בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:


שלום, שמי חגי ואני אלמן משנת 2005.


אשתי התאבדה ונשארתי עם חמשת ילדינו (שאז היו בגילאי 14, 12; 10 שנים ושני בני 8 שנים).


מי שמגיע לעולם האלמנות – מגיע לעולם שהחיים בו אינם החיים אותם ידע עד כה. מגיע לעולם לא מוכר – ולומד להכירו. מדובר בתהליך ממושך וכואב (אפילו כואב מאוד) שבאותו הרגע הכואב והנורא – יש לו לעיתים הרגשה – של ''לא יכול יותר'', או ''מה יהיה'', או ''אולי אני מתחיל להשתגע''.   אז לא קורה דבר מכל אלה. מדובר בהרגשה. מדובר בהתמודדות. המחשבות הללו הינן חלק מההתמודדות של הנפש (כך אני מבין זאת)  ב''לא נתפס'' – במוות. אז לא להבהל – ולא להבהיל את עצמנו. מצבנו מספיק רע גם כך.


זהו תהליך מאוד הדרגתי וממושך (השלב הקשה ביותר הוא בין שנה לשנתיים) – כל אחד והזמן הנדרש לו. 


קשה להתרגל למצב, שבניגוד לכאב ראש – או בטן , שאני מכיר ויודע כמה זמן ימשך או מתי עוצמתו תחלש. כאב לב – הוא כאב שבדרך כלל איננו מכירים. הנפש שלנו זקוקה ליותר זמן (מהגוף שלנו) כדי להתמודד בכאב אותו היא חווה.


כל אחד ואחת מאיתנו הינו אחד יחיד ומיוחד. בעל היסטוריה משלו – ומשפחה משלו – ובהתאם הוא בוחר איך להתמודד בייסורי כאבי האובדן. 


מטרתי כאן היא שיהיה לנו בית / פינה ''שלנו''. של נשמות שאבדו את  בני / בנות זוגם – ומתמודדות בכאבי האובדן. לומדות (לעיתים, תוך כדי עשיה) לבנות את החיים האחרים אליהם הגיעו.  מקום ''להוציא'' את מה שעל הלב (ואולי אין מי שיבין) לפרוק וגם לשתף  ברגעים הקשים הנוראים והאיומים, (יותר או פחות) – וכמובן גם ברגעי ההקלה ושמחה.


מאמין שאהובינו/ חברינו לחיים, היו מאחלים לנו את כל הטוב האפשרי –בהתאם למגבלות המצב בו אנו חיים. היה משמח אותם לראות אותנו שמחים. היה עושה להם טוב – לראות שלנו טוב.  שהרי,  אם המצב היה הפוך – מאמין שכך הייתי רוצה, שכך כולנו היינו רוצים.


חגי



אלו המאבדים בן או בת זוג עוברים תהליך ארוך ומייסר של הפנמת האבדן. החוויה היא בדידות עצומה, הנובעת מאבדן האדם שהיה הכי קרוב להם בעולם וא-ף אחד לא יכול למלא את מקום החלל שהותיר. מהות האלמנות היא התחושה של להיות לפתע יחיד למול העולם, בעוד קודם הייתם תמיד שניים.

(הבלוג של ליאת ברעוז)

המשך...
הודעה חדשה

יפה שלי.
30/07/14 07:55
10צפיות
עוד בוקר.לא יוצא מהמיטה.עברה כבר חצי שנה אבל מי סופר?רק אני סופר.רק אני חושב על כול דקה בחיים שעוברת ואת לא לצידי כמו שהבטחנו אחד לשניה.מה המטרה לצאת מהמיטה?יפה שלי אני כותב לך משהו שאף פעם לא תראי.אני יודע שאת פה איתי מנסה לנגוע בי.לחבק אותי לנגב לי את הדמעות שלא פוסקות.איך אני ממשיך מפה הלאה?לא יכול לחשוב על שום דבר חוץ ממך.את נמצאת אצלי בראש 24/7 וזה מעייף ומתיש אותי.הפחד הזה של להפסיק לחשוב עלייך.כאילו השלמתי עם המצב לא נראה באופק.כי אני אף פעם לא יבין למה.למה זה קרה?מה כבר עשיתי רע?כולם מסביב אומרים את המשפט שכול כך אופייני למצב.(הזמן יעשה את שלו)אתה תהיה בסדר אתה בחור חזק עברת דברים בחיים.ואני מסביר להם.שאפשר לחיות עם יד אחת, רגל אחת,אפילו עם חצי גוף בלבד.אבל אי אפשר לחיות עם חצי לב.ואת החצי השני של הלב שלי.את שהיית שם בכול הרגעים הכי קשים שהיו לי בחיים לא נמצאת פה עכשיו ברגע הכי הכי קשה.אין לי למי לדבר בשביל לרוקן את הלב שלי.רק לך הייתי מספר הכול מהכול.דברים שגם אם אני ינסה להסביר למישהו אחר הוא לעולם לא יבין אותי.אני מתגעגע אלייך כול כך יפה שלי.לחיבוקים שלך בבוקר.לנשיקות שאני חוזר מהעבודה.להריח את השיער שלך בלילה.אלוהים תן לי לראות אותה רק עוד פעם אחת פעם אחת אחרונה ודי.אני מבטיח לא לבקש כלום יוצר בחיים שלי.שהם לא חיים.
סלט תכניות-פוסט חדש
30/07/14 07:03
7צפיות
יש חיים אחרי
אולי צריך לתת לזמן לעשות את שלו
ואולי צריך גם לעזור לו קצת, לזמן
ככה או ככה
יש חיים אחרי
הזמן מתעתע בי..
29/07/14 13:36
3צפיות
חמישה חודשים בלעדיך. מי היה מאמין?!
מצד אחד - מרגיש כמו נצח נצחים.
כמו העינוי הכי ארוך שיכולתי להאמין שאעבור אי פעם!
מצד שני - הזמן קפא אי שם באותו יום חמישי ב8 בבוקר ואין תזוזה.
כל כך הרבה השתנה ובו זמנית כל כך הרבה לא זז...
החיים בלעדיך איבדו כל משמעות.
חשבתי שאחרי מספר חודשים משהו יתחיל להתעורר לתחייה בי מחדש. אבל לא.. זה נהפך לגרוע יותר ויותר!
הכאב תוקף לעיתים קרובות יותר... הגעגוע והכמיהה אליך נהפכו לגדולים ועוצמתיים הרבה יותר!
מנסה להלחם בעצמי.. לא לשקוע לתוך כל הכאב הזה שמאיים להטביע אותי! אבל כבר עייפה, עייפה מלשים מסיכות כל בוקר.
עייפה מלכעוס על דרכו של עולם.
עייפה מלנסות להחיות את עצמי מחדש..
נאחזת בתקווה שאולי יבואו ימים טובים יותר כשאתעורר בבוקר בלי אותו מחנק בגרון ומועקה בלב.
אבל מפחדת.. מה יהיה ביום שבו אפסיק לכאוב כל כך ולבכות עליך, עלינו?!
תחושת הבגידה באהבה שלנו בלתי נמנעת כשאני חושבת על ימים טובים יותר גם בלעדיך.. הרי איך אפשר להגיד באותה הנשימה את המילים ״טוב״ ו״בלעדיך״?!
הכל נהפך לחסר משמעות, צבע ועניין מהרגע שאתה לא איתי.
עדיין יש ימים ששואלת ״זה באמת קרה לי??? אלו החיים שלי?? איך נהפכת לזיכרון בלבד?!?״.
בימים המטורפים האלה שעוברים על המדינה אי אפשר לברוח מכל אותן התמונות של האלמנות שמצטרפות למעגל הנורא הזה!
מעגל הבדידות... וכל פעם הראש משחזר את אותו היום שבו נגעתי בך בפעם האחרונה.
שניה לפני ששמו אותך מונח שם למטה לנצח וזה עוצר את הנשימה וזה כאב שחותך כל פינה בלב ובנפש..
מקווה שיבוא יום שאלמד לחיות שוב ולא לחיות בציפייה שיגיע הלילה ועוד יום יחלוף.
אוהבת תמיד!
ונדמה שזה הולך ומתעצם בכל יום בכל שעה...



אביבסיו -הזמן מתעתע בי..
29/07/14 15:50
2צפיות
יקירה,
מתוך דברייך אני שומעת את הכאב הגדול , הגעגעוע האינסופי ליקר שאבד לך.
מקשיבה לקול בדידותך הרבה מנשוא.
מוצאת עצמי נזכרת במצבי לפני מס' שנים. גם אני כמותך חשתי את כל טווח עוצמת הרגשות והקשיים שאת חשה כרגע כאן ועכשיו.
ויש לי מילות נחמה כאישה אל אישה כאלמנה לאלמנה... אני יודעת בוודאות לומר שזה יחלוף ועם הזמן , המועקה הנוראית כמו סלע אימתני  שאת נושאת בקרבך ובלבבך תחלוף.
אך תמשיך להיות לצידך וזה יהיה קל יותר.
נכון קשה לך כרגע להאמין שדבר כגון זה ייתכן. מניסיוני אני כותבת לך .  הוא לא ישוב יותר , אבל ייותרו לך הזכרונות הנהדרים שלכם , החוויות שודאי צברתם בדרך  ותמיד הוא יהיה בליבך ..אך יש מקום יקירתי להמשיך את החיים יחדיו עם הכאב שעוצמתו תקטן במקצת עם הזמן , וכן יש לך עדיין דרך לעשות 
ברור שקשה לך כרגע לראות , או לדמיין זאת. י
שנה הקלישאה שאיני מאמינה בה שאומרת - הזמן יעשה את שלו ! ואני טוענת, מנסיוני הרב , שהשאלה הגדולה היא מה אני עושה עם הזמן הזה ? כיצד אני ממשיכה לתפקד בכאוס הזה?
שולחת לך חיבוק מרחוק ,
שלך אתי בהר"ל , מאמנת אישית ומנחת קבוצות תמיכה לאלמנים ואלמנות
 
אתי
30/07/14 00:06
1צפיות
תודה.. על המילים.
אני יודעת שרק הזמן יעשה את העבודה ויהפוך את התמונה לבהירה יותר ופחות קודרת.
אולי בגלל זה מבלי שאשים לב סופרת כל יום לקראת עוד חודש שחולף לו..
פשוט כרגע זה כל כך קשה!!
ואני יודעת שבמונחים של אבלות חמישה חודשים זה אפילו לא תחילת הדרך בתהליך השיקום.
יש רגעים של תקווה ורצון להאחז בחיים ויד רגעים שפשוט שואלת ״בשביל מה?!״
ידוע לי גם שהנדנדה הזאת של הרגשות עוד תשחק בי לא מעט.
מקווה לטוב ואלחם שיהיה טוב לי ולבת שלי.
פשוט הגעגוע... מרגיש שהוא תמיד בוחן את קצה גבול היכולת שלי.
גיליתי שאין סוף להכלה של געגוע ואהבה, הם תמיד מצליחים להפתיע אותי בעוצמות חדשות.
הזמן
29/07/14 17:54
1צפיות
אביב מחבקת אותך חיבוק גדול מאוד . מה שכתבת הרי כאילו כתבת עבורי אפילו התקופה היא חמישה חודשים .
"מה הזמן מסמן לי זה הכל שאריות של החיים ולחיות את הרגע ולהתחיל לאסוף את השברים אולי אצא יותר אתחיל קצת למהר ולהתחיל להסתדר ....
 
 
כולנו
29/07/14 18:40
1צפיות
כולנו עברנו בשנתיים הראשונות את כל מה שאת מתארת. כן, יש קצה אור בסוף המנהרה. כן, ישנם הרבה רגעים של שלווה והשלמה.
החזרה לחיים , אינה בגינה בנפטר. הוא תמיד יישאר חלק ממך.
מחבקת.
אביבסיו מקסימה
29/07/14 21:11
3צפיות
אל תתמקדי בכעס הוא רק הורס תזכרי באהבה וביחד הטוב שהיה
ואני מאמינה שגם בעתיד יהיה טוב, שתלמדי לבנות את השביל אל העתיד לך לבתך הקטנה
5 חודשים זה מעט זמן יחסית לכל החיים שלך בעתיד
ומפה שולחת לך ים ש כוחות גלים גלים למלא אותך בכוחות
שיעזרו לך להרומם ולעמוד על רגליך לבד , ולנוט את והבת אל עבר העתיד
תודה לכן על המילים החמות :)
30/07/14 00:07
5צפיות
מקווה שיבוא יום שכולנו נצליח לחיות מחדש בצורה הכי טובה שנוכל להרשות לעצמינו!
עוד יבואו ימים טובים
30/07/14 06:55
6צפיות
כרגע הכל כל כך טרי
והכאב מסמא
בטוחה שכבר עכשיו יש הרבה טוב בעולמך
מאחלת לך שיצמח ויגדל כל הטוב הזה
במלחמה הזו יצרה המון אלמנות צעירות
28/07/14 21:39
15צפיות
חלקם צעירות שרק התחתנו לפני כמה חודשים,  וחלקן אמהות לילדים
מביים את מילות הפרידה שלהן בTV והלב בוכה איתם
וכל ערב רואים אשה צעירה מבכה את אהוב לבה שנפל/נהרג במלחמה הזו
וילדים שהפכו יתומים מאב, זה התוצאות של המלחמה הזו
המוק האיתן שלהן נגמר , האבהוב הבעל השותף לחיים הותיר אותן לבד
ואני כל ערב רואה ובוכה איתן , יודעת כמה זה כואב ומבלבל
האם זה המחיר שהן שילמו כדי שהמדינה תשאר בטוחה עבור האזרחים שלה
אנשים צעירים היוצאים לקרבות , והלב כואב על הנופלים ולקרוא את מה שהם השאירו כצוואה לנו 
זה מדהים איזה דור של לוחמים  שיצאו להלחם במחבלים של החמאס שהתמקמו בעזה
ונחבאים מאחורי ילדים ונשים , לוחמים שעוטפים את עצמם באזרחים שלהם
זה לא הערבים נגדם נלחמו כל השנים , זה מלחמה מול לוחמי גרילה שאירן ציידה בהמון נשק
ואני כואב לי על אחד שנהרג , ועל כל אשה שנותרת אלמנה ועל כל ילד/ה שאבדו אבא אהוב
 
עוד משהו להורים הכואבים שאבדו בנים
28/07/14 21:46
5צפיות
ילדים קוברים הורים כך זה בעולם זה ההמשכיו של הדורות
אבל שהורים קוברים בחורים צעירים , זה כואב חושבת על ההורים הכואבים ,
שצריכים לחיות למרות ועל אף הכאב בנשמה , ובוכה יחד איתם , את הכאב של החיים
זה לא מבצע אלא מלחמה ככל המלחמות , והנופלים הם בוגרי סירות ובעלי כושר לחימה רב
וקצינים מוכשרים שהובילו חיילים לקרב עם המחבלים הללו
וגם הערב בתוך ישראל אבדנו 5 חילים נוספים הותקפו אחרי מחבלים שיצאו ממחילה בקרקע
וזה אומר שהקרב למיגור המחילות הללו לא הסתיים , הלוחמים גנו בגופם על האזרחים של הקבוץ
הנה כתבה אחת מני רבות לצערי
28/07/14 23:56
4צפיות

יהי זכרו ברוך של הגשש שהלך לפני הלוחמים  שגר בנתיבות עם אשתו ו3 ילדין וה4 בדרך
מה תרצו שיהיה בדור הבא של הפורומים?
28/07/14 13:20
10צפיות
אנו מתחילים בימים אלו  תהליך אפיון ועיצוב מחדש של הפורומים בפרדס ומאוד מעוניינים שאתם תהיו שותפים לו.

  
כרגע אנחנו ממש בתחילת התהליך ונשמח לקבל מכם הצעות... מה פורום החלומות שלכם?

|שמש| איפה בעיניכם החוזקות של הפורומים|?|  באילו דברים לדעתכם אסור לגעת|?|
|שמש| אילו פיצ'רים חסרים לכם|?| מה לדעתכם כדאי להוסיף|?|


אתם מוזמנים להגיב בפורום פורומים 2015

הוספה לפורומים
28/07/14 14:58
9צפיות
אפשרות להקמת תתי קבוצה בפורומים
כמו קבוצות בוואטסאפ
שהאפליקציה תפסיק לקרוס
תפסיקו לשנות , תטפלו בתקלות ובשרת
28/07/14 16:51
7צפיות
כל התוספות התוכנה הללו רק גורמים לתקלות ונמאס לי מהמסך של התקלות
ופעם בחודש התפוז סוגר את שעריו כי השרת לא זמין
אולי תטפלו בתקלות הללו לפני שכל הגולשים מצביעים בידים ובורחים מהתפוז
הרסתם את הצט והרסתם את הכניסה לבלוגים
עכשיו הרסתם את הכניסה של הודעה לפורמים
מה אתם רוצים להמשיך להרוס בתפוז ??????
הצט של התפוז הוביל ואתם הרסתם את הכל , אנשים נטשו את התפוז בשל השינויי
הצט של תפוז שהיה בית להמון אנשים בודדים והם נטשו ועברו לצט אחר שהוא כמו התפוז הישן
אולי תבינו את הרמז ותפסיקו לשנות לאנשים את אתר הבית שלהם
האם זו הדרך שלכם לגרום  לנו לעזוב את הגלישה בתפוז?
אולי תבינו את הרמז ותפסיקו עם השינויים הללו
º
מסכימה עם עם כל מילה. תודה על מה שכתבת.
28/07/14 19:48
4צפיות
תודה כבתבתי את מה שאני חשה גם בפורום משוב
28/07/14 20:41
4צפיות
ולא תאמיני כמה תקלות יש לאנשים להפעיל את כתיבת ההודעות בפורום החדש שהושקה
אני בטוחה שהם רוצים לשפר אך משיגים את ההפיך בדיוק , ומבריחים את הגולשים בתפוז
כל החברים שגלשו בצט עזבו במחאה את התפוז שהם שינו את הצט הכי טוב שהיה בורטוראליה
והיה בית לבודדים כמוני בלילות שבת ובלילות הלבנים היה עם מי לשוחח בזמן אמת
הם קמו ופתחו מערכת מקבילה ועזבו את התפוז , אני הפסדתי חברים ורטואלים שהעשירו את חיי בהמון חברה
עליית עמוד ההודעה החדש ב|תפוז|
27/07/14 12:00
11צפיות
גולשות וגולשים יקרים,
היום העלנו את עמוד הוספת הודעה החדש בכל הפורומים :-)

העמוד החדש כולל:
- עורך חדש בעמוד ההודעה שיאפשר הדגשת טקסט, לינקים, גדלי וצבעי פונט שונים.
- העלאת מספר תמונות  / סרטוני וידיאו / קבצים אחרים להודעה אחת.

בכל עניין (טכני או כללי) ניתן לפנות אלינו בשרשור המיועד בפורום משוב, במסר ל"הנהלת הפורומים" או למייל forums@tapuz.co.il.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

שבת שקטה ורגועה
25/07/14 09:07
16צפיות
הלוואי וחיילינו יחזרו בריאים ושלמים במהרה!
יש פוסט חדש
24/07/14 13:57
70צפיות
לנשום
קראתי לו
כדי שלא נשכח שזה לא מובן מאליו
(כאילו אנחנו יכולים)............
כתובות אינטרנט מצורפות:
קוראת אותך ונזכרת
24/07/14 20:21
30צפיות
את הנשימה האחרונה שיצאה מאבא ז"ל שהוא מת בידים שי שאני מנסה לעשות החיאה
שבועות חודשים אני לא ישנת בלילות , היה קשה לראות את יציאת הנשמה
והבנתי שלהוא מהשמים היתה מטרה שהראה לי את יציאת הנשמה מהגוף
ואני מתקשה בנשימה , אמול יצאתי מהמקלחת ללא נשימה ערומה עטפתי את גופי במגבת
התישבתי על הכסא בחדרי,  והתחברתי לחמצן  והעוזרת/מטפלת  שהיתה בבית עזרה לי להתלבש
את צודקת צריך לנשום בזמן האחרון קשה לי מאד , אני לוקחת נשימות קטנות , לפעמים עוצרת נשימה
ככה זה שהגוף בוגד הנשימה קשה מאד, יודעת שזה לא פשוט לנשום אבל תמצית החיים הנשימה
זוכרת את התרגי בריברסינג שצעקו עלי תנשמי תנשמי , כי הפסקתי לנשום , לאט לאט חזרתי לנשום
וכך גם אחרי ההרדמה בניתוח כריתת השד היה קשה לנשום בקשתי תחברי אותי לחמצן וזה עזר
אני צריכה ללמוד ממך ולהזכיר לעצמי לנשום , בתקופה האחרונה מאד מדאיגה את האנשים שאוהבים אותי
כי אני שוכחת לאכול לנשום  אולי גם שוכחת איך לחיות בשביל עצמי ולמען עצמי
קשה מאוד לשמוע
24/07/14 20:45
15צפיות
שזה המצב.
אבל אני מאמינה שתמיד אפשר לשפר.
לאט לאט
לקחת עוד טיפה אויר.
ועוד טיפה
מקווה שתרגישי טוב יותר בכל מקרה
היתה היום ששיחת טלפון עם עו"ס מהעיריה
24/07/14 20:56
23צפיות
אחד מהחברים שלי  התקשר אליה ואמר שהוא דואג לי שאני נגמרת לו
ובקש ממנה לעזור לי , סיפרתי לה מה עובר עלי , היא היתה בהלם , אמרה ראית אחת מאיתנו
אמרתי כן אחת בשם גלי היתה בבית אמרה את צריכה דיור מוגן ואמרתי שאין לי המימון לזה ואני עוד צעירה בת 57
אז העוס שדיברה איתי היום אמרה אני מבינה טחשוב איך אנחנו יכולים לעזור לך כך זה לא יכול להמשך
רואה אני לא מרבה לכתוב עלי , בשביל מה זה טוב אצלי השרדות זה לא תוכנית TV אצלי זה החיים משנת 2006
חיה לבד ואני מאד בודדה , מבינה מה אתן עוברות ועוברים כי האובדן זה חלק מחיי , האובדן המשפחתי ואובדן העצמי
הבגידה של הגוף מוכרת בביטוח לאומי בשל המצב שלי רק הראש מתפקד ברור ומודעת למה שאני עוברת
ואיך שהוא מצליחה לעזור לאחרים ואחרות , אני לא חושבת אני מסכנה אני פשוט שורדת כל עוד שאני נושמת
הרשומה שלך הפעם ממש דברה אלי , וגם עלי בדרך כלשהיא , נתנה לי להבין שאני לא לבד במאבק לנשום ולחיות
פתחת........
24/07/14 20:21
28צפיות
פתחת לי חלון לעולם שהיה עלום עבורי. האם תוכלי לציין לפחות תרגיל אחד לנשימה נכונה. מקבלת חשק, בזכותך, ללמוד יוגה.
קורלי יקרה
24/07/14 20:42
19צפיות
אני באמת שמחה שעשיתי לך חשק ליוגה
לתרגילי נשימה יש השפעה מאוד חזקה על הגוף וצריך לעשות אותם תוך כדי הקשבה מירבית.
את מוכרחה מורה לידך, כדי להתחיל בעדינות.
אני לא יודעת איפה את גרה אבל היוגה שאני לומדת ומלמדת זה רג'ה יוגה
ויש מורים בכל הארץ אני חושבת.
תשלחי לי אפילו בפרטי איפה את גרה ואנסה לברר לך מי מלמד.
לילה טוב
:)
º
המון תודה. בחיפה בכרמל.
25/07/14 18:39
16צפיות
קורלי
27/07/14 17:57
8צפיות
בחיפה יש רג'ה יוגה בסטודיקו שבקסטרא
את ממונעת?
º
זה קרוב אלי . אצור קשר. תודה.
27/07/14 19:09
6צפיות
ממש מה שהייתי חייבת עכשו...
27/07/14 18:07
15צפיות
כי אני לא נושמת.
האזכרה הזאת הייתה פשוט...
כל שנה אני מגיעה מחדש ורואה ששדה הראייה נחסם עוד ועוד ע"י קברים חדשים. כמו עיר. ארץ. של המתים...
ולראות את הקברים של החללים הטריים. החדשים. עם זרי הפרחים הנובלים מעליהם...
יש את זה ביותר קשה?!!!!!
כל כך הרבה משפחות שכולות...כל פעם מחדש אני מכירה עוד ועוד...
וכן, זה 8 שנים כבר...אבל זה שורף את הנשמה במיוחד בתקופה ההזויה הזאת...
כל הלילה הזה לא ישנתי. לפני שעתיים קמתי. הבנות לא בבית...
והתיישבתי לקרא את הפוסטים שלך J...
איך לשלוט בחיי..בנשימה..ובמה שזה לא יהיה...אם....למרות..בזכות..בגלל..מה שקרה...
לא יכולתי למצא משהו מתאים יותר...
 
 
 
חשבתי עליך הערב
28/07/14 01:50
13צפיות
הקשתי לסרטון בפייסבוק להדר אלמנה צעירה שהתאלמנה לפני שבוע
וראיתי אותה מספרת על הבעל ז"ל , מתקשה לנשום
ולא יודעת למה חשבתי עליך ועל הרשימה של ג'ו שכתבה על הצורך לנשום
וכמה קשה לנשום שמתאלמנים
אז שוחת לך ים ש כוחות ותודה לג'ו שמזכירה לנו לנשום
לחץ
23/07/14 11:36
49צפיות
לחץ רב הולך ונוצר
האובדן הגעגועים הבדידות
החדשות והמצב במדינה
החיים עצמם עבודה ביית ילד
הלחץ מתיש מעייף מייצר רצון פשוט לצעוק
דיי אני רוצה הפסקה
אני רוצה את מה שהיה
אני מתגעגע אני כואב ודואב
אני כבר כמעט ללא שינה
לא רוצה לישון
הרגעים לפניי פשוט מרגישים ככאב בחזה
השקט משגע
המחשבות מטרפות
הגעגועים חונקים
ואז מגיעה השינה הטרופה
שלאחריה ההתעוררות וההבנה שהיא לא כאן לתמיד
הלב שנימעך
החנק בגרון
הצורך לקום  לתפקד תופסים שליטה
שם מסכה
מסתכל על הילד
ורואה אותה
מעיר אותו ורואה אותה
מדבר עימו משחק איתו ושומע אותה
הולך לצד כל כמה זמן פשוט להרגע
לנסות להתחזק
ואז מגיע האיגרוף לבטן
האחיזה בצוואר
אבא אני מתגעגע לאימא
אני עצוב רוצה את אימא
נכון שהיא לא תחזור יותר?
מנסה לדבר מנסה לתפקד
ולפתע שקט
כל אחד במחשבותיו
כל אחד בגעגועיו
מנסה להסביר
מנסה לחזק
מקווה שמצליח כי לי הדיבורים כבר לא  עוזרים
חוזרים לחיים חוזרים לתפקד
עד רדת הלילה כשהוא ישן
ושוב חוזר הלילה
ושוב חוזר הגלגל
לכל
23/07/14 18:59
24צפיות
מסתבר, שלכל אדם שהשמים נפלו עליו, נשלח חבל הצלה. חבל ההצלה שלך הוא הילד. הגלגל העצוב עליו כתבת, המתבטא בשגרה של כאב, מוכר לכל מי שאיבד את יקיריו. עוד יגיע היום בו תחיה לצד העצב ולא בתוכו.
גדול וענק לך
24/07/14 20:08
15צפיות
הלחץ הזה והפרידה שנכפתה היא קשה מאד
מודה אני לא נפרדתי אמי ז"ל למרות שאמרתי לה שמע ישראל
שראיתי אתה לא נושמת יותר ובקשתי לראות את פניה שהיא היתה מכוסה כבר
אבל בחלומות שלי היא חיה ומלווה אותי כל ערב קשה לי להפרד ממנה
אני חיה בזכותה היא ילדה אותי , והיא ממשיכה ללוות אותי כמו שדמותה מלווה אותך
ואנחנו חיים עם הזכרון ועם הרגשות , פשט כי הם ההוכים הם חלק מחינו וחלר מהעבר שלנו
מאמינה שהיא שם שומרת על בנה ובנך לכן אתה רואה אותה כי אתה חש את האהבה שהיא שולחת לך מהשמים
קעקוע
21/07/14 07:34
79צפיות
גו בדרך החיים
כתובות אינטרנט מצורפות:
º
קראתי. נקרעתי. הפנמתי. אהבתי.
21/07/14 18:50
18צפיות
º
שמחתי
21/07/14 21:00
16צפיות
הקעקוע
22/07/14 00:31
15צפיות
זה כמו לגדל משהו שתמיד יהיה קיים על גופך אימרה שאת נושאת בגופך לעד
עכשיו את יכולה לומר שאת הקעקוע את צרבת על גופך , כמו שהוא צרוב בנפשך
שאת נושאת אותו בגופך ,  אבל אם זה בגב את מרגישה אותו ואת לא רואה את הקעקוע
אבל את יודעת שהוא שם קיים בגופך כשתלכי לים , הוא יחשף לכולם ,
או שתבחרי ללכת בבגד חושף גב יראו אותו וישאלו מה זה , מה זה מסמל עבורך
אני ראיתי קעקוע קטן שעשו על הגוף במקומות נסתרים , עבורי זה  קישוט לגוף
ואת נתת  משמעות אחרת לקעקוע  עבורי ועשית לי את המעשה מובן יותר
אמרתי לך את אישה מיוחדת פשוט מורה לחיים
מציאת נושאי התענינות
19/07/14 14:49
62צפיות
אני חדשה בפורום. אלמנה כ שנה וחצי. ילדי נשואים ואני גרה לבד בבית. עדין עובדת הולכת לחוגים והרצאות . מעונינת לקבל הצעות  לעיסוקים נוספים כולל התנדבות, כיון שיש לי הרבה שעות ובעיקר בסופי שבוע שאני לבד ולא מוצאת מה לעשות
נסי.........
19/07/14 18:51
35צפיות
נסי במקומות הבאים: יד שרה. עמך-אירגון לניצולי השואה, ובביטוח הלאומי. בהצלחה
יש לי רעיון
19/07/14 23:07
28צפיות
תבדקי ביד שרהבבית חולים קרוב אליך יש בחדר תינוקות אפשרות להתנדב לעזור בטיפול בילודים
דודה שלי מתנדבת שם בשבתות שאין לה את הנכדים ואם יש לחץ הם ממתוקשרים אליה
 והיא באה לעזור בתינוקות בני יומם להחליף לחתל , להלביש עובדים בחדר התינוקות
וזה משהו נדרש כי יש ילודים כל יום , אם יש בית חולים קרוב אליך , הקשר הוא דרך יד שרה
בסופי השבוע המשמרות קטנות והם צריכים ידים נוספות
º
לנהל את העסק
16/07/14 13:41
78צפיות
כתובות אינטרנט מצורפות:
הי נסיכה
16/07/14 13:42
49צפיות
הצלחתי
לנהל את החיים - ג'ו בדרכי החיים
16/07/14 16:28
40צפיות
רשומה חדשה בבלוג של גו שלנו
לנהל את החיים / ג'ו בדרכי החיים פורסם בתאריך יום רביעי, 16 ביולי 2014
אני מנהלת עסק. עצמאית.
מצד אחד מאוד טבעי לי, נולדתי לזה, להתעסקות עם ההיבטים של העצמאות ולכן היא זורמת.
מאידך, למרות הטבעיות, זה מפעים ומעצים והגמישות שהעצמאות הזו מאפשרת היא נהדרת. אני מודה על כך לעיתים תכופות. משתדלת לא לקבל את זה כמובן מאליו, ובכל מקרה להיות קשובה למציאות ולכל מה שהיא מזמנת לי.
גם כאן אני צריכה להסתכל בעיניים אמיצות על המציאות, לקבל את כל מה שמת על מנת להחיות את כל מה שיש לו פוטנציאל לחיות.
אני צריכה להעביר את העסק שלי למקום אחר בקרוב מאוד.
רוחות של שינוי מנשבות בכל עבר ואני, אני  כבר למדתי שאני אוהבת לעוף עם הרוח, לזרום.
אני מגלה כל פעם מחדש עד כמה המציאות עשירה ומציעה לי מכל טובה וכל שנותר לי הוא לבחור.
ביום שקיבלתי את הידיעה שעלי לעזוב, עוד לפני שהתאוששתי מההלם, דיברתי עם חברה קרובה והחלטנו לפתוח קלינקה יחד. גוף נפש. אנחנו מאוד אוהבות ומחוברות ונמצאות כרגע בשלב האהבה והחיזור.
אבל הפחד עומד בפתח, דופק בעיקשות על דלת חדרי ליבי ומבקש להכנס בתחינה.
אני לא פותחת לו אבל יוצאת אליו החוצה, מקשיבה למה שיש לו להביע.
הוא מתריע בפני על אובדן שליטה. הוא אומר :
"לא סתם בחרת להיות עצמאית. נכון?"
והוא מרים עלי את קולו
"את חולת cf. זה ברור. control fric. מה את חושבת לעצמך, שתוכלי לנהל את עולמך? אז זהו שלא.
מה חשבת? שבגלל שהתאלמנת ובגלל שהוא עכשיו מלאך פרטי ששומר עליכם, אז לא תתקלי בקשיים? אז אין סכנה ליפול? להישבר? לשקוע לתוך חידלון?
אז זהו. שיש.
ולא רק יש אלא הסיכוי רב. רב מאוד, הנה תראי מה קורה. תסתכלי על המציאות ולא דרך החלומות שלך.
יש לך 4 ילדים ועכשיו לא תהיה לך דרך לפרנס אותם. לא יהיה כסף, אתם תרעבו ללחם, תשוטטו ברחובות. אל תשכחי לקחת שמיכות. יש מלחמה. את חיה בסרט ורוד אבל המציאות, חמודה, נתונה למרותי ולא למרות האהבה שאת כל הזמן מדברת עליה. את אולי לא נותנת לי כרגע להכנס אלייך, אבל אני עקשן. אני אדפוק בדלת עד שהיא תיפול. אני כמו החמאס. וטרור עובד על כולם.
נו,את כבר פוחדת?
לא?????
הא, את עוד תפחדי. חכי חכי, ככל שהימים יעברו ולא תמצאי פתרון. לא תהיה לך ברירה, את עוד תרעדי מפחד. תאבדי את הביטחון לחלוטין. ולא רק את הבטחון. את כל השליטה בחייך "
ככה אומר לי הפחד שלי ועל רקע המלחמה שסביבנו, קולותיו  גבוהים.
אני מחפשת את כפתור הווליום כדי להנמיך עד כדי להשתיק אותו, אבל זה לא עובד לי. להפך. הנסיונות להשתיק אותו מחזקים אותו ואני מבינה שהתעלמות ממנו לא תעבוד.
אז אני מקשיבה. מקשיבה למה שיש לו להגיד ומכינה את תשובותי לו כמו פרקליטה חדת לשון. אני צוחקת לו בפרצוף.
"אני חולת שליטה? אתה חי בסרט. ההפך הוא הנכון, אני מתמסרת למה שהמציאות מציעה. היא השליטה הבלעדית, על חיי כולנו, ואתה פיקציה. ועוד פיקציה חלקית. אני מקשיבה לך מסיבה אחת בלבד. אז תהנה כל עוד אני נותנת לך חיים. כי מותק, אני לגמרי משחררת בכל רגע בו נדרש השחרור.
אז מאיפה אתה מגיע למסקנות השטחיות האלו שלך? מתיימר לראות את העתיד דרך משקפיים חד צדדיות שאינן משקפות מציאות שלמה אלא את הצדדים החשוכים שלה.
חה, אין מצב שארעב ללחם, אני יכולה להתפרנס גם בלי מקום קבוע, אני יכולה לנסוע ללקוחות שלי. כבר עשיתי את זה בעבר. וההזדמנות הנכונה תופיע בפני, בזמן הנכון. אני יודעת את זה. אתה יכול להתעקש חמוד, אבל אתה לא יכול לקבל שליטה על הלב שלי. האהבה שילמה שם את שכר הדירה והחדרים הם שלה. אתה נשאר בנתיים בחוץ. אני אשמח לשמוע את קולך. אני אוהבת גם אותך, אתה מניע אותי לפעולה ולא נותן לי לשבת בחיבוק ידיים. אז הרשה לי להודות לך וגם לבקש, תשאר כפי שאתה."
וגם אני עקשנית, לא פחות ממנו. מהפחד. מתעקשת לא לפתוח רדיו. לא לראות את הטירוף המטופש שמתחולל סביבי, את ההיסטריה שאמצעי התקשורת מפזרים בשביל לשמור אותנו מכורים להם ,שמתפקדים כמו אותו פחד בדיוק, מטרטרים בלי סוף על עכבר והופכים אותו להר. למזלי השתנו לי הפרופורציות עם מותו של אהובי. והדריכות לדברים החשובים לי התחדדה עד מאוד אז אני מקשיבה. מקשיבה בעיקר לעצמי ופחות לקולות החיצוניים שמאיימים להשמיד אותי. אני  מודעת לפחד אבל לא פוחדת. כי העיקר הוא לא לפחד כלל.
הילדים שלי בזכות זה כל כך רגועים.
לילה אחד, כשהיתה אזעקה, הבנים היו ערים, אז הם פתחו את דלת חדר השינה שלי ושאלו אם צריך לעשות משהו. לקח לי זמן להבין שיש אזעקה, שאלתי אותם אם אפשר לכבות את הרעש הזה, כי הוא מפריע לי לישון. הם צחקו וחיבקו אותי, כיבו את האור וסגרו את הדלת. הם סומכים עלי בעיניים עצומות ובצדק. ברגע שיהיה איום אמיתי אני אהיה הראשונה להגן עליהם והם יודעים את זה.
אני מודה על עצמאותי.
אני לא מנהלת רק עסק, אני מנהלת את העסק. אני מנהלת את עולמי באחריות ובכלל זה גם את עולם המחשבות שלי ואת עולם הרגש. אני היא זו המחליטה מי ומה יכנס אל חיי, וכאישה עצמאית בדעותיה שעושה מאמץ מודע לא להיות חולת שליטה אלא זורמת בתוך מציאות שאינה קבועה, אני מחייכת אל חיי ומודה בכל רגע על מה שיש.
ומה עוד אוכל לבקש?
כתובות אינטרנט מצורפות:
העצמאות.............
16/07/14 19:43
27צפיות
העצמאות גורמת לנו לגבוה לגבהים שלא חשבנו שנגיע אליהם. המשיכי להתנהל לפי המשקפים שלך..........אהבתי את מה שכתבת. תודה.
זו שאלת הביצה והתרנגולת
18/07/14 08:00
17צפיות
ובכל מקרה זה מתאים לי... העצמאות.
אני אשתדל באמת שהפחד לא יהיה הדומיננטי,
אחרת הוא עוד ינצח :)
תודה קורלי
א בדרך סוללת את הדרך של ג'ו
16/07/14 21:07
24צפיות
את כותבת נהדר המאבק של אשה לנווט את הספינה בין הגלים הגבוהים בים שלך
אני בטוחה שאת תדעי לנווט על נמל הבית הבטוח כי את נועדת להיות מטפלת לכוון מטופלים
ובנתיים מטפלת בעצמך , את אשה עם כוחות נפש עצומים אשה עצמאית שמפרנסת את המשפחה
אני מאינה ביכולות שלך , את לומדת מהר , אוהבת אותך מאד
נסיכונת
תודה רבה נסיכה
18/07/14 08:15
20צפיות
על אהבתך ועל האמון הרב
רק בריאות אני מאחלת לך
ושבת שלום
תודה ג'ו יקרה שלי
18/07/14 10:56
11צפיות
תודה ג'ו יקרה שלי
מבקשת רק בריאות בריאות ועוד קצת בריאות שאוכל להיות עצמאית
מאחר והיום תלויה במטפת/עוזרת שהיא כאחות מאמצת  לא מעבר לזה
ואני פה בהמון אהבה עבורך ועבור כולם
הברכה שלך מאד שימחה אותי הבוקר , גרמה לי להמון התרגשות
תודה שחשבת עלי יקירה  
º
תודה קורלי, תודה נסיכה
16/07/14 21:33
22צפיות
אני אוהבת אצלך ...
17/07/14 00:34
38צפיות
את זה שאת לא מתחנפת....
ועוד מספר(..............) דברים....

ותודה על השיתוף בבלוג כאן.
בשבילי זה לא רק נותן תקוה להמשך, אלא גם נותן פרופורציות לגבי החיים והאלמנות בכללי.
שהאלמנות לא נגמרת...והכאב לא נעלם...שאין לפני ואחרי התהליך...שהכל זה תהליך...
שתחושת הרצון לחיות אחרי, זה מכוח תחושת המוות הנוראית של לפני...(משפט נורא מוזר!)
תודה....!!!!
** נהייתי מכורה סידרתית לבלוג שלך...
קמה בלילה בדרכ' להניק וקוראת...ובוכה...לפעמים גם צוחקת...
רעיה מקסימה
17/07/14 13:31
27צפיות
את עדין מניקה יש לך תינוק או תינוקת שעדיין יונק/ת
וזה הקשר הכי הכי שיש בין אמא לתינוק/ת
לכן שולחת לך ים של כוחות להמשיך להניק כי ככה התינוק גדל חזק יותר
אפשר לחיות עם כל הקושי של האלמנות הנה ראי איך ג'ו מתקדמת
מביאה לך את הכתובת של הבלוג כולו שתוכלי לקרוא אותה ברשימות קודמות
חושבת שחגי עשה חכם שהביא את הרשימות הראשונות לפה
ומקוווה שג'ו בדרכה מעודדת אותך להמשיך לחייך אל הילדים בבוקר
כתובות אינטרנט מצורפות:
תודה רבה נסיכה...
19/07/14 22:31
12צפיות

תישמרי על עצמך...
תחושת הרצון לחיות
18/07/14 08:08
49צפיות

בעוצמה שהיא באה, נובעת מהמוות.
לחלוטין.
המוות לימד אותי להעריך כל רגע של חיים
שהם כל כך כל כך נזילים
וסופם לא צפוי בעליל.
לחיות. עכשיו. או לחדול.למות.
בשביל קוראים כמוך שווה לכתוב
נשיקות וחיבוק אוהב לעולל היונק
אני כל כך אהבתי להניק...
ממש ממש
מקווה שאת נהנית ומוצאת בזה איזושהי נחמה
אני חושבת עלייך הרבה.
במיוחד עכשיו כשמתחילה מערכת יחסים חדשה שיש בה המון אהבה
כמה פחד .... לאבד את זה.....
וואווווווווו
תודה רעיה אהובה ושבת שלום
פחדתי למוות...
19/07/14 23:25
37צפיות
גם אני ממש  פחדתי להכניס מישהו לחיים שלי
וכשהוא כבר נכנס, דרשתי להפגין את יכולת הפיקפוק שלי בכל דבר אפשרי...
אבל זה היה מדהים, כל החיפוש בתוכי, הרצון לתת את הלב מתוך אמונה ואהבה.
(כאן בחדרי חדרים אני אעיז ואגיד שאולי אפילו זכיתי בתהליך בלעדי שבכלל לא ידעתי שקיים בנישואין הראשונים...) וזה כל כך שווה את זה!!!!!
אז נכון, אני אפילו לא רוצה לנסות למצא מילים שיתארו את מה שאני חווה כרגע...
אבל אני כל כך מקוה שאני לא מעכירה את המחשבות שלך.
הפחד בא והולך,
וואי איך אני אוהבת לכתוב על אהבה...
כל יום מחדש מתפללת לקב"ה שה"המון" אהבה של כולנו יתפתח ל"אינסוף" אהבה.
נ"ב, מגניב שגם את וגם נסיכה התייחסת להנקה...
יש בזה באמת הרבה נחמה. וגם כאב וקצת כעס..על ה--אבא שכבר אף פעם לא ירים את הפיצית המתוקה והצווחנית הזאת בלילה...
אמיצה
20/07/14 08:24
31צפיות

אני חושבת שאני פוחדת לאהוב שוב.
פוחדת שוב לאבד
באמת שקשה להאמין...
למה את מתכוונת ב- "להפגין את יכולת הפיקפוק שלי" ?
החיים
20/07/14 19:02
20צפיות
החיים הם מסע.
החליטי לנסוע ולעצור בתחנות שונות מתוך סקרנות ולא פחד. כן לאהבה שניה! את צעירה ומגיע לך לחוות עוד אהבה, אולי שונה, אולי אחרת. ונניח ויקרה הגרוע מכל, תתאהבי והוא יעבור מהעולם. אז מה?????????????? לפחות חווית אהבה. לא לפחד. חיים פעם אחת ..................
חיבוק.
תודה קורלי
20/07/14 20:20
17צפיות
תמיד מרגיעה
קול ההגיון

מסכימה לגמרי עם קורלי...!!!
22/07/14 01:46
12צפיות
ג'ו, לא יודעת למה, אבל במבט לאחור, הפחד הזה נראה לי לגיטימי לגמרי.
(ולא, ממש לא בגלל שהפחד כביכול היה "מוצדק")
והוא לגמרי לא הולך למנוע ממך אהבה חדשה. (!!!!!)
וזה לא שאני התגברתי על הפחד, זה שפשוט בחרתי להיכנע לאהבה...
ועם כל הכאב אני לרגע לא חושבת שטעיתי.
כשכתבתי שפיקפקתי בכל דבר אפשרי. התכונתי לזה שלא נתתי אמון באף אחד.  
כולל בעצמי. חששתי מכל דבר, הכל בררתי וחישבתי וחשבתי, כאילו שאהבה מקורה בחישובי סטטיסטיקה.
אבל אז אני ראיתי את זה אחרת,
ראיתי את זה כאילו שאני זאת הקדושה המעונה,
שנותנת את הלב בלי פחד,
כעסתי והתעצבנתי על מי שפחד לאהוב אותי.
אבל אני יודעת שהם כנראה פחדו, בגלל שמה שאני שידרתי זה פחד, תוקפניות וחוסר ביטחון מוחלט.
אני רק יכולה להגיד לך,
שהיום בדיעבד אני יודעת שברגע שבאמת התחלתי לפחד(ולא מסתם שטויות וכעסים ופרידות טיפשיות,)
אלא באמת מהדבר הכי נורא, זה היה בדיוק אבל בדיוק אותו רגע שבו הבנתי את גודל העוצמות של הרגש שהרגשתי לגבר שלי.
את נמצאת ברגעים מדהימים כרגע, גם קשים אבל כל כך מדהימים.
לחוות אהבה חדשה זה אדיר.
מקוה שאת מרגישה ככה...
ושהבנת את מה שניסיתי להעביר... כי נראה לי שאני לפעמים ממש לא ברורה...
תמיד
22/07/14 12:56
16צפיות
אבל תמיד
אני לומדת ממה שאת כותבת
מהכנות הבלתי מתפשרת שלך
מהיכולת המילולית שלך
מהרצון שלך לתת מהנסיון שלך
מהרגישות המופלאה שלך
מהכאב העמוק שלך
מהאהבה.
תודה רבה רבה
J
בהנק יש המשך נתינה של אם לעולל
22/07/14 00:22
7צפיות
גדלת אותו בתוך גופך וכעת את מזינה אותו ועוזרת לו לגדול
זה המשכיות ש הקשר ש אמא ועולל , תינוק/ת המתחבר אל אמו
אני ראיתי את זה מהצד שחברה הניקה את הבת ששמרתי לה וזה היה טבעי ואמהי
והמדהים שהילדה שהפסיקה ינוק אוכלת מעט מאד , היא צמחונית מבחירה שלה
וכיום מתברר שהיא בתת תזונה שהיא ינקה היא היתה שמנומונת ובריאה ילדה מתוקה
יש משהו בחלב אם הכי מתאים לתינוק/ת שלה שומר עליו בריא וחזק
את מייצרת בגופך את מה שיעזור לתינוק/ת את המזון הכי נכון עבורו
ה נתינה נטו של אמא לבן/בת שהיא ילדה
כך אני רואה את זה , לכן את הגמילה עוזר אחר כי אצל אמא הם רוצים לינוק
וחברה שלי אומרת שהבת גמלה אותה מתי שבא לה ולא היא גמלה את הבת
עצמאית
17/07/14 07:22
28צפיות
נהנית כמו תמיד לקרוא את הבלוג ....
עצמאית זה לא קללה!!!
לא אשכח את השיחה שלי עם אח של בעלי שאמר" את אלמנה עכשיו ואת מסכנה ואת צריכה עזרות מאנשים..."
משפט מקוממם ולא מקובל לכל קהילת האלמנות!!!
אני רוצה לחזק את כולן ולומר אנחנו לא מסכנות!!!! אנחנו אומנם נגזרנו להיות אלמנות אבל לא מסכנות
אני עצמאית תמיד הייתי עצמאית וכמו במשפט"עצמאית בשטח לא צריכה טובות"
אוהבת את כולם בפורם גם אם לא הייתי בן האחרון
את צודקת את לא מסכנה
17/07/14 14:06
13צפיות
את אשה שורדת אשה חזקה ואמא מובילה ואת עושה דברים בצורה עצמאית
אוהבת את הגישה שלך , זוכרת את דברי אמי שהתאלמנה , והיא בקשה תמיד הייתי אמיצה אל תהפכי אותי לפחדנית
ובינינו היא היתה אם שכולה שניסתה להיות סבתא אמיצה לעזור לגידול הנכדים עזרה המון לאשת אחי
אבל מתי שהוא אבי וגם אני חשנו שהיא שוכחת דברים , שצריך להשגיח עליה 24 שעות ביממה
אז השגחתי עליה כל היום כמו בת אוהבת , עודדתי אותה להתעמל וללכת לפגוש נשים בגילה
ובבוקר שהיא היתה מבולבלת הייתי קמה והולכת איתה  כדי להראות לה את הדרך וחברה החזירה אותה הביתה
וזה נתן לה המון שמחת חיים , היא זרחה מאושר , היתה עטופה בנשים שהתאהבו בה כמו שהיתה פעילה בויצו
ושהיא בקשה ללכת לבית אבות סיעודי היא היתה מוכנה לזה , ושם היא היתה פעילה חברתית ועזרה לכולם סביבה
ולרגע לא חשבתי שהיא מסכנה , שם היא היתה בסביבה מוגנת , העיקר שתהיה פעילה חברתית
ודודה שלי אמרה לי אף פעם היא לא היתה כל כך יפה וזוהרת , ואני שמחתי שזה ככה , שטוב לה אפה שהיא נמצאת
ואני מאד מתגעגעת אליה, כי מאז שהיא נפטרה היא מאד חסרה לי , אני מאד מתגעגעת לאמא ז"ל
לא............
17/07/14 19:33
18צפיות
לא נכונה תגובתו של גיסך. אלמנה אינה מסכנה.
בעבר, בהיותי נשואה, ריחמתי על חברותי שהתאלמנו והן שידרו חוזק והנאה מהחיים. היום אני מבינה שאין צורך לרחם. החיים ממשיכים , אמנם אחרת אבל ממשיכים. ואם הם טובים או רעים זה תלוי רק בנו, כלומר, בדרך בה אנחנו מנתבות את חיינו.
כל כך משפיל לרחם על מישהו.
מחבקת..............
העצמאות חשובה
18/07/14 08:13
20צפיות
היא תורמת מאוד לתחושת העוצמה והכח.
היא מחדדת את האהבה במקום את התלות
הרבה אנשים מתבלבלים בין אהבה ותלות.
שני מקומות אחרים.
אבל....
העזרה היא לא בהכרח שלילית,
אני נעזרתי ועדיין בהרבה אנשים.
חשוב... לדעת את המגבלות והחולשות
מול העוצמות והמשאבים
ולהתנהל בינהם...
כל טוב ושבת שלום
שישי
17/07/14 07:23
34צפיות
מחר אני עושה פעם ראשונה משהו שלא עשיתי עם בעלי .
אני נוסעת עם חברות לעין כרם למין סדנת יוגה .
מקוה שאחזור עם תחושות אחרות וארגיש יותר שלווה
בברכת שבת שלום ושקט
את וג'ו מתרגלות יוגה
17/07/14 13:25
21צפיות
ויש בתרגול של היוגה משהו שעוזר לגוף ונפש , מאחלת לך בהצלחה
ראיתי לאין היוגה לקחה את אחי שהיה צעיר וכמה שקט נפשי הוא לקח מהתרגול
הלואי ותחזרי עם כוחות חדשים מיום הכייף הזה
בירושלים יש אנרגיות מיוחדות
18/07/14 02:44
14צפיות
תראי שהתרגול בירושלים נותן לך אנרגיות אחרות מהתרגול ליד הבית
יש משהו באויר של ירושלים הרגשתי את זה בסדנת רייקי שעשיתי בעין כרם
|תו| פורומים חדשים בתפוז |תו|
17/07/14 11:27
10צפיות
|קדימה| אנו שמחים לבשר על חידוש פתיחתו של פורום אוונסנס ואיימי לי|!|  בימים אלה איימי לי עובדת על מוזיקה חדשה.
בואו להתעדכן בכל מה שחדש אצל הלהקה הגוטית - רוקטיסטית>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| לפני יומיים היא צייצה בטוויטר ציוץ שהצליח לעצבן רבים, אבל עדיין אנחנו אוהבים לשמוע את המוזיקה שלה בבית, בנסיעות באוטו ובמסיבות
היכנסו עכשיו לפורום ריאהנה |!|

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| מכוכבת ילדים לילדה פרועה, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה בשנה האחרונה בכל ערוץ אפשרי. ולכן פתחנו לכם את פורום מיילי סיירוס
בפורום תמצאו את כל החדשות והעדכונים החמים על מיילי ומי יודע אולי נצליח להביא אותה להופעה בארץ.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס כבר עכשיו לפורום של הראפרית המובילה ניקי מינאז'. ניקי עובדת בימים אלה על אלבום חדש ומשתפת פעולה כמעט עם כל אמן אפשרי!
בואו להתעדכן בכל הלהיטים שלה עכשיו בפורום>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
  

|קדימה| היא התחילה את דרכה בסרט "קאמפ רוק" והיום היא אחת הכוכבות הגדולות בארה"ב. עם אלבום חדש והשתתפות בסדרה המצליחה "גלי" האם היא בדרך אלינו?
בואו לדבר על זה בפורום של זמרת הפופ והשחקנית דמי לובאטו.

היכנסו לפורום כבר עכשיו >>
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
קבוצה טיפולית לאלמנים ואלמנות
15/07/14 14:03
41צפיות
מכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב פותח בימים אלו קבוצה לאלמנים ואלמנות בליווי של פסיכולוג מומחה בהנחיית קבוצות.
אתם מוזמנים לפנות לפרטים לטלפון : 03-6031552
שחף
סוף סוף פעילות במרכז בתל אביב
15/07/14 23:27
22צפיות
בטוחה שימצאו אנשים שירצו להגיע
אני בעד שתידעו את פקדי ביטוח לאומי באיזור תל אביב על הפעילות

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה