בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
לומדים משפטים? רוצים ללמוד משפטים? מחפשים כבר התמחות?
ברוכים הבאים לפורום לימודי משפטים!

אם המילים: אקטוס ריאוס, פוזיטיביזם, אוביטר וקוגנטי מוכרות לכם...אם פס"ד "בנק המזרחי נ' מגדל" מעורר בכם זיכרונות לא נעימים...אם גם אתם מאיימים על כל העולם בתביעות...ואם אתם מעריצים את השופט בדימ' חשין אבל לא מבינים מה הוא כותב...וגם אם אתם מעוניינים להיות חלק מעולם המשפט בעתיד...
אזי מקומכם עימנו!

פורום לימודי משפטים, כשמו- כן הוא, מיועד למי שלומד משפטים או למי שמתעתד ללמוד את המקצוע. כאן תוכלו להחליף חוויות, לקטר, להתייעץ, לברר על ההתמחות, לקבל מידע על אופי הלימודים ותנאי הקבלה, ולהיעזר בחברי הפורום בכל בעיה ומטלה.

בהצלחה לכולם,
עדי (sacrament)

פורום זה הינו לימודי בלבד. בקשות למתן ייעוץ משפטי- תימחקנה!!!
נא לקרוא את התקנון לפני כתיבת הודעה
המשך...
הודעה חדשה

קדם בג"צ --משמעותו???
22/07/14 18:18
30צפיות
הנה העתקתי מאתר מסויים על הליך קדם בג"ץ

ציטוט:

"השלב שלא מפויע בתקנות הוא השלב הכי חשוב – קדם-בג"צ (זה לא השם הרשמי). מדובר בפרוצדורה בלתי-פורמלית שבה העותר שולח את העתירה למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים. הם פונים למשרד הרלוונטי לקבל את עמדו ויש הליך בירור מקדים. לפעמים זה פותר את הבעיה."

מהקישור:

http://tlv-law.blogspot.co.il/2009/06/blog-post_70...

האם זה במקום להגיש בג"צ או שאפשר במקביל או שלא צריך.....

תודה על כל הבהרה.

כתובות אינטרנט מצורפות:
העתירה בכל מקרה תגיע למחלקת הבג"צים
24/07/14 19:52
15צפיות
כאשר אדם מגיש בג"ץ נגד רשות מנהלית, מחלקת בג"צים היא זו שבוחנת את הטענות ומגבשת את עמדת המדינה.
יש אפשרות לעותר לפנות קודם למחלקת הבג"צים, לפני הגשת העתירה לביהמ"ש, ולנסות לפתור את העניין מולם. נראה לי שהשם "קדם בג"ץ" די מעיד על כך שמדובר בפרוצדורה לפני הגשת הבג"ץ לביהמ"ש.
התשובה היא למיטב ידיעתי, אבל אתוודה שאני לא בקיאה בחומר הזה.
מערכת שעות בבר אילן
24/07/14 13:01
24צפיות
היי,

בר אילן פתחה תרגול לבניית מערכת שעות. יש כמה דברים שלא מובנים לי. המערכת מחייבת אותך לבחור מערכת מובנית ואז בחירה של קורסי בחירה, יהדות ואנגלית (במידת הצורך).
ראיתי שבקורסי החובה יש 2 קבוצות שונות, אבל לא ראיתי שאפשר לעבור מקבוצה אחת לאחרת.
מישהו יכול להסביר לי איך עושים את זה?
אתה לא יכול לעבור מקבוצה אחת לאחרת
24/07/14 19:14
14צפיות
הסטודנטים בכל מחזור מחולקים לשתי קבוצות לפי שמות משפחה. אתה בוחר במערכת התרגול "מערכת מובנת", אבל בעצם אין לך שם בחירה. אתה פשוט לוחץ על "מערכת מובנת". אם יש לך איזושהי בעיה עם הקבוצה שלך, אתה יכול לנסות לעבור דרך פנייה אישית למזכירות הפקולטה, אבל אין הרבה סיכויים שיתנו לך.
המלצה ללימודי משפטים
21/07/14 16:47
92צפיות
שלום חברים.

החלטתי, כקריירה שניה, ללכת וללמוד משפטים (בהשכלתי אני מהנדס תוכנה).
אך טבעי שהתחום שמעניין אותי הוא משפטים וטכנולוגיה.

היכן הייתם ממליצים לי ללמוד.
אציין כי "המרכז למשפט ועסקים" נמצא ממש 2 רחובות ממקום עבודתי כך שהוא בעדיפות גבוהה..

מה דעתכם?
טעות....
21/07/14 17:17
66צפיות
המרכז למשפט ועסקים או איך שלא קוראים לו נמצא בתחתית

הסיכוי שלך למצוא אחר כך עבודה במקום שמכבד את עצמו לא גבוה במיוחד

מפה תעשה את השיקולים שנכנסים לתוך המשוואה שאמרתי לך.
טעות שאת רוצה להחלחיף את המקצוע שלך
24/07/14 02:52
23צפיות
מוכר לך העומס אשר קיים בתחום? והמשכורות הנמוכות לעומת אלא שקיימות בהיי טק?
בניגוד להמלצה הרגילה כאן, דווקא במקרה שלך
21/07/14 17:36
82צפיות
יתכן ולימודים במכללה חסרת שם זה דווקא לא כזה נורא.

אם התואר הראשון שלך הוא מאוניברסיטה, אתה עובד בחברת הייטק בעלת שם ואתה מעוניין אח"כ להתמחות ואז לעבוד במשרד שעוסק בדיני טכנולוגיה (ובפרט אם בא לך לעסוק בפטנטים) - אז אני לא בטוחה שהסכויים שלך יפגעו יותר מדי.

שלא לדבר על זה שאם אתה כבר עובד כמתכנת ומרוויח משכורת הייטק, ובפרט אם אתה מפרנס משפחה, אני מניחה שלעזוב הכל וללכת ללמוד באוניברסיטה ולעבוד במשרת סטודנט נמצא פחות על הפרק.

יותר מזה, בניגוד להרבה אחרים שלומדים במכללות כי הם לא יכולים להתקבל לאוניברסיטה, אם אתה כרגע ראש צוות בגוגל (נניח..) שלמד תואר ראשון בטכניון (גם נניח) אז למעסיקים פוטנציאליים יהיה הרבה פחות ספקות לגבי היכולות שלך מאשר ילד שרק השתחרר מהצבא והלך ללמוד באותה מכללה. במקרה כזה הבחירה במכללה שנמצאת ליד העבודה ומאפשרת גמישות בלימודים לצד המשך הקריירה היא הרבה יותר מובנת ומוצדקת.

בנוסף, יש לך מאחוריך מה שאני מקוה היא קריירה רווית הצלחות והישגים, בנוסף לידע הנרחב שיש לך בטכנולוגיה, שתוכל למנף אח"כ בקבלה לעבודה.

אם הגיל בכרטיס הוא נכון, קח בחשבון שלהתחיל קריירה שניה בגיל מבוגר זה תמיד קשה, ובפרט במקצוע כמו משפטים שהשלב ההתחלתי הוא התמחות שבה יש היררכיה די ברורה ולא תמיד נעים למי ששוכר מתמחים "לרדות" באנשים בני גילו או יותר מזה עם ניסיון רב בחיים.
בהינתן וזה המצב אז אני מסכים
21/07/14 18:23
53צפיות
מהסיבה הפשוטה שאם הוא התקבל ללימודים בטכניון, סביר לומר שהוא גם יתקבל ללימוד משפטים באוניברסיטה

יש המון הנחות שצריכות להתקיים אבל בגדול אני מסכים
מסכים עם B L I M P
21/07/14 18:28
47צפיות
בעיקר אם הוא הולך לתחום שבו הידע הקודם שלו רלוונטי - ואז הוא מתחרה עם הרבה פחות אנשים כי אין המון בוגרי משפטים עם ידע טכנולוגי מתקדם שהוא מאוד רלוונטי לעולם המשפט [הנדסת תוכנה - בניגוד להנדסת בניין שזה אמנם תחום ריאלי, אבל קצת פחות נמצא במרכז העסקים שמשיק לתחומי המשפטים].

בנוסף, הלימודים במוסד הקודם והמקצוע [הנדסת תוכנה נחשב לתואר קשה מאוד, אפילו במוסדות פחות נחשבים] מעידים על יכולותיך.

בד"כ ההמלצה האוטומטית היא ללמוד במוסד לימודים סביר - אם לא אוניברסיטה, אבל אני חושב שמתקיימות כאן נסיבות יוצאות דופן.
אז לדעתכם...
21/07/14 21:10
66צפיות
ראשית תודה על המידע.

אני אכן בן 38. מחזיק בפוזיציה מכובדת ומרוויח יפה.
לימודי משפטים תמיד משכו אותי ולדידי, להחזיק בתואר עו"ד זה כמו להיות עם חגורה שחורה בקראטה, שניהם עוזרים מאוד לצלוח את החיים האלה.

אז באם אני מעוניין ללמוד בשעות הערב, מכללה כמו זאת בר"ג - הינה פתרון סביר בהחלט?  האם יש לה מוניטין "רע" בשוק?  מה הדין לגבי "שערי משפט"?

שוב תודה!
שתיהן נעדרות מוניטין במידה שווה
21/07/14 23:02
53צפיות
נכון לעכשיו שתי המכללות שנחשבות טובות הן הבינתחומי והמכללה למנהל. כאשר לדעתי האישית הבינתחומי עדיפה.
נראה לי ששערי משפט אפילו יותר גרוע
21/07/14 23:18
50צפיות
אבל ההשוואה לא קריטית.
וכן, אם זה סטודנט צעיר בראשית דרכו - הייתי ממליץ לברוח ממכללות כאלו אפילו עד כדי החלפת תחום לימודים [אם אין דרך להתקבל למוסד אחר].

אני מציע לברר עד כמה יש ביקוש לידע בתחום המחשבים עצמו בעולם המשפט. לדוגמה - בתחום הפטנטים אנגלית ברמה גבוהה ותואר מדעי זה דבר מאוד מבוקש. השאלה עד כמה ובאילו תחומים...

וגם אם אין ממש ביקוש [ולדעתי יש] - עדיין יש לך את היתרון המובהק בזה שאתה "מחפה" על המכללה הלא מוכרת בזה שיש לך אמצעי אחר להוכחת יכולותיך, הגם שאלו לא יכולות משפטיות מובהקות.
מן הסתם, כשמדובר במישהו שעשה תואר תוך כדי קריירה - מסתכלים על זה אחרת לחלוטין.
º
OK תודה רבה חברים.
22/07/14 11:20
15צפיות
תואר שני במשפטים ללא משפטנים
21/07/14 02:57
52צפיות
שלום לכולם
סטודנטית למדעי החברה,מסיימת עוד שנה
מתכננת ללמוד תואר שני במשפטים ללא משפטנים ואח"כ לעשות השלמה להסמכה לעריכת דין (הבנתי שיש תוכנית במכללת נתניה לבוגרי בר אילן בלבד)
רציתי לשאול- איפה עוד ניתן ללמוד את התואר הזה ולעשות מסלול דומה לעריכת דין? האם ישנן עוד אופציות חוץ מהתוכנית המשותפת של בר אילן+מכללת נתניה (והאם התוכנית בכלל מאושרת על ידי המל"ג?)
אשמח להכוונה
מה את רוצה להשיג?
21/07/14 04:55
46צפיות
תראי, בר אילן זה המוסד היחיד שמאפשר תואר שני במשפטים ללא משפטנים. ולמיטב ידיעתי התוכנית של מכללת נתניה מאושרת על ידי המל"ג.

אבל השאלה החשובה באמת היא מה את מנסה להשיג באמצעות הדרך העקיפה הזו?

אם הכוונה שלך היא לעשות תואר שני כהשכלה כללית, או לחלופין לקבל הסכמה כעורכת דין כדי להמשיך בעבודה הנוכחית או שלחלופין יש לך עבודה מובטחת כבר, אז המסלול הזה יכול להתאים. מנגד, אם הכוונה לעשות הסבה ואת מתכוונת לחפש אח"כ התמחות ואז עבודה, קחי בחשבון שהמסלול הזה ישים אותך בנחיתות די גדולה אל מול שאר הסטודנטים למשפטים.

אם מראש ידוע לך שאת רוצה לעסוק בעריכת דין, אני לא רואה שום יתרון למסלול הזה - לא מבחינת זמן ולא מבחינת עלויות. אבל אני כן רואה חסרון משמעותי מבחינת הסכוי למצוא עבודה בהמשך - השוק מוצף, התחרות גדולה, ולהיות בוגרת של מכללה חסרת שם בשוק ממקם אותך די נמוך בתחתית הסולם בתחרות על מקומות התמחות נחשקים ובהמשך בתחרות על מקומות עבודה.

מצד שני
21/07/14 10:38
41צפיות
המחשבה שלי, ושל עוד רבים כמוני שהולכים למסלול הזה
היא שאנחנו יוצאים עם : תואר ראשון במדעי החברה,תואר שני במשפטים, ותואר ראשון במשפטים..
כן, אבל זה כמות לעומת איכות...
21/07/14 11:38
36צפיות
יותר מזה, אני אפילו מכיר אנשים שלומדים אצלי (אונ' ת"א) לתואר שני רגיל במשפטים כשהתואר הראשון שלהם הוא ממכללה ומתקשים במציאת סטאז' (וניתן להניח שהממוצע שלהם הוא 80+, אחרת לא היו מתקבלים לתואר השני) רק כי התואר הראשון שלהם לא ממקום נחשב. בקיצור, כמו שכולם פה אומרים- אם משפטים רק אונ'/בינתחומי/מכללה למנהל. אחרת זה סתם להיכנס לבלגן ומאבקים על עבודה. עדיף שיהיה לך שני תארים ראשונים נחשבים מאשר סתם אינפלצה. אם את נחושה על תואר שני- תעשי תואר שני אמיתי במשפטים, מקסימום יש מסלולים מזורזים (נגיד אצלנו יש תואר ראשון ראשון + שני בארבע שנים).
מסלול עם עבודה
21/07/14 12:07
33צפיות
אני רוצה מסלול של אנשים עובדים, יש דבר כזה באוניברסיטות/מכללה למנהל/בינתחומי?
בת"א...
21/07/14 12:51
34צפיות
אין דבר כזה מסלול לאנשים עובדים. יש אצלנו אנשים שעובדים במשרה מלאה, כולל בעלי דוקטורט, מהנדסים ואפילו קצינים קרביים וטייסים (הגם שהאחרונים בחל"ת). אבל, הם פשוט לא מגיעים לשיעורים וחלקם אפילו מצליחים להשיג ציונים גבוהים (אין נוכחות חובה). בעניין הזה אולי מכללה תהיה יותר נוחה, או לחלופין פריסה של התואר על 3.5/4 שנים שיאפשרו לך לרווח ולעבוד יותר. לגבי מקומות אחרים- לא יודע.
אני צריכה ככה:
21/07/14 13:06
38צפיות
גם שיהיה שכר אוניברסיטאי/מופחת
גם אוניברסיטה
וגם מסלול לאנשים עובדים
מכללת נתניה זה לא שכ"ל אוניברסיטאי
21/07/14 15:42
36צפיות
ובכל אופן - אלא אם כן יש לך קריירה שאת כבר בונה (ותסלחי לי, אבל זה לא נשמע ככה), עדיף לך לעבוד במשרה סטונדטיאלית וללמוד באוניברסיטה מאשר ללמוד במכללה לימודי ערב ולעבוד באיזושהי עבודה לא מאוד יוקרתית שתוכלי למצוא עם תואר ראשון במדעי החברה. זה לא יקדם אותך בחיים, ושוב - את תשלמי מחיר כבד מבחינת היכולת למצוא עבודה כעו"ד.

ובהמשך לגבי מה שאמרו לך בנוגע לאיסוף תארים - איסוף תארים זה חביב, אבל רק כשזה שווה משהו. תואר במדעי החברה (במה ומאיפה? הרבה תארים במדעי החברה לא במיוחד מרשימים מעסיקים), תואר שני מבר אילן (עוד תואר לא סופר מרשים) ותואר ראשון שעשית בהפוך על הפוך באיזו מכללת שקר - זה בעיקר בזבוז של כסף על הרבה לימודים ומעט הישגים.

כולם צריכים
24/07/14 20:01
9צפיות
זה לא קיים. אני לא יודעת כמה זמן לוקח המסלול הזה של התואר השני ללא משפטנים ואז השלמות, אבל את יכולה לעשות תואר ראשון ותואר שני במשפטים בארבע שנים גם באת"א וגם בבר אילן (אולי בעוד מקומות). זאת במידה ואת יכולה להתקבל לאוניברסיטה, ואם תוכלי לשמור על ממוצע מעל 85, כמובן.
לגבי היכולת לעבוד, כמו שאמרו לך, זה לא אידיאלי אבל מי שרוצה לעבוד הרבה פשוט לא מגיע לשיעורים. זה לא מתאים לכולם ולא כולם מצליחים ללמוד לבד, אבל זה כבר תלוי בך.
בכל מקרה, כמו שבלימפ אמרה, המסלול העוקף הזה נשמע כמו די בזבוז זמן, ולא ממש יפתח לך דלתות בעתיד.
ההגדרה הקטגורית של "אחריות קפידה" / "רשלנות"
17/07/14 18:10
44צפיות
שלום לכולם :)

אשמח אם תסייעו לי בהבנת נושא בסיסי במשפט הפלילי.

כאשר אומרים "עבירת רשלנות" - ישנן עבירות מוגדרות שהן עבירות רשלנות בלבד? כלומר, מה קורה אם הוכחתי בעבירה מסוימת [שניתן לדרוש בה רשלנות בלבד] יסוד נפשי גבוה יותר? אני יודע שבמקרה כזה ביכולתי לדרוש עונש חמור יותר, אבל - ברגע שהוכחתי את העבירה בתוספת היסוד הנפשי החמור ביותר, האם אז - מבחינה טרמינולוגית משפטית - עדיין הרשעתי בעבירה שהיא עבירת שלנות?

לדוגמה:

אני מאשים את משה בעבירת תנועה או עבירה על חוק שמירת ניקיון, אלא שהוכחתי מעבר לכל ספק סביר כי משה עבר את העבירה בכוונה תחילה ובמודעות מוחלטת - האם הרשעתי את משה בעבירת אחריות קפידה?

תודה רבה:)
קצת התבלבלת
18/07/14 11:33
40צפיות
היסוד הנפשי שמצוין בעבירה הוא המינימום שיש להוכיח על מנת להרשיע בעבירה הספציפית. במידה והוכחת יסוד נפשי גבוה יותר, אבל אין לך עבירה עם אותו יסוד עובדתי בעלת יסוד נפשי גבוה יותר, אתה תוכל לבקש עונש גבוה יותר אבל לא תוכל להרשיע בעבירה שונה פשוט כי היא לא קיימת.
למשל, יש לנו רצח וגרימת מוות ברשלנות. אם לא הייתה קיימת עבירת הרצח אלא רק גרימת מוות ברשלנות, לא היית יכול להמציא עבירה ולהגיד שהרשעת ברצח גם אם היית מוכיח כוונה תחילה (שזה, כידוע, יותר מרשלנות).

עבירת אחריות קפידה זה משהו אחר בכלל. בעבירות אחריות קפידה מספיק שתוכיח את היסוד העובדתי, ללא יסוד נפשי כלשהו, על מנת שתוטל אחריות פלילית. במקרה הזה נטל ההוכחה עובר לנאשם, ורק אם הוא מצליח להוכיח שלא היה לו יסוד נפשי כלל (מודעות או רשלנות), אז לא תוטל עליו אחריות פלילית.
תודה על הפירוט, אבל לא לזה התכוונתי
18/07/14 19:14
28צפיות
אנסה בדוגמה אחרת:

פלוני לא שילם שכר מינימום לעובד. הוא לא התכוון לא לשלם ואפילו הייתה לו סיבה מאוד טובה שלא לשלם שכר מינימום - מכאן שלא עבר את העבירה הזו לא במחשבה פלילית ולא ברשלנות: אם כן, פלוני יורשע בעבירת אחריות קפידה כיוון שהוכח היסוד העובדתי והוא לא עמד בתנאי הפטור מעבירת אחריות קפידה.

אבל:

פלוני לא שילם שכר מינימום לעובד. הוא עשה זאת בכוונה מלאה. מדובר באותה עבירה פלילית - אי תשלום שכר מינימום. האם עדיין, מבחינה לשונית-משפטית יהיה נכון לומר כי פלוני כבר לא עבר עבירת אחריות קפידה למרות שעבירת שכר מינימום היא מסוג עבירת אחריות קפידה.

* אני מכיר את הדברים מבחינה מושגית, ואילו חשובה לי ההבחנה הקטגורית גרידא [עד כמה שזה נשמע דווקני]...

תודה על תשובתך :)
עבירת אחריות קפידה הוכחה ברגע שיש יסוד פיזי
19/07/14 02:15
24צפיות
ולא משנה מה היסוד הנפשי.

לרוב בעבירת אחריות קפידה לא יהיו דרגות שבהן יש צורך בכוונה/מודעות, כי על פי רוב מדובר בעבירות פשוטות יחסית שלא שווה להשקיע בהן דיוני הוכחה ארוכים בבית משפט.

אז אם נסעת מעל המהירות המותרת בכוונה, ברשלנות או כי בכלל לא ידעת שיש דבר כזה הגבלת מהירות - זה לא משנה, ואתה תורשע בעבירת קפידה (בהנחה שלא היתה תאונה ולא כלום).
כמו שבלימפ אמרה
19/07/14 15:41
20צפיות
ברגע שעבירה מוגדרת כעבירת אחריות קפידה, זה לא משנה באיזה יסוד נפשי היא נעברה. היא עדיין תהיה עבירת אחריות קפידה.
אפילו אם התביעה ביקשה מאסר?
19/07/14 21:58
11צפיות
שכחתי לכלול בהודעה המקורית את נשוא הוויכוח וברשלנות (או באחריות קפידה..) גרמתי לכם לטרחת-יתר :|

מרצה שבוחר לכתוב במבחן (אמריקאי) ש"עבירת אחריות קפידה היא נעדרת כל יסוד נפשי" - אבל בפתרון כותב שזו אמירה לא נכונה כי אפשר להרשיע בעבירת אחריות קפידה ולתת מאסר (אם מוכיחים יסוד נפשי).

אני מתנגד נחרץ לקביעה הזו מבחינה לשונית ומשפטית כאחד.
נכון, עבירת אחריות קפידה היא עבירה שבה ניתן להרשיע עם יסוד נפשי או בלי, ואולם אם בחרתי להרשיע בעבירה מסוימת ולבקש מאסר תוך טענה ליסוד נפשי והוכחתו - אזי כבר לא מדובר בעבירת אחריות קפידה! גם אם ניתן לעבור [תיאורטית] עבירה זו כעבירת אחריות קפידה.

בדיוק כמו שאדם שהורשע בעבירה תוך שהתביעה טוענת שעשה את שעשה בכוונה תחילה לא נאמר עליו ש"הורשע בעבירת רשלנות" גם אם ניתן להרשיע בעבירה זו על בסיס יסוד נפשי של רשלנות.

שוב מתנצל שיצא שלא חידדתי את העניין בפוסט המקורי...
זו אכן אמירה לא נכונה
19/07/14 22:17
10צפיות
עבירת אחריות קפידה היא לא עבירה שנעדרת כל יסוד נפשי. יש בה יסוד נפשי, פשוט התביעה לא צריכה להוכיח אותו בשביל הרשעה (מניחים את קיומו של היסוד הנפשי כחזקה הניתנת לסתירה), אלא הנתבע צריך להוכיח שלא היה יסוד נפשי כדי שהוא לא יורשע.
כמו שאמרתי, אם לא הייתה עבירת רצח אלא רק גרימת מוות ברשלנות, אז גם אם אדם היה הורג מישהו בכוונה והיו מוכיחים את הכוונה, אז היו לוקחים את הכוונה בחשבון לעניין העונש (כמו שלוקחים בחשבון את הכוונה באחריות קפידה כדי לבקש מאסר), אבל מבחינת השם של העבירה, האדם עדיין היה מורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.
אני חשוב שאנו חלוקים על המילה "נעדרת"
19/07/14 22:32
8צפיות
לגבי האמירה - את מסכימה עם המרצה, כיוון שהוא רצה שנגיד שאמירה זו אינה נכונה.

"יש בה יסוד נפשי, פשוט התביעה לא צריכה להוכיח אותו" - הדבר דומה בעיניי לקביעה שעבירת הרצח כולל יסוד של עובדתי של שימוש בסמים, כיוון שאפשר לעבור אותה תוך שאתה מסומם. המילה יסוד מבחינתי היא דרישת חובה. ברגע שמשהו לא מעלה ולא מוריד - הוא כבר אינו יסוד, אלא פשוט פרט לא רלוונטי...

לגבי "גרימת מוות ברשלנות" - זאת עבירה ספציפית שכל כולה רשלנות ואם בזה היו דברים אמורים הייתי מסכים לחלוטין. אני כיוונתי לעבירות כלליות שיש להן אפשרות של רשלנות/אחריות קפידה.
אם אין יסוד נפשי
19/07/14 22:48
12צפיות
אז אין עבירה. נקודה. אם זה היה פרט לא רלוונטי, הנתבע לא היה נדרש להוכיח היעדר יסוד נפשי כדי לא להיות מורשע.
ירדתי לסוף דעתך
19/07/14 23:38
12צפיות
מניחים את קיומו של היסוד הנפשי כחזקה הניתנת לסתירה - את אומרת שזה נחשב ליסוד הנפשי? כלומר - היעדר היכולת להוכיח שלא עשית הכל כדי למנוע את העבירה וכיו"ב - היא היסוד הנפשי הנדרש?

זה לא לקחתי בחשבון. אני לא בטוח שאפשר לקחת את החזקה הזו כ"יסוד נפשי" (אין כאן שום אספקט של מודעות או כוונה - כלומר, לדעתי זה יהיה די דומה לכך שנגיד שתנאי תקנת השוק הם "יסוד נפשי"), אבל גם איני יכול לשלול זאת... תודה רבה על ההארה :)
זה לא מה שאמרתי
20/07/14 10:56
5צפיות
מניחים שהאדם עשה את העבירה במודעות או לפחות ברשלנות. יש מצבים שבהם קשה להוכיח יס"נ. למשל, מישהו נהג ברכב עם פנסים מכובים, וההנחה היא שאו שהוא ידע שהם מכובים או שאדם סביר בנסיבות העניין היה אמור לדעת זאת. אין פה מה להוכיח, זה מובן מאליו, אבל ניתן לסתירה.
מנגד, אותו אדם יכול להוכיח שהוא נכנס לרכב והדליק את הפנסים, אבל הוא לא ידע שהפנסים מקולקלים. אתמול בערב הפנסים עבדו ולא הייתה לו סיבה לחשוב שבבוקר הם לא יעבדו. אז הוא מוכיח שלא הייתה לו מודעות או רשלנות והוא גם מוכיח שהוא עשה ככל יכולתו כדי לא לעבור את העבירה (כי הוא כן לחץ על מה שצריך כדי שהפנסים ידלקו).
העדר היכולת להוכיח שלא עשית הכל כדי למנוע את העבירה זה לא היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הוא מודעות או רשלנות, וזה מובנה בתוך העבירה, ואתה צריך להוכיח שהיסוד הנפשי הזה לא התקיים. בנוסף, אתה צריך להוכיח שעשית הכל כדי למנוע את העבירה.
אם סתם שכחת להדליק את הפנסים זה לא מספיק. אולי לא היית מודע שהם מכובים (כי לא ידעת ששכחת) אבל ברור שהיית רשלן, ואתה גם לא יכול להוכיח שעשית הכל כדי למנוע את העבירה כי למעשה לא עשית כלום, פשוט שכחת.
אני מסכימה שלפעמים זה יכול להיות קצת מפגר, כי אם לא היית מודע למשהו אז איך תעשה הכל כדי למנוע אותו? אבל מדובר בשני תנאים נפרדים. פעם העבירות האלה היו אחריות מוחלטת. כלומר, באמת לא היה צורך ביסוד נפשי (התביעה לא הייתה צריכה להוכיח אבל גם הנתבע לא היה יכול להוכיח שלא היה לו יס"נ, הוא היה מורשע בכל מקרה). כיום, כשיש לנתבע את האפשרות להוכיח היעדר יס"נ כדי לצאת זכאי, זה מראה לך שכן יש יס"נ בעבירות האלה מלכתחילה, אחרת לא היה מה לסתור.
העדר היכולת להוכיח שלא עשית הכל כדי למנוע את
20/07/14 13:02
8צפיות
"כיום, כשיש לנתבע את האפשרות להוכיח היעדר יס"נ כדי לצאת זכאי, זה מראה לך שכן יש יס"נ בעבירות האלה מלכתחילה, אחרת לא היה מה לסתור" - כלומר, היסוד הנפשי של העבירה שהתביעה נדרשת להוכיח הוא שהנאשם לא עשה הכל כדי למנוע את העבירה [ואין נפקא מינה אם יש חזקה שמסייעת לתביעה להוכיח זאת או אם אין חזקה כזו] = הוא שאמרתי:
"מניחים את קיומו של היסוד הנפשי כחזקה הניתנת לסתירה - את אומרת שזה נחשב ליסוד הנפשי".

אני לא יודע אם הייתי משתמש כאן בטרמינולוגיה של יסוד נפשי. בעצם, לא מרשיעים אותך בכך שנהגת עם פנסים כבויים, אלא בכך שלא ביצעת בדיקות קבועות לפנסים שלך. זאת פיקציה שנועדה כדי למנוע מצב שהמחוקק יצטרך לחוקק מליון חוקים של על מה אתה צריך להיות אחראי בחייך...
מצד שני, זה גם סוג של יסוד נפשי. הכל עניין של סמנטיקה חסרת תכלית מובהקת.

וכן.. לעיתים הצורך של המשפט לגייס לוליינות רטורית-משפטית גבוהה רק כדי להסביר את המובן מאליו ולזרוע בלבול מוחלט היא בגדר אבסורד :)
ושוב אתה טועה
20/07/14 13:15
10צפיות
יש לי הרגשה שאתה קורא את מה שאתה רוצה לקרוא ולא את מה שאני כותבת. התביעה לא נדרשת להוכיח שום יסוד נפשי. היא גם לא נדרשת להוכיח שעשית הכל כדי למנוע את העבירה. כל שהתביעה נדרשת להוכיח הוא את היסוד העובדתי.
אתה כן מורשע בזה שנסעת באורות כבויים ולא בזה שלא עשית בדיקות. אף אחד לא ירשיע אותך בזה שלא עשית בדיקות כל עוד הפנסים דולקים.
בקיצור, אני לא מבינה על מה בדיוק אתה מתווכח איתי, אבל אין לי עוד משהו להוסיף שיסביר את הסוגייה טוב יותר...
אלו היו המילים שלך... ואני עדיין מסכים איתך..
20/07/14 14:24
10צפיות
אין בינינו מחלוקת... ממש בקצרה:
"מניחים את קיומו של היסוד הנפשי כחזקה הניתנת לסתירה" - וכבר הבעתי הסכמה להם וכבר ציינתי שלא לקחתי בחשבון את האמור במשפט הזה.
"התביעה נדרשת להוכיח הוא את היסוד העובדתי" - נכון, זה בפועל - אבל רק מפני שהחוק "עוזר" לתביעה ואומר שהיסוד הנפשי מוטמע בעבירה ושם אותה בעמדה של מישהי שכבר הוכיחה אותו, ואז הנטל עובר לנאשם.
ומכאן שיש יסוד נפשי - בין אם התביעה נדרשת להוכיחו בפועל או שהיא זוכה להעברת הנטל לנאשם.

ולגבי מה שאמרתי עם הפנסים וכו': אני מבין שזה לא המצב וזאת לא ההגדרה המשפטית, אך לדעתי זאת מהות העבירה שמתחבאת מאחורי המושג "אחריות קפידה". וכן, זה כמובן כבר עניין של דעות.

בכל אופן, לא היה לי כוונה לחפור ללא תכלית. חשבתי שזה דיון מעניין גם ללא קשר לזה ש[מבחינתי] קיבלתי את התשובה שהבהירה לי את העניין.
אלה לא היו המילים שלי
20/07/14 14:34
9צפיות
אתה כתבת "כלומר, היסוד הנפשי של העבירה שהתביעה נדרשת להוכיח הוא שהנאשם לא עשה הכל כדי למנוע את העבירה". זה לא מה שאני אמרתי, זה מה שאתה הבנת. אני כתבתי שיש יסוד נפשי של מודעות או רשלנות, פשוט אין צורך להוכיח זאת. אתה הבנת מזה את מה שציטטתי בתחילת ההודעה.
בכל מקרה, לגבי שאר ההודעה האחרונה שלך, נראה כי הגענו להסכמה :)
כמובן שאני שמחה על דיונים שמתפתחים כאן, פשוט ספציפית כאן לא ממש ראיתי על מה יש לדון. כמובן שאפשר להתווכח על הסכמה או אי הסכמה לגבי מצב משפטי נתון, אבל קצת בעייתי להתווכח על עצם קיומו של המצב המשפטי הנתון.
סתם להבהרת הכשל בהבנה שלי
20/07/14 16:42
15צפיות
"אז הוא מוכיח שלא הייתה לו מודעות או רשלנות והוא גם מוכיח שהוא עשה ככל יכולתו כדי לא לעבור את העבירה (כי הוא כן לחץ על מה שצריך כדי שהפנסים ידלקו)".

מהמילים גם הוכיח הבנתי שבעצם יש כאן 3 יסודות נפשיים אפשריים - מחשבה פלילית/רשלנות/אחריות קפידה.
בסדר... זה עניין של טרמינולוגיה. ומאחר שלי הבהירו [אחרים, בעבר] שבאחריות קפידה אין רשלנות או מחשבה פלילית כלל [ז"א, שהן לא רלוונטיות], אז הקונספציה הזאת הובילה אותי למחשבה שאם אומרת "הוא גם מוכיח" אז מה שבא אחרי ה"גם מוכיח" = יסוד נפשי נוסף. כלומר, לא רק שהוא נדרש להוכיח שהוא לא התכוון [יסוד נפשי1] ולא התרשל [יסוד נפשי2], אלא הוא נדרש להוכיח שגם __... [=יסוד נפשי 3].

שנאתי דיני עונשין ועודני.
הבנתי אותך
20/07/14 16:50
13צפיות
אכן לא זו הייתה כוונתי. אחריות קפידה היא לא סוג של יסוד נפשי. זה רק סוג של עבירה שבו לא צריך להוכיח יסוד נפשי.
º
20/07/14 17:11
4צפיות
תואר שני במשפטים- אוניברסיטת תל אביב
14/07/14 22:34
100צפיות
שלום לכולם,
אני חדשה בפורום ואשמח להעזר בכם.
קצת רקע: תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה, עתידה להתחיל תואר שני במסלול אזרחי באוניברסיטת תל אביב.
אשמח לשמוע מסטודנטים שלומדים/למדו על התואר מידע על המסלול. (איזה קורסים להתרחק ואיזה קורסים שווה לקחת)
ראיתי באתר שכל המסלול הוא 32 ש"ס אך לא מצאתי מידע מפורט על חלוקת הנקודות. האם התוכנית היא מובנית?
שיטת הבידינג? נשמע לי קצת מפחיד... (האמת שנרשמתי לתואר הייתי בטוחה שבחירת הקורסים נעשית בשיטת מי שהצליח להירשם-נרשם כמו בחיפה). אודה להסבר והורדת הלחץ.

אודה לעזרתכם וסליחה על מבול השאלות :)
ממליץ לעיין בתקנון ובידיעון
15/07/14 19:30
65צפיות
http://www.tau.ac.il/law/yedion/index.html

יש שם את כל המידע שתצטרכי.

אני בתואר ראשון באוניברסיטה אז לא אוכל לייעץ יותר מכך
תודה רבה!
17/07/14 16:35
25צפיות
בטרם העלתי את השאלה עייני בתקנון וידיעון של תשע"ה טרם הועלה לאתר.
תודה בכל אופן :)
לעניין השאלות שהעלית, הידיעון והתקנון
20/07/14 09:44
12צפיות
בדרך כלל לא משתנים משנה לשנה. הכוונה היא לדרישות של התואר השני מבחינת ש"ס והמבנה שלו. רק התכנים של הקורסים הספציפיים הם אלו שמשתנים
מתי הודיעו לך על הקבלה?
16/07/14 18:34
54צפיות
כי נרשמתי גם ועדיין לא הודיעו לי :(

נראה לי שזה 2 סמינריונים והשאר קורסים רגילים [התואר העיוני כמובן].
º
לשאלתך הודיעו לי לפני כחודש
17/07/14 16:49
14צפיות
º
אשמח לקבל המלצות לגבי קורסים של תואר שני
17/07/14 16:52
11צפיות
אני עדיין במגעים איתם כיוון שאני עדיין בתואר
17/07/14 18:15
37צפיות
הראשון.

לעניין הקורסים - אני עושה את המסלול המסחרי ועכשיו כשבררתי הבנתי שזה לא אותו מסלול גם לעניין הבחירה. הקורס היחיד שעברתי במוסד הלימודים שלי שמקביל לאוני' תל אביב הוא "קבלת החלטות בחברה העסקית" עם ד"ר שחר הדר. ממליץ *רק* למי שמוכן לעבוד ושיש לו אוריינטציה חזקה למשפט המסחרי [גם ברמה הגלובאלית]. את שאר הקורסים איני מכיר.
|תו| פורומים חדשים בתפוז |תו|
17/07/14 11:28
4צפיות
|קדימה| אנו שמחים לבשר על חידוש פתיחתו של פורום אוונסנס ואיימי לי|!|  בימים אלה איימי לי עובדת על מוזיקה חדשה.
בואו להתעדכן בכל מה שחדש אצל הלהקה הגוטית - רוקטיסטית>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| לפני יומיים היא צייצה בטוויטר ציוץ שהצליח לעצבן רבים, אבל עדיין אנחנו אוהבים לשמוע את המוזיקה שלה בבית, בנסיעות באוטו ובמסיבות
היכנסו עכשיו לפורום ריאהנה |!|

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| מכוכבת ילדים לילדה פרועה, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה בשנה האחרונה בכל ערוץ אפשרי. ולכן פתחנו לכם את פורום מיילי סיירוס
בפורום תמצאו את כל החדשות והעדכונים החמים על מיילי ומי יודע אולי נצליח להביא אותה להופעה בארץ.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס כבר עכשיו לפורום של הראפרית המובילה ניקי מינאז'. ניקי עובדת בימים אלה על אלבום חדש ומשתפת פעולה כמעט עם כל אמן אפשרי!
בואו להתעדכן בכל הלהיטים שלה עכשיו בפורום>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
  

|קדימה| היא התחילה את דרכה בסרט "קאמפ רוק" והיום היא אחת הכוכבות הגדולות בארה"ב. עם אלבום חדש והשתתפות בסדרה המצליחה "גלי" האם היא בדרך אלינו?
בואו לדבר על זה בפורום של זמרת הפופ והשחקנית דמי לובאטו.

היכנסו לפורום כבר עכשיו >>
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
תקנים - להורדה בתשלום?!
13/07/14 15:40
65צפיות
היי כולם,

לצורך הגשת תביעה מסויימת אני נזקקת לשני תקנים:

1. https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teke...

2. https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teke...

הם שניהם בתשלום.
זה הגיוני שבמדינה שבה החוק אמור להיות פומבי תקנים ניתנים לאזרח רק בתשלום?!
º
זהו פורום סטודנטים. לא נותנים פה ייעוץ משפטי.
14/07/14 02:03
18צפיות
º
14/07/14 18:16
9צפיות
תקנים
14/07/14 20:38
48צפיות
אם אני זוכר נכון, את יכולה לעיין בהם בספריית מכון התקנים.
ריבוי עבירות/עבירה רבת פריטים
13/07/14 22:20
29צפיות
כיצד ניתן לדעת אם חמישה מעשי שוד הם עבירת שוד אחת
או שמא זה ''ריבוי עבירות''
תודה!
נ''ב: האם עבירת שרשרת זה עבירה רבת פריטים?
אז איך עוברים עליכם הימים האחרונים?
13/07/14 01:04
62צפיות
מצליחים ללמוד למבחנים?
בקושי
13/07/14 12:08
57צפיות
קשה ללמוד ובו זמנית לא להתעדכן במתרחש מסביבך, גם אם אין אזעקות.

למזלי האוניברסיטה החליטה להתחשב ולהעניק מועדי ג'.
בעיקרון
13/07/14 12:21
55צפיות
בר אילן מעניקה מועדי ג' למי שלא הצליח להגיע או ללמוד כמו שצריך בגלל המצב למועד א', אבל מדובר בסטודנטים שנפגעו באופן ישיר. לא נראה לי שמי ש"סתם" ראה חדשות כל הזמן ובגלל זה לא הצליח להתרכז יקבל מועד ג' או מועד מיוחד, למרות שברור שלכולם קשה ללמוד במצב מתוח שכזה (ברמה זו או אחרת).
גם אצלנו פחות או יותר ככה
13/07/14 12:56
43צפיות
מי שבאזורי עימות וכיו"ב קיבל מועדי ג'. לי ספציפית זה דחה מבחן אחרון אז גם ככה לא ממש משפיע עליי...
קשה לי להאמין שהאוניברסיטה
13/07/14 13:38
67צפיות
תעשה בעיות אם אדם יפרש זאת באופן סובייקטיבי בכך שהוא עצמו לא הצליח ללמוד.

אני גם חושב
13/07/14 19:04
42צפיות
שבסופו של דבר ההנחיה הסופית תהיה שכולם זוכים במועד נוסף ללא הפרדה. מוסד לימודים לא יירצה בסופו של דבר להתעסק עם כל מיני טענות על אפלייה..
מה זה?
13/07/14 10:28
44צפיות
ההונאה הגדולה של בכירי מערכת המשפט?!

לצפיה עם המסמכים הנלווים בגוף הכתבה(לבעלי אינטרנט מהיר) לחץ כאן

לגרסה בוורד להדפסה עם המסמכים הנלווים (לבעלי אינטרנט מהיר) לחץ כאן


(חשיפה ראשונה מסדרה של חשיפות בנדון, הכתבה הבאה תדון ב-17 הדירות של אהרון ברק וילדיו ועל מנעמיו של שלטון החוק,
הערת המערכת: הכתבה פורסמה ב-26.7.06 לחץ כאן )


חשיפה: כך רימו לכאורה שופטי העליון ואנשי הפרקליטות את הכנסת, עשקו גנבו וגונבים את אזרחי ישראל שנים על גבי שנים.

שפשפו נא את העיניים, הסיפור המדהים המתואר כאן הינו כמעט יחיד מסוגו בארצנו וחושף את העבירות על החוק שביצעה לכאורה מערכת המשפט בהנהגתם של מספר שופטים בעליון וביניהם אהרון ברק, על מנת להשיג במרמה סמכויות שהמחוקק לא נתן להם תוך פגיעה באלפי אזרחים בצורה קשה ביותר.

להלן יתואר כיצד המשפטנים הבכירים פועלים לכאורה מזה שנים באופן מתואם להקנות לבתי המשפט האזרחים סמכות לדון במזונות של יהודים בניגוד לחוק ולהוראות הכנסת.
מדובר ככל הנראה בשערורייה קולוסאלית אשר תדרוש זמן כדי להפנימה וכדי לאמוד את הנזקים שהיא גרמה לאזרחי המדינה שנפלו קרבן ל "עוקץ" משפטי זה של מערכת המשפט. הנזקים לא מצטמצמים רק בהיבט האישי והכספי אלא נפתחת כאן תיבת פנדורה ענקית בהיבט הדתי לאור הפגיעה בתוקפן של הגטים שניתנו בשעה שהתנאים למתן הגט הופרו עם כל ההשלכות החמורות שנובעות מכך (הפיכת אלפי ילדים לממזרים), נושא זה יובהר במאמר נפרד.

עשרות שנים, מערכת המשפט בישראל רימתה את הכנסת ואת העם ב"תרגילים" שיתוארו בהמשך והקנתה לבתי משפט אזרחיים ומאוחר יותר לבתי משפט לענייני משפחה, סמכויות לדון בענייני מזונות של יהודים ללא שאיש הסמיך אותם לכך. מערכת המשפט הוסיפה חטא על פשע ונתנה הוראה סמויה לשופטים לפסוק מזונות ילדים גבוהים במיוחד כדי לעודד הגירת תיקים מבתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים וכל זה ללא כל סמכות, עד עצם היום הזה.

התוצאה, מאות אלפי נשים בישראל התפתו לפרוק את עול הנישואים בתמורה לכספי המזונות הגבוהים במיוחד שחיכו להם בפתח בתי המשפט האזרחים. האבות הגרושים באלפיהם נקרעו תחת עול המזונות, נזרקים מביתם ומנותקים מקשר עם ילדיהם, נשים רבות לא היססו להפעיל את המשטרה ואת שרותי הרווחה בתלונות סרק כדי לזכות בלוטו המובטח ולהצדיק גירושין. הדבר גרם עוול למאות אלפי גברים וילדים אשר חייהם נהרסו מתרגיל נבזי ולא חוקי זה של מערכת המשפט.

הפרשה מתחילה בשנת 1922, בשנה זו ממשלת המנדט הבריטי מחוקקת חוק לניהולה של ארץ ישראל, חוק זה נקרא "דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) 1922, להלן "דבר המלך במועצה". היום בשנת 2006 חוק זה הינו תקף עדיין בחלקו ועל בסיסו נבנו כל החוקים מאז הקמת המדינה. בחוק זה, הסמיכה ממשלת המנדט בתי-דין דתיים של שלוש הדתות לדון באופן בלעדי במספר תחומים של הדין האישי, זאת כדי לשמר את הסמכות שהוקנתה להם בתקופת השלטון העותומאני.

בתי הדין הרבניים קיבלו מתוקף סעיף 53 (1) של חוק זה סמכות בלעדית לדון בנושאים הבאים:

"שיפוט יחיד בעניני נישואים וגיטין, מזונות וקיום צוואות של אנשים מבני עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר בסעיף 59."

החוק "דבר המלך במועצה" המקורי מצורף כאן והינו חיוני ביותר להבנת כל הפרשה.


א` – סעיפים 47 עד 54 של חוק "דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) 1922"

החוק צולם ע"י הח"מ בכנסת ישראל ובאדיבותו של מנהל ארכיון הכנסת. ניסיון להסתיר את החוק בגרסתו ומשמעותו המקורית הוא זה שסייע, בן השאר, לשופטי העליון ולמשרד המשפטים להפעיל את ה"עוקץ" מבלי שיתעוררו חשדות נגדם כפי שיסתבר בהמשך.

החוק אינו משתמע לשני פנים ושיפוט יחיד משמעותו שרק בית-דין רבני יכול לדון בענייני מזונות של יהודים, שום ערכה משפטית אחרת. המדהים הוא שעד עצם היום הזה המחוקק (קרי הכנסת) שומר בקנאות על סמכות בלעדית זו של בית הדין הרבני. רק בתרגילי הונאה משפטיים הצליחו שופטי העליון ומשרד המשפטים לבטל בלעדיות סמכות זו, בניגוד לחוק.

בשנת 1953 חקקה הכנסת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין) תשי"ג – 1953 כתחליף לסעיף 53 (1) לדבר המלך במועצה, חוק זה הינו משמעותי ביותר ותקף עד עצם היום הזה וממנו נגזרה התייחסות הכנסת לסמכויות בית הדין הרבני. בכדי להבין חוק זה על בוריו, יש להביאו יחד עם דברי ההסבר שנלוו להצעת חוק 163 מיום כ"ז באייר תשי"ג 12.5.03, מעיון בהצעת החוק מסתבר כי, לא רק שלא הייתה כוונה כל-שהיא לפגוע בסמכויות הבלעדיות של בית הדין הרבניים בענייני גירושין ומזונות, אלא אף להרחיב סמכויות אלה לכל יהודי הגר בישראל בן שהוא אזרח המדינה ובן שהוא תושב בה. בדברי ההסבר לחוק מובהר שחוק זה בא להוציא מבתי הדין הרבניים רק את הסמכות הייחודית והבלעדית, לענייני אישור צוואות והנהלת הקדשות בלבד.

הצעת החוק מצורפת בזה.

ב` – הצעת חוק 163, שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין) תשי"ג – 1953


להלן גרסתו העדכנית של החוק:
4. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

סעיף זה שומר באופן פשוט וברור על בלעדיות זו על אף שנפתח פתח לפרשנות עם קשירת המזונות לתביעת הגירושין, פתח לפרשנות שייסגר באחת, בשעה שנזכרים בתכלית החוק, דברי ההסבר הנלווים להצעת החוק, את החוק ממנו הוא נגזר (דברי המלך במועצה) ואת כל החוקים שבאו אחריו באותו נושא וששמרו על בלעדיות זו.

להלן חוקים ששמרו על בלעדיות חד-משמעית זו:

בשנת 1959 נחקק חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959, בחוק זה שוב שוריינה הסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים לדון במזונות הקטינים ובת הזוג כלשון החוק:

3. (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים  הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.


19 (א) חוק זה אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי-דין דתיים ולא לגרוע מהן; ומקום שבית דין דתי מוסמך על פי חיקוק לשפוט, יראו כל מקום בחוק זה שנאמר בו "בית משפט" כבא לרבות בית-דין דתי.
(ב) חוק זה בא להוסיף על זכויות המזונות הנתונות על פי כל דין שבית-דין דתי דן לפיו ועל פי הדין האישי החל על הצדדים, ואינו בא לגרוע מזכויות אלה.

גם כאן, החוק אינו משתמע לשתי פנים ומבהיר שחוק זה אינו חל על יהודים וכי הדין האישי של בית הדין הרבני ימשיך לחול על יהודים, כך מובהר מלשון החוק וכך מובהר מדברי ההסבר לחוק המובאים במסמך המצורף כפי שצולם בכנסת.

ג` – הצעת חוק 267, חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשט"ז 1956


כאן דברי ההסבר לחוק


בשנת 1995 הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה ושוב פעם הכנסת ביקשה לשמר את סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בענייני גירושין ומזונות, להלן סעיפים מתוך חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995:

25 (א) חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.

אך לא היה ניתן להמשיך ולרמות את הציבור לאורך זמן והיועץ המשפטי לממשלה אשר הבין את הפצצה המתקתקת מתחת לכיסאם של בכירי מערכת המשפט החליט לעשות מעשה.

המעשה קיבל דמות של הצעת חוק מס` 4 שעליה הוחתמו עשרות חברי כנסת שהוטעו וסופר להם שתכלית החוק הינה כמצוטט בהצעת החוק המצורפת: "מטרת התיקון המוצע היא להשוות את סמכויות השיפוט הייחודיות הנתונות לבתי הדין הרשעיים והכנסייתים ביחס למוסלמים ולנוצרים לאלה הנתונות לבתי הדין הרבניים ביחס ליהודים, ולבתי הדין הדרוזים ביחס לדרוזים לאחר שאוחדו תחת קורת גג משפטית אחת על ענייני המשפחה, יש להבטיח גם לכל אזרחי ישראל הזדמנות שווה לפנות לסעד לבתי המשפט האזרחיים בעניני משפחה. יש להדגיש כי התיקון המוצע אינו חוסם את הפניה לבתי הדין הדתיים בעניינים שאינם בסמכות שיפוטם הייחודית, כאשר יחפצו בכך הצדדים. כמו כן אין לתיקון המוצע כל השלכה על סמכויות בית הדין הרבני"


ד` – הצעת חוק 2749, חוק בית המשפט לעניני משפחה (תיקון מס` 4) השוואת סמכויות שיפוט) התשנ"ח – 1998.



כמה דברי בלע ושקרים ניתן להכניס בשורת כה מעטות ?
ועתה נציג את התיקון המוצע וישפוט הקורא ויקבע מה הקשר בן דברי ההסבר לבן התיקון:
1. בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) (1) על אף הוראת סעיף 25 , בית המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות ייחודית בסימנים 52 או 53 לדברי המלך במועצה על ארץ יש
|*|פורומים מקצועיים חדשים בתפוז!|*|
10/07/14 10:58
6צפיות
|גלובוס|חולמים על נכס בארה"ב?
פורום השקעות נדל"ן בארה"ב קם על מנת לספק לכם את כל המידע בנוגע לרכישת נכס מעבר לים.
בארה"ב תהליך רכישת נדל"ן הינו קל ופשוט בהשוואה לארץ - כך שעל מנת להצליח צריך רק לדעת לעשות זאת נכון ולבדוק את כל הנתונים לפני הרכישה.

מנהל הפורום, מומחה בתחומו, יספק לכם את כל המידע והתשובות לשאלות עכשיו בפורום השקעות נדל"ן בארה"ב.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|בית| בואו לחדש את הבית! בפורום החדש צביעה בהתזה.
פורום צביעה בהתזה פועל על מנת לספק לכם מענה לכל השאלות שעלו לכם בנוגע לאלמנטים שברצונכם לצבוע מחדש כגון אלומיניום, שערים, דלתות ועוד.
בפורום ניתן לקבל מידע, לשאול שאלות, לקבל תמיכה בזמן התהליך ולהפוך את הצביעה לחוויה מהנה. מנהל הפורום הינו מומחה בתחומו וישמח לסייע בכל.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
מבצע "צוק איתן" ב|תפוז| אנשים
08/07/14 19:36
11צפיות
לאור ההסלמה בשעות האחרונות והיציאה למבצע "צוק איתן" החלטנו לפתוח למענכם את פורום מבצע "צוק איתן".
פורום זה יאפשר לכולנו לשפוך את הלב, להשאר מעודכנים בהתפתחויות האירועים.
אנא גלו אחריות ואנא אל תפרסמו מיקומים של נפילת טילים

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולהתעדכן בכל מה שקורה בשטח
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

בתקווה לימים שקטים יותר|@|
מחקר בזיהוי פרצופים
06/07/14 16:10
89צפיות
עזרו למצוא את הגנבת!
https://telaviv.qualtrics.com/SE/?SID=SV_5APMqDXWe...

אנו מזמינים אתכם להשיב על קישור אינטרנטי לניסוי מחקרי של אוניברסיטת ת"א הקשור בזיכרון לפרצופים וביטויו המשפטי - מסדרי זיהוי.
בקרב העונים נכונה יוגרל סך של 2000 ש"ח.
גם מעצם הפצת הניסוי ניתן לזכות בכרטיס הגרלה, כל אדם שיציין שהגיע דרככם לניסוי (ברישום 5 ספרות אחרונות של ת.ז. שלכם - 4+ ביקורת) יקנה לכם כרטיס הגרלה.

במקרה של התלבטות, תקלה או שאלה, אתם מוזמנים לפנות לliatgroner.phd@gmail.com.
פתחו את הקישור בזמן מתאים למילוי הניסוי לבד וברציפות- משכו 5- 7 דקות.

הנה הקישור:
https://telaviv.qualtrics.com/SE/?SID=SV_5APMqDXWe...

אנא שתפו, חשוב למחקר בישראל!

תודה!
º
זה ממש מגניב!
06/07/14 22:04
18צפיות
התמחות
02/07/14 15:08
173צפיות
יש כאן גם אנשים שכבר בשנת ההתמחות שלהם? אני אשמח לשמוע על סדר היום בתור מתמחה וכמה זה באמת נוראי כמו שמספרים?
מה שעות העבודה? היחס? השכר וכו?

תודה :)
את יודעת איפה את רוצה/אמורה להתמחות?
03/07/14 00:13
106צפיות
אם תתני כיוון (תחום עיסוק, גודל משרד, פרטי/ציבורי, מיקום בארץ) לאנשים יהיה יותר קל לתת תשובה.

יש פה לא מעט בוגרי משפטים שכבר עשו התמחות שאני בטוחה שישמחו לתרום תובנות.
זה מאוד משתנה
03/07/14 01:06
103צפיות
ממקום למקום. לכן, כמו שבלימפ אמרה, כדאי שתכווני אותנו ותגידי איזה תחום מעניין אותך.
באופן כללי
03/07/14 11:45
102צפיות
התכוונתי באופן כללי, אני עוד לא יודעת באיזה תחום ארצה להתמחות בוודאות אבל יש "דיבור" כזה שסטאגרים הם ממש כמו "עבדים" ושהיחס אליהם ושעות העבודה שלהם מחפירים. רציתי לדעת כמה זה מדוייק, למשל במשרד גדול באזור המרכז?
שוב מובן לי שזה מאוד משתנה ממקום למקום אבל בערך אם תוכלו לפרט על תנאים וסדר יום אני מאוד אשמח.
שעות העבודה של המתמחה
03/07/14 16:29
101צפיות
לא שונות משעות העבודה של עורכי הדין במשרד. בהחלט יש לי חברים במשרדים הפרטיים שיוצאים הבייתה בין 9 ל-11 בערב, ועדיין יש שם עורכי דין. במגזר הציבורי (פרקליטויות) יוצאים הבייתה לרוב בין 6 ל-8 בערב.
זה לא שהיחס מחפיר ומתייחסים אליהם כאל עבדים ובגלל זה תוקעים רק אותם במשרד עד שעות כאלה, פשוט באמת יש הרבה עבודה
אני מניחה שיש משרדים שנותנים יחס רע למתמחים מעצם היותם מתמחים, אבל בינתיים לא שמעתי משהו נורא מהחברים שלי במגזר הפרטי.
סדר יום של מתמחה
04/07/14 10:25
153צפיות
כמו שאמרת בעצמך, בכל מקום זה שונה.
אצלי זה 10 שעות בתקן, יש מצב שצריך להישאר יותר, יש מצב שלא. אף אחד לא עומד לידי עם סטופר אבל מצפים שאסיים את העבודה לפני שהולך הביתה.
יש שעה הפסקה, בדר"כ אוכלים על המחשב כי אין חדר אוכל, לפעמים אוכלים בחוץ.
לפעמים יש פגישות או ישיבות אחרי שעות העבודה, אז כמובן שאין ספק שנשארים.
היחס טוב.
השכר מינימלי, משמע מינימום + נסיעות.
צריך לבוא לפעמים בימי שישי - בהתנדבות, לא משלמים על זה.


º
באיזה תחום אתה מתמחה?
04/07/14 18:55
50צפיות
נדל"ן/מקרקעין
04/07/14 20:56
97צפיות
משרד בינוני / גדול
ומה אחרי ההתמחות
05/07/14 12:29
93צפיות
אוקיי וסתם בשביל התעניינות, אחכ בדרך כלל נשארים לעבוד במקום ההתמחות או שאין קשר?
כמה השכר עולה ברגע שמסיימים התמחות? ועד איזה שעה נשארים לעבוד?
אני שואלת את כל השאלות האלה כי בזמן האחרון אני שומעת הרבה מאוד תגובות שליליות על הבחירה שלי במקצוע הזה ודווקא מקריאה שלי פה בפורום אני מבינה שאומנם עובדים קשה אבל יש "תגמול" וסיפוק לא רעים בכלל.

אשמח לשמוע את דעתכם
תלוי במשרד ובצרכים שלו
05/07/14 16:24
88צפיות
יש משרדים שמשאירים 30% מהמתמחים שלהם להמשיך לעבוד אצלם גם אח"כ, יש משרדים שמשאירים 50% או יותר ויש כאלה שלא משאירים בכלל כי הם לא צריכים עכשיו עורכי דין חדשים.
מידיעה שלי
05/07/14 19:39
102צפיות
מהמחזור האחרון של המתמחים שהיו לפני שהגעתי השאירו שניים מתוך עשרה (כמובן שאת הטובים ביותר ובהתאם לצורך בעורכי דין נוספים באותן מחלקות).
כך שבדרך כלל לא נשארים לעבוד באותו מקום, לרוב בגלל שלא הציעו להישאר ולא בגלל שלא רוציםם.
השכר עולה בערך ב2K לדעתי, שכר בתחלתי למיטב ידיעתי נע בין 7K ל10K.תלוי בשעות ובגודל המשרד.
אין ספק שהמקצוע בדרך למקום מאוד רע, צריך להתבסס מהר לפני שהביזיון יחצה גבולות, לא יודע אם כבר לא מאוחר מדי לזה.
למיטב ידעתי במשרדים גדולים
15/07/14 22:14
25צפיות
משלמים בין 6 ל 8 אלף בהתמחות, ושנה ראשונה כ11 - 12? אני טועה. כי מה שאתה אומר לי די סותר את זה.
"צריך" ו"בהתנדבות"
04/07/14 21:52
111צפיות
לא ממש מסתדר ביחד...
במילה אחת
05/07/14 19:40
91צפיות
צה"ל
אחרי ההתמחות
07/07/14 19:43
94צפיות
אוקיי וסתם בשביל התעניינות, אחכ בדרך כלל נשארים לעבוד במקום ההתמחות או שאין קשר?
כמה השכר עולה ברגע שמסיימים התמחות? ועד איזה שעה נשארים לעבוד?
אני שואלת את כל השאלות האלה כי בזמן האחרון אני שומעת הרבה מאוד תגובות שליליות על הבחירה שלי במקצוע הזה ודווקא מקריאה שלי פה בפורום אני מבינה שאומנם עובדים קשה אבל יש "תגמול" וסיפוק לא רעים בכלל.

אשמח לשמוע את דעתכם
º
ענו לך על זה לפני יומיים
07/07/14 22:17
41צפיות
פרסום בתפוז - תפוז עסקים

בעל עסק קטן?

זה הזמן שלך להופיע בפורומים! למידע השאר את פרטיך כאן >>>

שירותי תרגום - Technically Perfect

צריך לתרגם מסמכים ?

אנו זמינים לשרותך כעת חייגו: 052-6390346


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה