לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

 


 


אזכרה ל - 10 שנים לפטירה
18/11/14 19:02
81צפיות
חודשיים אני כבר מתלבטת, התאריך מתקרב, הפעם אני מרגישה צורך לערוך אזכרה עם חברים, ידידים, מהצבא, מהעבודה
ואולי.. אולי אחרי זה ארגיש מן סגירת מעגל ואהיה יותר רגועה סביב תאריך האזכרה.
במשך כל השנים אנו עולים לקבר רק המשפחה הקרובה ביותר - הפעם אני רוצה אחרת.
לא בבית הקברות, אלא, בחדר ישיבות בחברה בה הוא עבד שם ישנה פינת הנצחה, כן להזמין אנשים שאף פעם לא הזמנתי
אפילו לא הודעתי על קיום האזכרה.
ואז אני נעצרת... איזה תוכן יש לאזכרה של 10 שנים,מה עושים בעשור??  אני מחפשת רעיונות באינטרנט ואני לא מוצאת,
עלה בדעתי לפנות דרך האתר, אולי יש מי  שיש לו רעיון.  -  אני אשמח לשמוע.
 
 
 
להכין אזכרה שכולה זכרון
18/11/14 19:31
52צפיות
להכין מצגת הסוקראנשים שידברו עליו  ספורים אישיים
להעלות ספורים של אנשים מתקופות שונות של חייו
שהמשפחה הקרובה תלמד עליו מהאחרים
ואני אומרת לצלם את הערב לזכרו שישאר למזכרת לנכדים ולנינים
תודה
18/11/14 23:23
28צפיות
מהיכן באה ההתלבטות שלי,מהמקום שבשנה הראשונה עשיתי מצגת, הוצאתי ספר.... מהשנה השלישית אני לא מזמינה אף אחד
מלבד המשפחה הקרובה, אני דואגת שבכל אזכרה יהיה מישהו אחד קרוב שיספר לילדים ולנכדים על האבא/סבא (דמות אחת באזכרה)
נראה לי שבעשור, עושים משהו קצר על האדם אבל ממלאים את הערב בתוכן אחר שקשור לאדם. כמו הרצאה או פאנל של כמה משתתפים בנושא
שהיה קרוב לליבו של האדם שנפטר... מכאן באה ההתלבטות שלי.
אבל אני מסכימה, כן אני רוצה שוב להזכיר אני לא חושבת שתהיה עוד הזדמנות בפורום רחב של חברים ידידים ומהצבא, השנים עוברות אנשים 
מזדקנים, אני מקבלת את מה שאמרת.  תודה רבה
מכירה את הקטע של
19/11/14 19:32
33צפיות
חברים מספרים על , כל מיני חויות שונות שיכולים להדגיש על האדם שהיה ואבד
וחשוב שחברי ילדות וחברים בצבא ובטוח יש להם חויות שיוכלו לחלוק עם הבאים
אני לצערי לא עשיתי כלום לטובת זכרה של אחותי וההורים לאחרונה אחי הולך לבית הכנסת אומר קדיש וזהו
כי אני ואחי נאבקים כדי לחיות את החיים הללו
לכן הרעיוםן שלך נשמע מיוחד
הייתי רוצה לכנס חברים וחברות של אמי שיספרו ויזכרו אותה אבל הדור של אמי הולך ונגמר
הדור של אבי בטוח נגמר , לדוגמה יפה ירקוני ז"ל שהיתה איתו קשרית בגבעתי
הדור של אחותי מגדל ילדים אחותי נהרגה לפני 26 שנים הם כבר בוגרים ואין לי כתובות שלהם
 
לכן כנסי את החברים שיש והכי חשוב לצלם את המפגש שתארגני חברים מספרים על
רעיון אדיר.
19/11/14 18:21
29צפיות
הזמיני אנשים שהיו נוכחים בחייו בתקופות שונות. בקשי מהם לדבר אודותיו ואפילו להזכיר דברים המעלים חיוך.
מחבקת אותך.............
10 שנים - רעיונות לאזכרה
23/11/14 10:13
20צפיות
היי,
מבינה את ההתלבטות שלך.
לגבי הרעיון של אזכרה וזיכרון בחברה שהוא עבד - עלייך לברר היטב מי מהעובדים שהכירו אותו עדיין מצוי שם .
10 שנים זה זמן רב ואנשים מצויים במקומות אחרים .
וכמובן שאין טעם לבצע זאת לאנשים שלא הכירו אותו ..זה אולי גם לכפות משהו שלא כולם חפצים בו.
הרעיון שלי הוא קצת אחר. אני הייתי עושה. מסע באזור ילדותו ומחפשת אפילו שחקן שיוביל את זה עם סיפורים , חומרים שאתם נתתם לשחקן מראש.
 
ובנקודות האלה שאנשים הקשורים אליו ולמקומות יספרו עליו סיפורים קטנים , אנקדוטות , קריאת שיר שמתאימה לו או למקום
וכמובן לתעד למען כולם על מנת שיזכרו.
רעיון אחר - לערוך טיול למקום שהוא אהב עם מישהו ( ויש כאלה ) עם אקורדיון , לספר את סיפור המקום , ושירים השייכים למקום
ולעשות מזה זכרון נחמד מהנה ומשעשע, לא חי עם אוירה של אבל וכד' .
בהצלחה
 
בהצלחה .
שלך אתי
יום שלישי פעמיים כי טוב - מחכה לתגובות שלכם בענין הפיצוי
18/11/14 10:53
32צפיות

שלום לכולם ,ב
בזמן שאני עושה הליכה - זוכרים מוסיקה נהדרת באוזניים ,לבדי עם עצמי  , הזמן שלי...
ואז אי מדברת עם עצמי, ביני לביני...שואלת את עצמי מה שלומך ? אני עונה הכל בסדר ! שואלת בחזרה מה נשמע אצלך ? וכ"ו ...
חושבת על חיי , על ההתנהלות שלי בחיים האישיים המקצועיים, ווהאסימון נופל לי פתאום ! תובנה שלא הייתי מודעת לה לאחרונה...
לאחר ששוקי בעלי ז"ל נפטר היתה לי תופעה של פיצוי עצמי  ! מגיע לי, כי חסר לי משהו... נוצר לי חור שחור בלב....מובן שזה בא  ממקום של "התקרבנות"..
פוצצתי אלפים של ש"ח על בגדים, תכשיטים, נעליים....אני לא מגזימה .
היחסים שלי עןם מנהל הבנק היו מאד קרובים (הוא מאד אהב אותי חחח) כמעט כל יום התקשר ושאל היי מה נשמע ?
אתי רציתי לשאול אותך מה קורה בחשבון הבנק שלך...? מישהו אולי "סוחט" ממך כספים כי על פניו זה נראה כך!
חחחחח מותר לכם לצחוק , נשבעת לכם זה  אמיתי .
הילדים כבר החלו לדאוג  ובצדק, לירושה שלהם סתםםםםםםםם בצחוק
היום התחוור לי שזה כבר מזמן לא כך . לא מרגישה שצריכה לפצות את עצמי  יותר.
נדמה לי שהחזרתי את השליטה לחיי וזה קשה חברים , זה כל כך קשה ...מטאפורית כמו להעפיל על האוורסט!
ממחקרים שקראתי זוהי תופעה רווחת בקרב אנשים שחוו אובדן של אדם קרוב הפיצוי מופיע בהרבה רבדים ותחומים כמו למשל ; חופשות, מסעדות, רכישת מוצרים חשמליים .
כל אחד בוחר מה שמתאים לו ובמה לפצות  את עצמו (כי אני משוכנעת שהמקרר או המייבש לא בחרו בו)
אז אני רוצה להודות לו , ליקום ירום הודו על כל מה שיש לי , על המקום הנפלא שאני מצויה בו .
אנא שתפו וכיתבו לי האם חוויתם כזו תופעה/מצב ? 
יום נפלא לכולכם 
 אוהבת אתי 
 
 
 
הנסיון לפצות את עצמך חומרית על החסך הרגשי
18/11/14 19:40
22צפיות
על החוסר בקשר הרגשי באיש שלצידך ניסית למלא את חייך בחומריות ובחוסר אחריות להוצאות שלך
קצת מזכיר א גיל ההתבגרות והמרידה בהורים ולהיות בסדר עם התחיביות שאת לוקחת על עצמך
ניסית למלא את החסר ע"י חומר , ע"י בזבוז על הפזרנות  הכלכלית
אבל ת יודעת שזה לא יחזיר אותו , הדברים החומריים הם ק חומר ,
להתמכר לקניות ולחוסר אחריות כספית זה סוג של התמכרות הכייף להעניק לעצמך משהו חומרי ,
ולמעשה מה שאת רוצה זה משהו רגשי , את החצי השני החסר לך ביום יום החיבוק הצחוקים החברה
להיות איתו ולא להיות אני עצמי וזהו , את מצליחה כיום להבין מה קורה עם עצמך ?
לשלוט על הצורך בקניות כי זה את מעניקה לעצמך משהו חומרי ולא מעבר לזה
אולי את צריכה חברה ש אהובים וחיבוק אמיתי , משהו שילחש לך אוהבים אותך
פיצוי עצמי
23/11/14 10:17
8צפיות
היי נסיכת הכוכב ,
ברור וומבן ועדיין אני כבר שמחה שאני לא שם יותר!!!
הנחה בגני ילדים - להורה אלמן
15/11/14 10:12
59צפיות
 
אשתי לשעבר נפטרה בשנה שעברה,
ועכשיו אני צריך לצלמצם את העבודה
כדי להיות יותר עם הילד בן ה 4
 
מה גובה ההנחה שמגיעה להורה יחיד  - בגני ילדים ?
מה הקריטריונים - ואיך מחשבים את הזכאות ?
 

 
º
גש למחלקת החינוך שבעיריה במקום מגוריך
15/11/14 18:57
20צפיות
הנחה
16/11/14 17:38
27צפיות
גדי הי,
עליך להצטייד בתעודת הפטירה שלה
ולהגיע למח' החינוך בעיריה או במועצה של הישוב שבו אתה גר .
אם הגן/ המעון מצוי באזור אחר אזי עליך לפנות לעיריה שהגן שייך מוניציפלית  
בהצלחה
אתה מוזמן לשתף ולהשתתף בפורום זה .
אתי
º
תבדוק גם בביטוח לאומי את הזכיות שלו בשאירים
15/11/14 22:22
16צפיות
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
16/11/14 13:15
17צפיות
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
איך פונים לחברות ביטוח החיים - עבור התינוק ?
15/11/14 09:36
73צפיות
כאשר יש ילד בן שנה וחצי , ורוב הסיכויים שאחד ממקומות העבודה האחרונים
הפריש לביטוח חיים,מה עושים ? למי פונים ואיך ?
פנייה
15/11/14 14:46
28צפיות
יש באתר של משרד האוצר
https://itur.mof.gov.il/Mobile
שים לב המידע הוא חלקי
וצריך תעודת זהות של הנפטר/ת
ותעודה של  היורש
º
ראה בפורום משפטי ובפורום של הביטוח הלאומי
15/11/14 18:49
13צפיות
תעזר במחלקת שאירים בביטוח לאומי
15/11/14 22:41
17צפיות
העובדת הסוציאלית של מחלקת שאירים בביטוח לאומי 
היא תדריך אותך על הזכויות של התינוק
ומה הזכויות שלך כאביו של הילד יש הקלות בגלל שהוא קטן
אתה מקבל עזרה כ הילד זקוק להשגחה שאתה בעבודה
היי לכולם
13/11/14 14:26
52צפיות
מתנצלת שלא הייתי כאן בשבוע האחרון.
ענינים משפחתיים גוזלים ממני את הזמן ולא מעט אנרגיות .
מקוה שכולכם בטוב 
אוהבת אתי 
שבת שלום
15/11/14 00:09
16צפיות
מקווה שהדברים יסתדרו לך טוב יותר
לכולנו יש תקופות שכאלו שלא ניתן לנשום ורצים מנושא לנושא
שולחת לך ים של כוחות  להטעין אותך באנרגיות חדשות
שבת מלאה באור ואהבה
 
כבר כמעט שנה
11/11/14 08:17
114צפיות
בסוף שבוע הבא אזכרה.
שנה ללכתה של ביאטריס היפה, החכמה, העוקצנית, מלאת החיים. ללא ספק - אהבת חיי.
עד לשניה שהיא מתה הייתי חזק. התמודדתי עם הטיפול הממושך וקורע הלב מתוך תקווה, גם כשכבר אזלה כל תקווה.
היא היתה נוכחת. הנוכחות שלה נתנה לי כוחות אדירים.
ושניה לאחר שמתה - חרב עולמי. היא היתה כל עולמי. מילולית.
התחיל הכאב הנורא. ואחריו הכעס שהפך לכאב גדול והתפרץ להתקפי בכי מרים.
והתחילו המועקות הקשות. ושוב כאב וסבל בלתי נסבלים.
ניסיתי פסיכולוג לא מוצלח. ניסיתי כדורים. כל אלה לקחו ממני את התחושות שלא הייתי מוכן להפרד מהן. פרשתי מהם מהר מאד.
הכאב הפך ליישות בחיי שבלעדיו אין לי משמעות. מעל שלושים שנה עם אישה. זה כבר עמוק בתוך הלב. יש שם שורשים.
ויש את הסיפור עם אנסטזיה. אהבה גדולה. אהבה שלא תמומש לעולם. אהבה שבאה מתוך אהבה.
ועכשיו אני כאן אחרי שנה. עדיין עם הבכי, עדיין עם הבילבול, עדיין מחפש משמעות.
ועכשיו אני נלחם בייאוש הגדול. מה שהיה לא יחזור. כל כך חסר האהבה והחום.
רוצה עוד מאותו הדבר שהיה. ואין.
למדתי לבשל למשפחה. משפחה קטנה נורא. בן, בת, גיסה, חותנת וגם החבר של הבת.איכשהו, למרות שמעולם לא בישלתי, זה מצליח לי.
אני מבין את מה שהבינה גם ביאטריס, אשתי, שחיי משפחה מתחילים בארוחות משפחתיות. ואני אוהב אותם כל-כך וצריך אותם כל-כך. צמוד אלי ושלא יברחו לי.
חוזר לעבוד. לאחר כ 10 חודשים שרק בהיתי במחשב ולא הייתי מסוגל לעשות כלום, חוץ מאשר לבכות.
מוקף בתמונות של ביאטריס. שמתרבות עם הזמן. המרתי את כל סרטי הצילום הישנים למדיה דיגיטאלית ועכשיו הכל במחשבים שנמצאים בבית, בעבודה אצל הבת, אצל אנסטזיה הגיסה.
בפוטושופ אני מוציא את ביאטריס בגודל מלא ונותן להדפסה. בבית המזנון והפסנתר כבר מלאים. בעבודה על המחשב ועל הקירות מתחיל להתמלא.
אני מבין היטב את המשמעות של יצירת המקדשים. אבל אני חייב להמשיך ולראות אותה. והיא מחייכת אלי. אני משוחח איתה חדשות לבקרים.
פעמים רבות אני מרגיש בנוכחות שלה. יש לה כנפיים ענקיות והיא עוטפת אותי כמו תינוק ואני שוב מרגיש את החום שכל-כך חסר בחיי. לא, לא השתגעתי.
התחושות והרגשות מאז שנפטרה התעצמו לדרגות שלא הכרתי קודם. מעולם לא אהבתי כל כך. את ביאטריס ואת אנסטזיה.
אהבות שמביאות לסבל קשה.
בראשי הכל ברור. אני יודע מה ומי אני רוצה. יודע מה ומי אני לא רוצה. וזה מכאיב נורא. אני עדיין לא מוותר.
כל שבוע מבקר בקבר שלנו. שוטף, מחליף פרחים, מתייחד ומדליק נר.
וכל הזמן, כל הזמן - לא מפסיק לחשוב על אהבתי. אובססיה.
זה לא נראה טוב. זה לא הולך לשומקום.
אני אלמן.

 
הלב אמר להכנס עכשיו
11/11/14 12:53
84צפיות
ידעתי שתחזור לכתוב משהו מהלב  שולחת לך ים של כוחות  וחיוק ענק
בטוחה שאתה חש ופועל תוך אהבה שלא ידעת שהיא נמצאת בתוך הלב שלך
ועכשיו היא התפרצה החוצה , אתה אוהב את ביאטריס היפה ואת אנסטסיה הבלתי מושגת
 אוהב את שתי האחיות הנוכחת ואת הנעדרת שנמצאת עמוק בליבך
שולחך לך ים של אהבה לעטוף אותך ברגעים הללו שהכאב מתגבר
אכן אלמן הוא ההגדרה למצבך , כי נפטרה אהובתך ואתה מלא באהבה אליה
המילים שלי באים לחבק אותך בחום וברוך , אני יודעת שאתה צריך את החיבוק והכתף החמה
שתוכל לנוח קמעה בדרך של חייך  , אולי לחשוב איך חוזרים לעבודה כדי שיהיה בשביל מה לקום בבוקר
כמה קר פה
11/11/14 13:11
71צפיות
תודה נסיכה. ידעתי שתגיבי.
ואכן חסר החום והאהבה והרוך והחיבוק הפיזי. אני חי בקור נוראי. הכל הזוי. לא ממשי.
חסר הביחד. הזוגיות.
אני שורד. עושה כל מה שצריך. לא מוותר. זה מאד מעייף. בביית אני מכבס, מסדר, מגהץ, מבשל, מגיש, שוטף כלים, מטפל בעציצים שקניתי.
והביית נקי ומסודר. כמו שביאטריס אהבה. והיא ממלאת את הביית בנוכחותה החסרה.
עדיין תלויים בחדר השינה בגדיה האחרונים. לא נוגע. לא מזיז כלום. לא מסוגל.
והכל בראש. הכל תלוי בי. בבחירות שלי. אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה....
 
 
 
 
שולחת לך קרן אור לחמם את הבית
11/11/14 14:05
37צפיות
והעיקר לעטוף אותך בחום של החיים
וים של כוחות להמשך לעשות למענך ולמען המשפחה המיוחדת שיצרה ביאריס יחד איתך
מקווה שאני מפה מצליחה לשלו לך כוחות להמשיך בשגרה של הבית החם שהיא הקימה איתך
שם אתה מוגן ועטוף במה שביאטריס  הכינה למען המשפחה
שנן....
11/11/14 17:20
46צפיות
שנן הרבה פעמים את השורה האחרונה " והכל.........................................מה שאני רוצה". בשורה זו ישנו פיתרון למועקה ולמצוקה הנפשית בה אתה שרוי.
ושוב לשאלה אותה אני שואלת את כל אחד מחברי הפורום, לו היה המצב הפוך, האם הייית רוצה שהיא כל כך תתייסר?
תלמד לחיות לצד האבל ולא בתוכו.
כמוך מבקרת את בעלי כל שבוע, מנקה את הקבר ומטפחת את סביבתו. אבל בשאר ימות השבוע אני נותנת מזור לנפשי, על ידי השלמה עם המצב.
כבר שנה
13/11/14 14:49
43צפיות
איש אמוציונאלי יקר,
קוראת את הפוסטים ומבינה דבר אחד מהותי וחשוב - אתה מצוי בפוסט טראומה ...תגובותיך אופייניות אך קמעה מוקצנות (לא שופטת), רק מביעה התרשמות.
עליך לקבל בהקדם עזרה, אם תבחר לעזור לעצמך.
כפי שאתה מבין מהאנשים המדהימים המצויים הפורום זה שכולנו מתמודדים עם האובדן- כל אחד עם אובדנו הפרטי.
לטעמי בקורים תכופים בבית הקברות אינם מועילים, ואינם מסייעים..תבחר בחיים לא במוות.
הארוחות המשפחתיות והקשר עם המשפחה מומלצים ביותר , השמירה על האיחוד והייחוד המשפחתי תורם לבריאותך הנפשית ואני שמחה שלקחת חלק בבישולים ואינך מוותר על כך.
מדוע אם כן בחרת לוותר על השאר על עבודה לעומת בהייה במחשב, התעסקות יתר בצילומים של ביאטריס ... תחשוב מה זה עושה לבתך וליתר המשפחה .אני בטוחה שהם אינם מעיזים לומר לך דבר על כך, אך חושבים אחרת בליבם.
תבחר לחיות לצד האבל ומבטיחה לך שזה יקרה בהמשך ..מניסיון שלי כול זה קשה , זה מטלטל אבל תזכור שזה אפשרי.
תשתדל לעשות למען עצמך..תחשוב על דבר אחד שאהבת לעשות , נהנית לבצע עבור עצמך..לא עם זוגתך!
משהו אחד פעם בשבוע או יותר מכך.
כוונתי היא שתחזור לחיות .
דווקא מהמקומות הקשים בחיינו אנו לומדים לצמוח ..שוב מנסיוני.
יש לי אמירה נורא קשה אבל אני אומרת אותה כי אני באמת מאמינה  והיא:
אני מודה לבעלי ז"ל שבמותו טרף לי את הקלפים של חיי מחדש...ובחרתי לחיות מחדש...להנות..
מתנצלת מראש אם דבריי נשמעים קשים אך אין לי כוונה אלא רק לחזק אתכם ולומר לכם תהיו אופטימיים ...
שולחת ל חיבוק ענקי ומאחלת לך בהצלחה .
שלך אתי
תודה אתי
13/11/14 16:08
43צפיות
אני מודע היטב למצבי, לתגובותי ולמה שעלי לעשות או לא לעשות.
מסכים עם הכל.
אבל ... חיי קצת יותר מורכבים.
בשלב הזה עשיתי את בחירותי. אני מודע להשלכות. מקווה שלמרות שזה נראה בלתי אפשרי - זה בסוף יצליח לי.
אם לא, תמיד אוכל לחזור למסלול "הסטנדרטי" שאינני רוצה בו כלל.
בינתיים, אני משקיע כולי במאמצים למשהו שאליו אני כמה ומייחל. זה מאד מעייף ועם סיכויי הצלחה שואפים לאפס. זה אני.
איש יקר ואהוב
14/11/14 15:03
27צפיות
למדתי שהכתיבה עושה סדר בנשמה  הכואבת
אפילו יש משורר שכתב " מוציא כאב"  נדמה לי אהוד בנאי
אבל בתקופה שכתבת הכתיבה הקלה עליך ,
אני פה ומבטיחה  לקרוא להגיב לכל מה שתכתוב
יודעת שדרך הכתיבה שלך יש הקלה בנשמה הכואבת שלך
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
13/11/14 11:32
6צפיות
|קדימה|הוא פרץ לתודעה הציבורית בעונה השנייה של  "האח הגדול".  ב-4.3.10 זכה אלירז בתוכנית ומאז ממשיך לעבוד כל הזמן בטלויזיה, ברדיו ואף בקולנוע .
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ולהמשיך לתמוך, לאהוב וגם לבקר. תוכלו לחלוק איתנו מידע, תמונות , יצירות מעשי ידיכם.... הקשורים לאלירז.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלירז שדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| הוא הגיע למקום השני בעונה האחרונה של האח הגדול והצליח לצבור קהל מעריצים גדול ורחב!
אתם מוזמנים לבקר בפורום אלדד גל-עד בפורום תוכלו לשוחח ולדון בכל נושא שקשור באלדד - על כתבות של אלדד, עדכונים, תמונות וכל מה שתרצו.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלדד גל-עד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
הצעה לטיפול פסיכולוגי בחינם
11/11/14 21:16
25צפיות
שלום לכולם.
אם אתם או הקרובים לכם מתמודדים עם אבל או עם אירוע טראומטי, וסובלים מזיכרונות חודרניים של האירוע הטראומטי או של האובדן, הקליניקה לשירות הקהילה של המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן מזמינה אותכם לטיפול פסיכולוגי ממוקד ומוגבל בזמן, ללא תשלום, במסגרת מחקר הנערך בקליניקה.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל: clinicth@mail.biu.ac.il או להשאיר הודעה בטלפון: 03-5318541
 
כמו כן, הקליניקה מציעה טיפולים פסיכולוגיים עבור מגוון קשיים והתמודדויות, בעלות סמלית של 100 שח לפגישה.
הטיפולים ניתנים על ידי סטודנטים לתואר שני ושלישי בפסיכולוגיה, בליווי של פסיכולוגים בכירים מהמחלקה לפסיכולוגיה ונערכים באוניברסיטת בר-אילן (רמת גן).

לפרטים יש להשאיר הודעה בטלפון: 03-5318541 או במייל: clinicth@mail.biu.ac.il 
מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/psychology.clinic.biu
|*|פורומים מקצועיים חדשים בתפוז|*|
11/11/14 17:36
6צפיות
|קדימה|פורום הלוואות והשקעות המונים
אחרי שבמחאה החברתית האחרונה, בה נופצו, בין היתר, גם כמה זכוכיות של אחד הבנקים המרכזיים במדינה, קמה קבוצת יזמים והחליטה לשבור את המונופול. שיטת הלוואות והשקעות המונים הגיעה לישראל ומזמינה אתכם להצטרף לאלפי הישראלים שמובילים את אחד השינויים החברתיים ההכרחיים ביותר במדינה.

היכנסו עכשיו לפורום הלוואות והשקעות המונים, בו מומחה מחכה לתת לכם מענה לכל שאלה בנושא, והכירו את השיטה לחסוך את ריביות הבנקים, להשקיע כסף בתבונה וגם להרוויח כמה ערכים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

|קדימה|פורום עדשות מגע ומשקפיים
הראייה היא אחד מתחומי החיים שאנחנו נוהגים להזניח ולשכוח, פעמים רבות נוצרת ירידה באיכות הראייה כתוצאה מהתנהלות לקויה בחיי היום-יום כמו הסתכלות ממושכת במסך המחשב, קריאת טקסטים מרוחקים ואפילו מעבר לא זהיר מחושך לאור.
פורום עדשות מגע ומשקפיים מציע מענה מקצועי של מומחית קלינית לשאלותיכם בנושא, למצמידי העדשות, למרכיבי המשקפיים ולמי שמעוניין לדעת עוד בנושא. מי יכול להרכיב עדשות מגע? האם ניתן להרכיב עדשות מגע גם בלילה? האם עדיף להרכיב משקפיים או עדשות? ועוד..

היכנסו עכשיו והתייעצו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
זוכים בכרטיסים למותק של פסטיבל|!|
10/11/14 12:15
6צפיות
|omg|המופעים לילדים בחופשת החנוכה מתקרבים בצעדי ענק ולכם גולשי |תפוז| יש אפשרות לזכות בכרטיס זוגי למופע הופ! מותק של פסטיבל בממלכת הקרח.
היכנסו כבר עכשיו לפורום הורים לפעוטות, הגיבו להודעת התחרות עם תמונות, סיפורים או ציורים שלכם ושל ילדכם הקשורים לחורף, ספרו את הסיפור שמאחורי התמונה ואולי תוכלו לזכות בכרטיס זוגי|!|

לפרטים נוספים והשתתפות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
הגעגועים הצורבים
08/11/14 22:49
107צפיות
39 יום עברו מאז אותו בוקר אכזרי בו מצאתי את אהובי, נשמתי התאומה, חברי הטוב ובעלי, שוכב לצידי במיטה דומם וקר. רק בן 60 היה. היו לנו כל-כך הרבה תכניות לעתיד. רק התחלנו לחיות. הילדים כבר לא היו בבית והרגשנו שהחיים רק מתחילים. האבדן והטראומה הפתאומית אינם ניתנים לתיאור. אני כותבת לו כל יום, מייחלת לרגע שבו נוכל להתאחד שוב. קשה לי לראות את חיי בלעדיו. המשפחה תומכת וגם החברים, אבל הם חזרו לחייהם ולעיסוקיהם ואני נשארת עם הכאב, הזכרונות וה"למה?". אני מתישה עצמי בימים ארוכים של עבודה, רק בכדי שאוכל ליפול מרב עייפות ולהתעורר לעוד בוקר מוקדם מדי, באם הצלחתי לעבור את הלילה, עם כאב ענק וחור שחור. אני מבינה בשכלי כי הוא לא יחזור, כי יגיע הרגע בו אוכל להשלים, אבל הלב ממאן להאמין ואני לא בטוחה שאני מוכנה להשלים עם חיים בלעדיו. אהבת חיי היית, אישי שלי ועכשיו אתה אינך...
אני לא יודעת למה אני כותבת כאן. אולי זה בגלל שאני יודעת שבפורום הזה מן הסתם, נמצאים האנשים היחידים שיכולים להבין את שעובר עלי. כל שאר האנשים הטובים המקיפים אותי, מתכוונים רק לטוב, אני יודעת, אבל אני כבר לא מסוגלת לשמוע "החיים ממשיכים"..."תהיי חזקה" ועוד ועוד. אצלי החיים נעצרו, באחת. כרגע הם ממשיכים טכנית בלבד. אני חזקה, עם המסיכה שאני נאלצת ללבוש כל יום, כדי שאנשים לא ירתעו מחברתי. הם לא מבינים והלוואי ולעולם לא יבינו.
הגעת למקום הנכון
09/11/14 19:40
37צפיות
כן. כאן כולנו בסירה אחת, לאחר שחטפנו את מכת חיינו. איבדנו את החבר או החברה הקרובים ביותר. שהרי אין איש מת אלא לאשתו וההפך.הילדים ממשיכים את חייהם, וטוב שכך, ואנחנו נותרנו שבורי לב.
בסוף החודש יימלאו 5 שנים למותו של בעלי. בדיוק כמו במקרה שציינת, המוות היה פתאומי והוא מת בעודו יושב בכסאו בסלון. השוק היה נוראי. התלוו אליו כל התחושות שאת מציינת. אבל..................................................
1. החיים לא נעצרו. כרגע הם נראים לך בלתי אפשריים, אבל הם ממשיכים, אחרת. ניתן לחיות עם הבור העמוק שנוצר בלבנו. דוק של עצב תמיד ילווה אותנו, אבל עלינו להמשיך לחיות ואפילו טוב. שהרי, לו זה היה הפוך, היית ודאי רוצה לראותו ממשיך לחיות ולא תחת סבל.
2. עשי הכל כדי להישמר מהרחמים. אין כל סיבה שירחמו עלייך. הוא השאיר לך מתנה גדולה ואלה הם הילדים. 
3. קחי את הזמן. והוא, תתפלאי, כן עושה את שלו.
מחבקת אותך.
פה מותר להוריד את המסיכה
09/11/14 23:59
29צפיות
פה מותר לך להיות את , נקבל אותך באהבה ונעניק לך חיבוק חם וים של חיבוקים מבינים ותומכים
קשה להתמודד עם הפרידה שנכפתה עליך , הרי את כותבת אלמנתו של עופר , כלומר עדין קשורה אליו
וזה מובן מאד הוא אישך ואיתו בנית משפחה , ועכשיו זה להמשיך לחיות עם נוכח אבל נעדר
קחי את הזמן שלך , לפה בואי אמיתית ונקבל אותך כמו שאת , ונעניק לך כתף חמה ואוהבת
ומפה שולחת לך ים של כוחות
הגעגועים הצורבים ..
13/11/14 14:59
37צפיות
יקירתי , 
תודה על השיתוף שלך.
ללא ספק הגעת למקום הנכון. כאן המקום לכתוב את שעל ליבך..לצעוק, לזעוק, לבכות ולבכות על אובדנך.
מזדהה עימך בכל ליבי.
את כל כך בתחילתה של דרך! דרך קשה של אבל ושכול..אבל דרך שהיא אפשרית, של חיים לצד האבל.
אצרף כאן את שכתבתי היום ל"איש אמוציונאלי" כי אני לא אוהבת לחזור על עצמי: 
חלק מהדברים מתייחסים למה שהוא כתב אבל מאמינה שתוכלי לקחת חלק מהדברים לעצמך.

כפי שאתה מבין מהאנשים המדהימים המצויים הפורום זה שכולנו מתמודדים עם האובדן- כל אחד עם אובדנו הפרטי.
לטעמי בקורים תכופים בבית הקברות אינם מועילים, ואינם מסייעים..תבחר בחיים לא במוות.
הארוחות המשפחתיות והקשר עם המשפחה מומלצים ביותר , השמירה על האיחוד והייחוד המשפחתי תורם לבריאותך הנפשית ואני שמחה שלקחת חלק בבישולים ואינך מוותר על כך.
מדוע אם כן בחרת לוותר על השאר על עבודה לעומת בהייה במחשב, התעסקות יתר בצילומים של ביאטריס ... תחשוב מה זה עושה לבתך וליתר המשפחה .אני בטוחה שהם אינם מעיזים לומר לך דבר על כך, אך חושבים אחרת בליבם.
תבחר לחיות לצד האבל ומבטיחה לך שזה יקרה בהמשך ..מניסיון שלי כול זה קשה , זה מטלטל אבל תזכור שזה אפשרי.
תשתדל לעשות למען עצמך..תחשוב על דבר אחד שאהבת לעשות , נהנית לבצע עבור עצמך..לא עם זוגתך!
משהו אחד פעם בשבוע או יותר מכך.
כוונתי היא שתחזור לחיות .
דווקא מהמקומות הקשים בחיינו אנו לומדים לצמוח ..שוב מנסיוני.
יש לי אמירה נורא קשה אבל אני אומרת אותה כי אני באמת מאמינה  והיא:
אני מודה לבעלי ז"ל שבמותו טרף לי את הקלפים של חיי מחדש...ובחרתי לחיות מחדש...להנות..
מתנצלת מראש אם דבריי נשמעים קשים אך אין לי כוונה אלא רק לחזק אתכם ולומר לכם תהיו אופטימיים ...
שולחת ל חיבוק ענקי ומאחלת לך בהצלחה .
שלך אתי

 
 
אלמנתו של עופר
13/11/14 18:21
33צפיות
היי לך .צר לי מאוד שאת נמצאת במקום שלנו אבל הפורום הזה הוא מה שעזר לי להרים את עצמי.
כן גם בעלי הלך ככה באופן פתאומי באמצע החיים בגיל 54 שכל התוכניות נקטעו ככה בלי הודעה .
כל מה שתארת זה המסלול אין קיצורי דרך .הכאב חזק מנשוא ואפילו היום אחרי 9 חודשים אני והבנות והסביבה לא מעכלים את האבידה הזו.הימים חולפים חלקם יהיו ימים טובים וחלקם יהיו ימים קשים עם געגועים עם בכי וכאב בלב ובנשמה .אם כל זאת זה המקום שאפשר לכתוב הכל ואת יודעת שאת לא לבד כולנו באותה סירה . מחבקת אותך מרחוק
געגועים
25/11/14 09:52
7צפיות
אני התאלמנתי לפני שנתיים וחצי  בגיל 52 בעלי היה חולה 7 שנים ונפטר בייסורים רבים,   לא זכה לראות את ילדיו בצבא במסיבות בית הספר ובאירועים משמחים. אך החיים ממשיכים  והכאב נשאר בלב לעולמים , רק עכשיו מתחילה לחשוב על זוגיות שניה עם כל הכאב לא טוב היות האדם לבדו, הילדים גדולים ולא בבית ולא פעם נשארת עם ארבע קירות קשה מאוד.   קחי את הזמן שלך  לאט לאט מבינה אותך טוב מאוד יהיה בסדר.
|*| נפתח פורום ספורט אתגרי |*|
09/11/14 11:58
5צפיות
|שמאל|אם אתם חולים על באנג'י, צניחה חופשית וצלילה. טיול הוא לא טיול עבורכם בלי פעילות אקסטרים כלשהי. אז כנראה שהפורום הזה הוא בשבילכם!

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ספורט אתגרי|!|
הפורום יכיל מידע, כתבות, טיפים ושיתוף חוויות לכל גולש המתעניין בספורט אקסטרים!

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
נושם אבל לא חי.
08/11/14 03:50
91צפיות
אני לא ״מסכן״ יש הרבה אנשים שמסתכלים עליי ואומרים איזה מסכן.אני גם לא מחפש רחמים מאף אחד או מילות עידוד לא מחפש שיבינו את ״המצב שלי״האמת אני גם לא מבין למה אני מרגיש כול כך חופשי לרשום פה את כול מה שעובר לי בראש.הראש שלי שלא מפסיק לחשוב לרגע לא ביום לא בלילה ולא בשום מצב נתון במהלך החיים.אני כבר לא נהנה משום דבר אבל ממש שום דבר כי בכול מקום בכול דבר שאני עושה המחשבות משתלטות ולא נותנות לי מנוחה אולי אני מחפש דף לבן נקי בשביל לרשום עליו את מה שאני מרגיש בפנים בלב ולא כמטאפורה או שימוש במילים יפות.הלב שלי באמת כואב שורף מבפנים הבכי נהפך לדבר שגרתי. המשפחה של אישתי לא מרשה לי לראות את הבת החורגת שלי הילדה שאני גידלתי במשך שש שנים.הילדה שלימדתי אותה לרכב על אופניים לקשור שרוכים לשחות ובעצם כול דבר שהיא יודעת עד היום.ואני גמור מזה.היא הדבר הכי קרוב שנשאר לי מאשתי כי אין לי שום מזכרות מהבית רק זכרונות בראש.בנוסף לכול המחשבות שרצות לי בראש מידי יום המחשבה שהכי מציקה לי היא שאולי הבת של אישתי כועסת עליי שונאת אותי ומאשימה אותי.כי מה כבר ילד מבין בגיל כזה?הוא מבין מה שאומרים לו ומה שרוצים שהוא יבין.איבדתי את כול מה שהיה לי ביום אחד אישה ילדה בית רכוש הכול נעלם ביום אחד.כבר תשעה חודשים שאני לא חי.אני מגדיר את המצב כחי מת.אני חי אבל מבפנים אני מת נבול הרוס גמור.לא חושב בכלל על העתיד לא חושב על המחר רק מחכה שהיום יגמר ואז שוב להתעורר לסיוט החוזר הזה שלא נגמר ולא יגמר לעולם.יש שאומרים שזו בחירה אישית שלי להישאב לחור השחור הזה שנראה שאין ממנו יציאה.אבל זה לא נכון.
מהמעמקים.............
08/11/14 17:53
47צפיות
מהתהום בה אתה שרוי, הדרך היחידה היא לעלות. התנהגותם של משפחת אשתך תמוהה , לא נאותה ומזיקה. הילדה היא עדיין ילדה. הייתי מציעה לך לכתוב לילדה מכתבים, אך לא לשלוח לה אותם. כשהיא תגיע לגיל 16-17, לשלוח לה אותם. 
אתה למזלך, אדם צעיר. נשים רבות משוועות לפגוש אדם פנוי בגילך. 
לא מסכימה עם מה שכתבת, שאין לך שום מזכרת מאשתך. חלק ממנה נשאר אצלך בזיכרון ובמחשבה. מה בקשר לתמונות?
ושוב אני מציינת, היא הייתה רוצה לראותך ממשיך לחיות ולא לנבול.
בינתיים, בשל גילך הצעיר, הקצב לך זמן להתאבל תוץ מחשבה, שאם זה היה אחרת, דלומר מצב הפוך, לא היית רוצה לראותה סובלת.
אולי אתה יכול לבקש לראות אותה
08/11/14 21:42
32צפיות
אולי בית המשפט יכול לעזור לך בסעד משפתי שתוכל להפגש עם הילדה
בנוכחות עובדת סוציאלית במרכז מפגש , כי אתה היית שותף לגידול שלה
תנסה לבדוק עם עו"ס , האם יוכלו לעזור לך בזה , אולי יש לך זכויות כאב חורג
אולי זה יעזור לך להביט קדימה עם תקוות  שתבין שהילדה מקבלת אותך
רק שלווה
13/11/14 15:08
23צפיות
מציעה לך לבקש משמורת משותפת עליה
האובדן הכול הוא בלתי נתפס ואם זה חשוב לך אז תילחם אולי זה יקנה לך מטרה ותקוה חדשה בחיים, ועדיין תהיה שלם עם זה שעשית הכל למענה גם למען אשתך ז"ל וגם ילדתה.
 שלך אתי
ריקנות
06/11/14 19:40
98צפיות
אני כבר שמונה חודשים מתמודדת בגבורה אפשר לומר עם החיים לאחר מותו של בעלי בטרם עת. עברתי את כל הביוקרטיה ומסלול המתיש של כל משרגים כאלה ואחרים והייתי חדורת מוטיבציה לקבל את כל מה שאני צריכה לקבל ובאמת סיימתי את הכל הריצות והסידורים.
מהשבוע האחרון אני מרגישה סוג של ריקנות . אני אומנם הולכת לעבודה.לחדר כושר עושה יוגה וספינג אבל זה לא זה!!!! החיים נראים לי כ"כ ריקים מתוכן ואני יודעת למה זה אבל אני לא יכולה לשנות את התחושות האלה!!! כ"כ אין לי חשק כל בוקר מחדש וכל היום אני מושכת את היום כדי שייגמר היום.!!!
 
 
בהתחלה הית עסוקה
07/11/14 12:13
52צפיות
כל הסידורים וניירת אחרי האובדן מעסיקים המון את הנותרים לחיות
ואחרי שכל הסידורים מסתיימים, מתחילים לעכל את הלבד כי נשאר חור בנשמה
והאהבה שיש בלב אליו/אליה נשארו בלי איש/ה  שאליהם אנו חשים רגשות עמוקים
לכן את חשה את הריקנות וממלאים את החיים בפעילות ולהכיר אנשים  חדשים
ולאט לאט הרגשות מכסים על הריקנות שנותרת בנשמה אבל תמיד זוכרים ואוהבים
ובנתיים שולחת לך ים של אבה וכוח להמשיך הלאה גם שאת מרגישה ריקנות
היא עוד תתמלא באנשים החדשים שאת פוגשת בשגרה החדשה שאת יוצרת עכשיו
ובמשפחה העוטפת אותך בים של אהבה
נסיכה
07/11/14 17:00
38צפיות
מאוד מרגש אותי ההתיחסות שלך והחזוקים .תודה
שבת שלום
שבת נפלאה לך ולכל אשר לך
07/11/14 17:37
21צפיות
שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ומנחמים
שאת כותב בפורום את כבר לא לבד כולנו עמך
מחבקים ומבינים את מה שעובר עליך
תמשיכי לכתוב ותראי כמה תתחזקי מהכתיבה
מניסיון של חמש שנים..................
07/11/14 18:11
54צפיות
עברתי את אותו נתיב הייסורים. כולם עוברים זאת. בעשרת החודשים הראשונים, עסקתי בכל הבירוקרטיה, הקשורה בקבלת כל הדברים שאני צריכה לקבל, בדיוק כמוך. לאחר הריצות, פתאום ירדה ריקנות. ה"מצבר" התרוקן. מכיוון שאני נוהגת לדבר אל עצמי, כשאני מתלבטת, הגעתי למסקנה , שרק לאחר העיסוקים הנ"ל התפנה לי זמן להפנים, שקיבלתי בוקס לבטן.
פתאום הפנמתי , שהאיש שלי לא יחזור לעולם. אבל הבנתי שלמען בני המשפחה, עלי להמשיך................ דברי אל עצמך. החליטי שאת חיה, כפי שהוא היה רוצה לראותך. אל תוותרי על עצמך.
מחבקת אותך חזק.
הריקנות
08/11/14 07:55
34צפיות
זה בדיוק התחושות שלי!!!עכשיו מחלחל לי המכה שקיבלתי!!!אני אומנם ממשיכה את החיים אבל ללא טעם אני מקווה שהזמן ייקל על הריקנות והריקנות תתחלף לחיים טובים .
 
º
מניסיון. הסבל ייפחת עם בוא ההשלמה עם המצב.
08/11/14 17:45
28צפיות
ריקנות
13/11/14 15:17
28צפיות
יקירתי,
קחי לך את הזמן להתאבל !!!
זה חשוב לעבור את כל התהליך של עיבוד האבל.
מה עם הנצחה?
המועד קרה לאזכרה שלו .
האם תכננת? האם שוחחת עם המשפחות על כך. מציעה לך לשתף את הקרובים לך בענין , אם יש ילדים משותפים ולא משותפים לחשוב איתם מה הדרך הנאותה לקיים את האזכרה לים השנה, או דרך הנצחה שראויה לכולכם.
אני התייעצתי עם ילדיי והגענו להחלטה משותפת זה מאד חשוב.
תתמקדי בילדים- חשוב לקיים מסגרת משפחתית הדוקה - ארוחות משותפות, פיקניק כל פעילות משותפת אחרת , ילדים מרגישים לעתים נטושים , המסגרת המשפחתית התפרקה (זה לעולם כבר לא יהיה אותו דבר) בד בבד מתפתחת מסגרת משפחתית אחרת עם "תוספות שונות" כמו בני/ות זוג של הילדים חברי המשפחה המורחבת, חברים חדשים ועוד ועוד...
מזמינה אותך להמשיך לשתף ולכתוב כולנו כאן למענך/ם.
שולחת לך חיבוק גדול אתי
 
החיים והריקנות
13/11/14 18:11
18צפיות
מצחיק בדיוק אני שומעת את השיר של עידן רייכל"שאריות של החיים"!
בכל אופן אני והבנות עובדות עכשיו על הנצחה .אנו עורכות ספר לזכרו מין ספר חיים שכאלה ואומנם זה ממלא אבל ישנו הכאב. וכן אני נותנת לזמן להתאבל. וכמו השיר :מה הזמן מסמן לי זה הכל שאריות של החיים....
החיים
15/11/14 14:23
14צפיות
היי יקירה, בהחלט שאריות של החיים שיר חזק .
מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים
 
ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים
 
אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש
 
אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם
מילים לשיר שאריות של החיים - בין קירות ביתי - הפרויקט של עידן רייכל
בין קירות ביתי
(2008)
 
בהחלט  שזה מחזק , באופן אישי
וכן הוא אולי מסמן שהיגיע הזמן לזוז לשנות ולהשתנות...
 
חיבוק מרחוק
שלך אתי
מני אנצר - מטפל בעיצוב וייצוב מערכות יחסים וזוגיות

מני אנצר טיפול זוגי

עיצוב מערכות יחסים ועוד.. לפרטים חייגו 0737576565


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה