לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

הודעה נעוצה סוף שבוע נעים לכולם/כולן
31/10/14 06:45
4צפיות
שיהיה חמים ונעים
יום רביעי - מטרה אחת
29/10/14 06:54
29צפיות
זוכרים / זוכרות?
יום רביעי - שימו לעצמכם/ן מטרה אחת להיום שאתם/ן מתחייבים/מתחייבות לעמוד בה!
רק אחת.
גם אם זה משהו קטנטן כמו לזרוק את הזבל...
 
 
המטרה שלי
29/10/14 06:55
19צפיות
כמה מפתיע!
כביסה!
לפחות מכונה אחת
הנה שלי
29/10/14 07:18
27צפיות
להתאוורר
(אחזיר לך, למה להזכיר כביסה? )
התאווררות זה חשוב!!!
29/10/14 14:46
19צפיות
והמכונה עובדת!
והמטרה שלי מלמחר בצהריים המוקדמים, לפני הנסיעה
30/10/14 02:28
12צפיות
לקחת כשעה - שלא יהיה בלחץ - ולטפל בכל ענייני הכספים .
 
ואחר כך לנסות להינות, להיות מחוברת לעצמי, אם משהו לא נכון לי להגיד, להיזהר לא לבלמס, להזכיר לעצמי שיהיו לי עוד המון הזדמנויות לאכול עוגות כאלה, ולהזכיר לעצמי שאני די עטופה היום ויכולה להתרווח ולנשום
 
 
תודה סיוט על השרשור הזה, לי הוא חשוב
30/10/14 02:29
10צפיות
ומה שלומך ככה, בין כביסה לכביסה?...
אה! מצאתי אותך!
31/10/14 06:52
4צפיות
שלומי טוב. תודה!
 
הכביסה פחות... היא עוד מחכה לי.... )
 
יום חמישי - כמעט סוף שבוע
30/10/14 13:45
37צפיות
תוכניות לסוף השבוע?
זה המקום - לתכנן, לקוות, להציע...
התוכניות שלי
30/10/14 13:46
23צפיות
אני מניחה שאף אחד/אחת לא ינחש/תנחש!
כביסה!!!
אמרו שיהיה סופ"ש חורפי. אז מתכננת על סיר גדול של מרק (כנראה בטטות) והרבה התכרבלות מתחת לשמיכה.
גם אחליף מצעים לחבר'ה - למצעי חורף
אני אוהבת את השלב הזה.
(ואז מחכה שיחזור הקיץ וחוזר חלילה... )
 
אני כבר מתכרבלת בפוך זמן מה..
30/10/14 14:49
25צפיות
מרק זה טוב
בצל או אולי פטריות????
דילמה קשה
 
בסדר, בסדר, גם כביסה
 
ולגבי החורף, כמה שיותר
מרק פטריות הכנתי שלשום
30/10/14 16:15
18צפיות
היום זה מרק בטטה (ולא אני מכינה אותו - יש מי שזו המומחיות שלו והחבר'ה דרשו שהמומחה יכין...)
 
 
º
30/10/14 19:58
3צפיות
למילים יש כוח אז....
30/10/14 19:03
16צפיות
מתוך מצוקה גדולה היום החלטתי איזו החלטה ליום ראשון
מאמינה ומקווה שלא ישתפן ברגע האחרון ויעמוד בה ....
מקווה שזה לא ינהל אותי כל הסופ"ש ...שתהייה שבת נעימה ושקטה
 
מקסים לראות
30/10/14 19:57
14צפיות
שמתוך מצוקה את מצליחה לבנות הלאה
 
בהצלחה עם ההחלטה
ושהסופ"ש יהיה רגוע (ולא רק בגלגל"צ)
 
בהצלחה בעמידה בהחלטה!
31/10/14 06:39
3צפיות
וכבר עשית חצי דרך - עצם קבלת ההחלטה - זה הרבה!
 
מחזיקה לך אצבעות
שבת ברוכה לכולן, אני מקווה
31/10/14 01:50
10צפיות
שלא אכנס לרחמים עצמיים בסופש
וסיוט, שאלתי אותך מה שלומך איפשהו.. לא מוצאת... מקווה שראית
ואולי תספרי...?.... אם את רוצה...
תודה על האכפתיות
31/10/14 06:38
8צפיות
שלומי מצויין תודה
לא ראיתי הודעה שלך - אחפש
 
למה רחמים עצמיים? אולי תתכנני משהו נחמד לסופ"ש כדי שתוכלי להיות בעשייה ולא בשקיעה?
 
º
30/10/14 20:22
4צפיות
º
31/10/14 06:45
2צפיות
מחפשת כמוני...
29/10/14 13:36
50צפיות
שלום, ניסיתי להכניס הודעה קודם לכן... לא יודעת אם הצלחתי, אבל מרגע שאזרתי אומץ, החלטתי לנסות שוב ושוב עד שאצליח...
אני מחפשת נשים כמוני... כשהייתי בכיתה ו' נפגעתי מינית בטיול השנתי. בלילה כשישנתי נכנס מישהו ונגע בי, הוא חתך את התחתונים שלי והשליך אותם ליד המיטה. בבוקר הזמינו משטרה, ההורים והמורים ידעו כמובן. אבל איש לא דיבר איתי. לא יודעת מה קרה בעניין. במשך שנים חשבתי שאין לזה משמעות רבה. ככל שעובר הזמן אני מרגישה שהאירוע הזה עיצב את חיי, הוא חוזר אלי שוב ושוב. קראתי הרבה על פגיעה מינית בילדות, כותבים הרבה על פגיעה ממושכת, בתוך המשפחה. אני נפגעתי על ידי זר, פגיעה חד פעמית. לא אונס. לפעמים אני חושבת שלפחות בחלק מהזמן, זה היה נעים, ואני מוצפת תחושות גועל ואשמה על כך. הרבה אני לא זוכרת, ומה שאני זוכרת עמום עמום ומבולבל. אני שואלת את עצמי האם זה יתכן שאירוע חד פעמי כזה יהיה כל כך חשוב, אולי אני סתם מרחמת על עצמי. איך זה שנשים שעברו דברים כל כך הרבה יותר חמורים ממשיכות הלאה ואני תקועה עם העניין הזה בתוכי. האם יש עוד נשים כמוני, שנפגעו פעם אחת, פגיעה כביכול מינורית (לא אנסו אותנו, לא גילוי עריות, לא ממושך), שמרגישות כמוני?
º
טריגר מעליי
29/10/14 17:36
15צפיות
ברוכה הבאה
29/10/14 19:00
26צפיות
ראשית, אבקש כשאת כותבת הודעה עם תוכן שמתאר פגיעה ועלול להוות טריגר לכתוב בנושא "טריגר".
 
לגבי שאלתך: גם דבר מינורי לכאורה - מינורי או לא זה נורא אינדיבידואלי, עלול להשפיע באופן מאד קשה ולהרבה זמן.
 
האם שקלת לפנות לטיפול?
נשמע שאת צריכה לעבד את הנושא הזה ולא להשאיר את זה נטול התייחסות.
 
ממש לא מינורי הסיפור הזה לדעתי...
 
קיבלתי רגליים קרות
29/10/14 19:40
19צפיות
אני מבינה שכנראה זאת לא הייתה הכוונה. ובוודאי מבינה את הבקשה לציין :טריגר... חשה צורך להתנצל אם עוררתי במישהי/ו באופן בלתי  צפוי חוויה לא נעימה - ה"מקום" הזה זר לי (הקודים של השיח לא מוכרים). ביחד עם הטכנולוגיה של המחשב זה אפילו מורכב עבורי עוד יותר...
ולמרות שהפנייה/תגובה אלי נוסחה במילים מנומסות וענייניות, עבורי קבלת הפנים הזו קרה,  מעוררת תחושת אשמה ובושה, במובנים מסוימים מרחיקה ובעיקר מציפה אותי בתחושה עמוקה של עצב. חבל שכך, קיוויתי למשהו אחר... אותם דברים לו היו נאמרים בנימה יותר מקבלת ומכילה היו אני מניחה מעוררים בי תחושות אחרות. אני מבינה שלא זאת הכוונה.
כך או כך תודה על התגובה
אני אחשוב על הדברים כשאהיה פחות רגישה ואני בטוחה שהם יהיו לי למסר שאני אוכל להפיק ממנו משהו
קמפרינה
30/10/14 06:43
20צפיות
אנא קבלי את התנצלותי הכנה.
לא היתה שום כוונה להיות קרה או חלילה לעורר תחושת אשמה!
היה חשוב לי לאשר את הודעתך כמה שיותר מהר כדי שתופיע בפורום ותקבלי תגובות.
מנגד - היה חשוב לי גם לא להשאיר את ההודעה חסרת מענה ו/או ללא אזהרה לשאר גולשי וגולשות הפורום.
לכן - נכנסתי מהסלולארי שלי לאשר אותה ולהגיב מיידית, למרות שהייתי באמצע סידורים.
הביני בבקשה - אין לי שום כוונה לפגוע באיש.
אני שוב חוזרת על הצעתי לנסות ולפנות לטיפול, מכיוון שהסיטואציה אותה את מתארת היא קשה! מאד! וכראיה - ראי כיצד נפגעת מהודעתי. זה רק ממחיש כמה את פגועה ובצדק!) מהמעשה שנעשה.
ממליצה לך בחום לפנות לקו הסיוע 1202, יש שם מתנדבות שעונות לשיחות - הפנייה היא אנונימית לחלוטין. והמתנדבות מקסימות וקשובות.
יקרה, המקרה שתיארת עצוב מאד.
וכמו שכתבו לך - עוד יותר גרוע שכולם השתיקו את זה והתעלמו מזה.
טוב שהגעת לפה.
ושוב - קבלי את התנצלותי אם פגעתי.
º
תודה
30/10/14 11:02
7צפיות
קמפריניה, שלום, טוב שהגעת לכאן
30/10/14 02:14
26צפיות
מה שאת מתארת הוא מזעזע!!!!
מה שקרה מינית, מזכיר מאוד גילוי עריות כי זה קרה במקום בטוח, שאמור להיות בטוח, כי הוא בעצם שלוחה של הבית.
אבל לא רק מה שקרה מינית מזעזע. אלא
העובדה שכולם ידעו אבל השתיקו את זה.
ובעצם כפו עלייך לשתוק.
וזה נורא ואיום!!!!
וטוב שאת פותחת את זה עכשיו. מעולה!
ואולי תבדקי באמת אפשרות כמו שסיוט הציעה ללכת לטיפול או לצלצל למרכז סיוע לנפגעות?.....
קמפריניה, אני מבינה אותך,
31/10/14 01:46
5צפיות
ואני מכירה טיפה את סיוט ויודעת שלא הייתה לה כוונה רעה...
לפעמים ממהרים כשכותבים.. או דברים אחרים מעסיקים... או הרגשת אחריות גדולה להגן...
ואולי זה הרגיש לך כאילו את בצד של התוקפן...
כולנו מאוד מאוד פגיעות.
אני מפצירה בך ללא לעזוב אותנו, חבל, את יכולה לקבל כאן תמיכה.
אני אצטער אם לא תישארי
מתלבט אם להתחסן? יש לך שאלות בנושא?
30/10/14 12:32
8צפיות
עם בוא החורף, מחלת השפעת מאיימת על כולנו.

מתלבטים אם להתחסן? יש לכם שאלות בנושא? אתם מוזמנים לאירוח מיוחד בנושא :-)


היום בין השעות 16:00-18:00 נארח את ד"ר ליזה רובין מטעם משרד הבריאות שתענה על כל שאלותיכם בנושא.

מוזמנים |@|
פלאשבקים, מחשבות, זכרונות מטיפולים
29/10/14 01:27
49צפיות
לא מצליחה להירדם.
אתמול? או היום?...
30/10/14 02:22
31צפיות
בכל מקרה שולחת לך כוס שוקו מהביל ומתוק
תודה יקרה
30/10/14 11:52
19צפיות
זה היה אתמול ואסור לי לשתות שוקו אך וירטואלית, אני מקבלת אותו בשמחה
עכשיו אני בסדר
º
יופי, שמחה שאת בסדר כבר
31/10/14 01:41
3צפיות
º
שוב לא היה לי טוב בשיעור מחול
27/10/14 23:51
35צפיות
º
אוי. מה?... ספרי (אם את רוצה)
28/10/14 01:01
33צפיות
לא הכול יכולה לספר
28/10/14 01:06
40צפיות
רק אשתף שקשה לי עם עצמי, להילחם כל הזמן בדיכאון, להשקיע כוחות נפש וכסף בשביל להילחם בו. אולי איכנע לו ופשוט אבלה עד שארית כוחותיי במיטה? ולא אפסיק לבכות? אם בכלל אצליח לבכות...
אני נורא מבינה
28/10/14 01:20
51צפיות
הפיתרון שלי היה כן להיכנע לו במשך שנים
והיום לרגעים
 
היום הספציפי הזה קמתי נורא מאוחר ונשארתי במיטה עוד 4 שעות וקצת בכיתי וקצת צלצלתי לקו חירום להיעזר וקצת כתבתי את מר לבי
ואחר כך הלכתי לעבודה והתאוששתי והיה לי ממש כיף שם
ורק כשיצאתי משם נזכרתי בדאון של לפני
 
הניסיון שלי הוא לא להילחם בדאון. לתת לעצמי להתאבל, לנוח, לבכות.
ובד בבד לנסות להגביל את זה בזמנים ולעשות גם דברים אחרים מרימים.
 
מקווה מאוד שתרגישי יותר טוב.
וגם שתצליחי לבכות קצת.
מגיע לך לא להיחנק.
º
תודה
28/10/14 01:38
7צפיות
בעקבות מה שכתבת: "מגיע לך לא להיחנק"
29/10/14 00:05
25צפיות

אני לא יודעת לבכות, מפחדת לקבל שם משהו שלא אוכל להכיל.
אולי רחמים, אני לא מסכנה. אך אולי ממסכנת את עצמי?
כואבת מציאות לא משתנה, שנה אחר שנה.
אני ואתה.
רק אני
ואתה.
ובעצם אתה לא הוא
אתה
שנה
שנים זה הוא
והבדידות לא נעלמת
שנה אחר שנה
לבכות, אני לא יודעת.
 
לי נשמע שאת בעיקר יורדת על עצמך
29/10/14 00:52
28צפיות
(שאת ממסכנת את עצמך וכולי)
 
אני מבינה את הפחד מהצפה רגשית
וחושבת שאפשר להתכונן לקראתו
 
אבל לי זה נשמע קשה נורא שאי אפשר לבכות.
 
אני בטוחה שאת לא סתם סובלת.
ואם זה יעודד אותך, אנילמעלה מעשרים.
כן, עשרים!!!!!
שנה בטיפול
והייתי במצב נורא נורא נורא
והיום אני במקום אחר.
(עם רגרסיות, אבל גם הרבה טוב וסיפוק!)
 
את חייבת חייבת חייבת (לדעתי העשירה בנסיון) להאמין שזה יקרה גם לך!!!!! 
º
במה להאמין?
29/10/14 01:29
11צפיות
להאמין שגם החיים שלך ישתפרו.
30/10/14 02:19
14צפיות
שנפגעות - ונפגעות קשה מאוד -  שעובדות וןמטפלות בעצמן ומודעות, מצבן כן משתפר.
כמו מצבי שלי, התכוונתי לומר.
לא שאני דוגמא וסמל ... אבל את יודעת מה, אני בעצם כן.
כי ממקום של אלכוהול וסמים וחוסר תפקוד ודכאונות ונסיונות התאבדות, אני נקייה מסמים הרבה שנים ואני עובדת בעבודה שמאוד אוהבת ומתפקדת היטב, ואני לא בדיכאון כבר די הרבה זמן (טפו טפו טפו) והקשרים הבינאישיים שלי משתפרים ..
טוב, אני פוחדת שאני תיכף מוציאה לעצמי עין הרע
א כל זה פשוט כדי לעודד אותך.
וזה אמת.
יש לי שאלה (טריגר)
27/10/14 17:29
59צפיות
לא מזמן הכרתי בחור שסיפר לי על פגיעה שעבר.
הוא תאר סיטואציה שבה נער אחר בגילו הטריד אותו והתחיל לגעת בו והוא פשוט קפא במקום ולא יכול היה להתנגד.
לאחר-מכן הוא כבר סיפר שהוא היה מגיע אל הבחור הזה הביתה מיוזמתו, כשהוא יודע מה הולך לקרות שם.
אני רוצה להבין.
קשה לי לשאול אותו כי אני פוחדת להכניס אותו למצב קשה, לא רוצה להכביד עליו או להקשות. לכן אני שואלת אתכם.
מדוע הוא הלך למקום שהוא ידע שיפגע בו, שינצל אותו. מה זה הדבר הזה שמניע אותו לעשות את זה?
איזו אשליה פועלת עליו באותם רגעים? מה הוא חושב לעצמו? האם זו אשליה של אהבה ותשומת-לב וחשיבות?
אולי זה הרצון להרגיש משהו, כל דבר. אני יוצאת מנקודת-הנחה שאנחנו לא רוצים שיפגעו בנו. אנחנו לא רוצים להיפגע. זאת הנחה נכונה?
אם כן אז מה בכל-זאת קורה שם?
אני רוצה לדעת כי אני רוצה לנסות להבין אותו. הוא מדבר על תחושת אשמה מאד גדולה. על כך שהוא לא עשה דבר. שלא התנגד. שלא אמר לא.
המטפלת שהיתה לי אמרה שלדעתה הוא איבד את חופש הבחירה, והבחירה שהוא עשה להמשיך ללכת אל האיש הזה - לא היתה חפשית. לא נעשתה מרצון מלא ואמיתי ומודע. באמת אין בחירה ברגעים האלה? אני ממש רוצה יותר בהירות בנושא הזה.
אני מקווה שאני לא פוגעת ברגשות של אף אחד/אחת כאן.
 
תשובה - אולי טריגר
27/10/14 18:16
34צפיות
יכולה לספר לך על מקרה שאני מכירה.
מישהי שדוד שלה פגע בה.
היא היתה ממשיכה ללכת אליו, פעם אחרי פעם למרות שידעה שיפגע בה.
כששאלתי אותה מה הניע אותה כל פעם לחזור אליו למרות שידעה מה מחכה לה, היא ענתה שהיא נורא קיוותה בכל פעם שהלכה אליו שהפעם זה לא יקרה. שהוא יבין שזה לא בסדר ושהוא יפסיק.
נורא עצוב.
אבל אני מסכימה עם דברי המטפלת שלך. זה כבר לא עניין של בחירה. לי זה נשמע כמו רצון לתקן את המעוות. בעיקר שהפוגע יתקן את המעוות ואז הוא יתפס בעיני הנפגע כנורמטיבי ובסדר. כמישהו שמעד פעם אחת אבל הבין שטעה ותיקן.
כך אני מבינה את זה.
º
את צודקת בפרשנותך במאה אחוז
30/10/14 03:53
7צפיות
אני מרגישה כמו סיוט
28/10/14 01:08
47צפיות
גם בי יש מישהו שפגע ואחרי שנים הייתה לי תקופה שממש חיזרתי אחריו כדי לקבל תיקון.
וגם עם תשוקה להיפגע שוב.
כאילו זאת תהיה הקירבה האמיתית.
 
ולשמחתי היה שם תיקון.
לא מלא, אבל היה.
 
אולי אפשר לעודד את הבחור לדבר עם הפוגע ישירות ובגלוי ולשתף אותו שהוא מגיע בעל כורחו ומה הפנזטיות שלו שיקרה.
לא משנה אם ואיך יגיב השני, לפחות יהיה לו את עצמו.
הוא יגיד את האמת שלו.
והוא יתחזק4 מול הפוגע.
תשוקה להיפגע שוב
28/10/14 12:36
34צפיות
את יכולה, אם תסכימי, להסביר את זה?
יכול להיות שתרצי להיפגע? מה זה נותן? איזו תחושה?
 
 
אני מרגישה מאוד לא נוח עם השאלה שלך.
29/10/14 00:41
34צפיות
למה את שואלת אותה?...
איך זה יכול לעזור לבחור?...
אני קוראת שוב את המכתב שלך ולא מבינה.
29/10/14 00:46
23צפיות
זה מישהו שלא קרוב אלייך והכרת רק לאחרונה
את הולכת לטיפול
הוא לא הולך לטיפול
 
מאיפה נובעות השאלות שלך,  לא ברור לי.
לעזור לבחור?
להבין משהו בתוך עצמך
היי
29/10/14 10:18
19צפיות
הכרתי אותו לא מזמן. אני לא יודעת אם אנחנו קרובים או לא. אנחנו מה שאנחנו.
אני מרגישה שהפגיעה שלו שונה מהפגיעה שלי. ההליכה המכוונת הזאת למקום שאתה יודע שיפגע בך
זה משהו שלא חוויתי בפגיעה שלי, אבל הוא חבר שלי ואני רוצה להיות שם בשבילו ולהבין אותו.
שכשאנחנו יושבים ומדברים יהיה לי מושג מאיזה מקום הוא בא. יהיה לי קצת מושג על מה הוא מדבר.
אני לא יודעת כמה אוכל לעזור לו. אני בעיקר מקשיבה ונמצאת איתו. אני משתדלת לא לחצות גבולות
ולהפוך למטפלת שלו, אלא להישאר בגדר של חברה. זה באמת כל מה שאני.
 
אני שואלת את השאלות הללו כי אני רוצה להבין אותו. זה הכל. אבל תקשיבי את באמת לא חייבת לענות ולשתף-פעולה איתי
יש לי נטיה כזאת לשאול הרבה שאלות, אם זה לא מתאים לך אני עוצרת כאן.
 
לאני היי, טוב שהסברת
30/10/14 02:09
15צפיות
אחרי שכתבתי חשבתי שאולי הגבתי בחשדנות רבה. מדי. אם יש דבר כזה "מדי" במקרים כמו שלנו.
פתאום חשבתי שאת מתחזה ובעצם את גבר  ש[סליחה, יימע נורא, זה כמובן לא קשור אלייך] ... נו, את יודעת.. אני מנסה להתנסח בעדינות.. שנהנה איכשהו ארוטית מלחפור בפצע הזה... קצת סדיסט. לא קצת.
טוב, זה שלי.
מצטערת.
לא אישי.
כן, זה לב הפצע שלי.
עוצרת כאן כרגע.
 
מבדידות לבהירות:)
30/10/14 20:40
6צפיות
זה בסדר. אני יכולה להבין איך הגעת לזה. לפעמים אני נסחפת עם השאלות שלי..קבלי גם את את התנצלותי על חוסר הרגישות
שלי לפצע שלך...סליחה!
בכל-זאת תודה על ההתייחסות שלך!
גם אני מודה לך
31/10/14 01:39
3צפיות
אחר כך חשבתי שהגזמתי וזה יכול להיות נורא פוגע (התגובה שלי)... בטח עוד נגיע לזה בדרך זו או אחרת בהמשך.
חייתי במציאות פוגענית במשך 8 שנים
28/10/14 01:37
32צפיות
ונשארתי בה כי חשבתי שהוא ישתנה וגם שאני לא בסדר ואם אתנהל אחרת אז אולי יהיה טוב...
יום שלישי - פעמיים כי טוב
28/10/14 06:49
33צפיות
יאללה חבר'ה -
משהו טוב שקרה לכם/לכן השבוע.
 
יש לי
28/10/14 06:50
31צפיות
צעד שהחלטתי לעשות לפני זמן מה גרם לי ליצור קשר עם אישה מקסימה, שמאז רק דואגת לי שוב ושוב.
לא אפרט, אבל זה מרומם את רוחי
 
 
אתמול (טריגר אולי)
28/10/14 12:49
23צפיות
סיפרתי לחברה הכי קרובה אלי מי פגע בי. עד עכשיו לא סיפרתי לה כי היא מכירה אותו, ומאד חששתי בשבילו.
הרגשתי לא נעים, כאילו אני מלכלכת עליו בלי שהוא יודע. מאחורי הגב כזה. אבל משום מה הרגשתי שאני רוצה פשוט לספר לה.
שתהיה איתי בזה. אז עברנו את זה...
 
דבר שני...אתמול התקשרתי למטפלת שאולי אמשיך איתה את הטיפול שהפסקתי לפני כמה חדשים. מחר אני נפגשת איתה...נראה...
אני מאד רוצה את המקום הזה פעם בשבוע שאוכל להיפתח ולדבר בו על דברים שקשה לי להתמודד איתם. צריכה את זה מאד.
 
דבר שלישי, שאולי ישמע מטופש אבל אני יודעת כמה בשבילי הוא משמעותי, היום עשיתי קניות ופעם ראשונה מזה הרבה זמן שלא יצאתי במפח נפש מהקניון. בד"כ אני לא מוצאת לעצמי כלום, מרגישה חסומה כזה, שום דבר לא יפה עלי, מרגישה לא טוב עם הגוף שלי, שונאת תאי-מדידה...שונאת את המראות שם. אבל הפעם זה היה אחרת. הצלחתי לקנות לעצמי דברים יפים שאני אוהבת. נהנתי.
 
ובקשר למה שאמרת, סיוט, אני ממש שמחה בשבילך וזה באמת מרגש אותי לשמוע. קשרים שלפתע מתפתחים עם אנשים מסוימים
זה, בעיני, ממש מכניס צבע וטעם לחיים. אני שמחה שזה קורה לך!
יש לי משהו
28/10/14 15:02
14צפיות
השתתפתי במחקרים בפסיכולוגיה - נחמד לדעת שתרמתי משהו למדע 
יום שני - תוכניות לשבוע הקרוב
27/10/14 06:43
31צפיות
אז קדימה - מה התוכניות לשבוע הקרוב?
קניות?
בישולים?
סידורים?
לימודים?
עבודה?
לישון?
להרים את עצמך?
התוכניות שלי
27/10/14 06:44
25צפיות
השבוע יש לי סוף סוף קצת עבודה
אז מרגישה מלאת מרץ לקום לעשייה.
כמובן שאם תשאלו אותי אחה"צ תמצאו מישהי שכל מה שמעניין אותה זה "מתי כבר אפשר ללכת לישון???" |עייף|
 
התוכניות שלי
27/10/14 10:00
20צפיות
היום ומחר מטפלת בתינוקת, היום בערב בשיעור מחול, דיברתי עם המורה מראש שאעבוד ברמה של הגוף ואשתדל לא להיכנס פנימה לתוך הנפש כדי שלא יקרה לי מה שקרה בשבוע שעבר וכמובן גם אהיה בתקשורת בתוך עבודה זוגית. ביום רביעי הולכת לטיפול (זה מעביר יום שלם). בחמישי יש לי יום הולדת, אז אעשה משהו נחמד עם בעלי.
מקווה שיהיה טוב...
º
נשמע טוב!
27/10/14 14:34
10צפיות
התוכניות שלי להלילה ולמחר (לא רוצה ולא יכולה לחשוב הלאה)+
28/10/14 01:15
24צפיות
שיתוף במשהו ממש מצויין שהרחיב את לבי.
 
להנות מהחיים ככל האפשר
לחשוב מה טוב בחיי, להיזכר
לקבל את הדאון אם יבוא
לפנק ולעטוף את עצמי
 
היום קרה לי דבר מדהים:
מדהים מדהים מדהים!
פעם ראשונה בחיי שקורה לי דבר כזה.
באחד המקומות שאני עובדת איתם אמרה לי המעין-בוסית שלי, כמה אנחנו משלמים לך על פעם?...
אמרתי לה את המחיר.
ואז היא אמרה: מעכשיו תחשבי לפי  [כך וכך, שזה בשמונים שקל יותר לפעם ממה שמשלמים לי כעת].
כל כך התרגשתי שהייתי על סף בכי.
והיא מין דג יבש כזה תמיד. ההיפך ממני.
אז התחלתי להתייפח ואמרתי לה מה אני אעשה שאני כזאת רגשנית?...
ואז היא אמרה: פשוט יש לי כסף אז אני רוצה לתת לך.
 
ותבינו שזה עוד 360 שח לחודש, כשאני בין כה וכה מרויחה שם לא רע בכלל, ורק שנה שעברה היא העלתה לי את המחיר.
 
לא מרגש כל כך תגידו?.. לא משיב את האמון בטוב לבם של בני אדם?.. (לפחות מסויימים)
ווי, נפתח לי הלב, התרחב.
 
תענוג!!!
28/10/14 06:46
15צפיות
איזה יופי!
זה רק מראה כמה מעריכים אותך!
כיף לפתוח ככה את היום!
שאפו!
אפילו לא חשבתי על הפן הזה עד שלא קראתי את דברייך
29/10/14 00:58
9צפיות
רק על הנדיבות וטוב הלב שלה
 
אז תודה שהארת!
סוף הטיפול...
27/10/14 09:45
44צפיות
היי חברים,
אף פעם לא כתבתי פה אבל אני חייבת לציין שהמון פעמים, בתחילת הטיפול שלי, כשהכול היה מוצף ומלווה
בתחושות קשות ובלתי נסבלות והבלבול שלט בחיים שלי, הייתי נכנסת לפה מידי פעם
ותמיד מוצאת משהו להזדהות איתו וקיבלתי כוחות מהתגובות המעודדות שלכם ואיכשהו הצלחתי
להרים את עצמי על הרגליים כל פעם מחדש , לסחוב עוד יום בחיים...
 
והיום, אחרי 4.5 שנים של טיפול אינטנסיבי – זה נגמר!
סיימתי את הטיפול.
ללא ספק אני נמצאת במקום אחר לגמרי מהמקום שהייתי בו לפני 4.5 שנים! קיבלתי המון כלים וידע מהמטפלת שלי שכל כך הערצתי.
אבל בחיי, לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה..
כל כך אהבתי אותה ונקשרתי אליה. היא ליוותה אותי 24/7 וכל דבר שעבר עליי בין אם עצוב ובין אם שמח
כל מה שרציתי היה רק לשתף אותה. והיא תמיד הייתה שם בשבילי.
הבעיה שגם היום, מההרגל, אני עדין מחפשת אותה באופן אוטומטי ורוצה לשתף אותה... ואז צריכה להזכיר לעצמי שזה נגמר..
וההישגים מהטיפול הם עצומים, אני לא סמכתי על אף אחד ב-100% לפני שהכרתי אותה והייתי מאוד בעייתית עם קשרים
מאחר והגבולות במהלך חיי נחצו ללא הרף עד שבכלל לא ידעתי מה זה גבולות בקשר ובדרך כלל הייתי מובילה את עצמי לפגיעה נוספת..
והיא עבדה קשה מאוד כדי לנסות לקרב אותי ולפתוח לי את הלב,
ואין ספק שהיא הצליחה (אחרי מסע קשה ומתיש כי חיים קלים לא ממש עשיתי לה).
 
וזו הנקודה שהיה חשוב לי להעלות – הגבולות שבטיפול!
בסופו של דבר האהבה בינינו הייתה גדולה והדדית והיו מספר פעמים שהגבולות בינינו קצת נחצו...
בזמנו זה הרגיש לי מאוד מתאים, וחשבתי לעצמי "וואו אני לא מאמינה שהיא באה אליי הביתה,
כנראה שהיא באמת אוהבת אותי וכנראה שאני באמת שונה מכל המטופלים האחרים עבורה.."
 
רק היום, כשאני צריכה להתמודד עם הכאב הנוראי שבפרידה הזו, אני מבינה שהקושי הזה התעצם בגלל הגבולות שנחצו.
זה גרם לי להרגיש שאולי הפנטזיות שלי מהקשר הזה יתממשו, אולי כן נישאר באיזשהו סוג של קשר גם אחרי שהטיפול יגמר.
ואשליות שמטפחים הרבה זמן, תופסות מקום משמעותי ומתחילים באמת להאמין בהן.
אמנם היא דאגה תמיד לשמור בגדול על המסגרת של הטיפול ורק בתוכה להתגמש מידי פעם כי זה היה חיוני כדי להתקרב אליי...
אבל אין לי ספק שזו הסיבה היחידה שבגללה הכאב שלי עכשיו, כשצריך להיפרד, הוא כל כך גדול. האשליה התנפצה לי בפנים.
 
אז חברים, אם המטפל/ת שלכם שומרים על הגבולות וזה מעצבן אתכם - תזכרו שבשורה התחתונה זה באמת בסופו של דבר רק לטובתכם! 
 
ואם יש לכם טיפ שיגרום לי להפסיק לבדוק בוואצאפ כל הזמן מתי היא הייתה מחוברת (גם כן סוג של אשליה של קירבה) – אני אשמח לשמוע 
אבל נראה לי שכרגע אני הכי זקוקה לשמוע שזה יעבור ואני עוד אשלים עם הפרידה הזו..
ושעוד יגיעו הימים שבהם היא לא תתפוס 99% מהזמן ושהחור הזה שנשאר בלב ילך ויתכווץ... 
 
ברוכה הבאה
27/10/14 14:35
26צפיות
לא יודעת לתת לך תשובה איך להפסיק לבדוק בוואטסאפ, אבל כן יכולה להגיד לך שזה יעבור ואת תשלימי עם הפרידה
בשביל זה יש לך את הפורום הזה (בין היתר) - לקבל תמיכה, לפרוק, להתעודד ולעודד אחרים/אחרות.
שמחה מאד שהיה לך מקום טיפולי כל כך מכיל וכל כך מסייע!
אנחנו פה
תודה !!
28/10/14 14:55
12צפיות
איזה כיף להגיע למקום מכיל כזה.
כמה שמילים יכולות לחזק.. 
כן, גם אני שמחה שהיה לי מקום מכיל ומסייע בטיפול,
הבעיה זו ההיקשרות הריגשית שצריך ללמוד לאט לאט לחיות בלעדיה..
 
יקרה
27/10/14 19:34
23צפיות
מצטערת שקשה .לא יודעת למה נפסק הקשר אבל האם לא ניתן להוריד מינונים בהדרגה פעם בשבועיים אחת לחודש וכו' ..
בעניין הוואטספ פשוט חיתוך חד של הקשר מיחכי אותה מאנשי הקשר
רישמי לך את המספר שלה באיזה מקום על דף אם ממש תהיי חייבת או תישמרי במייל או משהו אבל מיחכי מהטלפון ואז אין לך איך לראות אותה בוואטספ..זה יעזור לך להתנתק סופית מהקשר ככה זה רק יגביר את הקושי ואת התלות ...
בהצלחה
אהבתי
28/10/14 14:45
15צפיות
אני חושבת שהפרידה נעשתה הכי טוב שיכולנו ביחס למצב, לא היה טעם למשוך את זה עוד.
זה דווקא רעיון לא רע למחוק אותה מאנשי הקשר (-:
עוד קצת אומץ וזה יקרה.
תודה בכל אופן שאת פה!! שום דבר לא מובן מאליו..
אני כל כך כל כך מבינה
28/10/14 01:03
27צפיות
וטוב שאת כותבת פה.
שיהיה לך הרבה אוויר לנשימה
כן.. אוויר זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו
28/10/14 14:48
16צפיות
אבל כל תגובה (ובעיקר הזדהות) נותנת לי עוד קצת אוויר 
מנסה לשלוח לך עוד טיפה אויר:
29/10/14 00:55
15צפיות
להיות בסיום טיפול
על כל הקשיים
זה מקום של הרבה הרבה הרבה כוחות.
 
 
יום ראשון - מתחילים את השבוע
26/10/14 06:23
37צפיות
אז מה היה לכם/לכן בסופ"ש
משהו נחמד?
משהו מעניין?
משהו מעצבן?
משהו מיוחד?
משהו?
ואני אתחיל
26/10/14 06:25
19צפיות
היה לי שקט!
ביום שישי נסעתי לטיול מקסים ביודפת עם מתנדבות מרכז הסיוע לתקיפה מינית.
לאחר מכן היינו בעין כמונים לארוחה כיד המלך שנתרמה לנו על ידי הבעלים של המקום.
היה טעים ונעים!
 
אתמול - ניקיתי מעט את הבית.
 
והבוקר הרווחתי שעת שינה!
 
 
לי קרה דבר מוזר
26/10/14 09:04
21צפיות
היינו בשבת מפגש חברים של בעלי שהוא לא ראה שנים, כמובן זה היה מפגש יחד עם הנשים וכל הילדים.
ואחת מהנשים שם ממש הכירה אותי, מימי המכללה שלי, שזוהי הייתה גם התקופה שבה הייתי תחת פגיעה כמעט יומיומית ואני פשוט לא זכרתי אותה. כלום, ממש כלום והיו לה כל מיני סיפורים על שתינו ביחד ולא זכרתי כלום. היא קיבלה זאת ממש בהבנה והתחברנו שוב ובזכותה הייתה לי שבת נעימה, אבל זה היה כ"כ מוזר לא לזכור מישהי שממש זוכרת אותי ולפי דבריה היינו הרבה ביחד.
שיהיה לכולן/ם שבוע טוב וחודש טוב ומבורך
על היום, יום ראשון - צונח מסך שחור
26/10/14 17:47
48צפיות
אני רוצה לבכות
תחושת הבדידות סובבת אותי
שואלת מאיפה איפה איפה
וזה שוב המטפלת שלי. עכשיו שאני כותבת את זה אני מרגישה ממש גל של שנאה טהוןרה וחזקה כלפיה.
זה לא סותר את זה שאני אוהבת אותה.
לא אוהבת אותה ברגע זה.
שונאת אותה!
כמה רע היא גורמת לי להרגיש
 
ועכשיו, בזכות שכתבתי כאן את המשפטים האחרונים הייתי ממסוגלת לסמס לה אסאםאס ענייני.
 
הייאוש! הייאוש!
שאחרי כל השנים. כל ניד עפעף של שלה, כל מבט קטנטן שלה, כל תנועה רצונית או לא רצונית שלה...
 
האם אמרתי כבר שאני שונאת אותה?...
האם אמרתי כבר שאני רוצה לבכות?...
 
אבל לא אמרתי שאני חייבת לקום. יש לי משהו עוד מעט.
 
אמרתי כבר שאני רוצה לבכות?.. בחימה?... ברתחה!  כמו ילד קטן שלא מקבל מה שהוא רוצה.   כמו ילד קטן שאמא שלו קוראת אליו "אז תישאר כאן, אני הולכת",  והאורות והצללים בגן השעשועים הופכים לו מאיימים והוא בבת אחת מבין עמוק עמוק את מה שאינו יכול לשים עדיין במילים, וגם אני לא.  אבל זה קששור לבדידות. לאימה. לחוסר הבטחון באהבה של אמא.
אוף אוף אוף
אני שונאת אותה
 
 
º
והעניין שנדמה לי שהיא עושה לי את זה בכוונה!!!
26/10/14 17:49
30צפיות
26/10/14 18:10
24צפיות
יקרה,
חייבת לשאול אותך (את כמובן לא חייבת לענות)
למה את נשארת בטיפול אצל מישהי שגורמת לך להגיע למצב כזה???
טיפול אמור להכיל אותך.
ממה שאת כותבת - נראה כאילו הטיפול ממש לא עושה זאת.
האם שקלת להחליף מטפלת?
 
 
º
התחלתי ללמוד פסיכולוגיה
27/10/14 00:06
16צפיות
בהצלחה!!!
27/10/14 06:40
20צפיות
אני מתלבטת המון עם עצמי אם לא עשיתי טעות שלא הלכתי ללמוד פסיכולוגיה.
אבל זה Too late בשבילי כבר...
 
המון בהצלחה!
 
 
סיוט יקרה
28/10/14 01:00
19צפיות
תודה שאת חושבת על טובתי. לא מובן מאליו.
לא אכנס לזה עכשיו.
אבל כאן לדוגמא זאת אני שעשיתי את זה לעצמי,
בגלל אי הבנה באסאמאסים
ונכנסתי לסרטים
º
28/10/14 06:48
3צפיות
הייתי היום (ט)
26/10/14 21:47
41צפיות
אצל הרופא שיניים לטיפול אמיתי ראשון
וכל מה שחששתי ממנו קרה-
היו פלאשים
ולא הצלחתי לזוז כדי להרים את היד לסמן לו לעצור
היה נורא....
 
וכל זה אחרי סופ"ש מאוד משפחתי. מאוד מידי משפחתי.
בא לי לכבות את עצמי לכמה ימים...
27/10/14 06:41
14צפיות
איך את הבוקר?
 
 
º
לא טוב במיוחד
27/10/14 10:36
8צפיות
רוצה לפרט מעט?
27/10/14 14:36
11צפיות
או שמעדיפה להשתבלל בתוך הכאב שלך?
בכל מקרה - מה שתבחרי זה בסדר.
ואנחנו פה.
אני פשוט מותשת (ט)
27/10/14 15:00
15צפיות
ואין לי כוח להתמודד עם כלום. לא רוצה להיפגש עם אף אחד. הייתי רוצה לא להרגיש כלום ולא לעשות כלום לכמה ימים. ממש לכבות את עצמי.
אני לא מצליחה להיעזר במטפלת שלי כי אני מרגישה שהיא לא רוצה לדעת מה עבר עלי באותם רגעים. אני כועסת עליה שלא התכוננו לזה ביחד, ואני כועסת עליה שלא הבינה מהסמס הראשון ששלחתי לה כמה נורא היה.
הוא באמת היה בסדר, הוא באמת שאל וניסה להבין (לפני) מה זה אומר לפחד מרופאי שיניים בלי לפחד מהכאב עצמו. ולא יכולתי להסביר, הרגשתי חשופה מידי. המילים לא יצאו לי מהפה. והוא שאל שוב, ואני שתקתי. ושוב
אני כבר לא באמת זוכרת מה היה שם. אצל הרופא. אני רק זוכרת את המכשיר של השאיבה נכנס עמוק מידי, ואז את הגוף מגיב. מתכווץ. מפחד. באותם רגעים זה היה משהו אחר לגמרי בתוך הפה שלי. רציתי לבקש לעצור, אבל לא הצלחתי. עלו לי דמעות בעיניים, אבל הוא לא ראה. פשוט המשיך להחזיק לי את הפה פתוח גדול מידי.
ואני מנסה תוך כדי להזכיר לעצמי איפה אני ומתי אני, אבל זה לא עובד.
אחר כך כבר לא הרגשתי את הגוף בכלל. רק מידי פעם צמרמורת נוראית. הייתי שם ולא הייתי שם, ובמקביל הייתי במקום ובזמן אחרים לגמרי.
 
אז עכשיו לא בא לי לראות אף אחד. ולא בא לי לגעת ושייגעו (אבל זה לא אפשרי)
ובא לי לסמם את עצמי ולא להרגיש ולא לדעת
 
והכי בא לי שהמטפלת תשאל מה שלומי
יקרה
27/10/14 15:15
14צפיות
נשמע כל כך קשה, ותיארת את התחושות שלך בצורה כל כך מוחשית - ממש הרגשתי את זה על עצמי
 
מטריד אותי התחושות שלך לגבי המטפלת - זה לא צריך להיות כך.
מאיזו בחינה לא התכוננתן לזה? דיברת איתה לפני זה? הסברת לה מה החששות שלך?
ואחרי הסמס הראשון ששלחת לה? מה היתה התגובה שלה?
 
מבינה את הצורך לכבות את עצמך
 
יש מצב שאת כותבת למטפלת שלך שאת זקוקה לה?
 
לפחות זה מאחורייך... אומנם התחושות פה. אבל סיימת עם הרופא שיניים לעתיד הקרוב
 
תודה שאת קוראת ומגיבה
27/10/14 15:29
13צפיות
לצערי הרב זה רחוק מלהיגמר. יש עוד הרבה כאלה בדרך...
היא יודעת שיש, אבל אני לא ממש מדברת על זה. באותו בוקר רק אמרתי לה שיהיה בסדר ושהרופא נחמד. עכשיו ברור לי שחייבים לדבר וחייבים להיערך. הייתי רוצה שהיא תשמור עלי יותר. כבר לא יודעת אם ומה לכתוב לה. אין לי כוח לטלטלה שכל תקשורת איתה מעוררת.
יקרה,
27/10/14 18:20
14צפיות
פעם אמרו לי שלא אצפה מאף אחד לדעת מה עובר לי בראש.
אם אני רוצה שידעו או יבינו אותי - אני חייבת לדבר ולהגיד את הדברים.
 
אי אפשר לצפות מהמטפלת לדעת הכל. היא בסה"כ בנאדם, גם אם היא אשת מקצוע וזה התחום שלה.
 
מציעה לך לבדוק עם עצמך אם מתאים לך כן לכתוב לה. לשתף אותה בצורה ברורה וחד משמעית מה עבר עלייך. כמו שכתבת פה בפורום.
הלוואי שהיה למטפלים/מטפלות מטה קסמים שבאמצעותו היו מרפאים את כל הפצעים שלנו בלי שנצטרך לפתוח אותם... אבל זה לא עובד כך.
 
|שף| סידרנו לך 1,000 ש"ח לשופינג
27/10/14 13:06
10צפיות
|!| ככה פשוט...


תשתפו אותנו בטיפ שלכם לחיים קלים במטבח ואולי תזכו ב - 1,000 ש"ח לקניית דברים טובים למטבח


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...


והבוקר- שוב המלחמה
24/10/14 08:28
44צפיות
להיות פה...
אחת, איך את מרגישה היום?....
26/10/14 00:28
26צפיות
רציתי לשאול אותך כבר לפני יומיים, אבל לא כל כך ידעתי מה לומר ולא היה לי נעים לתחקר...
איזו חמודה את, תודה.
26/10/14 00:45
28צפיות
תודה שאת חושבת עלי. אני כרגיל.
בשמחה, לא יודעת איך הכרגיל שלך
26/10/14 17:37
23צפיות
מקווה שהוא לא רע):

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה