לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

יציאה לחופשה
16/12/14 06:56
41צפיות
חברים וחברות יקרים ויקרות...
 
אני יוצאת לחופשה קצרה ביום חמישי ולכן לא אהיה פה להגיב להודעות ו/או מסרים.
לא לקחת אישית - אני לא מתעלמת מאף אחד... פשוט לא אהיה זמינה.
 
מבטיחה לחזור
 
תחזיקו מעמד ותתנהגו יפה, כן?
 
(ובינתיים אני עוד כאן, עד יום חמישי)
º
תהני ותחזרי לשלום...
16/12/14 21:51
7צפיות
º
תודה
17/12/14 05:57
4צפיות
ס' יקרה, מקווה שתנוחי
17/12/14 23:58
19צפיות
ותראי ירוקים וכחולים וענני חורף מרגיעים
ותשובי נקייה ושקטה מרעשים
º
תודה רבה!
18/12/14 09:59
4צפיות
חששות
17/12/14 17:31
33צפיות
אני בשונה מרוב נפגעות תקיפה מינית, לא נרדפת בידיוק, אני השלמתי עם הנעשה.אך נראה כי הגוף לא.למעלה מ3 שנים אני שומרת נגיעה מטעמים דתיות וזה החשש שכעת הכל מצוין ורחוק כי שמתי את הגבול הברור הזה עד בחתונה לא אחווה מגע ולא אדע כיצד הגוף מגיב, עולות תהיות כמו מה יהיה אחרי, האם אוכל לחוות נגיעת גבר כדבר נעים, אני מפחדת שלא אדע להתמודד. כתוצאה ממה שחוויתי אני מרגישה ניתוק בין הגוף לאני ובכלל יש רגעים שאני נעלמת..אחד מהמשפחה שם לב לכך שאני נרתעת והעיר אןתי לכך
ברוכה הבאה
18/12/14 10:01
17צפיות
קראתי את ההודעה שלך, ואני תוהה - באמת השלמת עם הנעשה?
כי אם השלמת עם זה - מה החששות?
לכן, נראה לי שההשלמה היא במודע, אך לא בתת מודע.
האם את בטיפול?
האם עשית עבודה של עיבוד הטראומה?
אני חושבת שכדאי מאד, לפני ההתמודדות עם מצב כזה של אחרי חתונה - שיכול להיות מאד מלחיץ ומאד הרסני - ללכת לטיפול ולעבד את המקרה ואת התחושות שלך.
 
בכל מקרה - ברוכה הבאה לפורום שלנו.
 
היי חידה
18/12/14 19:46
17צפיות
הניסיון שלי מלמד אותי שהגוף והנפש שלנו אינם קבועים בפעולתם ומשתנים כל הזמן ואל מול חוויות החיים
לכן גם מצבים של ניתוק מהגוף הם לא תמידיים ויש תיעודים רבים של אנשים מדווחים שחיו בניתוק מגופם אך חזרו להרגיש בו בשלב מאוחר בחייהם
יחסי הדדיות קשובים ומטיבים יכולים לאפשר לחוות למידה ותיקון מחדש
יש אנשי מקצוע שעושים זאת ברגישות ובקשיבות אוכל להמליץ לך בפרטי אם תהיי מעוניינת
אני מאמין שתמצאי את דרכך ומחזיק לך אצבעות מכאן
מחשבות כל כאב וצמיחה
17/12/14 19:16
43צפיות
"כאב הוא הזדמנות להירפא"
כשכואב לנו, זה נראה שזה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות. לא רק שהרגע הנוכחי בלתי נסבל, נראה שככה גם הרגעים שיבואו אחריו. אפשרות לשינוי נראית בלתי אפשרית והדרך למטה נראית בטוחה.
אבל, כשעובר זמן והדברים נראים אחרת ממרחק שונה, הרגעים הקשים נראים פתאום מורים לחיים. לפעמים הם מלמדים על הצורך לאהוב מישהו אחר כמו שהוא, ולפעמים על היכולת להרפות משליטה תמידית, ולוותר לשטף החיים לקחת אותך.

אז אולי כאב הוא לא דבר רע, יש סיכוי שבאמת, בפנים, הוא בסך הכל בא לשבור דבר ישן ולהצמיח חדש במקום. אולי אם רק נדע להסתכל עליו כחלק מדרך שכוללת עליות וגם ירידות, ולא כנקודת שפל תמידית, אולי נקבל נחמה גדולה. נוכל להרגיש רוגע גם שהקושי בא ומתעמת איתנו, כי נדע שהזמן יעבור וככה גם נקודת המבט. הסבל ישתחרר מהלב וממנו תישאר נקודת אור קטנה שניקח להמשך המסע.
º
*על
17/12/14 19:16
6צפיות
כל כך נכון
18/12/14 07:46
7צפיות
הלוואי ויהיה בכולנו להבין שהכאב, שקיומו הגיוני וברור, לא חייב להשאר.
שאפשר שהוא בסיס המקפצה לעלייה
 
שיהיה לך יום נפלא ומואר groundzero
תודה לך על ההודעה הזו!
18/12/14 09:58
10צפיות
באמת, צריך לחשוב בצורה הזו.
הבעיה שלי ושל הרבה אחרים היא, שרואים את הטוב, עד שקורה משהו רע. וגם אם הרע הוא רק אחוז אחד מהחיים - הוא ממוטט וגורם לשכוח את הטוב.
כך גם עם כאב. כאב נפשי או פיזי. הוא גורם לשכוח מכל מה שטוב בחיים.
צריך באמת לנסות לראות את הטוב, גם כשיש רע/כאב, ולשים הכל בפרופורציות.
 
תודה!
 
לעבור דרך הכאב זו תרופה
18/12/14 19:24
11צפיות
לצערנו החברה כפי שהיא היום לא בנוייה על לעזור או לתמוך בהחלמה של אנשים ממחלות נפשיות
על מחלות פיזיות כולם מדברים וכל הזמן! אבל לבעיות ופגיעות נפשיות מתייחסים בהקטנה וזילזול (למעשה הנורמה בהרבה מקומות עבודה היא רודנות ופגיעה נפשית) והפיתרונות למצבים חריפים הוא דיכוי באמצעות כדורים
בחברה בכלל הנורמה הרווחת היא של דרישה חזירית כזו להעביד את כולם כל הזמן ולשמור על סף תפקוד... כשמי שמבקש לנוח מתוייג כעצלן או יותר גרוע מזה חלש ולא מוסרי
בעולם עתידי ומתוקן אם בן אדם מרגיש שהוא רוצה לשכב במיטה עכשיו שנתיים לרפא את עצמו פשוט יתנו לו ואין שום סיבה שגם לא יממנו לו את כל הנוחות שצריכה לו ואיזו דרך טיפול שהוא יבחר בה (בשונה מהמצב עכשיו שהמדינה מקנה לנזקקים לביטוח לאומי סל שיקום חסר ערך )
 
כאב עוזר לנו להירפא ולגדול , אפשר לשער שאנשים שפוגעים בעצמם פיזית מנסים איכשהו להתחבר לכאב שבתוכם שאם רק יוכלו לגעת בו יעזור להם לצמוח, אבל ככל הנראה הדבר נבצר מהם ולכן נאלצים לפעול בדרכים כל כך גסות כדי להתחבר לעצמם ו"להרגיש משהו"
 
את הצמיחה הרצינית שלי בחיים עברתי דרך הרבה כאב. גם ילדים נולדים בכאב. כל אמא יודעת שאחרי שעובר הכאב הארוך של העיבור והלידה מתגלה משהו מתוק ובעל ערך יותר מזהב, פרי ביטנן.  הכאב הופך חסר ערך לעומת התכלית ואכן יש נשים שששות לשוב לפעולת ההתעברות שוב ושוב על אף כביכול המניע השלילי ההגיוני להימנע מכאב שכרוך בכך.
 
º
חסר ערך צ"ל חסר משמעות
18/12/14 19:28
5צפיות
הרגעים האלה שבהם את קולטת (ט)
18/12/14 15:14
18צפיות
שמשהו בך נדחף להאנס שוב...
ושלמעשה את עושה בחירות שיובילו לאפשרות שהאונס יתרחש.
והמשהו הזה בך לא רק נדחף לשם
הוא גם רוצה בזה
ממש
 
ואז- עוד מישהו רואה את הרצון/דחף הזה
וקצת נבהל
אבל סומך עליך.
שלא תעשי את זה.
וזה עוזר.
ואת אפילו סומכת על עצמך,
רוב הזמן.
 
אבל את נשארת עם הפחד שזה יכול לקרות שוב
ושאת תארגני את כל התנאים
כדי שזה כן יקרה
ושאז לא יהיו שם כדי לראות
וכדי לעצור 
אותך
 
חששות
17/12/14 17:31
21צפיות
אני בשונה מרוב נפגעות תקיפה מינית, לא נרדפת בידיוק, אני השלמתי עם הנעשה.אך נראה כי הגוף לא.למעלה מ3 שנים אני שומרת נגיעה מטעמים דתיות וזה החשש שכעת הכל מצוין ורחוק כי שמתי את הגבול הברור הזה עד בחתונה לא אחווה מגע ולא אדע כיצד הגוף מגיב, עולות תהיות כמו מה יהיה אחרי, האם אוכל לחוות נגיעת גבר כדבר נעים, אני מפחדת שלא אדע להתמודד. כתוצאה ממה שחוויתי אני מרגישה ניתוק בין הגוף לאני ובכלל יש רגעים שאני נעלמת..אחד מהמשפחה שם לב לכך שאני נרתעת והעיר אןתי לכך
מרגישה מותשת
16/12/14 16:46
35צפיות
אולי אשתף בהמשך...
º
16/12/14 19:52
2צפיות
משהו כל כך קטן הפיל אותי/אולי טריגר
16/12/14 21:50
34צפיות
ודווקא הייתי במקום מאוד מחוזק מאז הטיפול האחרון ביום ראשון. סוף סוף אפשרתי לעצמי לקבל את מה שאני זקוקה למרות הקושי שלי והיום דבר כ"כ פעוט של לשכנע אותי ללכת לטיפול ברפואה משלימה אצל מטפל גבר הוריד אותי למטה. הייתי צריכהלעמוד על שלי ולבקש שיכבדו את דעתי שזה לא מתאים לי, התאפקתי לא לפרוץ שם בבכי.
אבל עמדת על שלך!
17/12/14 05:56
27צפיות
תחשבי איזו משמעות אדירה יש לדבר הזה שנראה בעינייך כל כך פעוט ושולי.
עמדת על שלך!!!
לא נתת שיכפו עלייך משהו שאת לא מעוניינת בו!
צודקת אבל...
17/12/14 06:58
28צפיות
כנראה שהרגשתי מותקפת.
ועדיין - עמדת על שלך.
17/12/14 11:15
24צפיות
תנסי לראות את החיובי בדבר הזה.
נראה לי שאת ממעיטה בערך היכולת שלך לעמוד על שלך.
משהו שפעם כנראה לא יכולת לעשות.
 
זה מעשה אדיר בעיניי.
אל תמעיטי בערכו.
 
אחת יקרה, אני מצטרפת לסיוט
18/12/14 00:03
26צפיות
זה נראה לי טריגר  רציני מאוד מאוד
וניסו לשכנע אותך
הפעילו עלייך לחץ
ואת לא נכנעת
 
אולי הדאון והירידה על עצמך הם של "הילדה הקטנה והרעה" שלא עושה מה "שאמא ואבא" רוצים?...
 
גאה בך.
כל הכבוד!
כואב לי הלבֱֱֱ ! טריגר טריגר טריגר!!!!!
15/12/14 14:27
76צפיות
כואב לי הלב ואני רוצה לבכות
וזה משהו באמתצ נורא
אז אני עושה רווח כאן שמי שחוששת שתחשוב פעמיים לפני שקוראת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כואב לי הלב ובכי גדול בתוכי ואבל גדול עליה . עלי.
אני מדברת על ורד לב, נפגעת גילוי עריות שהתאבדה אתמול.
האמת:
שוב טריגר, שוב עושה רווח:
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בא לי למות בעצמי.
התגובה הראשונה שלי הייתה לחשוב על ללכת בעקבותיה.
למה?... שאלה אותי בילדותי פסיכולוגית, ניסית להתאבד?
כי העולם רע ואי אפשר לשנות אותו.
זה מה שהשבתי לה, ילדה בת 11.
 
ועכשיו אני בת 55 והילדה בתוכי ברגע זה צועקת מרה, ואולי כבר לא צועקת אפילו לזה אין לה כבר כוח רק הייתה רוצה לבלוע כדורים ולגמור עם זה.
לא, אני אומרת לה, אל תעשי את זה.
אני מנסה ללטף את ראשה אבל היא לא נותנת לי. היא מחמיקה את גופה ממני בתנועת התפתלות.
סליחה ילדה, אני רוצה לומר לה, סליחה שנגעתי בך בלי לבקש את רשותך.
אבל אני לא אומרת.
משום מה גם לי זה נראה כעת חסר-טעם.
משום מה גם אני מרגישה כעת שהיא כבר לא תתאושש.
15/12/14 15:36
34צפיות
אכן, הסיפור של ורד לב קשה. מאד.
אני מניחה שההתאבדות שלה נובעת ממכלול של דברים. לא רק הפגיעה שחוותה.
גם הסירוב של היועץ המשפטי לממשלה בזמנו לתבוע את האב המתעלל בגלל התיישנות, גם התחושה שאין צדק. ייאוש. הרבה דברים ביחד שיכולים לשבור את רוחו של האדם.
 
מדהים אותי שבגיל 11 ענית תשובה כזו לפסיכולוגית והיא לא הצליחה להבין מה קורה.
ילדה בת 11 לא רוצה להתאבד. אלא אם......
 
לאט לאט יקרה.
תני לילדה הקטנה את המרחב שהיא כל כך זקוקה לו. נסי לרכוש את אמונה בך לאט לאט.
זו מילת המפתח - לאט!
 
אני מאמינה שיהיה טוב.
חייב להיות.
אין אופציה אחרת מבחינתי.
 
תודה רבה רבה, ס', על המילים הטובות.
16/12/14 00:18
21צפיות
כן, גם אני חייבת להאמין שיהיה טוב.
 
ותודה על השיקוף בקשר לפסיכולוגית ההיא.
 
ובכלל שהיה לך הכוח והאומץ לעבור דרך הטקסט הזה.
מרגישה כמוך...
17/12/14 21:32
16צפיות
וזה כואב לי. לא יכולתי לבטא אפילו את מה שאני מרגישה. מרגישה שזה חושף אותי מידי.
פוליטיקה, ביבי, ערבים... אבל על הנשמה הזאת שלא הייתה מסוגלת לשרוד את זה יותר, אף אחד לא מדבר. זה לא מעניין אשכרה אך אחד מהאנשים ה"נורמטיבים".
מבחינתם זה עניין פרטי, מבחינתי זה עניין חברתי. הם לא יכולים להבין, כי לא עברו את זה. ומעדיפים לעצום עין, מתוך נוחות וחוסר רגישות.
וזה הורג אותי מבפנים. כי גם ממני זה אומר שלאף אחד לא איכפת יותר מידי.
נתלי, יקירה, אנחנו משנות את העולםֱֱ!
17/12/14 23:57
17צפיות
מעולם לא הקשיבו לנו כמו שמקשיבים היום.
מעולם לא הייתה ככ הרבה פעילות פמחיניסטית כמו היום.
העולם הולך ומשתנה.
ואנחנו אלה שמשנות אותו.
 
תראי, יש לנו כבר נשיא שיושב בכלא על אונס! מי היה מאמין?
יש לנו משורר חשוב שנשלל ממנו פרס חשוב בגלל שהטריד ואולי גם אנס.
ועוד ועוד.
 
ולמרות שאני לא מכירה אותך, לי אכפת ממך, כי את מדברת אותי.
ואני בטוחה שאני לא היחידה.
 
אני עדיין באבל ובסערה. נעבור אותה ביחד.  לאט לאט
 
יקח קצת זמן עד שאנשים יתפקחו מזהות לאומית ויעברו לזהות
18/12/14 16:37
13צפיות
אדמית, כזו שתגלה ותבין את קדושתו וזכותו הייחודית והחד פעמית של כל אדם ונפש באשר היא לחיים ולשלום
אבל זה יבוא
 
כי באמת אין הבדל בין התעללות מינית בילדים לפגיעה במתפללים או טרור למיניו...
בשני המקרים הפוגעים הולכים לפגוע בבן אדם אחר במקום הכי רך וקדוש וחף מפשע וצמא להתפתחות שלו
 
לכן גם לדעתי לא יהיה פיתרון אמיתי לבעיית הגילוי עריות עד שלא יהיה שלום אמיתי, כי שני הדברים בעצם כרוכים יחדיו
אחד קורה במאקרו, והשני במיקרו
 
גם כן כשהישראלים יפסיקו לחיות בתחרותיות ולדרוס בגסות
18/12/14 16:52
12צפיות
את האחר כחלק מציביון חייהם אז
הם גם יתחילו באופן טבעי לשים לב למה שקורה סביבם יותר
לנמלים שדורכים עליהן, לילדים שאונסים אותם, לאנשים שהם עוקפים בתור
בקיצור לכל החלשים
כל עוד אנחנו עסוקים בלהתגונן מ ולשנוא את "האחר" אז אנחנו נפספס את שלנו, זה חוק טבע
 
חלק מזה מתבטא גם בעבודה הכל כך קשה שכל הישראלים עסוקים בה בקדחתנות
בשעות המטורפות בלחץ בתחרותוית ובעומס ובאלימות בכבישים ובמועדונים ובכל מקום...
תחרותיות לא מאפשרת בריאות ריפוי ורווחה היא מייצרת בדיוק ההיפך
אם לעשות ניסוח מחדש למשפט שהישראלים אוהבים לומר לצד השני:
ברגע שנאהב את הילדים הקטנים שלנו יותר מאשר נשנא את הצד השני אז יהיה פה שלום
נאה דורש נאה מקיים ואנחנו עדיין רחוקים מכך
 
לבינתיים ארץ ישראל היא גן עדן לחזירים ועושי קופות על חשבון אחרים למיניהם
וזה מתבטא בכל מקום ובכל דרך אבל כמו שאמרתי יש שינוי ניכר בהווה לעומת מה שהיה בעבר
וזה ימשיך להשתפר או שנהרוס את התשתית לקיומנו לגמרי
16/12/14 19:51
19צפיות
חג חנוכה שמח!
מי יתן ותמיד החיים יאירו לכולנו, האור ישהה בביתנו, הלהבה החמה של הנרות תחמם את ליבנו והסופגניות... טוב - זה אולי עדיף לוותר
 
חג אורים שמח לכולכם/כולכן.
 
חנוכה שמח
16/12/14 21:12
12צפיות
ותהני מהחופשה
 
º
חן חן
16/12/14 21:24
3צפיות
º
חנוכה שמח לכולן/ם
16/12/14 21:53
6צפיות
טריגר
16/12/14 08:24
28צפיות
אני שואלת את עצמי ולא ברחמים אלא בהרבה כאבים ותסכול ...
על איזה משפחה נפלתי ... אמא שלי לא מתפקדת כמו אמא , אבא שלי כבר איננו והייתי מאוד קשורה אליו אבל ... אנ'לא רוצה לדון באבל בנוגע אליו . אחותי הגדולה באה לי ביציאה כשביקשתי ממנה שתעשה לי טובה " אם את רוצה להשתקם תוציאי לך את השטויות מהראש " וגם " תפסיקי לרחם על עצמך " וכן ... זה בהתיחסות ל"זה" .
ואחותי הקטנה ... שבנוגע אליה שיתפתי יותר את מורכבות הקשר\יחסים בינינו ... אני מתחילה לשאול את עצמי ... לא יודעת מאיפה זה צץ לי בראש אבל זה בהחלט מציק ... אולי אני לא זוכרת מה קרה בגלל שזה קשה מדי ומה שהיא סיפרה ... הגירסא השנייה שלה ... לגבי הפעם הראשונה שהייתה "זה" גם כן והשאלה שלי בעיקבות זאת שאם אכן הפעם הראשונה שלה עם הגרוש שלי הייתה נגד רצונה ... הייתה "זה" אז איך לעזאזל הפעם השנייה מתרחשת ... בכל אופן השאלה שעלתה לי בראש ... אולי מה שקרה אחרי שהדלת נסגרה הוא איום יותר מהטענה שלה לגבי הפעם הראשונה ... גם לגביה וגם לגבי ? אני הייתי עדה אולי לזה ש"זה" קורה לה ? אולי אני הייתי גם חלק ? הרבה שאלות , הרבה אי ודאות ...
ועדיין אני לא זוכרת כלום , הטענות שלה לא עוררו לי שום דבר , גם לא השאלה הזו שצצה לי בראש !
אני רוצה לדעת מה קרה אחרי שהדלת נסגרה ...
 
יש לכם אולי תשובה שתישמע הגיונית לשאלה שלי למה קוראת פעם שנייה עם פעם ראשונה הייתה נגד הרצון ? הוא לא תקף אותה פיזית שאני ראיתי ... בפעם השנייה ... אני לא זוכרת כמה זמן בדיוק אני הייתי בחדר אבל אני זוכרת שיתוף פעולה ו ... קולות של הנאה :\
|*|נפתח פורום מטבחים|*|
15/12/14 15:08
3צפיות
|בועה|חולמים על מטבח חדש לבית? קניתם דירה מקבלן ואתם רוצים לדעת איך לשדרג את המטבח מבלי לקרוע את הכיס?
בפורום מטבחים החדש של תפוז תוכלו לבשל לעצמכם את מטבח חלומותיכם בעזרת מומחים בתחום.

היכנסו כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


היי
13/12/14 08:51
76צפיות
בזמן האחרון כמעט לא כאן
וגם אם כן אז ניכנסתי כאורחת ,ואולי לא סתם ככה מרגישה בעולם בזמן האחרון .
מרגישה לא שייכת לא מתאימה לשום מקום ומסגרת שונה ומשונה גם בן נפגעות ..
ועכשיו שלחתי הודעה והיא צריכה אישור ..אז באמת לא הייתי מזמן .
חשבתי לפתוח ניק חדש להעלם בתוכו להשתבלל להתבכיין להגיד לא קל קשה לי
שמתי לב שאחרי זמן באיזה מקום גם וירטואלי אני פשוט לא כותבת ..פשוט נעלמת מהמקום החזק שבי כאילו לכולם קשה אז אל תעיקי את יש לך כוחות תעזרי תתמכי תהיי שם עבור אחרים ...
אז כן יש בי חוזק אבל גם לא...אז אני לא מתחבאה דרך ניק לא מוכר וחדש ...
13/12/14 09:58
26צפיות
עייפה יקרה, שמחה לראות שחזרת אלינו (עד כמה שאפשר לשמוח במצב הזה...)
וגאה בך על שלא בחרת בדרך של בריחה לניק אחר, למרות הפיתוי לעשות זאת.
 
את לא שונה ומשונה - את פשוט את. כמו שכל אחד ואחת מאיתנו כאן הוא קודם כל "הוא". כל אחד עם החבילה שהוא סוחב על הגב שלו, יש כאלה שזה משפיע עליהם יותר, יש כאלה שפחות, יש כאלה שנמצאים בתקופות טובות יותר ויש כאלה שבתקופות קשות יותר.
כדור הארץ עגול את יודעת... יום אחד את מרגישה טוב ויום אחרי את מרגישה הכי רע שאפשר.
מה שאני מנסה להגיד זה שאת לגמרי שייכת. זה הבית של כולנו.
 
יקרה, את לא מעיקה, ומותר לך גם להיתמך כאן ולא רק לתמוך. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
כולם בשביל אחד - אחד בשביל כולם.
 
שולחת לך כוחות יקרה. וברוכה השבה
 
שמח לראותך
14/12/14 10:22
15צפיות
פה איתנו.
זה בסדר שאת מרגישה חלשה, זה בסדר שכואב לך לפעמים, את אנושית, את בת אדם.
גם לי יש ימים שאני מרגיש טוב ויש ימים שאני מרגיש שבור על החיים, אל תרגישי שונה, את חלק מאיתנו, חלק מהעולם.
אל תרגישי לבד בלבד.
תודה לכם
15/12/14 08:04
17צפיות
אני לא שונה כי יש לי ימים טובים יותר או פחות כי אני חזקה או פחות ...וכן סיוט כולנו שונים ..
קשה להסביר דרך המדייה בלי להסגיר את עצמי
בכל מקרה המון תודה לכם על היותכם
עייפה\ יקרים המילים שלך ללבי
15/12/14 14:19
18צפיות
ואני רוצה להחזיר לך את המילים שאת כתבת לי לא מכבר:
ראי את ההתקדמות שלך.
 
האם אני יכולה באמת להגיד לך שאת לא לבד?....
אני לא יודעת, כי לא ממש יודעת מה עובר עלייך.
אבל בהרגשה שלי... אני איתך... עם ההשתבללות, עם הכאב, עם הצורך, עם החשש
עייפה, היי
18/12/14 00:05
10צפיות
שואלת את עצמי אם קראת מה שכתבתי לך...
שואלת את עצמי למה את לא מגיבה... למה נעלמת... ואם את בסדר...
 
 
מאוד מאוד מאוד מרגישה מרוקנת נפשית ואנרגטית
14/12/14 21:08
43צפיות
לא מצליחה להביא את עצמי להצליח לדבר שאני מתקשרת למרכז ...
וחוץ מזה סופ"ש הזה היה קשה מאוד אבל זה לא קשור לפגיעה ... מישהיא שהכרתי נפטרה במהלך הסופ"ש וכל האווירה כבדה ועצובה והיום הייתה ההלוויה ...
שוחק ... ממש .
מצטערת לשמוע
15/12/14 05:04
14צפיות
משתתפת בצערך על החברה שנפטרה.
זה בהחלט יכול להשפיע על המצב בכללי. כל דבר שמערער את השגרה מטלטל את הנפש.
 
 
לגבי המרכז - לאט לאט... בקצב ובזמן הנכונים לך.
אהמממממ ...
15/12/14 07:37
20צפיות
זו שנפטרה לא הייתה חברה שלי .
וכן זה משפיע על המצב האישי שלי כי זה כבד בכל מקרה ... והמצב שלי לא היה מזהיר לפני כן ...
יש לי שבועיים למצוא מקום ... אם בהתחלה לא דאגתי עכשיו אני כן ... יש לי אופציה לחזור בי ו"להתכופף" אבל אני ממש לא רוצה לנהוג ככה שוב ובכלל ... נמאס לי מההוסטל !
נמאס לי מההתנהלות שאינה מתאימה לי ... נמאס לי מהרבה דברים שקורים כאן !
מכתב בשבילך (אולי ט)
14/12/14 20:38
48צפיות
נתקלתי במחברות ישנות שלי
מלפני כמה שנים
כשהייתי בטיפול אחר אצל ההיא, שאני מאוד אוהבת,
וקראתי בין השורות את המצוקה שאיש לא ראה, 
גם לא היא
למרות שליוותה אותי כמעט עשור. 
 
קראתי את הילדה הפגועה
שאף אחד לא ראה
גם אני 
מתחננת שמישהו יבין מה קרה לה
ומשתוללת כשמנסים להשתיק אותה
אבל לא היה לזה מקום
ואיש לא העז לדמיין מה יש שם מתחת למצוקה
 
עד שהגעתי אליך
שהעזת לראות
העזת להיות איתי בתוך הזוועה
ונשארת שם
למרות שאני עושה לך חיים לא פשוטים
 
והיום
ישבתי מולך
והסתכלתי עליך מסתכלת עלי
והרגשתי שאת איתי
מאמינה
יודעת
מחברת
רואה ביחד איתי את הצמיחה, השינוי,
את הטוב שיש בי ובחיים שלי. 
בלי לפחד שזה יבטל את מה שעברתי.
 
כן, פגעו בי כשהייתי קטנה מידי. וכן, אני אמא, וכן, אני מטפלת, וכן, אני יוצרת לי חיים מופלאים מתוך ההריסות.
 
תודה
וואו!
15/12/14 05:07
18צפיות
מדהים!
כמה טוב זה עושה לקרוא הודעה כזו.
אני כל כך גאה בכח שלך!
שמחה שמצאת את המקום שמכיל ומאמין ומבין. זה כל כך חשוב.
רשת ביטחון שאת יודעת שנמצאת שם לתפוס אותך.
 
כתבת מקסים.
 
שיתוף - טריגר יציאה לחופשה
10/12/14 10:50
86צפיות
ופתאום אני קולטת שגם זה טריגר.
כל הלילה סיוטים.
צריכה כבר לקום ולהתארגן. צריכה לצאת עטוד 40 דקןץת ועוד לטא ארזתי לא התקלחתי.
הכול בגלל המטפלת שלי שהיא לא בדיוק כבר המטפלת שלי
ודיברתי עכשיו עם מישהי נורא נחמדה בערן, כי זה נרא5ה לי חומרים כבדים מדי ךהביא לפה - ןכסופסוף הגעתי לדבר הכי קשה שרציתי ךלדבר עליו ניתקה השיחה לא יודעת למה אבל כל כך סימבולי לי שאני נוסעת ומנותק לי הקשר עם מקורות העזרה והתמיכה שלי ושאני שוב ילדה קטנה ונשארת לבד בלי הגנה
מה שקורה שאני בעצם נוסעת להתארח אצל שני גברים שהם זוג. אחד מהם אני מיודדת איתו במשך שנים רבות, ממש לא קשר אינטנסיבי אם בכלל אפשר לקרוא לזה קשר, שיחות לעיתים רחוקות אבל אז קרובות
ואני נוסעת להתארח אצלם
ופתאום אני בחרדה
א. אני לא יודעת אם יש להם ראוטר
ב. פתאום אני בחרדה מהעניין שח גבריםן     אני יודעת שאין לזה שום קשר למציאות כי הם גייז והרבה שנים ביחד וכי הבחור הזה הוא מקסים ועדין ורגיש וטוב לב, ובכל זאת עטובדה שעולה חרדה
אז קודם כל לתת לה מקום ולבדוק אם אני לא מרגישה שם איזה שדרים
 
לזכור שגם אם אין שם ראוטר עדיין אני יכולה לצלצל תהיה לי שם פרטיות כי יהיה לי חדר לבד ואני יכולה לצלצל במקרה שחרדות כאלה יעלו גם לקוי סיוע וגם יש לי חברה אחת שיכולה להתמודד עם דברים כאלה
 
אני חייבת לקום ואני פוחדת
 
אניט צריכה לזכור שזה לא שייך להווה
ועם זאת להקשיב ולראות אם אין איזה שדרים נסתרים
צריכה לזכור שתמיד יש לי עזרה
צריכה לעזוב את סיוטי הלילה האלה מאחוריי
(שהוא רדף אחריי כל הלילה כדי לאנוס אותי ואני ברחתי ממנו וצרחתי ואף אחד לא היה מוכן לעזור לי... להשאיר את זה ולנסוע לבלות ולהינות בלי להדחיק או להכחיש, עם לתת מקוןם, אבל לזכור שלא שייך להיום
 
תחזיקו ךלי אצבעות
ותודה שאתן כאן
מחזיקה לך אצבעות
10/12/14 15:25
25צפיות
ומקווה שכל החרדות יתבררו כחסרות בסיס בהווה.
מאחלת לך באמת להינות מהחופשה הזו.
סיוט יקרה הרבה הרבה תודה
11/12/14 06:36
24צפיות
היה לי יום מלא חרדות ששיאו היה במיגרנות ובחילות, אבל הם באמת מקסימים שניהם, ויכולתי לשתף בגילוי לב על החרדות שלי והיו לנו שיחות נפש קרובות ויש לי חדר משלי ויש כאן ראוטר ומנראה לי שהכל אחלה.
המון תודה
מעולה.
11/12/14 07:37
12צפיות
שמחה שהכל הסתדר!
תהני!
ובכל אופן - טריגר!!!
11/12/14 14:34
27צפיות
כולי מתוחה כולי קפוצה הלסת מהודקת בחוזקה השיניים חשוקות
כן, מסתבר שרופאת השיניים צדקה כשאמרה לי שאני מחככת שיניים בערות
ולא הבחנתי בכך עד שאמרה
והעורף ןהצוואר
ואבא שלי בחלומות לא מרשה כלום וכל מה שאני עושה לא בסדר
וכווןיות הרצועהה על בשרי בוערות שורפות
נשימות נשימות תנשמי
וכל מה שאני אעשה לעד יהיה לא בסדר
וקפואה משותקת בחדרי מתביישת לקום לקחת עוד מים עם לימון שלא יגידו
זאתי באה מרחוק והיא מבזבזת לנו את המים שלנו היא
מבזבזת לנו את האוויר את הלימונים
 
במרחב שמיים פתוחים והרים וריחות ורדים
 
וכמובן שהכול בראש שלי ואין שום קשר למציאות
זה רק העבר דופק לי את המוח את הראש בקיר
אבל אני לא מוותרת ואני קמה לקחת מים עם לימון
כי יש הרבה לימונים והאוויר מספיק לכולם
ואני לא גוזלת מאף אחד
אני פשוט אדם
ומעצם היותי אדם אני שותה אוויר אוכלת לימונים משחקת ואפילו צוחקת לפעמים
החיים יכולים להיות יפים, טובים וכל המילים הבאנליות, הקטישיות,
רק אבא שלי תופש אותי בעורפי ואני משהו
חונק אותי אולי מישהו אולי זאת יד
בצווארי בחוזקה חוסמת
את דרכי הנשימה
אני בכל זאת אומרת שעצם הנסיעה הזאת,
שהיא כזאת "יציאה מאזור הנוחות שלי" כמו שאומרים באימון
היא כל כך תקדימית וכל כך מעוררת השתאות
וכל כך מלמדת על ההתקדמות שלי
ואני בכלל לא חשבתי, לא נתתי את דעתי על כך בשבועות האחרונים
(מאז שקבעתי את החופשה)
רק בימים האלה, עכשיו, שהחרדה עירבלה בי כל עבר-הווה
ואני אומללה ומאושרת כאחד
ואני אומרת: הנה העולם מתקרב
ואני, בשיניים חשוקות, בזרועות מחבקות-עצמי-מגנות
אני מאפשרת, לרגעים אפילו
נושמת
צוחקת
קוטפת לימון מעץ אסור 
ובכל אופן 2, עוד רגעים קשים
12/12/14 19:54
20צפיות
נמזגים אל הנהר האינסופי של הנצח, ואני עוברת עוד רגע ועוד רגע, ובסך הכול טוב לי, ובסך הכול אני לומדת המון - בעיקר על עצמי וגברים - היום!!!  (לא אז). שיעור לא קל, אבל לומדת.
 
שתהיה שבת ברוכה לכולן.ם
º
מחזיק!
11/12/14 15:30
13צפיות
º
תודה רבה, גראונד
12/12/14 19:55
8צפיות
היי לך
13/12/14 08:54
17צפיות
מבינה אותך וגאה בך אל תיראי את הקושי תיראי את האומץ את הצעד שעשית שלמרות הכל נסעת קמת עשית לא ויתרת להתניות הישנות..מחזקת אותך
עייפה, כל כך תודה
15/12/14 14:16
15צפיות
לתגובה המדוייקת.
צריך לראות את ההתקדמות!
כלומר, אני צריכה!!
חשוב מאוד
הכאב גדול מנשוא
10/12/14 14:56
89צפיות
אני מרגישה שדי. לא יכולה להכיל יותר. לא יכולה להחזיק יותר.. צעקה פנימית ללא הפסקה, לא נשמעת.
כל בוקר אני קמה עם מועקה וחרדה. יש אורות קטנים במהלך היום שעוזרים לי לעבור אותו אבל הכובד מעיק וכל יום דורש מאמץ אינסופי.
אני חופשת בתוך עצמי ומתחפרת בתוכי מפני העולם. הילדה הפנימית לא יודעת שיש מקומות בטוחים. היא לא מאמינה. תמיד נשבר לה, תמיד מתפרק לה, ככה היא רגילה. ככה היא מכירה וזה מוטבע עמוק בתוכה.
 
גם בטיפול משהו התפרק או מוטל בספק אם המטפלת באמת טובה לי. רק שלא יכולה להשאר בלי טיפול.
עשיתי הפסקה כי הרגשתי שהיא מתייחסת אלי יותר מדי כמו לחברה ולא כמו למטופלת. וכשאמרתי בכנות שזה לא עובד היא נפגעה ורצתה לסיים את הקשר... התנהגות לא מקצועית בעיני.
היא באמת הגיבה כמו חברה ולא כמו מטפלת, ואמרתי לה שאני לא מוכנה לשלם על טיפול כזה.
כשהערתי לה על כך היא אמרה שהיא נפגעה, במקום להבין שהיא אמורה לשמור את זה לעצמה כי אני לא חברה שלה.
היה סוג של עימות והתגובות שלה עיצבנו אותי ואכזבו אותי.
אוף יש לי כזה תסכול מטיפולים. זה אף פעם לא הולך.
אני מניחה שהחלק שלי בדבר הוא שאני פוחדת להביא את הילדה הפנימית שלי כמו שהיא עם הפגיעות שלה, ואז אני "תופסת תפקיד" של מטפלת במטפלת, חברה וכו' רק כדי לא להרגיש נזקקת ופגיעה. וזה בדיוק מה שאני צריכה. להרגיש נזקקת ופגיעה במקום בטוח.
 
טוב, היא לא קלטה. וזה גם מאכזב. ונכון, זה מנגנון הגנה די מתוחכם אצלי.
אז מה לעשות עכשיו? לתת לזה עוד צ'אנס או להתחיל מחדש עם מישהי אחרת?
חייבת טיפול..
 
 
 
10/12/14 15:23
19צפיות
נשמע באמת לא מקצועי מצד המטפלת לנהוג כך.
משחקי אגו מקומם לא בטיפול...
 
לא יודעת לומר לך מה הייתי עושה במקרה כזה. אולי יבואו אחרים פה עם רעיונות.
 
בינתיים יכולה רק לשלוח לך כוחות לצלוח את הימים ולנסות להיאחז בנקודות האור שסביבך.
שיר היי, באמת לא פשוט
11/12/14 06:44
22צפיות
ומצטערת על הסבל והבדידות שאת, והילדה , צריכות לעבור.
אני לא יודעת כמה זמן את בטיפול אצלה והאם היא מגלה פתיחות לשמוע תובנות שלך... והאם היא עשויה להתעשת אם תדברי איתה על זה שוב.
אולי אין לך מה להפסיד אם תתעמתי איתה שוב?...
ואולי בינתיים  כדאי שבמקביל תחפשי מטפלת חדשה?...
 
אלה שאלות שאני עצמי שואלת את עצמי בימים אלה, שגם במשבר עם המטפלת שלי, ואולי תחשבי שעשויות להתאים גם לך... 
המון בהצלחה, ואנחנו פה בינתיים כדי שתכתבי ויש את הקו של המרכז סיוע וגם של ער"ן שלי בדרך כלל מאוד עוזרים במקרי מצוקה.
 
מקווה שתרגישי קצת יותר בטוחה כשאת זוכרת שאת לא באמת לגמרי לבד ושיש ל עוד מעגלי תמיכה וסיוע
היי שיר.
11/12/14 15:33
23צפיות
נשמע לי התנהגות לא מקצועית ולא במקום, קשה לי לענות לשאלתך, אני מרגיש שאין לי מספיק נתונים בשביל להסיק מסקנות ובטח שלא בהחלטה חשובה כזאת. אם תרצי לפרט מעט אשמח לעזור וליהיות כמה שאוכל.
היי שיר
13/12/14 08:40
24צפיות
שומעת אותך את הקושי הבלבול...
כותבת לך מהמקום שלי מהעיניים שלי ככה שקחי רק מה שמתאים לך...
אני חושבת שמטפל הוא לא קיר ומטפל אם את מספיק זמן אצלה יכולה לשקף לך את הרגשות שלה ..
עכשיו מה הרגשות עושים גורמים מטרגרים אותך זה מקום לטיפול..
המטפלת שלי אמרה לי דברים קשים ואפילו מאוד וכן משקפת לי שקשה לה ואפילו אמרה לי כן את צריכה לשמור גם עלי ...והיא צודקת והבנתי אותה .
הטיפול בטראומות ובנפגעות הוא קשה .הם ענקיות שהן מוכנות לשבת איתנו להקשיב להיות עד ..אבל גם הן בני אדם וגם להן רגשות פעמים אנחנו ממש מגזימות ..להגיד למטפלת שיושבת איתך מכל הלב אני לא רוצה לשלם על טיפול כזה ושהטיפול לא טוב זה פוגע ..כמובן תלוי איך אמרת ומה..לא אומרת שאת לא צודקת אומרת שרק זה הגיוני שתגיד שנפגעה ..
וכן לפעמים הגבולות נשחקים וזה נורא וזה אסור ואני הכי מבינה אותך בעולם שזה מפחיד ומלחיץ ומבלבל...
עצות רבות אין לי אבל קחי צעד מהמשבצת או כמו שאמרה לי חברה תפסיקי לחפור בבור ששקעת בו ..ואז תחשבי בצורה הגיונית איפה זה נגע לך טירגר..האם יש טעם להמשיך האם היא טובה לך ..הייתה טובה לך ואם כן תמשיכי הלאה ...
מטפלת עושה טעויות אין ספק שוב היא אדם ..שבוע שעבר המטפלת אמרה לי את עוד פעם מתחילה ..בדיוק שהתחלתי לבכויא התכוונה שאני מתקרבנת אבל הילדה שבי שמעה את אמא "את עוד פעם בוכה וחיכתה למכות.." כמובן שפשוט ברחתי משם ..אבל זכרתי שהיא בסדר שהיא בצד שלי התומך המכיל וכבר עברנו כמה דברים יחד אז לא התייחסתי לזה והשבוע רק אמרתי לה זה מאוד טירגר ..היא ענתה לי כן חשבתי שזה לא היה נכון להגיד לך דברים כאלה ...
מטפלת לא יכולה להיות חמישים דקות דרוכה מתוחה וללכת על ביצים אולי תגיד משהו מטרגר לכן לפעמים יש נפילות ...
אני חושבת שתנסי להביא את זה בלי את לא טובה הטיפול לא טוב כי אם את יודעת שמדברים אלי ככה אני מטורגרת אני מתכווצת אני נבהלת או מה שעובר עלייך ....מקווה שלא העקתי ...
בכל מקרה אני איתך מבינה את הקושי את התסכול את החנק בנשמה ועד כמה זה מטלטל ...

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה