בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכות הבאות למועדון החתירה

``בן לו היה לי, ילד קטן...``
כמה כאב יכול להיכנס במשפט אחד קצר? כמה כמיהה השתוקקות ויאוש?
רק אנחנו יודעות כמה. רק אנחנו מכירות את הכרסום היומיומי הזה. את החיים סביב ימי החודש. ואת הכאב שמתפרץ לו בסוף.

אבל אנחנו, בניגוד למשוררת, מכירות את התקווה. התחרות שלנו נגד המציאות כיום, היא קצת יותר הוגנת. לרפואה של היום יש אפשרות לגלות ברוב המקרים ממה נובעת בעיית הפוריות, וכיצד אפשר לטפל בה.

וכך אנחנו חותרות לנו מול זרם עצום, ימים שבועות וחודשים. מתחמקות (לא ממש בהצלחה) מהשאלות חסרות הטקט שמתחילות ב``מתי`` או ``למה``. מרגישות את דקירת הקנאה האיומה בכל פעם ששומעות על מישהי שנכנסה להריון. ועוד מתייסרות על כך שאנחנו מקנאות. וסופרות...וסופרות... וסופרות.

אפשר היה לחבר ``אחד מי יודע`` מיוחד לפורום.

כמה ימי מחזור?
כמה ימים לביוץ?
כמה בטא אסטרדיול?
כמה זרעים בתנועה?
כמה עובי רירית?
כמה זקיקים?
כמה סמ``ק פרגונל?
ושאלת המחץ - כמה פסים? (:

אז זה המקום לשאול את כל השאלות, ולהעלות את כל הספקות. כאן תוכלו לקבל תשובות, הצעות רעיונות וטיפים. אבל בעיקר תמיכה, הבנה וחיבוק. כאן מותר להיות היסטרית, לבכות, לפחד ולהתבלבל. והכי חשוב - לצרוח עד הגג משמחה. כי כולנו באותה סירה.

(שאלות מקצועיות, מומלץ להפנות לפורום לבריאות האישה)

כמו שנאמר בעבר:

Give me your tired, your poor, your huddled masses

I lift my lamp beside the golden gate


כאן כולנו ממשיכות לחתור, עד שנגיע לחוף מבטחים.


התנצלות - המכתב נכתב בלשון נקבה, פשוט משום שהוא נכתב ישירות מתוך הבטן (או אם תרצו - מהרחם). אבל ללא ספק הוא מופנה במידה שווה - אליכם הגברים, שותפינו למסע התלאות הזה.



הפורום הינו פורום תמיכה.  הייעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ומקצועי.
אנא קראו את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום.
המשך...
הודעה חדשה

הודעה נעוצה הטוב, הרע| והלא נורא
22/08/14 09:35
 עוד גל חום פוקד אותנו (זו גם תזכורת לשתות המון מים, כי חם וכי ההורמונים מייבשים), והספירה לאחר לקראת ימים נעימים יותר כבר נראית קרובה.
האזעקות והבומים חזרו,
ונשאר לקוות שיהיה לנו סוף שבוע שקט ומיטיב.
אז בואו לסכם את השבוע שעבר עליכן,
ספרו לנו, מה היה טוב,
מה היה רע
ומה התברר כ"לא נורא".
 
סוף שבוע נעים
 
 
אחד השבועות המטלטלים בחיי
22/08/14 14:02
אחרי הגרידה, הפעולה עצמה היתה 'לא נורא',
אבל כל הזמן שאחריה הוא רע להפליא, פיזית ונפשית.
הטוב? אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, אני נחה, בחופש.
 
 
אני אנסה
22/08/14 16:19
הטוב- אתמול הזרעה ראשונה!! לא כאב, עבר בשלום, מקווה לתשובה חיובית :)הרע- שפעת משולבת עם דלקת בשריר של הגב התחתון- זוועהלא נורא- פחדתי מאוד מהזריקות וטיפול ההורמונלי וגיליתי שזה ממש לא נורא :)שבת שלום חמודות
טוב, זורמת.......
22/08/14 16:47
הטוב - קיבלתי מחזור, זה אומר שסופסוף אחרי צו 8 של שנינו ומלא זמן מבוזבז - חוזרים לטיפול! בעז"ה טיפול אחרון.... 
 
הרע - קיבלתי מחזור.... זה אף פעם לא כיף! ואנחנו אסורים, וכואבת לי הבטן, ואני עצבנית.... וכל החבילה! 
 
הלא נורא - הכל כרגיל! בעלי ואני, כיף לנו ביחד! ועם כל הרצון להתקדם כבר לשלב הבא ולהביא ילדים, אנחנו נהנים גם מהתקופה הזו של ביחד שלא תחזור על עצמה..... 
 
שבת שלום בנות!!!!!
הטוב הרע והלא נורא
23/08/14 08:26
הטוב: השבוע עבר מהר, אתמול ההורים של בעלי ביקרו אותנו והכנתי מלא אוכל טעים. חברה טובה שלי התחילה דיקור לאיזון ההורמונים בגוף ולשמחתה הטיפול עוזר מצויין. היא מבייצת עצמוני
הרע: התנפח לי כל הגוף מהחום וקרם שהיה לי שעזר להוריד את הנפיחות עשה לי תגובה אלרגית ואני לא יכולה להשתמש בו יותר :(
הלא נורא: תכננתי לטייל כל הקיץ ולעשות מלא דברים אבל בגלל המלחמה כל התכנונים הלכו לפח. חשבתי שלפחות בחודש האחרון של הקיץ יהיה קצת זמן למנוחה וטיולים אבל שוב הרקטות האלו.
עברתי קופה.. אשמח לעצות מבנות מאוחדת
22/08/14 17:46
הי בנות
 
עברתי למאוחדת, ייכנס לתוקף בקרוב (כבר לא עושה כלום 3 חודשים בגלל זה)
רציתי לשאול איך זה עובד במאוחדת? אני צריכה ללכת לרופא משפחה ולבקש טופס 17 להפרייה?
מה התהליך? אלו מסמכים יש להגיש להם והאם יש חשש שלא יאשרו 
להגיד או לא להגיד שעשיתי כבר מספר טיפולים קודמים בכללית?
מדובר בטיפול לילד שלישי ויש לי ביטוח שיא (עם ותק של שנה) ועדיף (עם ותק של למעלה משנתיים)
תודה!
 
למה ?
23/08/14 10:19
אני מתכננת לעבור לכללית .. מה הסיבה שעברת ..? לגבי מאוחדת מישהי כאן כתבה שקיבלה טופס 17 תוך שבוע והחיים קלים יותר ...אז כנראה זו קופה טובה ...
דחוף למי שעשתה זאת - מעבר קופה !!!!!
21/08/14 17:04
לצערי , עברתי 3 הפריות ללא החזרה לכן מכבי לא תאשר לי את הטיפול הרביעי ... הומלץ לי לעבור לכללית ולפי דברי הנציגים שלהם אין תקופה אכשרה ולא תהיה בעיה בקבלת טופס 17 ... רק שאני חוששת שלאחר המעבר יצוצו השורות הקטנות מאיזה תקנון שלא ממש הבנתי את המשמעות שלהן... לכן פונה למי שיודעת או עברה קופה האם נתקלה בבעיות כלשהם ..לאחר מעבר ??? אגב יש לי מכבי זהב מיזה שנים רבות.
תשובות
21/08/14 18:54
כללית מצוינים. בתוך כשבוע הגיע האישור לטופס 17. הם דורשים פרופיל הורמונלי תקין ומעודכן (מקסימום שלושה חודשים אחורנית), והאישור שניתן הוא לחצי שנה.
הם לא מתעניינים בטיפול הקודם שלך, כך שאין לך ממה לחשוש.
ההמלצה שלי היא להוציא ממכבי טיפול אחרון, ובמקביל לעבור בהקדם, כי המעבר בפועל לוקח זמן.
בהצלחה. זו בהחלט החלטה נכונה, ואני מאחלת לך שעם השינוי יגיע גם השינוי שלו את מייחלת.
תודה בנות
22/08/14 00:04
מעודד  לקרוא.. ברור שאנסה שוב במכבי , אבל גם בפעם השלישית הם ביקשו פירוט טיפולים והקשו בקבלת הטופס  והבנתי שהם מאוד מקשים בעניין  ...אז מעדיפה לשמור אנרגיות לדברים חיוביים יותר מאשר לריב איתם.
האם יש כאן גולשות שעברו לכללית באמצע
21/08/14 18:56
השנה?
אם כן, האם ידוע לכן אם האישור ל-5 הפריות הינו לשנה קלנדרית או לשנה מחודש המעבר (כלומר כפי שמכונה במכבי "שנה צפה")?
לא יודעת ספציפית לגבי מעבר באמצע שנה
21/08/14 19:10
אני בררתי השבוע את העניין של מספר טיפולים בשנה ומהי ההגדרה של שנה ונאמר לי כי האישור ל - 5 הפריות מתייחס לשנה קלנדארית.
תודה על התשובה. מקפיצה ושואלת שוב:
22/08/14 09:21
יש כאן מישהי ש"הרוויחה" מהמעבר באמצע השנה לכללית טיפולים נוספים
º
את זכאית לטיפול רביעי בבית חולים אחר
21/08/14 19:12
את יכולה להרחיב...
23/08/14 10:16
האמת שאת הטיפול השלישי עשיתי אצל רופא אחר ובית חולים אחר והייתי שמחה לתת לו עוד ניסיון איתי... האם זה תנאי הכרחי?
מאוחדת
21/08/14 20:00
היי אני עברתי למאוחדת קיבלתי אישור תוך שבוע והחיים הפכו לקלים יותר
בהצלחה
שאלה לגבי תזמון הזרעה
21/08/14 18:07
שלום בנות, הייתי כאן כשביקשתי המלצה על ד"ר הורוביץ הנחמד ביותר, ובכן הוחלט לפני שבוע שנתחיל בהזרעות, בעיקר בגלל הגיל (37), כי פרט לכך המצב די גבולי (אחרי שישה חודשי ניסיונות שלא צלחו, בדיקות כולן תקינות).
 
אז עד עכשיו קיבלתי חמש זריקות של גונאל 50, ועכשיו נאמר לי להגדיל מהערב את מינון הגונאל ל-100 (כלומר להכפיל), כך גם מחר, במוצ"ש אוביטרל ויום שני הזרעה.
הקטע הוא שאני מודאגת אם זה לא רחוק מדי? זה עוד ארבעה ימים בלי מעקב, וכבר יהיה יו"מ 15 (המחזורים שלי התארכו מ-27 יום ל-29 בחודשים האחרונים, והאחרון בכלל היה 33 יום שזה חריג).
נתוני הבדיקות הם כאלה:
היום אסטרדיול 458, פרוגסטרון 1. אתמול אסטרדיול 373, פרוגסטרון 1.6.
היום יו"מ 11, שחלה ימנית זקיק 16 מ"מ, ונמצאו עוד מספר זקיקים בגודל עד 10 מ"מ (עליי לומר שיש לי כאב קל בצד הזה).
שחלה שמאלית נצפו מספר זקיקים קטנים.
הרירית סדירה 7.2. מעט נוזל דוגלס.
אתמול הזקיק היה 15 והרירית 6.7. לא היה נוזל דוגלס ובשתי השחלות זקיקים קטנים מרובים.
 
אני חוששת מפספוס הביוץ, אבל אחרי ששלחתי לרופא הודעה האחות חזרה אליי אחרי שדיברה איתו, אמרה שהוא עומד מאחוריי זה ועליי לסמוך עליו.
אין לי ברירה אלא לסמוך עליו, אבל אני לא כל כך רגועה.
 
תזמון
21/08/14 20:23
אני חושבת שבגלל הפרוגסטרון הנמוך הסיכוי לפספס ביוץ נמוך אף הוא.
תודה לך, זה מרגיע
21/08/14 21:18
אני לא מבינה ברמות ההורמונים בכלל.
התזמון נשמע לעניות דעתי נכון
23/08/14 10:07
וזה בסהכ יומיים ללא מעקב עד האוביטרל. גם לי קרה שיצא ככה פעם. אכן כמו שאקא כתבה, הפרוג׳ נמוך עדיין אז נראה שזה בסדר. בהצלחה!
הפלות חוזרות מעל גיל 40
22/08/14 19:12
שלום, אני בת 41.5 עברתי 3 הפלות בשלבים מוקדמים של ההיריון...פעמיים לא התפתח דפק ופעם אחת הדופק נפסק בשבוע תשע. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות והכל תקין. שתי שאלות: מישהי כאן חוותה דבר דומה? הומלץ לי לקחת קלקסן למרות שאין לי בעיה של קרישיות... מישהי לקחה קלקסן בלי שהיו לה בעיות בקרישיות ומעל גיל 40?
 
לי היה משהו דומה
23/08/14 08:38
3 הריונות כימים הריון אחד שנפל בשבוע 9. בדיקות קרישיות תקינות פרט ל MTHFR גן אחד מקולקל (כלומר אני "רק" נשאית)
הרופא החליט לטפל בי כאילו יש לי 2 גנים פגומים ונתן לי לקחת מנה מוגברת של חומצה פולית ובנוסף קלקסן (שבסוף לא לקחתי). החומצה הפולית שינתה לי את כל פרופיל הקרישה בדם.
 
קלקסן מטפל לא רק בבעיות קרישה הוא גם חומר אנטי דלקתי ואצל חלק מהלא מוסברים יש דלקת סמויה שלא עולים עליה אבל היא גורמת להפלות.
לדוגמא דלקות חניכיים, דלקת סמויה בשתן, חיידק בנרתיק, דלקות בסינוסים, נזלות כרוניות.
דווקא רופאת המשפחה שעשתה לי בדיקה של ESR (שקיעת דם) מצאה שבאמת הייתה לי רמה גבוה של דלקת (אחר כך היא בדקה איזה פרמטר היה גבוה) ונתנה לי אנטיביוטיקה רחבה.הסיבה שלא לקחתי קלקסן היא דימומים רבים בתחילת הריון שיכלו לגרום להפלה או להרוג אותי ובהמלצת רופא הוחלט לא לקחת את הקלקסן.
 
הייי קוקי
23/08/14 09:19
מה הכוונה מנה מוגברת?"מה המינון?
במקום 400 מקג שלוקחים כרגיל קיבלתי 5 מג
23/08/14 09:34
למשך תקופה של 3 חודשים ואחר כך 800 מקג לשארית חיי. בבדיקות דם דרך אגב תמיד יש לי חומצה פולית ברמה גבוהה.
 
*אני מציינת שאסור לקחת תוספי תזונה ללא אישור רופא מטפל כי זה יכול לגרום להתנגשות עם תרופות אחרות.
בערך
23/08/14 09:50
גם אני בגילך, אחרי 2 הריונות כימיים ואחרי 2 הפלות בשבוע 8, בשתיהן היה דופק ונפסק. בקרישיות יתר מצאו LAC גבוה. קופרמינץ אמר קלקסן ועכשיו בדיוק מתחילה סבב חדש עם קלקסן. הבנתי שגם אם לא בטוח שזו הסיבה, זה יכול לעזור, יש הרבה דברים שלא יודעים עדיין. אז מנסה...מוכנה לנסות הכל בשלב זה .
מקווה שסייע לך, ושמפה יהיה טיפה יותר קל.
שאלת השאלות אבל עדין אשמח לדעתכן
22/08/14 21:05
בדיקת בטא עושים אחרי 14 יום נכון? אני מקבלת תמיכה והזרקתי אוביטרל. 
הבעיה שביום המיוחל אין מרפאה אחד באזור שלי שעושה בדיקות דם . נכון מוזר?אבל ביררתי מבעוד מועד וזה המצב. 
ביחידה בה טופלתי ביקשו שאעשה בקופה. שהיא כמו שכבר אמרתי אינה עובדת ביום הנל.
האם בדיקת בטא ביום ה13 זו ממש טעות? מה עם בדיקה ביתית באותו יום בבוקר ולמחרת ב.דם? אשמח לדעתכן
 
לדעתי אפשר לבדוק ביום 13
22/08/14 22:39
אני בדקתי החודש ביום 11... אחרי הזרעה ואורביטל. לא יכלתי להתאפק. אבל זה באמת היה מוקדם מדי. ביום 13 מהזרעה נראה לי בסדר גמור, למרות שרשמית אומרים לבדוק ביום 14.
והיית ללא תמיכה ?
22/08/14 23:40
תודה!
אין בעיה לעשות ביום 13. עדיף לעשות ביום 15
23/08/14 08:28
אוביטרל יוצא מהגוף עד 10 ימים אחרי ההזרקה האחרונה (אם מזריקים באמצע עוד חצי אוביטרל צריך להתחיל לספור מחדש)
 
אוביטרל יוצא אחרי עשרה ימים מהגוף, את יכולה ל
23/08/14 09:06
ביום ה13... אני מניחה זה אחרי הזרעה. כי בהפריה בודקים 12 יום אחרי
את אחרי הזרעה או הפרייה??
23/08/14 09:50
בהזרעה בודקים אחרי 14 יום מההזרעה ואם לוקחים אוביטרל כתמיכה אז 10 ימים מהאוביטרל. אם זו הפרייה אז בודקים 12 יום מההחזרה עם אותו סייג לגבי האוביטרל...אבל לא הבנתי מה הכוונה שלא עושים אצלך בקופה בטא ביום שאת צריכה. האם זה יוצא יום שישי? מה הסיבה?אם זה שישי אז חייב להיות סניף לבדיקות דחופות שפוריות נכללות בהן... איזו קופה את ומאיזה אזור את?
שאלה על פרימולוט נור וקרישיות יתר
22/08/14 12:54
שלום בנות יקרות,
אני אמנם כרגע לא בטיפולי פוריות, אך הייתי ...
מבקשת לשאול גם פה-אם מישהי מבינה ויודעת
ילדתי בלידה מוקדמת לפני 8 חודשים אחרי IVF והריון קשה והתינוק שלנו נפטר.
בימים אלו אני עושה בדיקות של קרישיות יתר,(חלק מהבדיקות בסדר וחלק עדיין לא עשיתי)
הבעיה היא שרופאת הנשים נתנה לי פרימולוט נור (פרוגסטרון) 5 מ"ג לשיבעה ימים בשביל לנקות את רירית הרחם המעובה.
היא אמרה שאין בעיה לקחת את הפרימולוט כי זה רק פרוגסטרון ולא אסטרוגן במקרה שאכן יש בעיית קרישה.,
רופא המשפחה אמר לחכות עד שיהיו תוצאות כי גם פרוגסטרון עלול להשפיע על הקרישיות יתר.
ואני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד צריכה לטפל ברחם בהקדם (כבר דחיתי את זה חודש שעבר)מצד שני חוששת לקחת את הפרימולוט נור.
לא ראיתי המטולוג עדיין, ואת הפרימולוט- הפרוגסטרון בכלל הייתי אמורה להתחיל אתמול.ואם לא אקח בהקדם אז אני שוב דוחה את הטיפול ברחם בחודש,
האם אתן יודעות האם מותר לקחת פרוגסטרון כזה (פרימולוט נור)במקרה של בעיית קרישיות?
תודה רבה בכל מקרה
 
משתתפת בצערך על מות התינוק
22/08/14 13:04
ממה שידוע לי רמות גבוהות של פרוגסטרון אינן בעייתיות במקרה של בעיית קרישה, אבל איני רופאה.
פני לפורום רפואי להמטולוגיה.
מצטערת על מה שעברת ועל כל מה שאת עוברת עתה
מאחלת לך הריון תקין ולידת תינוק בריא ושלם במהרה,  ושיביא לך אושר רב.
תודה טוליתי יקרה, מחפשת פורום המטולוגיה
22/08/14 13:18
אך לא מוצאת פורום פעיל כזה
או קיי מצאתי פורום אחד
22/08/14 13:24
באתר BEOK, אשאל שם, העניין הוא שאני קצת לחוצה כי אמורה הייתי להתחיל את הטיפול ביום רביעי ועדיין לא התחלתי, אין לי מושג אם אפשר לחכות כמה ימים כי בעקרון זה היה בדיוק סיום המחזור.
: גולשות שנוטלות פרימולט נור
22/08/14 13:29
אנא עזרתכן במענה על השאלה של איולי.
תודה
ככל הידוע לי זה בסדר
22/08/14 20:35
אני משתתפת בצערך על האובדן הנוראי שחווית.
ככל הידוע לי אין בעיה לדחות את הפרימולט ביום יומיים
תודה acka , רק השאלה שלי אם בכלל לקחת
22/08/14 21:55
השאלה שלי אם בכלל לקחת את הפרימולוט נור למקרה שיש בעיית קרישיות (חלק מהבדיקות עשיתי וחלק אעשה רק בעוד שבועיים ויקח שבועיים בערך לתוצאות)
כך שאם אני לא לוקחת עכשיו את הפרימולוט אני דוחה את הטיפול ברחם לפחות בחודש.
בינתיים לקחתי היום כדור אחד אבל אני לא שקטה.
ככל הידוע לי אין בעיה
23/08/14 09:39
אני לא רופאה, אבל למיטב זכרוני לפרוגסטרון אין השפעה על ענייני קרישה.
תודה רבה רבה!
23/08/14 09:42
אתמול לקחתי כבר כדור אחד, (למרות שבהתוויות נגד פרוגסטרון באינטרנט כתוב שלא לוקחים כשיש בעיית קרישה)
אבל כבר 2 רופאי נשים אמרו שאין בעיה ועוד רופאה שסובלת מקרישיות בעצמה אמרה שלדעתה אין בעיה,
בכל מקרה אקבע להמטולוג בהקדם,
עדיין לא שקטה, אבל תודה רבה!
º
כל כך עצוב
22/08/14 14:00
22/08/14 19:43
שובר את הלב
הקפא זרע
23/08/14 06:38
היי
 
אם אני חוששת לחוסר זמינות של הבן זוג ביום של ההזרעה או ההפרייה - מה הפרוצדורה להקפאת זרע מראש ליתר ביטחון?
ובאיזה שלב עושים את ההשבחה, בבית החולים או... ?
והאם יש הבדל בין זרע טרי למוקפא מבחינת סיכויי היקלטות?
 (הרי בתרומות ניתן זרע קפוא - יש תהליכים שמשמרים אותו או טבעי?)?
 
 
הקפאת זרע- איפה עושים את זה?
23/08/14 04:18
אז אנחנו מתחילים בקרוב בIVF. מכיוון שבדיקות הזרע היו גרועות מאוד מבחינת כמויות (בראשונה מתחת למיליון. בזו שנערכה כחודשיים אחריה ציינו כבר "בודדים". יש חשש להתדרדרות) המליצו לנו להקפיא כמה דגימות זרע מראש בבנק הזרע, כך שיהיה גיבוי ליום השאיבה וכך, גם אם במקרה באותו יום לא יהיה מספיק זרע- תהיה האפשרות להפשיר ולהפרות את הביציות
 
מצד אחד- ד"ר שפי המליץ לנו להגיע למכון MFC שמתמחה בהקפאת זרעים בודדים. הוא הזהיר שבבנקי זרע ציבוריים (בבתי חולים) מתמחים בעיקר בהקפאת דגימות של מיליוני או עשרות מיליוני זרעים, ולכן עלול להווצר מצב בו דגימת בודדים מופשרת תסתיים באובדן הזרעים שהוקפאו (מכיוון שהם לא מתמחים בהקפאת בודדים)
מצד שני- רופאת הפוריות שלנו הסכימה עם הרעיון של הקפאת הזרע אך התנגדה לצורך במכון פרטי. היא טוענת שבבנק הזרע בבי"ח (בילינסון לצורך העניין) יש יחידות מצוינות והם מסוגלים בהחלט להקפיא זרעונים בודדים בהצלחה
 
אנחנו מתלבטים- אני לא מאמינה שיש לרופאת הפוריות אינטרס להטעות אותנו ולשלוח אותנו להקפאת זרעים שתכשל אם היא מאמינה שיש הקפאה אפקטיבית יותר, גם אם פרטית ויקרה. מצד שני- אולי שווה להשקיע את הכסף וכן להקפיא במקום מתמחה - כדי להיות בטוחים שיש זרע? גם לצורך הטיפולים הקרובים וגם לעוד כמה שנים- כשנרצה ילד נוסף (ומי יודע מה יהיה מצב הזרע הטבעי של בן הזוג עוד כמה שנים)
 
למישהי יש ניסיון בהקפאת זרעים בודדים? בבי"ח? במכון פרטי?
אשמח לשמוע פרטים! תודה 
קצת בהלם
20/08/14 20:20
בר חוה הפנה אותי ללפרוסקופיה להסרת המיומה שיש לי ש"מועכת" את הרחם מבחוץ. כבר קבעתי תור ושלחתי לרופא המנתח (גלעד רטן המהמם שהוא גם הרופא נשים שלי) את המסמכים ואת ההפניה של בר חוה. כשהוא ראה במה מדובר הוא קרא לי אליו לפגישה  ואמר שהוא מבצע מליון לפרוסקופיות, גם מסובכות, אבל שזאת לפרוקופיה מסובכת מאוד שיכולה לפגוע ברחם ובשלפוחית השתן ושהוא ממליץ לי ללכת רק ואך ורק לפרופסור גולדנברג שהוא מספר אחת בארץ בתחום. הוא אמר שאם גולדנברג אפילו קצת לא בטוח בעצמו אז צריך לעשות את הניתוח בפתיחת בטן ולא בלפרוסקופיה. 
 
אני מרגישה שכל הזמן יש עוד ועוד בשורות רעות. יש לנו את העוברים הכי סבבה, אני מגיבה מעולה להורמונים, (יש לי כרגע 17 מוקפאים!) אבל מה זה עוזר כשכבר 3 שנים אנחנו מנסים וכל פעם שמתקדמים מגלים קושי חדש. אני לא מוכנה לעשות ניתוח בטן פתוחה, אני לא יכולה לסבול יותר את הכאבים האלה יש לי סף נורא נמוך לכאב ודיכאון מההורמונים (לא מהחוסר הצלחה, ממש מההורמונים). אני מרגישה שהכל הולך ממש קשה. 
 
יצאתי בהלם מהרופא, קבעתי לגולדנברג, ואני מרגישה שאני מתחרפנת... 
 
20/08/14 20:57
אין לי תובנות מיוחדות אבל נכנסתי לחבק ולחזק!כשהדרך מתארכת זה שובר וקשה.מאחלת לך מכל הלב שתצליכו לעבור את כל המכשולים במהרה.
בשורה קשה לעיכול
20/08/14 21:40
מבינה שזה נפל עלייך כמו רעם ביום בהיר. מבאס. אבל שאלה, למה החליטו שבחייבים להוציא את המיומה? אם היא מסכנת אותך? או מקשה על ההריון גם בהפריה?גולדנברג אכן הכי טוב בתחום. לי עצמי יש תור אליו ללפרוסקופיה. בטח היה מאוד מלחיץ לשמוע מהרופא שלך שהוא יתקשה לבצע בעצמו ועוד יותר קשה לשמוע על האפשרות שתצטרכי אולי ניתוח בטן פתוחה. אני ממש מקווה שזה לא יגיע לזה אבל בינתיים תנסי לא לחשוב על זה כי אולי כל המחשבות יהיו לשווא אם גולדנברג יחליט שאפשר לאפ׳. אני מבינה שזה קל יותר לומר מלעשות. מחבקת אותך ומרווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
אכן קשה לעכל,
20/08/14 21:58
אבל יש לך בעיה שניתנת לפתרון קל, וזה מה שחשוב. לאחר הניתוח את תוכלי להרות עם העוברים המצוינים שלכם.
לניתוח פתיחת בטן תדאגי למשככים טובים במיוחד (ממיצה על טרמדקס), ואח"כ תהיה לך רחם חדשה ומזומנה לקליטת עובר.
מחרפן, אבל אחרי ההחלמה, הדרך שלך לילד שאת כל כך רוצה תהיה קצרה.
º
ממיצה=ממליצה
20/08/14 22:07
רוצה לתת נקודת מבט קצת אחרת....
20/08/14 23:06
קודם כל שולחת חיבוק...זה לא פשוט לקבל בשורה כזאת.
אל תסתכלי על ניתוח בטן כדבר שלא בא בחשבון, אם זה ייתן את הפתרון תחשבי איזה אופציות זה יפתח בפנייך....17 עוברים שווים ל 17 ילדים....
אני עברתי ניתוח קיסרי, הוא לא היה מתוכנן, לא היתה לי ברירה, אחרי תקופה מתישה של טיפולים, הפחד מעוד בדיקות מכאיבות ולא נעימות.... ההחלמה ממנו ממש לא נוראית והיום חודשיים וחצי אחרי אני צריכה להתאמץ ממש ממש חזק על מנת לתת טיפים למי שאמורה ללדת בקיסרי. אז נכון זאת דוגמא שונה אבל מקבלים משכחי כאבים וזה עובר.....
אז מקווה שנתתי את האופציה שלא תורידי את זה מהפרק....
מבינה
20/08/14 23:11
רוני יקרה,
אלו חדשות גדולות לעיכול, תני לעצמך כמה ימים לאפשר להכל לשקוע. כל הכבוד לרופא שלך שמכיר בגבולות שלו ודואג לשלומך מספיק בשביל להפנות אותך למומחה אחר.

אני מאמינה שאם יש דרך לטפל בלאפרוסקופיה, גולדנברג יעשה זאת. ואם יגיד שלא אז את יכולה לסמוך שאכן כך.

עברתי כריתת שרירן בפתיחת בטן אצל גולדנברג לפני חודשיים בדיוק. לקחתי חודש חופשת מחלה להחלמה. בהתחלה היה קשה וכאב אבל אחרי שבועיים וחצי השתפר מאוד, אחרי חודש הסתובבתי ללא בעיות, ועכשיו אחרי חודשיים אין שום זכר לניתוח (שום כאב בכלל, גם לא בזמן התעמלות. כלום!).
והיום התבשרתי שעוד שלושה שבועות בערך נתקדם להחזרת מוקפאים!

גולדנברג מקצוען ומנוסה ואני הרגשתי שאני בידיים טובות. והגוף, מופלא. למרות כל מה שאולי לא עובד כפי שהיינו רוצות, איזה מדהים זה שהוא מחלים מניתוח שכזה בעצמו? מדהים.

אשמח לתת לך עוד פרטים בפרטי אם תרצי.

בהצלחה יקירה!
תודה ושאלות בפנים
21/08/14 23:43
את יודעת למה היה חייב לפתוח לך את הבטן? כמה זמן עד שלא כאב בכלל? כמה זמן עד שחזרת לתפקד רגיל, חזרת לעבודה?
 
גולדנברג דיבר אתך על מה המשמעות לרחם? האם אין בעיה להחזיק הריון אחרי ניתוח כזה?
תשובות
22/08/14 12:54
אצלי היה נחוץ לנתח בפתיחת בטן בעיקר בגלל מיקומו של השרירן, שהיה גדול (12.5) ועבר את  איזור הטבור.  גולדנברג הסביר שמכיוון שבלפרוסקופיה הוא מכניס את המצלמה דרך הטבור יש צורך בפתיחה.  היתרון בפתיחה הוא שקל יותר להסיר את השרירן והחיסרון הוא שההחלמה יותר ארוכה.
 
העניין עם הכאב הוא יחסי.  בהתחלה מאוד כאב.  אחרי שבועיים וחצי היה שיפור משמעותי, ואחרי חודש בהשוואה כמעט ולא הרגשתי.  עכשיו אני מתעמלת חופשי ואין שום כאב בכלל.  במשך החודש הראשון מעבר לאופטלגין נוזלי ואדביל לא לקחתי שום דבר יותר חזק.  פעם אחת ניסית אבל טשטש אותי מידי ולא ממש עזר לי לכאב.  כשהייתי במעקב אצל גולדנברג לאחר חודש שאלתי אותו מה ההבדל בין הניתוח הזה לקיסרי והוא אמר שאין הבדל בכלל וההחלמה מקיסרי היא באופן די קבוע הרבה יותר מהירה וקלה מכיוון שהניתוח מהול בכל כך הרבה שמחה על הלידה.  זה אומר שהגישה לניתוח מאוד משפיעה על תקופת ההחלמה.  זה לא אומר שצריך להחלים כמו מקיסרי, ואני לא אשקר ואגיד לך שהיה קל.  לא היה קל, וכאב, ולא יכולתי לעשות הרבה לפחות שבועיים וחצי.  אבל עכשיו אחרי חודשיים אני ממש ממש לא מרגישה כלום ואם תחליטי לעשות את הניתוח חשוב לזכור את זה - זה קשה אבל זה עובר והכל למטרה טובה.
 
היו לי רגעים של רחמים עצמיים (למה זה כל כך קשה וכולי' וכולי') ובמיוחד אחרי הניתוח הרשתי לעצמי לרחם על עצמי חופשי.  צריך לדאוג לגוף ולנפש ולאפשר להם את המרחב להחלים.  אבל דאגתי להמשיך הלאה, לזכור שהניתוח היה הבחירה שלי, שהגוף הוא דבר מופלא שמחלים בלי שאני צריכה לעשות כלום חוץ מלנוח, ושאולי אולי יצא מזה ילד או ילדה מקסימים.  
 
כשתפגשי איתו תשאלי אותו את כל השאלות, הוא יענה על הכל.  אני חשבתי ודאגתי מאוד שיש מצב שהרחם יפגע כי זה מה שבר חווה אמר לי, אבל גולדנברג ביטל את זה לחלוטין ואמר שהסיכוי הוא כל כך מזערי ושזה לא קרה לו בכל השנים שהוא מנתח.  הוא כן אמר שהלידה (אם תהיה) תצטרך להיות בקיסרי.  יש שיגידו שלא אבל אני לא יודעת אם אקח את הסיכון.  קודם אקלט ואח"כ אחשוב על זה .  
 
אני חושבת שחשוב לשמוע ממנו מה הסיכונים הספציפים לך בהתחשב במיקום של המיומה.  יש מחקרים שמראים שהסרת מיומה מגדילה את הסיכויים להרות.  במקרה שלי זה נראה כמו המכשול היחידי חוץ מהגיל, אז הבחירה היתה ניתוח או סיכוי לילדים.
 
אני יודעת ממה שכתבת עוד בעבר שההורמונים גורמים לך לדיכאון, ולא שניתוח מוסיף אבל זו תקופה ללא הורמונים ומאפשרת לגוף קצת לנוח.
 
אם תרצי שנדבר בטלפון שלחי לי את המספר שלך בפרטי.  אני יודעת שלפני הניתוח הייתי מבוהלת ועצובה ומיואשת וכל פיסת אינפורמציה עזרה לי, ואשמח לעזור לך.
 
שבת שלום  
בשורה קשה לעיכול
20/08/14 23:40
אבל עכשיו את יודעת מה הבעיה,
והדרך לפתרון קיימת,
והדרך להריון ארוך וטוב תגיע.
 
תעכלי את הבשורה,
תראי מה הרופא ממליץ
ואז תחליטי.
 
מה יותר כואב?
21/08/14 10:58
ניתוח בטן עם זמן החלמה ידוע מראש.או הידיעה שבלי הניתוח לא יהיו לך ילדים מהרחם שלך?אם 2 רופאים חושבים שזה הטיפול הנכון והבטוח עבורך תשקלי טוב טוב לפני שאת מחליטה לוותר.נ.ב כל הכבוד לרופא האחראי.
גילוי נאות
21/08/14 14:09
כבר הייתי בהריון וכבר יש לי ילדה לא שיתפתי בפוסט המקורי כי הייתי בהלם מהניתוח עצמו אז לא עדכנתי את הרקע שלי. את המיומה יש לי עוד מלפניה וגם איתה הלך לא קל - כמעט 3 שנים של נסיונות והפלות וכאב לב גדול אבל היא באה ועכשיו עברו עוד שלוש שנים והגוף שלי בטראומה. הכל כואב לי, אפילו החזרות. לפני שבועיים היתה לי החזרה שחצי שעה הרופאה לא הצליחה להחדיר לי את הצינורית עם העוברים למקום הנכון (בגלל המיומה) וישבתי שם על הכסא של ההחזרה צורחת ובוכה. ובסוף הלכתי הביתה בלי החזרה. ובהלם, במצב ממש קשה.
ולמחרת בר חוה הצליח להחזיר לי יחסית בלי כאב. אבל זה לא מוחק. את ההזרעות שגם הן כאבו לי בטרוף, את הדיכאון הכמעט קבוע, את החיים שהם לא חיים.
 
אני יודעת שזה קיצוני אבל מאז אתמול אני אומרת לעצמי שאני לא מספיק חזקה לעבור עוד מזה. פתיחת בטן זו התאוששות של 3 חודשים. ואני חושבת על פונדקאות. כי אולי לא מיציתי את כל האפשרויות אבל כרגע אני מרגישה שמיציתי את כל כוחות הסבל שלי. ואם העוברים שלנו מצויינים אבל הרחם שלי מעפנה והחצוצרות שלי בעייתיות ויש לי חשד לבעית קרישיות, אז אולי אני צריכה לעבור לאופציה הזאת. אני לא יודעת.
זה לא כל כך עולה פה בפורום משום מה, ופתאום אני ממש תוהה על זה. למה זה מוצא אחרון אחרי שכמעט הרגנו את עצמנו ואת החיים שלנו? לא יודעת אני ממש מבולבלת ונסערת ופוחדת ומיואשת. וזה נראה לי כאילו ה"פתרון הקל" ולגמוור עם הסבל הזה, ולא לעבור ניתוח ולוותר להרים ידיים. כי די. זה קשה מדי.
 
מקווה שלא דרכתי פה על יבלות בגלל שיש לי ילדה. יש פה שרשור של צילה לגבי מה יותר כואב, ומה יותר גרוע. ואני אומרת שהכי הכי הכי גרוע זה בלי ילד בכלל . הפחד הזה שלעולם לא יהיה. אבל לצד זה גם די גרוע לעבור את זה בפעם השניה ולהרגיש ששנים מהחיים שלי נהרסות לטובת המטרה הזאת.
 
 
21/08/14 14:28
כל כך כואב לשמוע... ההתלבטות שלך לגמרי מובנת ואני חושבת שאת צריכה לקחת קצת פסק זמן ולחשוב מה את מעדיפה, בזמן הזה תתייעצי עם הרופא שהומלץ לך על הניתוח ואם הכרחי לעשות אותו בניתוח פתוח או אפשר גם באנדוסקופי, במקביל תבררי על הליכי פונדקאות ואז קחי לעצמך קצת זמן כדי להחליט מה את מעדיפה. לא צריך להחליט מיד.
שולחת לך חיבוק חזק לימים הקשים שאת עוברת
את לא דורכת לאף אחת על היבלות.
21/08/14 17:09
אישית אני שמחה לשמוע שיש לך כבר נסיכה.אם זה המצב וקשה לך מאד אולי באמת אופציה של פונדקאות היא בשבילך.ילד זה ילד לא משנה מאיזה רחם יצא. אם האמא תישאר בריאה והילד יוולד בריא מה זה משנה מאיזה רחם הוא נולד?תחשבי על פונדקאות,יש עלות כלכלית נכבדת ובעלך גם צריך להסכים לצעד הזה אבל פרט לזה אין סיבה אמיתית להמשיך לסבול אם מיצית. בכל מקרה אני שולחת חיבוק עידוד ואל תפסלי את הניתוח לחלוטין אפילו בשביל העתיד. לכי תדעי מה יבוא לך עוד חודשיים.
החלטות
21/08/14 20:18
אני מבינה את גודל ההלם וההתלבטות.
נשמע ממש קשה מה שעברת בשנים האחרונות.
אבל אני הייתי קודם כל מתיעצת עם גולדנברג.
אולי אפשר לעקוף ולא לפתוח את הבטן.
ואם אין ברירה אני מודה שהייתי הולכת על זה, אמנם זה כמה חודשים כאובים, אבל לדעתי גם במצבך זה שווה את זה.
 
מקווה שזה יסתדר ללא פתיחת בטן ובמהרה תכנסי להריון תקין.
acka אפשר לשאול אותך שאלה לגבי הפונדקאות?
21/08/14 21:23
אני מבינה שאת גם כבר עברת הריון ויש לך ילד\ה וענית לי שבכל זאת היית הולכת על הפתיחת בטן ועל החודשים הכאובים ואני מנסה להבין - למה פונדקאות זה לא אופציה? אני ממש הייתי שמחה לדעת למה נשים רק בחוסר ברירה מוחלט ורק אחרי כמויות של סבל פונות לדבר הזה. נראה לך שזה קשור בכסף? במוסכמויות של החברה?
 
כי אם הייתי שמה את שאלת הכסף בצד, בשלב זה כבר הייתי הולכת על זה. אבל אני מבינה שרוב הנשים במצבי היו ממשיכות וממצות את כל האפשרויות למרות הקושי והסבל.
 
אני באמת בסימן שאלה על כל זה. וברור שהשלב הבא זה גולדנברג שכבר יש לי תור אליו לשבוע הבא. אבל משהו בי אומר שאפילו את הלפרוסקופיה אין לי כוח לשאת וגם המחשבה על הריון מלא בפחדים וחרדות לא נשמע מפתה ואני מרגישה רצון "לייצא" את הבעיה למישהי אחרת שהיא לא פגומה ולא בעייתית ולא תסבול כמו שאני סבלתי ולגמור עם ההתעללות הזאת בי.
 
אני יודעת שאני נשמעת נורא בדרמה, וזאת האמת אני ממש בדרמה..
בעיקר מהשיקול הכלכלי
21/08/14 22:07
פונדקאות היום בישראל זאת הוצאה של לפחות 250 אלף או יותר עם כל ההוצאות מסביב, זה לא רק התשלום לפונדקאית.גם זה לא קסם, לוקח זמן להכיר ולהחליט על פונדקאית, לעבור וועדות ואז לצאת לדרך.הדרך גם לא תמיד קצרה אפשר לעבור החזרות בלי הריון, אך אחד לא מבטיח לך הצלחה מהירה ולכן אני חושבת שאולי האופציה הזו פחות מדוברת בפורום.אני במקומך גם הייתי הולכת לשמוע מה יש לאותו פרופ׳ להגיד בעניין ואם את צריכה לעבור ניתוח פתיחת בטן בסופו של דבר משיקול כלכלי נטו אז שווה לך לעשות את זה ואולי להיכנס להריון מאשר ללכת על פונדקאות מראש.לגבי שיקולים אחרים קטונתי מלייעץ לאחרות שלא הייתי במצבן.בהצלחה והריון מהיר וקל לך מתוקה
פונדקאות
21/08/14 23:28
אני מודה שמעולם לא שקלתי את העניין מספיק ברצינות.
אצלי המילוט היה לכיוון האימוץ אם הטיפולים לא יצליחו.
 
 
יש כמה סיבות בעיני למה זו לא האופציה הראשונה.
קודם כל המחיר. כרבע מיליון שח. מחיר לא מבוטל בכלל.
אם את במכבי ויגלו שאת מנסה לצבור עוברים לפונדקאית עלולים להפסיק לך את הטיפולים וזה עוד מלא כסף.
הפונדקאות בארץ דורשת תהליך ארוך של משהו כמו שנה לפני שאפשר להתחיל.
בחו''ל זה רחוק ולא מוכר ויש הרבה פחות שליטה.
עם הודו לי אישית גם יש עניינים מוסריים.
וכאן נוספים לחצים חדשים - מה הפונדקאית עושה, אולי היא שותה, אולי מעשנת אולי סתם לא מקפידה על בריאותה.
יש פה ויתור עצום על שליטה.
אני חושבת שזו אופציה נהדרת במקרים מסוימים, אבל לו הייתי במצבך כנראה הייתי בודקת את האפשרות של להכנס להריון בעצמי כי זה פשוט יותר במידה מסוימת.
רוני, לכי לשמוע מה יש לרופא להגיד
21/08/14 23:32
בתקווה לבשורות טובות,
ואחר כך תחליטי.
 
הכאב שלך עצום, ואני שמחה שיש לך ילדה בבית
לגבי פונדקאות אני חושבת שזה  שילוב של עלות כלכלית מאוד גבוהה,
לכך שהפונדקאות הוא תהליך שעדיין לא מוכר או לא מספיר נרחב
בשביל שיהפוך לעוד אחת מהדרכים להביא ילד לעולם.
אני חושבת שזה קצת כמו בנק הזרע, בהתחלה היו נשים בודדות
שפנו לכך, והיום יש יותר. יש יותר לגיטימציה לכך, ויותר אפשרויות.
(הכוונה שלי שמשהו שהיה נדיר הופך ליותר נפוץ וליותר קל לביצוע)
 
לכי לרופא, תראי מה הוא אומר ותחליטי.
את לא חייבת להחליט עכשיו.
חסרה לי מילה -
21/08/14 23:34
עוד אחת מהדרכים הפשוטות להביא ילד לעולם,
אין ספק שזו דרך מופלאה ואפשרות נהדרת!!
 
 
גם אני
22/08/14 13:04
רוני יקרה,
אני חושבת שחשוב שתקשיבי לעצמך ואם זה נראה לך יותר מידי אז זה יותר מידי.  את מכירה את עצמך ואת היחידה שיכולה להחליט - "עד כאן".  אם הסבל הוא כל כך גדול אז אולי המחיר הוא באמת יקר מידי.  לכל אחת מאיתנו הנקודה הזו נמצאת במקום אחר, נקודת ה"עד לכאן".  אנחנו (אני ובן זוגי) למשל לא מעוניינים באימוץ או פונדקאות ואני גם לא מתכוונת להמשיך עם טיפולים עד גיל 45.  זה קשה ומעייף ולוקח חלק גדול מהחיים, שלא לדבר על המחיר הפיזי.  כרגע אני עדיין לא מוכנה לוותר כי אין לי ילדים, אבל כל פעם אני בודקת עם עצמי מחדש:  איך אני?  יש לי את הכוחות? איך הגוף? איך הנפש?  ואז אני מחליטה.  בהתחלה זה לא היה כך אבל עכשיו אחרי דרך ארוכה כל כך אני בודקת. 
 
אז אני מבינה לגמרי מה שאת אומרת וחשוב לי שתדעי שלמרות הפוסט הארוך שכתבתי לך בקשר לניתוח, אני לא חושבת שזו הדרך היחידה או שיש רק דרך אחת נכונה.  
 
וחוץ מזה את מקסימה.  סתם שתדעי. 
אני עברתי הוצאת מיומה גדולה
21/08/14 22:23
בניתוח רגיל עם פתיחת בטן מלאה
עבר ממש בסדר, ההחלמה אצלי הייתה יחסית קלה
אמנם גיליתי את המיומה במעקב זקיקים אבל אני מניחה שגם ללא קשר לפוריות הייתי חייבת להוציא אותה
 
אם תרצי עוד פרטים בשמחה אענה..
 
בהצלחה
תודה ושאלות
21/08/14 23:39
את יודעת למה היה חייב לפתוח לך את הבטן? מה זו החלמה קלה? כמה זמן עד שלא כאב? כמה זמן עד שחזרת לתפקד רגיל? כמה זמן עד שחזרת לטיפולים?
תשובות לשאלות שלך..
22/08/14 22:20
המיומה הייתה מאוד גדולה (בערך אשכולית) וזה היה ברור שלפרוסקופיה לא מתאימה
מבחינת כאבים לא זכור לי משהו מיוחד אפילו לא רציתי זריקה נגד כאבים אבל האחות החכמה הכריחה אותה וזה היה נכון להעזר בזריקות ביומיים הראשונים
חוץ מזה החלמה קלה.. נכון שקשה קצת לזוז ובעיקר לקום מהמיטה אבל נסבל.. אחרי שמוציאים את הסיכות ההחלמה ממש טסה
שני לילות בבית חולים, עשרה ימים בבית, אחרי חודשיים חזרתי לטיפולים
 
תזמון החזרת מוקפאים - מחזור טבעי - עזרה
22/08/14 17:36
שלום יקירות,
חדשה להחזרת מוקפאים - אשמח לתובנות לגבי התזמון...
אז אחרי מעקב יומיומי של שבוע (מתיש....) אחר הביוץ הטבעי נאמר לי שההחזרה בחמישי הבא,
ואני רוצה לוודא ולהבין את החישוב.
היום זקיק 23, LH-68, PROG-2.63, E2-1577 (הייתה קפיצה בLH מ13 אמש)
נאמר לי שזו בדיוק הקפיצה שחיכו לה - ושמעריכם שהביוץ קורה תוך כ48 שעות + 3 ימים גיל העוברים => החזרה בחמישי.
הגיוני?
לא יודעת מי אמר לך שהביוץ תוך 48 שעות.
22/08/14 19:35
ביוץ הוא בין 12-722 שעות מרגע הפיק. לפי איך שזה נראה את נמצאת בפיק.
כאבים... כמה זמן??
21/08/14 23:45
עברתי את הגרידה לפני שבוע בדיוק,
היו ימים שחשבתי שהכאבים עברו ,
אבל הם חזקים, והדמום לא מפסיק,
ומצאתי את עצמי מתעוררת מכאבים בלילה,
וחולמת חלומות זוועה על העובר
שהיה שלי לכמה שבועות בודדים.
 
כמה זמן זה תקין שכואב? ויש דימום?
 
אמרו לי ללכת לרופא נשים לבדיקה אחרי 3 שבועות.
הי חיוכית יקרה
22/08/14 02:44
לא יודעת (עדיין...) לענות לך לגבי הכאבים ודימום.
 
לגבי להתעורר בליילה וחלומות, מוכר עד כאב... ליבי איתך ושולחת חיבוק גדול.
מקווה שיעברו לך הן האספקטים הפיזיים והן הרגשיים במהרה.
ושיגיע הריון תקין שיפצה על הכל וישטוף את כל הכאב.
הסיוטים האלו הזויים מצא לו זמן המיינד
22/08/14 13:57
שלי לערבב הכל מכל, פשוט הזויי
 
 
כמו שהוא מוצא זמן לבלבל, ה mind החוצפן והחצוף הזה...
22/08/14 18:20
הוא גם ימצא זמן לשמח ולרגש. מאחלת לך שרק יגיעו כבר בלבולי האושר והחלומות של השמחה יתערבו זה בזה. 
 
שבת שלום יקירה
לא אמורים להיות כאבים חזקים לאחר גרידה
22/08/14 06:48
אולי כאב עמום,
מדברת כמובן על הכאב הפיזי,
שהרי זה הנפשי לא מרפה....
גם הדימום אמור להיות זניח ולא משמעותי,
בכל מקרה,אם יש חשש,עדיף ללכת לבדיקה,
שבת שקטה.
אצלי היו כאבים איומים לאחר גרידה
22/08/14 08:15
לעיתים חווים התכווצויות ברחם, ולפעמים אם יש אנדו, אז כל דימום וירידת הורמונים מלווה בכאב עז.
יש לי את האנדו הזה
22/08/14 10:02
כאבים כמו מחזור מאוד מאוד חזק
 
 
אז יש סיכוי שזה ההסבר לכאבים
22/08/14 10:05
ליבי איתך,
אני רק מדמיינת את הכאבים האלה, ונחרדת.
מה שעזר לי אלה משככי כאבים חזקים, שכדאי להשתדל ליטול אותם לפני שאת מגיעה לשיא הכאב, חליטות צמחים פושרות ומנוחה.
איבופרופן פורטה וגם זה לא לגמרי עוזר
22/08/14 13:55
וכן, אני משתדלת לקחת לפני שיא הכאב,
ולנוח
תחושה של אין כוח בגוף
 
אין לי חום
 
 
היה דימום ממש מעט בהתחלה
22/08/14 10:00
פתאום אחרי כמה ימים יש יותר דימום, יש לו צבע מוזר.
 
 
º
חום?
22/08/14 10:07
º
לא, לא עלה לי החום
22/08/14 13:55
שאלת לגבי הצבע?
22/08/14 13:58
כן, חום /כתום / מוזר
º
כן, צבע, ולפי מה שכתבת אז זה הסוף.
22/08/14 15:43
הלוואי
22/08/14 15:51
הגיע הזמן להתאושש מהסגה הזו.
 
תודה!
אני חושבת שכדאי להקדים את הבדיקה
22/08/14 08:21
מתארת לעצמי שהדימום הוא יותר הכתמה דמית(?), אם אני טועה ו/או אם הכאבים מצריכים משכך, בקשי הפנייה למיון ופני למיון.
חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת
לא עברתי גרידה
22/08/14 08:42
אלא הפלה בציטוטק אבל אצלי הדימום המשיך במשך שלושה שבועות (ברמות שונות). נראה לי שזה לא תקין שכואב לך ככה שבוע אחרי, אל תמשיכי לסבול תגשי להיבדק וקחי בינתיים משככי כאבים, את לא צריכה לסבול ככה.
תרגישי טוב.
עצוב לי לשמוע מה את עוברת
22/08/14 08:53
אולי כדאי לגשת לבדיקה, אפילו רק כדי להיות בטוחה.  חיבוקים
תודה לכולכן
22/08/14 10:04
אני מבינה שזה קצת יותר מידי,
וכדאי לפנות לבדיקה,
 
תודה
חייבת אתכן!!!
22/08/14 02:12
אז נסענו לצפון כדי לשכוח מהאזעקות ובדרך להשתטח על קברי צדיקים אני ובעלי מהבוקר מתכננים איך לקחת את הזריקות לחופשה ובסוף שכחתנו מהם בכלל!!! מוכנה לשלם כל סכום בשביל דקפפטיל ומונופר. בנות צפוניות אני כרגע בצפת יש מישהי שיכולה לעזור לי???
º
האם הסתדרת?
22/08/14 06:49
º
לא מאמי
22/08/14 07:28
שלום לך יקירה
22/08/14 08:16
יש לי פתרון את יכולה להתקשר לבית חולים שאת מטופלת בו או לרופא הפרטי אם את בפרטי ותבקשי מרשמים חדשים ושישלחו  אותם בפקס לבית מרקחת שהכי קרוב אלייך
º
יש לי פתרון .. תרשמי לי בפרטי .. אני מהקריות ..
22/08/14 08:54
º
שלחתי מסר
22/08/14 09:56
תתקשרי אלי
22/08/14 10:27
046827360
º
שלחתי מסר. האים קיבלת?
22/08/14 09:58
קיבלתי וגם התקשרתי..
22/08/14 15:52
אבל מאחר והרופא שלי בחו״ל ולא ממש טורח לחזור להודעות אני די מפחדת לקחת משהו שאף פעם לא לקחתי.
בכל אופן ממש תודה
ראיתי את ההודעות של כולן ממש מאוחר מאחר ולא הייתה לי קליטה בנייד.
תודה רבה לך
היי מיטל פנתה אליי מישהי
22/08/14 13:48
שגרה בצפת ואינה רשומה בתפוזיש לה את התרופות השאירה לי את הטלפון ליתן לך אם את מעוניינת רשמי במסר או כאן ואעביר לך
פליז כן..
22/08/14 14:45
כבר חשבתי להספיד משום שכל הטיפול התחיל עקום ומה גם שלא היה לי קליטה כדי להיכנס לאתר.

0509222366
פליז כן..
22/08/14 14:45
כבר חשבתי להספיד משום שכל הטיפול התחיל עקום ומה גם שלא היה לי קליטה כדי להיכנס לאתר.

0509222366
º
תוכלי לשלוח לי את המספר.
22/08/14 15:00
נתנאלה2
22/08/14 15:20
שלחתי לך מסרים
האם קיבלת??
תוכלי בבקשה לשלוח לי את מספר הטלפון של הבחורה מצפת?
נתנאלה2
22/08/14 15:25
שלחתי לך מסרים
האם קיבלת??
תוכלי בבקשה לשלוח לי את מספר הטלפון של הבחורה מצפת?
שולחת לך מסר היא שומרת שבת
22/08/14 17:51
אפשרי לקחת ממנה עד 18:30
º
שלחתי לך SMS עדכני שקיבלת....
22/08/14 18:02
תמיכה נפשית
19/08/14 21:23
נראה שמיום ליום המצב שלי רק מחמיר. התקפי בכי וקושי לתפקד. 
קיבלתי המלצה על יועצת סוציאלית במרכז לבריאות האישה דרך הקופ"ח, כרגע ממתינה לתור (ולהפניה מרופאת המשפחה |: לא הייתי מסוגלת לדבר איתה על זה בטלפון, אז פיקססתי).
אשמח לעוד המלצות איך לקבל תמיכה ו/או לרומם קצת את רוחי ולהפסיק לרצות להשתבלל ולא ממש לרצות לקיים אינטראקציה כלשהי עם העולם.

תודה 
 
 
ליבי איתך
19/08/14 21:29
כל הכבוד שפנית לעזרה. עצם העובדה שאת מנסה לעזור לעצמך מעידה על הכוחות שיש בך.
אני רואה שנוח לך יותר לכתוב מאשר לדבר, אז הפורום שלנו הוא מקום שיכול להתאים לך להגיע אליו ולפרוק.
נסי לחשוב מה עושה לך טוב:  אולי טיול קבוע מידי ערב לטבע, אוליי הרפיות, אוליי ספר טוב.
והכי חשוב לזכור שבכי וחוסר רצון ליצור תקשורת עם העולם הוא נורמלי לחלוטין.
חיבוק גדול יקירה, ואיחולים לימים קלים יותר ולהצלחות מתוקות.
º
תודה
20/08/14 22:42
פשוט עצוב...
19/08/14 22:07
אני קוראת מה את כותבת ומתכווץ לי הלב... נראה לי שכולנו מכירות טוב יותר או פחות את המצב המייאש הזה... אני כבר לא יודעת אם אני מעדיפה את החודשים האלו או את החודשים שאני נשארת אפטית ופשוט ממשיכה ישר לסבב הבא.
קשה לדעת ולייעץ  בלי לדעת מה המצב שלך (אם את עוברת את הסיפור ביחד או לבד, שנה או עשר...), אבל אם את מרגישה כל כך רע טוב שהחלטת לפנות ליועצת סוציאלית. לפעמים רק להוציא את הדברים ולהפסיק לשמור אותם לבד בבטן כבר משפר את המצב רוח...
לגבי המלצות לשיפור המצב רוח זאת שאלה טובה, הייתי בעיקר מפרגנת ודואגת לעצמי יותר, קצת פחות נחמדות לסביבה ויותר לעצמך (אני יודעת שזה נשמע נורא אבל קצת יותר זרקנות בעבודה ועוד מאה שקל שיוצאים על בית קפה עם חברה נראה לי מחיר קטן יחסית לשלווה שמגיעה לך). ואגב גם להשתבלל ולבכות במיטה עם גלידה נשמע לי לגמרי הגיוני.
שולחת לך בכל מקרה חיבוק מרחוק ומקווה שמחר בבוקר תקומי עם אבן קצת פחות כבדה על הלב...
תודה
20/08/14 22:43
מסתבר שחיבוקים וירטואלים עוזרים (: 
אופציה נוספת אולי
19/08/14 23:41
לצערי יודעת מנסיון כמה תקופת הטיפולים יכולה להיות קשה ופניה לעזרה מאוד יכולה לעזור לך
אם את מאיזור תל אביב יש באיכילוב (ליס) מרכז לבריאות הנפש של האישה, הטיפול בחינם לתושבות תל אביב 
איילת
יש לך מושג אולי
20/08/14 22:46
מה המחיר לטיפול למי שאינה תושבת תל אביב?
 
תודה 
לא.... אבל זוכרת שהיה זול יותר מטיפול פסיכולוגי פרטי
20/08/14 22:54
לאחרונה שמעתי על המרכז ליעוץ לאישה ברמת גן, אבל לא יודעת אם יש להן מומחיות בטיפולי פוריות (ולדעתי מהנסיון שלי זה חשוב) הטלפון שלהם 03-6129592/3, 02-6785210 משום מה האתר שלהם לא עולה לי....
ממליצה עם מרכז יעוץ לאישה
20/08/14 23:42
נמצאות ברמת גן ובירושלים. טופלתי שם בעבר, לא בעייני פוריות אבל היה טיפול מעולה. יש שם מטפלות נשים שמומחיות בנושאי נשים, אני בטוחה שיש שם גם מומחיות לנשים שעוברות טיפולי פוריות. הטיפול מסובסד, והמטפלות מעולות אחת אחת.
 
קישור לאתר: http://www.ccw.org.il/
 
 
 
את יכולה לבקש מרופאת המשפחה הפניה לשיחה
20/08/14 01:26
עם פסיכולוגית,
אפשר לבדוק אם דרך המקום בו את עוברת טיפולים יש
אפשרות לשיחות עם עו"ס או מישהו אחר.
 
ואם התורים ממש רחוקים אולי שווה לחפש טיפול פרטי
לכמה מפגשים כדי להתחזק.
 
עוד כיוון, רפואה אלטרנטיבית,
משהו לגוף ולנפש, יכול לעזור גם.
 
בהצלחה, וטוב שאת מחפשת עזרה וטיפול.
 
תודה
20/08/14 22:48
עשיתי למשך תקופה דיקור והפסקתי כי אני גם בהפסקת טיפולים כרגע וגם בגלל שהוא קצת כאב לי |:
אשמח לרעיונות לרפואה אלטרנטיבית קצת פחות כואבת 
אני עושה דיקור כבר כמעט שנה ויש טיפולים
20/08/14 23:36
ומקומות דיקור שממש מכאיבים לי
אני חושבת שאלו המקומות שעובדים, ויוצרים את הריפוי, והשינויי.
 
תנסי לחשוב איזה טיפול יעשה לך נעים,
אולי מסאג'? שיאצו? רפלקסולוגיה?
ואולי יש גם טיפולים שקשורים בשיחות.
 
 
אולי גם טיפול משלים
20/08/14 23:40
עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור.. ממליצה גם על תנועה - ריקוד חופשי, לי מאוד עזר לשחרר מתח שאגור בגוף. אם תרצי המלצה למקום לריקוד חופשי בתל אביב - אשמח להמליץ. אני רוקדת כבר שמונה שנים בקביעות, וזה פשוט עושה נפלא לגוף וגם לנפש. משחרר, מנקה ומטעין להמשך השבוע.
 
 
תודה רבה לכולכן על ההמלצות
22/08/14 17:14
אשמח להמלצה למקום ריקוד בתל אביב  (כאן או במסר)
הגעתי לסוף הדרך, מבוי סתום
21/08/14 08:44
הבטחתי לבן זוג שנמשיך עד שאגיע לגיל 40, ואחרי זה בלית ברירה, אשחרר. והנה הגעתי. ואני מבינה שגם הסיכוי הצטמצמם לחלוטין, וגם שהבטחתי שנמשיך בחיינו, אבל איך? 
איך אעמוד בהבטחה הזאת?! נשארו לי שבועיים שבמהלכם, מה כבר יקרה? 
שנה וחצי של מאמצים, ריצות לבדיקות,  שמי היה מאמין שיעברו ככה בלי כלום. כמעט אפילו הלי בדיקות בטא כי לא הצלחנו אפילו להגיע לזה. כל מי שאומר שאופטימיות עוזרת...חה, הצחקתם אותי. הסיבה היחידה שהסכמתי לומר שננסה עד 40 כי היה לי ברור שנצליח קודם. חבל שהשליתי את עצמי. מה אני אמורה לעשות, להפר את ההבטחה? בשביל מה? הרי בינינו מה שלא הצליח ב- 38 לא עומד להצליח עכשיו. 
 
היי יקרה, לא מסכימה לגבי האמירה האחרונה
21/08/14 08:54
זה לא בהכרח שמה שלא הצליח ב - 38 לא יצליח עכשיו.
יש לי חברה שהרתה עכשיו בגיל כמעט 41 אחרי הרבה הזרעות ושתי הפריות ויש עוד הרבה כמוה.
אני מבינה שאת מרגישה במלכוד כי הצהרת שתנסו עד גיל 40 ועכשיו את שוקלת להפר את ההבטחה והאמת - לגמרי מובן.
למה שלא תדברי עם בן זוגך ותגידי בדיוק מה שכתבת פה? ש"הסיבה היחידה שהסכמתי לומר שננסה עד 40 כי היה לי ברור שנצליח קודם"...
שאת בכ"ז לא מוכנה לוותר על החלום, שאת רוצה לנסות עוד קצת, עד שלפחות הרופאים יאמרו לך שהסיכוי להרות הוא כבר קלוש. יש לך עוד זמן, לא? מבחינת מה שלרפואה יש להציע, כלומר.
מדוע בן זוגך לא מעוניין להמשיך? עייף מזה?
אולי הוא יסכים אם יבין כמה זה חשוב לך?
על כל בת 41 שהצליחה
21/08/14 09:40
יש 99 שלא הצליחו. אז האם להפר הבטחה, ולהמשיך את סיוט הנסיונות, בשביל הסיכוי הקלוש להיות אותה אחת? הסטטיסטיקה תוכיח שיש לי הרבה יותר סיכויים להיות גרושה מלהיכנס להריון, במיוחד בנסיבות הללו. 
נראה לי שאת מגזימה בסטטיסטיקה. את פשוט בייאוש כרגע
21/08/14 10:16
וזה הגיוני. יש רגעים כאלו.
וכמובן שאת בסוף תחליטי אם שווה לך להמשיך או לא...
מקווה שתמצאי את דרכך ותהיי שלמה איתה.
º
22/08/14 13:34
º
פרטית
21/08/14 09:11
חבל...
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/08/14 09:28
בוקר טוב,
 
כבעלת נסיון עשיר, רב שנים, בתחום הפריון, למדתי לא להספיד אף פעם את התהליך.
אם את מרגישה שמיצית, זה כבר עניין טחר לגמרי...
גיל 40 הוא באמת לא גיל מאד מאוחר, אם את מוכנה להיעזר ברפואה הכל כך מתקדמת בתחום.
מאחלת לך שתצליחי בדרך שתבחרי.
יום טוב
מחבקת על הדילמה הקשה כל כך
21/08/14 10:17
אין ספק שאת ניצבת בין הפטיש לסדן במצב שובר לב שקשה בכלל להתחיל לתארו במילים. 
אולי תפרטי קצת על מצבכם? אני חושבת שזה יכול לעזור לנו לעזור לך לסדר את המחשבות והאפשרויות ולהבין במה מדובר.
מה היו השיקולים בהגעתכם להסכם? מה מבחינת בן זוגך השלב הבא- לוותר בכלל או לעבור לאחת מהאופציות האחרות הקיימות?
מה עברתם עד כה ואצל מי? סליחה על החטטנות- אבל האם כבר יש ילדים בתמונה? מה מידת הפתיחות ל"קצת התאמות" בהסכם בין שניכם?
 וכמובן, במידה ואת כרגע בתוך טיפול (לא הבנתי חד משמעית), הלוואי והדיון כבר יהיה לא רלוונטי בכלל 
 
אז ככה, אלו הפרטים
21/08/14 10:29
דווקא שמחה לשתף...אם לא כאן, אין לי מושג למי לספר, ואני צריכה להוציא את זה. 
יש כבר ילד מתקופה שבה היינו צעירים בהרבה, ולא דמיינו שלא יילך. זו הסיבה שהבעל לא מוכן "להתאבד" על טיפולים ונסיונות- מה שקיבלנו, זה המתנה שלנו וצריך להגיד תודה. 
אני מבינה היטב שאם לא היה, כנראה שהיינו הולכים על הכל- תרומת ביצית, פונדקאות, אימוץ - הכל. אבל זה לא המצב. לפני כשנה וחצי כשהיה ברור שאנחנו צריכים עזרה בעלי אמר שמבחינתו רק לנסות טבעי. הצלחתי לשכנע שטבעי זה לא יילך. הוא אמר- אוקי, אבל בשני תנאים: 1. לא תיכנסי לדיכאון 2. בגיל 40 שלך מפסיקים. 
לגבי לא להיכנס לדיכאון- זה בגלל שבתקופה שקודם כל חודש היה מביא אותי לתהומות נשייה. בכיתי ימים על גבי ימים ונעשיתי בלתי נסבלת לשהות איתי, הרגשתי שאין טעם לחיים, ואני מודה שזה קצת מוגזם להרגיש כך אם יש ילד, אבל לא תמיד שולטים על ההרגשה. אתן ודאי מבינות- הרגשתי שאין טעם לכלום כל מה שעניין אותי זה זה. אז ברור שאי אפשר להבטיח לא להיות בדיכאון, אבל הציפיה היתה (ואני עמדתי בה) שכשנכשלים, עצובים ליום, ועוברים הלאה. והכרחתי את עצמי לעשות את זה, והאמת לא בקושי מאוד גדול כי רב הזמן הרגשתי שזה רק עניין של זמן עד שנצליח. אז לא החודש, אז חודש הבא. ופתאום נגמרו לי החודשים, וזהו...החלק השני של ההבטחה. כל האופטימיות והתמימות שלי ממתינים לי בקצה, והתהום כבר שם ואין איך לחמוק מזה. אני נאחזת רק בידיעה שכבר יש, וצריך להגיד תודה, וגם זה שיש בן זוג זה לא ברור מאליו, אבל זה לא מעלים את התהום. היא שם. והרצון לא נחלש ולא עוזב. אם אפר את ההבטחה שלי יהיה לזה מחיר גם כן. אם אגיד שלא מוכנה להפסיק- זה פתח לכאב לב גם כן. גם בתוך השנה וחצי האלו היו חודשים בלי "עזרה" - בסוף הכל היה דומה. הכל מתפקד בדיקות מצויינות, אין שום הסבר. השיא היה שבוע אחרי ביוץ פרוגסטרון 140- והרופא כבר חצי חגג. וגם אני. ועכשיו איך אני ארפה? באמת לא יהיה לי תינוק? זה באמת מאחוריי? מה מחכה לי עוד? 
עוד אופציה
21/08/14 12:42
יקרה,
התהליך כמו שאת יודעת מלא עליות וירידות, תקוות ואכזבות ואנחנו לא באמת יודעות איך נרגיש עד שאנחנו שם.  מה שכן אפשר לעשות זה ללמוד להתמודד עם הדרך.
 
אני חושבת שיש עוד אופציה בין לוותר ולפול לתהום, לבין להפר את ההבטחה.  אלו הקצוות, אבל בין לבין אולי תוכלי לדבר עם בעלך ולשתך אותו במחשבותייך, לפתוח את העניין לשיחה ולראות אם הוא סגור לגמרי על גיל 40 או שאולי לא. זו לא הפרה של הבטחה, זו לא החלטה חד צדדית, פשוט שיחה.
 
בהצלחה 
אל תוותרי! חבל...
21/08/14 10:17
אני התחלתי את התהליך בגיל 38.5 ילדתי שבוע לפני גיל 42. זה אפשרי בהחלט. אני בזבזבתי המון זמן על הזרעות. כשעברתי ל - IVF זה הצליח (בניסיון החמישי) + דיקור. אני כמובן האחרונה שאגיד לך מה לעשות, אני רק משתפת אותך בניסיוני ויכולה מאוד להמליץ על מחלקת ה - IVF באיכילוב ובמיוחד על פרופ' עמי עמית. בשורה התחתונה מה שחשוב זה התמדה. היום אחרי שאני חובקת זעטוט קטן בן חצי שנה, ואין מאושרת ממני ביקום, אני יכולה להגיד בלב שלם שהכל היה שווה ומזל גדול שלא ויתרתי.
עזבי אופטימיות, תקראי לזה עקשנות!
21/08/14 15:17
לא מסכימה בכלל עם המשפט האחרון שלך- כי לי מה שלא הצליח בגיל 32 הצליח פתאום בגיל 38!!!!!!!! אז אופטימית כבר מזמן לא הייתי אבל עקשנית כן. בבקשה, אל תרימי ידיים רק בגלל הגיל. אם נמאס, אם התייאשת, עייפת- זה משהו אחד. אבל בגלל הגיל? נסי, תשני, תחליפי, תתיעצי, לכי לעוד מומחה, תבדקי עניין תרומה- תהיי פתוחה לרעיונות חדשים. הישועה יכולה להגיע מהמקום הכי לא צפוי. בבקשה, אל תרימי ידיים, עוד לא.....
אני בת 40+
21/08/14 17:05
בטיפול ivf השני הוחזרו לי שני עוברים,
אחד נקלט, היה דופק,
שמחתי
ואז הפסיק הדופק, ועברתי גרידה
 
אבל!! הגוף שלי הצליח להרות,
למה העובר נפרד ממני? אין לי תשובה.
 
אל תוותרי כל כך מהר, בגלל הגיל,
הבטחות מותר לשנות, אם זה מה שהלב שלך רוצה.
 
חוץ מזה - גיל 40 נמשך שנה
ממש אבל ממש לא לוותר!!!!!!!
21/08/14 17:40
יקירה, בגיל 41 וחצי ... נקלטתי להריון ראשון ... כולם סביבי הרימו גבה שסוף סוף "התעוררתי" ואני בידיעה שגיל הוא לא פונקציה ידעתי תמיד שאקלט ולא תהיה בעיה .. אז נכון הייתי צריכה עזרה ועשיתי זאת בהפריה אבל מעולם נשברתי... תני לי היום את גיל 40 שלך להתחיל את התהליך ... מה שאני מנסה לומר שימי את ההבטחה בצד . יש לך עד גיל 45 להכנס להריון , תאמיני בעצמך תאמיני שמגיע לך להיות אמא שהכל בסדר איתך ועם הגוף שלך ותראי שתקלטי תהיי רגועה .. גיל 40 ממש לא סיבה להרים ידיים !!!! עזבי אותך מסטיסטיקות .. אל תקשיבי , אל תשמעי  ואל תתיחסי ... זה מה שאני עשיתי הייתי נכנסת לפורומים סוגרת את המחשב בוכה .. עד שהחלטתי שאני לא מתייחסת לכלום מאמינה בי ובגוף שלי
לא נותנת לשום רופא לערער לי את הבטחון ... בהצלחה מתוקה .
גיל 40
21/08/14 20:07
אני מבינה גם אותך וגם את בעלך.
אין פה אמת חד משמעית.
אני חושבת שכדאי להתיעץ עם הרופא, אפילו לגשת ליוד אחד ולשמוע מה לדעתו הסיכויים.
עם הידע הזה הייתי יושבת לשיחה עם בעלי ומנסה לחשוב על מה ניתן לעשות כדי גם לקדם את הרצון וגם להשאר משפחה.
 
בהצלחה בכל מה שתבחרו.
הכי חשוב להיות שלמה עם עצמך!
22/08/14 06:42
ולכן הדבר הראשון לעשות הוא לקחת את אקדח הגיל,
הטעון, ולפרוק אותו,
כמה שיותר מהר, שמא ישתחרר  המנו כדור.
ועכשיו שבי מול השולחן העגול,ראשית את,
עם כל הכבוד, הבטחות שניתנות תחת איומים אינן מחייבות!
והתהום,ההיא של העצבות, בעקבות השליליים
אמנם עמוקה היא עד מאוד, אבל לאחריה,יש עוד תהום,
זו של: מה היא אילו?
ואם תפסיקו,ואינך שלמה, תפגשי אותה מקרוב, והיא עמוקה ותהומית.
ואז, יצופו הכעסים,והתהומות, של אולי אם הייתי ממשיכה, הייתי מצליחה,
הכעסים, על בן הזוג, שעצר אותך,
בשנים הללו,כל חודש קריטי
ולא תוכלי להתחרט עוד 3-4 שנים.
נכון, לכל אשה וזוג הגבולות שלהם
ואף אחד לא יוכל לאמר לך עד מתי וכמה לנסות,
אלה צריכים לבוא ממכם,
אבל!!!!!!!הכי חשוב להפסיק מתוך שלמות והשלמה, ולא מתוך אייזשהו דד ליין ,
או הבטחה, שאינה הגיונית, שהרי סטטיסטית,הריון יכול להגיע בחודש הבא או בזה שלאחר מכן.....
עיצרו,חישבו וקבלו החלטות מושכלות,
את אמנם  מכירה את גברת דיכאון השליליים , זו שבאה עם התקוה,שאולי עוד יהיה.....
אך אינך מכירה את אחותה התאומה והאכזרית, זו שחברה לאדון סוף.
היא מכה ללא רחם, ברחם הריקה,
אכזרית ממש.
מאחלת לך שלכל החלטה שתגיעי, תגיעו, תמצאי את שלוות הנפש
רק עימה תוכלי לחיות את שארי חייך בהסתכלות קדימה ,
ולא לחיות במבט לאחור,
ובתחושת כישלון והחמצה. ,
מקווה שבמעט הבהרתי את הנקודה הנעלמת......
 
 
 
 
 
º
22/08/14 19:10
בנות, נשמע שהנקודה פה היא לא הגיל וסיכוייו
22/08/14 12:22
אלא ההבטחה לבעל , שלאי עמידה בה עלולות להיות השלכות
כי נשמע שלולא ההבטחה שנתנה לבעל היתה ממשיכה לנסות.
אז הכמיהה לילד נוסף מצד אחד, והצורך לשמור על זוגיות מצד שני
מציעה לך לשבת עם בעלך בסופשבוע ביחידות ובנעימים ועל הדרך לפתוח את הנושא ולנסות לבקש "תוספת זמן"
 
 
זה לא הסוף
22/08/14 16:40
תראי
אם את מאוד רוצה ילדים, זה לא סוף הדרך
ראשית צריך לפתור את העניין מול הבעל, להסביר מה האפשרויות שעומדות לפניך, מה הרצונות ולברר עד כמה הוא מוכן ללכת לקראתך.

לעניין הטיפולים
לא פרטת מה מסלול הטיפולים והבדיקות בהן נקטת עד כה
כך שבהחלט יכול להיות שעוד במה יש לעשות וגיל 40 הוא בהחלט עוד סביר להשגת ילד.

בהנחה ונגיד שמיצית את כל אפשרויות הטיפול
עדיין פתוחות עוד אפציות של תרומת ביתית אימוץ ופונדקאות שיכולות להעניק לך את האושר שבגידול ילד

מאחלת לך למצוא את שביל הזהב בדרך להגשמת מטרותיך

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה