לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכות הבאות למועדון החתירה

``בן לו היה לי, ילד קטן...``
כמה כאב יכול להיכנס במשפט אחד קצר? כמה כמיהה השתוקקות ויאוש?
רק אנחנו יודעות כמה. רק אנחנו מכירות את הכרסום היומיומי הזה. את החיים סביב ימי החודש. ואת הכאב שמתפרץ לו בסוף.

אבל אנחנו, בניגוד למשוררת, מכירות את התקווה. התחרות שלנו נגד המציאות כיום, היא קצת יותר הוגנת. לרפואה של היום יש אפשרות לגלות ברוב המקרים ממה נובעת בעיית הפוריות, וכיצד אפשר לטפל בה.

וכך אנחנו חותרות לנו מול זרם עצום, ימים שבועות וחודשים. מתחמקות (לא ממש בהצלחה) מהשאלות חסרות הטקט שמתחילות ב``מתי`` או ``למה``. מרגישות את דקירת הקנאה האיומה בכל פעם ששומעות על מישהי שנכנסה להריון. ועוד מתייסרות על כך שאנחנו מקנאות. וסופרות...וסופרות... וסופרות.

אפשר היה לחבר ``אחד מי יודע`` מיוחד לפורום.

כמה ימי מחזור?
כמה ימים לביוץ?
כמה בטא אסטרדיול?
כמה זרעים בתנועה?
כמה עובי רירית?
כמה זקיקים?
כמה סמ``ק פרגונל?
ושאלת המחץ - כמה פסים? (:

אז זה המקום לשאול את כל השאלות, ולהעלות את כל הספקות. כאן תוכלו לקבל תשובות, הצעות רעיונות וטיפים. אבל בעיקר תמיכה, הבנה וחיבוק. כאן מותר להיות היסטרית, לבכות, לפחד ולהתבלבל. והכי חשוב - לצרוח עד הגג משמחה. כי כולנו באותה סירה.

(שאלות מקצועיות, מומלץ להפנות לפורום לבריאות האישה)

כמו שנאמר בעבר:

Give me your tired, your poor, your huddled masses

I lift my lamp beside the golden gate


כאן כולנו ממשיכות לחתור, עד שנגיע לחוף מבטחים.


התנצלות - המכתב נכתב בלשון נקבה, פשוט משום שהוא נכתב ישירות מתוך הבטן (או אם תרצו - מהרחם). אבל ללא ספק הוא מופנה במידה שווה - אליכם הגברים, שותפינו למסע התלאות הזה.



הפורום הינו פורום תמיכה.  הייעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ומקצועי.
אנא קראו את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום.
המשך...
הודעה חדשה

הודעה נעוצה שמירת זרע מוקפא- דרישת תשלום – שימו לב!
29/07/15 21:28


פנייתי היא למטופלי פריון  בהפרייה חוץ גופית אשר שומרים זרע קפוא לצורך הטפולים, במעבדות הזרע למינהן בארץ, או לצורך שליחה לחו"ל לצורך פונדקאות או תרומת ביצית.

האם ידוע לכם כמה מנות נשארו במעבדה לאחר כל טיפול? האם כל שנה אתם מקבלים תזכורת מהמעבדה או בית החולים  לגבי הצורך בתשלום עבור השמירה? האם אתם דואגים לתשלום מול קופת החולים או באופן יזום ועצמאי?

 אם התשובה שלילית –  חשוב שתקראו את ההמשך ושימו לב.

השבוע  (7.15) קיבל בעלי (שהוא בעל הזרע  המוקפא לצורך טיפולי הפריון )  דרישה מבית חולים בלינסון פ"ת , לשלם 322 שקלים לשנה החל משנת 2002 ועד היום, דמי שמירה של מנות הזרע במיכל ההקפאה. בחשוב של 13 שנה מדובר על סך 4,186  שקלים.
אנו הפסקנו את טיפולי הפריון בבלינסון בערך בשנת 2003. מעולם לא עודכנו בדבר ניצול מנות הזרע, לאחר כל טפול. כן עודכנו ביתרת עוברים מוקפאים.

למותר לציין  שמשנת 2002 עת הוקפא הזרע ועד היום לא קיבלנו כל פנייה או תזכורת לחוב כלשהו, שום הודעה על כך שנשארו מנות מוקפאות, ושום בקשה לפנות לקופת החולים להסדיר התחייבות לתשלום.
לא ידענו כלל שנותרו מנות , והם גם לא טרחו במהלך השנים להודיענו שיש מנות מוקפאות ועלינו לחדש התשלום בגין שמירתן.  לו קיבלנו הודעות כנ"ל היינו מורים על השמדת המנות, או דואגים להעבירם למקום אחר.

לשאלתנו מדוע בית החולים לא פנה אלינו  עד היום ? קיבלנו התשובה, כי  לצורך הקפאת הזרע, בעלי חתם להם על יפוי כח בו רשום בין השאר שזו אחריותו כל שנה לדאוג לתשלום עבור השמירה. וכי אנחנו בני אדם בוגרים שאמורים לדאוג לעניין זה. ולהם אין כח אדם לעניין זה.
 עכשיו אנו  מוצאים עצמנו בתוך מהלך של תכתובת  ומו"מ מולם, אפשרות פנייה לערכאות וכו'.

אנו ממליצים לכל אחד לבדוק לאחר כל טפול  כמה מנות נוצלו וכמה נותרו, ולהתעדכן ביוזמתכם לגבי הצורך בתשלום עבור השמירה.
אם יש מבינכם כאלו שנתקלו בפנייה דומה  של בלינסון לדרישת "הסדר חוב"  של דמי שמירה היסטורים על זרע קפוא – נשמח אם תצרו עמנו קשר כדי שננסה להתאחד ולטפל בעניין ביחד, כמו גם גם פנייה למשרד הבריאות וכיו"ב כדי לקדם הגדרה מחייבת בנוהלי העבודה של מעבדת הזרע, בעניין הודעה רשמית  למטופל על ניצול המנות לאחר כל טיפול , וכן בחיוב תזכורת על חוב דמי שמירה בתדירות חד שנתית.
 
ניתן לפנות במייל  º
 clali18@gmail.com
גם בנות ששומרות מנות של בנק הזרע
29/07/15 23:01
שימו לב שיש שלב שצריך לשלם על שמירת המנה.
 
 
תודה על העלאת המודעות, נועצת למען האחרות
30/07/15 12:30
אולי כדאי שתזכירו להם שלעוברים יש טווח של 5 שנים שהם נשמרים ואחר כך הבית חולים מחויב לפנות להורים ולשאול מה בכוונתם לעשות בנידון.
מנצלשת: מישהי יודעת מה קורה באסותא עם מוקפאים
30/07/15 22:53
כשחולפות חמש השנים החינמיות?
תודה
יעל
שלום לכולן! חדשה כאן
29/07/15 15:24
עשיתי סיבוב ראשון של IVF בקליניקה פרטית באנגליה אחרי שנים של נסיונות
אמרו לי לעשות בדיקת הריון ביתית ביום שישי שעבר והתוצאה היתה חיובית
חשבתי שעכשיו יעשו לי בדיקת דם, אבל הקליניקה אמרה שהם לא עושים בדיקות דם כי אין לזה ערך וחוץ מלהיות אובססיביים על רמות הבטא
העולות או לא, אין סיבה לעשות בדיקת דם???
יומיים לפני הבדיקה החיובית התחלתי להרגיש רע ובשבת הייתי בבית חולים עם דיאגנוזה של שחלות מגורות ברמה בינונית
אז הרופא עשה בדיקת דם ואמר שאני בהריון. עכשיו אני בלחץ, האם אני בהריון בלי לעשות בדיקות דם יומיות? אין לי מושג מה הבטא
וכמה זמן נמשכת התסמונת הזאת? אני בכאבי תופת והשמנתי 4 קילו בשבוע ויש לי מים בבטן....
 
למישהי יש תשובות��
וואו, נשמע מוזר ביותר מה שאמרו לך בקליניקה
29/07/15 15:36
ממתי לא בודקים בדיקת בטא?
ולמה בבית חולים לא עשו לך בדיקת בטא ועדכנו אותך בתוצאה?
חוץ מזה נשמע שיש לך גירוי יתר לא קל, בהתחשב בכך שיש מים בבטן.
הרופא לא אשפז אותך לטיפול והשגחה?
תרגישי טוב ושיהיה בשעה טובה!
אל תזניחי את עצמך. את זקוקה לדעתי לטיפול בבית חולים שיתייחס אלייך כמו שצריך.
 
 
זאת הפעם הראשונה שלי
29/07/15 15:52
הקליניקה מאוד ידועה באחוזי הצלחה גבוהים במיוחד
בבית חולים אמרו לי שאני צריכה השגחה אבל לא להיות מאושפזת
כי אין לי בעיות נשימה והדם שלי לא צמיג
אני ככ מבינה אותך...
29/07/15 16:02
גם אני עדיין לא מבינה בדיוק מה קורה ואיך עושים את הדברים...
מה קובעים ומתי...
לא רק באנגליה, גם בארץ יש קצת מיסוך בעניין.
מזל שיש קבוצות כאלה, בהן אפשר לשתף ולעזור אחת לשניה
הבעיה היא שאני עכשיו בלחץ
29/07/15 16:15
כי הקליניקה לא מאפשרת בדיקת דם ורופאת המשפחה שלי אמרה שלא צריך
וכל מה שאני קוראת באינטרנט זה שחייבים לעדות בטא
לפחות אני עושה בדיקות דם בבית החולים בגלל הגירוי יתר של השחלות. הרופא פשוט אמר שאני בהריון ולא אמר לי מה הבטא
ביום שישי אני אהיה 5 שבועות
ככ רציתי לחגוג הריון ראשון , אני מנסה כבר 5 שנים, אבל ככ כואב שאני לא מצליחה לזוז....
מנסה להשאר אופטימית
אוקיי
29/07/15 16:15
ונתנו לך הוראות להשגחה?
כלומר, מתי לחזור למעקב ואיך לשמור על עצמך?
 
אמרו להשקל כל יום ולבדוק היקיפים
29/07/15 16:25
ולחזור אם הכאבים יותר חזקים ואם אני ממשיכה לעלות במשקל. ממש סיוט הדבר הזה הבנתי שרק 5% מקבלים את זה
אין תרופה לתסמונת, יש טיפול בסימפטומים רק אם הם נעשים חמורים
והריון גורם להחמרה של התסמונת, לא שאני מתלוננת!
אולי אפשר לבדוק רמת אסטרדיול/פרוגסטרון?
29/07/15 16:30
ולמה בדיוק לא לעשות מבחינת בטא?
מצד שני-אם הם כ"כ מקצועיים-תסמכי עליהם...
אני יודעת שאין תרופה
29/07/15 16:44
אבל תשימי לב שהכאבים לא מחמירים. נשמע שאת ממש סובלת.
תעקבי אחרי כל שינוי קטן כמו שאמרו לך.
מאחלת לך שתרגישי טוב ושההריון ימשיך תקין.
º
תודה ענבל
29/07/15 17:58
קודם כל בשעה טובה
30/07/15 12:36
את בהריון, אחרי 5 שנים את בהריון וזה נהדר.
מאוד מתסכל שלא נותנים לעשות בטא כדי לוודא שהכל בסדר, אבל בשלב שלך הבטא כבר מספיק גבוהה כדי שלא ניתן יהיה להעזר בה כמדד לתקינות.
 
לגבי הגירוי, תנחומיי. מים בבטן זה שלב חמור.
ממש תקפידי על שקילה ושתית מים מרובה - יותר מ2 ליטר ליום.
נסי גם לוודא שכמות דומה יוצאת בפיפי.
אם הכאבים מחמירים לכי לבית חולים ללא היסוס.
לי נאלצו לנקז 4 ליטרים של מים מהבטן, תענוג מאוד מפוקפק, אבל אחר כך הרגשתי כל כך טוב יותר.
תמשיכי לשמור על עצמך ותמנעי ממאמצים, משאות כבדים ויחסי מין - השחלות שלך כרגע מוגדלות ואת בסיכון לתסביב שחלתי. עוד רעה חולה שכדאי להמנע ממנה.
מאחלת לך שתוך זמן קצת זה יהיה מאחורייך ותהני מהריון עגול ומשעמם לאחר מכן.
תודה acka
30/07/15 22:41
כמה זמן נמשך לך הגירוי? האם זה פגע בהריון?
בחו"ל הכול שונה לגמרי ויש מיעוט בדיקות
29/07/15 21:20
את תראי, עכשיו בהיריון בקושי יעשו לך בדיקות.
בארץ עושים מליון בדיקות דם. בחו"ל ממש לא.
בארה"ב עושים הזרעה על בסיס סטיקים ביתיים!
הכול בניסיון לחסוך בדיקות יקרות, שבארץ עושים אוטומטית.
כרגע את בגירוי יתר לא קל, כי מים בבטן זה כבר גירוי רציני.
תנוחי ותשתי הרבה ושיהיה בהמון מזל טוב.
איזה יופי שהצלחת!!!
את ככ צודקת האולטרה סאונד
29/07/15 23:59
הראשון שהציעו לי הוא ב12 שבועות!!!!
אז ביקשתי אולטרה סאונד בשבוע 7 (עוד שבועיים) באופן פרטי
זה עולה לי 900 שקל....
אני ככ בלחץ. בעלי צוחק עלי כי אני מקשקשת כל היום שלא עשיתי בטא ואולי אני לא בהריון , אפילו ש 4 בדיקות שתן ובדיקת דם בבית חולים היו חיובים והגירוי שיש לי נגרם מהריון....איך אני לא אשתגע במשך 9 חודשים הבאים אני לא יודעת
 
 
 
 
אבל עשו לך בטא בבית החולים. זה כבר לא משנה
30/07/15 18:17
אחרי כמה ימים של היריון הבטא כבר מזמן מעל 10,000. זה לא משנה יותר.
באמת באמת שגם בארץ אחרי 2-3 בטאות מפסיקים לבדוק.
שאלה כללית- אם היו לכן ילדים כבר הייתן עוברות את זה?
29/07/15 12:22
אם אין בכלל- ברור לי שעושים הכל. 
אבל אם יש? האם נתקלתן בכאלה בתורים אתכן בקופת חולים ואצל הרופא שכבר אמהות ל- 2 ובכל זאת ממשיכות בתהליך? 
אולי ביניכן יש? 
האם זה "טירוף" לעשות את זה עבור השלישי, הרביעי? ....
האם יש מספר שאחריו זה טירוף?
 
הכל תיאורטי כמובן, אי אפשר לדון אדם עד שנכנסים בנעליו. לי יש ילד ואני כל הזמן שואלת את עצמי אם ירדתי מהפסים
אין לוגיקה רציונאלית מאחורי הרצון בילד
29/07/15 12:46
ולכן כל תשובה מחושבת היא לא הגיונית.
אם תשאלי את ההיגיון שלי, הדבר הראשון שהיה עולה לי זה "אם יש לך ילדים בריאים, תהני ממה שיש, אל תשחקי באש, לא על חייך ולא על חיי הילד שאת כמהה לו"
רק שאיזה היגיון יש בלומר את זה למי שכמהה לאחוז בידיה עוד עולל פרי ביטנה?
אם הנפש כמהה כל כך, הביטול של הכמיהה הרסני לא פחות מהניסיון הפיזי...
לא הייתי מסוגלת כנראה אחרי ילד שני. אם הייתי מצליחה טבעי אז
29/07/15 13:41
רוצה כנראה 3 ואולי אפילו 4. אבל חלום רחוק ועכשיו רק רוצה ילד.
אם הדברים היו הולכים לפי התוכניות כבר הייתי עכשיו בהריון מתקדם עם הילד השני.
אבל מקבלת את גורלי בהבנה. מנסה להאמין שהכל בסוף לטובה
אני אמא לשניים
29/07/15 14:34
ילדה מקסימה בת 11 וילד מדהים בן 5 ואני עוברת הכל שוב, עם כאבי הלב, והכאבים בכלל וזה לא פחות מייגע כואב ועצוב כל שברונות הלב בדרך רק כי יש לי עוד ילדים בבית. זה נחמה ברור, יש לי אותם לחבק אבל לא זה כואב פחות.
ולא אין מספר שהוא טירוף רק אחרי השלישי המחירים ללא סבסוד כבר וזה יקר יותר.
הבת שלי שכששכבתי עם כאבים ולא יכולתי לקום שאלה אותי אמא למה כל כך חשוב לך עוד ילדים אם יש לך אותנו היא שאלה "האם אנחנו לא מספיקים לך?"
הסברתי לה שזה שיש לי אותם זה הסיבה.
הם יפים וחכמים ונהדרים ואוהבים ואיך אפשר לא לרצות עוד כמוהם.
 
º
איזה שאלה קורעת לב... ילדה חכמה
29/07/15 15:01
שאלה
29/07/15 16:37
האם גם ילדייך הגיעו מטיפולים?
כמה טיפולים עברת עד שהצליח?
אז ככה
29/07/15 19:06
הילדה הראשונה באה טבעי לגמרי, לא סתם טבעי הפסקתי גלולות לפני החתונה ונקלטתי ככ מהר שנאלצנו להקדים קצת את החתונה שלא אהיה שמנה מידי בחופה, אבל אחרי לידה טראומטית במיוחד בואקום החלו הצרות בצורת חסימה יפה ונחמדה של הצד המבייץ
את הילד השני אחרי שנה וחצי של נסיונות עשינו בעזרת הזרעות. 4 היה מספר המזל
עכשיו אני אחרי  שנתיים של נסיונות הפלה מאיימת אחת 2 טיפולי השראת ביוץ ועוד יומיים בטא ל IVF
בהצלחה בבטא
29/07/15 21:17
אני חושבת שהעובדה שיש ילדים בבית כן מקלה. ב"ה את התחושה שעושים טיפולים ואין שום ילד לחבק בבית - לא חווית למזלך הטוב. אז זה לא "ממש אותו הדבר". כמו שאמרה לי חברה שהפילה אחרי שכבר היו בידיה שלושה ילדים: "חזרתי מההפלה, זה לא היה שמח בכלל, אבל המחשבה שיש לי הרבה שמחה בבית עשתה משהו".
התהום הזו אחרי כישלונות רבים כשהבית ריק, לא קיימת כשיש ילד/ים בבית, ולכן קצת חרה לי שכתבת "זה לא כואב פחות"... הרי הילדים שלך הם משהו במיוחד במינו עבורך ואת חווה רגעים נעלים של הורות, אז בטוח שכואב פחות.
מאחלת לך בטא יפה והריון קל.
נכון
30/07/15 12:47
את צודקת ואולי לא בררתי מילים נכונה אבל כתבתי גם שברור שזה שיש ילדים זה מנחם.
אני לא יודעת מה זה לעבור את כל זה כבבית לא מצפה לך ילד קטן שיודע לחבק ולרגע לא התכוונתי להיות חסרת רגישות. אנא סלחי לי.
מבחינתי, לא ירדת מהפסים בכלל.
29/07/15 16:19
כשאישה רוצה ילד, היא לא רואה ממטר, אין משהו שיעמוד בדרכה. אני חושבת ששום נושא לא יכול לקבל מוטיבציה גבוהה יותר מרצון לילד. לא קריירה ואפילו לא זוגיות. אישה שרוצה ילד, חולמת את הרגע הזה, נושמת את הרגע שחלומה ייתגשם, בוכה את הרגע הזה, ואין משהו שיכול למלא אותה, למעט ילדיה הקיימים.
ואם מעניין אותך מה אני חושבת, אני מקרה מורכב מאוד. עברתי עשרות טיפולי IVF מלאים, ואני מוכנה לעבור עוד עשרות כדי שיהיו לי לפחות ארבעה ילדים! ולא, לא ירדתי מהפסים, אז וודאי שאת לא.
מאחלת לך הגשמת החלום בקרוב
גם אני אמא לתאומים
29/07/15 18:23
בני 4.5 שהגיעו מטיפולים ושאלתי את עצמי הרבה את השאלה הזו לפני שהחלטנו להתחיל שוב טיפולים.
למה להיכנס לזה?
כי אני כמהה להרגיש שוב הריון. זה חורט לי בלב הרצון הזה.
אני נזכרת בתקופה שלאחר הלידה והחודשים הראשונים ומרגישה כמיהה עזה וגעגועים לחזור לזה. לפני מספר שבועות ראיתי לראשונה את הדיסק של הברית והתחלתי לבכות מרוב שאני רוצה שוב.
להרגיש שוב תינוק.
להריח אותו.
להניק אותו.
חייבת להרגיש את זה שוב.
זו כמיהה מסוג אחר לדעתי. של משהו שהיה לך והרגשת ואת חייבת. פשוט חייבת עוד.
אני יודעת, פשוט יודעת שלמרות הפוסטים שאני מפרסמת פה לפעמים על זה שאני מתייאשת ולא בטוחה שרוצה להמשיך-
אני אמשיך כל עוד אני יכולה הן כלכלית והן נפשית ..
הייתי בטוחה גם שאהיה יותר רגועה מבחינת קצב הטיפולים כי מה יש לי למהר?
אבל לא.
זה פשוט בוער בעצמותיי.
הכמיהה מבחינתי היא אותה כמיהה שלפני ילדיי,
העצב הוא אותו עצב- על משהו שאת כל כך רוצה ופשוט לא מקבלת, משהו שכל כך פשוט אצל אחרים..
 
אז כמו שהבנת, התשובה שלי היא כן. ושוב כןכןכןכןכןכןכןכןכן. כן. 
קרן
 
 
 
תלוי בהרבה דברים
29/07/15 19:38
אני יודעת שיש לא מעט שיש להן תאומים ועושות טיפולים לילד השלישי. אם חלמת על משפחה עם שלושה ילדים ויש לך כבר שניים אז את רוצה להגשים את מה שחלמת עליו...
תלוי בכל כך הרבה גורמים... כמה זמן לקח לך התהליך, כמה כוחות נפשיים הוא גזל ממך...
חברה טובה שלי הצליחה להכנס להריון עם תאומים בסבב IVF הראשון ואמרה שללא ספק תעשה טיפולים נוספים בשביל הילד השלישי
אני אישית לא אעשה טיפולים בשביל ילד שלישי... אם יבוא טבעי או שימוש במוקפאים אז אחלה...
וואו... לדעתי זה ממש אינדיבידואלי
29/07/15 20:30
ותלוי גם מאיזה משפחה וסגנון חיים מגיעים...
יש הבדל למשל בין מישהי שיש לה רק אח1 לעומת מישהי שגדלה במשפחה גדולה יותר...
 
יש לי 3 אחים, ותמיד פינטזתי שיהיו לי 4-5 ילדים... היום אני כבר יודעת שכל ילד שמגיע זה נס...
 
אני נשואה 9 שנים, יש לי 2 ילדות ב"ה, שתיהן מטיפולי IVF, (כמובן שהחברות מסביבי, גם אם התחתנו אחריי כבר בהריון לילד 3 או 4...)
ולרגע לא חשבתי שאעצור אחרי 2 ילדות...
כל עוד אני יכולה ויש לי האפשרות והיכולת, אנסה להמשיך...
אמנם מבחינה כלכלית זה קצת יותר קשה, והטיפולים עצמם תמיד יהיו קשים, פיזית ונפשית,
אבל לדעתי כשהרצון כ"כ חזק, אין שום דבר שיכול לעצור אישה מלרצות להיות אמא..
 
חייבת לציין התרגשתי מאוד לקרוא את התגובות של שאר הבנות לשרשור הזה,  ומבינות את הרצון לעשות טיפולים גם לילד 3...
 
הלוואי על כולנו בע"ה, שכל אחת תזכה לכמה ילדים שהיא מאחלת לעצמה!!!!!!
יכולה לספר על עצמי
30/07/15 07:59
יש לי ילדים בבית. כל ילדי הגיעו מטיפולים (ידעתי מראש שאני פוליצסטית ולא מבייצת אז התחלנו בטיפולים מוקדם).
לא הרגשתי שינוי בכמיהה וברצון, אמרתי לעצמי בכל ילד, שלא מעניין אותי אני אעשה הכל. לא רואה בעיניים.
הסבב האחרון של הטיפולים (שהביאו לי את בתי השלישית) היו הכי קשים. איבדתי 2 הריונות בדרך, בדיקות נוספות שהיו לא תקינות (קרישיות ולכן לקחתי קלקסן, נוגדנים ולכן לקחתי סטרואידים). מודה שהיו כמה פעמים שאמרתי שאני לא מסוגלת יותר, אבל את האמת לא יכולתי גם לוותר.
אין ספק זה כשיש ילדים בבית זה אחרת. הם לא נותנים לך להיכנס לדכאון הזה. פעם אחת בכיתי והבן שלי (אז בן 6) ראה אותי.הוא שאל אותי מה קרה, וכמובן שלא סיפרתי לו את האמת, אבל החיבוק שלו כמובן שעזר.
העיקר שכולן יצאו עם ידיים מלאות, ואמן עם כמה ילדים שירצו!
כן כן וכן
30/07/15 09:54
בעברי מספר דו סיפרתי של הריונות רובם הסתיימו בשיברון לב
אחרי הרבה מלחמות הידיים שלי מלאות
מוכנה לעבור (כמעט) הכל שוב כדי לחבוק עוד ילדון/נת
זה רצון מורכב יותר מהרצון להיות אמא
30/07/15 10:35
זכינו בילד שלנו לפני ארבע וחצי שנים לאחר טיפולים.
עכשיו זה כבר לא רק הרצון להיות שוב אמא, אלא הרצון שהילד שלי לא ישאר לבדו בעולם.
הוא שואל אותי מידי יום אם אני כבר בהריון, מתי יהיה לו תינוק ולמה אנחנו לא עושים לו אח קטן.
הוא אוסף את גרעיני הפופקורן שנשארו בתחתית הקערה, קורא להם "זרעי קסם" ומבקש מהם שיהיה לו אח.
הוא זורק צדפים לים בעיניים עצומות ואומר בשקט "הלוואי שיהיה לי תינוק". הוא עוסק בזה המון.
כמובן שהוא לא יודע שאנחנו בטיפולים. כשהוא שואל, אני אומרת לו שלפני שהוא נולד אבא ואמא כל כך רצו תינוק, שביקשנו והתפללנו וחיכינו וחיכינו וחיכינו, עד שהוא החליט שהגיע הזמן לבוא. ככה אנחנו עכשיו, מחכים שהתינוק שלנו יחליט לבוא.
אני אעשה הכל בשביל להעניק לו את זה...
שואלת כי אני ממש אחרת
30/07/15 12:44
אבל גם את וגם אחת לפניך אמרו שכמובן לא חולקים עם הילד את מה שעוברים, והוספתן את המילה "כמובן",למה? ואני באמת שואלת בתמימות אל תכעסו עליי
אני לבד בעולם חוץ מהילדים והבעל אין לי אפאחד. מה שומר שגם אני שמתאשפזת אחרי הפלה למשל זה או שכולם איתי שם או שאני לבד, ככה זה אין מי שישמור עליהם ואני יודעת שתמיד תמיד עדיף להם להיות לידי מאשר מחוץ לעניינים
אבל מזמן למדתי לשתף אותם בהכל דרך הסברים שהם יבינו. הבן שלי בן 5 יודע ששיש לי ביצים קטנות שמחכות להיות תינוק בבטן וכשהפלתי הוא אמר לי אמא לא נורא כי אני הבן שלך בכל מקרה.
זה גם מנחם אותי ואני מרגישה שאני לא לבד ושאני מגדלת ילדים שמודעים לקשיים בעולם ומפתחים רגישויות שלא היה להם אחרת
 
מבינה שלא כולן כמוני אבל תוהה אם לא חשבתם על לשתף קצת בתהליך ואולי לזכות בעוד זוג ידייים מחבקות ועיניים מבינות?
 
בבקשה אל תכעסו עליי אני באמת שואלת בתמימות.
מה יש פה לכעוס בכלל?
30/07/15 13:59
זו לגמרי החלטה שלך ואין כאן נכון ולא נכון.
אני מרגישה שכל נושא הטיפולים וקשיי הפוריות מורכבים מידי אפילו בשבילי, שיש שאלות שאפילו אני לא יודעת איך לענות עליהן, ככה שלא היתי רוצה להכביד עליו עם דברים כל כך אמורפיים וכל כך חידתיים.
אנחנו ממחלקת האזוספרמים, בכדי להגיע להפריה בעלי יעבור ניתוח מיקרו-טסה וב"ה ימצא זרע ונגיע לאח/ות המיוחלים. אני בהחלט שואלת את עצמי איך להסביר לו מה עובר על אבא אחרי הניתוח, הוא הרי לא יוכל ממש לזוז וההחלמה עלולה להיות לא פשוטה, ככה שאת שואלת שאלה שבהחלט עולה מחדש אצלנו - מה להגיד לו?
 
אני מאוד בעד שיתוף ילדים במציאות, אני לא נוהגת לחסוך ממנו מידע, הילד יודע איך באים תינוקות לעולם כבר מגיל שלוש (כמובן בעזרת מושגים שקל לו להבין), אבל כאן אני מרגישה שמדובר בעניין מורכב, קשה ומפחיד.
אני משתפת אותו ברצון שלי בתינוק, אנחנו מפנטזים ביחד על מה נעשה כשיהיה לנו תינוק, זה בהחלט לא נושא שהוא טאבו. אבל אני לא ממש יודעת איך להסביר את מה שאנחנו עוברים, בטח שלא לבן ארבע וחצי.
 
אבל שוב, זה מאוד אינדיבידואלי, מה שמתאים לי יכול מאוד לא להתאים לך. לפעמים שיתוף יכול להיות דרך נכונה בהרבה ויכול להיות שבעקבות הניתוח של בעלי נחליט גם אנחנו לשתף.
על כל פנים שיהיה לנו בהצלחה יקרה!
אני בהחלט מבינה אותך
30/07/15 17:23
אולי זה מגיע אצלי קצת מחוסר ברירה וגם מטרגדיות עבר שעברה המשפחה. כשאחי הקטן נהרג ואני הייתי בשבעה בתי בת השנתיים כל הזמן שאלה למה אמא בוכה.
התייעצנו עם פסיכולוגית ילדים שאמרה שרק אם זה מתאים לנו כמובן אנחנו יכולים להסביר לה שאמא בוכה כי היא מתגעגעת לאח (שהיא היתה קשורה אליו מאוד בתור תינוקת) ואם היא תשאל לאן הוא הלך זה כבר עניין של אמונה מה להסביר לה. אנחנו הסברנו שהוא הלך לטייל בעננים.
אז אני מבינה אותך, האמת את רוב הדברים שאני מפשטת כדי להסביר להם אני מוצאת אחר כך שזה מאוד הקל עליי להבין בעצמי קצת יותר טוב.
תודה שלקחת את זה בגלל שאלה תמימה ולא חלילה הדחפות לחיים הפרטיים שלך ואיך את מנהלת את משפחתך.
º
30/07/15 19:49
את מתייחסת לשאלה מי ישמור עלייך ומי יעזור לך
30/07/15 18:26
לטעמי השאלה היותר חשובה היא: מי ישמור על הילד שלך בן החמש?
לשמור עליו משמעו לא להכביד על כתפיו הקטנות בדברים קשים שקורים לך, כמו הפלה.
זה מעל ומעבר לכוחותיו. זה לא פייר לספר לו על דבר כזה.
לספר לילד בן 5 משהו נוראי על מוות של תינוק, כדי "לזכות בעוד זוג ידיים מחבקות" זה לטעמי סוג של אנוכיות.
הילד לא יכול ולא מסוגל לחיות עם דברים כאלה בתודעה. זוג הידיים המחבקות חייב להיות של מישהו מבוגר, כמו חברה שלך, אמא שלך. תחשבי על הנפש שלו ועל מה שהוא יזכור מהילדות שלו. הוא לא צריך לדעת כרגע שיש כזה כאב בעולם. גם אם הוא מגיב בצורה בוגרת, את גורמת לו להתבגר טרם זמנו (כמובן שלא בכוונה אבל זה מה שיוצא) ולטעמי זה לא טוב ולא מועיל לו.
עדיף לשפוך הכול אצל פסיכולוג או חברה טובה. לא להעמיס על הילד.
 
 
כמו שהסבירה לי בזמנו הפסיכולוגית
30/07/15 18:36
הילד רואה ושומע הכל. הוא רואה את הדמעות ואת הדאגות ואת הכאבים.
אם לא תחלקי איתו את מה שעובר עליך כמובן בהסברים לפי הבנתו ויכולתו הוא יסיק מסקנות משלו. לאו דווקא טובות. יש להתאים את ההסברים לפי יכולת הבנתו אבל זה מקסים בעיני שהבן שלי לוחש ל"ביצים שמחכות להיות תינוק" בבטן שלי שהוא מאוד ישמח אם הם ישארו והוא יוכל להיות אח שלהם.
אין לזלזל בהבנה של ילדים הם רגישים יותר מכולנו והם קולטים הכל.
את רואה בזה להעמיס אני זכיתי במשפחה שכולה מאוחדת יחדיו יודעת לחלוק ובתמורה בתי ובני גם חולקים איתי אם כל הרגשות שלהם על הנושא הזה ועל כל השאר. זה כמו שלקחו את כל האגדות הישנות של האחים גרים והמתיקו בהם את הסוף הרע כדי שהילדים לא יחפשו לרוע. זה נוראי בעיני! זה לזלזל ביכולת של הילדים להבין וכן בעולם לא הכל דבש ולא צריך לעטוף אותם בצמר גפן ולספר שיש רק טוב בעולם.
הילדה שלי בת 11 היא בדיוק מתעניינת במה זה להיות אישה, המחזור שיגיע לה בקרוב ואיך כל העניינים הנשיים עובדים. אני ממש לא חושבת שאני אגואיסטית בזה שאני נותנת לילדים שלי להיות חלק מהעולם שלי, הם גדלים מול עיני להיות כל כך רגישים וכל כך מבינים ויודעים שלא הכל ורוד בעולם אבל מפתחים כלים להתמודד גם עם מה שלא נעים ומה שקשה. להם וגם לי.
ובלי שום קשר אני לא נשענת על ילדיי נפשית כלל! יש לי בעל תומך אוהב ושומר הוא חבר טוב שיודע לחלוק איתי כל כאב ויחד אנחנו משתפים את הילדים. 
אהה, כתבת משהו אחר
30/07/15 18:52
שאת לבד בעולם. הסקתי מזה שאין לך איש מלבד ילד בן 5. (עכשיו ראיתי שיש לך גם בן זוג)
גם כתבת שאת מספרת לילד כדי "לזכות בעוד זוג ידיים מנחמות" - מילים שלך. לכן הסקתי שמטרתך בלספר לילד היא שינחם אותך.
עכשיו את מספרת סיפור שונה לגמרי.
בכל אופן, למה שיתפתי אותך בדעתי? סבתא שלי כשהייתי מאוד קטנה היתה מספרת לי על הפלות שעברה (ברוסיה לפני מליון שנה לא היו אמצעי מניעה). עד היום לא השתחררתי מחלומות זוועה שיש לי בגלל אותם סיפורים. אני חולקת כדי שתביני, שמה שנראה לך כעת כדבר סתמי ויומיומי, יכול בהחלט להפוך לטראומה נפשית.
 
אין לי ספק לרגע שאת לא תוקפת אותי
30/07/15 18:56
אלא מנסה להאיר ולהעיר וזה בסדר גמור ואני ממש מסבירה במילים עדינות רק את הלך הרוח ולמה אמא לא תהיה בבית מחר או למה אמא בבית חולים אני בחיים לא אתאר להם זוועות ואפחיד אותם הכל נעשה רק כדי שיבינו תהליך וידעו שאם אמא בוכה זה בסדר.
הלוואי שהיתה לי אמא שהיתה מסבירה לי מה קורה איתי או איתה ומה זה להיות אשה למשל. אני נתקפתי  היסטריה כשדיממתי בפעם הראשונה לא היה מי שיביע אמפתיה או יסביר. הכל תמיד תמיד תמיד בהתאם ליכולת הבנתם אבל עדיין משתדלת שידעו מה קורה במשפחה שלהם.
 
זה נפלא שאת מסבירה לבתך
30/07/15 21:12
גם לי לא הסבירו על המחזור.
וזה היה בהחלט חסר (אם כי ידעתי על זה מחברות)
ילדים לא בהכרח רואים את זה כמונו
30/07/15 22:40
מוות, למשל, נתפס אצלם כמשהו הרבה פחות טראגי, במיוחד אם זה לא מישהו שהכירו ופתאום חסר להם בחיים.
הרבה תלוי גם בשאלה איך מעבירים להם את המסר. כי הם קולטים את מה שאנחנו משדרים.
אז בכלל לא בטוח שזה "מעל לכוחותיו" של הילד לשמוע על הפלה. לא צריך תיאורי זוועה, וגם לא לבכות על הכתף שלו. אבל העובדות היבשות לא נתפסות אצלו באותה עוצמת כאב כמו אצל מבוגר שכבר מבין את המשמעות.
 
בהריון הקודם היו לנו הרבה דיונים על זה. ידענו שיש סיכוי סביר מאד שהוא יסתיים בהפסקת הריון, כפי שאכן קרה בסוף. בסופו של דבר החלטנו לשמור על ההריון בסוד מהילדה (זה היה לא פשוט. הקפדנו לא לדבר על ההריון לידה, וזה היה גם חלק מההחלטה לא לספר לאף אחד על ההריון. גם את הבטן השתדלתי להסתיר). אבל למרות שבחרנו לא לחשוף את הילדה להריון וההפלה, אני מבינה את הבחירה ההפוכה. היו גם מחירים להסתרה. עברנו תקופה לא פשוטה וזה השפיע גם עליה. יכול להיות שהיה עוזר לה  לדעת שאמא עכשיו עצובה בגלל שקרה כך וכך, מאשר לא להבין מה קורה.
ממש לא כועסת
30/07/15 19:47
אצלי אחרי ההפלה כשהייתי עצובה והבן שלי שם לב, אז נכון שלא שיתפתי אותו בפרטי ההפלה, אבל כן הסברתי לו שאני עצובה כי אני רוצה שיהיה לו עוד אח או אחות. הוא בתמימות אמר לי שאני אבקש חזק מאלוהים והאח יגיע. זה קרע אותי
לגבי שיתוף הילדים...
30/07/15 19:48
גם לי יש ילדה בת 5, והיא כל הזמן (בערך מהרגע שנולדה לה אחות לפני שנתיים..) שואלת מתי יהיו לה עוד אחים...
יום אחד בנסיעה בדרך לגן היא שאלה אותי איך יהיה מקום באוטו לכל האחים שלה?! :) (ועוד כל מיני שאלות בסגנון)
 
אני משתפת אותה כמעט בכל נושא שבעולם, ומאוד רציתי לשתף אותה גם בזה..אני לגמרי מבינה אותך!!
אבל בסוף החלטתי שבענייני הפוריות לא אשתף אותה.
מכמה סיבות:
 
א- קודם כל, מהסיבה שיהיה לה מאוד מאוד קשה לחכות ולחכות ולחכות...עד שיהיה לה עוד אח/ות. לילדים אין תחושת זמן והרבה יותר קשה להם לחכות ולצפות למשהו מאשר למבוגרים.
כמו שאומרים שבהריון לא כדאי לספר לילדים קטנים לפני חודש 5-6 (למרות שאני מספרת ב4 כי תמיד כבר רואים עלי..) כי יהיה להם קשה לחכות כ"כ הרבה זמן עד הלידה, כי אין להם תחושת זמן,
לדעתי זה אפילו יותר רלוונטי בטיפולים, כי בטיפולים אפילו לנו אין מושג עוד כמה זמן זה יקרה... חודשיים, שנה, שנתיים, יותר?..
 
ב- מהסיבה שיכולה להיות הפלה (לפני כל אחת מההצלחות שלי היתה לי גם גרידה אחת..) ואני ממש לא רוצה שהבת שלי תתאכזב ותהיה עצובה, ובטח שלא תראה עד כמה אני בדיכאון...
 
ג- כי כל דבר שמספרים לה היא ישר מספרת לכל מי שמעוניין לשמוע.. לגננות, לחברים, למשפחה...
ואנחנו אולי משתפים חלק מהסביבה והמשפחה בזה שאנחנו עוברים טיפולים, אבל לא עד כדי כך בכל הפרטים הקטנים, ואני לא מעוניינת שכולם ייכנסו לי לחיים..
 
ד- כי אני לא רוצה שתהיה מודאגת במהלך היום-יום... שהיא לא תדאג לי כשאני הולכת לעשות בדיקות, וכשאני הולכת לשאיבה או להחזרה וכו'...
 
וד"א, למרות שאנחנו לא משתפים אותה בכך, היא שמה לב לכל דבר.. ובימים שאחרי השאיבה, למרות שהייתי יחסית בסדר, היא סיפרה לגננת שאמא לא מרגישה טוב ושהיא דואגת לה...
אז מצד 1 כדאי לספר משהו, כדי שהילד לא יחשוב שאמא שלו הולכת למות או משהו... ומצד 2, זה ממש תלוי בגיל של הילד ובכמה שרוצים לשתף גם את הסביבה (כי אף ילד לא ישמור דבר כזה לעצמו).
 
ולדעתי, כמובן שכשיש ילדים בבית זה יותר קל
30/07/15 19:55
(שלא "יהרגו" אותי פה אימהות אחרות..)
 
לדעתי ברור שכשיש ילד/ים בבית, שאפשר לחבק אותם במהלך הטיפולים ואחרי שליליים, ואפשר לחבק ולהרגיש מה זה ילד ומה זה להצליח בטיפול- זה הדבר שהכי עוזר בעולם להמשיך הלאה בטיפולים ולרצות את זה יותר ויותר...
 
הטיפולים תמיד קשים (מאוד), פיזית ונפשית, גם כשיש כבר ילדים,
אבל כשלא היו לי ילדים בכלל זה היה הרבה יותר קשה, ואני לעולם, אבל לעולם, לא אשכח את ההרגשה הזו...
 
היום אני יכולה ב"ה ללכת לחבק את הילדות שלי אחרי שאני עושה זריקות כואבות, ולקבל מהן עידוד ומוטיבציה להמשיך הלאה..
 
 
לפעמים ילדים מרגישים יותר ממה שנדמה לנו..
30/07/15 12:56
ואולי הוא מבין כמה גם אתם רוצים עוד ילד..
נשמע שהוא ילד מקסים ורגיש-אני מאחלת לו אח או אחות בקרוב :)
º
תודה רבה מותק
30/07/15 14:02
º
אותו הדבר רק ששלי עולה לא'
30/07/15 15:39
עברתי את זה 3 פעמים
30/07/15 14:18
ב״ה יש לי 3 ילדים מטיפולים כמובן,
היה ברור לי כל הזמן שאני רוצה 3 ואני אעשה כל מה שצריך בשביל שיהיו לי.
אצלי הריונות מ-IVF אבל התמזל מזלי ועשיתי רק 2 טיפולים בשביל 3 הריונות (ועוד 3 החזרות מוקפאים), סה״כ 5 החזרות לשלושה ילדים אז קל לי להגיד שהייתי עושה הכל כי הדרך שלי הייתה קצרה. אני בהחלט יכולה להבין זוגות שעוצרים אחרי 2 ילדים כי הדרך הייתה קשה וארוכה.
מהטיפול האחרון נשארו לי 9 עוברים מוקפאים אבל אינני מתכוונת להשתמש בהם, מאחר ואין בי חשק ורצון לילד רביעי (אם יבוא טבעי אולי כן) אני לא מתכוונת להיכנס לטירוף הזה שוב.
בהחלט!
30/07/15 15:37
יש לי ילדה שעולה לא' כבר שנתיים אני בטיפולים של פוריות ומצב הביציות שלי הן ביצית לכל טיפול כך למרות ההורמונים הרבים שאני מקבלת הגוף כבר לא מגיב (עברתי את 41), הריון הראשון שלי הזרעה רביעית ללא הורמונים.
 
הרצון לילד לא רק נובע "עוד ילד" אלא גם כדי שבתי לא תיהיה לבד, השנה בגן היו המון לידות (תשעה ילדים נולדו) כל פעם אומרת לי: "זה לא פייר גם אני רוצה תינוק" הלב נצבט ואומרת "אני גם רוצה אבל לא תמיד מקבלים מה שרוצים ונקווה שנקבל"
 
הגבול שלי זה ילד שני שמאוד רוצה לקבל במתנה לקראת השנה החדשה המתקרבת אלינו בצעדי ענק.
 
זה נורא תלוי
30/07/15 18:29
לא נתקלתי באמהות לשניים שהמשיכו, אבל בטוח יש כאלה.
אני אמא ל-1 וממשיכה... הרצון חזק מאוד מאוד לעוד ילד.
העצב של השלילי הוא בהחלט עצב קשה ביותר, גם כשיש ילד בבית.
הלוואי שלכולן פה יהיו כמה וכמה ילדים, בקרוב מאוד.
אני ממשיכה
30/07/15 21:27
קוראת כל יום אך מגיבה לעיתים רחוקות...
 
חושב לי להתחיל את התשובה בכך שאני חושבת שהדרך שאני כאמא עושה לא משתווה לדרך שעושים לילד הראשון.
נכון שגם לי קשה ומאכזב אבל ההשוואה הזאת לא הוגנת בעיני. הקושי שלהן גדול הרבה הרבה יותר.
יש לי תאומים בני עשר שהגיעו אחרי כמה הפלות טבעיות ואחרי טיפול ראשון. המשכתי לנסות טבעי אבל לפני שנתיים חזרתי לטיפולים. בינתיים אני ב IVF רביעי אחרי עוד 2 הפלות. מודה שהקצבתי לעצמי עוד שני טיפולים בלבד... הגיל והפרופיל לא לטובתי.
 
אני משתפת את ילדיי בדרך והם אפילו רואים אותי מזריקה. לדעתי חשוב שהם ידעו (כל עוד זה מתאים לגיל). ההסבר שלי הוא שלכל אחד יש התמודדות וקושי שלו בחיים וזה הקושי שלנו כמשפחה. אולי זה יצליח ואולי לא אבל אנחנו מנסים כדי שהמשפחה תגדל. שאני מציגה את זה ככה קל להם יותר להתמודד עם הקושי האישי שלהם (כעסים, לימודים וכד'..) ולהבין שלא הכל קל בחיים... לצערנו הרב...
מקווה שהסברתי ברגישות את כוונותיי ולא פגעתי באף אחת... מאחלת הצלחה רבה ובשורות טובות לכולן.
שאלה- אחרי החזרה
30/07/15 20:00
היי,
אני עברתי בשני החזרה.
האם היום מותר לי לשתות חצי כוס יין או לא?
אנחנו יוצאים כמה זוגות ובטוח שאני ארצה..
אבל אני לא מוכנה לסכן את התהליך.. זאת אומרת שבמידה וזה יעשה את הנזק הכי קטן אז אין מצב!
מישהי יודעת האם מותר או לא?
אני אישית לא הייתי שותה
30/07/15 20:18
אם יש סיכוי שאת בהריון, לא כדאי לשתות יותר מ2-3 לגימות קטנות של יין... (יש כאלה שאפילו את זה לא עושות..)
תראי.... נשים שנמצאות בשלב הזה של ההריון לא מודעות אפילו
30/07/15 20:18
כך שאני מתארת לעצמי שהמון נשים שנכנסות להריון טבעי וספונטני שותות ושתו חצי כוס יין בשלבים אלה- שבהם העובר בקושי השתרש. כנראה שבכמויות קטנות ובשלב כל כך התחלתי זה לא הזיק לעובר (או כך ניתן לשער)
מצד שני- אני, מרגע החזרת העובר לא שותה אלכוהול, לא אוכלת סושי, ודגים, ביצים או בשר לא מבושלים לגמרי ובאופן כללי- נזהרת כאילו אני בהריון- עד שחלילה אדע אחרת
האם זו הגזמה? אולי
מצד שני- אנחנו נמצאות במצב שונה ממי שנכנסת להריון ספונטני. כל עובר יקר כל כך וכל פוטנציאל להריון חשוב כל כך...
אני אישית לא הייתי נוגעת באלכוהול- למרות שאני מאמינה שבפועל זה כנראה לא עושה נזק משמעותי בשלב התחלתי כל כך...
אני אישית לא מוכנה לקחת את הסיכון המזערי ביותר לקלקל משהו
נראה לי שזה לחלוטין תלוי בשיקולים שלך ועד כמה את מקפידה
תודה
30/07/15 21:06
את צודקות וחיזקתן לי תתחושה..
אצלי זה חלק מהחשיבה החיובית להצלחה
30/07/15 22:08
תחשבי שכבר הצלחת, תתנהגי כאילו את בהריון לכל דבר (כולל לא לשתות) ואולי זה יצליח גם לעבוד.
ברור שהיו לי כבר מפלות ודכאונות אבל לי זה עובד השיטה הזאת
º
אחרי ההחזרה התנהגתי כאילו שאני כבר בהריון....
30/07/15 22:30
בטא 27.3...
29/07/15 14:00
מניחה שזה כימי, למרות שכבר היו הפתעות אבל לא תולה בזה תקווה פשוט מתנחמת בכך שזאת פעם ראשונה שזה לא שלילי לגמרי...
ביום ראשון צריכה לנסוע לחו"ל מהעבודה, נסיעת פתע, אשר לא ניתן לדחות אותה
מה הייתן עושות?? לנסוע ולנקות את הראש 
חייבת לתת תשובה לממונים עלי
היי מותק
29/07/15 14:42
ראשית, לא בטוח שזה כימי, הגם שזה יחסית נמוך.
באיזה יום את להחזרה/הזרעה?
ומה היו ערכי ההורמונים האחרים?
במקומך, הייתי בודקת הכפלה ביום שישי וטסה ביום ראשון.
מחזיקה לך אצבעות.
בדקתי רק בטא
29/07/15 15:25
הבעיה היא שאצלי בקופה אין בשישי בדיקות מעבדה, אז אעשה מחר עם פרוגסטרון וE2 רק כדי לראות מה המגמה.
הטיסה היא בראשון לפנות בוקר ככה שאין לי יותר מידי זמן להתברברויות.
במרפאה שבה אני מטופלת חוששים יותר מכל מחוץ רחמי
º
זה יום 12 להחזרה?
29/07/15 15:31
כן,
29/07/15 16:36
החזרה היתה ביום  17.7
יש עדיין סיכוי. תעקבי
29/07/15 16:46
אם הטיסה היא לא למדינת עולם שלישי ואת עושה ביטוח נסיעות לחו"ל כמו שצריך, אז לא נראה לי שיש מניעה לנסוע.
באיזו קופה את שאין בדיקות בשישי? כללית? כי שם הבנתי שבאמת אין, או כך לפחות שמעתי מהבנות פה בפורום...
ראיתי עכשיו שכתבת מאוחדת
29/07/15 16:47
והיכן עשית את הטיפול? לא במקום פרטי?
באסותא הרי יש בדיקות בשישי למשל...
בהדסה
29/07/15 17:41
בציבורי
הם גם לא עובדים יום שישי ככה שגם אם היתה לי מעבדה בקופ"ח לא יכולתי לקבל חוו"ד של רופא (למרות שהרופאה שלי די זמינה במיילים, אבל ההחלטות צריכות להתקבל מחר בבוקר :(
º
באזיה קופה את? בכל קופה יש מקומות שכן עושים בשישי...
29/07/15 16:36
מאוחדת
29/07/15 16:41
התקשרתי לברר ואין בדיקות בשישי
בלי שום קשר אני צריכה לתת תשובה סופית מחר
אי אפשר לדעת
29/07/15 15:25
האם יש לך דימום?
היה לי בטא כזו ואכן היתה כימי.
לא יודעת מה לייעץ לך.
זאת בדיוק ההתלבטות
29/07/15 16:45
אם זה כימי, אז זה מבאס לפספס בגלל זה
אם זה חוץ רחמי, זה מסוכן וצריך לעקוב
אם זה חיובי זה אחלה, אבל הסיכוי לא גדול
לכמה זמן הטיסה?
29/07/15 15:48
את נוסעת למקום שאם יש לך בעיה רפואית בו אפשר לטפל בה בקלות?
 
באיזה יום עשית את הבדיקה? אולי בדקת מוקדם מידי?
 
לא יודעת מה להגיד לך, שווה להתייעץ עם הרופא שלך...
 
תרגישי טוב והלוואי שזו בטא שרק תלך ותגדל בכפולות יפות
º
שבוע
29/07/15 16:41
אני לא הייתי טסה.
29/07/15 18:06
מאוד מקווה שהכול בסדר, אבל את עוד לא יודעת אם כן, והבטא די נמוכה.
אם הכול בסדר, אז אין בעיה, אם יתחיל דימום ותצטרכי רופא, תכי את עצמך על כך שאת לא יכולה להגיע לרופא. זה לא שניתן יהיה לעשות משהו אם חלילה ההריון לא תקין, אבל ייסורי מצפון זה  לא כיף...
מה שאוליי ניתן לנסות זה לנסוע עם אקסטרה תמיכה בתיק למקרה שיתחיל דימום, ולסגור עם הרופא אלו תרופות את לוקחת במקרה שזה יקרה.
טיסה, או לא טיסה, מאחלת לך בטא יפה ומכפילה,
מהסוג שבוע 8 חודשים תחבקי בידייך.
לעיתים יש השרשה מאוחרת. עוברים יום 3? אם כן, לא להספיד!!!
29/07/15 20:35
לא רוצה לתת לך תקוות שווא, אך אם זה יום 12 ועוברים יום 3 (ולא יום 5) נשמע שבהחלט יש סיכוי.
תעשי מחר על הבוקר בדיקה, אם הבטא עלתה (מעל 35) בהחלט סבירות גבוהה שתקין. אם לא, אז סבירות נמוכה, ואז צריך לקוות שכימי ולא חוץ רחמי. 
 
בכל מקרה, בהנחה שמדובר בעוברים יום 3 ממש ממש אין סיבה לצאת מנקודת הנחה שזה לא הריון תקין! עוברים מוקפאים לעיתים נקלטים גם ביום השמיני שלהם, ואז זה שקול לכך שהיית בודקת ביום ה 10 (ואז אם היית רואה בטא כזו כנראה שכן היית מאמינה שזה הריון).
 
שיהיה המון הצלחה! 
אני אישית לא הייתי טסה.. לא לפני שאני יודעת בוודאות מה קורה
29/07/15 20:36
מקווה שהערכים של הבטא והפרוגסטרון יהיו מחר מצויינים..
בהצלחה:)
במחשבה שניה- לגבי הטיסה
29/07/15 21:15
אם אני מנסה לדמיין שזו אני במקומך, אז אולי לא הייתי טסה. מפחיד מדי לחשוב שמשהו חלילה יקרה שם בחול. וגם אם יש ביטוח נסיעות זה לא נעים להזדקק שם לעזרה כזו. אז אולי עדיף לוותר ודי.
תודה לכולכן
29/07/15 21:53
בהחלט טוב שיש את הפורום הזה, בית להתייעץ ולקבל עוד כיווני מחשבה
מחר אחזור על הבדיקה ואז אקבל החלטה
נראה לי שהלילה יהיה לילה לבן...
אעדכן בהמשך ושוב תודה לכולכן !!!
º
מחזיקים אצבעות שזה יהיה יותר מ 35, תעדכני אותנו כשתידעי!
29/07/15 22:28
לא טוב לבדוק אחרי יום אחד
29/07/15 22:57
את עלולה להיבהל לחינם. הכפלה צריכה להתרחש אחת ליומיים, ובטווח הזמן הזה אין סטטיסיטיקות ל"חצי הכפלה תקינה".
תבדקי ביום שישי.
בהריון הקודם שלי
29/07/15 22:13
אחרי החזרת מוקפאים הבטא שלי התחילה מ 33 והתפתחה לתינוק בריא ( שלצערי נגמר בשבוע 20 בגלל סיבות אחרות) .
אל תתיאשי עדיין.. אני כמוך אז חיפשתי סיפורים אופטימיים
עדכון...
30/07/15 16:48
אלו התוצאות מהיום :
בטא 49.8
e2 722.17
Progesterone 48.38

הרופאה אומרת לקחת תמיכה ושאין מניעה לטוס
אולי ככה השבוע הזה יעבור מהר יותר וקל יותר מקווה לתוצאות טובות בעוד שבוע
למיטב הבנתי תוצאה מעולה !!! מאחלת לך המשך הריון תקין
30/07/15 17:41
ביום ה 13 להחזרת מוקפאים בני 3, למיטב הבנתי נשמע בהחלט תקין...
שיהיה המון הצלחה !
היי
30/07/15 18:51
תמשיכי לבדוק, תהיי עם היד על הדופק, ואם את מרגישה לא טוב אל תהססי לקפוץ למיון.
מצטערת שאני מלחיצה אבל אני אומרת את זה כי הבטא שלי בהחזרת מוקפאים התחילה מ-21, עלתה אחרי יומיים ל82, אחרי עוד יומיים ל180, עוד יומיים ל-380 ואז הגיע הבום.. תוך רחמי שנפל והסתיר חוץ רחמי מאחוריו. האסטרדיול שלי התחיל באותו הריון מלמעלה מ800 והפרוגסטרון מלמעלה מ90.
 
בכל מקרה בשבוע הקרוב אין לך חשש ואת יכולה לטוס עם תמיכה. את החוץ רחמי שלי תפסו בשבוע שש פלוס 5 וזה לא היה מאוחר מדי.
אני מקווה שאצלך הבטא מעידה על הריון תקין ושלא יקרה לך מה שקרה לי. 
º
יש ! שמחה בשבילך!
30/07/15 18:53
אם את בגיל שכתוב בכרטיס
30/07/15 21:43
אני במקומך לא הייתי טסה לשומקום.
להפך, נשארת בארץ, נחה, בודקת עוד כמה ימים הכפלה ומקווה וטוב.
 
פרופיל הורמונלי חדש- תוצאות קצת מדאיגות
30/07/15 18:40
עשיתי היום פרופיל הורמונלי חדש, לקראת הפגישה אצל בר חוה (הקודם מלפני שנה) ונראה שהתוצאות פחות טובות מבשנה שעברה....
ברור לי שזה קורה (מזדקנים... מה אפשר לעשות? ) אבל אני תוהה אם זה שינוי שאמור לקרות תוך שנה (אני בת 32)
הבדיקה בוצעה כמובן ביום ה-3 למחזור, גם היום וגם זו מלפני שנה
E2 246 pmol/L (לפני שנה היה 142)
TSH 3.04 mIU/L (לפני שנה 2.64)
LH 3.50 IU/L (לפני שנה 3.90)
 FSH 7.90 IU/L 0 (אוף, לפני שנה היה רק 6.60)
PROLACTIN 398.9 mIU/L (אמאלה- מה זו התוצאה הזו? והייתי ערה שעתיים לפני הבדיקה. לפני שנה יצא 135.9)
פרוגסטרון קטן מ2 בשתי הבדיקות וטסטוסטרון קטן מ0.9 בשתיהן
 
הפעם בדקו גם DHEA SULPHATE ויצא 6.95 µmol/L (ע"פ הכתוב, הטווח הנורמלי הוא בין 0.60 ל11.90. אני תוהה אם זו תוצאה טובה לגילי
ויש עוד כמה בדיקות שאני לא מכירה- והתוצאות עדיין לא הגיעו
 
מה דעתכן? עד כמה העליה בFSH ובE2 דרסטית משנה שעברה? ומה לעזאזל אומרת התוצאה של הפרולקטין? והDHEA?
 
תודה 
 
 
היי מותק
30/07/15 18:45
לא ממש בקיאה ברוב הדברים אבל לגבי הfsh זו ממש לא עליה רצינית, גם בשילוב עם העליה של האסטרדיול. זה לגמרי בגבול התקין, גם ביחס לגיל 32. שתדעי שהfsh הוא די תנודתי, כלומר התוצאות משתנות מחודש לחודש כך שיתכן שעוד חודש נניח יחזור להיות 6 ובעוד 3 חודשים יקפוץ ל8. הכל בסדר מהבחינה הזו. בהצלחה!
דווקא בשילוב עם האסטרדיול הוא כן מדאיג אותי קצת
30/07/15 19:04
הרי ממילא כשהE2 עולה הוא מוריד את הFSH, אני תוהה מה הייתה הרמה של הFSH אם האסטרדיול היה נמוך יותר...
השאלה היא אם זה הושפע מתמיכת הפרוגסטרון שקיבלתי בסבב האחרון- היא בטוח עיכבה את המחזור (אפילו יותר מבד"כ- קיבלתי לראשונה אוטרוגסטן במקום קרינון, ולראשונה לקח למחזור יומיים להגיע לאחר הבטא השלילית. בד"כ הוא מתחיל ביום הבטא השלילית)- רק לא ברור לי אם היא עיכבה גם את השחלות מלהתחיל סבב ביוץ חדש או שהן התחילו עוד קודם ולכן התוצאה לא משקפת יום 3 למחזור
אני תוהה אם עשית את זה אחרי סבב הורמונלי?
30/07/15 18:45
אם כן, בוודאות יש השפעה. זו שאלה שכבר שאלו פה בעבר.
אני מתכוונת האם ערכת את הבדיקות בחודש שאחרי גירוי הורמונלי?
אגב, גם אצלי בגיל 30 היה FSH נניח 4 או 5 ולפני כמה חודשים (גיל 39) הוא כבר איזה 8.5. זה עולה עם הגיל.
סבב החזרה טבעי- עם תמיכת פרוגסטרון
30/07/15 19:07
יש הבדל בין העליה שהדגמת, מגיל 30 ל39, ובין עליה מגיל 31 ל32... בגלל זה אני מודאגת
מה גם שהאסטרדיול גבוה יותר ממה שאמור להיות- מה שמעיד על כך שהFSH כנראה גבוה יותר משרואים
אולי זה בגלל התמיכה...
30/07/15 21:10
לא יודעת. התמיכה מן הסתם זה גם כן הורמונים.
היי
30/07/15 18:46
אני הייתי חוזרת על הפרופיל ביום השני למחזור. הE2 הוא קצת בעייתי כי הוא מעיד שהפעילות השחלתית כבר החלה, כלומר רמת הFSH שנדרשה להעיר את השחלה כנראה הייתה גבוהה יותר מהרמה שאת רואה כרגע, לא נראה לי שהיא היתה גבוהה בהרבה אבל עדיין. לקחת הורמונים בחודש שעבר? כי אם כן יש סיכוי שאולי הם איכשהו משפיעים על התוצאות ואז עוד יותר כדאי לחזור על הבדיקה בחודש הבא בהנחה שבחודש הזה לא תיקחי הורמונים.
לגבי הפרולקטין הלוואי עליי תוצאה כזו  הכל יחסי ובכללית תוצאה של עד 600 וקצת נחשבת תקינה.
 
הייתי גם חוזרת על התוצאה של הTSH ובודקת יחד איתו גם את כל הנוגדנים של בלוטת התריס. מומלץ שהבלוטה תהיה מתחת ל2.5 לקליטת הריון ואני חושבת שכדאי לך לגשת עם תוצאות הבדיקות לאנדוקרינולוג כמו משה זלוצובר.
ביצעתי החזרה על בסיס ביוץ טבעי
30/07/15 19:00
אבל כן קיבלתי תמיכה של 3 אוטרוגסטן ליום ופרוגסטרון ריטארד כל חמישה ימים
לא יודעת אם זה גם משפיע... המחזור הגיע מאוחר יותר משהיה מגיע ללא התמיכה, זה בטוח (גם ככה יש לי שלב לוטאלי קצר בד"כ, והפעם הגיע המחזור יומיים לאחר בטא שלילית. עם קרינון מתחיל בערב הבטא)
דימום קל
28/07/15 22:02
שלום. אני חדשה בפורום אבל לא בטיפולים
אני כבר 11 יום משאיבה . 9 מהחזרה . בצהורים התחילו כאבי בטן כמו מחזור עם טיפות של דם. מה זה אומר האם פספסתי את החודש??
גם אחרי השרשה יש בנות שיש להן טיפה דימום. אבל כדאי להתייעץ
28/07/15 22:17
עם הרופא.
 
את אינך על אסטרופם או תרופה אחרת שאמורה לדחות מחזור? 
 
בהצלחה
º
אני עם נרות אנדטרומין ואסטרופם
28/07/15 22:41
אם נתנו לך מינון מספיק של אסטרופם ופרוגסטרון- אז למיטב ידיעת
28/07/15 23:27
לא אמור להיות מחזור עד שלא תהיה ירידה בפרוגרסטרון וב E2 (כלומר הפסקת התרופות).
יתכן וטועה, ויתכן שהמינון שנתנו לך לא מתאים, אך אני מעדיפה את האפשרות השלישית, שזה סימן חיובי שהייתה השרשה.
 
בכל מקרה הייתי פונה לרופא לוודא שאין צורך להגדיל תמיכה של פוגרסטרון.
º
תודה רבה ��
28/07/15 23:41
מעדכנת
30/07/15 14:36
יום 11 להחזרה בטא 15
מה זה אומר
הממממ
30/07/15 18:40
יכול ללכת לכאן או לכאן. כלומר הריון תקין או כימי. את ביום 11 להחזרה אז בהחלט ייתכן שמחר כבר תהיה בטא גבוהה יותר (בדכ בודקים הרי ביום ה12). אבל בגלל שבדקת ביום 11 מציעה לך לחזור על הבדיקה להכפלה בעוד מחרתיים. מחזיקה לך אצבעות לבטא יפה שלא תותיר מקום לספק.
אגב, זו החזרת מוקפאים? כי לעתים במוקפאים הבטא מתחילה נמוך יותר...
º
בעוד מחרתיים= מחרתיים. אופסי
30/07/15 18:46
החשק לרצוח מישהו, זה נורמלי? זה ההורמונים?
29/07/15 19:36
מעקב זקיקים ביום ראשון בבוקר. זקיק 16. מעבירה תוצאות למרפאת אחיות, המרפאה עובדת רק אחרי הצהריים ובערב, הן מתייעצות עם הרופא והוא מנחה לעשות שוב ביום שלישי.
מעקב זקיקים ביום שלישי בבוקר. זקיק 18. מעבירה תוצאות למרפאת אחיות, בימי שלישי הן עובדות בבוקר, מתיייעצות עם הרופא והוא מנחה לעשות שוב ביום רביעי.
מעקב זקיקים ביום רביעי בבוקר. זקיק 20. מבינה שצריך להתחיל להזיז עניינים ומעבירה תוצאות למרפאת אחיות, המרפאה עובדת רק בערב. מקבלת תשובה כמעט ב-5 לעשות הזרעה מחר על הבוקר. מתחיל המרוץ אחר הניירת החסרה (איזו הפתעה) התור הדחוף להשבחת זרע והתור הדחוף להזרעה, אני רוצה לתלוש שיערות.
בעיר שלי התור להשבחה מאוחר מידי (הרופא מסיים לעבוד לפני שיהיה מוכן), בעיר קרובה אחרת הנוהל להזרעה דורש בדיקות דם מהחודש (שלא עשיתי כי הרופא בכלל לא מפנה אליה) ובמכון הזרע כבר אין מענה, בעיר שלישית התור להשבחה אומנם יחסית מוקדם אבל ממש לא בטוח שנספיק לחזור משם להזרעה. בעיר הרביעית אין מענה בבריאות האשה ובמכון הזרע יכול להיות תור שיגרום לנו לאחר להזרעה.
ואז, מגיע הדובדבן שבקצפת- שיחה עם מכון זרע, שבה המזכירה הרגישה צורך עז להפנות אצבע מאשימה כלפיי באומרה "את לא עושה את הבדיקות שלך בזמן".
אויש
29/07/15 21:14
אבל האמת? היית חייבת להכין את הניירת בזמן. עוד בתחילת המעקב.
ולהכין תור להזרעה, הרי ידעת שיש לך זקיק 20 יום שלם. יכולת לקבוע תור למחר בבוקר.
ברור שברגע האחרון יש סיכוי שהכול ישתבש.
ושוב אני אשמה?
30/07/15 07:38
זאת הפעם השניה שאנחנו עושים הזרעה, ובדיוק כמו בפעם הראשונה אני מגלה שלא הסבירו לי את כל התהליך וכל האופציות כמו שצריך. הניירת החסרה היא טופס הסכמה לביצוע ההליך אצל רופא שהוא לא הרופא שלנו, זאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי על קיומו. איך אני אמורה לדאוג לניירת שאין לי מושג שהיא קיימת? ניסינו לתאם תור להשבחת זרע עוד מהבוקר, לפני שקיבלתי הנחיות מהאחות, כבר אז היה ברור שאין תור מספיק מוקדם למכון שהכי קרוב ונוח לנו (התור ל-10 בבוקר, הרופא מסיים לעבוד ב 10:30 ואין רופא אחר), כשבעלי שאל איפה עוד ניתן לעשות בסביבה המזכירה האנטיפטית וחסרת הרגישות (אותה אחת שאמרה לי שאני לא עושה בדיקות בזמן) הציעה עיר במרחק של 40 דקות נסיעה לפחות (משמע- לא נספיק לחזור להזרעה). האחות במרפאה שלנו אמרה שאפשר לעשות השבחה וגם הזרעה בבריאות האישה, רק כשהתחלתי להתקשר לשם כדי לקבוע תור הסתבר שאת ההשבחה לא עושים בבריאות האישה אלא במכונים שנמצאים בקרבת מקום וצריך לתאם תור נפרד. אני כל הזמן מקבלת אינפורמציה חלקית, כל פעם צץ משהו חדש, ובסוף אני לא בסדר.
פשוט לשאול במזכירות, איזו ניירת עלי להכין מראש?
30/07/15 18:33
ואז יגידו לך הכול מראש.
לשאול: איפה עושים השבחה? איפה עושים הזרעה? ואיזה טופס חסר לי?
קוריוז קטן: חברה שלי פעם סיפרה לי שבתחילת הדרך, הרופא אמר לה לבוא ביום X להזרעה.
היא ובעלה התייצבו שם. בלי זרע. בלי כלום.
נכנסו לרופא, ושם הוא ביקש את הזרע.
הם לא הבינו בכלל מה הוא רוצה... לא אמרו להם שצריך להביא זרע להזרעה
הבירוקרטיה והעמימות יכולות להטריף גם אותי
30/07/15 10:26
לפעמים נדמה לי שבעזרת הבירוקרטיה מנסים לשבור אותי (וזה עוד כשרוב הדברים אצלי הם דרך המרפאה הפרטית-שם הם דואגים לרוב הדברים וזה מאוד נוח).
אל תתני להם לשבור אותך-מכל "חוויה" כזו תלמדי לפעם הבאה איך להקדים תרופה למכה ולשאול קדימה.
ותראי שבדרך תמצאי גם אחיות ורופאים שכן מסבירים ודואגים להיות נחמדים
בהצלחה!
תעשי פרטי
30/07/15 10:56
יש מעבדה שעושה השבחה באופן פרטי, היא נמצאת בת"א.
אם אני לא טועה זה עולה 360 ש"ח וזה שווה את העצבים שלך ואת הלחץ. אני השתמשתי מס' פעמים בשירותים שלהם.
 
 
 
הסתדרת בסוף?
30/07/15 12:28
אין כמו ענייני ביורוקרטיה כדי לגרום לרצון לרצוח מישהו וזה גם בלי ענייני ההורמונים.
 
Norditropin
30/07/15 18:06
הי בנות. האם מישהי כאן מטופלת בהורמון גדילה נורדיטרופין? אני מקבלת הורמון זה בהזרקה יחד עם Gonal F אבל לא מצאתי חומר כתוב על כך ועל יעילותו בטיפולי פריון. מישהי שמעה/ מכירה/ נסיון אישי? אשמח לשמוע
הצילוו
30/07/15 15:42
יום 11 להחזרה
בטא 15
לפני יומים דימום קל שנפסק ישר
מה זה אומר??
אני עם תמיכה אסטרופם ואנדטרומין
עוברים יום 3? אם כן, בדקת מוקדם מידי...
30/07/15 17:43
בהחלט יתכן והכל תקין. תבדקי שוב ביום ה 13.
 
שיהיה בהצלחה !
|*|הפורומים מתחדשים|!|
30/07/15 15:46
גולשות וגולשים יקרים,
תפוז עובר תהליך התחדשות של שיפור חוויית המשתמש באתר.
אנו גאים ושמחים לבשר כי ביום שלישי הקרוב 4.8, החל משעות הצהריים אנו צפויים לעלות עם מערכת פורומים חדשה.
למעשה, הפיתוח נמצא בשלביו הסופיים ואנו עמלים כעת על בדיקות מקדימות.

לאחר ההשקה נמשיך לייצר שיפור מתמיד של האתר וגרסת הפורומים, כאשר אנו נשמח להמשיך ולקבל מכם פידבקים בשוטף בפורום משוב, מסרים אישים ומיילים.
ברצוננו לעדכן כי אנו עובדים בימים אלו גם על גרסה חדשה לאתר המותאם בסלולר ולבלוגים.

בין החידושים שצפויים לעלות ביום שלישי:
- מראה חדיש ועדכני
- אפשרות לכתוב הודעות בצורה מהירה יותר
- אפשרות לעקוב אחרי פורומים אהובים
- אייקונים חדשים ומשודרגים
- ממשק עבודה נוח ויעיל
ועוד...


שימו |לב| במערכת החדשה שצפויה לעלות ביום שלישי החתימות יוסרו באופן גורף עד לעליית מערכת חתימה משודרגת יותר (עליה עובדים בימים אלה).
לידיעתכם, במידה ותרצו לשמור את מה שכתוב בחתימה שלכם, אתם מוזמנים לעשות זאת עד יום שלישי בבוקר.

סופ"ש נעים |הלוואי|
צוות תפוז
צילום רחם- כמה שאלות...
29/07/15 11:07
קיבלתי הפניה לצילום רחם. אני מבוטחת במכבי, והבנתי שיש לי 2 אופציות- אסותא רמת החייל, או מרפאת מכבי השלום.
מישהי ביצעה את הבדיקה דרך מכבי לאחרונה? יש יתרונות מובהקים לאחד מהמקומות הנ"ל? המכשור זהה?
הבנתי שד"ר טוגנדרייך עובד באסותא, ונכון ללפני כמה שנים גם במכבי השלום. יש לי אפשרות לקבוע לרופא מועדף במכבי, או תלוי על מי נופלים באותו היום?
הפרוצדורה ארוכה? מגיעים כמה שעות קודם? לשריין יום חופש?
אשמח לכל טיפת מידע.
תודה!
 
אני עשיתי במכבי השלום
30/07/15 10:50
לא הבדיקה הכי נעימה אבל זה לגמרי אינדיבידואלי לכל אחד..
כן לשריין יום חופש ואל תשכחי לקחת אישור מחלה מהפקידה שם...
ממליצה לך מאוד לקחת אופטלגין נוזלי לפני וגם אחרי..
לי קבעו בבוקר והתייבשנו שם כמה שעות עד שהתור שלי הגיע.. אני חושבת שהם פשוט קוראים למקבץ של בנות פחות או יותר באותה שעה או בהפרשים של 5 דק מבדיקה לבדיקה אבל זה לוקח קצת יותר זמן.
לגבי מיכשור או אסותא רמת החייל.. אני לא יודעת לענות לך..
 
מקווה שיעבור בקלות ובהצלחה!!
עשיתי לפני שנה וחצי במכבי השלום אצל טוגנדרייך
30/07/15 13:23
את מגיעה ונרשמת בקבלה. מקבלת מספר וערכה לבדיקת הריון והולכת לעשות אותה בשירותים. משם הולכת לחדר המתנה וממתינה לתור שלך לפי המספר. אני נכנסתי באיחור של שעה מהשעה שנקבעה לי.
כשהתור שלך מגיע את נכנסת ומקבלת אותך אחות. היא מבקשת לראות שהבדיקת הריון שלילית. מכניסה אותך לתא הלבשה שם את מתפשטת ולובשת את החלוק שלהם. כשאת מוכנה את נכנסת לחדר הרנטגן ונשכבת על כסא הבדיקה. התוצאה במקום. לאחר הבדיקה את מתלבשת בחזרה והולכת שוב למזכירה לקבל את הדיסק.
אני לקחתי נורופן כשהגעתי. הבדיקה עצמה קצת כאבה אבל זה היה קצר ובהחלט נסבל. לאחר הבדיקה לא הרגשתי כלום.
בהצלחה
º
תודה רבה לשתיכן! עזרתן לי מאוד.
30/07/15 22:35
שואלת בשביל בת דודה .פוליציסטיות נא עזרתכן
29/07/15 13:39
היא בת 30
אימא לשתי בנות שהגיעו בקלי קלות .מהנסיון הראשון ..
לא מקבלת מחזור בכלל ללא עזרת גלולות .או שזה מגיע רק פעם פעמיים בשנה .מה שעוד יותר מדהים נכון .
עכשיו האם היא חייבת לקחת גלולות כל חייה ? כי כך היא חושבת
היא לא מנסה למנוע הריון אבל זאת לא ה מטרה בשאלה .
אם תפסיק לקחת גלולות והמחזור יבוא פעם בכמה חודשים זה מזיק לה , לבריאות שלה שאין מחזור בכלל ?
האם יש דרכים חוץ מהגלולות כדי שיהיה דימום?
 
לי עזר דיקור סיני
30/07/15 10:18
גם אני פוליציסטית וסבלתי ממחזור לא סדיר מלווה בכאבים עזים..לתק' נעזרתי בגלולות אבל כשהפסקתי וניסיתי להיכנס להריון לא הצלחתי..ואז, בהמלצת חברה הגעתי למולי קליניק - מטפלת ברפואה סינית שמתמחה בפוריות. היא קודם כל בן אדם מקסים, אכפתית ומטפלת עם כל הלב, חוץ מיזה היא מקצועית ברמות(למדה 5 שנים בסין), היא עזרה לי להסדיר את המחזור ולהביא ילדה מקסימה לעולם. כיום אני ממשיכה לבוא אליה מדיי פעם כדיי לאזן את המע' ההורמונלית שמשתבשת עקב השחלות הפוליציסטיות. אני מאמינה שחשוב לאשה להמשיך ולקבל מחזור..אבל עדיף בטבעי ולא בעזרת גלולות. מקווה שעזרתי. 
פוליציזם
30/07/15 12:26
קודם כל אחת השאלות היא האם יש לה סיבה מטבולית ברורה לפוליציזם
עודף משקל, סוכר גבוה, עמידות לאינסולין - כל אלה אם יטופלו הן בתזונה והן בטיפול תרופתי יעודי יכולים לגרום להסדרת הביוץ.
אם מדובר בבחורה רזה, ללא ענייני סוכר למיניהם אז עוד לא מצאתי פתרון קסם.
בזמנו זיידמן זרק לי משהו על כך שכדאי לפוליציסטיות כמוני שלא נוטות לבייץ, לקבל גלולות או משהו דומה כדי לדמות מחזוריות טבעית ושזה חשוב מבחינה בריאותית.
טרם הגעתי לשלב בחיי בו אני מעוניינת למנוע הריון ולכן לא חקרתי בזה לעומק.
אולי שווה לה להתיעץ איתו באחד הפורומים שהוא כותב בהם.
הוא גם מומחה לאמצעי מניעה בגלל זה אני מציעה דווקא אותו.
מניסיון של חברה פוליציסטית ורזה
30/07/15 13:22
דיאטה מתאימה ומוקפדת מאוד (כמו לחולי סוכרת) בהנחיית דיאטנית קלינית (או נטורופתית) עזרה לה להסדיר את הביוץ.
כאמור, היא רזה, אבל כנראה יש בכל זאת תנגודת אינסולין (זה כמו שיכולה להיות סוכרת הריון גם לנשים רזות. זה כביכול לא הגיוני כל כך, אבל קיים). אז הדיאטה היא לא פתרון קסם, אלא עבודה קשה מאוד, אבל שווה לנסות לדעתי (בכל מקרה זו דיאטה בריאה מאוד, לכל אחד).
º
אני זוכרת שטוליתי שמה פה פעם המלצות לתזונה כזו..
30/07/15 13:35
מתלבטת אם להסיר מחיצה של 25%. כמה זמן ניתן א"כ לחזור לטיפול?
28/07/15 23:41
הרופאים חלוקים בדעותיהם. ד"ר חן גולדשמיט שעשה את האבחנתית אמר שלדעתו הרופא המטפל יחליט שעדיף לא לגעת אבל שנלך לפי המלצת הרופא המטפל. פרט אליו יצא לי לשבת לשיחה על זה עם שני רופאים בכירים בשיבא (במחלקה של IVF). אחד טוען שבכלל לא היו צריכים לשלוח אותי לבדיקה ובטח שלא ללכת לניתוח, והשני הפחיד אותי שהכימי יכול היה להיות בגלל זה, ועוד יותר הפחיד אותי עם כך שעולה משמעותית הסיכון להפלה אם יש מחיצה. אני ממש מתלבטת. אשמח לשמוע מה בנות עם מחיצה דומה החליטו...
 
עוד שתי שאלות בנוסף..
1. כמה זמן אחרי ניתן לחזור לטיפולים? (IVF)
2. אתן ממליצות לעשות שאיבה לפני הניתוח או אחרי? (ככול הנראה גם הפעם לא נחזיר טריים, אני ממש לוקחת קשה את התרופות שלוקחים לפני שאיבה, ופעם קודמת גם הייתה תגובת יתר וזיהום וכמה ימי אישפוז...)
 
המון תודה מראש!
ועוד שאלה.. כדאי לעשות אולטרסאונד תלת מימד לפני שמחליטה?
29/07/15 01:18
רופא נשים רגיל / רופא משפחה יכול להפנות אותי לבדיקה זו?
 
ואם ממליצים לעשות את הבדיקה בפרטי אז המלצה איפה לעשות..
התייעצת במקרה בנושא גם עם פרופ' גולדנברג?
29/07/15 06:14
הוא מנהל מחלקה בתל השומר וד"ר גולדשמיט מעריך מאוד את דעתו.
לא.. רק גלדשמיט ומומחי פריון.
29/07/15 09:43
באיזה מחלקה הוא?
המון תודה
מנהל המחלקה הגינקולוגית ואשפוז יום כירורגי גינקולוגי
29/07/15 13:10
אני יודעת שהוא פרטי, אולי שווה לשאול את ד"ר גולדשמיט מה דעתו והאם כדאי להתייעץ גם עם פרופ' גולדנברג. אני יכולה להגיד לך בפה מלא שלי הוא עזר. בכל מקרה אלו הפרטים שלו: http://www.sheba.co.il/Doctors/788/Motti.Goldenber...
º
תודה רבה. עשית גם אולטרסאונד תלת מימד לפני שהלכת אליו?
29/07/15 13:38
עשיתי בלי קשר לבדיקה הזאת.
29/07/15 14:17
לא רואים הכול באולטראסאונד תלת מימד, זה מראה רק חלק מהתמונה. אני הייתי צריכה ש"יפתחו" אותי כי שום בדיקה אחרת (אולטראסאונד תלת מימד, היסטרוסקופיה אבחנתית, צילום רחם ואפילו mri) לא הצליחה לגלות מה הסיבוך שלי שם בפנים. בגלל זה הייתי צריכה מומחים גדולים.
מאחלת לך בהצלחה!!
זו שאלה מורכבת
30/07/15 12:41
אני חושבת שזה תלוי בין היתר בכמה נסיונות עברת.
אולי להציב דד ליין - אם עוד כך וכך נסיונות זה לא הולך ננסה לטפל בעניין המחיצה כי אולי היא הסיבה.
שואלת שוב.. בבקשה עזרה..
30/07/15 10:35
הייתי אצל הרופא ביום שני האחרון והוא ראה באולט' שהיה ביוץ, והכול בסדר, אז חייב להגיע המחזור נכון??
אני לא מבינה איך יש לי איחור 5 ימים אם הרופא ראה ביוץ שהיה כנראה שבוע לפני..
היה לי הריון כימי לפני חודש וטרם הגיע המחזור שאני מחכה לו כדי להתחיל טיפול IVF מס' 4..
ברור שאחכה עוד מספר ימים ואלך שוב לבדיקה, פשוט רוצה לדעת אם זה נורמאלי איחור אחרי הריון כימי, כי הבנתי שהמחזור אמור להגיע כרגיל.
שוב תודה לעונות..
היי
30/07/15 11:00
סורי מרא על כל השאלות, אבל האם את יודעת תאריך מדויק שבו התרחש הביוץ או רק בערך?
בעיקרון בדיוק 14 יום לאחר הביוץ אמור להגיע המחזור... (אולי יש קצת שיבושים לאחר הריון כימי?)
והאם עשית בדיקת דם של רמות פרוגסטרון ובטא לאחרונה? (אולי צריך לחכות שהבטא תתאפס..)
אז ככה:
30/07/15 11:24
בתאריך 02.07.15 בטא 28 עם דימומים חזקים
בתאריך 05.07.15 בטא 26 נגמרו הדימומים.
בתאריך 12.07.15 בטא מתחת ל 3 (שבוע אחרי).
 
הביוץ לפי דעתי היה ב 14.07.15 כי אני מקבלת כל 26 יום בדיוק.. ואולי הביוץ היה ב 16.07 בגלל הכימי??
עדיין עברו 14 יום...
לא עשיתי בדיקת בטא והורמונים לאחרונה, ואעשה שבוע הבא אם לא אקבל...
סליחה על החפירה..
 
 
 
לא ניתן לדעת
30/07/15 12:27
לפי הנתונים שרשמת לא ברור מתי היה הביוץ.
אם אין מחזור עד יום ראשון הייתי ניגשת לבדוק בטא, אסטרדיול ופרוגסטרון.
º
הבנתי.. תודה רבה.
30/07/15 12:38
ארכיון הודעות
מרקמן את טומשין

מרקמן את טומשין

משרד עו"ד ונוטריון לפרטים נוספים>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה