פורום לימודי משפטים

בווסטלאו או בלקסיס.

וזה לא מדוייק. העיזבון תובע את כל מה שהניזוק היה יכול לתבוע אם היה נשאר בחיים. אם בן הזוג והילדים הם היורשים, אז ממילא הם יקבלו את כל הכסף של העיזבון ואז באמת אין צורך לתבוע כתלויים, אבל אם הם לא היורשים (למשל, יש צוואה שהמוטב בה הוא מישהו אחר) אז יש צורך לתבוע כתלויים (והעיזבון תובע בנפרד) על מנת שיעבירו להם חלק מהכסף של העיזבון לפני שהכסף יעבור ליורשים.
מעבר לכך, אובדן הכנסות ואובדן תמיכה כלכלית זה לא זהה. הרי הניזוק לא מוציא את כל ההכנסה שלו על התלויים שלו, יש הכנסה שגם נשארת אצלו, לכן הפיצוי בגין אובדן הכנסות אמור להיות גדול יותר מאשר פיצוי התלויים בגין אובדן תמיכה כלכלית.

מה שאמור לעניין אותך זה שיפור ממוצע בגרות גרידא.

אם יש ברשותך ציון במתמטיקה 3 יחידות בציון גבוה,אני לא הייתי נכנס לפינה הזאת ומנסה לשפר(כמובן תלוי ביכולות שלך)

לגבי החשיבות לבגרות,זה משתנה ממוסד למוסד ועדיף שתשחק עם המחשבונים ותראה מה מניב לך את הציון הגבוה ביותר.

אני כן יכול לומר לך שבר אילן נותן 25 נקודות בונוס(במקום 20) על בגרות 5 יחידות בתנ"ך.

בעברית יש לפסיכומטרי משקל 70%, בעוד באת"א זה 50-50. יכול להיות שזה יהיה שיקול.
בגרויות ששווה לשפר אותן הן בד"כ להעלות מ-2 או 3 יח"ל ל-5 יח"ל במה שקל (נגיד, ספרות או תנ"ך), בהנחה שיש לך ממוצע מעל 100 - הבונוסים ישפיעו יותר מאשר עוד או פחות נקודה במשהו שכבר ככה נותן לך בונוסים.

בהצלחה

וממוצע בגרות 100 תוכל להתקבל לאוניברסיטת חיפה/בר אילן. לעברית אני מניח שתצטרך עוד 2-3 נקודות לממוצע בגרויות. לא בדקתי, אבל זה הסדר גודל להבנתי. יש לך פסיכומטרי גבוה וכעת הכל תלוי בבגרות.

יותר באזור של ממוצע 105

אבל אתה ממש באזור כפי שהבחור מעלי אמר...

וטוב לדעת שלכמות היחידות במתמטיקה אין משקל, נקווה לטוב עם הבגרויות, עזרתם מאוד

ב 2007 נרשמתי (690 וממוצע 100.5)   ובבר אילן  הם הפחיתו את מכסות התלמידים ואני נשארתי בחוץ (בחיפה זו הייתה קבלה אוטומטית)  עוד שיפרתי על הדרך בגרות והקפצתי ל 102.5 (בגרות בגאוגרפיה)  בסוף קיבלו אותי בלי קשר לבגרות הזאת בוועדת חריגים...
כרגע עשיתי בדיקה במחשבון ועם 100.5 מתקבלים אוטומטית לבר אילן.
https://dory.os.biu.ac.il/EnrollmentChances/pages/


הירידה בדרישות הקבלה לפי דעתי נובע מכך שסטודנטים רבים בוחרים ללכת למכללה במקום להשקיע בשיפור בגרויות ופסיכו' ולבזבז שנה.

מורידות אותו, ספרות למשל, ויש עוד, אתה יכול לבדוק. אני לא יודעת איך זה באוניברסיטאות אחרות. אני התקבלתי עם 689 ויש שהתקבלו עם פחות, אבל צריך בגרות סבבה בשביל זה, באזור ה107 נגיד,

אם אתה עושה בגרות אקסטרנית אתה מקבל 2 נקודות תוספת לממוצע שלך.

בעברית יש לי 108.55
באתא יש לי 110.55
בבר אילן יש לי 109 ומשהו (כי עשיתי תנ"ך 5 יחידות שנותן 25 נקודות)
בחיפה לא בדקתי.

אם אני עושה הסבה של הבגרות האינטרנית שלי לאקסטרנית, זה נחשב כאקסטרנית אצל את"א? אם כן אולי בשביל השתי נקודות האלה כדאי לי לעשות את ההסבה, לא?

זאת.

מה שכן,לי לא הייתה בגרות בכלל(היתה לי בגרות חלקית של בית ספר דתי) ובגלל שרוב המקצועות לא ניתן לגשת אליהם כיום(מקצועות דתיים כמו תלמוד וכדומה) הסברתי את הבגרות שלי לאקסטרנית והתחלתי לשפר ציונים.כשנרשמתי לאת"א הם רשמו בסוגריים (לבעלי בגרות אקסטרנית ינתן 2 נקודות תוספת לבגרות) לא יחסתי לזה יותר מידי חשיבות כי גם ככה עברתי את הסכם.
לאחר כמה ימים שבדקתי את הציונים שלי ראיתי שהם כבר הוסיפו לממוצע שלי באופן אוטומטי 2 נקודות.

וכמובן תבדוק את ההשלכות של זה,יכול להיות שיש לך מקצועות עם ציונים גבוהים מהתיכון שאי אפשר להיבחן בהם בשלוחה האקסטרנית.

יש אנשים שעובדים או יעבדו הרבה עם אנגלית ופה אנגלית משפטית תעזור. יש כאלה שמתעסקים עם חקיקה ופה היכרות עם הכנסת ומוסדותיה תעזור. יש כאלה שרוצים לשווק את המשרד שלהם ופה דוברות ופרסום יעזור. אם מתעסקים בפלילי, אולי רפואה משפטית או קרימינולוגיה יעזרו.

כל אחד ומה שהוא צריך. אין צורך ללמוד קודם ואז להחליט. צריך להגיע עם מטרה. אם יש לך תחום עניין מסויים נשמח לעזור. אבל השאלה מאוד מאוד כללית.

ערך מוסף למשפטן זה ניסיון ויכולת כתיבה או הופעה (בהתאם לתפקיד). כל שאר התעודות והלימודים פחות משנים.

כי...




פילוסופיה!!!

כי האמת שכמעט לכל תפקיד שאני יכולה לחשוב במשרד עורכי דין (עורך דין, מתמחה/פראליגל, מזכירה) - לא צריך שום תעודה..

אם המטרה שלך אם לשפר את סכויי הקבלה שלך כעורך דין/מתמחה בהמשך נראה לי הרבה יותר מועיל למצוא עבודה שנראית טוב בקורות חיים כמו למשל תפקיד ניהולי, או לשפר ציונים כדי להתקבל למוסד לימודים נחשב.

המטרה היא בעצם כפולה (ואולי קצת סותרת):

1. להכין PLAN B למקרה שלא אמצא או לא ארצה בסופו של דבר להתמחות/לעבוד כעו"ד.  בנוסף שיהיה לי מקצוע שני , למקרה שארצה לעבוד בחצי משרה כעו"ד או פרילאנס.

2. אם כבר אופציות מילוט, אז שלא יהיו לגמרי תלושות ושבכל זאת יתחברו איכשהו בעקיפין.  חשבתי משהו כזה: נניח שמעסיק רואה בקו"ח שלך שמלבד עריכת דין אתה יודע למשל גם הנהלת חשבונות (סתם דוגמא) , הוא יכול להגיד לעצמו "מעולה, אם נצטרך מדי פעם מישהו שיעשה דאבל צ'ק למנהל חשבונות או למזכירה שלנו או שיש לו גישה לדברים האלה באיזה תיק, יהיה לנו אותו... אם לא יועיל בטח לא יזיק".

3. תואר (במסלול משני אמנם)  בפילוסופיה כבר יש לי... :)  תודה על ההצעה

אתה לא רוצה למצוא את עצמך במשרד שבו העורך דין הוא גם מנהלת החשבונות והמזכירה! (אלא אם כן זה המשרד שלך ואתה העורך דין היחיד)

דברי שני - מקצועות התעודה שמנית ועבודה כעורך דין (ולימודי משפטים..) הם דברים שונים בעליל. בהקצנה כמובן, אבל זה כמו להגיד שאם אני לא אמצא עבודה כמנכ"ל חברה, אני אנקה את המשרדים..

אם מעניין אותך לימודי משפטים ועבודה כעורך דין - תשקיע מאמצים כדי לשפר את הסכויים שלך למצוא עבודה והתמחות טובים - תתקבל למוסד טוב, תוציא ציונים מצויינים, תרכוש קצת ניסיון משפטי במהלך הלימודים ואם הזמן מאפשר לך גם ניסיון תעסוקתי כללי מרשים (ניהול, תפקיד כלשהו שנראה מרשים).

אם לא מעניין אותך - עזוב את משפטים, כי באמת שחבל על הזמן, המאמצים והכסף.

בהערת אגב - מההכרות שלי עם שוק עורכי הדין, אני חושבת שכל מיני תעודות מקצוע מונפצות דווקא יהיו לך לרועץ - כי, לפחות במשרדים הגדולים והנחשבים, הם רגילים למסלול קריירה ולימודים מסויים, ופתאום לראות תעודת הנהלת חשבונות עשויה לעשות רושם שלילי ("למה הוא הלך לעשות תעודת מקצוע פשוטה שעושים אנשים עם בקושי תעודת בגרות?")

אני חוזרת בי לגבי ההערה בעניין התעודות. אני כן חושבת שעוד שפה בנוסף לאנגלית ועברית יכולה להיות יתרון, אבל רק בהנחה שאתה באמת תוכל לשלוט בה, כי לדעת לדבר ולהבין כמה מילים לא ממש יהווה גורם מכריע לשאלה האם לקבל אותך לעבודה או לא.

זרקתי הנהלת חשבונות כדוגמא,

המטרה היתה כמובן לברר איזה תעודות יותר מתאימות מהנהלת חשבונות, ושיכולות להשתלב ברזומה של מישהו שהתואר שלו במשפטים הוא התואר השני שלו.

אולי תעודה ביעוץ ארגוני (שזה משהו שצריך לפחות תואר ראשון ולפעמים גם תואר שני כדי ללמוד ) ?

יש לי כמה רעיונות אבל אף אחד לא ממש "תופס" אותי

עוד רעיון שעבר לי בראש אתמול

יש תואר שני בבר אילן בלמודי משפט. נותן תאוריה על התחום. לימודים של 14 חודשים יומיים בשבוע...

• לימודי משפטים

אתה לא תקבל תשובה אחרת
אם תמשיך כל הזמן לשאול את השאלה הזו מחדש תיחסם
זו אזהרה אחרונה בהחלט

כמובן.

יש תמיד ביקוש לעורכי דין מהסוג הזה כי תמיד יהיה אנשים שיתגרשו, יתפטרו וילכו מכות. הבעיה עם התחומים הללו שהמשרדים שעוסקים בהם הם לרוב קטנים (או עורכי דין יחידים), השכר ההתחלתי יהיה נמוך, ולא כזה קל להתברג למשרד נחשב וגדול בתחום.

אני פחות מכירה את השכר בתחומים הללו אבל אני יכולה להניח שהוא נמוך יחסית לשכר בתחום המסחרי. אני משערת שבין 6 ל-8, תלוי בגודל המשרד ובמיקום שלו (במרכז משלמים יותר..). אמורות להיות טבלאות שכר באינטרנט - מציעה להסתכל בהן.

בלימודים עצמם לא בוחרים התמחות ואת יכולה ללמוד אילו קורסים שאת רוצה.

המבחנים בסוף של מה? של התואר? בחינות הלשכה? בעיקרון משפטים זה לא מקצוע קשה אלא בעיקר מקצוע עמוס.

אוניברסיטה - יש הרבה סיבות שנוגעות לאיכות הסטודנטים, איכות החומר וכו' אבל אם נפשט לסיבה אחת - פשוט כי הסכוי שלך למצוא התמחות ולאחר מכן עבודה הוא גדול משמעותית מאשר אם תלמדי במכללה.

תצטרך להיות מהראשונים בכיתה וגם אז זה לא בטוח והשאלה היא מה התואר הראשון שלך ומאיזה מוסד וכמובן אם אתה טוב בראיונות.

בסופו של דבר אני מאמינה שאפשר למצוא התמחות, אבל השאלה היא מה תעזור לך התמחות במשרד של בנאדם אחד שיתן לך גם להיות מזכירה וגם שוטפת כלים והשם של המשרד לא יעזור לך בכלום למצוא אח"כ עבודה?

תעשה חיפוש כמה דפים אחורה.

מאוד צעירה,תסיימי עם ההנהלת חשבונות ותתחילי ללמוד משפטים

לא כל כך חכם לעזוב קורס שהתחלת באמצע,גם מהבחינה הכספית וגם מהרצון המעורער שלך לסיים דברים שהתחלת,אם לא "תחנכי" את עצמך שצרייך לסיים דבר ורק לאחר מכן לעשות דבר אחר,קיים סיכוי שתעשי את אותו דבר גם בלימודי המשפטים.

לא ביג דיל, אם את רוצה ללמוד משפטים תבררי מהם תנאי הקבלה השונים עבורך.

אמנם אני בן אבל התחלתי ללמוד לתואר רק בגיל 27.   עם זאת אני בהחלט זוכר שבגיל 23 - גיל 25 נראה לי כמו חטיאר גריאטרי , גיל שכמעט טראגי להתחיל ללמוד בו. ..

הכל עניין של פרספקטיבה בחיים מסתבר.

היום אני בן 30 ,בתואר שני , ואני שוב הילד הכי קטן בכיתה.... כולם אצלנו בני 40 - 50 ... :)

איך עונים לשאלה מהפן החוזי? ("חוזה למתן ציונים") או כל דבר אחר שקשור לעניין דיני חוזים?  ועל איזה סעיף בחוק החוזים אפשר להתבסס בתשובה?
(מלבד הפן המנהלי חופש המידע).
תודה לעונים.
ביום- 1.1.06 התקבל אור ללימודים, לקראת התואר דוקטור לפילוסופיה )
(, באוניברסיטה הלאומית. במסגרת לימודיו ערך אור מחקר בנושא מסויים.
המנחה שלו בעבודה זו היה פרופ' הראל.
עם סיום המחקר הגיש אור את עבודת הדוקטורט שחיבר והיא הועברה לבדיקתם של שלושה שופטים, שקיימו ביניהם דיונים פנימיים וערכו תרשומת פנימית. בסיום הדיונים בעניינו נכתב דו"ח בו העריכו את עבודת המחקר של אור בציון עובר בלבד.
דו"ח זה הוגש לוועדה לתלמידי מחקר של האוניברסיטה ונמסר לעיונו של המנחה, אך לא נמסר לעיונו של אור. לדוד נודע כי אחד מהשופטים, שהעריכו את עבודת המחקר שלו סבר כי יש לתת לעבודה ציון מעולה, וכי שופט נוסף הביע את דעתו כי המדובר במחקר מצוין, אולם לאכזבתו ניתן לו תואר דוקטור, בלא שצוינו המילים "בציון מעולה". ועדת השופטים, אשר דנה בעניינו של אור, מונתה לדון בעבודת המחקר שהגיש יוסי, חברו ללימודים של אור. הועדה המליצה להעניק ליוסי תואר של דוקטור בציון מעולה, דבר אשר העלה את חמתו של אור.

א. אור פונה אליכם בדרישה כי תגישו תביעה לחייב את האוניברסיטה להעניק לו ציון מעולה. האם תצלח תביעתו?

ב. אור פונה אליכם בדרישה כי תפנו לבית המשפט בהליך משפטי על-מנת לחייב את האוניברסיטה למסור לידו את הפרוטוקולים של ועדת השופטים שדנה בעניינו, וכן את עבודת הגמר שהגיש יוסי ומבקש את עצתך בשאלה לאיזה בית משפט עליו לפנות? האם יצליח בהליך שיגיש?

תודה לעונים!

מה עם לנסות לקרוא את חומר הקריאה לתרגיל ולנסות להבין מזה את התשובה? אם תהיה לך שאלה נקודתית שלא תביני אני בטוח שיעזרו לך, אבל אף אחד פה לא יכין לך את שיעורי הבית. צר לי.

כתבתי את הנקודות בהם אני צרכה הכוונה...

אני בדיוק באותה ההתלבטות כמוך, אך נוטה לספיר בעיקר בגלל עניין השכ"ל. כמו כן, לפי הידע שלי, מכללת ספיר דורשת פסיכומטרי 600+ והם מקפידים על זה.

מעבר לאוניברסיטה הוא מאוד לא פשוט וכשאני למדתי (לפני מעל שלוש שנים) כל מי שעבר אלינו (עברית) היה בינתחומי ומכללה למנהל. לא היו עוברים מהמכללות הפחות נחשבות. מצד שני אולי עכשיו זה השתנה. בכל מקרה קשה לעבור - לכולם היו ציונים מעל 90.

במשפטים (לפחות באוניברסטאות) אין התמקצעות - אתה לומד מה שבא לך, ואת ההתמקצעות עושה לאחר מכן בהתמחות ואז בעבודה.

שמצטרפים בשנה ב' לעברית.
לגבי הציונים, נכון בהחלט, המצב הזה לא השתנה הציונים שלהם בהחלט מעל 90.

כרגע הנני תלמיד מכינה באונ' ת"א וכפי שהדברים נראים הסכם שלי יהיה מספיק על מנת להתקבל ללימודי משפטים בי-ם או ת"א
מספר בוגרי אוניברסיטאות ששוחחתי איתם השמיעו דעות חלוקות באשר לפקולטות בת"א ובהר הצופים, הבנתי שדווקא בי-ם מושם דגש על המשפט הפלילי ואילו בת"א הלימודים נראים טיפה אחרת, והאווירה בקמפוס לא מדרבנת ללימודים בצוותא וכו'.
היה קל לי להתרגל לתל אביב עד עתה ואצטרך חוות דעת מבוססת מדוע לי לבחור בהחלטיות באחת מן הפקולטות.
אשמח לשמוע את דעתכם שתסייע לי לקבוע את עתידי! (אם אפשר)

תודה!

ואני יכולה להגיד לך בוודאות שאין שום דגש על המשפט הפלילי, אבל כן מעודדים לעבוד בצוותים (זה רלוונטי רק לשנה א', לאחר מכן זה כבר לא קיים).

מעבר לזה, לדעתי האישית אין שום הבדל בין המוסדות שבגינו שווה לך לעבור לירושלים. במקומך - הייתי הולכת על המוסד שהכי מתאים לי מבחינת מגורים.

ועם כל הכבוד לבאבט (ממש בא לי וואפל עכשיו!) - זו עדיין לא סיבה ללמוד בירושלים

אגב, הוא עדיין שם?

אבל איכשהו הרושם שקיבלתי הוא שיש כיוון חזק של משפט ציבורי באופן כללי, ושכמו שבת"א חצי מהמרצים מלמדים עם כיוונים כלכליים - בירושלים דוחפים לציבורי.

ואיכשהו...הרושם שקיבלתי הוא גם שאחוז מאוד גדול מהסטודנטים אצליכם הולך למשפט ציבורי ומבקשים להתמחות במשרדי ממשלה או במשרדים מנהליים לעומת אחוז מאוד גדול בת"א שהולך למשרדים מסחריים ואחוז זניח שהולך למשרדי ממשלה.

האם הרושם מוטעה?

ודווקא די הרבה קורסים כללו ניתוחים כלכליים של המשפט. באופן כללי אני אגיד שלא הרגשתי באופן אישי שום נטיה לשום כיוון, אבל בגלל שאני לא מכירה מוסדות אחרים אני לא יכולה להשוות ולקבוע משהו בעל משמעות.

לעניין הציבורי- כמות האנשים שאני מכירה שהלכו לעבוד במשרדים הגדולים בתל אביב היא גדולה יותר מאלו שהלכו לציבורי. אכן יש היצע מאוד רחב של משרות ציבוריות (ולא כזה רחב של משרות במשרדים פרטיים טובים), ואם אתה גר בירושלים ולא רוצה לעבור למרכז אז יש סכוי סביר שתעבוד במגזר הציבורי. ככה שאני לא יכולה לדעת אם אנשים מגיעים ללמוד בירושלים כי הם מוכווני מגזר ציבורי או שהם הולכים למגזר הציבורי כי העיר לא שופעת באפשרויות תעסוקה איכותיות בשוק הפרטי. אני מניחה שזה קצת משניהם. אגב, בתל אביב, בהתאמה, זה הפוך - המגזר הציבורי מהווה אחוז די קטן מהיצע המשרות האיכותיות שקיימות..

אני לא יודעת מה האוריינטציה באת"א, למעט מה ששמעתי מחברים, אבל אני יכולה להגיד לך שבעברית אין כיוון חזק של משפט ציבורי מול משפט אזרחי. אני אישית עם אוריינטציה אזרחית, ויש יותר ממספיק קורסים אזרחיים ומסחריים לבחור (גם לאלו שלא משלבים עם תואר נוסף וצריכים לעשות יותר קורסים במשפטים).
לדוגמה, מבין קורסי החובה יש רק קורס אחד ציבורי (חוקה) מול 4 אזרחיים (בספירה מהירה). באשכול הראשי, שממנו יש בחירה מצומצמת יותר, החלוקה יחסית שווה וקשה להצביע על אוריינטציה ברורה ובקורסי הבחירה יש באמת מבחר מאוד מאוד גדול. דווקא התחום הפלילי הוא היחיד שאין בו מספיק קורסים לאלו שמתעניינים בו (ואם לא מתעניינים בו, כמוני, אפשר לסיים את התואר רק עם קורס החובה בעונשין בשנה א').

לגבי ההתמחות - אכן, יכול להיות שעדיין יש יותר ביקוש אצלנו מאשר בת"א למחלקת הבג"צים, משרדי הממשלה ולפרליקטות המדינה (בשנים האחרונות הביקוש לעליון די זהה ממה ששמתי לב, או לפחות עלה משמעותית באת"א), אבל זה לא באמת אומר שום דבר. קודם כל, בגלל שגם שם יש מחלקות שמתעסקות בנושאים שונים, כולל אזרחיים. מי שמתמחה בפרקליטות המדינה במחלקה הכלכלית-פיסקלית, קשה לי להגדיר אותו כמישהו שיש לו אוריינטציה משפטית ציבורית יותר, הוא פשוט בחר ללכת ולהתמחות בשירות המדינה, ממניעים כאלו ואחרים. חוץ מזה, שגם אם יש יותר אנשים מהעברית שהולכים להתמחות במגזר הציבורי, יש המון שהולכים למשרדים מסחריים. ביריד ההשמה של הפקולטה אפשר לראות באופן ברור שיש הרבה מאוד משרדים שבאים לראיין, והרבה סטודנטים שרוצים והולכים להתמחות במשרדים פרטיים.
בקיצור, אין באמת נטייה ברורה כמו שמנסים לצייר והשאלה אם התואר שלך יהיה יותר אזרחי או מנהלי ואיפה מתמחים תלוי בך.

ובעניין זה ניהלתי וויכוח עם Lady McBeth שכמובן לא הסכימה איתי
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

אין מחזור בוגרים אחד עדיין.

מה שאני אומר תקף לגבי הקליניקה לזכויות עובדים.

ההרשמה היא בסביבות יוני-יולי של השנה הקודמת לשנה בה תלמד בקליניקה. הקליניקה נחשבת 8 נקודות מהחטיבה השלישית, שבהן מקבלים ציון (לכל קליניקה יש דרך אחרת לחשב את הציון, בזמני היה מדובר על 80% הערכת המנחה הקליני ועוד 20% עבודה מסכמת). הציון נחשב לחלק מהממוצע לתואר.

על פי רוב, בכל קליניקה נהוג להתחלק לקבוצות בנות שני אנשים (ולעיתים נדירות מאפשרים גם שלישיות). כל קבוצה נפגשת מדי שבוע עם המנחה הקליני למשך כשעה (בנוסף לפגישות הקבוצתיות השבועיות). בפגישה לרוב דנים בתיק כלשהו שניתן לכם: מדובר בתיקים רגילים לרוב, שמתנהלים בבתי המשפט. העבודה מאוד מזכירה את עבודת המתמחה: לכתוב סיכומים, כתבי בי-דין, לחפש חומרים וכיו"ב. לעיתים לא מדובר בתיק, אלא במתן ייעוץ לגופים כלשהם - עבודה מעצבנת לא פחות.

בקליניקה שלנו היה מאוד לא לחוץ. מי שלא באמת רצה לעבוד - יכול היה לעשות את עצמו עובד, ולקבל ציון לא רע בכלל. דווקא החלק ה"אקדמי" הוא גם זה שמוריד את הציון, כי המנחים הקלינים לא נוטים להתעמר יותר מדי בסטודנטים.

לי אישית זו הייתה חוויה מיותרת. לא הרגשתי שניתנו לי כלים כלשהם במהלך הקליניקה, והעבודה המסכמת הייתה הנפצה אחת גדולה (מצד אחד מבקשים ממך לכתוב משהו שהוא פחות מסמינריון, מצד שני הבדיקה הייתה כאילו מדובר בהצעת מחקר לדוקטורט). גם חובת הנוכחות בכל המפגשים לא תרמה במיוחד.

לסיכום, מדובר בשורה נחמדה בקורות החיים למי שחסרות כמה בחלק ההתנדבות. אם יש לך כמה כאלה - וותר.  

לזכויות אדם וההליך הפלילי - נדרשו ציונים גבוהים.

לזכויות עובדים, זכויות סביבתיון וכו' - ממש לא.

סליחה על ההצקה, נחמד שיש את מי לשאול לשם שינוי.
אפשר להירשם לכמה קליניקות בהתחלה, למקרה שלא מתקבלים לאחת?

אמורים לשלוח למחזורים הרלוונטיים (סוף שנה א' וסוף שנה ב') מייל מרוכז (מזאב קיין המפורסם) שכולל טופס רישום לקליניקות.

שם יש אפשרות לסמן עדיפויות (כמובן שאם חשקה נפשך בקליניקה מבוקשת, כמו ההליך הפלילי /זכויות אדם, חשוב להירשם אליה בעדיפות ראשונה). לאחר מספר שבועות אמורים ליצור איתך קשר מהקליניקה הרלוונטית. לזכויות אדם וההליך הפלילי יש גם ראיון קבלה (לזכויות עובדים אין שום דרישות מיוחדות, הם ישמחו לכל יד עובדת...).

אני אקבל אימייל מזאבי!!!!!!!!!

תודה על ההסברים (:
שבוע טוב.

איך ציינת את הקליניקה בקורות חיים? איזה ניסוח?

וזה מה שנכתב במדויק:

התוכנית לזכויות עובדים, הקליניקות המשפטיות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.

במהלך התוכנית סייעתי בעבודות ליטיגציה שונות במסגרת בית הדין לעבודה: כתיבת תצהירים, כתבי טענות ועוד. בנוסף, סופק ייעוץ וליווי משפטי לעובדים אשר רוצים להקים התארגנות במקום עבודתם כדי לשמור ולקדם את זכויותיהם.

ועוד 3 שאלות קטנות ברשותך: 1. הפעילות של הקליניקה מתקיימת כל השנה, אני מניח. מה קורה בתקופות מבחנים? 2. ידוע לך אם אפשר להירשם לקליניקות ולהתחרט אחר כך? 3. באילו שעות ביממה מתקיימת הקליניקה (בוקר, אחה"צ) או שזה משתנה?
תודה!

1. הפעילות אכן מתקיימת כל השנה (ומדובר בשנה מלאה של 12 חודשים). בתקופות מבחנים נוטים להתחשב בכך שמדובר בתקופה לחוצה, אבל אם יש משהו בוער - לא עושים הנחות ואתה מצופה להגיע לפגישות צוות. פגישות כלליות של כל משתתפי הקליניקה נערכות רק בסמסטרים עצמם.

2. על פניו, אחרי שאומרים כן והסמסטר מתחיל - אסור להתחרט. בפועל, ראיתי כבר כמה וכמה מקרים של אנשים שהחליטו שזה לא מתאים להם ועזבו באמצע. זה לא נהוג, אבל אין סנקציה שניתן להטיל על מי שעושה את זה.

3. הפגישות הכלליות מתקיימת בהתאם לידיעון (בדרך כלל בין 14-16) הפגישות עם המנחה הקליני נערכות על פי תיאום של שני הצדדים, כך שתוכל לבחור בשעות שנוחות לך.

המילים
In re GRAND JURY PROCEEDINGS
זה שם פסק הדין - כמו ראובן נ. שמעון. ההתחלה
In Re
אומרת שההליך נתפס כחד צדדי במובן מסוים, כמו שנגיד בעברית "בעניין...".
רואים הרבה כאלה בענייני פטנטים למשל, מול משרד הפטנטים, וגם בעניינים אחרים.
ספציפית, העניין בו מדובר כאן הוא זימון ל-
Grand Jury,
שזו המקבילה האמריקאית לשימוע לפני העמדה לדין אצלנו.

לאזכר את פסק הדין הזה דווקא קל, כי כל הפרטים מופיעים למעלה משמאל:
87 F.3d 377

65 USLW 2033, 96 Cal. Daily Op. Serv. 4757,
96 Daily Journal D.A.R. 7657

In re GRAND JURY PROCEEDINGS.
Appeal of the CORPORATION.

No. 96-55344.

United States Court of Appeals,
Ninth Circuit.

לפרטים - הספר הכחול כמובן