לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אתם נושאים/נשאתם יותר מעובר אחד
אם בדרך הטבע או בדרכים אחרות-זהו מקומכם!

בטוחני שתמצאו ב הזה מקום להכל:
לשאול, לתהות, להזדהות ולשתף
ועוד הרבה מעבר

ברוכים הבאים




פינת השמוצ''ניקיות
22/11/14 20:27
60צפיות
כאן אפשר לשאול על כל מה שקשור לשמירה- בט"ל, רופאים, התנהלות ועוד.
ואפשר גם לתת ולבקש המלצות איך להעביר את הזמן בלי להשתעמם וכל טיפ ועצה שיכולים להקל על ההתנהלות בזמן השמירה. 
מתכון קליל לרוטב לפסטה בריא בלי בישול שילדים אוהבים
22/11/14 20:39
75צפיות
טוב, אז אני די חדשה בענייני המטבח ותמיד מחפשת מתכונים טעימים וקלילים (למי יש זמן?). נתקלתי במתכון הזה של אהרוני והכנתי היום עם הילדודס שטרפו וביקשו עוד  נראה לי שזה מתכון מושלם לזמן שמירה- מהיר, בלי התעסקות, בריא וטעים. 
 
המצרכים לרוטב פסטה ללא בישול:
6 עגבניות טריות ובשלות
1 שן שום קצוצה (היום הכנו בלי)
חצי כפית מלח
מעט פלפל שחור טחון
2 כפות בזיליקום טרי קצוץ
1/2 כוס שמן זית (הכנו בלי ויצא מעולה!)
 
אופן ההכנה:
1. חולטים את העגבניות- מכניסים לכלי עם מים רותחים לדקות ספורות ומקלפים. 
2. מרסקים במעבד מזון (הכנתי במעבד מזון הידני צ'יק צ'ק) ומעבירים לקערה.
3. מוסיפים את השום והתבלינים (והשמן) ומערבבים. מכסים בנייר אלומיניום ומניחים לשעה (אפשר לדלג על המנוחה לדעתי). 
4. מכינים את הפסטה האהובה עליכן לפי הוראות ההכנה ומערבבים עם הרוטב. 
5. אפשר גם לשדרג- להוסיף פרמזן, מעט פלפל חריף, זיתים ועוד ועוד לפי הטעם. 
 
בתיאבון!
 
 
שאלה למקבלות גמלה לשמירת הריון מביטוח לאומי
23/11/14 11:06
54צפיות
קיבלתי שכר עבור חודשים ספטמבר - אוקטובר וביקשו ממני לעדכן לאחר ה- 20/11 על המשך שמירת הריון.
היום התקשרתי למענה הקולי ועדכנתי על המשך שמירת הריון.
מישהי יודעת אולי מתי ישולם לי שכר בגין חודש נובמבר?
תודה מראש לכל העונות :)
רעיון לשמו"צניקית
24/11/14 10:49
51צפיות
בזמן שאני ביליתי בבית, בין שני האשפוזים, כתבתי לעצמי את סיפור ההריון מיום הגילוי דרך כל מה שעברנו ועד לנקודה בה כל מה שיכולתי לעשות זה לשבת, כלומר לשכב על הצד ולכתוב.
זה היה ממש נחמד, ישבתי עם קלסר ההריון, הסתכלתי על כל תמונות האולטראסאונד, מהנקודה הבודדת שהיתה חשודה כשק, דרך שני השקים שהפתיעו, אמממ הבהילו אותי אז, השקיפות, הסקירות, המעקבים, השקילות, שלושת הביקורים בחדר הלידה, האשפוזים והשחרור מהאחרון בו הרופא שאל אותי ליד המעלית ביציאה מהמחלקה "את עוד פה?! תלכי כבר הביתה, את לא תלדי עד שבוע 40 וגם אז אצטרך לתת לך זירוז"  וכמובן טעה כי בדיוק לאחר 48 שעות באתי ללדת בשבוע 36.
 
אז זה משהו שלי היה נחמד ככה לעשות בזמן ההוא בבית ואפשר לי מבט אחורה על כל התהליך ואולי קצת הכנה לבאות. האמת שגם תכננתי להצטלם ולומר לעצמי דברים מרגיעים שרציתי להזכר בהם אחרי הלידה, אבל את זה כבר לא הספקתי לעשות.
שאלה
24/11/14 11:13
51צפיות
עניין של זמן לפני שגם אני אגיע למעמד המחייב של שמירה. מנסה למשוך למקסימום לפני שנהיה מאתגר לשם נעליים בבוקר :)
אשמח לעצת מנוסות- איך עובד הסידור אל מול ביטוח לאומי? מחושב לפי השכר שלי או לפי מינימום?
מחושב לפי ממוצע 3 משכורות אחרונות עד לתקרה חודשית של 8757
24/11/14 13:43
44צפיות
מצרפת קישור מהאתר של ביטוח לאומי
 
מבקשת שוב עזרה ממי שיכולה. שמירת הריון.
24/11/14 22:04
52צפיות
אני מקצרת מאוד את מה שכתבתי פעם שעברה:
קופת חולים - מאוחדת.
שבוע 35, תאומים.
משבוע 28 ביקשתי מהרופא בסיכון שמירה עקב: עבר לא טוב, שכלל מות עובר ברחם ו3 הפלות ברצף,
צירים מוקדמים (שלח לעשות פעם בשבוע מוניטור!! כן, כאילו הצירים יתזמנו עצמם עם המוניטור...)
סחרחורת וטנטונים באוזניים,
בצקת למטה,
כאבי בטן וכאבי גב,
נסיעה של לפחות שעה כל כיוון לעבודה, כאשר אינני מסוגלת לשבת כל כך הרבה זמן מכאבים.
 
הנ"ל לא הסכים לתת שמירת הריון בשום אופן!!!! טען שביטוח לאומי לא יתן. די התחננתי שננסה, אך אוזנו לא היתה קשבת. אה, כן ושכחתי לציין גילי מעל 45!! (הריון יקר - תרומת ביצית).
 
נכון, לא היה "כביכול" סיכון לאם וכנראה לעובר, אבל!!! בשבוע 31+5 התאשפזתי עם צירים מוקדמים וקיצור צוואר רחם וקיבלתי פרסולט וזריקות הבשלה, מה שמוכיח שכן - יש והיה סיכוי ללידה מוקדמת!!! (מאותו רגע בבית החולים - הסכים לתת שמירת הריון בשל כך). תודה רבה באמת!
 
ולהלן השאלה והבקשה שלי - צריכה המלצה מכן על רופא או ממאוחדת או פרטי (מוכנה לשלם), שאתן יודעות שבוודאות!!! ימליץ לי על שמירה, בעקבות נסיון אישי שלכן איתו או היכרות או שאתן יודעות שהוא אנושי ומבין שבהריון תאומים בט"ל לא עושים כל כך הרבה בעיות (ובטח עם עבר לא נקי כמו שלי).
אשמח לכל מסר אישי בעניין.
תודה רבה (אני בבית, כדי לשמור על עצמי ולא מקבלת הרבה זמן שכר ואני בלחץ איום מכך).
תבדקי את הנקודה הבאה
25/11/14 00:31
37צפיות
רשמת שהוא הסכים לתת שמירה מאותו שבוע בבית החולים אז שימלא את הטופסולוגיה מאותו תאריך והלאה ( ממליצה בחום שבכל זאת תפני לתלונות הציבור בקופה במייל לפני הגשת הטפסים אולי בכל זאת יועיל) אם את מחפשת רופא חדש שימלא שמירה רטרואקטיבית זה בעייתי כוון שכל רופא שתראי יצטרך לכתוב מתי הוא בדק אותך לראשונה לצורך השמירה ורק מאז הוא יכול לתת לך שמירה זה גם כתוב בדף הוראות לרופא של בטלא.
כן, את זה הוא כבר מילא לי
25/11/14 13:20
23צפיות
וגם חשבתי על תלונות הציבור של הקופה, בוודאי לפני הגשת הטפסים.
תודה.
אשמח לעוד הארות...
º
אז לא הבנתי איך רופא חדש יעזור לך? מימלא לא יכול לתת לך רטרו
25/11/14 13:34
9צפיות
אישרו לי את השמירה איך עובד הכנסת הכסף?
25/11/14 13:28
40צפיות
דיברתי עם ב.ל. עם המוקד אמרו לי שאישרו את השמירה. איזו הקלה.
אבל הסכום לא מתאים לי לחודשיים שמירה אלא רק לחודש וחצי.
טרם קיבלתי את הפירוט של איך חושב.
האם הם מכניסים חודש בחודשו?
כלומר עכשיו הם עשו לי השלמה לחודש וחצי ובתאריך קבוע מראש הם ישלמו עבור עוד חודש של שמירה?
 
º
איזה כיף שאישרו!
25/11/14 13:35
12צפיות
בדיקות וכל מני..
24/11/14 10:26
122צפיות
הגיע הזמן לקבוע תורים לכל הבדיקות למיניהם ( שבוע 7+4)
תור לרופא מעקב יש מחר (ד״ר דורון קרייזר- יש כאן מטופלות שלו? איך הוא? איך זה עובד במקרה של תור דחוף? הבנתי שהוא קצת בעייתי בקטע הזה)
קבעתי תור לד״ר ארז יזהר לסקירת מערכות (אשמח לחוות דעת), רציתי גם לשקיפות עורפית אבל הוא לא בהסדר של הקופה לתאומים. יש לכן המלצה לרופא שכן יכול לעשות את השקיפות במימון הקופה? בינתיים קבעתי למכון בלישנסקי בראשון לציון. זה מספיק טוב?
קופת חולים מכבי
קפיץ קפוץ
25/11/14 05:52
34צפיות
אולי בכל זאת??
כמה מוקדם זה מוקדם מידי להתחיל להתארגן עם ציוד?
22/11/14 07:25
209צפיות
אני נמצאת עכשיו בימים האחרונים של חודש שלישי, בהריון שהגיע עם הרבה "דם, יזע ודמעות" אחרי תקופה לא פשוטה ובהתאם אנחנו לחוצים ונורא מפחדים עליו... אמורה ללדת בסוף מאי והחלטנו שעם כל הכבוד לפחדים היות וזה תאומים נתחיל להיערך עם ציוד בינואר פברואר למקרה שיפתיעו ויקדימו. 
אתמול אמרו לי שחברה רוצה למסור מיטת תינוק ואני נורא מתלבטת, מצד אחד מעולה אם אפשר לחסוך קצת בהוצאות הכספיות למה לא? ומצד שני פשוט מפחדת שזה מוקדם מידי (עין הרע וכאלה, ואני בכלל קיבוצניקית נטולת אמונות תפילות ושנתיים אחורה בכלל לא הייתי חושבת על זה...). 
מה אתן אומרות ומה הייתן עושות? לקפוץ על המציאה או לוותר ולהשאר יותר רגועה?
º
קפצי על המציאה מקסימום שימי ארוז אצל ההורים עד הלידה. בהצלחה
22/11/14 14:52
58צפיות
ברור שתקחי
22/11/14 15:35
76צפיות
מקסימום אל תרכיבי אותה עדיין, תאחסני במחסן או במקום מוסתר.
האמהות עושה את זה ....
22/11/14 20:08
113צפיות
פתאום את מגלה על עצמך דברים שבחיים לא היית מאמינה שתעשי, וחלק מזה זה כל מני אמונות שנכנסו פתאום בדלת האחורית  
אני גם חושבת שכדאי לך לקחת את המיטה, עוד וי לרשימה ארוכה שכדאי לעשות עכשיו כשאת עוד קלילה ויש כוחות.
זה כמובן  תלוי באמונות של כל אחת, ויש מי שלא תסכים עם זה,  אבל אישית גם אצלנו הכל- בגדים, עגלה, חדר, חיתולים, וכו'- היה מוכן זמן רב לפני הלידה (המוקדמת). בנוסף כדאי גם בחודשים מתקדמים יותר שהכל יהיה שמיש ונקי, כלומר, בגדים מכובסים ומקופלים בארון, עגלה פתוחה וכו'. "בלוחשת לתינוקות" היתה עצה מעולה של להכין גם אוכל טעים ומזין במקפיא כדי שלא יהיה צריך להתעסק בכל זה עם שני תינוקות על הידיים, שלא לדבר על כך שלעיתים יש גם אחים בכורים. אז, כן, אני בעד להכין את כל מה שצריך מבעוד מועד, חוסך הרבה התעסקויות אחר כך. 
בתור כאלו שלא קונים כלום ולא מכבסים ולא עושים שום דבר לפני
22/11/14 20:17
108צפיות
יש הבדל ענקי בין לקנות לבין לקבל....אם מישהו נותן. אז בטח שלקחת. וכמו שתמרה אמרה מקסימום תשאירי ארוז אצל הורים או חברים.
בהצלחה...
קחי
22/11/14 21:28
58צפיות
אנחנו גם לא ששים לקניות לפני הלידה אבל הייתה לנו הזדמנות טובה לקנות הרבה דברים במחיר מצויין. חלק דחפנו לבויידם וחלק שמנו במחסן של ההורים.

בדקנו את העניין בעבר (אנחנו דתיים) ולמרות שהרבה מאוד לא נוהגים לקנות ולארגן לפני הלידה (ובדקנו עם כמה רבנים) אין לזה מקור אלא רק מנהג. יהיו לכם המון הוצאות וזה שיקול נכון ובריא להתארגן מראש, קו"ח אם אין לכם תקציב בלתי מוגבל ועזרה מקיר לקיר.


שיהיה בקלות ובבריאות!
תודה לכל מי שענתה
22/11/14 22:11
69צפיות
כנראה שאכן נאזור אומץ וניקח, מפחיד זה פתאום הופך את הנזל וגרטל (שם זמני...) למוחשיים (:
אני התחלתי להתארגן ממש מוקדם
23/11/14 09:14
88צפיות
עם שני הגדולים שלי לא ארגנתי כלום לפני הלידה, אבל הפעם הרגשתי שהיכולת הפיזית שלי נהיית מוגבלת כבר מחודש רביעי, אז כבר באמצע-סוף חודש חמישי התחלתי לעשות סדר בהרי הבגדים של הגדולים, לכבס את הבגדים הראשונים ולסדר בשידת ההחתלה שעד עכשיו שימשה לבגדים של הקטן שלי. גם עשיתי כבר סבב עגלות והזמנתי מאלי אקספרס תיק לעגלה...
ואגב, מכיוון שקצת התעצלתי לסיים עם משימת הבגדים, ולפני ארבעה שבועות (שבוע 28) נאלצתי לצאת מהבית לאשפוז, החדר של הילדים מה זה מבולגן עם כל שאר הבגדים הישנים שלהם...
בקיצור, מה שאני אומרת זה שלפי תפיסתי, אם קשה פיזית ובהתאם למידת העזרה שמקבלים מהמשפחה, צריך להחליט מתי להתארגן על הכל.
מקווה שלא חפרתי יותר מדי :)
º
לא חפרת
23/11/14 17:38
20צפיות
גם אנחנו כבר מתארגנים בטירוף
23/11/14 20:14
61צפיות
שבוע 17, וגם אני חשבתי שאני לא אמלא את הבית הרבה לפני הלידה. אבל קראתי המלצה להתארגן עם ציוד עד שבוע 30 כי אחר כך לא תוכלי לזוז וגם לא ברור מתי הם יצאו... ואתמול עשיתי חשבון שזה משאיר לי 14 שבועות, ובהתחשב בזה שאני עובדת 5 ימים בשבוע נשארו 28 ימים, שרובם לא ימי עסקים... וחייבים להחליף רכב לאחד שיכיל עגלת תאומים, לפנות חדר, להכניס ריהוט, לעצב, לקנות מייבש כביסה (ולפנות לו מקום), שטיח לסלון (כי אני לא אשים אותם על הרצפה)... זה לא נגמר, וזה עוד לפני הקניות ללידה - בגדים, בקבוקים, מוצצים, סדינים, מגבות, חיתולים ועוד ועוד. אם אני לא נתארגן במרץ זה פשוט לא יגמר בזמן.
וואווו
23/11/14 20:34
51צפיות
כשמפרקים את זה לימים זה באמת נשמע מעט ומלא עבודה, רק חושבת על זה שאנחנו עוד צריכים לעבור... מלחיץ...
אני במצב דומה
23/11/14 12:22
100צפיות
שבוע 16 בהריון שהגיע אחרי שלוש שנות טיפולים,התחיל עקום עם תסביב שחלתי כפול, אישפוז וניתוח.
 פיתחתי את כל האמונות הטפלות שבעולם.. רק עכשיו אחרי הסקירה הרשתי לעצמי להתחיל לחייך בכלל :)
למרות כל זאת החלטתי שמה שמגיע במסירה אני לוקחת בשתי ידיים. מסבירה לעצמי שחס וחלילה אם לא יסתדר הפעם זה יהיה לילד הבא.. אז כבר קיבלנו מיטה, עגלת יחיד (תוהה אם שימושי?), לא מעט בגדים ופיצ'פקעס. עם קניות כמובן שאחכה. 
במקרה שלנו גם צריכות לעבור דירה (כרגע זוג בשני חדרים קטנים) אז בכלל היה חשש גדול איך לגשת לזה..
כולם מסביב שאלו למה עוברות וניסו להסביר לי שילד יכול לישון איתנו בחדר עד גיל שנה.. גם בעלי הדירות שאלו מי יגור בדירה והיה צריך "לצאת מהארון" (אצלנו פעמיים :) )
 
 
כל כך מבינה את עניין הדירה
23/11/14 17:45
71צפיות
החוזה שלנו מסתיים 3 ימים אחרי התאריך הצפוי ואנחנו גרים בקומה רביעית בלי מעלית ככה שהאפשרויות הן לעבור הרבה קודם ולהסתכן בלשלם כפול או לעבור עם שני פיצפונים... מוזר (ומגניב) לחפש פעם ראשונה דירה במקום לשניים לזוג ++
לגבי עגלת יחיד דווקא נשמע לי סופר שימושי, אני רוצה לחפש עגלה שמתפצלת בכל מקרה כדי שאם נצטרך לצאת מהבית רק עם אחד, אז נראה לי שזכית (:
מנסיוננו
23/11/14 21:44
61צפיות
תעברו כמה שיותר מהר

אנחנו התחלנו לחפש דירה מיד שגלינו שזה הריון מרובה (גרנו בקומה שלישית בלי מעלית ויש עוד ילדונת בבית). תחפשו דירה ותתחילו לחפש מחליפים.


ולגבי עגלה- יש את הבוגבו דונקי שהיא גם ליחיד וגם לשניים וכן את הבייבי ג'וגר סלקט


בהצלחה!
אותו מצב עם הדירה... ולגבי העגלה-
24/11/14 18:33
55צפיות
גם אנחנו נצטרך להתפנות מהדירה... אמנם חודשיים אחרי התאריך המשוער אבל זה עדיין קשה.. גם אנחנו גרים בקומה רביעית לי מעלית...
 
לגבי עגלה, אני שאלתי פה בעבר ועשיתי סקר בחנויות יש שתי אפשרויות למה שאת מחפשת. עגלה אחת שראיתי בשילב של חברת בוגבו (http://www.bugaboo-distributor.co.il/node/117- הקישור לא משילב אבל העגלה הזו קיימת שם) העגלה הזו מאוד יקרה ואני לא כל כך אהבתי את העיצוב שלה ולכן המשכתי לחפש. בסוף מצאתי רשת מוצצים את העגלה האולטימטיבית עבורי ואותה אני מתכננת לקנות (http://www.babyjogger.co.il/shop/strollers/%D7%A1%... שוב, זה לאמהאתר של מוצצים אבל זו העגלה... בתמונה בצד את יכולה לראות המון אפשרויות הרכבה של העגלה)
 
שיהיה לכולנו בקלות!!!
הערה חשובה לגבי הסלקט
24/11/14 19:23
53צפיות
היא באמת עגלה נפלאה אבל כבדה מאוד! אם יש לך יותר משתי מדרגות עד הבית היא ממש ממש ממש כבדה. קל וחומר אם אתם גרים בקומה רביעית (אפילו אם זה רק לחודשיים אחרי הלידה)

תבדקו את הנתונים של המשקל טוב טוב
אבא לתואמים פלוס סיטי סלקט
24/11/14 22:40
60צפיות
אני כל פעם אומר לעצמי לא להתערב אבל אני לא מתאפק כי אני מת על העגלה שלנו.
אז ככה:
לא משנה איזו עגלה יש, לעלות איתה במדרגות גם עם ילד אחד זה בלתי אפשרי.
עגלה להשאיר למטה אם אפשר, זה עושה את החיים הרבה יותר קל. אנחנו נועלים את העגלה למטה בכניסה.
 
נכון, הסיטי סלקט כבדה אבל כובד מורה על יותר חומר וחוזק בעגלה. זו עגלה סופר יציבה לתאומים, צרה ביחס לעגלות תאומים אחרות, ואפשר לעבור איתה במקומות צרים. הפלוס ענק של בייבי ג'וגר הוא שיש אחריות לכל החיים על העגלות שלהם, גם אם העגלה נקנתה מיד שנייה, כמו במקרה שלנו. הזמנתי את הטכנאי פעמיים לתיקון לאחר שהתעללתי בעגלה, הוא הגיע אלינו הבית ולא דרש שקל כי זו המדיניות של החברה. שכחתי לציין שתא המטען של העגלה מאד גדול, והעגלה מתפרקת בקלות לטובת הכנסתה לרכב. כדאי לבדוק תמיד האם העגלה שאת הולכת לקנות נכנסת לרכב.
 
קניית עגלה:
בחיים לא משילב, בכלל לא לקנות משילב כלום. רשת מוצצים הם זולים ואמינים. אם אפשר להביא עגלה מחו"ל, הכי טוב כי זה הכי זול.
הנה העגלה שלנו, אני רוצה קצת להשוויץ בילדים :)
 
אמיר
º
הנה התמונה של העגלה
הודעה זו מכילה תמונות
24/11/14 22:41
77צפיות
בייבי ג'וגר סיטי סלקט
וואו, אתה מתחיל לגרום לי לפקפק בעגלה שחשבתי לקנות
25/11/14 21:56
25צפיות
בעקבות הסקר הזה:
התכוונתי לקנות את העגלה של Biba.
משקל זה לא עניין משמעותי בעגלה? גם את ה 10 ק"ג שהעגלה הזאת שוקלת אני לא רואה את עצמי מעמיסה על הרכב, אז אני ממש מפחדת לקנות עגלה ששוקלת יותר.
לאיזה גודל היא מתקפלת? אנחנו במסע חיפוש אחרי רכב שיכיל את העגלה בתא מטען ולא רוצים רכב גדול מדי, יש סיכוי שהיא נכנסת לרכבים קצת יותר קטנים ממשפחתיים?
אין לה בעיה להכנס למעליות מבחינת האורך?
ושאלה אחרונה שמדאיגה אותי - יש מושב מועדף בעגלה? זאת אומרת, יש סיכוי שהם מתחילים לריב פתאום מי יושב איפה?
תודה וסליחה שהפצצתי בשאלות, ממש לא קל פרוייקט התאומים הזה
שלושה דברים חשובים
25/11/14 00:43
67צפיות
א. לא כולם גרים באזורים בהם אפשר לקשור עגלה ולדעת שהיא תהיה שם בבוקר. בטח לא עגלה שווה כמו הסלקט
ב. עם המיני סיטי עלינו 3 קומות ברגל. עם הסיטי תאומים נעלה בעז"ה קומה אחת
ג. מאוד לא כדאי להביא בייבי ג'וגר מחול כי אז אין אחריות בארץ, גם לא בתשלום!


אבל אני מצטרפת להמלצה החמה על בייבי ג'וגר כחברה. אין עליהם.
 
 
צודק...
25/11/14 12:22
43צפיות
אמיר- תודה רבה על הידע.. זה עוד יותר מחזק את מה שחשבתי עד עכשיו על העגלה.
לא ידעתי שיש אחריות לכל החיים ונראה לי זה ממש חשוב לדעת...
 
לגבי שילב, אני לא מכירה מספיק כדי לדעת... אני רק יודעת שמוצצים זה אחלה של חנות ומחירים ממש סבבה!!!
ממליצה!
26/11/14 15:17
12צפיות
העגלה הכי טובה ונוחה שהמציאו
יש עליה גם אחלה מבצעים לפחות בבייביסטאר..
שווה לך לנסות!
º
אני לא היתי לוקחת. אומרים שזה מזל רע
25/11/14 09:17
33צפיות
הפינה להנקת תאומים ושלישיות...
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
23/11/14 09:37
45צפיות
אז מה רציתם לשאול על הנקה בכלל ועל הנקת תאומים/שלישיה ולא העזתן לשאול?
 
אתן יכולות לשאול כאן -האם יש הבדל בין להניק אחד או שניים או שלושה?
מה מושך אתכן?
מה מרתיע אתכן?
 
שאלת השאלות:
אני כאן לענות על השאלות שלכן ולתת גם טיפים.
 
איך אתן משכיבות/מתכננות להשכיב לישון את התאומים/שלישיה
20/11/14 01:10
175צפיות
בחדר שלכם במיטה אחת/שתי מיטות?
בחדר אחר במיטה אחת/שתי מיטות?

אם יש אחים גדולים- בחדר שלהם או בחדר נפרד?


היה לי ממש ממש ברור ופתאום אני תוהה מה הכי נכון...


אשמח לשמוע מה אתן עושות/מתכננות ולמה.
אצלנו
20/11/14 09:06
136צפיות
היי, אצלי (בני חודשיים) התכנון היה לשים 2 עריסות בחדר שינה שלנו ושכל אחד יקום בתורות (לא מניקה)... ובערך בגיל 3-4 חודשים להעביר לחדר שלהם.
בפועל זה ממש בלתי אפשרי לישון איתם, כי הם עושים קולות גם בלי לבכות לאוכל...
אז מה שקרה זה שהעברנו את העריסות לסלון וכל אחד מאיתנו נמצא/ישן איתם בתורות, והשני ישן עם דלת סגורה בחדר שינה...
זה מה שעובד לנו הכי טוב וככה גם יוצא שישנים איזה 4-5 שעות ברצף.
יש מקרים שאמא של בעלי באה בבקרים אז בכלל אפשר לישון יותר שעות...
עדיין ללא ניסיון אבל מתכננת על סמך עצות שקראתי
20/11/14 10:35
140צפיות
בחודשים הראשונים להשכיב אותם במיטה אחת בחדר שלנו, הם רגילים להיות ביחד ואני מאמינה שזה יעשה להם טוב..
את הגדולים שלי העברתי לחדר נפרד בשלב מוקדם יחסית, אז כנראה זה מה שאעשה גם כאן, כמובן במיטות נפרדות.
אבל הכל עדיין בגדר תכנון. אף פעם אי אפשר לדעת מראש, יכול להיות שדברים ישתנו והחלטות..
בהצלחה
ומה עשית בקודמים?
20/11/14 13:37
82צפיות
התחלתי ללתהות אם להעביר לחדר עם הגדולה לא יגרום לחגיגות
ישנים ביחד באותו חדר!
20/11/14 17:15
77צפיות
הגדול היה בן 4+ כשקיבל לחדרו את האורח הקטן וישן היטב...
העדפתי לקום להניק את התינוקי בלילה בחדר שלהם מאשר להשאיר אותו איתנו.
היום אפשר לומר שכמעט אין חגיגות, למעט שינה בצהרי שבת שלפעמים מובילה לצחוקים ושטויות...
עכשיו - כנראה נפצל אותם בהמשך, אבל לחדרי ילדים- לא איתנו. 
שאלה קשה...
20/11/14 11:41
105צפיות
התכנון הוא בעריסה/מיטה אחת בחדר שלנו.
אבל מנסיון העבר לכל ילד יש את האופי שלו. היו לי ילדים עם ריפלוקס לדוגמא שישנו הכי טוב בטיולון... אז פשוט צריך לזרום עם המציאות.
הבעיה שלי היא יותר מה אני אעשה עם אחותם שמתעוררת בלילה ורוצה רק אמא. (במשך היום היא דבוקה דווקא לאבא.. )
בכל מקרה לא בחדר ילדים עד שהם יהיו בני חצי שנה בערך...
אצלנו
20/11/14 18:06
97צפיות
הבכורה ישנה איתנו כמעט עד גיל שנתיים בחדר בגלל אילוצים- דירה תל אביבית "מאגניבה" של שני חדרים. כשעברנו לבית גדול יותר, היא קיבלה חדר משלה.
התאומים שלי בילו את החודש וחצי הראשונים בפגייה, כך שלצערי בלילות הם לא ישנו איתנו אלא כל אחד באינקובטור מפואר משלו  ואחר כך ישנו איתנו בחדר בשתי עריסות עד גיל שנה כמעט. במהלך היום בחודשים הראשונים הם היו ישנים במשותף בלול.  
אחר כך סידרנו כך שלשלושתם יהיה חדר שינה משותף עם שלוש מיטות שבו יש גם ארון ושידת החתלה (לא בגלל מקום, אלא באופן עקרוני נראה לי מאוד חשוב שאחים ישנו ביחד) וחדר נוסף משמש רק למשחקים והשתוללויות. כשלאחד מהם קשה להירדם אז זה ממש מרגיע אותם כשאומרים להם "בוא/י לישון עם האחים/ אחיות שלך" והכי חמוד בעולם זה לשמוע את השיחות והצחוקים שלהם לפני שהם נרדמים (עד שמונה וחצי בערב, אחרי זה זה לא חמוד, זה מעצבן ).
מה שכן, עד כמה שידוע לי, ההנחיה היא לא להשכיב אותם במיטה משותפת במהלך הלילה. 
אצלנו-בנות חודשיים וחצי
22/11/14 22:11
64צפיות
ישנות יחד בעריסה איתנו בחדר, במשך היום או בעריסה או באמבטיות של העגלה.
בגלל ההנקה זה מעולה לי שהן איתנו, שולחת יד ומוציאה להנקה..
בגלל שאני לא אוהבת להניק בו"ז אז שהן לידי אני מצליחה לשמוע את הראשונה שמתעוררת ומספיקה להאכיל אותה לפני שהשניה תרצה גם..
אם הן היו בחדר נפרד מאמינה שהיה לי יותר קשה להיות קשובה לזה.
עכשיו הן  מתחילות קצת להציק אחת לשניה, אז נעביר אותן ביחד עדיין למיטת תינוק.
מאמינה שכשהן יהיו פעילות יותר נפריד במיטות, לבנתיים זה נראה שטוב להן יחד והן גם ישנות טוב (טפו) בלילה, עם פחות או יותר קימה אחת לאוכל.
מה הסיכויי ששתיים יכנסו למיטונת אחת?
23/11/14 00:53
48צפיות
אתם משתמשים בעריסת פלסטיק? (פשוט כי הן גדולות יחסית.. מנסה להבין כמה מקום צריך...)
עריסת פלסטיק..נולדו די קטנות-
23/11/14 01:02
75צפיות
2.190 ו-2.550,
עכשיו כשצפוף להן הן כבר במשקלים של 4.300 ו-5
אבל הן כן נוגעות אחת בשניה, בהתחלה עוד היה רווח בניהן, 
בגלל זה נראה לי שנעביר אותן בקרוב למיטת תינוק ביחד.
זה קטנות...?:)
23/11/14 01:18
52צפיות
תודה
נתת לי פרופורציות.


לידה ראשונה?
אם לא- אתם תעבירו ישר לחדר של האחים הבוגרים או לחדר נפרד?
הגדול היה 3.800 אז לנו הן נראות ממש קטנות..
23/11/14 01:26
52צפיות
יעברו לחדר של הגדול (יהיה בן 4 השנה)
מאמינה מאד בשינה משותפת של אחים..
 
הכל יחסי:)
23/11/14 01:30
41צפיות
הגדולה שלי נולדה במועד טיפה יותר מ2500

הערכת המשקל שהייתה לפני שובעיים הייתה 1.900 ו-1.700 שזה ממש פילים ביחס למה שצפיתי (בטח מהריון מונו בי). ב"ה:)


גם אנחנו מאמינים בלינה משותפת של אחים אבל אני ממש בחששות מחגיגות ומבכיות המוניות באמצע הלילה
אצלנו
23/11/14 09:19
54צפיות
אצלנו במיטת תינוק רגילה, בחדר בצד שלי. לא נראה לי שפוי לשים בחדר נפרד כשקמים כל כך הרבה בלילה בהתחלה. שולפים מהמיטה ומאכילים במיטה שלנו מתחת לשמיכה עד גיל חודש פלוס ישנו זו לצד זו, אחר כך כל אחת בצד אחר של המיטה ובגיל ארבעה חודשים כל אחת קיבלה מיטה משלה בחדר צמוד אלינו או יותר נכון אותו חדר עם מחיצה בינינו.בהצלחה
פינת ה- ה- וה-
22/11/14 20:24
36צפיות
איך עבר השבוע האחרון בהריון ובכלל? 
מה היה טוב?
מה היה רע?
מה היה לא נורא?
 
רוצה להתבכיין ונראה לי שזה יקרה עוד הרבה התעייפתי
21/11/14 20:43
225צפיות
בא לי להקיא אני בקושי אוכלת . אוכלת במנות קטנות מפסיקה לאכול בשבע וחצי בערב כשארוחת הערב היא יוגורט אחר כך רק שותה. גם רעבה גם בחילות כאבי תופת בגב וצירים שחוגגים. גמורה מעייפות למרות שלא עושה הרבה . הלוואי ואחזיק מעמד עוד שישה שבועות אני סחוטה...לא מצליחה לשבת לא מצליחה לעמוד לא מצליחה לשכב הכל איכססס בבטן כולם מקרקרים סביבי בזמן האחרון  ומנסים לעזור והגוף מסרב לשתף פעולה ולנוח. בא לי לבכות יש לי המון כוח סבל מה קורה לי עכשיו. כל כך יפה צלחתי את ההריון הקודם חייבת להפסיק להשוות אבל ההריון הזה קשה לי נורא.
לבי לבי איתך...
21/11/14 22:42
80צפיות
האם לכל אורך ההריון היו לך בחילות או שזה התחדש לאחרונה? לי היו בחילות נוראיות בשליש הראשון ובימים האחרונים התחילו קצת בחילות אבל בקטנה.
אני מאוד מזדהה עם הכאבים, זה הולך ונהיה גרוע מיום ליום. כל הזמן אומרת לעצמי את המנטרה שעדיף שאני אסבול מאשר הם אבל אני מודה שלעתים מתגנבת איזו תקווה שאלד כבר ונגמור עם זה...
ונקודה למחשבה - תארי לך שכל זה היה בשיא הקיץ... לפחות מזג האוויר לטובתנו :)
לא היה לי כלום
21/11/14 22:49
72צפיות
מעט דימומים וזהו הכל בא עכשיו עם הגודל והכובד. תוך כדי בכי אני מתפללת להחזיק עוד אני לשנייה לא רוצה ללדת אבל עכשיו בכיתי לבעלי חצי שעה זה לא נגמר. נרגע לי קצת הגוף מקווה שלא יחזור על עצמו לפחות לא הערב. זה נכון שמחמיר כל יום
אוי תמרה..
22/11/14 20:05
64צפיות
אני מהטלפון, אז לא יכולה לשלוח חיבוקים מצויירים....
אז תחשבי כאילו שלחתי. מלא. כאלה עדינים שלא מוחצים את הבטן.
גם שכיבה על מלא כריות לא עוזרת? אולי הרופא יכול לתת לך משהו לבחילות?
תאכלי במנות קטנטנות כל שעתיים.  אני מדמיינת אותך בחורה קטנה כזו שבטח הבטן לא ממש גדולה ואז הכל נ
כרגיל ברח לי...
22/11/14 20:08
52צפיות
אז אני מתארת אותך קונה כזו, שבטח כל האברים נמחצים שם בפנים... וזה העי קשה...
השם יהיה איתך. תחזיקי מעמד. לפחות יש לך הרבה עזרה. וגם בכי כשהוא יוצא עוזר לפעמים.
נשיקות
אני קטנה אבל הבטן כבר לא ממש
22/11/14 20:22
67צפיות
עליתי 12 קילו בנתיים והאחות אמרה שזה ממש מספיק . כל יום גרוע מקודמו אני בשוק והעזרה הגיעה כי כבר בכיתי ממש והתחננתי שיעזרו לי עכשיו ומצידי שלא יעשו כלום אחר כך. הם חושבים שזה כמו ההריון הקודם  שהיה קליל עד שלא רואים אותי מתענה אף אחד לא מבין על מה אני מדברת. מעדיפה להתבכיין וירוטאלית לפחות לא שופטים אותי ומי שלא מבינה פשוט לא מגיבה זה עדיף מהמציאות המעצבנת.
תודה על האיחולים מתוקה נשיקות
יש תקופות כאלה בהריון
22/11/14 20:21
44צפיות
שחוטפים מכל הכיוונים... באמת ההשוואה להריון הקודם מציבה אולי סטנדרט מתסכל, אז לא היו לך עוד ילדים בבית ויכולת, אם לא לישון, אז לפחות לנוח. זה גיל אחר וקושי אחר. וזה בסדר גמור לבכות ולהגיד שקשה ומעייף, זה באמת קשה! גם עכשיו נשמע שאת צולחת יפה את ההריון עם כל האתגרים שמסביב וזה בכלל לא מובן מאליו! אין ציון בסוף, זה שקשה לא אומר שאת לא צולחת יפה 
לגבי ההקאות שווה לבדוק עם רופא, אני יודעת שיש תרופות שמתאימות לשימוש בהריון ועושות פלאים להרגשה. לגבי הצירים, זה נשמע מצחיק, אבל תנסי דמיון מודרך של הרפיה (יש המון ביוטיוב), לפעמים זה עוזר להסיט את המחשבות למשהו אחר. וגם, בקבוק חם, לטבול את כפות הרגליים בגיגית עם מים חמימים.
יש מי שאומרים שהקושי לישון בישורת האחרונה, נובע מזה שהגוף מכין את עצמו לזמנים שאחרי הלידה בהם לא ישנים, לא פייר  
 
חדשה חדשה..
20/11/14 16:03
217צפיות
שלום כולן, עוקבת אחריכן בחודש האחרון אבל לא היה לי האומץ לכתוב.. לא מפנימה ששייכת לכאן (:אנחנו אחרי דרך ארוכה... 3 שנים בדיוק של ניסונות וטיפולים. בהתילה טבעי אחכ הזרעות אחכ קצת הורמונים אחכ הרבה הורמונים... כשסופסוף הצליח אז נגמר בשבוע 9 וזה היה ממש קשה. משהו שמשאיר עקבות..אבל עכשיו התברכנו. מסתבר שיש שניים! יצאתי לדרך חדשה. היום שבוע 8+4. ראיתי אותם היום והתרגשתי ככ!! אני מחכה "לצאת מהארון". כבר מההתחלה יש בטן מורגשת. בהתחלה בעיקר בגלל ההורמונים שקיבלתי.. אבל עכשיו הרבה עיניים בוחנות אותי בכל מקום. קשה לשמור (: אז שיהיה בשעה טובה לכולן.. ובהצלחה. אגב- גם לכן יצאה בטן מוקדם? יש לי כבר ילד אחד אולי בגלל זה. מתי סיפרתן בעבודה למשפחה..
ברוכה הבאה אלינו אנחנו כאן איתך בדרך החדשה!
20/11/14 18:16
69צפיות
ריגשת מאוד... שיהיה ארוך ומצ'עמם ולידיים מלאות 
גם אצלי הבטן יצאה מוקדם בהריון השני, אבל לא ניחשו שמדובר בתאומים,אלא חשבו שהחודש מתקדם יותר...
למשפחה ולחברים הקרובים סיפרנו כמעט מיד. למעגל הרחוק יותר וללקוחות סיפרתי אחרי הסקירות. 
מזל טוב
20/11/14 21:37
54צפיות
איזה כיף שיהיה לך קל ומשעמם.
אני בהריון ראשון של תאומים אחרי טיפולים יצאה לי הבטן והסגירה אותי ממש מוקדם משהו כמו בשבוע 8 :)
עכשיו אני בשבוע 15 ב״ה נראת כמו חודש שישי :)
שיהיה לכולנו בהצלחה ושנצא בידיים מלאות ��
מצטרפת לברכות
21/11/14 08:08
49צפיות
מצטרפת לרכות של קודמותי... שיהיה בשעה טובה, ארוך משעמם וכיף!!!
גם אני בהריון ראשון אחרי טיפולים. יצאה לי הבטן כבר בשבוע 7 והיום אני בשבוע 20+3 כבר עם בטן גדולה (ולמזלי לא ענקית כי חוץ מההורים לא סיפרנו שיש לנו תאומים...)
בעבודה סיפרתי רק אחרי השקיפות עורפית כי כבר לא היה אפשר להסתיר אפילו טיפה אז פשוט אמרתי להם...
תודה לכן
21/11/14 09:50
45צפיות
תודה בנות, קצת מעודד שלא היחידה שמייד יצאה לה הבטן. אני ממש מתקשה למצוא מה ללבוש. מחכה לשקיפות בעיקר בשביל שאוכל לספר.. אני לא מרגישה קושי לספר שזה תאומים. אפילו גאה בזה (: אבל ממש מבינה את הצורך לשמור דברים לעצמי. ככל שניתן. כבר שלושה אנשים שאלו אותי אם אני בהריון. בלי בושה. ולכל עניתי בגסות. כי זה רק כאן מקובל שברגע שיש קצת בטן מותר לשאול. ואני לא יודעת איך אגיב אם יעזו לשאול אותי אם זה מטיפולים. מעבר לזה אני בעיקר מתרגשת מההריון. האמת שכל השנים לא רציתי תאומים. אבל חצי שעה לפני תוצאות הבטא םתאום היתה לי הרגשה שזה תאומים ולהפתעתי הייתי ממש בסדר עם זה. עכשיו אני בעיקר חרדה וחוששת שמשהו יקרה חליחה לאחד מהם. עדיין חולמת שפתאום הם לא שם (: אני חושבת שזה טבעי אחרי אובדן. בכל זאת יש לי תחושה טובה! שבת שלום לכן..
ברוכה המצטפת!
21/11/14 15:45
37צפיות
ברוכה הבאה לבית הכי חם שיהיה לך בחורף הזה
שיהיה הריון ארוך, טוב ורגוע!
אני זוכרת שבשבוע 12 המכנסיים כבר לחצו לי על הבטן. לא היתה בטן גדולה אבל יצאה מוקדם יחסית לחברות שגם בחודש חמישי עם עובר יחיד קשה היה להבחין שהן בהריון.
 
מזל טוב!
22/11/14 15:30
33צפיות
לשאלותייך, סיפרתי להורים בשבוע 10 ובעבודה בשבוע 13. כל מי שסיפרתי לו כבר הודה שהוא חשד... בין היתר כי התחלתי ללבוש חולצות גדולות שיסתירו וזה לא סגנון הלבוש שלי בדרך כלל.
חשפתי שזה תאומים במשפחה בשבוע 13 ובעבודה רק אחרי הסקירה.
לגבי החשש שלך אם ישאלו אם זה מטיפולים, את יכולה "להרגע", ישאלו ועוד איך ישאלו, אנשים הם חסרי טאקט. יום אחד יצאתי מהעבודה כמעט בוכה בגללם, את יכולה למצוא את הקיטורים שלי פה בפורום אם לא קראת כבר, וגם את השרשור שפתחתי שהעליתי את החששות עוד לפני שסיפרתי, אם לא קראת כבר.
ולגבי החשש האחרון שלך שפתאום אחד יעלם או שמשהו רע יקרה, ככה זה, מי שעברה חוויות לא קלות בדרך להריון כנראה לא יכולה להתנתק, גם לי זה קורה, גם אני בשבוע 17 עדיין מדי פעם חוששת שאני מדממת ועדיין חוששת שיקרה משהו לאחד ועדיין מפחדת לקנות להם דברים לפני הלידה, וכמובן הכי חוששת שיצאו פגים ועם בעיות התפתחות.
ברוכה הבאה למועדון, סך הכל הוא מלא פחדים אבל גם מלא אושר ותקווה 
תודה! נאחזת באויר..
23/11/14 20:20
23צפיות
הגדרת מאוד יפה וסיכמת.. תקופה מלאהפחדים. עוזר לשמוע שעוד נשים הרגישו כמוני..לגבי הבטן.. אני לא מצליחה להסתיר! מתסכל ומעייף אותי. סהכ שבוע 9. ובערב אני נראית כמו שנראיתי בחודש חמישי בהריון הקודם. אני מקווה שזה נורמלי ולא סצם השמנתי.. בעיקרון נשקלתי ולמרות שעליתי כבר מידה(!) בחזיה אז נשארתי אותו משקל.. ולא יודעת מה ללבוש. השקיפות רק עוד שלושה שבועות.. איך אסתיר לא יוגעת.תודה על הדברים שאמרתן זה בהחלט מעודד
תראי
23/11/14 20:26
16צפיות
בשלב כלשהו הבנתי שחושדים ואין לי מה לעשות נגד זה. אבל גם אמרתי לעצמי שיש הבדל בין לחשוד ולדעת, אם חלילה יקרה משהו להריון ואני אפיל אז עם הזמן הם יבינו שזה סתם היה חשד ולא יצטרכו לדעת את האמת לעולם.
אגב, אני עם הזמן למדתי מי בוהה בי בבטן וקצת הכנסתי אותה כשנתקלתי באנשים הספיציפיים האלה...
אז מזמן לא היה לנו סקר, נכון?
19/11/14 22:34
243צפיות
יאללה חברות- הריוניות ומי שכבר ילדו- בואו נכיר קצת אחרת 
 
1.לפני שנכנסת להריון, או לפני שילדת תאומים (או שלישיות כמובן)- מה חשבת על תאומים? חשבת עליהם בכלל? כשראית אמא עוברת עם עגלה כפולה, מה עבר לך בראש- "איזו מסכנה", "איזה כיף לה" או אולי זה בכלל עבר על ידך? מה חשבת על תאומים שהכרת בילדות או בבגרות? 
 
2. ועכשיו? מה את חושבת או מרגישה  עכשיו לגבי "תאומים"?
 
3. אם היית צריכה לבחור דבר אחד שהוא הכי מפחיד/ מטריד/ מאתגר אותך בהורות הכפולה עצמה (לא בהריון), מה הוא היה?
 
4. איזו תכונה חשובה יש לך שיכולה מאוד לעזור לך בהורות הכפולה? 
 
5. מה הטיפ המנצח שלך להריון מרובה שאת מוכנה לחלוק איתנו? (משהו שמקל עליך פיזית, נפשית, טכנית וכו').
 
6. אחר/ מה עוד/ משהו נוסף אם יש...
 
 
 
עונה
19/11/14 23:03
134צפיות
1. לא נעים להגיד אבל זהו הריון שישי.כולם בידיים מלאות ב"ה. כל בדיקת דופק ראשונה תמיד קיוויתי לבשורה הזו. יש לנו במשפחה תאומים. אז לא הייתי מופתעת. תמיד קינאתי בתאומים, במשפחות של תאומים - הם נראו לי מיוחדים כאלו...הערצתי אותם והערצתי את אמא שלהם.
2. עכשיו אני עוד יותר מרוגשת. שמחה שזה יגיע גם אלינו בעז"ה עוד כ שלושה שבועות
3. לצערי ולשמחתי אני לא אחת שמסוגלת לחשוב צעד אחד קדימה אז אני לא יכולה לחשוב על מפחיד/ מטריד/ מאתגר. אולי ההנקה...
4. התכונה שאני מקווה שתעזור לי היא הזרימה עם כל דבר והשיחרור של לילדים שלי לתפקד גם אם זה לא מושלם... למשל העזרה שאירגנתי לעצמי לאחר הלידה היא למעט הילדים שלי הגדולים בני 7-11 זו בת השכנים שהיא בת 9... אני ממש בונה עליה.
5. לצערי ההריון הזה לא עובר לי בקלות אז אין לי טיפים. הא יש משהו אחד... קוראים לו "פורום הריון תאומים והריון שלישיה" - של תפוז. ממליצה בחום.
6. אני מתרגשת. זה מתקרב.... 
 
עונה:)
20/11/14 01:08
104צפיות

1. בהריון הראשון בעלי מאוד רצה תאומים ואני התפללתי שזה יהיה עובר יחיד. פחדתי מזה פחד מוות והייתי שהבכורה הייתה עוברית יחידה
 
2. כשהגענו לא"ס גם לבעלי וגם לי הייתה הרגשה שהפעם זה תאומים (גלינו את זה רק אחרי. כל אחד חשב כך לעצמו). אנחנו מאוד מאוד שמחים בזה (אולי בגלל ההפלה שעברנו מיד לפני אז זה קצת פיצוי). עכשיו נראה לי ממש מוזר שמישהי סוחבת 9 חודשים שלמים ובסוף מקבלת רק ילד אחד. נראה לי בזבוז...
 
3. התארגנות טכנית- גם עם אחת אנחנו לא משהו בזה. התנהלות חינוכית- במיוחד לאור העובדה שיש לנו תאומים זהים. מפחדת לעשות טעויות.
 
4. יודעת לשחרר. לא חייבת שהכל יהיה מתוקתק ומושלם. מקווה שזה יעזור לי...
 
5. לישון עם כרית/כריות לתמיכה מהרגע שמתחיל להיות לא נוח בלילה. לוותר לעצמך בלי יסורי מצפון.
 
6. מתחילה להפנים שזה ממש ממש ממש קרוב
 
גם עונה
20/11/14 01:21
100צפיות
1. האמת שמעולם לא הקדשתי מחשבה לתאומים או רציתי במיוחד... כשהתחלתי טיפולים זאת הייתה הבדיחה הקבועה עם החברות, שבסוף אני אדביק את הפער (לכל אחת כבר היו 2 ילדים).... וכך קרה...   2. מאז שגיליתי שאני בהריון עם 2 התחלתי לקרוא הרבה על תאומים והיום זה מרגיש לי הדבר הכי קסום שיכול להיות, תמונות של תאומים, לראות תאומים וכמובן התאומים שלי מרגשים אותי כל פעם מחדש....3. מאחר ואני טיפוס היפוכונדר במיוחד.... אז הדאגה הכפולה.... החרדות.... הפחדים4. משתדלת להתמקד בחיובי שבגידול 2 קטנטנים ולא להיתפס לייסורי מצפון ולקושי (כמובן תלוי באיזו שעה ביום/ לילה תופסים אותי 5. לתת לאחרים לפנק אותך.... בעל....אמא....חברות.... לא להיות קדושה מעונה.... למרות שהעצה יוצאת  ממישהי שעבדה משרה מלאה עד שבוע 37+3....רוצה רק לאחל המון בהצלחה להריוניות ולאמהות החדשות... מרגישה כבוד להיות אמא חדשה לתאומים קטנטנים
אז ככה...
20/11/14 16:01
75צפיות
1. כל פעם שראינו תאומים חשבנו לנו איזה מגניב זה, ואיזה יופי אם גם לנו יהיו יום אחד (לבעלי יש בנות דודות תאומות מקסימות בגילנו, וזה תמיד נראה לנו מדהים לגדול בצמד). בעיקר צחקנו על האפשרות שזה ייקרה לנו גם.
2. מודה, כשגילו 2 שקים בבדיקה הייתי קצת בהלם, והאשמתי את בעלי היקר בהכל :) הייתי בהיסטריה שמה שבא בקלות גם יילך בקלות- אבל הבנות גיבורות! עכשיו אנחנו בעיקר מסתכלים על אמהות לתאומים בענייני שופינג- איזה עגלה, מנשא, אבזור... כמו חלון ראווה אלינו עוד מעט
3. מתה מפחד שתחילת ההריון הכאוטית שלי בשטח בעזה תשפיע על הבריאות של הבנות. מיותר לציין שרוגע ומנוחה לא היו מנת חלקי, אלא יותר פצמ״רים והרבה מתח....טפו טפו בינתיים הבדיקות כולן תקינות והבננות גדלות יפה.... שרק ימשיכו ככה וידלגו לי על הפגייה
4. נראה לי שיעזור שבעלי ואני די בראש אחד בכל הנוגע לגידול ילדים ובצורת החינוך. גם עם שעות העבודה שלו הוא יודע להגיע ולעזור בהכל, מקווה שימשיך ככה גם עם הקטנות!
5. עוזר לי לקחת את הכל באיזי. הכי קל להילחץ מתגובות של אנשים שגובלות בקבלת הודעה על מחלה קשה, החיטוט בעבר הגניקולוגי או סתם הצפת אינפורמציה מיותרת ומלחיצה. מנסה להיאחז בעובדות ולא בתחושות שלי או ב״נדמה לי״ של חברות, או תגובות מוגזמות של אנשים בכלל אין להם ילדים. בינתיים עובד לא רע.
עונה בעיקר בגלל השאלה הראשונה
20/11/14 17:30
147צפיות
1. בכל פעם שהיינו מעלים את הנושא "תאומים" בינינו - מיד היינו אומרים "לא אצלנו......" במשפחה המורחבת שלי אין כלום חוץ מסבתא שהיתה תאומה בעצמה, ותאומתה נפטרה בגיל צעיר מאד. (לפני כ- 80 שנה..), כך שלומר שרצינו תאומים יהיה רחוק מהמציאות..... הקוריוז הוא שחברה קרובה ילדה תאומות באופן ספונטני כמה חודשים לפני שנכנסתי להריון, ואחרי שילדה אמרה לי : "נעמה, זה יכול לקרות לכל אחת", ואני הנהנתי ברחמנות ואמרתי לה "לא, לא אצלי"!! עד שקיבלתי את הבשורה מטכנאית ה- U/S  . והסתובבתי כמו שיכורה במשך יומיים. לעכל את זה לקח לי חודש....
2. עכשיו- עדיין לפני- אני חושבת שזו ברכה מדהימה, מקווה שלא קשה מדי.. אהבתי את המשפט שאמר אבא לתאומים בני 20: "תאומים זה קשה פי אחד וחצי, אבל מענג פי שניים".
3. הכי מפחיד/ מאתגר- המון דברים!
4. תכונה- ואללה לא יודעת. אני טיפוס לחוץ מטבעי..
5. טיפ מנצח- לא לדאוג, להישאר רגועים ולהנות מכל רגע!
סקר זה כיף
21/11/14 16:33
112צפיות
1. לפני ההריון - פחד היסטרי מהריון תאומים. יש 2 זוגות תאומים במשפחה וקיימת אצלנו הנטייה לביוץ מוגבר ונלהב. כשעברתי מול עגלת תאומים מודה ומתוודה שמתוך הפחדים שלי, כן הסתייגתי מהרעיון וכן, קצת ריחמתי.
2. היום אני מסתכלת על הריונות של יותר מעובר אחד כפלא הבריאה. איך הגוף שלנו מצליח לעשות את זה פשוט מדהים אותי. ולגבי גידול תאומים, מרגישה שזו המתנה של החיים שלי ובעיקר האתגר של החיים שלנו וזה ששינה ועוד ישנה אותי יותר מכל דבר אחר. מודה על זה כל כך.
3. האתגר הכי גדול שלי בהורות כפולה הוא לנסות לראות את הדברים מנקודת מבטם של שני תינוקות שונים כל כך בו זמנית. הם בני אותו גיל אבל כל אחד מהם זקוק למענה קצת אחר.  הכי קל זה להיות על אוטומט ולתפקד, אבל אני זוכרת כמה חשבתי על זה בהריון שחשוב לי לספק לכל אחד את מה שהוא צריך. אתגר גדול...
4. נראה לי שיותר מהכל, אני פתוחה ללמידה. לומדת את המצב החדש, אותם, את עצמי, לומדת מאחרים. לפעמים קצת מתקשה בהפנמה ולוקח לי זמן ליישם את הלמידה, אבל עדיף לאט מבכלל לא
5. טיפ, לא יודעת אם מנצח, אבל מה שככה קל לי לשלוף, הוא להוריד הילוך בעליה. יש ימים לא קלים, אינטנסיביות, תחושה של לופ, של מירוץ, עליה קשה. אז בשעות ובימים כאלה צריך להכריח את עצמנו להוריד הילוך. גם אם זה אומר שהבית פחות יתפקד, נאכל ברנפלקס במקום ארוחה, הכביסה תקשט את הספות והילדים לא יאכלו בדיוק את כל מרכיבי המזון הקיימים, פשוט להוריד הילוך. זה משהו שאני לומדת (ומיישמת!) ממש בימים אלה.
 
אל תחכו שהזמן יעבור, תהנו ממה שאתן עוברות בזמן הזה.
זה המשהו הנוסף שלי
 
גיתית יקרה- רוצה להדפיס ולתלות את התגובה שלך!
23/11/14 11:56
31צפיות
קלעת בול לתחושותי, כתבת משפטים חכמים ונכונים שמתאימים לי עכשיו וממש במקום..
תודה
º
איזה כיף, שימחת אותי
23/11/14 15:05
8צפיות
אז ככה
22/11/14 08:55
44צפיות
אני חושבת שהסיפור שלי יענה על כמה שאלות בסקר.כמו שחלקכן יודעות אני אמא לשלושה בנים שכיום הם בני 16,12 ו-8 ותאומות בנות חמישה חודשים.לפני כשנה וחצי פגשתי חברה, אמא של ילד שהיה בכיתה עם הבן הבכור שלי ולה עוד שני בנים ולפתע לפניה עגלת תאומים אדומה ובתוכה שתי בובות מדהימות בנות חודש וחצי.כשסיפרה לי שנכנסה להריון בטעות וגילתה רק בחודש שלישי ישר אמרתי: אם מבטיחים לי בנות, הלוואי ויקרה לי גם!!!לא עברה חצי שנה... ואני בהריון כפול לא הייתה מאושרת ממני עלי אדמות.ההריון היה שונה וקשה מההריונות הקודמים עם שכיבה במיטה משבוע 18, אבל היה שווה כל שניה.סבתא שלי ז"ל היתה תאומה ומאז ומתמיד חלמתי לתאומים מאז שהייתי ילדה. היו זמנים שהודתי שקיבלתי אותם בבודדת אבל זה הכין אותי להיות מסוגלת לגדל את זואי וקאי המדהימות.מה שהטריד אותי לפני הלידה זה איך להתמודד כששתיהן ירצו תשומת לב ביחד ולא אהיה מסוגלת לתת... עבר לי אחרי שבוע בערך מה שהקל עלי בהתחלה וגם היום זה קודם כל התארגנות של עזרה מכל כיוון אפשרי מהתחלה, משפחה חברים וכו'.בנוסף להכין דברים מראש. בקבוקים עם מים רתוחים שממתינים לתוספת מים חמים ותמל שמחולק במחלק מנות.לא להתקבע מראש על דברים לפני הלידה ופשוט לזרום עם המצב בשטח... כגון הנקה או תמל.והכי הכי חשוב, להישאר כמה שיותר רגועים ולא לקפוץ על כל בכי. גם לדבר אליהן תוך כדי זה מרגיע, אם מרגילים לזה.שלא תחשבו שהכל ורוד, גם לי יש משברים לפעמים, שקשורים לבית בעל הילדים הגדולים ואפילו המתנות הקטנות שקיבלתי.... אבל חיוך אחד שלהן, משכיח הכל.סופ"ש חמים ונעים לכולן
הטיפ הראשון לאחר הלידה - למצוא זמן לעצמך כדי לענות לסקר
22/11/14 09:26
58צפיות
בתפוז
מה חשבתי על תאומים? לי זה לא יקרה, אין מצב. התאומות הגיעו בטיפולים, בגיל די מבוגר (אחרי 40), במיוחד שבבדיקת
דופק הרופא לא ראה שתיים אלא אחד ובעצם את התאומות גילו בשקיפות עורפית. 
כאשר הייתי רואה תאומים? זה נראה לי דבר מופלא ובוודאי מאוד לא פשוט יחדיו.
מה אני חושבת היום. זה דבר מופלא ומאוד לא פשוט. אנחנו עדין בשלב של להבין מי נגד מי ואיך מחברים את הכל יחד, כולל הבת הבכורה.
אני גאה בנו מאוד על ההליך שעשינו עד היום, על הסבלנות והסובלנות בזוגיות, על הנסיון לשמור על שפיות וחיי משפחה תקינים וגם לנסות למצוא זמן זוגי/לבד - זה עדין בתהליך
וזה ייקח זמן, אין ספק אבל אני אופטימית.
דבר אחד מפחיד/מאתגר? העצמאות שלי. אמנם יש לי ילדה אך ילדתי לפנ למעלה מ 10 שנים. תקופה ארוכה אני מתפקדת באופן עצמאי, הילדה שלי כבר גדולה - לא פשוט לחזור לימים האלה, של גידול תנוקות - כמו ללדת בפעם הראשונה. אני רוצה להאמין כי אדע לשלב את הדברים שגורמים לי לסיפוק אישי, מלבד גידול ילדים, עם האמהות - כפי שעשיתי עם הבכורה. רוצה להאמין כי אדע לוותר ולא לנסות וונדר וומן כי זה בלתי אפשרי - את זה אני מגלה כיום, מנסה לשחרר ולסמוך על אחרים .
 
תכונה חשובה? יכולת לנהל כמה דברים יחד, סדר, ארגון, הכנה מראש של דברים, לא להלחץ מכל דבר, לזרום כמה שניתן.
 
הטיפ המנצח להריון - אם את לא בשמירה, להיות עסוקה. עצם העובדה כי הייתי עסוקה עד היום האחרון, עזר לי לשמור על שפיות. כמו כן, לצחוק הרבה - נשמע בנאלי אבל אמיתי.
יש לנו ערבים בבית אשר כל המשפחה מתגלגלת מצחוק על שטויות, בעיקר בדיחות שבעלי מספר. צחוק הוא טוב לבריאות, טוב למצב רוח, טוב להכל. זה כיף.
עוד טיפ, האמת ללפני ההריון - להכיןא ת הגוף פיסית להריון. לשמור על תזונה, ספורט, לקחת ויטמינים  - אני מאמינה כי עצם זה שהכנתי את הגוף היטב, נתן לו את האפשרות, למרות "גילי המופלג" ועודף משקל, להתמודד עם ההריון בצורה טובה מאוד וגם הכנה לקראת הלידה - כמובן, אם הנתונים מאפשרים, קראתי המון, ידעתי איזה לידה אני רוצה וכך היה.
 
 
עונה
23/11/14 20:34
21צפיות
1. האמת היא שלא כ"כ חשבתי על האפשרות הזאת. למרות שכולם שואלים איך זה, ואם יש תאומים במשפחה, ולא מתארים את האפשרות של IVF. (מה זה אומר על מודעות למאותגרי פריון?) (צריך לחכות הרבה שנים כדי שאנשים יחשבו על טיפולים?). עגלה זה הדבר הראשון שקנינו, כי רצינו דגם מאוד מאוד מסויים, וראינו אותו במאוד זול ביד 2 ולא רצינו להפסיד את ההזדמנות.
 
2. עדיין בשלבים ראשונים של עיכול. הרבה מחשבות על ההתמודדות של הימים שאחרי.
 
3.הדבר שהכי מטריד זה איך יורדים ועולים 2/3 קומות עם תאומים כשאין מעלית, ועם ילדה בת שנה ועשרה חודשים? וזכויות אחרי הלידה.
 
ותודה לפורומים השונים בנושאי הריון תאומים.
 
4.
כאבי גב... =/
18/11/14 12:03
124צפיות
היי,
אני בשבוע 20+5 וסובלת מכאבי גב נוראיים. יש לכן המלצות על משהו שיכול לעזור?
אם זה יהיה ככה עד הסוף אני לא יודעת איך אתמודד עם זה...
תנסי
18/11/14 14:06
63צפיות
מה שעובד עליי זה חימום מקומי (כרית חימום במיקרו, בקבוק מים חמים, בן גיי, טייגר באלם- מה שיש זמין) ומתיחה אחרי. גם מקלחת חמה עוזרת...
מן הסתם שאני כבר לא ממש מסוגלת לבצע מתיחה מלאה או את רוב המתיחות, אבל מה שמצליחה.
תרגילים שאני עוד מסוגלת לבצע מפילאטיס לגב תחתון מבלי לאמץ את הבטן עוזרים קצת בימים שאחרי...
בהצלחה!!
לפי מה שזכור לי *לא* מחממים גב תחתון בהריון
18/11/14 14:29
61צפיות
אם מישהי יודעת בודאות גמורה אחרת אז שתתקן אותי אבל זו זכורה לי כהנחיה מפורשת
שום בעיה
18/11/14 14:32
63צפיות
העניין הוא רק לא לבלבל כאבי גב של שרירים תפוסים וסכיאטיקה עם התחלת צירים או דלקות בדרכי השתן, זה כל הסיפור. אין שום בעיה אמיתית עם חימום עדין של השרירים
עקרונית יש בעיה עם חימום באופן כללי
18/11/14 21:16
58צפיות
כך שאני ממש לא בטוחה...
כרית חמה הצילה אותי בהריון! גם הרופא שלי אמר שאין עם
19/11/14 21:46
42צפיות
כך שום בעיה כל עוד היא חמה ולא רותחת.השתמשתי כל הזמן.
עד כמה שידוע לי, ואני כמובן לא רופאה, יש בעיה עם אמבטיות חמות וג'קוזי בחודשי ההריון הראשונים כי המים עלולים להשפיע על העוברים, אבל אני לא בטוחה בדיוק שזוהי הבעיתיות... בקיצור, מרימה להנחתה למי שתוכל להביא מחקרים בנושא...
º
ומסכימה עם BACIO, שבראש ובראשונה כדאי לשלול צירים
19/11/14 21:47
21צפיות
את בטוחה שמדובר בכאבי גב, ולא בטעות בצירים?
18/11/14 15:19
61צפיות
מאחלת לך שזה הראשון, ושיעבור מהר.
שללתי את אפשרות הצירים כבר לפני פרסום ההודעה... =)
21/11/14 08:04
36צפיות
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה שזה מהשרירים ובאמת המליצה לשים כרית חימום לא חמה מידי על הג התחתון וכמובן המליצה על חגורת טן/ גב שמיועדת להריון. קניתי אחת כזו בסופר פארם (לא זול אל שווה..) והחגורה ממש ממש עוזרת!! היא תומכת בגב ומרימה את המשקל של הבטן ואז יש פחות עומס על הגב.
שבת שלום ובשורות טובות!!!
º
התפקדות שבועית באיחור קל שבוע טוב לכולן
45תגובות
17/11/14 14:45
91צפיות

(המשך...)
משקל עוברים נמוך
17/11/14 12:09
199צפיות
היי בנות,אני חדשה פה וממש לחוצה.אני בתחילת שבוע 24 עם תאומות. בשבוע שעבר ביצעתי סקירה שנייה בה הכל היה תקין למעט העובדה שהן מאוד קטנות. כלומר בתחילת שבוע 23 אחת 420 גרם ואחת 490 גרם.כל הבדיקות האחרות- שקיפות עורפית, סקירה ראשונה, nipt, אקו לב עובר היו תקינות.מהתייעצות עם שני פרופסורים שאחד הינו רופא מעקב ההריון הפרטי שלי הם אמרו לעשות מעקב גדילה בעוד שבועיים ואולי יחליטו על הפסקת הריון לשתיהן או לאחת מהן. הגורמים לדעתם יכולים להיות או בעיה גנטית, או בעיה בשלייה (על אף שבשלב זה ראו כמות תקינה של מי שפיר) או בגלל שאני קטנה.מישהי הייתה בסיטואציה כזו? מלחיץץץץבנוסף התחלתי את ההריון במשקל 47.5 ועד היום עליתי 6.5 קילו כשבשבועיים האחרונים לא עליתי בכלל. זה תקין?.תודה רבה!
תנשמי עמוק...
17/11/14 17:47
123צפיות
בסוף קביעת משקל התאומות הוא שכלול של מדידות, וממש לא מדע מדוייק. כמו כל אולטראסאונד הוא מאוד תלוי במנח שלהן, ובמיומנות של הרופא. יש מצב שבבדיקה החוזרת הכל יהיה בסדר. גם אצלי הן לא באחוזון הכי גבוהה, אבל זה די צפוי בתאומים.
רופא המעקב שלך מתמחה בUS לתאומים? לא כל מומחה נשים יכול להתהדר בתואר הזה...אם את בצפון ממליצה על שפירא.
בהתחשב בזה שאת עצמך לא בדיוק ענקית- מאיפה יהיו לך בנות ענקיות? :)
ברוכה הבאה אלינו באמת מלחיץ אבל נשמע שיש כאן
19/11/14 22:02
73צפיות
בכל זאת כמה דברים שעובדים לטובתך... בואי נהיה אופטימיות ונאמין בקטנות האלה 
מחכות לעדכונים וכאן בשבילך לאורך כל הדרך שתהיה ארוכה, משעממת ובידיים מלאות!
תודה
19/11/14 22:14
53צפיות
תודה על התמיכה. לשאלתכן הלכתי לפרופסור שמתמחה בסקירה לתאומים אחרי המון המלצות ומטופלת גם במרפאת הריון בסיכון של הקופה וגם אצל רופא פרטי מעולה אז בידיים טובות.
רק מחכה שיגדלו :)
הופעת בכורה.. :)
17/11/14 11:46
227צפיות
הי,
אני כותבת כאן לראשונה, לאחר קריאה של כמה שאלות שהופנו פה וממש אהבתי את רמת הפתיחות והמענה שלכן.
אשמח אם תשיבו לכמה משאלותי..-(ויש לא מעט)
אני בשבוע 18 הריון שני ivf תאומים... 
ראשית רציתי לדעת אם יש כאן מישהי שעשתה דיקור מי שפיר בעקבות גיל-(שקיפות יצאה תקינה, חלבון לא ממש אבל הובהר לי כי אין לזה משמעות כ"כ בתאומים)
שנית לאיזה שבוע בממוצע אתן מתארגנות עם הריון ולאיזו לידה אתן מצפות-(מישהי כאן חשבה על טיבעי??)
ואחרונה ליום זה.. מאיזה שבוע הרגשתן תנועות? אני מרגישה כבר עכשיו אבל רק צד אחד..
להילחץ???
 
המון תודה ושבוע טוב.
 
19/11/14 22:12
42צפיות
בשעה טובה וברוכה הבאה לבית חם!
לגבי השאלות שלך, אנסה לענות-
1. לחלבון עוברי אכן אין משמעות בהריון תאומים. ההחלטה האם לעשות מי שפיר (מכל סיבה שהיא) היא בכיוון של ההשלכות שלה- היכולת האישית לגדל ילד עם לקות מסויימת אל מול הפחד לאבד חס וחלילה את ההריון בשל הבדיקה. הסטטיסטיקה כאן היא הרבה פחות מפחידה מאיך שזה נשמע, אבל עדיין למי שנופל בצד הזה שלה, זה עולם ומלואו וצריך לקחת זאת בחשבון. 
2. השבוע הממוצע בלידת תאומים הוא 36. אז ההתכווננות היא פחות או יותר לשם. לידת תאומים טבעית היא אפשרית בהחלט, כל עוד יש אישור רפואי מפורש לכך, צוות תומך ואין בעיות ספציפיות בהריון. 
3. באופן כללי בשבוע הזה קשה לדעת מי מהם נמצא איפה, כלומר, תנועות של מי את מרגישה. זה תלוי גם כמובן במנח, במיקום השילייה, בגודל העוברים וכו'. אז לא נשמע לי קריטי. אבל, בכל מקרה, כמו תמיד, אם יש ספק אז אין ספק והיחיד שיכול לתת תשובה אמיתית ונכונה לכך הוא הרופא. 
 
שיהיה בהצלחה, ארוך עגול ומצ'עמם 
ברוכה הבאה :)
20/11/14 17:56
24צפיות
גם אני פה מגששת תקופה ארוכה עד שהחלטתי לחלוק גם....
התחלתי להתארגן עם קורס הכנה ללידה שמיועד לתאומים משבוע 26, מייחלת שאצליח למשוך עד ה36. אם העוברית המובילה שלי תואיל בטובה להתהפך למצג ראש- בהחלט אשקול לידה טבעית! בכל מקרה במרכז תל השומר פחות חוששים ליילד טבעי אם המצגים מאפשרים ומנוסים בזה, לכן אני מתכננת להגיע אליהם ולקוות לטוב. מה שקובע האם ייתנו לך לנסות טבעי זה מכלול רחב של גורמים רפואיים שלך, אבל בעיקר מה המצג של העובר המוביל (ראש/עכוז/רוחב). לפחות לא נצטרך להתייסר במחשבה של אפידורל או לא, כי בכל מקרה נקבל :)
התחלתי להרגיש אותן סביב 18 (אני הריון ראשון) כמו רפרופים קטנים, רק בשבועיים האחרונים הן נותנות לדעת שהן שם בצורה יותר משמעותית, ולמרות שבאולטראסאונד רואים את שתיהן זזות יפה, אני לא מצליחה להבדיל מי מהן זו מי.
שתיהן אצלי עם שילייה קדמית כך שבינתיים רק אני נהנית מהקרקס שלהן ובעלי כרגע נאלץ להסתפק בדיווח שלי 
בשעה טובה
22/11/14 15:41
19צפיות
1. כן , את התאומות ילדתי 3 חודשים לפני יומולדת 40  והיה לי ברור שאעשה מי שפיר ללא קשר לשאר התוצאות
2. ילדתי בשבוע 38+2 , לידה טבעית ( עם אפידורל )
3. נדמה לי שסביב 18-19 . אבל עד הסוף לא ידעתי את מי אני מרגישה . יש כאלה שיודעות לזהות מי מהתאומים זז ..אני לא
בדיקת מי שפיר או בדיקת דם?
17/11/14 10:30
102צפיות
הי נשים יקרות,
 
בת 37, הריון תאומים שבוע 16, אוטוטו שלב בדיקת שפיר.
כל רופא שהיתי אצלו לא שכח להעלות את האופציה של בדיקת הדם החלופית אך כמובן שהם לא נוקטים עמדה, אני שמעתי על VERIFI.
מה לדעתכן עדיף?
מה נותנת המי שפיר שבדיקת הדם אינה נותנת?
מי ויתרה על מי השפיר והלכה על בדיקת דם?
 
אשמח לעצתכן המלומדת 
º
בנות אנא עזרתכן.................
18/11/14 09:37
39צפיות
היה דיון בנושא לפני לא הרבה זמן תחפשי
18/11/14 10:07
50צפיות
ברובריקה בצד שמאל של המסך לפי מילות חיפוש בתוך הפורום .
אני לא מבינה בזה שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה.
בדיוק באותה התלבטות..
19/11/14 14:50
20צפיות
היום בדיוק אני ובעלי עושים טלפונים וברורים לכל מי שרק יכול לתת מעט מידע..
(אני בת שבוע 18 תאומים)
אז עד כה המסקנות הן:
בדיקת שקיפות עורפית היא בעלת משקל מאוד כבד בהחלטה..
יש לבצע ייעוץ  גנטי לפני מי שפיר כדי לאמת את החשדות ולחשב סיכונים.
בדיקת הדם בתאומים היא רק עוד כלי למידע היא לא הכי מדוייקת ועל כן אם באמת רוצים שקט נפשי,
רק מי שפיר תעשה את העבודה.. מה גם שהבדיקה מאוד יקרה.
אני הופנתי כרגע לייעוץ גנטי ושם יתנו לי המלצה אם לבצע מי שפיר או לא.
 
מקווה שהנושא כבר ירד לי מהלב כי זה די מעסיק אותי בימים האחרונים..
בגדול...
18/11/14 12:19
69צפיות
וריפיי וחברותיה בודקות טריזומיה של 5 כרומוזומים מה שבעצם מכסה את רוב המומים המולדים הקשים. מי שפיר יכולה להוסיף עליה במקרים מסויימים חיפוש בעיה ספציפית בכרומוזומים שוריפיי לא בודקת כמו כרומוזום x או y. הם לא בדרגת חומרה כמו תסמונת דאון וחברותיה.
בניגוד לסיכון בבדיקת מי שפיר (סיכון מובנה כתוצאה מהדקירה עצמה) וריפיי ומקביליה היא בדיקת דם ללא סיכון לעוברים.
תתייעצי עם הרופא שלך אם יש לך גורמי סיכון לזיהומים או סיכון מוגבר מבדיקות גנטיות שביצעת. אם לא- סביר להניח שהבדיקה תספיק.
אצלי הסיכונים היו נמוכים בבדיקה הגנטית אז הלכתי על בדיקת הדם בלבד.
בהצלחה והריון קל ומשעמם!
חשוב לדעת לגבי בדיקת הדם
18/11/14 14:01
82צפיות
כשביררתי על בדיקת הדם מול וריפי ודומיהם, מתברר שבתאומים הבדיקה בודקת רק 3 תסמונות,
כשרק על תסמונת דאון יש להם מחקר שנעשה על כ 16,000 נשים בהריון עם תאומים.
לגבי 2 התסמונות - אין להם ממצאים מדוייקים. עדיין לא נעשה מחקר על נשים בהריון עם תאומים
לעומת זאת, בדיקת מי השפיר בודקת עשרות תסמונות.
 
לתשומת ליבך......
º
תודה JUL טוב לדעת,אז מה עושות ההריוניות שעברו גיל 35?
18/11/14 14:07
28צפיות
אני עושה בדיקת מי שפיר מחר
18/11/14 14:12
60צפיות
חשבנו על הסיכונים בבדיקת מי השפיר מול הסיכון שחס וחלילה אחת התאומות תיוולד חולה, והחלטנו על מי שפיר.
 
בדקנו רופאים מומלצים בתחום, והחלטנו על דר' ישראל הנדלר
 
 
º
שיהיה המון בהצלחה ותחזרי לספר מה ואיך היה!
18/11/14 14:13
22צפיות
º
תודה
18/11/14 14:14
17צפיות
אני בחרתי בבדיקת דם
18/11/14 20:27
177צפיות
היי, אני הייתי בהריון אחרי טיפולים ולא ידעתי האם אצליח להכנס להריון שוב ופחדתי נורא לסכן אותו... עשיתי את הסקירה הראשונה שבה היה ממצא אחד שלא הצדיק מי שפיר, התייעצתי עם רופא גנטי והחלטתי לעשות בדיקת דם Nipt ההחלטה האם לעשות מי שפיר תלויה בכל כך הרבה דברים (ולאו דווקא גיל )  אם יש שאלות נוספות בשמחה ובהצלחה....
זה גם תלוי במספר העוברים שהיו מההתחלה
19/11/14 16:02
37צפיות
במקרה שלי היו שלושה עוברים ושלושה שקי הריון. אחד נספג והשק שלו נשאר, אז בVERIFI אמרו לי שאין טעם לעשות את הבדיקה כי השק הריק ישבש לגמרי את התוצאות. בגלל שרציתי בכל זאת לבדוק למרות שלא הייתה המלצה רפואית, עשיתי בדיקת מי שפיר אצל ד"ר שפירא בחיפה. עבר חלק (אך יקר) והכל בסדר.
בהצלחה במה שתבחרי.
בהצלחה בכל מה שתבחרו! מזכירה לנבדקות במי השפיר לדאוג
19/11/14 21:43
61צפיות
יומיים לאחר הבדיקה למנוחה מוחלטת ולשתייה מרובה.
פינת הקיטורים
15/11/14 20:01
98צפיות
כאן אפשר לקטר, לשפוך את הלב, להתלונן, בלי חשבון בלי להרגיש רגשות אשם ופשוט לשפוך הכל 
פינת השאלות ליעלי. אנא כל שאלה שקשורה במה
16/11/14 15:01
104צפיות
להכין לקראת לידה בבית, התארגנות, תיק לידה, תיק למחלקה, תיק לגוזלים...
שאלות שקשורות בטיפול וטיפים לגידול הגוזלים
מחכה לענות לכם בשמחה
יעלי
שאלה ליעלי
22/11/14 20:07
13צפיות
היי יעלי
אשמח לשמוע איזה ציוד יש לקחת לבית החולים במידה ונקבע ניתוח קיסרי מראש?? ציוד לתיק ללידה , למחלקה , לגוזליות בעזרת ה'
יש עוד קצת זמן אבל אשמח לדעת :)
Lol1001. סליחה על תשובתי המאוחרת...
26/11/14 16:12
7צפיות
אם ניתוח מתוכנן מראש
ממליצה לקחת תיק ובו:
כל הניירת הריון
בגד להחלפה,
בקבוק מים פיית ספורט
3 תחתונים שלא איכפת אחר כך לזרוק ונוחים
מצלמה, פלאפון, מטען, שבועון, תשבץ ועט (לבעל)
בקבוק מים וחטיף לבעל
שטרות קטנים ומטבעות למכונות
פירות יבשים/טריים לאחרי הניתוח..
גרבים חמות
קופושון גדול
 
למחלקה לאחרי הלידה
תעודות זהות
בגד החלפה
ובגד ליציאה מביח
קפקפים ונעלי בית לחורף
מגבונים גם לאם וגם לקטנות
כוסות חד״פ
שקית לכביסה
הרבה תחתונים
אקמול למקרה כאבים
כותנות עדיף של בית החולים אבל אם מאד בא לך להביא מהבית..
טרנינג
חזיות הנקה ופדים למקרה שתרצי להניק
כלי רחצה, קרם גוף, איפור, מראה קטנה וכו..
שתיה ונישנושים
וגם כאן לא להביא כרטיסי אשראי אלא רק כסף קטן (גם לא תכשיטים)
כדאי להביא מוצצים וכובעים קטנטנים לגורלות מהבית
 
ליציאה מביח בשעה טובה
בשבילך בגדים נוחים, נעליים שטוחות
מעיל גדול חם ועוטף
 
לקטנטנטות
2 סלקלים
4 גופיות מעטפת
4 רגליות
4 אוברולים או חליפות
2 שמיכות (העובי בהתאם למזג האוויר)
2 כובעים
2גרבים
4 טטרה
2 פלנל
6טיטולים למרות שבדרך כלל אפשר לקחת מביח
מגבונים
ולבקש כמה בקבוקי ממ״ל מוכנים לפחות ליום הראשון
 
לקראת ההגעה הביתה
זה הזמן לגייס את העוזרת או סבתות, דודות, חברות,
לנקות את הבית, להכין עוגה טובה
כמה סירים על הגז או אוכל במקרר
עריסות
בקבוקים מעוקרים (סטריליזציה)
מים רתוחים בבקבוק זכוכית,
תמ״ל... כלל אלה כמובן למי שאינה מניקה
 
טיטולים
אלכוהול
קיסמי אוזניים
טטרות רבות
מס חיתולי פלנל
מס שמיכות בעובי שונה
שהבית יהיה מחומם 23-24 מעלות כשתכנסו אם חורף
משחה לטוסיק
חזיות הנקה ופדים למניקות
אם תוכלי לארגן בשבועיים הראשונים לפחות עזרה בכל שעות היום
גם להסתגלות וגם לשיפור הניתוח והוצאת התפרים
חיבוק ענק ושיהיה בהצלחה בבוא היום
ומקווה שלא שחכתי כלום ואם כן מוזמנות להוסיף
יעלי
כבר שמתי לב ששכחתי לציין שביח מספק תחבושות הגיוניות אבל
26/11/14 16:14
כמובן לא את המשובחות אז להחלטתך אם להביא איתך
נמאס לי שנכנסים לי לשחלות
16/11/14 21:21
213צפיות
כבר העליתי את החששות שלי כאן לפני שבוע לגבי ה"יציאה מהארון" שאני מצפה לתאומים. 
מאז עברתי בשלום את הסקירה המוקדמת והתחלתי על אש ממש קטנטנה לספר בעבודה שיש תאומים בדרך. כל כך מעט אנשים יודעים וכבר אני כל כך פגועה. אנשים כל כך חסרי טאקט, יורים לי בפנים את השאלה אם זה מטיפולים, צובטים לי בנקודות הכי רגישות ואני יוצאת מהעבודה כמעט בוכה... מי אמר שאני צריכה לתת דין וחשבון לכל אחד על מצב השחלות שלי ואם יש לי בעיית פוריות או שאני מבייצת כפול?? אני לא רוצה להעמיד אנשים במקומם כי זה יסגיר אותי על הדרך.
אבל אני מרגישה כמו ילד שמציקים לו בבית ספר והוא לא רוצה לחזור לשם יותר 
תנסי...
17/11/14 19:24
124צפיות
אני אוהבת להסתכל להם בלבן של העיניים ולהגיד ״איזה יופי ששאלת, כבר 5 שנים טיפולים גיהנום, הזרעות, הזרקות, כל הקרקס. תודה ששאלת, באמת רציתי לספר״ וכשהם מורידים מבט ומבינים שזה לא עניינם, מי שמכיר יודע שאני צוחקת, ומי שלא- שירגיש רע שנכנס לי לרחם. לאנשים אין גבולות!
כמו שכבר אמרתי
17/11/14 21:53
118צפיות
לא בא לי לשתף או להסגיר את עצמי כרגע אז אני בולעת, אבל בינתיים חיה בפחדים לספר ובעלבון ועצבים תמידיים 
אין מה...
17/11/14 22:53
81צפיות
זכית בתאומים- ושכל שאר הקנאים/חשוכים יתפוצצו. אין במה להתבייש או להתפדח, זכית במתנה ענקית וכפולה שלא באמת משנה איך היא הגיעה לשם- וגם לא עניינו של אף אחד. בחירתך למי לספר! בעיקר שישמחו בשמחתך :) בסופו של ההריון יהיה קשה להסתיר 2 זאטוטים קטנים, אז אפשר להתחיל את השמחה כבר מעכשיו
השלמה
18/11/14 08:24
93צפיות
אני יכולה לתאר לעצמי את התחושה שלך. את בטח הולכת בין אנשים ומנהלת עם עצמך דיאלוגים על מה ישאלו ומה תעני, מרגישה לפעמים על הקצה, מנסה להתחמק ונסערת מבפנים.
אני חושבת שדווקא מה שיעזור לך זה להתמקד בעצמך פנימה ולא באנשים הסקרנים והחטטנים. אם תהיי שלמה עם עצמך, עם המציאות שלך, עם הדרך שעברת, את לא תצטרכי להסתובב בתחושה של לא לרצות להסגיר את עצמך. את לא ביצעת כל פשע ועל כן אין צורך להסגיר אף אחד. תחשבי על זה, אולי מה שמעסיק אותך פה זה חוסר ההשלמה? אפשר להבין את זה מאוד, ולמענך, ואך ורק למענך והאחרים פה לא מעניינים בכלל, תנסי לספר לעצמך את הסיפור שלך. איך הכל התחיל, איך הרגשת ואיפה את נמצאת היום ותנסי לזהות את הרגש האמיתי שלך פה שכנראה מתבטא קצת בתחפושת של כעס על האנשים שמפגישים אותך כל פעם מחדש עם מה שלך עוד קצת קשה לקבל.
 
לקחתי את הסיכון ואולי נגעתי במקום רגיש,
פשוט קראתי ואמרתי לעצמי שזה ממש לא הוגן שככה תחווי את ההריון המבורך הזה.
וואו, קלעת בול לתחושות
18/11/14 19:46
66צפיות
אני משתדלת לספר כמה שפחות ולהתקל כמה שפחות באנשים ששמעו את זה ממני או מאחרים.
ויכול להיות שיש משהו במה שאת אומרת, אבל כנראה שעד שאני לא אראה אותם בחוץ בריאים ושלמים אני באמת לא אשלים.
זה באמת קצת מורכב הסיפור שלי, כי בחרתי בעל עקר בידיעה שהוא עקר, אבל האהבה ניצחה... התחלתי טיפולים כשהפחד הכי גדול שלי היה תאומים - בעיקר מתוך חרדות מסיכוני הריון. החזרתי 4 עוברים בלי לחשוב על זה מספיק קדימה והכנסתי את הילדים לסיכון נוסף של דילול עוברים. אז כן, אולי עלית פה על משהו, אולי אני חרדה לזה שההחלטות שלי בחיים יגרמו לקטנטנים שלי להוולד פגים ואומללים. 
אבל עדיין, שום דבר מזה לא נותן לגיטימציה לאנשים לחטט בעניינים הפרטיים שלי. ומתי כבר אנשים במדינה הזאת יבינו את זה???
עכשיו גם מבינה אותך יותר טוב
18/11/14 20:54
60צפיות
ואת הצורך שלך לא לשתף או כדבריך לא להסגיר עצמך. את מגוננת עליו, על בן זוגך, את שומרת לו נאמנות ומבקשת לשמור על פרטיותכם.
בעולם מתוקן היו עוזבים אותך לנפשך ואף אחד לא היה מעלה על דעתו לתשאל, להמר, לנחש ולהסיק מסקנות לגבי הדבר הכי פרטי שלכם.
אני אתחיל מהסוף של מה שכתבת ואחזק אותך בכל הכוח. את צודקת! אין כל צידוק והצדקה לפולשנות הזאת מצד אחרים, זרים או קרובים.
את בצדק כועסת על הצורך של אנשים רבים לדעת הכל על הכל עד הפרט הקטן, אבל את בעצם יותר כועסת על חוסר הרגישות שלהם, על כך שהם כלל לא מעלים בדעתם מה הסיפור של האישה העומדת מולם. מניחים שישאלו ויקבלו תשובה מעניינת שתספק להם סיפור או תשובה משעממת שתוכיח את מה שהם חשבו. מכעיס ומרגיז עוד יותר לנוכח מה שסיפרת כי למרות שאחוז טיפולי הפוריות רק נמצא בעליה עם השנים, ולמרות שנדמה ואולי אכן כך, שיש יותר פתיחות כלפי הנושא, שיח חופשי ופחות בושה והסתרה כפי שהיה פעם, לפני 15-20 שנה, כשניצבים מול זה, זה באמת יותר מורכב. וכשאישה צריכה להתמודד עם קשיי פריון, שלה או של בן זוגה, או כמו ברוב המקרים כשבכלל לא יודעים מהו מקור הקושי ומהו מקור הבעיה, להוסיף לזה את הקושי להתמודד עם תגובות הסביבה, יכול להיות "קצת" יותר מידי.
בדיוק השבוע נפגשתי עם אישה באמצע שנות ה 40, מרצה באוניברסיטה, חכמה, משכילה, מרשימה, שסיפרה לי ששני ההריונות שלה הם תוצאה של טיפולי פוריות ושעד היום אף אחד, לא המשפחה הקרובה ביותר, לא החברים וודאי לא הילדים שהיום כבר בגיל העשרה, לא יודע "את הסיפור האמיתי". הסתכלתי עליה ולא הבנתי, איך אישה כזו מגיעה למצב שהיא מרגישה צורך להסתיר באדיקות כזו את העובדה שעברה טיפולי פוריות. ואת יודעת מה היא ענתה לי? "לא היינו מסוגלים להתמודד עם תגובות הסביבה". אז תראי לאן האנשים האלה שאת כל כך כועסת עליהם יכולים להביא אותך, להשקעה של אנרגיה בהסתרה, בהתחמקות, בלא להתקל בהם ולהיות מותקלת. רק כי החברה שלנו, למרות הפתיחות והקדמה, בעצם לפעמים כל כך סגורה, ביקורתית ופרימיטיבית.
אני לא מעודדת אותך לחשוף את הסיפור, להיפך. דעתי האישית היא שאין זה מעניינו של אף אחד. מה שאני מנסה לומר הוא שאל תתני לאנשים, לסביבה את המקום החשוב הזה בעיצוב הרגשות שלך. אנשים ת מיד ידברו ואם לא ידברו אז יחשבו ואין לנו השפעה על זה. אל תתני לזה להשפיע עליך. תהיי משימתית כלפי זה. תאספי לך סל של תשובות שינפנפו אותם. ובינך לבין עצמך תהיי גאה. תהיי גאה בבחירה האמיתית שלך באהבה, תהיי גאה במאמץ שלכם להביא ילדים, ולעולם אל תרגישי שזה "סיפור פחות טוב" רק כי זה לא קרה כמו שמספרים לנו בספרים. להיפך, תבחרי את הסיפור שלך שיש בו אמת, אומץ, אהבה, נחישות וילדים בריאים ומאושרים לאמא ואבא נפלאים.
ובאשר לחרדה לפגות, אני חושבת שאין אישה שנשאה יותר מעובר אחד ולא חשבה על זה או היתה חרדה מזה. הריון תאומים, שלישיות, הוא אכן הריון בסיכון, אבל זה ממש לא אומר שהתוצאה שלו תהיה התגשמות של כל החרדות.
תחשבי על תרחישים חיוביים, תשמרי על עצמך, והפעם, תני לטבע לעשות את שלו.
 
 
וואו, תודה על העידוד
19/11/14 20:06
36צפיות
דרך אגב, מאז שכתבת את התגובה הקודמת אני לא מפסיקה לחשוב על העניין הזה שאמרת עם ההשלמה, איך קלטת אותי כ"כ בקלות, ואיך שאני פשוט צריכה יום אחד להשלים עם זה... וכמה פעמים אמרתי לעצמי לאורך הדרך שאולי אם אני אספר להורים שלי הם יחשבו שאני ממש מטומטמת שנכנסתי לזה בידיעה, כי מי סופר את זה שהרווחתי בעל מושלם על הדרך, ומי עושה את החשבון שגם כשאתה חושב שהכל תקין אף פעם אי אפשר לצפות אם יהיו בעיות כשתנסה לעשות ילדים...
אני באמת חושבת שהמעט שמכירים את הסיפור שלי מעריכים אותי הרבה יותר, ואולי יום אחד יהיה לי פחות אכפת לשתף.
 
חוץ מזה דווקא רציתי לעדכן שהיום היתה לי חוויה מתקנת, כי עוד כמה וכמה אנשים שמעו על זה היום ולאף אחד לא היה משהו חצוף להגיד או לשאול 
 
משפט מומלץ למקומות האלה של "מה יחשבו"
19/11/14 21:54
38צפיות
תמיד אני נזכרת בו- אם היינו יודעים באמת כמה אנשים אחרים חושבים עלינו, היינו ממש נעלבים... 
כיף שגיתית ענתה לך בצורה כל כך נבונה ורגישה וכיף לראות את העיבוד שעשית לזה. לדעתי זה לא רק שאנשים אחרים שמעו ולא היה להם מה להגיד או לשאול, אלא משהו באיך שאת אמרת את זה כנראה השתנה....
 
ו.... פגים הם לא רק מסכנים, הם גם מסכנים, אין ספק אבל הם גם הלוחמים הכי עזים שיצא לי אי פעם לפגוש 
 
זה בדיוק כך
23/11/14 15:04
11צפיות
מה שטל כתבה. זה איך שאת אמרת את זה מתוך איך שאת מרגישה כלפי זה.
כל הכבוד לך על הפתיחות לשמוע ולהציץ פנימה כל כך מהר ובקלות.
כיף ששיתפת. נראה לי שנגעת בנקודה שמטרידה פה לא מעט בנות.
 
 
אז תשקרי.
18/11/14 05:19
104צפיות
תעמדי הבוקר מול המראה ותאמרי 20 פעמים: זה טבעי זה טבעי זה טבעי.
ואז כשיישאלו אותך תעני: זה טבעי.
כבר אמרנו לך-אנשים הם עם נודניק. אין מה לעשות.לצערי הרב השאלות החטטניות שלהם ימשיכו להגיע. ולצערי הרב זו את שצריכה לשנות גישה. פשוט תשקרי והם יילכו לדרכם. ויקירה- לצערי זה לא מסתיים בהריון. גם כשתסתובבי עם עגלה אנשים ימשיכו עם אותה שאלה דבילית.
אז תתאמני בלשקר.
º
אני בעד לשקר. זה לא עניינו של אף אחד
18/11/14 08:41
34צפיות
זה מה שאני עושה
18/11/14 19:51
55צפיות
אבל זה עדיין פוגע כל פעם מחדש לקבל את השאלה הזאת.
וחוץ מזה שאני מפחדת מהשניים וחצי אנשים שכן יודעים שלא יסגירו אותי ואז אני אצא מטומטמת. עד לפני חודשיים אף אחד לא ידע, חבל שהרסתי את זה בלספר לבוס שלי, שאני לא יודעת כמה לסמוך עליו אם איזשהו רכלן במשרד ינסה לדלות ממנו את המידע הזה.
וכן, אני יודעת שאנשים ימשיכו לשאול. אם זה אנשים זרים ברחוב אני אעמיד אותם במקומם, צריך לחנך אותם גם במחיר של להסגיר את עצמי פה ושם. ולגבי אחרים, לא יודעת, אולי אחרי הלידה זה יהיה לי פחות אכפת. ככל שינקפו השנים אני בטח קצת אצחק על זה אפילו...
הנה זה בא...
17/11/14 19:00
159צפיות
אז ככה: כבר 3.5 שבועות שלא הייתי בבית שלי. אחרי שבועיים אשפוז בשל צירים מוקדמים, השתחררתי לבית של אמא שלי בהרצליה. הרופאים לא הסכימו שאחזור הביתה לפני שבוע 34 כי אין בית חולים קרוב. אז נכון, אני נחה, ונכון, מפנקים אותי. אבל אני באמת חןשבת שעוד 3 שבועות כאלה הרחק מהבית ומהילדים יטריפו אותי.
וחוץ מזה, הקושי הפיזי נהיה על גבול הבלתי נסבל. אני בקושי זזה כבר, כבד ולוחץ נורא, והתחילו כאבי גב נוראיים ששום תנוחה לא מקלה עליהם. אני מרגישה כמו אינקובטור אנושי חסר תועלת... ההריון הזה הוא ללא ספק הכי ארוך בעולם!
זהו, שפכתי...
ומי עוזר לכן עם הגדולים?
17/11/14 19:21
84צפיות
וואי נשמע קשה וכל הכבוד לך על ההקפדה בסוף זה ישתלם
º
לכם
17/11/14 19:22
23צפיות
בהתחלה היה ממש כאוס בבית
17/11/14 20:03
100צפיות
מכיוון שבעלי חקלאי והעבודה שלו היא די סביב השעון, זה היה מאוד קשה. בהתחלה אמא שלו עזרה לנו מאוד אבל עדיין השגרה של הילדים היתה מאוד מעורערת. מצאנו אופר שעוזרת גם בתחזוקת הבית והיא נמצאת עם הילדים מהצהריים עד שהם הולכים לישון. מאז שהיא הגיעה נראה שהמצב די נרגע בבית.
טוב מאוד. קצת מרגיע בשבילך
17/11/14 20:06
60צפיות
לדעת שיש להם סדר יום ומישהו שדואג רק להם. כנראה שגם אנחנו  ניקח עזרה כזאת אחרי הלידה גם בעלי עובד נון סטופ...
בהצלחה לך בשמירה והלוואי ותחזיקי הרבה יותר מ34.
º
19/11/14 21:56
3צפיות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה