוצאות  ואני בינתיים הקאתי וסבלתי.
בלבבי החלמה מהירה ובשורות טובות!
24/02/15 10:27
רציתי לשאול האם יכול להיות שיש זיהום ברחם או דלקת וזה יעבור לבד?
עשיתי לפני כמעט שנה בדיקת הסטרוסקופיה שכיומים אחרי הבדיקה התחילו לי כמו כאבי מחזור
אבל ממש חזקים שהייתי בטוחה שעוד רגע אני מקבלת וזה אומר שבוע לפני שאני
צריכה לקבל, הייתי ממש בלחץ כדור אדקס בקושי עזר לכאבים והיינו כבר בדרך לטרם ואז שהגעתי
לטרם ראיתי דימום אז חשבתי שזה בטח מחזור , ובסוף חזרנו לבית לקחתי עוד כדור לשיכוך כאבים ולמחרת הדימום הפסיק והיו הפרשות צהובות כאלה ורק אחרי כמה ימים באמת קיבלתי...
 
עכשיו אני יודעת שזה היה מזמן אבל תהיתי האם זה יכול להיות שהיה לי אזשהו זיהום וזה עבר?
כן. אבל שווה לבדוק בכל זאת
24/02/15 20:06
אצלי כפי שרשמתי נתנו אנטיביוטיקה שהחיידק שגרם לזיהום לא מגיב אליה (אני לעומת זאת הגבתי יופי בהקאות), מאחר ותוצאת בדיקת תרבית לאחר כמה ימים יצאה תקינה הוחלט לא לתת אנטיביוטיקה אחרת.
לדעתי הכל מקרה שווה לך לבדוק, זו בדיקה דומה לפאפ
איך אני יכולה לבדוק אם היה לי זיהום אם עשיתי את הבדיקה
26/02/15 09:55
ני שנה??,
º
תיקון- לפני שנה
26/02/15 09:56
התכוונתי שאם יש לך ספק, לכי לבדוק
28/02/15 00:32
אצל רופא נשים.
למרות שזה בכלל לא נשמע שיש בעיה, וגם אם כן הייתה בטח נעלמה אחרת היית יודעת מזה. אבל בשביל השקט שלך, תעשי תרבית של דגימה מצוואר הרחם (תהליך דומה לפאפ, אבל שולחים לבדיקות אחרות, לא ממש זוכרת את השם של זה).
שאלה
24/02/15 08:09
היי
 
האם יכול להיות מצב כזה של הריון ומיומה ביחד ? האם זה לא מסוכן ?
 
אני חושבת שזה תלוי במיומה
24/02/15 14:43
יש מיומות שחיים איתן כל החיים ובמהלך ההריונות בלי לדעת שהן שם.
ויש העלולות להפריע.
תתיעצי עם הרופא לגבי המצב האישי שלך.
קצת מידע על PGS--חשוב למבוגרות יותר בינינו
91תגובות
21/02/15 15:23
היי,
 
אני כמה דקות לפני תרומת ביצית, אבל החלטתי, בעצת הרופא המשובח שלי ביחידה הציבורית (!!) בסורוקה, לנסות PGS.
 
בתור חופרת כרונית, ברור שהייתי חייבת לעשות קצת מחקר משל עצמי. בעקבות מה שקצת הספקתי ללמוד, התחושה היא של--איך לא חשבתי על זה לפני?!?...

(המשך...)
היי,
 
אני כמה דקות לפני תרומת ביצית, אבל החלטתי, בעצת הרופא המשובח שלי ביחידה הציבורית (!!) בסורוקה, לנסות PGS.
 
בתור חופרת כרונית, ברור שהייתי חייבת לעשות קצת מחקר משל עצמי. בעקבות מה שקצת הספקתי ללמוד, התחושה היא של--איך לא חשבתי על זה לפני?!? ואז אמרתי שאני חייבת לספר גם לכן על זה
 
בשורה התחתונה, מדובר על שיטה שלמעשה מצמצמת את פקטור הגיל למינימום (עד ביטול?) על ידי סינון העוברים הבריאים ביותר מבחינה כרומוזומלית. מומים כרומוזמוליים הם הגורם העיקרי לרוב מוחלט של כשלונות IVF חוזרים וכן להפלות (חוזרות) אצל מטופלות בגיל מבוגר. ביצוע הסינון וברירת העוברים הבריאים להחזרה מעלה את הסיכוי ללידת חי כמעט לרמות ההצלחה של תרומת ביצית (סביב ה45%-50%).
 
הנה לינק לאבסטרקט של מחקר מינואר 2015:
 
ולינק להרצאה מעניינת במיוחד של הכותב הראשי במאמר (רופא במרכז הפוריות של אוניברסיטת ניו יורק NYU) מכנס שהיה בספטמבר 2013:
 
שווה לקרוא/לראות!
 
ברור שזאת בדיקה שעולה סכומים מטורפים (2600 ש"ח לעובר וצריך לפחות 6-8 עוברים כדי לבחור את הטובים) ועושים אותה רק בשערי צדק או דרך אסף הרופא (עושים את השאיבה אצלם והם מעבירים את הדגימות/תאים לשערי צדק. שם אני מתכננת לעשות), אבל נראה לי שחשוב לדעת שהאופציה קיימת ואז כל אחת תוכל להחליט בעצמה 
נפיחות בבטן לאחר החזרת עוברים טריים
23/02/15 21:22
היי בנות,
לפני כשבוע עברתי שאיבה של 4 ביציות והחזרה של 2 עוברים.
ומאז אני רק מנסה לפרש כל דבר שקורה לגוף כסימן ומתפללת שזה סימן טוב.
אחרי ההחזרה הבטן התנפחה והיו כמה ימים כאבי בטן ודקירות כמו לפני מחזור.
היום שמתי לב שהנפיחות בבטן ירדה כמעט לגמרי.
האם זה תקין או שזה לא מבשר טובות?
הבטא בעוד 5 ימים ואני כבר משתגעת מהמחשבות..
זה סבב IVF שני שלי.
יריד הנפיחות יכולה גם לנבוע
23/02/15 21:27
מחזרה של הגוף לשיגרה אחרי שספך נוזלים בשל ההורמונים. להרבה נשים, בפרט כאלה עם תגובת יתר שחיליתית (אפילו אם מאוד קלה) יש נפיחות גבוהה סמוך לשאיבה ואחריה. לדעתי אין מה לראות בנפיחות כל כך צמוד להחזרה כסימן להשתרשות, ובטח שאין לראות ירידה בנפיחות סימן ש"לא מבשר טובות".
 
שיהיה המון הצלחה לעוברים התאומים  
בדיוק כמו שחדשה רשמה
24/02/15 09:05
אני עדיין זוכרת בשאיבה המנצחת את הנפיחות הנוראית ואז זה נרגע.
ואז התחילו כאבי מחזור והספדתי הכל.
לא נורא, ביום הבטא גירוי היתר שלי חזר בענק יחד עם הבטא החיובית.
 
כל סימן יכול להיות באותה מידה סימן של הריון וסימן של מחזור.
הלוואי והייתה מפת סימנים ברורה שיכולנו כבר יום אחרי ההחזרה לדעת מה קורה.
 
מאחלת לך להיות מופתעת לטובה.
הי, מחפשת המלצה לסניף טוב של הכללית בראשון לציון
24/02/15 06:27
אשמח לשמוע מכן המלצות לסניף טוב של קופת חולים כללית בראשון לציון וגם המלצה לרופא/ת משפחה טוב/ה משם, בהמשך לכל טיפולי הפוריות.
ושוב... בטא 4.. :( זקוקה לעצתכן...
23/02/15 10:40
אפילו לבכות אני כבר מתקשה..
סיבוב ראשון, פרוטוקול קצר - שאבו 9, הופרו 3 באיכות טובה,
הוחזרו חודש לאחר מכן (בשל גירוי יתר) והתקבלה בטא 3..
אני בת 41 (אין בעית זרע) לכן הוחזרו כל ה 3, בני 3 ימים.
תמיכה: אנדומטרין ופרוגינובה 3 פעמים ביום.
 
סיבוב שני, פרוטוקול ארוך (עם האמא של הגירוי יתר:
22,500 אסטרדיול..!!) - נשאבו 14, הופרו 11, הוחזרו
כבר באותו הסבב 2 בלסטו׳ באיכות טובה והוקפאו עוד
5 בלסטו׳ טובים - בטא 4.... ממש אתמול.
תמיכה: אוטרוגסטן בלבד - 2 בבוקר, 2 בערב.
 
האם 2 סיבובים כושלים הם כבר זמן לבירור נוסף?
אולי משהו נוסף מעבר לגיל מונע קליטה? ואולי זה כן רק הגיל?
האם זה זמן לבדוק סיבות לכך שאין קליטה - כגון קרישיות?
מב עוד אפשר / כדאי לבדוק?
מפחדת ״לבזבז״ עוד עוברים (שרק בעזרת השם ישרדו הפשרה!!),
אם צריך וניתן לעשות בירורים נוספים לפני החזרה נוספת..
דעות? עצות? הערות / הארות?....
כי באמת עצוב לי..
אגב, אני מטופלת אצל ד״ר דב בכר המקסים, דרך מכבי.
את הטיפולים הוא עורך באסותא רמה״ח.
תודה וחיבוקים חמים לכולכן!!
º
באמת?? אף לא אחת?... :(( אולי בכל זאת?..
23/02/15 17:25
בעיקרון 2 סבבים כושלים לא אומרים עדיין כלום...
23/02/15 19:07
גם בIVF הסיכוי להרות בכל טיפול הוא לא 100%
 
נראה שהטיפול האחרון שלך דווקא היה בכיון הנכון, היו הפריות ועוברים טובים (ויש לך אפילו 5 מוקפאים, לוקסוס
 
אבל אולי מכיון שאת מעל גיל 40 כדאי לעשות עוד כמה בדיקות לפני שמחזירים את המוקפאים
כמו שכתבת.
 
בזה אני לא ממש מבינה
עוד מעט תגענה לכאן נשים בנות גילך ותוכלנה להמליץ...
 
 
בהצלחה
אני לא מבינה בזה
23/02/15 19:31
אבל שולחת לך חיבוק גדול ואאחל לך מכל הלב שזה השלילי האחרון!!!!
º
תודה, תודה, תודה!! :)
24/02/15 10:24
מה לגבי PGS שכתבו עליו כאן אתמול?
23/02/15 19:56
נשמעת שיטה מעניינת....
בהחלט קראתי את השרשור
24/02/15 07:56
ואף לקחתי לתשומת לבי..
אני עתידה להיפגש עם רופא הפריון שלי, אשמע
מה הוא מציע, אצליב עם כל הנ״ל ונראה איך
מתקדמים..
תודה! :)
אוףף כל כך עצוב ומייאש...
23/02/15 20:21
באמת נשמע ש PGS יכול להיות משהו ששווה לך להתעניין לגביו כאופציה (יש שרשור משלשום), כמובן אחרי שבאמת עשיתם את כל הבדיקות המקדימות (קרישיות, היסטריוסקופיה, וכיו"ב) כדי לשלול בעיה בתוך הרחם עצמו.
 
שוב, ממש מצטערת על השלילי  
לדעתי כדאי לבצע היסטורסקופיה
23/02/15 20:37
בעיקרון הסיכוי בכל מחזור טיפול הינו כ 20 אחוז, כך שגם אם הכל תקין לא בהכרח שהטיפול יסתיים בהריון.
הטיפול האחרון הניב עוברים יפים ובלסטוציסטים מוקפאים שזה לא ברור מאליו ולכן הייתי בודקת את חלל הרחם.
איך הייתה הרירית? חשבת לשלב דיקור סביב ההחזרה?
קודם כל, תודה! :)
24/02/15 07:14
מעבר לזה, הרירית הייתה יפה - תלת קווית, 11 ממ.
דיקור טרם ניסיתי, אולי הגיע הזמן... :)
º
תודה לכולן על המילים החמות והמידע שחלקתן :)
24/02/15 07:58
פורים מגיע ואני עצובה
22/02/15 23:54
פורים מתקרב בצעדי ענק ואני עצובה. קודם כל בקשר לתחפושות, לכל החברות שלי מכאן יש ילדים וכנ"ל לאחיות שלי ולגיסותיי ולגיסי וכולם מחפשים אותם כל אחד למשהו אחר ובחנויות יש תחפושות לילדים והכל טוב ויפה רק שלי אין את מי לחפש זו השנה ה-14 ברצף!!! ודבר שני זה המשלוחי מנות. כל שנה אני משקיעה, באמת משקיעה באריזה ובהכנה ובכל הפרטים ושולחת למשפחה ולכמה חברות והתוצאות הן שחוץ מהמשפחה שלי אמא שלי והאחיות שלי אנחנו לא מקבלים מאף אחד, גם לא מאלו שאנחנו שולחים להם (ולא שלא מו...דעים לזה, מודעים לזה רק איך חברה שלי אומרת "מבאס אותי שצריך להחזיר ואני לא רוצה לעשות את זה") ואף אחד מיוזמתו לא בא ושולח לנו חוץ מבשנה שעברה שחברה שלחה לי מיוזמתה ורואים אותנו בבית הכנסת במגילה בבוקר ויודעים שאנחנו בבית ולא שולחים ודבר שלישי זה הסעודה. כל שנה אותו הסיפור, אין לנו איפה ועם מי לעשות סעודת פורים. ההורים של החצי וכל הגיסים שלי לא עושים סעודה, חברה שלי תמיד מזמינה אבל, מבטלת ברגע האחרון, אחותי רצתה השנה לעשות אצלה אבל, עכשיו ביטלה ואחותי השנייה אני לא יודעת מה יהיה איתה כי גיסי עובד בפורים מ18:30 בלילה ואולי הם לא יהיו בבית, ולבדינו אנחנו לא רוצים להיות וללכת לסעודה מרכזית בבית חב"ד או בבית הספר הדתי כאן בעיר נראה לי כמו ללכת ל"סעודת פורים של מסכנים" כי כל המסכנים של העיר אלו שאין להם משפחה מגיעים לשם וזה לא המצב אצלנו.
אז ככה...
23/02/15 07:22
משלוחי מנות, לפי המצווה שולחים שלושה? תכיני משלוחי מנות לאחיינים אהובים, ואל תצפי לחזרה.
 
לגבי החברה - היתה לי אחת כזו, ומזמן אנחנו לא בקשר, כי ממש נמאס לי מהזמנות שהתבטלו ברגע האחרון,
יש משהו מאוד מעליב בזה. אי אפשר לסמוך על ההזמנה שלה.
 
את יכולה להזמין חברים אליכם? נשמע שאת מבית דתי, כי הדברים האלו חשובים לך - אם יש לך קבוצת חברים
נחמדה, אפילו מהצד החילוני, יש אנשים שישמחו לערב חברתי נחמד, ולך יכול להיות כיף.
אחת כמוני, למשל, שבכלל לא חוגגת את פורים, יכולה להנות ממפגשים כאלו. אז כדאי לנסות לקיים ערב כזה ופשוט להזמין,
עוד זוג אחד או שניים של חברים, אולי קצת משפחה, והנה יש לך ערב חברתי מקסים שאת מארגנת.
 
לגבי ללכת לבית חב"ד, אף פעם לא עשיתי את זה בארץ, במזרח הם היו נקודות האור שלי בימי שישי בטיול.
 
חוץ מזה... כדאי ללמוד להכין לעצמכם ארוחות חגים משפחתיות, את ובעלך, זה הזמן להכין ולקנות את הפינוקים
הכי כייפים שאתם אוהבים, ולעשות לעצמכם ערב נפלא וכייפי, גם אם יש לכם אחד את השני בלבד.
(היי..... זה הרבה יותר ממה שלי יש )
 
בקיצור... יש לך ערמה מעצבנת של לימונים, אבל נראה לי שעם קצת סוכר ואהבה אפשר לעשות אותה לימונדה טובה.
חיבוקים
 
 
º
רשמת מדהים
23/02/15 08:34
º
23/02/15 19:27
רק תיקון קטן, משלוח מנות לפי המצוה - מספיק לשלוח אחד!
23/02/15 16:41
משלוח- לשון יחיד
משלוח אחד
מנות- לשון רבים
במשלוח  צריך להיות לפחות 2 סוגי מאכלים המוכנים לאכילה
תודה על התיקון
23/02/15 19:25
האמת שלא היה לי מושג, ולא זמן לבדוק על הבוקר,
זכרתי משהו שאמרו לי, כנראה אמרו לי על מאכלים שונים...
 
תודה
 
היי. איפה את גרה?
23/02/15 09:29
אני אשמח להזמין אתכם אלינו לחגוג את סעודת הפורים. אנו אמנם לא לבד. יש לי תאומים בני 15.5 ואולי גם יהיו חברים. אבל באמת שנשמח לשמח אותך.
º
שכחתי לציין שאנו משפחה דתית
23/02/15 09:30
º
שולחת מסר
23/02/15 10:31
איזו מקסימה את!
23/02/15 21:15
התרגשתי לקרוא.
 
23/02/15 16:46
ההתנהגות של החברים מרגיזה ומתסכלת
אבל בשביל השמחה שלך וטובתך האישית
נסי לראות איך את יוצאת מזה
 
אולי מראש כדאי לשלוח משלוחי מנות (שאגב, המצווה היא לשלוח משלוח אחד, ועדיף להדר במתנות לאביונים מאשר במשלוח מנות)
לאנשים שאת יודעת שזה ישמח אותם
נסי לחשוב איזה אנשים גרים סביבך שאין מי שיעזור להם
אין להם משפחה, ידידים,
אנשים מבוגרים,
בודדים
משפחות קשות יום
וכו
נסי לחשוב איך את יכולה לשמח אחרים
כשתהי עסוקה בלשמח אחרים ובנתינה
הלב יתמלא, והדברים האחרים יקטנו...
 
ולגבי סעודת פורים, כמו שכתבה כאן אחת הבנות אפשרות אחת היא לארגן לעצמכם סעודה פורימית, להשקיע באוכל טעים, מוזיקה ואולי גם להזמין אורחים (שוב, לאוו דווקא חברים, אלא אנשים כאלו שאין להם איפה להיות)
 
אפשרות אחרת, כמו שכתבת בית חב"ד/ בית כנסת מקומי, אולי תרימי מראש טלפון למארגנים ותציעי להם עזרה- אולי בארגון המקום,
קניות/ עיצוב/ תוכנית לילדים שיגיעו - זה יכול לתת לך הרבה סיפוק ושמחה אמיתית
 
פורים שמח!
רעיונות יפים.
23/02/15 21:16
למדתי המון.
תודה
ממתינה חמודה,
23/02/15 21:18
מחכה כתבה לך רעיונות יפים, ויפית פתחה את ביתה בפניכם.
מקווה שבעקבות החיבוקים והרעיונות שקיבלת ההרגשה השתפרה.
מאחלת לך שבפורים הבא - "ונהפוכו"....
קצת השתפר לא לגמרי
23/02/15 23:39
תודה לכולן על הרעיונות נחשוב עליהם. הבעיה היא שאותה אחות שביטלה זרקה לי אתמול "את יודעת אפשר גם לעשות סעודת פורים לבד" וזה אחרי שהיא עצמה עברה טיפולים במשך 5 שנים עד שנולד האחיין שלי ועכשיו כבר 10 שנים שהיא לא מצליחה להביא לו אח או אחות ועד שהוא נולד וגם אחרי הם אף פעם לא היו לבד בפורים, תמיד או אצל אמא שלי או אצל המשפחה של גיסי, וזה יותר מהכל הכי פגע בי.
º
לפעמים משפט אחד של מישהו יכול לערער את כל העולם
24/02/15 07:13
רסיסי ייאוש מחלחלים בי
22/02/15 12:02
גם הטיפול הזה מסתמן ככשלון...
עם 400 מוניפור מולטידוז מיום שישי שעבר.
בדיקת א"ס ביום השישי - זקיק אחד קטן בצד שמאל. רירית דקה. בדיקות דם לא מראות זכר לזה שאני מזריקה הורמונים בכלל.
בדיקת א"ס היום (היום העשירי) - 2 זקיקים קטנים (אחד בכל צד). רירית - 6 מ"מ. ממתינה עדיין לתוצאות של בדיקות הדם.
אבל הרופאה אמרה שאם לא יהיה שינוי משמעותי בבדיקות הדם היא תחליט לעצור את הטיפול כי אין טעם להמשיך להאביס אותי בהורמונים.
 
בפעם הקודמת משכו את הסיפור 21 ימים... עד שהחליטו להפסיק.
 
אני לא מבינה מה פתאום הכל השתבש? למה הגוף הפסיק להגיב להורמונים?
מה בסך הכל ביקשתי? ילד... 
גם ככה אני לא מספיקה לבכות כל הטיפול הזה בגלל ההורמונים (לפחות בזה הם כן משפיעים...) אבל עכשיו הדמעות הן דמעות של תחושת כישלון. איזו מין אישה אני שלא מצליחה לעשות את הפעולה הכי טבעית? 
אני בהסכם הורות ואני מבועתת מהמחשבה שהבחור יחליט שהוא מרים ידיים ויבחר לו מישהי יותר פוריה ומוצלחת ממני.
אוף
 
22/02/15 13:07
לא יודעת מה להגיד לך, רק רוצה לספר לך שאני הזרקתי גם מעל 30 יום....
התחלתי מדכא שבועיים ואחר כך נוסף פיורגון לעוד יםםםם של זמן.
 
אני מקווה שהטיפול יתרומם, 2 זקיקים יכולים להפוך לשני ילדים, לא להתייאש בבקשה
 
חיבוקים
22/02/15 13:22
לא היה אכפת לי להזריק גם שנתיים אם הייתי רואה התקדמות.
אבל המבטים האלה מהרופאים שמסתכלים עליי בייאוש ושואלים (בקול. לא רק בראשם): מה יהיה?
כאילו אני זאת שיש לה את התשובות...כאילו אני בוחרת במצב הזה..
ואז מנחיתים עליי פצצות.
כששאלתי היום איך היו תוצאות בדיקות הדם ביום רביעי שעבר היא אמרה לי חד וחלק ומאוד ישיר: "גרועות. זה כאילו שאת לא מזריקה. את מזריקה, נכון?"
כן.. אני מזריקה ועצוב לי שהגוף שלי לא מגיב לזריקות האלה.
ואז היא אמרה: "בואי נראה מה יהיה בבדיקות הדם היום. אם לא יהיה שינוי אני אפסיק את הטיפול."
וזה בדיוק התסריט שממנו חששתי. זאת כבר פעם שנייה ברציפות מה שמגדיל את הסיכויים שמכבי לא ייאשרו לי את הטיפול הבא וזה מוביל בדיוק למה שאמר לי ראש המחלקה. תרומת ביציות.
 
מנסה בכוח לשאוב כוחות אחרונים ולא להתייאש אבל זה קשה.
מי כמוך יודעת...
 
ניסו לתת לך טיפול אחר?
22/02/15 13:34
אולי שילוב הורמונים אחר יהיה מוצלח יותר בשבילך
 
ניסו כמה קומבינציות
22/02/15 13:41
גונאל F + צטרוטייד - עבד. היו 5 (הופרו 3)
מולטידוז+סינרל - עבד. היו 3 (הופרתה 1)
שוב גונאל F + צטרוטייד . לא התקדם ואז באמצע הוסיפו מנוגון - סה"כ הטיפול נמשך 21 יום עד שהחליטו להפסיק.
ועכשיו: חזרו למולטידוז (בהמשך אמור להיות גם צטרוטייד אם נגיע לשם) ובינתיים לא קורה כלום...
 
והקטע הוא שנותנים לי כמויות גבוהות יחסית (לא פחות מ300) ועולה בי תהיה אולי זה יותר מדי?
אני קיבלתי דקה לשבועיים
22/02/15 13:46
ואחר כך פיורגון, בפעם הראשונה - מינון נמוך, 4 ביציות, 4 עוברים, גירויי יתר,
בפעם השניה מינון גבוה הרבה יותר, 4 ביציות, 2 עוברים... בלי גירויי יתר,
הגוף שלנו מדהים בתגובות שלו.
 
לא יודעת מה להגיד לך... אולי את צריכה להגיע לאחד התותחים ...
 
(בסיבוב הראשון קיבלתי פיורגון ואורגלוטרן, היו המון זקיקים, ביצית אחת, 0 הפריות - גם זה קורה,
סבב שאמור היה להיות קצר ובפועל הזרקתי מעל חודש.
 
 
 
אני מחכה בתור לתותח
22/02/15 13:51
קבעתי לבר חווה.
אני מחכה לפגוש אותו כמו שגדולי המאמינים מחכים לפגוש את המשיח
 
הלוואי שהראש היצירתי שלו יצליח לפענח את החידה.
 
והלוואי שכולנו כאן נצליח להגשים את החלום שלנו. חלום שהוא כל כך טבעי ובסיסי...
º
הלוואי אמן
22/02/15 13:57
זה מאכזב כשהגוף בוגד
22/02/15 16:01
קודם כל חיבוק.
אני לא מבינה בפרוטוקולים, רק לכתוב שעלי מולטידוז 375 לא השפיע ומה שמשפיע עלי זה מנופור רגיל 300 ליום. אז אולי באמ תכדאי לשקול שילוב אחר
כבר לא רסיסים אלא סלעים
22/02/15 14:47
זהו.
הטלפון שפחדתי ממנו הגיע.
עוד טיפול הולך לפח.
ה-E2 לא רק שלא עלה. הוא אפילו ירד
 
נמאס לי! נמאס לי! נמאס לי
 
º
מצטערת לשמוע. הלוואי והכל ישתפר בטיפול הבא...
22/02/15 14:56
מצטערת לקרוא
22/02/15 16:07
שולחת חיבוק ענקי
º
22/02/15 18:16
תודה לכולן
22/02/15 19:35
אחרי בכי בלתי פוסק + נפילה לשינה מסויטת
מנסה לאסוף את עצמי וללכת להיפגש עם חברות.
החלק המעודד הוא ששתיים מהן עברו את מסע הגיהנום הזה ובסופו הן מחזיקות ילדים (שתיהן כנגד כל הסיכויים) ואני מקווה לשאוב מהן קצת כוחות.
 
נכון לא נורא? (מתוך כנפיים שבורות)
חייב להיות לכולנו סוף שמח. חייב!
 
אוף, איזה קשה זה כשהגוף מאכזב אותנו
22/02/15 14:54
אני מבינה אותך, את מצפה לתגובה טובה, שיהיו כמה ביציות ופתאום רק אחת ואת כועסת על עצמך.
לגמרי מבינה, אמנם אצלי זה לא היה אחד אלא 3 אבל עדיין תגובה יחסית צנועה.
אבל בהחלט ייתכן שהפרוטוקול פשוט לא מתאים לך ושזה ישתפר עם פרוטוקול אחר. אני מאחלת לך שימצאו עבורך את הפתרון שיוביל לתינוק המתוק ומהר.
חיבוקים יקרה.
חומד יש לי משהו אחד להגיד לך
22/02/15 21:48
אם גבר עוזב את האישה שלו כי היא לא יכולה ללדת (וקיימות המון אפשרות שם בחוץ אחרות להביא ילד) אז הוא חתיכת אדיוט! וטוב לגלות את פרצופו האמיתי.
 
ואאלה. גם אני מטופלת פוריות אבל להפוך את ההריון כתנאי לאהבה??????
הריון כתנאי לזוגיות??????????
הריון יכתיב את הקשר הרומנטי??????????
 
לאן הגענו!!זה ממש פטתי בעייני
גם אני מחכה המון לילד ואוכלת קש כל יום כדי להביא ילד לעולם אבל מצטערת
 
אף ילד עם כל החלומות שלי למשפחה.. לא יבוא ולא יקום התינוק שיפריד ביני לבין בעלי!
הריון זה לא תנאי למימוש האהבה שלנו!!
 
לאן הגענו???
 
הסכם הורות לא שווה בן זוג / בעל
22/02/15 22:08
אלא גבר שמביאים איתו ילד לעולם ביחד,
בלי קשר לזוגיות.
 
 
לא הבנתי כנראה
22/02/15 22:34
אני הבנתי ממנה שהיא חושבת שבן זוגה יחשוב שהוא ראוי ליותר ממנה...
 
אז כנראה לא הבנתי נכון 
 
הבנת לא נכון
23/02/15 01:56
אני בחוזה הורות עם בחור גיי. חוזה שמטרתו היא גידול ילד במשמורת משותפת. ממש לא זוגיות.
היחסים שלנו מעולים ומאוד קרובים (הוא העתיק את מקום מגוריו לבניין שלי, דלת מולי כדי שנהיה קרובים).
 
הפחד שלי לא מבוסס על משהו שהוא עשה או אמר. אלא פחד בסיסי שהוא יחליט שהוא רוצה לנסות להשיג מישהי פוריה יותר. וזו זכותו המלאה ואני לא אוכל להאשים אותו עם כל הצער שבדבר.
בינתיים הוא בעיקר מעודד ותומך ומקסים (לא בחרתי בו סתם) ואני מקווה שזה ימשיך ככה ושנצליח להגשים את החלום המשותף שלנו.
נשמע חיבור מקסים בנייכם
23/02/15 07:11
ונשמע שגם הוא מבין שהדרך שווה את התוצר הסופי המשותף שלכם,
גם אם היא מתארכת, לעבור לגור לידך כדי להשיג ילד משותף זה לא הולך ברגל
 
תתעודדי, נשמע שהוא בחור טוב... לא כל כך מהר יוותר עליך.
 
חיבוקים
º
23/02/15 23:35
אז מתנצלת ממש.. לא הבנתי את זה ככה
23/02/15 16:17
הייתי בטוחה שאתם ממש זוג והוא יעזוב בגלל זה
 
סורי סורי:(
מצטערת אז לא הבנתי נכון
23/02/15 21:18
חשבתי שהוא בן הזוג שלך .... מצטערת
 
הכל בסדר
23/02/15 23:35
טעות לעולם חוזרת
מחפשת דיאטנית... מי מכירה?
23/02/15 22:36
בננות,
אני מחפשת דיאטנית שבאמת מבינה בטיפולי פוריות ובפוליציסטיות... לצורך שינוי תזונתי.
שתהיה גם בגישה של מציאת חלופות ולא לפסול ישר את כל מה שאני אוכלת.
אשמח להמלצות באזור המרכז והצפון.
תודה!
תלתן
º
איילת בוגין פתח תקווה במכבי מדהימה
24/02/15 01:19
ארכיון הודעות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה