לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

ברוכות הבאות ל שהוקם פה עם המון אהבה, דאגה והשקעה.

 הרשו לי לספר לכן מעט על הפורום היקר שלנו

 הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי.

נושא הפורום הוא נושא כאוב,רגיש וקשה עבור כולנו. רובנו חווינו פגיעה בצורה מסויימת בחיינו. לפגיעה אין דרגת חומרה מבחינתנו, אתן מוזמנות להוציא כאן את כל הכאב, הקושי, התסכול, והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. בפורום תמצאו אוזן קשבת וכתף להישען עליה, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה. מוזמנות לשתף,להיתמך וגם לתמוך אם תבחרו.ובכך אולי גם תמצאו כי תמיכה באחרים מאפשרת לכן להתחזק ולקחת את המילים גם אליכן.

ניתן להביע את התחושות והרגשות בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.

 אני מאמינה כי הטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הוירטואלי וגם אם חלקנו כאן נשות מקצוע איננו באות לתת יעוץ רפואי או אבחנות כאלה ואחרות.

 בפורום תמצאו כי אין רק עצב וכאב והודעות בנושא הפורום, אלא גם דיונים והעלאת נושאים ותחומים שאנו חוות ועוברות בחיי היום יום. שרשורים של אור ותקווה, ימים טובים יותר ותקופות שיש בהן ניצוץ של אושר ויש להם את המקום המכובד שלהן בפורום.

 אתן מוזמנות לקחת את הזמן שלכן, אנו יודעות כי יש לא מעט קוראות שבוחרות לא לכתוב ולהיחשף- אך גם אתן חלק מהפורום ואם תבחרו להצטרף גם בכתיבה נקבל אתכן בחום ואהבה.

 בעמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורים:

קישורי הפורום

מאמרי הפורום

גלריית הפורום

סקרים

לוחות

 אלו יתעדכנו מדי פעם לפעם וניתן ואף רצוי להציף מהם לעיתים קרובות.

 מאחלת לכן דרך של שינוי, צמיחה והתבוננות פנימית. שולחת לכן חיבוק חם, מכיל ועם המון כח להמשיך.

 

 טל

 הערה: ההודעה נכתבה בלשון נקבה אולם היא מופנית אל שני המינים גם יחד.


 
1203 קו חירום לנפגעי תקיפה מינית
המשך...
הודעה חדשה

איך יוצאים מהמעגל?
23/04/15 18:16
22צפיות
כמה ימים שלווים ונקיים. כיפיים. מושלמים כאלה. טבע, כלב, שמש, מים, תרפיה באומנות.
ואז מגיעים הזכרונות שמבקשים לצאת. מבקשים לדבר. מבקשים שמישהו ישמע. 
אבל אני משתיק אותם. ואז הקול הזה שרוצה לצאת מתחיל להכאיב בחזה. צריבה כואבת.
ואני אומר לעצמי הפעם אני ידבר. הפעם אני יוציא את הכל החוצה.
אבל משהו מונע ממני. אני מונע ממני.ואי אפשר להמשיך ככה. אז הדבר הממכר הזה מסייע לי. אבל רק לכמה ימים. ואז בסוף הכל שוב צף ועולה.
תבניתיות חוזרת על עצמה.
עוד לא הצלחתי להבין למה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם זה שב.
אם רק היה אפשר למחוק את זה מהמוח.
עננו יושב במרומים
שלום (אולי טריגר מעליי)
24/04/15 08:17
16צפיות
קודם כל, שמחה שהיו כמה ימים שלווים ונקיים. זה אומר שגם להם יש מקום
 
לעניין הזיכרונות - האם ניסית לכתוב אותם במקום להוציא בקול?
האם אתה נמצא בטיפול כלשהו?
זה הכי טבעי שהדברים ישובו פעם אחר פעם - זה חלק מהחיים שלך.
השאלה אם זה מטופל, ואם כן - האם זה שב כל פעם באותה עוצמה? או שאולי כן יש הקלה מסויימת? האם זה שב באותה תדירות?
אם כן, ואתה מטופל - הייתי מעלה את זה בטיפול
אם לא, ואתה מטופל - אזי יש כאן התקדמות בעזרת הטיפול.
ואם אתה לא מטופל - האם יש מי שיכול לתמוך, להקשיב, לחבק?
טיפול זה דבר מאד חשוב. הוא עוזר לנו לעבד את הטראומה. ללמוד לחיות לצידה ולא בצילה.
 
נחמה|
למי שמחפשת עבודה
24/04/15 01:02
17צפיות
מקום עבודה שמבין בא לקראת מקבל אנשים פגועים מכל הבחינות נפשית פיזית. מקום העבודה היחיד ששרד אותי כל כך הרבה שנים. 
אתם יכולות לומר שהגעתן לזה דרך הפירסומים שלהם בפייסוש
קוראים לחברה CALL יכול ומחפשים עובדים בקרוב יש קורס חדש עבודה לא מורכבת ולא מסובכת נותת לך להשקיע בעצמך ומשאירה לעצמך כוחות נפש להתמודד עם החיים. 
ברוך שובך
24/04/15 08:13
13צפיות
זוכרת את הניק שלך, לכן אישרתי את הודעתך, כי בעיקרון - אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי הצעות עבודה...
 
 
מה שלומך?
 
 
כל הזמן אני טוענת ... טריגר
23/04/15 18:49
25צפיות
שכל מה שיכול לקרות בחוץ יכול לקרות גם בין כתלי הבית ... בין 4 קירות .
יש לי כמה וכמה דוגמאות אישיות - גם שחוויתי וגם שהייתי עדת ראייה להן - גם בבית של ההורים , גם בבית של המשפחה המורחבת וגם בכתלי בתי חולים ( רגילים ופסיכיאטריים ) וגם באיזורים ציבוריים יותר כמו קניונים וגם בבית ספר שבו למדתי .
אני מתכוונת גם לאלימות והתעללות פיזית ונפשית וגם פגיעות , הטרדות והתעללות מינית .
ובהקשר אלי - האלימות מאמא בבית וכמה פעמים אצל המשפחה המורחבת ואפילו ברחוב לעיני כל ... ובבנקים וגם בבית ה"זה" , ועוד משהו שלא בא לי לדבר עליו , וגם ... אמנם עם הגרוש שלי זה לא אלימות פיזית וגם לא נחשב לפי החוק ולא קולע לאף הגדרה קיימת של הטרדה\התעללות מינית אבל בעיני זו הפגיעה המינית הכי חזקה שעברתי עד היום - זה שנקראתי לראות אותו ואת אחותי הקטנה מקיימים יחסים , עד כדי כך שלא זוכרת מה קרה אחרי שהדלת נסגרה , ההטרדה המינית מהספר ואתמול משהו שאיני יודעת איך להגדירו ואם זה נכנס להגדרה של הטרדה אבל עובד ניקיון חדש שהגיע להוסטל כשהייתי איתו במעלית נגע בי באופן בלתי הולם ( ואולי בנסיבות אחרות מקובל יותר בקטע חברתי אולי ... לי זה לא היה נעים , במיוחד מאדם שאין לי שום דבר איתו . בעיני רק אולי חבר טוב ובן זוג רשאיים לגעת בי כפי שהוא נגע בי ) . בערב דיווחתי למדריכה אחרי שהגעתי ללחשוב על כך ( כי הייתי עסוקה מרבית היום בשתילות ) ואחרי היסוסים והתלבטויות ... והיא דיווחה למנהל והוא פוטר ... והדייר שהזכרתי בעבר וכל זה בכתלי ההוסטל . היו כמה דברים בבתי חולים פסיכיאטריים שונים גם של הטרדות וגם של אלימות ...
 
למה לעזאזל מפחדים עלי כשרוצה לצאת ל"בחוץ" במקום להתקומם על מה שאמא עשתה לכל אורך הילדות שלי לי , לאחיות שלי ולאבא ז"ל ( שזה הכי ידוע ) ... ולנקוט באמצעים ( מצידי שתהיה בהשגחה פסיכיאטרית או תיכנס לכלא ) ?
למה לא באים בטענות לכל המערכות שידעו ולא פעלו כיאות ?
למשטרה על סגירת התיקים ( לפחות חלקם בלי סיבה מוצדקת בעיני ! ) שהגשתי אני ?
 
להגיד מסוכן ושדואגים בעיני זה לא זה ... זה באמת או נדמה שנאמר רק מהפה .
אם באמת איכפת ובאמת נראה מסוכן ואם באמת ראוי לגינוי ...
אז תדאגו שאותם אנשים שפגעו בי ישאו בדין ויענשו או יהיו סגורים במחלקה פסיכיאטרית לצמיתות .
 
שיתנו לי לצאת בשקט ... שיעזרו לי לצאת בצורה הכי אחראית שאפשר ובצורה שתגדיל את הסיכויים שלי לשמור גם על ביטוחני האישי וגם של רכושי ...
שיתנו לי לפרוש כנפיים ושיכבדו את רצוני !
חודש לא הייתי בטיפול
22/04/15 17:32
23צפיות
והיום הלכתי .
אני מוצאת את עצמי בלי חשק לעשות דברים .
לצאת מההוסטל ...
לא רק הטיפול .
יותר מזה - יש לי מצלמה סוף סוף גם אם היא לא מה שרציתי , ואני לא הולכת לשום מקום בשביל לצלם ... גם לא קרוב כמו הים .
יש לי רצון מסוים ... אבל לא מוצאת את עצמי מיישמת ואני לא יודעת איפה בתוכי ומה בתוכי שמונע .
תכלס אני יכולה כי יש לי שפע של זמן .
 
יש לי לשתף בכמה דברים טובים :
 
1. ציירתי השבוע סוסים דוהרים ושניין מהם יצאו לי הכי קרוב לסוסים אמיתיים וממש כאילו זזים (:
2. קניתי היום עם המנהל 2 אדניות ו8 זרעים , חצי עליו ( כלומר על ההוסטל ) וחצי + האדניות עלי . הזרעים הם זרעים של עלי מאכל שונים - מה שנחשב לעלי בייבי ותרד , סלק , קולורבי , שעועית ירוקה ועגבניות שרי .
מקווה שיצמחו והמון מהם שאוכל לעשות לי אחלה סלט !
3. שוב דיבורים על כלב - אם אני אוכיח את עצמי שמתחיבת לטיפול בצמחים ( וסה"כ זה בא ממני , זה לבד בלי שאף אחד "יעמוד לי על הראש" ובסביבה לא רועשת יחסית , של ההוסטל אז אין שום סיבה שמונעת ממני ביני לבין עצמי לא ליישם או להפסיק באיזשהוא שלב כי אני רוצה ירקות לסלטים ופה ושם מעבר , וגם אם זו עבודה קצת קשה כשזו פעילות מהנה ואהובה זו פחות מעמסה ) אז אני אקבל אישור לכלב בשטח ההוסטל ( ואני צריכה כלב כי צריכה וגם צריכה לפתח קשר עם הכלב ולהשקיע באילוף לפני התוכנית שלי לעזוב החוצה לרחוב בשביל לטייל בארץ ) .
את יודעת מה מפתיע אותי כל פעם מחדש?
22/04/15 19:27
24צפיות
את מתחילה את ההודעה שלך בצורה לא מי יודע מה מעודדת...
ואז - פתאום פרץ של דברים טובים!
הלוואי שתוכלי להביא כלב!
זה נותן כל כך הרבה בע"ח.
 
ולטפל בצמחייה - תרפיה נהדרת!
 
שיהיה לך יום עצמאות שמח!
 
לפעמים ההודעות שלי הפוכות , תקווה
22/04/15 21:36
15צפיות
ואכן לטפל בצמחים זו תרפיה נהדרת ...
גם הטיפול בבעלי חיים וגם בעזרת בעלי חיים זה תרפיה נהדרת ... ואני רוצה להיות בעתיד מטפלת באמצעות בע"ח ולא כפרנסה , אלא בהתנדבות ( או בעיקר בהתנדבות ) .
אני מאחלת גם לך ולכולם בעצם - חג עצמאות שמח !
 
ואם את עדיין פה , האם אני יכולה לשלוח לך מסר בבקשה ?
את לא צריכה לשאול את זה
23/04/15 08:20
13צפיות
תמיד אפשר לשלוח לי מסר
º
יום עצמאות שמח!
22/04/15 19:28
7צפיות
אין לי כותרת
22/04/15 13:01
20צפיות
No man, for any considerable period, can wear one face to himself and another to the multitude, without finally getting bewildered as to which may be the true.
 
Nathaniel Hawthorne
כואב לי הצילו!
18/04/15 09:57
91צפיות
מתי הכל יגמר ואוכל לנוח
לא רוצה יותר מלחמות לא רוצה יותר כאב
לא מסוגלת יותר ... הצילו��כואב כואב מידי
ממש חיבוק
18/04/15 22:27
32צפיות
מתפללת שהכאב יהפוך במהרה לשמחה
צומחת23 היקרה
18/04/15 23:52
30צפיות
תודה שהגבת לי .. נורא היה לי עצוב שראיתי  כ 16 הודעות צפיה ואף אחד לא הגיב זה עצוב..
הגרשתי שקופה.. כמו בשיר.. - שקוף 
לעמוד במקום 
להתקדם 
לחזור אחורה 
לדמיין 
לעצור את הכל 
ולהמשיך 
ולהרוס ולשקם 

להביט מהחלון 
להתעורר 
לצאת מהבית 
להעלם 
להוריד את הבגדים 
להשתנות 
לחסל ולבנות 

שקוף, 
אפשר לראות עלי הכל 
גם לא לראות אותי בכלל, שקוף. 
שקוף, 
אפשר לראות לי את הלב 
ולא לגעת לי ביד 
שקוף ולא עטוף 
כמעט חשוף 
תמיד שקוף 

לבחור בדרך הקלה 
ולטעות 
להרטיב את הדמעות 
להבין את המשמעות 
בין השורות 
להיות או לא להיות...

לבד... כואב ..
סליחה..

 
בשמחה אהובה!
19/04/15 00:09
21צפיות
סתם שתדעו שכל פתיחה של ההודעה מוסיפה מספר בצפיה, לדוגמה אם פתחתי וסגרתי 3 פעמים באותו רגע- זה יוסיף 3 צפיות..וכל פעם שנכנסים לפורום..
 
האמת, קראתי אותך שוב ושוב
ולא היו לי מילים כל כך..
אבל ממש הזדהיתי איתך
 
לפעמים אני קוראת,
ואין לי כח או פניות מכל מיני סיבות לענות
אז אני דוחה את זה קצת
כדי להיות עם כל הלב כשאני מגיבה..
 
שוב-
מתפללת בשבילך שההחלמה תהיה מהירה מהצפי..
אשמח לשמוע ממך איך את בהמשך..
צומחת
תודה
19/04/15 00:20
20צפיות
וסליחה.. סתם  אני .. אל תתיחסי .. 
יקרה, איך את מרגישה עכשיו?
18/04/15 23:50
27צפיות
היי תודה גם לך ..
18/04/15 23:58
25צפיות
אני לא בטוב אני לא יודעת מה קורה איתי..
אני בחרדות אני לא בטוב בכלל..
שוב לילה .. כניראה שעוד אשפוז בדרך...

תודה לך !
שלום דובונית
19/04/15 07:10
40צפיות
ראשית - לעניין השקיפות - מבינה מאד את התחושה שלך.
יודעת איך זה מרגיש לכתוב הודעה, להעז סוף סוף לכתוב, ואז לא לקבל שום תגובה...
אבל כפי שצומחת כתבה לך - לא תמיד יש לגולשים/ות את הפניות הנפשית להגיב.
לפעמים הודעה יכולה לערער את הנפש של הקורא אותה, ולהביאו למצב שהוא לא מסוגל פשוט להגיב. עד שהוא נרגע מעט...
לפעמים גם לא כולם נמצאים כאן. אבל בכללי - זה פורום מחבק ומכיל
 
לגופו של עניין...
 
האם את מטופלת?
יש לך תמיכה כלשהי?
תרצי לשתף קצת יותר?
 
שולחת לך המון כוחות להתמודד עם מה שיש כרגע, עד שתגיעי באמת למקום הזה שיאפשר לך לנוח ולא לכאוב.
 
סליחה
19/04/15 09:22
26צפיות
לא רציתי לערער אף אחד ושזה יכאיב למישהו��
היי דובונית
19/04/15 18:58
26צפיות
 
קודם כל, טוב שאת כותבת. ראיתי ש'הסיוט שלי' ניסתה להסביר לך שיש כל מיני סיבות שלא מגיבים. את לא צריכה להתנצל או להרגיש לא נוח. תמשיכי לכתוב
 
ולהודעה הראשית שלך
כן, כואב לנו, לפעמים הגל גבוה יותר ואיתו מתעצם הכאב והקושי. הגלים גם יורדים דובונית והכאב פוחת.
מה את עושה כשכואב? יש משהו שעוזר לך, שמקל עלייך?
אם לא, חשבת על משהו?
 
יכולה להציע כתיבה, פה/למגירה, שיחה עם בת משפחה/חברה-מישהי/ו שנוח לך (אולי מטפל/ת אם את נעזרת), קריאה, יציאה לטייל, הליכה, ריצה, ציור, לשמוע מוזיקה שאוהבת, לשחק בנייד/מחשב, כל פעילות אחרת שאוהבת או חושבת שתעניק לך שלווה.
 
משהו מזה נראה לך?
 
ממש לא צריכה להתנצל
19/04/15 19:37
20צפיות
כוונתי היתה להסביר למה לא מייד עונים.
בתקווה שיוקל לך להבין שאת לא שקופה. ממש לא.
 
....
19/04/15 21:57
30צפיות
 תודה לכם בננות
 לצערי  בתקופה כל כך קשה לא  עוזר לי הדברים שהצערת ניסיתי לרוץ לצייר לכתוב או לעשות דברים אחרים  לא עוזר .
טיפול כרגע אין.. משפחה .. ? אין ... ..
נותר הפציעות העצמיות והרבה .. התסכול ..
שוקלת מאוד להתאשפז בקרוב אישפוז מלא אבל מפחדת מתגובותץ לא צפויות .. ומה יגידו על זה ..
המחשבות האובדניות מתחילות להיות גדולות עלי אז אני חושבת שאני צריכה את זה .. לנסות לפחות.. 
תקופה שקשה לי להכיל את זה .. הרבה פרידות הרבה כעס עצב ובעיקר חוסר.. 

למה ? ... הלוואי וידעתי..
הלוואי והיה מישהו אמיתי עכשיו שיחבק חיבוק אמיתי מהלב  ואוכל לנוח אפילו רק לכמה שעות לדעת שאני במקום בטוח בלי שיפגעו .
 להרגיש פעם אחת את התחושה הזאת של מקום בטוח אמיתי ..


סליחה שחפרתי .. הלוואיי והייתי פורקת את הכל בלי לצנזר.. 


סליחה .
º
כ"כ רוצה להעניק לך את כל מה שאת זקוקה
19/04/15 22:50
10צפיות
º
כ"כ רוצה להעניק לך את כל מה שאת זקוקה
19/04/15 22:51
8צפיות
כואב לקרוא את מה שאת עוברת.
20/04/15 00:22
20צפיות
רוצה לחשוב שזה רק חלום רע של רגע והנה את מתעוררת..
 
ניסית ליצור קשר עם המרכז לתקיפה מינית?
אולי יכוונו אותך לטיפול שיתאים לתנאים שלך?
אולי קבוצת תמיכה?
 
איך הייתי רוצה להיות יכולה להעניק לך
את התחושה של מקום בטוח ומחבק.
משתדלת לפחות במחשבה...
 
מתפללת ממש שהקב"ה יכוון אותך
למקום שייטיב עימך בצורה הטובה ביותר
ויצמיח אותך גבוה!
שיהיו לך החלטות קלות, מרימות ועצמאיות.
 
לי את בכלל לא חופרת!
תכתבי טריגר בכותרת ואת לא צריכה לצנזר כלום.
חשוב מאוד לפרוק מעצמנו את מה שכדאי להוציא
וליצור מקום נקי בנפש שיאפשר לאנרגיות טובות לזרום אלינו!
מוזמנת לכתוב ולשתף עוד...
כאן איתך.. צומחת
יקרה,
20/04/15 13:01
17צפיות
במצב שאת מתארת, ואם את חושבת שאישפוז יועיל לך - אל תתחשבי במה שהסביבה תגיד או איך שהיא תגיב.
את חשובה פה. לא אף אחד אחר!
ואם את באמת מרגישה שאת על הקצה ושאת זקוקה למסגרת הזו של אשפוז - לכי על זה.
אין שום סיבה בעולם שתסבלי.
ואיך אני אוהבת לומר... סליחה על הבוטות... שכולם יקפצו לך!!!
אלה החיים שלך. לא של אף אחד אחר. ואת צריכה לעשות רק מה שטוב לך!
 
היי .. אולי טריגר
24/04/15 21:14
2צפיות
אז אחרי ניסיון התאבדות.. מיון ,שטיפת קיבה ,אינפוזיות  ואי שקט כאילו שהיה לי מתי שהו כזה .. אני אמורה להתחיל טיפול ביום ראשון..
לא בא לי ..( נכנסתי למקום של הלבד .. של הלא אכפת של די של אין כח .. )
אם אני מגיעה ככה לטיפול ישר היא מוציאה אותי לאישפוז.. התנאי להתחיל טיפול היה בלי פציעות עצמיות בלי מחשבות אובדניות.. 
צביעות ? 
שקרים ? מה לעשות להיות מי שאני ולהגיד מה אני חושבת ומרגישה או לשקר כדי להיות בטיפול ? מבולבלת ! 

 
º
איזה סוג טיפול הכי טוב לפגיעות מיניות? תודה
19/04/15 06:37
25צפיות
זה אינדיבידואלי מאד
19/04/15 07:07
37צפיות
יש אנשים שהכי מתאים להם טיפול פסיכולוגי קונבנציונאלי (ניהול שיחות פנים מול פנים עם הפסיכולוג/ית) - במקרה כזה חשוב מאד לוודא שהפסיכולוג/ית מומחה/ית בתחום הפגיעות המיניות!
 
יש אנשים שיעדיפו טיפול בתנועה (ריקוד וכו'), יש באומנויות, יש בבע"ח, יש כל מיני דרכי טיפול.
כל אחד ומה שמתאים לו...
º
לזכר ששת המיליונים הי"ד
16/04/15 07:10
25צפיות
טריגר (משתמשת קבועה כאן )
16/04/15 21:35
58צפיות
מקווה שזה מותר כאן? אני רוצה להקדיש כפול כמה עשרות לכל מי שהעז לפגוע בי מינית בחיי!
בעיקרון...
17/04/15 20:14
44צפיות
אנחנו נגד אלימות...
אבל אני מה זה מצטרפת אלייך!
 
בעיקרון
18/04/15 13:14
27צפיות
אני מאחלת לאותם אלה שפגעו בי ולא משנה למה , ואם בכוונה תחילה או לא , ואם במודעות או לא ( אבל ברור שלכל אופציה זה משקל שונה ... רק שהתוצאה שגורמת לי לאחל זאת ... ובכן נפגעתי קשה וכואב לי מאוד ) - הכי קרוב עבורי לאחל את הנ"ל זה לאחל לאותם אנשים שיבינו מה הם עשו לי . ומבינים רק דרך אותה החוויה או משהו דומה לאותה "חוויות" שאני עברתי , לא רק הפגיעות המיניות ... גם מה שקרה בבית , בעיקר מאמא ... הגרוש שלי ואחותי גם כן ... ועוד כמה דברים .
טריגר-
18/04/15 21:33
28צפיות
הסיוט שלי תודה על המקום ועל ההזדהות.
אם לא הובנתי- הפטיש הוא לכל אחד מעשרות האנשים שפגיו בי! לעולם לא אבין את הרוע והרשע בעולם
º
19/04/15 07:05
4צפיות
º
אמן. ה' יקום דמם!
18/04/15 22:28
8צפיות
זהו, אני בהתרסקות מסויימת
14/04/15 11:59
64צפיות
גם לי מותר.
ומחר יש בלימודים שלי שיעור עיסוי. איך אעמוד בזה?
אולי לא אלך.
º
מרגישה בחרדה
14/04/15 12:32
17צפיות
יקרה
14/04/15 13:22
33צפיות
תנסי, עיסוי יכול לעזור לך ממש!!
צומחת
יקרה, תודה על רצונך הטוב והחיבוק
14/04/15 13:34
30צפיות
לצערי, תגובתך אינה נכונה לי. איני מרגישה בה הבנה לקושי שאני נמצאת בו. סליחה.
בסדר גמור
14/04/15 13:54
24צפיות
הכי חשוב מה שאת מרגישה.
כל הכבוד שאת מקשיבה לעצמך!
איך היה לך עם השיעור?
19/04/15 00:13
19צפיות
ואיך את אחרי ההתרסקות?
תודה יקרה
19/04/15 23:06
14צפיות
אני בסדר עכשיו.
ברוך ה'.
20/04/15 00:24
13צפיות
הרבה טוב
איך את מרגישה היום אחת?
19/04/15 07:11
14צפיות
שבוע טוב שיהיה
תודה יקרה, יותר טוב.
19/04/15 23:08
10צפיות
שבוע טוב וחודש טוב
טריגר
12/04/15 23:37
82צפיות

היא חיכתה כמעט 25 שנים
היא צעקה בשקט עזרו לי
היא שחכה הכחישה שתקה
ביזבזה המון אנרגיות בלהדחיק
אמרו לה את מדמיינת
אני אשמה
חיפשה חום חיבוק
היא הסתובבה בבתים
היא חיפשה מבוגר אמא  מי שיאמץ אותה
הם נעלמו..
ואז החליטו פגיעה שווה כלא
מי בכלל אמר חשב שהיא נפגעה איזה פסיכולוג שאיבחן
אף אחד לא שמע אותי,אמרו תכחישי.
המשפחתון "לנוער בסיכון" כך קראו לה
היא הייתה עסוקה בלעבור את גיל התבגרות
היא ברחה טיפסה על שער גבוהה
ונעלמה חזרה בלילות
הרחוב חיבק אותה כל פעם מחדש.
לא קראו בשמה לא היה מקום בשבילה
היא הייתה מיותרת
היא ניסתה לשכוח את העבר
היא ברחה השתטחה וכך ראו את כאבה..
ניסו להקל אך הייתי עסוקה בהישרדות
לא האמנתי לא דברתי את הפגיעה לא ידעתי
העבר רדף אותה ברחוב בבית בכל מקום
הלילות והטריגרים עלו בחלום
היא נלחמה בהם
היא נכנסה להריון  בשנית ואז הסיוט הסתיים הבנתי אני קיימתי יחסים בכפייה
הבנתי מאוחר שיש על"ם
אומרים אף פעם לא מאוחר אבל המציאות מוגבלת בזמן..
השרות הולך ומסתיים ואני ישאר בודדה בלי בית כי בית אמיתי עוד לא אמצע
 
13/04/15 07:14
34צפיות
יקרה,
האם יש לך מי שיתמוך בך?
אומנם כתבת שאת שורדת, ולא קורבן, ועדיין - בתוך כל שורדת ישנו שריד של הקורבנות...
 
את מוזמנת להמשיך ולפרוק פה.
 
אני קורבן כמו כולנו
13/04/15 14:21
26צפיות
הי זה שאני שורדת לא עושה אותי לא קורבן.. אני כרגע בבית אמיתי לנפגעות אלימות מינית ויש לי אבל לא תמיד מספיק מימה שעובר עליי
מילים כ"כ נוגעות ללב!
13/04/15 14:18
27צפיות
אני בוכה איתך
ודואגת לך. פנית למרכז הסיוע?
...
13/04/15 14:24
26צפיות
אני בבית אמיתי לנערות וצעירות נפגעות  אלימות מינית והיו לי כמה מפגשים במרכז הסיוע. תודה מאמי אני בקושי ישנה בלילה ישלי טרגרים וקושי לישון...
תהילה יקרה
13/04/15 22:01
27צפיות
דבר ראשון אני מאוד שמחה לשמוע
שאת נמצאת במקום מוגן!
גם אני לא ישנה בלילות.. וזה מתיש..
מקווה שהטוב יתקרב אלייך במהרה..
המון כוח!
צומחת
....
17/04/15 20:48
11צפיות
תודה יקרה!!מקווה שגם אלייך. ��
כל כך כואב...
12/04/15 20:27
80צפיות
חושבת אם לכתוב....
כל כך קשה לי בפנים, עמוק בתוככי נשמתי זה כואב.
אני מנסה להיות חזקה וכן אני אישה חזקה אבל גם נשים כמוני נפגעות, ולצערי גם עכשיו זה קורה לאחת מאיתנו, וזה לא מנחם זה מרתיח אותי, מי אתה גבר שפל, חולה ודוחה, מי אתה שתחלל את גופי, נשמתי, מי אתה שתגרום לי לבכות ולהישבר.
אפס מאופס שחי את חייו בשלווה ובנחת כאילו העולם שייך רק לו, אז  תבין שזה לא!!! , אולי עכשיו אתה נהנה לך וחי את חייך כאילו לא קרה כלום, אבל עוד יבוא היום שתסבול ולא רק ממני, זה אני מבטיחה לעצמי ואך ורק לעצמי!
אני לא קורבן אני שורדת אז אל תנסו לרחם עליי אני כואבת ובוכה עמוק מבפנים  ולפעמים התמונות חוזרות לי והדמעות יורדות מעצמן, אני כל דקה, שעה ויום מתמודדת עם זה, בנסיעה ברכבת מפחדת שמישהו יגע, הגברים השפלים שמטרידים ברחוב פתאום מפחידים , כמעט לא יוצאת מהבית חוץ מהעבודה וקניות נחוצות.
הוא שואל עליי הוא מרחרח אולי מפחד ואולי מגאוות טיפשים אין לי מושג אבל אני רוצה לחזור אחורה ולשנות הכל למחוק את היום הנורא ההוא שבמקרה הוא יום הולדתי שכל שנה מעכשיו תהיה לי תזכורת רשמית, וזה לא עוזר בכלל.
כל כך רע לי בפנים בתוככי נפשי כאילו סכין חותכת כל יום עוד ועוד ומרגישה שאני נגמרת לאט לאט אבל אז נאחזת בחיים שפעם היו כה טובים והיום הם כה עצובים.
עצוב לי �� נקודה.
º
13/04/15 07:13
11צפיות
יקרה,
13/04/15 07:17
27צפיות
נוגע ללב לקרוא את הודעתך.
אני מזדהה כל כך עם מה שכתבת לגבי זה שהוא מרחרח... שהוא נהנה לו עכשיו מחייו.
מרגישה גם לפעמים את התחושה הזו של "עוד יבוא היום שתסבול ולא רק ממני"...
הלוואי ותמצאי לנפשך מזור, גם מבלי לנתב למקומות שליליים של נקמה, אלא מתוך חיפוש האור בתוכך. כי רק על זה יש לנו שליטה.
 
ולגבי יום ההולדת שלך - זה אכזרי מידי. לא מסוגלת לומר על זה שום דבר שיוכל להקל...
קארמה...
20/04/15 05:48
4צפיות
הכוונה היא לא לנקמה, מאמינה שזה יגיע לבד אין לי צורך לרצות או לתכנן...קארמה איז אה...יודעים את ההמשך.
אז כן מאמינה אבל עדיין כואבת  מתמקדת על עצמי בלבד, איך להמשיך בחיי היום יום הרגילים בלי להוריד דמעה או לכאוב, איך ללמוד לישון בלי דמעות, איך לחייך שוב,  צעדי תינוק, ללמוד הכל מחדש.
מאוד מאוד איתך.
13/04/15 14:38
25צפיות
לגמרי בכל מה שכתבת.
רק שלי כבר אין כוח לרתוח.
משתדלת לשמור את כוחותיי לעצמי
אחרי שהרבה פרחו ממני..
ולפעמים יש לי מרץ ללכת ולהרביץ להם.
גם אני כמוך מתמודדת בכל רגע ורגע.
קשה וכואב.
עצוב.
שולחת חיבוק מלב כואב,
ומאמינה שיהיה טוב!
צומחת
תודה !
20/04/15 05:35
7צפיות
תודה על התמיכה והחיבוקים הוירטואלים.
º
20/04/15 05:38
3צפיות
בהתאם לכך שאני רואה לאן הרוחות נושבות
08/04/15 19:32
92צפיות
ניסיתי להקדים תרופה למכה וכתבתי מכתב במייל למנהל ...
רשמתי בו בקיצור שאני רוצה לעזוב כי נמאס לי ולמה  ועוד קצת מעבר .
אני צופה את זה שככל הנראה תהיה לי גישה מועטה יותר למחשב עד בכלל לא .
אבל בסדר ... ניחא ... כואב ועצוב ומציק לי אבל אני חושבת שיש גרוע מזה .
רק צר לי שככה זה ... שלא אחרת .
נתמודד עם זה ... נחיה גם עם זה ...
אני רק מקווה להתחלה חדשה וטובה יותר .
אחרי הכל פסח הוא חג של התחלות חדשות ( חג האביב ) ושל שיחרור מעבדות ( חג החירות\פסח ) ...
 
תאחלו לי בהצלחה ?
בהצלחה יקרה
08/04/15 20:44
27צפיות
הלוואי ויהיה לך רק טוב
º
בהצלחה מותק
08/04/15 23:34
8צפיות
בהצלחה מייפלס
09/04/15 17:51
28צפיות
אגב, יש חדש בקשר לכלבה?
זו כנראה לא הכלבה שלי . בוודאות אדע אחרי החג .
09/04/15 18:49
37צפיות
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ אם לא אעזוב .
אני מתפוצצת גם מהמעט משפחה שאני בקשר איתה .
פוצע , שובר ומכאיב יותר מאשר מקל , תומך ואוהב ...
 
מהצד השני החוסר הגדול ללא מענה אפילו מועט ...
הקצת שכן מקבלת מהמשפחה הלא רגילה שלי , לא שווה את המחיר של עוגמת נפש שלי , הכאב , הפגיעה , העצבים וכו' ...
רק שאמא ומשפחה ובית זה לא מסוג הדברים שאפשר להשיג שיענה על הצרכים . אם אין , משהו של מישהוא אחר לא יענה על הצרכים .
וזה כל כך מכאיב גם כן ... מכאיב ומקומם ומתסכל כל כך ...
09/04/15 19:52
30צפיות
הכל נכון - מכאיב, מקומם ומתסכל.
אבל בחיים צריך לדעת גם להרפות לפעמים.
להבין שזה מה שיש - ועם זה צריך להסתדר.
פחות לחשוב על כמה שזה מכאיב מקומם ומתסכל, ויותר לנסות לראות איך יוצאים מהמקום הזה של התסכול והכאב.
למצוא דברים אחרים להיאחז בהם בחיים.
למצוא נקודות אור ולהשקיע בהן את כל האנרגיות.
לנתב את המאמצים לכיוון חיובי.
 
אין ברירה מייפלס.
אלה החיים שלנו.
אנחנו לא יכולים לשנות את העבר ואת מה שנעשה.
אנחנו רק יכולים ליצור לעצמנו את העתיד ואת איך שאנחנו נתייחס לדברים.
 
כתבת כ"כ יפה! תודה.
11/04/15 20:10
14צפיות
ומייפלס- חיבוק ענקי.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!
אמן שתצליחי להיאחז בטוב שקיים.
אני ממש מזדהה עם הקושי,
הכי קל להיתפס לרע והרוע שבחיים ולהישאר במיטה,
לא לקום ולא לעשות כלום.
מאחלת לכולנו שבאמת נצליח להבחין בטוב ולחיות מתוכו.
שבוע טוב ומבורך!
תספרי לנו דברים טובים
צומחת
בהצלחה מייפלס
11/04/15 10:37
18צפיות
בכל מה שאת עושה
שמרי על עצמך ושתהיה התחלה (או המשך, מה שתבחרי) טובה
º
11/04/15 10:57
3צפיות
º
בהצלחה מותק ^ ^
15/04/15 01:14
4צפיות
אפשר ..?
09/04/15 22:27
53צפיות
היייתי פה  מזמן אפשר לחזור?

בדידות .. תשישות.. לבד..
כמובן
11/04/15 10:25
30צפיות
מצטערת לשמוע שקשה לך אבל בדיוק בשביל זה הבית פתוח
תרצי לשתף? לפרוק?
 
טריגר
10/04/15 02:02
62צפיות
עולם הפוך זה שאתה מפחד מההתמודדות עם השדים של בין 4 קירות 
ומעדיף להתמודד עם הזאבים שבחוץ .
ומגלה רק שקט ...
והאנשים שבחוץ לא שמים עליך .
כי אין שום סיבה שישימו לב אלי .
גם לא הניידת משטרה שחלפה בכביש סמוך אלי .
 
אני בבית של אמא .
ניצלתי הזדמנות שהיא הלכה והלכתי לי כדי להתפרק .
3 דברים אני לא רוצה ולא מוכנה לעשות :
1. להתפרק ולהישבר ליד אנשים .
2. להגיב באלימות פיזית כלפי מישהוא , גם אם יש לי סיבה - זה אף לא מצדיק .
3. לפגוע בעצמי .
 
כמה צעדים , בפעמים הנדירות שאני לקראת מעשה , אני אסוג .
אני אלך .
וארגע או אתפרק ואשבר בנוכחות עצמי בלבד .
וזה מה שעשיתי .
 
רק שזה לא עזר כל כך .
עדיין כבד לי ועדיין כואב לי .
עדיין פצועה .
עדיין שבורה .
ועדיין חסר .
עדיין חוסר .
 
אבל שלמה .
עכשיו יש לי רק 3 - 4 שעות להתמודד עם השדים של הבית של אמא .
עם כל מכלול הדברים שקרו בו , בעיקר לי .
שהדבר האחרון זה כמובן "זה" .
טריגר
10/04/15 19:05
35צפיות
מבחינתי לנתק קשר עם המשפחה זה שווה ערך לכריתת איברים במו ידי למרות העובדה שיש בכך צורך כי האיבר חולה במצב שמצריך צעד קיצוני שכזה .
והמשפחה שלי היא איבר שחולה עם גרורות .
 
ניתקתי קשר עם המשפחה המצומצמת והמורחבת בזמן שהייתי עם הגרוש שלי , פרט לאחותי הקטנה .
בעקבות מה שהיה עם אחותי הקטנה והגרוש שלי , ניתקתי איתה קשר , וחזרנו להיות במידה מסוימת באופן מקרטע וכואב אבל עם נכונות בעיקר מצידי למרות שמה שקרה לא אחריותי ולא אשמתי , לדגל לבן ולחידוש קשר ( לא מה שהיה בעבר אבל כן בשאיפה לקשר חיובי וטוב ) . דברים כאלה לוקחים לי המון זמן והבנה שמתחילה להיראות לי גובלת בטמטום - להבין שלא הולך והמחיר כבד מדי בשביל שאני אחתוך לגמרי . וזה קרה אחרי הרבה מאוד זמן ואולי כנראה לא הייתי צריכה לתת צ'אנס מלכתחילה אחרי הפגיעה הראשונה ממנה עם הגרוש שלי . בטח שלא אחרי שאני מגלה עוד דבר ועוד דבר ובאופן רציף ומתמשך ממשיכה לקבל ממנה יחס פוגעני , מזלזל , חוסר כבוד והתנערות מאחריות ולפעמים העברתה אלי .
אז לאחרונה חתכתי ממנה לגמרי .
ועכשיו כואב לעשות זאת גם עם אחותי הגדולה .
ואמא שלי מאיימת ולפי הכרותי איתה גם תיישם ככל הנראה , לנתק איתי קשר אם אצא מההוסטל .
ואני אכן מתכוונת לצאת מההוסטל , ומה שאעשה נחשב ללא מקובל , לא נורמאטיבי ( אפילו בעיני חלק - לא נורמאלי ) , אבל אני רוצה לעשות זאת למרות זאת ולמרות שזה יכול להיות מסוכן ... לצאת ולהיות מה שנחשב כהומלוסית . בעיני זה לנדוד ולטייל בארץ . לעשות מה שאחרים עושים בחו"ל . בעיני זה טיול שטח . ומבחינת טבע לצערי אנחנו לא באמצע ג'ונגל .
מבחינה אנושית כנראה שכן - מעצם העובדה שאנחנו עם מלכוד לא מלוכד , עם קשת של מנהגים ותרבויות - לטוב ולרע . וגם מעצם העובדה שאנחנו מוקפים בעמים וא-נשים שמאיימים עלינו כעם ושונאים אותנו כיהודים . ו"סתם" פרטים של אנשים מטומטמים עד אכזריים וסדיסטיים מכל קשת תרבותית ומגדרית מבחינת לאום , שבתוצאה יוצא שהם עושים רע לאחר גם אם לא בכוונה לעשות רע . כשאתה חי בצורה כזו לא משנה לך אם מישהוא פצע אותך בתום לב ובשוגג או בכוונה כזו או אחרת בשביל לפגוע . מבחינה הישרדותית ( כל סוג הישרדות , אבל כמובן בפרט הישרדות על החיים ) בטבע ( ולמיטב ניסיוני זה נכון גם בחיק הטבע וגם בטבע האנושי ) - גם שריטה קטנה יכולה לגרום לסכנה גדולה עד לסכנת חיים ומוות .
 
º
15/04/15 01:19

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה