לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

הודעה נעוצה יום שני בשבוע
20/10/14 14:43
25צפיות
משהו מיוחד מתוכנן היום?
משהו מיוחד קרה היום?
משהו שתרצו לשתף בו?
 
היום אני הולכת לרקוד
20/10/14 16:35
14צפיות
כמו כל יום שני.
ובדרך כלל מאוד מחכה ליום הזה ועכשיו הדיכאון פשוט לא נותן לי להיות בציפייה המשמחת הזו...
אך הולכת בכל זאת, יודעת שארגיש רע אם לא אלך.
תלכי ותנסי להנות
20/10/14 16:40
10צפיות
נסי להתנתק מהמחשבות ולרקוד כאילו אין מחר.
קחי תיק קטן. שימי בתוכו את כל העצב, הכאב.
בסוף השיעור קחי את התיק. אולי תחליטי שלא לפתוח אותו יותר...
 
תהני הערב!
 
º
תודה.
20/10/14 16:52
4צפיות
º
עדיין יש בעיה בפתיחת הודעות - זה בטיפול.
21/10/14 09:15
לא קל... אבל חדשה כאן
20/10/14 19:56
24צפיות
אני יודעת שיש סיפורים כבדים משלי.
יודעת שישנן בנות שסובלות על תקן יומי.
בטוחה שכשהוא נגע בי וחדר הוא נהנה כמו שאני סבלתי.
 
אבל לא אבכה על מר גורלי... אני שמחה שיש עיתונאיות (בנות) שמוציאות סופסוף כתבה אמיתית לאור. רוב הכתבות רק מוציאות אותי כאשמה שאני הולכת עם מחשוף. למה אני צריכה להסתיר את עצמי?!
זו סופסוף כתבה שמדברת גם ללבם של הגברים (החלק המעשי) סופסוף ולא רק אלינו הנפגעות או הנערות התמימות, לפחות פעם. אנחנו כבר יודעות מזה כשהורסים לנו את החיים...

בכל אופן זו התרומה הצנועה שלי לפורום:
http://luckylady.bloger.co.il/214172/

נשמע שבכל זאת יש מי שחושב עלינו שם למעלה ולא נוטש אותנו להתמודד לבד.
לפחות זה...
 
זה מה שאני שומעת עכשיו: הדמעות שלי... לא יודעת אם באמת התגעגעתי אליכן...
http://www.youtube.com/watch?v=Lg8sl_xejx8
טריגר מעליי
20/10/14 20:59
12צפיות
יקרה, אנא הקפידי לרשום "טריגר" בראש הודעה שיכולה לגרום לגולשים/גולשות בפורום לתחושות קשות.
שולחת לך
ברוכה הבאה
21/10/14 06:27
5צפיות
מצטערת שאתמול רק כתבתי לגבי הטריגר ולא יכולתי לברך אותך על הצטרפותך אלינו.
 
קוראת אותך וכואב דרך המילים.
עדיין לא קראתי את הכתבה שקישרת אליה, אך אשתדל עוד היום.
מה שכן, מסכימה עם כל מה שכתבת - לגבי אופן הלבוש שלנו. גם אם נלך ערומות כביום היוולדנו ברחוב - לאף אחד אין את הזכות לגעת בנו.
 
חולקת עלייך בדבר אחד, ברשותך.
כתבת "אני יודעת שיש סיפורים כבדים משלי"
כל סיפור - עבור מי שחוותה אותו - הוא הסיפור הכבד ביותר.
אז אל תמעיטי בכובד הסיפור שלך. תני לו את המקום שלו. את העוצמות שלו. את היחס המגיע.
 
לא רקדתי/ טריגר
21/10/14 01:15
12צפיות
הגעתי לשיעור,זהו שיעור של הרבה עבודת גוף נפש. הייתה עבודה בזוגות עם מגע (זה רק נשים), הרגשתי מראש שזה לא יהיה לי מתאים אך החלטתי שאתגבר ולא, פשוט לא. זה היה נורא. ולא דיברתי, לא הפסקתי את המגע, מידי פעם הזזתי לה את היד  אך זה לא עזר. כשהסתיים התרגיל הרגשתי מוצפת בכל הגוף, הייתה לי קצת בחילה, תחושה של רצון להוציא את המגע הזה מהגוף, זרמים בגוף והגוף קר וקפוא. רק עכשיו כשהגעתי הביתה, חזר לי חום הגוף. אפילו מעיל וצעיף לא עזרו לי לחמם את הגוף. בדרך הביתה היו לי מחשבות שכשאגיע הביתה אעשה מקלחת רותחת או ארביץ לעצמי כדי לחזור לאיזון. עכשיו בבית מרגישה קצת יותר טוב. כמובן שתוך כדי ההצפה כעסתי על עצמי וגם הרגשתי ששוב אני רק רוצה תשומת לב ולכן מעצימה את מה שהיה והאמת ממש לא עשו לי רע, הרע הזה הוא שלי, בתוכי.
אך לא ביקשתי תשומת לב וגם לא דרשתי אותה שם, רק פשוט לא יכולתי יותר להמשיך בשיעור אז יצאתי וחזרתי ורק צפיתי על האחרות. לא יודעת למה לא הלכתי הביתה וזהו.
יקרה,
21/10/14 06:24
6צפיות
מה לגבי טיפול?
אני לא יודעת אם את היום מטופלת או לא, אבל זה נשמע שאת במקום מאד לא טוב, ושאת צריכה מקום שיכיל אותך ועוד יותר חשוב- ידע לעזור לך!
את מתארת מצב קשה מאד מבחינה נפשית, ונשמע שזה רק הולך ומתדרדר.
 
לכל גולשי וגולשות הפורום המיוחד הזה
19/10/14 16:19
32צפיות
טוב...
אז קיבלתי על עצמי את תפקיד ניהול הפורום.
היה לי עצוב לראות אותו "נטוש" מבחינה ניהולית, אחרי שנועה עשתה עבודה מדהימה לדעתי, ומסיבותיה שלה (שלא ידועות לי אגב) עזבה את תפקיד הניהול.
נועה - אם את קוראת פה, מקווה מאד שתקפצי לבקר
 
הפורום הזה, בניגוד לפורומים אחרים, הוא פורום מאד רגיש, מאד מיוחד, כל מילה יכולה להתפרש על ידי הקורא/קוראת שלא כפי שהכותב/כותבת התכוון, ובמקרה שלנו - נפגעי ונפגעות תקיפה מינית - מילה שלא במקום יכולה לרסק.
לכן, אני ממש מבקשת להקפיד ולהיזהר.
להקפיד לרשום את המילה "טריגר" בנושא הודעה שעלולה לעורר רגשות קשים, להקפיד על הודעות מכבדות.
 
חשוב לי להפוך את המקום הזה לבית עבור כל מי שחש או חשה שפגעו בו/בה.
 
כל שאלה - ניתן לפנות אליי בין אם על גבי הפורום ובין אם במסר.
אני אשתדל לענות כמה שיותר מהר.
 
גם אם אני לא עונה מייד - לא להיפגע. אני מבטיחה לעשות כמיטב יכולתי ולתת יחס לכל אחד ואחת מכם. בדיוק כפי שמגיע לכם/לכן.
 
אז... שנתחיל?
 
בהצלחה רבה!!!!
19/10/14 18:30
18צפיות
איזה משמח שלקחת על עצמך את התפקיד הזה! אני מאחלת לך שזה יעשה לך טוב, וכמובן גם לנו:) אין לי ספק.
כל דבר חדש כזה שאנחנו עושים או לוקחים על עצמנו ממלא אותנו בכוחות חדשים. אני מקווה שזה גם מה שזה יעשה לך.
כל הכבוד על היוזמה!!
תודה רבה
19/10/14 20:19
10צפיות
כן, זה בהחלט עושה טוב.
גיליתי שככל שאני יותר מעורבת בתחום הזה - יותר טוב לי.
לכן גם בחרתי להתנדב במרכז הסיוע (מתנדבת כבר קרוב לשנה)
משהו בלעשות למען האחר ממלא כל כך את הנשמה.
 
מזל טוב לנו.....
19/10/14 20:21
12צפיות
איזה כייף
תודה ענקית
ושיהיה בהצלחה
במקרה שלנו באמת קצת מפחיד לראות גן נעול ....
19/10/14 20:28
12צפיות
כן... מסכימה עם המשפט האחרון שלך.
זו בעיקר הסיבה שלקחתי את הניהול.
מקום כזה, שהוא כל כך חשוב, כל כך תומך וכל כך מחזק - צריך שיהיה מי שינהל אותו.
שאף אחד חלילה לא ילך לאיבוד...
 
 
לוקחת על עצמי את המשימה באהבה גדולה
ישר כוח
19/10/14 23:57
11צפיות
שלקחת על עצמך את התפקיד.
ותודה
ובהצלחה
ואם את צריכה עזרה כלשהי אז אשמח.
משהו קטן וטוב
19/10/14 16:25
46צפיות
הייתי רוצה להתחיל פינה של "משהו קטן וטוב".
ברשותכם/ן
 
לאחרונה נחשפתי לפרוייקט "100 ימים של אושר" במסגרתו, מידי יום אני מעלה לדף הפייסבוק שלי תמונה של משהו שעשיתי באותו היום וגרם לי לאושר.
אני יודעת שרבים כאן נמצאים במצב רוח לא משהו בפרקי זמן ארוכים, לעיתים עם הפוגות, לעיתים בלי.
אבל אני מאמינה שפעם בשבוע (לא נסחפת ולא אומרת כל יום...) אפשר למצוא משהו קטן וטוב שקרה השבוע.
אז מה דעתכם על פינת ה"משהו קטן וטוב" שתיפתח מידי יום ראשון?
מתאים?
 
אז אני אתחיל?
 
משהו קטן וטוב שקרה לי השבוע:
לקחתי על עצמי את ניהול הפורום
 
מי מרים את הכפפה?
יש לי!
19/10/14 18:33
19צפיות
משהו קטן וטוב שקרה לי......
הייתי במסיבת ריקודים כיפית ממש! ואפילו הרהבתי עוז בנפשי והצטרפתי לריקודים!
איזה כיף זה היה...שחרור אמיתי
WOW!!!
19/10/14 20:18
13צפיות
כל הכבוד!!!
לקום ולרקוד זה חתיכת מעשה.
מודה ומתוודה שאני מאלה שיושבים ומתבוננים בסקרנות רבה על כל המרקדים למיניהם, אבל לא מעזה לקום ולרקוד בעצמי.
 
כל הכבוד על התעוזה ועוד יותר על הכייפיות והשחרור!
 
מתאים לי פינה כזאת
19/10/14 20:38
17צפיות
לזכור ולהזכיר לעצמי את האיזון הזה בן העבר להווה
בן הרע לטוב ....
היום היה יום טוב יחסית ...הרבה מוזיקה חדשה נוספה לרשימת ההשמעה שלי ..
כאלה שהיכרתי וכאלה שלא ...שולחת לכולם ומתפללת ומאחלת שאכן יהיה לנו שקט ...
 
 
 
שיר מקסים
19/10/14 20:42
12צפיות
והקשת בענן בקליפ...
תמיד קשת בענן מרגשת אותי.
סימן למשהו טוב שעומד לקרות
º
הצלחתי לשחרר בעצמי משהו שכאב לי המון שני:)
19/10/14 23:56
3צפיות
שחרור זה לפעמים קשה...
20/10/14 02:41
9צפיות
איך את עכשיו אחרי ששיחררת?
לפעמים רגע השחרור מכאיב מאד.
 
כל הכבוד לך!
 
יישר כוחך על הרעיון הנחמד ומזל טוב על התפקיד החדש- בהצלחה
20/10/14 00:39
24צפיות
יזמתי מפגש חברות ואירחתי אותן בביתי (למרות הדיכאון שאני שרויה בו כבר חודשיים+)
תודה
20/10/14 02:44
19צפיות
כל הכבוד על היוזמה!לפעמים חייבים לעשות דברים, דוקא כשנמצאים בדיכאון וכל כך לא רוצים לעשות כלום חוץ מלהתחפר כמה שיותר עמוק מתחת לשמיכות.העשייה הזו, גם אם היא מאולצת - גורמת לרגעי שמחה לפעמים.זה כמו שאומרים שצריך לחייך ולצחוק בכוח - גם אם לא מרגישים שום סיבה לחייך ולצחוק, כי זה משחרר משהו שגורם להרגיש יותר טוב.לא זוכרת איפה קראתי על זה...
צודקת אבל...
20/10/14 07:50
15צפיות
כשאני מסתכלת על איך הייתי שם במפגש, אני מגלה ששוב הרגשתי חיצונית לכל זה...
הייתי במקום אחר, כמו בהרבה דברים שניסיתי לעשות בזמן האחרון כדי לצאת מהמקום שלי.
לאט לאט
20/10/14 08:41
15צפיות
בהתחלה ברור שתרגישי כך, כי זה לא טבעי לך וזה לא מה שאת רוצה כרגע.
אבל לאט לאט את תתחילי להתרגל לעשייה.
כך אני חושבת.
אל תפסיקי לעשות דברים!
תמשיכי. גם אם זה על אוטומט וגם אם זה מתוך אילוץ עצמי.
לאט לאט.
º
תאמת שזה עשה לי רק טוב מאז אני מרגישה הקלה עצומה ושמחה:)
20/10/14 23:18
3צפיות
º
איזה יופי לשמוע! כל הכבוד!
21/10/14 06:28
1צפיות
לבד.
18/10/14 01:58
33צפיות
אני בדרך כלל לא נכנס לכאן, אבל הרגשתי צורך לפרוק, וכמעט 2 בלילה ואין לי למי. 
אני לבד זוגית 99.9 אחוז מהחיים בערך, חוץ מבחורות שיצאתי איתן ובסוף פגעו בי, לא היה לי קשר נורמלי אף פעם. 
זה גם מתסכל, אני גם ככה די אקצנטרי בתחומי עניין שלי, בהומור שלי, ברוב ההוויה שלי, וגם יש את כל העניין של הדברים הקשים שעברתי.
ונשים מראות בי עניין, אני מתפקד, אני נראה טוב, אני מקסים. אבל יש לי אצלי קושי להתחבר, אני צריך מישהי שתבין אותי. אני צריך להרגיש מובן.
רוב האנשים בחיים שלי לא מודעים לדברים שעברתי, אני די כבר התאקלמתי, קיבלתי את התעללות שעברתי, ואני מסתכל קדימה. 
אבל עדיין פעור לי חור בלב. אני עדיין צריך שיאהבו אותי. 
וזה פשוט לא קורה. אני טכנית עוד צעיר, אני בן 26. וגם בגיל 40 דברים יכולים להשתנות. אבל קשה להיות לבד. 
קשה גם שהחיים קשים בלי קשר. 

תודה על ההקשבה. 
19/10/14 12:56
14צפיות
כואב הלב לקרוא את המילים הכל כך כנות ומתוך הנפש שכתבת.
האם אתה במסגרת טיפולית כלשהי?
משפחה קרובה יש?
תמיכה ממישהו?
 
כל אחד צריך שיאהבו אותו. והאמת? לכל אחד גם מגיע שיאהבו אותו.
 
תודה על התמיכה!
19/10/14 17:13
12צפיות
אני כבר לא בטיפול, הייתי כמה שנים. בייחוד במהלך הצבא. 
אני גר אצל ההורים, אבל אי אפשר לומר שהם מספקים לי תמיכה נפשית. 
יש לי את חברה הכי טובה שלי, ועוד מספר אנשים קרובים. 
 
האם שקלת לחזור לטיפול?
19/10/14 17:20
11צפיות
נשמע מתוך ההודעה שלך שאתה זקוק למקום הזה - מקום שהוא רק שלך, מקום שמכיל אותך ואת הכאב שלך ועוזר לך למצוא את עצמך.
 
 
שקלתי את הנושא
19/10/14 17:37
15צפיות
אבל אין לי זמן או כסף, אני יוצא מנקודת הנחה שלקדם את עצמי עם לימודים ועבודה יתרום לי יותר 
מציעה לבדוק אופציות לטיפול במסגרת הרווחה אולי
19/10/14 20:20
10צפיות
כי טיפול זה דבר לנפש. אני אישית חושבת שכשהנפש לא פנויה - קשה להתקדם בכל תחום אחר (לימודי/מקצועי)
 
ממש כדאי לבדוק אופציות. שלא תישאר לבד עם הכאב הנורא.
 
יקרה
20/10/14 08:00
14צפיות
סליחה שמתפרצת לדלת פתוחה .
אבל מנסיון של שנים יודעת שאם הייתי מטפלת בעצמי כשהייתי צעירה הייתי מרויחה את חיי
זה כולל הכל עבודה לימודים משפחה הכללללל
מבינה את האין כסף אבל היום יש מרכזים שבהם ניתן לטפל
אל תוותרי על טיפול ..אני חושבת שזה טוב חשוב ורצוי להמשיך בחיים ויחד עם זה לטפל בעצמך אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח ..אנחנו מפתחים דפוסים שלא עוזרים לנו
מקווה שעזרתי ולא בילבלתי או טירגרתי ..איתך
מסכימה לגמרי עם כל מילה שלך - עייפה
20/10/14 08:46
10צפיות
טיפול היום - יעזור לבנות את העתיד.
 
רק תיקון קטן - Tilde הוא גבר
במקום האחר שלי
20/10/14 08:15
22צפיות
במקום האחר אני לא כאן
אתם קיימים, נושמים, צוחקים.
ואני שם...
מטיילת במחשבות, בין דמעות חבויות,
עבר, הווה ולא עתיד.
איני יכולה לחשוב עתיד
הווה מתהווה בי, מתמלא בנקודות העבר,
חומות בצורות שנבנו בי כשלא הייתָ כאן.
 
במקום האחר אני לא כאן
אתם מתהלכים, רצים, עובדים.
ואני שם...
רצה בין התמונות, מנסה לעטוף אותן פן התגלה הכיעור,
עבר, הווה ולא עתיד.
אמונה תמימה מעלה בי תמונה עתידית
ושוב הווה מתהווה בי,
צועק בתוכי רִיק של רגשות כְּלַיָה
אלו עצים עֲבוֹתִים שנשתלו בי
כשלא הייתָ כאן.
 
במקום האחר אני שם
אתם לא!
זוהי בדידות מיוחדת,
בנו אותה בשבילי
ארבע צלעות מקיפות
כתפיים עמוסות
לב ופה סגור,
מקום אחר- עבר, הווה ולא עתיד.
כאן אני
ואתם היכן?
 
אנחנו כאן
20/10/14 08:42
10צפיות
איתך.
קוראים את כאבך.
מזדהה מאד עם מה שכתבת.
 
כן לכתוב פה, לא לכתוב, כן לכתוב, לא לכתוב
19/10/14 23:54
19צפיות
לעמוד מולה, מול הילדה צורחת והבודדה שבתוכי, שכל חיי התנכרתי לה, הסתרתי אותה, ברחתי ממנה. ולהתעקש. ולהגיד לה שאני אוהבת אותה. שהיא עטופה, אהובה ומוגנת. שהיא ראויה. שהיא פה בזכות ולא בחסד. שהיא מדהימה, אמיצה, חזקה וטהורה. 
לעמוד מול הכאב שלה, ההלם, השוק, הצרחה שהוחנקה ולא לברוח כמו תמיד.
פתאום נהיה שקט כזה בתוכי. מאיפה הוא בא?
עמדתי על פי התהום. לא נפלתי. לא ברחתי. קשה לי לנשום אבל אולי זה חלום, אולי במקום ליפול- אעוף, למקום אחר יותר טוב, לפסגה של שקט.
 
אני באמת לומדת לאהוב אותה, אותי. ולא להאמין לקולות הרעים המאשימים ללא הרף, הקולות שאימצתי, שנתתי להם שליטה והשתעבדתי לאשמה המתמדת. לעוד הצלפה ועד הצלפה.
 
האהבה הזאת שצומחת בתוכי חדשה לגמרי. אני נעזרת בהרבה כלים ותמיכה רבה מכל מי שאפשר, ליתר דיוק, מכל מי שאני מעיזה לתת בו אמון, גם אם האמון מתפוגג, מתערער ונדרש להבדק מחדש.
 
לקלף את קליפות המועקה והיגון האלה שנדבקו כל כך חזק...
וגם עכשיו בלילה לבד בבית שוב החושך ושוב צריך לעמוד לצד הילדה ולחבק אותה, להאמין בה, ולקרוא לאלוהים להיות איתה ולשאת אותה. והבחילה שוב עולה בגרון ואני מבינה כמה נאבקתי לבד, כמה עדין המאבק בתוכי. אבל כשאני מרפה ומקשיבה  ומקבלת בפשטות כל רגש מחליא וגל תחושה מחניקה זה נהיה יותר קל, קצת.
 
ככה זה הערב.
לילה טוב ילדה.
 
 
 
 
 
 
יישר כוח!
20/10/14 02:49
10צפיות
כל הכבוד לך על התהליך!
אני קוראת אותך והכוחות שלך זועקים מתוך הודעתך.
היכולת לחבק את הילדה, להיות שם בשבילה, לקבל אותה!!!
זו היכולת להמשיך ולחיות. להתקיים.
 
תודה שכתבת
 
 
וואו, כתבת מדהים ומאוד מזדהה
20/10/14 07:48
10צפיות
עד כדי כך שלמרות שאיננו מכירות בכלל אני מרגישה שאני אוהבת אותך
למי שקרא/ה את התגובה של המדענים
17/10/14 13:33
39צפיות
על הזכרונות המודחקים תדעו לכם שהפעם אנחנו ממש לא לבד ...אנא פרסמו והפיצו את התגובה והעצומה לאנשי המקצוע ...
 
 
º
הדבר הזה לא מפסיק לטלטל אותי...
19/10/14 20:56
7צפיות
º
19/10/14 21:12
3צפיות
יקרה יותר ממבינה
20/10/14 07:33
7צפיות
תראי מה הגבתי למעלה ...אל תיתני להם כוח את יודעת את האמת הגוף שלך לא משקר...חיבוק ענק ענק
זיכרונות מודחקים - טריגר
16/10/14 22:37
36צפיות
שלום לכולן ולכולם,
מה עושה לכם השיח שמתנהל עכשיו באמצעי התקשורת בנוגע להרשעה של בני שמואל? לי זה גרם להשתבלל ולפקפק (שוב) במה שאני זוכרת. כאילו שש שנים של טיפול ירדו לטימיון.
 
אשמח לשמוע מה זה מעורר אצלכן.
 
אוהו... מה זה עושה...
19/10/14 12:55
21צפיות
אני משתדלת להתרחק מזה כמו מאש.
חבר שלי שאל אותי מה דעתי על כל העניין ואמרתי לו שאני לא רוצה בכלל לדעת מזה.
לא קראתי את כל הבאז סביב זה. קראתי רק את הכותרת שהיתה כשהרשיעו אותו.
מעבר לזה - לא רוצה.
מרגישה שזה יותר מידי עבורי.
מכירה מקרוב את הטענות האלה של "נדמה לך, זה לא באמת קרה, זיכרון מושתל" וכו'...
הספיק לי - תודה
 
אני לא מפסיקה
19/10/14 21:06
16צפיות
להתעסק בזה. קראתי את כל הכרעות הדין המלאות, את כל עדויות המומחים... כאילו מחפשת תשובות, שמישהו יגיד לי אם המצאתי או לא...   ומרבית הזמן אני בטוחה שהמצאתי...
ויש לי היכרות אישית עם כמה מ-47 הפסיכולוגים שחתומים על המסמך שהתפרסם. שונאת את זה. שונאת אותם. שונאת את המצב המחורבן הזה. רוצה שיפסיקו להתעסק בזה כבר. רוצה שזה יעלם. זה ממש מייסר ומכאיב.
 
בדיוק זו הסיבה שלא קוראת את זה
19/10/14 21:11
12צפיות
זה מייסר ומכאיב.
הספיק לי לשמוע את אבא שלי אומר לכולם שאני משוגעת...
הספיק לי לשמוע אותו אומר שהשתילו לי זיכרון במהלך הטיפול... (למרות שהלכתי לטיפול בעקבות הזכרונות ולא להיפך)
ואני יודעת את האמת.
יודעת שמה שאני זוכרת היום - זה מה שהיה.
אז למה לי לקרוא שוב אנשים שטוענים דברים שכל כך מכאיבים ומייסרים.
 
מנגד - מבינה את הצורך לקרוא כל מילה וכל הגיג.
לפני שנזכרתי בעבר שלי - הייתי גומעת כל כתבה על פגיעות מיניות. הייתי קוראת בשקיקה כל מילה, כי הרגשתי שיש לי משהו משותף עם הכתבות האלה.
היום?
מתרחקת מהן כמו מאש.
 
יקרה
20/10/14 07:11
9צפיות
כל כך מבינה אותך ברגע הראשון זה טלטל אותי בטרוף
אחרי שחודש קודם גם טולטלתי מהחלטת העליון והבנתי שאני לא יכולה להכחיש לעצמי יותר .
אל תיתני לקולות האלה שמעירים את הבלבול ואת הקולות שהיו שם בפנים להרוס את מה עבדת עליו כל כך קשה
לכן הכנסתי את מה שפרופסור אלי זומר כתב כתגובה ואת העצומה תביני יש גם קולות אחרים הפעם הזו הבחירה בידיינו לתת למקום הטוב והמטיב כוחות ולא למי שפגע בנו והשתיל לנו במוח את חולמת מדמיינת את סתם ועוד ...בבקשה ממך זה נפל עוד בתקופת החגים שגם ככה מטלטל ...אל תישארי עם הדברים לבד דברי שתפי רק על תיתני לזה לקחת אותך למטה. איתך
קשה לי
17/10/14 15:17
58צפיות
עם הדברים שאני זקוקה להם ועם הביקורת העצמית עליהם.
זה מאוד
18/10/14 21:17
16צפיות
מובן וטבעי..
החוויות שעברנו גרמו לנו להרגיש כל כך הרבה אשמה ובושה בעצמנו, במי שאנחנו, וקשה פתאום לתת לעצמנו מקום. להתייחס אל עצמנו כשווים, ואל מה שאנחנו צריכים כדברים לגיטימיים.
את בחברה טובה גם אני מרגיש ככה, ולדעתי כנראה שגם הרבה אחרים..
את מוזמנת לשתף יותר אם זה יקל עלייך.
רוצה לפרט קצת יותר?
19/10/14 16:53
7צפיות
לאיזה דברים את זקוקה?
מה הביקורת שלך על כל דבר כזה?
אולי אם תפרטי (גם רק לעצמך, לאו דוקא על גבי הפורום) לצד כל דבר אליו את זקוקה, מה הביקורת העצמית שיש לך לגביו ולמה (מה הביקורת הזו משרתת?) אולי זה יבהיר לך קצת יותר את המקום שבו את נמצאת.
אולי תמצאי שהביקורת שאת מעבירה על הנזקקות שלך, באה כאילו להגן עלייך מפני משהו, מפני אכזבה? מפני פגיעה רגשית? אולי את מפחדת לקבל את מה שאת זקוקה לו?
נסי לחשוב על הדברים.
כניסת מנהלת חדשה לפורום
19/10/14 15:45
9צפיות
אנו מברכים את הסיוט שלי  עם כניסתה לניהול הפורום ומאחלים לה הצלחה והנאה בתפקיד.
המשך גלישה מהנה בתפוז אנשים  
 
ברכות על הניהול סיוטי יקרה
19/10/14 15:58
12צפיות
 
בהצלחה
חן חן יקרה
19/10/14 16:14
28צפיות
הרבה בזכותך
היי
17/10/14 17:38
24צפיות
לא עברתי תקיפה מינית(למזלי, טפו טפו.) אבל  קרה לי היום משהו שבכל זאת אשתף אותו(אולי כי לא ידעתי איפה מקום מתאים לשתף)
מישהו במקום שאני עובדת(לקוח) הציע לי לשתות איתו קפה וסירבתי ואמרתי שיש לי חבר(למרות שזה לא נכון) כי רציתי לצאת מזה איכשהו.
אח׳׳כ הוא שאל אותי אם אני אוהבת את החבר ואמרתי שכן אז הוא שאל אותי אם ׳׳אני רוצה לעשות סקס.׳׳ כמובן שסירבתי.
לא סיפרתי את זה לאף אחד במקום עבודה אלא רק לאמא שלי, ולא יודעת אם זה נחשב הטרדה מינית אבל עד עכשיו אני נורא מוטרדת ואחרי שהוא אמר את זה היה לי חשק להקיא.
בכלל מפליא אותי כי הוא היה בכלל אדם דתי- הייתה לו כיפה על הראש.
סתם רציתי לשתף.
היי
19/10/14 13:00
15צפיות
מה שאת מתארת כאן זה בגדר הטרדה מינית.
גם אם לא בדיוק על פי הגדרת החוק - מבחינת תחושה זו ללא ספק הטרדה מינית.
מבינה את התחושה שלך של הגועל ואת היותך מוטרדת מהסיטואציה, כי זו בהחלט סיטואציה לא נעימה ולא "רגילה".
מקווה שזה "לקוח מזדמן" ושלא תאלצי להיתקל בו שוב במסגרת עבודתך.
האם יש לכם במקום העבודה מישהי שאחראית על הנושא של הטרדות מיניות? אולי תדברי איתה - תשתפי אותה?
מנסה לחשוב אם זה כן לקוח שעלול לחזור - אם יש דרכים להימנע מהתקלות שלך בו?
(לא יודעת פשוט באיזה מקום עבודה מדובר ולכן מגששת...)
 
טוב ששיתפת את אמא שלך.
|נחמה
 
|*|נפתח פורום תוכנית לידה|*|
19/10/14 11:51
6צפיות
|@|לקראת לידה? כנראה שחששות ומחשבות לא מפסיקות ללוות אותך. בואי להתייעץ עם מיילדת מקצועית בעלת ניסיון רב בתחום שתשמח לענות לך על כל שאלה.
הפורום ילווה אותך ברגעי השיא ? לקראת הלידה, במהלכה ובימים הלא פשוטים שאחריה.
זה הזמן והמקום לחלוק עם אחרות את השאלות הקשות שעולות בך ? האם הבעל צריך להיות נוכח בחדר הלידה? מה עושים אם לא מתחברים למיילדת? איך מתמודדים ביום שאחרי? ועוד...

מחכים לך עכשיו עם כל התשובות, בפורום תוכנית לידה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה