לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

 


 


לזכר אשה היקרה לי
15/04/15 20:43
43צפיות
ביום כזה מרגישה שאני לא בסדר ,
כי היא הגיעה לבקר את אממי בבית החולים
ואני לא נסעתי לבקר אותה בירושלים , וידעתי שמצבה לא פשוט ,
חושבת שהיית יצריכה להיותשם ,
אבל במצבי כרגע עלי להיות במיטה עם רגל מורמת
בגלל שושנה ברגל ימין , משהו חדש שלא בקשתי והפתיע אותי

 דודי שנותר לבד, הוא כבר לא איש צעיר , כבר בפנסיה  מספר שנים  
אין להם ילדים משלהם , ועלינו האחיניים שלו לעטוף אותו באהבה
כמו שהם תמיד עטפו אותנו ,  כשבאנו התארח בדירה הצנועה שלהם בירושלים ,

הם הענף של המשפחה שתמיד אירח את מי שהגיע לירושלים
היא עזרה לאמי שהית צריכה להגיע למשרד החינוך לסדר משהו עבור האח או האחות
שנים עבדה בלשכת שר האוצר,  עבדה אישית בלשכה של פנחס ספיר

אשה מאד מוכשרת ומשכילה שגדלה בחיפה אבל בנתה בית עם דודי בירושלים
אשה שפעלה ועשתה למען כולנו בעבודתה במשרד האוצר שנים רבות עד שפרשה לפנסיה
אשת חייל אמיתית , גם יפה וגם משכילה והבורא אסף אותה איו היום

אני בחוצפתי לקחתי חברה ויחד התארחנו בדירה שלהם לשבת ירושלמית
היא המנוחה דאגה לנו לכרטיסים למוזיאון ירושלים שלא רחוק מהבית שלהם
ואירחה אותנו כל כך יפה באותה השבת

ופעם אחרת הייתי עם אחותי הקטנה  בטיול כייף בירושלים
ועברנו מירושלים העתיקה דרך ר"ח ממילא  באנו אליהם הביתה
ומשם דוד לקח אותנו לתחנה מרכזית ונסענו הביתה
כמה זכרונות טובים יש לי לאשת הדוד הזו 
והמילים שלי מלוים אותה כעת שהיא מובאת למנוחת העולים בשמגר בירושלים
במקום שאני אהיה שם בגופי ואלווה אותה ברכה האחרונה 

תהי נשמתך בגן העדן נעמי היקרה של כולנו , הבורא גאל אותך מהיסורים של הגוף
ה' נתן ה' לקח יהי שם השם מבורך לעד , אנצור את זכרך בלבי
 
זה משפיע עלי חזק
16/04/15 23:26
7צפיות
מסתבר שכל פרידה כזו משפיעה עלי קשה
רגשית וגם גופנית אני מגיבה לכל פרידה כזו
והשבוע אני סוחבת אות קשה מאד מחפשת כוחות כדי להמשיך כרגיל
להכיר מישהי יפה תוך חמש דקות!...............................
18/04/15 18:02
להכיר מישהי יפה תוך חמש דקות!......................................
כאן באתר שלי:
בלתי נתפס
14/04/15 23:27
41צפיות
עדין לא עברו שבועיים מאז לכתך
למרות מחלותיך זו היתה הפתעה קשה ביותר
רק לפני חודש ציינו 40 שנות נישואין
נכון שהשנים האחרונות היו קשות בגלל מחלותיך.
טיפלתי בך במסירות לאורך כל הדרך
לא היה לי קל
אך אף אחד לא הבטיח גן של שושנים....
היו ימים יפים
ולא מעט ימים קשים ביותר.
לא,לא אשבר למרות הכל
אמשיך בדרך בה היינו יחדיו
מקיפים ומוקפים עם דור ההמשך.
תנוח בשלום על משכבך
נגאלת מיסוריך.
 
 
משתתפת בצערך
15/04/15 11:06
21צפיות
לליאת,
משתתפת מאוד בצערך.
מבינה ללבך היטב, כך בדיוק היה אצלנו. גם אנו היינו נשואים תקופה כזו.
בעלי חלה במחלה קשה וסבל סבל נוראי. אני טיפלתי בו בכל כוחי במסירות אין קץ.
גם אני לא תפסתי בתחילה שהאדם היקר לי איננו, למרות שידעתי שהמצב קשה ואין מרפא.
גם אני עסוקה בטיפול בדור ההמשך.
חלפו שלוש שנים מאז לכתו של האיש היקר שלי. אני חושבת עליו כל הזמן אבל לא נשברת.
כל הכבוד לך על הנחישות לא להשבר.
מאחלת לך המון בריאות וכח.
קבלי חיבוק 
 
 
אובדן
15/04/15 11:50
23צפיות
ליאת .אכן באמת קשה מאד.
אבל הגישה שלך מעידה על היותך ריאלית.
גם בעלי היה חולה ולאחר 40 הפרידו ביננו.
קשה לי מאד מאד לשחרר וזה סבל.
מאחלת לך להתגבר מהר ולהמשיך.
ליאת יקרה
16/04/15 13:58
10צפיות
קשה מאד להפרד מאיש איתו חלקת 40 שנה
היית לו אשת חייל מעולה ובטוחה שהוא אהב אותך
המילים לא יוכלים לנחם אז אכתוב לך מה שאמרתי אתמול לדודי
שתנוחמי בין כל האבלים על ירושלים
ושהבורא יתן לך את הכוחות להמשיך לחיות למען המשפחה שנוצרה
כי אני בטוחה שהם צריכים אותם ואוהבים אותך מאד
וומפה שולחת לך ים של כוחות להתאושש מהפרידה שניכפתה עליך
אבל חשבי על זה שהוא נגאל מהיסורים ומכאובים מהם הוא סבל ואת היית לצידו בהם
עכשיו הוא נח ולא כואב יותר ומתבונן בך מהשמים
ליאת יקרה
16/04/15 17:53
12צפיות
אנחנו נפגשות גם כאן....אני "ותיקה " ממך , לפני שלושה וחצי חודשים איבדתי את האיש שלי שלו הייתי נשואה 43 שנים וההלם והכאב קשה מנשוא ....הדבר שהכי עזר לי להתרומם ולהישאר שפוייה זה שאני הולכת לקבוצת תמיכה , גם החזרה לעבודה אחרי כמה שנים שלא עבדתי כי הייתי הרבה לצידו ...ליאת , קבלי חיבוק ממני ומאחלץ לך המון כוח להמשיך.
הי
16/04/15 19:06
7צפיות
משתתפת בצערך. מחשבותייך בדיוק כמחשבותיי. ההיגיון שולט במעשייך. בטוחתני שאם הוא רואה אותך הוא מתמלא גאווה.
הרגשת הלבד
11/04/15 08:08
90צפיות
עכשיו אחרי קצת יותר משנה זה מחלחל כל יום וכל דקה תחושת הלבד!!!למרות אני עם הילדים ואני לא לבד פיזית אבל אני לבד עם הנשמה שמתעוררת לבד ונשכבת במיטה "לישון" לבד.
להתחיל מחדש מבראשית זה קשה ואני לא מנוסה בזה אחרי הכל 33 שנים להיות ביחד עם בעלי בלי כל מיני דברים מסביב. והחוסר של מישהו שיחלוק עימי את הרגשות של חיי יוםיום את החגים .אני די מיואשת בשלב זה של התקופה ...
 
הי
11/04/15 14:19
31צפיות
מזדהה לחלוטין, עם כל מה שכתבת, אבל........................... אין ברירה. כרגע נזרקנו לתוך מציאות חדשה. השנה השנייה, לדעתי, היא הקשה ביותר. בשנה הראשונה עדיין עסוקים בכל הבירוקרטיה הכרוכה בירושה. בשנה השנייה נופלת בבום אחד גדול, הידיעה שהמצב אינו הפיך.
דברי אתו, כפי שאני מדברת. במילים ממש וכשאני לבד בבית, כדי שלא להלחיץ את הילדים. משום מה למדתי להרגיש אותו לידי.
במשך הזמן, תתחברי עם אנשים ותגלי שרבים מוכנים להקשיב.
אם אני אחרי 38 שנות נישואין מסוגלת להמשיך לחיות לצד האבל ולא בתוכו. גם את יכולה.
מחבקת אותך.
רק רציתי
11/04/15 21:24
41צפיות
לאחל לך חג שמח
והלוואי שהעתיד יהיה פחות לוט בערפל
לבד
12/04/15 23:47
29צפיות
ממש קשה. מי שרגיל לחלוק ולאהוב זה כה חסר. נועדנו להיות זוג  ולא לבד.
הלוואי שתמצאי נחמה בזרועות של מישהו אחר ,אני במצב דומה ומבינה אותך . כל כך חסר ,הלואי ונתגבר ונשתקם
זה כל כך לבד
13/04/15 13:51
35צפיות
גם ... 31 שנים ביחד.
גם ... שנה וארבעה חודשים אחרי.
שני ילדים ... בן ובת.
גם ... מתחתנת בספטמבר.
חגים עם המיני משפחה בצימר ... לא בביית ... לא סדר ... רק ארוחה מסורתית.
אבל הצלילי הזה המונוטוני כמו בסרט מתח ... הצליל המתמשך הזה ... לבדדדדדדדדד ....
הזיה קבועה ... תפקוד אופטימאלי ... פנטזיות על מה שלא יקרה ...
אלמן!
הלבד
13/04/15 21:06
30צפיות
הלבד שלי מרגיש בדיוק כמו הלבד שלך ...מצחיק אבל באותה מידה מכאיב בלב.
 
לכן הכתיבה בפורום מחברת בין הכותבים
16/04/15 14:03
5צפיות
כי הם מבינים על מה את כותבת
וכל אחד ואחת עוברים את הלבד במקום הפרטי שלו
ופה בפורום יש תמיכה חברתית
ומבינה על מה שאת כותבת כי הם עוברים התמודדת עם הלבד כמוך
הלבד הזה יש לך אותך ואותו הממשיך לחיות בתוך לבך  כל עוד את חיה
זה ... כל כך לבד
14/04/15 13:31
24צפיות
גם בחלוף למעלה מעשור שנים מאז , חש בדיוק ככה .
 
 
לבד לבד
13/04/15 14:44
35צפיות
כל כך מסכימה עם מה שאת כותבת ואני שבעה חודשים אחרי. יוצאת , מבלה עם הילדים, נפגשת עם חברים שבאמת עוטפים ומחבקים אבל בכל שנייה ושנייה אני לבד. 
לשום דבר אין בכלל משמעות כאילו כל הקיום שלי היה תלוי בזוגיות הנהדרת שהיתה לי. לכל פעולה, מחשבה ומעשה היתה משמעות רק בגלל שיכולתי לחלוק אותה איתו ועכשיו אין עם מי לחלוק.
כולם אומרים לי משפטים כמו תתנחמי שזכיתם לבלות/לנסע/לגדל ילדים אבל שום דבר לא מנחם אלא רק מעצים את הכאב על זה שלא נזכה לעשות את כל מה שרצינו ותכננו לעשות יחד.
הכאב כל כך עצום, ממש מורגש פיסית.
אין לי מושג לאן אני הולכת ומה יהיה. אם הייתי יכולה להריץ את החיים במהירות קדימה הייתי כל כך שמחה לסיים עם זה (ולא, אין לי מחשבות אבדניות וכלום אבל פשוט ההרגשה היא שמיציתי ושאין לי שום כוחות או רצון להקים לעצמי חיים חדשים. כל דבר שיקרה עכשיו הוא פשרה ולא מה שצריך היה להיות).
שולחת לך ים של כוחות להמשיך
16/04/15 14:05
7צפיות
וכולנו פה על מנת לתמוך בך בדרך הקשה
לחבק חיבוק ורטואלי ולהגחיד מילה טובה שתחזק אותך
פה את לא לבד פה כולנו איתך יקירה
סתם
09/04/15 02:43
77צפיות
עד שאזרתי את האומץ להתקשר לא היה מענה אוליי בפעם הבאה
 
º
למי רצית להתקשר? לא ברור
09/04/15 18:43
33צפיות
º
לויצו בפתח תקווה
10/04/15 09:18
32צפיות
תנסי להתקשר אחרי החג
10/04/15 15:58
23צפיות
בשעות הפעילות של סניף ויצו
פסח.....
09/04/15 02:49
60צפיות
עוד חג בלעדיו אבל הפעם החלטתי לעשות מה שהלב אומר ולא מה שאומרים לי לא הלכתי לחמתי למרות שקיבלתי על הראש שאני צריכה לעשות איתה
עשיתי עם הצד שלי והיה נחמד מאוד אוירה קלילה ולא כבדה ואת הרגשות השארתי בבית לכמה שעות בשביל הילדים
האזכרה מתקרבת ולא צריך להרחיב מה הלב שלי עובר
ואיך עוברים את זה שנה ....כבר שנה שאני סופרת שניות דקות ושעות שמתחיל היום מחכה שהוא יסתיים
 
הי
09/04/15 18:41
25צפיות
הלכת אחרי צו לבבך וזה בהחלט מובן ונכון. מגיע לנו שיהיה לנו טוב ולחגוג עם מי שעושה לנו טוב על הנשמה.
לצערי, לא רק שאת השנה הראשונה עוברים, אלא גם את 20-30 השנים הבאות. איך עוברים את הזמן ללא החבר הכי טוב והאהוב שלנו? זה רק תלוי בנו. אפשר לקרוס או להמשיך לחיות, כפי שהוא היה רוצה לראותך...........
יש לך ילדים ואת מחוייבת להם. הילדים אינם רק שלך, אלא גם של זה שהלך לנצח ומגיע להם לחיות עם החסר אבל ללא שברון לב.
מחבקת אותך.
בטוחה שהאזכרה תעבור בשלום
10/04/15 01:23
25צפיות
כי את אשה שמסוגלת לעשות מה שצריך מתי שצריך , מה זה יעשה לך בפנים אני גם יודעת
אבל אחרי האזכרה את תטפלי בתחושוץ הפנימיות  הכואבות מאד
אבל את תצייני את הזכרון שלו באזכרה מאד מכובדת
עזרה לחיפוש מרואיינות
09/04/15 10:54
51צפיות
אני עורכת מחקר בנושא חווית האמהות בחייהן של נשים הנמצאות בקשר זוגי עם אלמן עם ילדים. רציתי לדעת האם אוכל לפרסם בפורום ואולי יש אלמנים הנמצאים בקשר זוגי ובת זוגתם תהיה מוכנה לספר את סיפורה. המחקר בא להרחיב את הידע הקיים במשפחות משולבות בהם פרק ב' של הזוגיות הוא כתוצאה מהתאלמנות הגבר.
אודה לעזרתכם.
טליה , ניתן להשיב לי למייל taliaaizen@walla.com  או לטל 052-4205332
חג פסח
04/04/15 18:35
75צפיות
זהו שנה אחרי שבעלי נפטר ופסח שני בלעדיו.אחרי פסח קודם החלטתי שאני לא נשארת בסביבה הטבעית שלי בחג ואני מארגנת בבית מלון או בחו"ל לי ולבנות שלי אך הסתדר לי ולשתי בנות לא אז .החלטה שגויה אחרי ערב פסח אמש ואחרי היום.זה כ"כ קשה!!
אחרי אתמול החלטתי שאני יעשה הכל שבחג הבא לא נהיה בסביבה.
הכאב הגעגועים והלבד זה הורס את הנפש עד לעומק ...
אני לא יודעת מתי יכול השינוי בחיים
יש חגים שהנשמה מתקשה מאד
05/04/15 16:53
52צפיות
אז אני את החגים הללו נהגתי לנדוד בין משפחות שארחו אותי
מ2002 ועד היום התארחתי בליל הסדר אצל אחרים
השנה הוזמנתי ל4 מקומות הבטחתי לדודה לבוא אליה
ובדקה ה90 בשל המצב שלי החלטתי נשארת בבית
ואז בשנה הזו נשבר הקטע הזה של הגעגוע לפסח של המשפחה
עשיתי את ליל הסדר לבד בבית
ואת יודעת מה היה מאד קל לערוך את הקידוש וקראתי את ההגדה והייתי שמחה בחלקי
פם ראשוה מזה שנים שאני לא בוכה בליל הסדר , כי ערכתי את הסדר כמו שאי אוהבת
השנה ערכתי א הסדר בלי מסיכות , לא חייכתי חיוך מזוייף והכי חשוב הייתי שלווה מאד השלמתי עם זה שאין לי משפחה
אבל תראי כמה שנים נאבקתי בהשלמה הזו
יש דברים שרק הזמן נותן להם פתרון , והזמן מלמד אותנו לזרום עם החיים של כאן ועכשיו , של שגרה חדשה
רק הזמן מעט מקל.
06/04/15 14:23
36צפיות
להבא כדאי לעשות את החג עם אנשים שכף איתם. לא בהכרח מהמשפחה.
לנסיכת הכוכב
01/04/15 20:02
70צפיות
תודה על השאלה. בעצם אני די מסתדרת עד להיום. הכל כל כך חדש, שאינני יודעת אם אני עצובה או חסרת רגש בימים אלה.
מצער אותי לקרוא שאת עצובה.
אני אהייה בערב חג בחוג המשפחה ואפילו אסבול מרעש של 8 ילדים קטנים.
הכנתי לכולכם מתנות וגם למארחת שלי כך גם לבנות שלי ולנכדי.
תודה לך ולילה טוב
שמחה שבערב ליל הסדר לא תשארי בבית
02/04/15 12:28
31צפיות
ויש מארחת שלוקחת אליה את כל המשפחה וזה חשוב וצריך בערב כזה לעטוף ולחבק את כולם
חג כשר ושמח לך ולכל אשר לך
חג שמח ושבת שלום
03/04/15 22:57
24צפיות

התארגנתי לצאת לדודה שהזמינה אותיהגוף החליט לעשות בעיות נשארתי בבית
התארגנתי באילתור לעשות את הסדר לבד בבית
כמה כייף שיש קירות דקים שמעתי את השכנים בליל הסדר שלהם במקביל אלי
את כל חגי תשרי הייתי בבי לבד וזו הפעם הראשונה שעושה את ליל הסדר לבד בבית
והאמת שמה שלא הורג אותך מחשל אותך מזלי שאני אשה מאמינה וזה מילא את הערב שלי בשמחה
כי לא רציתי לנסוע בשבת , אז אני עצמי ואנוכי ערכנו סדר כהלכתו תודה לאל הצחנו במשימה
 
חג שמח לכולם - ודאי מלא געגועים וזכרונות . תנצרו אותם בליבכם
הודעה זו מכילה תמונות
03/04/15 17:26
55צפיות
שלום לכולם,
עקב עיסוקיי הרבים חלקם באירופה, אני נאלצת להיפרד מהפורום, לצערי.
מאחלת לכם חיים טובים ומלאים בבריאות , אושר ושמחה.
שלכם אתי 
חג שמח ושבת שלום
03/04/15 22:56
19צפיות
כל עוד את עסוקה זה טוב, ראי ברכה  בכל מה שאת עושה  שם רק לטובה
מאחלת לך חג חירות שמח ועיסוקים שיעשו לך ולאחרים רק טוב
 
סדנא לאלמנים/ות בויצו בפת תקווה
03/04/15 17:15
75צפיות
בנות יקרות אני קוראת את מה שאתן כותבות ואני אתכם, אני רוצה לספר לכם שאני כשנתיים שלוש כאשר היה מגיע חג, לא יכולתי לברך "בחג שמח" המילה שמח לא יצאה לי מהפה.  עם הזמן לומדים לחיות עם האובדן, בן הזוג שלנו ישאר איתנו לנצח ואנחנו ממשיכים בדרך. 
 
בויצ"ו בפתח תקווה אנחנו מקיימים סדנאות לאלמנים/ות, אנחנו משתדלים שפחות או יותר יהיה חוט משותף בין משתתפי
הסדנא, בדרך כלל רוב הסדנאות שעשינו השתתפו בהם נשים/גברים  שילדיהם היו בוגרים ויצאו מהבית (או היו בצבא.)
 
אנחנו רוצים לקיים קבוצה לאנשים צעירים יותר, להם יש מכנה משותף של ילדים קטנים בבית, ההתמודדות שלהם שונה מההתמודדות של
הורים שילדיהם כבר פרשו כנפיים. (סדנא זו לא מחליפה את הסדנא לאנשים קצת יותר מבוגרים) 
 
אני פונה ומבקשת מכל מי שמרגיש/ה שצריך את התמיכה ואת הכלים להתמודדות ראשונים עם אסון כבד שכזה
שיפנה אלינו.  אני מקווה שנוכל לפתוח קבוצה חדשה בהקדם.
 
הסדנאות מתקיימות אחת לשבוע בשעות הערב, וזאת במשך 12 מפגשים רצופים.
 
אפשר לפנות אלי בכל שאלה
נילי 0526864668
 
שיעבור עלינו החג הכי קל שאפשר
מחזקת ותומכת
נילי
 
 
 
 
פסח כשר ושמח|חגשמח|
02/04/15 13:50
13צפיות
גולשים יקרים,
|@|רצינו לספר לכם שחג האביב הבא עלינו לטובה, מלווה בהתרגשות רבה גם מבחינתנו:
יחד עם עונת הפריחה והצמיחה, גם אנחנו בתפוז עוברים שינוי מהותי והתחדשות, אותו תרגישו גם אתם בקרוב.

ועד אז - חג פסח כשר ושמח לכם ולבני משפחותיכם|!|
אוהבים,
צוות תפוז אנשים
בורחת מהחג
01/04/15 12:55
117צפיות
עברו שבעה חודשים והחיים כל כך קשים.
בקושי מסוגלת לעבור את סופי השבוע אז בטח לא את החגים.
בורחת עם הילדים לחו"ל כדי לא להיות כאן.
הזמן לא מרפא  כלום רק מדגיש את הקושי והחוסר הנוראי.
לא יודעת איך שורדים את זה. הכאב הוא כל כך נוראי. לפעמים אני חושבת שעדיין לא הבנתי סופית שהמצב לא הפיך.
אני יודעת שכולם אומרים שיש שינוי עם הזמן וכו' ... אבל כרגע ממש לא ברור לי איך ומאיפה יבוא השינוי הזה.
מזדהה עם כל מילה...
01/04/15 15:41
67צפיות
בדיוק לפני שלושה חודשים נפרדתי ממנו לעד...זה החג הראשון שאני הולכת לעבור בלעדיו ...לא מסוגלת להסתובב במרכזי קניות , לא קונה מתנות...לא יכולה לסבול את אוירת החג שתמיד היתה כל כך מרגשת , אם זה היה תלוי בי הייתי נשארת בבית , מתחת לשמיכה ושיניחו לי. אבל קיבלתי החלטה לא קלה , אני הולכת לליל הסדר להיות עם המשפחה , כי אני בטוחה שזה בדיוק מה שהוא היה רוצה שאעשה . כן...זה לא הולך להיות קל ואני רק רוצה כבר שהחג הזה יסתיים עוד לפני שהתחיל.
הי
01/04/15 19:37
41צפיות
מזדהה עם רגשותייך. כך הרגשתי בשנה הראשונה למותו של בעלי.
מה שגרם לי שלא להתחפר במיטה היו שני דברים;
1. ילדי. בעיקר הרצון שלא לקלקל להם ולנכדי את אווירת החג.
2. כמוך, הביטחון שהוא לא היה רוצה לראות אותי לבד בליל הסדר.
קבלי חיבוק
תודה קורלי
01/04/15 21:37
36צפיות
בקבוצת התמיכה אליה אני הולכת , אני הכי "חדשה" או כמו שהם אומרים "טרייה"...רובם חוו כבר חג או יותר בלעדיו , ומהם הבנתי
שזה מה שהכי נכון לעשות , לחגוג למרות האין....
הי
01/04/15 18:30
39צפיות
ממרום חמש וחצי שנות אלמנות, מפנימים כי אין ברירה אחרת. כדאי לך להיעזר בקבוצת תמיכה או בבעל מקצוע, לחילופין, כדאי לך לקרוא את הפורום מראשיתו מלפני מספר שנים. אני עשיתי זאת וקיבלתי המון כח ותובנות חדשות.
אריק איינשטיין ז"ל,  שר: " אדם אצל עצמו הוא גר". העצב בשנה הראשונה יהיה בתוכך גם בחו"ל, אבל שינו האווירה אולי לקהה אותו מעט.
שולחת לך חיבוק חזק.
עשית משהו חכם
02/04/15 12:59
43צפיות
הנסיעה לחו"ל יכולה להיות פתרון למצוקה בערב החג
את יודעת שיש כוננות במיו בשל חרדת/דכאון חגים שיוצר מצב של כמו התקף לב
לאמ היתה חברה ניצולת שואה שכל חג ברחה כך לחו"ל שלא תרגיש את הבדידות , לא היו לה ילדים ובעלה נפטר
באירופה שם היא עברה  את השואה זה כאב פחות , עד שמצאה עמותה שמצאה לה מטלת שאימצה אותה בחגים
והמטפלת העמידה אותה על הרגלים , היא הפסיקה לברוח  מהארץ , מה גם שהפכה לסיעודית וזה היה בלתי אפשרי
המשפחה של המטפלת הכילה ועודדה אותה , והיא הפכה להיות  כמו אחת מהמשפחה
 
רואה לכל אחד ואחת נמצא פתרון , לבנות לו שגרה של אחרי האובדן , ולבנות חיים חדשים , בחיק המשפחה שנותרה
וכמה טוב שאת עם הילדים יחד, ותבנו  שגרה של חיים שתכיל גם את ערבי החגים , זה יגיע עם הזמן
אני מאמינה בבניה של שגרת חיים , גם אני עברתי אובדנים ונשארתי בודדה  , וההורים של חברה אמצו אותי בערב החגים
החברה באה לקחת אותי להורים שלה, השנה רציתי להתחמק להשאר לבד לא נתנו לי ,
האחיות של אמי = הדודות שלי  בכוח יקחו אותי להיות חלק מהמשפחה  יודעת שיעלו שם שאלות למה אני לא עם אחי
לא רוצה את זה בערב החג, אבל בן אחד אלמן והשני גרוש אז לכל אחד החבילה שלו
ואנחנו מתכנסים יחד  כל אחד החבילה שלו להיות יחד בחג למען הנכדים והנכדות של דודה יהיה שם שמח
האמת רוצה להיות אחרי ליל הסדר חזרה בבית שלי
אבל תמיד הייתי ממושמעת ולא מרדנית אז קבלתי את הדין ונוסעת למרות שאני לא נוסעץת בשבתות הנורמל
החגים הללו לוקחים אתנו למקומות אחרים בחיים , אז חופשה נעימה בחו"ל   , תבנו שגרת יחד אחר ושנוה העיקר להיות יחד
בורחת...
04/04/15 18:31
45צפיות
רונית ההרגשה של להשאר בחגים זה הרגשה קשה ביותר!!
בעלי נפטרחודש לפני פסח שנה שעברה ובפסח אשתקד היה כ"כ קשה!! החגים הם חגים של משפחה וכל הדברים שהיינו עושים ביחד בחגים ואילו עכשיו נשארתי לבד ללא הצלע השני שלי!!כ"כ מבינה אותך.מקווה שתחזרי עם כוחות חדשים .הכאב וההבנה היא לא משהו שיש לו תאריך תפוגה ולי זה מלווה גם אחרי שנה כל יום אני עם הכאב של האובדן.
בברכת חג טוב ..
למרות שחושבת שההחלטה
05/04/15 09:34
39צפיות
שלי ללכת בערב החג ולהיות עם כולם , זה היה קשה ....הרגשתי מנותקת...הדמעות  חנקו אותי והרגשתי שלכולם היה עצוב וקשה בחג הראשון בלעדיו , הוא היה תמיד הרוח החיה בכל האירועים וסחף את כולם אחריו , והיה כל כך עצוב . אז מעכשיו אני כבר יודעת שבחג המשפחתי הבא , ראש השנה , אני לא אהייה כאן .
עד שנה הבאה תחלוף שנה
05/04/15 16:58
15צפיות
ואת תעשי המון דברים ובטוחה שההרגשה שלך תשתנה עד אז
אבל בטוחה שגם הזכרו של הסביבה ירד , את תראי שהם יזכרו ויזכירו אותו פחות
אולי השינוי של השגרה תעשהלך טוב לזמן מה , אולי תבני לךשגרה חדשה שמתאימה לך
שלום לכולם
31/03/15 14:34
105צפיות
אני אלמנה כבר 12 שנים. התאלמנתי בגיל צעיר, אני מחפשת חבר/ה לדבר לא רק בטלפון.
לצאת קצת ולנסות להגדיל את המעגל החברתי.לצאת מהבדידות והלבד.
אשמח לפניות למייל  orly.nagar208@gmail.com   וגם תגובות, יהיה נחמד להכיר
 
א יכולה להשתתף בפורום שלנו
31/03/15 17:12
64צפיות
יש הרבה קוראים שלא כותבים
ואם תכתבי פה אז הם יקראו אותך ואז יפנו אליך
כי ההצעה הזו שלך לא חושפת מי הגברת
רק המייל שחושף את שמך
אם את מחפשת הכרות לכי לפייסבוק שם תוכלי להכיר הרבה אנשים
תודה על ההמלצה
31/03/15 20:30
48צפיות
תודה על ההמלצה, כדי לכתוב פה אני צריכה לאגור המון אומץ, לא קל לשתף. בטח לפני אנשים שאת לא מכירה בכלל.
כן אני רוצה להכיר אנשים ואני בטוחה שיש עוד לא מעט אנשים במצבי.
אני לא פונה בפייסבוק להכיר אנשים אני פונה בפורום בידיעה שאנשים במצבי נימצאים כאן.
עם כל הכבוד לפייס זה לא המקום שמכיל את הבדידות שהצטרפה אלי. 
אז קיבלתי קצת אומץ ואני משתפת כי באמת נימאס לי להיות לבד ולחשוב על מצבי במיוחד לפני החגים שזה התקופה הכי קשה.
אני מאוד רוצה לדבר עם אחרים ולא כדי להתנחם אלא כדי לחשוב על דברים אחרים חוץ מהשכול שמעסיק אותי.
אני התאלמנתי בגיל צעיר והייתי אמא צעירה עם קטנטנים. 
היום אני עם ילדים גדולים שאוטוטו יוצאים מהבית וזה לא קל לגלות את הבדידות שוב בגיל 40+,
כשהם קטנים את בודדה אבל עסוקה, אז הלבד מעסיק אותך פחות.
 
 
כשאת צודקת
31/03/15 21:05
36צפיות
הנשים שכותבות פה  חוששת כמוך לחלוק את הבעיות עם האחרים
אז מסננים את הדברם אבל יכולים להבין אותך גם מבלי שתכתבי הכל
ואני בהחלט מבינה את החששות שלך
ממליצה לך להצטרף לחדר כושר, אם את יכולה שם תכירי נשים בגילך
או להתעמלות של נשים במתנ"ס ושם תכירי חברות למצבך
ואני בטוחה שעכשיו שאת פחות עסוקה בטיפול בילדים אולי אפשר להכיר חבר/אלמן שגם הוא מתמוד כמוך
עם גידול הילדים שנשארו ופה בפורום אלמן +3 הכיר אלמנה +3 ויחד הם חיים +6 ילדים  הגלאים מקבילים
את מתכתבת איתי ויהיו מי שיכנסו לקרוא וימצא חן בעיניהם מה שכתבת ישחו לך למייל  הודעה
פה את יכולה להחשף ולא לגמרי לחשוף , תשאלי את שאר החברות שכותבות פה
 
תודה
31/03/15 22:04
26צפיות
תודה. על המילים והקשב. למרות שזה רק אותיות. זה עדיין מנחם לשמוע שיש מי שמבין.
לילה טוב
שולחת לך ים של כוות אשה יקרה
הודעה זו מכילה תמונות
31/03/15 22:37
30צפיות
את הקרבת את חייך להיות האמא של ילדייך גם לך מגיע חיים טובים לעצמך
חושבת שאם תשקיעי קצת בעצמך לא יקרה כלום מחבקת אותך מפה חיבוק ענק ואוהב
לאחר שנתיים, לאחר ניתוק, שוב נכנסתי אליכם...
29/03/15 16:23
86צפיות
לקרוא את דבריך עדן זורק אותי שוב אחורה...
כאן לרשותך גם לשפיכת לב וחיבוק...
הי רחלי..
29/03/15 19:25
42צפיות
מה שלומך? איך את מתמודדת ביום-יום? גם אלי חדרו הדברים שעדן כתבה עמוק ללב.
הי קורלי
29/03/15 19:50
34צפיות
שמחה לשמוע את קולך, 
עזבתי את המבורג בסוף השנה, חדלתי לעבוד מרצון, ומנסה למצוא דרך לחיים...
כל כך הבנתי את דברי עדן ודברי האיש ללא שם (סנטימנטלי) ששוב חזרתי לשניות אחדות לעבר...
איך את קורי?
 
הי
30/03/15 19:16
19צפיות
מכריחה את עצמי לחיות בהשלמה, תוך ספירת מלאי של מה שיש: ילדים ונכדים.
לא מרשה לעצמי לחיות בתוך האבל, אלא בצדו.
רחלי , התגעגעתי אליך
31/03/15 17:08
21צפיות
איך את מסתדרת ? יודעת שיש כיום טיסות ישירות מישראל ליער השחור?
זו בשורה חדשה שאמרו אתמול בחדשות , ושיש המון תירים לאיזור שלך
התאלמנתי זה עתה
27/03/15 20:59
132צפיות
1. מה הן זכויותי כעת בבטוח הלאומי ומה עלי לעשות כדי לזכות בהן?
2. האם יש קבוצות תמיכה ברשל"צ לאלמנות?
יש כמה דברים שצריך לעשות
28/03/15 01:37
64צפיות
תגיעי לקרית הלאום בעירנו , שם במשרד הפנים תארגני לך ספח בתעודת זהות בה כתוב אלמנה
ומשם תחצי את השביל וכנסי לביטוח לאומי הם מקבלים בימיםא ג ה
ותבקשי להגיע למקלחת שארים שם תדברי עם העו"ס , היא כבר תפנה אותך  למקומות בהם תקבליהנחה כאלמנה כמו ארנונה
ואיתה את תוכלי לברר מה קצבת שאירים שתקבלי מביטוח לאומי ומה שאר הזכיות שלך
לא יודעת אם ישקבוצת תמיכה, תבדקי בויצו בראשלצ אבל היועצת של ביטוח לאומי יעזרו לך במידע
 
אבל קודם לפני שאת יוצאת לדרך א צריכה לקבל תעודת פטירה של בעל ואי מצטערת על אובדנך
ושולחת לך ים של כוחות להתמודד עם הניירת
ואנחנו פה עבורך
ואת יכולה להעזר עם עובדת סוציאלית של העיריה היא גם תוכל להדריך אותך
זה עתה התאלמנתי
28/03/15 09:16
69צפיות
לנסיכת המדבר תודה מכל הלב. רשמתי את דברייך ומייד עם קבלת תעודת פטירה של בעלי אלך לבצע את כל מה שהצעת.
מכיוון שאני עדיין לא בדיוק מבינה היכן אני נמצאת.
אני בעצמי עוסקת בתמיכה בבני משפחה התומכים בחולים. הפכתי מתומכת לנתמכת. זה מצב לא קל וקשה לי להבין שאני נמצאת בו.
עברתי תקופה של 19 ימים בהם טיפלתי באיש הכי יקר לי בעולם עד שהלך לעולמו, בכבוד שמסביבו כולנו.
כל האירוע היה הפתעה, מאיש פעיל ספורטאי, לחולה קשה. הכל כל כך לא מובן ולא עניני.
אני נמצאת כעת בתקופת חוסר ההבנה למצבי, לא הורדתי אפילו דמעה אחת מרגע שהגיע לבית החולים ועד לרגע כתיבת מילים אלה.
יש לי תחושה של חוסר אונים על כך שהרגש כל כך כהה.
לכן אני מחפשת עניינים לבצע,  כשאני עדיין קרה ודי מיושבת בדעתי.
כדי שיבואו הדמעות וכל שלבי האבל, אוכל להיות שם ולא להיות מוטרדת בביצוע מטלות כדי להמשיך לחיות.
בוודאי מנסיון שלך ושל אחרים יש לך מה להגיד בנושא.
תודה ושבת  שלום
תשובה לנסיכת הכוכב התאלמנתי זה עתה
28/03/15 09:22
60צפיות
תודה לך נסיכת הכוכב
רשמתי כל מילה מדברייך ואבצע את הדברים מייד עם קבלת תעודת פטירה של בעלי ז"ל.
הוספתי בכוונה את האותיות הקשות ז"ל כדי לתת לתבונה שבי להבין שהוא איננו.
טיפלתי בו 19 ימים לפני מותו. הכל הגיע בהפתעה איש פעיל ספורטאי, שגליתי אותו בבית עם שטף דם במוח. לצערי הוא לא שרד את כל מה שעבר במשך הימים בהם שה בבי"ח.
עד לרגע זה רגשותי כהים מאד, לא הזלתי דמעה ואפילו לא התחלתי את תהליך האבל.
יש לי שאלה נוספת, אני מבינה שמכאן גם תשתנה החברה בה היינו עד כה, משפחות וזוגות שהיינו איתם מזה שנים יחד.
איך מתחילים למצוא חברה חדשה שתיתן לי אפשרות לא להיות תקועה בבית?
 
תודה ושבת שלום
ההודעה שלך העידה שאת שונה
28/03/15 12:23
49צפיות
נכון יש שלבים לעיבודהאבל  בנשמה , אם תלכי לדפים אחרונית פורסמו פה מלא מאמרים על הנושא
בשלב הפרידה הכפויה מהאהוב עוברים כמה שלבים , במקרה שלך הוא חי חיים טובים עד שהתאשפז
, , אז זה תפס אותך בהפתעה , אז את בשלב של לעכל מה שעבר עליך את הפרידה הכפויה מאהובך
ני פה עבורך ועבור כל מי שצריך אוזן קשבת , האובדנים הללו עושים לנו משהו

לי לקח שנה לעכל את האובדן הראשון שעברתי אז קרסתי טוטאלית , האובדנים הבאים כבר התמודדתי אחרת
אני רווקה לא בניתי לי בית ומשפחה אבל כבר ישבתי שבעה על אחות אב ואם
וכל פעם התמודדתי אחרת אבל קשה לומר שנפרדתי מהם עדין נושאת אותם בלבי
אבל עזרתי לאמי לקום מהאבלותשלה , את זה מביאה לפה את הנסיון הזה
כי עבורה עשיתי את הסידורים במוסדות הרשמיים הייתי  הבת/המטפלת/ האחראית על אמא  וזו שמטפלת בה 24/7
כי הבטחתי לאבי ז"ל שאטפל בה כמו שהוא אהב אותה כל השנים ,
היתה לי אמא נפלאה היו יחד 40 שנה והוא אהב אותה כל השנים , כמו ביום הראשון שהתאהב בה
אז הדברים לוקחים זמן וי פה עבורך אני בת עירך
 
הי
28/03/15 19:07
23צפיות
מניסיון של למעלה מחמש שנות אלמנות, הרשי לי לציין, שמי שהיו חברי אמת יישארו חברים ויתמכו. מי שיתרחק ממך הוא אינו חבר אמיתי וטוב שפרצופו נחשף.
חברותי, למשל , אינן אלמנות ולא נוצר נתק בינינו.
תני צ'אנס לחברה שהייתם איתה................
הי
28/03/15 19:02
30צפיות
משתתפת בצערך. זכויותייך בביטוח הלאומי הן:
1. לקבל קצבת שאירים.
אם הפנסיה המגיעה לך מבעלך ז"ל, נמוכה, את יכולה לבקש השלמת הכנסה לאותה הקצבה.
כדאי לך לפנות למתנדבים העובדים בדרך גלל, בקומת הכניסה של כל סניף ראשי. הם באופן מוחלט לטובת הפונים.
מחבקת אותך חזק............
מחכה לתעודות פטירה כדי להתחיל לטפל
01/04/15 20:09
13צפיות
תודה קורלי, מחכה לתעודות פטירה כדי להתחיל לטפל בכל הנושאים.
אחד הדברים שאני מוטרדת מהם היא החברה. מכיוון שבערבים הייתי יושבת עם בעלי. כעת הישיבה לבד די מאיימת. אני רוצה לחיות ולשוב לפעילות. כבר השבוע חזרתי לפעילותי החלקית.
יש לי עניין לפגוש חברות בגילי שעברו את אותה חוויה להיות איתן ולצאת מהבית.
אין לי צורך תודה לאל לבקש השלמת הכנסה. 
ברגע שיהיו לי תעודות הפטירה אגש לבטוח הלאומי ואבקש מפגש גם עם מתנדבים וגם עם עו"ס אני בהחלט חושבת שיהיה לי טוב להיות בקבוצת תמיכה כדי ללמוד איך להתאבל.
לגבי שלבי האבל אני יודעת את התאוריה מכיוון שעסקתי בזה. ברגע שזה פוגע בי אני הופכת לאדם פגיע ככל אבל שאיבד את היקר לו.
תודה לך ולכוכב הים.
חג שמח
איך את היום ?
31/03/15 17:10
27צפיות
מה את עושה עם החג המתקרב ?  מה זה עושה לך ?
Flix

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה