לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

מרגישה צורך לשתף פה(אולי טריגר)
27/01/15 12:38
45צפיות
אף פעם זה לא קרה לי שהרגשתי ככה, תמיד אני מפנה הכול כלפי עצמי, אם אני כועסת זה בדרך כלל על עצמי, אך הפעם אני כועסת על המטפלת וזה מאוד לא פשוט לי להרגיש ככה, כי זו אישה שאני מאוד מאוד מעריכה ואוהבת, אנחנו מאוד מחוברות וקשורות(גם מעבר לקשר של מטפל ומטופל- אולי כאן הבעיה).
אז מה גרם לכל זה? אולי הטריגר לזה הוא התקופה הלא פשוטה שאני נמצאת בה ובעיקר זה הטיפול האחרון.
בטיפול הזה קיבלתי ממנה המון מגע, אך לא מגע רגיל, "מגע אימהי". בגדול בכלל לא פשוט לי לקבל מגע אך הגוף מאוד זקוק לזה. בילדותי לא כ"כ קיבלתי "מגע אימהי" וכמובן שזה חסך מסויים. אני מאוד זקוקה לזה, גם הבנו בטיפול האחרון שלעיתים כשאני "שורפת" את עצמי במקלחת זה בגלל שאני זקוקה למגע אימהי, אז היא רצתה שנעבוד על זה, זה היה לי מאוד לא פשוט, הייתי המון בשליטה, והיא אפשרה לי להחזיק לה את הידיים בזמן שהיא נגעה בי. עשיתי שם עבודה מאוד קשה של לשחרר את השליטה, להפריד בין הרגש והשכל לגוף ולתת לגוף להרגיש ולקבל, זה היה לי מאוד לא פשוט אבל אפשרתי. היו רגעים שהזזתי לה את הידיים אך היא ביקשה שאמשיך לאפשר. היו גם רגעים ששאלתי אותה מה היא עושה? אך היא לא ענתה לי, אולי רק הפסיקה(לא זוכרת). היה לי ברור שיכול להיות שאחרי ,כשאגיע הביתה, אכעס על עצמי שאפשרתי וארגיש לא טוב עם הגוף, אך זה לא קרה, יומיים שאחרי היו יחסית בסדר, מידי פעם הרגשתי  את הגוף בהקשר למגע הזה אבל לא משהו שהפריע לי, אבל לאחר שלושה ימים פתאום התחלתי לכעוס עליה, למה היא עשתה זאת? ולמה זה טוב? ועכשיו אני אזדקק יותר והיא לא יכולה להיות לידי כל עת שאצטרך ואפילו לא להיות איתי בקשר טלפוני כמו שאני זקוקה ומה אעשה עכשיו עם כל הרגשות הללו? והאמת שאני צריכה אותה איתי עכשיו כי באיזשהו מקום היא זו ששלחה אותי לתקופה הלא פשוטה שאני נמצאת בה כרגע, למרות שכמובן זו בחירה שלי לבסוף להיכנס למה שנכנסתי. אבל עכשיו אני זקוקה יותר לאמא והיא זו שהייתה שם עכשיו במגע הזה וכ"כ שמרתי על עצמי עד עכשיו שלא אתן לעצמי להרגיש משהו אימהי ממנה ובכלל אי פעם בכל טיפול כלשהו ואיך זה נפרץ ? יודעת בשכל שזה הדבר הכי נכון שאני צריכה, אבל אני לא מסוגלת לזה, אפילו לאמא שלי לא אתן לגעת בי ככה, אז למה נתתי לה? כנראה שעכשיו הכעס עבר אלי והיא ביקשה ממני לא לתת לביקורת הזו להיות ולקבל את זה שזה היה מדויק לאותו הרגע, היא ביקשה שאהיה רכה עם עצמי, אך אני בכעס ובצורך גדול. קבעתי לשוחח איתה הערב, אגיד לה הכול.
יקרה,
27/01/15 20:51
22צפיות
נשמע מאד לא פשוט ויחד עם זאת נשמע שאת סומכת עליה מאד ונוצר קשר של אמון מצדך. דבר שהוא מאד משמעותי וחשוב.
לעניין ההזדקקות שלך עכשיו, נסי כן לשוחח איתה על זה (כתבת שתדברו הערב) אולי היא תוכל להיות זמינה לך ב-SMS בגבולות מסויימים. תנסי להגיע איתה לאיזו הסכמה לעניין הגבולות בהם את יכולה לפנות אליה. על פי הצורך, כאשר את מרגישה בסולם של 1-10 שאת נמצאת בדרגה 9 ומעלה - שאת יכולה אז לפנות אליה.
זו ההצעה שלי.
ולגבי הכעס - אין על מה לכעוס.
זה הליך טיפולי. הליך שבחרת בו, והליך שנשמע שיש לך אמון מלא במטפלת. וזה כל כך חשוב!
תסמכי עליה ותסמכי על עצמך.
לאט לאט...
 
 
תודה יקרה על תגובתך
27/01/15 21:10
23צפיות
מחכה כבר בקוצר רוח לשוחח איתה. היא אמורה להתקשר בקרוב. כבר כל היום אני רק מחכה לזה, להוציא ממני הכול...
דיברתי איתה
27/01/15 23:39
19צפיות
לא נרגעתי. עדיין כועסת. אוף.
אם תרצי לשתף - את מוזמנת
28/01/15 07:01
18צפיות
גם בפרטי.
למה את עדיין כועסת?
מה היה בשיחה?
 
ושוב עכשיו(טריגר)
28/01/15 07:42
31צפיות
"שרפתי" את עצמי
פסק זמן
30/01/15 10:12
9צפיות
אז כנראה שאצטרך לקחת פסק זמן מהטיפול. אני מבינה שזה דבר נכון לתקופה כרגע, זה לא שזה נגמר  ועכשיו היא עוזבת אותי. אם ארצה היא תקבל אותי בשמחה ואולי נעשה שינוי בטיפול. סיכמנו שבינתיים נדבר בטלפון לפחות פעמיים בשבוע. ובכל זאת אני מרגישה מפורקת...
לא יכולה
30/01/15 10:26
9צפיות
אני לא יכולה יותר להיות לבד. לא יכולה יותר בלי מגע, לא יכולה עם מגע.
לא יכולה שאין חיבוק כשאני צריכה. לא יכולה שאני לא מצליחה לבקש, להסכים לעצמי שזה בסדר לקבל, שזה לא אומר שאני ילדה קטנה מפונקת. אני עייפה. עייפה מאוד. אין לי כוח להרגיש צורך, שום צורך. אני עייפה.
 
תורי הגיע... טריגר
28/01/15 07:09
51צפיות
הפעם תורי לכתוב כאן מהמקום הכואב שלי.
אתמול עשיתי את טעות חיי כנראה, וראיתי את הסרט "הרחק מהיעדרו".
לא אפרט כאן יותר מידי על העלילה, רק אספר בגדול שמדובר על אב שחי עם הבת הבוגרת שלו, מנהל איתה "זוגיות" אם אפשר לקרוא לזה כך.
כשהיא מגלה שיש לאבא שלה בת זוג - היא כל כך כועסת ומקנאה. היא בורחת מהבית.
ואז חוזרת.
הוא אונס אותה.
היא בורחת. מגלה שהיא בהריון ואז חוזרת.
ואז, כשהיא אומרת לו שהיא בהריון - הוא כל כך מתרגש. מתחיל לדבר על איך שהיא נולדה, איך הוא התאהב בה כשהיתה בת יומיים.
היא בורחת.
 
ראיתי את הסרט בבית.
מה שזיעזע אותי יותר מהכל - זו העובדה שהיה נראה לי "בסדר" מה שהם עושים. זה לא היה נראה לי כזה WOW. אז מה? אז האבא מנהל "זוגיות" עם הבת שלו.
הזדעזעתי מצורת ההתייחסות שלי, ואז הבנתי, שבעצם זה נראה לי "נורמלי" כנראה בגלל מה שאני חוויתי בתור ילדה. "בת הזוג" של אבא שלי.
 
התפרקתי לרסיסים.
ואז, בשעות הצהריים, כשנסעתי עם ילדיי באוטו, פתאום הבן שלי אומר לי "אמא, זה לא סבא באוטו לפנינו???"
וכן. זה היה הוא.
לא ראיתי אותו מאז שניתן כנגדו צו הרחקה קבוע ממני ומילדיי. לפני כשנה.
עמדנו ברמזור. הוא לפניי.
מבטינו הצטלבו במראה שלו.
הוא נעץ מבט. אני הישרתי את המבט שלי ולא השפלתי אותו.
אבל התפרקתי.
 
מרגישה שנפלתי חזרה לתהום שאני כל כך מנסה לצאת ממנה.
 
אבל יודעת שגם הפעם אצא. רק שלהתחיל שוב את הטיפוס למעלה - אין לי כוח כרגע
 
 
אוי, כ"כ קשה, זה נורא
28/01/15 07:41
25צפיות
º
28/01/15 09:45
4צפיות
אויש לא נעים בכלל ...
28/01/15 08:06
28צפיות
לי זכור סרט אחר שמאוד התפלאתי איך נותנים לו לקום ולהיות משודר בערוצים .
על גלגול נשמות אבל על ילד בן 10 שהוא טוען שהוא בעלה המת של אישה שעומדת להתחתן שוב והיא חוזרת להתאהב בו ( כלומר בילד ) ...
יש שם סצינות מאוד ... לא קלות ואני לא יודעת איך הן התרחשו בכלל !
 
נורא קשה לפגוש אנשים שיש לנו טראומה מהם ...
אני חושבת שהגבת נהדר למרות שזה היה מאוד לא קל .
 
שולחת לך חיבוק חיזוק .
הסרט נקרא "לידה"
28/01/15 09:44
29צפיות
ראיתי חלקים ממנו.
ילד בן 10 שטוען שהוא בעלה המת של האישה, וכשהוא מגלה שהיתה לאותו גבר מאהבת שהוא אהב יותר מאשר את אשתו, הוא מבין שהוא לא באמת גלגול של הגבר ההוא מכיוון שהוא אוהב רק את האישה החוקית...
כן - סרט הזוי. לא מבינה למה לעשות כזה דבר חולני בכלל.
 
ולגבי התגובה שלי אתמול - כן, הגבתי נהדר. אבל התפרקתי...
כן זה הסרט ...
28/01/15 13:20
17צפיות
וברור שזה מותיר חותם ומפיל\מפרק ...
חזקים מתגברים\מתאוששים ... ואת חזקה .
º
תודה מייפלס
28/01/15 16:55
5צפיות
יקרה (אולי ט')
28/01/15 15:45
29צפיות
 
לא ראיתי את הסרט, יודעת פחות או יותר על מה והוספת פרטים.
 
הדברים הקשים שמתמודדים ומתמודדות יכולים להופיע ב: "למה אפשרתי, למה לא הלכתי משם/ממנו, למה חזרתי ועוד מיליון למות"  גם כשברור שהמציאות לא אפשרה משהו אחר.
בוודאי שהמחשבה בזמן הצפייה יכולה להחזיר לתחושות הלא הגיוניות שפה/ככה אני אמורה להיות, זה לא אומר שאת חושבת שזה בסדר, בגלל זה הזעזוע. כי לא מבינים איך זה מסתדר.
 
הקושי שזה גרם, לחוות, מובן לחלוטין והוא הגיוני וברור אבל למרות הזעזוע,  זמן קצר אח"כ, בפגישה מקרית, היישרת מבט מולו וראשך למעלה..
 
לא קל אבל יש בך כוחות לקום חזרה ויודעת שתעשי זאת בצורה הטובה ביותר שאפשר
 
חיבוק
 
 
(אלו מחשבותיי, ללא הכללה על נפגעות/ים אחרות/ים)
תודה המטריושקה
28/01/15 16:54
21צפיות
מעריכה מאד את דברייך.
 
 
אולי טריגר
29/01/15 10:57
12צפיות
הטריגרים שלי מופיעים בעיתונים. סרטים אני יכולה לבחור לצפות או לאו. על הסרט הזה שמעתי ובחרתי שלא.
אבל את כותרות החדשות איני יכולה לבחור הן פולשות לי אל תוך חיי וזורקות אותי עשרות שנים אחורה.
אל תחושות הבדידות, האשמה השיתוק אל אותה ילדה קטנה בת פחות מ-10 אל מול ה"דוד" האהוב החזק
שניצל את ......
מבינה אותך על הקושי שבנפילות ובקימה לאחר 50 שנה החלטתי להפסיק ולשתוק וזה קשה ממש קשה אני מתקדמת
בצעדי תינוק, ולעיתים נופלת חזק ומרגישה בדיוק כמו אותה ילדה ששתקה ושמרה את הסוד בתוכה....
 
שולחת לך  ענק ושפע של אנרגיה שיהיה לך קל ומהיר.
 
 
מסכימה כל כך
30/01/15 07:11
10צפיות
באמת הטריגרים מופיעים בכל מקום.
פעם, לפני שהזכרונות שלי שבו אליי, הייתי גומעת בשקיקה כל כתבה או מאמר על הנושאים האלה. רציתי לקרוא, לדעת, לחקור!
זה גבל בחולניות ממש.
אחרי שילדתי את ביתי הבכורה - לא יכולתי לקרוא יותר את הדברים האלה.
חל בי מפנה של 180 מעלות. התרחקתי מכל דבר שקשור לגילוי עריות.
אחרי שהזיכרונות צפו ועלו אצלי - כבר לא יכולתי גם לראות חדשות.
המקרה עם הבחורה והחלום - שטוענת שבחלום הכל עלה לה - זה כבר היה יותר מידי בשבילי.
לא יכולתי לקרוא על זה. לא את המקרה, לא את התגובות ובטח שלא לראות את האבא שלה.
אני רק יודעת שהיה מקרה כזה - חלום. לא יודעת כלום מעבר וגם לא רוצה לדעת
 
תודה על החיבוק
טריגר
28/01/15 17:25
36צפיות
אתמול זה היה 8 חודשים ל"זה" .
ואתמול מהרגע להרגע אמא הזמינה אותי לארוחת צהריים .
לא רציתי . אמרתי שלא יכולה . היא לא הקשיבה ( אף פעם היא לא מקשיבה ) - התקשרה למנהל ואמרה לו שאני באה אליה .
אז הלכתי .
כרגיל היא משגעת אותי . וזה קשה לבוא אליה כי לא קל איתה ועכשיו זה גם הקושי ש"זה" קרה אצלה בבית .
אז אנ'לא אומרת לה כלום כי אנ'לא מעיזה . ואני ישנה איתה במיטה שלה לא מפחד אלא כי קשה לי לישון במיטה ש"זה" קרה בה . להיכנס לחדר ההוא .
יש עוד מיטה אבל היא לא נוחה בכלל לגב שלי .
וזה לא כיף לישון איתה .
וזה לא כיף שהיא לא מקשיבה .
וזה לא כיף שהיא לא מכבדת .
וזה לא כיף שהיא לא מבינה .
זה לא כיף שקשה איתה .
הכי לא כיף שהיא לא אמא .
 
אני כל כך צריכה וכל כך רוצה אמא .
שתכיל , שתחבק , שתלטף ושתגיד מילים יפות ואוהבות לא כאלה שמכאיבות ופוצעות ...
שתגרום לי לצחוק ולחייך לא לבכות ולהיפגע ...
º
כ"כ מבינה אותך
30/01/15 10:13
1צפיות
אז על מה לכתוב הפעם ?
26/01/15 18:40
17צפיות
הכנתי את המרק ( ותוך כדי התחלתי להרגיש רע ומאוד ) והוא יצא טעים לדיברי חלק נכבד מהצוות .
אני יצאתי מאוכזבת כי זה לא יצא אפילו קצת קרוב לטעם של המרק שטעמתי אצל אחותי . מרק חמצמץ כזה נהדר !
ממש אפילו לא קרוב לחמצמץ .
הכנתי את המרק והלכתי לטיפול השני .
המטפלת המשיכה עם השאלות אינטק . 
סיפרתי על אמא . כלומר על המערכת יחסים עם אמא ופירוטי מקרים ... דברים שהיא עשתה לי ... זה הכי הרבה ...
עוד בכלל לא דיברתי על הפגיעות ... על "זה" .
מהפגישה הבאה - התחלת הטיפול .
טריגר
27/01/15 02:36
13צפיות
התעוררתי מהשינה כי חלמתי .
 
הדבר הכי ברור בו הוא ...
 
משפט משיר - " כשתגדלי ותהיי לגברת " ואני משלימה בראש שלי מעצמי - תחיי עם ספיקות - אם היה או את סתם מדמיינת ...
ככה כשאני מתאוששת ממה שחלמתי וקולטת שהתעוררתי ושזו לא המציאות .
 
מעניין למה אמא לא מאמינה לי ש"זה" קרה .
היא חושבת ממיקרי עבר שאני לא יודעת להבחין ומפרשת לא נכון .
אז עכשיו אני שואלת את עצמי - האם ( מבחינתה ומבחינת התגובות הלא בסדר בעליל ובלשון המעטה שלה - ) היו לה סיבות לא להאמין לי ?
 
יש לי כל כך הרבה שאלות עכשיו בראש ...
יש בי גם פחד מלנסות להירדם עכשיו .
לא רוצה לחלום מה שחלמתי , למרות שלא זוכרת כל כך מה ... אני זוכרת את ... אנ'לא רוצה לחלום עליו .
בכלל לא .
 
 
דעתי בנושא -
27/01/15 06:48
10צפיות
הרבה פעמים מעדיפים ש"לא להאמין", כי זה הרבה יותר קל להתמודד כך. או יותר נכון - לא להתמודד...
אני לא מכירה את הסיפור חיים שלך, וזה גם בכלל לא משנה לעניין הזה.
להגיד לך שאת מתבלבלת או שאת מדמיינת או שבגלל שיפוט מוטעה לכאורה בעבר כנראה שגם עכשיו את מבינה את הדברים אחרת ממה שהם, זה חד משמעית (לדעתי כמובן) התחמקות מלהתמודד עם דברים שכנראה קשה לה מידי להתמודד איתם.
אני מנסה לחשוב על עצמי כאמא - התחושה שלא הצלחתי להגן על הילד/ה שלי יכולה להיות מאד קשה.
יש כאלו שיצליחו להתמודד עם התחושה ולהיות שם מאותו הרגע בשביל הילד/ה שלהם, ויש כאלו שלא. ואז מתחילות ההדחקות (כן, גם של ההורים והקרובים וכו', לא רק של הנפגע/ת)
 
לכן, עם כל הקושי שיש בזה - וזה לחלוטין קושי! אני הייתי מנסה להסתכל על זה מנקודת מבט כזו, ואז אולי (רק אולי) הכעס והתסכול יתחלפו במעט חמלה, על כמה היא אומללה, שהיא אפילו לא מסוגלת להיות חזקה מספיק להיות שם בשביל הבת שלה
 
זה כן משנה , זה משנה את הכל
27/01/15 09:30
9צפיות
כשאמא היא רק ביולוגית ... היא לא מתנהגת כאמא אלא להיפך .
אבל היא לא זו ש ... הפעם לא .
אין התקדמות
26/01/15 19:34
20צפיות
חשבתי שעם השנים זה יקהה. אך זה נשאר. מה יעזור לברוח עשרות אלפי קילומטרים אם הרודף נמצא בתוכי.
בלי אמונה. פעם האמנתי. היום אני לא רוצה לחיות ומפחד למות.
חשבתי שרחמים עצמיים יכולים לעזור. הם לא משנים דבר.
חשבתי שיבוא מישהו שיגאל אותי. היום אני מבין שאני הוא הגואל. אבל לא מצליח. הכי כואב לי שלקרובים לי קשה לראות אותי ככה.
אני חשבתי שאני יכול לכבוש ושלוט. אבל עכשיו אני נוסג.עד למינימום. נלחם בכל כוחי להחזיק את החומה האחרונה. כי אחריה כבר לא תהיה הגנה.
קצת הגיון חסר. קצת צדק חסר. באמת שאני מצטער שהגעתי לעולם הזה. 
אני פורק ולא מבקש עזרה. פורק כי כמה אפשר לשמור בפנים. לא מבקש עזרה כי זה תלוי בי עם עצמי. 
אם הייתה לי משאלה אחת הייתי מבקש פשוט לא להיות. להמחק מהראש של כולם. שלא יזכרו שהייתי בכלל. הייתי מבקש למחוק אותי.
אבל אין כאלה משאלות.
אני רק בן 22. אבל אני לא רואה באמת עתיד.
אתמול דיברתי עם חבר מהלימודים. סיפרתי לו הכל בכזו פשטות. הוא היה כנה איתי אז אני איתו.
ואתמול הצלחתי לישון נורמלי. כאילו הצלחתי לדחוק את כל העפר לערימה בצד שלא תפריעה. אבל הערימה נשפכת חזרה. ועכשיו אני מוצף כולי. יש לי מבחן למחר. כן אני לא אתלונן על המוח התקין שלי. אבל אני עומד למול מצוקה ושוב, חרדה קיומית למול ההבנה שהחומה הולכת להתרסק.
27/01/15 07:00
7צפיות
אני חושבת שיש הרבה מן האמת במה שכתבת לגבי העניין שהדברים תלויים בך. מנגד, אני חושבת שלבקש עזרה זה לגיטימי. בעיקר אם זה מאיש מקצוע שיכול לכוון אותך לעבר העזרה לעצמך.
להישאר לבד במקום הנורא הזה שאתה מתאר לא יוביל אותך למקום טוב יותר, וחבל, כי נשמע שאתה אדם אינטליגנטי לפי אופן הכתיבה שלך והתוכן של הדברים.
אני חושבת שעם טיפול נכון, עזרה מכוונת, הרצון וההבנה שלך - השמיים הם הגבול.
עובדה היא שאחרי שדיברת עם חבר מהלימודים - הצלחת לישון. גם אם סיפרת את הדברים בפשטות (לפעמים אנחנו מספרים אותם כאילו אנחנו צופה מהצד, וזה חלק מההדחקה, ההתמודדות וכו')
 
האם אתה הולך לטיפול?
 
אתה מוזמן כמובן להמשיך לכתוב כאן, ושיהיה בהצלחה במבחן!
 
25/01/15 04:58
5צפיות
אני חולה ואני מרגישה זוועה ואין לי כח לשום דבר ( לא שממש היה לי שהרגשתי פיזית טוב ) !
כמעט כל היום הייתי בחדר שלי וכמעט שלא באו לראות מה קורה .
וזה סופ"ש , יכלו לבדוק מה קורה איתי .
 
אני יותר ויותר שונאת את ההוסטל .
ויותר ויותר קשה לי לא לעשות דבר .
חתמתי על כך שלא אעשה דבר ביום חמישי אבל הרגשתי שחותמת סתם .
כמה עוד לקוות שמשהו ישתנה כאן במקום הזה או בחיים שלי שמשהו כבר יזוז שאוכל לצאת מפה ?!
יותר ויותר קשה , והזמן חולף וקשה יותר להאמין ...
וכואב לי והלב מדמם , גם הנשמה .
 
אני מרגישה איכסה בכל המובנים ...
ושבורה .
 
25/01/15 07:07
2צפיות
מאחלת לך קודם כל ולפני הכל - החלמה מהירה.
(בטוחה שהפטריות שליקטת היו למאכל?)
 
התחושה הזו של הנפילה החופשית שלא רואים את תחתית הבור - יכולה לרסק נפשית.
מבינה כל כך.
תנסי לעבור דקה-דקה. אל תסתכלי רחוק אל עבר הלא נודע.
תנסי למצוא בכל רגע - משהו לשמוח בו.
יודעת שזה קשה נורא. אבל רק כך אפשר לשרוד עד להגעת המצב החיובי יותר.
 
שולחת לך כוחות יקירה.
 
 
 
כן הפטריות למאכל
25/01/15 07:16
3צפיות
אני לא יכולה .
לא יכולה במקום שנמצאת בו .
ולא עם אנשים שלא מבינים .
כאלה שלא איכפת להם ( הדיירים ) וכאלה שלא עושים את הדברים הנכונים עבורי ( הצוות ) .
זה כל כך ... כל כך מרגישה לבד במערכה ... וזה מגביר את הרצון לכלב וזה גם מגביר את הגעגועים לכלבה שהגרוש ומשפחתו העלימו ושני אלו מרסקים יותר .
אני רוצה ללכת כבר . אני רוצה הביתה .
לישון ולא להתעורר .
אחרי הפגישה שלי עם המתאמת שיקום בהוסטל
25/01/15 14:14
6צפיות
ורגע לפני שמתחילה לצוות הישיבה שלהם ...
רציתי להגיד למנהל שאני מאוכזבת וזה לא פייר ... מצאתי את עצמי אומרת משהו אחר .
והולכת .
ובא לי לבכות כמו חיה פצועה ... שוב ...
אני מאוכזבת מהמקום , אני מאוכזבת מההוסטל , אני מאוכזבת מהצוות , אני מאוכזבת מעצמי .
מה שעשיתי בעבר מגיע לי שקורה לי מה שקורה לי כרגע בהווה ?
 
אני רוצה הביתה .
עכשיו !
 
אני מאוד רוצה אבל לא רואה את עצמי מיישמת .
בעיה .
כואב לי מאוד עלייך
26/01/15 02:14
4צפיות
אינך לבד. אנחנו קוראים אותך. תרגישי... את לא לבד...
º
תודה
27/01/15 04:51
2צפיות
הכל עובר
24/01/15 18:59
9צפיות
מילים שהוטחו לעברי בעוצמה עוד השאירו סימן,
ולילות עם ברכיים על רצפת החדר שביקשתי להתנער מהאזיקים
כל אותם השעות צנחו אל תהום של זמן ועבר ועתיד סבוכים
מבט שהורם מעט ומחשבה שנדדה לשם, אל הלא מוכר, הזר
וכפות יחפות על מדרכה קרה הזכירו את מקומך
איך כל שקט היה סערה, וכל צהריים היו חסרי מנוחה
כיצד ביקשת מעט הפוגה בין הטיפות, בעין הסערה
עננים שעברו במרוצה נעלמו רחוק מהישג יד
ותקוות שנקשרו לראשם ריחפו לארץ אחרת בגפם
עמוק בפנים עלתה זעקה לעלות טיפה, להשקיף מעבר לגדר
לפתוח צוהר קטן לתיבה סגורה, מתנדנדת וסחופה בשמי סופה
התפילות לא הצליחו להגביה מעוף, נפלו בחזרה ריקות על לב מאוכזב
ואיתן אותיות לא מצאו משותף, ונשאר ביניהן חלל
חותכות את אוויר החדר, נשארות בודדות, פה מיותם
צלילים שנשמעו מרחוק וביקשו להיכנס לא צלחו
דפקו וביקשו, התייאשו ודעכו במרוצת הזמן, הזמן חסר הגבול,
הן רצו לקחת אותך הלאה, והיית כבד, טעון ודרוך במקום,
לרוץ את כל הרחובות, לנצח את השעות, שנעות בהתמדה,
הבטת החוצה והרגשת נפרד וחסר מקום בין העולם,
עוד תקוות נזרקו לעבר צמרות העצים והן לא המשיכו מעלה,
רק רצית לראות דרך ואור וניצני פרחים.
גראונד יקר,
25/01/15 07:05
1צפיות
מילים כל כך מלאות כאב
מקווה שהיום אתה מצליח לראות אור וניצני פרחים. דרך.
 
איך אתה היום?
 
אהבתי את השורה האחרונה...
25/01/15 20:15
1צפיות
ובכלל יש המון רגישות בשיר שלך.
 
21/01/15 05:30
16צפיות
הזמנתי את אחותי הקטנה כי רציתי שתשתתף באיזה פעילות שתהיה לי היום .
גם הזמנתי אותה למסיבת יום הולדת אבל ביטלתי אותה .
היא מסרבת להגיע אחרי שהיא הראתה נכונות .
בקיצור נפגעתי עוד יותר ואמרתי לה שדלת ההזדמנויות שלה נסגרה אצלי .
כתבתי לה והלכתי .
הייתי במפגש בנושא הקהילה הגאה ... לא ידעתי את הנושא מראש .
אחרת אני חושבת שלא הייתי מגיעה .
זה היה לי קשה כל המושגים , מלא דברים חדשים וההקשר שזה הוביל אותי .
אין לי שום דבר נגד אנשים והבחירות שלהם ואני מקבלת אותם ...
זו רק הרגישות של עכשיו והפצעים שלי .
למדתי הרבה דברים חדשים .
הדבר היחידי שחורה לי וקשה לי לקבל זה הטענה ש"נולדתי עם הגוף הלא נכון" ...
אני מבינה מאיפה זה דבר אבל זו טענה כבדה מדי עבורי ... וגם אני לא מרגישה תמיד בנוח עם הגוף שלי .
אמרתי שם דברים לגבי עצמי בפעילות קבוצתית שנדהמתי מעצמי ושאלתי את עצמי בראש " מה , הדברים האלה יוצאים מהפה שלי ? אני באמת מרגישה מה שאני אומרת ? "
עבורי זה לא שינה שום דבר כי אני מקבלת אנשים כפי שהם ... אני מקבלת את מי שהבן אדם בפנים לא את מה הוא ... מה הוא זה לא משנה . וכמובן הסייג היחידי שהוא לא פוגע באף אחד , במיוחד בכוונה .
חזרתי מאוחר וראיתי שקיבלתי תגובה מחברה של אחותי ומאחותי . שתי תגובות נפרדות . לא עונה עליהן .
לא מתאמצת להשקיע זמן ואנרגיות ועוד בנוגע אליה . נמאס לי לגמרי . אני תוהה אם היא אוכלת מה שהסביבה שהיא נמצאת בה משדרת לה . אני חושבת שכן , אני חושבת שגם הסביבה שלה מקבלת ממנה רושם לא נכן לגבי הדברים שקרו .
 
היום טיפול .
ואני קמתי עם גרון שמציק ואני מרגישה לא טוב .
ואחרי הטיפול יש לי פעילות שבאמת חיכיתי לה אבל אני מרגישה כמו מתה .
אני לא אוותר על דבר .
ועדיין הלילות שקשה לי בהם ... ובכלל גם ביום ...
יותר ויותר אנרגיות על להתאפק לא לעשות כלום , ממש כלום .
כשיותר ויותר בא לי מייאוש ותסכול .
פעם אחרונה ( ביקשתי כמה פעמים ביומיים שלושה האחרונים ) שאבקש עזרה מהמנהל .
בלי נקודת אור חזקה ... ולא שיקחו את הזמן או שיסרבו לי ... אלא שיסכימו וזה יקרה מהר ...
כי אני לא בטוחה שאחזיק מעמד .
מייפלס יקרה
21/01/15 08:08
6צפיות
נשמע שדוקא במפגש על הקהילה הגאה הרגשת הכי חופשיה לפתוח את עצמך ואת הפה ולומר דברים שלא העזת מעולם להגיד.
מעניין.
אולי פשוט שם לא הרגשת מאויימת על ידי הגברים?
 
לגבי אחותך - אני לא הייתי חותכת שום דבר. נסי לגשש. לראות אם יש בכלל מוכנות מצידה לפני שאת סוגרת את הדלת. זו דעתי.
לא שאני מהווה דוגמא מי יודע מה - אני בנתק עם אחי בגלל הקשר שלו עם אבא שלי. ועדיין - חולמת עליו לאחרונה המון. חלומות חיוביים דוקא. אך מרגישה שלא יכולה לבטוח ולא יכולה לסלוח.
אז אני מבינה אותך.
ומנגד, לא רוצה שתסבלי כמוני מהבדידות הזו - נתק מהמשפחה.
אז תבדקי עם עצמך אם את מסוגלת לתת לזה עוד הזדמנות.
 
והכאב גרון היום - כל כך לא מפתיע. משהו בך לא רוצה לדבר היום בטיפול.
 
יכול להיות?
משהו ממה שכתבתי לך נשמע לך הגיוני?
 
 
שולחת לך המון כוחות להתמודד.
אל תוותרי לעצמך ואל תוותרי על עצמך.
 
תשובה
21/01/15 09:20
5צפיות

אני לא מרגישה מאוימת מהמקום שהלכתי אליו אף על פי שצריכה להתרגל מחדש להוויה שם ...
וליפול על מפגש בנושא שכזה הרגיש לי עם האנשים האלה שאנ'לא רגילה לפגוש ביום יום שלי , מאוד מוזר אבל ... יחסית בסדר .
בנוגע לאחותי נתתי לה הרבה הזדמנויות , עשיתי צעדים שלדעתי היא הייתה צריכה לנקוט בהם ולהשקיע ( היא זו שפגעה בי ולכן לעניות דעתי היא הייתה צריכה במינימום לבוא אלי ולהסביר לי ובפועל אני באתי אליה לשמוע את ההסברים שלה ) , להתבטא אלי יפה , לעשות דברים שיחזירו את האמון בי ולסבול באמת או במרחאות את היחס וההתבטאויות שלי כלפיה ...
אז זהו ... הדלת נסגרה מבחינתי !
זה כואב לי ומצער אותי אבל כמה בן אדם יכול להשקיע שהוא לא זה שהסב נזק ? שפגע ?
 
מה שנשאר מהכוחות והאנרגיות שלי הולך ואוזל ...
ואין מה שיחזק ... אני לא רוצה שמה שיחזק יהיה באופק , אפילו לא מחר ...
אני צריכה לפחות נקודת אור בגודל כוכב שמאיר בשמיים , שיהיה לי כאן ועכשיו ...
אני לא אוכל להתאפק עוד הרבה , לפחות בהרגשה שלי .
 
אגב , המטפלת המטומטמת התקשרה לשנות את הפגישה , היא שאלה אותי אם אני יכולה יותר מאוחר ואיני יכולה כי קבעתי משהו אחרי .
עכשיו מחכה שתתקשר לקבוע מועד אחר ... 
זה מקל ושובר בו זמנית .
יש פגישת טיפול
21/01/15 09:27
3צפיות
שיגעה אותי .
º
אשמח לדעת איך היה לך.
21/01/15 13:25
1צפיות
אילו היו רק שאלות של הכרות
21/01/15 14:41
2צפיות
ותהיה לי עוד פגישה של המשך הכרות ...
וזה היה לא קל ...
אבל אחרי זה אני נפגשתי עם אדם שלימד אותי ללקט .
כמה שעות וכל כך נהנתי , לא חשבתי על דבר פרט לאתגר ולטבע והחיפוש והלמידה ...
יש לי פטריות שאני אכין איתן משהו . אקפיץ אותן עם בצל ובצל ירוק ... ועוד איזה צמח יש לו טעם של שום .
איזה יופי!
22/01/15 15:40
2צפיות
אף פעם לא ליקטתי.
נשמע שהיה לך טוב החיבור הזה לטבע. אולי תנסי לעשות את זה יותר?
 
ואיך יצא מה שהכנת?
º
זה ממש כיף ! ועוד לא הכנתי .
22/01/15 16:16
1צפיות
ממש כיף !
22/01/15 16:28
2צפיות
ועוד לא הכנתי ... אני רוצה להכין בסוף מרק תרד עם הפטריות ...
וירקות ופטריות נוספים ...
 
(:
נשמע טעים!
23/01/15 12:01
2צפיות
תעדכני איך יצא
 
קבוצת תמיכה לאמהות
19/01/15 16:12
17צפיות
נתבקשתי על ידי רכזת מתנדבות במרכז הסיוע בו אני מתנדבת לפרסם את המודעה המצ"ב.
ממליצה בחום.
צוות מקצועי ותמיכה נהדרת!
 
טריגר
18/01/15 22:03
22צפיות

אני בצהריים בכיתי בחדר . בכיתי שרוצה הביתה . בהתחלה זה בא בהתפרצות מרוב כאב וכעס ...
ואחרי שהבנתי שאחת השותפות לדירה שומעת אותי וגם המנקה עברתי לבכות בשקט .
בקיצור אני הבנתי מזה כמה השותפות שומעות שאני בוכה - יותר ממה שרציתי שיורגש ...
בכיתי גם בישיבת דיירים . יש לנו קבוע בימי ראשון אחר הצהריים .
המנהל דיבר איתנו על חלומות . הוא ביקש שכל דייר יספר חלום אחד שלו .
אני סיפרתי על החלום של החווה האקולוגית שרוצה להקים בשביל לעזור לסביבה .
היה דייר שסיפר שהוא רוצה אישה דוגמנית וילדים . ואני מקווה שאני הבנתי את המנהל לא נכון אבל לא רק אני הבנתי לא טוב ...
הוא הציע , אמנם בצחוק , לאותו הדייר אחרי כמה חילופי דברים בנוגע לחלום שלו לאישה דוגמנית וילדים הציע שהוא ייקח לו דוגמנית ילדה .
גם המתאמת טיפול התרשמה לא טוב כמוני מההצעה של המנהל והעירה לו על כך אבל המנהל לא שמע .
זה מאוד מוזר לי ומאוד חורה לי ... מאכזב משהו ... זה לא מצחיק בכלל ... אם אני והמתאמת שיקום הבנו אותו נכון ... ואם לא ... לא נראה בעצם שזה יכול להתפרש אחרת ...
חוץ מזה הוא ינסה לעזור לי ... הוא רואה שקשה לי ...
אני חושבת שהוא לוקח ללב שאני ככה - שהוא ראה שאני בוכה בישיבה ושקשה לי לשלוט על עצמי ... הוא יותר שאנ'לא בוכה בד"כ ... בוודאי לא שיש סביבי עוד אנשים .
לקח לי כמה דק' להשתלט על הדמעות .
אחר כך לפני שהוא נסע הביתה הוא אמר לי כמה פעמים ובעצם גם כשהוא ראה שאני בוכה , בישיבה - שאני לא אהיה עצובה ככה ושהדברים יסתדרו .
שאשמור על אופטימיות ושאחליף את הבכי והדמעות בחיוך .
כתבתי לו מכתב . 
אבל זה במחברת שאנ'לא רוצה ... לא רוצה שידעו מה אני כותבת בה ... כתיבה מהרגש ... להתאמן על כתיבה מהרגש ... ואני עושה זאת בצורת מכתבים לאנשים או לעצמי או לאלוהים ... אני רק התחלתי לכתוב ויש כרגע שני מכתבים ... אבל זו הכוונה ...
אני כן רוצה להראות מצד אחד ומצד שני לא .... אני גם חוששת וגם אנ'לא רוצה שידעו על קיומה של המחברת הזו ומה שכתוב בה ... שעוד אכתוב בה .
 
אני מקווה שיעזור לי לכתוב כי אני עוד יותר במצב לא טוב ...
ואני ממש לא מחכה לטיפול גם כי זה לא הטיפול שבאמת רוצה וגם כי אני מפחדת מלשתף ומפחדת מהחמרה לפני ( ואם בכלל ) שתהיה הטבה ... שיעלו עוד דברים ויצופו , שיהיו יותר פלאשים ויותר קשים , מפחדת ששוב אני לא אשן כמו שצריך כמו בהתחלה של אחרי "זה" ...
19/01/15 09:09
7צפיות
חור מד מה שהמנהל אמר!
גם אם זה בצחוק - זה ממש לא מצחיק!
לצערי - יש אנשים שבאמת עושים זאת ומנצלים ילדות קטנות. נורא!
מקווה שהכתיבה באמת תעזור לך.
לי זה מאד עזר.
זה פשוט להוציא את הדברים ועדיין שמור על עצמך שאף אחד לא יחטט לך בפצעים.
 
מקווה שבאמת דברים יסתדרו לך כמו שריך.
 
טריגר
19/01/15 12:33
5צפיות
הפצעים הנפשיים שלי היום במיוחד ...
מדממים חזק במיוחד עד כדי כך שפיזית אני רועדת ... גם מכאב ... וגם מאי יכולת להכיל עוד יותר ומהמאבק בעצמי לא לעשות דברים שמאוד מתחשק לי אבל שממש ממש לא תורמים לשום דבר ולא רוצה לעשות אותם למרות החשק החזק ...
והדמעות לא עוזרות ... הבכי לא עוזר .
וטוב אבל מאכזב שאף אחד בסביבה שלי לא שומע ואף אחד לא עוזר ...
שאף אחד לא מבין ...
המחשבות והזכרונות ... והיתר בראש ... זה כל כך חזק ומפחיד וטראומתי ... לא רק "זה" , גם דברים מהבית , גם דברים שעברתי עם הגרוש שלי , גם דברים מאחותי הקטנה ...
יותר מדי עומס , יותר מדי כאב ...
אנ'לא מבינה את חלק ממה שעבר לי בראש - חלק מהמחשבות וחלק מהפלאשים ...
 
כואב , כואב יותר מדי מהיכולת שלי לשאת .
יש בי הרצון לוותר לחשק הזה של הבא לי ... ואני עוד לא ...
אני פשוט עייפה ואני מחכה שיבדקו מה איתי ...
מתשע אנ'לא יצאתי מהחדר ... וגם אין לי כוונה לצאת .
יקרה,
19/01/15 12:35
6צפיות
אין אף אחד שם שיכול להיות לצידך? להקשיב? לתמוך?
נשמע שאת כל כך לבד בתוך כל הכאוס הזה.
 
בהוסטל
19/01/15 12:48
6צפיות
לא .
כמו שאני צריכה לא .
אפילו לא רבע .
שזה ממש כואב ומאכזב .
וזה לא שמצד הצוות ( במיוחד המנהל ) לא מנסים ...
זו פשוט הדרך השיקומית בעיני ... היכולת ... אפילו הבנה מוטעית ורושם לא נכון , לגבי ולגבי הצרכים שלי .
מזסתכל ברמות אבל זה מה שיש .
º
באמת נשמע מתסכל
19/01/15 16:06
3צפיות
הייתה לי פגישה
19/01/15 19:18
14צפיות
למעשה רציתי לבטל אותה אבל כבר הבחור היה בדרך ...
אז הכרחתי את עצמי לקום ולהתקלח ...
הבחור הגיע במיוחד אלי בשביל להגיד שהוא לא מוכן למערכת יחסים רצינית איתי .
זה מכבד ורצונו כבודו אבל זה פגע ... ושוב מרגישה שאני חתיכת תיק כבד . אני בעיה . אני מסובכת\מתוסבכת .
מדי ... מה שזה לא יהיה זה יותר מדי . אני יותר מדי משהו .
אני לא רוצה להיות יותר מדי "משהו" . אני רוצה להיות אני ושמישהוא יאהב את מי שאני ויהיה מוכן לנסות למרות הפציעות והצלקות שלי ...
כי מאחוריהן מסתתר לו הרבה יופי .
 
 
º
26/01/15 02:08
3צפיות
|*| מעבר שרתים והשבתה של האתר |*|
19/01/15 12:00
4צפיות
היום בלילה אתר תפוז יעבור לשרתים חדשים. השרתים החדשים שרתים חזקים ומודרניים יותר שאמורים לתמוך בצורה טובה יותר באתר, למנוע נפילות משמעותיות ולאפשר גלישה מהירה ומהנה יותר.

החל מחצות ועד 7 בבוקר האתר יושבת לשם העברת השרתים.


ייתכן שחלק מכם יחווה בעיות או שגיאות בעת המעבר ואחריו. נשמח לקבל מכם דיווחים בצורה מסודרת על כך בפורום משוב או בפנייה אישית forums@tapuz.co.il.


שיהיה לנו בהצלחה |@|

|*|פורומים עסקיים חדשים בתפוז!|*|
18/01/15 14:31
2צפיות
בעלי עסקים קטנים ובינוניים? שוחים לבד בין הכרישים הגדולים? הצטרפו לפורומים העסקיים של תפוז!

|סביון|פורום נשים בעסקים
אם את מנהלת עסק וחיי משפחה במקביל, הצטרפי עכשיו לקהילת הוונדר-וומנז הישראליות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום מימון עסקים
אם העסק שלכם נתקע בבעיית תזרים ומשקיעים סוררים, בואו למצוא פתרונות קסם:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|סביון|פורום יעוץ עסקי
גם אם אתם כבר לא חדשים בעסק ומכירים איזו שיטה או שתיים, אולי תחסכו פה כמה שקלים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


יש פה מישהו / מישהי???
15/01/15 15:51
83צפיות
מה קרה לאחרונה - כולם/כולן נעלמו לי?
 
אז אנא - התפקדו
מי כאן?
מי זקוק/זקוקה לאוזן קשבת?
מי רוצה לחלוק קצת ממה שעבר עליו/עליה בזמן האחרון?
 
אני פה. מחכה לקרוא.
 
אני פה
15/01/15 18:22
54צפיות
ואני עצבנית רצח גם מכאב ( בעיקר פיזי כזה שאפילו רק לנשום כואב ) וגם מסיבות אחרות ...
אני רוצה מצלמה !!!
ואני כל כך מתוסכלת מזה שלא יכולה כמו בעבר לשלוף את העלות של המצלמה שרוצה ובלי לחשוב פעמיים ללכת ולרכוש אותה ...
התלות הזו , בהוסטל - בצוות ובדרך ההתנהלות השיקומית , באפוטרופוס ...
אני רוצה את הדרך שלי !
אני רוצה ללמוד אקולוגיה , וכלבנות טיפולית וטיפול בעזרת בעלי חיים , שיטות ריפוי אנרגטי ותקשור ... וניהול עסק .
ולהתפרנס ולעסוק בתחומים האלה - גם למחייה , גם בתור תחביב וגם בתור עזרה לאחרים ... בתור עצמאית !
וגם לתבוע את הגרוש שלי !
מה כבר אני מבקשת ומה כבר אני רוצה ?
ואפשר לחשוב שגנבתי ממישהוא עם האנרגיות והעצבים שאני חוטפת מאיך להשיג את מה שאני רוצה לרכוש ולעשות ואת הכסף שלי ...
לא וילה , לא אי , לא דיברי מותרות חורגים מדי ... אמנם אפשר להגיד שהשאיפות שלי גבוהות ורובן גם יקרות אבל אני לא רוצה רק בשבילי נטו ... בשבילי כדי לעזור לאחרים עם היכולות שלי ועם המתנות שלי ועם התחביבים שלי ... בסופו של דבר אני רוצה שטח אדמה להקים עליו בית וחווה אקולוגית לעזור גם לסביבה , גם לטבע , גם לבע"ח הן מחמד והן בר וגם לאנשים ... 
ככה שזה לא נטו לעצמי ורק ההנאות האישיות שלי ... וגם אם כן אז מותר לי ...
וזה לא שאין לי כסף אני פשוט לא יכולה להשתמש בו !
 
אופה !
אני באמת לא מבינה -
15/01/15 19:46
36צפיות
אולי כי אין לי כל כך מושג מה זה ההוסטל הזה.
אבל אין דרך לצאת משם???
נשמע כאילו את בבית סוהר!
 
זה יותר הדרך השיקומית מאשר ההוסטל
15/01/15 20:01
37צפיות
שאינה מתאימה לי .
אנ'לא חושבת שאני צריכה שיקום וגם לא אפוטרופוס בגלל טעות שלי עם הגרוש .
אני צריכה הזדמנות .
 
אם היה לי לאן לצאת הייתי יוצאת .
º
15/01/15 20:14
15צפיות
º
15/01/15 20:22
5צפיות
תקווה , אפשר בבקשה לשלוח לך מסר ?
16/01/15 09:39
22צפיות
משהו עם תוכן קשה וחושפני שלא מעיזה על גבי הפורום .
תמיד אפשר לשלוח לי מסר.
16/01/15 10:21
22צפיות
בכלל לא צריך לשאול
אני פה עכשיו
16/01/15 01:10
29צפיות
אך בזמן האחרון לא ממש פה. אני ממש בסדר, כרגע כן  במקום קצת נזקק. בעיקר תשישות נפשית מתהליך טיפולי עמוק שאני נמצאת בו.
שמחה לראות אותך
16/01/15 05:49
17צפיות
ועוד יותר שמחה לקרוא שאת בסדר!
 
מציצה לפעמים
16/01/15 08:14
30צפיות
לא מוצאת מקום בשום מקום ...מצטערת 
תודה לך שאת לא מתייאשת 
עייפה יקרה
16/01/15 09:20
26צפיות
גם אם את מרגישה שאת לא מוצאת מקום בשום מקום - אנחנו כאן.
מתי שמתאים לך, מתי שנוח לך, מתי שאת זקוקה - מבטיחה לשמור לך על המקום שלך פה.
אני לא אחת שמתייאשת בקלות
 
היי סיוט\ זה באמת יפה שאת קוראת לנו לשוב אל העדר - טריגר
18/01/15 04:48
22צפיות
אני הרגשתי שהגעתי כבר לתחתית התחתיות
והייתי כבר במקום שהתחלתי לתכנן התאבדות
דבר שלא קרה לי שנים
הרגשתי שאי אפשר להכיל כאן את כל הסחרור שלי,
ושגם לא צריך!!!
והרגשתי שכל החודשים האחרונים, אני עושה המון דברים באופן שגוי ביותר!!! לחלוטין!!!!
והבנתי שההיאחזות הנואשת שלי בפורום הזה ובקו סיוע ובערן לא יכולה להחליף טיפול.
 
כרגע אני מרגישה במקום מאוד מסוכן עדיין, אבל התרוממתי מעט, חזרתי לטיפול סדיר ואני גם מדברת איתה בטלפון כמעט מדי יום. עד ובתקווה שאתחזק\ ובמהירות, ואשוב למקום הפחות או יותר יציב שבו הייתי עד לפני כחצי שנה  (לפני שהגעתי לכאן). כלומר, תמיד יש עליות וירידות אצלי, גם האיזון הוא מאוד יחסי, אבל הסחרור המטורף של החצי שנה האחרונה כבר לא התקיים בחיי כמה וכמה שנים.
שוב תודה לכולןם
 
אני מאוד מו'דה לכן.ם ש"החזקתןם" אותי בימים איומים
 
 
 
מאחלת לך מכל הלב יציבות ובטחון בהקדם
18/01/15 13:45
12צפיות
יודעת כמה זה יכול להיות מטלטל כשל רגע מרגישים על פי תהום, כל כך קרוב שפת הצוק.
 
º
כן...תודה
19/01/15 02:34
1צפיות
סיוט, מייפלס, אחת ועייפה
18/01/15 04:52
25צפיות
טוב לראות אתכן
למרות שאני מבינה שהמצב לא מזהיר
וצר לי...
בכל זאת אנחנו פה... כמידת יכולתנו...
וזה גם משהו...
 
טוב שאת כאן גם ... בהירות ...
18/01/15 07:21
18צפיות
מה שלומך ?
עלפנים,כמו שאת יכולה לקרוא למעלה
19/01/15 02:36
5צפיות
מקווה להתאוששות. תודה ששאלת. אני יודעת כמה קשה לך... כל כך צר לי שלא יכולה לעזור
19/01/15 06:19
3צפיות
תעזרי לעצמך לפני שתעזרי לי או לאחרים במצבך כרגע ( אלא אם עזרה לאחרים זו דרך שגורמת לך להתחזק ... לי בד"כ זה עוזר ! ) ...
º
כן, תודה יקירתי, את צודקת
19/01/15 23:58
1צפיות
להיות אחות של...
16/01/15 15:28
75צפיות
לפני כמה זמן פרסמתי פה פוסט שרציתי להתייעץ אתכם מה לייעץ לאחותי, והרגשתי שלא הגיבו לי בצורה נעימה כאילו ההודעה שלי לא הייתה במקום ואני לא אמורה לכתוב פה, אז אני רוצה לספר לכם קצת מה זה להיות אחות של...
 
להיות אחות של זה להיות הראשונה ששומעת מהאחות על מה שקרה.
להיות אחות של זה להיכנס להיסטריה ולבכות...
להיות אחות של זה להסביר לאחותי שמה שקרה היה לא בסדר ושהיא לא אשמה, ושכן - הוא לא היה בסדר, למרות שהוא אח שלה...
להיות אחות של זה ללכת לרווחה למרות הפחד הגדול שינדו אותי מהמשפחה, והפחד מהתוצאות (מה הוא / הם יהיו בכלא? יעצרו אותו / אותם?)
להיות אחות של זה לשבת מול עובדת סוציאלית קרה מהרווחה שמתייחסת באדישות ולא מאמינה לכלום... (פקידת הסעד)
להיות אחות של זה להאמין לאחות גם אחרי שהרווחה לא מאמינים למה שהיא סיפרה לי...
להיות אחות של זה להמשיך לתמוך באחותי למרות שהורו לי להפסיק לדבר איתה, כדי "לא לתת לה רעיונות" ושתשכח מ"מה שהיא המציאה", הרי אבחון שעשו לה קבע שלא היו דברים מעולם...
להיות אחות של זה להתמודד עם אחות קשה מאוד שהייתי לה כמו אמא, כי ההורים שלי לא ידעו איך להכיל אותה ואיך להתמודד איתה...
להיות אחות של זה להיאלץ לספר לאמא שלי ולהתמודד עם ההיסטריה שלה ולסבול את האדישות של אבא...
להיות אחות של זה לקחת את אמא שלי לאחר מכן למרפאה פסיכיאטרית לקבל כדורי הרגעה...
להיות אחות של זה לשכנע את ההורים שלי במשך שנים לדבר עם אח שלי ולשאול אותו...
להיות אחות של זה לקבל שיחת טלפון מאח שלי שמבקש להיפגש לאחר שההורים דיברו איתו (בפעם הראשונה בחיים) לשמוע את ההשתפכות שלו ולחזור לדירה בבכי היסטרי...
להיות אחות של זה להתקשר שוב לרווחה (בפעם הכמה?...) ולהגיד - אח שלי מודה ואומר שכל מה שהיא מספרת נכון...
להיות אחות של זה להיות המתווכת בין ההורים לאח שלי כשהוא מוכן לדבר רק איתי, נמצא בקרבי בצבא ומאיים להתאבד או להיעלם אם נאמר משהו למישהו ואם מישהו יתקרב אליו....
להיות אחות של זה להתחנן אל האח שיתן לי לדבר עם המפקד שלו, שיפנה לקב"ן או שיתן את הנשק...
להיות אחות של זה להתמודד עם זה ששולחים את אחותי מהפנימיה הביתה כשאח שלי בבית.
להיות אחות של זה לראות את ההורים שלי נחמדים אל אח שלי יותר מהרגיל ומחבקים בלי סוף, בלי לצרוח...
להיות אחות של זה לראות ולשמוע את סבתא וכל המעריצים של אח שלי ולשתוק...
להיות אחות של זה לראות את הרווחה דואגת לאח שלי יותר מאשר לאחותי, ודואגת להסתיר מהמשטרה עד שהיא משיגה לו טיפול...
להיות אחות של זה לספוג את זה שאח שלי זוכה ומרוויח במקום להיענש ומתייחסים אליו כאל הקורבן...
להיות אחות של זה לראות את ההורים שלי משלמים לאח שלי טיפול כדי שלא יעצרו אותו, למרות שאין להם כסף והם לא שילמו לי על טיפול כשאני הייתי צריכה...
להיות אחות של זה להתקשר לפנימיה של אחות ולדרוש שיתנו לה טיפול פסיכולוגי, שתוך שניה היא עזבה...
להיות אחות של זה לריב עם ההורים שלי ולדרוש מהם לא לאפשר לאח שלי להיות בבית כשאחותי באה, וזה לא קורה...
להיות אחות של זה לשמוע שלאחותי יש פטריה כבר שנה או יותר בנרתיק והיא לא מסוגלת להחדיר טבליות, למרות הגרד שמטריף אותה... לשמוע ולבכות...
להיות אחות של זה לקנות לאחותי כדורי פרוביוטיקה בתקווה שזה לבד יעזור...
להיות אחות של זה להיות קרובה לאחותי ולסיפור עד כאב...
להיות אחות של זה להפסיד משפחה שהייתה לי כמו משפחה שניה או ראשונה, אמא של חברה שהייתה לי כמו אמא וחברה... כי אני כבר לא מוזמנת אליהם, יש ריחוק והאמא בקושי אומרת לי שלום, כי אחותי התנהגה אצלם בצורה לא מתאימה בבית ועשתה דברים לא מתאימים...
להיות אחות של זה לפחד מה יהיה עם אחותי בשנה הבאה כשהיא תסיים את הפנימיה הטיפולית והתיכון...
 
זה מפרק את כל המשפחה ופוגע בכולם...
זה אומרת במי שיודע ובעיקר בי...
רק אני וההורים יודעים והאח כמובן...
זה סוד משפחתי אפל...
 
וגם אני עברתי פגיעות, אבל זה לא העניין של ההודעה הזו...
אחות יקרה
16/01/15 16:16
27צפיות
אני זוכרת את הסיפור שלך ושל אחותך.
לא זוכרת איזה תגובות קיבלת ואני רק יכולה להצטער שהרגשת שלא הגיבו לך כראוי.
ליבי יוצא אלייך.
כתבת בצורה שחודרת ישר ללב ולנשמה.
סיטואציה איומה ובלתי אפשרית כמעט.
אני יכולה רק לומר שמזל שלאחותך יש אחות כמוך. שלא ויתרה ולא הסכימה להיכנע ללחצים.
שהאמנת בה לכל אורך הדרך. ללא האמון שלך בה - היא לא היתה שורדת את כל חוסר האמון של כולם.
את מדהימה!
הרבה יותר קל לעצום עיניים. להתנהג כאילו מעולם לא היה. לטאטא מתחת לשטיח. ואת לא הלכת לדרך הקלה הזו. את נלחמת כמו לביאה למען אחותך. ועל זה מגיע לך כל הכבוד!
אני בטוחה שאחותך מעריכה מאד את העמידה האיתנה שלך לצידה.
 
מה קורה היום?
האם השתנה משהו מבחינת אחיך? אחותך? ההורים?
 
שמחה שכתבת שוב.
ואת יותר ממוזמנת להישאר כאן. לקבל תמיכה גם בעניין היותך "אחות של" וגם בעניין שלך.
לא פשוט בכלל.
 
ליבי יוצא אלייך
18/01/15 00:43
12צפיות
אחות של...\ שלום
18/01/15 05:04
19צפיות
אני מבינה עכשיו באיזה סחרחרת מטורפת וכואבת ולחצים את נמצאת. כל כך צר לי שהרגשת שהתגובות לא נעימות לך. אולי גם אני הגבתי באיזה סוג של חשדנות?.. אם כן, אני ממש ממש מתנצלת, ומודה לך מאוד שלא התייאשת וכתבת לנו בגילוי לב שהיה לך קשה ובכל זאת שבת להאחז בנו. 
ןשהכול עלייך, כשבעצם, את כותבת בסוף מכתבך , שגם את עברת פגיעות.
אבל זה לא שייך לכאן, את אומרת.
ואולי כן?..
אולי יותר מדי עלייך?.. גם לשאת את המקום שלה, וגם את שלך... כמו שאני מבינה, ללא עזרה, ללא תץמיכה מעשית וגם לא נפשית....
אולי זה רגע לתת לעצמך מקום?... לשתף?... לא רק לדאוג לכולם סביבך ולהחזיק את כל המשפחה כדי שלא תתפרק?...
מה איתך?...
כותבת לך את המילים בחמימות ומתוך אמפטיה גדולה למילכוד שהתמלכדת בו ומתוך תקווה שתהיה לך תמיכה ומקום גם
איזה אומץ להיחשף מהצד ...
18/01/15 07:25
13צפיות
אבל יש גם מקום ועיניין לצד ולחוויות שלך האישיות ממה שאת עברת ... לא רק מלהביט ולחוות את מה שאחותך עוברת ...
לפעמים במיוחד גם כשאת נפגעת ... זה חודר פנימה מעצם הניסיון והחוויות המשותפות - במיוחד אם זה רגיש ,קשה וטראומתי ...
תשתפי יותר את עצמך ותזמיני את אחותך לפנות לכאן גם ...
 
שולחת חיבוק חיזוק ... מקווה שייקל ולו במעט ...
אחות של ... יקרה
18/01/15 08:43
22צפיות
 
קראתי את ההודעה שלך, חוויות קשות שלך, של אחותך
 
את נהדרת
 
להיות שם ולהלחם בשביל אחותך, בשביל בטחונה וזכויותיה
פועלך, היחס, ההתחשבות הוא כל מה שנפגע/ת צריך/ה
מחזקת מברכת ומחזקת אותך על הכוחות והיכולות
 
כמובן שמוזמנת להמשיך לשתף ולהשתתף ככל שתרצי
º
שובר את הלב ולרגעים מוכר
28/01/15 19:11
2צפיות
נפתחו פורומים פוסט טראומה וגמילה מעישון
14/01/15 13:44
20צפיות
|חיבוק| מעכשיו אתם לא לבד!
מציאות החיים בכלל והמציאות הישראלית בפרט עלולות להעמיד אותנו בפני אירועים המהווים איום על חיינו, גופנו או על אלו של האנשים הקרובים לנו, כמו תאונות דרכים, פיגועים, תאונות עבודה, תקיפות מיניות ועוד.
לכן פתחנו במיוחד בשבילכם את פורום פוסט טראומה.

פורום זה מיועד לאנשים אשר הם עצמם או יקיריהם חוו אירועים טראומטיים, ומכוון לתת מענה לשאלות הנוגעות להתמודדות, מניעת התפתחותה של הפרעה פוסט טראומטית, ליווי בן משפחה אשר עבר טראומה ועוד.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


|סיגריה| ידוע שהרבה מעשנים רוצים להפסיק לעשן אך לא סומכים על עצמם שאכן יצליחו. יש מעשנים שהפסיקו וחזרו לעשן ויש מעשנים לשעבר שמידי פעם רוצים לעשן סיגריה אבל יודעים שזה עלול להסתיים בעישון החפיסה כולה ולכן פשוט לא מעשנים.
אתם רוצים להפסיק לעשן, אך קשה לעשות זאת לבד?

מוזמנים להיכנס לפורום גמילה מעישון וננסה לתת לכם עצות, רעיונות, סיוע ומידע בכל הקשור לעישון ולהפסקת עישון.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה