לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

דאון. מדוע?.. אין לי מושג.
21/11/14 00:25
24צפיות
תפקדתי מעולה בימים האחרונים.
הרגשתי מעולה אחרי ההחלטה לעזוב את המטפלת.
כלומר, פחדים יש. אבל הרבה התרגשות ושמחה.
אז מה קרה?
מה קרה?
אשמה. שוב אשמה.
קודם כל אני יוצאת מחר לסופש עם חברה, רק כדי להתבטל ולנוח ולהינות מהחיים.
ישר אשמה.
אף פעם לא יטצאתי לחופשונת קודם בלי שהמטפחלת שלי תברך אותי ותגיד לי שמגיע לי, ולשמוע את הקול הרך והמתוק שלה אומר לי שאהנה מכל רגע.
כן, כן, אני יודעת שאני תלויה בה. / שהייתי תלויה בה?...
האם אני עדיין תלויה בקול מבחוץ שיאשר לי/ יאפשר לי קצת להינות מהחיים, להרפות מהחובות ולנוח?.. (דבר שאני מאוד מאוד זקוקה לו)
חוצמזה, גם רותי כבר פחות נוהגת כ"אמא שלי",
 כי אניע שמדרת שאני לא צריכה ובכל זאת זה מלווה בקצת כאב.
חוצמזה, קרה לי משהו מאוד מאוד מפחיד היום: תלמידה שלי נעלמה באמצע השיעור. כלומר, נעלמה מהגוף שלה. כלומר פתאום התחילה לגנוח ובהתה קדימה, כמו שרואים זקן סיעודי שמנותק מהמציאות. היא קצת הזיעה במהלך האירוע. כולם ישבו בהלם. התעשתתי וניגשתי אליה וליטפתי את כתפה ודיברתי אליה, ואמרתי חלמישהי שתזעיק את האחראית שאולי צריך אמבולנס.
אחרי שתיים או שלוש דקות היא חזרה ולא הבינה מה אני עושה לידה ולמה כולם מסתכלים עליה. היא לא זכרה כלום. רק אמרה שהיה לה כאב בטן חזק.
מה זה, אלוהים?..
חוצמזה, שתי תלמידות שלי משני מקומות שונים אמרו לי שאני מדברת/מקשקשת יותר מדי על עצמי  -  שתיהן אמרו לי את זה בזמן האחרוןץ.
פתאום אני מרגישה מבויישת, וממש לא בא לי.
המון המון אנשים אחרים נהנים מהדברים שלי, כלומר, מהמילים שלי, והן כמעט תמי דמובילות לאמירות מקצטועיות.
כאילו האשימו אותי פתאום שאני חשפנית באמצע הרחוב.
אמאלה.
 
והיה שיעור מצויין. אז למה יצאתי בהרגשה של לא שווה?.. למה אני שוב מרגישה בודדה?...
ואולי בכל זאת קשה לי בלי המטפלת שלי?... לחשוב ששוב לעולם לא אוכל להיות שוב הילדה הקטנה שלה. אני מתגעגעת שתחבק אותי. אני מתגעגעת לנחמה ממני. אני מתגעגעת שתזכה אותי מאשמה.
ועכשיו עלי לזכות את עצמי מאשמה.
להגיד, גם אם את קשקשנית לפעמים זה בסדר. לכל אחד יש חסרונות. וחוצמזה זה תלוי בעינים של מי זה חיסרון. עובדה שרוב התלמידים שלי דווקא אוהבים את זה.
להגיד לעצמי, כן זה טוב שתצאי לנוח שיש שבת ותשני טבע וחברה טובה ומנוחה וסביבה אחרת, גם אם סבל העולם נמשך בינתיים. את חייבת לנוח, מה לעשות.
מכל מקום תוקפים אותי רגשי האשמה.
והעניין שאני חלשה מולם עכשיו, ולו בגלל שאני מאוד עייפה פיזית.
אז לכי לישון, לכי לישון חמודה, אומר לעצמי.
 
לילה טוב לכולן
טריגר למעלה אולי! וגם כאן - אולי
21/11/14 00:29
16צפיות
 
והיא מכחישה, הבחורה שהיה לה כנראה אירוע מוחי באמצע השיעור - 
וכולם שותקים לה.
זה לא תפקידי ואני מנסה לא לדחוף את האף (הגדול שלי!!!) לענייני אחרים, אבל אני רמגישה שאני חייבת לטלפן אליה מחר ולהגיד להה ללכת לרופא דחוף.
ואולי זה גם עלה על פחדים שלי.
היא גרה לבד.
אני גרה לבד.
ומזדקנת.
אמאלה
 
 
21/11/14 06:42
13צפיות
יקרה,
קראתי אותך וליבי יוצא אלייך.
לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל
 
לגבי החופשה: כל הכבוד לך שהחלטת לצאת! לקחת לעצמך זמן איכותי כדי להתחזק, להתנתק, להתאוורר. זה כל כך חשוב, והרבה לא מסוגלים לעשות זאת בדיוק מהסיבות שרשמת. כך שאת לא לבד בסירה הזו, ואני כל כך שמחה שהצלחת לתפוס אומץ ולקבל החלטה כל כך טובה!
צאי ותהני! תנוחי, תנשמי, תתבטלי, תחיי!
זה לעניין הסופ"ש.
 
לגבי המטפלת - זה ברור שיהיה קשה. זה לא זבנג וגמרנו. גם כשנפרדים מבן/בת זוג יש תקופה של אבל, תקופה של כאב, תקופה של געגוע. למה שזה יהיה שונה כאן?
וכמו כשנפרדים מבן/בת זוג - מתחילים להיזכר רק בטוב שהיה, כי קשה ומתגעגעים. ושוכחים את כל הרע שהביא לפרידה.
אז במקום להיזכר בקול הרך והמתוק שלה - תזכירי לעצמך את המבט החלול והקר שלה. את הריחוק. את מה שגרם לך להחליט לסיים את הטיול איתה.
 
לגבי התלמידה שלך - אני מבינה מההודעה השנייה שהיא אישה בגירה. (גרה לבד).
האם התייעצת עם האחראי/ת במקום בו את מלמדת? אני חושבת שזה מה שאני הייתי עושה. כך מצד אחד את לא "דוחפת את האף" כהגדרתך, אלא מעבירה את האחריות לאחראי/ת על המוסד בו זה קרה, ומצד שני - את לא משאירה את זה באויר.
וכן - מפחיד נורא!
 
לגבי התלמידות שהעירו לך שאת מדברת יותר מידי על עצמך - יתכן וזה צורך שלך. לשתף, להוציא, לשחרר מתוכך. יכול להיות שזה קשור איכשהו להפסקת הטיפול גם. אני אישית מכירה את הצורך הזה לדבר ולשתף, ויודעת שהרבה פעמים אח"כ אני מצטערת על זה שלא שמרתי לעצמי קצת על עצמי...
אז ממליצה בחום לנסות לווסת את מה שאת אומרת (וממליצה לעצמי על הדרך גם לנסות לעשות את זה...)
 
ואחרון אחרון חביב - אבל לדעתי הכי חשוב.
 
א-ת    ל-א     א-ש-מ-ה ! ! ! ! ! ! !
 
סופ"ש מקסים שיהיה לך! תהני מלא מלא!
 
 
גם לי יש נטייה לפעמים
21/11/14 22:37
6צפיות
להיות דברנית גדולה. זה משום שאני חייבת שיקשיבו לי ומשום שאני נמצאת הרבה לבד, גרה לבד, אז כבר כשאני עם אנשים, אז בא לי לשתף, לפרוק קצת.
כנראה שזה קשור לזה שיש משהו בפנים שלא מרפה. 
כבר שמעתי אמירות בחיים שאני "נודניקית", וזה היה אפילו מעליב. גם לי יש זכות לדבר. לא חושבת שאני יותר נודניקית מאחרים. רק שאולי להם יש איפה לשתף גם בבית, ולי אין כ"כ, לא מספיק לפחות. 
אז לפעמים אני כותבת באינטרנט, אבל לצערי יש לי לא מעט פעמים, בעיקר כשאני לבד, הרגשה שאין לי מישהו לשתף אותו במה שאני מרגישה. וזה קשה ומתסכל.
יום חדש
21/11/14 12:29
15צפיות
מנסה לסכם את התקופה האחרונה שעברה עליי, 
חוויתי המון דברים טובים, היו גם קשיים ונפילות לפעמים, אבל בגדול היה טוב.
חושב על דברים שאוכל לקחת להמשך, נראה לי שהדבר הכי חשוב שלמדתי, זה הצורך לאהוב את עצמי, בלי אישורים מהסביבה.
אני מרגיש שאני מבזבז המון אנרגיות על כמה אוהבים אותי ובכלל, אני נותן לזה מקום גדול מדי בחיי.
ברוך שובך!
21/11/14 13:41
10צפיות
שמחה מאד לקרוא שבגדול - טוב!
יושבת מול הנייר
20/11/14 17:21
44צפיות
יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול

יושב מול הנייר, מתחיל לרדת ערב
יושב מול הנייר, בחוץ נהיה כחול
יושב מול הנייר, ואת שם מתמוטטת
מביט אל הנייר, טומן הראש בחול
 
 
 
 
(מילים: אריק איינשטיין)
מדהים
20/11/14 18:26
19צפיות
"לא יוצא לי קול"
º
יפה
21/11/14 00:09
2צפיות
21/11/14 06:43
12צפיות
כל כך מדוייק.
 
מטרה אחת להיום/השבוע
19/11/14 06:41
23צפיות
קדימה חבר'ה.
שימו לעצמכם/ן מטרה אחת להיום או למה שנשאר מהשבוע ותעשו מאמץ לעמוד בה.
 
אז מה המטרה להיום/השבוע?
 
המטרה שלי
19/11/14 06:42
19צפיות
המטרה שלי להיום היא לנסות להגדיר את הסורק כדי שאוכל לסרוק תמונות שונות שאני רוצה להכין מהן אלבום.
אם מישהו/מישהי מכיר/ה את האתר "לופה" ויש המלצות / דיס-המלצות ו/או כל מיני טיפים - אשמח מאד, כי בחיים לא התעסקתי עם זה
לגבי שאלתך
19/11/14 08:12
17צפיות
 
אם את עושה את האלבום הפוך, משמאל לימין, סיפור מההפטרה. לפחות היה כך בעבר.
אבל..... העיצוב שם כיף, כותרות, רקעים, צבעים וכיווני וזוויות תמונה, אפקטים וכו
שחקי עם האפשרויות
 
אז ההצעה שלי - תהני
יוצא מקסים
º
אחלה! תודה!
19/11/14 08:16
4צפיות
סיום טיפול - ובטוב
18/11/14 17:53
43צפיות
שיחה טובה הייתה.
וחשוב לי לדעת שלא טעיתי. סופסוף היא אמרה במפורש. שכבר אין לה כוח לטפל. שהיא שחוקה.
ונפרדנו באהבה.
פעם ראשונה בחיי שקורה לי דבר כזה. 
ונישאר בקשר.
 
מה יהיה ימים יגידו. אני לא מתחייבת. אולי יהיו רגרסיות. אולי אשוב אליה פה ושם.
 
אני נרגשת ומבוהלת כאחת.
אני נרגשת ומאמינה בעצמי כאחת.
אני שמחה.
גדלתי.
אני רואה.
רוצה להמשיך לגדול.
 
אני רוצה להודות לכן מאוד מאוד
עזרתן לי מאוד
 
ומן הסתם עוד תעזרו(: 
 
תודה לכולכן
WOW
18/11/14 19:17
30צפיות
שאפו!
כל הכבוד לך!!!
זה ממש לא מובן מאליו הצעד שעשית.
 
סיוט, ממש היית בשבילי
19/11/14 00:39
19צפיות
המון המון המון תודה
והתרגשתי לקרוא עכשיו את החיזוק שלך
מרגישה הקלה
תודה תודה
º
שמחתי להיות לך לעזר
19/11/14 06:43
6צפיות
º
שמחה לשמוע!
18/11/14 22:29
10צפיות
לכולן, ולנתלי בפרט, נתלי, אני אפילו לא זוכרת שהיית כאן קודם
19/11/14 00:42
21צפיות
אני כאן רק אולי חודש
פתאום כמו צצת משום מקום ונתת כתף
זה פשוט מדהים המקום הזה
ותודה גם למי ש - והיא יודעת מיהי, כי ארק איתה התכתבתי במסרים אישיים(: - שהייתה בשבילי כשהייתי מסונוורת ומתנודדת מכאב וחרדה
לא הייתי כאן הרבה לאחרונה
19/11/14 17:14
15צפיות
אבל מידי פעם יצא לי.
אין בעד מה...
º
כן, ואחר כך ראיתי שכן קצת כתבת. להת
19/11/14 18:02
5צפיות
º
אני מוצפת
19/11/14 17:09
13צפיות
º
רוצה לשתף קצת?
20/11/14 11:13
3צפיות
ממשיך משבר המטפלת - חסרת אונים ונפחדת וכאובה
17/11/14 09:45
45צפיות
אני לא יודעת מה לעשות.
עבר שבוע וחצי מאז פגישתנו שבה התפרקתי והיא סופסוף הייתה רכה אלי שוב וחיבקה אותי, ואולי בעשר דקות האחרונות דיברתי, פעם ראשונה מזה חודשים, במעט הפגישות שכן הלכתי אליה, על משהו שלי ולא על הקשר שלנו ועל זה שאני מרגישה שהיא לא שם בשבילי. ונפרדנו בסדר.
בינתיים התחלתי להיות בחרדה לקראת הפגישה הבאה שלנו (בעוד שבוע).
למה?...
כי אני לא סומכת על השינוי שלכאורה חל בה.
אני  מרגישה שרק כשהתפרקתי היא יכלה להיות שם בשבילי.
וצלצלתי אליה קודם
ובאמת היא לא שם בשבילי.
 
למעלה מ20 שנה!!! הייתי פונה אל האישה הזאת כשהייתי במצוקה או מפורקת, היא הייתה עוזרת לי לאסוף את עצמי מחדש.
ועכשיו אני מתפרקת ממנה
והאוטומט שלי זה לצלצל אליה או לבוא אליה כדי שהיא תעזור לי ותחלים אותי ותעזור לי להדביק את כל החלקים שלי מחדש,
אבל אז מצבי רק מחמיר יותר ואני מתפרקת עוד יותר.
 
אני לא יודעת מה לעשות.
דיברתי עכשיו עם מתנדבת בערן
(בחודשים האחרונים, מאז התפרצות המשבר איתה - שבתאכלעס התחיל כבר לפני שנתיים אני כותבת כאן ומצלצלת מדי פעם למרכז סיוע או לערן)
ונראה לי אני חייבת.
חייבת!
להתחיל להיפרד מהמטפלת שלי.
זאת מחשבה בלתי-נסבלת עבורי!!!!
שמכניסה אותי לחרדות איומות.
אבל כמה זמן אני יכולה להמשיך להתדפק על דלת שלא נפתחת לי.
וכל פעם שאני דופקת בדלת הזאת ומחכה שהיא, מהעבר השני תפתח לי אותה, 
היא אומרת שפתחה, אבל היא אומרת את זה מהעבר השני של הדלת, הקול של עמום, עמום וחלול. היא חוזרת על מילים שהייתה אומרת לי במשך שנים, אבל האותנטיות שלהן כבר אבדה.
היא לא בשבילי.
האישה שהייתה הכי קרובה אלי בחיי.
האישה שהצילה אותי מהתאבדות.
האישה שנתנה לי מעל ומעבר.
במשך שנים רבות.
היא כאילו הוחלפה בבובה שנראית כמוה ומדברת כמוה והולכת כמוב, אבל זאת בובה.
אני לא יודעת מה לעשות.
וכמו ש - מי שקראה אותי כאן - מבינה מן הסתם שיש לי על מה לעבוד ושיש טריגרים ושאני אדם עם עבר קשה שזקוק לפינה.
לא מרגישה שצריכה כבר טיפול אינטנסיבי.
אבל צריכה טיפול.
ואולי חלילה יהיו תקוןפות רגרסיביות בהמשך, ומה יהיה אז?..
מה שנראה לי מהכתוב -
17/11/14 11:40
36צפיות
יקרה, קודם כל אני שולחת לך כי ברור ממה שאת כותבת כמה את כואבת ופגועה. פצועה ממש.
מנגד, את מתארת תלות כל כך גדולה במטפלת שלך. כאילו היא האדם היחיד עלי אדמות שיכול לרפא אותך. וכאן הטעות שלך. האדם היחיד עלי אדמות שיכול לרפא אותך - זו את! רק את!
המטפלת יכולה להיות שם כדי לכוון. לייעץ. להקשיב. ללוות. לא יותר מזה.
וכמו שזה נשמע מההודעות שלך (ולא רק זו, אלא גם הקודמות ביחס אליה) את ממש פיתחת תלות קשה במטפלת, ונראה לי שהיא מנסה לשים גבולות ברורים, כי ברור שכל הגבולות ביניכן נפרצו באופן קשה.
 
מקווה שאת קוראת את הדברים באופן בו אני מתכוונת אליהם - אין בי טיפת ביקורת. זה כל כך מובן העניין הזה של לפתח תלות במטפלת. במיוחד אם היא רכה ועוטפת - שזה מה שאנחנו כל כך זקוקות לו.
 
כמו שזה נשמע - היא חרדה לגבולות. למרחב האישי שנפרץ.
 
זו דעתי...
 
את צוןדקת בכול, חוץ מ....
17/11/14 12:59
26צפיות
היא לא חרדה למרחב האישי שלה
שאני לא פרצתי אותו!!!
היא במשך שנים רבות פתחה לי את הדלת לשם בנדיבות,
וכעת אין לה כוח יותר,
אבלך היא לא מודה בזה
והיא לא מתקשרת על זה
והתוצאה היא שהיא לא נמצאת שם.
את לא יכולה לתאר לעצמך איזה כאב זה שמי שהייתה בשבילך 20 שנה והצילה אותך (כן, אני עשיתי הרבה
,אבל היא הצילה אותי בפועל)
אומרת לך שהלב שלה עדיין פתוח אלייך
וזה לא ככה!!!!
וזה סיפור של שנתיים שהיא עמומה ואטומה ואדישה מולי
וממשיכה להגיד לי מילים מנוגדות.
 
אני כמעט כמעט כמעט שהחלטתי שאני מסיימת את הטיפול
וכמעט שיורדת עלי מעין שלווה-שקט
כמו זה שלהבדיל אינסוף הבדלות
ירד עלי מייד לאחר שהחלטתצי, אחרי יסורים והתלבטויות,
להרדים את הכלב שלי החולה מאוד.
אני כמעט שם.
אני מרגישה שאני כמעט בהחלטה.
אלא אם יקרה משהו ממש מהפך מצידה
שיגרום לי להחליט אחרת.
 
ברור לי שפיתחתי תלות גדולה מאוד מאוד.
כך שברור לי שגם אם אחליט לקפוץ למים ולסיים את הטיפול כך, בלי סיום טוב,
אז יכולות להיות לי רגרסיות ואולי אשוב אליה ואז שוב אלך.
אבל אני מרגישה עכשיו שזה ממש מזיק לי.
אני כמעט שם.
כמעט בהחלטה.
ועוד:
17/11/14 13:04
27צפיות
א. הרבה תודה שאת כל כך הרבה פעמים שמה כתף. באמת מעריכה.
וב. אני הבנתי שאני לא יכולה לעבור לסדר היום מול הגסיסה האיטית והכמעט-מוות של הקשר שלנו,
וזה יישמע נורא מה שאני הולכת לכתוב עכשיו,
:
אם אחליט שאני אכן מסיימת, אני רוצה לשבת שבעה,
על האמא שאיבדתי בה, על המטפלת והחברה.
 
זה לא אומר שזה יסגור את זה ללנצח, אבל פתאום הבנתי שאני חווה אובדן מאוד קשה, כבר הרבה זמן, ועכשיו זה ממש הקצין אל סופו...
וכמו שלקחתי עם הכלב שלי מעין פסק-זמן מהחיים אחרי מותו וישבתי כאילו שבעה,
כך אני צריכה גם כעת.
מעשית, האפשרויות שלי ממש מוגבלות,
אבל מחר יתאפשר לי הרבה זמן...
וזה מה שאני רוצה לעשות.
אפילו צריכה.
 
 
מבינה אותך
17/11/14 22:42
20צפיות
רק רציתי לכתוב לך שאני קוראת, ומבינה אותך.
אני לא חושבת שזה טוב מה שקרה ביניכן, כלומר: זאת לא זוגיות, וברור שאת היית הרבה יותר פגיעה ממנה בקשר הזה.
לא ברור מה עובר או עבר עליה. היא גם לא תשתף אותה, אולי משבר בחיים האישיים שלה, אולי סתם שנגמרו לה האנרגיות לטפל בך.
בכל מקרה, הייתי ממליצה לך לסיים את הטיפול.
אני סיימתי טיפול לא מזמן, לא ממקום טוב, בטריקת דלת, אחרי שהמטפלת שהייתה לי גרמה לי לאבד בה אמון. לא אכנס לפרטי פרטים.
והתחלתי עם מישהי אחרת, כשברור לי שזה לא יימשך לנצח. 
 
נתלי, תודה רבה רבה שאת קוראת ומבינה
18/11/14 10:06
16צפיות
לסיים טיפול ממקום לא טוב, בטריקת דלת - זה לא מרגיש נורא ואיום?...
אני מתארת לעצמי שהיה שם משהו מאוד קשה של בגידה באמון.
ואיך אפשר למצוא אחר כך כוח לתהחיל מחדש עם מישהי אחרת?..
איך נותנים שוב אמון?..
איך לוקחים שוב את הסיכון להיפגע?..
 
שואלת אותך     שואלת את עצמי
 
תודה הרבה ששיתפת
אז ככה
18/11/14 12:08
18צפיות
אצלי זה לא היה טיפול מאוד עקבי, אלא לסרוגין. זה גם לא היה מאוד פתאומי מבחינתי.
לגבי התחלה של טיפול חדש- התחלתי טיפול ממוקד מסוג אחר (לא דינאמי), ולא משהו שיימשך שנים.
ולגבי איך נותנים אמון- לוקחים על הגב את הניסיון חיים ומוצאים מישהו בידיוק כזאת שטובה לך.
אני סומכת על האינטואיציות שלך שתמצאי מישהי מתאימה.
כבר בשיחת הטלפון הראשונה אם לא נראה לך משהו, אל תהססי להתחמק או לומר שלא נראה לך שזה מתאים. רק את צריכה להאמין שהאינטואיציות שלך נכונות.
תודה נתלי שוב
18/11/14 12:24
13צפיות
את מאוד ברורה
אני ערפילית
בטח שכרגע
עולם הרגשות כל כך סבוך
עבורי
במיוחד כרגע
º
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
18/11/14 09:39
26צפיות
º
הי, שלום לך אחת ש....
18/11/14 09:54
13צפיות
º
וגם שחררי את העצור בך אחת
18/11/14 09:58
11צפיות
º
זה בגלל הפיגוע...
18/11/14 13:29
21צפיות
º
18/11/14 13:31
4צפיות
טריגר! מאוד מאוד טריגר! רק מי שמסוגלת.
16/11/14 02:16
70צפיות
אני רוצה לשתף. ומאוד הייתי רוצה לשמוע לדעתכן.
משהו שאני מחזיקה בבטן כבר כשבועיים.
בלילה של דאון וגליצ'ה אחורה התחלתי לחפש בפייסבוק דפים של כל מיני בני משפחה שלי. בני משפחה עלק. לא בקשר איתם כבר הרבה הרבה שנים. לדייק:כ35 שנה!
ובלילה של קיפוח והרגשת איך יכלו ככה לנטוש אותי כולם כשהייתי ילדה בת 16, 18, ולא לקחת צד...
בקיצור, נכנסתי לדף של "דוד" שלי הביולוגי.
כזה חברהמן עלק, אני מגלגלת בדף שלו עוד למטה ועוד למטה, איש בן 70 לפחות, נראה עדיין טוב, נשים סביבו, הודעות מנשים, הוא משתתף בערבי שירה בציבור, מתחפש בפורים וכולי וכולי.
ופה ושם יש לו גם פוסטים עם בדיחות מיניות, אבל מינוריות, לא משהו קיצוני, ופה שם צילומי עירום אבל במסווה של התעניינות פסאודו-אנתרופולוגית - אשה יולךדת וכולי.
ופה ושם הודעות מבת-דודה שלי (שגם היא ואני לא בקשר, ושהיא ניסתה להתאבד כשהייתה נערה ובגיל מאוד צעיר עזבה את הארץ לכמה שיותר רחוק מהמשפחה הזאת, ועכשיו כולם כל כך פוצי מוצי אחד לשני בפייסבוק כאילו לא היו דברים מעולם, ואת רואה את הזיוף! ואת - כלומר אני - מתחרפנת!)
אז בת דודה שלי כותבת: היי אבא בוקר טווב, מתאים לך סוודר סגוטל (או משהו כזה)
והוא עונה לה: תודה בת שלי
וכל זה בתוך הפוסטים שבחלקם מיניים אבל כאילו מינוריים וכאילו בדיחות חצי-שוביניסטיות כאלה, או יותר מחצי
ועיכשיו אני מגיעה לחלק הכי טריגרי,
אז מי שמתחרטת, אני עושה בשבילה רווח לבן כדי שתפסיק לקרוא:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא מעלה פוסט - צילום וידאו של גבר שמורח על האיבר שלו צבעים ועומד מול כן ציור שמתוח עליו בד ציור ומאונן ויוצא לחו כל הגועל נפש במשך הרבה זמן עד שהוא משלים בדרך זאת יצירת תמונה בכל מיני צבעים.
לא ידעתי אם להקיא או שאולי אצלי משהו לא בסדר בראש וזה לגמרי בסדר שהוןא מעלה פוסט כזה ושני הודעות למטה הודעה מהבת שלו, בת דודתי: הי אבא, מה נשמע?. ..  והוא: בסדר, ילדה שלי.
כן, כן, סופית, בא לי להקיא.
 
אם מישהי עברה את זה והגיעה לכאן, אודה מאוד לתגובתכן.
 
 
 
היי יקרה (אולי טריגר)
16/11/14 11:44
43צפיות
 
מבינה את החיפוש ברגע הקושי.
 
בנוגע להתנהגות כאילו הכל ורוד והקשרים הנהדרים, אולי כמו המשך התנהגות כאילו הכל בסדר בזמן ההתעללות, שהצורך (מסיבות רבות) להסתיר גובר על השאר.
מתארת לעצמי שיש סיבה גדולה ורצינית מאד מאחורי ניסיון ההתאבדות ועוד יותר, המרחק הפיזי שבת דודתך החליטה לשים בינה לבין אביה. זה שיש קשר בפייסבוק: על סוודר וכו, לפעמים נעשים דברים למראית עין. "שהשכנים לא ישמעו/יראו"
 
לגבי הפרסומים שלו, כנראה לפעמים "מתפלק להם" ומפרסמים מול אחרים את הסטייה, את האישיות האמיתית. הבעיה היא עם אלו שעושים לייקים, אם ממבוכה או מתמיכה בצורת החשיבה הדפוקה ונשארים איתם בקשר. (שלדעתי מוביל פעמים רבות ליחס הנורא, הקשה, המזלזל שמקבלים/ות מי שמספרים על פגיעה)
 
נסי להמנע מללכת לשם (לחיפושים)
התרחקת מהמשפחה הלא תומכת, הנוטשת. נסי לא ליפול למלכודת.
אולי לנסות להכין רשימה של דברים לעשות ברגעים שקשה.
דברים שיעזרו  להקל על העומס הרגשי
 
 
המטריושקה, הרבה הרבה תודה
16/11/14 16:36
32צפיות
על התגובה שמרגישה לי כל כך מדוייקת.
זאת אומרת שגם את חושבת שזה סוטה ודפוק, ושכולם יודעים אבל מתנהגים ביזנס אז יוזול....
זה קורה לי לעיתים רחוקות שאני עושה את זה, וזה אומנם מטלטל אותי, אבל אני לא בטוחה שזה רע, כי זה נותן לי תמונת מצב (כמו זה לדוגמא) משמשקפת לי מה שבאמת היה שO, ולא את העמדת הפנים שלהם.
ושוב אני יודעת שאני לא משוגעת.
ושוב אני יודעת שהחיים שלי לא היו סיוט רע שחולף כשמתעוררים בבוקר, אלא זה באמת היה.
כי הרבה פעמים נדמה לי שלא יתכן שכל זה קרה, ושבכלל האנשים המעורבים לא היו מעולם. כאילו הכול היה הזייה.
תודה רבה רבה רבה, חשובה הייתה לי מאוד תגובתך.
זה רע ונורא
18/11/14 04:59
19צפיות
ובא לי להקיא ממנו ואת לא מדמיינת כלום ולא מגזימה. את צודקת בהכל. בהכל.
º
תודה רבה מעמקים, כל כך חשוב לי לשמוע את זה
18/11/14 09:58
7צפיות
היום בטיפול
16/11/14 16:55
48צפיות
סוף סוף אמרתי שלא הגיוני להיות שנים בטיפול, לכאוב כאב מאוד עמוק ולא לבכות. במקום לבכות האף שלי נזל ונזל(סליחה על התיאור)
16/11/14 18:50
23צפיות
גם זה משהו.
את יודעת שכשבוכים - הדמעות מציפות את העיניים אבל חלקן - שלא מצליחות להגיע לעיניים נוזלות מהאף. כל המערכת הרי מחוברת.
אז אולי הדמעות התחילו לעלות ונעצרו שם... אבל הן יצאו. כך או אחרת.
 
אבל אני עוד ממשיכה ליזול, נהייתי ממש מצוננת
16/11/14 19:26
20צפיות
הייתי גם קודם, אבל לא בצורה כזו...
יכול להיות טריגר
16/11/14 21:21
21צפיות

צעקתי היום, צעקתי כמו שאולי לא צעקתי אף פעם בטיפול (מתחת לשמיכה ואפילו המטפלת לא שמעה מה צעקתי) כ"כ קשה לי לפתוח את הפה, אפילו רק להזיז אותו, לפתוח, רק לעצמי. מרגיש לי חשוף, אולי גם הבכי קשור? לא חושבת. הבכי- עוד לא הצלחתי לפענח אותו,  מה יש שם בחסימה הזו שפשוט אני לא שוברת אותה? פחד? בדידות שתכפה עלי? מה? מה אצטרך שם כשאבכה? אפילו עכשיו, לבד, לא מגיעה לבכי, צריכה דברים חיצוניים, מרגשים/עצובים כדי לבכות. מעצמי כמעט ולא מצליחה. ולא שאני רוצה להיות עצובה ולבכות מהמקום הזה. רוצה לשחרר את הבכי, להרגיש את הכאב ממקום משחרר ולהתרפא.
 
סליחה שאני משגעת אתכם...
16/11/14 21:24
28צפיות
פתאום מרגישה ילדה קטנה, מפחדת שחס ושלום לא תהיה לי אימא.
את ממש לא משגעת. לא אותי.
17/11/14 02:31
19צפיות
נשמע כמו התקדמות גדולה. שהצלחת לצרוח. שהאף נוזל.
משהו בכל זאת יצא.
 
האם יתכן שחוסר היכולת לבכות קשור איכששהו לפחד שאמא תעזוב אותך?...
 
חוצמזה, גם אם יוצטת לך מחלה פיזית, זה מעולה בעיניי. זהגם שחרור סתימות בעיניי. שחרור של מחלה שאם לא יהיה מוצא לרעלים שלי היא תלך ותגדל.
אז מאוד מאוד שמחה בשבילך
 
אותי לא שגעת - אולי טריגר
16/11/14 22:21
22צפיות
מצטערת שנכנסת כך באמצע ובכלל חדשה פה.. ורק קוראת. אז שלום
אחת יקרה, כל כך נגעת בי במילים שלך... נשמע שבעצם ענית לעצמך ואולי גם לי, למה תזדקקי כשתבכי, למה אזדקק כשאבכה... מרגישה ממש אותו הדבר, לבכות מסרט כמו מטומטמת (סליחה, זה רק במילון המושגים שלי כלפי ההתנהגות של עצמי) אבל לא להצליח לבכות מעצמי... והכל חנוק ועצור ולא נותן לנשום.
לפחות שהנזלת תעבור לך במהרה!
º
חשופית, ברוכה בבואך
17/11/14 08:53
10צפיות
º
תודה מבדידות לבהירות
18/11/14 14:36
12צפיות
יום ראשון - מתחילים את השבוע
16/11/14 06:45
32צפיות
בוקר טוב ושבוע טוב!עדכונים?איך עבר עליכן/עליכם סוף השבוע?
איפה נעלמו הרווחים??
16/11/14 07:08
21צפיות
מסתבר שכשמקלידים מהטלפון הסלולארי נעלמים הרווחים
 
אז סוף השבוע שלי עבר עליי בסידור הארון של הגברת הצעירה בבית.
 
 
וגם הרבה מנוחה
 
שיהיה שבוע טוב לכולנו
 
º
חחח כן גם לי נעלמים הרווחים לפעמים
18/11/14 04:54
4צפיות
º
סופ"ש היה מעולה
16/11/14 19:27
6צפיות
º
איזה יופי(:
17/11/14 09:46
3צפיות
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
16/11/14 13:12
19צפיות
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
º
סוף שבוע נעים חבר'ה
14/11/14 07:13
26צפיות
º
תודה, סופ"ש מעולה גם לך
14/11/14 08:14
10צפיות
יום חמישי - כמעט סוף שבוע
13/11/14 06:28
40צפיות
זהו... עוד שבוע חולף לו.
מה התוכניות לסופ"ש?
 
רוצה להגיד כמה מילים על אתמול
14/11/14 00:45
36צפיות
הייתי במקום חדש, היה טריגרי בשבילי בטירוף
היה לי שחזור
לא ראיתי בעינייפ
הפסקתי להתקיים
רק הילדה השמנה והמכוערת הציצה אלי מהמראה שבמקרה הייתה שם
ואז התפוצצתי והתפרצתי ובכיתי והעלבתי
והלכתי.
אני קצת, ואולי קצת יותר מקצת, מתביישת בעצמי- כאילו נסחפתי במכונת זמן.
ואני גם מצטערת שפגעתי בא.נשים לא רעים בסך הכול.
רק די אטומים, כמו אנשים רבים, רבים מדי, א.נשים שלא ינקטו עמדה בזמן משבר, כנראה, או תלוי איזה, א.נשים  מפוחדים וחסרי מודעות.
אבל לא רעים.
 
כמובן שהיום שלחתי את התנצלותי.
וכמובן שבחיים אני לא חוזרת לשם!!!!
כי לפני שהתפ]וצצתי אמרתי כמה אני מרגישה רע ואף אחד לא הסתכל עלי אפילו.
והרגשתי ששופטים אותי.
 
וכאמור, זאת הייתה התנהגות עברית שלי.
 
עם זאת, אני שמחה שאני מעזה לקחת יותר סיכונים היום וללכת ולהגיע למקומות שעשויים להיות קשים וטריגריים עבורי ולבדוק אם מתאים לי.
ואני שמחה שלא נשארתי בכוח במקום שעושה לי רע.
ואני שמחה שעשר דקות אחרי שיצאץתי משם חלף לי כל הטשטוש והסינוור ותחושת ההתפרקות (שלא כמו פעם שהיה לוקח לי שעות, אם לא ימים)
ואני שמחה שאני מלקה את עצמי פחות מבעבר. מה לעשות?.. אני עושה כמיטב יכולתי ומשתדלת לנהוג בא.נשים יפה גם כשהם לא נעימים או טריגריים לי.
הפעם לא הצלחתי!
 
עדיין יש בי חלק שחושב שזה נורא ההתנהגות חסרת השליטה והתוקפנית לי
אבל יש גם חלק כבר שמבין שזה חלק צמני טכשאני נורא לחוצה זה עדיין עולה
ושזה אופן קדום של הישרדות עבורי
 
תודה שאתן פה להשתתף ולשתף
14/11/14 07:09
10צפיות
נשמע שאת בסערת רגשות ובמלחמה פנימית עם עצמך.
קשה...
אבל אני שמחה מאד שאת מודעת למה שקורה איתך!
את מודעת לסיבות, את מודעת למעשים, את פשוט מודעת!
וזה המון.
שולחת לך כוחות...
º
תודה רבה סיוט אכפתית
14/11/14 09:37
5צפיות
יום שלישי - פעמיים כי טוב
11/11/14 07:02
44צפיות
קדימה חבר'ה.
 
משהו טוב שקרה לכם/לכן השבוע
 
אצלי -
11/11/14 07:03
35צפיות
הייתי קשובה לעצמי, לרצונות ולצרכים שלי.
הייתי ברורה לחלוטין לגבי מה טוב לי ומה רע לי.
החלטתי שאני לא נשארת עם משהו שעושה לי כל כך רע, ומחפשת דרך לעשות שיהיה לי טוב.
יודעת שזה נשמע קצת עמום ולא ברור, אבל בשבילי זה ברור לחלוטין.
גאה בעצמי!
סיו, לי זה ברור לגמרי, גם אם אין פירוט קונקרטי
14/11/14 00:50
10צפיות
וזה נפלא בעיניי
º
תודה
14/11/14 07:09
3צפיות
º
חשוב
14/11/14 08:13
5צפיות
משהו טוב (מלפני יומיים)
12/11/14 13:33
26צפיות
 
משהו שלא קל לי להתמודד איתו בכל פעם שעולה.
והפעם, הצלחתי לעבור אותו יחסית טוב
גם מלפני יומיים הולך
12/11/14 19:04
16צפיות
לאט לאט - כל פעם צעד קטן.
מאחלת לך להמשיך לעבור יחסית טוב דברים שעולים וצריך להתמודד איתם.
 
משהו טוב מהיום
12/11/14 18:33
18צפיות
היה לי ממש כייף בלימודים, אמנם היו שם דברים שטרגרו אותי אך הצלחתי להתגבר:)
איזה כיף לקרוא את זה!
12/11/14 19:03
13צפיות
אפשר לשאול מה את לומדת?
 
 
ושתמשיכי להנות!
º
אחת, איזה יופי(:
14/11/14 00:48
4צפיות
הצלחתי לכתוב על משהו שהכאיב לי
13/11/14 22:33
24צפיות
והעולם לא התמוטט (בינתיים לפחות...).
נתלי, איזה יןפי. שולחת לך תומכות (לשים תחת העולם), שימשיך
14/11/14 00:55
11צפיות
לעמוד על תילו
מעולה!!!
14/11/14 07:10
10צפיות
נכון שזו הרגשה טובה?
לשחרר משהו שכל כך מפחדים מהתוצאה שלו ולגלות שהתוצאה לא כל כך נוראית כמו שציפינו...
שמחה שהצלחת לכתוב את הדברים ושהעולם לא התמוטט.

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה