לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

הודעה נעוצה סופ"ש נעים לכולם/כולן
28/11/14 07:53
10צפיות
מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו שיהיה סופ"ש חמים ונעים, רגוע, ממלא, מטעין בכוחות לקראת השבוע הבא.
 
מציעה לכל אחד ואחת לקחת פסק זמן בסופ"ש הזה ולנסות לחשוב על הדברים הטובים שיש לו/לה בחיים.
בטוחה שתצליחו למצוא כמה
 
לפעמים צריך לעצור לרגע ולחשוב. כי אנחנו נוטים לפספס את הטוב בתוך כל הרע.
אבל הטוב נמצא שם. בפרטים הקטנים. וזה ממש נחמד להיזכר פתאום שיש גם קרני אור לפעמים שמבצבצות לחיינו.
 
אז... מי מצטרף / מצטרפת אליי לרעיון הזה?
 
שבת שלום
 
 
כל כך נכון וממש ממש חשוב לזכור
28/11/14 12:15
7צפיות
סופ"ש נהדר (ועם כל האיחולים שכתבת לנו) גם לך
º
28/11/14 13:01
גיליתי את הסוד
27/11/14 12:57
41צפיות
מרגישה נטולת כוחות, רוצה רק להיות בשקט עם עצמי וממש לא לעבוד עכשיו ובכל זאת הולכת לעבודה...
יש
27/11/14 22:09
12צפיות
נחמה בזה שיש לך את העבודה, בעיניי מסגרת זה דבר כל כך חשוב, דבר ששומר עלינו בשגרה מסוימת כשאנחנו מתמודדים עם דברים שיכולים לגרום לנו להישאר בבית ולטבוע בהם.
בכל מקרה, אני שומע, אני איתך. ומקווה שתהיי בטוב במהרה!
º
נכון, זה טוב שהלכתי לעבודה, עדיין כואב לי...
27/11/14 22:11
6צפיות
º
שחרור סוד זה מתיש
27/11/14 22:43
16צפיות
מבין
27/11/14 23:58
8צפיות
לא באתי לבטל את הכאב חלילה. ניסיתי להאיר צד חיובי. מקווה שאחרי השלב המתיש, תבוא גם הקלה!
התייעצות
27/11/14 15:23
17צפיות
שלום,
אני מחפשת בדחיפות פסיכיאטרית טובה בבאר שבע .
האם מישהו מחברי הפורום מכיר מישהי?
תודה!
שלום אחת שהייתה פה פעם
27/11/14 16:46
16צפיות
 
אני לא מכירה אך מתארת לעצמי שלמרכז סיוע יש רשימה של נשות מקצוע מומחיות בתחום.
אולי אפשרי שתעזרי בהן?
אם תרצי, מס הטלפון הוא 1202
 
ואולי מישהי/ו בפורום כן מכיר/ה
 
ואת כמובן מוזמנת להצטרף אלינו
טריגר
27/11/14 05:23
37צפיות
 
אמנם על ההטרדות המיניות שהתלוננתי עליהן אני לא זכיתי לשמוע משטורים ל"פנינים" שכאלה ... אבל כן זכור לי יחס מקצועי קר בכמה פעמים .
אבל כל התיקים נסגרו . גם כל התיקים על האלימות מאמא .
ואם שופטת לא רואה טעם להגיש תלונה בגלל המצב הקיים ...
זה לא עושה לי החשק להמשיך עם העקרונות שלי כי מה הקטע בדיוק ?
אני ( וגם לא אף אדם אחר ) לא סמרטוט ריצפה !
ועל תלונות קשות כאלה שסוגרים תיקים זה פשוט ... בלי מילים ...
אני לא בטוחה שזו הסיבה
27/11/14 08:29
21צפיות
אני לא בטוחה שהשופטת לא רואה טעם להגיש תלונה
מזכירה לך שהיא קורבן לעבירת מין וזה כולל את כל התחושות הקשות שמלוות עבירה כזו
ויכולות להיות מגוון של סיבות : בושה, חוסר רצון שיחטטו בחייה, רצון לפרטיות, צורך בשליטה על מה שקורה, רצון ו/או צורך לעבד מה שקרה, התמודדות אישית ועוד ועוד ועוד
 
 
(לא נכנסתי לקישור)
º
נאמר בקישור שזו הסיבה שציינתי ...
27/11/14 08:48
9צפיות
קראתי
27/11/14 08:53
14צפיות
גם את ההודעה שלך וגם את הקישור וגם את התגובה של המטריושקה.
ומה שיש לי לומר זה כך:
לגבי השופטת, כמו שהמטריוקשה כתבה לך - היא אדם ככל האדם, ולכן, כנפגעת עבירת מין היא מגיבה כמו כל אדם שנפגע.
במקרה שלה, יש לה גם את השם שלה שהיא עלולה לסכן מעבר לכל הסיבות שהמטריושקה מנתה.
היא שופטת במדינה ישראל.
אנשים רבים (עו"ד ושופטים) מכירים אותה.
אנשים רבים (שמתדיינים בפניה) מכירים אותה.
חשיפת הפרטים שלה זה קטסטרופה מבחינתה, מעבר למה שהיא כבר חוותה.
 
ולגבייך - יכולה רק לשלוח לך כוחות להמשיך ולהתמודד. יש שוטרים מקסימים ויש שוטרים שהם נבלות. יש כאלה שילחמו עבורך ועבור הוצאת הצדק לאור ויש כאלה שכל מה שמעניין אותם זה לסיים את יום העבודה וללכת הביתה.
אי אפשר לעשות הכללות.
 
יש נשים שמתלוננות, יש נשים שלא, וזה לא קשור למקצוע שלהן או להשכלה שלהן. זה קשור אך ורק ברצון שלהן ובכוחות שלהן.
אם את התלוננת - סימן שיש בך את הכוחות!
אל תוותרי.
 
אני חס וחלילה לא התכוונתי להגיד ולא לרמוז שבגלל שהתלוננתי
27/11/14 09:06
13צפיות
אני יותר טובה או חזקה או משהו אחר מאחרות שנפגעו ... ממש לא ...
ואני לא בטוחה שזה בגלל שיש לי כח ... זה שאני עושה למרות הרבה דברים כי אני לא מוכנה לשתוק יותר ( הרבה שנים פחדתי לדבר ושיתפתי פעולה בדרכי עם מה שקרה לי ... בעיקר בבית מאמא ) אני לא מוכנה יותר לשתף פעולה ככה עם שום דבר שהוא עוול !
אבל ... עם הרבה תלונות נסגרות אז מה שווה שאנ'לא שותקת ?
מה שווה המלחמה הזו ? העמידה על העקרונות ?
 
זה לא הוגן ... כל האנרגיות האלה והכאב וההשפלה גם אם סופר נחמדים אליך וגם הזמן והכסף שהשקעתי , הרבה דברים לשווא ... אז בשביל מה ?
אני מקווה
26/11/14 11:12
22צפיות
שיבוא יום שאמצא שלא נחוץ לי הרבה כדי לשמוח וליהות מאושר. בוקר שבו כדי להעלות חיוך לא אצטרך לחשוב הרבה כל כך, יספיק רק לפתוח את העיניים, רק לחוות רגע פשוט.
היום המציאות סבוכה מדי, אני נאבק בכל דבר שעובר עליי, בלי יכולת לתת לו להמשיך הלאה. אני מנסה בכל הכח ללמוד את השפה הנעימה יותר, הרפיה, נחת, לא ליהיות ער כל הזמן לדרוך למה שלא יבוא.
איזה נחמד יהיה כשאם אהיה קצת לבד לא אשאב למערבולת של כאב, ואוכל להרגיש אהבה עצמית, יתאפשר לי להינות מכל רגע ורגע בלי שאהיה זקוק לריגושים וחידושים.
מחכה ליום הזה.
הודעה חשובה - בין היתר ל"טולי"
23/11/14 08:36
56צפיות
אין לעשות אאוטינג בפורום.
כמו שכתבה המטריושקה בתגובה להודעה שכתבת בפורום, ואני אצטט:
 
"משמח לראות אכפתיות
 
יש לי בעיה עם ההודעה הזו, את (כותבת באנונימיות,זה בסדר כהודעה על עצמך) מבקשת לחשוף פרטים אמיתיים של מישהי?
 
מבקשת ממשתתפי/קוראי הפורום לא לעשות אאוטינג לאף אחת/ד.
  
את מוזמנת להמשיך להשתתף, לשתף ולכתוב בפורום אם תרצי  "
 
אז בבקשה - נא לא לעשות אאוטינג לאף אחד/אחת.
אחד המאפיינים המיוחדים של הפורום הזה זו האפשרות להיפתח ועדיין להישאר אנונימי ולשמור על עצמינו מפני "העולם החיצון".
זו חממה המקום הזה.
 
וכמו שהמטריושקה כתבה - כולם מוזמנים להמשיך להשתתף, לשתף ולכתוב בפורום.
 

 
ולמי שלא הבין מאיפה זה בא
23/11/14 10:50
50צפיות
היתה כאן הבוקר הודעה ממישהי בכינוי טולי, שטענה שכתבה בזמנו בפורום ועזרה למישהי שכיום היא לא זוכרת את הכינוי שלה ואת שם משפחתה.
טולי כתבה את שמה הפרטי של אותה בחורה ואת עיר מגוריה וביקשה אם יש מי שיודע משהו לגביה - היא היתה רוצה לדעת מה קורה איתה היום.
 
רציתי להוסיף עוד משהו - טולי - כתבת עם שם משתמש זמני, של מבקר. לא עם שם המשתמש ששימש אותך בזמנו. נראה לי שאם אותה בחורה גולשת בפורום - היא היתה מזהה את הפניה שלך לפי שם המשתמש ששימש אותך בזמנו.
 
את מוזמנת לנסח הודעה חדשה, ללא אאוטינג ובכינוי הידוע לבחורה - אולי כך היא תראה את הודעתך ותדע ליצור איתך קשר במסר אישי או על גבי הפורום.
 
24/11/14 22:08
50צפיות
ביקשתי חיבוק ...
לא קיבלתי כי לא מגיע לי כי לא עשיתי את המחויבויות שלי ...
ויודעים מה עובר עלי ויודעים מה קרה לי ... הצוות סביבי ... רוב הצוות ...
זה כל כך ... הם לא מבינים ...
ומאלצים אותי לחזור לשיגרה ותיפקוד ...
כשלי בא להיות עם עצמי ...
כשאין לי כוחות כמעט לשום דבר ...
אי אפשר ככה ...
צוות אמור להכיל , להבין ... 
וזה לא שהם לא מנסים אבל ... זה לא בכלל ... בכלל לא נכון ...
זה רק פוצע אותי עוד יותר . שובר אותי עוד יותר .
º
יקרה, שולחת לך חיבוקים
24/11/14 23:19
13צפיות
היי
25/11/14 00:06
28צפיות
אני מקווה שהבוקר מחר יביא לך יותר שקט ושלווה.
כאן איתך.
לא ממש
25/11/14 21:14
24צפיות
היום הביא איתו ... ובכן יש לי חודש למצוא לי מקום אחר לגור בו .
אני לא יכולה לתפקד ככה כרגיל .
והמנהל חושב דברים שהם לא לגמרי נכונים ... ונמאס לו להלחם אם אני מוותרת ...
אז זהו לי אין עוד מקום פה ... על זה אני לא מצטערת , אני רק לא יודעת לאן לעבור .
אני גם מצטערת שהוא לא מבין עיניין ולא רגיש ... זה לא שהוא אטום אבל ... אנ'לא יודעת להסביר ...
אני מאוד מעריכה ומאוד אוהבת אותו ... הוא אחלה בן אדם ...
אבל יש פער מאוד עמוק וחוסר הבנה .
הצעה
26/11/14 08:02
15צפיות
ניסית אולי לפנות למרכז הסיוע - 1202 - לבקש שיעזרו לך למצוא מקום אחר?
מניסיוני - יש רכזות שם שמפנות לכל מיני מקומות.
 
לא חשבתי שהן יוכלו לעזור לי בזה אז לא פניתי
26/11/14 08:34
15צפיות
אפנה ... היום ...
תודה רבה ...
|*|נפתח פורום תרבות סין|*|
25/11/14 14:31
1צפיות
|גלובוס| אוהבים אגרול, ג'קי צ'אן ודרקונים?
אנו מזמינים אתכם לבקר בפורום החדש בתפוז-תרבות סין!
בפורום תוכלו לדון בסין, בתרבות הסינית ובהשפעתה על העולם שלנו, על ביקור במדינה, ממשק עם תושביה, פעילות עסקית ומגע עם אנשי העסקים המקומיים, וכמובן בשפה הסינית ובלימוד שלה.

אתם מוזמנים להיכנס לפורום כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

גלישה מהנה! |תפוז|
סיוטים בלילה פלוס הרהור לגבי ההשתתפות שלי בפורום
24/11/14 10:19
62צפיות
שוב מ אני גרה עם אחותי. שוב היא מכה אותי ומאיימת לרצוח אותי. הפעם פוצעת אותי עם סכין. אולי אני אשמה שהיא מכה אותי?... זה משהו שאטמרתי ולא הייתי צריכה להגיד?... אמא שלי לא מגנה עלי. היא לצידה.  התלמידים שלי שם והם קרואים שהיא מכה אותי ולא הספקתי להתקלח. עכשיו פגעה אחותי גם בעבודה שלי, מי ירצה עוד לבוא ללמוד אצלי?...   לנגיד אני אומרת לאמא שלי שתוציא את אחותי מהבית ושאם עד שעה זו וזו אחותי לא תצא אני הולכת למשטרה להגיש תלונה.
והשיא של הזוועה של החלום: המטפלת שלי. שוב מסתבר שהיא מטפלת גם באחותי, וניסיתי להימנע כל הזמן מלחשוב או להכיר בזה. אבל עכשיו היא באה לדבר לפני קהל על הטיפול שלה בשצינו ומרצה איך שתינו מקנאות אחת בשנייה ואני יודעת שלא אוכל יותר להמשיך ללכת אליה, שכל כך פגעה ביח.
 
הסיוט הזה, בוריאציות שונות, כבר שנים.
ואז הייתי מצלצלת למטפלת שלי, ובקול של ילדה: היית מאוד רעה אלי הלילה.
והיא בקול של אמא לילדה: אוי ואבוי... מה עשיתי...
ואני מספרת לה והיא מרגיעה אותי שזה רק חלום ולא יכול להיות דבר כזה בחיים.
 
וגם עכשיו יש לי דחף לצלצל אליה שתרגיע אוץי בקולה המתוק.
ואני אומרת לעצמי: די, את גדולה. את כבר יודעת שאלה רק הפחדים שלך. יש לך כבר כוח להרגיע את עצמך.
האומנם?..
אם כך למה אני כותבת כאן?...
והאם רק נדמה לי שאני זאת שכותבת כאן הכי בקביעות והכי הרבה לאחרונה?..
ואני מרגישה עם זה לא נוח.
אני מרגישה חריגה, שוב אני חוששת שאני תלותית, וגם חוששת שאני מכבידה עליכן.
אשמח לתגובות
שיהיה יומטוב לכולנו על אף ולמרות הכול
ממש לא מכבידה עלינו
24/11/14 12:58
29צפיות
בשביל זה נועד הפורום הזה, לתמיכה, כמה שאת צריכה, אנחנו בהשתדלות להיות פה בשבילך. שולחת לך חיבוק מחזק שינקה ממך את הסיוט הזה.   וגם אני כותבת פה הרבה...
רק להגיד לך שקראתי
24/11/14 18:54
24צפיות
ליבי איתך ואת לא מכבידה וכתבי כמה שאת רוצה וצריכה
לא כל כך כאן בזמן האחרון די משובללת
אבל קוראת אותך ...
לא מכבידה
25/11/14 00:08
22צפיות
תמשיכי לשתף!
אחת, עייפה וגראונד - תודה רבה על התגובות,ו...
25/11/14 00:38
23צפיות
עייפה, אני מקווה שאת בסדר?...
עדיין במיטה
23/11/14 10:02
51צפיות
החום, העטיפה של השמיכה, לא יכולה כרגע להתנתק ממנה. גם קצת לא במיטבי פיזית. אז מותר לי, נכון?
ברור שמותר
23/11/14 10:36
18צפיות
כל עוד את יכולה להרשות לעצמך את הפינוק הזה - למה לא?
תהני גם בשבילי
מרגישה בחוסר שקט/ אולי טריגר
23/11/14 18:13
22צפיות
אפילו לחכות בתור לרופאת משפחה יוצר אצלי חרדה.
יקירה, אנחנו פיתיות (זהות)
23/11/14 23:28
21צפיות
גם אני רבצתי חצי יום במיטהץ.
כן, לא רק מותר.
גם צריך את זה מדי פעם.
טוב שאת מתפנקת, ובטח ובטח אם את לא מרגישה טוב.
אצלי, אני זקוקה לא פעם להרבה שעות שינה ובהייה כדי להתמודד נפשית, לעכל, לחלום
מחשבות של תקווה
23/11/14 19:35
42צפיות
יום אחד, סירה קטנה שנשטפת לחוף,
עוד תראה עצים לובשים ירוק, אחרי חורף ארוך
יום אחד, מטוס שנוחת בבית, מפגש של געגוע בלי סוף
עוד תראה ציפור חוזרת לקן מסתיו רחוק
 
יום אחד, עצום עיניים, תחלום רחוק, שוט במים
גם לשמיים יש סוף ועולם שלם נסתר מהעין,
רק ללב אין גבול, חיים שלמים, ים של תווים,
נחמה לכל לילה חסר שינה, בקצה כל השנים.
וואו, איזה יפה אתה כותב
23/11/14 21:02
18צפיות
זה שיר שראוי להלחנה.
º
להלחין ולרדיו
23/11/14 23:29
6צפיות
דאון. מדוע?.. אין לי מושג.
21/11/14 00:25
69צפיות
תפקדתי מעולה בימים האחרונים.
הרגשתי מעולה אחרי ההחלטה לעזוב את המטפלת.
כלומר, פחדים יש. אבל הרבה התרגשות ושמחה.
אז מה קרה?
מה קרה?
אשמה. שוב אשמה.
קודם כל אני יוצאת מחר לסופש עם חברה, רק כדי להתבטל ולנוח ולהינות מהחיים.
ישר אשמה.
אף פעם לא יטצאתי לחופשונת קודם בלי שהמטפחלת שלי תברך אותי ותגיד לי שמגיע לי, ולשמוע את הקול הרך והמתוק שלה אומר לי שאהנה מכל רגע.
כן, כן, אני יודעת שאני תלויה בה. / שהייתי תלויה בה?...
האם אני עדיין תלויה בקול מבחוץ שיאשר לי/ יאפשר לי קצת להינות מהחיים, להרפות מהחובות ולנוח?.. (דבר שאני מאוד מאוד זקוקה לו)
חוצמזה, גם רותי כבר פחות נוהגת כ"אמא שלי",
 כי אניע שמדרת שאני לא צריכה ובכל זאת זה מלווה בקצת כאב.
חוצמזה, קרה לי משהו מאוד מאוד מפחיד היום: תלמידה שלי נעלמה באמצע השיעור. כלומר, נעלמה מהגוף שלה. כלומר פתאום התחילה לגנוח ובהתה קדימה, כמו שרואים זקן סיעודי שמנותק מהמציאות. היא קצת הזיעה במהלך האירוע. כולם ישבו בהלם. התעשתתי וניגשתי אליה וליטפתי את כתפה ודיברתי אליה, ואמרתי חלמישהי שתזעיק את האחראית שאולי צריך אמבולנס.
אחרי שתיים או שלוש דקות היא חזרה ולא הבינה מה אני עושה לידה ולמה כולם מסתכלים עליה. היא לא זכרה כלום. רק אמרה שהיה לה כאב בטן חזק.
מה זה, אלוהים?..
חוצמזה, שתי תלמידות שלי משני מקומות שונים אמרו לי שאני מדברת/מקשקשת יותר מדי על עצמי  -  שתיהן אמרו לי את זה בזמן האחרוןץ.
פתאום אני מרגישה מבויישת, וממש לא בא לי.
המון המון אנשים אחרים נהנים מהדברים שלי, כלומר, מהמילים שלי, והן כמעט תמי דמובילות לאמירות מקצטועיות.
כאילו האשימו אותי פתאום שאני חשפנית באמצע הרחוב.
אמאלה.
 
והיה שיעור מצויין. אז למה יצאתי בהרגשה של לא שווה?.. למה אני שוב מרגישה בודדה?...
ואולי בכל זאת קשה לי בלי המטפלת שלי?... לחשוב ששוב לעולם לא אוכל להיות שוב הילדה הקטנה שלה. אני מתגעגעת שתחבק אותי. אני מתגעגעת לנחמה ממני. אני מתגעגעת שתזכה אותי מאשמה.
ועכשיו עלי לזכות את עצמי מאשמה.
להגיד, גם אם את קשקשנית לפעמים זה בסדר. לכל אחד יש חסרונות. וחוצמזה זה תלוי בעינים של מי זה חיסרון. עובדה שרוב התלמידים שלי דווקא אוהבים את זה.
להגיד לעצמי, כן זה טוב שתצאי לנוח שיש שבת ותשני טבע וחברה טובה ומנוחה וסביבה אחרת, גם אם סבל העולם נמשך בינתיים. את חייבת לנוח, מה לעשות.
מכל מקום תוקפים אותי רגשי האשמה.
והעניין שאני חלשה מולם עכשיו, ולו בגלל שאני מאוד עייפה פיזית.
אז לכי לישון, לכי לישון חמודה, אומר לעצמי.
 
לילה טוב לכולן
טריגר למעלה אולי! וגם כאן - אולי
21/11/14 00:29
38צפיות
 
והיא מכחישה, הבחורה שהיה לה כנראה אירוע מוחי באמצע השיעור - 
וכולם שותקים לה.
זה לא תפקידי ואני מנסה לא לדחוף את האף (הגדול שלי!!!) לענייני אחרים, אבל אני רמגישה שאני חייבת לטלפן אליה מחר ולהגיד להה ללכת לרופא דחוף.
ואולי זה גם עלה על פחדים שלי.
היא גרה לבד.
אני גרה לבד.
ומזדקנת.
אמאלה
 
 
21/11/14 06:42
31צפיות
יקרה,
קראתי אותך וליבי יוצא אלייך.
לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל
 
לגבי החופשה: כל הכבוד לך שהחלטת לצאת! לקחת לעצמך זמן איכותי כדי להתחזק, להתנתק, להתאוורר. זה כל כך חשוב, והרבה לא מסוגלים לעשות זאת בדיוק מהסיבות שרשמת. כך שאת לא לבד בסירה הזו, ואני כל כך שמחה שהצלחת לתפוס אומץ ולקבל החלטה כל כך טובה!
צאי ותהני! תנוחי, תנשמי, תתבטלי, תחיי!
זה לעניין הסופ"ש.
 
לגבי המטפלת - זה ברור שיהיה קשה. זה לא זבנג וגמרנו. גם כשנפרדים מבן/בת זוג יש תקופה של אבל, תקופה של כאב, תקופה של געגוע. למה שזה יהיה שונה כאן?
וכמו כשנפרדים מבן/בת זוג - מתחילים להיזכר רק בטוב שהיה, כי קשה ומתגעגעים. ושוכחים את כל הרע שהביא לפרידה.
אז במקום להיזכר בקול הרך והמתוק שלה - תזכירי לעצמך את המבט החלול והקר שלה. את הריחוק. את מה שגרם לך להחליט לסיים את הטיול איתה.
 
לגבי התלמידה שלך - אני מבינה מההודעה השנייה שהיא אישה בגירה. (גרה לבד).
האם התייעצת עם האחראי/ת במקום בו את מלמדת? אני חושבת שזה מה שאני הייתי עושה. כך מצד אחד את לא "דוחפת את האף" כהגדרתך, אלא מעבירה את האחריות לאחראי/ת על המוסד בו זה קרה, ומצד שני - את לא משאירה את זה באויר.
וכן - מפחיד נורא!
 
לגבי התלמידות שהעירו לך שאת מדברת יותר מידי על עצמך - יתכן וזה צורך שלך. לשתף, להוציא, לשחרר מתוכך. יכול להיות שזה קשור איכשהו להפסקת הטיפול גם. אני אישית מכירה את הצורך הזה לדבר ולשתף, ויודעת שהרבה פעמים אח"כ אני מצטערת על זה שלא שמרתי לעצמי קצת על עצמי...
אז ממליצה בחום לנסות לווסת את מה שאת אומרת (וממליצה לעצמי על הדרך גם לנסות לעשות את זה...)
 
ואחרון אחרון חביב - אבל לדעתי הכי חשוב.
 
א-ת    ל-א     א-ש-מ-ה ! ! ! ! ! ! !
 
סופ"ש מקסים שיהיה לך! תהני מלא מלא!
 
 
גם לי יש נטייה לפעמים
21/11/14 22:37
21צפיות
להיות דברנית גדולה. זה משום שאני חייבת שיקשיבו לי ומשום שאני נמצאת הרבה לבד, גרה לבד, אז כבר כשאני עם אנשים, אז בא לי לשתף, לפרוק קצת.
כנראה שזה קשור לזה שיש משהו בפנים שלא מרפה. 
כבר שמעתי אמירות בחיים שאני "נודניקית", וזה היה אפילו מעליב. גם לי יש זכות לדבר. לא חושבת שאני יותר נודניקית מאחרים. רק שאולי להם יש איפה לשתף גם בבית, ולי אין כ"כ, לא מספיק לפחות. 
אז לפעמים אני כותבת באינטרנט, אבל לצערי יש לי לא מעט פעמים, בעיקר כשאני לבד, הרגשה שאין לי מישהו לשתף אותו במה שאני מרגישה. וזה קשה ומתסכל.
נתלי, זה מאוד קשה...
23/11/14 01:46
19צפיות
כשאין א.נשים קרובים לשתף אותם.
אני לפעמים מצלצלת למרכז סיוע או לער"ן. אולי תנסי גם?....
זאת אפשרות...
23/11/14 19:47
14צפיות
למרות שלרוב אני מעדיפה דרכים אחרות.
º
העיקר לא להיתקע עם הבדידות לבד, נראה לי
23/11/14 23:25
8צפיות
סיוט, כמה יפה כתבת לי, וכמה נהניתי בסופש הזה
23/11/14 01:44
26צפיות
שזה ממש לא מובן מאליו
והייץתי עם חברה שאנחנו  נוסעות כבר שנים מדי פעם ביחד לךטייל
ועם השנים העמיק הקשר בינינו
והסופש הזה היה מאוד נעים
ונזכרתי שאני לא כזאת דפוקה, אלא גם יש לי יכולות טובות ויפות להיות בלקשורת אנושית חמימה ומקרבת ומתקרבת.
בקשר לבחורה/ התלמידה שלי. היא בעצם אשה מבוגרת. מסתבר שזה קורה לי מילדותה. ואני ישר מבינה את מה שלא רציתי להגיד לעצמי קודם (אני כמובן לא רופאה ולא פסיכיאטרית, אבל אני כן נפגעת מילדות ובוגרת 22 שנות טיפול ויותר)  -   בקיצור, נראה לי שזה דיסוציאציה. אבל אולי אני טועה.
האומללות שלה, הגניחות חסרות האונים שלה...
מכל מקום, אני חוזרת לחיובי וזה שהיה לי ממש טוב הסופש ושאני בבית עכשיו.
אני מקווה ששלומך טוב?...
ששלומכן טוב...
º
מעולה לקרוא אותך ככה!
23/11/14 06:41
10צפיות
º
תודה יקרה
23/11/14 16:57
8צפיות
|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:03
5צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



יש ימים
23/11/14 09:23
29צפיות
שאתה מרגיש ריק. כל מילה שתנסה להוציא תצטרך להגיע אחרי הרבה מחשבות מיותרות ומכבידות. חוסר סבלנות ועצבנות מעטה מעיבים על הכל בעננות בינונית ואתה נשאר מחוסר אור, מתחבא בפינה מהקור.
וכשמקשיב יותר פנימה, נראה שאני מרגיש שבפנים יש בור ללא תחתית, תהום של שאלות שבולעות כל תשובה כי הכובד והעוצמה שלהם פשוט עולות על כל מענה שייאמר.
למה אני מרגיש בודד? ועד כמה זה קורה בגלל כל הגיהנום שעברתי? יש סוף לכל זה?
כל ניסיון להרגיע את הכאב הזה לא מצליח, והפחד  הזה מצליח לשלוט בי לתקופה כלשהי.
מצד אחד רוצה לאהוב, זאת מתנה כל כך גדולה שקיימת בעולם עד שנראה לפעמים שהיא לא חלק ממנו, ואני רוצה גם לקבל אותה.
מצד שני, נדחק לפינה בכח של כאב על כאב על כאב, נסחף בזרמים של אירועים שקרו לפני הרבה זמן ועדיין יוצרים גלים גבוהים.
 
"לב חופשי, היום הלב שלי חופשי אין כבלים,
ואין עוד דאגות, הוא נקי משקרים,
וחף מגעגוע, עירום,
לב חופשי כמו הרוח,
ואחרי שנשרף ואחרי שנגמר כבר,
משתחרר ונמלט, לעוד פעם אחת.
 
ואור גדול עולה מתוך החושך,
מתגלה, מתגלה,
הלילה יימלט מפני הבוקר,
העולה, העולה.."
 
בתקווה גדולה ובתפילה לאלוהים שבלב.
חודש טוב לכולם
23/11/14 09:32
11צפיות
הגדרת כל כך מדוייק את מה שאני מרגישה.
הבדידות הנוראה הזו - שהיום ברור לי יותר מתמיד שהיא תולדה של מה שעברתי.
 
פחד ששולט בי במקום שאני אשלוט בפחד...
 
מבינה אותך כל כך.
 
יום חדש
21/11/14 12:29
35צפיות
מנסה לסכם את התקופה האחרונה שעברה עליי, 
חוויתי המון דברים טובים, היו גם קשיים ונפילות לפעמים, אבל בגדול היה טוב.
חושב על דברים שאוכל לקחת להמשך, נראה לי שהדבר הכי חשוב שלמדתי, זה הצורך לאהוב את עצמי, בלי אישורים מהסביבה.
אני מרגיש שאני מבזבז המון אנרגיות על כמה אוהבים אותי ובכלל, אני נותן לזה מקום גדול מדי בחיי.
ברוך שובך!
21/11/14 13:41
16צפיות
שמחה מאד לקרוא שבגדול - טוב!
º
הצורך, וכנראה גם היכולת(: ברוך השב
23/11/14 01:48
11צפיות

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה