לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

האם המורה שלכם הוא הדמות האידיאלית המוסרית בעינכם
11/03/2015 | 14:21
17
117
רק אם המורה שייך לדוז'ו של מלאכי שרת
12/03/2015 | 07:37
1
62
12/03/2015 | 09:44
6
הניסוח קצת בעייתי לדעתי.
12/03/2015 | 09:42
3
94
מכיוון שאין אדם מושלם, אני חושב שהתשובה מחייבת את העונה:
  1. להכפיש/להלבין פני מורו ברבים.
  2. להפחית מאוד בערך המורה - בעיני עצמו.
  3. "מושכת" לכיוון של "שחור-לבן".
אני חושב שעדיף ניסוח קצת יותר "רך" (אבל לא מצליח להתפנות לחשיבה כזו עכשיו  )
12/03/2015 | 11:43
4
ה-בעיה: הגדרת המושג...
12/03/2015 | 12:25
58
"מוסר", מעבר לכך שגבולותיו סובייקטיביים, כולל בתחומיו היבטים רבים (ואולי "אין-סופיים") בהתנהגות אנושית. ככה שאני מוצא קושי במענה.
למשל: "תרבות נהיגה"? "דאגה לילדים/צאצאים" ועוד... יש אנשים שחשוב להם שהמורה ישמש דוגמא (גם) בתחומים אלה.
אגב, אני בטוח שכבר כתבתי את זה כאן, אבל למען אלה שלא קראו/לא זוכרים: היתה לי פעם שיחה עם חבר (חכם מאוד) בדבר "דוגמא אישית ממורים". הוא אמר שכלל אינו מצפה שמורה יתן לו "דוגמא אישית", אלא רק שיעביר לו את החומר. חומר למחשבה. 
מסכים מאוד
17/03/2015 | 20:09
28
תגובה יפה.
Well
12/03/2015 | 15:36
9
93
I know he is trying his best to be a socially acceptable role model and guide my steps among normal people, so in appreciation of his efforts let's say yes
אני לא יודע אם נכחת בפאנל, אבל פעם...
12/03/2015 | 17:20
8
115
ישבתי עם גיא וכמה תלמידים בכירים, לנגב חומוס ברח' יורדי הסירה בת"א, וכהרגלנו בקודש: השיח היה... הממ... מאוד לא PC ...
שלב מסויים: קם משלוחן סמוך -  בחורצ'יק עם מראה של הייטקיסט ...
כשעשה את דרכו החוצה: עצר לידנו ואמר פחות או יותר משהוא כזה: "מורים לאמנויות לחילמה   צריכים להיות מנומסים , לא דברנים  ומעוררי השראה    ממה שנאלצתי לשמוע מהשולחן הזה: כאן - אין  מורים  אמני לחימה " ...
 
הסתכלנו אחד על השני ולפני אבל גוטמן היה הכי מהיר כשפנה אלי ושאל: "המורה, עוד מעט כבר חג. מהיכן נשיג השנה דם של תינוקות  נוצרים לאפיית המצות  "
 
 
History
13/03/2015 | 11:09
75
It's been more than a decade and I haven't been there, but I still remeber everyone laughing about it. The historic era when Hi-Tech people were frequently attacked by mercyless bursts of spirituality.
 
We're getting old
13/03/2015 | 11:11
1
29
13/03/2015 | 12:36
16
19/03/2015 | 00:05
4
10
back
19/03/2015 | 07:25
3
19
זה נכון - במיוחד לאור...
19/03/2015 | 14:15
45
הי לכולם,
אני כעת התחלתי משהו די חדש - וכן, ראיתי שע"י פרגון אז אנשים כן מגיבים. זה היה לי מאוד מוזר - כי אני שואפת למצויינות. החלק הארה"ב שבי... שכ"א כן חי ועובד לבד. אבל כאן -לאור התחרות האחרונה שהיתה מדהימה, וראיתי איך האנשים כן עוזרים אחד לשני וכן מנסים להריץ קדימה - ראיתי שבארץ זה עובד. בארה"ב - כל אחד לבדו. יושבים לבד. חושבים לבד. מעטים הענינים שעושים ביחד. מה שכן - כאן - יש את התמיכה (שלא ידעתי על קיומה) ובעיקר אצלי בקבוצות - אחד יזרוק משהו ואז אחשוב ואנסה לשבור את הראש לראות איך זה עובד. 
מה שכן - מצאתי שזה כן עובד - אם עובדים יחד. 
 
הרבה מהאנשים שאני מכירה - אני מכירה כשהם היו בני 10 או 12. עסקו אך ורק בקרבי. כעת מתעסקים ומעוניינים כן להתחרות, כן להגיע לתאריך מסויים, כן להתכונן לקראת משהו. אז לא לקרבי - כי הגוף לא כ"כ יכול, מסוגל, אחוזי הפציעות די גבוה ואנשים כן צריכים לעבוד. אז אצלי - בטכני. 
 
אז אותם אנשים שמקודם רק רצו ללכת מכות - כעת באים וכן רוצים להתחרות. כן רוצים את האדרנלין, ההישג של לעבוד לקראת מטרה. 
 
זה היה חוויה מעניינת - ועדיין מעניינת.
 
ויודעים מה? העתיד - לפחות לי - נראה הרבה יותר טוב. כולנו ניסינו לעבוד בנפרד. כעת - מנסים יחד. ולמרבה הפלא - זה עובד:)
 
אחלה. עד לפעם הבא..:)
 
ג'ס.
 
תודה, אבל מעולם לא עזבתי
19/03/2015 | 22:45
1
60
אני רואה ואינו נראה, קורא אבל לא נקרא, מצביע אבל לא מוצבע ...
 
אולי אינו נראה... אבל אינו נקרא
20/03/2015 | 08:23
50
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לגבי המוצבע - אחזור אליך  ...
לא בהכרח
30/04/2015 | 16:07
אבל אני מאמין שאי אפשר ללמוד מאדם שאני לא רואה אותו באור חיובי מבחינה מוסרית.

סדנאות גשקואים מחנות אימונים לפסח
05/03/2015 | 08:56
2
105
חברים אנחנו בפורים ועוד חודש לחג הפסח.
לא ראיתי מתחילת השנה אזרחית ואולי גם מהשנה העברית שהיה איזשהוא פרסום על סמינר או מחנה אימונים.
אני בטוח שלקראת החופש הארוך של הפסח יתקיימו כאלה והינה נצלו את הבמה והשרשור הזה להביא למודעות.
(:
05/03/2015 | 10:31
66
אולי תארגן סמינר פורום .
הפסטיבל לאומניות לחימה ישראליות
05/03/2015 | 22:06
124
שלום לכולם!
בתאריך 26 למרץ ועד 31 למרץ יתקיים "הפסטיבל הישראלי לאומניות לחימה" זו השנה השלישית ברציפות. השנה יתקיים הפסטיבל במרכז לאומניות הלחימה בבאר שבע. האימונים יתחילו החל מ 10:00 ועד 18:00 במשך כל השבוע, המורים שילמדו בפסטיבל הם מהשורה הראשונה בישראל.
גראנד מאסטר חיים זוט, מר משה גליסקו , מאסטר מוטי נתיב, מאסטר איתי גיל, מאסטר מורדי גלאם, מאסטר מתי אליישיב, מאסטר אמיר ברנע, מאסטר רומן ברונשטיין,מאסטר גיא רפאלי,מאסטר חיים כהן. נכון לרגע זה אישרו את הגעתם לארץ 20 מדריכים מהמדינות הבאות: צרפת,אנגליה,ברזיל ,פולין, גוואטמלה ,צ'כיה ,הולנד, סלובקיה ואיטליה.
ציבור שוחרי אומניות הלחימה מוזמן לקחת חלק באימונים.
לתאום הכוונה ופרטים נוספים 0546667496 משה גליסקו
מכירים מכון לMMA בקריית אתא או בקיבוצים שליד ?
04/03/2015 | 18:50
1
51
הינה רשימה של מספר מורים מאמין שמחר תקבל המלצות מהגולשים
04/03/2015 | 23:15
96
משיטוט קצת באינטרנט
01/03/2015 | 12:36
7
275
בעבר כתבתי פה פוסט על קלינץ' ועל שימושים שלו מעבר לעולם הספורטיבי ואל העולם של ההגנה עצמית ונתתי מס' דוגמאות בין השאר:
שימוש בראש כנגיחה ושימוש בכתפיים ככלי נוסף לניגוח.
 
מצאתי היום במקרה סירטון של מורה ביוטיוב המדגים את הרעיון, האמת שאני מלמד זאת באופן מעט שונה אך הסרטון יכול לתת נופך ויזואלי למה שהתכוונתי.  
אין ספק שהוא בעל ידע - אך קצת מתחכם מידי לטעמי.
01/03/2015 | 17:10
1
107
//
01/03/2015 | 19:41
65
לא הבעתי את דעתי ולא רשמתי ביקורת חיובית או שלילית על הסרטון או המורה.
שמתי את הסרטון כהמחשה של רעיון שדיברתי עליו והיה נחמד לראות מורה שעוסק באומנויות לחימה ומנסה ליישם את הרעיון באופן בו הוא מוצא לנכון .
לא אהבתי את ההדגמה
02/03/2015 | 00:24
4
131
נראה שהעובדה שהוא בן אדם גדול וחזק גורמת לו לחשוב שהדברים הללו יעבדו לכולם.
כשאתה בקלינץ' עם מישהו טוב, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות זה לאבד פוזיציה טובה. לשחרר את הראש בשביל לתת מכה עם הכתף זה ביזבוז של פוזיציה טובה. רק בשביל מרפק או נגיחה הייתי מוכן לוותר על הראש של היריב.
 
גם שההדגמת מכונת כביסה שלו עם המרפקים - זה לא טכניקה שיכולה לעבוד לטעמי, היריב ינתק מגע ויתרחק.
02/03/2015 | 07:47
13
צודק.
02/03/2015 | 10:31
2
65
 
 
נצל"ש שירשור הדגמה של לאו דאו שו וטרוי פירס
03/03/2015 | 10:32
1
91
פחות אהבתי את ההדגמות נגד סכין
03/03/2015 | 19:00
81
לעניות דעתי נראה שהוא מנתק מגע
עם היד של התוקף - זו האוחזת בסכין - קצת מוקדם מדי
מה עושים כאשר המאמן מפסיק לאמן
03/03/2015 | 13:13
10
206
שלום לחברי הפורום וחג פורים שמח.
אני בעברי התאמנתי שנים אצל יהודה פנטנוביץ שהיה מורה מאוד ותיק ובכיר לאורך שנים עד שהוא נפטר והפסיק לאמן לצערי הרב.
כאשר זה קרה אני הרגשתי את אותה התחושה של שבר שאפשר למצוא באופן מקביל אצל חרדים כאשר המר"ן שלהם נפטר ושום יורש לא יכול למלא את החלל.
ליהודה סנסאי היה סט של תלמידים ותיקים עם חגורות גבוהות שהיו עמיתים שלי לדוג'ו.
לצערי זה הרגיש אצלי שזה לא זה וששום דבר לא יכול להתחרות ולמלא את הציפיות שלי שמילא בפונקציה שלו יהודה סנסאי.
בעזרת עצה מחבר הלכתי לחפש לי מר"ן חדש ותיק ובכיר שבתחום שלי היה באופן אוטומטי ד"ר רוני קלוגר שבהחלט מילא את כל מה שחיפשתי אחרי פטירתו של יהודה סנסאי.
מה אתם הייתם עושים או עשיתם אם מורה אהוב שגדלתם אצלו היה מפסיק ללמד והייתם צריכים לצאת לדרך חדשה ולחפש תשובות?
יוצאים ומחפשים, אין ברירה אחרת
03/03/2015 | 14:05
116
מי שמחפש, ימצא. לא בהכרח מה שחיפש, אבל ימצא.
שאלה מצויינת!!!
03/03/2015 | 14:08
108
בעקבות דברים ששמעתי לאחרונה ממורה מאוד מאוד בכיר:
השאלה היא מה הרמה שלך (בידע, בהפנמה, בחומר שקיבלת מהמורה שלך).
מתאמן חייב למצוא מורה חדש שיתחבר אליו, בשל הצורך במסגרת
03/03/2015 | 14:52
3
57
לא חייב. יש עוד אפשרויות.
03/03/2015 | 16:34
2
121
למשל: שיהפוך למעין "פרי-לאנסר", או - "תלמיד בלתי-תלוי". אבל זה תלוי כמובן ברמה/יכולת שלו ובכמות החומר שקיבל (איך אומר האצומי סנסיי: "גם היום אני ממשיך ללמוד מטקמאצו סנסיי". יותר מ-40 שנה אחרי שנפטר...).
האצומי הוא מורה, ולכן יש לו מסגרת ...
03/03/2015 | 17:20
1
101
מי שרוצה להתאמן ולהתקדם צריך עוד מתאמנים מסביב, שלפחות חלקם ברמה קרובה מספיק לשלו. זו המסגרת אליה אני מתייחס.
 
אמיר
מסכים.
03/03/2015 | 17:24
28
נראה שהצלחת למצוא מורה לחיים אחרי הקודם
09/03/2015 | 10:45
1
72
הרבה פעמים כמו שציינת אחרי שנפרדים בעל כורחנו ממורה אהוב למצוא את הדרך החדשה שלנו.
לפעמים יוצאים לדרך עצמאית חדשה ולעיתים נחפש מישהו בכיר קרוב שהוא היורש הראוי בעיני רבים.
09/03/2015 | 13:22
5
כל אחד ופתרונותיו הוא
17/03/2015 | 20:17
1
51
(ככל הנראה שאנחנו מכירים).
הפתרון שלי, היה להשאר בארגון ולנסות לספוג מהמורים האחרים בארגון.
כשזה לא צלח, מצאתי את עצמי ממשיך לבד לומד ממורים רבים ממשיך את הדרך שלי.
כל אחד והפתרונות שלו.
זה יכול לקרות בכל תחום, צריך להבין שאנחנו נחשפים בגיל צעיר למישהו ברמתו של סנסיי יהודה, החשיפה לאדם כזה בגיל צעיר היא מאוד משמעותית ולא ניתנת להחלפה.
בגיל יותר מבוגר, לעיתים אנחנו מכירים יותר, יודעים יותר, בודקים יותר ולעתים סקפטיים יותר. (גם ניידים הרבה יותר).
 
הכי חשוב להמשיך בדרך שמתאימה לך, שעושה לך טוב, שגורמת לך להרגיש שיש לך מקום להמשיך ולהתאמן.
בהצלחה!
 
 
תשובה מעניינת.
17/03/2015 | 23:01
26
תקרית השוקולד 2 שוב מחדל אבטחתי ותגובתי
02/03/2015 | 09:10
21
197
בעיקר מחדל תפיסתי - חברתי.
02/03/2015 | 09:57
19
149
המאבטח אמנם לא "הותקף קשה" כפי שמצויין בכתבה אבל אלימות פיזית היא בלתי נסבלת בעיני. נקודה.
בין אם למאבטח היו עצבי ברזל ושליטה עצמית עילאית - או שהוא קפא מפחד: התנהגותו (הטאקטית) הייתה שגוייה...
 
די מוקדם הוא היה צריך לזהות שלא מקשיבים לו - בטח לא באינטונציה בה בחר... זאת ועוד: הוא היה צריך לזהות כי התגובה לאיפוק שלו הייתה אצל התוקף פרשנות לפחד  - והזמנה להתקיף
 
כך או אחרת, כיוון שחצי עם  הוא כזה (בהערכה זהירה): חושב שיש לעשות שינוי תפיסתי...
נחוצה אדיבות ללא דופי ע-ד שלב האלימות הפיזית .  או אז יש להגיב בהתאם - למען יראו וייראו
לשם כך יש להכשיר (פיזית ומנטאלית) את המאבטחים אבל חשוב מכך: לגבות אותם לאחר אירוע - ותהינה התוצאות אשר תהינה...
 
והוא הדין עם אלימות בכל מקום בו קהל מקבל שירות.
דעה אישית.
 
 
 
אני חושב שזה היה פקיד קבלה ולא מאבטח
02/03/2015 | 11:07
55
לא למהר להאשים את המאבטח
02/03/2015 | 11:12
5
105
לפני שמבררים מה ההנחיות ("גבול גזרה") שקיבל מהממונים עליו.
די סביר בעיני שהנהלת בית-המלון הורידה הנחיות פעולה (אי-תגובה) מאוד נוקשות. בדיוק כמו מדינת ישראל בלחץ הבינ"ל: מקריבים את העומדים בחזית... 
צריך להאשים אותו כי הוא לא מבין את הסיטואציה עצמה
02/03/2015 | 11:26
33
קרא שוב את מה שכתבתי
02/03/2015 | 15:34
3
87
שאינני שופט את המאבטח (פקיד ) כי אינני יודע באיזו סיבה הוא לא הגיב.
כן אני סבור כי השינוי צריך להיות תפיסתי ומערכתי (הנהלת בית המלון - כמו כל מוסד או ארגון אחר עד לרמת מדינה).
אשמח
02/03/2015 | 15:58
2
78
אשמח אם תפרש לי בצורה שאינה מהווה ביקורת כלפי הש.ג, את הדברים הבאים:
המאבטח אמנם לא "הותקף קשה" כפי שמצויין בכתבה אבל אלימות פיזית היא בלתי נסבלת בעיני. נקודה.
בין אם למאבטח היו עצבי ברזל ושליטה עצמית עילאית - או שהוא קפא מפחד: התנהגותו (הטאקטית) הייתה שגוייה...
 די מוקדם הוא היה צריך לזהות שלא מקשיבים לו - בטח לא באינטונציה בה בחר... זאת ועוד: הוא היה צריך לזהות כי התגובה לאיפוק שלו הייתה אצל התוקף פרשנות לפחד   - והזמנה להתקיף."
קיבלתי. צודק.
02/03/2015 | 17:25
1
68
נושא הזיהוי (או העדרו) הוא אכן ביקורת.
במחשבה שלישית : אולי הוא כן זיהה אך החליט שלא לשנות דפוס פעולה מפחד שלא יגובה וכד'...
לך תדע...
לדעתי המאבטח לא ידע לזהות את הפיקים ששידר התוקף
02/03/2015 | 18:16
26
בדיעבד, המאבטח צדק - האלימות נעצרה ללא נזק
03/03/2015 | 10:34
11
73
מספר הערות:
 
 
בדיעבד, המאבטח (למעשה, מנהל האבטחה במלון) צדק - האלימות לא הסלימה לכדי נזק פיזי משמעותי.
   בדרך הוא אכן גילה עצבי ברזל ושליטה עצמית, ובהחלט גם חטף סטירה.  אבל אף אחד לא נזקק לרופא.
   להזכיר שגם המאבטח לא יכול לדעת את היכולת של העומדים מולו, והוא היה יחיד מול חמולה שלמה.
 
 
 ראוי לזכור כי כשמדובר בנותני שירות, המצב הבסיסי שלהם נחות מהבחינה הטקטית - הם צפויים להמצא ב"קו האש" מול התלונות של הציבור.
 
 
תגובה למען יראו וייראו אינה במסגרת החוק. החוק מתיר להגיב רק במידה הנחוצה להתגוננות וצמצום נזק מיידי, ואוסר על אלימות למניעה של נזק עתידי שאיננו מיידי.  
 
וביחס לתרבות הכוחנית - כתבתי למטה על כך שבמקרה הזה היא הופיעה משני הצדדים.
 
ואחרון חביב - הדרך למנוע את אלימות ברמת התרבות השיראלית מאוד פשוטה - יותר שוטרים אשר מגיבים למתרחש סביבם ואינם רק מממוקדים במשימת אכיפה ספציפית. בד בבד עם תגובה משטרתית שקולה ורגועה.  אותם אורחים לא היו חונים בחניית הנכים של המלון לו היו חוטפים קנס כחוק.
אני רואה אינספור מיקרים של שוטרים שמתעלמים מעבירה שנעשית בקרבתם וברור שראו.  במקום שברוב המקרים הם יעצרו לרגע ויבררו עם אותו אדם את האירוע (חינוך עובד כשיש משוב מיידי וכנראה שברוב המקרים זה יעבוד גם בלי קנס).
 
 
אמיר
עד שהמשטרה תגיע חובתו של הקב"ט להגן על עצמו ולבצע את עבודתו
03/03/2015 | 10:54
2
68
כאשר אני כותב על שהמאבטח כשל בכל שהוא לא זיהה את הפיקים אשר שידר לו הלקוח/התוקף הוא שהוא לא ידע לקרוא את ההתנהגות והתהליכים הפסיכולוגים - פיזיולוגים אשר הלקוח שהוא התוקף עובד עד לקבלת ההחלטה לתקוף.
בצורה יותר כוללנית מכנים את ההתנהגות הזו ריקוד הקוף אך הוא דבר יותר מעמיק שכתבתי עליו ממש לא מזמן.
כאשר אדם מגיע למה שאנחנו מכנים אטרף של התנהגות אגרסיבית תוקפנית שיכולה להתדרדר לאלימות התוקף מראה סימנים שהם כניסה למרחב שלך וביטולו , חשיפת שיניים , הרמת ידיים , איומים וקללות, איומים/ התנהגות פיזית כמו התפרצות לכיוונך והנפת ידיים או תפיסה שלך כיום.
הרגע שקוראים השלבים הללו בעצם התוקפן מסיר ממנו את המחסומים הנפשיים ומכין את עצמו לתקיפה, ממלא עצמו באנדרנלין ומאבד שליטה ומבצע ויזואליזציה של מה הוא הולך לעשות לך עד לתפתיל שיגרום לו להתפרץ.
צפה בסרטון ותגלה שמהרגע שהוא מאיים לשבור את השיניים ופיזית מרים קופץ כסף להכות את הקב"ט ומהרגע היותר מאוחר שהוא נכנס לעמדה שלו מאחורי השולחן הקב"ט היה צריך לפעול במיד כנגד התוקף ולהבין את הסיטואציה ופה הוא נכשל.
חמולה לא תתערב ותסוג כאשר אחד מורד קשה ונפגע, ובצורה ישירה אני אומר ללא פוליטיקלי קורקט שאם האיש הזה היה מאיים עלי או הגיס בטוס בסיפור השוקולד הייתי שובר להם את הצורה.
בתיאוריה אני נוטה להסכים איתך, בדיעבד - הוא צדק
03/03/2015 | 13:46
50
אורי
 
הנטייה הטבעית שלי היא להסכים איתך.
 
אבל, מעשית, הוא זה שעמד מול האיום, ובדיעבד, כפי שכתבתי לעיל, הוא צדק - אף אחד לא נפגע באופן אמיתי.
 
 
בניגוד אליך, אני בכלל לא משוכנע שאף אחד מחברי חמולה לא יתערב כאשר אחד מורד קשה ונפגע. בפרט, חושש שאם יש שם מישהו שכן יודע להלחם ושומר על הרוגע, הרי שאדם כזה לא יתערב כל עוד הנציג שמולו לא מסלים, אבל יחוש חובה להגן על קרוב משפחתו מול פגיעה, אפילו אם הוא חושב שהקרוב מתנהג כאידיוט.
 
 
השורה התחתונה מאוד משנה פה, ראוי גם לזכור שלאותו קב"ט היו מגעים קודמים עם החבורה הזו, והסרטון מראה רק חלק מהמסרים שהוא קלט בעת האירוע.
 
אמיר
חשוב ומעניין!
03/03/2015 | 13:51
16
אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת
03/03/2015 | 11:04
3
64
למעט העובדה שבמצבים דומים מאוד וממש באותה המידה: יכל היה המאבטח  לקבל במקום סתירה: דקירה לצוואר או חיתוך לפנים  מנשק מאולתר או מנשק ייעודי שהוסתר... ואז מה  נחמתו   הייתה כי יישם נאמנה את מדיניות הבית / לשון החוק   בכל הנוגע לשימוש באלימות פיזית
 
אינני משפטן  אך אני סבור כי ישנו חשש סביר שמי שסוגר עליך אחרי ותוך  הצהרה כי ייתנה איתך אהבהבים: מסכן את בריאותך וחייך
משוכנע אני כי מדובר בטיעון הרלוונטי גם בבית משפט   בכל הנוגע לתגובת מנע - או לכל הפחות לתגובת נגד. 
הגנה עצמית - קודמת לכל. כך לתפיסתי.
יובל - המון ספקולציות פה, תיאוריה, לעומת המעשה בדיעבד
03/03/2015 | 13:47
2
25
מודה שהכי קל לנו להחכים מהצד ולאחר מעשה
03/03/2015 | 15:49
1
63
אבל כקצין (די בכיר) אתה יודע כי זו הדרך היחידה לחקר ביצועים...
לא בכיר ולא נעליים, ובתוצאה הוא הצליח
03/03/2015 | 17:18
54
כפי שכתבתי לעיל, בידיעה של הדיעבד, אנו יודעים שהקב"ט באילת בחר בדרך הנכונה. הוא לא נדקר ולא נחתך, וכל כמה שהאירוע חמור, הוא קיבל רק סטירה ויצא ללא נזק פיזי.
 
אז אתה, אורי ואני יכולים לנתח את האירוע ולהסביר מדוע הוא היה אמור לנהוג אחרת משיקולים תיאורטיים כאלה ואחרים. אבל חשוב שנזכור את השורה התחתונה - הוא ניצח בעימות הזה במחיר שהוא היה מוכן לשלם.
 
אמיר
יש מצב...
03/03/2015 | 13:48
3
67
אבל לדעתי מאבטח מעט יותר מיומן (בטאיסבקי) היה מתחמק מהסטירה, ו/או שהיה מצליח להסיט מבלי לגרום לאסקלרציה (אגב, לדעתי לפנינו דוגמא נפלאה למצב בו חסימת המכה היתה גורמת לאסקלרציה, עליית דרגה, של העימות  ).
לא חושב שאתה צודק...
03/03/2015 | 15:56
2
63
מהתבוננותי בתוקף ולהתרשמותי האישית (): הוא מהסוג שמחמם את עצמו ומתקרר מאוד לאט... הוא גם מהסוג המפרש כל מחווה של ויתור (לרבות טכניקת-נגד לא אגרסיבית) כחולשה. לו פיספס התוקף כתוצאה מתנועת צד ו/או הסטת המכה שהיה מבצע המאבטח - הוא היה  "מתקן ציר" ותוקף שוב. כמו  נוגח... כמו ...
מאמין בגישה שונה ... 
אולי. אני מדבר מההתנסויות שלי...
03/03/2015 | 16:38
1
35
מאמין לך.
03/03/2015 | 16:51
55
גם אני, אגב.
האלימות לא מקובלת, וראוי לשים לב לסיפור כולו
02/03/2015 | 11:20
103
האלימות שרואים בסרטון לא מקובלת עלי, וראוי היה שאותו אדם יבלה כמה שעות במעצר ויתבע פלילית.
 
ובכל זאת, תיאור האירוע כולו כפי שעלה מראיונות ששמעתי בדרך בבוקר:
א. (ביום שישי) אותה משפחה חסמה חניות נכים של המלון.  למרות זאת קיבלה מפתחות לחדרים
ב. הוזמנה משטרה, ובמקום לתת קנס על חנייה במקום של נכים., השוטרים פשוט הלכו בתירוץ שזו חנייה פרטית
ג. למחרת (שבת) קצין הבטחון של המלון החליט שהוא לא מוכן להשלים עם החנייה הזו וסגר את החדרים, כשיש בהם רכוש של אותם אנשים, כולל (לטענתם) מזון לפעוט בן שנתיים.
ד. אותם אנשים הגיעו לחדרים, גילו שהם נעולים ומכאן החלה הסאגה האלימה שרואים בסרטון.
 
רק אני חושב שהרשימה לעיל מכילה הרבה יותר מחדלים מרק אלימות כלפי נותני שירות
כל הרצף פה צועק מאלימות וכחניות הדדית, תוך זלזול בכל אחר, ובמקביל יש פה העלמות של המשטרה.
 
 
אמיר
 
שלום אני צריך עזרה
02/03/2015 | 11:39
3
113
אני כבר הרבה זמן מעוניין להתחיל ללמוד אומנות לחימה ,אני פעיל מאוד ספורטיבית  אני מגיע מתחום הריצה אבל אני מבולבל עם כל הסוגים והמינים שיש.
חשוב לי גם למצוע מקום מסודר עם מאמן מוכר ובעל סבלנות , עניתי על השאלון אני ישמח לכיוון שלחם ולהמלצות באזור פתח תקווה, תודה וחג פורים שמח.

מה חשוב לך ומה את/ה רוצה להשיג באימוני אמנות לחימה?
 
 אסתטיקה:
לא חשוב לי.
 קצב הלימוד ל"שימושיות":
אני מעדיף שיהיה פרקטי

 תחרותיות:
מעוניין להשתתף בתחרות

 התמודדות במצבים לא פרופורציוניים:
?

 כלי נשק:
לא מחייב
 כושר:
אני בכושר טוב

 עדיפות לאיברי גוף:
ידיים ורגליים

 נפילות והטלות:
חשוב ללמוד ליפול , ואין לי בעיה עם זה בכלל.

 מוכנות לספיגה:
מוכן לחוות אגרופים בעיטות בגדר הלימוד ולא הפציעה

 מסורת:
יכול להוסיף לעניין הלימוד

 אווירה:
ידידותית

 "רוחניות":
לא חשוב לי

 הרכב  הקבוצה:
בני גילי 30 +-

 איזור למועדון:
פתח תקווה עדיף קרוב לבית והסביבה
 תדירות אימונים, שעות אימון:
פעמיים בשבוע בשעות בערב (עדיף  מ8 בערב) .
 
שאלה לי אלייך: האם מלבד פ"ת ר"ג באה בחשבון?
02/03/2015 | 11:43
2
54
כן גם בא בחשבון
02/03/2015 | 11:51
1
29
המלצות מהירות ראשוניות
02/03/2015 | 11:58
100
בפתח תקווה לפי השאלון אתה יכול לנסות את
עלי בן נחום אשר מלמד קראטה בשילוב איגרוף תאילנדי במכון שנקרא קאיזן.
 
ברמת גן את מתי אלישיב שמלמד ג'ו ג'יטסו מודרני אשר בנוי על שילוב גם של איגרוף תאילנדו וקרקע הן מג'ודו ומג'ו ג'יטסו ברזילאי.
סליחה על ההתפרצות, יש לי שאלה ואולי תוכלו לסייע
( לעמוד שלי בתפוז )
01/03/2015 | 17:19
5
174
אני מחפשת לקנות - עבור צילומים לפרסומת - 2 חליפות היאבקות מהסגנון המצורף
חיפשתי במ-ל-א אתרים, גם של ציוד ספורט וגם של תחפושות ועוד ופשוט לא מוצאת
אולי מישהו מכיר? אולי יש למישהו ומוכן להשכיר? מחפשת חליפה אדומה במידה S וכחולה/טורקיז במידה L
תודה מראש 
הי לי. תפני אל בוריס 052-2231426 . אולי יש לו למכירה...
01/03/2015 | 17:54
1
37
המון תודה!!
01/03/2015 | 18:20
16
למטרה הזו את יכולה לקנות גם בחנויות אופניים
02/03/2015 | 08:37
2
52
יש בגד רכיבה זהה (אבל עם ריפוד ישבן).
ניתן למצוא בכל חנות ספורט לדעתי, בכל מרכז קניות גדול.
"מכנסי רכיבה ביב"
02/03/2015 | 08:47
1
49
ראי דוגמא (ומחירים) בקישור.
כמובן שיש מחירים שונים ופירמות שונות. כדאי להשוות.
תודה רבה!
02/03/2015 | 08:52
13
אומנות לחימה
24/02/2015 | 18:37
9
258
ערב טוב, 
בן 48 שנים. גובה 190 ס"מ. משקל 100 ק"ג. מבנה גוף רזה. מחפש אומנות לחימה באיזור בת-ים והסביבה . 
לאור הנתונים חשבתי אולי לבחור בין  אייקידו או גיט קון דו או וואוו שו ? 
מה דעתך? 
ברוך הבא sonny8
24/02/2015 | 21:06
7
132
ציינת את גילך, הגובה, המשקל ומבנה הגוף. אני לא יודע לגבי האמנויות הסיניות שמנית, אבל לגבי אייקידו בה אני מתאמן אין משמעות לכל אלה. אני מכיר מתאמנים שהתחילו בשנות ה- 50 המאוחרות שלהם והיום הם כבר בני מעל 60 ומתאמנים שהתחילו בגיל העשרה המוקדם. אני מכיר מתאמנים גבוהים ואפילו מאוד וכאלה שיכולים לראות עין בעין את או-סנסאי, מייסד האייקידו שגובהו היה פחות מ- 160 ס"מ. אני מכיר מתאמנים רזים ומתאמנים עם עודף משקל.
יש מתאמנים שונים ומשונים באיקידו ומי שמתמיד גם מתקדם, מתפתח ומגיע להישגים. עם הזמן, כל אחד מסגל לעצמו את האיקידו "שלו" שמבוסס על אותם עקרונות, אבל מתאים ונוח לו, למימדי גופו וליכולותיו.
 
אם אתה מעוניין בהמלצות על אמנויות לחימה שאתה אולי לא מכיר, כדאי לך לענות על השאלון של הפורום שחיבר בשעתו ידידי amir_aikido. 
 
אם בכל זאת אייקידו, אני מתאמן באייקידו בחולון ויש אצלנו גם מתאמנים מבת-ים ומראשל"צ. אם בא לך, קפוץ אלינו לאימון נסיון או אפילו סתם לצפות באימון. המורה שלי הוא ירון ערמון, דאן 5 אייקיקאי. כל הפרטים בקישור
 
 
מצרף מאמר שכתב אמיר על איקידו
24/02/2015 | 23:16
86
ברוך הנמצא
25/02/2015 | 11:57
5
81
תודה על קבלת הפנים. 
אני עוקב שנים רבות ( צפיה וקריאה)  אחרי אומנויות לחימה סיניות ויפניות ,ורק בגלל טמפרמנט אישי אני מבקש להתמקד באומנות לחימה שתתאים לי. 
קראתי את השאלון ומה שעשוי להתאים לי זה אומנות לחימה שלא תדרוש ממני להתרוצץ ולקפץ יותר מדי בהפעלת כל הגוף. האייקידו בעדיפות כי הוא מבחינתי תכליתי, תנועות קצרות, ממוקד., מקרין שקט, חכם. 
מבחינת התלבטות  הגיעו מבחינתי : אייקידו,, נינ'גטסו אקבן., 
אני כנראה אקפוץ לצפות באימון. 
אם יש לך עוד הערות, הארות או השלמות אתה חופשי לכתוב. 
 
ממליץ לך לקפוץ לנסות את מועדון שירוקאן של שלמה דוד
25/02/2015 | 12:44
3
79
אוסף הערות והארות נוספות
25/02/2015 | 14:05
2
81
א. בשירוקאן - אם התלהבת מאייקידו, בוא לראות "קורינדו אייקידו"  מקווה שקראת את המאמר שלי ולמקומות ראה הלינק כאן - http://www.shirokan.com/hebrow/aikido.htm ). עד כמה שצפיתי אני בספק אם הייתי מאפיין אייקידו מהסגנונות הנפוצים ב"תנועות קצרות" או כ"תכליתי", רק קצת זהירות ביחס לאבחנה הזו כי יש מעט מקומות בהם התיאור הזה כן קולע ובנוסף בשנים האחרונות אני כמעט לא טורח לראות מחוץ לאימונים שלי עצמי, אבל לפני עשור ויותר היתה תקופה שהלכתי לצפות באחרים לא פעם, כך למשל את ירון ערמון שהומלץ לעיל לא ראיתי.  "מקרין שקט, חכם" בהחלט כן קולע לרוב מועדוני האייקידו שראיתי.
 
אני בספק ביחס לכל אמנות לחימה בהקשר של ציפייה לא להפעיל את כל הגוף - למיטב הבנתי, כמעט כל האמנויות מתאמצות להפעיל את כל הגוף מחד ובמקביל כמעט כולן גם שואפות (בטווח הארוך) להפעלה מינימלית ותכליתית  בטווח הקצר, אצל מתחילים, חלק מהאמנויות בהחלט מעודד הפעלת יתר מתוך מטרה ללמד/לשפר כישורים גופניים שונים, ואני יכול להבין חוסר רצון מצידך לחוות זאת.
קח בחשבון כי גם באימון אייקידו, מלבד ביצוע הטכניקה, יש גם את החצי של קבלת הטכניקה שמופעלת עליך ותגובה מתאימה (שבדר"כ כוללת נפילה או גלגול) - כמתאמן וותיק המאמץ הגופני הזה מורגש רק בעת מחלה, אבל למתאמן מתחיל זה מאמץ גופני לא מבוטל.
 
 
אמיר
אולי עדיף שהוא יחווה את שלושת השיטות ששלמה מעביר
25/02/2015 | 14:38
1
55
הרבה פעמים יכול להיווצר מצב שאנשים גולשים ומבקשים דברים מסויימים דרך קריאה כלשהיא ברשת או בטלויזיה ונוצר מצב של חוסר התאמה לחזון ואיבוד של דברים אחרים.
כאשר ההודעה הכילה התלבטות בין וושו שזה אקרובטיקה לבין איקידו וג'יטקונדו אצל דמיטרי ראיתי שמדובר באדם מתחיל שאנו צריכים לתשאל ולהמליץ.
אולי גם קבוצת הקראטה וג'ודו לא תחרותי תוכל להתאים מלבד האיקידו.
תמיד ממליץ לראות יותר - זה עוזר בבחירה
25/02/2015 | 15:18
55
ספצפית שלמה (ולא רק הוא, זו גישה די נפוצה בשיטות יפניות) בדר"כ העדיף צפייה מהצד על "לנסות לחוות". באם אני אנסה לתת סיבות רציונליות הרי שיש פה אלמנט משמעותי של קושי להשוות את החוויה באימון אייקידו של בחור שמנסה לאימון אחד כשהוא לא יודע לפול בבטחון לחוויה של מתאמן שכבר נופל בבטחון (אפשר לעקוף זאת באופן מלאכותי, אבל זה דורש אימון מיוחד כל פעם שמישהו רוצה להצטרף ... ).
זה לא מיקרי שחלק ממועדוני האייקידו פתחו "קבוצות מתחילים" נפרדות, יש סט כישורים בסיסי שנרכש בהתחלה ובלעדיו האימון מאוד מוגבל.
 
וביחס ל 3 אמנויות, למיטב ידיעתי שלמה מחזיק רק קבוצות שמתאמנות בקורינדו אייקידו וקראטה כרגע. ג'ודו הוא מלמד רק במפגשים / סמינרים שונים ולא בקבוצה. ועד כמה שאני מכיר, הבחור הזה יימצא עצמו בקלות מבחינת הגיל בשתי הקבוצות (בשתיהן יש גם צעירים בגיל וגם צעירים ברוחם).
 
 
אמיר
נינג'וצו Bujinkan עם דני ווקסמן
25/02/2015 | 15:02
84
דני ווקסמן, מראשוני התלמידים המערביים לנינג'וצו (ואולי "הראשון") מלמד ברמת-חן, רמת-גן: נינג'וצו, ג'ודו וזן. לכאורה השיטה והדרך תואמים למה שאתה מחפש. מובטחת לך עבודה פנימית רבה ולא קלה, אבל עם תוצאות ענקיות.
להרחבת התמונה, מצרף שו"ת עם דני, כאן בפורום וכן מעט מידע מוויקיפדיה (מצטער, סרטים וקידום מכירות אינם התחום החזק שלו ).
אם אתה אוהב קרקע אני ממליץ על ג'יו ג'יטסו
25/02/2015 | 23:29
81
אצל חיים גוזלי - לוחם הג'יו ג'יטסו המעוטר ביותר בישראל ועדיין לוחם פעיל. זה הפייסבוק שלו:
 
טכניקן ברמות הגבוהות ביותר, תלמיד של רנזו גרייסי (הבן של ממציא השיטה ולוחם מפורסם בעצמו).
מומלץ מאד
תרגיל מהפכני מבחינת תוצאות או הגזמה פראית?
24/02/2015 | 10:29
1
203
אני אמנם מניח שהתרגיל לא מזיק, נהפוך הוא, הרי מדובר סה"כ בספורט,
אבל השאלה היא האם מעבר ליתרון הרגיל של ביצוע תרגילים כאלו, יש אמת כלשהי בטענה שנשמעת מוגזמת באופן פראי?
 
Watch "Shpeckman Sport System: משמיד שומן ב-4 דקות אימון:
 
"בקליפ אני מבצע תרגיל בשם M100 אשר הומצא על ידי לוחם ג'יו-ג'יטסו בשם Dave Ginsberg.
התרגיל שאורך 4 דקות בלבד מפעיל אפקט ייחודי בגוף בשם EPOC או AFTERBURN:
אפקט שגורם לגוף לשרוף שומן במשך 48 שעות !!! ובמקביל משפר את סיבולת השריר."
 
**
24/02/2015 | 16:55
98
האמת שלא יודע לענות על שאלתך אך אם תרצה ללמוד על הנושא של אימוני אינטרוולים עצימים וקצרים מעדיף להפנות אותך לקרוא קצת על פרוטוקול טאבטה, חפש בגוגל בעברית ובאנגלית גם מאמרים וגם סרטונים ויש הרבה כאלה.
בנוסף תוכל לקרוא על אימוני HIT והשפעתם מבחינה פיזיולוגית על הגוף .
באופן אישי אני נוהג לשלב אימונים מסוג טאבטה עם מתאמנים בעיקר עם יכולות (מנטליות/פיזיות) יחסית יותר גבוהות מהממוצע.
אימונים מסוג זה סוחטים את המיץ :) , זה כמו לרוץ ריצת 1000-1200 מטר ב-100% אם אתה באמת נותן מעצמך הכל ובוחר את התרגילים הרלוונטיים.
 
מי שמעניין אותו: אקדח VS סכין
22/02/2015 | 08:27
5
168
סרטון   ישן - אבל  חשוב לכל העוסק בלחימה מבוססת מציאות (באשר היא) עם נשק חם והאמת שגם עם נשק קר.
אלמנט שליפת הנגד (של כל כלי נשק) כתגובה להתקפת פתע - אינו כה פשוט...
זמן התגובה איטי אל מול המרחק הקצר שמכוסה בקו ישר מהר
22/02/2015 | 22:05
38
22/02/2015 | 23:06
1
10
צריך לשלוט בטווח ובזמן התגובה
23/02/2015 | 09:18
68
תאר לך מצב שבו אנו לא שולטים בטווח ובמרחב והגענו למצב שבו נאלצנו להגיע להתקפה שבאה , אותה התקפה לא תיהיה בודדה כמו בסרטון אך כוונתה תיהיה קטלנית.
זאת בעיה שהתגובה אליה איננה מתאימה להתקפה שבדרך אלינו בקו ישר במהירות גבוהה במרחק קצר.
המגיב אינו מבין " פיסיקה אפקטיבית" כי זמן ומרחק הם כמעט שמות נרדפים במקרה זה.
Guns'n Roses
28/02/2015 | 18:43
1
51
First it is interesting to see how Inosanto actually thinks the situation through from the knife perspective, while the other parts focus more around the gun perspective. Inosanto approaches and attacks to really get the job done, and not as a mere assistant to the gun holder.
We have tried these things out for almost a year, I think. Assuming you are the guy with the gun: If you run, you cannot run backwards as you are not fast enough. Also, no knife attacker will attack you from 7 meters, unless he has some serious issues. We assumed an attack from 1-2 meters. So you need to turn, look and shoot backwards. It takes about 20-30 meters of space. No obstacles, no traffic, no reality, please. You must hold the gun more or less horizontally, holding your gun hand in the usual vertical position slows your running. If the attacker runs faster than you, the situation will go from bad to worse and from there to redicoulus. You also have to trust that the attacker will not change direction and go after some civilian amidst all the running.
 
What worked is to first counterattack and only then reach for your gun. Exercises such as Hubad in the FMA are very helpful, if trained hard core. You cannot win by fighting him frontally as he will close the range and reach for your gun with his second hand, while you are busy with both of your hands against his knife hand.That's why you want to go to his flank. There, you will be in a trapping position. Draw, and shoot him either in the hip or the head, as shots to the torso endanger your trapping hand. Be sure to have enough mileage at the shooting range, as your control of the gun should be good: due to the trapping posture, your body will not assist your shooting postureat all, so the gun might jump more than usual which means more chances of malfunctions. So a lot depenmds on a trained wrist. 
 
Running makes only sense if you gave him a load of pepper spray and then move out of his way, to the side. Often you will move so that your gun arm is close to him, so a right handed shooter tends to move to the left. Also remember, you still hold on to your pepper spray with one hand. If you carry the Israeli way with no bullet in the chamber, forget about cocking on your leg as you need to move too much. Throw the pepper spray in the attackers direction (in other directions you won't see who is picking it up) and cock the usual way. If you keep the spray in your hand, you would cock using the shoto part of your hand. That's good in other situations, but here, the accompanying twist of your upper body can cause you to run backwards, and that get's you into trouble. Shoot to the hip. For hitting higher, you have to reach out too far, and you have no trapping here so the attacker might reach your gun. In this close distance, shooting the hip also means that any overpenetrating bullet might hit the ground instead of bystanders (although there is no guarantee). Shooting the hip should will drop him, at least in a perfect world. However, it is not necessarily non-lethal, as you might hit large blood vessels.
 
But no running exercise equals the opening by a counterattack .
 
 
 
.
מסכים ומבקש להוסיף...
28/02/2015 | 19:53
43
עמידת מוצא בה צד שמאל (אם אתה ימני) מוטה מעט לאחור (עמידת מתאגרף) הכרחית עמ' לצמצם סיכויי  דקירה בכבד, בצוואר וכן מרחיקה את הנשק מהתוקף ומקטינה את הסיכוי שיתפוס אותו ...
 
במנח כזה: תנועת ציר לשמאל בכיוון השעון היא כמעט ברירת מחדל  - תוך כדי מניפולציית ידיים וחציית התוקף (דוגמאת  "הובאד" צמוד ואגרסיבי)...
התנהלות שכגון מוציאה אותך מקו ההתקפה וקונה לך את שבריר הזמן הנחוץ כ"כ עמ' להוציא ולתפעל את הנשק... אני אגב, מאוד מאוד בעד כדור בקנה - אם לא מדובר באקדח תופי.
זו אינה דפ"א יחידה - אבל היא ללא ספק המועדפת עלי... אתה נשאר על הרגליים, בתנועה וגדולים הסיכויים כי משם תוכל להתפנות לאיום הבא - אם אחד כזה יציג את עצמו (זאת להבדיל ממצב בו נפלת לאחור על הגב עמ' לייצר טווח ירי כנגד התוקף / תוקפים)...
 
האגן - או למען הדיוק המפשעה: נראית לי מטרה מועדפת...  לא רק שאתה מרחיק את קו הירי מאיזור הידיים שלך () אלא גם שאם היא לא תקטול את התוקף הרי שגדול הסיכוי שתשתק אותו והצוואר ומטה... ותוקף משותק - יכל רק לירוק עליך...
 
נא עזרתכם
21/02/2015 | 15:39
6
219
שלום חברים,
בהמשך לפרוייקט מסויים שאני לוקח בו חלק, אשמח אם תשתפו אותי בשאלות שמטרידות אתכם (או שלא מטרידות אתכם) מעולם אומנויות הלחימה.
אם אתם מתעסקים באומנות מסויימת ומרגישים תקועים איפשהו, או מכל סיבה שהיא.
 
למשל: האם אני יכול להשתחרר מנעילות ובריחים ברגע שמישהו תפס אותי, האם יש דרך להתגונן מול הפלות ברחוב, איך אומנות לחימה אמורה לעזור לי להתמודד עם מספר רב של תוקפים ברחוב, וכו'.. 
אשמח גם אם תוכלו לציין פרטים על עצמכם, כמו באיזה אומנות אתם עוסקים ומה הוותק שלכם.
 
הרגישו חופשי למלא את השרשור הזה בכל שאלה בתקווה שהפרוייקט ישא פרי ונוכל להפיץ אותו לקהל הרחב :)
איך מתחילים מהתחלה?
25/02/2015 | 08:10
1
88
הייתי שמח לדעת איך מוצאים את הכוחות להתחיל הכל מהתחלה. 
כנראה שבמקרה זה הוותק והרקע כן חשובים...
26/02/2015 | 08:35
48
לא אוהב לדבר על הרקע. מה שהיה היה ועכשיו זה החשוב. אבל הסוגיה שלי קשורה גם לדרך שעברתי, ולכן אולי רלוונטי. 
יודע שזה לא המקום לקושיות כאלה, אבל לפעמים הארות מגיעות דווקא ממקומות לא צפויים... (אולי יימצאו כאן אנשים שעברו את זה).
מתאמן מ- 89'.
10 שנים ג'וג'יצו מודרני, במהלכן גם 3 שנים טאיצ'י (של ניר מלחי).
מ-2000: בודו-טאיג'וצו וג'ודו.
מרגיש עכשיו שצריך להתחיל הכל מחדש.
 
דברים שעוברים לי בראש כשאני מתאמן וצופה
25/02/2015 | 23:35
3
77
מתאמן באיגרוף תאילנדי בערך 11 שנים ועם רקע בג'יו ג'יטסו ברזילאי וקראטה כילד.
 
הדברים שאני חושב עליהם בתוך האימון הוא הפער שבין האופן הטבעי שבו הגוף שלך זז מתוך הרגל לבין הבחירות שאתה צריך לעשות בשברירים של שנייה. באיגרוף תאילנדי עובדים מהר ועובדים הרבה על ספארינג. פעמים רבות אני נכנס ל"סקראמבל" והגוף שלי פועל מעצמו, לרוב מייצר מכות שאני רגיל בהן מאד. אך כשאני עומד מול היריב ולא יודע מה תהיה התנועה הבאה שלו, אני לרוב מפעיל את הראש ומנסה לחזות באופן מודע מה הוא עומד להוציא. הפער הזה בין שני המצבים הללו הוא משהו שאני מתעסק בלצמצם, כך שהגוף שלי יעבוד באופן אוטומטי (כי זה מהר יותר) אבל לפי הסגנון שהראש שלי רוצה שהוא יעבוד.
 
כשאני צופה באומנויות לחימה אחרות, ויסלחו לי הנפגעים אבל זה סובייקטיבי, הוא שאני פשוט לא מבין איך הרבה מהטכניקות הללו נוצרו כשברור לי שבמבחן העוצמה הם לא יעבדו בעליל. כל מיני הטלות שעוברות דרך התנועה של היריב וטכניקות שבהן המגן "מקריב" שני ידיים ויציבה כנגד יד אחת של התוקף, טכניקות של "הכל או לא כלום" שבהם המגן מסכן את עצמו למצב חמור ביותר במידה וההטלה\טכניקה לא תעבוד וכל מיני דברים כאלה. פשוט נראה לי הזוי.
אסור "לחזות מראש".
28/02/2015 | 22:57
1
48
זו טעות. אבל אני רוצה להבהיר שיש הבדל בין "לחזות מראש" תנועה רצונית (למשל אגרוף) לבין "לחזות תנועה לא רצונית" (למשל - הסטת משקל לייצוב עצמי, כשאתה מאבד שיווי משקל). יחד עם זאת, בשני המקרים אני נגד "לחזות מראש", כי אנשים שונים מגיבים בצורה שונה (ואף מפתיעה). במקום זה יש לפתח את "המודעוּת וההקשבה" - לעצמי וליריב, לצד עקרונות נוספים שיש ללמוד המון ולעבוד עליהם (למשל: לשמור על היציבה שלי, על "מקום מוגן", על מא-איי ועוד).
מעט הרחבה (על הבודו-טאיג'וצו)
28/02/2015 | 23:16
41
אצלנו יש עיקרון ששואפים אליו ומנסים ללמוד ולעבוד עליו: ה-Kukan. מונח שאפשר אולי לתרגמו כ-"מרחב", או "חלל". השימוש, או ההצלחה בשימוש בקוקאן תאפשר יכולת התמודדות עם המצבים עליהם אתה מדבר (ומתקשה בהם).
לגבי הביקורת על א.ל אחרות
28/02/2015 | 23:04
39
לא ברור למה אתה מתכוון. בלי לראות קשה לדעת.
בעיטות בעולם ההגנה עצמית
16/02/2015 | 09:18
15
238
בזירה לבעיטות יש יתרונות רבים, בעטן טוב עם רגליים ארוכות יכול לשמור את המרחק מהיריב, לנטרל את עבודת הידיים שלו ולתזמן עליו מרחוק.
לא בזירה- אדם שלא מורגל ולא יודע לקבל בעיטה, ברגע שיקבל אותה ממישהו מיומן - סביר להניח שיהיה לו קשה להמשיך לאחר מכן.
כלומר המסקנה הראשונית כביכול היא: כדאי להשתמש בבעיטות ברחוב, הרי ניתן לבעוט ביריב ואז לנטרל אותו בקלות.
 
דעתי האישית לגבי בעיטות:
באופן אישי יש רק מצבים ספציפיים ספורים בהם אמליץ להשתמש בבעיטות בקרב פנים אל פנים ברחוב.
 
הסיבות לכך:
סיטואציה ברחוב לא תמיד תתנהל ממרחק סביר שיאפשר להשתמש בבעיטות.
הלבוש שלנו (ג'ינס,נעליים כבדות וכו') לא תמיד יאפשר לנו להיות "וירטואוזיים".
ברמת העיקרון כשאנו בועטים אנו נמצאים במצב בו אנו מקריבים את שיווי המשקל שלנו מאחר ואנו עומדים על רגל אחת, וברחוב שלא כמו בדוג'ו לא תמיד יש משטח ישר (שיפוע חיובי/שלילי), הרצפה עלולה להיות חלקה, בורות, וכל מיני דברים שאיננו מוכנים לכך.
היריב שלנו לא בהכרח יעמוד ולא יזוז כמו שק.
אנו ממש לא רוצים למעוד וליפול לרצפה וזה עלול לקרות גם לטובים ביותר (זה קורה גם בדוג'ו).
 
אם כך באילו סיטואציות כן ניתן לבעוט ?
כשאנו משיגים רמת מיומנות סבירה של קלינץ' בדומה למתאבקים / מתאגרפים תאילנדים ואז כשאנו מצליחים לייצר מצבי שליטה אבסולוטיים על היריב ניתן במידת הצורך כן לבעוט (בעיקר ברך) ולייצר מכות ממקום בטוח יותר באופן יחסי.
בהקשר של בעיטות ולא ברכיים ניתן לייצר בעיטות הפתעה אך צריך מאוד מאוד להיזהר מ:
בעיטות לאיזור הירך - היריב יכול בטעות להרים ברך ואז יהיה לנו מאוד מאוד קשה להמשיך.
בעיטות לאיזור הצלעות - היריב שלנו יכול לתפוס לנו את הרגל / או לחלופין הרגל יכולה לפגוש את המרפק שלו וזה מאוד מסוכן וכואב.
ישנם עוד סוגי בעיטות אך אני חושב שהבהרתי את הקונספט.
 
אחד העקרונות המנחים אותי הוא שהתוקף שלי לא בהכרח יעשה לי חיים קלים, הוא לא בהכרח יכנע בקלות , ואולי גם הוא יודע דבר או שניים בלהילחם, מול מישהו חלש פיזית, לא נחוש כנראה שכמעט כל טכניקה תעבוד.
 
 
 
16/02/2015 | 16:34
30
בעיטות נמוכות הן דבר שונה לחלוטין. אני ממליץ.
16/02/2015 | 22:39
7
124
17/02/2015 | 13:23
4
84
רוב השיקולים לעיל מחזקים את הבעיטות הנמוכות.
 
שיקול מרכזי בשיקול מתי לבעוט הוא שקשה מאוד לנוע ולבעוט (לרוב האנשים קשה גם לנוע באופן מתמיד ולהכות, אבל בבעיטות, הקושי מוכפל).
 
 
אמיר
באיגרוף תאילנדי זה כל הרעיון - שתהיה המשכיות
21/02/2015 | 12:11
3
95
שתהיה המשכיות לתנועה, בכל מצב ומכל פוזיציה, גם על חשבון דברים אחרים. לכן מתאגרף תאילנדי יבעט כל בעיטה כשהגוף שלו ישר ולא נשן אחורה (כמו למשל בקראטה) וזה בכדי שהוא יוכל מיד לאחר מכן להמשיך עם אגרופים או לזוז מהר.
 
בהקשר הזה, באיגרוף תאילנדי (אמיתי) החשיבות הגדולה ביותר נמצאת בקאונטר של היריב, ולכן גם הצורך הזה בהמשכיות ויכולת להגיב מהר גם בהתקפה וגם בהגנה.
 
 
אמנות מדהימה
21/02/2015 | 18:59
42
הבעייה פיזית - בעיטה משתמשת באותן רגליים שנעים איתן
23/02/2015 | 09:34
1
48
האם מתאגרף תאילנדי לא ינוע יותר בקלילות/חופש ברצף אגרופים מאשר עם שילוב של בעיטות ?
 
 
בסופו של דבר, בעיטות ניתנות עם אותן רגליים שאיתן אנו נעים וכל כמה שיהיו מהירות, עדיין הן מגבילות התנועה.
 
אמיר
 
כמובן שהתנועה טובה יותר באגרופים
23/02/2015 | 21:27
39
ההערה שלי נגעה לשאיפה של מתאגרף לצמצם את הפער בין הקושי לנוע והרצון (העז) לבעוט :)
חשוב ללמוד וללמד
17/02/2015 | 17:11
1
112
גם בעיטות גבוהות, אך ללא אלמנטים אחרים כבסיס עיקרי של מכות ידיים + סוג כלשהו של היאבקות הסיכוי היחידי שיגרום לבעיטה להיות אפקטיבית זה אם היא תצליח לייצר הרתעה/הכנעה בפעם הראשונה/שנייה שתבעט , מעבר לכך בניגוד לקרב זירה היריב שלנו לא בהכרח ישמור מרחק מאיתנו ולא בטוח שתהיה לנו הזדמנות לבעוט ולכן קשה לבסס לדעתי קרב על אלמנטים אילו והם מהווים תוספת עבורי ולא העיקר.
כלומר אני לא נגד בעיטות אך איני חושב שהן צריכות להיות העיקר בלימוד הגנה עצמית.  
תחשוב, CRAZY BOLI על מישהוא שיותע לתת HIGH KICK טובים
18/02/2015 | 17:42
125
המיפתח הגדול של האגן והיכולת לייצר הרבה כח עם הרגל - יוכלו לעזור לו גם במצבים משניים - אך לא בלתי אפשריים...
למשל, אם הופלת על ארבע: אתה מסוגל להרים בעיטה מהירה ואפטיבית למרכז גוף התוקף - באופן שמי שלא יודע לבעוט גבוה לא יכל...
 
נקודה למחשבה  ...
יש בעיטות שניתן להשתמש בהן בלי סיכון רב גם בקרב רחוב
21/02/2015 | 22:46
5
77
אני מתכוון בעיקר לבעיטות קידמיות כגון מאי גרי (בעיטה דחיפה קידמית) ,  מצויינת להרחקת יריב או קינטקי גרי(בעיטה לאזור האשכים עם החלק העליון של כף הרגל) בעיטות גריפה או דריסה גם אפשריות כאשר יש מרחק מתאים ,בעיטות גבוהות שימושיות אך ורק למהירים והגמישים לאלו שפחות הן מהוות סיכון מיותר כפי שציינת ,ד"א לפעמים כאשר פוגעים בבעיטה נמוכה בברך הכאב הוא הדדי וגם בעל הברך הנפגעת מוצא את עצמו על הרצפה עם כאבים וחסר יכולת לעמוד ,הבעיטה שלדעתי לפחות נראית הכי פחות מתאימה לתנאי רחוב היא דווקא בעיטה לכיוון הצלעות ,יותר מידי דברים יכולים להשתבש שם עקב קרבה גדולה לזרועות ולמרפק לכן לטעמי עדיף לשמור את התגובה בתחום הבעיטות הקידמיות והנמוכות ורק למיומנים ומאומנים מאוד בעיטות גבוהות.
בעיטת דחיפה קדמית
22/02/2015 | 23:01
4
63
מאי גרי / פוש קיק / טיפ / פרונט קיק / בעיטה ישירה .
 
בעיטה שבזירה היא אחת השימושיות ביותר בייחוד בשמירה על טווח רחוק מהיריב ושיבוש ההתקפות שלו (ידיים ורגליים), אני חושב שבסיטואציות של "רחוב" ללא חוקים הטווח של ההתקפה של היריב לא בהכרח יאפשר לי להשתמש בה.
היריב לא בהכרח ירוץ אליי ממרחק או יתריע בפניי שהוא הולך לתקוף.
 
אני מנסה לומר שבתכל'ס כל טכניקה שתעבוד למישהו אז מעולה, מצד שני אל לנו לזלזל ביריב האופציונלי והתנאים לא בהכרח יאפשרו לנו לנהל "קרב/התמודדות" מטווח של בעיטה ובפרט בעיטה ישירה המצריכה מרחק ולכן אני חושב שבפרק של לימוד הגנה עצמית באופן ספציפי נושא של בעיטות יקבל אצלי עדיפות משנית ביחס לשאר האספקטים האפשריים.
הטווח הוא אכן קריטי לנושא בעיטות והשימוש בו
23/02/2015 | 00:38
3
47
בד"כ יהיה משני אבל לעיתים במיוחד אם אדם מיומן בועט תהה לכך השפעה מיידית על תוצאות הקרב במיוחד ברחוב ,אנשים שאינם רגילים לקרבות וספיגה  על בסיס קבוע מגיבים אחרת לגמרי למכה וכן להשפעה של נקודות לחץ שונות ,כאשר אני מתאמן עם אדם לא משופשף כל הפעלה של כוח מדוייק על נקודות רגישות מניבה תוצאה שלא רואים אותה בעוצמה דומה אצל מתאמנים ותיקים ומנוסים. (הבעיה ברחוב תתחיל אם אותו אדם בעייתי הוא גם מיומן ומאומן ,בד"כ אמני לחימה מאופיינים בשליטה עצמית טובה ולא תמצא אותם או את רובם לפחות מתחילים קרבות ברחוב , הסבירות לעימות מסוג זה יורדת משמעותית ,יותר סביר שתהה זו בריונות מהסוג שמחלק כאפות ,דקירות וכיו"ב.)
בגדול אני מסכים עם תפיסתך לגבי הגנה עצמית שאין בה הרבה מקום לוירטואוזיות של עבודת רגליים אבל עדיין זהו כלי זמין ויעיל מאוד במיוחד אם מכוונים אותו טוב .
(:
23/02/2015 | 09:26
2
32
מסכים איתך, רק שאני חייב לומר משהו שאולי לא מתיישב עם מה שהרוב חושבים...
 
לשמחתי אומנויות לחימה הופכות לפופולריות יותר ויותר, לצערי לא כל מי שמגיע ללמוד הופך ל- "בעל שליטה עצמית" שזה דיון בפני עצמו ויש לי דיעה אישית למה זה הופך היום ליותר ויותר נפוץ.
יצא לי להיתקל בכאלה החל מרמת מתחילים גם ברמות מתקדמות יותר בהרבה לצערי, למזלי לא תחת הדרכתי.
אני חושב שאנחנו כמדריכים צריכים לצאת מנק' הנחה שהתוקף שלנו לא מטומטם/פראייר ועל כן ישנן טכניקות שהסבירות שיעבדו נמוכה יותר או לקיחת הסיכון במקרה שלא נצליח לא משתלמת .
 
 
 
נק' ההנחה שלך במקומה , אסור לזלזל באף יריב , לגבי עניין
25/02/2015 | 01:55
1
38
הצלחת /אי הצלחת הטכניקה זו בהחלט חשיבה נכונה , לצאת מתוך הנחה כי טכניקות מסויימות לא יעבדו היטב מול תוקף מבססת מתודיקת קרב דינמית משתנה וחכמה יותר  ,מצד שני צריך וכדאי ללמוד גם דברים שנראים לכאורה כבעלי סבירות נמוכה להצלחה ולו כדי להעשיר את היצע האפשרויות והרקע הטכני ,עדיף כמובן להתמקד בדברים אפקטיביים ופשוטים ביסודם אבל מצד שני אם התלמיד יתחיל להשתעמם .... ניתן להקביל את תפיסתי לעניין כך : אפשר לאכול אוכל פשוט מאוד ולא מוצלח או טעים במיוחד כדי להתקיים ולשרוד  ואפשר גם לתבל אותו כך שיהיה גם מזין וגם טעים ויעשה חשק לעוד..
 
28/02/2015 | 09:24
3
הצל את עצמך- קרב והגנה עצמית
14/02/2015 | 11:21
7
211
קרב מגע והגנה עצמית – הצל את עצמך
כולכם בוודאי כבר ראיתם את השיתופים, המאמרים והסרטונים שנועדו להעלות מודעות לסכנה ואלימות.
במציאות כמו שלנו שבו אנחנו רואים אדם נדקר ברחוב או אישה נכנסת לרכב ונאנסת באכזריות או אדם קשיש נשדד לאור יום
חשוב מאוד להעלות את המודעות לסכנה ולאלימות הקיימות ברחובות ולהעלות את החשיבות של הגנה עצמית וקרב מגע לא רק בקרב נערות ונשים אלא בקרב כלל האוכלוסייה.
לקראת פתיחת הבלוג  'save your self' החדש שלי  אני מעוניין להציג את עצמי שוב כמאמן הגנה עצמית וקרב מגע ופועל באופן פרטי אחד על אחד ובקבוצות קטנות מאוד מתוך הסטודיו הפרטי שלי ב'אזור' .

אשמח אם תשתפו את המאמרים שאכתוב בבלוג, תגיבו לפוסטים שאכתוב וספרו לחברים ולמכרים על השירות שאני נותן ועל הבלוג שאני כותב וככה תוכלו לתת לי לעזור לכם לחיות בטוח יותר.
 
קצת על עצמי
שלום, שמי ליאור ואני במקצועי מאמן הגנה עצמית וקרב מגע מזה עשרים שנה.
עבדתי עם קבוצות של ילדים/נוער/מבוגרים ובמשך תקופת חיים ארוכה אימנתי בקורסי מאבטחים (בתי חולים,תחבורה ציבורית,דואר ישראל …) וכיום הגעתי למסקנה שהדרך הטובה ביותר שתגיע לתוצאות היעילות ביותר  היא מאמן פרטי ואישי אחד על אחד ואני מזמין אתכם להגיע למפגש מדהים ושווה ביותר ! המפגשים מתקיימים בסטודיו אצלי ב'אזור'.
לשאלות ויצירת קשר אפשר בטלפון ובהודעות במס' 0544517841. ליאור, מאמן קרב מגע והגנה עצמית. "Save Your Self"
בסופו של יום אני מאמן ולא סוחר, דברו איתי וביחד נמצא את הדרך הטובה ביותר בשבילך.
"הצל את עצמך" ו-"הגנה עצמית".
14/02/2015 | 13:03
6
139
בעיקרון, אין הרבה קשר בין 2 המושגים (ולמי שלא קולט, קחו דוגמא פשוטה ופשטנית: "הצל את עצמך" = תברח. "הגנה עצמית" = התמודדות פיזית. וכאמור, זו דוגמא מאוד פשטנית, שממש לא מכסה את ההבדלים, שהם עמוקים ורחבים הרבה יותר).
עוד דוגמא בולטת והסבר מעולה הביא דסקלו (דסקלו, סליחה שאני מביא ציטוט, אלא אהבתי...):
"מהי התנהגות מונעת ? 
מצוטט מתוך ספר משנת 1965 בשם: "אמנות ההתגוננות"
1.    ההגנה הטובה ביותר היא להימנע ממריבה. התרחק ממקומות ואזורים מפוקפקים.
2.    אם עליך לבקר במקומות מפוקפקים, השתדל לעבור רק במקומות מוארים, לך באמצע הרחוב, המנע מלעבור סמוך לבתים ופינות חדות שמהם אתה עלול להיות מותקף באופן לא צפוי.
3.    אם ראית דבר שמעורר את חשדך כמו אדם בכניסה אפלה, או איש העוקב אחריך בצורה חשודה, עבור לצד השני של הרחוב והיה ערני וזהיר.
4.    השתדל לחיות חיים צנועים ובחר לך חברים נאמנים שאפשר לסמוך עליך ויהיו לך לכבוד.
5.    התרחק מאנשים רועשים וחסרי מחשבה ואגרסיביים, הם מרגיזים את רוחנו וגורמים לצרות בכל מקום.
6.    עד כמה שאפשר ובלי להתבטל, שמור על יחסים טובים עם כל האנשים,. הקשב לדעת האנשים ונסה להבין את רעיונותיהם. אולם, אל תחשוש לאמור את האמת בשקט ובבהירות בלי התנשאות או חשיבות עצמית.
7.    בעולמנו אי אפשר לפגוש רק בטוב, לעתים נתקלים בבלתי רצוי. אם מתעורר הצורך, יש להביע התנגדות לסיטואציה בלתי רצויה בצורה מכובדת והחלטית ברוח שקטה ובחוש הומור.
8.    אם אי אפשר למנוע מלחמה אז עליך ללחום בכל ההחלטיות. אם צרות נקרות בדרכך, אל תאבד חושיך ואל תתמלא חמה וזעם עד כדי היסח הדעת מיריביך ומפעולותיך אתה. היה שקט בחן את המצב ולפי זה תפעל
סוף ציטוט.
כמובן יש להוסיף ערנות\ לא ללכת "מנותק מהעולם" עם ipod   על האזניים, לסרוק בעיניים כל הזמן את הסביבה, לפתוח טוב את האזניים ולתור אחר איומים בהתאם לסביבה.
יש לזכור שבכל מצב בחיים שמדבר על הגנה עצמית לאחר הנושא של התנהגות מונעת יש לנו שלושה מעגלים. 
המעגל הראשון והחיצוני הוא המעגל שמתאר מודעות לסביבה, מה האזור בו אני נמצא, איפה בסביבה הנוכחית תתכן הפתעה וכיו"ב.
המעגל השני הפנימי הוא מודעות עצמית. מה המין שלי ? מי אני מהבחינה המנטלית ? מה היכולות המעשיות שלי להתמודד במצבי לחץ ? מה היכולות המנטליות שלי להלחם ? איך אני מבחינת כישורי הלחימה ? מה המצב הפיסי הנוכחי שלי ?
בקיצור מודעות עצמית אמיתית."

בעיקרון, לדעתי ומנסיוני, התחום של "הגנה עצמית" ו-"הצל את עצמך", חייב להתחשב במספר פרמטרים:
  1. האדם הספציפי - היכולות שלו, האישיות שלו, איפה הוא מסתובב ומה תחום עיסוקו.
  2. היבטים פסיכולוגיים ונפשיים (את חלקם פירט דסקלו, חלק אחר מופיע בשירשור הזה ובדיונים הקשורים).
מורה או שיטה שלא מתייחסת לכל ההיבטים היא שיטה "חלקית", "לא מלאה", לדעתי. (הבהרה: אני לא מתכוון אליך חלילה. אני לא מכיר אותך ולא שמעתי עליך. ההתייחסות שלי היא כללית, מכיוון שהעלית את הנושא).
לתפיסתנו, הגנה עצמית היא לא רק לחימה אלא גם ...
14/02/2015 | 18:26
5
108
 הימנעות -
    פעולות תחת "נסיבות פאסיביות" כגון שלא להיכנס לצרות   כל עוד הדבר בשליטתנו:
    להימנע ממקומות מסוכנים, להימנע מקרבה לאנשים בעלי "מקדם צרות"   גבוה וכד'. אם אפשר כמובן...
 
 מניעה -
     פעולות תחת "נסיבות אקטיביות" שאינן עימות פיזי כאשר נקלענו למצב בעל פוטנציאל להתלקחות:
     שימוש בתקשורת הנכונה למצב - קרי מחוות שפה / גוף עמ' לעצור  הסלמה...
    כמו כן, בריחה / הסתלקות   מהאיזור המועד לעימות - כלולים בקטגוריית  "מניעה" אף הם.
 
נושא הלחימה   הינו עולם בפני עצמו כמובן אבל בכל הנוגע להגנה עצמית אינו אלא חלק ממכלול. הנסיון מלמד אותנו כי שימוש נכון בהימנעות ומניעה מקונפליקטים בעלי "ראש נפיץ"  :  מקטינים משמעותית חלק גדול מהמצבים, בהם אנו עשויים למצוא עצמנו במצב
של לחימה לצרכי הגנה עצמית.
אי לכך, "הצל את עצמך" אינו נראה כבלתי מדוייק, ש'
 
מה קורה במקרים של עובדים בעלי סיכון לאלימות
15/02/2015 | 04:13
4
94
יש מקצועות שמראש רמת החשיפה שלהם לאלימות הלקוחות\פונים\ משתמשי השירותים ובני המשפחות שלהם היא גבוהה מעצם היות המקצוע שירותי בנקודת קצה : למשל רופאים, אחיות, עו"סיות ובמקצועות התירבות והסמכות כגון : מורים, שופטים, מקבלי החלטות שמשפיעות על האנשים (למשל עו"סים בצל\לאורו של החוק, אשר פועלים מתוך החוק: שירות מבחן, בטל"א , חוק הנוער). 
 
לפני כ-30 שנה  + - , דודה שלי עבדה במחלקת שיקום באחד מסניפי בטל"א. ואז המטופלת החליטה שהיא נועלת את העובדת שיקום שלה. מאז לצערי שיטות האלימות השתכללו, וזאת למרות השומר והמגנומטר שיש בכל צומת כזו של שירות-איש מקצוע. למשל בבתי"ס ובקופות החולים אין שירות ביטחון.
 
אז הימנעות לא נוכל ליישם במצב כזה,  (יש ממש ספר הוראות מה עושים כדי לא להגיע להסלמה בפסיכיאטריה שהוא לדעתי תקף לכל השירותים , רק ששם הוא בכלל לא מיושם כי המחלקות לא נמדדות בכמות הגבלות נמוכה) את המניעה נוכל ליישם לעתים באופן חלקי.
 
החלק האחרון קשור ללחימה, והוא חלק בעייתי לא פחות- שכן לרוב לאחר ה"אירוע החריג", איש המקצוע חייב להמשיך לטפל בפוגע, וגם בהשלכות האירוע על הקשר ביניהם. אם נניח היפותטית שהעו"ס נטרלה את הפונה שלה (להבדיל מפגעה בו פגיעה ממשית), המערכת האכיפה והמערכת המדינית עלולה להפוך את חיציה כלפיה- שהיא לא הייתה מקצועית , לא בסדר ומה פתאום היא הגיעה למצב שהיא חטפה (עוד לפני שניסתה להתגונן).  אותו הדבר חמור שבעתיים לגבי מורים שאינם מוגנים משפטית .
 
קורים ביומיום המקצועי הרחב שלנו, מקרים שהם מעבר לאיומים הסבירים במצב רגשי קיצוני, שיש בהם איום ממשי ומיידי (להבדיל מאיום לא קונקרטי לא מיידי על החיים), ואנשים חוטפים. לצערי הרבה פעמים מידיי חוטפים ממספר חזיתות על עצם היותם קורבנות (מהמעסיק, המדריך, המדינה וכו'). ואגב מעטים המקרים שאכן מוגשת תלונה למשטרה ועוד יותר מעטים המקרים שאכן נעשה עם זה משהו -מכיר מקרה שרופא באחד המיונים הפסיכיאטרים נאלץ להשתמש בדלת החירום שנדיר מאוד שמשתמשים בה בשל התנהגות אלימה של משפחה של מטופל שלא היה זקוק לאשפוז, חדר הרופא וחדר הבדיקה הגופנית נהרסו עד חורמה וחדר המיון הושבת למשך שעתיים ביום שישי, הבדיחה היא שהעונש שהמשפחה קיבלה היה צו הרחקה לחודש מבית החולים...הדלת חירום הזו קיימת ובמקרים הפסיכוטים הקשים ביותר שמגיעים למיון כמעט ולא נעשה בה שימוש, עם משפחה של אנשים חמומי מוח זה  קרה.
 
לאחר התיאור של המצב המורכב  נשאלות שתי שאלות מהותיות:
1. האם זכותו של העובד להגנה עצמית , בהנחה שהוא מיומן בשלושת הדרכים ? 
2. מה הסוגיות המשפטיות ?
3. בהנחה שהמדינה והאיגודים המקצועים ומקום העבודה לא יגנו עליו היכן נחצה גבול בין הגנה עצמית לפגיעה?
4. מהו ניטרול תוקף שיש בו פגיעה מינימאלית לתוקף?
 
לגבי  הסוגייה המעניינת יותר , מה קורה לעובד שנפגע (הותקף) והוא צריך לחזור ולטפל במטופל  תוקפן, זו סוגייה שאינה מדוברת כמעט בשיח המקצועי, לדעתי האישית , המטפל חייב למען בריאותו הנפשית ובטחונו הגופני להיות מוחלף באחר וכשיר יותר , אך זה לרוב לא אךפשרי.
אתה הבנת אותי.
15/02/2015 | 09:53
48
הרחבה/הבהרה קטנה
15/02/2015 | 14:45
2
70
אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת, אבל רוצה לציין שאתה כתבת על "תגובה מוגבלת" מחשש ענישה/חקיקה. יש מקרים (סביבות) בהם "התגובה המוגבלת" נובעת מאסטרטגיה רחבה (למשל: למנוע הסלמה של המצב האלים).
לצערי, מנסיוני והתרשמותי עד כה, מרבים המורים המדברים על "הגנה עצמית" דווקא מדברים על תגובה אגרסיבית נוכח אלימות. בדיוק ההיפך ממה שצריך לעשות ברוב המקרים.
לא חשש מענישה\חקיקה
15/02/2015 | 19:32
1
67
שכן מותר לאדם לתת תגובה מנטרלת ולהגן על עצמו.... הסוגייה היא שאיש המקצוע לא מוגן גם אם היה נוקט עמדה הגנתית או לא, התגובה שקשורה לאכיפה ולמצב בו האדם צריך לחזור לסיטואציה המקצועית תוך איום. 
 
למשל המצבים שתיארת שכחתי אותם והם קשורים למגוון שירותים וסיטואציות.
מקבל.
16/02/2015 | 08:44
47
ורוצה להוסיף:
התחלנו לדבר על "הגנה עצמית". אבל בתחום אמנות הלחימה יש גם צדדים התקפיים (אם כי, מעניין למה, ממעטים לכתוב ולדבר עליהם ). גם בפן הזה של הלחימה יש לעיתים חשיבות גבוהה שפעולה "שקטה" ולא אגרסיבית. פעולות חכמות, שקולות, מדודות, שמשלבות היבטים פיזיים ופסיכולוגיים (קיאיי זו רק דוגמא אחת...).
מחפש אומנות לחימה לילד ב 12 באזור ירולשים והסביבה
13/02/2015 | 20:23
1
48
ערב טוב 
 
 אני מחפש אומנות לחימה לילד בן 12 , התאמן כ 5 שנים בגודו ועכשיו מועניין במשהו שמשלב גם קרבות ידיים רגליים וכו'. חשבתי על נינגגטסו אך הקבוצה המועדפת עליי  מאד רחוקה מהבית וקיים קושי  אמיתי בהגעה ( מתגורר במבשרת ציון).
אשמח להמלצות רעיונות והכוונה .
 
תודה 
יש לך איגרוף תאילנדי עם אדי יוספוב
14/02/2015 | 02:34
57
אני מתאמן אצלו בטדי והוא מאמן מצויין. יש לו קבוצה של ילדים בגבעת זאב. מומלץ בחום
השמת קטאנה בחגורה
07/02/2015 | 20:18
12
145
יש לי קטאנה/ווקיזשי עם נדנים פשוטים. אין בנדנים שום חיבור/חוטים שימושיים. איך אפשר ללבוש את הקטאנה/ווקיזשי בתוך חגורה פשוטה? 
פשוט מכניסים פנימה.
08/02/2015 | 00:00
39
שאל את המורה ...
08/02/2015 | 15:41
2
88
זה לא מסובך, אם כי, ללא האקמה הנדן לא מחזיק טוב  
 
בכל מקרה, ברגע שתרצה לשלוף נכון תידרש למורה - שאל אותו גם איך לשים ...
 
אמיר
מורה? מי זה?
08/02/2015 | 15:51
1
104
אני רוצה לענוד אותן לשם היופי, לא כדי להתחיל לתאמן בסייף.
ואיך אנו אמורים לנחש?
09/02/2015 | 13:18
35
יכול להיות שהתמונות בקישור המצורף יעזרו לך
08/02/2015 | 22:44
7
92
היות ואתה רוצה לחגור אותן לשם היופי (אני מעיז לנחש שאתה שואל בכוון של פורים) נראה לי שהתמונות אינפורמטיביות מספיק.
אם זה לא מספיק ברור, תמשיך לחפש בחבר גוגעל את הצירוף: Wearing a Daisho.
שיהיה בהצלחה ופורים שמח  
 
המון תודה
09/02/2015 | 18:33
6
53
הניחוש שלך אכן מדוייק. אבל תגיד לי - אני חייב לרכוש אובי, או שיש איזה דרך לעשות קמבינה עם חגורה פשוטה? ובכלל (אם בלבוש עסקינן) - יש איזה לבוש מיוחד שכדאי ללבוש, או שג'ינס/טישרט יתאימו?
השאלה איך אתה רוצה להיראות מסורתית - ראוי ללבוש הקאמה
09/02/2015 | 19:53
5
52
לא ניסיתי, אבל נראה לי סביר שאפשר לאלתר אובי עם צעיף רחב שניתן להקיף איתו את הגוף לפחות פעמיים. 
לגבי "לבוש מיוחד שכדאי ללבוש", השאלה איזה מראה אתה רוצה להשיג. למראה המסורתי (סמוראי) ראוי ללבוש (כפי שהציע ידידי amir_aikido) לפחות הקאמה (Hakama), המכנסיים הרחבים שלבשו הסמוראים. אם יש לך חבר שמתאמן באיקידו, קנדו או איאיידו אולי תוכל לשאול מהם הקאמה וחליפת אימון. זה יכול להיראות כבר דומה לדמות הסמוראי האולטימטיבי, בגילומו של טושירו מיפונה. 
אם אתה הולך על מראה של יאקוזה, אפשר ללבוש בגדים צעקניים וצבעוניים ועליהם לחגור את החרבות. אפשרות אחרת, חליפה שחורה, מסכת עיניים שחורה  תוביל למראה של חבר ב- crazy 88 מ- kill bill.
http://images.complex.com/complex/image/upload/t_a...
לא חובה הקאמה. קימונו זה מספיק.
10/02/2015 | 12:19
4
45
אם לא חוגרים אובי, או כל אבנט (חגורה רחבה) אחר, את החרבות היו מחזיקים ביד.
תלוי איזו תחפושת אתה רוצה. ליפני של פעם בוודאי לא היו ג'ינס וטי שרט.
התאמנתי פעם באייקידו, אבל לא שמרתי את החליפה :(
10/02/2015 | 20:12
3
46
כמה יעלה לבוש סביר? אני לא רוצה להראות כמו לוחם יפני במאה אחוז ולשלם מאות/אלפי דולרים אלא לקנות את החליפה הכי זולה שתיהיה סבירה...
לצערי לא שמרתי על קשר עם שאר הלוחמים :(
הכי זול שמצאתי - בסביבות ה- 300 ש"ח
11/02/2015 | 02:15
2
38
בבש-גל, באיזור התעשייה בבני-ברק, יש "חליפת הקאמה". אני מניח שמדובר בחלק העליון של חליפת אימון (דוגי) והקאמה. לתחפושת זה מה שצריך (בהנחה שפותרים את עניין האובי - באמצעות צעיף או אבנט רחב, כפי שהציע wingchunisrael):
 
יתכן ששווה להרים טלפון גם לאיצ'יבן (שנמצאים באיזור התעשייה בפתח-תקווה):
המחירים באתר גבוהים יותר (הקאמה בלבד ב- 350 ש"ח), אבל לעיתים יש לו עודפים שאפשר לקנות במחיר יותר זול יותר.
לא רוצה להוציא על תחפושת 300 שקל...
11/02/2015 | 18:49
1
38
אין משהו במחיר סביר? הלבוש הכי מינימלי
הדבר הכי קרוב זה חלוק אמבטיה. בלי צחוק.
11/02/2015 | 20:44
47
עקרונית גי של אמנויות לחימה שונה מאוד מקימונו, אבל זה לא משנה כרגע. תחפש בלוחות יד שנייה.
למדריכים שביננו
09/02/2015 | 10:57
12
167
האם גם אצלכם ישנה התופעה שבאימונים אישיים יותר ויותר מתאמנים מגיעים אליכם לשיעור שבהגדרתו הוא "אומנויות לחימה" אך בפועל כשאתם מלמדים טכניקות הם אומרים: "אנחנו מעוניינים יותר בכושר" ?  משום מה עם התחזקות הטרנד של שיעורי האירובי קיקבוקס/לחימה יש בי תחושה שאנשים מגיעים לאימונים אישיים באומנויות לחימה יותר בגלל הצורך להוציא אנרגיה/לשרוף קלוריות ופחות ללמוד.
לא שבשיעורי אומנויות לחימה לא מוציאים אנרגיה פשוט שלדעתי שבשלבים הראשונים של הלימוד השיעורים (לפחות אצלי) יותר קלילים אנרגטית על מנת שהמתאמנים יוכלו להפנים את התנועות כראוי ולאחר מכן מתחילים עם פרוגרסיביות של כמות חזרות, מהירות, שילובים וכו'.
אחת הסיבות העיקריות שאני מתמקד בלימוד הדרגתי הוא מכיוון שלאחר מכן קשה יותר לתקן טעויות תנועתיות, ופוטנציאל פציעה עשוי לעלות במצבים בהם עובדים חזק אך לא יודעים לתת אגרוף או בעיטה בצורה נכונה.
מה דעתכם? האם גם אתם חווים דברים דומים ?
בהחלט כן
10/02/2015 | 07:40
9
91
שמתי לב שהדבר שמעניין את הרוב המוחלט של התלמידים/אישים חדשים שמגיעים אלי הוא מרכיב הכושר הגופני. "הדוג'ו כתחליף לקבוצת ריצה"...  
הבהרה: אני לא מדבר על "אימונים אישיים".
10/02/2015 | 12:50
8
96
מדבר על "אימון" בכלל. אנשים באים /מחפשים אמנות לחימה, בעוד שלמעשה - אחרי שאתה קצת מתחקר אותם - מתברר שמה שמעניין אותם זה "העלאת הכושר". זה בסדר, רק שזה לא לחימה. העניין שאם אתה חושב מסחרית-כלכלית, אתה חייב להתאים את הגישה לדרישה. מי שלא עושה כך, סביר שימצא עצמו עם קבוצה מצומצמת ביותר. גם זה סבבה, לכן האצומי סנסיי אוסר על תלמידיו להתפרנס מללמד אמנות לחימה/נינג'וצו.
באופן אישי
10/02/2015 | 16:58
7
81
אני מסביר להם שניתן להגיע להספק עצום באימוני לחימה לא פחות מאף מסגרת ספורטיבית אחרת אך בכדי להגיע לשם צריך לעבור תהליך לימודי שלוקח זמן מסויים.
 
 
"הספק"? של מה?
10/02/2015 | 21:44
6
32
סליחה על התגובה המאוחרת
12/02/2015 | 17:10
5
54
הספק = ווליום (נפח) + עצימות .
 
כדי להגיע להספק גבוה צריך להעלות את מספר החזרות בשיעור או לחלופין את העצימות בתנועות (עוצמת המכות), זה יעשה בדרך כלל ע"י:
- עלייה במהירות התנועה.
- עלייה בעוצמת המכות.
- ירידה בזמן מנוחה בין הסטים.
הבעיה כמו שאמרתי היא שלתת מכות חזקות גם לשק או לאפה ללא טכניקה זה מתכון לפציעות.
הרבה חזרות של תנועה גם אם בעצימות בינונית אך ללא טכניקה טובה עשוי גם לגרום לפציעות מסוג OVER USE .
 
 
 
 
 
סליחה על חוסר ההבנה.
13/02/2015 | 18:55
4
41
נראה שיש לנו איזה קצר תקשורת.
אם הבנתי נכון, העלית תהיה בדבר אנשים שמחפשים חדר-כושר ומגיעים לאמנות לחימה. מה הקשר לנושא הנוכחי ("הספק")?
//
16/02/2015 | 08:45
3
19
אתמצת את זה לכך: אנשים שפונים אליך לשיעורי אומנויות לחימה אך בפועל לא מעוניינים ללמוד אלה רק להוציא אנרגיה.
הספק הינו מושג אוניברסלי שלא קשור רק לכושר וגם לא רק לספורט.
 
בכדי שיהיה הספק גבוה מבחינת חזרות ועצימות באימון אומנויות לחימה על המתאמן לרכוש מיומנויות כלשהן, ללא מיומנויות אלו הספק גבוה של תנועות באימון יהיה שווה לחוסר יעילות במקרה הטוב ועד לפציעה כלשהי במקרה הרע.
בילבלת אותי לגמרי
16/02/2015 | 08:54
2
29
אנסה להבהיר מה שהבנתי עד עכשיו:
  1. אנשים שפונים/מחפשים "העלאת כושר", מחפשים הספקים גבוהים (אני מניח שהכוונה שלך למהירויות וחזרות, ז"א "נפחי עבודה"?).
  2. אתה טוען שהספק גבוה קשור גם להתקדמות במיומנות הלחימה.
לא אפתח כאן דיון או וויכוח בנוגע לטענה מס' 2, רק אשאל:
  1. האם לדעתך הספקים גבוהים בלחימה בהכרח יענו על דרישות אלו המחפשים "העלאת כושר"?
  2. האם יש רק דרך אחת ("הספקים גבוהים") להפנמת לחימה? מה בדבר "חילחול איטי והטמעה"? מה בדבר אנשים שנתקעים דווקא בגלל "הספקים גבוהים", וזקוקים לעבודה איטית ומדוייקת, עמ"נ "לפתור את הפלונטר"? האם יש מקום לאנשים ולגישות כאלה בלימודי אמנויות הלחימה? (ובמידה וכן, אז מדוע לדחוק אותם - שבאמת מחפשים לחימה - הצידה, לטובת "מחפשי הכושר"?)
תשובה
16/02/2015 | 09:23
1
30
1- כן, אך צריך לרכוש מיומנויות טכניות על מנת להצליח ליישם זאת ביעילות.
2 אני בעד חלחול והטמעה איטית :) שלא תטעה.
 
הפוסט הועלה מכיוון שאני נתקל בכל מיני דרישות מבחינת "שוק האימונים אישיים" ודעתי היא שזה לא נכון להתחיל בצורה כזו של התעסקות באנרגיה לעומת הפנמת למידה.
16/02/2015 | 14:31
3
זה קורה מידי פעם
15/02/2015 | 09:13
1
62
לדעתי הדבר יותר טמון לא בפופולריות של הקיקבוקס וההאירובי אלא קודם כל העלייה של שיטות הזירה והתפיסה של אומנות לחימה כתחום המפתח גוף.
הקיקבוקס האירובי יותר מפוצץ בבנות מאשר בנים המתאמנים דבר שהוא ההפך בשיעורי אומנויות לחימה.
תחום אומנות הלחימה תדמיתית בעזרת הסרטים תמיד מקרין שרירנים גמישים קטלניים מברוס לי, צאק נוריס, ואן דאם שווארצנגר ושו"ת.
כאשר נכנס כל נושא הmma וזירה וזה מושך בפופולריות שלו המתאמן הנוכחי ומתעניין חשופים לצורות האימון של אותם כוכבי mma המשווקים את קלטות האימון שלהם ברשת, המתאמן נחשף לצורת אימון פונקציונאלית שהוא מוכרח לבצע ממילא , וגם המבנה של אותם לוחמים מהווה לשאיפה.
("כיצד פוגעת הוליווד באמנות הלחימה"... )
16/02/2015 | 08:57
26
מקומן של נשים באומנויות לחימה
01/02/2015 | 15:33
21
187
שלום חברים ושבוע טוב.
את הפוסט הזה החלטתי לפתוח אחרי שראיתי היום בחדשות ידיעה מבורכת על כך שהתמנתה מג"דית חדשה בצה"ל וזאת בנוסף לניצבת
חדשה שמונתה במשטרה (הלוואי שהיה נעשה בנסיבות משמחות יותר באירגון הנ"ל). 
אני חושב שישנם נשים מצויינות בתחום שלנו כלוחמות ומאמנות מדניאלה גנפול, הגר פיינר, אביבית כהן, עדי רותם, שרה אברהם ועוד.
אני מצר על כך שאין מספיק נשים אשר מתאמנות בתחום שלנו ובמיוחד מאמנות אשר קיימות בתחום.
אני חושב שהדבר הכי חשוב קודם כל הוא להילחם בסטיגמה שאומנות לחימה זה דבר אלים ולא מתאים לנשים, פוגע בנשיות, מרתיע ומפחיד אישה בגלל שזה לא עדין או כל דבר אחר שהוא מופרך לטעמי ואין לו מקום.
בתאילנד בעבר ראיתי בסידרה אומנויות לחימה קטלניות בראשות ז'וזט נורמנדו שבתאילנד אישה שנכנסת לזירה נחשב כטאבו כי האישה מטמאת את הזירה ומביאה מזל רע ועוד שלל סיבות שלא היו מביישים את החרדים הקיצוניים מבית שמש ושו"ת שמדירים ומדכאים נשים.
אנו בפורום דנו בפרשות בעבר של תקיפות תלמידות על ידי מוריהן לאומנות לחימה והדבר בא לידי ביטוי בפרשת עמים חכים שגורמת לנו כמאמנים תדמיתי עצום ומביאה להתרחקות של מתאמנות פוטנציאליות לא רק מבוגרות אלה את הדור הצעיר.
אני קורא כאן מעל במה זאת לגולשות שיש לנו כאן בפורום להתאמן, לשאוף להדריך עם תרצו בכך, לשאוף להתחרות אם תרצו בכך, ולכתוב כאן אם יש לכן משהו להגיד בכל נושא.
Thanks!
01/02/2015 | 19:03
49
נשים באמנויות הלחימה
02/02/2015 | 06:37
2
147
בוקר טוב,
 
נסיוני כמורה לעשרות נשים לימדני שבמקרים רבים: דווקא משום שלרוב יש לנשים נחיתות מובנית בכל הנוגע לכח פיזי מול גברים, הם מפצות בקשב ובהטמעת למידה ממוצים מאוד ובפיתוח מיומנות טכנית גבוהה...
נוסיף לכך את אלו מבניהן שיש להן בנוסף גם רוח עזה   של לחימה - ומתקבל אמן (אמנית) לחימה  ראויי בכל קנה מידה וללא קשר מיגדרי.
 
ובכינות, אני אוהב כשבאות נשים. האנרגייה בקבוצה משתנה לטובה. 
אצלי חצי מהקבוצות הן בנות/נשים.
02/02/2015 | 15:42
1
99
ובתחרות הקרובה - כשליש מהמתחרים.
 
סתם כיף:)
היות וזה קשור
05/02/2015 | 12:29
75
עשינו תחרות - והנה יש לנו כולם נגד כולם. 
כל השחורות נגד כל השחורות, אין הפרדה של מין. 
כל האדומות נגד כל האדומות, כל הכחולות נגד כל הכחולות, כל הצהובות נגד כל הצהובות, כל הלבנות נגד כל הלבנות.
כל קטגוריה די גדולה. 
 
 
בתאילנד לנשים אסור להכנס לזירה מעל החבלים
05/02/2015 | 15:11
76
להכנס מעל החבלים מסמל מזל טוב ואת תחילתו של טקס הוואי קרו (ואחריו ריקוד הראם מוי). נשים עוברות בין החבלים ולא מעליהם.
נקודה קטנה מאת נקודת המבט שלי
06/02/2015 | 03:26
4
100
פעם, כמורה, חשבתי שלנשים יש יתרון על פני גברים באמנויות לחימה.
שלא בא בדרך כלל לידי ביטוי, מפני שבדרך כלל אין יודעים כיצד להביאו לידי ביטוי.
בהדרגה, עם השנים והנסיון, התגבשה בי דעה מאוזנת יותר, שלא מזהה יתרון מובנה משוקלל במגדר כזה או אחר.
בוא לא נהיה יותר מידי PC
06/02/2015 | 07:59
3
107
ככלל: לאישה מול גבר - החסרון (בלי להאחז בשוליים)...
אישה עם הרצון וההשקעה הנכונים: תצמצם את הפער האפריורי הזה באופן משמעותי ולא מן הנמנע שאף תתעלה על הגבר - התוקף הפוטנציאלי.  
הייתרונות לא צומחים מתחת לפנס
06/02/2015 | 19:16
2
88
יש שיטות שמאפשרות "ליתרונות הנשיים" לבוא לידי ביטוי. מן הסתם אלו לא שיטות ספורטיביות.
צודק. לא מתחת לפנס ...
07/02/2015 | 08:26
1
77
אם זאת, דווקא שיטות ספורטיביות (המתרגלות במגע מלא): מאפשרות למתאמנת  להתסתגל מהר וללא פאניקה: לעצימות, לקאוטיות ולאי נעימות של מכות ...  קיימת אמנם חלוקה מגדרית והקרבות תחת חוקים כאלו או אחרים, אך מי שיכולה להקדיש את המשאבים הנחוצים לשם כך (זמן, מאמץ גופני וכד') - תקבל המון
 
 
מסכים בע"מ מאוד.
07/02/2015 | 18:59
60
בכל התמודדות של כח מול כח, אישה תהיה בעמדת נחיתות. כנגזרת ברורה מאליו, "חוקים" גם הם מעמידים אותה בנחיתות.
בכל היתר אני מסכים.
סרטון קצר אודות נשים בעולם הקראטה
10/02/2015 | 12:16
10
83
בוקר טוב, איציק
11/02/2015 | 08:37
9
73
יפה כסרטון קראטה מסורתי  : 
הקראטקות שבו מרשימים ומרשימות .  עבודה נקייה, טכנית...  אפילו חזקה. שאפו .
 
אם זאת אני חייב להודות שלא התרשמתי מזיכה ישירה לתכני הגנה עצמית בכלל ולנשים בפרט:
לא  השתכנעתי בריאליות של ההתקפות... גם כשלתי בלזהות מנחי הגנה מציאותיים (גוף ידיים ובעיקר תנועת רגליים אל מחוץ לקו האיום)...
לא הייתי אומר דבר - אפילו לא חושב על כך, אילולא  פורסם הסרטון   תחת הכותרת של הגנה עצמית...  לנשים ובכלל.
 
בכבוד ובברכה, יובל.
 
 
קראטה מסורתי והגנה עצמית
11/02/2015 | 10:50
8
91
יובל ידידי היקר
אני מגיע גם ממקום של לחימה אזרחית וצבאית ביד ריקה - Empty Hand Close-Combat
קיים קשר הדוק בין קראטה לבין הגנה עצמית - תלוי במורה, בגישה, בסביבת העבודה ובמטרה.
הקראטה המסורתי/קלאסי, כשנעשה בגישה פרקטית, מהווה כלי מצוין להגנה עצמית. אגב, גם "טכניקת הגינה" עשוייה לנטרל תוקף, אם יש את הידע הנדרש. כבר נתקלתי בלא מעט אנשים שפוסלים טכניקה או שיטה בגלל חוסר הבנה מספקת (האחרון היה מורה בפארק בת"א, שהעביר אימון לחימה בסכין, נתן כדוגמה שלילית ואף הדגים את "חוסר יעילות הטכניקה" מאמנות לחימה אחרת. ניכר היה שיש לו ידע מאד שטחי אם בכלל באותה אמנות לחימה).
טכנית - אתה צודק באופן כללי, תמיד נשאף לצאת מקו האש או ממסלול התקיפה.
פרקטית - לא תמיד ניתן הדבר ויש לקחת זאת בחשבון.
גם הנושא המנטלי מהווה גורם חשוב מאד בהגנה עצמית. גורם שלא ניתן להתעלם ממנו.
קראטה אינו מכיל רק קאטה או מבנה סכמטי של טכניקות. לקאטה אין דבר וחצי דבר עם ביצוע ויזואלי אלא היא מעמיקה במכניקת גוף, יעלות תנועה ומיקסום עוצמה, כמובן למי שמתאמן כך.
פשוט חשבתי, כנראה לתומי, שיהיה נחמד לתת במה צנועה לעוסקות בקראטה, מכל שיטה או בי"ס.
מכיוון שהדיון חרג מעניין "נשים בהגנה עצמית"  לפרטים טכניים כאלו ואחרים, אני מרשה לעצמי ברשותך וברשות הגולשים להציג שני סרטונים על הקשר בין קראטה להגנה עצמית:
 
בשנים האחרונות אני נמנע מדיונים מקצועיים באינטרנט. את הדיונים המקצועיים אני משאיר בין כתלי הדוג'ו ובמסגרות משותפות. 
מכבד כל אחת ואחד בדרכם בתנאי שאינם פוגעים באחרים ומאחל הנאה ומימוש הדרך לכולנו.
בברכה
איציק כ.
הי איציק. על ההסברים
11/02/2015 | 15:53
63
ההתייחסות שלי לא הייתה לקראטה באופן כללי וגם לא לקאטות. התייחסתי רק לטכניקות בסרטון  הספציפי שהעלת.
הסרטון מתחיל בדיסקליימר של כיתוב בדבר הגנה עצמית לנשים. מכאן ורק מכאן באה התיחסותי כאמור.
וכפי שהקפדתי לציין: מדובר בדעתי האישית וענייה ותו לא.
 
אישית, חשוב   לי מאוד בכל הנוגע ללחימת ידיים: לראות הורדת סנטר ושמירת פנים (תוקף ומותקף), הטיית קו מרכז ותנועת פלג גוף עליון אל מחוץ לקו ההתקפה. זאת במידה ואין יכולת או זמן לבצע תנועת רגליים כלל...
 
כן חשובים לי הדיוק והעצימות של התוקף: כיוון אל קו המרכז  במטרה באמת לפגוע ... לא להשאיר את ההתקפה (יד ריקה/ סכין) מבלי להמשיך את התנועה / למושכה אחורה (כמו בחיים)... לא להרפות מכוננות הגנה והקפדה על שיווי משקל (ש-ל  ה-ת-ו-ק-ף)  מיד עם תום ההתקפה... קרא לזה "כוונה"... קרא לזה מוכנות לתקוף שוב ושוב...
 
בתרגול זוגות (שאינו קרב של ממש) אנו אוהבים לכוון התקפות גבוהות ביד ריקה למשל: למצח או לשרירי החזה עמ' להימנע מפציעה.
עם סכין זו בעיה... לכן בשנים האחרונות אנו מפקידים לעבוד רק עם סכינים רכות (יחסית) שאינן פוצעות ומאפשרות עצימות של מגע...
 
אשר למורים לסכין או בכלל: המלמדים בפארק או בכל מקום אחר - אשר דיברו לדבריך בגנות הקראטה: אין לי ידע פרטני ולפיכך דעה.
ככלל ולמרות שבפירוש ישנם מאפיינים לשיטות שונות ומתוך שכך יתרונות וחסרונות: אני נוטה להאמין שבעידן בו ה-  הוא באמת כפר גולבאלי קטן והידע   זמין מאי פעם: קל לו למי שראשו פתוח - לצאת, ללמוד ולהעשיר את מקורותיו בכל אשר יחפוץ.
זו אבולוציה טבעית ומבורכת... אולי פחות אם חפצים לשמר מסורות כאקט תרבותי בלבד, אבל בעולם ההגנה העצמית - ללא ספק. 
 
יישר כח  ו-.
יובל.
איציק - שאלה לגבי הסרטון השני
12/02/2015 | 12:05
3
55
הטכניקות המוצגות בו, כמעט זהות לטכניקות טנטו דורי באייקידו - יוקומן אוצ'י שיהו נגה, איקיו וקוטה גאיישי.
האם תוכל להסביר את מקור הדמיון הרב?
כבר אמרו לפני - הכל הוא אחד!
18/02/2015 | 22:55
2
37
שלום
טכניקות רבות משותפות לאמנויות הלחימה הקלאסיות, הסיניות, היפניות, האוקינאוויות. כמעט כל טכניקה מצוייה כמעט בכל אמנות לחימה.
"תורת הבריחים" הייתה קיימת באמנויות רבות וזכתה לכינויים רבים. אותה טכניקה, לעיתים גם באותה גישה, קיימת בקראטה, בצ'ינה, באייקידו, בקוריו-ג'וג'וטסו בהיאבקויות קלאסיות למיניהן מימים ימימה. בקרוב (בעוד מספר חודשים) ייצא לאור ספר שכתבתי במשך מספר שנים על התפתחות הקראטה. בספר חקרתי גם השפעות ויחסי גומלין בלחימה ללא כלי נשק באזור כולו. כל אמני הלחימה המקצועיים השתמשו באותן טכניקות, כאשר כל סקטור התאים את הגישה והטכניקה לצרכיו. גם לאווירה התרבותית הייתה השפעה. ה- "סוד" (שאינו סוד) אינו בטכניקה אלא באופן הביצוע. הפרטים הקטנים שלא צמיד נראים לעין, הם אלו שעושים את ההבדל.
בברכה
איציק
במקרה האמור - הביצוע כמעט זהה לאייקידו
19/02/2015 | 15:54
1
28
אבל תחת הכותרת - "KARATE & KNIFE CLOSE-COMBAT"
אני מסכים שאותם בריחים מופיעים באומניות לחימה שונות,, אבל, למיטב ידיעתי, הדרך להגיע לבריח משתנה.
אני אמנם רק בתחילת דרכי באייקידו, אבל בעיניי, יש כמעט זהות בין המוצג בסרטון לטכניקות טנטו דורי באייקידו.
האם שיהו נגה, קוטה גאישי ואיקיו הם טכניקות קראטה? 
 
רפרטואר הטכניקות הרחב בקראטה האוקינאווי
22/02/2015 | 09:37
31
...ואולי כמעט זהה לצ'ינה או לג'וג'וטסו (לא ברזילאי, שעיקר התמחותו בקרקע). מכיוון שיש לי רקע באייקידו, ואני אוהב אייקידו, הרי שיש משהו בדבריך. יחד עם זאת, קיימות טכניקות רבות בקראטה האוקינאווי שעיקרן הוצאה משיווי משקל, המעדות, הטלות, תפיסות ובריחים.
ההבדל הוא בדר"כ בגישה. אותו חומר הגלם בתיבול ובאווירה שונה.
איציק שאלה
17/02/2015 | 14:08
1
30
האם בשיטה שלך שיטוריו קראטה אתם נוהגים להשתמש בבונקאי מקאטת ג'יהון כמקור לטכניקות לחימה מול נשק קר?
תשובה אודות בונקאי קאטה
18/02/2015 | 23:03
33
שלום אורי
התשובה אינה נעוצה בשיטה אלא במורה. תרגול בונקאי קאטה מורכב מרבדים רבים.
יש מורים שכמעט ואינם מתרגלים בונקאי קאטה ויש מורים שבונקאי קאטה הוא תרגול מרכזי בפעילות השוטפת.
מעבר לכך קיימיות גישות שונות ואינספור אופנים ליישומים הן תפישתית והן מעשית.
שוב, הדבר תלוי בידע של המורה, בנסיונו, באופיו ובכיוון התפתחותו וכן בהבשלת המתרגל, יותר מאשר בסגנון כזה או אחר.
בברכה
איציק
מסכים אבל השיטה מעצבת השפעה
21/02/2015 | 09:46
17
איציק אני בהחלט מסכים עם התוכן וללא ספק הקראטה היא שיטה רחבת ידיים שמכילה בתוכה הרבה מאוד הגנה עצמי שימושית למגוון מצבים אפשריים.
הקראטה היא שיטת מבוססת על חקר קאטה ושואבת את התמצית שלה מהפרשנות של תנועות הקאטה.
אני מגדיר את הקאטה כמו לדרמן שאותו אתה פותח ואתה יודע אוטומטית מה השימוש של כל להב ושל שאר הדברים צריך יותר לחפור וחלק לא תדע בכלל.
הרבה פעמים אומרים שהמסטרים האוקינאווים לא הבינו את הקאטה כמו שאיטוסו אנקו אמר על פונקושי שזה נראה כמו הדבר האמיתי אבל זה לא.
בקרטה ישנם הרבה מאוד דברים לא יעילים שצופה מבחוץ ומבפנים רואים וזה מזיק לקראטה כי ככה מורים מעבירים את השיטה.
תלמיד בקראטה צריך ללמוד הרבה מאוד דברים לא יעילים והגיוניים בתוספת לדברים הטובים בתהליך שלוקח המון שנים עד אשר הוא יוכל להשמיט ולזקק לעצמו את התכנים הטובים והמתאימים להגנה עצמית שימושית.
חשיבה חיובית כדרך לשלוט במחשבות ובפחדים אצל המתאגרף
30/01/2015 | 19:31
7
132
1. החלק המנטלי הוא מכריע בזירה, המחשבות והתחושות  שיש לך בראש מאוד מאוד משפיעות על התנהגותך בזירה.
2. החלק הפיסי עד כמה קשה שיהיה באימונים, פחות קשה לטיפול מהחלק המנטלי. המחשבות הפנימיות והפטפטץ הפנימית בראש בדרך כלל תהיה בעלת השפעה שלילית על המתאגרף.
3. לא ניתן לטפל בפן המנטלי בצורה יעילה רק דרך אימונים פיסיים. המטרה של המאמן לגרום למוח של המתאגרף לעבוד לטובתו ולא לרעתו.
4. כמו שמתרגלים טכניקה פיסית יש אחריות על המתאגרף לבצע ולהשתפר כך יש תרגילים מנטליים שעל המתאגרף לאמץ כדי להשתפר. הנה כמה עיצות שימושיות להצליח לשלוט במחשבות ובפחדים.
א. הגעת לאימון והתחלת להתחמם. הסר מחשבות שליליות כמו פחד מספארינג, עייפות, או איך אתה הולך לסיים את האימון היום. התמקד בביצוע החימום, תרגיליהצלבוקס ואל תתן לספקות פנימיים להשתלט לך על המוח. הצב מטרה או יעד ראשוני לסיים את החימום והצלבוקס בצורה טובה ותתמקד אך ורק בזה. יש לך יעד התמקד בדרך להשיג אותו וקדימה לעבודה.
ב. המשך האימון: אל תתעסק במחשבות של אם ומה יקרה בתרחיש כזה או אחר... אל תתעסק בדברים שאין לך שליטה עליהם, בדברים שאתה לא יכול לשנות או בדברים שלא יקרו, זה בזבוז אנרגיה מנטלי מטורף. תתמקד במה שאתה צריך לבצע עכשיו, לא בספארינג של אתמול ולא במה יהיה מחר  עבוד על הריכוז שלך ושפר את זמן התגובה שלך. הרגע החשוב הוא זה שאתה עכשיו צריך ויכול לעשות ובו עליך להתרכז ולבצע את המטלה שהציב לך המאמן.
ג. ככל שהאימון ימשך כך תגלה שהיריב הפנימי שלך הוא היריב העיקרי ולא היריב באימון. זה שלב בו המחשבות הפנימיות מתגברות, הדיאלוג הפנימי ההרסני מתחזק. אל תדחיק את הדיאלוג, אל תתעלם ממנו, קח את זה כהתמודדות חיובית. אם יש לך ספקות פנימיים סימן שאתה צריך ורוצה מאוד להשתפר, אם כואב לך סימן שאתה מתחזק, אם אתה עושה שגיאות זימן שאתה בתהליך למידה. פה עליך להוכיח את יצר התחרות שלך ולהצליח להשתפר על ידי ההתנסות שלך באימון. אל תתעסק בקונוטציות של כאב, כישלון, שגיאות  ונפילה לארץ ממכה וכיו"ב בכלל. למד מכל חוויה להפיק את הצד החיובי שלה. ד. ככל שהאימון ימשיך ובמיוחד אחרי ספארינג קשה או כמות סיבובים גדולה באימון זה הזמן בו הנחישות שלך תתגלה, רצון הלחימה שלך וכמובן כח הסבל והסבולת שלך. זה זמן בו אתה תתחיל לפקפק ביכולתך, זה שלב בו אתה מתחיל לחשוב על להכנע פיסית או להשבר מנטלית. ברגעים כאלה על המתאגרף לשאול את עצמו האם הוא באמת עשה כל אשר ביכולתו, האם הוא נתן הכל כולל הרזרבות שלו מנטלית ופיסית. ברגע שמחשבות להשבר עולות, קח נשימה, הצב לעצמך יעד לגמור את הסיבוב. אלוף מאמין בעצמו גם כשאחרים לא מאמינים בו. האמן שאתה יכול להפוך את המצב גם כשהדברים לא הולכים לטובתך. שמור תמיד על אופטימיות ותזכור למה אתה שם. ה. אחרי אימון קשה או אחרי קרב, ודא שאתה משווה את עצמך בעיקר למה שאתה היום לעומת מה שהיית חודש אחורה או לזמן שהתחלת להתאגרף. לא חוכמה להשוות עצמך לאלוף ולהיות מאוכזב... תסתכל על הדרך שעשית עד כה ולאן הגעת. אל תשפוט את עצמך רק לחומרה על טעויות שלך, תן לעצמך קרדיט על דברים טובים שעשית. פרפקציוניזם הוא תכונה חשובה אולם להכות את עצמך כל הזמן על שגיאות בלי לראות את הצד החיובי לא יוביל אותך להמשיך להתאמן ולהתקדם. אל תכנס לדיכאון כשלא מצליח לך משהו ואל תחגוג בלי הכרה כשמלצליח לך. זה טוב לחגוג על נצחונות קטנים כל עוד שמומרים על איזון ביחס לביקורת העצמית על אי הצלחות. ההתקדמות תמיד תבוא מתוך ניתוח אובייקטיבי של האימונים והקרבות אבל לא מתוך גישה שהיא אנטי פרודוקטיבית בגלל ביקורתיות יתר. זו כמובן גישה אחת לחיזוק החשיבה החיובית והחוסן המנטלי. יש להקפיד לעבוד כך ולשפר את החוסן המנטלי בצד החוסן הפיסי והטכני.
אימון מנטלי
30/01/2015 | 19:33
6
69
מהו הפחד ?
 
לא משנה כמה מוכשר המתאגרף וכמה הוא מיומן וכמה הוא בכושר פיסי מעולה. כל אלה חשובים אבל לא ישנו דבר אם ההכנה המנטלית של המתאגרף לא טובה. מתאגרפים רבים סובלים מתת הישג בשל "השד" שרץ להם בראש לאורך תקופת ההכנה, דרך ההמתנה לקרב ועד העליה לזירה עצמה. מה גורם לתחושות הלא נעימות והלא נוחות האלה, או יותר נכון כיצד נוכל להתמודד איתן כדי למנף אותן לטובתנו האישית ולא לתת להם לגרור אותנו לתחושה של פחדנות. אז חשוב להבין שכולם אבל כולם ולא משנה כמה הם מנוסים, חשים את אותן תחושות לחץ לפני הקרב. ההבדל בין אלוף ל"פחדן" הוא שהאלוף שולט ברגשותיו ובתחושותיו.
 
תופעת "הילחם או ברח"
זוהי תופעה הנפוצה ביותר שכל מתאגרף יחווה לפני הקרב. המוח מורה לנו לברוח ולהישרד במקום להלחם. כדי להשרד האינסטינקט הקדום מורה לנו לברוח כי הסיכוי שלנו טוב יותר כך מאשר להיות בסביבה הבעייתית... אנדרנלין משוחרר לזרם הדם והופך אותנו לחזקים יותר ומוכנים יותר למצב של פעולה. לעיתים תהיה תחושה של רצון לצאת לשירותים או בחילה, לעיתים יהיו רעידות או גמגום. בקיצור נקרא לילד בשמו – פחד.
 
"תחושת לחץ חיובי"
לחץ חיובי הוא כזה שגורם למתאגרף לאפקט חיובי והמתאגרף למעשה יחפש את מצבי הלחץ וישגשג במצבים אלה. תהיה תגובת הלחם או ברח אבל היא תשמש את המתאגרף ליתרונו הוא.
 
"תחושת לחץ"
 
זו תחושתו של המתאגרף כשאין איזון בין מה שנדרש ממנו לבין תחושת ובעיקר תפיסת המסוגלות האישית שלו. "האם אני טוב מספיק להיות עם פלוני באותה זירה" ?
 
"תחושת חרדה"
 
זוהי תחושה שלילית שקשורה באופן ישיר לתחושות של אימה ודאגה שנגרמות בשל "עוררות מופרזת" בעקבות מתח ולחץ שליליים על האדם.חרדה מקושרת תמיד עם תחושות כגון עצבנות ודאגה.
 
"תחושת עוררות"
 
עוררות היא מצב פסיכולוגי ופיסיולוגי כללי של פעלתנות זהירות ומודעות שמשתנה ממצב של שינה למצב של התרגשות אינטנסיבית.
 
אלו הן בקצרה התחושות שיכול לחוות מתאגרף. כעת נראה כיצד ניתן להתמודד איתן ולהתגבר על ההשפעות השליליות שלהן כדי לצבור יותר ביטחון.
 
 
 
 
"הדמיה"
בהדמיה אנו משתמשים יחד עם טכניקות הרגעות כדי להתגבר על חרדה. המתאגרף מדמיין את הנסיבות והתחושות הקשורות במצב של רגיעה. ההדמיה יכולה להיות בשימוש כדי לתרגל משהו או מה שאנו קוראים לו "חזרה מנטאלית". המתאגרף יכול "להריץ" את עצמו דרך הביצועים שלו בדמיון, להחליט איך הוא מתמודד עם המצבים השונים בצורה טקטית, איזה מכות הוא יזרוק, יחוש את ההמולה של הקהל סביב, את האווירה, את הפחד ואת ההתמודדות שלו עם התחושות הללו. בביצוע הטכניקה הזו המתאגרף למעשה המתאגרף עובד על מקורות גורמי מתח שונים שהם: לחץ, אי ודאות, חוסר ביטחון ולמעשה ממזער את האפקטים השליליים שלהם. שיטת אימון מנטאלית זו משפרת את הביצועים במידה ומיושמת בצורה נכונה. עשר דקות ביום זה מצוין, שכב בחדר חשוך, דמיין את עצמך בקרב, אתה חש פחד, אתה יכול לשמוע את הקהל, שמים לך את הכפפות ואתה עולה לזירה. דמיין את עצמך מתאגרף היטב ומתמודד עם הפחד. בצע תהליך זה לפני ספארינג ולפני אימונים. טוב מאוד לבצע בערב התחרות תרגיל זה. עליך לתרגל יומיום וזו הדרך להיות חזק מנטאלית.
 
"הרגעות"
כדאי להרגיע את הגוף אחרי אימון מאומץ, כדאי להאזין למוזיקה מרגיעה, לבצע מתיחות, לבצע מדיטציה או כל מה שמרגיע אותך.
 
"הצבת מטרות"
תהליך הצבת המטרות גורם למתאגרף לעבור ממקום של מתח וחלץ שלילי למקום של משהו בר השגה. יש להתמקד בהצבת מטרות ריאלית בהתאם ליכולות ולא הצבת מטרות סתמית. על המתאגרף להיעזר ב הצבת מטרות יחודיות נקודתיות ברות השגה בהתאם לביצועיו ויכולותיו וכך להסב את תשומת ליבו מגורמים חיצוניים שליליים שמעוררים אצלו עוררות יתר ודאגה.
 
"מוטיבציה עצמית"
 
אחת הדרכים לעודד את עצמך ולהעלות את המוטיבציה היא לתת כמה "סיסמאות" או ציטוטים שאתה קורא לפני אימון או קרב. זה יעיל כי זה גורם לשיפור הביטחון העצמי ונותן איזה "שובר שיויון" לאימון או לקרב. ניתן לרשום על השק את הסיסמא "אני אהיה אלוף עולם הבא" או פתק בתיק אימון ובו לרשום משהו דומה ולקרוא לפני האימון.
 
"לדבר אל עצמי פנימה"
היכולת לתפוס את תחושת החרדה ולטפל בבעיות בצורה ממוקדת לפני ובמהלך הביצוע של הקרב/אימון יש לה השפעה חיובית על על הביצועים. "לדבר לעצמך" עוזר למתאגרף לראות ולהפוך את העוררות לחיובית. לדבר לעצמך עוזר להפוך את תפיסת המציאות שלך. עליך לומר לעצמך לדוגמא: "התאמנתי חזק, אני מוכן, אף אחד לא יעצור בעדי". ה"ציטוט" מהמוטיבציה העצמית גם כן יכול לסייע ולהיות סוג של "לדבר לעצמי". שמור לעצמך עוד ציטוט למהלך הקרב ברגעים בהם העניין נהיה קשה.
 
סוף דבר.
אגרוף הוא ענף שדורש יכולת פיסית ומנטלית כאחד. כוחו של המוח רב מאוד ואסור להמעיט בערכו. המוח הוא כלי רב עצמה שיכול לבנות אותך או חלילה לרסק אותך. השתמש בטכניקות הללו, אל תאמין לי פשוט בצע אותן. הפוך את זה לחלק מהאימון שיומיומי שלך. זה צריך להיות חלק מדרך החיים שלך ומצורת ההתנהגות וההתבטאות שלך בבית הספר, במקום העבודה, בדרך הצגת הדברים מול קהל. חשוב חיובי, רשום ציטטות חיוביות בחדר, באמבטיה, במשרד. האמן ביכולותיך לעולם לא תדע לאן תגיע אם לא תעשה
פחד הוא מנגנון שימור
31/01/2015 | 11:04
5
77
פחד מתפרץ כאשר הגוף נמצא מול הלא נודע.
יש לנו פחד כאשר אנחנו צריכים ליזום משהו וזה מתורגם פחד מכשלון לעומת פחד מההצלחה וכיצד להתמודד איתה.
היפנים מתארים את ההתמודדות מול הפחד במוכנות ונקיון של התודעה , מעין מצב של תגובה ללא חשיבה כמו שאפשר לראות אצל מסי או רונאלדו שרואים את השער ומנטרלים הכל מסביב.
זאנשין ומושין תואר פעם שאחרי שהכנעת את היריב האחרון זה הזמן להדק את הקסדה.
הרעיון הוא תמיד להיות מוכן גם אם נראה שהכל נגמר שקט ובטוח .
זה יכול להיות מוכנות לפני הקרב או להיות בכאן ועכשיו , מודעות ועירנות לסביבה.
Fear versus Anxiety
31/01/2015 | 17:12
4
55
I have no Hebrew keys so let me try it this way
Fear = Pachad in Hebrew
Anxiety= Charada in Hebrew
Fear actually occurs when we are afraid of something specific where we have an idea what's going on, while anxiety is when we are afraid of something unfamiliar.
This matters as fear puts you into a fight or flight modus, while anxiety has a tendency to cause what in military language is called psychological dislocation. In fight or flight modus, we act stronger than usual, while in dislocation we are disoriented. A group is helpful when you are in fear, as being with others assists you in the decision whether to fight or to run. In anxiety, a group is useless at best and damaging at worst when members assist each other in finding comfort in deadly wrong but reassuring explanations of what's going on. Chasing dog=fear, 9/11=anxiety. A group in fear gets stronger, a group in anxiety weaker. That's because of what is going on inside the members' heads, and that's why SWAT teams like to throw in a flash bang before entering: They manage themselves as group in fear while the surprising flash bang puts their rivals in a state of anxiety for the deciding moments. So as a martial artist you should give thought how to be in fear while putting your rival in anxiety (if you are not afraid at all that's a different sort of problem ). You can apply techniques in fear, but not in anxiety. And by having an approach regarding how to shift your rival from fear to anxiety, you gain on the way a tool to shift yourself from anxiety to fear, as now you have a battle plan that might work or not, but it's not like you have no plan at all. Many traditional styles have their own approach to do this, like the x-movement in the FMA, but that's just an example. Every martial art will have an approach to the fear versus anxiety issue, otherwise it's just a collection of pretty moves. If the art survived, these elements will be there
השיח על פחד וחרדה הוא מעניין. יש עוד
31/01/2015 | 18:42
3
72
סוג של רגש, שלצערי נתקלתי בו. אני לא פסיכולוג, או איש מקצוע בתחום. אבל מנסיוני במצבי חירום יש רגש חיובי שאכנה "ניתוק לשם פעולה". במצבי חירום בנהיגה, במצבי חירום פיסיים, במצבים אלימים בעבודה, בפיגועי טרור שהייתי (3 מטעני חבלה) - בכל אלה זיהיתי את אותו "ניתוק לשם פעולה". ז"א, הנפש מתנתקת מהגוף, ומהרגשות עצמם, ושפוט פועלת באופן חד ובהיר אפילו. כביכול יש משימה לביצוע, והיא מה שחשוב. זה לא משנה אם את/ה מול אוטובוס בוער עכשיו, או אם זה אמצע הלילה ואתה בשטח עויין עם מאות אנשים סביבך שרוצים לזמן אותך לפגישה עם הנביא... בכל אלה ראיתי את הניתוק הזה. אותי זה מדהים כל פעם מחדש, ואני יכול לומר שהאימונים באומנויות לחימה היו קריטיים לשם כך. חשוב שתאמר התובנה שלדעתי אומנות לחימה צריכה לטפל בצדדים האלה, כמו שנאמר כאן. צריכה לטפל במצב של פחד וחרדה על דרגותיהם השונות.
 
Yep
31/01/2015 | 19:25
1
62
That's what you experience when the left and right season of your brain function without one dominating the other. Everything is in real time real space, no separation between thinking and acting. Reason, emotion and physical skill all functionat the same time.This is a very rare condition in Western style routine life, and the reason why sometimes you feel so "free" in extreme situations. Order and disorder form a unity of opposites and you just flow with it. In life or death situations you cannot function without this balance. It's why it is so dangerous to take someone into operations who is preoccupied with problems at home, for instance.
This feeling of flow can get you kind of addicted to extreme situations .
 
תודה. מעניין!
01/02/2015 | 14:47
36
ואני מסכים לגמרי לנושא ההתמכרות 
יש לך מושג איך נגמלים מזה?
Fudoushin...
01/02/2015 | 13:13
58
Fudoushin "不動心" means "immovable spirit or heart" and is a concept that Hatsumi-sensei has consistently talked about throughout the years. It's a state of true inner strength and stability that comes from experience and from truly knowing oneself. It is only from a state of fudoushin that one can become zero and that one can hope to attain true peace and happiness.
 
(כשם הדוג'ו של שיהאן פיט ריינולדס, שמגיע אלינו לסמינר בעוד 3 שבועות )
6 חוקים של התנהגות אופטימלית בקונפליקת
27/01/2015 | 22:36
16
182
 - אל תכנס לעימות אף פעם, אם יש אפשרויות אחרות
- נכנסת חעימות - אל תעצור. אין יריב חלש או לא מסוכן
- פעל ברבע מכוחותיך, תנצל כוח יריבך
- אין דפוסי התנהגות! שבור כל התבניות הידועות. אל תחזור על אותה תנועה פעמיים
- סמוך על עצמך בלבד
- תלמד לראות את הסביבה בלא פחות מ 270 מעלות
 
אנדריי מיכלסון
 
ביה"ס לאומנויות לחימה OBEREG
אני יכל לחשוב על שינויים / תוספות...
28/01/2015 | 11:10
127
  מ- 0% עד 100% : פעל בכמות הכח הנדרשת לנטרול האיום.
  ניתן לחזור על אותה תנועה פעמיים ויותר - במידה והיריב לא משתנה ומתאים עצמו. כמו היריב- תשתנה על פי צורך. בעיקר חשוב לייצר  
      רצף התקפי ולהימצא בתנועה מתמדת. שכן קשה יותר לפגוע במטרה ניידת - ובמיוחד התקפית.
  אם הנך סבור כי אין ברירה אלא להילחם - תיזום ותתקוף ראשון. אלמנט ההפתעה הוא כלי טאקטי רב ערך בלחימה בכל קנה מידה.אל
      תשדר מוכנותך או דרך פעולתך.
  שמור על רוח קרב: זכור כי בכל אחד ניתן לפגוע וכולם מדממים - לרבות התוקף שלך. 
 
 אהבתי את הערות 1,2,5,6 .
 
אפשר להוסיף את חוקי הקרב
29/01/2015 | 08:30
7
120
1) תמיד לנוע בארבעים וחמש מעלות הצידה אל הצד המת של היריב בו הוא חשוף ומוגבל ביכולת התקיפה.
 
2) להוציא את היריב שלי משיווי משקל ולקיחת הבסיס שלו.
 
3) להביא לקרב את כל הנשק שלי ולעשות בו שימוש.
 
4) לתפוס תמיד את המרחב של היריב.
 
5) למטרה קשה להשתמש בנשק רך בעוד שלמטרה רכה להכות בעזרת נשק קשיח.
 
6) לעיתים גישה עילאית תוך כוונה עדיפה על טכניקה טובה.
 
7) לתקוף למעלה ולמטה גבוה ונמוך על מנת לגרום לבלבול במערכת העצבים של היריב וגם לבלבל את היכולת שלו להתאים את המגנה שלו כיוון שהוא לא יודע איפה ומה פוגע בו וכיצד.
 
8) והכי חשוב ופה יובל אני גונב ממך זכויות יוצרים , לא להיות רך או קשה אלא צמיגי.
29/01/2015 | 11:10
16
"גישה עילאית"?
29/01/2015 | 16:36
5
45
עניין של הלך רוח פסיכולוגי
29/01/2015 | 20:40
4
76
כאשר אתה מותקף או נכנס לסיטואציה שהיא מסלימה ומתדרדרת צריך לקחת בחשבון שהתוקף מולך רוצה הזיק לך והכוונה שלו היא 
לא משתמעת לשתי פנים.
לכן צריך בתוך הראש להפעיל מנגנונים ממריצים /מעוררים שגם אפשר לסמוך עליהם במצב של הפתעה שמונעים בין היתר מהגוף להיכנס למצב קיפאון.
אתה עובר את הסף שבו אתה מוותר על העכבות של ועובר לסף הפעלת אלימות כלפי הצד השני עד הסוף ומטרה להוריד אותו ולהיות מוכן אפילו במקרה הצורך לעבור דרכו ולמוטט אותו מצב שכולל להעיף את הראש שלו אחורה עד אפילו לדפוק אותו בקיר או במדרכה בתלות מצב.
יכול עד להית לוחם זירה טוב אך אם אין לו מונות להפעיל אלימות לפני התוקף שלו הוא יהיה בנחיתות.
בין אם זה בהתקפת סכין או תקיפה מינית שבה הטורף הולך לתקוף את הקורבן הוא כבר עשה את ההחלטה שלו לפעול ולפגוע, הוא מראה צעדים פיזיולוגים כמו מתחיל להסתכל, ללכת לכיוון, לנוע ולדבר בצורה "ערסית" ובודק או מתחיל בתהליכים מנטלים ללכת לשלב הבא הסופי האלים.
כאן המקום לעבור את התוקף ולגרום לו להבין שאתה לא מטרה קלה ולהחשוש ולהצטער על זה שהוא ניסה להתנפל עלייך בין אם זה לפני נקיטת אקט אלים כנגדו ובין אם זה להפעול כנגדו full board full ahead./
 
נו טוף...
29/01/2015 | 23:18
3
60
אני (כבר) לא מסכים לגישה, אבל כנראה זה עניין של התנסויות שונות ודרכי לימוד שונות (גישות שונות להתמודדות).
מה הגישה של הנינפו והג'ו ג'יטסו לעניין זה
30/01/2015 | 08:37
2
62
היות ובעברך התאמנת בשתי התאחדויות ג'ו ג'יטסו וגם ג'ודו
ובהחלט אתה תלמיד המון של של שיהאן וקסמן אתה יכול לציין דגשים והבדלים בינהם?
אני. זוכר תמיד אנשי נינפו אומרים שההבדל בין ג'ו ג'יטסו לנינפו היה שהנינג'ות היו משחקים מלוכלך.
קטונתי מלייצג שיטה.
31/01/2015 | 15:03
1
66
לכל היותר אוכל להביע את דעתי, וגם היא נכונה לנקודת זמן מסויימת בלבד. קשה לי לדעת על מה מבוססת הגישה שלי [כמו שכתבת - ואני מאוד מתרשם מהמעקב שלך אחרי - אני תוצר של הרבה שיטות (שכחת לציין טאיצ'י, ובג'ודו אני עדיין. מייד כשאחלים מהפציעה )], אבל אני משער שחלק מזה קשור גם לדברים שמחוץ לאמנויות הלחימה.
בכל מקרה, ולאור מספר התנסויות בחיים, אני חושב שהמשפט, או הגישה, העיקרי איתו אני לא מסכים, הוא זה: "לכן צריך בתוך הראש להפעיל מנגנונים ממריצים /מעוררים שגם אפשר לסמוך עליהם במצב של הפתעה שמונעים בין היתר מהגוף להיכנס למצב קיפאון".
ההתנסויות שלי הראו שדווקא פעולה מתוך מקום של שלווה ורוגע הביא לתוצאות המיטביות.
בניננפו/בוג'ינקאן משתמשים במונח: Fudoushin, שניתן לתרגמו לעברית כ- "הלב הבלתי מוסח", או - "התודעה הבלתי  מוסחת".
לגבי "ליכלוך": יש בכל מקום.
 
לגבי נקודה נוספת...
31/01/2015 | 15:15
49
יש עוד נקודה איתה אני לא מסכים ב-100%, אבל לא שולל, כי פה זה עניין של "באיזו סיטואציה אתה נמצא", והיא זו: "כאן המקום לעבור את התוקף ולגרום לו להבין שאתה לא מטרה קלה".
אני סבור ש- "לפעמים נכון לנהוג כך ולפעמים זו טעות". הכל תלוי בסיטואציה ובמצב.
תגובה
30/01/2015 | 19:36
1
66
הגנה עצמית במה מדובר ? לעניות דעתי ומניסיוני בחיים מדובר בהישרדות ביכולת להגן על חיינו או חיי הסובבים אותנו בסיכויים שלנו לצאת משלום מהתקפה או לא צפויה של ליסטים ופורעי חוק למיניהם , וכמובן ביכולת להתנגד בצורה פסיבית או אקטיבית לגילויי בריונות ואלימות
 
כיצד נפתח את היכולת שלנו לשרוד ? האם ישנם כללי זהב שיקנו לנו את הדרך להתמודד טוב יותר בחברה של ימינו שלצערי הולכת ונהיית אלימה מה נלמד את ילדינו ? מהי השיטה הטובה ביותר למצבים אלו אם בכלל את כללי הזהב אני מגדיר כך
הימנעות
הרתעה
הפתעה
נחישות
אימון
 
 
א .עימותים בין בני אדם היו עוד משחר האנושות כזכור הרצח הראשון ארע כאשר קין רצח את הבל לצערי כיום לא השתנה דבר לטובה, בשנות ה-70 בארץ הפרחחים במקרה הממוצע היו מכים בידיים ובמקרים יותר קיצוניים היו מניפים מקלות או כסאות
 
אירועי דקירה היו מיוחסים רק לפיגועים חבלניים יהודים כמעט ולא השתמשו בסכינים
 
עם השנים לצערי הפכה הסכין להיות חלק מחיינו וכיום כל נער ממוצע יכול לספר לך שראה סיטואציה זו או אחרת כולל בחצרות בית הספר סכינים אצל חבריו למטרות "הגנה עצמית" . האלימות מרימה את ראשה ועלינו להבין שלמרות הכול ישנם מקומות שבהם הסיכוי לחוות גילויי אלימות גדול יותר מאחרים
 
כל חכם שעיניו בראשו יאמר לך שהדרך הטובה ביותר לנצח בקטטה היא לא להיות בה . או לחילופין הדרך הטובה ביותר לצאת ממצב קשה היא לא להכניס את עצמנו מלכתחילה לסיטואציה שתוכל להוביל אותך לניסיון היחלצות. ולמה הכוונה בחיי יום יום
 
לכולם ברור שבחורה לא צריכה להיכנס עם זר שהיא הכירה יום קודם לשירותים במועדון . או אם יש ברירה ואפשר לא להגיע למקומות מפוקפקים בהם מצויים כל מיני מחפשי צרות אז עדיף לא להגיע למקומות אלו כולם יודעים היטב לאילו מועדונים מגיעים אנשים מסוג זה ולאילו מועדונים מגיעים אנשים מסוג אחר . לא צריך להיות צודקים , צריך להיות חכמים. הפרמטר השני הוא ההרתעה
 
ב .הרתעה
 
מבוססת בעיקרה על שפת גוף . אדם בטוח בעצמו וביכולתו , מקרין דרך שפת הגוף שלו עוצמה ובטחון גם אם הוא לא מכופף ברזלים לעיני כל. שפת הגוף הינה שפה בלתי אמצעית , שריד אבולוציוני שלנו שדרכן אנו משדרים את אשר אנו חווים וחשים ללא מילים. כולנו מכירים את הילדים בכיתה שכולם שמחים לצ'פח אותם בתואנה שיש להם פרצוף "מזמין כאפה" וכולנו מכירים את ההיפך ז"א הילדים שללא מילים בשקט יושבים בצד ואף אחד לא מתעסק איתם למרות שמעולם לא הכו איש. ישנם חוקים רבים כיצד להסלים עימות באמצעות מבט או ג'סטות גופניות ולחילופין כיצד להרגיע את זה שעומד מולך אולם לשדר נחישות ללא מצרים דברים אלו יידונו בפעם אחרת בהרחבה אולם הבסיס לכך חייב להילמד ולהיות מתורגל
 
ג .הפתעה הינה 50 אחוז מניצחון. התוקפן עוד בטרם תקף יש לו משנה סדורה בראשו לגבי איך צפוי להתנהג הקורבן . על המותקף להגיב בצורה שתפתיע את התוקפן ותערער את יסודות אמונתו ביכולתו ובמקביל תקנה למותקף את הזמן הנדרש כדי להחליט על המשך צעדיו הדבר נכון במיוחד לגבי נשים שנתפסות כחלשות וללא יכולת להתנגד לאלימות כלפיהן
 
ד .נחישות - אם הותקפנו או בטרם הותקפנו עלינו לנהוג בנחישות אין קץ. התקפה שתתקל בתגובה נחושה ללא פשרות דינה אחר מהתקפה שתתקל בהתנגדות מהוססת . אל לנו להסס . מרגע שגמלה ההחלטה בליבנו יש להגיב, על התגובה להיות חריפה להחריד וללא פשרות . כל תגובה מהוססת תגרור אלימות מוגברת מצד התוקפן . אם החלטנו לתקוף , עלינו לתקוף במלוא העוז ועל הרצון לסעוד את ההתקפה. כמובן שעלינו לתקוף ברגע המתאים ולגייס את מלוא הכוחות ותעצומות הנפש כדי להגן על חיינו או על חיי הסובבים אותנו , אולם ברגע שיצאה התגובה אין דרך חזרה
 
ה .אימון - כל האמור לעיל לא יתכן ולא יתקיים ללא תשתית אימונים סדורה. על מנת להבטיח את הפנמת והקרנת הביטחון העצמי כלפי חוץ עלינו לתרגל את גופינו ואת נפשנו במאמצים הולכים ומתגברים אלינו לפתח את כוחנו ויכולותינו הפיסיים ועל יסוד זה את כוחות הנפש שלנו עד למצב בו גופנו יהיה כלי נשק . ידינו צריכות להיות מחושלות גופינו צריך להיות חזק ומחושל ורגלינו איתנות . עלינו לסמוך על יכולותינו שבשעת מבחן גופנו לא יבגוד בנו בידיים ריקות להשיב מלחמה לתוקפינו כדי להגיע לכך עלינו להתמיד ולא לוותר
 
האם יש שיטה מתאימה יותר מאחרת אינני סבור שיש שיטות טובות ושיטות רעות ,אולם ישנן שיטות שעם השנים עברו עידון והפכו לשיטות שלא מקנות במתכונתן הנוכחית את הכלים שרצו להקנות האבות. כל שיטות הקרב צמחו מאותו צורך ומאותן סיבות ,כל השיטות צמחו לא כהתמודדות על נקודות או על אהדת הקהל אלא כשיטות למטרת לחימה . הקו המוביל צריך להיות ייעוד הלימוד. אם יעוד הלימוד הוא למטרות הגנה עצמית גרידא , החשיבה בלימוד צריכה להתבסס על חשיבה לא ספורטיבית , אלא על חשיבה ללא חוקים ומגבלות
 
יהיה קרב הקרב קשוח ככל שיהיה עדיין יש בו חוקים וכללים שלא מפרים אותן והספורטאי מכוונן את עצמו לאותה מסגרת יתכן ופלוני הוא מתאגרף או מתאגרף תאילנדי אלוף זירה אולם לצורך הזירה לא השקיעו בו לצורך התמודדות מול ראשיה או מול סכין שנשלפת ללא הודעה , כל האינסטינקטים שלו מכוונים למשהו שונה לחלוטין מי שמורגל לעולם לא לבעוט באשכים עלול למצוא את עצמו במצב לא פשוט ברגע זה הרי במצבי לחץ אנחנו פועלים עפ"י דפוסים שתרגלנו אין ספור פעמים . האם מישהו שלעולם לא ספג אגרוף לגוף או סטירה בהפתעה לא יהיה בבעיה ? בודאי שכן ובמיוחד בשביבי הזמן הקריטיים ביותר
 
לכן - יש לחשוב בצורה שונה לגמרי , יש לחדד את החושים בצורה שונה לגמרי, יש לאמן את המוח והגוף לתור אחר איומים פוטנציאלים כדי ללכוד את שולף הסכין הפוטנציאלי מבעוד מועד. יש להפנים חשיבה ללא כללים ולצפות לתקיפה ללא כללים . יש לכוון את ההתקפות לנקודות התורפה החריפות ביותר - אשכים , עיניים , גרון ,עורף , עמוד שדרה , ברכיים יש לחשוב במונחים של מינימום תנועה , מינימום זמן ומכסימום אפקטיביות
 
יש לדעת לנצל כל כלי או חפץ לתועלתנו יש להיות מוכן נפשית לתקוף בצורה שתסב נזק כבד לתוקפן כולל פציעתו בצורה קשה. אגב - חוק ההגנה העצמית קובע שלאדם יש הזכות להגן על עצמו בצורה שהנזק שיגרום לתוקף לא תעלה על מידת הנזק שהיה יכול להיגרם לו מכאן יש להסיק שאם אנחנו נותקף בסכין והתגובה תגרום לו לפריקה של מרפק היד וזעזוע מוח יצאנו בסדר מבחינת החוק. חבל שצריך לחשוב במונחים כאלו אולם אלו הזמנים בהם אנו חיים וכבר נאמר "הרוצה בשלום - היכון למלחמה
2 נקודות הסכמה
31/01/2015 | 15:20
45
אהבתי  מאוד:
  1. "לחשוב במונחים של מינימום תנועה , מינימום זמן ומכסימום אפקטיביות".
  2. "יש לדעת לנצל כל כלי או חפץ לתועלתנו יש להיות מוכן נפשית לתקוף בצורה שתסב נזק כבד לתוקפן כולל פציעתו בצורה קשה".
נינג'וצו...
הגנה עצמית
30/01/2015 | 19:41
4
111
לפני שניגשים לנושא מורכב זה צריך להבין כמה כללים בסיסיים.
רוב המצבים הבעייתיים נמנעים על ידי מה שנקרא: "התנהגות מונעת" 
מהי התנהגות מונעת ? 
מצוטט מתוך ספר משנת 1965 בשם: "אמנות ההתגוננות"
1.    ההגנה הטובה ביותר היא להימנע ממריבה. התרחק ממקומות ואזורים מפוקפקים.
2.    אם עליך לבקר במקומות מפוקפקים, השתדל לעבור רק במקומות מוארים, לך באמצע הרחוב, המנע מלעבור סמוך לבתים ופינות חדות שמהם אתה עלול להיות מותקף באופן לא צפוי.
3.    אם ראית דבר שמעורר את חשדך כמו אדם בכניסה אפלה, או איש העוקב אחריך בצורה חשודה, עבור לצד השני של הרחוב והיה ערני וזהיר.
4.    השתדל לחיות חיים צנועים ובחר לך חברים נאמנים שאפשר לסמוך עליך ויהיו לך לכבוד.
5.    התרחק מאנשים רועשים וחסרי מחשבה ואגרסיביים, הם מרגיזים את רוחנו וגורמים לצרות בכל מקום.
6.    עד כמה שאפשר ובלי להתבטל, שמור על יחסים טובים עם כל האנשים,. הקשב לדעת האנשים ונסה להבין את רעיונותיהם. אולם, אל תחשוש לאמור את האמת בשקט ובבהירות בלי התנשאות או חשיבות עצמית.
7.    בעולמנו אי אפשר לפגוש רק בטוב, לעתים נתקלים בבלתי רצוי. אם מתעורר הצורך, יש להביע התנגדות לסיטואציה בלתי רצויה בצורה מכובדת והחלטית ברוח שקטה ובחוש הומור.
8.    אם אי אפשר למנוע מלחמה אז עליך ללחום בכל ההחלטיות. אם צרות נקרות בדרכך, אל תאבד חושיך ואל תתמלא חמה וזעם עד כדי היסח הדעת מיריביך ומפעולותיך אתה. היה שקט בחן את המצב ולפי זה תפעל
סוף ציטוט.
כמובן יש להוסיף ערנות\ לא ללכת "מנותק מהעולם" עם ipod   על האזניים, לסרוק בעיניים כל הזמן את הסביבה, לפתוח טוב את האזניים ולתור אחר איומים בהתאם לסביבה.
יש לזכור שבכל מצב בחיים שמדבר על הגנה עצמית לאחר הנושא של התנהגות מונעת יש לנו שלושה מעגלים. 
המעגל הראשון והחיצוני הוא המעגל שמתאר מודעות לסביבה, מה האזור בו אני נמצא, איפה בסביבה הנוכחית תתכן הפתעה וכיו"ב.
המעגל השני הפנימי הוא מודעות עצמית. מה המין שלי ? מי אני מהבחינה המנטלית ? מה היכולות המעשיות שלי להתמודד במצבי לחץ ? מה היכולות המנטליות שלי להלחם ? איך אני מבחינת כישורי הלחימה ? מה המצב הפיסי הנוכחי שלי ?
בקיצור מודעות עצמית אמיתית.
המעגל האחרון והפנימי הוא מצב בו האיום בפתח וצריך להלחם ולהשרד. איך אני שורד ? מה אני עושה בצורה היעילה והמהירה ביותר כדי להציל את עצמי ברגע זה.
רוב המצבים ימנעו במעגל החיצוני או השני אם מתנהגים נכון. אבל והיה וצריך להלחם אומר כמה דברים בנושא זה.
הדבר החשוב ביותר להבהיר למי שרוצה ללמוד לשרוד הוא מהו הרצון שלו להלחם ? מה הסטייט אוף מיינד שלו ? האם הוא מבין שיש מחיר ללחימה ולעיתים "כשמנהלים סיכונים" מקריבים חלק מסויים כדי להציל חלקים אחרים, לדוגמא: יתכן שבניסיון להמנע ממקל בראש יתכן שבר ביד המגנה. או יתכן שבכניסה ללחימה מול מישהו ששלף סכין נחתך ביד בתקווה שבצורה קלה יחסית אבל נציל את החיים על ידי ההסתערות על התוקף. חשוב להבין שאין לחימה "סטרילית"
איך עושים זו שאלה משנית. השאלה הראשונית היא מה עושים וכיצד מתאמנים כדי שברגע האמת נוכל להוציא דברים מן הכח אל הפועל. 
כדי שמישהו יצליח לבצע טכניקה כלשהי במצב לחץ צריך לזכור שצריך לבנות אותו לאט ובסבלנות בהתאם ליכולתו כדי שברגע הצורך יוכל לפעול כמצופה ממנו וכפי שביצע באימונים. תהליך הבניה של אדם מן הישוב ממושך ובנוי על כמה רבדים ולפניהם יש כמה דברים שצריך להבין.
1. מה הרקע הסוציואקונומי של האדם. האם הוא "ילד שמנת" או גדל בשכונה קשה ?
2. מה היא סביבת חייו. ראה סעיף 1. אנשים שנאבקו בילדות מתנהגים אחרת ממי שהיה להם "קל בחיים".
3. כתולדה מא-ב מה אופיו ומאפייני ההתנהגות שלו במצבי לחץ.
4. מה הרצון האמיתי והכנה של האדם להתאמן למטרת לחימה פרקטית. 
אם האדם מראש לא מעוניין דה פקטו ולא בהצהרות להתאמן כפי שנדרש חבל להתחיל. כשאני מתכוון להתאמן מעשית כוונתי לעמוד באימונים שכוללים גם כאב גם לחץ ולא רק תאורטיקה. רוב האנשים בהצהרה לא מעוניינים להפוך ללוחמים אמיתיים אלה לטעום את החוויה ותו לא. (זה בסדר גמור מבחינתי), רק צריך להבין מה המציאות ומה דמיון.
בהנחה והאדם מעוניין לרכוש מיומנויות לחימה עליו לבנות חוסן גופני וכמובן חוסן נפשי כתוצאה מהגברת בטחונו העצמי ביכולותיו הפיסיות בהתחלה ובהמשך משיפור המיומנויות הטכניות בנוסף.  אחזור ואומר שוב כי:
חשוב לזכור כי מיומנות לחימה למטרות הגנה עצמית או למטרות ספורטיביות נשענת על קודם כל "רצון להלחם" וזה המנוע העיקרי שסועד את הטכניקה. ללא "הרצון להלחם" ולהכריע את היריב בזירה או חלילה ברחוב שום טכניקה לא תצא מן הכח אל הפועל. אני מודע להבדלים שיש בין מצבי אמת לבין זירה ספורטיבית אולם אימונים בענפים ספורטיביים כמו האבקות/ג'יו ג'יטסו/ג'ודו/אגרוף/מואיתאי יוצרים אצל הספורטאי או המתרגל חוסן פיסי ונפשי והתנסות בחוויה של קרב, לחץ, כאב וכיו"ב. מי שלא הוטח לארץ יכול לתרגל 5000 פעם איך הוא ידחף אצבעות לעיניים לגראפלר, בשבריר השניה שהוא יוטח לארץ הוא לא יבין אפילו באיזו פוזיציה הוא נמצא. 
אי אפשר להקנות כישורי לחימה למטרות הגנה עצמית בלי ללמד להכות, בלי לחוש את העייפות כשצריך להכות יותר ממכה אחת, בלי לחוש שלהכות בשק זה לא כמו להכות באויר וכמובן להוציא מן הכח אל הפועל גם מאבקים תרגיליים אמיתיים ולחוש את הזיעה ואת המגע של בשר בבשר על כל המשתמע מכך בלי לחוש סלידה או רתיעה.  יש לתרגל מן הקל לכבד, יש לתרגל תרחישים שונים כולל תרחישים "לא נעימים" ולהביא את המתאמן למצב בו הוא תחת אנדרנלין כדי לקרב אותו הכי קרוב שאפשר למציאות. ברור שאת התרגולות הללו יש לבצע בהדרגה, אולם בחורה שרוצה ללמוד להתמודד עם איומים פוטנציאליים יתכן ותצטרך באימון לחוות לחץ, קצת אימה, מבוכה וכמובן כאב מסויים כמו סטירה לפנים נניח וכל זאת כדי שהביא אותה למצב בו לא תקפא ברגע האמת. הנ"ל נכון גם לגבי גברים שמבחינתם האיומים מעט שונים אולם גם עליהם בהנחה והם מעוניינים ללמוד באמת כיצד להתמודד עם מצבים כאלה, לחוות באימונים אנדרנלין גבוה ותרחישים מלחיצים. אי אפשר לדעת איך בנאדם יתפקד אם לא יכינו אותו מבעוד מועד. זה לא הדבר שיבטיח ב100 אחוז אבל זה יגדיל את השרידות של האדם בודאות גם אם כתוצאה מהאימון האדם ילמד על מגבלותיו הנפשיות ויכיר את עצמו טוב יותר.
על גברים ונשים המעוניינים לשפר את כישורי ההשרדות שלהם להפנים את האמת הזו ולהבין שכדי לרכוש יכולת אמיתית צריך להגיע ולהתאמן וגם קצת לסבול לפעמים. כמו שאמר הגנרל הרוסי סוברוב: "טיפת זיעה באימונים חוסכת גלונים של דם בשדה הקרב" אין ארוחות חינם. 
על כל אחד ואחת לחשוב האם אני מכוון את עצמי ליעד או שאני מכוון למקום אחר.
גם זה בסדר וגם לכוון למקום אחר בסדר.
ענק! מאיפה הספר? יכול לספר עליו עוד?
31/01/2015 | 15:23
3
31
ספר ישן, לא משהו בכלל
03/02/2015 | 23:13
47
נקרא אמנות ההתגוננות
להלן
03/02/2015 | 23:14
1
49
04/02/2015 | 10:56
9
חם בפורומים של תפוז
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
אביר ספורט
אביר ספורט
ד
ד"ר אריה מבר רפואה טבעית
פילאטיס על פי דליה מנטבר
פילאטיס ע"פ דליה מנטבר
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ