לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

 


 


מעונין להכיר
23/10/14 01:49
38צפיות
הנני אלמן בגיל 64 ומעונין להכיר
º
ראה בגוגל. יש הרבה פורומים להיכרויות.
23/10/14 19:08
13צפיות
להכיר
24/10/14 00:20
19צפיות
ספר מעט על עצמך, הרבה אלמנות ירצו גם להכיר אותך אם זה  מתאים. חוץ מזה השאר טלפון שיחזרו אליך
לפורום יש הרבה קוראות שלא כותבות
24/10/14 10:37
12צפיות
אז ספר מעט על עצמך ואיך יוצרים איתך קשר
ונדמה לי שהיתה בקשה דומה של אלמנה בדף למטה יותר
שיהיה בהצלחה , לצער אני מהמרכז לא מהצפון
הנה לך מודעה שהשאירה רחל בפורום
24/10/14 13:06
13צפיות
במקרה גם היא מצפון , הנה קישור להודעה שלה
תלחץ על הקישור ותגיע להודעה שלה
שיגרה
23/10/14 17:45
22צפיות
נגמרו החגים לבנתיים
עברו הערבי חג החונקים מעיקים
חזרה לעבודה לשיגרה המבורכת
לגן לילד
חזרה לחיים המטורפים
חגים משפחה
תוספת חדשה נוספה למשפחה המורחבת
ואחת ניגרעה ממנה במהלך החג
לידה פטירה
שימחה ועצב הכול בעירבוביה
הגעגועים חזקים אך גם הרצון לחיים חדשים
מבולבל מכל הסתירות בחיי
אבל מבין שאלו החיים
מבקש רק קצת שקט
אפשרות להסתכל לעתיד ולהיות מסוגל לחייך
עוד מעט יום הולדת לקטן
כל כך הייתי רוצה לראות אותו אם אימו
כל כך רוצה שהייתה יכולה לראות עד כמה גדל הילד בחצי השנה האחרונה
שהיו מסוגלים לשמוח ביחד
לראות אותה שוב רוקדת שרה ומצחיקה אותו ואת כל הסובבים אותה
אבל  זה לא יחזור שוב
זה הדבר שכואב לי בעיקר
שהיא לא תראה אותו גדל ומתפתח
והו א לא יהיה לו את אימו לצידו ברגעים השמחים והעצובים
אבל אלו החיים
לא בחרנו
לא הייתה לנו זכות התנגדות
ללא יכולת לערער על גזר הדין הנורא
נכון כתבת..........
23/10/14 19:06
13צפיות
נכון כתבת, אלו הם החיים. מחזוריות של לידה, גדילה ומוות. מה שהיה לא יחזור. החיים ישתנו. יהיו אחרים אבל לא בהכרח גרועים.
אני לא דתייה, אבל מתעניינת כרונית, בחיי העוךם הבא. משום מה מאמינה שהם צופים בנו ממקום מושבם.
כשהתאלמנתי לפני כמעט חמש שנים, רופאת המשפחה הפנתה אותי לשני ספרים ששינו את תודעתי.
מסע הנשמות וגורלן של נשמות. שווה.
השיגרה המבורכת
הודעה זו מכילה תמונות
24/10/14 13:04
10צפיות
אתה צודק אין לו לצידו את האמא שהעניקה לו חיים
אבא יש לו אבא אוהב ומיוחד שמחבק אותו בים של אהבה
השגרה והחיים לצד הילד הגדל מול עינייך יעניקו לך כוחות הנפש והגוף
להמשיך להיות שם עבורו והוא עבורך
תן לידים הקטנות שלו לעטוף אותך באהבה , כי הוא ילד שנוצר באהבה ענקית
והיא מהשמים תשלח לך כוחות דרך הבן שהיא ילדה עבורכם
היא יצרה לכם משפחה, ואתה מתגדל את המשפחה הזו הלאה לימים טובים של אבא ובן
ואני מפה מחבקת אותך ושולחת לך ים של כוחות להמשיך להיות האבא הגנוב שלו
אני
23/10/14 04:42
35צפיות
היום הייתי ברווחה זה לא בשבילי בשביל הנחה בצהרונית לא הבנתי מה אני עושה שם
ששאלה מה אני עושה בשביל עצמי אמרתי מנקה מבשלת ונהגת בשביל הילדים
אני אמא לשלוש מקסימים 
שהקטן בן שלוש ילדה מהגן שאלה אותו איפה אבא שלך הוא אמר בשמיים היא ענתה גם שלי הוא כעס עליה ואמר לא לא הוא בעבודה
היא חזרה על זה והוא שוב כעס עליה הוא בעבודה רק אבא שלי בשמיים 
עברו חמישה חודשים אני מחייכת לכולם ואומרת שבחרתי בחיים אבל זה לא נכון
כל יום קשה כל יום אני נתקלת בדברים שהיינו עושים ביחד והרבה היינו עושים ביחד 
אני כל כך רוצה את החיבוק שלו אפילו את הקטנטן....
 
בתור
23/10/14 19:01
16צפיות
בתור אלמנה ותיקה, כמעט חמש שנים, הרשי לי לומר לך, שאת מתמודדת להפליא ובדרך הנכונה לחיים  אחרים, שלא בהכרח צריכים להיות רעים.
הילד שלך מתחיל להפנים את המצב. כרגע עלייך להמשיך ולהקדיש רק לילדים, מפני שהם בשר מבשרו והמזכרת המוחשית ביותר ממנו. 
טוב את עושה שאינך מראה לאחרים את הכאב. כך גם אני נהגתי ובתי, בת ה-26, טוענת שבזכות שלא קרסתי היא מצליחה ללמוד ולתפקד יפה.
בקשר לחיבוק...............אני נוהגת לשבת בחדר, לחבק את עצמי, לעצום עיניים ולדמיין שאני מחובקת על ידו.
מחבקת אותך ומכבדת אותך. את עשר.
יש לי רעיון
הודעה זו מכילה תמונות
24/10/14 12:56
11צפיות
נכון הבן הקטן הוא גם חלק ממנו , תבקשי ממנו חיבוק גדול
לילדים יש דרך לעטוף באהבה , הוא יעניק לך את כוחות הנפש שאת צריכה כדי להמשיך הלאה
את האמא שלו והא מביט בך בעיניים מעריצות ואוהבות קחי ממנו ותני לו את האהבה הכלואה בלבך
הוא הרי פרי של אהבה, אז חבקי אותו ותראי איזה חיבוק חם תקבלי מהבן הקטן
 
לי אין ילדים שלי , אני סתם רווקה, אפילו להתחתן לא זכיתי , חיה לבד עם עצמי
אבל מצאתי ילדים המוכנים לחבק אותי והם נותנים לי את הכוחות להמשיך לחיות
ותאמיני לי אצלי זה מלחמת קיום כל יום , מחוברת למכשיר המנשים אותי בלילה
הילדי ם של השכנים עוזרים לי לעלות דברים הביתה , קומה שניה אין מעלית
אני מעלה רק את עצמי במדרגות בעזרת הידיים , ומה שדורשת מעצמי מבקשת גם ממך
לא לוותר על החיים , נגזר עליך לגדל את פרי ההבה שאת ילדת , הם זקוקים לאמא אוהבת
חודש מבורך בוקר נפלא ושבת שלום לקוראים ולכותבים
הודעה זו מכילה תמונות
24/10/14 10:40
11צפיות
החודש היחיד שאין בו חגים מתחיל היום
אתמול בלילה היה גם ליקוי חמה שלא ראינו כי זה היה לילה
שימו לב שכניסת השבת עכשיו מוקדם
ובמוצאי השבת השעון זז ואז השבת הבאה תכנס שעה קודם
אז קמה להתארגן לקראת השבת שלי יום קצר והמון עבודה
הממתק לשבת - לפרשת נח
הודעה זו מכילה תמונות
24/10/14 12:29
7צפיות
 מוגש באהבה ע"י הרב נחמיה מבית חב"ד בבנגקוק תאילנד
ב"ה
ממתק לשבת פרשת נח תשע"ה
מטיילים בתאילנד יודעים שצריכים מאוד לשמור על הארנק כי יש כאן הרבה כייסים, ולצערי פעם בשבוע שבועיים מגיע אלי מטייל שנגנב לו הדרכון וה...כסף ואנחנו משתדלים לעזור, בדרך כלל כשהמטייל נכנס למשרדי אני כבר יודע לפי הפנים שלו במה מדובר, יום אחד נכנסת אלי למשרדי בבית חב"ד בבנגקוק מטיילת עם חיוך גדול ואומרת לי "הייתי בשוק וגנבו לי את התיק עם כל מה שהיה לי", שאלתי אותה "אז למה את מחייכת?" והיא עונה "כשראיתי שהתיק לא איתי הרגשתי דקירה כזו בלב והתחלתי לבכות אבל אז קמתי ואמרתי לעצמי הם הצליחו לגנוב לי את הדרכון, את המחאות הנוסעים, את כרטיס האשראי, את הכסף המזומן, אבל את המצב רוח אני לא נותנת להם לגנוב לי..." במקרה שלה הצלחנו לסדר את כל המסמכים הרבה יותר מהר מהרגיל..
***
פרשתנו מספרת על המבול שהביא הקב"ה על העולם בימיו של נח ועל התיבה המופלאה שהצילה את נח, את משפחתו ואת כל בעלי החיים,
***
בחסידות מוסבר שגם ברמה האישית יש לכל אחד מאתנו מבול, מי המבול הם הטרדות היומיומיות שלנו בפרנסה בבריאות ובכל הדברים המסיחים את דעתנו מעבודת השם, הצורך של האדם להתפרנס הוא חלק מתפקידו בעולם ולכן מחובתנו לעשות כל השתדלות כדי להתפרנס אבל הדאגות כשלא הולך כפי המתוכנן זה המבול.
***
הבעל שם טוב מסביר שכשם שבמבול אמר ה' לנח "בא אל התיבה" כך גם במבול שלנו הקב"ה אומר לנו לבוא אל התיבה, להיכנס לתיבות התפילה זאת אומרת במקום לשבת ולדאוג מה יהיה ואיך יסתדרו הדברים, פשוט להיכנס לתפילה מכל הלב ועם כל הכוונה ולעורר את אהבתי להשם, התיבה הזו תציף אותי מעל כל הנהרות של הדאגות וכנאמר "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
***
כשאדם נקלע לבעיה בחייו ראשית עליו לעשות את ההשתדלות ככל יכולתו כדי לפתור את הבעיה אבל פעמים רבות הקושי הוא במחשבות ובדאגות המלוות את הבעיה ומשתלטות על סדר היום שלו, וככל שאדם חושב יותר על הבעיה היא מתעצמת יותר וכנאמר "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" ולכן עלינו לעשות את ההשתדלות התלויה בנו ואז לשים מבטחו בה' ולהיכנס לתיבות התפילה ועל ידי זה ינצל ממי המבול.
***
יהי רצון שכשם שהקב"ה הבטיח לנח שלא יביא יותר מבול על הארץ כך ייקח מכולנו גם את המבול של הטרדות והדאגות וייתן לכולנו חיים מאושרים של עבודת השם מתוך שמחה.
שבת שלום
אני עדין לא מעכל.
22/10/14 05:03
45צפיות
היום קיבלתי מחבר קרוב הזמנה לחתונה שלו.על ההזמנה היה רשום רק את השם שלי.לא עוד ל-x ואישתו או ל-x ובת זוגתו. משהו שגרם לי לכאב כמו אגרוף חזק בבטן כשאתה הכי לא מצפה.רק השם שלי לבד.לבד זאת בדיוק המילה שמתארת את המצב שלי בחצי שנה האחרונה.אני כול כך מתגעגע לאישתי שהכאב הנפשי נהפך לכאב פיזי. זה פשוט לחשוב 24/7.זה געגוע שאני לא יודע מה לעשות איתו יותר.פעם למילה געגוע הייתה משמעות לגמרי אחרת בחיי.להיתגעגע אליה כשאני בעבודה וכשאני מחוץ לבית.אבל עכשיו נמאס לי כבר להיתגעגע פשוט נמאס.זה פשוט הזוי איך חיים יכולים להשתנות בשנייה אחת.
ולזה................
22/10/14 19:15
36צפיות
למצב זה קוראים, קבלת בוקס בבטן. דווקא הדברים הקטנים כמו, הזמנה לחתונה ליחיד , מחדדים את האסון שקרה לכולנו. נסה ליצור מצב בו תהיה לבד, אבל לא בודד. יש לך את עצמך. קבל את מה שקרה ונסה להשלים עם האין שנפל עליך. חשוב, שאשתך לא היתה רוצה לראותך סובל.
 
זה הקטעים הקטנים שכואבים מאד
23/10/14 01:21
19צפיות
תזכורות כואבות למה שקרה לך בחצי השנה האחרונה , החברה מקבלת וזורמת הלאה ואתה נשאר עם התחושה של הלבד
כי החצי השני שלך נעלם , ועכשיו זה  תזכורת קטנה  למצב בו אתה נמצא ,
וצריך להמשיך לחיות למרות הכאב , כי אתה חי וממשיך לעבר העתיד
מחפשת קבוצת תמיכה
22/10/14 02:39
47צפיות
שלום,
אני אלמנה צעירה (27) עם ילדה מירושלים, ורציתי את עזרתכם במידע לגבי קבוצות תמיכה או עזרה נפשית.
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במצב של חרדה, של חוסר ודאות, 
אני לא מדברת על האובדן עם אף אחד, אפילו עם חברות לא. אני פשוט לא רגילה לדבר על דברים אישיים,
על הרגשות שלי, ואז אני מוצאת את עצמי מאד לבד, מתבוססת עם הרגשות הקשים.
 
לכן אשמח לדעת על קבוצות תמיכה שיתאימו לי
 
תודה רבה
ראשית
22/10/14 19:22
22צפיות
ראשית, משתתפת בצערך. 
גשי למוסד לביטוח לאומי בירושלים. שם נפתחות מידי פעם סדנאות לאנשים שהתאלמנו. בסדנאות אלו, מקבלים כלים להתנהלות עתידית וטובה יותר בחיים.
פני בקופת חולים לרופא או לרופאת המשפחה, ושם תופני לעובדת סוציאלית קלינית, שתפקידה לטפל באנשים שהתאלמנו.
כמו כן, מניסיוני האישי, קראי בפורום זה מתחילתו. אני קיבלתי הרבה תובנות לחיים בזכות קריאה זו.
בפורום זה, בו כל הכותבים אנונימיים, תוכלי לשפוך את לבך, לשאול שאלות וכמובן תזכי למירב הסיוע.
מחבקת אותך ושולחת לך ים של כוחות.
מנסיון העבר שלי בפורום
23/10/14 01:18
18צפיות
יודעת שאת יכולה לקבל מידע  מעובדת הסוציאלית בביטוח לאומי  בסניף בירושלים  ויש שם פעילות שעוזרת
אחת הירושלמיו שכתבה פה נעזרה בהם והם עזרו המון
אנא פני אליהם בשאלה הזו ובטוחה ששם תקבלי עזרה
ומפה שוחת לך ים של כוחות  מבינה שאת לא מרגישה נוח להחשף בפורום הפתוח ,
אבל פה יש לך אנונימיות , זה יתרון לפעמים כי אף לא אחד יחבר אותך למציאות שלך
 
הכרות
21/10/14 16:30
58צפיות
שלום אני בת 67אלמנה מהצפון.   אשמח להכיר. חבר ידיד.  לשיחה והכרות.      Ate1246@walla.co.il.      חדשה באתר
מקווה
21/10/14 19:15
30צפיות
מקווה שאחד האלמנים שבפורום זה, יגיב למודעה שלך. שיהיה בהצלחה.
לפורום יש הרבה קוראים
23/10/14 01:12
16צפיות
מקווה שאחד הקוראים יפנה אליך ויארח לך חברה
|*| נפתח פורום קצת אחרת |*|
22/10/14 11:21
16צפיות
מי מאיתנו לא מרגיש שונה לפעמים? או מוזר? שקשה לנו להשתלב בחברה.
פורום קצת אחרת נועד לאנשים שמרגישים קצת שונים וחריגים בחברה ורוצים להכיר אנשים שמרגישים כמוהם.

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולייעץ ולהתייעץ, לחבק ולנחם, לשתף בחוויות טובות ובחוויות לא טובות, לחלוק רגשות ופשוט לדבר.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
אני עדין לא מעכל.
22/10/14 05:03
35צפיות
היום קיבלתי מחבר קרוב הזמנה לחתונה שלו.על ההזמנה היה רשום רק את השם שלי.לא עוד ל-x ואישתו או ל-x ובת זוגתו. משהו שגרם לי לכאב כמו אגרוף חזק בבטן כשאתה הכי לא מצפה.רק השם שלי לבד.לבד זאת בדיוק המילה שמתארת את המצב שלי בחצי שנה האחרונה.אני כול כך מתגעגע לאישתי שהכאב הנפשי נהפך לכאב פיזי. זה פשוט לחשוב 24/7.זה געגוע שאני לא יודע מה לעשות איתו יותר.פעם למילה געגוע הייתה משמעות לגמרי אחרת בחיי.להיתגעגע אליה כשאני בעבודה וכשאני מחוץ לבית.אבל עכשיו נמאס לי כבר להיתגעגע פשוט נמאס.זה פשוט הזוי איך חיים יכולים להשתנות בשנייה אחת.
השיגרה הברוכה והחורףףףףףףף
19/10/14 20:38
44צפיות

שלום לכם חברי'ה,
נגמרו החגים...סוף סוף....וטוב שכך .
חוזרים לשגרה!
אם תשאלו אותי שיגרה היא ברוכה... עבורי ,משרה עלי סוג של בטחון.
אז היום חווינו טעימה קטנה, קטנטנה של חורף. המדרכות והכבישים מצוחצחים, אויר נקי נעים, וקריר (שאני כל כך אוהבת) ומראש השנה מתחילה לספור את הימים לבואו .
מישהו שניתח את אופיי פעם אמר לי כך:
"לא רק שאת אוהבת חורף, את צריכה את החורף!!!
מדוע שאלתי?
כי בחורף את כמו דובי נכנסת לתנומה ממש כמו דב בקוטב בצפוני ...על אף "המלנכוליה של החורף"  שמגיעה עם הגשם  זה טוב לך! 
כי את זקוקה לשקט הזה וההתכנסות הזו בתוך תוכך ! היא מפנה לך זמן ..זמן לחשוב .. ללמוד ..לנוח....כי זה נותן לך את היכולת לצבור כוח ויכולת לתכנן את האביב והקיץ -
מה זה אומר לתכנן ?
אני מכינה לי רשימה מתכננת לי לאילו חוגים/קורסים ארשם, היכן אבקר ? לאן אסע לטייל ? איזו מוסיקה עלי עוד  לגלות?
 וואלה אמרתי . חכם מה שאמרת לי ואני מאמצת זאת בכל ליבי.
ואתם???
אוהבים את החורף או מתעבים ???
התחילו לתכנן גם אתם . לא את הדברים הטריוויאליים והשכיחים אלא את החלומות האמיתיים שלכם .
לאן שהמחשבות הכמוסות מובילות אתכם .....

 
bon voyage
 שלכם אתי 
 
הקלה גדולה היא
19/10/14 22:27
33צפיות
שעברנו את החגים. מרגישה שבהשוואה לשנה קודמת עברתי אותם טוב יותר.
כנראה שהזמן, גם אם הוא לא רופא מביא איזושהי הקלה...
החורף בשבילי הוא עוד אתגר לא פשוט
הדובונים הקטנים שלי ואני, אמא דובה מתקשים להתכנס ולהתחמם כמו שצריך בלי הדוב הגדול...
 
בטוחה שתמצאי דרך לחמם אותם
21/10/14 15:11
10צפיות
לא תשאירי את הקטנים חשופים לקור של החורף , אבל עד החורף יש עוד הרבה זמן אנחנו רק בסתיו
אז יש לך זמן להתארגנות עד לקור של החורף
שמחה
20/10/14 18:30
19צפיות
שמחה לחזור לשגרה. אחרי החגים כמוך, אני מתכננת את עיסוקי למשך השנה. החורף משרה קדרות מסויימת, אבל אני נלחמת בתופעה ומנסה להציף את נפשי באור.
שלום :)
18/10/14 13:57
55צפיות
רציתי לדעת אולי אתם מכירים פורום או איזו קבוצה בפייסבוק לאנשים שאחד ההורים שלהם נפטר מסרטן? 
מקום כזה שאפשר לשתף ולדבר על דברים..
שלום
18/10/14 21:39
30צפיות
כאן הוא הפורום העוסק בנושא ההתאלמנות. בפורום זה יוכל האלמן או האלמנה לקבל כלים להתמודדות. כדאי לך לקרוא בפורום מתחילתו לפני שנים. מבטיחה שזה יעזור.
º
יותר חיפשתי משהו בשביל עצמי..
18/10/14 22:13
28צפיות
מאמינה שבאגודה למלחמה בסרטן יש משהו
18/10/14 23:11
18צפיות
תנסי לחפש שם
או בפורום סרטן לא לבד
וגם בפייסבוק יש קבוצות
ויש את עמותת ח.ס.ן שיש לה קבוצות תמיכה לחולים ולמשפחות חפש את האתר שלהם בגוגול
אני בשנים האחרונות לא הייתי בקשר איתם אבל הם פעילים בנושא שבקשת
כן ראיתי שיש את הקבוצות האלו.. תודה
19/10/14 00:16
13צפיות
יש קבוצות בפייסבוק שאת מכירה? כי לא הצלחתי למצוא..
יש קבוצות של חולים לא של משפחות
19/10/14 10:15
13צפיות
רוב הקבוצות הן של נשים החולות בסרטן השד
קבוצת תמיכה לילדים..של
19/10/14 20:18
18צפיות
למיטב ידיעתי קבוצות התמיכה באגודה למחלה בסרטן הן לבני/ות הזוג של החולים ולחולים עצמם.
מנהגי אבלות ועליה לקבר..
19/10/14 20:13
33צפיות
אין מנהגים מוגדרים.
כל אחד יעשה ככל העולה על ליבו בתנאי ושים לב כאן הפואנטה- שאין לפגוע במשפחה הקרובה, הרחוקה הילדים כמובן.
מציעה לך לברר זאת עם הילדים או המשפחה הקרובה. אם נישאת בשנית ובת זוגתך מעונינת ורוצה ומרגישה בנוח לעלות לקבר  - ולא קיימת התנגדות מצד הסביבה הקרובה אז לכו על זה.
אם קיימת התמגדות יש לפתוח זאת בשיחה גלויה ולהציף את הקושי של כולם במערכת כולל של בת זוגתך= אם להרגיש שייכת למשפחה או להרגיש מחוצה לה.
מה שאני באה להדגיש היא לקיים תקשורת על כך.
אגב ; בן זוגי עולה איתי לקבר של בעלי- אנו מקיימים אזכרה יפה ומכבדת - אגב זה הגיע מרצונו החופשי ואני לא בחשתי ודשתי יותר מדי בענין  ילדיי לא הביעו התנגדות כשלשהיא, כך שזה בסדר לכולם.
אותי באופן אישי זה מאד מחזק שבן זוגי נמצא לצידי. בשנה שעברה הזמנתי למשל את ילדיי ובנות הזוג שלהם אחייני ואחיי לארוחת בוקר מייד לאחר האזכרה והיה לנו מפגש חברתי שגם מהנה ומשרה אוירה של  בטחון ,במיוחד לילדיי וזה מה שהכי חשוב לי .
זו דרכי לכבד את בעלי ".
כל אחד בוחר את שמתאים לו.
בהצלחה  אתי
 
אמא שלי התאלמנה...
17/10/14 01:23
61צפיות
לפני כשלושה חודשים אמי התאלמנה.. נוצר בכולנו חור עמוק וגדול ואמא שלי זקוקה לצאת מהבית כמה שיותר כי קשה לה לשהות בין ארבע קירות בלי אבי היקר...
אני בעצם מחפשת לה חברים/ות חדשים/ות שיוכלו לעזור לה ולחלוק איתה את הכאב המשותף..
בתודה מראש, מאיה.
יש לי שאלה מאיה
17/10/14 01:44
42צפיות
האם אמא שלך מביעה צורך בחברים וחברות חדשות , או שהיא נצמדת אליכם כי זה המוכר לה
כי שהיא אתכם היא בחיק המשפחה המוכרת לה, והיא לא פתוה לקבל אנשים חדשים חייה כיום
אולי המשבר של האלמנות , גורם לה להצמד לבנות שלה כי היא פוחדת להשאר לבד
דבר חשוב לא ציינת את גילה של אמך
ואם תגיעי לביטוח לאומי יש שם עובדת סוציאלית שתעזור לאמך בנושא הזה
ובאותה מידה ניתן לקחת אותה למתנ"ס באיזור המגורים שלה , שם יש פעילות לנשים שהיא תוכל להשתלב וזה יהיה שיקום עבורה
תביני שאת כבת אבדת אבא אהוב
היא איבדה את השותף שלה לחיים את החצי השני שלה והיא קצת צריכה תמיכה ולא ק חברות
ובדרך כלל אחרי התאלמנות הזוגות פחות זמינים עבור זו שנותרה בודדה מפחדים כאילו זה מחלה מדבקת
תעזרי בביטוחלאומי והם יעזרו לכם לדאוג לאמא לחיים עצמאיים בלי התלות בכם
חשוב מאד מה הגיל של אמא ע"מ שתשתלב במסגרות השונות
ולפי שני ההודעות שלך מבינה שאת מאד נלחצת מהמצב של האמא
אז עכשיו שאנחנו בתקופה של אחרי החגים מצאי לאמא עו"ס זמינה שתעזור לכן למצוא עבורה את המקום הכי טב עבורה
מאיה יקרה
17/10/14 08:48
34צפיות
אנא, קראי תשובתי הקודמת, מלפני מספר דקות. האם ההודעה הקודמת נכתבה על ידך????
קורלי,
19/10/14 15:43
19צפיות
זו אכן אני שכתבתי שתי הודעות.. פשוט חשבתי שהראשונה לא התקבלה...
 
מאיה
19/10/14 20:04
20צפיות
מאיה שלום,
מציעה לה להיות חברה בקלאב 50  זה עולה כ- 25 ש"ח לחודש אבל שווה ביותר.
ישנה חלוקה של קבוצות ענין, טיולים ,בישולים, ערב זמר ועוד ועוד בהצלחה .
מעבר לכך היא תוכל לחלוק כאן את מחשבותיה כאבה זה המקום להכיל זאת.
בהצלחה
 שלך אתי
מה המנהג לגבי אזכרה עבור אלמן שנישא בשנית?
19/10/14 12:36
38צפיות
האם קיים מנהג שלפיו אלמן שנישא בשנית, אינו ממשתתף באזכרות ובעליות לקבר של אשתו הראשונה?
אני לא מומחית בהלכות, דינים ומנהגים, אבל אם אכן יש מנהג
19/10/14 17:12
26צפיות
כזה, הוא פשוט חסר אנושיות לחלוטין.
זהו ? מתה ונמחקה מהלב ?
( וחוץ מזה, מנהג אינו חוק.
אפשר לנהוג לפיו, או לא. כל אחד לפי נטיית לבו ומצפונו האישי.....)
 
בקטעים הללו זה הכל מנהגים ש המשפחה
19/10/14 17:54
15צפיות
ולכל משפחה יש את המנהגים שלה
אם יש לך ילדים שאתה חלקת עמה , אז בטח לעלום עם הילדים שלך
החשוב הוא התפילה ואמירת הקדיש עליה , והילדים מחויבים חהגיד קדיש לעילוי נשמתה
שוב הכל מנהגים של המשפחה שלך או שלה , הכי טוב שתבדוק בבית הכנסתת ששם אה מתפלל  איך הנוהג אצלם
עד...............
19/10/14 19:39
20צפיות
אין מנהג כזה. לך לאזכרות. לגבי אשתך אין צורך לאלצה ללכת לאזכרה.
אמי התאלמנה לפני כשלושה חודשים..
17/10/14 01:18
53צפיות
אבדתי אבא מדהים ואמא שלי איבדה שותף מדהים לחיים ומאז היא כל הזמן נמצאת אצלי או אצל אחותי רק כדי לא להיות לבד בבית..
היא מדוכאת ובעיקר מחפשת חברה חדשה .. כל החברים המשותפים שליהם נמצאים בזוגיות ולא מזמינים אותה לצאת איתם או סתם להתרועע..
כואב לי הלב עליה בעיקר ולכן אני פונה כאן לחברים/ות שמזדהים עם המצב.. אשמח אם תיצרו קשר דרכי ותזכו לחברה חדשה...
תודה מראש, מאיה.
אתי אולי תוכלי להצמיד את שתי ההודעות יחד
17/10/14 01:45
29צפיות
כי הן מאותה כותבת
משתתפת בצערך
17/10/14 08:45
30צפיות
אכן מצב לא קל. אוכל להמליץ לך רק מניסיוני, בנובמבר חמש שנות אלמנות,
1. בכל עיר ישנו מוסד לביטוח לאומי, המקיים סדנאות לאנשים שהתאלמנו. בסדנאות אלו, מקבלים כלים כיצד להמשיך לחיות.
2. אם אמך גרה בעיר שיש בה אוניברסיטה. גם שם מתקיימות סדנאות מסוג זה.
3. ישנן גם סדנאות פרטיות. נכון, הן אינן זולות אבל הן יעילות.
4. חשוב ביותר שאמך תחזור לגור בביתה, כמה שיותר מהר. חמותי שהתאלמנה שנים לפני, נדדה בחודשים הראשונים לאחר אובדן בעלה , בין ילדיה. כששבה לביתה אמרה, והרי ציטוט: "הרגשתי שהבית מחכה לי". בהתחלה, יש לגור אתה בדירה שבוע ובכל שבוע להוריד יום. היא תתרגל לעצמאות ותמצא בתוכה כוחות שהיא לא שיערה שקיימים בה.
5. החברים, המתרחקים ממנה עקב מצבה, כנראה, שמעולם לא היו חברי אמת. ממני אף זוג חברים לא התרחק. 
6. במתנ"סים הפזורים בכל עיר, ישנן פעילויות לכל גיל. ושם, מניסיוני, נוצרים קשרים אמיצים בין חברים.
7. לא ציינת באיזה גיל אמך ובאיזה איזור בארץ היא גרה.
8. מציעה לך לקרוא בפורום מראשיתו, לפני שנים. אני קיבלתי הרבה תובנות מקריאה זו.
 
יש חיים אחרי ההתאלמנות. חיים שונים אבל בעלי תוכן חיובי. הכל תלוי בנו.
שולחת לך חיבוק חזק.
קורלי
19/10/14 15:39
13צפיות
המון תודה על המייל המחזק!
אני מנסה לברר לגבי פעילויות שיעסיקו את אמי, למרות שחוגים וכאלה היא לא ממש רוצה..
אני רוצה יותר כיוון של קבוצות תמיכה כדי שאמא תבין שהיא לא לבד ולצערי יש עוד הרבה במצב ביש הזה..
אמא דווקא גרה בביתה, פשוט קשה לה לשהות שם במהלך אחה"צ..
בבוקר היא עובדת עד ארבע בערך ובמקום לחזור לביתה, היא מגיעה אליי או אל אחותי.. היא מגיעה לביתה רק כדי לישון שם..
היא מאוד מעוניינת בחברה חדשה, אנשים לשהות במחיצתם.. למצוא את עצמה בעצם..
אמא שלי בת 56 וגרה בראשל"צ..
אשמח אם מישהי תיצור איתי קשר ואוכל לתווך ביניהן...
יש לי אמא מקסימה פשוט עצובה...
 
כל הכבוד
24/10/14 00:39
4צפיות
אני מניחה שאימך מקסימה. מה שבטוח שיש לה בת מקסימה . אני מאד מעריכה את האכפתיות שלך ישר כוח

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה