לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

 


 


פסח כשר ושמח|חגשמח|
02/04/15 13:50
15צפיות
גולשים יקרים,
|@|רצינו לספר לכם שחג האביב הבא עלינו לטובה, מלווה בהתרגשות רבה גם מבחינתנו:
יחד עם עונת הפריחה והצמיחה, גם אנחנו בתפוז עוברים שינוי מהותי והתחדשות, אותו תרגישו גם אתם בקרוב.

ועד אז - חג פסח כשר ושמח לכם ולבני משפחותיכם|!|
אוהבים,
צוות תפוז אנשים
בורחת מהחג
01/04/15 12:55
141צפיות
עברו שבעה חודשים והחיים כל כך קשים.
בקושי מסוגלת לעבור את סופי השבוע אז בטח לא את החגים.
בורחת עם הילדים לחו"ל כדי לא להיות כאן.
הזמן לא מרפא  כלום רק מדגיש את הקושי והחוסר הנוראי.
לא יודעת איך שורדים את זה. הכאב הוא כל כך נוראי. לפעמים אני חושבת שעדיין לא הבנתי סופית שהמצב לא הפיך.
אני יודעת שכולם אומרים שיש שינוי עם הזמן וכו' ... אבל כרגע ממש לא ברור לי איך ומאיפה יבוא השינוי הזה.
מזדהה עם כל מילה...
01/04/15 15:41
78צפיות
בדיוק לפני שלושה חודשים נפרדתי ממנו לעד...זה החג הראשון שאני הולכת לעבור בלעדיו ...לא מסוגלת להסתובב במרכזי קניות , לא קונה מתנות...לא יכולה לסבול את אוירת החג שתמיד היתה כל כך מרגשת , אם זה היה תלוי בי הייתי נשארת בבית , מתחת לשמיכה ושיניחו לי. אבל קיבלתי החלטה לא קלה , אני הולכת לליל הסדר להיות עם המשפחה , כי אני בטוחה שזה בדיוק מה שהוא היה רוצה שאעשה . כן...זה לא הולך להיות קל ואני רק רוצה כבר שהחג הזה יסתיים עוד לפני שהתחיל.
הי
01/04/15 19:37
47צפיות
מזדהה עם רגשותייך. כך הרגשתי בשנה הראשונה למותו של בעלי.
מה שגרם לי שלא להתחפר במיטה היו שני דברים;
1. ילדי. בעיקר הרצון שלא לקלקל להם ולנכדי את אווירת החג.
2. כמוך, הביטחון שהוא לא היה רוצה לראות אותי לבד בליל הסדר.
קבלי חיבוק
תודה קורלי
01/04/15 21:37
42צפיות
בקבוצת התמיכה אליה אני הולכת , אני הכי "חדשה" או כמו שהם אומרים "טרייה"...רובם חוו כבר חג או יותר בלעדיו , ומהם הבנתי
שזה מה שהכי נכון לעשות , לחגוג למרות האין....
הי
01/04/15 18:30
42צפיות
ממרום חמש וחצי שנות אלמנות, מפנימים כי אין ברירה אחרת. כדאי לך להיעזר בקבוצת תמיכה או בבעל מקצוע, לחילופין, כדאי לך לקרוא את הפורום מראשיתו מלפני מספר שנים. אני עשיתי זאת וקיבלתי המון כח ותובנות חדשות.
אריק איינשטיין ז"ל,  שר: " אדם אצל עצמו הוא גר". העצב בשנה הראשונה יהיה בתוכך גם בחו"ל, אבל שינו האווירה אולי לקהה אותו מעט.
שולחת לך חיבוק חזק.
עשית משהו חכם
02/04/15 12:59
51צפיות
הנסיעה לחו"ל יכולה להיות פתרון למצוקה בערב החג
את יודעת שיש כוננות במיו בשל חרדת/דכאון חגים שיוצר מצב של כמו התקף לב
לאמ היתה חברה ניצולת שואה שכל חג ברחה כך לחו"ל שלא תרגיש את הבדידות , לא היו לה ילדים ובעלה נפטר
באירופה שם היא עברה  את השואה זה כאב פחות , עד שמצאה עמותה שמצאה לה מטלת שאימצה אותה בחגים
והמטפלת העמידה אותה על הרגלים , היא הפסיקה לברוח  מהארץ , מה גם שהפכה לסיעודית וזה היה בלתי אפשרי
המשפחה של המטפלת הכילה ועודדה אותה , והיא הפכה להיות  כמו אחת מהמשפחה
 
רואה לכל אחד ואחת נמצא פתרון , לבנות לו שגרה של אחרי האובדן , ולבנות חיים חדשים , בחיק המשפחה שנותרה
וכמה טוב שאת עם הילדים יחד, ותבנו  שגרה של חיים שתכיל גם את ערבי החגים , זה יגיע עם הזמן
אני מאמינה בבניה של שגרת חיים , גם אני עברתי אובדנים ונשארתי בודדה  , וההורים של חברה אמצו אותי בערב החגים
החברה באה לקחת אותי להורים שלה, השנה רציתי להתחמק להשאר לבד לא נתנו לי ,
האחיות של אמי = הדודות שלי  בכוח יקחו אותי להיות חלק מהמשפחה  יודעת שיעלו שם שאלות למה אני לא עם אחי
לא רוצה את זה בערב החג, אבל בן אחד אלמן והשני גרוש אז לכל אחד החבילה שלו
ואנחנו מתכנסים יחד  כל אחד החבילה שלו להיות יחד בחג למען הנכדים והנכדות של דודה יהיה שם שמח
האמת רוצה להיות אחרי ליל הסדר חזרה בבית שלי
אבל תמיד הייתי ממושמעת ולא מרדנית אז קבלתי את הדין ונוסעת למרות שאני לא נוסעץת בשבתות הנורמל
החגים הללו לוקחים אתנו למקומות אחרים בחיים , אז חופשה נעימה בחו"ל   , תבנו שגרת יחד אחר ושנוה העיקר להיות יחד
בורחת...
04/04/15 18:31
52צפיות
רונית ההרגשה של להשאר בחגים זה הרגשה קשה ביותר!!
בעלי נפטרחודש לפני פסח שנה שעברה ובפסח אשתקד היה כ"כ קשה!! החגים הם חגים של משפחה וכל הדברים שהיינו עושים ביחד בחגים ואילו עכשיו נשארתי לבד ללא הצלע השני שלי!!כ"כ מבינה אותך.מקווה שתחזרי עם כוחות חדשים .הכאב וההבנה היא לא משהו שיש לו תאריך תפוגה ולי זה מלווה גם אחרי שנה כל יום אני עם הכאב של האובדן.
בברכת חג טוב ..
למרות שחושבת שההחלטה
05/04/15 09:34
45צפיות
שלי ללכת בערב החג ולהיות עם כולם , זה היה קשה ....הרגשתי מנותקת...הדמעות  חנקו אותי והרגשתי שלכולם היה עצוב וקשה בחג הראשון בלעדיו , הוא היה תמיד הרוח החיה בכל האירועים וסחף את כולם אחריו , והיה כל כך עצוב . אז מעכשיו אני כבר יודעת שבחג המשפחתי הבא , ראש השנה , אני לא אהייה כאן .
עד שנה הבאה תחלוף שנה
05/04/15 16:58
20צפיות
ואת תעשי המון דברים ובטוחה שההרגשה שלך תשתנה עד אז
אבל בטוחה שגם הזכרו של הסביבה ירד , את תראי שהם יזכרו ויזכירו אותו פחות
אולי השינוי של השגרה תעשהלך טוב לזמן מה , אולי תבני לךשגרה חדשה שמתאימה לך
שלום לכולם
31/03/15 14:34
135צפיות
אני אלמנה כבר 12 שנים. התאלמנתי בגיל צעיר, אני מחפשת חבר/ה לדבר לא רק בטלפון.
לצאת קצת ולנסות להגדיל את המעגל החברתי.לצאת מהבדידות והלבד.
אשמח לפניות למייל  orly.nagar208@gmail.com   וגם תגובות, יהיה נחמד להכיר
 
א יכולה להשתתף בפורום שלנו
31/03/15 17:12
72צפיות
יש הרבה קוראים שלא כותבים
ואם תכתבי פה אז הם יקראו אותך ואז יפנו אליך
כי ההצעה הזו שלך לא חושפת מי הגברת
רק המייל שחושף את שמך
אם את מחפשת הכרות לכי לפייסבוק שם תוכלי להכיר הרבה אנשים
תודה על ההמלצה
31/03/15 20:30
54צפיות
תודה על ההמלצה, כדי לכתוב פה אני צריכה לאגור המון אומץ, לא קל לשתף. בטח לפני אנשים שאת לא מכירה בכלל.
כן אני רוצה להכיר אנשים ואני בטוחה שיש עוד לא מעט אנשים במצבי.
אני לא פונה בפייסבוק להכיר אנשים אני פונה בפורום בידיעה שאנשים במצבי נימצאים כאן.
עם כל הכבוד לפייס זה לא המקום שמכיל את הבדידות שהצטרפה אלי. 
אז קיבלתי קצת אומץ ואני משתפת כי באמת נימאס לי להיות לבד ולחשוב על מצבי במיוחד לפני החגים שזה התקופה הכי קשה.
אני מאוד רוצה לדבר עם אחרים ולא כדי להתנחם אלא כדי לחשוב על דברים אחרים חוץ מהשכול שמעסיק אותי.
אני התאלמנתי בגיל צעיר והייתי אמא צעירה עם קטנטנים. 
היום אני עם ילדים גדולים שאוטוטו יוצאים מהבית וזה לא קל לגלות את הבדידות שוב בגיל 40+,
כשהם קטנים את בודדה אבל עסוקה, אז הלבד מעסיק אותך פחות.
 
 
כשאת צודקת
31/03/15 21:05
39צפיות
הנשים שכותבות פה  חוששת כמוך לחלוק את הבעיות עם האחרים
אז מסננים את הדברם אבל יכולים להבין אותך גם מבלי שתכתבי הכל
ואני בהחלט מבינה את החששות שלך
ממליצה לך להצטרף לחדר כושר, אם את יכולה שם תכירי נשים בגילך
או להתעמלות של נשים במתנ"ס ושם תכירי חברות למצבך
ואני בטוחה שעכשיו שאת פחות עסוקה בטיפול בילדים אולי אפשר להכיר חבר/אלמן שגם הוא מתמוד כמוך
עם גידול הילדים שנשארו ופה בפורום אלמן +3 הכיר אלמנה +3 ויחד הם חיים +6 ילדים  הגלאים מקבילים
את מתכתבת איתי ויהיו מי שיכנסו לקרוא וימצא חן בעיניהם מה שכתבת ישחו לך למייל  הודעה
פה את יכולה להחשף ולא לגמרי לחשוף , תשאלי את שאר החברות שכותבות פה
 
תודה
31/03/15 22:04
29צפיות
תודה. על המילים והקשב. למרות שזה רק אותיות. זה עדיין מנחם לשמוע שיש מי שמבין.
לילה טוב
שולחת לך ים של כוות אשה יקרה
הודעה זו מכילה תמונות
31/03/15 22:37
34צפיות
את הקרבת את חייך להיות האמא של ילדייך גם לך מגיע חיים טובים לעצמך
חושבת שאם תשקיעי קצת בעצמך לא יקרה כלום מחבקת אותך מפה חיבוק ענק ואוהב
לאחר שנתיים, לאחר ניתוק, שוב נכנסתי אליכם...
29/03/15 16:23
113צפיות
לקרוא את דבריך עדן זורק אותי שוב אחורה...
כאן לרשותך גם לשפיכת לב וחיבוק...
הי רחלי..
29/03/15 19:25
52צפיות
מה שלומך? איך את מתמודדת ביום-יום? גם אלי חדרו הדברים שעדן כתבה עמוק ללב.
הי קורלי
29/03/15 19:50
44צפיות
שמחה לשמוע את קולך, 
עזבתי את המבורג בסוף השנה, חדלתי לעבוד מרצון, ומנסה למצוא דרך לחיים...
כל כך הבנתי את דברי עדן ודברי האיש ללא שם (סנטימנטלי) ששוב חזרתי לשניות אחדות לעבר...
איך את קורי?
 
הי
30/03/15 19:16
19צפיות
מכריחה את עצמי לחיות בהשלמה, תוך ספירת מלאי של מה שיש: ילדים ונכדים.
לא מרשה לעצמי לחיות בתוך האבל, אלא בצדו.
רחלי , התגעגעתי אליך
31/03/15 17:08
25צפיות
איך את מסתדרת ? יודעת שיש כיום טיסות ישירות מישראל ליער השחור?
זו בשורה חדשה שאמרו אתמול בחדשות , ושיש המון תירים לאיזור שלך
התאלמנתי זה עתה
27/03/15 20:59
178צפיות
1. מה הן זכויותי כעת בבטוח הלאומי ומה עלי לעשות כדי לזכות בהן?
2. האם יש קבוצות תמיכה ברשל"צ לאלמנות?
יש כמה דברים שצריך לעשות
28/03/15 01:37
81צפיות
תגיעי לקרית הלאום בעירנו , שם במשרד הפנים תארגני לך ספח בתעודת זהות בה כתוב אלמנה
ומשם תחצי את השביל וכנסי לביטוח לאומי הם מקבלים בימיםא ג ה
ותבקשי להגיע למקלחת שארים שם תדברי עם העו"ס , היא כבר תפנה אותך  למקומות בהם תקבליהנחה כאלמנה כמו ארנונה
ואיתה את תוכלי לברר מה קצבת שאירים שתקבלי מביטוח לאומי ומה שאר הזכיות שלך
לא יודעת אם ישקבוצת תמיכה, תבדקי בויצו בראשלצ אבל היועצת של ביטוח לאומי יעזרו לך במידע
 
אבל קודם לפני שאת יוצאת לדרך א צריכה לקבל תעודת פטירה של בעל ואי מצטערת על אובדנך
ושולחת לך ים של כוחות להתמודד עם הניירת
ואנחנו פה עבורך
ואת יכולה להעזר עם עובדת סוציאלית של העיריה היא גם תוכל להדריך אותך
זה עתה התאלמנתי
28/03/15 09:16
94צפיות
לנסיכת המדבר תודה מכל הלב. רשמתי את דברייך ומייד עם קבלת תעודת פטירה של בעלי אלך לבצע את כל מה שהצעת.
מכיוון שאני עדיין לא בדיוק מבינה היכן אני נמצאת.
אני בעצמי עוסקת בתמיכה בבני משפחה התומכים בחולים. הפכתי מתומכת לנתמכת. זה מצב לא קל וקשה לי להבין שאני נמצאת בו.
עברתי תקופה של 19 ימים בהם טיפלתי באיש הכי יקר לי בעולם עד שהלך לעולמו, בכבוד שמסביבו כולנו.
כל האירוע היה הפתעה, מאיש פעיל ספורטאי, לחולה קשה. הכל כל כך לא מובן ולא עניני.
אני נמצאת כעת בתקופת חוסר ההבנה למצבי, לא הורדתי אפילו דמעה אחת מרגע שהגיע לבית החולים ועד לרגע כתיבת מילים אלה.
יש לי תחושה של חוסר אונים על כך שהרגש כל כך כהה.
לכן אני מחפשת עניינים לבצע,  כשאני עדיין קרה ודי מיושבת בדעתי.
כדי שיבואו הדמעות וכל שלבי האבל, אוכל להיות שם ולא להיות מוטרדת בביצוע מטלות כדי להמשיך לחיות.
בוודאי מנסיון שלך ושל אחרים יש לך מה להגיד בנושא.
תודה ושבת  שלום
תשובה לנסיכת הכוכב התאלמנתי זה עתה
28/03/15 09:22
73צפיות
תודה לך נסיכת הכוכב
רשמתי כל מילה מדברייך ואבצע את הדברים מייד עם קבלת תעודת פטירה של בעלי ז"ל.
הוספתי בכוונה את האותיות הקשות ז"ל כדי לתת לתבונה שבי להבין שהוא איננו.
טיפלתי בו 19 ימים לפני מותו. הכל הגיע בהפתעה איש פעיל ספורטאי, שגליתי אותו בבית עם שטף דם במוח. לצערי הוא לא שרד את כל מה שעבר במשך הימים בהם שה בבי"ח.
עד לרגע זה רגשותי כהים מאד, לא הזלתי דמעה ואפילו לא התחלתי את תהליך האבל.
יש לי שאלה נוספת, אני מבינה שמכאן גם תשתנה החברה בה היינו עד כה, משפחות וזוגות שהיינו איתם מזה שנים יחד.
איך מתחילים למצוא חברה חדשה שתיתן לי אפשרות לא להיות תקועה בבית?
 
תודה ושבת שלום
ההודעה שלך העידה שאת שונה
28/03/15 12:23
62צפיות
נכון יש שלבים לעיבודהאבל  בנשמה , אם תלכי לדפים אחרונית פורסמו פה מלא מאמרים על הנושא
בשלב הפרידה הכפויה מהאהוב עוברים כמה שלבים , במקרה שלך הוא חי חיים טובים עד שהתאשפז
, , אז זה תפס אותך בהפתעה , אז את בשלב של לעכל מה שעבר עליך את הפרידה הכפויה מאהובך
ני פה עבורך ועבור כל מי שצריך אוזן קשבת , האובדנים הללו עושים לנו משהו

לי לקח שנה לעכל את האובדן הראשון שעברתי אז קרסתי טוטאלית , האובדנים הבאים כבר התמודדתי אחרת
אני רווקה לא בניתי לי בית ומשפחה אבל כבר ישבתי שבעה על אחות אב ואם
וכל פעם התמודדתי אחרת אבל קשה לומר שנפרדתי מהם עדין נושאת אותם בלבי
אבל עזרתי לאמי לקום מהאבלותשלה , את זה מביאה לפה את הנסיון הזה
כי עבורה עשיתי את הסידורים במוסדות הרשמיים הייתי  הבת/המטפלת/ האחראית על אמא  וזו שמטפלת בה 24/7
כי הבטחתי לאבי ז"ל שאטפל בה כמו שהוא אהב אותה כל השנים ,
היתה לי אמא נפלאה היו יחד 40 שנה והוא אהב אותה כל השנים , כמו ביום הראשון שהתאהב בה
אז הדברים לוקחים זמן וי פה עבורך אני בת עירך
 
הי
28/03/15 19:07
26צפיות
מניסיון של למעלה מחמש שנות אלמנות, הרשי לי לציין, שמי שהיו חברי אמת יישארו חברים ויתמכו. מי שיתרחק ממך הוא אינו חבר אמיתי וטוב שפרצופו נחשף.
חברותי, למשל , אינן אלמנות ולא נוצר נתק בינינו.
תני צ'אנס לחברה שהייתם איתה................
הי
28/03/15 19:02
33צפיות
משתתפת בצערך. זכויותייך בביטוח הלאומי הן:
1. לקבל קצבת שאירים.
אם הפנסיה המגיעה לך מבעלך ז"ל, נמוכה, את יכולה לבקש השלמת הכנסה לאותה הקצבה.
כדאי לך לפנות למתנדבים העובדים בדרך גלל, בקומת הכניסה של כל סניף ראשי. הם באופן מוחלט לטובת הפונים.
מחבקת אותך חזק............
מחכה לתעודות פטירה כדי להתחיל לטפל
01/04/15 20:09
22צפיות
תודה קורלי, מחכה לתעודות פטירה כדי להתחיל לטפל בכל הנושאים.
אחד הדברים שאני מוטרדת מהם היא החברה. מכיוון שבערבים הייתי יושבת עם בעלי. כעת הישיבה לבד די מאיימת. אני רוצה לחיות ולשוב לפעילות. כבר השבוע חזרתי לפעילותי החלקית.
יש לי עניין לפגוש חברות בגילי שעברו את אותה חוויה להיות איתן ולצאת מהבית.
אין לי צורך תודה לאל לבקש השלמת הכנסה. 
ברגע שיהיו לי תעודות הפטירה אגש לבטוח הלאומי ואבקש מפגש גם עם מתנדבים וגם עם עו"ס אני בהחלט חושבת שיהיה לי טוב להיות בקבוצת תמיכה כדי ללמוד איך להתאבל.
לגבי שלבי האבל אני יודעת את התאוריה מכיוון שעסקתי בזה. ברגע שזה פוגע בי אני הופכת לאדם פגיע ככל אבל שאיבד את היקר לו.
תודה לך ולכוכב הים.
חג שמח
איך את היום ?
31/03/15 17:10
33צפיות
מה את עושה עם החג המתקרב ?  מה זה עושה לך ?
אוהב אותה כל חיי
25/03/15 11:18
154צפיות
הי
25/03/15 18:45
61צפיות
כל חיינו נאהב את אלה שהלכו מאיתנו, נשים או בעלים. 
אבל............תתפלא, הלב הינו מקום רחב ביותר ובשלב מסויים הוא מסוגל להכיל עוד אהבה. זה לא במקום, אלא בנוסף.
אתה רוצה לספר משהו עליה ?
28/03/15 01:40
50צפיות
קשה להתמודד עם הפרידה הכפויה  מי שאוהבים
וקשה  לחבר לב שבור , בנתיים שולחת לך ים של כוחות להמשיך הלאה
ההגעגוע להולכים מאיתנו
31/03/15 21:13
43צפיות
משנה לשנה הגעגוע כואב יותר
ויש רגעים בהם הגעגוע  קורע את הנשמה
כמו בערב חג שהיא/הוא חסר בסביבה הקרובה
אז המשברים של הגעגוע משתקים
אבל החיים נמשכים  ואיתם גדל הגעגוע
זה כמו משהו שגדל בתוך נשמתך
המשפחה משתנה, ואיתה גדל הגעגוע
המשפחה כבר לא נראית אותו הדבר
והם חסרים בנוף המשפחתי
המתרחב או מתכווץ ,
כי כל אחד בונה את הקן //משפחה משלו

אבל אנחנו לא נצחיים  ,
גם אנחנו נעלם יום אחד
כי ככה החיים של בן אדם
רגע חי פה איתנו , ורגע שם בשמים
לנו נשאר לכאוב ולהתגעגע להולכים
מה קורה איתם  שם בשמים
את זה אנחנו לא יודעים ,
נדע רק כשנצטרף אליהם לשמים
אהבת ואהובת חיי
02/04/15 02:29
70צפיות
מרגיש לי כמו שהטיבו לתאר רוניתמ9 ורונית של הים .
״רץ״ למרחקים קצרים - חי/שורד מיום ליום , ספונטני יותר מכפי תמיד , לא בדיכי  ! אבל ... יש עצב וגעגוע .
כל יום שעובר אוהב אותה יותר , הזמן שחולף לא מרפא .
תודה לקורין ולנסיכה הכוכב על תגובתן .
טעות סופר - סליחה
02/04/15 02:41
39צפיות
במקום קורין צ״ל קורלי176
אנחנו פה כדי לחבק ולהקשיב
02/04/15 12:25
18צפיות
תוכל פה לשפוך את הלב
מבטיחה לך  לשלוח לך ים של כוחות
וחיבוק גדול ומבין
פרשת השבוע - לשבת הגדו השבת שלפני פסח
26/03/15 20:12
10צפיות
מובא אליכם מדף של בית חב"ד בבנגקוק תאילנד
הפעם יש בו סיפור קטן על הפסח וגם פרשת השבת
ב"ה

ממתק לשבת פרשת צו תשע"ה

במרכז אמריקה חי יהודי בגיל העמידה שהיה אדם אמיד אך אף פעם לא התחתן והיה די בודד בחייו, יום אחד כשהגיע לביתו הוא רואה קופסא מרובעת שטוחה בתיבת הדואר, הוא מרים את הקופסא ורואה שכתוב עליה ברכה לחג הפסח מהשליח של חב"ד באזור ובקופסא 3 מצות שמורות, הוא מאוד התרגש ושמח,

***

למחרת הוא שוב מוצא ליד הדלת קופסא של מצות והוא חושב לעצמו למה שלחו לי פעמיים? כשלמחרת שוב הגיעה אליו חבילת מצות הוא כבר קצת התחיל לכעוס על הפיזור של החבדניקים האלו שהמחשב שלהם פולט כל יום את אותם שמות, כשלהפתעתו הרבה ביום הרביעי הגיעה חבילה נוספת, הוא ממש התאמץ להבין מה מנסים לרמוז לו, אולי כנגד 4 כוסות או ארבעת הבנים...

***

לאחר מחשבה החליט שהוא יעשה מה שהחבדניקים עושים וגם הוא יעביר מצות שמורות לאנשים שאין להם, הוא לקח אתו לעבודה 2 קופסאות ונתן לאיש שהיה נשוי לגויה קופסא אחת ולעוד יהודייה קופסא שניה את הקופסא השלישית לקח לבית הוריו שם התארח בסדר ואת הרביעית שמר לעצמו, כשהגיע לבית הוריו ונתן לאמו את המצות היא כל כך התרגשה ואמרה לו אתה יודע שאני כבר לא כל כך צעירה ולכל יום יש משמעות עמוקה בחיי והיום שהבאת לי את המצות האלו הוספת לי המון משמעות ליום המיוחד הזה.

***

לאחר החג כשחזר לעבודה ניגש אליו היהודי ואמר לו, אתה יודע אשתי בדרך כלל לא מוכנה שנעשה טקסים יהודיים בביתנו, אך כשחזרתי בערב החג הביתה עם המצות והראיתי אותם לאשתי היא כל כך התלהבה וביקשה שאוריד את התנ"ך המאובק ואקריא לה ולילדים את סיפור יציאת מצרים...

***

בהמשך היום ניגשה אליו היהודייה ואמרה לו אני חייבת להודות לך על המצות שנתת לי ישבתי עם בעלי בבית הורי שם חגגנו את ליל הסדר בתי פתחה את הקופסא ונתנה לכל אחד מהמצות המיוחדות האלו וגם הקריאה לנו את המכתב של הרב ולפתע בעלי פונה אלי ואומר לי אני רואה שהיא כל כך נהנית מזה אולי נשלח אותה לבית ספר יהודי.

***

הוא מסיים את סיפורו "אין צורך לומר שנדהמתי ממש מהגילויים הללו, ואף חשתי רגשות אשמה על ששמרתי קופסא אחת לעצמי. ראו את הטוב שיכולתי לעשות לו הייתי נותן לעוד מישהו את הקופסא הנוספת של מצה שמורה... אך אז נזכרתי כיצד אני-עצמי הרגשתי כשקיבלתי את אותה קופסא ראשונה ואז... די שמחתי ששמרתי אותה לעצמי".

***

בפרשת השבוע אנו ממשיכים לקרוא על הטקסים שנערכו בבית המקדש, באופן כללי נחלקו טקסים אלו לשתי קטגוריות כלליות: "הטקסים הפנימיים" בבית המקדש עצמו ו"הטקסים החיצוניים" בחצר בית המקדש. גם בעבודתו של האדם שהיא בעצם המקדש הפרטי שלו, ישנם שני סוגי עבודות א). התפתחותו הרוחנית הפנימית של האדם, ו-ב) מאמציו של האדם לשפר את זולתו ואת העולם הסובב אותו.

***

אדם עשוי לחוש באופן טבעי שהעבודה מתחילה מבפנים. קודם כל הוא יטפל בצרכיה הפנימיים של נשמתו, ורק לאחר מכן הוא יפנה את תשומת לבו לעניינים "חיצוניים". לאחר שהשיג שלווה פנימית ותחושת שלימות, הוא יהיה מסוגל באמת להשפיע על סביבתו.

***

אבל בבית המקדש, הדברים נעשים בסדר הפוך. עבודת היום נפתחת בהדלקת האש על המזבח החיצון הניצב בחצר בית המקדש ורק אז מדליקים את המזבח הפנימי והמנורה העומדים בחדר הפנימי של בית המקדש מהאש שהדליק קודם על המזבח החיצון.

***

נכון שכל עוד אדם לוקה בעצמו בתחום מסוים, יקשה עליו ביותר לסייע לרעהו לתקן פגם דומה. עם זאת, אין ספק כי לא יתכן שנתעלם מצרכיהם של אחרים עד שנגיע בעצמנו לידי שלימות. יותר מזה לפעמים דווקא כאשר נעזור לאחרים, נהיה אנו המרוויחים הגדולים מכך. כשנסביר רעיון כלשהו לאחר נבין אותו טוב יותר בעצמנו. כשאנו עוזרים לאדם אחר בשעת משבר נפתחים בקרבנו מאגרי אמונה שמעולם לא ידענו שקיימים בנו. זהו הלקח הטמון בעובדה שהמנורה והמזבח החיצון הודלקו מן האש שבחצר בית המקדש: תנו ידכם לאחרים שאל חייהם אתם יכולים להביא אור ושמחה. מעשי אור ואהבה בלתי אנוכיים אלו יציתו את "האש בבית" בחדרי החדרים של בית מקדשכם הפנימי.

שבת שלום



 
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
26/03/15 11:38
8צפיות
|*|האם אתם בעלי עסק קטן או בינוני וצריכים הכוונה בכל הנוגע להתנהלות הפיננסית מול הבנק? האם אתם מכירים את קרנות הסיוע שעומדות לרשות העסק שלכם?
פורום מימון עסקים בהנהלה חדשה ואתם מוזמנים להיכנס לפורום ולהתייעץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|יש לכם שאלות לגבי החזרי מיסים? אתם מעוניינים לקבל יותר מידע בנוגע למס רכישה?
היכנסו עכשיו לפורום דיני מיסים וקבלו את כל התשובות לשאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|את סובלת מצניחת רחם? יש לך שאלות לגבי חיזוק שרירי רצפת האגן?
היכנסי עכשיו לפורום רצפת האגן והעלי את שאלותיך בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
|*|נפתח פורום גישור|*|
22/03/15 14:30
5צפיות
|שמאל|יש לכם סכסוך משפחתי על ירושה? קלקלתם את היחסים עם השכנים?
כנראה שהליך גישור הוא הפתרון בשבילכם!

היכנסו עכשיו לפורום גישור והעלו את שאלותיכם בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
אזכרה
21/03/15 10:47
104צפיות
יום רביעי הייתה האזכרה
אחת עשרה חודש עברו בלעדיה
היום עבר לחוץ מעייף מתיש
הן בפן הגופני והן בפן האישי
מצאתי עצמי מגיע לביית בשעות הערב
משכיב את הילד לישון
ניסיתי בכול אופן
ומנסה לחשוב מה הלאה
לאן ממשיכים
הילד התלונן שבוע לפני איך יכול להיות שאבא לא מוצא לו אימא  חדשה
הרי זו העבודה של אבא למצא דברים  לתקן דברים
מה תגיד לו שקל ופשוט יותר לך למצא פריט בצד השני של העולם
שיותר אפשרי לפתור בעיה מאשר למלא את הבקשה שלו
האמת שאני לא בטוח שאני מוכן
אני כן רוצה מישהי לדבר עימה
להתייעץ ובתיקווה גם לאהוב
אבל עדיין מתגעגע אוהב דואב

הילד......
21/03/15 18:38
60צפיות
הילד חושב כילד. אבל.............ישנו פתגם שהחיפזון הוא מהשטן.
קח נשימה, החלט שהחיים נמשכים וצא למקומות בהם ישנם אנשים. לדעתי, אשתך ז"ל, היתה רוצה לראות אותך ואת הילד חיים בצורה הכי טובה וגם אם מדובר בלשאת אשה ושלילד תהיה אשה שתגדל אותו. לו היה ההפך, האם לא היית מפרגן לאשתך.?
אז כעת, הפנם שאשתך לעולם לא תשוב ועליך להמשיך למענך ולמען הילד.
שיהיה רק יותר טוב.
שולחת לך ים של כוחות
21/03/15 22:11
33צפיות
לא פשוט למצוא תשובות עבור הילד
וגם לא פשוט למצוא תשובות עבורר
רק בעתיד יביאו לך פתרונות  לשאלות מה הלאה
אתה אבא וזה עבורו המקום הבטוח שהוא נשען עליו
 
ראיתי ילד קטן בן שנה וקצת בקופת חולים הוא חיבק את האבא שלו
וכל הזמן  אמר לו אבא את זה , וצחק והאבא חיבק אותו חזק
האמת אני קנאתי  לא זוכרת חיבוקים כאילו שקבלתי מאבא שלי
ראיתי איך האבא נמס הוא קרא לו אבא  , והבנתי את הילד
וככה גם הילד שלך , הוא בוטח בך שאתה תביא לו את כל מה שהוא רוצה בחיים
מפה שולחת לך ים של כוחות  , להמשיך את החיים הלאה 
ולמצוא תשובות לשאלות הללו של הקיום
אז ממני שולחת לך ים של כוחות
חבל אני לא צעירה הייתי באה לחבק את הילד שרוצה את אמא
לתת לו אהבה  מלוא חופניים , חיבוק של אמא אוהבת
 
סדנא בויצ"ו בפתח תקווה
14/03/15 21:26
80צפיות
שלום לכולם
אני שמחה לבשר שעוד סדנא של אלמנים/ות בויצ"ו בפתח תקווה
הסתיימה בימים אלו ואנו כבר נערכים לסדנא הבאה.
הסדנא היא מסגרת של 12 מפגשים שמתקיימים בימי ראשון
בשעות הערב.
בסדנא מקבלים כלים להתמודדות עם האובדן ובסיום הסדנא יוצאים יותר מחוזקים, במסגרת הסדנא
נוצרות חברויות וקשר אישי בין המשתתפים דבר שתומך ועוזר בהמשך ההתמודדות.
 
אם יש שאלות, אנא אל תהססו תתקשרו
 
052-6864668
נילי
 
כל הכבוד על ההתמדה שלכם
16/03/15 11:22
32צפיות
זה כל כך חשוב העזרה לאלמנים אלמנות ויתומים 
זה אחד מהמצוות של  התורה
סדנאות אלמנים/ות ויצו פ-ת
16/03/15 14:29
51צפיות
תודה על הפרגון, אנחנו כאן על מנת לעזור. אני עצמי עברתי את הסדנא אצל אירית ומאז אני עושה כמיטב יכולתי שאנשים יבינו עד כמה הסדנא יכולה לעזור. 
אני זמינה לכל שאלה, אנא, אל תהססו תתקשרו ואולי גם אתם תוכלו להיעזר בסדנא.
 
אתם לא לבד !!!
 
נילי
052-6864668
º
השארתי לך הודעת ס.מ.ס
16/03/15 16:45
35צפיות
הממתק של השבת
13/03/15 20:58
52צפיות
מובא כם מהדף של בית חב"ד בבנגקוק תאילנד

ב"ה
ממתק לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ה

פרופסור מכובד נסע פעם באוניה, הצמידו אליו אחד מנערי האוניה לשרת אותו,
ביום הראשון הנער מגיש לפרופסור את ארוחת הבוקר והפרופסור שואל אותו,
נערי החביב למדת פעם פסיכולוגיה? הנער אומר לא, מה זה פסיכולוגיה
והפרופסור אומר לו פסיכולוגיה זו תורת חקר ההתנהגות וההבנה של מוח האדם,
חבל שלא למדת את זה, הפסדת 25 אחוז מחייך,
***
למחרת הנער מגיש לפרופסור ארוחה ושוב שואל הפרופסור למדת גיאולוגיה?
והנער שואל מה זה גיאולוגיה עונה לו הפרופסור גיאולוגיה זו תורת האדמות והימים
והנער עונה לא למדתי, הפרופסור אומר לו חבל 50 אחוז מהחיים שלך בזבזת.
***
ושוב למחרת הנער פוגש את הפרופסור ששואל אותו אם למד גרפולוגיה,
הנער שואל מה זה והפרופסור עונה תורת כתב היד של האדם ולבהלתו של הנער
אומר לו הפרופסור 75 אחוז מחייך הלכו לאיבוד.
***
למחרת הנער מגיע לפרופסור ושואל אותו, אדוני הפרופסור למדת פעם שחיולוגיה?
והפרופסור שואל מה זה שחיולוגיה? עונה הנער זו תורת השחייה בים,
אומר הפרופסור לא למדתי והנער אומר לו חבל 100 אחוז מחייך בוזבזו כי אנחנו עומדים לטבוע...
***
פרשות ויקהל ופקודי אותם נקרא השבת, חוזרות על הציווי שכתוב בפרשות תרומה ותצווה.
שם כתוב על כך שה' ציווה את משה לבנות את המשכן וכאן מסופר שמשה ציווה לבני ישראל
והם עשו. אפשר לשאול למה התורה לא אמרה בפשטות "ויאמר משה לבני ישראל
ככל אשר ציווה אותו אליהם, כן עשו בני ישראל". למה לחזור על כל זה פעמיים?
***
הסיבה שהתורה מאריכה במקום שלכאורה היה ניתן לקצר היא כדי ללמד אותנו את חשיבות המעשה,
פרשיות תרומה ותצווה אמנם מאריכות בפירוט איך צריך להיראות המשכן
ואיך עושים את כל הכלים והבגדים וכו', אך כל זה הא עדיין רק ידע תיאורטי למה שצריך להיות,
בפרשיות ויקהל פקודי התורה מאריכה ומפרטת איך שבני ישראל עשו בפועל את הדברים,
***
כולנו יודעים במיוחד בימים אלו שלפני בחירות כמה קל לעמוד ולהצהיר על כל רשימות הדברים
שמתוכננים להיעשות על ידינו אך סביר להניח שלאחר הבחירות
לא נקבל כל שבוע סרטון חדש של מה שנעשה בפועל,
התורה מלמדת אותנו את החשיבות הגדולה שיש למעשה
ולכן כשעם ישראל בנו את המשכן בפועל התורה מקדישה לכך מקום מיוחד.
***
ולסיום, פרשתנו נפתחת במילים "ויקהל משה" ובהם יש מסר חשוב לכולנו
כשרוצים לבנות בית לה' שתהיה בו השראת שכינה חובה עלינו להקהל ולהיות ביחד,
מטבע הדברים תקופת בחירות היא תקופה שמפלגת ולא מוסיפה באחדות ישראל
אך עלינו לזכור שאם אנחנו רוצים באמת לחזק את עם ישראל את ארץ ישראל
ואת תורת ישראל זה יכול להיעשות רק על ידי השראת השכינה והיא תשרה בתוכנו בזכות האחדות.


שבת שלום
השקט של השבת
14/03/15 16:11
27צפיות
ונדמה שגם הציפורים שרות פחות בשבת
הן הרבה פחות רועשות  אשר אמצע השבוע
בשבת גם הם שובתים שרים בפחו רעש
לציפורים יש שעון ביולוגי משלהם
יש שעות שהם רועשים ויש שעות שהם בשקט
יש להם סדר יום וגם חיים עונתיים
ועכשיו תקופת החיזור אז השירה בלי סוף

והכבישים ריקים ממכוניות נוסעות  ברעש
אצלי בשכונה שבת היא יום מיוחד
לפעמים שומעים ילדיפםמשחקים בגינה הצבורית
אבל השקט סביב הא מדהים
וזה בגלל שיש הרבה אנשים ששומרים על השקט של השבת
אולי בבית מקשיבים לTV או לרדיו
אבל חיצונית בשכונה ממש נשמרת השבת

אבל שיוצאת השבת ונעשה חשוך בחוץ
הרעש חוזר לשכונה הקטנה  והשלווה
המכוניות בכביש הראשי והנערים והנערות בגינה הצבורית
רועשים אל תוך הלילה , מביאים איתם את המוסיקה הרועשת
והרעשים עולים בבת אחת למעלה , זהו הסתיימה לה השבת
כי השבת נמשכת רק 24 שעות וחזרנו לשגרה הרועשת
מבקשת להכיר חברות למטרת ידידות ובילוי
14/03/15 10:01
86צפיות
שלום,
אני בת 65 מרמת גן.
מעוניינת להרחיב את חוג חברותיי למטרת ידידות ובילויי משותף כגון:
שיחות נפש ואקטואלייה על כוס קפה, 
טיולים בארץ, מופעים, קולנוע, תיאטרון ועוד.
נשים סימפטיות אשר מעוניינות להיפגש ולא רק לשוחח בטלפון 
מוזמנות לכתוב  לדואר הפרטי שלי: sislin@walla.com 
מאמינה שתקבלי למייל תגובות נאות
14/03/15 13:33
34צפיות
אבל תנסי למצא לך מועדון  באיזור שם תפגשי נשים כמוך
או לפרסם בפייסבוק שם תקבלי תהודה גדולה יותר
הסדנא שעזרה לי לראות ניצוץ של אור בקצה המנהרה
11/03/15 09:23
160צפיות

אני אלמנה כ 7 חודשים. לפני כשלושה חודשים התחלתי סדנא לאלמנות ואלמנים בויצו פתח תקווה  עם המנחה אירית קפליוק
התחלתי כשהייתי בשפל המדרגה   לא ראיתי טעם לחיים.
בעזרתם של אירית וחברות הקבוצה התחלתי לתפקד.  האוזן הקשבת , התכנים, ההכלה, הכתף לבכות , הזמינות והאיכפתיות  גרמו לי לראות ניצוץ של אור בקצה המנהרה   . אני יודעת שהדרך עוד ארוכה  ( אחרי חיים משותפים של 32 שנים )  אך בעזרתה של אירית החלו ניצנים של תקווה
אנחנו סיימנו אתמול את הסדנא   אך התחלנו במסע,  חברותיי ואני , אל דרך חדשה מצויידות בכלים  וכוחות אותם קיבלנו מאירית
ממליצה בחום לכל מי שנמצאת / נמצא  במצב הנורא
 
 
שמחה לשמוע
11/03/15 19:12
50צפיות
גם אני התחלתי אתמול סדנא  בת 8 מפגשים של שעתיים כל מפגש , אנחנו 8 אנשים בקבוצה ( 6 נשים ו-2 גברים )
כבר אחרי המפגש הראשון הרגשתי שאני "בבית " , עם אנשים שמדברים בשפה שלי ...שחווים את אותו כאב נוראי של
האובדן ...מעודד לשמוע שאכן עשיתי צעד נכון  והסדנא תעזור לי לעלות עוד קצת בסולם  אל החיים "הנורמליים ".
סדנא
12/03/15 12:35
50צפיות
אני מציינת מחר חצי שנה של  הסטטוס הנורא של אלמנה (אחרי 31 שנות נישואים).
מעניין אותי לדעת איך מצאתן את הסדנאות האלה.
כנראה שרק עם אנשים שחוו את אותו אסון אפשר באמת לדבר. האחרים מקשיבים אבל לא יכולים באמת להבין.
תעשי חיפוש בגוגל
13/03/15 15:39
46צפיות
אני בסטטוס החדש הזה שנקרא "אלמנה" מזה חודשיים וחצי...( אחרי 43 שנות נישואין ) התחתנו כשהייתי חיילת , ילדה...בשיבעה ביקרה אצלי חברה שהתאלמנה לפני חצי שנה והיא זאת שסיפרה לי על הסדנאות האלה...בהרבה ערים
יש סדנאות כאלה , דרך ויצו או דרך העירייה .
בהצלחה אשה יקרה
13/03/15 20:50
27צפיות
האמת שהם מתמידים בקבוצות התמיכה  בויצו פ"ת
הם כל פעם פותחים קבוצה ומודיעים לפורום , הם נפלאים

המנחה נתנה לך כלים ועכשיו מתחילה העבודה הקשה
ואנחו פה להקשיב לך , אשה יקרה ,  את מוזמנת לכתוב פה  , ותראי שזה עוזר
סדנא בויצ"ו פתח- תקווה
14/03/15 20:52
27צפיות
הי יקירתי, אני כל כך שמחה לשמוע שככה הרגשת עם סיום הסדנא. האמת שזה לא חדש לי, זו תחושה של כל אחד שמסיים
את הסדנא שמתקיימת בויצו בפתח תקווה ושמנחה אותה אירית קפליוק, אחת הנשים הבודדות שאין עורערין על הצלחת
הסדנא בהנחייתה.   אני אישית עברתי את הסדנא, ראיתי מה שהיא עשתה לי וכאשר התבקשתי על ידי ויצ"ו בפתח תקווה
לעזור לוגיסטית בארגון הסדנאות לקחתי על עצמי את היוזמה ואני עושה את זה כבר כמה שנים.
אני יודעת שמעטים מצליחים לעשות את מה שאירית עושה, זה שייך לאישיותה וליכולות המיוחדות שיש בה. 
הצלחת הסדנא של אירית בהובלתה היא 100% ויש עדים/ות רבים רבים לכך!!!!
 
יש אור בקצה המנהרה - אני תמיד אמרתי את זה ואני חוזרת ואומרת.
 
אל תחכו, סניף ויצ"ו בפתח תקווה שלקח על עצמו קיום סדנאות אלו מחכה לפניות שלכם.
 
שיהיה רק טוב לכולנו
אריאלי נילי
 
 
 
היי נילי
16/03/15 16:50
30צפיות
אני לפני חודש פניתי לויצו פתח תקווה והם אמרו שיחזרו אלי , חברה שסיימה את הסדנא שם נתנה לי גם את הטלפון של אירית
דיברתי איתה והיא אמרה שתבדוק מתי תיפתח עוד קבוצה , בקיצור לא חזרו אלי עד כה ....
סדנא בויצו פתח תקווה
16/03/15 21:23
30צפיות
ה רונית
אנחנו מתחילים להתארגן לסדנא נוספת. אני רושמת אותך ונהיה אתך בקשר
 
יש אור בקצה המנהרה !
 
נילי
מצויין
17/03/15 15:23
18צפיות
ריקנות
10/03/15 20:04
126צפיות
הריקנות בחיים מקבלת משמעות ונהיית חלק מהחיים אחרי מות יקירי!
אומנם קמה בבוקר שמה את המסיכה של החיוך והחיים בסדר והולכת לעבודה וכן אני בסדר אני חוזרת ועונה לכולם כולל הבנות שלי אבל שום דבר לא בסדר!!! הריקנות של החיים חזק ממני
אין דרייב ללכת לחדר כושר למרות שכל יום אני משננת שהיום אחרי העבודה אלך לחדר כושר אבל מגיע שעת אחרי הצהרים..סיום עבודה .ושוב אני מוצאת את עצמי אומרת שאסע הביתה...
 
הי
11/03/15 19:08
45צפיות
כל כך מבינה ללבך. כך זה בשנה- שנתיים הראשונות לאחר מות היקר לנו.
אחר כך, נולד רגש האחריות. יש ילדים חייבים לתפקד כדי שלא לפגוע בהם. כאן המקום לציין שיש לי חברה מעל גיל 50, שלא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם, למרות שהיא מאוד יפה וחטובה, הסיבה היא, שכשהייתה בת 12 אביה נפטר מדום לב. אמה, במקום להקדיש זמן לבנות, ביכתה את מר גורלה והפכה את חברתי בת ה-12 אז, לראש המשפחה בעל כורחה. חברתי הפנימה שמסוכן להתחתן, כי אם אחד מבני המשפחה ימות תקרוס כל המשפחה.
את ממשיכה לחיות. כך הוא היה רוצה, בטוחתני.
צאי לחוגים, בלי עם הבנות, הזמיני אנשים לביתך.
זכרי, יש לך את עצמך ואת חזקה.  קבלי חיבוק.
ריקנות
12/03/15 12:58
47צפיות
הריקנות זו באמת המילה הכי מתאימה לתאר את מה שקורה אחרי. נכון, קמים, מתפקדים אבל הכל כל כך ריק. כל הדברים שעשינו ביחד, כל הבקרים של ימי שישי., הבילוים המשותפים...הכל איננו.
אין יותר מה לתכנן ואין את מי שתמיד אפשר היה לסמוך שיהיה שם לצידנו.
סופי השבוע הארוכים הם החלק הכי נורא, ולא משנה שיש חברים שנמצאים שם בשבילי, בסוף חוזרים לריקנות הזו
 
האין יותר חזק מהיש
12/03/15 14:45
81צפיות
רק כשביאטריס נפטרה הבנתי כמה אהבתי אותה.
זה היה לפני שנה ושלושה חודשים.
למרות שאני עסוק כל הזמן ואין לי רגע לנשום, יש בי כל הזמן תחושת חוסר חזקה.
היא היתה עוגן. מובן מאליו. הייתי חלק מהשלם. היינו משפחה שלמה.
הגעגועים אליה ממלאים את מוחי כל הזמן. מדבר אליה.
כנראה שצודקים המנוסים יותר. באמת בתום השנה חל שינוי. הפסקתי לבכות ללא הפסקה.
הכאב הפך עמום יותר. אבל הרגשת החוסר, האין, הריקנות - התחזקו.
אני יודע שאני חשוב לילדי. ומה גם שבתי עומדת להינשא בעוד חצי שנה.
יש לי תפקיד. אבל מה איתי?
מרגיש ללא עוגן, ללא נמל ביית. ללא חום ואהבה של האינטימי הכי קרוב.
מנסה בכל כוחי לשמור על המסגרת. למדתי לבשל ואני מקפיד לארח מידי שבוע את משפחתי הקטנה.
הורי קרסו בזה אחר זה לאחר מותה ואני הפכתי בבת אחת לראש המשפחה. למבוגר האחראי.
מבשל מיד שבוע - אבל גווע ברעב.
לחום ואהבה.
ריקנות גדולה.
החיים והריקנות
12/03/15 21:41
54צפיות
קוראת את זה ואומרת זה בדיוק התחושה שלי!גם אני עסוקה רוב היום ומקרינה לסביבה שאני חזקה אבל הלבד הזה רק מתעצם מיום ליום .מצחיק הוא שגם הבת שלי קיבלה את הצעת נישואים מחבר שלה בחודש האחרון וכנראה הם יתחתנו בסביבות אוקטובר .אנו חווים אותם דברים בערך!
יפה כתבת "מבשל מידי שבוע-אבל גווע מרעב.
ריקנות
13/03/15 09:59
52צפיות
מעבודה א לעבודה ב
מסכה בעבודה
מסכה בבית מול הילד
מסכה מול המשפחה
מרגיש שנמצא במרכזו של חור שחור
מדי פעם יש ניצוץ של אור
אך הרוב אפל
מחפש דרכים אפשרויות למלא את הריקנות
אבל אפילו באירועים משפחתיים
בנקודות שיא מקצועיים
מוצא את עצמי לפתע ללא יכולת לשתף
אין עם מי לחלוק להתייעץ לפרוק את מה שעל הלב
שבוע הבא האזכרה ומוצא עצמי רק מצפה שתעבור
התגעגעתי לכתיבה שלך איש
14/03/15 13:36
30צפיות
שמחה לקרוא על השינוים בחייך
לפעמים הזמן הוא הפתרון יום ועוד יום ונבנת שגרת חיים שהיא חיה בתוכך
ויש עליך מטלות אין סוף , שלת לך כוחות  להמשיך לפעול  לטובת כל הקרובים אליך
בטוחה שהם נושאים אליך עינים
האין ... :(
26/03/15 11:20
30צפיות
היטבת לתאר , חש כמוך
האין חזק יותר מהיש...
29/03/15 16:50
18צפיות
אחרי שנתיים, אחרי מנוסה לזרועות העבודה, האין מתחיל לקבל צלם אחר...
בהבנה שהחיים נמשכים הלאה אכן מגיע רגע היחול לחום ואהבה, והרצון למלא את תחושת הריקנות שנותת רישומיה כאשר הראש מתפנה ממטלות יומיומיות...
 
לא יכולתי לתאר זאת טוב יותר ממך...
 מאחלת לך, לנו, לכל אלה שחווים זאת דרך צלחה להשבעת הרעב.
הפתרון הוא להתחיל ללכת למכון
14/03/15 13:31
41צפיות
וא תגלי שהאימון הגופני יעזור לך נפשית להכניס תוכן לערב
ככה אני יזמתי עם אמי ז"ל ורשמתי אותה ל שיעור במתנ"ס
וךלא משנה איזה תרגול היה בבוקר  היא הלכה
ושהיא היתה מבולבלת אני התלבשתי ולקחתי אותה לשם , אז עוד יכולתי ללכת , לא כמו היום
לא תאמיני העיסוק בספורט הכניס לה חדוות חיים 
אז בבקשה לכי למכון הכושר בשבילי לא בשבילך , ותגידי לי אם זה עשה עבורך כמו עבור אמי
זה כאילו הכניסו לה חיוך  לנשמה , ההזרמה של הדםבכל הגוף עושה התחדשות לגוף ולנפש
מוכנה לנסות עבורי ?
Flix
פורום תביעות בנקים

פורום תביעות בנקים

כאן בכדי לענות כל כל השאלות לפרטים נוספים>>

פורום דיור מוגן

פורום דיור מוגן

יקירכם זקוקים לטיפול סיעודי? בואו לדבר על זה בפורום>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה